חיפוש > תוצאות חיפוש > עדות ומכתב על בירז'

אוסף ישראל קפלן (Israel Kaplan):
א. עדותו של אריה רפייקו (Arie Rapeikas) על בירז' (Birzai), ליטא. 1/6/1955, עברית (כתב ידו של קפלן), שני עמודים.*
ב. העתק חלקי של מכתב ששלחה רחל פונר (Rachel Poner) מווילנה (Vilnius; Vilna) לאחותה פרידה לוין (Frida Levin) בישראל. המכתב נשלח ב – 1957. יידיש (כתב ידו של קפלן), עמוד אחד.

* עדותו של אחיו של רפייקו, אברהם רפייקו (Abram Rapeikas), על גבי "שאלון ללוחמים ביערות ובצבא" שמורה בתיק מספר 6445 במדור אוספים.

א. מגטו קובנה (Kaunas; Kovno) נשלח רפייקו למחנה קיידאן (Kedainiai). ב – 12/5/1944 ברח עם קבוצה שמנתה 14 איש (נשים וגברים) ליערות קיידאן, שם הסתתרו עד ששוחררו על ידי הרוסים. אחרי המלחמה ביקר בבירז' ושמע על קורותיהם של יהודי העיר. גם ליטאים שפגש בקובנה מסרו לו מידע על שהתרחש בבירז'.
הרב ברנשטיין (Bernstein) נלקח לבית הקברות היהודי ונורה. שוחט העיירה הקשיש, אווין (Evin), נקשר לזנב סוס ונגרר ברחובות העיר עד שהוציא את נשמתו.
כחודש לאחר שפלשו הגרמנים לעיירה רוכזו היהודים בגטו ברחוב וילנה. כמה ימים אחר כך הובלו (בתחילה הגברים ואחריהם הנשים) ליער אסטרבה (Astrava) ושם נורו. הרוצחים היו ברובם ליטאים. כששחררו הרוסים את העיר עלו רבים מבתיה באש.
בבירז' פגש רפייקו יהודי אחד בלבד, יליד מקום אחר שנשא לאישה את בתו של פייסחוביץ' (Peisachovicz) מבירז'. בזמן המלחמה ברח מבירז' והסתתר אצל גויים.

ב. פונר כותבת לאחותה על ביקורה בבירז' לאחר המלחמה. מרבית בתי העיר נשרפו ונהרסו. רק שלוש או ארבע משפחות יהודיות חיות בבירז'. כיוון שביקרה במקום בגפה חששה פונר להרחיק עד קבר האחים באסטרבה. היא ביקרה בביתו של גיסה של שרה פייסחוביץ', זיהתה באלבומו שלושה תצלומים של בית המשפחה וקיבלה אותם מידיו. סגור