חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.1.13.הקבוץ-הארצי.דין-וחשבון.1933.פומבי.establishment

הכוונה רק למזכירות/ ומכונת הדפסה מצויינת,אולם יש לציין,שגם הציוד הזה - קרוב הזמן והוא לא יספיק יותר.אין כל ספק שבעתיד הקרוב נעמוד בפני הכרח של סיפורים נוספים בעבו-דתנו הטכנית,אחרת לא נשתלט על העבודה.העברת חלק מהעבודה לעבודת דפוס ממש - עוד מעט ותהיה אקטואלית מאוד.
לציוד הטכני שייך ודאי גם מקום משכנה של המזכירות.עד לפני זמן קצר -״דיירה״ באחד מצריפי הקבוץ,מקום מושבה של מזכירות הקבוץ - נמצא היום ברשותה צריף בן שני חדרים.חולם הצריף הזה,אשר בא באיחור זמן,אינו מתאים כבר כיום לתפקידו. הולכת ונעשית חיונית שאלת בנין בית בשביל המזכירות. אין ספק .שבעתיד לא נוכל להסתפק בשום פנים בבית אחד בנקודה אחת,בהתחשב עם נדודיה של המזכירות.כעת יש לדאוג להקמת בית בן שלשה חדרים:מזכירות, מערכת,ארכיון התנועה בארץ ובגולה - במרחביה.
ארגון העבודה של הועד הפועל והמזכירות,
זאת היתה,אחרי הגדלת האפרם של הועד הפועל,השאלה המרכזית בעבודתנו, והיא נשארה כזאת עד היום למרות התקדמותנו הרבה בנקודה זו.התפתחותו של הקבוץ הארצי דרשה שידור כל האפרט מיסודו ובנינו על יסודות חדשים לגמרי, כל ענף וענף בעבודתנו התפתח עד כדי כך,שלטפל בו באותה הצורה כמו עד עכ-שיו,דרך אגב - היה מן הנמנע. הפעולה החברתית בקבוץ הארצי,הפעולה התרבו-תית,העבודה הכלכלית-משקית, ההתישבות, הפעולה הפוליטית והעבודה החינוכית - כל אלה תבעו לעצמם תשומת לב מיוחדת וטיפול מיוחד.
מכל הענפים הללו זכה לטיפול עצמאי יותר עד למועצה האחרונה הסקטור ההת-ישבותי - המלחמה על ההתישבות החדשה,אולם גם זה עדיין לא במידה מספקת.
כתוצאה מכל זה נוצרו בהמשך העבודה ע"י המזכירות המרכזית כאין מזכירויות -משנה עצמאיות לרב השטחים הנ״ל.הפעולה הכלכלית-משקית - פישל למפרט, הפעולה החברתית - גוריה לינקובסקי, הפעולה ההתישבותית - בדר,הפעולה הפו-לימית - יעקב ריפטין,הפעולה החינוכית - מילק גולדשיין.הפעולה התרבותית טרם מצאה את גואלה.
השפעת הדבר הורגשה מיד.האיניציאטיבה עבדה לידי הקבוץ הארצי.ההתפתחות האנרכית התחילה להעלם מחיינו ברוב השטחים.הפעולות החשובות,אשר עצם טבען מחייב את ריכוזן בידי הקבוץ הארצי,כמו מלחמה על ההתישבות החדשה וכו״ רוכזה למעשה בידיו.הקבוץ הארצי חדל להיות רק המאשר,הוא התחיל לכוון וה-פך לא פעם ליוזם בשטחים אשר דרשו את יזמתו.זה הורגש בראש וראשונה בשטח הפעולה פוליטית,התבלט בפעולה ההתישבותית,אפשר לפתור הרבה שאלות רציניות וכאובות בשטח החברתי,גבש את היסודות להגברת השיתוף הכלכלי ובזמן האחרון התחיל לתת את אותותיו הראשונים גם בשטח הפעולה החינוכית והטיפול בגיל הרך.
התהליך הזה של בנין האפרט של הקבוץ הארצי טרם נסתיים והוא בודאי ימשך עוד זמן רב באופן מקביל להתפתחותו של הקבוץ הארצי.
בתוך התהליך הזח של חלוקה. עבודתה של המזכירות. לענפים שונים ושל גבושה של הפונקציה המיוחדת של המזכירות:ריכוז הפעולה של הקבוץ הארצי והתאמתם של החלקים השונים של הפעולה הזאת חד למשנהו,התבלטו כמה וכמה שאלות,אשר עדיין תובעות לעצן את פתרונן.השאלה המרכזית ביניהן :היחס אשר בין המז-כירות הכללית ובין המזכירויות החלקיות הללו.עד עכשיו היו היחסים הללו "אורגניים״ ביסודם, בנויים בעיקר על פגישות אישיות בתוך ישיבות הועד הפועל ועוד יותר מחוצה להן בהזדמנויות שונות.אין כל ספק שזה ישאר עוד זמן רב העיקר,אולם כבר כיום יש לחפש דרך לאוביקטיביזציה של היחסים הללו ויצירת מנגנון גמיש ומשוכלל המותאם לתנאים המיוחדים של עבודתנו.
אין ספק,שאנו עומדים כעת שוב בפני הכרח של הגדלת האפרט שלנו.בשורה מענפי פעולתנו לא יספיק כבר חבר אחד.לא יספיקו כבר כעת גם שני חברים בפעולת
«6 ,
המזכירות המרכזית.
יחד עם הגדלת מספר העובדים במזכירות המרכזית למל ושה, ישנו הכרח להוסיף חבר אחד למזכירות החברתית,אחד למזכירות הכלכלית.יתר ענפי הפעולה יכו--לים לנהל את פעולתם גם בעתיד הקרוב באותה המתכונת בה ניהלו אותת עד עכשיו.הפעולה התרבותית זקוקה למרכז מיוחד.קרוב לודאי,שבהמשך הפעולה,בע״־ תיד הקרוב,נעמוד בפני הגדלה נוספת של האפרם שלנו,
ה כ ל י ם .
המכתבים. החלק הזה היה הפחות מפותח בעבודת המזכירות.עדיין משפיעה כאן המסורת של משא ומתן וסידור הענינים בעל פה, התקופה, אשר בה בכל יום חמי-שי היו באי-כוח הקבוצים,ולאו דוקא מסביבת תל אביב מתרכזים שמה לשם סי-דור עניניהם.רבוי הקבוצים,התפשטותנו הגיאוגרפית, ריבוי הענינים והשאלות אשר תובעים את פתרונם,ההכרח של יצירת מסורת בעבודה ולא להסתמך רק על התורה שבעל-פה - תובעים את סיפורה של העבודה בשטח זה והתאמתה לצרכים, ההולכים ורבים של הקבוץ הארצי.
במשך השנתיים וארבעת החדשים,אשר עברו מאז מועצת חדרה נתקבלו ע״י המז-כירות 2268 מכתביס. במשך אותו הזמן נשלחו ע״י המזכירות 2018 מכתבים.בחש-בון הזה נכנסים גם המכתבים בעלי תוכן אחד הנשלחים לסודה שלמה של קבוצים.
הביולטין הפך לכלי-מבטאו הקבוע של הועד הפועל.הוא הלך וגדל בהיקפו ומשלשה-ארבעה עמודים ,הגיע בקביעות ל—10 -12 עמוד.תכנו הלך והשתפר והוא מקיף היום חומר אקטואלי, הנוגע בכל שטחי פעולתו של הקבוץ הארצי.על ידו נמסרה בקביעות אינפורמציה מקיפה לקבוצים על הנעשה בקבוץ הארצי ועל פעו-לתו של הועד הפועל והמזכירות.לא היה שום מאורע בחיינו ושום מפעל,אשר בוצע - שלא ימצא כאן את בטויו.במסך התקופה הזאת הופיעו 55 ביולטינים, ז.א. ביולטין אחד לשבועיים.
בזמן האחרון התגברה בועד הפועל ההרגשה,שאין הביולטינים מנוצלים באופן מתאים ומספיק בקבוצים,בבל אופן בחלק מהם.נראה לנו,שכאן אי-אפשר לחפש את הסיבה בתכנם הלקוי של הביולטינים, כי אם ברשלנות ידועה של הקבוצים, ולפעמים רק של מוסדותיהם (מזכירויות הקבוצים).
מן ההכרח: לקבוע סידורים מתאימים בקבוצים,למען יתעורר הופעתו של כל ביו-לטין חדש את תשומת לבו של הקבוץ ולמען יגיע לידי כל החברים.יש להגדיל את מספר הטופבים הנשלחים לכל קבוץ וקבוץ.יש להעביד בירור בקבוצים,על יסוד שאלון מתאים/התחלת הבירור הזה תהיה בודאי כבר במועצה/,אשר יסכם את הערכתם של הקבוצים את תכנם של הביולטינים ויאפשר למזכירות להמשיך בסיפורו של הכלי החשוב הזה של עבודתנו - ולהתחיל בהוצאת הביולטין בקבי-עות- אחת לשבוע.
מכתבים חוזרים. המזכירות התחילה להסתייע בהם בעבודתה רק לפני שנה בערך. אין ספק,שהם מלאו את שליחותם ואפשרו לנו להעביר במהירות רבה יותר ומתוך שמירה יותר קפדנית על הסדר שורה של פעולות חשובות.אולם בזמן האחרון נראה לנו,שהמכתבים הללו,אשר צריכים להגיע לקבוץ כולו - שוקעים במגרות של המזכירים,מבלי שהקבוץ ידע כלל על קיומם.הדבר הזה גורם לא פעם לסיבו-כים בין המזכירות והקבוצים,מבלי שאף צד יהיה אשם בכך,והעיקר - לאי-סידו-רם של ענינים תכופים וחשובים.
מכתב חוזר צריך להיות או מוקרא בשיחת הקבוץ או תלוי בחדר האוכל של הק-בוץ.
קבלת כל מכתב כזה צריכה להיאסר ע״י הקבוץ, ועל סידור הענין הנדון בתוך מכתב-החוזר מוכרחה לבוא מיד הודעה מיוחדת של הקבוץ. הסידורים הללו תוב-עים ארגון מחלט,ללא כל חשש בפני פורמליסטיקה יתרה,כי רק זה יחסוך מהמז-כירות הרבה עבודת חינם ויפחית הרבה מאי-ההבנה והמתיחות,אשר חודרת לפע-מים ליחסים שבין קבוץ זה או אחר ולבין המזכירות.
במשך הזמן הזה נשלחו לקבוצים 58 מכתבים חוזרים.
מכתבים פנימיים. במכתבים אלה התחלנו להשתמש רק לפני חצי שנה,למען העביר
ל-קבוצים אינפורמציה אשר אינה ניתנת לפרסום מחוץ לכתלי הקבוץ.סוג זה של מכתבים - מטבע תכנו אינו יכול להיות קבוע.הוא תלוי בחומר הנמצא בידינו. המכתבים האלה עוררו בקבוצים תשומת לב רבה ועזרו בהרבה הן לבירורן של שאלות שונות בתוך הקבוץ הארצי והן לריכוזו של הקבה"א מסביב לפעולות שו-נות.
במשך הזמן הזה נשלחו לקבוצים 7 מכתבים פנימיים.
עלון "הדים״, כוונתו היתה לרכז את החומר המופיע בקבוצים שונים, בע-תונים הפנימיים שלהם והמוקדש בעיקר לבירור השאלות החברתיות הפנימיות של הקבוצים.הצורך בהחלפת הנסיון החברתי הפנימי בין הקבוצים,בשיתופם הה-דדי של הקבוצים בלבטיהם הפנימיים,ביצירת במה פנימית משותפת למאוייהם החברתיים של הקבוצים הורגש כבר מזמן וגבר ביחוד עם רבויים של הקבוצים ועם התפשטותם הגיאוגרפית.רק בקושי הצלחנו לרכז את החומר הדרוש - וזה באשמתם של הקבוצים עצמם.החוברת נתקבלה יפה בקבוצים - לפי ההדים אשר הגי-עו אלינו.
אין ספק,שהחוברת הזאת צריכה ליהפך לבמה פנימית קבועה של התנועה,הרבה תלוי כאן כמובן מהקבוצים ומהעזרה אשר ידעו להושיט למזכירות.החוברת הזאת יכולה ליהפך לאחד המכשירים החשובים בהעמקת דרכו החברתית של הקבוץ הארצי ובשיתוף מאמציהם של הקבוצים בשמח זה.
הביקורים היו ונשארו המכשיר העיקרי, החשוב ביותר בפעולתנו ואין שום דבר יכול להחליף אותם.ודוקא כאן,נראה לנו,לא הצלחנו להדביק את פני ההתפתחות של המציאות שלנו.אפשר אמנם לציין מבחינה פורמלית שבזמן האחרון גדל מספר הביקורים בקבוצים בהשראה לתקופות הקודמות - ואולם הבחינה הפור-מלית-המספרית גרידא אינה אומרת ולא כלום,ניתוח של אפים של הביקורים הללו מוכיח,שהם בחלקם המכריע היו בקורים מעשיים, המכוונים בעיקר ולפעמים רק ואך לסידורים מעשיים :כלכליים,פוליטיים ואחרים.לעתים קרובות לא היו אלה אפילו פגישות עם הקבוץ כולו,כיאלא עם המוסדות של הקבוץ בלבד.אמנם גדל גם מספר הביקורים היסודיים,אבל לא בהתאמה לצרכים ולגידולו של הקבוץ הארצי.והרי דוקא בתקופה זו - תקופת הגיאות,העליה הם וגברת,יצירת קבוצים חדשים, התמורות המהירות בכל שטחי חיינו - הכרחי היה להגביר את המגע הישר והבלתי אמצעי בין הועד הפועל של הקבוץ הארצי ובין הקבוצים.
מן ההכרח איפוא:
א) להשתדל לאחד עד כמה שאפשר בקור לשם סידור ענינים מעשיים עם פגישה יסודית יותר עם הקבוץ כולו.
ב) יש להגדיל את מספר החברים הבאים בחשבון לבקורים כאלה בקבוצים,באשר אין להניח שחברי הועד הפועל יספיקו בעבודתם זו.נסיון כזה נעשה כבר על ידי המזכירות הנוכחית. רוכזו חברים,אשר קבלו על עצמם לבקר בקבוצים מתוך הכנת מחזור הרצאות קבועות ושיחות.את הנסיון הזה יש להפוך לפעולה קבועה ומתמדת.
ג) יש להכניס שיטתיות בבקורים הללו - אשר יקיפו את כל הקבוץ הארצי בהתאם לצרכיו.באופן מיוחד יש לגמור עם המסורת השלילית,אשר יש לה אמנם שרשים
אוביקטיביים,של מיעוט הבקורים בקבוצים הותיקים.
ד) יש לשמור באופן נמרץ על שווי משקל בין הופעות פומביות במקום ובין הב-קורים בקבוץ עצמו,ביחוד נוכח הטנדנציות המופיעות לא פעם בקבוצים - לוו-תר על הבקור הפנימי קטובת ההופעה הפומבית.
כל אלו הן שאלות הנוגעות לארגון הפנימי של עבודת הועד הפועל של הקבוץ הארצי.אולם בזה לא יכולנו להסתפק.גידולו של הקבוץ הארצי,הופעת שכבות צעירות חדשות בתוכו, התפשטותו הגיאוגרפית,הסתעפות עבודתו ותפקידיו - כל אלה תבעו ותובעים שידור יותר רציני המערכות עבודתנו - שידור הנוגע לק-בוץ הארצי כולו ואשר במידה ידועה התחיל גו כבר הועד הפועל הנוכחי,אם כי ברור הוא,שכאן הננו עומדים עדיין בהתחלת הדרך.את הבעיה הזאת אפשר לרכז במשפט אחד: דמוקרטיזציה של דרכי הפעולה בתוך הקבוץ הארצי.
הדמוקרטיזציה של דרכי עבודתו של הקבוץ הארצי.
עבודתנו יכולה להצליח רק בתנאי, שכל הקבוץ הארצי יהיה נושאה האקטיבי.
.7.
ריכוזה וכוונה של הפעולה בתוך הקבוץ הארצי - לא תהיה נשקפת להם הסכנה של ניוון ודלדול ביורוקרטי - באם הם יהיו מבוססים על פעילות ,ערות ואק-טיביות יומ-יומית של הקבוץ הארצי על כל תאיו הקבוציים. יכולתנו לספק את כל צרכי הפעולה ההולכת וגדלה של הקבוץ הארצי - תתפתח רק אז בד בבד עם התפתחותו של הקבוץ הארצי וצרכיו - באם ישותפו בו מדי פעם בפעם יותר ויותר כוחות.על סכנת הפיצול של הקבוץ הארצי לחלקים ותיקים וצעירים,מש-קיים ומחוסרי יסוד משקי עצמי,על סכנת הפילוג של הקבוץ הארצי לחלק אקטי-בי-מכוון ולחלק פסיבי-מודרך - נתגבר רק אז באם נרתום בפעולת הקבוץ האר-צי כוחות צעירים ונאפשר להם לצמוח ולגדול בתוך ועם העבודה עצמה.אלו היו ההנחות - אשר לאורם נעשו הנסיונות של הועד הפועל - ביחוד במשך השנה האחרונה לבסס על יסודות מוצקים יותר וחזקים יותר את פעולתו של הקבוץ הארצי.בהתחלה חיפוש אינסטינקטיבי יותר אחרי צורות פעולה מתאימות לצרכי-נו וליסודות עבודתנו בכלל - הולך ונהפך הדבר בהמשך הזמן לרצון מכוון להרחיב את הבסיס עליו מושתתת הפעולה של הקבוץ הארצי.מתפקידנו בעתיד להמשיך את הפעולה בכוון הזה - כי רק בו הערובה להצלחתנו.
הפעולה הפוליטית.
ידענו שתנאי מוקדם לעבודתנו כאן - היא עצמיותם ופעילותם של הקבוצים. אין פעולה פוליטית בעלת ערך - באם היא אינה בנויה על יסוד של פעולה עצמית,חיובית, יום-יומית בנקודות.
ארגנו את הסיעות המקומיות,ואולם לא יכולנו להסתפק בכך בהתחשב עם גידו-לו של הקבוץ הארצי.בכדי להחיות את הפעולה,בכדי לנצל את הכוחות הקיימים בקבוץ הארצי ולאפשר את צמיחתם של כוחות חדשים,בכדי לעשות את הפעולה לגמישה יותר,ארגנו את הסיעות המחוזיות : ביהודה,שרון,שומרון ואת הסיעה הנרחבת בחיפה.
צעד נופף בהפעלת הקבוץ הארצי והדמוקרטיזציה של הפעולה הפוליטית - שמשו הפגישות של הסיעות,המוקדשות לבירור שאלות פוליטיית שונות.נתקיימו שלש פגישות כאלו:שתים מהן מוקדשות לבירור המצב במושבות,אחת לבירור דרכי מלחמתנו על העבודה העברית.
בזה סומן למעשה הקו של פתוח פעולתנו בשטח זה להבא.עלינו לפתח את הפעולה של הסיעות במקום עד כדי התפתחותן למרכזי הפעולה הפוליטית של הקבוצים במקום.עלינו להגביר את פעולת הסיעות המחוזיות - עד כדי הפיכתן למכשיר חשוב בריכוז הפעולה הפוליטית במחוז,עלינו להרבות בכינוסים של הסיעות המוקדשים לבירור פרובלימות אקטואליות שונות עד כדי הפיכתם למוסד קבוע ובר-משקל בתוך פעולתנו הפוליטית,מתוך דאגה לשיתוף רב של חברי הקבוצים בהם.רק על ימוד זה יוכל להתקדם גם הריכוז הכללי של הפעולה הפוליטית ונוכל לפתח עוד יותר מאשר עד עכשיו את פעילותו הפוליטית של הקבוץ הארצי.
הפעולה הכלכלית.
גם כאן הלכה ההתפתחות באותו הכיוון,יחד עם הריכוז המוגבר של הפעולה הכל-כלית - הפעלת הכוחות העצמיים בתוך הקבוצים.יחד עם הגברת היזמה של הקבוץ הארצי בתור שכזה בשטח זה - הגברת האחריות והפעולה העצמית של הקבוץ האר-צי על תאיו הקבוציים. נעשו מאמנים לארגן את כל הקבוץ הארצי במחוזות. מתוך אשמתם של הקבוצים עצמם יצא לפועל רק הארגון של ועדת הדרום,אשר מר-כזת את כל קבוצי הדרום.היא הפכה בהמשך הזמן למכשיר רב ערך בפעולה הכל-כלית.הקבוץ הארצי צריך להמשיך במאמציו לארגן את כל הקבוצים במחוזות כ א ל ה.
גם כאן כונסו שני כינוסים של הועדות הכלכליות של הקבוצים. בכינוסים הללו דנו לא רק על שאלות כלכליות אקטואליות,כי אם ביררו גם שאלות הקשורות בכיוון הפעולה הכלכלית בכלל,אחוז עבודתנו החקלאית ודרכי השמירה על האחוז הזה וכו".
התקיים גם כינוס אחד של באי-כח הקבוצים בעמק - לשם בירור האפשרויות של ארגון מהודק יותר של הקבוצים הללו,המהוים בתוך הקבוץ הארצי יחידה ספו-סית מסויימת.
8
.9
גם כאן סומן הכי ורץ,הפעלה מכסימלית של הקבוצים, העברת חלקים שלמים של ריכוז הפעולה הכלכלית לארגונים המחוזיים,כינוסים מחוזיים קבועים לשם בירור פרובלימות כלכליות ומשקיות שונות - להם הפעלה מכסימלית של הקבוץ הארצי בתור שכזה בשמח פעולתו זה,באשור גם כאן מונח ויהיה מונח סוד הצל-חתנו - בפעילותו העצמית,הבלתי פוסקת של הקבוץ הארצי כולו.
הפעולה החינוכית.
כאן הננו מעמידים כעת רק את הצעדים הראשונים במתכונת הכללית של הקבוץ הארצי.היו לכך בודאי סיבות אוביקטיבידת - בראש וראשונה המספר הקטן של הילדים /187/ וריכוזם עד לפני שנתיים במספר מוגבל של קבוצים.הקו ההולך ומסתמן בפעולה זו - מותאם לכוון התפתחותנו הכללית.הפעלת הקבוצים,שיתוף החברים בחיפושים אחרי שכלול פעולתנו החינוכית ותיקונה.החל מהגיל הרך /הטיפול/ וגמור בגיל המבוגר יותר - המוסד החינוכי.
התקיימו כבר שני כינוסים כלליים,אחד בגן-שמואל והשני בשריד.שניהם ריכזו מספר רב של חברים כמעט מכל קבוצי הקבוץ הארצי,ושניהם עוררו הד חזק בתוך הקבוצים. התבררו בהם שאלות הטיפול בגיל הרך ופרובלימות חינוכיות בקבוץ. אין כל ספק,שאם הכינוסים הללו ימצאו את המשכם וישתלבו בפעולה יום-יומית מתמדת - הם יכולים להביא לידי העמקת הפעולה החינוכית בתוך הקבוץ הארצי והעלתה על שלב גבוה יותר.גם כאן טמון המפתח להצלחה בפעילותו של הקבוץ הארצי כולו.
הפעולה החברתית.
זו התנהלה עדיין במתכונת המקובלת. ריבוי הפרובלימות החברתיות-המעשיות, אשר לפניהן הועמד הועד הפועל של הקבוץ הארצי/ורשימת האיחורים וההשלמות תוכיח/ לא אפשרה לנו כאן לחפש אחרי דרכים של חידוש הפעולה הזאת,אולם אין כל ספק שגם כאן נצטרך בעתיד הקרוב לחפש אחרי דרכי עבודה חדשים. הגידול המספרי של הקבוץ הארצי בלבד יתבע את זאת מאתנו.יכול להיות שהת-פשטותו של הקבוץ הארצי ויצירת איזורים עם נושאים קבוציים קבועים בתוכם /הקבוצים בהתישבות/ יפתחו לפנינו אפשרויות חדשות של הפעלת הקבוצים גם בשטח זה.זהו בכל אופן כוון עבודתנו ההכרחי.
מן ההכרח יהיה להמשיך ביתר שאת בבירור מאורגן של הפרובלימות החברתיות במתכונת כללית של הקבוץ הארצי - במועצותיו,אחרי הפסקה ארוכה למדי -נעשה הדבר בתוך המועצות האחרונות של הקבוץ הארצי /מועצת ראשון לציון -שאלת מסגרתו של הקבוץ,האיחודים וההשלמות,מועצת מזרע - שיחת הקבוץ,עזרת קרובים/ - ובכוון זה נצטרך להמשיך בעתיד,בכל מועצה של הקבוץ הארצי מוכ-רח להיות סעיף אחד המוקדש לבירור הפרובלימות החברתיות הפנימיות של הקבו-צים,
ה״הדים" - גם הם יכולים ליהפך כאן למכשיר רב ערך.
ערך מיוחד נודע להקצבת מקום נכבד יותר בתוך עתון הקבוץ הארצי לבירור פרובלימות קבוציות.בזמן האחרון חל במובן זה שנוי לטובה - ובכיוון זה יש להמשיך,עוד ביתר הדגשה - בעתיד.
הנטיה הכללית הזאת להפעלת הקבוץ הארצי - התבלטה גם בשטח הפעולה התרבו-תית.עדיין במתכונת צנועה,אולם בכל זאת רבת ערך כמסמנת את כוון ההתפתחות בעתיד.הכוונה לארגון אמני הקבוץ הארצי/פיסול וציור/,לשתי הפגישות אשר סודרו על ידו,לסמינר שארך שבועיים והיה מוקדש להשתלמותם המשותפת של החברים,ולבסוף לנסיונות להקמת להקות דרמטיות בין־קבוציות משותפות,כאן הננו עדיין רק מגששים.החיפוש אחרי הפתרון המתאים לבעיה הזאת - הוא עדין כולו לפנינו.אולם כיוון החיפוש הוא ברור בהחלט - והוא עומד בהתאמה גמו-רה עם התפתחותנו ביתר השמחים.
מועצות הקבוץ הארצי.
בשטח זה אין אנו יכולים להצביע על שום התקדמות,אם כי לא היתה כאן כמעט
10
כל נסיגה אחורנית.המועצות הרגילות וביחוד הכלליות שמשו ומשמשות המוסד העליון המחוקק וכקובע את דרכי התפתחותו של הקבוץ הארצי.הדעה הכללית, המתבססת גם על החלטות ברורות של המועצה,תבעה את כינוסן של המועצות הרגי-לות כל שלשה חדשים.אולם לכך לא הגענו אף פעם.עד למועצה הכללית האחרונה בחדרה התכנסו המועצות בערך פעם ל 61/2 חדשים.מהמועצה הכללית עד עכשיו פעם ל 71/2 חדשים. אחרי המועצה האחרונה במזרע נעשו על ידי הועד הפועל כל המאמצים הדרושים לשם כינוסה של המועצה בזמז הקבוע.הוכנה המועצה /הפעולה התרבותית - ז.בלוך,כיוון הפעולה החינוכית - חזן/,אולם המלחמה נגד סכנת ההסכם ריכזו את כל תשומת לבו של הקבוץ הארצי ואת כל מאמציו בכוון זה ולאי אפשרו לנו להוציא לפועל את כינוסה של המועצה הנ״ל.
יחד עם זה יש לציין,שהועד הפועל לא חרג במשך כל זמן עבודתו ממסגרתו ה-חוקית,אשר נקבעה לפעולתו : להיות המוציא לפועל והמכוון המעשי של פעולת הקבוץ הארצי.שום הלכה יסודית לא נתחדשה במשך זמן פעולתו על ידו.כל השא-לות הפרינציפיוניות הובאו על ידו למועצות הקבוץ הארצי.
נראה לנו,שגידולי של הקבוץ הארצי, התפתחותו המתכוונת והצריבה להתכוון להפעלת הקבוץ הארצי בשטחים השונים/כלכלה,פעולה פוליטית, חינוכית וכו"/ - כל אלה מוכרחים לגרום לכך,שמועצדת הקבוץ הארצי תתכנסנה לעתים רחוקות יותר : לא יותר מאשר פעם ל 4-5 חדשים.זה יהיה אמנם צעד אחורנית לגבי החלטות הקבוץ הארצי,ואולם צעד גדול קדימה לגבי המציאות הנוכחית.מועצות הנקראות לעתים קריבות יותר - מוכרחות להשפיע לרעה על מהלך העבודה המ-עשית של הקבוץ הארצי /צריך לקחת בחשבון שכל מועצה מוכרחה לרכז לכל הפ-חות לחדש - ששה שבועות את רב מרצה של המזכירות/, ושאם יצליח לכנס פעם ל 4-5 חדשים מועצה,הרי אין ספק בכך שכל השאלות היסודיות המופיעות לפני-נו תמצאנה להן את פתרונן בזמנן ומתוך השתתפותו של הקבוץ הארצי כולו.
יסודות פעולתו של הקבוץ הארצי לשטחים השונים. הפעולה החברתית-תרבדתית.
תפיסתנו הקבוצית בנייה על היסוד של אבטונומיה חברתית פנימית שלמה של הקבוץ ואחריותו המלאה בעד הצלחת בנינו.תפיסתנו את הקבוץ כיחידה אורגנית, אשר שרשיה בחינוך ובהכנה הממושכת בתביעת הנוער בגולה ותנאי מוקדם לקיו-מה השאיפה המתמדת לדמוקרטיזציה מכסימלית של חייו הפנימיים של הקבוץ, ההכרה כי רק בדרך זו יוכל להבטיח את התפתחותו הבריאה של כל קבוץ וקבוץ - התבצרה עוד ביתר שאת בתקופה האחרונה.אולם יחד עם זה הלכה גם והתחזקה ההכרה(שהאורגניות הקבוצית איננה דבר הקם מעצמו,כי אם יש לבנותה בכוונה תחילה. עם כל הערכתנו את חשיבותו של קבוץ ההכשרה והעליה בשביל הנחת היסו-דות לקיום קבוץ עצמאי בארץ - עוד יותר התחזקנו בזמן האחרון בהערכתנו -שהפרוצס של התפתחות קבוץ אורגני - הוא ממושך וארוך,והוא נמשך ומן ההכרח שימשך שנים על שנים בתוך חיי העבודה והמציאות הארציראלית.מכאן נבעה המס-קנה המוכרחת - שעלינו לעשות את הכל בבדי להבטיח לקבוצינו את היסודות החזקים המוקדמים להתפתחותם הבריאה, ואלה הם : הרכב אנושי ומסגרת מספרית מתאימה.חשיבותה וחיוניותה של המסקנה הזאת הודגשה עוד ביתר שאת ע״י המצי-אות הנוכחית בה מתפתחים קבוצינו,הסביבה הסואנת של הפרוספריטי מתקיפה באלפי דרכים את הקבוץ הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית. בהתאבקות הזאת בין היסודות החלוציים בבנין הארץ.אשר הקבוץ הנהו בטויים האבנגרדי ובין היסודות האנרכיים-סטיכיים של ההפתחות הזאת.עלינו להבטיח לקבוץ את מכסימום התנאים החיוביים.. קבוצה קטנה מחוסרת יכולת כלכלית ודלה מבחינת יכלתה לבנות חיים פנימיים עשירים - מצבה קשה ומסוכן היום יותר מאשר לפ-ני תקופת הגיאות. ריכזנו איפוא את כל מאמצינו בכוון יזה : הבטחת מכסימום האפשרויות האוביקטיביות להצלחת הקבוץ מבחינה חברתית וממילא גם מבחינה כלכלית ומשקית, בזה אפשר להסביר בראש וראשונה את המספר הרב של איחודים והשלמות אשר הוצאנו לפועל במשך התקופה הנדונה. אם כי בודאי השפיע כאן כגורם נוסף פיצולה הרב של העליה שלנו מכמה וכמה ארצות.
בפעולתנו זאת התבססנו על הנחית,אשר אושרו גם ע״י מועצת הקבוץ הארצי,והן; התאמה חברתית מכסימלית של הגופים המתאחדים או המשלימים אחד את השני, שמירה מכסימלית על שלמותם של קבוצי ההכשרה ושאיפה לאיחוד והשלמה ע"י גושים שלמים,שמירה על מכסימום נקודות עצמאיות בעלות יכולת של קיום עצמי
- לשם הרחבת החזית של הקבוץ הארצי והבסיס לקליטת עליה נוספת,שמירה על עניני התנועה החינוכית,כעם גורם נוסף התחשבנו תמיד עם הגורם המשקי וה-התישנותי - התאמה מטקית ודאגה להתישבות.
הועד הפועל היה היוזם כמעט בכל ההשלמות והאיחודים/מתוך 20 השלמות ואי-חודים בוצעו 18 מתוך יזמתו הוא/,אולם בהתאם לכל תפיסתנו הקבוצית - הש-ארנו תמיד את ההכרעה הסופית,אחרי תקופת הנסיון,בידי הגופים המתאחדים או המשלימים חד את משנהו.
מכל ההשלמות והאיחדוים אשר סדרנו במשך התקופה הזאת/20/ נגמר רק אחד באי-הצלחה ובפירוק האיחוד,17 נגמרו כולם בהצלחה מלאה,2 עדיין לא יצאו מתקופת הנסיון.על ידי כל הפעולה הזאת עלה בידינו לגבש את רובם של הקבו-צים,להבטיח להם תנאים להתפתחות נורמלית ויכולת חברתית מוגברת.
אם בשטח זה יכול איפוא הועד הפועל להצביע על הישגים רבים ועל הצלחה מרובה - לא ניתן לו הדבר בשטח השני באותה המידה,כאן עדיין לא נעשה הכל. זהו השטח של טיפול בשאלות החברתיות של הקבוצים.
עם כל שמירתנו על עצמאותם החברתית של הקבוצים - שומה עלינו לדאוג גם להתפתחותם החברתית הפנימית,כשהיא לעצמה.הועד הפועל אינו יכול כאן להיות הנושא של הפעולה והוא נהפך לכזה רק במקרים יוצאים מן הכלל - כשסכנה רצינית מרחפת על הקבוץ ועל קיומו ודרושה התערבותו המחלטת של הועד הפועל. במשך כל תקופת הדין וחשבון קרו רק 2 מקרים ממין זה.אולם שומה על הועד הפועל לעזור לקבוצים בלבטיהם הפנימיים, לארגן ולרכז את מאמציהם של הקבו-צים בששח החיים החברתיים. באופן מיוחד מתבלט הדבר ביחס לקבוצים הצעירים. אין אנו יכולים וצריכים להסכים לכך,שיקבוצינו הצעירים יאבדו את מיטב כוחם ומרצם בחיפושים אחרי פתרונות לשאלות שונות של חייהם,מבלי שנעמוד לימינם ע״י הנסיון הרב אשר הספיק להצטבר בידינו.אין זה פוגע כלל בעצ-מאות התפתחותם של הקבוצים,וזה רק מוסיף לחיזוקו וביצורו של הקבוץ ולהת-פתחותו המהירה יותר לחיי גוף הנושא את עצמו.
בשמח זה כאמור לא הספקנו למלא את הכל,אשר המציאות למעשה הטילה עלינו. השתתפות בבירור פרובלימות חברתיות שונות,עזרה כפתרון של פרובלימות אר-גוניות פנימיות של הקבוצים - זה צריך להיות כוון פעולתנו בעתיד.
יחד עם המשכת הדאגה להבטחת התנאים האוביקטיביים המוקדמים לקיומם והתפת-חותם של הקבוצים,על הקבוץ הארצי לרכז את מרצו בשמח השני.לשם כך הכרחי:
א. להגדיל את האפרט של הקבוץ הארצי המטפל בענינים החברתיים.
ב. להגביר את הבקורים בקבוצים ולהפכם לפעולה שיטתית ע״י שיתוף של חב-רים נוספים מחוץ לועד הפועל.
ג. להמשיך באכסון הגרעינים בקבוצים ולדאוג לכך שזמן היותם בקבוצים -הקיימים ינוצל מכל הבחינות להכנתם לחיי קבוץ עצמיים.
ד. לדאוג לכך שבשורה של קבוצים צעירים ימצא בתקופת קיומם הראשונה מד-ריך חבר-ותיק. נסיון זה נעשה כבר ובהצלחה בתקופת הדין וחשבון הזה בכמה מקרים.
ה. יש להתכוון לארגון הקבוצים במחוזות ולהטיל על חברי הקבוצים הותיקים יותר - לטפל ולעזור באופן קבוע לקבוצים הצעירים.
ז.יש להעמיד באופן קבוע במרכז דיוננו את הפרובלימות החברתיות-הקבו-ציות/מועצות,עתון,"הדים"/.
בפעולה התרבותית לא נעשה הרבה באופן מכורן.אולם הולך ונוצר יסודי בטוח להרחבתה והעמקתה של הפעולה התרבותית בפעילותם העצמית של הקבוצים. נעשים הנסיונות הראשונים לריכוז הפעולה הזאת ולשיתוף בין-קבוצי בה.בכדי להב-טיח את התפתחותה הרצויה וההכרחית עלינו:
א.להקים רסורט מיוחד לפעולה התרבותית על יד הועד הפועל.
ב.לכנס בהקדם מועצה רגילה מוקדשת לבירור בעית התרבות. בקבה״א.
ג. לארגן חבר מרצים ומחזורי הרצאות קבועים בקבוצים.
ד. לעבד תכניות מקיפות לפעולה תרבותית פנימית בקבוצים ולשקוד על הוצ-אתן לפועל,
ה. להגביר את הטיפול התרבותי בקבוצים הצעירים.
ו. להרחיב את פעולתו של ארגון הפסלים והציירים.
ז. להגביר את הפעולה המשותפת של הלהקות הדרמטיות ולחתור לקראת יצירה בימתית משותפת של הקבוץ הארצי כולו.
.11.
12.
ח.להרחיב את פעולתה של מחלקת ההספקה.
ט.לחתור לקראת הקמת במה ספרותית עצמית,
י.לשתף כוחות מהחוץ בפעולה התרבותית של קבוצינו/בוחות מדעיים ואמ-נותיים/.
הפעולה הכלכלית - משקית
במועצה המיסרת,אשר התכנסה בשני לאפריל 1927 קבע הקבוץ הארצי,שבשטח הפעולה הכלכלית הוא מתכוון:
א. להגשמה הדרגתית ליל מפעלי עזרה הדדית והשואה בגבולות החלטות המוס--דות המוסמכים של הקבוץ הארצי - בכוון השתוף הכלכלי ובשמירת האו--טונומיה המשקית של כל קבוץ.
ב. לדאגה כללית משותפת להמצאת עבודה ולהתישבות חדשה,יצירת מפעלים התישבותיים משותפים על יסוד רכוז טריטוריאלי של קבוצי הקבוץ האר- .
-צי. (מתוך התקנון של הקבוץ הארצי).
לא הלכנו אף פעם שולל אחרי הזיות של הקמת קומונה כללית דל פועלי ארץ ישראל ואף לא של התנועה הקבוצית עצמה בתקופה שלטונה של הרכושנות. את חזוננו על השתוף הכלכלי והשריון המבוססים על עזרה הדדית מכסימלית -חפשנו תמיד להגשים מתוך בדיקה ריאלית הן של התנאים והאפשרויות האוב--יקטיביות והן של היכולת הסוביקטיבית של נושאי ההגשמה הזאת -קבוצים המתקיימים ולוחמים על קיומם בתוך משטר רכושני. לא הצורה הייתה לנר חשובה,אלא התוכן המעשי-ממשי של השותפות הכלכלית הזאת.שללנו את המגמה של ביסוס השיתוף הכלכלי על הקופה המשותפת,של הפיכת הקבוצים לפלוגות משקיות של ק ב ו ץ ארצי גדול - מתוך הנחה שרק על יסוד של אוטו--נומיה ועצמיות משקית של כל קבוץ וקבוץ אפשר להבטיח את הצלחתו המשקית - דבר הקדם לכל שיתוף כלכלי-משקי בין קבוצי,מטרתנו היתה - הגשמת השתוף הכלכלי,אולם ידענו להיות ריאליים בעצם הגשמתה היום יומית של המטרה הזאת.קבענו מראש שהיא תוגשם רק בהדרגה,בד בבד עם התפתחותו של הקבוץ הארצי. היתה לנו כאן לזרה,מראשית קיומנו כל מגמה של נפוח,כל רצון להקים בנינים דימיוניים,אשר אמנם מרהיבים את העין בקישוט החזית שלהם אולם למעשה הנם ריקים מכל תוכן ממשי.שללנו את השיתוף בין גופים,אשר עדיין אינם נושאים את עצמם. שללנו את השיתוף של דפציטים.ידענו שלקראת השיתוף הכלכלי אפשר להתקדם רק באופן מדרג ,מתוך:
א. העברה מדרגת של התפקידים הסוציאליים (חנוך ילדים,דאגה לחולים וכ״ו) משכמו של הקבוץ הפרט על שכמה של החברה כלה.
ב. מתוך הקמת רשת של מפעלים משותפים בין קבוציים,בראש וראשונה גין קבוצים המרוכזים במקום וסביבה אחת.
ג. הדוק הקשרים הכלכליים והמשקיים בתוך היחידות הקבוציות-הטריטוריא--ליות.
ד. הגברה שיטתית של יסוד העזרה ההדדית בתוך הקבוץ הארצי.
ה. הקמת מוסדות כלכליים ארציים משותפים,אשר הקיבוצים ישתתפו בהקמתם באופן יחסי ליכולתם הכלכלית ואשר ישמשו את כל הקבוץ הארצי (קרן להתישנות ולפעולה כלכלית וכ״ו).
עוד מספר שנים אחרי הקמתו של הקבוץ הארצי,לא נתמלאו עדיין התנאים האוביקטיביים ־ המינימליים, אשר יאפשרו לנו לגשת להגשמתו המדרגת של השתוף הכלכלי. היינו מוכרחים להסתפק בפעולת עזרה הדדית לא מגובשת
ביותר.הקבוץ הארצי קם בעצם ימי המשבר — 1297. כל הקבוצים (4 במספר!) התאבקו קשה על משך קיומם החמרי. לא היה ברשותנו אף משק אחד! כל הק--בוצים כרעו תחת עול של חובות ודפיציטים.ורק לפני זמן קצר בערך הגלי--דו כל הפצעים הללו. רק לפני זמן קצר בערך יצאו גם משקינו למרחב של ביסוס,ביצור והתרחבות.הלך והצטבר חומר רב של נסיון בשטח הכלכלי והמשקי. החפושים אחרי פתרונות הבעיות של השיתוף הכלכלי בחיינו הלכו ורבו.ידענו שעלינו להתקדם בראשית פעולתנו זאת בכוונים אלה:
א. לסכם את הנסיון אשר הצטבר כבר בידינו ולאור תפיסתנו הכלכלית לקב--וע הנחות ברורות יותר וממשיות יותר להגשמת השיתוף הכלכלי.
ב. לארגן את ריכוז החומר על המצב הכלכלי בקבוצים,כוון התפתחותם ותכ--ניותיהם הלכליות-משקיות -מתוך הנחה שרק על יסוד החומר הזה נוכל להתחיל בפעולה נמרצת יותר בכוון הגברת השיתוף הכלכלי הבין קבוצי.
ג. להגביר את מעולת העזרה ההדדית ולהתחיל בהקמתם של מפעלים כלכליים משותפים.
13.
ל-א. במשך תקופה הדין וחשבון הזה - הסתיים העבוד של תקנון השיתוף הכלכלי של הקבוץ ה:ורצי. הדיון מסביבו התחיל עוד במועצה חדרה נשנה 1930.נקבעו אז הנחות,אדר חמסו יסוד לגבוסה המחלט של עמדתנו בקשר עם שאלת הדתוף הכלכלי,גבול! אלד הסתיים בעבודו המחדד ואדזורו של התקנון ע״י מועצת הקבוץ הארצי בחיפה .נוצרה המסגרת,אשר בתוכה היינו מצווים לחתור לקראת הגשמת השיתוף הכלכלי בתוך הקבוץ הארצי.בזמן עבורו של התקנון לא ראינו בו את חזות הכל.נשארנו נאמנים לתפיסתנו המציינת את תנועתנו בכל שלבי התפתחותה - שרק ההגשמה היא היא הנותנת את האישור האחרון לכל עמדח ולכל תפיסה אידיאולוגית,אולם מאידך ידענו שרק לאור של מגמות גרורות בהחלט,אפשרית היא בכלל התקדמות שיטתית ומכוונת. לאפשר לנו את ההתקדמות השיטתית והמכוונת הזאת - זה היה תפקידו של תקנון השיתוף הכלכלי.
ל-ב. בזמן הראשון,לאחר המועצה הכללית האחרונה רחדרה,המשיכה עדיין המזכירות לטפל בענינים הכלכליים - משקיים של הקבוץ הארצי.היא יכלה לא יותר מאשר לעזור במידת מה לקבוצים הצעירים בסדוריהם הראשונים ולעמוד לימינם של הקבוצים בכלל במלחמות כלכליות-משקיות חד-פעמיות מכריעות יותר.לפעולה ענפה יותר לא יכלה להתמסר,אולם למעשה חסר גם היסוד האוב--יקטיבי לרכוזה של הפעולה הכלכלית.חסר היסוד לסדור בקורת מתמדת מצד הקבוץ הארצי - על התפתחותם של הקבוצים. בקורת לא לשמה,כי אם לשם מתן עזרה,בדור מוקדם של תכניות עבודה ומשק ואשור התכניות הללו,העברת הנס--יון מחלק אחד של הקבוץ הארצי למשנהו ובנין מתמיד של יסודות השיתוף הכלכלי בתוך הקבוץ הארצי.
גם בשטח זה הונחו במשך תקופת הדין וחשבון היסודות הראשוניים,החומר אשר התפרסם במשך השנתים הללו בביולטינים של הקבוץ הארצי על מצבם הכל--כלי והמשקי של הקבוצים,וגם החומר אשר מתפרסם בדין וחשבון הזה -מוכי--חים עד כמה התקדמנו כאן.הלכה ונוצרה מסורת של רכוז החומר ע"י הקבוץ -הארצי,של פקוח הקבוץ הארצי על פעולתם הכלכלית של הקבוצים.הלכה ונוצרה מסורת של שתוף הקבוץ הארצי בעבוד התבניות הכלכליות-משקיות של הקבוצים ואשור התבניות הללו על ידו,היא עדיין לא הקיפה במידה שוה את כל הקבוצים.הלא הפכה בראש וראשונה לנחלת הקבוצים הצעירים יותר והקבוצים ההולכים כעת להתישבות.ישנן סיבות אוביקטיביות לכך למה הקבו--צים הותיקים יותר,ביחוד אלה בהתישבות - לא הוקפו באותה המידה על ידי הפעולה הזאת.אולם אנו מתקרבים לתקופה,אשר בה עדכן של הסיבות הללו,אשר עליהן עוד נתעכב להלן,ילך ויקטן,ורק מרצוננו-רצון הקבוצים עצמן תהיה תלויה התפשטותה של הפעולה הנ״ל על כל קבוצי הקבוץ הארצי במידה שוה ומבלי יוצא מן הכלל.
העזרה המוגשת לקבוצים חדלה להיות פסיבית-נגררה,מאחרת ומפגרת.היא הפכה להיות אקטיבית,מקדימה את פני ההתפתחות,יוזמת.גם מבחינה זאת הלכו איפוא ונוצרו התנאים המוקדמים להגשמה שיטתית יותר ומעמיקה יותר של פעולת העזרה ההדדית בכוון הגשמת השתוף הכלכלי הבין קבוצי.
ל-ג. התחילו המאמצים לקראת הגשמת השתוף הכלכלי.
1.הגשמת מס החינוך.
עוד במועצה השלישית של הקבוץ הארצי בכרכור - בהתחלת 1928 -הוחלט על מס החינוך.לא היה זה מקרה שתנועתנו,אשר הנה מיסודה תנועה חנוכית וממ--שיכה - הגשימה כאן בארץ דל תנועה חנוכית בגולה, - שתנועתנו,אשר כל מאוויה נתונים לסחרור האדם - דאגתה הראשונה היתה לילד ולחנוכו.ההרגשה היתה כאן כל כך חזקה,שהיא גרמה לקלקול השורה,לאבוד הפרספקטיבה המעשית הנכוכה,ההחלטה נתקבלה ב-1928,בקבוץ הארצי כלו לא היו אפילו 20 ילד. כל הקבוצים שקועים בדפיציטים.הרצון היה כנה,חזק ונכון,אולם נבצר ממנו להתגבר על המציאות .ההחלטה נשארה גנוזה,עד אשר סוף סוף הגיע יומה.
הקבוץ הארצי ניגש לבנין המוסד החנוכי הראשון שלו.הדבר דרש ודורש מאמ--צים גדולים ובלתי פוסקים. והמאמץ הזה נעשה על ידי כל הקבוצים. ואין ספק שכאן עשינו רק את הצעד הראשון.הבנין ימשך. ולא רק של המוסד הזה. אחריו נעמוד בפני הכרח של הקמת מוסד שני - כי זה הראשון בודאי שלא יספיק.
במסך השנתים האחרונות השקיעו הקבוצים בבנין המוסד החנוכי כ- 4000 ימי
עבודה.אם נהפוך את זה לכסף (מתוך תיעוב של 30 גא״י יום עבודה באופן ממוצא),נקבל שהקבוץ הארצי השקיע במסך השנתיים הללו בבנין המוסד כ-1200 לא״י.למעשה היה הסכום יותר נמוך והגיע ל-1000 לא"י. זאת אומרת 500 לא"י לשנה.מס של 20 מא"י לחבר לחדש.
החלמת הועד הפועל על המשכת הבנין של המוסד ועל השקעת 2000 ימי עבודה נוספים בבניו הבית השני,אומרת - הפיכת מס החנוך לדבר קבוע ומחייב.
אולם למעשה נגשנו להגשמת מס החנוך עוד לפני זה - על ידי רכוז עובדים מכל קבוצי הקבוץ הארצי בתוך עבודת המוסד החנוכי עצמו.אם עוד לפני שנ--תים התבססנו כאן בעיקר על מספר מצומצם של קבוצים - הרי במסך השנתים הללו הכנסנו לעול הזה את כל קבוצי הקבוץ הארצי ותיקים וצעירים כאחד. הפעולה הזאת תתרחב עוד בשנים הקרובות יחד עם גדולו של המוסד החנוכי ותהוה חלק בלתי נפרד של מס החנוך של הקבוץ הארצי.יש רק להכניס בפעולה הזאת סדור ורגולציה יתרה.
הועד הפועל לא הסתפק בפעולות הללו והחליט להקציב מצדו לשנת 1935 -88 לא"י למוסד החנוכי,גם המס הזה אשר בודאי יגדל בעתיד -הנחו חלק בל--תי נפרד של מס החנוך.
2. הקמת הקרן העצמית.
עם ביצורם הכלכלית של הקבוצים הגיע גם הזמן להקמת הקרן העצמית של הקבוץ הארצי,אשר ע״י ריכוז חלק מעודפי הקבוצים, תהפוך את העודפים הללו למכשיר כלכלי-משקי רב יכולה של התנועה כלה.את היסוד להקמת הקרן הנחנו ע"י סדור מניות לפי מספר חברי הקבוצים לכל קבוץ וקבוץ.ואולם הקרן תתבסס בעתיד בעיקר על האחוזים מהעודפים.נגשים איפוא כאן את היסוד של השתתפות פרוגרסיבית בהקמת הקרן לפי יכולתו המשקית של כל קבוץ וקבוץ. עד עכשיו רכזנו כבר כ-900 לא"י.הולך ונוצר איפוא המכשיר השני לקדום השיתוף הכלכלי בקבוץ הארצי.
3. עזרה הדדית.מפעלים משותפים.
גם בפעולה הכלכלית,ראינו את היסוד בראש וראשונה בפעולתם היום יומית של הקבוצים במקומות,אין ערך לפעולה כלכלית מרכזית,למפעלי בבין משות--פים אם היא אינה נשאית על גבי התקדמותו המתמדת של יסוד העזרה ההדדית והשתוף הכלכלי בנקודות רכוזם של הקבוצים,ידענו שכאן נתקדם רק מתוך מלחמה מתמדת עם יצר ההתבדלות והאגויזם הכלכלי של כל קבוץ וקבוץ.כמו דלא תיארנו לנו באופן אוטופי את התפתחותו של כל קבוץ וקבוץ בתור יחי--דה, כי אם חזינו מראש מהקבוץ יבנה מתוך מאמצים מתמידים של החברים -להתגבר על נטל העבר האינדיבידואליסטי-אגויסטי שלהם,ככה ידענו גם שהעבר הזה יחפס לו גם מקלט בכל קבוץ וקבוץ בתור יחידה. ולדאבוננו הרב לא טעינו בהערכתנו זאת.אולם גם לא נרתענו בפני הכרח המלחמה,וקבלנו עלינו את דינה.וגם התקדמנו לא במעט.אולם אסור לנו להרתע בפני בקורת עצמית כנה,באשר היא הנה תנאי לכל התקדמות.ההחלטה פה־אחד על תקנון השתוף הכלכלי לא מצאה לה תמיד את מגשימיה בחיי יום-יום,לא פעם חסרה ההבנה המספיקה אצל הקבוצים לצרכי התנועה מבחינה זאת,לא פעם חטאו גם קשה לגבי תביעות העזרה ההדדית והשתוף הכלכלי.אולם אין ספק שגם כאן התקדמנו בהרבה,למרות זה שהננו רק בהתחלת הדרך.הכוון הוא:
א. הגברת מפעלי העזרה ההדדית.
ב. ריבוי מפעלים כלכליים בין קבוציים.
ג. בצור הארגון המחוזי הבין קבוצי.
4. פרק מיוחד תובעת לעצמה שאלת הדוק הקשרים הבין-משקיים בין המשקים שלנו. ביחוד בין משקי העמק.
המשקים הללו קמו בראשית קיומו של הקבוץ הארצי.סללו להם מתוך מאמצים עצמיים את הדרך.התנועה עזרה להם לכל היותר (משמר העמק,מרחביה) במלחמ--תם על עצם התישבותם.הם עדיין מהוים את החלק הותיק-המשקי בתוך הקבוץ הארצי.אולם דוקא מתוך זה נודעת חשיבות מיוחדת להדוק הקשרים ביניהם. וברור שכאן יותר מאשר במקום אחר תלוי הכל מהאיניציאטיבה של המשקים הללו עצמם,איניציאטיבה,אשר עדיין יש להודות,לא התבלטה במידה מספקת כלל וכלל.אותה הבעיה , אם כי בצורה קלה יותר מופיעה לגבי הקבוצים שלנו בתוך ההתישבות החדשה.כאן בסקטור המשקי - העצמי שלנו,תבחן בראש
.14.
.15.
ורשוונה כנות רצוננו להתקדם בכוון השתוף הכלכלי.כאן היא איפוא בעתיד הקרוב המערכה העיקרית שלנו.
עלינו איפוא:
א. לחזק את הרסורט הכלכלי שלנו למען לאפשר לו את הגברת הפעולה המרכזת והיוזמה בקרב הקבוץ הארצי.
ב. עלינו להפוך את הועדה הכלכלית של הקבוץ הארצי לגוף פעיל ובעל יכולת ממשית.
ג. עלינו למשוך לפעולה הכללית חברים מהמשקים הותיקים (גן שמואל ובית זרע).אשר נכנסו במסך הזמן האחרון לקבוץ הארצי.מכאן עלולה לצמוח ברכה רבה לקבוץ הארצי כלו וגם למשקים הללו,אשר ע״י כך יתמזגו יותר ויתקשו יותר עם התנועה כלה.
ד. להמשיך ולהגביר את רכוז החומד העובדתי על המצב המשקי-כלכלי ליל הקבוצים,למען להמשיך להגביר את האפשרויות המוקדמות לפעולה כלכלית-משקית ענפה של הקבוץ הארצי. בקשר בלתי ניתק עם הפעולה הזאת ־ צריכה ללכת פעולת האוניפיקציה של הנהלת החשבונות,סדור העבודה וכ״ו. בקבוצים.
ה. הגברת ההדרכה והפקוח המשקי של הקבוץ הארצי.עבוד התכניות המש--קיות - כלכליות מתוך השתתפותו של הקבוץ הארצי ואשורן על ידו.
ו. הגברת הארגון המחוזי של הקבוצים והפעלתו. הגברת הפעילות של הקבוצים הותיקיים המבוססים יותר בתוך הארגון הזה,לשם קידום
י. הארגון הזה ומתן עזרה לקבו צ ים הצעירים.
ז. הדוק הקשרים בין משקי הקבוץ הארצי,ביחוד באיזוריהם המיוחדים. חלוף נסיונות,עזרה הדדית.
ח. ביסוס יתר של המפעלים המשותפים כמו מס החנוך,הקרן העצמית והרחבת היקפם.
ט. הגברת פעולת העזרה ההדדית המכוונת בין הקבוצים.
הפעולה ההתישבותית .
זו זכתה בראשונה לארגון,כאן יש להמשיך באותו הכוון,אשר הפך כבר למסו--רת בתוכנו:-מלחמת הקבוץ הארצי בתור שכזה על התישבות קבוציו,מתוך דאגה הן לכל קבוץ וקבוץ והן להיקפי הכללי של מפעלנו.אולם גם כאן עלינו להעלות את פעולתנו על שלב גבה יותר.גם בזמן האחרון לא הסתפקנו כבר רק במלחמה במוסדות על התור הצודק ועל הבטחת ההתישבות לקבוצינו. עלינו להמשיך ולהרחיב:
א. בפעולת הבטחת התנאים - האוביקטיביים המוקדמים לקדום ההתישבות של קבוצינו -אמצעים, קרקע.
ב. בהכנתם התבניתית של הקבוצים לקראת ההתישנות - הכשרה ,תכניות התישבותיות.
ג. חזוק ועדוד היזמה החלוצית ליל קגוצינו בהבטחת זכויותיהם ההת--ישבותיות.
ד. המסכת הפעולה בתוך המוסדות - אשר כוונתה הבטחת ההתישבות לקבוצינו.
הפעולה הפוליטית
עליה לא נתעכב כאן,באשר היא מצאה לה את ביטויה המלא בטזיסים,אשר עוב--דו ע״י מאיד יערי ואושרר ע״י הועד הפועל של הקבוץ הארצי,ואשר ישמשו יהוד לבירורים בשאלה זו במועצה.
הפעולה החנוכית
עם הקמתו של המוסד החנוכי הלך ונוצר המכשיר המרכז לפעולתנו החנוכית בקרב הקבוץ הארצי. לא רק המכשיר לחנוך ילדינו בגיל בית הספר,כי אם המרכז את הפעולה החנוכית של הקבוץ הארצי בכלל מהגיל הרך ביותר ועד לגמר המוסד.לפעולה החנוכית הבלתי אמצעית של המיוסד החנוכי בתור שכזה, יהיה רק אז ערך,אם הוא יהוה המשך של חנוך מכוון ומאורגן בקבוצים בגיל הרך יותר,אם הוא יהיה נישא על גבי עדות חנוכית כלליה בקרב הקבוץ האר-
161
-צי כלו.התחלנו בצעדים הראשונים,המשך בלתי פוסק הוא הכרחי.
הכוון:
א. אקטיביזציה של הקבוץ הארצי בשטח החנוכי,החדרת ההתענינות בשאלות החנוכיות לתוך הקבוצים והגברת ערותם החנוכית.
ב. עבוד תכניות עבודה,ובירור משותף של שיטות העבודה במוסדות החנוכיים הקבוציים המקומיים:-טפול,גן והכיתות המכינות.
הדרכתם המתמדת של המוסדות הללו ופקוח על עבודתם.
ג. ארגון ויזמה בפעולת הכנה של החברים והחברות בקבוצים לקראת עבודתם החנוכית: -תכניות עבודה השתלמותית,ארגון העבודה ההש--תלמותית,מפעליה השתלמותיים.
ד. הגברת פעילותנו בשטח החנוכי בתוך ההסתדרות כלה.
הפעולה בתנועה החנוכית
מיום קיומו הראשון ראה הקבוץ הארצי את עצמו כהמשכה המגשים של התנועה החנוכית של השומר הצעיר בגולה. יחד עם השמירה ליל עצמאותה של התנועה החנוכית,מתוך הכרה שרק זה יכול להבטיח את התפתחותה המתמדת והבריאה-ידענו שתנאי מוקדם שני להצלחתה של תנועתנו זהו הדוק קשרים בלתי פוסק בינה ובינינו. הקשרים בינינו לבין התנועה לא התבססו על יסודות פורמלי--ים של תלות ומשמעת ארגונית,כי אם על יסוד של קשרים אורגניים,אשר מקורם בהרגשת השותפות הגורלית המקשרת את שני חלקי תנועתנו לגוף אחד בלתי נפרד.
הקבוץ הארצי המשיך גם במשך השנתים האחרונות להגיש לתנועתנו בגולה את עזרתו הנאמנה.אולם יש לאמר , שההרגשה שלמפעלנו בארץ ישנו רק אז ערך,כשאנו מהווים המשך של תנועה גדולה אשר עומדת מאחורינו והמוכנה להמשיך את דרכנו וללחום שכם אחד אתנו - שההדגשה הזאת לא תמיד הביעה את הקבוצים למאמצים הדרושים.לא חדרה גם לתוך הקבוצים במידה מספיקה ההכרה ,שדווקא בתקופה הנוכחית,הולכים וגדלים הצרכים של תנועתנו החנוכית ואין עזרתנו המוגשת לה יכולה להשאר קופאת על שמריה.תנאי עבודתה של תנועתנו בגולה . תנאי העבודה החומריים,התרבותיים ולא פעם גם הפוליטיים הולכים ומחמירים - וזח תובע מאתנו משנה התאמצות.אם לא נדע כאן למלא את חובתנו -הפסדנו את המערכה גם אם נצליח בשטחים אחרים.
פעולתו של הקבוץ הארצי בשביל התנועה בגולה,אם כי היתה רצינית למדי, -אינה מספיקה כבר בהחלט.במשך השנתיים הללו יצאו לגולה 31 שליחים של הקבוץ הארצי. אותו מספר השליחים נמצא למעשה בקביעות בעבודת התנועה בגולה.המספר איננו קטן כשלעצמו אולם הוא איננו מספיק בהחלט.יש לציין שאם לפני המועצה הכללית בחדרה נשאו בעול העבודה הזאת רק 8 קבוצים, הרי כעת משתתפים בפעולה זאת 15 קבוצים.מכאן אפשרויות רבות ונוספות בהגברת פעולתנו בשטח זה.
עלינו:
א. להגדיל את המשלחת בתקופה הקרובה ביותר עד ל-50 שליחים.
ג. באופן מיוחד עלינו לדאוג להגדלת מספר החברים והחברות במש--לחת אשר כוונתם - טפול בקבוצי ההכשרה, בהם מניחיס את היסו-
-דות הראשוניים לחיי קבוץ בארץ.
ג. עלינו לשתף במשלחת חוג הרבה יותר רחב של מדדים מאשר עד עכ--שיו ולדאוג להכנתם המוקדמת והיסודית של החברים הללו לקראת עבודתם זו.
ד. עלינו להגביר את השתתפותנו ולעמוד לימינה של תנועתנו במלחמ--תה,על זכויות קיומה האלמנטריות בתוך החלוץ,ולעזור לה ללחום את מלחמתה זו עד הסוף עד אשר תתמלאינה דרישותיה הצודקות.
ה. באופן מיוחד עלינו להגביר את עזרתנו לתנועתנו בארץ.כאן עלינו לרכז את מיטב כוחותינו,לכאן לכוון בראש וראשונה את המרץ המתפרץ של קבוצינו לקראת פעילות צבורית רחבה יותר,כאן אחד
המבחנים העקריים להצלחת מלחמתנו n.hUHiq .!•״.י!.״.■ - —
הקבוץ הארצי היה מקציב תמיד סכום ידוע לפעולתה של מחלקת ההנהגה
העליונה בארץ.אולם כבר גסנת 1935,התתלנו לעזור גם ?‘תנייליז ^ ’יי הקצבת סכומים ידועים לנסיעת השליחים,הסכום הזה הלן לגדל,בשנת 1933
הגיע הסכום הזה יחד עם ההקצבה למחלקת ההנהגה א ע ל י ו נ ה לסד לזל ־־ 32.685 -א״י. בשנת 1934 - ל- 106.603 לא״י. בשנת 1935 יעלה הסכים
בהרבה גם על זה.
אמצעי הפעולה
את פעולתו של הקבוץ הארצי המשכנו לבסס על המס הבלתי אמצעי ועל ימי עבודה.
כפי שיתברר מהמספרים המצורפים להלן,עלה בידינו לרכז את המס באחוז גבוה למדי,אין אנו יכולים להסתפק כמובן בכך ועלינו לשאוף לרכוזו של המס במאה אחוזיו.הכרחי בהחלט לשכלל את צורה גבית המיסים.עד עכשיו שמרה המזכירות על הפרינציפ שהקבוצים צריכים לשלם את המס באופן בלתי אמצעי והיתה מתנגדת ודוחה בדרך כלל כטעט כל הצעה אשר באה מסעם הקבוץ לשלם את המס באופן אמצעי,למשל ע"י ניכוי סכומים מכספים המגיעים לקבוץ בכל מיני הזדמנויות. דחינו את ההצעות הללו באשר הננו רואים בתשלום המס,גם ביטוי למילוי חובה צבורית ידועה ולא רצינו בשום פנים לותר עליה.על היסוד הזה יש לשמור גם להבא בזמן שכלול שיטת גבית המיסים.
אמצעי שני אשר התבססנו עליו -היו ימי העבודה.ימי העבודה אשר הקבוץ הארצי משקיע בפעולתו מתחלקים באופן יחסי למספר החברים בין כל קבוץ וקבוץ.בשנת 1933 -הושקעו בפעולות הקבוץ הארצי 2539 ימי עבודה,בשנת 1934 -3667 ימי עבודה. יחד -6206 ימי עבודה.
אם כי התקדמנו במידת מה בהשבת ימי העבודה לאותם הקבוצים,אשר בעיקר נושאים בעול העבודה של הקבוץ הארצי,הננו רחוקים כאן עדיין ממצב משביע רצון,אם כי החזרנו לקבוצים הללו בשנת 1934 -911 ימי עבודה במקום - 848 בשנת 1933,הרי למרות הכל גדל החוב של הקבוץ הארצי לקבו--צים הללו מ-997 ימי עבודה בשנת 1933 עד ל -1551 ימי עבודה בשנת 1934. אמנם נטל החוב הזה מתחלק כעת על מספר גדול יותר של קבוצים, ככה שהחוב של הקבוץ הארצי לכל קבוץ וקבוץ קטן בהשראה לשנת 1933,אולם אין הדבר יכול לספק אותנו בהחלט.לקבוצים אשר עדיין לא נושאים באופן בלתי אמצעי בעול העבודה של הקבוץ הארצי, לא חדרה עדיין ההכרה על מידת חובתם בשטח זה לגבי הקבוצים הנושאים בעול הפעולה היום יומית הזאת.עלינו לשאוף כאן לתקון המצב בהקדם האפשרי.
הננו יכולים מתוך סיפוק להשקיף על התקופה הזאת אשר מאחורינו.התקדמנו בהרבה.בכמה משטחי פעולתנו הצלחנו להעלותה על שלב גבה יותר. אולם אין זה יכול לחפות על המגרעות אשר קיימים עדיין לעבודתנו,כמו שאין זה יכול לספק את הצרכים,אשר מחכים עדיין לגואלם.לכל השגינו במשך התקופה האחרונה יהיה רק אז ערך,באם הם ישמשו יסוד למאמצים מוגברים יותר לקראת תיקון הדברים , התובעים את תקונם,ולהגברתה וחידושה המתמיד של פעולתנו בכל שטחי חיינו,
.17.
18
חשבון הקופה לשנת 1933
(51,12,33 - 1.1.33)
המס של הקבוץ הארצי 20 מא״י לחדש לכל חבר בקבוץ.
הקבוצים הצעירים (עד חצי שנה) והגרעינים היו משוחררים מהמס.
אחוז תשלום המס בשנת 1933 - 84.6
סעיפי ההוצאה:
סעיף "המזכירות" מכיל את ההונאות הרגילות של פעולת המזכירות וההשקעות בציוד הטכני של המזכירות
סעיף "נסיעות" - הונאות החברים הפעילים במזכירות ונועד הפועל(בקורים הרצאות וכ״ו) ,ישיבות הועד הפועל והועדות השונות.
סעיף"העתון" - השתתפותה של המזכירות בהוצאת העתון
סעיף" רכוז הפעולה הפוליטית" -השתתפותה של המזכירות בהוצאות הכרוכות בפעולה הפוליטית המרכזית.
הסעיפים :-"מחלקת ההנהגה העליונה״ ו״שליחים" -השתתפות המזכירות בתקציבה של המחלקה ובהוצאות השליחים לתנועה בגולה. סעיף:-״השבת ימי העבודה" -הוצאות נסיעה של החברים המחזירים את ימי
העבודה לקגוצים,אשר חבריהם משתתפים,מעל למספר הקבוע של ימי העבודה, בפעולות הקבוץ הארצי.
הכנסות הוצאות
1. מס הקבוץ הארצי 333.187 1.המזכ י רו ת
הוצאות שוטפות 111.250
2. מס לסדור העלית 76.100 השקעות 19.000____130.250_
3. ה ל ו א ו ת 43.125 2.נסיע ו ת 193.357
4. שונות 10.230 3.ע ת ון 21.000
4. רכוז הפעולה הפוליטית 34.760
5. מחלקת ההנ. העליונה 16.175
6. ש ל י ח י ם 16.510
7. השבת ימי העבודה 5 14.19
__________ 8.תשלום חובות 55.985
462.642 462.332
במזומן בקופה ל1.1.34 000.310
462.642 462.642
19
המס של הקבוץ הארצי הוגדל מ1.4.34 מ-20 מא"י ל-30 מא"י לחבר. מ-1.9.34 הוחלט לחטיל את המס על כל הקבוצים,מבלי להתחשב עם זמן היותם בארץ. משוחררים מהמס רק הגרעינים.
חשבון הקופה לשנת 1934 (31.12.34 - 1.1.34.)
הכנסות הוצאות
.במזומן בקופה ל1.1.34 000.310 1.המזכירות
הוצאות שוטפות 107.509
1. מס הקבוץ הארצי 492.287 השקעות 56.669_ 164.178
2. מס לסדור העליה 25.000 2.נ סי ע ו ת 261.725
3. ה ל ו א ו ת 3.629 9 3.ע תו ן 24.000
4. שונות 3.900 4.רכוז הפעולה הפוליטית 24.210
5. מחלקת ההנ. העליונה 23.493
6. ש ל י ח י ם 83.110
7. השבת ימי העבודה 9.270
_____ 8 . תשלום חובות _______075. 25
616.126 613.061
במזומן בקופה ל1.1.35 3.065
616.126 616.126
אחוז תשלום ה מ ס בשנת 1934 -___ 88.3
מא ז ן המזכירות ל-1.1.1955
אקטיב פסיב
1. אינוונטר המזכירות 87.119 1.זכאים שונים 111.134
2. חובות הקבוצים ל1. 1 85.956 2.קבוצים -ע"ח מפרעות
לתשלום המיסים 6 5 9. 19
3 .במזומן בקופה 5.065 ____________
176.140 131.090
—.—-- 45.050
176.140 176.140
ח ע ב ו נ ו ת ימי העבודה
אשר הושקעו בפעולות הקבוץ הארצי
שנת 1933 (1,1.33 - 51,12.33)
1•
,20,
ימי העבודה כימיה"היה עליו כמה
הקבוץ זכות חובה
______________שה ושקע ו על ידו______להשקיע______הוחזר לו______________
מרחביה 405 126 382 310 "
מזרע 173 120 21 5 ״
שריד 70 110 ״ ״ 103
משמר העמק 703 153 312 441 ״
בית אלפא 11 ״ 100 ״ ״
עין המפרץ 221 154 ״ ״ 72
משמר זבולון 63 113 ״ ״ 50
עין החורש 216 136 52 14 ״
" ג ״ 157 135 ״ 25 "
שומריה 61 64 ״ ״ 139
אמריקאי 47 62 " ״ 34
הונגרי 20 78 " " 50
בניר ״ 25 ״ " 25
עין שמר 410 143 81 162 ״
בנתיב 81 57 ״ 14 ״
נתניה 22 16 ״ 6 ״
נבעת השומר 77 78 יי " 1
עין השרון 94 146 ״ " 97
כרית ״ 49 ״ " 45
ליטאי פיית 70 110 " " 74
הסולל " 84 ״ " 119
תל עמל " 67 ״ ״ 68
נחלת יהודה " 53 ״ ״ 51
עין הקורא 268 184 ״ ״ 34
במסילה 61 96 ״ ״ 35
־־ ־ * ■י* *« cn
21
שנת 1954 (1,1.54 - 31,12.34)
״ ,״ ר י _ ימי העבודה כמה היה עליו כמה
! 1 שהושקעו על ידו להשקיע הוחזר לו זכות חובה
הפעולות של הקבוץ הארצי כוללות את:עבודת המזכירות הפעילה, המערכת והאד--מיניסטרציה של העתון,מחלקת ההנהגה העליונה,פעולות המוסדות השונים של הקבוץ הארצי,בקורים בקבוצים, הרצאות,השתתפות החברים בעבודת מוסדות ההסתדרות.
בחשבון זה לא נכנסת עבודת השליחים לתנועה בגולה ובתנועה החנוכית בארץ, השתתפות הקבוצים בעבודה בתוך המוסד החנוכי,ימי העבודה אשר הושקעו בבנין המוסד החנוכי.
מרחביה 586 181 277 437 ״
מזרע 301 155 ״ 154 ״
שריד 155 178 ״ ״ 126
משמר העמק 707 199 450 499 ״
בית זרע 6 ?4 ״ ״ 41
בית אלפא
עין המפרץ 192 171 ״ ״ 61
משמר זבולון 64 178 ״ ״ 164
"ג״-מעברות 329 238 ״ 85 ״
עין החורש 267 204 ״ 77 ״
אמריקאי-בניר 151 197 ״ ״ 102
הגליל-ליטאי ״ 53 ״ יי 53
עין סמר 362 208 180 136 ״
גרמני 36 59 ״ ״ 23
המפלס ״ 40 ״ ״ 40
גבעת השומר 116 146 ״ ״ 31
המנוף ״ 30 ״ ״ 30
עין השרון 144 198 ״ ״ 151
במעלה ״ 30 ״ ״ 30
כרית 38 120 ״ ״ 82
תל עמל 83 133 ״ ״ 118
נחלת יהודה 67 153 ״ ״ 167
עין הקורא 500 210 14 242 ״
במסילה 189 165 ״ ״ 10
רחובות 60 157 ״ ״ 152
גן שמואל 20 55 ״ ״ 35
בשנת 1933 הושקעו בפעולות הקבוץ הארצי 2539 ימי עבודה ״ 1934 ״ ״ ״ ״ 3667 ימי עבודה
גדול של 44.5%
באותו הזמן גדל הקבוץ הארצי ב84%
בשנת 1933 עסקו באופן ממוצא בפעולות הקבוץ הארצי 8.5 חבר בשנת 34 19 ״ י' ״ ״ ״ ״ 12.3 חבר
ה פ ע ו ל ה החברתית
.22.
הפעולה החברותית
הקדמה,
הדין-וחשבון המוגש בזה מיוסד על נסיון של פרק זמן קצר (9 חדשים),בו קיים בתוך הועד הפועל רסורט מיוחד לפעולה החברותית,ולפיכך אין הוא שלם ומלא.הפעולה החברותית,אשר נעשתה לפני הקמת הרסורט המיוחד,היתה כלולה בעבודת המזכירות והודתה חלק מפעולתה הכללית.אם להביא גם בחשבון, כי על החבר.המטפל בשאלות החברתיות בקבוץ הארצי,מוטלים גם תפקידים של ייצוג במוסדות ההסתדרות, הגוזלים לא מעט מזמנו (ועדת הבקורת המרכזית, הועד המפקח לקו״ח וכו״) - הרי יובן,כי אף במשך התקופה הקצרה הזו לא סופק הצורך בטיפול שיטתי בשאלות החברותיות המנסרות בעולמם של קבוצינו. אמנם,לא פעם ניתבה עזרה חשובה על ידי חברים אחדים של הועה״פ(מאיר, חזן), אשר בקרו,בעת הצורך,קבוצים שונים,אולם גם אחרי זה צריך להגיד,ששאלת הטיפול החברותי טרם מצאה את פתרונה באותה המידה,שצרכי קבוצינו תובעים אותה. משום כך גם צריכים המסקנות והסיכומים להיעשות בזהירות,מבלי שתקופת העבודה הקצרה תאפשר קביעת דעות מוחלטות וקבועות בשאלות העומדות לבירור.
מספר הערות כלליות על אפיה ומקומה של השאלה החברתית בכל מערכת פעולת-נו.במקצת דובר בבר על זה במועצת מזרע ואף שם הודגשה העובדה המתמיהה, כי במערכת פעולתה של תנועתנו ומוסדותיה לפרובלימות החברתיות מוקדשת תשומת-לב בלתי-מספיקה.הועה״פ של הקבוץ הארצי,מלבד בירור שאלות הקשורות בפתרון בעיות קונקרטיות של איחודים והשלמות או בירור המצב האקטואלי בקבוצים - מקדיש רק חלק קטן מזמנו לבירור שאלות חברתיות יסודיות.אמנם, לשם שלמות התמונה צריך לציין,כי היות וכל חברי הועה״פ הם חברי קבוצים - תופסות השאלות החברתיות מקום רב בשיחות ובבירורים בלתי-רשמיים בין חברים שונים,והשפעת מוסדות התנועה על הקבוצים מקבלת צורה יותר אורגנית על ידי המגע האישי הבלתי-אמצעי בין הקבוצים וחברי הועה״פ בעת הבקורים, אולם הרכוש האידיאולוגי-החינוכי של התנועה לא גדל בשטח זה במידה מתאי-מה לגידול מספרנו בארץ והתנועה בגולה,לא פעם גוברת ההרגשה,כי לא נמצא ניב מספיק לנסיונה החברותי הרב של התנועה ב-15 שנות קיומה בארץ,ולא ניתן בטוי ממצה ומאלף להתלבטויותיה, כשלונותיה ווצחונותיה בשטח החברותי במשך תקופה ארוכה זו.
העובדה הזו מקבלת צורה הרבה יותר מדאיגה,אם נבחון את יכלתם החברותית והתרבותית של גלי העליה החדשים,אשר הגיעו ארצה בזמן האחרון ועומדים להגיע בשנים הקרובות.אמנם,צריך לציין,שלא פעם - למרות שנויי התנאים האוביקטיביים,המקסים בהרבה על הקלטת הקבוצים החדשים בארץ - הנחילו לנו קבוצי העליה החדשים סיפוק רב.קמה שורת קבוצים צעירים בעלי יכולה תרבו-תית וחברותית,אשר במהירות התרגלו לחיי הפועל בארץ והתגברו על הקשיים ההכרחיים של ראשית הנחה יסודות לחיי קבוץ.הם עדיין בראשית דרכם וודאי שמורים להם עוד משברים סוגים,אולם ישנה הרגשה,כי הצטרפה משמרת נוספת לקבוץ הארצי,המוכנה ומסוגלת להעמיס על שכמה את כל עול מצוותיו. אבל הולכים ורבים גם הקבוצים,אשר תובעים לעצמם טיפול מוגבר,באשר הרכוש החינוכי והאידיאולוגי,אשר הביאו אתם ארצה אינו מספיק בכדי להוות את הערובה הדרושה והמספקת להצלחתם.
מן הצורך לקחת בחשבון גם את העובדה הזאת,כי הקבוצים המגיעים עתה ארצה מורכבים עדיין מאותן השכבות,אשר עברו להכשרה עוד לפני 2-3 שנים -ובינתיים חלו תמורות בהרכבה האישי של התנועה,והקבוצים,היוצאים להכשרה כעת,מורכבים מחומר אנושי יותר מדולדל במובן תרבותי.כי עלינו להבין את הקשר האמיץ,הקיים בין חפרוצסים המתרחשים בקרב היהדות בגולה, והשפעתם על הסתדרויותינו לתפוצותיהן ועל פרצופם של קבוצינו בארץ.
הניוון הכלכלי והתרבותי של המוני ישראל בתפוצות,דחיקת רגליהם מכל מקו-רות פרנסה ומחיה,שקבלה בשנים האחרונות צורת חורבן וכליה של חלקים גדו-לים של העם היהודי,אשר עוד לפני זמן קצר הוו חלק פעיל ומבוסס של היהדות (גרמניה,פולין) והסיכויים העגומים של היהדות באותן הארצותן,אשר מעמדם הכלכלי והציבורי עדיין איתן בהן /אם כי נראים כבר באופן בדור הפרצות גם שם/ - כל אלה לא יכלו שלא להשפיע על פרצופן של תנועות הנוער ובתוכן גם על תנועתנו.
המצב הזה תובע את הגברת הפעולה החינוכית בתנועה,הקמת דור מנהלים חדש, הגדלת אחוז הנוער הלומד בשורותינו,שמירה קפדנית על היחס הנכון בין הס-ברה פוליטית ובין פעולת חינוך בשטחים חברותיים ותרבותיים,שמירה על
הרמה המוסרית והנאמנות החלוצית בכל השטחים ודאגה לעצוב דמותו של השו-מר.כמו שהיתה ידיעה לנו מתמול שלשום,אחרת תהיה הפעולה החברותית בתוך הקבוץ הארצי,אם גם נצליח להגבירה בהרבה,פעולה פליאטיבית,ללא סיכויים להצלחה לאורך ימים.תמיד הדגמנו,כי התנועה הקבוצית במשטר הקפיטליסטי, כשהיא מהווה רק חלק קטן של מעמד הפועלים,אשר נוטל על סכמו תפקידים אבנ-גרדיים של המעמד - יכולה להצליח אך ורק נסעה שהיא מתבססת על פעולת חינוך ממושכת של חבריה,ופעולה זו שבעתיים קשה כשהיא מתחילה רק בקבוץ עצמו או סמוך לכניסת החבר לקבוץ ואינה קשורה עם תנועת נוער חינוכית בחו״ל.וביחוד קשה התפקיד הזה בתקופה שאנו חיים בה כעת בארץ,בתקופת הפרוספריטי - כשכוח המשיכה של החוץ הוא כה חזק,סכויי השכר הגבוה מברי-קים לעיני כל פועל ומושכים אותו אל מחוץ לקומונה הקבוצית. גם בימים האלה הוכיחו קבוצינו יציבות וחוסן במידה הרבה יותר גדולה מהזרמים הקבוציים האחרים,והשואת אחוז העזיבות בשלשת הזרמים הקבוציים, השואה המבליטה את מספר העזיבות הקטן ביותר בקבוצינו - תוכיח.אין ספק, כי זוהי תוצאת החינוך המקיף וההכשרה הרעיונית הממושכת בתנועה - ועוד ביתר שאת - עם מנוי החומר האנושי - נתבעת התנועה להגביר ולהעמיק את פעולתה החינוכית.
לויכוח אחד שהיה לפעמים אקטואלי בין חברים שונים בתנועתנו,ויכוח על הערך המעמדי של היצירה הקבוצית,שמה סוף תקופה ״השפע״.היו חברים,שחששו להשפעה מסמרת וכובלת של המשק ושל הקבוץ על הכרתו המעמדית וכוננותו המלחמתית של הפועל ודברו על הערך הרב של הפועל השכיר במפעלי התעשיה והבנין העלול לשמש מבצר ההכרה והחיים חפרולטריים ולמלא משום כך תפקיד הרבה יותר חשוב במלחמת שחרורו של מעמד הפועלים.באה תקופת השפע וגילתה לפנינו תמונה איומה של בריחה מהמעמד,הופעת מאות קבלנים זעירים,חברי ההסתדרות או מי שהיו חברי ההסתדרות,העולים בניצול פועליהם-חבריהם בהרבה על הקבלנים הגדולים,התעשרות רבים מהקואופרטיבים וספקולציה במניו-תיהם,סכנת הפיכת שכונות פועלים למרכזי ספסרות קרקעית בתוקף התפתחותה של העיר והכללתן של השכונות בגבולותיה. כל ההופעות האלה,אשר פגעו בעי-קר בפועלי הבנין בעיר,מראשוני העליה השלישית - מוכיחות מה רבות הן הסכנות של דפרולטריזציה האורבות לפועל בארץ הגירה והתישבות.יש להניח, שהפועלים אשר הגיעו ארצה בשנים האחרונות,שהכרתם החלוצית והמעמדית הר-בה יותר לקויה מבני העליות הקודמות - יהיו עוד פחות מחוסנים בפני פתויי הפרוספריטי,והפרוצס של בריחה מעול המצוות החלוציות והמעמדיות יתחולל בקרבם בטמפו הרבה יותר מהיר והאות לכך משמשת הבריחה מהכפר והמושבה, אשר הופיעה בעליה של התקופה האחרונה.במצב זה גילתה התנועה הקבוצית את כוחה ונאמנותה ליסודותיה החלוציים והסוציאליסטיים,כמעט ללא כל השפעת בהלת ההתעשרות,השולטת כיום בארץ.הקבוצים שומרים על עמדותיהם בנקודות המפתח של הכלכלה היהודית בארץ; ב-70% הולכת העליה הקבוצית למושבות והיתר הולך אף הוא לכפר,למשק העצמי,היסודות השיתופיים בקבוצים נשארו ללא כל שנוי והכוננות הפרולטרית,הנאמנות לצוויי מלחמתו הציונית והסו-ציאליסטית של ציבור הפועלים - מובלטות ומודגשות בכל מקרה,כשהדבר עומד למבחן.מבחינה זו הובלט לעיני כל הערך העצום,שיש לתנועה הקבוצית עבור מעמד הפועלים בארץ התישבות,עבור עם השב למקורות פרנסה ראשוניים והמניח יסודות להקמת מרכז טריטוריאלי.
אולם למרות שההכרה הזאת היא כללית לכל החוגים בציבור הפועלים בארץ ואף לחוגים רחבים בקרב התנועה הציונית ולמרות שנשתתקו מזמן הקולות שבאו להטיל ספק ביכולת הצלחתו וערכו של הקבוץ והמשק הקבוצי - אין להתעלם מהעובדה,כי מספרה היחסי של התנועה הקבוצית בקרב ציבור הפועלים בארץ הולך וקטן.ההופעה הזאת אינה נותנת עדיין את אותותיה ואינה מקטינה את השפעתה של התנועה הקבוצית בקרב ציבור הפועלים,מה שבא לבטוי בעת ההכר-עות הפוליטיות האחרונות,אולם אם הפרוצס הזה ימשך,עלולה הכמות ליהפך לאיכות ולהטביע את חותמה על דרכה של תנועת הפועלים בארץ.אין זאת שאל-תה המיוחדת של התנועה הקבוצית בלבד,כי אם של כל התנועה הציונית.זהו קו ההכרעה בין בנין על יסודות בריאים ובין ריכוז לונטיני בערי החוף; בין חלוציות לספסרות,בין משק חקלאי לתעשיה גזוזית,בין גאולה של העם ונין הצלת פליטים.ההצדעה הזאת בגורל הציונות עתידה גם לקבוע את מקומו של הקבוץ בבנין הארץ.
הפרובלימה האירגונית של הקבוץ.
בתור אחד הצעדים הראשונים לאקטואליזציה של השאלות החברותיות בקבוץ -הארצי ובמוסדותיו רצה הועד הפועל להביא לדיון במועצות הרגילות של
23.
הקבוץ הארצי פרובלימות קבוציות שונות,על מנת להביא לידי חלופי דעוה ונסיון וסימון קוי פעולה בשטח זה.הכוונה היתה להציג בסדר יומה של כל מועצה 3-2 שאלות ולהתרכז בדיון סביבן .הנסיון הראשון נעליה במועצה ראשון לציון (במרץ 1934) שבסדר יומה נקבעה שאלת מבנהו של הקבוץ ומסגרתו המספרית - ,והוא מצא את המשכו גם במועצת מזרע (סוף ספטמבר 1934),בה נדרנו שאלות הארגון הפנימי של הקבוץ (שאלות הדמוקרטיזציה) ושאלת עזרת הקרובים;אשר הפכה בזמן האחרון לשאלה חריפה ובעלת הסיבות מיוחדת בכל קבוצינו) בינואר ש.ו. אמרה להתכנס מועצה רגילה,אשר מתפקידה היה לברר את שאלת הפעולה התרבותית בקבוצים,עובדו כבר המזיסים ואושרו על ידי הועד הפועל - אולם המאורעות הפוליטיים אשר התרחשו בינתיים - פרסום הסכמי-לונדון והמלחמה סביבם המשאל - אלצונו לדחות את המועצה הזו והיא תתכנס רק אחרי המועצה הכללית.
אשר להערכה הכללית של הדיון בשאלות החברתיות, צריך לציין,כי התגלה בו קושי רב מפאת ההפרדה בין ההערכה הכללית של המצב החברותי בקבוץ בכל השמחים ובין צמצום הדיון בשאלות מיוחדות,רבים מהמתוכחים הדגישו את הצורך להרחיב ולאחד את הבירור על רקע הרבה יותר רחב,על יסוד חומר סט-מיסטי מעובד,שיוכל לשמש יסוד להרצאות פתיחה יסודיות בבעיות החברתיות הנסיון של מועצות ראשון ומזרע לא נוצל עדיין בארגון כינוסים נוספים, אולם הויכוח במועצות אלו והשאלון אשר סודר ע״י המזכירות לקראת המועצה הכללית - מגלים תמונה של אחידות רבה בכל דרכי הארגון הפנימי של קבוצי-נו.
השיחה משמשת האינסטגציה העליונה בקבוץ,אשר בפניה אחראיים כל בעלי התפ-קידים והועדות,אשר יש להן אופי אכסקוטיבי בלבד,לא קיים בשום מקום מוסד ביניים(מועצה או גוף דומה לזה),אשר יתווך בין הקבוץ כולו ובין המוסדות המוציאים לפועל.לבעלי התפקידים ישנן בערך אותן הסמכויות בכל הקבוצים ומיספרם מותאם למצבו המשקי של הקבוץ(קבוץ במשק,בעבודה שכירה וכו"); מספר הועדות הוא שונה.אולם ישנן ועדית אחדות הקיימות בכל הקבוצים.אלו הן:ועדה משקית-כלכלית,ועדת חברים(חוץ מקבוץ אחד),ועדת התרבות וסדור העבודה (2-3 חברים),במספר קבוצים קיימת ועדת בריאות לחוד; ביתר - היא מהוה חלק של ועדת החבדים.חוץ כזה קיימות הועדות הבאות: ועדת דירות -/ב-13 קבוצים/,ועדתי חינוך /9 קבוצים/,ועדה פוליטית-סיעה/11 קבוצים/, ועדת שיפור המחנה /5 קבוצים/,ועדת קשר עם חו״ל/3 קבוצים/,ועדת מוסיקה /3 קבוצים/,ועדת הורים /2 קב'/, ועדת אמנות /2 קב׳/,ועדת נשפים ואימ-פרזות /1 קבוץ/, ועדה לעזרת קרובים /1 קבוץ/, ועדה כספית /1 יקבוץ/, ועדה להכנסת חברים למקצוע /1 קבוץ/,ועדה לשמות לילדים /1 קבוץ/. מובן מאליו שאף בקבוצים, אשר הועדות האלו אינן קיימות בהם - מסורים התפ-קידים על פי רוב לועדות אחרות,כמו נשפים - לועדת התרבות,עזרת קרובים -לועדת החברים וכו".
הועדות ובעלי התפקידים נבחרים עפי״ר לשנה אחת (תפקיד הגזבר בקבוצי העמק נקבע לשנתיים). נחלק של הקבוצים הצעירים זמן מלוי התפקיד הוא חצי שנה.
מספר השיחות שונה הוא בקבוצים השונים. ב-5 קבוצים מתקיימות 3 שיחות לשבוע ויותר; ב-3 קבוצים 2-3 שיחות; ב-9 קבוצים 2 שיחות לשבוע; ב-5 קבוצים 1-2; ב-3 קבוצים - שיחה אחת לשבוע. השתתפות החברים בשיחות היא שונה ותלויה בסוג השיחה. ההשתתפות הגדולה ביותר היא בדינים-וחשבונות פוליטיים הנמסרים על ידי חברי הועה"פ או החברים המשתתפים בישיבות הועה״פ - ובשיחות חברים המרק-דשות לשאלות חברותיות.באלו נוכחותם של החברים היא כמעט מלאה; בשיחות כלכליות וארגוניות או תרבותיות פנימיות (ע״י חברי הקבוץ) ההשתתפות היא יותר קטנה.
מספר הנוכחים בראשית השיחה הוא תמיד יותר גדול מאשר באמצע או בסוף השי-חה.. /האחוז יורד מ -%70-80 עיר ל-%40-50, או אם השיחה נגמרת בשעה מאוחרת - גם למטה מזה/.
השימוש בהצבעה הוא לא שכיח ביותר ואוחזים בו,אם מתגלים חלוקי-דעות בסי-כום דעה הקבוץ בשאלה הנדינה.אחוז הנמנעים הוא גדול,ביוחד בין הבחורות. את השיחה מרכז ברוב הקבוצים - המזכיר;ביתר הקבוצים - קיים תפקיד של מרכז השיחה,הנבחר לפרק זמן מסויים (עפי״ר שנה).
מידת ההשתתפות של החברים בויכוחים אינה גדולה ביותר ואינה עולה על /15-20 ממספר החברים;עפי"ר ישנו חוג מסויים של חברים,אשר משתתף באופן קבוע בויכוחים,כשם שישנו חוג אחר,אשר לעתים רחוקות מחווה את דעתו. אולם יש להעיד,כי דעת-הקהל בקבוץ איננה מוצאת אה נטויה בשיחות החברים הרשמיות בלבד.רוב השאלות העומדות לדיון מתבררות בשיחות הבלתי-רשמיות המקיפות את רוב חברי הקבוץ - לפני השיחה הרשמית או לאחריה. ההשתתפות הגדולה ביותר בויכוח היא בשאלות חברותיות.בשיחות פוליטיות.
24
כלכליות, ארגוניות ותרבותיות - ההשתתפות היא יותר קטנה. השתתפות הבחורות בויכוחים מגיעה בדרך כלל רק ל-50% ממידת השתתפות הב-חודים (באופן יחסי למספרן).היא גדולה ביותר בשאלות חברותיות ואינה נופלת בהן עפי״ר ממידת השתתפות הבחורים - והולכת וקטנה ביתר השאלות .
ה ש י ת ו ף .
בבואנו לסקור על מצב השיתוף בקבוצים - עלינו לציין ראשית-כל את היסו-דות הרחבים ביותר של שותפות וקומונה , שעליהם מושתת ארגון קבוצינו.יש להניח,כי מחוץ לאיזה קומונות דתיות,אשר נשארו לפליטה במקום זה או אחר - לא קיימות בעולם כולו צורות ארגון שיתופי,אשר תעמודנה בדרגת שיתוף כה גבוהה כמד שזה נהוג בתנועה הקבוצית בארץ ישראל,אף התנועה הקולקטי-ביסטית ברוסיה שהיו בתוכה גם נסיונות של קומונה - לא הגיעה בהן אף פעם מידת-השיתוף לאותה דרגא כמו בקבוצים בארץ.ובראשית שנת 1935 נתקבל בועידת הקולקטיביסטים הסטטוס הסטליני",המבטל את הקומונות האלו והופך את כל התנועה הקולקטיביסטית הרוסית לארגון של מושבי עובדים,עם ענף פלחה - ולעתים עוד איזה ענף - משותף,על יסוד תשלום לפי תוצרת העבודה, עם פרסים וקנסות בעד עליה אד ירידה ממידת התוצרת הממוצעת.יתבן,שזוהי הדרך היחידה,אשר בעזרתה אפשר להגיע לקולקטיביזציה של המוני איכרים זעידים,המהוים את האלמנט החקלאי בברית המועצות,אולם ההבדל בין הסטטוס חזה ובין הקבוצים בא״י הוא רב.
השיתוף המלא באמצעי תוצרת וברכוש,סיפוק צרכי החברים לפי מידת הצורך של כל אחד במסגרת אפשרויותיו של הקבוץ בלי קשר עם מקומו ויכלתו בעבודה חינוך וטיפול ילדים משותף,אחריות הקבוץ עבור מחלה ותקרי אמון של חבריו דאגה לעזרת קרוביהם של חברי הקבוץ,במילה אחת - הגשמת הפרינציפ של "כל אחד לפי יכלתו - לכל אחד לפי צרכיו״,שבו מתבטאת המטרה הסופית של החברה הקומוניסטית העתידה - הוא אשר מציין את יסודות השיתוף הכלכלי בתנועתנו אי-הסיפוק והתלונות,אשר נשמעות פה ושם בקבוצים,אינן נוגעות בעיקרי השיתוף,כי אם מתיחסות לפרטי ההגשמה בסקטורים מצומצמים של מערכת הזכו-יות הכלכליות של חברי הקבוץ ומשמשות לא פעם בטרי לחוסר הכרה מספקת בעדך השיתוף של הקבוץ,מתוך געגועים סמויים לחופש מלחמתו של הפרט בחברה הקפיטליסטית על סידור נוח וקל יותר בחיים.
השיתוף בקבוצינו מיוסד,כאמור,על דאגה קבוצית לכלכלה, דירה, הלבשה והנעלה, מחלה,תרבות וחינוך ילדי חברי הקבוץ,שותפות בבגדים(מחסן בגדים משותף), עזרת קרובים (על זה ידובר לחוד) וחלוקת סכומים ידועים להוצאות פרמיות של החברים,אין הבדלים באופן ארגון וסידור השיתוף הכלכלי בתוך הקבוצים השונים, תקציב הוצאות החברים מתחלק על ידי ועדת החברים (או לפעמים ע״י הגזבר) לפי הצורך,מבלי קביעת מכסה שנתית קבועה לכל חבר. רק בקבוץ אחד קיימת מכסה כזו של 1,500 לא״י לשנה לחבר להוצאות נסיעות פרטיות, קולנוע ותיאטרון - ואף שמה בא הדבר כירושה ממנהג שהיה קיים בקבוצות
אחדות של חבר הקבוצות.
אף בשאלת החופש קיים הפרינציפ של חלוקה לפי הצורך ורק בזמן האחרון בקבוצים אחדים הונהג חופש קבוע של 8-10 ימים לכל חבר בשנה למנוחה או טיול,המנהג הזה קיים כבר ב-8 קבוצים,בעיקר במשקים (בית-זרע,משמר העמק, שריד,עין המפרץ,עין שימר.גן שמואל,עין השרון ועין הקורא).
המקרים היחידים של שימוש ב״כסף פרטי״,שמופיעים פה ושם,הם בקשר עם שני שטחים :סדור חדדי דידה על ידי תוספת איזה חפץ של "לוקסוס",כמו רהיט, מנורה,מרבד וכו",ע״י קבלת מתנות - או שימוש בסכומים פעוטים לקולנוע, טיול וכו", במובן הכספי אין לסכומים האלה ערך ניכר, וההופעה הזו נוגעת עפי״ר במספר מצומצם של חברים,אולם למקרים אלו יש השפעה מזיקה בעיקר מבחינה פסיכולוגית,בגלל יצירת הלך-רוח של התמרמרות ורינון על אי-שויון בקבוץ,על איפה ואיפה וכו"..בחינת המצב בשטח זה בקבוצים מוכיחה,כי ב-10 קבוצים נשארות המתנות לקסום החדרים בידי החבר,ב-10 נמסרות המתנות לשי-מוש הכללי למחסן הבגדים, ב-4 לא קיימות מתנות והשאלה אינה אקטואלית, סידור החרדים נעשה ברוב המכריע של הקבוצים על ידי הקבוץ,ורק בקבוצים מספר קיים המנהג של דאגה פרטית של החבר לריהוט על ידי עבודה בשבתות וכו", אף במקרים האלה ניתנים החמרים לריהוט על ידי הקבוץ. השימוש בכסף פרטי למטרות אחרות הוא נדיר (קולנוע, טיול); הוא נהוג ביחוד בקבוצים,הנמצאים בקרבת העיר והמושבה הגדולה.ישנם קבוצים,שלמרות הקרבה הזו - השימוש בכסף פרטי הוא הופעה בלתי-שכיחה כלל אצלם ומקרים נודדים, שקורים לפעמים,אינם מעוררים שום פרובלימות בקבוץ.לעומת זאת בקבוצים,
,25.
»26 ־
שמצבם החברותי טרם התבצר - מקבלות ההופעות האלו צורה יותר המונית ומ-שום כך גם גורמות לתסבוכות חברותיות. בזמן האחרון התבלט הקו הבריא של התאזרות למלחמה נמרצת נגד הופעות אלו,העלולות לשמש פתח לפרצות הרבה יותר רחבות, המסכנות את קשריו של החבר עם הקבוץ.
כל הנאמר עד כה בפרק זה נוגע ליסודות ודרכי ארגון השיתוף בקבוצים. מלבד זה קיים קומפלכס שאלות,הקשור עם דרכי ההגשמה של השיתוף הזה,הנו-תן מקום להערכות והשגות שונות של חברים על מידת ההגשמה והצלחתה.זהו הויכוח הישן על דמוקרטיה,שויון פורמלי או שויון אמיתי.כמו שהשאלה הזו מתעוררת בקשר עם זכויות החבר בקבוץ ומידת השפעתו על דרך הקבוץ בכל שמחי החיים - כן גם בשאלת השיתוף אפשר לשמוע הרהורים על כך,שמכריע לפעמים היחס האישי אל החבר הדורש את סיפוק צרכיו,אופן העמדת הדברים בפני הועדות,מידת האחריות של החבר והתחשבותו עם מצבו של הקבוץ בעת הצגת הדריסה,מידת השלמת החבר עם החלמות הקבוץ וכו".אלו הן שאלות, המיוחדות לקבוץ זה או אחר,בהתאם למצבו החברותי ,לפעמים גם לאופי החומר האנושי הנמצא בתוכו״ והתלויות במצבו של חבר זה או אחר ברגע זה. בדרך כלל אפשר לציין,כי עם השתרשותו של הקבוץ והתבצרותו הפנימית -חריפותן של השאלות האלו הולכת ופגה.
על כל פנים - אין ליחד דיבור על השאלות האלו במסגרת צרה של דו״ח.יתכן, שמוקדם עדיין לסיים ולסכם בפרק זה או אחר ולנסות לקבוע מסקנות מוחל-טות על יסוד נסיוננו עד כה.מה שלא מוטל בספק הוא,כי יש להקדיש תשומת לב מרובה לשאלות האלו,באשר בהן תלויה במידה רבה הצלחתו של הקבוץ בכלל.
עזרת קרובים.
בשנים הראשונות לעליתנו ארצה,לא היתה לשאלה זו כל חשיבות עבור קבוצינו. המצב הכלכלי של ההורים בגולה,על כל פנים חל אותן השכבות של המעמד הבי-נוני,שמהן באו גלי עליתנו הראשונה,היה עדיין איתן.המצב הכלכלי של היהדות ברוסיה לא פגע בקבוצינו, באשר רובה המכריע של התנועה התרכז באר-צות של אירופה המרכזית והקבוץ היחידי של השומר הצעיר מס.ס.ס.ר. עזב את התנועה בעת הצטרפו אל הקבוץ המאוחד.חברי הקבוצים הראשונים באו ברו-בם המכריע מחוגי הנועד הלומד,משכבות יותר אמידות של המעמד הבינוני ומספר החברים,שהיה נהנה מהפלגות לאירופה לשם ביקור אצל ההורים ועל חשבונם עלה בהרבה על אלה,שהיו נאלצים לעזור להוריהם. והנה בשנים האחרונות חל שנוי יסודי במצב זח,לא רק לגבי קבוצים יותר צעירים,כי אם לגבי התנועה כולה.התרוששות היהדות בגולה התקדמה בצעדים מהירים וחלק גדול ביותר של הורי חברינו נזקק כבי לעזרת הבנים או עתיד להזדקק להם בזמן הקרוב ביותר.צרות ואסונות באו על ישראל בכל התפוצות וארצות חדשות לגמרי (גרמניה,אוסטריה,צרפת) נצטרפו למעגל זה.המשבר באמ-ריקה הקטין בהרבה את ערך העזרה,שהיתה ניתנת על ידי היהדות האמריקאית לקרוביה בפולניה וארצות אחרות (לפי הידיעות האחרונות - עולה העזרה הניתנת על ידי ארץ ישראל על זו של אמריקה),ארץ ישראל נשארה פינת האור היחידה,שהמצב הכלכלי בה מהוה תופעה מיוחדת במינה בעמק הבכא של האנו-שיות ועיני כל ישראל מופנות אליה.הבן או הבת,שזוכים לעלות ארצה או נמ-צאים זה מכבר בארץ - מהוים מקור לתקוות רבות ומוגזמות עבור כל בני הבית,שהגאולה הזאת עדיין מהם והלאה,ביחוד כשבמקרים רבים נמצאת המשפחה במצב של רעב ממש.
לא ייפלא איפוא אם שאלת עזרת קרובים מופיעה כיום בקבוצינו בחריפות, שלא היתה כדוגמתה תמול-שלשום ויש חברים, הנאלצים לעזוב את הקבוצים על מנת לנסות לפתור את השאלה בטמפו יותר מהיר מזה הניתן להם בקבוץ.אף המצב של הרווחה בארץ והרווחים הגבוהים של בעלי מקצוע בערים יוצרים אוי-רה,שקשה בה להשלים עם סירובו של הקבוץ או עם מידת העזרה הזעומה,שיש ביכלתו להושיט לחבריו.מובן,שמחוץ לסיבות אמיתיות והקושי האוביקטיבי בפתרון הבעיה הזאת- משמשת כיום שאלת עזרת הורים לא פעם אמתלה נוחה עבור הבר,הרוצה לעזוב את הקבוץ ולהתחמק ממלוי החובות החלוציות, שלמענן בא ארצה.
עם החרפת השאלה הזו הקדשנו לה תשומת לב מיוחדת והצגנוה לדיון במועצת מזרע בספטמבר 1934.לפני המועצה נתפרסם מאמר מאת מאיר יערי בשאלה זו ונשלחו הנחות לבידור עם הצעות לקבוצים.אחרי בירור ער במועצה נתקבלו ההחלטות הבאות בשאלה זו:
27,
"בקביעת שיטת עזרת הקרובים בקבוצים יש לחלק את קבוצינו לשלשה סוגים: א/קבוצים בשנה הראשונה לקיומם העצמי בארץ; ב/קבוצים בעבודה שכירה,אחרי השנה הזו;
ג/קבוצים בהתישבות /שלמה או חלקית,כמו למשל שכונת עובדים וכו״/. לסוג א", .
בתקופה זו אין הקבוץ רשאי להקציב איזה שהם סכומים לעזרת קרובים,את השנה הזו יש להקדיש להנחת יסודות חברותיים וכלכליים לקיום הקבוץ;היא תשמש גם תקופת מבחן ראשון לכוננות חלוצית וקבוצית של כל חבריו ולו גם על יסוד הצורך של וויתור על עזרת קרובים בתקופה זו,התביעות המופ-רזות וחוסר כל קנה-מידה ריאלי בדרישות החברים,חמופיעים בעיקר בקבוצים הצעידים,מחייבים אותנו להעמיד את החברים למבחן קשה ורציני,על מנת לה-מנע מסכנת ההפקרות המוחלטת בשמח זה.
(אם יופיע מקרה יוצא מן הכלל,במסיבות מיוחדות,תוכל להנתן עזרה ידועה רק אחרי אישור מזכירות הועד הפועל),
בקבוצים מסוג ב' קיימת :
א. עזרה כספית חדשית או חד-פעמית למשפחות החברים בגולה.
ב. עזרה לסידור ההורים מחוץ לקבוץ,אחרי הגיעם ארצה.
בקבוצים מסוג ג' באה בחשבון,נוסף לשתי האפשרויות הנ״ל,גם האפ-שרות של הבאת ההורים לקבוץ,אשר אינה יכולה לבוא בחשבון עבור הקבוץ מסוג ב' לרגלי תנאי ואופי העבודה,תנאי הדירה,חוסר קביעות במקום וחוסר יציבות כספית של הכנסותיו.
עזרה כספית חדשית אינה יכולה לעבור על אחוז מסויים מתקציה הוצאות הקבוץ.סכום העזרה לחבר בחודש אינה יכולה לעלות על 1 לא״י.כל תביעה של הגדלת עזרה זו טעונה אישור מיוחד של שיחת הקבוץ ויכולה להיעשות רק במס-גרת התקציב המאושר.
חופש. ע״י העברת הדאגה לקבוץ - במלה מאליה האפשרות של נתינת חופש לחבר למטרה זו.חופש כזה יכול להנתן רק בקשר עם תכנית עזרה יותר יסודית /עזרה לסדורם הקבוע של ההורים בארץ וכו״/,המאושרת על ידי המוסד המתאים בקבוץ - ולא לתקופה ארוכה.
בקבוצים מסוג ג' צריך לגשת לסידור תכנית-מעבר מעזרה כספית לעז-רה קונסטרוקטיבית של הבאה הורים וסידורם בארץ.את הדבר הזה יש לעשות על יסוד ההנחות הבאות : א)לגבי כל ההורים,שעדיין לא אבדו מקורות פרנס-תם בחו״ל והם יכולים להחזיק מעמד בעזרת תמיכה כספית קבועה - יש לבחור בהמשכת התמיכה ולא להביאם לע״ע לארץ; ב)הטמפו של הגשמת התכנית יקבע ע״י היכולת הכספית של הקבוץ; ג)בחשבון הכספי נכנסים גם הסכומים הדרו-שים לבנין דירות עבוד ההורים.האמצעים הפרטיים של ההורים,במידה שישנם כאלה,באים בחשבון בשורה הראשונה למטרה זו; ד)בהתחשב עם ההקלות בהשגת רשיונות העליה מאת הממשלה עבור הורים במשקים - יש להכניס רגולציה גם בהגשת הבקשות,בכדי לא לעמוד תחת הלחץ של מספר גדול של הורים המוכנים לעליה ומוכרחים לעלוות כל עוד יפה כוחו של הרשיון; ה)ההכדעה הסופית בדבר תכנית הסידור,ז.א. בקבוץ או מחוצה לו - תפול רק אחרי בואם של ההורים ארצה,למען תשאר לקבוץ האפשרית של בחירה בהתחשב עם הצורך של תנאים וסגולות ידועים להבטחת אפשרות חייהם של ההורים האלה בקבוץ.
בכל קבוץ צריכה להקבע ועדה קבועה,המטפלת באופן מתמיד בשאלות אלו, מתפקידה של הועדה בקבוצים מסוג ג' לא רק הדאגה התכניתית להבאת ההורים ארצה,כי אם גם פקוח מתמיד וער על ראשית צעדיהם וסידורם של ההורים בקבוץ בכל השטחים: בדירה,כלכלה,עבודה וסיפוק יתר צרכיהם.אין הרבה שא-לות כמו השאלה הזו,אשר לתקדים המקרי יכול להיות ערך כה רב ומכריע -ולהזנחת הפקוח הקבוצי יכולות להיות תוצאות חמורות בעתיד."
ההחלטות האלו שמו תריס בפני ההפקרות בהצגת הדרישות וחוסר קנה-מידה לקביעת חובות הקבוץ כלפי החבר,אם כי טרם נמצא פתרון לכל המצבים הקשים, שהקבוץ והחבר מוצגים לפעמים בפניהם.
בדרך כלל קבלה פעולת קבוצינו בשטה זה ממדים רחבים בעיקר ב-2-3 השנים האחרונות,עם התחלת הרווחה בארץ.במשך הזמן הזה גדלו ההקצבות לסעיף זה
28
במשך השנה הקרובה תבחנה החלטות מזרע לאור הנסיון,יתכן שנצטרך להכניס לתוכן שנויים אלה או אחרים,אולם תנאי מוקדם להצלחת כל פתרון של נתן בשאלה זו הוא,כל החלון יהיה לנחלת הקבוץ הארצי כולו ועל אחריותו תקבע הדרך.אין בכוחו של קבוץ בודד לחפש לעצמו נתינות ולשאת בכל כובד האחר-יות של ההחלטה,המכריעה לפעמים בגורל קשריו של החבר עם קבוצו.רק בכו-חות משותפים נמצא פתרון לבעלת ההורים,אשר נעשתה לאחת הקשות בי ותר בתקופת זו.
המשפחה.
שאלת המשפחה ובירור הפרובלימה המינית כמי שהיא משתקפת במציאות קבוצי-נו - שייכות לאותן השאלות,אשר,למרות כל חשיבותן - לא הגיעו עדיין לד-יון רחב בקבוץ הארצי.אין זאת אומרת כי בקבוצים שונים, בתקופות שונות, לא העסיקה הפרובלימה המינית את מחשבתו הקולקטיבית של הקבוץ,בתקופה האחרונה טפלו בשאלות המשפחה ובפרוגלימות ארוטיות-מיניות 11 קבוצים -בשיחות,עתונים פנימיים,הרצאות או משפטים ספרותיים.אולם כל הבירורים האלה נעמו ביזמתם העצמית ובכוחותיהם העצמיים של החברים במקומות ובאו בעיקר כתגובת למצב בו היה נתון הקבוץ הנידון,בהתאם לגיל חבריו,זמן היותם בארץ ובקבוץ, רמתם התרבותית וכו".
לא נעשה הנסיון של סיכום המחשבה והנסיון הקבוצי בשאלות אלו במשך 15 שנות קיום קבוצינו בארץ ,סיכום שהיה מתבסס על ניתוח מעמיק של החומר הסטטיסטי והעיוני על התפתחות חיינו ותפיסותינו בשאלות המשפחה בקבוץ. ודאי שאין לעשות זאת באופן נחפז במסגרת דו״ח קצר למועצה;השאלה היא נכבדה למדי ודורשת לימוד רב.אולם אם להסתפק בהערה בלבד - הרי צריך לצי יין,כי הרושם החזק ביותר של המסתכל להתפתחותן של שאלות אלו בקבוצינו הצעירים הוא,כי "אין חדש תחת השמש הקבוצית שלנו".תקופת ההתלבטויות והחיפושים בשאלה המינית עוברת כמעט על כל קבוץ צעיר - ורק עם התבגרו-תו,עם השתרשותם של החברים בתוכו - נמצא הפתרון לשאלה הזאת,פתרון הדו-מה בכל מקדם לזה שנמצא כנד פעם על ידי הקבוצים הותיקים, והם ויבטא ביצי-רת משפחה מונוגמית,אשר במציאות הקבוצית תכנה שונה תכלית השנוי מזה של
המשפחה המונוגמית בחברה הבורגנית. הקבוץ ממלא בגבולות יכלתו הכלכלית בשורה הראשונה את אותה הפונקציה.שאנו נטיל אותה בעתיד על החברה הסו-ציאליסטית החדשה, כגון: שחרור האשה מהאחריות בעד חינוך הילד,הסרת הש-פעתם של הנימוקים הכלכליים והתועלתיים על הקמת המשפחה, ומלחמה נגד מושגי מוסד זעיר-בורגניים, אולם נשארו עומדות בעינן גם בקבוץ הבעיות הפסיכולוגיות. המיניות והנפשיות,אשר פתרונן ברוב המקרים אינו ניתן ואי-נו נכנס לסמכות הקבוץ והתנועה הקבוצית ונשאר ראשית כל קשור עם גורלו הפרטי של חבר זה או אחר בקבוץ.
אם כי שאלת המשפחה והתפתחותה בקבוצינו מעידה על אחידות הגישה,הבנויה על יסודות חינוכיים משותפים שבאו כנכס מתנועת השומר הצעיר סאינוכית - הרי יש להצטער שטרם נעשה המאמץ לגירוד קולקטיבי של השאלה הזאת ולקביעת יסודות בה. בבירור השאלות החברתיות בקבוץ הארצי - שאלה זו צריכה בלי ספק לתפוס מקום בראש.
והגיעו ל-1.1.35 לתקציב שנתי של 5.330 לא"י,המתחלק בין 454 חברים המקבלים את העזרה עבור קרוביהם בצורות שונות: הקצבות חדשיות,חד-פעמיות וכלכלת ההורים בקבוץ.יש להניח,כי תקציב המוצאה יעלה בסוף השנה על. התקציב המוקצב בראשיתה.לפי מוצאם ומוצא הוריהם מתחלקים הנהנים כדלקמן: פולניה - 224. גלציה ־ 101. רומניה - 45, ליטא - 22, צ׳כיה ־ 11 הונגריה - 4, גרמניה - 4, בלגיה וצרפת - 5, בולגריה - 2. גודל העזרה החודשית הוא בין 750־1500 מא״י.בהתאם למצבו הכלכלי של הק־ בוץ ומספר החברים הזקוקים לעזרה; הקצבות חד-בעמידת ניתנות בעיקר בקשר עם הבאת הורים ארצה וסידורם בארץ ועולות עד 15-20 לא״י.המנהג של נתי-נת חופש לחבר לשם צבירת כסף מחוץ לקבוץ בשביל עזרת קרובים בוטל לחלו־ טין והחופש הזה ניתן רק במקרים מיוחדים, לשם עזרת לסדור ההורים, הנמצאים כבר בארץ ואף אז לתקופות קצרות (4־3 חדשים). הבאת הורים ארצה וסידורם בקבוצים באים בחשבון לעת-עתה רק במשקים,מספר ההורים הנמצאים במשקים הוא כיום קטן (34).עם רבוי מספרם תוצג בפני הקבוצים שורת שאלות מסוב־ כות, הקשורות עם סידורם בקבוץ (כלכלה כשרה, דירה, עבודה וכו״),מקומם במ-ערכה חיי הקבוץ,היחסים בין הורי החברים והילדים בקבוץ; במשך הזמן תו-פיע ודאי גם שאלת סיפוק הצרכים הרתיים של ההורים וכו״.כל הבעיות האלה תדרושנה את דאגתה של התנועה כולה, על מנת לכונן לאפיק רצוי בראשית הו-פעתן.לעת עתה מענינות השאלות האלו רק 3־2 קבוצים וותיקים,שמרוכז בתו-כם מספר גדול של הורים וטרם הגיעה השעה להציגן לבירור כללי.
29
בקבוץ הארצי היו ל-1.1.1935 508 משפחות ו־259 ילדים.המספרים האלה או-
מרים,כי צבורנו הוא עדיין צעיר ומכיל יותר מ-50% רווקים (לספירה זו לא נכנסו הגרעינים).בקבוצים הותיקים אחוז בעלי המשפחה הוא גדול למדי: במשמר העמק - 80%, במרחביה - 76%, במזרע - 70%, בגן שמואל - 66%, במעברות - 60%, בקבוצי העליה החמישית הקיימים 6־5 שנים,אחוז בעלי -המשפחה הוא ניכר :בעין החורש ־ 68%, בעין הקורא - 60%־לעומתם באים הקבוצים הצעירים,הקיימים 11/2-2 שנים עם אחוז משפחות קטן מאוד:כרית -10% ,במפנה - 10%,עמיר - 7% וכו״. בדרך כלל צריך לציין,כי לרגלי השגו-יים הגד ולי ם, ה חלי ם בכל קבו־ן צעיר הנמצא בהתהוות עם כל "שדיול״ חדש ־ אין אפשרות להתבסס על הסטטיססיקה הזאת ולהוציא איזה שהן מסקנות מיחס אחוזי זה א1 אחר0
כן גם לגבי מספד הילדים :אם בקבוצים הותיקים ישנו כיום:במסמר העמק 0,45 ילד על כל בוגר,במרחביה ־ 0,30,במזרע 0,35 ובגן-שמואל - 0,33 - הרי ישנה שורת קבוצים צעירים,אשר אין בהם ילדים כלל.
אין ברשותנו סטטיסטיקה מדוייקת בדבר מידת יציבותן של המשפחות בקבוצינו, אולם על יסוד החומר הנמצא ברשותנו אפשר לקבוע בקרוב,שאחוז המשפחות שנפרדו בקבוצים הותיקים ביותר (עם העליה החמישית) - מהוה 10-15% ממס-פרן הכללי.
אחת הבעיות,שיש להן קשר רב להתפתחות המשפחה בקבוץ - היא שאלת הדירות. הרשימה שהופיעה באחת החוברות של ״מבפנים״ - ״השלישי״ - משמשת אילוסטר-ציה נאמנה לאותה המצוקה הנפשית והתסבוכת הנאורוטית אשר נתונה בה לא פעם המשפחה בקבוץ לרגלי צרת ״השלישי״,מצוקה שנמשכת לפעמים חדשים ושנים. צריך לציין בסיפוק,כי בקבוצינו התגלתה הבנה רבה לפרובלימה זו ונעשו מאמצים רבים על מנת להבטיח למשפחה את זכותה האלמנטרית - חדר לחוד. אמנם,למרות זה לא ניצלנו כליל מצרה זו והמחסור האיום בדירות יצר לא פעם בקבוצים את ההכרח לאכסון חברים בחדרי משפחות לתקופה ממושכת.הטבלאות הסטטיסטיות בדין-וחשבון זה נותנות מושג על האמצעים הרבים שהושקעו ע״י הקבוצים בבנין דירות ואשר דרשו מהקבוץ מאמצים רבים וויתור על השקעות הכרחיות בענפי המשק אשר היו עלולות לבצר את מצבו הכלכלי ולהצעידו קדי-מה. מצב הדירות בקבוצינו הוא עדיין רחוק מלהשביע רצון ובשורה הראשונה יש לתבוע בתוקף את הגברת העזרה מצד המוסדות הלאומיים,שתעמוד בהתאמה כלשהי לצרכי הקבוצים.
העזיבות,
המספרים המפורטים על העזיבות בקבוץ הארצי שנמצאים בידינו נוגעים לשנת 1934; אין פירוט סיבות העזיבות מהשנים הקודמות. במשך השנה הזאת עזבו את הקבוץ הארצי 317 חברים,המחולקים בין 24 קבו-צים,שהם 11,6% ממספר חברי תנועתנו בארץ בשנה זו.אם נביא בחשבון שעצם המעבר לחיי קבוץ כצורת חיים חדשה דורש מהחבר לא פעם הסתגלות מיוחדת שאינה עומדת תמיד בהתאמה לסגולותיו הנפשיות והפיזיות של החבר.אם נזכור כי המעבר הזה נעשה במסגרת החברה הקפיטליסטית שבה אנו חיים - נכיר בהכ-רחיות של אחוז עזיבות מסויים.מה עוד,אם נביא בחשבון את תקיפת ההרווחה, העוברת על ארץ ישראל ומשפיעה אף היא על הגברת כוחות המשיכה מהקבוץ העירה,ולמרות שאחוז העזיבות אצלנו הוא בדרך-כלל קטן,הקטן ביותר בתוך התנועה הקבוצית - מחובתנו לעקוב בתשומת-לב מיוחדת את הפרוצס הזה,ולה-סיק ממנו מסקנות,במידה שזה בכלל ניתן להיעשות על יסוד החומר הסטטיסטי הזעום של שנה אחת.
העוזבים מתחלקים לפי זמן חברותם בקבוץ כדלקמן:
עד חצי שנה בקבנץ - 78; עד שנה - 110; עד שנתיים - 71; עד שלש שנים - 8;עד 4 ישנים - 17; ער 5 שנים - 17; עד 10-7ישנים - 4;יותר מ-10 שנים - 9.
מתוך הטבלא הזאת אנו נמצאים למדים,כי האחוז הגדול והמכריע של העוזבים מתיחס לאלה,הנמצאים זמן קצר בקבוץ; 78 - עד חצי שנה, 110 - עד שנה, 71 - עד שנתיים.כל יתר הסוגים מהוים אחוז עזיבות קטן,טבעי והכרחי. מקורה של עזיבה זו בסיבות שונות ורבות, אשר נעמוד עליתן להלן. מתבדר ,כי העזיבות פגעו בעיקר בקבוצים צעירים ובלתי מבוססים במידה מס-פקת;בקבוצימ הותיקים במשק אחוז העוזבים הוא מינימלי:במרחביה - 2 חברים; מזרע - 3,שריד - 3,משמר העמק - 3.ומענין לציין,כי למרות שחלק הקבוצים הותיקים קלט במשך השנה הזאת,עם התרחבות המשק,חברים מהעליה החדשה -לא היו כמעט עזיבות גם בין החברים האלה.
המספר 317 עוזבים כולל למעשה גם עוזבים בינואר,פברואר 1935 ( 39 )
המסקנה מכך היא,כי נקודת התורפה נעוצה בשתי סיבות עיקריות:
א)הכנה בלתי-מספקת של חלק העליה לחיי קבוץ בארץ;
ב)השפעת תקופת הפרוספריפי על חלק הקבוצים הבלתי-מבוססים מבחינה חברו-
תית ומשקית.
מה הן סיבות העזיבות?
בגלל סיבות פוליטיות - 14;חברותיות - 76;פרטיות-משפחתיות - 57;עזרת קרובים - 51;"פרוספריטי", ויתור על הקבוץ - 107;סיבות בריאותיות - 2; שונות - 10;הוצאו (אי-ציות, יציאה לחופש בלי הסכמת הקבוץ וכו") - 18.
הטבלה הזו מלמדת אותנו :
א)קטן עד למינימום הוא אחוז העזיבות הקשור בסיבות פוליטיות,זה מעיד על גיבושו הפוליטי הרב של הקבוץ הארצי.עזיבה מסיבות פוליטיות היא כיום שאלה מקרית של חבר זה אד אחר,אולם היא חדלה לגמרי להיות גורם בעל מש-קל בין נימוקי העוזבים.
ב) מספר גדול של עזיבות מסיבות חברתיות נוגע בשורה ראשונה לשני קבוצים, אשר לא הצליחו בקליטת חלקים שונים בתוך הגופים שנתאחדו אתם.ביתר המק-רים,זוהי סלקציה חברותית,הרגילה בשנים הראשונות לקיום הקבוץ,אולם
האחוז השנה הוא גדול מן המידה.
ג)העזיבות מסיבות פרטיות-משפחתיות נוגעות בחלקן והניכר לחברים הקשורים
בקשרי משפחה עם אלה שעזבו את הקבוץ מטעמים שונים.
ד) שליש של העוזבים נמשך אחרי השפע והרוחים הקלים בערי הארץ.זהו אחוז; אשר לא היינו כלל רגילים לו בשנים הקודמות.אין להשלים אתו בשום פנים. אמנם העליה של השדיול האחרון מראה סימני הטבה ניכרת והעזיבה בתוכה היא מעטה מאוד : צריך להביא בחשבון,כי לסוג זה נכנסו חברים אשר סדור עליתם דרש הוצאות כספיות גדולות באופן מיוחד שלא לפי התור הפנימי של קבוצי העליה.זה העמיס עליהם עול חובות,שלא היה באפשרותו של הקבוץ לשאת בהם.אולם ברור,כי עלינו להגביר את עבודתנו בשתי חזיות : בחינוך בחוץ-לארץ ובפעולה התרבותית והחברותית בארץ.בהגברת פעולתנו זו - המפתח להק-טנת העזיבות מסוג זה.
ה) מספר ניכר של העוזבים (31) נאלץ לעזוב את הקבוץ בקשר עם עזרת קרובים. במספר זה כלולים חברים,אשר הקבוץ לא פקפק בכנות רצונם להמשיך בחיי קבוץ,אולם לא יכול היה למלא אחרי הדרישות,שהם הציגו בפני הקבוץ או שלא הציגו כלל מתוך ידיעתם את אי-יכלתו של הקבוץ לעזור להם במצבם הקשה המיוחד.לא נכנסו לסוג זה החברים,אשר נימקו את עזיבתם בהכרח של עזרה, באשר זהו הנימוק ש"במודה" בתקופה זו,אולם לפי דעת הקבוצים מקומם בין עוזבי "הפרוספרימי". לא נוכל להמנע מגידול אחוז העוזבים מסיבות אלה,
כל עוד תימשך תקופת התרווחה בארץ.החבר,המכיר בחובותיו כלפי משפחתו בחו״ל נמצא תחת לחץ פסיכולוגי מוגבר בתקופת האפשרויות הגדולות מחוץ לקבוץ,הלחץ מצד הקרובים,שהידיעות המופרזות על מכרות זהב בחוצות תל-אביב וחיפה מגיעות אליהם - אף הוא גדל פי כמה והחבר,שעלה לפעמים בעז-רת המאמנים הכספיים של כל המשפחה,לא תמיד יכול לעמוד בפני הלחץ הזה.

איחודים והשלמות,
זהו אחד משטחי הפעולה של הועד הפועל,אשר תבע ותובע עד היום הרבה זמן ומרץ וקשור במקרים רבים במו״מ ממושך בין כל הגורמים הנוגעים בדבר. כמעט שאין קבוץ בקבוץ הארצי,אשר לא היה לנו אתו מו"מ בשאלה זו הן לרג-לי צרכיו ותביעותיו להוספת חברים בקשר עם מצבו החברותי או המשקי והן לרגלי תביעתנו אנו כלפי קבוץ או גרעין להתאחד עם גוף אחר,על מנת למצוא פתרון עבורו או עבור הקבוץ הנ״ל ובכדי להניח יסוד לבנין קבוצי בריא. מהמועצה הכללית האחרונה ועד למועצה בראשון לציון,שדנה באופן מיוחד בשאלות המסגרת הקבוצית ודרכי הגשמת האיחודים - יצאו לפועל האיחודים בין כרכור ו״שומריה", גן-שמואל - חלק מקבוץ בנימינה,קבוץ ג' - קבוץ הונגרי,קבוץ אמריקאי - קבוץ "בניר", עין השרון - הגרעין היוגוסלבי, הקבוץ הטרנסילבני - גרעין "המגשים",תל עמל - גרעין "המסד",עין החורש - קבוצת הבלגים.חלק מהאיחודים האלה יצא לפועל מתוך האיניציאטיבה העצ-מית של הקבוצים, באישורו של הועד הפועל,כמו במקרה של עין החורש - הבלגים או "בניר״ - אמריקאי וקבוץ ג' - הונגרי.. יתום - באיניציאטיבה של הועה״פ ובאמצעות מו״מ בינו ובין הקבוצים המעונינים.
המו״מ סביב האיחודים וההשלמות עורר בזמנו ערות רבה בקרב הקבה״א; התעוררו שאלות שונות וביחוד התרכז הויכוח סביב הפרובלימות : 1)גודל המסגרת הק-בוצית; 2)סולם הגילים; 3)שאלת האיחוד בין קבוץ ותיק וקבוץ צעיר.הופיעו
.30־
.31.
מגמות מופרזות לעצמאות,אשר לא רצו להביא בחשבון את הצרכים הכלליים של התנועה. בהזדמנויות שונות באה לבטוי המגמה של הגדלת הקבוץ עד ל-180 -160 איש,מתוך הנחה שבנין המשק בקשר עם עבודה שכירה מחייב,ביחוד באי-זור המטעים ,את הגדלתו של הקבוץ;כן גם התגלתה התנגדות מצד חברים וגר-עינים שונים מתוך העליה החדשה לאיחוד עם קבוץ ״ותיק״, ז.א. הקיים כבר מספר מנים בארץ,מתוך מענה לעצמאות,הבדלי גיל ונסיון וכו״..התעורר חשש, שאם להלך רוח זה לא יושם מחסום ע״י בירור רחב וממצה בפורום של הקבה"א - עתיד הוא להעמיק שורש ולהקים מחיצות מלאכותיות בין גלי עליתנו השו-נים ולהתנקש בהדגמת האחריות ההדדית עבור מפעלה הקבוצי של תנועתנו בארץ,במועצה הרגילה בראשון לציון,אשר נתקיימה ב-15-17.3.1934 הוצגה השאלה לדיון ואחרי בירור ממושך נתקבלו ההחלטות הבאות:
המסגרת :
1.המועצה מאשרת את עמדת הועד הפועל בשאלת המסגרת המספרית של הקבוץ השומרי ברוח ההנחות שהוגשו למועצה, וקובעת, כ י האופטימום המספרי,המבטיח את שמירת המבנה האורגני של הקבוץ הוא בגבולות של 120-100 איש.
2.המועצה קובעת,כי המסגרת הזו מבטיחה גם התפתחות משקית-כלכלית בריאה של הקבוצים ומטילה עליהם להתאים את תכניותיהם המשקיות למתכונת המספ-רית הזאת.
3.המועצה מפנה את תשומת לב התנועה בחו״ל על ההכרח לקבוע את המסגרת
של קבוצי העליה באופן שיאפשר את בנין הקבוצים החדשים בארץ בהתאם לעק-רונות אלה.
אחודים והשלמות.
1. נוכח מקרי סילוף של מושג האורגניות בכמה קבוצים צעירים,רואה המועצה צורך לחזור ולהדגיש,כי הקמת מחיצות מלאכותיות בין הקבוצים ע״י הבלטת ־ הבדלי גיל וותק,חותרת תחת היסודות של שותפות המפעל הקבוצי של תנועתנו.
2. המועצה רואה צורך להעביר הסברה ברחבי התנועה ברוח זו ולאחוז בצעדים המכוונים להכין את ההשלמה התכניתית של קבוצינו עוד בחו״ל.
3. המועצה מציינת,כי בתקופה הנוכחית יש הכרה בייצוב הקבוצים הקיימים ע״י השלמות ואיחודים תכניתיים,כ״כ ע״י רגולציה של העליה ומטילה על הועה״פ לפעול בכוון זה.
דרכי השלמת הקבוצים ואיחודיהם.
המועצה ממלאת את ידי הועה״פ לרכז את היזמה בפעולת ההשלמות והאיחודים בתנאים כדלקמן:
1.הועה״פ יוזם ומציע את הגופים הבאים בחשבון להשלמות ואיחודים.
2.אחרי תקופת נסיון מסויימת נתונה ההכרעה בידי שני הגופים הנ"ל.לועה״פ נתונה אז רק הזכרת של דעה מיעצת ואיסור.
3.המועצה קובעת את היסודות הבאים בפעולת ההשלמות והאיחודים:
א) התאמה חברותית מכסימלית.
ב) שמירה על שלמותם של הגופים המתאחדים - עד כמה שהפילוג לא בא מתוך הסכם הדדי.
ג) התאמה משקית.
ד) דאגה להתישבות.
ה) שמירה על מכסימום של נקודות בעלות יכולת של קיום עצמי - לשם הרח-בת החזית של הקבה״א לקליטת עליה נוספת.
ו) שמירה על עניני התנועה החינוכית.
4. הועד הפועל רשאי למנוע בעד כל השלמה או איחוד העומדים בסתירה להנ-חות הנ״ל.
5. על הועד הפועל להגיש לכל מועצה תכנית מפורטת של בנין הקבוצים למסך התקופה הקרובה.
אלו הן החלטות המועצה בשאלה זו.ואפשר להגיד,כי ההחלטות האלו (מחוץ לסעיף 5) התגשמו במסך התקופה הזו.יותר נכון - ההחלפות של המועצה והבי-רורים לפני קבלת ההחלטות הביאו לידי כך,כי קוי הפעולה שיהיו צריכים לש-מש הוראות לועה״פ - נתקבלו למעשה ע״י הקבה״א כולו כדבר מובן מאליו, ביסודות שלא יכול להיות עליהם ויכוח.
32
במסך הלינה האחרונה לא היה נאלץ הועה״פ באף מקרה להשתמש בכוח סמכותו ולהטיל על קבוץ מלוי החלטה זו או אחרת,בל האיחורים יצאו לפועל מתוך מו״מ ובירורים הדדיים בין הועה״פ והקבוצים; כל ההחלטות נתקבלו בקבו-צים תמיד ברוב גדול של קולות,כמעט ללא התנגדות,אמנם,פה ושם התגלו לע-תים שרידי המושגים המסולפים על האורגניות,או הופרזו הקשיים הקיימים למעשה בכל איחוד,אולם הקבוצים או הגרעינים התגברו על נקלה על ההרהו-רים האלה של החברים והכריעו מתוך הרגשת אחריות ודאגה לענינים המשות-פים של התנועה,ולא זו בלבד,כי אם במקרים אחדים התחזקה השאיפה לאיחוד דוקא עם קבוץ משקי ואף הרצון להמצא בתור גרעין ע״י קבוצים אלו התגבר במידה רבה בזמן האחרון,שורה שלמה של איחודים הוגשמה בעינה האחרונה, אולם באופן מיוחד צריך לציין,בתור הופעה כללית,את כוחו החברותי הרב של הקבוץ המשקי שלנו לגבי קליטת עליה חדשה.קבוצים,אשר מצבם החברותי היה קשה ומספר העוזבים בתוכם לא קטן,הראו פתאום יציבות חברותית מפתי-עה אחרי כניסתם למשק,ואף קליטת העליה ישר מחו"ל לקבוצים המשקיים הצ-טיינה בשנה האחרונה בהצלחה מרובה,כמעט ללא כל עזיבות (מרחביה,עין שמר) ושמשה הפגנה נוספת לכוחו החברותי של הקבוץ הותיק בהתישבות.
עוד נקודה אחת יש להדגיש באופן מיוחד,מפני שהיא ניתנת לא פעם לפירושים ומסקנות בלתי נכונות בקרב תנועתנו בחו״ל - זוהי המגמה הכללית של הועד הפועל בהכרעתו על הצורך שבאיחוד זה אף אחר. שום איחוד לא הוצע ולא בו-צע,אם לא היה הכרחי מבחינת הקבוץ בארץ או קבוץ-העליה החדש,הבא מחו״ל. בהתאם להחלטות המועצה בראשון - היתה מגמתו של הועד הפועל לשמור על מכסימום נקודות עצמאיות של הקבוץ הארצי.ואם נעשה הכרחי איזה איחוד -הרי לא מתוך תאוות האיחודים,כי אם על יסוד בחינה אוביקטיבית של יכולת קיומו העצמאי של הגוף הנידון,נגש הועד הפועל לבצועו.
ההכרח של בצוע האיחוד בא לא פעם בגלל שתי סיבות : 1.מיעוט כוחות חברו-תיים ותרבותייס, בעלי יכולת של ריכוז וארגון בחיי הקבוץ - בקרב פלוגות העליה הראשונות של הקבוצים; 2.פיצול עליתנו לגופים קטנים וחלשים מבחי-נה מספרית.אם ל-200 מקומות עליה מפולניה באים בחשבון לעליה 10-15 גו-פים קבוציים ופלוגת העלית הגדולה ביותר של קבוץ אינה עולה על 10-12 איש - אין אפשרות לאורך ימים לשמור על שלמותו הארגונית של קבוץ העליה, מפני שבדרך כלל,ביהוד בתקופת הפרוספריטי,אין אפשרות להקים נקודות עצ-מאיות של 12-15 חברים,בהיותן מראש נדונות לכשלון ודאי.גם אחרי התאר-חותו של גרעין במסך תקופה ידועה על יד אחד הקבוצים הקיימים - מספרו אינו עולה על 20-30 חברים,הכרחי איפוא לאחד שתי פלוגות כאלו לגוף קבוצי אחד על מנת לאפשר לחם את היציאה לעצמאות.
הועד הפועל עושה את הדבר לא פעם מתוך אי-רצון,מתוך הכרה כי באיחודים אלה,המחייבים לפעמים גם פילוגים בקרב קבוצי העליה - ישנם צדדים שלי-ליים.נוצרים חלקים של קבוצים,אשר חסרה להם הכתובת בא״י וסדורם דורש הרבה טיפול מצד ההנהגה הראשית בחו״ל,אולם לפעמים אין דרך אחרת לסדור העליה.והשאלה תחמיר פי כמה בתקופה הקרובה,מפני שאפשרות אכסון הגרעי-נים בקבוצים הותיקים הולכת ומצטמצמת במידה נכרת,לרגלי השלמת הקבוצים על ידי חברים חדשים,קבלת קבוצות הנוער הגרמני לחינוך והכשרה במשקי העמק וכו"..
נעיר לבסוף עוד הערה אחת : בכל האיחורים,אשר בוצעו עד כה,שמשה נר לרגלי הועד הפועל השאיפה לרכז את מכסימום החברים של קבוץ עליה מסוים במקום אחד ובמידת האפשרות לא לגרום לפיצולו.
במשך השנה האחרונה בוצעו בתוך הקבוץ הארצי האיחודים הבאים :1)השלמת שריד על ידי קבוץ ״מלם״ מרומניה /נם-ציונה/; 2)איחוד בין קבוץ ״בנתיב״ /כרכור/ ווליניה ב׳/נחלת יהודה/,הקבוץ המאוחד הסתדר כולו בנחלת יהודה; 3)איחוד בין הקבוץ הליטאי /נתניה/ וקבוץ ״הגליל״ מפולניה.הקבוץ המאו-חד עובר עתה למחנה של קבוץ ג' ("שומריה״ לשעבר) בחדרה; 4)השלמת עין-החורש ע״י חלק מקבוץ ״הסולל" /פתת-תקוה/. 5)השלמת בית-אלפא על ידי החלק השני של "הסולל".
בדרך כלל אפשר לציין בסיפוק,כי האיחודים גרמו לביצורם וחיזוקם של הקבוצים - ואם גם היו אי-פה אי-שם קשיים בתקופה הראשונה בעיקר - הרי בהמשך הזמן הולכת ומתקדמת המזיגה בין הגופים המתאחדים וברוב המכריע של המקרים הופכים הקבוצים המאוחדים לגופים בריאים בעלי יכולת של קיום והתפתחות.
פרק בשביל עצמו מהוא שאלת איחודם של קבוציגו עם גופים שעמדו מחוץ למסגרת הקבוץ הארצי,
33.
בהיסוסים ופקפוקים רבים נגשנו לבצוע האיחודים האלו.תפיסתנו את הקבוץ בתור יחידה לוחמת בכל שטחי חייו,המחייבת גם אחדות פוליטית-אידיאולו-גית,הקשיים שבאיחוד עם קבוץ שלא בא בחלקו הגדול מתוך תנועת נוער,יחס של זהירות בפני כל צעד אשר יכול אולי ליצור סיבוכים פנימיים במקום זה או אחר - כל אלה יצרו אצלנו יחס של רזרבה גדולה לגבי אפשרויות של הרחבת השפעתנו או כניסתנו למשק זה או אחר.דחינו מראש כל הצעה,שהתבססה על קבלת מספר חברים מצומצם של השוה״צ בתור השלמה,באשר מלויים מעין אלה לא היו מכניסים כל שהם שנויים לתוך חיי הקבוץ - ואנו,במקרה שהס-כמנו להשלים את אחד הקבוצים,שאפנו לשנוי צורתו ותכנו בהתאם לתפיסתנו היסודית על אחדות דרכו של הקבוץ בכל השטחים.
יש לציין,כי בשנים האחרונות חלו בשורה של קבוצות בארץ שנויים,אשר קר-בו חלק מהן במידה רבה אלינו. השנויים האלה הם:
1.הרחבת המסגרת המספרית קל הקבוצה עד כדי הכרה,שהמסגרת הנהוגה אצלנו
- 100-120 איש - היא האופטימלית,המבטיחה את התפתחותו הבריאה של הקבוץ.
2. התגברות ההכרה בהכרח של קשר בין קבוצה בודדת לגוף קבוצי רחב בארץ ותנועת נוער בחו״ל,כמקור יחידי לחיל מלואים.
3. חיוב דרכו הקבוצית והחינוכית של השומר הצעיר ובחלקים שונים של הקבו-צות הנדונות - גם דרכו הפוליטית של השוה״צ.
4. כשלון נסיונות השלמת המשקים ע״י קבלת חברים בודדים או פלוגות השלמה שונות.
מתוך כל אלה התחזק בחלק הקבוצות הרצון לחפש קשרים אתנו,וכתוצאה מהר-צון הזה - הוגשם האיחוד בין קבוצים שלנו ובין הקבוצות :גן שמואל,בית-זרע ואושה.
בכל המקרים האלה האיניציאטיבה לא באה מצדנו כי אם מצד הקבוצות הנ״ל. במו״מ הצגנו באופן ברור וגלוי את עמדתנו,כי אנו הולכים לאיחוד רק עם אותם הגופים,שלא מוטל עבורנו בספק עתיד קשריהם עם הקבה״א.בתור תנאי מינימלי לצעדים הראשונים של האיחוד הצגנו תמיד : א)קבלת כל השלמה הדרו שה למשק מתוך הקבוץ הארצי; ב)השתתפות במלוי כל החובות כלפי הקבה״א (מסים,ימי עבודה וכו"),בהתאם למספר חברי הקבה״א במקום. ג)תקופת נסיון של 6 חדשים. ידענו,כי עם ההצלחה החברותית של האיחוד - השאר שאלת ההו-פעה הפוליטית המשותפת של הקבה״א עבור אותם חלקי הקבוצות, השייכים למפא"י
- מכשול עיקרי בדרך האיחוד עם הקבה"א,נקטנו קו העומד בהתאמה לתקנון שלנו,של הבטחת חופש ההופעה הפוליטית למיעוטים,מבלי וויתור כל שהוא על אחדותו האידיאולוגית של הקבוץ בתור שכזה.לא התעלמנו מקשיים,שיכולים לצמוח בשטח זה עבור החברים הפעילים של מפא״י בקרב הקבוצות,אולם הקשיים האלה הם לא יותר קטנים עבור חברי פוע״צ בקבוץ המאוחד או עבור חבר, המזדהה עם עמדת השוה״צ - בקבוצת גורדוניה או כל-שהי קבוצה של החבר. הקושי הוא בעצם מציאותו של חבר אקטיבי במקום,אשר הרוב המכריע שייך בו לכוון פוליטי אחר,אולם את עצם הויכוח על פוליטיזציה של הקבוץ פתרו החיים מזמן על ידי הגשמת העיקרון שלנו - של החתירה לאחדות הקבוץ גם בשטח הפוליטי - גם ביתר הלקי התנועה הקבוצית - ישר כמו בגורדוניה,
או בעקיפין - כמו בקבוץ המאוחד. את הפתרון בשאלה . זו יש לחפש ביחס של טקט,טולרנטיות ואופי תרבותי בויכוחים בין החברים,בשטח הפוליטי כמו בשטחים אחרים ובמאמצים ליצירת שותפות אידיאולוגית עם חברים אשר טרם הגיעו לחיוב דרכנו האידיאולוגית בשלמותה.
נציין אחד אחד את האיחורים אשר הוצאו אל הפועל.
גן שמואל.
בראשית 1935 קבל הקבוץ החלטה על הצטרפותו לקבוץ הארצי.ההחלטה נת-קבלה בהתנגדותו של חבר אחד בלבד;כל יתר החברים של הקבוצה הצטרפו לקבוץ הארצי עם כניסתו של המשק בתור שכזה לתוכו.
למעשה היה חלק גדול של חברי קבוצת גן-שמואל מי וצאי תנועת ״השומר הצעיר מראשוני עולינו בארץ,אשר בגלל סיבות שונות לא באו לקבוצינו; את החלק השני הוו חברים,אשר השתייכו לפני כניסתם לגן-שמואל לקבוצת "השומר -הצעיר״ בקרית-ענבים - וחלק ידוע של חברים לא היה קשור עם תנועתנו לפני האיחוד האחרון.
(להלן אנו מביאים סקירה מקיפה על תולדותיה של הקבוצה והתפתחותה,אשר עובדה בידי אחד מחבריה ״ יהושע הניג.)
אחרי שהקבוצה החליטה לפנות אלינו - הצענו לה את פלוגת בנימינה.האיחוד
בוצע וצריך לציין בסיפוק,כי חברי פלוגת בנימינה מלאו בנאמנות והצלתה רבה את התפקיד של חיפוש גשר אל חברי הקבוצה וחדירה לעניני המשק והדוק קשרי הקבוצה עם הקבה"א - ומאידך ציינה את חברי הקבוצה גישה חברית חדורה רצינות ורצון עז למזיגה שלמה בין שני החלקים - אל חברי בנימינה, והחתירה ההדדית הזאת לשותפות בחיים וביצירה לא אחרה לתת את פריה; האיחוד הצליח יפה.
קבוצת גן שמואל,/סקירה/.
הנקודה נוסדה בשנת תרנ״ד (1894 ) ע"י "חובבי ציון" ונקראה "גן שמואל" ע״ש רבי שמואל מוהילובר,עסקן חשוב בתקופה ההיא,ממנהיגי תנועת חובבי-ציון. בראשיתה נועדה הנקודה לספק אתרוגים לגולה ולשם כך ניטע פרדס כ-70 דונם.נוסף לזה ניטעו גם כ-160 דונם זיתים,בעיקר זיתי שמן מזן צרפתי.תקופת בראשית זו אינה ידועה לנו למדי.ידוע רק שהתחלפו כאן כמה וכמה מנהלים,שעשו נסיונות שונים במטעים.לאחר שנוכחו,שהאתרוגים לא יצליחו במקום,הורכב הפרדס מחדש בתפו״ז השמוטי,הוא הזן הנמצא עד היום בפרדס,ונתן את הפרסום לפרי המקום.
לאחר 20 שנה,בשנת 1914, נמסרה הנקודה לרשותה של הקרן-הקיימת וזו קבלה על עצמה את עיבוד הנטיעות.לשם כך הוכנסה קבוצה מהעליה השניה שעיברה את הנטיעות תמורת תשלום משכורת חדשית.שס שנים התקיימה קבוצה זו במקום. בזמן כניסת הקבוצה נמצא הפרדס במצב עלוב מאוד,באשר לא היתה מסודרת האינסטלציה של המים ומשום כך לא היתה אפשרות לתת לפרדס את ההשקאות במספר הדרוש.זיבול לא ניתן לפרדס כלל,באשר רפת לא היתה במקום וגם בכסף אי-אפשר היה להשיג את הזבל הדרוש - בסביבה.דירות-קבע לא היו כלל והח-ברים גרו באהלים.בתנאים אלה מובן,שהקדחת היתה אוכלת בהם בכל פה עד שתשו כוחותיהם,לאחר שש שנים של סבל ממושך ולאחר שנתרופפה בריאותם של רוב החברים,נאלצו החברים לעזוב את המקום מפאת הקרחת בשנה 1920.וכה דברי החברים לועד הצירים בשנת תר״פ:
״מפאת הקדחת המרובה שתקפה את כל חברינו בלי יוצא מהכלל נאלצות כל המשפחות וחלק מהרווקים לעזוב את הקבוצה.יש להעיר שאין לראות בהתפזרות קבוצתנו אות לאי-אפשרות גמורה של קיום במקום הזה.ידוע היטב,כי השנה הזאת היא יוצאת מהכלל ביתם לקדחת ואם חלק גדול ממתישבי גן-שמואל הישנים נאלצים להחליף את מקומם,אין זאת אלא מפאת שנתרופף עד מאוד מצב בריאותם במשך השנה.אין צורך לתאר עד כמה גדול כאב לבנו בעזבנו את המקום שהתחבב עלינו ושבו השקענו הרבה כוח ונפש״.
בתחילת תרפ״א (1921) נכנסה למקום קבוצה חדשה,רובה מעולי פולניה,מקבוצת ה"105" (הקבוצה הראשונה אחרי הכיבוש האנגלי).בזמן כניסתה של קצוצה זו נמצאו הענינים במקום באותו מצב,כמו בשעת כניסת הקבוצה הראשונה, נפתרה רק במקצת שאלת המים והוקמו בינתיים אי-אלו דירות (בתי-אבן - 4 חדרים). עוד הקבוצה הקודמת עמדה על זה שאין אפשרות קיום למשק בלי הספקה עצמית של תבואות לאדם ולבהמה ובלי רפת לשם הספקת הזבל לפרדס.במכתב אל מחל-קת ההתישבות של ועד הצירים ביססו החברים את השקפתם זו ונימקוה בזה שאין לבסס בשום אופן נקודה חקלאית על נטיעות בלבד.כל התוצרת ממשק נטי-עות תלויה בשוק הרחב ובשביל הספקת צרכי המקום נזקקים שוב לשוק חיצוני. דרישתם היתה להוסיף שטח פלחה כדי סיפוק צרכי אדם ובהמה במקום וכמו כן הקמת רפת לשם הספקת זבל.
דרישות אלו לא סופקו ע"י ועד הצירים בתקופת הקבוצה הראשונה.החברים חכרו אדמה בחררה ועיבדו אותה במכונות ששלמו עבורן דמי-שימוש גבוהים מאוד,מובן,שבתנאים אלה הכניסו העיבודים הפסדים הגונים.
בשנת תרפ״א מנתה הקצוצה 16 חברים,שעבדו אצל הקרן-הקיימת באותם התנאים כמו החברים הקודמים. החברים הותיקים שנשארו עוד תקופה קצרה במשק הדריכו אותם בעיבוד הנטיעות ועזבו לבסוף כולם את המקום.
הקבוצה החדשה נגשה במרץ לטיפול בנטיעות.הפרדס היה מוזנח מאוד מחוסר טיפול בתקופות הקודמות.העצים עמדו חצים יבשים ומטופלי-מחלות כגון גו-מוז ומחלת השרשים.הקבוצה החלה בפתיחת גומות מסביב לצואר חשרשים,זרדה את העצים והוסיפה תעלות בכדי לאפשר השקאה רגולרית.יחד עם זה השתדלה הקבוצה בפני מחלקת ההתישבות של ההנהלה הציונית בדבר בנין רפה והקמה דירות לחברים.בשנת תרפ״ב נגשו להקמת הרפת עבור 40 ראש בערך וכעבור שנה הובאו פרות אחדות מדמשק.הוקמה גם מכוורת בת 60 כוורות,שסיכוייה במקום נראים טובים מאוד.במשך שלוש השנים תרפ״א - תרפ״ד הושגו כבר אי-אלה הישגים משקיים ונראתה עלית-מה במצב המשק,אם כי המאזן הראה עוד הפסדים הגונים מדי שנה בשנה.
.34.
המצב החברתי בקבוצה זו לא היה מן הטובים ביותר.החברים החדשים שנכנסו היו אמנם כולם יוצאי סביבה אחת בגולה,אלא עם התרחבות המשק היה הכרח לקלוט אנשים נוספים.אלה באו מארצות שונות ובאופן אטי,אחד אחד,נכנסו למשק.בשנת תרפ״ד הגיע מספר החברים ל-35.התעוררו חיכוכים רבים בגלל הבנה שונה של תפקיד הקבוצה,היו כאלה אשר חששו כי בעקב התרחבות הקבוצה תיהפך זו ל״קבוץ עבודה״ גרידא ולא תהיה בה אותה האינטימיות שבשמה דגלו החברים האלה.לעומתם היו חברים שמענו להרחבת המסגרת החברתית בד בבד עם ההרחבה המשקית. לבסוף הגיעו הענינים לידי כך,שחלק גדול מהותי-קים ביותר בקבוצה זו עזב את הקבוצה בשנת תרפ״ד.
בינתיים הוקמו במקום שני בתי-מגורה, 10 חדרים,וכמו כן חדר-אוכל מעץ ורעפים וגם הוקמה גדר בטון מסביב לנקודה.שאלת הפלחה לא נפתרה גם בתקו-פה זו.הקבוצה המשיכה לעבד שטחי-פלחה הכורים בסביבה ומדי שנה היו נוס-פים הפסדים בעבודות אלו,הסיבות היו אותן הסיבות כמו קודם. בשנת תרפ״ד נעשה נסיון לעבד את המשק בצורה אחרת מאשר עד אז.עד תרפ״ד היו עובדים ב״רג׳י" של הקרן הקיימת,ז.א. הקהק״ל היתה משלמת משכורת חדשית לעובדים בעד עיבוד הפרדס והזיתים וכל ההוצאות המאזניות היו על חשבון הקרן הקיימת.בתרפ״ד נחתם חוזה חכירה עם הקק״ל על הפרדס,שלפיו התחייבה זו להכניס את התיקונים הדרושים בפרדס ומאז על הקבוצה לשלם לקהק״ל דמי-חכירה בשיעור של 10$ מההכנסה ברוטו של הפרדס,החוזה נחתם לשלש שנים והקרן-הקיימת התחייבה להשקיע את דמי-החכירה בשכלולים בפרדס, בבנין מחסן אריזה.למעשה נמשך החוזה עד תרפ״ח ותמורת התשלומים של הקבו-צה על חשבון החכירה הקימה הקרן את מחסן האריזה לפרדס וגם קנתה עפ״י האיניציאטיבה של הקבוצה אדמה בסביבה,המתאימה לפלחה,ע"י חילוף עם הפי-ק״א הושג עוד שטח באדמה קלה וביחד נמסר לרשות הקבוצה.שטח נוסף של כ-50 דונם,שהקרן הקיימת קבלה במתנה באדמת ביצת ברכת-בטיח - נמסר גם הוא לקבוצה וזו נטעה עליו אקליפטוסים.
לאחר תקופת חוזה החכירה החלה הקבוצה במו״מ עם הקרן בדבר רכישת הפרדס באופן מוחלט על ידי הקבוצה,הדבר נתקל בקשיים מחמת התנגדות החרדים,שלא רצו שנקודה זו על שם רב חרד תעבור לקבוצת פועלים "אפיקורסים״.לבסוף הוסג הסכם בענין זה והחוזה של מכירת הפרדס ע״י הקרן לקבוצה - עומד להחתם בימים הקרובים.
לאט לאט החלה הקבוצה בפיתוח ענפים שונים ובהתאם לזה גדל גם מספר החב-רים ל-45 בקירוב והמספר הזה היה במשק עש שנת תרצ״ג.בשנת תרפ״ח התאשרה הקבוצה ע״י הממשלה כקבוצה שיתופית בע"מ וע״י כך ניתנה האפשרות לקבל הלוואות מבנקים.בכספי הלוואות אלו סודרה אינסטלציה לחלקת מספוא וירקות וכן גם הוקמו הלולים הראשונים. בשביל עיבוד רציונלי של הפלחה נרכשו המכונות והכלים הדרושים.נקנה טרקטור "פורדסון״ ונרכשה מכונת דישה קט-נה.מזמן זה עמדה הפלחה "על רגליה״ ומדי שנה נותר עודף הגון מעיבודי הפלחה.
עד שנת תרפ״ה היה מאזן המשק שלילי,כלומר היה נגמר בגרעונות,אולם עם השכלולים בפרדס והרחבת הענפים החלו אלה לשגשג ומשנת תרפ"ה נשאר רווח כמה מאות לא״י בכל שנה ושנה.
מן הראוי לציין,כי עוד בשנת תרפ״ד עבר שליח המרכז החקלאי בכל נקודות היישוב של הפועלים ובהזדמנות זו בקר בגן שמואל.מסקנתו היתה שאין לחשוב על המשכת משק קבוצתי בנקודה זו,באשר משק זה יוכל לכלול לכל היותר 10 מספחות עובדים.לדעתו לא היו סיכויים מספיקים בשביל הרחבת הנקודה,למרות המרץ וההתלהבות שבה נגשה קבוצת עולי פולניה למשק.המסקנה לא נתקבלה על לב הקבוצה והנה כיום אנו רואים,כי נוצרו אפשרויות ביסים בשביל 60 מש-פחות !
עד שנת תרצ״ג היתה הקבוצה משתייכת מבחינה ארגונית לחבר הקבוצות.כל הזמן התלבטה הקבוצה בפתרון הבעיות החברותיות.אם כי המשק התפתח יפה,בכל זאת לא היתה הברכה שורה במובן החברותי.חילופי-גברא נתנו בכל פעם צביון אחר לקבוצה וכמעט שהגיעה עד מסבר.גם בכוחו של חבר הקבוצות לא היה לפתור את השאלות החברתיות במקום,מיתר השאלות - הכי חמורה היתה שאלת העבודה הזמ-נית.מסיבת העבודות שהיו מצטברות בבת אחת בעוגות ידועות (הקטיף בחורף) לא הספיקו החברים לבצע את׳כל העבודות והכרחי היה לקבל ידים עובדות מבחוץ לעונות ידועות בסנה.דבר זה היה מכייס מרירות רבה בין החברים, כי היה זה בניגוד להשקפתם וגם מבחינה משקית היתה העבודה הזמנית לרועץ, בכל זאת היססה הקבוצה להגדיל את המספר של החברים הקבועים עד למכסימום של עונת העבודה הכי מרובה.הדעה היתה שהמשק לא ישא את כל האנשים, סוף-סוף גבר הצורך להרחיב את מסגרת הקבוצה ל-70 איש בקירוב,צורך זה בא גם
״35*
מבחינה חברתית,כי בקבוצה קטנה של 45 איש היה מחנק וצמצום ללא נשוא.
בסוף שנת תרצ״ג פונה הקבוצה אל הקבוץ הארצי של השומר תצעיר בבקשת הש-למה משורותיו.נמצאה גם קבוצה מתאימה - פלוגת בנימינה. ומשנה זו נכנסה הקבוצה לתקופה חדשה.החברים החדשים הסתגלו יפה לתנאי המקום והתמזגו עם חברי הקבוצה הקודמת,אף על פי כן לא יכול חלק החברים הותיקים להסתגל למצב החדש - ועזב את הקבוצה. הסיבות על עזיבתם לא נגרמו ישר על ידי האיחוד עם הקבוצה החדשה. שרשיה היו נעוצים עוד בתקופה קודמת ורק בהז-דמנות זו הגיע יאושם לידי בטוי ע״י עזיבתם את המקום. בשנה הראשונה אחרי האיחוד היתה הקבוצה עסוקה בעיקר בהקמה המחנה לאנ-שים הנוספים. עובדה תכנית הרחבת הענפים,אולם אי-אפשר היה לגעת להגשמתה בלי בל עזרה מהחוץ. הונחו רק היסודות להרחבה ע״י קדיחת באר נוספת, חנו-תנת כ-50 מ״מ לשעה.הבאר הישנה נותנת רק 20. הוכשרה גם חלקה להרחבת שטחי מספוא וירקות וכן גם חלקה על 50 דונם בשביל נטיעת פרדס ועצי פרי. לקראת שנת תרצ״ה.עם הרחבת הענפים,הורגש צורך תכוף באנשים נוספים. קבלנו גרעין של קבוץ "המפלס" מליטא,שנמצא קודם בקבוץ עין המפרץ.עלי-הם נוספו העולים החדשים שבאו לגרעין מליטא ישר לגן-שמואל. כיום מונה הקבוץ קרוב ל-100 חברים וביחד עם הילדים והקרובים יגיע המס-פר ל-130 נפש.הדאגה העיקרית מופנית היום לסידור מקומות מגורה עבורםז כי בסביבת הקדחת שבה נמצאת גן-שמואל - לא יוכלו החברים להמשיך לגור זמן רב באהלים.
כאן המקום לציין,כי הקבוצה קבלה בכלל תקציב קטן מאוד מהסוכנות.סכום החוב הכללי המגיע לסוכנות הוא לפי החוזה קרוב ל-5000 לא״י.ביהוד היה מורגש תמיד מחסור בדירות וגם חדר-האוכל נתישן בינתיים ולא יכול להכיל את כל האנשים.היה בעוכרינו שמנו הטוב,שבגללו מצאו המוסדות המיישבים תמיד אפשרות לדחות אה בקשותינו בדבר הלוואות לבנינים.על אחת אמה וכמה קשה עכשיו השאלה לאחר שיוספו אנשים פי שנים מהמספר שהיה קודם. במשק ישנם 32 חדרים בנויים,מהם תופסים הילדים 9 חדרים וחדר אחד משמש מזכירות.
כיום מגיע השטח הכללי הנמצא ברשות הנקודה ל-900 דונם בקירוב;הוא מתח-לק כדלקמן :
530 ד' פלחה 65 ״ פרדס ישן
28 ״ פרדס צעיר בן 4 שנים
14 ״ אשכוליות - פרדס בן שנתיים
80 ״ בהשקאה למספוא וירקות
50 ״ לנטיעת פרדס חדש ועצי פרי
50 ״ חורשת איקליפטוס
השאר תופסים החצר,חלולים.יעוד שמחים קטנים שלא נוצלו עדיין. ברפת נמצאים כ-35 ראשים,מהם 22 פרות חולבות מגזע דמשקאי-הולנדי,כולן מגידול מקומי.
בלול כ-600 עופות מטילות, במכוורת 220 כוורות.
מקום ניכר תופסות במשק עבודות חוץ בעיקר במכונות.השנה רכשנו קומביין ומכבש נודד,בעיקר לסם עבודות חוץ.
הקבוצה התקשרה עם הורי חברים אחדים שיש להם אדמה בסביבה לשם נטיעה ועיבוד כ-50 דונם פרדס.ההתקשרות היא ל-5 שנים וכוללת את כל החמרים והעבודה. ישנה גם משתלה של עצי ציטרוסים ולקראת השנה הבאה הובאו כנות של עצי פרי, לשם הכנת עצי פרי במשתלה.
בתכנית הבניה בעתיד הקרוב עומדים בשטח הראשון בנין חדר אוכל עם מרתף לתפוחי אדמה,שנזרעים כאן בשטח הגון.מלבד זה 30-40 חדרי דירה וחדרי שירות, בדרך כלל גרמה ההרחבה בשטח המשקי להכנסות מרובדת ולא דק באופן אבסולוטי,כי אם גם באופן יחסי. יום העבודה ירד מהשנה שעבדה מ-310 מיל ועמד על 273 מיל,ברור,שאין ביכלתו של המשק הקיים לפתור בכוחות עצמו את כל שאלות ההרחבה ודרושות תהיינה הלואות בתנאים נאותים לפחות לשם הקמת הבנינים הדרושים.
בשמח החברתי יצאה הקבוצה מהמסגרת הצרה של קבוצה קטנה והנה קשורה עכשיו בתנועה יותר רחבה.בלי כל לחץ מהחוץ העמידה הקבוצה את שאלת הצטרפותה לקבוץ הארצי ונתקבלה החלטה חיובית. ישנם סיכויים שבעוד שנת שנתיים יכנס הקבוץ למסלול של חיים נורמליים הן במובן החברתי והן במובן המשקי. השנה הראשונה נגמרה בעודף הגון.כל הענפים יצאו בריווח לאחר כיסוי כל ההוצאות בענפים וכיסוי הפחתות - כדי 1800 לא״י.העודף הושקע בענפים.
,36 r
.37.
בית זרע.
במכתב שנשלח אל הקבוץ הארצי ע״י קבוצת בית-זרע ב-18.6.34,שבא לסכם את עמדת הקבוצה אחרי המו״מ בעל-פה,אשר התנהל במרחביה בין ב״כ הועד הפועל ובין ב״כ הקבוצה,כתוב:
"לפני הדמיים בערך דנו על הרחבת קבוצתנו וכשסקרנו את האפשרויות העומדות לפנינו - החלטנו לחזור קודם כל על הנסיון שעשינו לפני שנה לערך (הכוונה להצעה בדבר משלוח פלוגת השלמה של 10-15 חברים,שנד-חתה אז על ידינו - המעתיק ) בפנותינו לקבוץ הארצי של השוה״צ.
שלשה גורמים הביאונו לידי צעד זה :
א) המחנק המשקי המחייב לא רק הוספה של ידים עובדות סתם,אלא השלמת הקבוצה ע״י חברים קבועים,המסוגלים על פי אפים לקחת חלק פעיל בכל הענינים.
ב) ע"י חלוקת התפקידים המשקיים בין מספר יותר גדול של אנשים הננו מקוים לשחרר כוחות,שנכבלו עד עתה,ולמצוא באופן כזה את האפשרות להחיות ולהעשיר את חיינו החברותיים הסובלים קשה בעקב העול המשקי הבלתי נורמלי הרובץ על כל אחד ואחד מחברינו.
ג) התקוה להחלץ ממועקה רוחנית ידועה,הנובעת מן המצב המנותק בו אנח-נו נתונים בנוגע לחיים הציבוריים מחוצה לנו. על כן החלטנו כי נש-תדל למצוא קשר לתנועת השומר הצעיר,אשר את דרכה המשקית ותפיסתה החברותית הננו מחייבים וחושבים למצוא אצלכם את האנשים המתאימים
ביותר לרוחנו״.
אחרי שמובעת במכתב ההסכמה הפרינציפיונית לכניסת המשק לקבוץ הארצי עם ההצלחה החברותית של האיחוד - באה הרצאת השקפתה של הקבוצה על הכרח של "חופש גמור שינתן לפרט ביחס לדעותיו הפוליטיות,השקפותיו הרוחניות והפעולות הנובעות מהן.אין אנחנו מתכוונים בזה כל כך להכרעות,אשר צריכות להיות למעשה,ואשר על הרוב להכריע בהן,אלא למ-עמד החפשי של חברות מלאה שיצריך להיות לכל אחד ואחד בקבוצה - תהיי-נה דעותיו ופעולותיו איזו שתהיינה (כנן ובן, במסגרת "ההסתדרות")".
אחרי הסברה רחבה של השאלה מבחינת הגישה הכללית,המצב המשקי והחברותי - באה הקבוצה לידי סיכום חיובי,אשר נתקבל פה אחד והציעה לנו פגלסה לסם מו״מ קונקרטי בשאלות הקשורות עם עניני האיחוד. הועד הפועל אחרי בירור מקיף,החליט להציע בתור מועמד לאיחוד זה את קבוץ השוה״צ הליטאי מפתח-תקוה.אחרי פגישה נוספת עם ב״כ הקבוצה - נתקב-לה בקבוצה החלמה חיובית גם בדבר מועמד זה - ואז התחלנו בבירורים עם הקבוץ הליטאי,אשר אף הם הסתיימו בקבלת החלטה חיובית מצד הקבוץ.בישיבת הועה״פ במרחביה ביום 14.7.34 אושר האיחוד הזה באופן סופי,ובראשית חו-דש אבגוסט 1934 עברה הפלוגה הראשונה מפ"ת לבית-זרע.
בסוף חודש מרץ 1935 התקיימו שיחות בירור בשני החלקים של קבוץ בית-זרע ובתוצאתן - נתקבלה ההחלטה על האיחוד הסופי של שני החלקים.ההחלטה על הצטרפות הקבוץ לקבוץ הארצי נתקבלה פה אחד.מובן,שלא כל חברי קבוצה בית זרע הקודמת בתור פרטים מצאו כבר את הדרך אל הקבה"א ובפני הקבוץ המאו-חד הזה בתקופה הקרובה עומד התפקיד האחראי של יצירת הקשרים האידיאולו-גיים בין כל החברים,אשר יסיימו את הפרוצס הזה.
בשטח החברותי הולך ומתקדם פרוצס ההתמזגות בין שני החלקים ואין כל ספק כי אף איחוד זה יסתיים בהצלחה מלאה.
להלן אנו מביאים סקירה על תולדותיה והתפתחותה של קבוצת בית-זרע,אשר עובדה בידי החבר אלכסנדר פרג.
בית זרע./סקירה/.
אחרי גמר המלחמה העולמית נוסדה בדרום גרמניה - בין הרי השוורצוולד -חוות-לימוד לשם הכשרה חקלאית בשביל בני נעורים המתכוונים לעלות לארץ ישראל.
החווה הזאת נקראה בשם ״מרקנהוף״,ובין החלוצים הרבים,אשר קבלו בה את הכשרתם,נמצאו אחדים אשר התקשרו בינם לבין עצמם קשר אמיץ יותר - עד שנמנו וגמרו ליסד יחד קבוצה חקלאית בארץ-ישראל.ד״ר רופין,אשר הכיר את הקבוצה הזאת עוד מחו"ל,קרא לה בשם קבוצת ״מרקנהוף" וכך נקראה במשך כמה שנים.
בשנת 1921 עלו שבעת אנשיה הראשונים והתישבו בעין-גנים ע״י פתח-תקוה. התחילו עוסקים במשק-חלב,הלכו לעבודת-חוץ וטיפלו בירקות - וגם כאן ראו הצלחה רבה במעשיהם.
.38.
בשנות 1922-23 נצטרפו עוד כ-10 חברים,אשר השתייכו לקבוצה ציונית אק-טיביסטית בגרמניה (בית-זרע) ומקצתם עבדו במרקנהוף,אשר שם הכירו את החברים שכבר עלו ארצה.
למרות ההצלחה הגדולה בעין גנים לא רצינו להשאר במקום הזה בשום אופן. האוירה החברתית אשר שררה אז בפתח-תקוה העיקה מאוד עלינו;היינו מנותקים לגמרי מן המפעל המרכזי של תנועת הפועלים בארץ בימים ההם,אשר התהווה בעמק יזרעאל,וגם תנאים אוביקטיביים להתישבות קבועה בעין-גנים לא היו בנמצא.
אך למרות תשוקתנו העזה להיות מעורים בחיי ציבור הפועלים בארץ,לא רצי-נו לוותר על דרכנו העצמית בהתישבות ובחיים ודחינו על כן את האיחוד עם קבוצת גבע,שהוצע לנו עם עזיבתנו את המושבה. לעונות זה קבלנו ברצון רב את הצעת המוסדות המיישבים בדבר יסוד נקודה חקלאית חדשה בעמק יזרע-אל על יד עפולה במקום אשר קבוץ מזרע יושב בו היום.
יחד עם הקבוץ הזה,אשר נקרא אז "קבוצת צריפין״, התחלנו בחורף 1923 בפעו-לה התישבותית חדשה.
הרבה עמל ומרץ השקענו במקום הזה,אך כעבור שנתיים נוכחנו לדעת לצערנו הרב,כי אין אדמה מספקת בשביל שתי קבוצות גם יחד.אחת מהן היתה צריכה לעזוב את המקום,זמן רב נמשכו הבירורים מסביב לשאלה הזאת,עד שהוחלט כי על בית-זרע לעבור למקום אהד.
וכך התחלנו עוד הפעם מחדש.בשנת 1926/27 עברנו לעמק הירדן,אשר שם נרכסה אז אדמה על ידי הקהק״ל.נבנס נו לבתים הפרימיטיביים של הכפר הערבי אום-גי׳יוני (על יד דגניה),תקנו אותם וחשבנו להשאר בהם כמה שנים. אבל הרעש אשר התחולל בקיץ 1927 הפר את כל תכני ותינו,הבתים הערביים נהרסו רובם ככולם ואנחנו נשארנו ללא כל מחסה.
מצב הקופה הציונית היה בכל רע בשנה ההיא ועל כן הציעו לנו להמשיך בפרוביזדריוס.את ההצעה הזאת דהינו בשתי ידים,כי פקעה סבלנותנו,שבענו נדודים וסידורים פרוביזודיים,וההלטנו לעבור לנקודת הישוב הקבועה ויהי מה! ועברנו באמת עוד בשנת 1927 למקומנו הנוכחי,על אף כל הקשיים המרו-בים;בנינו את הבנינים הראשונים והתקנו גם רשת צנורות מצומצמת לצרכי השקאה.
בינתיים נוספו לנו עוד אנשים.קבלנו קבוצת חברים מעולי אוסטריה וצ׳כיה וכמה חברים בודדים שהתקשרו אלינו.מנינו אז 45 חבר וחברה. משהגענו למקומנו הקבוע התחלנו במרץ לפתח אה המשק לכל ענפיו.אבל השנים האלו היו שנות רזון מכמה בחינות : ראשית כל התחלנו את פעולתנו עם גד-עון גדול מן השנים הקודמות.ההעברות השונות לא בלבד שעצרו בעד התפתחות נורמלית של המשק,אלא גרמו גם להפסד ממון ממש,מתוך 7 השנים האחרונות היו חמש שנות בצורת לחלוטין או למחצה.את התקציב מאת הסוכנות קבלנו באיחור זמן ובצורה גרועה מאוד,ההוצאה אל הפועל של תכנית השקאה מתאי-מה נדחתה משנה לשנה;שלש שנים נאלצנו לעסוק בסידורי מים זמניים ויקרים - עד שסוף-סוף בוצע מפעל המים הגדול הקיים כעת.אשר לגידולים האינטנ-סיביים עצמם - כמה נסיונות נתנסינו עד שמצאנו בכל אחד מהם את הדרך להצלחה,וגם כיום הננו עוד רחוקים משלמות מקצועית וארגונית ברוב ענפי המשק.
מצב המשק בשעה זו :
שטח הקרקע הקבוע 1200 דונם (מגיע לנו שטח עד 2000 דונם מאדמות צמח), עומדים לרשותנו 550 מ"מ מים,אשר בעזרתם הננו משקים כעת קרוב ל-600 דונם,הםתחלקים כדלקמן : אספסת 180 דונם.
תלתן 80 ״
בננות 45 ״
פרדס 90 "
ירקות 80 ״
מחזור והכנה 125 ״
רשת ההשקאה ניתנת להרחבה בהוצאות לא גדולות ביחס. בהמות חלב 75 ראש.
עופות 3000 ״.
שלושה טרקטורים וכל הציוד של אינוונטר דומם במלואו. במשך 10 שנות קיום הקבוצה התקשרו אליה החברים קשר חי וחזק,הקשיים הרבים אשר היה צריך להתגבר עליהם רתקו כל אחד ואחד אל המפעל המשותף. לעומת זה רבו התפקידים,אשר המשק המגוון והממרחב הטיל על נושאיו. מרצנו וכוחנו נדרש לסיפוק תביעות המשק וחששנו לדלדול חיינו החברתיים והתרבותיים.מתוך התאבקות עם המציאות המשקית הקשה,ובהיותנו מרוכזים
39
במקומנו אנו, נותקנו מעל הציבור הרהר המסוגג אותנו ואשר אליו אשר שיי-כים. ראינו צורך להרחיב את המסגרת הקבוצית שלנו ולהתקשר עם תנועת רח-בה יותר.
וכך נתקרבנו לקבוץ הארצי של השומר הצעיר.נמשכנו אליו קודם כל על ידי התפיסה החברתית והקבוצית,אשר היתה קרובה - לרוחנו;והיה גם חלק ידיוע מבין החברים שרחשו אהדה פוליטית להופעת הקבוץ הארצי בציבור הפועלים ובצרד-נות.
זמן רב ביררנו לעצמנו את השאלה של הרחבת קבוצתנו על ידי הצטרפותנו לקבה״א וכל הכרוך בה, ולבסוף החלטנו להתמזג עם אחד הקבוצים של השוה"צ מתוך מגמה להצטרף לקבוץ הארצי.
נתאחדנו עם קבוץ ״ליטא״ מפתח-תקוה, בשני לאפריל ש.ז. נסתיימה תקיפת הנסיון,מתוך החלטה חיובית של שני הצדדים ואגב כניסתו הרשמית של הקבוץ החדש למסגרת של הקבוץ הארצי.
רק 8 חדשים עברו מאז באו אנשי קבוץ ליטא הראשונים למקום,קצר מדי פרק זמן זה בכדי להוציא מסקנה מפורשת ולקבוע,אם אמנם נתמלאו במלואן כל התקוות שתלו באיחוד זה.אולם יש לציין,כי ייחס לתקופה קצרה הזאת ולג-בי הקשיים האוביקטיביים הקיימים - הוכתר האיחוד כשלעצמו בהצלחה גמורה. בלי ספק עומדות עוד לפנינו הרבה שאלות,אשר טרם הספקנו לברן. אך ההרגשה החיובית,אשר שררה בין כל החברים עם תום תקופת הנסיין ואשר התבססה על השיגים משקיים וחברתיים חשובים נותנת יסוד ויוצק לתקוה;בי גם בשטחי חיים אחרים נגיע לידי מסקנות רצויות מתוך יחס חברי ודיון חפשי בכל שאלה ושאלה.
א ו ש ה ,
בערך בא ותה התקופה קבלנו הזמנה מקבוצת אושה (הצפון) לבקר אצלם על מנת להרצות על עמדתנו לגבי האפשרות של פניה אלינו בדבר קבלת פלוגת השלמה. הביקור הזה התקיים. אף כאן הדגמנו את עמדתנו והמגותיו היסודיות בדבר כניסת הקבוץ המתאחד לקבוץ הארצי, אגב ציון זכויות המיעוטים הפוליטים
המובטחות להם ע"י התקנון. הברירים בקבוצה נמשכו תקופה ממושכת ובמשך התקופה הזו נעשו נשיונות רבים מצד חבר-הקבוצות והמפלגה למנוע אותה מההחלטה בדבר פניה לקבוץ הארצי,מבלי שמצדנו נעשו כל שהם צעדים להפריע בעד הנסיונות הללו,על אף כל המאמצים האלה נגמרו הבירורים בהחלטה חיו-בית ובמכתבה מיום 13.8.34 מודיעה לנו הקבוצה על החלטתה ״לפנות אליכם בדבר יצירת קשרים ארגוניים עם הקבה״א".
מגמתה של הקבוצה היתה לקבל פלוגת השלמה של 30-40 חברים;אולם אחרי שני-דרנו את השאלה מכל הצדדים בישיבות הועד הפועל - הוחלט להציע כמועמד לאיחוד זה את קבוץ רחובות.בבקורנו בקבוצה הסברנו את הנימוקים אשר הבי־ אונו להצעה זו.נתגלתה התנגדות לקבוץ זה בגלל מספרו הגדול (80 חבר), אולם אחרי ששליחי הקבוצה בקרו בקבוצים שונים שלנו - נוכחו לדעת,כי מבחינות רבות יש יתרון להצעתנו.אחרי שקבלנו את הסכמת הקבוצה למועמדות זו והסכמת קבוץ רחובות - בחרנו במקום ובישיבה עם ב״כ הקבוצה נוסחה תנאי האיחוד במכתבנו מיום 20.9.34, כדלקמן:
"1.האיחוד הוא בין קבוצת אושה וקבוץ השומר הצעיר מרחובות. תקופה של ששה חדשים מיום בוא הפלוגה הראשונה של קבוץ רחובות למקום - נקבעת כתקופת נסיון עבור שני הגופים,כתום התקופה הזו /או לפניה/ יקבל כל אחד משני הגופים את ההחלטה הסופית בקשר עם האיחוד, ובאם זו תהיה חיובית - יחשב האיחוד לקיים.
2. משק אושה ישא בעול כל החרבות של הקבוץ הארצי,בהתאם למספד חברי הקבה״א במקום,כגון:מסים שונים,ימי עבודת ע״ח העבודות המושקעות בקבה״א,השתתפות במפעלי הקבה"א וכו". מאליו מובן,כי הזכויות האלו שמורות גם לחברים השייכים לגופים פוליטיים אחרים.
3. נקבע מועד מכסימלי - משנה עד שנה וחצי - מיום בוא הפלוגה הראשו-נה למקום - להעברת כל הקבוץ מרחובות לנקודה,עם סיום חיוני של תקו-פת הנסיון.
4. ועדה משותפת,מורכבת מב"כ שני הגופים,תחליט בכל השאלות הברוכות בתכנית ההעברה,גודל הפלוגה הראשונה וכל יתר השאלות המשותפות לשני הגופים.
ההסכם הזה נוגע לתקופה הראשונה של האיחוד,מבלי לקבוע את צורת קש-ריו העתידים של המשק עם הקבה״א.מגמתנו בשטח זה מצאה את בטויה באו-
פן ברור בשיחותינו המשותפות."
בעת מועצת מזרע עברה הפלוגה הראשונה מרחובות - 30 חבר - לאושה. תקופת חיים משותפים של 3-4 חדשים הספיקה בכדי להוכיח את חיוניותו של האיחוד הזה.המצב המשקי וחוסר ידים עובדות מצד אחד,וקשיים של הפילוג בין שני חלקי קבוץ רחובות מאידך הניעו את כל הנוגעים בדבר להקדים באי-שור הסופי של האיחוד הזה,ביום 14.2.35 קבלנו מקב. אושה את המכתב הבא:
"הרינו מודיעים לכם בזה,שבשבועות האחרונים התקיימו אצלנו הבירורים לסיום תקופה הנסיון בקשר עם האיחוד שלנו עם קבוץ רחובות.
דבר האיחוד נתקבל ברצון,והויכוחים התנהלו בעיקר סביב השאלה של הצ-טרפות המשק לקבוץ הארצי,בתור סיכום נתקבלה ההחלמה הבאה:
אנו הולכים לאיחוד מתוך הנחה שהשאלה הארגונית של הצטרפות המשק לקבוץ הארצי תפתר בזמן ובדרך הנאותים לחיים חבריים בקבוצה.
בעד ההצעה הזו הצביעו 30 איש,התנגדו 10,נמנעו 5,נעדרו 3, על יסוד הסיכום הזה החלט להקים בפועל ובהקדם את האיחוד ואנו מחכים לתשובת-כם".
בתשובה למכתב הזה כתבנו ביום 16.2.35:
״אנו מאשרים בזה את קבלת מכתבכם מיום 13 לח.ז.,המודיע על ההחלטה אשר נתקבלה אצלכם ״להקים בפועל ובהקדם" את האיחוד עם קבוץ רחובות, החלטה זו,אשר נתקבלה אחרי תקופת הנסיון באה לתת אישור סופי לאיחוד-כם עם קבוצנו זה.
ידוע לכם ודאי,כי בזמן ובעונה אחת התנהלו גם בירורים בקבוץ רחובות על שני חלקיו,לאחר שנמסר לנו הסיום החיובי של הבירורים האלה -הננו באים לציין ברצון ובסיפוק רב,כי אף אנו מצטרפים ומקבלים את הנחתכם על הצורך של הקמת איחוד מהיר ושלם בין קבוצתכם וכל קבוץ רחובות וקביעת צעדים סידוריים,הדרושים לשם העברתו של הקבוץ למשק,
אשר להחלטתכם על מועד וצורת פתרון שאלת הצטרפות המשק לקבוץ הארצי - הרי אין לנו אלא לחזור על הודעתנו,אשר בוטאה גם במו״מ הראשון אתכם,האומרת, כי הסכמתנו הפרינציפיונית לאיחוד יכולה להנתן רק מתוך הנחה ברורה שאינה ניתנת לשום פירושים,והיא,כי המשק עתיד להכנס לק-בוץ הארצי ולהוות חלק בלתי נפרד ממנו,מתוך כך היינו רואים חשיבות לקביעת מועד מסויים,אשר עם מיומו יעשו הצעדים הארגוניים להכנסת המשק אושה,בתור שכזה,לקבוץ הארצי.אולם בהתחשב עם הדעות בקבוצה בדבר הקשיים,העלולים לצמוח מקביעה מידית של המועד הזה - אנו מקבלים את הנחתכם האומרת:
"אנו הולכים לאיחוד מתוך הנחה שהשאלה הארגונית של הצטרפות המשק לקבוץ הארצי תפתר בזמן ובדרך הנאותים לחיים חבויים בקבוצה״.
אנו בטוחים,כי הקשרים האמיצים,אשר הנכם קושרים עם תנועתנו ע״י בצוע האיחוד עם קבוץ רחובות - ישמשו יתד ופינה לדף חדש בתולדות הקבוצה והנקודה״.
ימים מספר אחרי זה התחילה העברת יתר חברי קבוץ רחובות לאושה.נגשו להקמת צריפים,העברת חדר האוכל של קבוץ רחובות לאושה .האיחוד בוצע ואנו בטוחים,כי הוא יצליח כשם שתצליחו שני האיחודים הקודמים.
איננו עומדים עדיין בסיום פרק האיחודים.רק בשבועות האחרונים הוגשם איחוד חדש בין קבוץ ״המנוף״ יהקבוץ השומרי מאוסטריה - ולפני ימים מספר בוצע האיחוד בין קבוץ בולגרי ב' וגרעין קבוץ ״תל-חי״. הקבוץ החדש הזה תוקע את מחנהו בחדרה.
עומדים בפני הצורך הדחוף והשלמה קבוץ ״עין המפרץ", "גבעת השומר״ ועוד שורת גרעינים וקבועים,ושדה פעולה רחב בשטח זה שמור לועד הפועל החדש, אולם צריך לציין,כי בדרך כלל הצלחנו בפעולתנו בשטח זה והמגמות שמצאו את בטוין בהחלטות המועצה בראשון לציון - הן הן המגמות אשר יש לבסס עלי-הן את עבודתנו גם בעתיד.
40; L, -נ ס ~J\ O' V, o —׳» V V | c! v ; % ! 0 ti פ ר 0 C ל
המשקים
6 26 7 11 1 7 ! 102 46 47 ! 54 55 1,בית זרע
30 4 31 3 9 11 8 ! 107 49 52! 51 55 2.מרחביה
19 2 27 7 4 11 5 ! 83 51 42149 41 3;מזרע
4 25 5 10 6 4 j 110 46 51 ! 54 59 4,שריד
19 12 47 17 9 11 10 ! 113 46 52; 54 61 5 .משמר העמק
4 21 12 3 6 ! 95 43 41! 57 54 6.גן שמואל
41 50 20;50 21 7.בבית אלפא
1 1 80 40 40 f 50 40 8. באושה
68 32 178 51 46 40 41 731 46 346 54 386 סך הכל
j הת.חדשה
16 16 2 6 8 120 46 55! 54 65 9; עין שמר
4 14 4 5 5 118 49 58! 51 60 10.עין החורש
1 21 5 11 5 126 49 62! 51 64 11.מעברות
20 1 51 ! 11 22 18 364 48 175! 52 189 סך הכל
| j הקב. בחיפה
16 5 | 1 1 3 86 46 39: 54 47 12.עין המפרץ
2 2 98 48 47 52 51 13.משמר זבולון
16 7 1 1 1 5 184 47 86! 53 98 סך הכל
י הק. בם ושבות
9 3 3 115 44 50! 56 65 14.אמר.~בניר
69 57 39! 43 30 15.עמיר

o\J 41 l*c; עס lo 16. השו"הצ.בול י
40 50 20! 50 20 17.המפלס
50 26 13! 74 37 18;הקבוץ הגרמני
10 1 1 78 47 37! 53 41 19.גבעת השומר
37 57 21! 43 16 120המנוף
10 4 1 2 1 112 50 56! 50 56 21.עין השרון
88 49 43! 51 45 22;במעלה
1 1 71 45 32! 55 39 23.כרית
35 82 44 36! 56 46 24.תל עמל
3 1 2 93 55 51! 45 42 25;ג בעת גנים
10 17 3 5 9 99 47 4 6; 53 53 26.עין הקורא
19 1 90 50 45! 50 45 27.במסילה
30 34 10! 66 20 28.לשחרור
93 1 30 4 8 18 1078 48 509 | 52 569 סך הכל
197 42 93 58 104 גרעיני ק.חדשים
197 34 266 51 62 71 82 2554 47 1208 53 1346 הסיכום הכללי
ליום האחד במאי 1935 היו בקבוץ הארצי 2700 חבר.
.42.
תנועת החברים בקבוץ הארצי
1.3.1935 - 1.1.1933
במספר העוזבים נבללים גם העוזבים מבין חברי הגרעינים המתארחים. באופן זמני בקבוצים, בעיקר בקבוצים המשקיים.
בנק הפועלים,אשר חקר בהתחלה 1934 את המצב בתנועה הקבוצית (חוץ מהמש--קים) הגיע על יסוד החומר אשר נאסף על ידו מתוך בקוריה של ועדה מיוח--דת בקבוצים לידי התוצאות הבאות
העזיבה בתרצ״ג
מספר החברים : % מספר המועמדים
שעזבו _____________שעזבו
הקבוץ המאוחד 254 16% -מ-1600 חבר 159 - 25%
השומר הצעיר 120 11% -מ-1100 ״
גורדוניה 87 22% -מ-390 ״
הנוער הציוני 80 55% -מ-145 ״
מזרחי 24 30% -מ-80 ״
ס״ה עזבו 565 159 מועמדים
.43.
מספר החברים ל - 1.1.1933 1498
העליה בשנת 1933 _______861
יחד 2359
העזיבה בשנת 1933______________219 9.2%
מספר החברים ל - 1.1.1934 2140
העליה בשנת 1934 _______624
יחד 2764
העזיבה בשנת 1934______________278 10%
מספר החברים ל - 1.1.1935 2486
נוספו חברים בינואר-פברואר 107
יחד 2593
העזיבה בי נואר-פברואר י_______39______- 1.5%
מספר החברים ל - 1.5.1935 2554
לאחד במאי 1935 היו בקבוץ הארצי 2700 חבל.עם התחלת העליה החדשה נמנה במועצה הכללית כ - 3000 חבר וחברה.
.44.
סך הכל יותר מחמש שנים חמש שנים ארבע שנים שלש שנים שנ- תלם שנה אחת שם הקבוץ
המשקים
102 31 11 10 22 15 13 1. בית זרע
107 72 8 4 5 6 12 2. מרחביה
83 53 18 6 3 3 3. מזרע
110 43 11 13 8 29 7 4.שריד
113 85 2 9 1 5 11 5.משמר העמק
95 29 29 1 4 10 22 6. גן שמואל
120 28 26 17 14 19 16 7. עין שמר
118 56 6 8 11 28 9 8.עין החורש
126 41 10 15 22 23 15 9. מעברות
41 10.בבית אלפא
1095 80 3 2 41 25 9 11.באושה
הקבוצים בעיר
86 8 10 12 15 24 17 12. עין המפרץ
184 98 10 18 40 30 13.משמר זבולון
הקבוצים במושבות
115 1 7 19 37 51 14.אמריקאי - בניר
69 7 21 41 15. עמיר
30 4 14 12 16.השו"הצ מבולגריה
40 14 26 17.המפלס
50 3 24 23 18. הקבוץ הגרמני
78 5 18 42 13 19.גבעת השומר
37 2 10 25 20. המנוף
112 19 18 36 13 12 14 21.עין השרון
88 10 78 22.במעלה
71 4 10 18 29 10 23.כרית
82 35 10 19 18 24.תל עמל
93 2 49 27 15 25.גבעת גגים
99 1 21 34 f’Q 13 26.עין הקורא
84 6 17 41 20 27.במסילה
1078 30 16 14 28. לשחרור
197 197 7 190 גרעינים
2554 467 177 241 349 563 711
19.1 7.5 9.6 14 22 27.8 באחוזים
הוותק ״ השנים בארץ
המצב ל -1.2.1935
החברים לפי ארצות מוצאם
המצב ל -1,3.1935
ברובריקה "ארצות שונות" נכנ-.סת בראש וראשונה בלגיה ושורה של חברים וחביות ,בודדים מארצות שונות.
.45.
סך הכל U /O JJA 7 ! יד ׳־ !ר־׳׳■ ־׳ס ן ״ i 0- CO ! ^ i V j ן "/ j - z | r 7 ־—L -ג־ ע -ס 7 1 7 J i 7 r' 0, י״ י־ז j 7 7 ץ״׳• גי י ג ' \? 7|7 1i i ^ 1 ?\ 7 ־׳׳U L— (1 הקבוץ
102 15 1 17 3 54 9 1 1.בית זרע
107 2 11 3 1 2 1 72 25 2.מרחביה
83 4 1 3 70 5 3. מזרע
110 1 2 5 18 44 23 17 4.שריד
113 3 1 4 4 1 2 1 10 28 69 5.משמר העמק
95 1 1 2 26 1 5 16 43 6. גן שמואל
120 1 119 7.עי ן שמר
118 15 103 8.עין החורש
126 39 1 40 1 42 2 1 9.מענד ות
41 2 19 20 10.בבית אלפא
80 j 1 1 1 77 11.באושה
86 1 83 2 12־עין המפרץ
98 35 63 13.משמר זבולון
115 2 44 4 65 14.אמריקאי - בניר
69 39 30 15.עמיר
30 30 16.השו״הצ בולגריה
40 40 17.המפלס
50 50 18. הקבוץ הגרמני
78 1 43 29 19.גבעת השומר
37 37 20.המנוף
112 1 33 1 77 21.עין השרון
88 88 22.בפעלה
71 1 70 23. כרית
82 35 3 2 42 24.תל עמל
93 93 25.ג בעת גנים
99 41 58 26.עי ן הקורא
90 1 1 84 27.נמס י לה
30 30 28.לשחרור
197 35 10 14 9 5 24 14 86 גרעינים
2554 41 36} 46 45 32 91 26 79 171 162 מ1 . -ס sf ■־ i£3 H• to 987
110 1.5 ID • tH tH 1.5 3 3.5 1 | 3 6.5 6 12• 195 39 , באחוזיס 5
הפעולה התרבותית
46
הפעולה התרבותית .
הערות כלליות.
קצר וללא הישגים ניכרים יהיה פרק זה בדין-וחשבון שלנו. בשתניים האחרונות רוכזו כל שטחי הפעולה בקבוץ הארצי ברסורטים מיוחדים - הפעולה הכלכלית,הפוליטית,החברתית,ההתישבותית - ורק הפעולה התרבותית לזו מצאה לה עדיין את גואלה; לא נמצא לה מרכז, והיא נתונה עד היום לחסדה של המזכירות הכללית,אשר זמנה מוגבל וענייניה רבים ושונים - ורק לעתים רחוקות תתפנה לה. לפיכך הפעולות המעטות ,אשר אפשר להצביע עליהן - בוצעו באופן מקרי, ללא תכנית ורציפות.
ודאי לא במקרה נדחה דבר ריכוזה של הפעולה התרבותית עד הלום. שמונה שנות קיומו של הקבוץ הארצי מסתמנות במאמצים לביסוסם קל הקבוצים ולהשתרשותם מבחינה כלכלית,חברתית ופוליטית,ליצירת גופים מושרשים וברי-אים,אשר יוכלו להיות נושאי יעודיה הציוניים,הסוציאליסטיים והקבוציים של התבועה.היו מוקדשות השנים הראשונות להנחת היסודות - ורק עם ההתפת-חות,עם ההתבצרות הפנימית - מתחילה גם התרבות לתבוע את הלקח,ומדי פעם בפעם בתוקף-יתר. ואין ספק, כי הגיע הזמן להיענות לתביעה זו ולמצוא את הדרכים הנאותות למילויה.
בעלת התרבות על כל גלוייה טרם זכתה אצלנו לבידוד פומבי, - והשאלה רצי-נית וכבדת-משקל.
המעבר של בני המעמד הבינוני לחיי פועל בארץ,לצורה חיים קבוצית,לשפה אחרת,כל שנוי-העדכין הרב הכרוך בו - מלווה תהליכים רציניים בשטח התר-בותי,הדרושים הארה, נתוח והסקת מסקנות. בעית התרבות אינה מתמצית בשאלת הפעולה התרבותית בלבד, - אין לבררה מבלי לנגוע בשאלת ההוי ומשטר החיים התרבותי הפנימי, חיי הקבוץ תובעים קביעת יחסים אחרים בין החברים,מאלה הנהוגים בחברה הבורגנית; חיי הקבוץ תובעים קביעת הוי ומסורת אחרים. משטר החיים התרבותיים שלנו נמצא בתוך התהוות;נעשים פה ושם נסיונות -אולם טרם הגענו להיפוש משותף - ולא כל שכן לקביעת דרך משותפת. ובינתיים חברתנו מתרחבת,קבוצים חדשים נוספים,גדלים ילדינו וקם לנו דור חדש,אשר קבוצינו משמשים עבורו הסביבה החברתית והתרבותית היחיךה, עליה יתחנך וממנה ישאב את חויותיו התרבותיות ובתוכה תיעצב דמותו הרו-חנית.
בעית התרבות תובעת איפוא בירור והארה בהקדם.
והוא הדין ביחס לפעולה התרבותית. נעשו בקבוצינו נסיונות רבים בשטח זה, אולם לא כולם הוכתרו בהצלחה, רבים התנאים המקשים: עיפות בערבים אחרי יום -עבודה קשה,חוסר שיטת פעולה מתאימה לתנאי החיים בקבוץ - הן זה החי על עבודה שכירה במובה או בעיר,הן זה הנמצא במשק, ועל הכל:חוסר עזרה מרכ-זית מספקת ועובדת אי-ויכולה של הפעולה.אף אלה תובעים דיון ובירור.בתוך התנועה החינוכית מתהוות בתקופה האחרונה תמורות ידועות,המחייבות - מלבד הגברת המאמץ החינוכי בחו״ל - הגברת הפעולה התרבותית בתוך הקבוצים הצעי -דים בארץ.אחוז החומר העממי הולך ועולה בתוך קבוצינו החדשים - והקבוץ הארצי נתבע למאצים תרבותיים רציניים בעיקר בשנות קיומו הראשונות של הקבוץ,למען הבטיח את התפתחותו ויצירתו העצמית ושילובו לתוך שרשרת קבו-צינו החיים. פועלים ולוחמים את מלחמת תנועתנו בתוך עיבור הפועלים בארץ. ובשטח התרבותי נעשית מלחמה זו מיום ליום יותר הכרחית. בקרב תנועת הפו-עלים בארץ הולכות ורבות הופעות-הסילוף של דמותה הסוציאליסטית;טיפוח תורות ליברליות,אשר אבד עליהן הכלח, זרות למרכסיזם ולסוציאליזם המדעי, יצירת הלכי רוח דתיים. - ומאידך גלי עליה מחוסרי זיקה לתרבות העברית, רבוי אלמנטים אמיגרוטיים - כל אלה תובעים מאתנו פעילה מוגברת ומלחמת-תנופה רבת-מאמצים - ולכך דרושים:חישול ההכרה. העמקת היסודות בתוך הקבו-צים גופא, הגברת הפעולה התרבותית הפנימית.
העירונו כבר במקום אחר בדין-וחשבון זה על סיבות דחייתה של המועצה הרגי-לה לבירור בעיות התרבית בקבוץ הארצי.נחזור ונציין רק במקדם זה ביתר הדגשה,כי כינוסה הם וקדם הוא צו השעה.
נציין ערד בסוף הערותינו אלו את הצלחתה קל הפעולה האמנותית בתוך הקבוץ הארצי בתקופה האחרונה. בשטח זה - ונעמוד עוד על כך להלן - אפקד בלי ספק
להצביע על הישגי□ ניכרים, נעשו התחלות חשובות בשטח האמנות הפלסטית(אר-גון האמנים סידור שתי תערוכות,כינוס האמנים) ואפנות הבמה(התפתחותן של הלהקות במקומות.פעולותיהן המשותפות לעתים וכו").רבות האפשרויות הגלו-מות בשטח זה בקבה"א ומתפקידו של הרסורס התרבותי ,אשר יקום במועצה,להק-דיש לשטח פעולה זה את תשומת הלב הראויה,לקדם ולפתח את המפעלים,אשר הו-קמו כבר - ולשקוד על הקמתם של חדשים,כי סיכויי ההצלחה הם רבים - ודרו-שה רק פעולה שיטתית ומסדרה.
לשאלת העברית.
מהשאלון אנו למדים,כי בקבוצינו הותיקים,לרבות אלה מהעליה החמישית ושו-רה שלמה של קבוצים צעירים - מצג ידיעת השפה הוא טוב.כ-90% של החבריה שולטים בשפה,מדברים,כותבים וקוראים בה; ורק אחוז קטן טרם הספיק לסגלה לעצמו. בקבוצים אלה השפה העברית היא גם השלטת בחיים,בשיחה הכללית כבפר-טית,בשעת העבודה ולאחריה,אולם יש לציין,כי בכמה קבוצים צעירים,ובעיקר באלה המורכבים מי וצאי ארצות המערב - המצג הוא פחות משביע רצון. אחוז היודעים קרוא וכתוב אינו גבוה ולעתים אינו מגיע אף ל-50% ממספר החברים הכללי, העברית אינה עדיין השפה השלטת בחיים והלא משמשת שפה רשמית.שפת השיחות,בע יקר.
אנו נוגעים במיוחד בשאלת זאת,מפאת חשיבותה ורצינותה הרבה.לכל יצירה תר-בותית עצמאית קודמת שאלת שפת-החיים האחידה,שפת העבודה, המחשבה והיצירה. שאלה זו מהוה עבורנו קושי מיוחד, כי על כן יוצאי סביבות תרבותיות שו-נות אנחנו ורבות היו שפות-האם שלנו טרם בואנו ארצה. קבוצינו בנויים מחלקים שונים,בני חטיבות תרבותיות שונות, וממידת ההאחדה התרבותית תלויה לא פעם הצלחתו של הקבוץ וכושר-ליכודו וביצורו הפנימי.
לא בנקל תשתרש שפה חדשה בחיי הברה - ועל כן דרושים מאמצים רבים וחדירה מתמדת להשרשתה.כי כל עוד לא נרכשה השפה באופן מחלט על ידי כל החברים, גדולה סכנת התלישות מכל המסובב: מהארץ,מהציבור העובד,מהתנועה הקובוצית, ואפסיות אפשרויות ההשפעה על הסביבה, לביטול יסודות האמגרנטיים והרגשת הארעיות קודמת בראש וראשונה סיגולה המלא של הספה העברית על ידי כל הח-ברים.
לא בכל הקבוצים נעשים המאמצים הדרושים נכוון זה.החוגים ללימוד השפה אינם ממלאים את תפקידם כראוי, הם פועלים ללא תכנית וקיומם אינו אלא קיום ארעי בלבד.מעטים המקרים,אשר ממשיכים בהם את הלימודים ומרחיבים אותם על לימודי הספרות העברית והתנ"ך וכו״. זהו אחד השטחים הדורשים תיקון מידי - בפרט בהתחשב עם גלי העליה החדשים,המעורים בעברית ובתרבותה במי-דה פחותה מהדורות הקודמים.
זהו אחד התפקידים החשובים המוטלים על הרסורט התרבותי העומד לקדם.
הפעולה התרבותית-ההשתלמותית._
בכל הקבוצים קיימות ספריות - בחלק מהם ספריות גדולות, המכילות ספרי-מדע ובלטריסטיקה רבים בשפות שונות.
בכל הקבוצים - מלבד שלושה (ואולה נמצאו בזמן עיבוד השאלון במצב של הק-מת או העברת המחנה) קיימים חדרי-קריאה מסודרים,יש לציין,כי בשמח זה של הקמת חדרי-קריאה ניכרת התקדמות מרובה,הולך ורב ומתנוון החומר לקרי-אה (ב-10 חדרי-קריאה נמצאים למעלה מ-30 עתונים וכתבי-עת בשפות שונות. ב-6 בין 20-30, ביתר - בין 10-20 ). הולכים ומשתפרים הסידורים הפנימיים: דואגים לארונות מתאימים לעתונות,לשולחנות ולכורסאות עבוד הקוראים, לתאורה מתאימה ; במשקים נגשו בתקופה האחרונה להקמת בנינים מיוחדים מבטון לספריות ולחדרי-קריאה (משמר העמק,בקרוב - מזרע).יחד עם סיפור התנאים וריבוי החומר לקריאה - גדל מספר הקוראים. בנקודה זו ההישגים הם רבים. וצריך לציין כאן’את שירותה החשוב של מחלקת ההספקה של הקבוץ הארציןאשד נעמוד עליה להלן, -
לעומת זאת יש לציין,שהפעולה ההמתלמותית המשותפת בקבוצים - לא הוכתרה בהצלחה,אחד הכלים לפעולת זו בקבוצים הם ההוגים ההשתלמותיים,מבין 24 הקבוצים,אשר ענו על השאלון,התקיימו בתקופה האחרונה ב-11 מהם חוגים להשתלמות בשאלות ובענפי-מדע שונים (לסוציולוגיה, מרכסיזם, השאלה האגררית, אקונומיה פוליטית,שאלות ההסתדרות,שאלות אקטואליות בארץ,תולדות ובעיות תנועת הפועלים, גיאוגרפיה כלכלית,פסיכולוגיה,המזרח הקרוב,ספרות עברית, בורוכוביזם,השאלה הקולוניאלית והלאומית;חוגים לשאלות משק:רפת וצאן, נטיעות וכו״;ללימוד עברית וערבית ועוד).
47
.48 .
ברוב המכריע של המקרים החוגים לא האריכו ימים ולא דלו את התכנית שנק-בעת להם לכאחילה. אחרי תקופה ידועה של פעולה הלך וקטן מספרי החברים המס-תתפים,הלכה ונתמעטה ההתענינות - והחוגים דבקו חיים לכל חי. הפרובלימה העיקרית המתעוררת כאן - היא שאלת צורת הפעולה.לא מצאנו עדיין בקבוצינו את הצורה המתאימה לפעולה השתלמותית משותפת. החוגים הנהו-גים בקבוצים - אינם אלא חזרה על חוגים דומים בתנועה החינוכית עם תכניה קצת שונה,אולם מבלי לשים לב לתנאים החדשים בארץ,לאפשרויות,לשטח ההת-ענינות של החברים וכו". עפי"ר נהוגה אותה שיטה של מרצים ושומעים, ובהי-עדר - במקרים רבים - חברים אשר ישלמו היטב בחומר ויוכלו לרכז את הפעו-לה - התענינות המשתתפים הולכת ופגה חיש מהר.צורת הפעולה ההשהלמותית זקוקה לדיון רחב וממצה - וכהמשך לריכוז והאחדת השיטות וקביעת תכנית אחידה, בהתחשב עם הרכבו של הקבוץ,זמן קיומו בארץ,רמתם התרבותית של חב-ריו וכו".
בשורה של קבוצים נהוגות לעתים סקירות פוליטיות,הנמסרות על ידי אחד הח-ברים והמכוונות להאיר את המאורעות הפוליטיים המתרחשים בעולם כולו,בתנו-עת הפועלים ובארץ.
לעתים מתקיימות מסיבות חברים מוקדשות לבירור פרובלימות שונות ,להערכת מאורעות ידועים, - לעתים רחוקות יותר משפטים על נושאים קבוציים או ספרותיים.
היו כמה נסיונות מטעם מזכירות הקבוץ הארצי לסדר מחזורי הרצאות פנימיים בקבוצים,מחוץ לבקורים הרגילים של חברי הועה״פ. ככה סודרו מחזורי הרצ-אות בסוף 1933 ע״י מספר חברים כמעט בכל הקבוצים על הנדשאים: 1)המצב הכל-כלי בארץ, 2)המצב בתנועת הפועלים הבין-לאומית, 3)תכנית רוזבלט, 4)חוק העיריות, 5)הספרות העברית החדשה וכו", בסוף 1934 סודרו שוב פעם מחזורי הרצאות על הנושאים: 1)הפרובלימות התרבותיות של הסוציאליזם, 2)התמורות הסוציולוגיות בישוב בתקופה הגיאות, 3)הקבוץ בקוניונקטוה ועוד . אולם,כאמור, הפעולה הזאת לא היתה קבועה,אלא ספורדית;מחוסר יד מרכזת עלה רק בקושי להניע את החברים לצאת למחזורי-ההרצאות - ועל כן גם ערכה של הפעולה הזאת לא היה רב.אין ספק,כי זהו אחד השטחים החשובים,אשר עלו-לים לתפוס מקום ניכר בפעולתנו התרבותית - אולם הצלחתו תלויה בארגון הפעולה התרבותית בכללה ובריכוז מספר יותר גדול של חברים סביבה.
ע ת ו נ י ם פנימיים.
ב-21 קבוצים מופיעים עתונים פ נ למי ים. ע פי"ר סופן לא קבוע - פעם לכמה שבועות הו חדשים.התוכ ן: בעיקר פניסי״חנרתי ,לעתים גם פוליטי וספרותי, ברוב המקומות זהו עתון בעל־־פה,ו;נקרה במסיבת חברים, באחרים -- עתp־״קיר.
בתקופה האחרונה נעשו במספר קבוצים (בעיקר במשקים) נסיונות לה וציה עתון -קבוע (שבועון הו דו-שבועון) המודפס במכונת-הכפלה יסספר גדול של מוט---סים - כמספר חדרי המגוודה — עתון לחדד - ,המכוון בעיקר להמצאת אינפור-מציה על המתרחש בענפי המשק הלז ונים, בקברן בכללו ״ ולתגובה מהירה ומרו--כזת על מאורעות החיים החשובים בקבוץ.עתונים הלה מופיעים בקביעות בזמן האחרון במזשמר העמק ובשריד, נעשו נסיונות ב״עין הקורא" וב״תל עמל״, זהו בלי ספק מכשיר חשוב להמצאת אינפורמציה בצורה קלה ונוחה-לעיכול על ענפי המשק השונים,דבר אשר לפי רוב הדי נים־־וחשב ו נות הי בשים, המתפ רסמים מזמן לזמן ע״י הנהלת-החסברנות ־־ אינם משיגים אותו בשירם פנים. רצוי,סנםיון זה יקנה לו זכות אזרח גם ביתד הקבוצים,
צויין כבר בדו״ח החברתי,כי נעשה ע״י המזכירות נסיון להוציא עלון מוק-דש לבירור השאלות החברתיות ע״י ריכוז חומר מתוך העתונים הפנימיים של ה קב וצים. ה ופיעה החוברת הראשונה ״הדים" ״ ואין ספק,כי ראוי גסיון זה להמשך.
הפעולה האמנותית בקבוצים,
הפעולה האמנותית הפנימית בקבוצים הוכתרה ביותר הצלחה מאשר הפעולה ההד-תלם והי ת. נעש ו כמעט בכל הקבוצים מאמצים להעשיר את החיים התרבותיים הפני-מיים ע״י מעולה אמנותית בגבולות יכלתו של הקבוץ.
ב-11 קבוצים קיימות מקהלות קבועות, העובדות בהדרכתם של חברי הקבוץ או-חברים מהחוץ. ב-11 קבוצים קיימות להקות דרמטיות עונתיות,המכינות מזמן לזמן נשפיות פנימיות או נשפים גדולים בשביל הציבור.תכנם של הנשפים היה פעם בעיקר בעל אופי בקרתי-סטירי והם עסקו עפי״ר בחיי הקבוץ על כל גלד-ייהם. בתקופה האחרונה ניכרים סימנים של אי-סיפוק בתוך הלהקות; התוכן הקיבוצי-הפנימי של הנספים בלבד - אינו מספק יותר את החברים; גוברת המגמה להחליף את הנספים הפנימיים בהופעות ציבוריות,להחדירם תוכן מעמדי,להפכם לאחד המכשירים במלחמתנו הפוליטית.מגמה זו באה לידי בטוי בעיקר בקבוצים במושבות - והושגו גם בשטח זה הישגים ניכרים. בשודה של מושבות קנו להם שם נשפי 1 במאי הנערכים מדי שנח ע״י קבוצינו עבור הציבור,כ״כ בהזדמנויות אחרות.
ההחלטה אשר נתקבלה בכינוס אמני הקבה״א(באי-כח הלהקות הדרמטיות והציי-רים)במשמר העמק 17.4.1933 - "להקים בחדרה במת בין-קבוצית,אשר מתפקידה לארגן הצגות עבוד ציבור הפועלים המקומי״ - תוצאה בתקופת האחרונה לפועל. ע״י קבוצי חדדה בהשתתפות קבוצי חיפה נערכו השנה שני נשפים גדולים בחד-רה ובחיפה(1 בקרית-חיים) ב-12 לפברואר ו ב-1 במאי,כ״כ נערך נשף משותף של קבוצי הדרום ב-1 במאי ברחובות ובראשון לציון.הרעיון הזה של פעולה משותפת של הלהקות, אותו העלתה הפגישה הנ״ל - קונה לו זכות אזרח בקבו-זינו. ויש לקוות, כי בקרוב יוכל גם להתגשם הרעיון של הצגה אחת משותפת ע״י נבחרי הלהקות.
נעיר עוד בסוף הפרק הזה,כי עם כל חשיבותם של הנשפים הפומביים,המשמשים בלי ספק גילוי אמנותי בעל ערך ומכשיר חשוב בפעולתנו הפוליטית - היי אין להזניח את הנשף הפנימי הבקרתי-סטירי או הרציני לעתים,הבא לתת בטוי לחייו הפנימיים של הקבוץ.בשטח ההצגות הפנימיות חושגו באי-אלה מקומות (משמר העמק,עין החורש ועוד) הישגים ניכרים.יש להמשיך בהן, ואולי נזכה בזמן מן הזמנים להצגה רצינית,אשר תשמש בטוי אמנותי מובהק ליצירתנו הק-בוצית בארץ - דבר אשר כולנו מצפים לו.הזנחה הנשף הפנימי והחלפתו המוח-לטת בהצגה פומבית בודאי לא תקרב אותנו למטרה זו.גם בשטח זה מחובתנו לשמור על איזון השטחים.
ארגון אמני הציור והפיסול.
שתי התערוכות הראשונות.
בכינוס אמני הקבוץ הארצי ,אשר נזכר כבר לעיל,ב-17.4.33 נתקבלו בין היתר ההחלטות דלקמן:
א)לארגן תערוכת ציירים; ב)לכנס את הציירים לתקופה ידועה לשם עבודה משו-תפת; להנהלת ארגון הציירים נבחרו אז יצחק בן-מנחם ובן-עמי גודדון.
עבר זמן רב עד שההחלטות האלו הוצאו אל הפועל. 200 ימי העבודה,אשר הועמ-דו על ידי המועצה הרגילה בחיפה לרשות הפעילה האמנותית-התרבותית לא נו-צלו כמעט על יד י החברים.
רק אחרי שנה וארבעה חדשים ב-11.8.34 נתכנסה במשמר העמק פגישת הציירים, אשר השתתפו בה ששה חברים: יצחק בן מנחם (משמר העמק ),איגנץ ופרנקה (עין-שמר), ז'ניה (קבוץ ליטאי פ"ת,היום בית-זרע),אהרון(משמר זבולון) ויצחק גולניצקי(קבוץ רחובות - היום אושה ).מטעם המזכירות השתתף בפגישה - בונים.
לדיון עמדה שאלת התערוכה האמנותית בקבוץ הארצי.מזכירות הועה״פ החליטה בקשר עם המועצה המתקרבת,אשר צריכה היתה ברובה להיות מוקדשת לבירור שא-לות חברתיות, להוציא אה ההחלטה הזאת אל הפועל.
נדונו בפגישה השאלות היסודיות והמעשיית,הקשורות בסידור התערוכה.מיעוט המשתתפים מנע בעד בירור מקיף של בעלת האמנות בחיי קבוצינו,תכנה,כוונה, סכויי התפתחותה,הוצגו השאלות בלבד והחלט,כי בפגישה הבאה,אשר תתקיים בשעת המועצה יערך הבירור היסודי בכל השאלות האלו.
החלט על סידור התערוכה,אשר מטרתה היא : א)ריכוז כל העבודות בשטח הציור, הפיסול,הכיור וכו״,הפזורות אצל אמני הקבה"א. ב)העמדת שאלת הפעולה האם-נדתית בכל היקפה - לא ע"י דיון תיאורטי גרידא,כי אם ע"י עצם סידור הת-ערוכה - בפני הקבוץ הארצי כולו.
ביתס למגמה לא נתקבלו כל החלטות. :-י ,׳־.התערוכה תשמש הפעם רק נסיון ראשון - החלט על כן לתת את האפשרות לכל החברים,אשר עבודותיהם הן בעלות ערך אמנותי - להציג אותן בתערוכה,
49
התערוכה הראשונה של אמני הקבוץ הארצי נפתחה במזרע ב-29 לספטמבר 1934 יחד עם פתיחת המועצה הרגילה ה-11 של הקבה״א.השתתפו במוצגיהם בתערוכה הח״ח: אביגדור(במסילה), אהרון(משמר זבולון),אסתר, חנה ב.,חנה ט.,משה,פינ-קו(קבוץ ג' - מעברות),טושק(מזרע),יעקוב(עין החורש),איגנץ,פרנקה(עין -שמר), יצחק(רחובות), יצחק(משמר העמק), נח(תל עמל),איזי ושלום(עין הקורא), דוד(במעלה).
בו בזמן התקיימה במזרע פגישת הציירים והפסלים,בה השתתפו כמעט כל החברים הנ"ל.
החלט: להתכנס שנית בחדשי החורף לשבועיים ולסדר באחד הקבוצים מעין סטו-דיה אמנותית בהשתתפות כחות מקצועיים מן החוץ.התערוכה השניה תפתח ב-1 במאי 1935 ותהיה מוקדשת בעיקר לנושאים פרולטריים,למזכיר הארגון נבחר יצחק בן-מנחם.
התערוכה הראשונה ״נדדה״ ממזרע - למשמר העמק , חדרה, מגדיאל, ראשון-לציון, רחובות - ונפגשה באהדה הצד הקבוצים וציבור המבקרים.
כינוס האמנים - מעין סמינר קצר - התקיים בימים 26 - 11 לאפריל 1935 והשתתפו בו 15 חברים.
השבוע הראשון היה מוקדש להכנות לתערוכה השניה,השבוע השני לעבודה השתל-מותית בהדרכת הצייר ברונשטיין והפסל בן-צבי מירושלים,אשר מתוך מסירות רבה טפלו בהדרכת האברים וקשרו קשרים חזקים,אשר ילכו ודאי ויהודקו עוד בעתיד - עם הארגון.הכינוס עבר בהצלחה רבה,עודד את החברים בעבודתם ופתח אפקים רחבים של פעולה בעתיד.
יש לציין,כי הוצאות הכינוס כ"כ ימי העבודה של החברים כוסו ע״י הקבה״א.
הכינוס החליט לשלוח 3 חברים להשתלמות לחדשים מספר.אחד מהם,יצחק בן-מנ-חם,המשמש מורה לאמנות ולמלאכה במוסד החינוכי במשמר העמק,יצא כבר בעזרת המוסד להשתלמות לירושלים למשך 6 חדשים.מתנהל עתה מו"מ בדבר השתלמותם של ז'ניה(בית-זרע) וטושק(מזרע).כנראה אף הם יצאו בקרוב להשתלמות למשך 2-3 חדשים.את ימי העבודה הדרושים יכסה הקבה״א,את ההוצאות הכספיות -הקבוצים בית-זרע ומזרע.
התערוכה השניה נפתחה במזרע ב-26 לאפריל ו״נדדה״ למשמר העמק,שריד, עין-המפרץ,קבוץ אמריקאי-בניר,עין השרון,במסילה,במעלה.
ארגון אמני הציור והפיסול הפך לגוף חי ופעיל - ולפניו אפשרויות של פעו-לה ויצירה רחבות בעתיד.
עם הקמת ארגון אמני הקבה״א והפעלתו - נוספו מחפשי-ניב אמנותי לתנועה הקבוצית, למפעלה של תנועת הפועלים בארץ - ונקווה,כי יגיעתם המתמדת,השק-טה,לא תהיה לשוא.
מחלקת ההספקה
להספקת עתונות וספרים לקבוצינו - הוקמה עוד ב-1931.אחרי עלות הימלר לשלטון - נפסקה פעולתה,מכיון שהוצאות הספרים והעתונים החשובות,אשר היו ברובן המכריע מרוכזות בגרמניה - נסגרו,ולא נמצאו מיד אפשרויות לקשירת קשרים עם הוצאות אחרות.
הפעולה חודשה רק ביוני 1934 - לפני שנה בערך ובממדים יותר רחבים,מאשר בתקופת קיומה הראשונה.
בלי כל תמיכת ובלי אימון רב מצד הקבוצים - סללה לה המחלקה את נתיבה בתוך הקבה״א.
כיום עומדת היא בקשרים עם 33 קבוצים(כל קבוצי הקבה״א לרבות גבעת-חיים, בית-אלפא, חפצי-בה וקרית-ענבים) ומספיקה גם את העתונות לועדת ותרבות של מועצת-פועלי נס-ציונה,רבות הן הפניות גם מנקודות אחרות,המבקשות שהמחל-קה תספק להן עתונות וספרים,אולם עד עתה לא ניתנה האפשרות להיענות לפנ-יות אלו,היות ומנהל המחלקה,הח' צבי בן כהן(קבוץ מעברות) - ממלא את הפ-קידו זה בעיקר אחרי יום-עבודה רגיל במשק - ואף הפעולה הנעשית כעת כרו-כה במאמצים מרובים.
תפקידה של המחלקה לא הצטמצם בריכוז הספקת החומר הספרותי בלבד,אלא מוטל היה עליה להדריך ולכוון את ההזמגות,ומאידך ״ ליצור תנאים נוחים,הנחות,
.50.
הספקה מרוכזת וכו״. לא פעם נתקלה המחלקה בפעולתה בקושיים מפאת היעדרו של גוף תרבותי מרכזי-מכוון בקבה״א,אשר יוכל לעמוד לימינה ולסייע לה בעבודתה.
המחלקה עומדת היום בקשרים עס ארבע הסוכנויות הראשיות בארץ,המרכזות בידי הן את רוב הוצאות הספרים והעתונות מחו״ל - ועם מספר גדול של הוצאות - באופן בלתי אמצעי.
המחלקה הספיקה לקבוצים 130 ספרים בשפות לועזיות שונות - ובקביעות 53 עתונים מחו״ל : 4 - יומיים,14 - שבועונים,17 - ירחונים,6 - דו-ירחונים.
בשני החדשים אפריל-מאי ש.ז. בלבד נשלחו לקבוצים קרוב ל-250 חבילות עתו-נים וספרים,שהן כ-30 חבילות לשבוע.
מחזור הכספים של המחלקה בשנה הזאה (1.6.35. - 1.6.34) הוא - 113,613 לא"י.
מן הראוי לציין :א)לא כל הקבוצים הקפידו במלוי התחייבויותיהם הכספיות כלפי המחלקה - וזה הקשה מאוד על פעולתה ועלול לגרדם לסיבוכים כספיים רציניים; ב)מספר קבוצים - קשריו עם המחלקה רפים עדיין והוא ממשיך ברכי-שת חלק העתונות והספרים מחוצה לה.
יחד עם ריכוז הפעולה התרבותית בקבה"א מן הצורך להקדיש תשומת לב מיוחדת למכשיר חשוב זה.
יש להרחיבו ולאפשר לו פעולה מסודרת ונורמלית ע״י הקצבת מספר ימי עבודה מסויים,בהתאם לצרכיו.
יש להקפיד על כך, שהקבוצים יזמינו את כל הספרים והעתונות באמצעות המח-לקה,למען אפשר לה פעולה ענפה,הגדלת מחזורה הכספי וממילא השגת הנחות נוספות.
המחלקה צריכה לקשור קשרים גם עם ההוצאות העבריות,למען תוכל להספיק את כל העתונות והספרות - העברית אף הלועזית - לקבוצינו.
ועדת התרבות.
במועצה הכללית הרביעית נבחרה ועדת-תרבות של הקבוץ הארצי,מורכבת מהח״ח: בן-עמי,מ.פורמנסקי,אליעזר הכהן,יעקב ריפטין, ישעיהו סגל, פרנצי קורף, שרה גולדנהר,אליעזר ארדיטי, דוליו.
הישיבה האחת והיחידה של הועדה התקיימה ב-4.3.1933. בהיעדר יד מרכזת החלטותיה לאוהוצאו ברובן אל הפועל, - ומאותה הסיבה היא גם הפסיקה את קיומה לגמרי.
אין ספק,כי הקמת ועדת-תרבות פעילה,אשר תרכז את המעולה התרבותית בקבה״א ותדאג לבצועה - הנה צורך חיוני,אולם זאת לדעת,כי כושר פעולתה תלוי אך ורק בזה,אם תמצא את פתרונה שאלת המרכז(ריש פתוחה,כף צרויה) התרבותי בקבוץ הארצי.
למציאת פתרון לשאלה הזו נתבעת המועצה הקרובה.
.51.
הפעולה המשקית - כלכלית .
52
הפעולה המשקית
א.גידולו המספרי של הקבוץ הארצי וחלוקת חבריו
במשך השנתים האחרונות נוספו לקבוץ הארצי למעלה מאלף חברים, ב - 1.1.1933 היו לנו 1498 חברים. ב -1.3.1935 - 2554 חברים. הגידול -
החברים התחלקו כדלקמן:
%_____1.5.1935____%______1.1.1935
במשקים 368 24,6 731 28,5
בהתישבות החדשה 180 12,0 364 13,8
הקיבוצים במושבות
וגרעינים לקבוצים חדשים 746 49,9 1275 49,9
הקבוצים בחיפה 204 15,5 184______7,8
סך - הכל 1498 100,0 2554 100,0
גידולו של הקיבוץ הארצי בשנתיס האחרונות,התמורות והתנודות אשר התרחשו בו, לא הכניסי שינויים בחלוקת החברים.כמלפני שנתים נמצא גם כיום חלק-הארי של חברינו בקיבוצים במושבות. אם אפילו ניקח בחשבון שמספר חברינו בהתישבות החדשה יגדל,והוא יגדל בודאי. הרי בכל זאת ההעברה שלהם להתיש--בות לא תדרוש פחות זמן מאשר קליטת מספר שוה של עולים חדשים - והתמונה הכללית לא תשתנה בהרבה.
לפי המספרים של המרכז החקלאי (חוברות סטטיסטיות מס.2 פברואר ש.ז.)הננו הגוף היחידי בתנועה הקבוצית המחזיק יותר מ-50% של חבריו בקבוצים שאין להם עוד קרקע להתישבות. בעוד שבקבוץ המאוחד המספר הנ״ל מגיע רק ל-16% ובחבר הקבוצות ל-12%.
בשנתים האחרונות הושקעו ע"י הקבוץ הארצי הרבה כוחות ומרץ להבטחת קרקע להתישבות והותקנו הרבה תכניות,אולם הוצאתן לפועל נתקלה בקושיים ובעי--בונים שלא היה ביכולתנו להסיר את כלם. מתוך התאבקות ומלחמה קשה, מאמצים חלוציים וקרבנות רבים מגיעים קבוצינו להתישבות.
לעומת זה שמרנו בהקפדה מעולה על המספר הקבוע של הקבוצים במושבות -בדו״ח של מרכז העליה צויין שאנו שולחים את האחוז הגדול ביותר של העולים למושבות. מהשידול האחרון הלכו קרוב ל-90% מעליתנו למושבות.
ב.ההתפתחות______ המסקית-הכלכלית
יע לציין במשך תקופת הדין והשינון הזה התפתחות משקית רבה בכל חלקי הקבוץ
הארצי,
המשקים
בסנתים האחרונות גילו המשקים שלנו איניציאסיבה רבה,הרחיבו את הענפים
ואת שטחי ההשקאה והמסע.מרץ רב'ה ושקע בחיפוש המים,אך יש עוד מקומות אשר טרם הגיעו בהם לתוצאות רצויות. הענפים העיקריים שעליהם מתבסים המשקים חוץ ממקרים בודדים, (בגלל פגעי טבע) הכניסו יום עבודה גבוה.בםאזנים שן ?זסתקד היו עוד אלפים לירות של גדעונות,אשד כוסו בש5ה האחרונה, אשר בה מופיעים גם רווחים, הרכוש גדל בשנת תרצ״ד ב - ^30 e ההרחבה הזאת נעשתה עי!י המשקים עצמם מבלי שיקבלו תקציבים נוספים. גדלו אמנם החובות וביניהם החובות לזמנים קצרים,אולם מצבם הכספי איתן־בהשוואה עם משקים
אתרים בארץ היתה התפתחותם של המשקים שלבו מבחינה משקית-כלכלית בריאה ומבוססת.
ב ה ת י ש ב ו ת ה ח ד ש ה
באן גדל אמנם הרכוש ב - 40% ויותר, ובמשך השנה האחרונה נעשו ע״י הקבו--צים מאמצים רבים לפתח ענפים,לבנות ולנטוע,אבל מצבם הכספי הולך ורע. ההתישבות הזאת טרם קיבלה מהמוסדות המישבים הלוואות הניתנות לזמן ארוך ובריבית קטנה.גם אחוז ההלוואות לשנים רבות הוא קמן.חלק מהמשק נבנה (חלק גדול מהמשק) איפוא בהלוואות לזמנים קצרים המעיקות זה מזמן ובשנה האחרונה היו מוכרחים הקבוצים להשקיע את רוב מרצם בפעולות ההצלה בקשר עם המצב הכספי החמור.
הענף העיקרי שפיתחו קבוצינו בהתישבות החדשה הוא הפרדס,אשר ששחו הגיע, יחד עם הנסיעה של השנה הזאת - ל-300 דונם. למרות ההשקעות הרבות הדרו--שות לענף זה,הנותן את פרותיו רק כעבור שנים מספר,הוא היא הראשון לפיתוח, באשר חלק גדול מההשקעה בו הוא בעבודה ובזמן שהתחילה ההתישבות החדשה התחשבו הקבוצים באפשרות של ניצול ימי חוסר העבודה.בשנתים האחרו--נות התגלה אמנם רצון חיזק לתקן את המצב הזה ולפתח ענפים אחרים גם כן, ומשהו נעשה בכיוון זה, אבל עדיין לא במידה מספקת,באשר לא הושג האשראי לכך בתנאים מתאימים.
בראשית השנה הנוכחית התעוררה תקרה לקבלת הלוואה התישבותית מקרן-ההתיש--בות של הסוכנות,אולם הענין נימשך כבר במעט שבה שלמה ללא תוצאות. בינ--תים נוספו קושיים למצב הכספי,באשר,בהסתמך על קבלה ההלוואה הזאת ומתוך רצון להתקדמות הענפים, נעשו ע״י הקבוצים השקעות חדשות במשק.
אם כי חוסר האמצעים היה מזעזע מדי-פעם את התכניתיות שבפעולה המשקית, צריך לציין שההתחלות אשר געשו הן בריאות מבחינה משקית וההלוואה ההתיש--בותית עלולה במשך זמן קצר להבריא את המשקים שלנו בהתישבות התדשח,הן מבחינה משקית והן מבחינה כספית.
הקבוצים במושבות
החלק הגדול של קבוצינו במושבות הצליח באמצעים זעומים ובתנאים קשים של שמח קרקע מוגבל וקטן,לפתח משק-עזר,להקים מפעלים ובתי מלאכה ולצבור עודפים, תוך כדי שמירה מעולה על אחוז גבוה בעבודה חקלאית שכירה.
שמח הקרקע הקטן, אשר מקציבה הקרן הקימת לישראל (10 דונם ולפעמים גם פחות מזה ) לא הספיק בהחלט אפילו לקבוץ המתחיל רק לפתח את משק העזר. נוסף לזה בזמן האחרון קושי חדש:-אי אפשר כמעט לגמרי לחכור קרקע בקרבת המושבות, הענפים במשק-העזר של קיבוצינו היו צריכים איפוא להתאים את עצמם לתנאים האלו.
המפעלים ומוסדות המלאכה, שהם בעצם עבודה שכירה בצורה יותר קבועה ויצי--בה הצליחו מאד בכל המקומות.הנגריות המכניות והמסגריות מכניסות יום עבודה גבוה וישנם סיכויים רבים להתפתחות והרחבה. בשורה שלמה של קבוצים עומדים לפתח בזמן הקרוב בתי מלאכה חדשים.
הקבוצים בחיפה,
הפעולה הכלכלית של קבוצינו בחיפה הופרעה במשך השנתים האחרונות בהרבה ע״י חוסר הקביעות במקום (מחנה). רק לפני חדשים מספר גמר קבוץ "עין המפרץ" את סידור מחנהו בקרית חיים,קבוץ ״משמר זבולון" עוד נמצא עד היום בעצם ההעברה.
טיפלנו בתכנית לעיבוד 90 הדונמים הנמצאים בידי עין המפרץ - במקום המח--נה.הקרקע דורשת הוצאות גדולות להכשרה ויישור,כמו כן אין לתאר שאפשר יהיה לפתח איזה ענפים בלי מים זולים.ועד השכונה מוכן אמנם להוריד את מחיר המים מ-8 עד ל-4-5 מיל,אולמ גם זה הוא מחיר יקר ואין לתאר שאפשר
53
54
על אדמה כה קלה,כםו באיזור החולות במפרץ,לפתח משק עזר רנטבילי במחיר כזה של המים. החלטנו לגדת לפעולה הזאת בזהירות,בשנה הראשונה לעבד רק 15 - 10 דונם,אשר ישמשו נסיון להבא. במשך הזמן צריך לדאג לקידוח באר בשותפות בין שלושת הקבוצים שבסביבה.בחדשים האחרונים סודר כבר ע״י הקבוץ גן ירק,הוקמו לולים והוכנה ההלוואה בבנק הפועלים מקרן למשק --עזר,אשר החלטנו להשקיעה בעיקר בהקמת רפת.כאן עלינו לציין מתוך התמר--מרות רבה,שהמרכז לשכונת העובדים עשה לנו קושיים ועכב את הקמת הרפת בטענה שאי-אפשר בתוך איזור העיר להקים רפתות.באשמתו ובאשמת תפיסתו המוזרה על משק - עזר של הקבוצים בתוך שכונת עובדים,הלכה השאלה והס--תבכה, וכעת הננו עומדים בתוך מצב מלחמה קשה על הבטחת הזכות האלמנ--טרית הזאת לקבוצנו לפתח את משק העזר שלו לפי התכנית אשר נקבעה ע״י מראש.עלינו עוד לציין כאן שלקבוץ עין המפרץ הובטחו ע״י הקרן הקימת לישראל 1000 דונם אדמה מתוך אדמות המפרץ לשם התישבותו של הקבוץ. הדבר הזה צריך לצאת לפועל מיד אחרי חלוקת אדמות המפרץ. הננו מטפלים כעת בהסגת הלוואה לקבוץ משמר־זבולון ובסידור תכנית למשק עזר.
בזמן האחרון הוקמה מאפיה חשמלית משותפת לשני הקבוצים בחיפה, קבוץ עין המפרץ הקים נגריה מכנית משוכללת.
מתנהלים בירורים על הקמת קואופרטיב -הובלה (מכוניות משא) משותף של הקבוצים.
ג. מצב העבודה
העבודה בקבוצים במושבות
מן המקובל לחשוב שהעבודה ישנה עכשיו בשפע ואין צורך כלל לדאוג לה. הקליטה והכניסה לעבודה של יותר מאלף חברים ע״י קבוצינו במושבות במשך השנתים האחרונות יכולה, איפוא, להיראות לעין בלתי-מזוינת ולמי שאינו בקי בסידור העבודה היום-יומי כדבר קל.אך האמת היא,שרק מבחינה יחסית, לגבי השנים הקודמות ולגבי הזמנים של חומר עבודה,הוטב המצב בקבוצים במושבות,וברוב המקומות הועמדו הקבוצים בשטח זה במבחן קשה. לא נפתרה שאלת העבודה לחברה ורק בעונת העבודה הבוערת ביותר,לתקופה קצרה של שבועות מספר,היא זוכה ליהנות מעבודות-חוץ בחקלאות.במשק ־עזר,בבנין ובמפעלים עובדות בכל קבוצינו במושבות רק עשרות אחדות של חברות.
בקיבוצים בשרון וגם במקומות אחרים היו השנה הרבה ימים של חוסר-עבודה לפועלים חקלאיים,בזמן שבפרדסים עבדו פועלים זולים.העבודה במשק עזר, הנתון במיטת-סדום של דונמים אחדים הגיעה באופן ממוצע רק ל-6% מכלל העבודה וגם זה הודות לשני מקומות שבהם היו תנאים יותר טובים והם הע--לו את האחוז הממוצע הזה. ברוב המקומות היה איפוא האחוז הזה עוד יותר קטן.בתנאים כאלה היה כמובן יום ההכנסה במשק - עזר וגם הרנטביליות שלו ירודים למדי.העבודה בבנינים ובמפעלים המהווה 25% בתוך העבודה המכניסה,קשורה ברוב הקבוצים בקושיים מרובים. הקושי העיקרי הוא בזה, שהעבודה איננה נמצאית תמיד בקרבת המקום. הקבוץ צריך להעתיק את אהלו לפעמים למרחקים רבים (למושבה אחרת ולפעמים גם העירה) באשר רק שמה הוא מוצא את העבודה הדרושה לו,למרות זה התנגדנו במקרים רבים לנסיונות הללו של שליחת אנשים לעבודה מחוץ למקום וגם להבא עלינו ככל האפשר להמנע מכך.
שאלת האחוז של העבודה החקלאית
הקבוץ הארצי התייחס תמיד לחדירתו לעבודה החקלאית במושבה כלאחד התפקי--דים החלוציים החסונים ביותר אשר הוטלו על הפועל העברי בכלל ובפרט על התנועה הקבוצית . כמעט כל הקבוצים שלנו שומרים אמנם על האחוזים של העבודה החקלאית אשר עליהם החליט הוועד הפועל של הקבוץ הארצי. ויש לציין שגם לפי הערכת מוסדות ההסתדרות האחוז של העבודה החקלאית הוא בק--בוצים שלנו הגבה ביותר.אולם בכדי שהקבוצים שלנו יוכלו להתמיד ולהחזיק מעמד בעבודה זו , מן ההכרח הוא:
א. לדרוש ממוסדות ההסתדרות לנהל מלחמה אמיצה יותר על הטבת תנאי העבודה ושכרה בחקלאות,דבר אשר העמדנו אותי תמיד כאחד התנאים המוקדמים המכרי-
55
-עים ,המבטיחים את חדירתו של הפועל העברי והתמדתו בתוך העבודה החקלאית במושבות.
ב. לדרוש מהקרן הקימת לישראל להגדיל את שטח הקרקע הניתן לקבוצים במו- שבות לכל הפחות עד 30 -40 דונם.
ג. לדאוג לאשראי זול ולזמנים ארוכים יותר בשביל הקבוצים במושבות.
ד. לדאוג לדירות מספיקות ובתנאי תשלום שאפשר יהיה לעמוד בהם.
אחוז העבודה החקלאית בעבודות חוץ בקבוצים במושבות לשנת תרצ״ד
פרוט העבודה המכניסה בקבוצים בם ושבות בשנת 1934
העבודה בקבוצים בהתישבות החדשה
שלוש הן הסיבות הגורמות לקושיים מיוחדים בסידור העבודה בקיבוצינו בהת--ישבות החדשה:
א. כל שלושה הקבוצים שלנו בהתישבות החדשה נמצאים באיזורי קדחת בעמק חפר וכרכור וברוב חדשי השנה נמצא בהם מספר גדול של חולים ומבריאים. הפרעות בעבודה, נסיעות לפי דרישות הרופאים,מתוך הכרח,לחדשים שלמים מהמקום ותנאי דירה גרועים - מכל אלה יוברר לנו לכמה סבל ומצוקה נתונים הקבוצים האלה.
ב. ההכרח להכניס הרבה ימי עבודה בהשקעות המשק.
ג. ענפי המשק בראשית התפתחותם דורשים יותר ימי-עבודה מהרגיל,אם כל ההכנסות הן יותר קטנות.
פירוט העבודות המכניסות בקיבוצים בהתישבות החדשה ב 1934
חקלאות שונות בנין
65.7 2־13 21.1
עבודות חוץ עבודות אחרוה
חקלאות שונות בנין ___משר עזר מפעלים השקעות בנכסים
52.7 10.3 17.3 6.3 9 4.4
עבודות חוץ משק מפעלים השקעות בנכסים
46.5 27.8 10.4 15.3
העבודה במשקים
עבודות חוץ במשקים הגיעו באופן ממוצע ל - 5%.21 . כמעט בכל המקומות הכניסו הענפים העיקריים של המשק יום עבודה יותר גבוה מאשר עבודות חוץ.
אפשרויות הפיתות והאניטנסיפיקציה של השק בודאי יקטינו בעתיד את הצורך בעבודה צדדית,בפרט שברוב המקומות היא איננה נמצאית בקרבת המקום.
פירוט העבודה המכניסה במשקים ב 1934
עבודות חוץ משק מפעלים השקעות בנכסים
21.5 64.5 0.8 13.2
העבודה בקבוצים בחיפה
העבודה בקבוצים בחיפה מרוכזת רובה ככלה בעבודות חוץ. חיפה היא המקום היחידי שבו ישנה עבודה מלאה לחברות: הן עובדות בבית החרושת למוזאיקה ,במפעל האריג המעסיק מספר חברות מקבוץ "משמר זבולון" וכ״ו.
שני הקבוצים עוסקים בהובלה: - ל״עין המפרץ" - שלוש מכוניות משא,ל"משמר זבולון" שתי מכוניות.
ע״י הקבוצים נעשים עכשיו מאמצים לחדור גם לסוגים אחרים של העבודה לשם ביצור בסיסם הכלכלי.
פעולת הועדה הכלכלית
בשנתים האחרונות התמדנו ברכוז סטטיסטיקה,מאזנים וחומר על המצב הכלכלי--משקי של הקבוצים. על ידי רכוז החומר שנעשה על פי רוב בבקורים במקומות עקבנו בפרוטרוט אחרי הנעשה בכל קבוץ וקבוץ מבחינה כלכלית ומשקית:-מאזנו, תכניותיו להשקעות ועבודה,תקציבי הספקה לחברים ואופן השמירה עליהם,ההישגים והחסרונות בארגון והנהלת הענינים הכלכליים וענפי המשק. על סמך החומר הזה ניתנה בגבולות האפשרויות והיכולת של הקבוץ הארצי העזרה לקבוצים והוצאו גם לפועל הפעולות של העזרה ההדדית.
רובה של פעולתנו התרכזה בהדרכה,פיקוח וטיפול בעניני הקבוצים במושבות והיא התבטאה:
א. בהשתתפותנו בקביעת התכניות השנ-
-ת י ו ת למשק עזר והקמת מפעלים, בעזרתנו להשגת האשראי להשקעות,
בטיפול במידת הצורך בהוצאה לפועל של התכניות הנ״ל. בקביעת התכניות נקמנו בכמה קווים, שהוגשמו על פי רוב,ואלה הם:-
1. השקעות לפי היכולת הריאלית של הקבוץ.בהרבה קבוצים הביטו בעין רעה על ההגבלה הזאת,באשר בקבוצים היה לא פעם מתבלט הרצון להקים מפעלים גדולים ולהרבות בהתחייבויות. מחובתנו היה לרסן את השאיפות המופרזות והבלתי מתאימות לאפשרויות הריאליות של הקבוץ.הקו הזה הוכיח את נכונותו. היו כמה מקרים בודדים שבהם הסכמנו,סוף סוף להערכתו של הקבוץ ולתכניותיו המשקיות הגדולות,למרות הערכתנו שאין הדבר רצוי - ושני הצדדים גם אנו דגם הקבוץ - מצטערים כיום על כך. גם להבא שומה עלינו לשמור על הקו הזה.
מאידך עלינו לציין שהיו גם מקרים שאנו היינו הדוחפים את הקבוץ לקראת פעילות כלכלית עצמית יותר מאומצת ועוררנו את האיניציאטיבה שלו בשטח זה.זה נוגע בעיקר לקבוצים הצעירים.
הננו חושבים שגם להבא עלינו לשמור על הקו הזה בפעולתנו.
2. הגדלת ההלואות הבנקאיות והקטנת ההתחייבויות בשוק - . האשראי בשוק איננו מוגבל כמעט כיום. הוא ניתן קל, אבל בתנאים גרועים ולזמן קצר וגם בריבית קצוצה (סתומה וגלויה). בהשואה המאזנים של השנה הזאת לאלה של אשתקד - ניכר שינוי לטו--בה בשטח זה.
56
3. הגדלת האינוונטר החי שערכו יציב יותר,מאפשר קבלת הלואות בשמשו ערבות טובה,ערכו נשמר גם בזמן ההעברה להתישבות. בקושיים רבים נתקלנו בשטח זה מפאת חוסר פרות בארץ,ככה למשל מוכן בכמה קבוצים זה מזמן הכסף להקמה רפתות וקשה מאד להוציא לפועל את קנית הפרות.
4. ביסוס המפעלים או הענפים במשק עזר על כוחות מקצועיים מס--פיקים, אשר ישמרו את המפעל מזעזועים בתקופה הראשונה של קיומו ויבטיחו לו התפתחות נורמלית ובריאה.
5. הקפת מפעלים ומוסדות מלאכה אשר מתבססים בעיקר על הוצאה לפועל של עבודות ואין בהם צורך לטפל במכירה בשוק ולהשקיע סכו--מים גדולים בחמרים , המכבידים על המחזור הכספי של הקבוץ.
למרות רצונם המוצדק של הקבוצים להקמת מפעלים יצרניים - מוכרחה הגישה אליהם להיות זהירה והתפתחותם הדרגתית. אם הננו רוצים
לבססם כראוי.
ב. השתתפנו בבירור סיכויי העבודה
וקביעת תכניות העבודה השנתית. לא תמיד היתה בקבוצים בהתחלת עבודתנו הבנה לעצם הצורך בתכנית כזאת. ניסו להוכיח שאין צורך ואין גם כל אפשרות לקבוץ שלנו במושבה,שרוב עבודתו היא עבודה שכירה, לעבד תכנית. הנסיון הוכיח את ההיפך.בשטח זה נתקלנו בהרבה קושיים,אשר כבר צוינו לעיל בפרק על מצב העבודה בקבוצים. תוך כדי שמירה על אחוזים גבוהים של העבודה החקלאית רצינו כאן לדאוג ראשית כל להגדלת מספר הפועלים הקבועים בחקלאות - בפרדסים.אין לנו ספק בכך שדווקא כיום - במצב של חוסר פועלים במושבות, היתה יכולה ההס--תדרות ע״י פעולה שיטתית ומכוונת להגדיל את אחוז הפועלים הקבועים בחקלאות. אולם לדאבוננו הרב מוזנחת היא הפעולה הזאת ועובדה היא שבהר--בה מקומות קשה כיום יותר מאשר לפני שנתים או שלש שנים - להשיג עבודה קבועה. בלי פועלים קבועים קשה היא גם המלחמה על שפור תנאי העבודה,על בצורו של ארגון הפועל החקלאי, על העלאת השכר. היו מקרים שגם הקבוצים לא הבינו את ערכו של הדבר הזה,אולם בהמשך הזמן חל כאן שינוי ניכר לטובה. הצלחנו בכמה מקומות לתקן את המצב ולהרבות את מספר הפועלים החקלאים הקבועים בקרב הקבוצים שלנו.
קבענו לנו בתור מטרה את השגת המכסימום של עבודה בשביל החברה וזה לא רק בתקופות העבודה העונתית.גם כאן אפשר אמנם לציין התקדמות ידיעה, אבל האפשרויות לכך היו והנן מוגבלות ומצומצמות.את הפתרון כאן יש לחפש בראש וראשונה בהקמת מפעלים עצמיים ומשקי עזר.אולם אין ספק שעלינו לתבוע מההסתדרות את הגברת המלחמה והפעולה המכוונת בקשר עם השאלה הזאת, אשר נראית לנו מכמה וכמה בחינות לאחת השאלות החמורות והרציניות ביותר של חיינו.
קביעת התכנית השנתית וסדור הסכומים החצי - שנתיים עזרו לנו במידת מה אם כי לא תמיד במידה מספקת,למנוע בעד הכניסה המבוהלת והאנרכיה של הקבוצים לעבודות מכניסות כביכול.יש והחשבון הסופי מוכיח שהעבודות המכניסות הללו גורמות לקבוץ רק הפסדים, באם היא למשל נמצאית במרחק רב מהקבוץ או מחוץ למקום בכלל, באם היא לזמן קצר,באם היא דורשת הוצאת חברים מעבודות קבועות ותהיינה הן גם פחות מכניסות,באם היא דורשת מהקבוץ הכשרה מיוחדה של החברים לעבודה הנ״ל מבלי שתתקיים הודאות שהעבודה הזאת תימשך לזמן רב.
כאמור התנגדנו כדרך כלל הן מטעמים כלכליים-משקיים והן מטעמיס חברתיים
לעבודות מחוץ למקום,אשר מביאות בחובן את פילוגו של הקבוץ למשך של תקופה ארוכה וגם להבא עלינו ככל האפשר להמנע מזאת.
ג. סידור התקציב להספקת האנשים. נקודת הכובד בסעיף זה היתה נתונה בעיקר לפעולת ההדרכה,ארגון והכשרה מקצועית. בקבוצים הצעירים לא תמיד תקציב הספקה גבוה יותר - פירושו גם רמת חיים יותר גבוהה,במשך זמן קצר למדו הקבוצים שסיפוק צרכי החברים בגבולות תקציב מינימליים תלוי ברובו במידת ההתמסרות וההתמדה בחפוש אחרי סדור טוב ורציונלי ובמידת היכולת הארגונית.
57
הפעולות אשר נעשו בשמח זה ואשר אנו מונים אותן להלן - הנן רק התחלות ומן ההצרה להמשיך בהן בעתיד:
1. עיבוד תקציב חגתי או חצי שנתי ובדיקה יסודית של פירוט ההו-
-צאות בעבר בדיקת הסיבות אשר גרמו לעובד על התקציב בסעיפים מסו-
-ימים,בדיקת הכרחיותם האוביקטיבית של הגורמים הללו וחיפוש אחד אפשרויות להמנע מהם בעתיד.
2. הקמת ועדות מחוזיות של טפול ברכוז הקניות ופגישות של האקונו-
-מים אשר היו מוקדשות מדי פעם בפעם לחיפושים אחרי אפשרויות של קימוץ והקטנת ההוצאות - ושל ארגון רצינלי יותר של כל השטח הזה של פעולתנו,
3. דאגה להכשרה מקצועית.
סידרנו בהשתתפותה של "ויצו" קורס לבישול במגדיאל,אשר בו קבלו הכשרה 10 חברות,הן עבדו 5 ימים בשבוע -6 שעות עבודה ליום ושעתים לימוד טיאורטי. יום אחד בשבוע היה מוקדש כלו ללימוד טיאורטי.
הקורס נמשך שלושה חדשים ואפשר כבר כיום אחרי שהחברות הנ״ל שבו לקבוציהם ומנהלות בהצלחה את המטבחים והמחסנים - לקבוע שהקורס הזה הצליח וגם נתן הרבה יותר מאשר היתה נותנת לנו ההכשרה שהיו מקבלות החברות בעבודתן במשך חצי שנה במטבח של ״ויצו״ בתל אביב.
אני מארגנים בקרוב עוד קורס אחד, אשר לפי התכנית צריך להתקיים בקבוץ עין המפרץ".
עלינו לדאוג בעתיד גם לאפשרויות של השתלמות בשטחים אחרים (למשל הנהלת חשבונות) - מתוך הנחה שרק על ידי כך נצליח להכניס סדר ורציונליזציה בפעולתנו זאת.
ארגנו את השתתפותן של המחסנאיות מקבוצינו בסמינרים של "ויצו" המתכנסים בכל חדשיים. סמוך לאחד מהסמינרים הנ"ל התקיימה פגישת המחסנאיות ונבחרה ועדה שהוטל עליה:
א. להוציא פנקס להנהלת החשבונות של מחסן - מטבח
ב. לערוך בקור בקבוצים לשם אוסף הומר על המצב במטבחים,
רכוז קנית הכלים,מפול בשכלול המטבחים.
ג. לדאוג לספרות מקצועית.
ד. לארגן קורסים לבישול ולשמור על הקדרים עם "ויצו".
חלק מההחלטות הנ״ל כבר הוצאו לפועל.
ד. טפול בהטבת תנאי הדירה. בשנתים האחרונות הוגדל מספר הצריפים בקבוצים במושבות. ברוב המקומות שוכללה בהרבה עבודת הנגרים בהקמת הצריפים.ואולם למרות זה שהקבוצים עשו מאמצים יוצאים מן הכלל בהבטחת הדירות לחבריהם, מאמצים אשר לא פעם פגעו קשה ביתר השמחים של הפעולה הכלכלית של הקבוצים, והשקיעו בהקמת הצריפים במשך השנתים האחרונות קרוב ל - 5000 לא״י, ולמרות זה שבשנה האחרונה התחילה גם מחלקת העבודה של הסוכנות לאחר הפסקה ארוכה לבנות בתים ולתת הלואות להקמת צריפים - הרי תנאי הדירה של קבוצינו הם גרועים מאד. עדיין לא סופקו גם במידה מינימלית צרכי הקבוצים בשמח זה ועבודת הבנין היא רחוקה מלהדביק את התפתחותם של הקבוצים, את מילת קליטת העליה על ידיהם -ולהבטיח להם תנאי דידה הכרחיים - מינימליים.
כאן - אחת השאלות הכאובות ביותר של חיי קבוצינו במושבות.כאן אחת הנקו--דות העיקריות אשר תובעת לעצמה עזרה ופתרון. מכאן פינה ויתר ליכולתו של הקבוץ ללחום בהצלהה את מלחמתו החלוצית על בצורה והרחבתה של העבודה
העברית במושבות.ולמרות זה שהדבר ידוע היטב לכל המוסדות - יש לציין שלא נעשתה כאן פעולה מספיקה עד היום הזה.
עזרנו לקבוצים בהשגת הלואות לבנין צריפים וסדרנו אפשרות של קנית חמרים בתנאים יותר טובים מאשר נהוג כרגיל בשוק. למרות הדיון הרב במוסדות והכרת הערך והצורך - נעשה כאמור על ידיהם בפועל מעט מאד בשטח זה, ומה שנעשה אינו נמצא תמיד בהתאמה ליכלתם ולצרכיהם של הקבוצים.ככה דורשת עכשיו מחלקת העבודה של הסוכנות לכרות אתה חוזיים ולקבוע 150 מא״י לחדש שכר דירה לבל בן אדם הגר בבית שלה במחנה , אשר מחוץ לבית המגורה נמצא בו גם חדר אוכל אשר הוקם בכספה, ו - 130 מא״י במקומות שאין בהם חדר אוכל משלה.לעצם הכנסת שכר דירה,אשר גם ייגבו בזמן ובסדר
,58.
59
אין,ברור, להתנגד - ואולם עצם החישוב של שכר הדירה הוא מופרז בהחלט ועלול לגרום לכך ששכרם של כל הבנינים הללו יצא בהפסדם - ולא תהיה מהם למעשה כל תועלת בשביל הקבוצים. הקבוצים, אשר בנו בשנה זאת, היו מוכר--חים לא רק לחתום על התנאים האלה,כי אם גם לשלם את שכר הדירה למפרע בעד שנתיים ויותר. בכל יתר הקבוצים אשר טרם חתמו על החוזים הללו, הודענו למחלקה העבודה שאנו רוצים לעזור לה ולסדר את חתימת החוזה של השכירות בהקדם האפשרי ולהכניס בכלל סדר וארגון בכל הענינים הקשורים בבנין הבתים הללו - אולם יחד עם זאת אני דורשים מהם שיסבירו לנו מה היא הסיבה למחירים המנופחים הללו שרוב הקבוצים וביחוד הקבו--צים שעובדים רק בחקלאות או בעיקר בחקלאות לא יוכלו לשאת בהם. זה יותר מחצי שנה אנו תובעים כנוס ישיבה אשר בה יתבררו הדברים הנ״ל - והדבר טרם הוצא לפועל.
יש לציין שבכלל הנה כל הגישה לשאלת בנין הבתים בשביל הקבוצים -לא נכונה בהחלט. עד היום לא הצלחנו למשל להוכיח שגם לקבוצים במושבות לא דרוש לדידה קסרקטין כי אם בית. בו יוכלו החברים לסדר את חייהם באופן אנושי ונורמלי.נראה שעדיין אין הבנה מספיקה לצרכי הפועל במושבה ולא חושבים לנחוץ להבטיח לו תנאי דירה מתאימים.לא הצלחנו להוכיח עד היום שגם פועל במושבה - חבר בקבוץ -הזכות לו לדרוש תנאי דירה כאלה אשר יאפשרו לו הקמת משפחה וחיי משפחה אנושיים, משום מה הולך הקו של הבניה דווקא בכוון של בנין חדרים גדולים בשביל 5-4 חברים ורק במקרים בודדים הצלחנו להביא לידי כך שהבתים יבנו בצורה יותר מתאימה.
במשך השנתים האחרונות נבנו ע"י הסוכנות במחנות קבוצינו במושבות בתים על סכום של בערך - 2000 לא״י וניתנו הלואות לצריפים לזמני פרעון
של 4 - 5 שנים בסכום של 1000 לא"י.
אחרי דחיית של יותר משנה נוסדה סוף סוף על יד הסוכנות החברה לבנין בתים ומתן הלואות לשכון במושבות ובקרוב תהיה לנו האפשרות להתחיל במשא ומתן על דרישתינו אנו בקשר עם שיכון קבוצינו במושבות.
בשבעות הקרובים יקבל הלואה בסך של 1000 לא"י ל 8 -10 שנים ב - 5% בשביל בנין צריפים לקבוצים במושבות. נצסרך לדאוג לניצול עד כמה שאפשר יותר רציונלי של הסכום הזה אשר בכוחו לספק רק חלק קטן מהצרכים של הקבוצים בשטח זה.
ה. הפעולה המחוזית,
בשנת 1934 הצלחנו לסדר ולארגן את הפעולה המחוזית רק בדרום, בשומרון לא נענו לכך עדיין הקבוצים למרות דרישותינו , ביחוד לא נענו כאן הקבוצים בהתישבות.
בשנה זאת ארגנו במחוז אחד את כל הקבוצים במושבות ונבחרה ועדה של ארבעה חברים אשר עלי : הוטל להוציא לפועל את הפעולה המחוזית. עיקר הפעולה הת--בטאה כאן ברכו הקניות ובשמירה , מתוך כך,באופן מתמיד על המחירים, התנאים וטיב התוצרת, ע"י הועדה הזאת ניתנה הדרכה יום יומית לקבוצים הצעירים בראשית צעדיהם, סודרה ערבות בין קבוצית וע״י גדלה האפשרות לחדור למקורות הקניה הטובים יותר והנוחים יותר, ניתנה עזרה בהנהלת החשבונות - עזרה אשר ערכה היה רב ביחדד אשתקד, כאשר עדיין לא היתה קיימת ברית הפקוח.
הנסיון של התקופה האחרונה הוכיח בהחלט מה רבה היא התועלת אשר בארגון הפעולה יצורה כזאת. ואין כל ספק שהפעולה הזאת וארגונה עדיין נתונים - להתפתחות ושכלולים - דבר אשר עלול בהרבה להגביר את יכולת פעולתך של הועדות המחוזיות הללו.
את העבודה של הועדה המחוזית ביססנו על יסוד של אחריות עצמית ואיניציא--טיבה עצמית של הועדה עצמה, המוסדרת המרכזיים של הקבוץ הארצי יכולים וצריכים רק לסייע ולהדריך את מעולת הועדות המחוזיות. הפעילה המחוזית צריכה לחיית מושתתת על היזמה, הכשרון, ההתמסרות והאחריות של הקבוצים עצמם.
הועדה המחוזית השתתפה בבקורים בקבוצים בקשר עם סדור התכניות השנתיות ובארגון הכנוסים של הועדות הכלכליות בקבוצים במושבות.התקיימו שני
כינוסים שנתיים כאלה ״ אשתקד במגדיאל והקנה ברת וב ות. הב נ וס במגדיאל ספל בעיקר בשאלות ארגוניות ובאופי פעולתה סל הועדה המחוזית, נמסרה בו גם אינפורמציה רבה ורחבה על המצב הכלכלי בכל קבוץ וקבו-ן. הכינוס הסנתי השני ברחובות,הושפע בראש וראשונה מחילוף המסמרות,עם העובדה ששו״ "רה שלמה של קבוצים חדשים הוקמו בינתיס במושבות, ויחד עם התמסרות לתפקידו העיקרי - שהוא הדיון בשאלות מעשיות וארגוניות של הפעולה הכלכלית,פתח גם בבירור על כעוון פע ולתנ ו י הכלכלית במושבות בכלל ועל הפרובלימות האקטואליות של הפעולה הזאת.צויין שדרכנו הכלכלית קשורה קשר עמוק ויסודי בתפיסתנו את הקבוץ ,המבנה והמסגרת הקבוצית,
בכינוס זה הוחלט לשמור על הווחוזים של העבודה החקלאית איר יטיל הועד הפועל על כל קבוץ וקבוץ.
נדונה שאלת התקציב להספקת החברים,גבולותיו, מבנהו ואופן השמירהיעליו. בכינוס הזה היתה השתתפות רבה.הבירורים היו ערים ועמדו על הגובה.
ו. הטפול במוסדות.
מתוך הטפול במוסדות יש לציין בעיקר את הטפול המתמיד ,רב התוצאות בבנק הפועלים ובמשביר המרכזי.
בנק הפועלים הוא המספיק העיקרי של האשראי הבנקאי לקבוצינו במושבות, הקבוצים שלנו ידעו לשמור ולדייק בתשלומי הם - והשמירה המעולה הזאת מצ--דנו על אופן השימוש בהלואות ובעיקר על גודל ההתחייבויות - שתהיינה מתאימות והולמות את היכולת הכלכלית של הקבוץ , הגדילו את האימון בנו בבנק, וכמעט שאין בזמן האחרון מקרה של סירוב במתן הלואה לאיזה שהוא קבוץ,אחרי שהועדה הכלכלית של הקבוץ הארצי אישרה שההשקעה היא לפי תכנית מאושרת על ידינו ושביכולתו של הקבוץ הנידון לעמוד בהתחייבויותיו. יש לציין שהנהלת הבנק,אינה מסתפקת במתן ההלואות גרידא,כי אם מראה התענ--נות רבה בהתפתחותם הכלכלית של קבוצינו,מיעצת ומעירה הרבה לעבודתנו מחוץ למתן ההלואה עצמה.
מהקרן למשקי עזר, אשר נוסדה בהשתתפות הבנק והבנק המרכזי נהנים קבוצינו ומקבלים הלואות לזמנים יותר ארוכים,אם כי כל זה רחוק הוא עדיין מלספק את הצרכים ההולכים וגדלים של הקבוצים.
הקושי העיקרי בפעולתנו הכלכלית מהוה היכולת המוגבלת של בנק הפועלים לספק אשראי לזמן ארוך יותר.פנינו גם לבנקים אחרים בקשר עם זה , והנה למרות אשר נתנו להם את האפשרות לחקור ולבדוק את המצב של קבוצינו, למרות שהם מכירים ומודים בכך שמצבם הכלכלי והמשקי של קבוצינו הוא טוב - הם עדיין נמנעים חוץ מבמקרים בודדים מלתת הלואות, צריך יהיה להמשיך למפל בשאלה זו עד אשר סוף סוף נמצא לה פתרון.
המשביר המרכזי. רק שנים או שלושה מקבוצינו היו קונים וגם כן רק באופן חלקי ב״המשביר״, גרמו לכך כמה סיבות:
א. המשביר לא נתן את אימונו בקבוצים, הגביל את האשראי,הפריז בדרישת ערבויות;שהיה קשה לקבוציס, וביחוד לקבוצים הצעירים במושבות להשיגן.
ב. המשביר נתן את האשראי רק ל 60 יום,לכל היותר ל - 90.
ג. האשראי בשוק הוא בלתי מוגבל , אפשר לקבלו לזמן יותר ארוך ואפשר - אם כי ברבית קצוצה,סתומה וגלויה , להגדילו, והקבוצים וביחוד אלה הצעירים, לא תמיד ידעו לעשות כאן את החשבון המדויק
החלטנו לשנות את פני הדברים כאן ואפשר לציין שבמידה ידועה גם הצלחנו בדבר.על ידי השכלול של הנהלת החשבונות,ארגון הגזברות וביחוד ע״י פגישות האקונומים,שסידרה הועדה המחוזית, השתנה ראשית כל היחס של הקבוצים לשאלה הזאת והתחילו המאמצים לרכז את כל הקניות ב״המשביר״. גם להנהלת המשביר החדרנו את ההכרה, שיש לתת יותר אימון בקבוצים ואם כי עד עתה ממשיכה ההנהלה לדרוש ערבויות הדדיות מצדנו על 100% של האשראי,שהיא נותנת לנו ־ הרי בכל זאת גדל כבר האשראי אשר היא נותנת לנו לקרוב - ל-2000 לא״י ואם הקבוצים ידעו גם להבא לשמור על התחייבויותיהם - וביחוד להמנע
60
61
מפיגורים של יום ויומי□ בתשלומים ־ דבר אשר רק העיד על רשלנות ואי־ יכולת של ארגון מתאים - ילך בלי כל ספק האשראי הנ״ל ויגדל.
ז. הקרן העצבית
עד כה נכנסו בהתחייבויות בשטרות על סכום של קרוב ל-900 לא״י לפי הרשימה דלקמן:
שריד . 500 ;4S לא"י
מזרע 40,000 ״
מרחביה 000־50 ״
משמר העמק 000;50 ״
עין שמר 53,000 ״
עין החורש 40,000 ״
מעברות 500;57 ״
עין המפרץ 000;45 "
משמר זבולון 000;45 ״
עין השרון 000;47 ״
אמריקאי-בניר 57,800 ״
עמיר 000;25 ״
הקבוץ הגרמני 25,000 ״
גבעת השומר 000;33 ״
המנוף 14,500 ״
במעלה 000;22 ״
כרית 33,000 "
תל עמל 32,000 ״
גבעת גנים 500;41 ״
עין הקורא 48,000 ״
במסילה 40,000 ״
רחובות (אושה) 40,000 ״
הסכומים הנ"ל ניתנו בתור חצי מניה בהתאם להחלמת המועצה במזרע, מסיבות שונות הסכימה הנהלת הקרן לדחות לחרשי□ מספר את יתר ההתחייבויות ובשבו־ -עות הקרובים תתקיים ישיבה של המנהלה אשר תחלים על הסכומים שיכניסו הקבוצים שאינם נמצאים ברשימה הנ״ל,כמו כן על הוספות לסכומים הנ״ל.
בישיבה המנהלה נחדש ינואר הוחלט:
1. למסור את השטדות לגביה לבנק הפועלים ולהשאיר את תמורתם בתור פקדון עד ראשון ליולי 1936.
2. לאשר את הקרן בתור חברת מניות,למסור לע״ד את עיבוד התקנון אשר יובא לאישור לקבוצים.
3. להכין רשימה של עודפים בשנת תרצ״ד בכדי לקבוע את האחוזים
בהתאם להחלטת המועצה במזרע.
הקרקע והבעלות עליו
ברשותם של הקבוצים דל הקבוץ הארצי היה ל 30.10.1934 - 28143 דונם אדמה הקבוצים ואדמה חבורה.
כל הקרקע שייך לקרן הקימת לישראל חוץ מ-ל357 דונם מאדמה עין שמר
השייכים לפיק״א.
לא כל קבוצינו קבלו עד היום הזה את המכסה הקרקעית המגיעה להם והעוב--דת הזאת גורמת להם קושיים למכביר,הוצאות מרובות והפסדים ומעכבת בעד התפתחותו הבריאה והנורמלית של המשק.מן ההכרח למצא לזה פתרון מידי.
22.127 דונם הנמצאים ברשות 9 קבוצינו במשקים ובהתישבות החדשה אינם מספיקים אפילו ל־300 משפחות,אשר התישבותם כבר הוכרה על ידי המוסדות המיישבים . אולם למעשה נמצאים כיום בקבוצים הנ״ל יותר מ-500 משפחות וקרוב ל - 1300 נפש.
גילוי המים והשגת אמצעים רציניים לאינטסיפיקציה יאפשרו בעתיד הרחוק להתגבר במידת מה על הקושי הזה ,ובעתיד הרחוק עוד יותר אולי גם לשח--רר שטחים בשביל התיישבות נוספת. ואולם כל זה רק בעתיד הרחוק ובתנאי שלמשקים שלנו תובטח כעת האפשרות של התפחות משקית נורמלית,אשר לא תתואר מבלי פתרון מידי של השאלה הקרקעית.תוספת הקרקע כדי השלמת המכ--סה המובטחת ל-300 במשפחות,היא שאלה חיונית ופתרונה עלידי המוסדות המישבים הנו צו השעה.
במקומות שהיו או נגלו מים,הולך ומתקדם גיוון המשק.נוספו מטעים,גדלו ביהוד שטחי החצירים בהשקאה וגני הירקות.
מרק עגום,פרק הדורש מלחמה צבורית גדולה,הוא שטח הקרקע האפסי של קבו--צינו במושבות המתקימים על העבודה השכירה, אם נוריד מה- 178 דונם אשר נמצאים ברשותם - 102 דונם ההכרחיים להעמדת בניני המגורה,בתי מלו--כה ובניני משק עזר - ישארו 76 (!) דונם ליותר מ-650 משפחות,שמספרן גם הולך וגדל בקביעות. משק עזר של עשירית דונם למשפחה,היודעים המוס--רות את המצב הזה? פעולה גדולה ונמרצה מוכרחה להיעשות בכדי לתקן את המעוות ועל הקבוץ הארצי להקדיש את מיטב מאמציו לפעולה הזאת.
סיכומים סטטיסטים
סיכום מאזני המגירה והחומר הסטטיסטי נותנים לנו תמונה ממצב הרכוש,
החובות וההון העצמי לסוף שנת תרצ"ד.שנת תרצ״ד צוינה כבר כשנת ברכה והתקדמות כלכלית משקית,השוואת סיכומי המאזנים משתי השנים האחרונות מראה לנו שתרכוש בכל קיבוצינו גדל ב-34%,החובות גדלו רק ב-24% ואילו ההון העצמי גדל ב-115%.
חלוקת החובות באחוזים לפי מקורות ההלואה מבלימה בבלימות יתרה את הסי--בה של המצב הכספי הקשח בקיבוצים בהתישבות החדשה, במשקים מגיעות ההת--חייביויות למוסדות המיישבים ל-61% ואילו בקבוצים בהתישבות החדשה רק-ל-10%. מן ההכרה הוא איפוא,שהקבוצים יתקשו בתשלומים,אם גם הונם העצמי מגיע ליותר מ-30% מסכום החובות.
חל שינוי לטובה במבנה החובות של הקבוצים במושבות.לפני שנתים היה הא--חוז של ההלואות ממוסדות אשראי קטן מאד וההתחייבויות שלהם היו כלן לזמן קצר;ביום ההלואות הללו מגיעות ל-32%.האחוז הזה מינו מספיק,כמובן ולש לפעול גם להבא בכיווץ של תיקון ושינוי לטובה בשטח זה.
במאזני הסגירה של קיבוצי חיפה נכללו "בשטרות לפרעון״ גם השטרות שהו--צאו למכוניות המשא לז"פ של שנתים,השטרות הללו מהוים סכום קרוב לשליש מכלל ההתחייבויות של שני הקבוצים.בהשוואה למבנה החובות של יתר הקבוצים ובהתחשב שם המצב הטוב של ענף ההובלה יכולים השטרות האלה להיכלל ללא פקפוק בסוג הלואות״ ז.א. בסוג ההתחייבויות המכבידות פחות.

על-ידי ניתוח המאזנים לסוף שנה אחת והשואת המאזנים של שנתים אי-אפשר להוציא עדיין מסקנות מרחיקות לכת, להבין כראוי את ההופעות בעבר ולהכיר את מגמת ההתפתחות-המשקית-כלכלית לעתיד.יחד עם הטבלאות המפורטות הבאות להלן,אפשר בכל זאת לרון נמידה-מה על המצב בקיבוצים שעיקר פרנסתם על העבודה השכירה.לגבי המשקים איץ החומר הזה מספיק.במשקים מענין אותנו לא המצב הסטטי,המצב לתאריך ידוע.כי אם בעיקר ההתחקות על הפרוצפיט המתרחשים במשך תקופה ידועה ,חוה אומר ההתפתחות הדינמית.בשים לב לכך הננו מוסיפים רשימות של הכנסות והוצאות,ריוח והפסד בענפי המשק.על ידי סיכום התוצאות של ענפי המשק ניתנת האפשרות לנתח ביתר העמקה ופירוט את ההצלחה של כל נסיון וחידוש במשק,של הכנסת צמחים חדשים,שיטות הזיבול שיכלולים ושינויים במחזור הזרעים,שיכלולים טכניים באופני העבודה. החומר הסטטיסטי והקואפיצינטים האחידים הם המפתח והראי הנאמן לכל אותם הגורמים ומאפשרים להכניסם לתוך קנה-מידה מספרי,כמו כן אפשר על יסוד זה להגיע גם להערכה אוביקטיבית יותר של גורמים אחרים בהתפתחותו של המשק.
62
במשקים מסדרים כבר מזמן תכניות,אבל הן מבוססות בעיקר על ה נסיון של המקוה עצמו.הלימוד ממקומות אחרים מצטמצם לפי - שעה בעיקר לשטח המקצו--עי.ההשואות וניתוח הפרטים , הקואופיצינטים האחידים , יאפשרו בעתיד את ההשתתפות והתענינות המעמיקה יותר של כמה משקים בעיבוד התכנית השנתית של כל משק,ביחוד יהיה בזה משום תועלת במשקי□ הנמצאים באזור אחד ואשר מבנה משקם הוא דומה.
נודעת חשיבות מיוחדת לנסיון ולחומר הסטטיסטי של הבעיות המשקיות,אשר נצטברו בגן שמואל,באשר בסביבה הזאת נמצאים קבוצינו גהתישבות החדשה. באיזור הזה מוסל עלינו לגשת בעתיד הקרוב ביותר לניצול החומר הזה.
60
64
מומחים ונעלי מקצוע
בבנין,מלאכה, חרושת,טפול וחנוך
המצב ל - 1 במרץ 1935
ברשימה זאת לא נכנס הפרוט ׳סל בעלי המקצוע מבין חברינו בנית אלפא חשבון בעלי המקצוע באושה מקיף רק את חברי קבוצנו,אשר התאחד עם קבוצה הצפון.
עדיין חסר לנו פרוס של בעלי המקצוע בקבוץ הבולגרי בחדרה,ובקבוץ לשחרור ברחובות.
I ־-? '׳יי! I ״ ^ v■י ׳ Z ■ S הקבוץ 1 ׳ש : ^ ?3 : ;י
T j \s \ ’ \s \ J P'\ ^ ע ׳•י,*־ j *־׳׳ V I ׳° A ; 0״ 1 ׳ r
t | tvi *N ע j '*׳־ O v^i^ z ד)' ^ C\ j 1 /O | L^jzi
I 21 2 is l 2 1 3 1 3! 2 ;13 1; בית זרע
i 31 5 11 2 4 1 1 2 5 2 3! 4 j 1! 2; 2! 2,מרחביה
I 3! 6 31 2 2 12 2 2 21 2 . 1 1:21 3.מזרע
!8 2111 1 !4 1 11 4! 4 T 4 ; ד ר י ד
I 41 4 21 3 2 1 3| 2 5 6| 1! | 4| 2| 5;משמר העמק
I 21 4 21 1 3 1 li 21 11 41 1 21 21 6 ; ג ן סט ואל
II 2 1 2 2 2! 2 4 3 4 51 3! 21 21 51 4! 7,עי ן שמר
1 21 31 2 2| 3 13 2 3 21 31 2! 11 3 21 8;עי ן החורש
! 1! 51 2 3} 2 3 3 3 61 31 21 2| 61 41 9;מעברות
Ijl.l 1 1 10;בבית אלפא
1 1 ill I 1 1 1 31 11 1 41 21 11; בא וי־ ה
311 6:1: 1 3( 3 6| 2| 1 11 31 21 ■ 12;עי ן המפרץ
111 11 41 2| 2 41 11 11 1! 21 11 13;משמר זבולון
j 3( 1 1 11 16: 1 4) 3( 3 3( 21 1 11 61 41 14;מאר, •־בגיר
1 11 | 21 :11 111: 13 14; 15.עמיר
16; תש ו״ה צ בול. 111111 11 | ־ י 11! 11 11 3! 1 11 1 1 11 | 11 2( 41 21 17,המפלס
i I | 11 11 1 ill | 2j ! 11 11 41 3 !18;הקבוץ ה גרמני
I lj 11 11 41 1 2! 1: 2 1 11 21 2! 1( 11 6! 19,גבעת השומר
11121 !111 1 ill ill 20. הנז נוף
1 31 2! 21 1! 11 ;2 3 3! 2 1 11 3! 4 21,עין השדון
1 11 121 1 11 11 ill 2 S' 3 22.במעלה
12! ill .11 1 li 1 11 li i li 3 | 3| 23;כרית
1 l! 21 1 21 31 4| 2! i 21 8! 24.תל עמל
!1:11 12! 21 li 11 41 1 21 31 i 1! 51 25.גבעה גנים
1 1! 21 31 1 4! | 2 4! 3 81 51 11 21 31 31 26; עי ן הקורא
1 i 1 21 i 21 | 21 21 21 li 1 41 6! 27.במסילה
| j | l| ( 1! j 1( | l 3| l| | 41 2! 28.לשחרור
7( | 1111! המוסד החנוכי
7 24 52 36 33 45 26 16 24 49 42 69 50 24 23 80 73 סך הכל
65
מומחים ובעלי מקצוע
בחקלאות
המצב ל - 1 במרץ 1935
J ׳ ׳ס (s' of ס- Kr*~ / ^ * ״׳׳י £ "1 4 ׳- וי£ , V -׳1ו׳ V J r 2 ג׳ \~ 5 6 (1 ס £* % ־U £ 4ק ־ W •j \ C? /-׳ ■ס ;׳י r" *t 7 0 T הקבוץ
1 5 1 3 6 3 1 6 6 4 3 1;בית זרע
4 4 4 2 6 10 2 5 3 6 למרחביה
3 5 3 2 5 9 3 2 5 3,מזרע
3 7 4 2 8 9 7 2 6 4 . שריד
5 6 5 2 4 7 3 5 1 5 1 6 5,משמר העמק
2 1 5 2 2 5 2 1 10 6 3 4 6; גן שמואל
2 1 1 3 4 1 2 4 3 1 7 4 1 2 7;עין שמר
1 3 2 3 1 2 5 1 7 3 1 2 08עין החורש
1 1 4 1 1 2 4 6 3 1 2 9;מעברות
1 3 1 1 2 5 2 10״בבית אלפא 11;באושה
1 1 1 1 2 12;עין המפרץ
1 1 1 2 j_ 13״משסר זבולון
2 2 1 1 1 1 4 1 14;אמר.-בניר
1 2 1 1 1 1 4 1 15.עמיר 16; השו"וצ-בול.
1 2 1 17;המפלס
3 2 1 1 1 1 4 6 1 1 18״הקבוץ הגרמני
3 1 1 1 1 1 6 1 1 1 19;גבעת הסומר
1 1 1 1 1 1 20.המנוף
2 3 1 2 2 2 2 1 5 2 1 1 21;עין השרון
1 1 1 2 1 22,במעלה
1 2 1 1 1 2 4 1 1 1 23.כרי ת
3 2 3 1 3 3 4 4 3 2 6 24,תל עמל
5 1 2 1 4 2 1 25;גבעת גנים
1 3 4 1 1 3 3 3 6 4 1 1 26;עין הקורא
4 12 1 1 2 2 5 1 27״במס ילה 28,לשחרור
33 16 46 47 20 29 45 75 45 31 94 64 ! 18 48 סך הכל
ברשימה זאת לא נכנס הפרוט של בעליה מקצוע מבין חברינו בבית אלפא. חשבון בעלי המקצוע באושה מקיף רק את חברי קבוצנו אשר התאחד עם קבוצת הצפון.
עדיין חסר לנו הפרוט של בעלי המקצוע בקבוץ הבולגרי בחדרה,ובקבוץ לשחרור ברחובות.
תנאי הדירה
66
המצב ל-1 במרץ 1935
אי ל'י־^ N 14 ? ,C-At י ־ ג '?
י X ' v י.ז, ^~v\t *■*לי י. י־' ר _) A-^X
V. j ׳- הקבוץ
נ־ו °• 1 4 ס ד 10 r1 גי. ־1 4) גי, % ■ס 1 4
880 18 19 32 32 49 51 102 1״בית זרע
780 14 21 36 50 50 66 137 2,מרחביה
530 20 20 : V 48 50 32 32 102 3;מזרע
861 8 9 64 69 28 30 108 4,שריד
590 12 18 74 98 14 20 136 5.משמר העמק
2411 12 12 24 24 22 22 41 41 99 6 ; גן שמואל
799 12 18 12 18 63 86 12 16 138 7;עין שמר
865 13 18 60 73 27 32 123 8.עין החורש
1310 18 23 18 22 64 81 126 9;מעברות
1272 14 15 86 95 110 10;עין המפרץ
657 19 18 81 80 98 11;משמר זבולון
839 17 19 12 15 71 94 128 12;אמר. -בניר
328 20 14 26 18 53 37 69 13;עמיר
24 7 40 12 36 11 30 14.הסו"הצ בול.
182 28 11 72 29 40 15;המפלס
250 24 12 4 2 72 36 50 16;הקביץ הגרמני
564 41 36 8 6 51 44 86 17;גבעת הסומר
150 89 33 11 4 37 18;המנוף
433 14 18 16 21 70 85 124 19״עין השרון
230 11 10 83 72 7 6 88 20;במעלה
680 30 24 50 39 42 20 14 77 21;כרית
390 17 14 83 68 82 22;תל עמל
496 28 26 59 58 113 12 96 23;גבעת גנים
621 91 100 9 10 110 24;עין הקורא
340 8 13 42 40 51 52 105 25״ במסילה
442 12 15 22 24 55 59 11 12 110 26.רחובות
16820 לא״י 401 277 1416 424 2511 סך הכל
15 11 57 17 100; סך הכל ב%
לחשבון הנ״ל לא נכנסו החברים אשר למשך תקופה ממושכת יותר נעדרו מהקבוץ כמו למשל שליחים לעבודה בגולה - נסיעות פרמיות ממושכות יותר וכ״ו.
67
שטח הקרקע בדונמים, הנמצא ברשותם של הקבוצים
ל - 30 באוקטובר 1934
ה״ .רלל' \ ׳׳~ rv ° ? 'ןרג v \* /j ־1 ־׳£■* . ■ הקבוץ
«• 'J 0C 1 •לי- ,״, J V o' it j'r y c ' * f * ' ־y . cr,4 v_ (-״* ׳° 3ר א v■ (, V ■S. " 1/ ג־/
״V ! *י V j *V ״•/ , J ! ־׳ ׳ur ״ \ * i j o 5י־ i ^ 1 £ז ■ J. 1 U j 0 ■׳
80 48 5 1 41 1 4 1 90 40 1742 2050 1150 900 בית-־ ז רע
123 4 55! ! 63 821 12 3 5585 5927 59 27 מרחביה
180 60 54 1 30 55 3 4368 4750 2500 2250 מזרע
18 56 311 15 12! "!׳7 1 84 12 4464 68 26 2021 4805 מסמ ר-העמק
450 74 1 3: ! 46 90 3 4120 4787 4787 סריד
15 4d 31 3 j 1 51122 22 676 922 922 גן סמו?5ל
27 90 6 j i 20 21 125 12 83 5 1186 1186 עין סמר
40 55 10 7! 83 20 63 5 8 50 8 50 עין החורס
45 8 i 1 7 57 20 363 500 500 מעברות
45 3 18 125 125 קבוצי חיפה
j קבוצים
102 12 | j 18 78 220 42 178 במוסברת
2746 978 67 70 41 ] 243 348 507 225 22838 28143 5713 22430 סך הכל
מאדמות משמר העמק יש להוריד כ-250 דונם,אשר הקבוץ מוסר לרשותו של המוסד החנוכי של הקבוץ הארצי.
נקודת משמר העמק כוללת בתוכה גם את נקודת המוסד החנוכי.
העבידה בשנת תרצ״ד
באחוזים
הקבוצים במושבות
פרוט עבודה מכניסה לא עבודה עב. לא מכניסה עבודה מכניסה שם הקבוץ
הוצ׳ כללי ות השקעה בנכסים מפעלים משק (עזי) עבודות חוץ ס״ה שבתות חפש הפרענת מחלה הבראה ם « ה שרות הוצ כלליות
בנין שונות חקל‘
6 19,9 1,7 8,4 3,4 60,6 25,4 10,8 5,7 8,9 29,1 22,6 6,5 45,5 גבעת השומר, כפר-סבא .1
7 — — - 4 89 32 14,9 8,2 8,9 23,4 18,3 5,1 44,6 המנוף " " .2
2,5 24,4 6,8 14,5 - 54,3 39,1 14,8 13,9 10,4 23 19,4 3,6 37,9 עין השרון, מגדיאל .3
7 — — - 9 88 29,8 15,3 7,9 6,6 23,3 18,5 4,8 46,9 במעלה, ״ .4
3,6 - 2 ,2 2,3 11,9 80,0 26,6 24 49,4 כרית, הדד .5
— 10,5 25,5 37 16 11 25,2 14,6 10,6 27,8 16 11 ,8 47 תל-עמל, רמת-גן .6
2 8,4 5 25,9 13,5 47,2 26 ,8 10,8 9,6 6,4 32,3 20,9 11 ,4 42,9 גבעת-גנים, נחלת-יהודה .7
4,8 9,5 5,1 9,8 18,5 52,3 32 ,5 14,9 7,7 9,9 22 17,5 4,5 46 ;5 המפלס, כרכור .8
15 ,4 - 2,1 21,3 19,7 41,5 35 15,4 7,8 11 ,8 24,8 19,1 5,7 40,2 הגרמני, ״ .9
- 5,8 - 23,7 15,1 55,4 29,9 14,2 6,9 8,8 23,6 28 ,4 5,2 46,5 עמיר, חדרה .10
6,7 13,3 4,6 18 ,2 16,5 40,6 28,5 15 5,9 7,6 24,2 15,5 8,7 47,3 בניד אפריקאי, חדרה .11
7ד8 13,7 11 ,6 36,8 - 29,2 29,4 16,3 6,2 6,9 30,2 22,6 7,6 40,4 עין-הקורא, ראש״לצ .12
— 21,3 6,9 7,1 11,6 53,2 27 ,8 13,7 5 9,1 26,2 18,2 8 46,0 במסלה, נס-ציונה .13
5,3 22,4 6 23,5 13,2 29,6 25 14,2 4,3 6,5 30,7 24.- 6,7 44,3 רחובות .14
CO
£
העבודה בשנת תרצ״ד
באחוזים
המשקים
פרוט עבודה מכניסה לא עבודה עב. לא מכניסה עבודה מכניסה שם הקבוץ
הוצאות כלליות השקעות בנכסים מפעלים משק (עזר) עבודות חוץ ס״ה שבתות חפש ו הפרעות מח לה והבראה ס ו!ה שרות ה ו צ, כלליות
10,6 24,4 57,7 7,3 30,6 16,2 6,7 7,7 19,7 49,7 בית זרע .1
9,2 12,1 56 ,4 22,3 30,1 16,4 4,5 9,2 25,9 44 מרחביה .2
11,7 7,7 0,7 49,8 30,6 32,4 16,6 3,8 12 23,8 43,8 מזרע .3
10,4 14,1 0,8 64,9 9 30,8 17,2 2,1 11,5 25,1 שריד .4
10,4 12,2 2,3 47 27,9 30,2 16 ,4 2,7 11,1 24,6 45,2 משמר העמק .5
10 12,3 53,3 24,4 28,3 15,8 2,7 9,8 24,1 47,6 גן שמואל .6
13,5 13,5 15,8 17,7 39,5 31,3 15,8 5,9 9,6 21,3 47,4 עין שמר .7
37,3 19,2 6,7 28,4 45,7 37,3 14,5 22,8 25,4 37,3 עין החורש .8
10,2 13,5 8,5 10,3 57,5 31 14,5 4,6 11,9 28,2 40,8 אעברות .9
הקבוצים בחיפה
6,3 9,5 84,2 23,4 17,5 5,9 32,9 26,6 6,3 43,7 עין המפרץ .1
2 33,6 64,4 30,9 19,6 2,1 9,2 26,1 23,8 2,3 43 משמר זבו לו ן .2
69
70
פירוט האינוונטר הדומם
ל ־1 באוקטובר 1934 (בלא״י)
1 ז C ^ /״י ס r ד *־י ר׳ ו״ /1 י־־״ ע ״ (’ V-, 's ץ־׳, V׳ ט ׳* -) 1/ י ־ 1 ^ ׳־־ ־׳׳") *e ״ V ■י*' /• ׳V י f ג י־׳. ־, ׳׳* ׳* ׳7* t■ יד.% ; £7 ׳2* -ר ד*'י’ז -.C הקבוץ
־׳׳/ II ! \t\ י י׳ ס.
המשקים
1439 238 192 171 519 319 2 1.בית זרע
2485 535 199 142 1097 512 3 2.מרחביה
1583 359 146 31 1007 40 3 3.מזרע
2713 363 201 75 208 52 369 1235 210 2 4.שריד
3356 822 263 78 707 1260 227 3 5.משמר העמק
1832 664 239 100 199 410 220 2 6.גן שמואל
2410 113 314 287 328 102 540 726 5 7;עין שמר
48 292 214 141 375 265 390 2 8.עין החורש
2827 78 190 148 132 376 1380 237 286 1 9.מעברות
20370 3 220 1744 1324 1081 671 3371 6756 2204 13 סך הכל
הקבוצים נעיר
1532 26 235 48 50 1173 10.עין המפרץ
994 23 119 26 219 607 11.משמר זבולון
2526 49 354 74 269 1780 סך הכל
הקבוצים במושבות
527 82 120 78 57 190 12,' אמר.-בניר
203 27 63 15 15 83 13;המפלס
158 45 47 45 21 14.הקבוץ הגרמני
493 31 84 62 81 235 15.גבעת השומר
166 71 30 18 47 16;עמיר
814 132 144 21 42 475 17.עין השרון
173 66 77 7 23 18;כרית
1212 146 88 102 113 138 197 428 1 19.תל עמל
356 76 43 62 65 110 20;גבעת גנים
766 72 240 80 190 184 21 ;עין הקורא
202 28 118 35 21 22.במסילה
428 91 127 25 28 157 23.רחובות
5498 796 1222 482 564 328 1678 428 1
28394 4065 3320 1880 1645 1268 6829 6756 2632 14 סך הכל
מכוניות משא: מזרע:-1,שריד-1,משמר העמק-2,עין שמר-1,עלן ההור?מ-1,מעברות--1,עין המפרץ -3,משמר זבולון-2,עין השרון-1. יחד: - 13.
מפעלים:נגריות מכניות:-משמר העמק,עין שמר,מעברות,עין המפרץ,עין השרון, -יחד5.מסגריות:-גבעת השומר,עין השרון,תל עמל,עמיר,עין הקורא,יחד-5 סנדלריה מכנית-1 -גבעת השומר.רעפניות:-עין שמר,המפלס,אמר.-בניד,יחד-3 פרצפיה:אמריקאי בניר.מאפיות:-עי ן המפרץ-משמר זבולון, רחובות ,יחד - 2.
71
האינוונטר החיי
ליום 30 בספטמבר 1934
ג V י ל.) £ W \ד ׳. \!C ד ה ק ב ו ץ
0 ־0 V׳ J V 't 0 ״־״״״ 0 ס ל־׳ y p׳ J 1/ ג! ׳* 0^ •0 J ע
1841 9 8 1 65 12 10 42 1 1.בית זרע
13 1920 276 11 6 5 95 1 34 58 2 2;מרחביה
40 2167 184 9 9 80 19 13 46 2 3;מזרע
55 2309 272 8 6 2 97 34 6 54 3 4.שריד
47 2125 265 10 5 5 66 19 46 1 5.משמר העמק
220 914 4 4 36 7 4 24 1 6.גן שמואל
202 4 4 21 3 3 14 1 7 .עין שמר
100 483 5 5 6 2 4 8.עין החורש
16 255 6 6 16 5 3 7 1 9.מעברות
2 2 10.עין המפרץ
2 2 11.משמד זבולון
9 4 2 2 12.אמר.-בניר
2 2 13.המפלס
2 2 14.הקבוץ הגרמני
5 5 15.גבעת הסומר
2 2 16.המנוף
62 4 2 2 9 2 7 17.עין השרון
2 2 18. במעלה
38 4 4 19;ברית
14 2 1 1 14 3 10 1 20;תל עמל
5 2 3 2 1 1 21;גבעת גנים
500 3 3 13 5 1 7 22,עין הקורא
150 2 2 23,'במסילה
24 3 2 1 8 5 1 4 24. רחובות
662 12664 1199 110 36 74 528 113 78 324 13 סך הכל
ערכו של האינוונטר החי בלא״י - 20.499
*
הספקה לחברים בשנת תרצ״ד
חוצאה ליום בפאייי
תרב ות הלבשה הנעלה כביסה הספקה קם נר. ה ו צ'' חברים כלב לה שם הקבוץ
9 1,6 9 בית זרע .1
1,7 1,7 6,9 4,1 3,6 46,7 מרחביה .2
2,5 7,3 1,3 4,6 1,6 48, מזרע 3.
1,7 8,7 1,5 5,4 3,6 46 ,8 שריד 4.
2, 7,5 1,6 6,7 45,7 משמר העמק .5
4,6 9,3 1,3 5,9 4,3 44,3 גן שמואל .6
2 ,2 6,2 8 ,7 3, 47,6 עין שמר .7
7־1 6,9 8 ,8. 1,7 49.9 עין החורש .8
2,4 9,5 1,7 4,3 4,1 57 ,4 מעברות .9
2 י 2 11,1 6,6 3,4 54,2 עין המפרץ 10ס
2,5 5,2 6,0 7 , 57,1 משמר זבולון .11
2,1 5,9 5,6 58,1 39 ,4 גבעת השומר .12
9 2 7״ 5 ׳' 3,9 1,9 5,5 1,3 41 ,5 עין השרון .13
י נ0 ס• כס 2,9 5,3 2,7 43,2 כרית .14
3 5 2 8,3 2.4 3,9 3,5 46,1 תל-עמל .15
4,2 5,3 7,4 1,4 45,7 גבעת גנים .16
1,8 4,9 6,9 1,1 48,6 עמיר, חדרה .17
2,4 6,6 52,7 בניר-אמריקאי 18.
1,9 5, 9,6 2,1 43,9 עין הקורא .19
3, 6,4 0,7 3,4 1, 46,1 במסלה .20
3,6 5,6 3,4 9,2 47, רחובות .21
סך הכל שונות כלליות מסים תרומות ע ז רה רפואית ילדים דירות חצר מים עזרת קרובים
128, 5,5 13 21,3 7,4 . . י 10,6
102,2 4,1 9,6 12 ,4 3,6 0,8 7,
117,2 5,4 14,4 18 ,7 3,9 1,5 8,
114,4 4 3 12,3 15 ,8 4,8 1,6 7,4
107,6 0,3 10, 3,8 19,5 4,8 0,4 5,3
129,7 7,5 13,4 21,1 4,4 0,4 13,2
97,1 7,8 9,2 5, 1,6 1,4 4,4
99,6 8,7 7,5 5 ,4 3.7 5,3
112,9 0,6 4,7 11, 9,2 4 , 0.8 2 ,3
112,1 14,6 4,7 6,9 1,1 7,3
107 ,7 5,2 10 ,2 5,9 5,1 2,7
7 6,3 4,3 6 ן 3 8,5 4,5 0,6
67,8 1,1 7,9 4,6 9,6 2,2 3, 1,9
92 ,4 4,4 3,9 10,7 3,9 0,7 2,9 8,
107,1 1,2 13,6 5 ,7 10,1 2,6 1,2 5,3
87,9 3 4,8 5,1 6,1 2,3 0,2 2,
97, 8,8 2,5 8,8 G, 1,8 5,8
107,3 12,2 21 ,7 4,6 3,7 3,4
2, 98 ׳ 1 7 ,2 5,2 10,1 5,2 4, 4,
79,4 1,5 5,3 7,1 1,3 0,7 2,9
102,7 10,3 12,3 4,3 0,6 1,1 5,3
72
סך הכל שונות כלליות מסים תרומות ;עזרה רפואית 5 ילדים דירות חצר מים עזרת קרובים תרבות הלבשה ה נעלה כביסה הספקה קטנה הוצ' חברים כלכלה שם הקבוץ
46.75 2.- 4.70 7.79 2.69 3.86 0.57 3.32 0.59 3.25 17.80 ״ בית זרע
37.33 1.50 3.51 4.54 1.24 0.31 2.55 0.70 2.55 0.59 50־1 1.27 17.06 - מרחביה
42.78 1.94 5,19 6.78 1.44 0.56 2.92 0.92 2.65 0.48 1.80 0.56 17.55 « מזרע
41.79 76־1 4.42 5.72 1.76 0.62 2.72 0.65 3.20 0.56 1.98 1.33 17.04 ״ שריד
39.22 65־3 |1.40 ן' 7,13 1.85 0.17 1.93 0.77 2.64 0.58 2.44 16.69 משמר העמק
47.36 2.73 11 90־4 ל- 7,60 1.64 0.17 4.82 1,73 3.40 0.48 2.16 1.63 16.20 גן שמואל
35.40 79־2 3.37 1.84 0.60 0.52 1.60 0.84 2.29 3.20 09־1 17.31 ״. עין שמר
36,18 17־3 2.69 1.97 1.36 1.94 0.64 2.49 3,10 64־0 18.16 , עין החורש
41.23 74־1 02 ־ 4 3.32 1.46 29־0 1.15 0.88 3.47 0.61 1.57 1.73 20,97 מעברות
40.93 5,28 1.69 2,54 41־0 2, 65 0.82 4.06 2.41 1.27 19.80 j עין המפרץ
39.31 1.90 3.72 2,15 0.41 1.8 6 0.97 0,91 1,90 2.48 2.55 20,84 1, משמר זבולון
27.82 57־1 1 ..33 3.07 1,67 0,23 0,77 2.18 2 0.64 14,34 1, גבעת השומר
32.08 44־0 2.88 66־1 3.52 82.0 1,12 0,73 1.02 1.45 0.69 2.04 0.64 15.06 1. עין השרון
33.74 1.60 1,42 3.90 1.42 25־0 1.06 2.92 1,39 1.06 1.93 0.98 15.77 נ. כרית
39.45 4,43 5 2.10 3,72 0.98 0.46 1.99 1.18 3.05 0.30 1.45 1.29 16,87 J תל-עמל
32.12 1.13 1.75 1,86 2.23 0,73 0.88 0.07 0.73 1.53 1.93 2,77 0.54 16.78 1־ גבעת גנים
35 .40 3.14 0.95 3,21 2,19 0.6 9 2.12 0.66 1.68 2,52 0.69 17.56 J עמיר, חדרה
39.16 4.45 7.92 1.68 1.35 1,24 0.88 2.41 19.24 1. אמריקאי-ב ניר
35.94 2.65 1.90 3.68 1.90 47־1 1.47 0.69 1.84 3.50 0.81 16,02 J עין -הקורא
32.01 0.55 3.02 1.94 59־2 0.47 0.25 1.05 1.09 2.34 0.25 1.24 0.36 16.83 1. במסלה
37.48 3.76 4.49 1.57 ן 0.22 0.40 1.93 1.31 2.04 1.24 3.35 17.15 j רחובות

74
המאזנים של המשקים
בסוף שנת תרצ״ד
סך הכל גן שמואל מש העמק שריד מזרע מרחביה בית-זרע א ק ט ל ב
47072 6252 6762 8140 8480 6024 11414 בנינים
3034 697 1201 1136 מים,כביש,גדר
9797 1633 2052 1399 991 1181 2541 מטעים
1274 714 43 344 54 114 הכשרת הקרקע
61181 8 600 9561 9884 10672 8395 14069
17268 1325 2816 3 471 3199 3661 2796 אינוונטר חי
13438 1832 3356 2713 1583 2515 1439 ״ דומם
1057 308 147 116 212 167 107 נירות ערך
1190 39 56 360 270 318 247 השתת. "תנובה"
633 633 הבטחת ״הסנה
33689 4138 6375 6662 5264 6661 4589
1003 44 139 193 558 27 42 הקופה
132 132 חובות מסופקים
217 217 תשלום פרדס קק״ל
300 300 חש״ל בירור קק״ל
12326 1203 3915 1984 2143 1788 1293 מחסנים
1409 999 32 42 306 משתלות
6081 1393 2019 781 422 953 513 הונאות למפרע
6796 1008 1912 23 0S 516 774 277 נתבעים
1709 170 333 906 שטרות לגובינא
3639 1367 877 1395 הפסד סוף הרצ״ג
33613 3865 10822 53 29 5191 488 6 3520
128498 16604 26758 21883 21130 199 45 22178
פ ס י ב
65460 4756 12016 11722 12712 8461 15793 הסוכנות היהודית
7062 2131 1090 3210 631 קק״ל
2381 914 1321 146 קרן העזרה
220 220 ניר
75125 6887 12016 12637 15123 12038 16424
19945 3567 5065 3086 2121 3092 3014 הלואות
16929 1601 539 3 273 6 3068 1997 2134 שטרות לפרעו ן
8189 2181 2031 2015 817 629 516 זכאים שונים
875 504 371 קרנות
1403 354 959 90 השקעות חברי הקבוץ
100 100 חונות מסופקים
108 108 רבית למפרע
5817 2367 1394 75 1981 ריוח וקרן שמורה
53306 9 716 14741 9242 6006 7907 5754
128498 16604 26758 21883 21130 19945 22178 סך הכל
המאזנים של הקבוצים בהתישבות החדשה
ל - 1 באוקטובר 1934
75
סך הכל מעברות עין החורש עין. שמר א ק ט י ב
א.קרן ההשקעה
7999 1698 3172 3129 בנינים ונכסי דלא ניידי
5078 670 2115 2293 מטעים
7 7 הכשרת הקרקע
13086 23 69 5287 5430
ב.קרן עומדת
1698 463 562 673 אינוונטר חי
5962 2827 1725 2410 ״ דומם
687 155 202 330 מניות
9349 3446 2489 3414
ג.קרן חוזרת והוצאות למפרע
2243 544 548 1151 משתלה
141 87 54 שטח אינטנסיבי,ענפי משק
1107 204 440 463 מחסנים
3421 1652 747 1022 חייבים
1693 69 1624 דמי חכירה קרקע
578 336 242 רבית לשנים הבאות
282 180 102 הכנת קרקע
382 373 9 שונות
9850 2893 2288 4669
543 292 165 86 ד.הקופה ושטרות לגונינא
32833 9003 10230 13600 סך הכל
פסיב
952 52 900 הסוכנות היהודית
1624 1624 פיק״א
2583 1148 1435 חברת " ניר״
6079 595 1925 3559 הלואות
9451 2278 3873 3300 שטרות לפרעון
4297 1596 632 2069 זכאים
24986 5669 7865 11452
3331 1717 18 69 רוח עד שנת תרצ״ד
647 227 רוח בשנת החשבון
7841 3331 2364 2146
32833 9003 10230 13600 סך הכל
76
הכנסות והוצאות,ריווח והפסד בענפי המשק-
-במנות תדצ״ג ותרצ״ד
ץ °! 1 ם ' \ \c ׳ \ ל V ץ '־ע— ^ כי ץ?׳־ לב
־גילי ״\, ס ס V ^ w °׳ . ־1''^ ע ־׳ -V 0 - ^ « -j 4 ^ •-0 7 *׳ * 5 פ־ י־ ל ׳׳0 ׳ ט*־׳ A י־־־-/ V 0 0 ס /» UJ 1/ י''׳ ״■ 1 ג־׳ 0 \ ׳« X A ־׳״ -1 J V׳ f9 J ^ ד ״׳׳✓ -7 ס•/
1189 2441 6730 8084 2862 3576 3244 4539 420 455 204 314 5541 11325 917 1441 315 436 3478 5042 830 4406 מרחביה תרצ״ג תרצ״ד
1245 818 8 622 10133 2681 3487 5398 6108 425 403 118 135 7377 10952 1926 1706 117 23 6 3527 4587 1806 4424 מזרע תרצ"ג תרצ״ד
344 267 6760 10140 3000 3310 3177 6337 256 321 247 172 7104 10407 454 1410 177 414 3566 5390 2906 3194 שריד תרצ"ג תרצ״ד
מש.-העמק
1169 1394 8 243 11838 3403 4567 4304 6761 375 404 81 106 7074 13232 3648 4404 1011 1810 1310 3173 1106 3843 תרצ״ג תרצ״ד
374 900 5470 6031 2555 2241 2708 4623 115 117 5103 7702 120 327 530 1962 3537 4857 909 633 בית-זרע תרצ"ג תרצ"ד
גן שמואל
356 1964 6547 7773 249 6 3259 3595 409 4 136 112 320 508 6903 9737 315 2112 3036 3262 2750 2762 802 1600 תרצ"ג תרצ״ד
סיכום מאזני-הסגירה
לסוף שנת תרצ״ד
אקטיב
! ( ־)^ ^Uv השק?: ות
פג •ידל V ! יל^צ* ן גלז ־ • Ci \ י4 ^ f y-,. % '■ י '? X.\v״ '10 P A h 1 10 A 1 5'yjA . A נ^ ' fA 1; k C ׳ p
I 102864 120490 3639 32972 14 13430 19 17260 87 61101 במשקים בהתיישבות
| 10727 32833 :1208 7 29 59 62 8 1690 63 13086 המדסה הקבוצים
14305 21161 0914 40 5869 12 1437 40 49 41 בם ולזבות הקבוצים
6824 6916 2325 56 2561 2 96 42 1934 בחיפה (1.3.34)
142720 189408 3639 56298 20 27830 16 20499 64 81142
פסיב
ר • 0, V\A ץ^0 \A ל. \) ל י A t ל ג A'? v-״^A 1. זי ^ י A % t oA \ ג׳ \ r! v־'f X■',•
3639 (הפסד) 5817 9 10691 14 16922 16 20165 61 74903 במשקים
בהתישבות
5168 7841 17 4297 38 9451 35 8662 10 2576 החדשח
הקבוצים
7421 7174 27 3242 46 6261 32 4481 נטושבות
הקבוצים
2000 2092 23 1000 64 3113 13 621 בחיפה
8950 19285 11 19319 21 35747 20 33929 48 77479
.77.
הקבוצים במושבות. אקטיב
המאזנים ל- אוקטובר, 1934
פסיב
דוח שם ל״פ לפרעון בנקים ומוסדות זכאים סך הכל גרעון בירות ערך השקעות חוזרות הוצאות למפרע מחסנים אינונטר חי אינונטר דומם מקרקעין חיבים שטל״ג וקופה שם הקבוץ
398.677 741.603 231.846 347.516 1719.642 13,800 30.710 47.520 72.260 111.800 343.562 738.868 » 336.405 24.717 גבעת השומר, כ״ס
159.649 510־100 52.500 89.796 455־402 3.300 7.822 37.655 179.422 166.488 7.768 המנוף, כ״ס
842.111 109־1388 414.532 186.671 2831.423 66.813 290־85 102.625 186.274 368.754 813.756 391.668 581.923 234.320 עין השרון, מגדיאל
39.252 440.727 16.660 496.639 37.- 45.- 178.309 231.260 5.070 במעלה, מגדיאל
589.614 059־155 344.544 1089.217 430־23 43.806 124.153 257.440 281.169 354.195 5.024 כרית, הדר
724.964 739.904 525־661 400־284 2410,793 78,100 170,500 716־131 59.504 1100.041 390.- 460.932 to ס • 1 תל-עמל, רמת-גן
804־64 781־524 937־221 330־405 1216.852 47.600 40,988 527־31 53.715 154.415 800־256 288.- 974־342 0.833 גבעת גנים, נ"י
169,600 173.300 69.965 4120865 13.500 137.615 182.- 76.250 3.500 המפלט, כרכור
500־265 150־113 378.650 -.137 17.500 15.500 34.500 54.- 117.400 2.750 הגרמני, כרכור
530־261 385־87 071־192 • 986־540 9.455 166.422 500־210 -־138 609־16 עמיר, חדרה
522־875 513־1043 555־2.19 378.781 369־2517 66,963 237־83 304.089 55,845 455.557 845,118 341־671 214־35 בניר מריקאי,חדרה
057־1778 186־1121 405־223 406,158 806־ 3528 116,585 505.622 116.300 77.262 222.750 766.- 727.- 060־877 227־120 עין הקורא,ראש״לצ
978־641 416־593 510־297 137.310 1670.214 47.- 52.- 890־537 475.019 527.564 30,741 במסלה, נס-ציונה
683 ־ 628 836.562 208.933 271.221 1945.399 66.- 68.189 124.046 311 ,- 917.401 456.102 2.661 רחובות
7174.441 8211.555 2531.741 3243.573 21161. 310 137.- 502.866 777־3.9 9 528.132 957.778 1437.717 5869,639 4941,073 5337.894 509.434 ס״ה
הקבוצים בחיפה
1437.961 577־1969 534.838 689,881 257־4632 89,250 152.947 48.500 1532,793 1272.- 843־1231 304.924 עין המפרץ
654.324 1144.362 470־86 985־398 2284.141 5.855 47.500 1028,271 661.875 521.708 18.932 משמר זבולון
2092.285 3113.939 621.308 1088.866 6916.398 95.105 152.947 96.- 2561.064 1933.875 1753.551 323.856 ס״ה
הפעולה
ההתישבותית.
79
הפעולה ההתישבותית
א. פ ת י ח ה.
בדין וחשבון זה,המקיף שנת פעולה אחת,לא ניתן עדיין לסכם,אם השגנו על ידי הריאורגניזניה של הרסורט החקלאי את התועלת המעשית,שבקשנו להשיגה. הענינים ההתישבותיים של הקבוץ הארצי,שעמדו על הפרק ודרשו את פתרונם הש-נה, ע ו ד ם ז ו ר מ י ם ,וכמו אלה של ציבור הפעלים כולו, טרם הגיעו להרף ותרם נסתיימו. ניתן רק לאמוד:
1. התנועה שלנו,המתקרבת בארץ לאלף השלישי של חבריה,אשר כולם - פניהם להתישיות,אינה יכולה להיות אורח מקרי בדיונים; אינה יכולה לחכות להזמ-נות אליהם(מצבנו עד מאי 1934) ואינה יכולה להסתפק בהשתתפות קבועה בישי-רות המרכז החקלאי בלבד.אם רצונה לעמוד על משמר ענייניה החיוניים - מן ההברה שתשתף את עצמה בכל משא ומתן,בכל דיון ובכל המעולות הקשורות בשא-לות,תכניות ואפשרויות של התישבות.
2. בעקב זה לא החסרנו אף אחת מישיבות המרכז; השתתפנו באופן אקטיבי בכל הבירורים: במרכז החקלאי, בהנהלת ניר,בועדות השונות, - לחוזים,סטז׳,תקציב. רבית, יישוב סכסוכים, בירור תכניות, הצעות וכו".כמו כן הצטרפנו באופן מת-מיד ושיטתי לכמעט כל הדיונים עם הסוכנות,הקרן הקיימת,חברות להתישבות
וכו".
3. בגלל ישיבת המרכז הרשמיות המתכנסות בכל יום ראשון בשבוע וישיבות אחרות של המזכירות המצומצמת ההסתדרות באופן מקרי,ובגלל הדיונים עם מוס-דות שלרוב לא הוזמננו אליהם ושמית,אבל לקחנו בהם חלק,נאלצנו להמצא
5-6 ימים בבל שבוע בתל-אביב ובירושלים.סבלה מזה תכנית הבקורים, ולגמרי לא הוצאה לפועל תכנית ההדרכה המשקית של קבוצינו בהתישבות.
4. תקציב ההוצאות שעמד לרשותנו הלה ממאי 1934 - ינואר 1935 בכל חודש : מתקבה״א - 2.500 לא"י,מהמרכז החקלאי - 2,000 לא"י;מינואר 1935 עד היום בכל חודשי : 2.500 לא״י מהקבה״א ו-4,000. לא"י מהמרכז החקלאי.
מלבד זח מן ההכרח לומר:
האינטרסים של חקבה״א אינם נדלים בתחום ההתישבות; רוב חבריו,אם כי לתקו-פת מעבר.הנם פועלי מושבות,ולעניניהם הארגוניים והמקצועיים לא הקדשנו בכתלי המרכז החקלאי את הטיפול שהקדשנו לשאלות ההתישבות.גרם לכך ודאי הסטריס המיוחד של מחלקת המושבות בתוך המרכז החקלאי,המרחיק מעיניו הרבה מן הנעשה בה,אולם הגורם העיקרי הוא בזה,שלא לחמנו די ולא העברנו -בהתאם למשקלנו המספרי בהסתדרות החקלאית - את דבר צירופי של חבר שני למרכז החקלאי,אשר יתמסד כולי לעניניו המיוחדים של הפועל במושבה.
ב c ב י פ ו_ _ס_ה ח ת י ש ב ד ת הקיימת.
מקים יכבד ■- מפאת היותה קשורה עם השגת המלוה הציונית והדאגה לחידוש הפעולה ההתישבותלת ״ טפסה בדיונים השנה שאלת ביסוס המשקים הקי ימיט. הס כ ום שנוקט,כאפשרי וכחטשי למטרה הזאת מהמלות באם תושג,מבלי לנגוע בתק-צ-יב החקלאי של תרב •יה, דצרי ף היה לפי דעת כולם לה י ות משוריין לצרכי ההת-ישבות החדשה (גם דעת משקי נ ו בפגישת מזרע) - הין; בהרבה יותר קטן מהסכר.□ אשר הסוכנות התחייבה עליו בפני המשקים בעת חתימת החוזה הראשון.וגם לנתינת הסכום המוקטן הזה (על 63.000 במקום 110.000 ל*״ י התפשרו המשקים עם המחלקה להתיישבות),קבעה גזברות הסוכנות תנאי של שנוי החוזה והתאמתי לסעיפי חוזה המלוח אשר הסוכנות תצטרך לחתום באם המלוה תסתדר, על 3 סעיפים עיקריים היה ה ו יב ו ת, הס וכ נ וה דרשה לפני נסיעתו של קפלן ללו נ ד דן הסכמה למפרע :
01להקדמת מועד התשלומים; 2«לבל-טול סעיף הערעור הקשור עם אי-הספקת אמצעי תוצרת וסעיף הערעור אחדי 20 שנה; 3.לביטול הסעיף של 5% 9 קרקע כתנאי לה ה5ג דית החוב,
לאחר מ ו •ים יסודי בין המרכז החקלאי והסוכנית,הםדכז החקלאי והמשקים,המש-קל ם ישר עם הסוכנות - הסכלה ו המשקים לקבלת 3 הדרישות האלה,
הדרזה,אשד הסוכנות הציעה אחרי כן למשקים היה בהרבה י ותר סעיפים שונה מהקודם, השי יי ים שהוצעו לא היי כילם הכרחיים, לסוכנות וכולם היו לרעתנו.
80
פרשת הבירורים היתה קשה ונמשכה חדשים.היא נגמרה עם ארבעה מנויים כלכ-ליים שליליים:שלשה מעליהם הוסכם למפרע,ואחד נוסף,הקובע לשחרור המשכנתא (עקב התשלומים על חשבון החוב).שהיתה קודם כולה לפי בחירת המתישב;חובה של שחרור 1/3 על חשבון המושקע בבנינים,ורק 2/3 לפי בחירת המתישב.לעו-מתם הוכנסו שנויים לטובה:
1.בסעיף שמקנה זכות למשקים למכור 10% מרכושם הדומם והחי.
2. בסעיף שמחייב לשחרר שעבוד של חוזה החכירה עם הקרן הקיימת,לגבי השט-
חים אשר עליהם יעשו השקעותיהם העצמיות של המתישבים.
3. בסעיף שהגביל קודם את המשקים להכנס בחובה למעלה מ-20% של שווי המשק, במטרה לקבל הלואות התישבותיות לפתוח למרווח ולתוספת מתישבים.
4. בסעיפים עם נסוה, - "לפי שקול דעתה של קרן היסוד״ - לנוסחה המאפשרת בוררות.
5.בלוח התשלומים.כאן היה ויכוח יסודי ודרישה לתקן ולשנות את מודוס החישוב הלוגריטמי המקובל, - הקובע רבית דרבית - לחישוב מתקדם לטובת המשקים,שיחליף תשלומי רבית גדולים בשנים הראשונות לתשלומי קרן גדולים שיקטינו את החוב,במקום להשאירו על אותו הגובה במשך 10 שנים.הויכוח הזה טרם הסתיים, הסיכנות הסכימה לאפשר את התיקון גם לאחר חתימת החוזה, אם נשכנע את קפלן ונבוא אתי לידי הסכם אשר רופין א-פריורי אינו מתנגד לו.בינתיים הורד על יסוד הויכוח הזה ובתור תגמול להקדמת התשלומים ובי-טול סעיפי הערעור,החוב של המתישבים שהגיע ל -.171 לא״י עבור כל 100 לא״י קרן, - ל -,149 לא״י עבור כל 100 לא"י קרן,ההפרש הזה נוצר על ידי הפיכת 13.500 לא"י שבלוח התשלומים הקודם הלכו לחשבון הרבית ב-6 השנים הראשונות,לתשלום על חשבון הקרן,והוא מגיע בכל החוזים בהתישבות העובדת לסכום של 150.000 לא״י בערך.
ההצבעה על ההפרש הזה שכבר הושג ועל המלחמה בעד שנוי ותיקון מודוס החי-שוב בלוח התשלומים,איננה בגלל חלקנו הלא-קטן בבירור הזה,אף לא למען הגנה על עמדתנו החיובית ומאמצינו למצוא דרך לסיום פרשת החוזה.אנחנו מצביעים על התפרס מכיון שהוא קיים ובעל ערך,ועל המלחמה כי היא עוד נטושה, והנצחון בה תלוי מעמדת הצינור והשפעתו והטלת מרותו על שליחיו בסוכנות.ואשד לעמדתנו החיובית לחתימת החוזה גם בלי תגמול-יתר,מצדיקים אותה :
1.ההישגים אשד הושגו עד עכשיו, 2. הדאגה לביסוס שבכחו להבריא את המשקים, 3.הדאגה לגורל ההתישבות הנקראת חדשה,ושנים כבר כורעת תחת עול חובותיה, לאשר יום יציאתה למרחב מתחיל עם: ביסוס המשקים הקיימים,בכל אופן - לא יום אחד קודם.
בחוזה הזח יש גם לעומת הקודם סעיף השבת.הוא הוכנס בנסוח,ככה טוען המכ-ניס,שלא גורר אחריו סנקציית, (חיות דעות של עורכי דין מאשרת את זה), ובכדי להשפיע על הקרן הקיימת שתוותר על נוסחתה היא המחייבת בסעיף זה. אנחנו התנגדנו להכנסתו,גם בנוסחתו המתוקנת,גם בצירוף המכתב שישלחוהו המשקים לסוכנות עם הסברת חתימתם חוזה הכולל בתוכו את סעיף השבת,אולם לא ראינו הגיון מעשי,ובדמונסטרטיבי לא היה לנו ענין,לאסור מלחמה אולטי-מטיבית על דבר,שהוטל עלינו בין כה,בחוזה החכירה עם הקרן הקיימת.
חוזה החכירה היזכר טרם נחתם עם הקרן הקיימת, ולא באשמת המשקים,המרכז החקלאי והמשקים קבלו לאחר משא ומתן רב,ולאחר שנדחתה הצעתם לשלם מס הב-נסה,את הצעת הקרן הקיימת על דמי החכירה בגובה של 1% ל-18 השנים הראשו-נות ו-2% ליתר השנים.האחוז הזה צריך היה להגבות מערך הקרקע,מיוסד על מחיר מתקבל על הדעת עבור אדמה חקלאית,ועל התנאים האוביקמיביים השולטים במקום זה ,כמו מידת הגשמים,כמות המים וכו״.לפי חישוב זה היתה צריכה לשלם במשך 18 שנה,בתשלומים הדרגתיים כמובן,יחידת משק בעמק הירדן -54,600;בגוש נוריס - 49.590;בגוש עפולה - 88,350;בגוש הקישון -92,625 לא״י.בשים לב לתנאים המיוחדים של גוש הקישון ועפולה הורד שם התשלום ב-18 השנים הראשונות לסכום של 60 ו-52,500 לא״י ליחידת משק עם ההגבלה, של קרן הקיימת הרשות להעלותו לגובה נורמלי,אם התנאים האוביקטיביים ישתנו לטובה.כעת מנסה הקרן הקיימת לשנות את הצעתה ודורשת : 1.במקוים 1% ישלמו הפסקים 11/2% בתשלומים הדרגתיים במשך 18 השנים הראשו-נות.
2.שתהיה לה הרשות,לא מוקדם מאשי בעוד 5 שנים ולא יאוחר מאשר בעוד 10 שנים לבדוק ולהעריך מחדש את יסודית הקביעה של גובה דמי החכירה. הנמקתה של הקרן הקיימת איננה עסקית.היא מושפעת מזה פה שיגיד היהודי על המחיר הנמוך של הקרקע,ועל הרוחים, שהוא היהודי היה שואב מהקרקע. את ההצעה הראשונה דחה המרכז החקלאי. בנוגע לשניה הדעות מחולקות,דעתנו היתה: אם צריך לחול שנוי - הרי הוא נחוץ כאופן הקביעה שלא הולמת את המציאות האוביקטיבית השונה של המשקים,לא יתכן שתל-עדשים או מרחביה או
.81.
מזרע ישלמו רק לאחר שיקבלו הנחה דמי חכירה בגובה של כפר יחזקאל או בית-אלפא.השטח היותר גדול שהראשונים מעבדים אינו מעלה את הכנסותיהם לעומת משקי גוש נוריס או עמק הירדן;הוא רק מרבה את הוצאותיהם ודורש יותר עבודה.הנובע מזה,שצריך לקבוע מס אחיד לכל יחידת משק במשק העבודה העצמית,בלי כל קשר עם שמח הקרקע הנחוץ באיזורים השונים כרגע לכלכלת אותה היחידה.רשות לקרן הקיימת לבקר בבל 5 שנים את מידת השמח הנחוץ ליחידה עקב השנויים המתהוים בכל איזור.אם יתהוו שנויים כאלה,הרי על ידי התרבות מספר יחידות המשק על אותו השמח תעלינה הכנסות הקרן הקיימת, - ואם לא יתהוו,אין כליסיבה לתשלומים יותר גבוהים. הפרשה הזו טרם נסתיימה.
עם תקציב הביסוס לא נפתרה עדיין שאלת המים,הכאובה ביותר במשקי גוש עפו-לה והקישון,מקום רב בדיונים ולישיבות רבות עם הסוכנות וחברת.f.C.i גרמה שאלת תנאי ההלואה שהובטחה על ידי החברה הזאת לשם יצירת חברת מים בשות-פות עם הסוכנות והקרן הקיימת.אנחנו מהיום הראשון התנגדנו להתחייבות שנדרשה,לתת זכות קדימה בכל קניות המשק למחסני החברה, - וכאשר היתה להכרח,שהרבה מהמשקים מתוך מצבם המיוחד נכנעו לו,עזרנו לשמור שהזכויות הראשוניות של המשביר תובטחנה.הדבר הזה גרם להתנגשות ולסכסוך רציני עוד טרם ההלואה הוצאה לפועל,וטרם נהנו ממנה במשהו המשקים. בבירור שהיה למר-כז החקלאי עם החברה והסוכנות,שעומדת משום מה על צד החברה - הבאנו את המרכז החקלאי לעמדה קיצונית,כי לא נרתענו מלהביע את יחסנו השלילי להל-ואה,אם המכתב הנדון יפורש כפי שמפרשת אותו החברה.נאמר לנו,שאנו מפוצצים את ההסכם,ואכן כל ההלואה עמדה להבטל.היא בכל זאת תנתן עם הבטחה שפירוש המכתב שיחתם על ידי המשקים יהיה כתבנו המקנה זכות ראשונה למשביר,וזכות למשק לקנות במקום שיקבל את התנאים הנוחים ביותר.
בקשר עם ההלואה הזאת נדון,מי ישא את הפסד הקדוחים הבלתי מוצלחים,אשר החברה לא תקבל אותם על חשבון ההלואה.הוסכם שלכל קדיחה מוצלחת יתוספו 20% מהמחיר בתור דמי בטוח,ומכל קרוח בלתי-מוצלח יסבול המשק 20% ממחירו. השתתפות זו של המשקים מוגבלת בסכום כללי(לכל המשקים) של 2000 לא״י. את ההפסד הנותר בכל הקדוחים תשא הסוכנות.ומותנה,שבאם ההפסד הכללי יגיע רק לסכום של 2000 לא״י בכל הקדוחים תשתתף גם בו הסוכנות ב-50%.
עוד נשארו תלויות שאלות הקרקע של כמה משקים,ובעיקר של מזרע ובית זרע. (התביעות של שריד ומשמר העמק בעלות היקף יותר קטן וניתנות לסידור). ואם ישנם סכויים ריאליים לפתרון עבור בית זרע(מתוך קרקעות צמח ודלהמיה יגדל שטחם מ-1140 ל-1800 דונם,עת יקום מפעל ארלוזורוב) הרי הסכויים עבור מזרע - שיש לה קרקע קבוע רק עבור 15 משפחות - עדיין מעורפלים ולא ברורים.אין אומץ להנהלת הסוכנות לחסל או למצוא צורת קיום אחרת לכפר-גדעון,ואין אומץ למרכז החקלאי להעמיד את הדרישה הזאת,ואין קרקע חדש לקניה לעת עתה בעין.
מרם גם מצאה את פתרונה שאלת הכספים הדרושים לקונברסיה של החובות קצרי -המחזור,בהם אנו עושים ועשינו את ההתישבות הנוספת בכל הקבוצים שלנו. הבטחה ברורה ישנה למשמר העמק שהוכרה מאת הקונגרס כנקודה של 40 משפחות (יבוא יום ונממש את ההבטחה הזאת),נצטרך לדאוג לכך שבקונגרס הבא תתקבלנה החלטות מתאימות עבור כל משקינו הגדלים.
בינתיים השגנו הלואות עוזרות 1000 לא״י מחברת בתי כפר עבור גן שמואל,
ו-600 לא״י מאת חברת ניר עבור בית-זדע.
לבית זרע ישנה מלבד זה הבטחה,שתקבל חלק מתאים מההלואות שתנתנה מהקרן לקונסולידציה של משקי עמק הירדן,שצריכה להוצר לפי החלטת ישיבת הועד הפועל הציוני.יתכן שתוצר קרן דומה או הנ״ל תתרחב על יסוד תשלומי המשקים על חשבון חובם לסוכנות,'ותעסוק בציוד המשקים האלה אשר פיתוחם וגידולם הנוסף יצריךיהשקעות חדשות.קיימת הצעה כזו ובקשר אתה יש צורך בהחלטות שנזכרו לעיל.
מלבד זה הובטחו הלואות - באם הלואת קומרציאל-יוניון לחברת ניד תסתדר - להרחבת חדרי האוכל למרחביה,שריד,משמר העמק ומזרע. (בתקציב הביסוס של משמר העמק הוכנס נוסף לזה בחשבון חדר אוכל עבור 40 משפחות.).
הסכומים העתידים מתקציב הביסוס:
להכנס בזמן הקרוב למשקינו בהתישבות הקיימת,הם :
1545.- מזרע
1022.- מרחביה
-.2796 משמר העמק
1268.- שריד
240.- בית זרע
M
6871 לא״י
82
מן ההעברה 6871 לא"י
מבתי בפר לגן שמואל 1000 ״
מחברת ניר לבית זרע 600 יי
מוהלואת I.C.I יקבלו ודאי 4 המשקים סליו בג דלי קישון
ועפולה בערך 5000 ״
מהלואת קומרציאל יוניון למשקים האלה בערך 1000 ״
מקרן ההלואות למשקי עמק הירדן - לבית זרע בערך 1500 "
יחד 15971 לא"י.
דאגתנו הקרובה צריכה להיות השגת סכום נוסף של -150000 לא״י לפחות כתנ-אים התישיותיים.יחד עם הסכומים שצוינו נוסף על תקציב הביסוס ברשימה הנ״ל והבנינים שהוקמו (אמכם במידה זעומה) במשקים שלנו מכספי הקרן הברי-טית,הוא יהוה תשובה להתאמאות שנעשתה על ידם לקלוט ולהשריש,נוסף על מס-פר משפחותיהם היסודי,עוד 150 משפחות,ולהבטיח בזה בטחון-יתר את קיומם.
ג.ההתישבות החדשה.
ההתישבות החדשה הנכללת כעת בפעם הראשונה בתקציב החקלאי של הסוכנות, איננה - עד כמה שהמדובר הוא בהתישבות עובדת - התישבות חדשה ממש.בין נקודות הישוב שבתרן המרכז החקלאי לאחר נפוי רב,ישנן באלו שקיומן הת-חיל כבר לפני 10 שנים, ואין אף אחת שתמנה פחות משלוש.ציונותו ״המפוקפ-קת" של המעמד ״האינטרנטי" - מעמד הפועלים - לא חלתה יכולה להשליט עם קפאין הפעולה ההתישבותית, כי ראתה בה בנין-אב ויסוד עקרי לחיינו, עליכן לא הסכימה לחכות לימים יבואו,ובאין אמצעים ציבוריים התחילה בעצ-מח.באצבעותיה.בעזרת הלואות קצרות ובזמן האחרון קצת יותר ארוכות-מחזור. ובעיקר :באפיכת אפון הבטלה,הפוקד לרוב את הפועל החקלאי,וברכת הבנין, המעניקה לו כעת עודפים, ועל הכל - צמצום דרגת חייו ככל האפשר - למשק ולאמצעי תוצדת.
נוכח מיצבם הקשה והמסובך והמסוכן של כל המשקים האלה בלי ייצא מהכלל. שבוצרו בתקופה עקרה ומחוסרת יצירה לציונות,יכולה להתעורר שאלה,אם צדקו היוזמים במעשם זה.שהובילם לעברי פי תהום. על זה יש לענות : גם אילו משקיהם המלושים מחוסר מזון פיננסי מתאים (כי בלתי מתאים עמד דיו לרשו-תם) לא ניתנו להבראה ולתיקון (ישנם כאלה ביניהם) ולא הוו פסקים אשר בסיוע מתאים ישאו את עצמם,ישגשגו ויפרחו,גם לילא האירו תקוות כאלה, והיתה רק נשארת העובדה,אשר איננה מוטלת בספק,שהצילו והבטיחו אדמה לקרן הקיימת, (איפה היה עמק חפר בלעדיהם?) - גם אז היה מחדבתנו לברכם.
שיתוק הפעולה ההתישבותית ימשך שנים גרמה לכך,שכל סכום,שהובא בחשבון בתור תקציב חקלאי,היה קטן מלספק את הדרישות,התוצאה הראשונה היתה:צמצום מפתח אמצעי התוצרת לכל יחידת משק.ולזה: א)בטול הון חוזר,היות וכל המש-קים התקיימו כהד באיזה שהוא אופן; ב )השתתפות כל מתישב בתקציבו בסכום של 100 לא"י בערך, היות ובולם הצביעו על רווחים והון עצמי, (אנחנו כופ-רים בערכו הממשי ברוב המקרים,מלבד במושבים,עד כמה שהוא נובע ממקורות כמו:משכורת גבוהה בפקידות,מקצוע מונופולי או פרוטקציוניסטי, יורשה ). הויכוח על המפתה התנהל בין המחלקה להתישבות ומשקל עמק חפר,כי המחלקה נמנעה באותו תזמן מלהכיר ב-4 הגופים הנוספים: תולדה, ס.ס.ס.סר., עין שמו ואושה,שהוצעו לה נוסף על כל משקל עמק חפר,כמועמדים לתקציב מאת המרכז. אנחנו היינו מההתחלה בעד צמצום המפתה.בתנאי שההלואה תהיה נוחה כמו זו או דומה לזו של ההתישבות הקיימת, ונגד דרישות מופרזות המתבקשות בהכרת לסייע למספר גדול של מתישבים,והיינו בעיקר נגד הדריה של 5-6 דונם ציט-רוסים,נוסף לעצי פרי וכרמים,מתוך ההנחה,שהכספים המצומצמים המושקעים צריכים מהד לתת הכנסות,ושיש ליצור מהר משק חלב ועופות וירקות,ואין בשום אופן,כל עוד הנטוע עד עכשיו לא נותן פרי,להוסיף ענפים,המצריכים בשנה זו והבאות,השקעות בכסף ובעבודה.לא יכולנו להביא את המשקים שלנו לאוניפיקציה של הצעותיהם,לעמדתנו הנ״ל,או לעמדה משותפת אחרתעאף לקלקו-לציה אחת בקביעת מהיר הענפים השונים ובעיקר המטע - לא יכולנו לאחדם. היה משק שבישיבה משותפת סרב למסור את לסודות חישובו,והמציאם רק לאחר שנוכח כי טעה בהצעתו.לא בשאר לנו על כן,אלא לקבוע את עמדתנו בויכוח הזח במרכז החקלאי ובסוכנות על יסוד השקפתנו שהוגדרה במשפטים הקודמים, (פגישת משקלנו שנועדה אחדל כן בגן שמואל בהשתתפות אנשי המקום,בעלי נס-יון התיישבותי באיחוד הזה, אשרה - תחת רושם דבריהם המחייבים - את העמדה הזאת).
צריך להודות על האמת:מהויכוח הזה ומעמדתנו הושפע רק ההרכב ולא הגובה
83
האם התקציב הזה,אם רק יכנס במלואו,קטן בחרבה מהתקציב שקבלוהו הקבוצים שלנו בהתישבות הקיימת? ההבדל הוא קטן אם נעמיד באופן אבסולוטי סכום מול סכום (13.600 בעמק חפר; 14.696 מזרע; 15.365 שריד.ההשואה הזאת נכונה,כי בכל הקבוצים האלה שאמנם תקציבם נחשב ל-25 משפחות,נמצא מספר מתישבים בערך שווה לזה של קבוצי עמק חפר), וההבדל הזה בסכום מ-1000 - 1700 לא״י מוצדק במידת מה על ידי העובדה שהעבודה השכירה בסביבת המש-קים החדשים מקטינה בכל אופן(אם כי לא מבטלת לגמרי) את הצורך בתקציב להון חוזר,
את אותו הדבר גם נמצא,אם נשוה את הסכום האבסולוטי לאמצעי תוצרת בלבד, אסר מקבלת אותו כל יחידת משקם
בעמק הפר בגוש הקישון
בניני משק 36,500 -.150
אינונטר חי 52,500 -.83
כלי עבודה ושונות -,20 -.90
השקאה ומטעים - 155 314,000 -.20 -.343
אין לכן הבדל גדול ומכריע בציוד אשר מקבלים המשקים שלנו החדשים מזה שקבלוהו משקינו בהתישבות הקיימת (בהנחה שיקבלו את כל הסכום של 13600 לא"י).50 לא״י למשפחה אינם מכריעים, ההבדל היסודי והמכריע הוא בתנאי ההלואה : 20 שנה במקום 50; 4% רבית במקום 2; תשלום כמעט מידי בשיעור שלי 4% טרם הענפים נותנים הכנסה. התשלומים האלה על חשבון הרבית במשך שנים,מבלי שחוב הקרן ירד ויוקטן במאומה.
שוב,כאן היתה הנקודה המכרעת והעיקרית של השתתפותנו בויכוח.צריך להגיד:
בלי הצלחה, (אולי רק זו - שמספר השנים הועלת מ-15 ל-20).צריך להגיד: גם
בלי הד ראוי במרכז החקלאי (הוא לא עשה מזה תנאי אולטימטיבי במו״מ).גם בלי סיוע מתאים מצד המשקים החוששים מפני אבני נגף ועכובים חדשים בקבלת התקציב.
(המשקים במצוקה,מדגישים את הרבית שמשלמים בשוק,בבנק הפועלים,בחברת ניר. חושבים 4% להקלה ולהשג. הסוכנות בלי צדק מנצלת את זה ומצביעה על ההפרש בינה יבין ניר.ההון של חברת ניר - אובליגציות, מניות בכורה, כספי מפעל ארלוזורוב - עולה לה לחברה מ 4-5 % רבית, יוצא שהיא מקבלת 2-3 %. הסוכ-נות דורשה 4% על הון שלא עולה רבית.לסוכנות צריך להיות ענין בשיתוף הון,להגברת אפשרויות ההתישבות, והיא יכולה ומחיייבת בעד האפשרות הזאת לוותר על חלק הרבית בכדי להקל ולאפשר למתישב לקבל חלואה ולנצל מקורית ממון אחרים,כמובן שאת הוותור הזה לא נשיג בלי מלחמה ובמלחמה זו היינו יותר מצליחים אילו הסכימה חברת ניר (השותף העיקרי להתישבות החדשה) להוריד לפי הצעתנו את שיעור הרבית ב-1%,ולא היתה דוחה עד סוף השנה הח-לטה על דבר האפשרי כבד כעת,כפי שהוכחנו במספרים בישיבה שדנה בשאלת הר-בית).
בעקבות הויכוחים האלה,הודיעה הסוכנות שתיישב השנה רק מספר כזה של מתיש-בים,שיתאים לסכום הכסף אשר יעמוד לרשותה. המרכז החקלאי שוב החליט,תחת לחץ,להוסיף לרשימת משקי עמק חפר ו-4 המשקים הקבוציים שכבר הוזכרו,גם את גבעת השלושה,גבעה ברגר והכובש.
יש לציין, שהסטטוס של עין-שמר לא היה טוב,הסוכנות לא אהדה את ההצעה לשוב להשקיע כספים במשק,אשר ממנו נתנו לה פעם להפטר. טענותיה היו:
1.היא השקיעה כנר במשק זה סכום של 10,701 לא״י.
של התקציב לכל יחידת משק.גבהו נקבעו הצטמצם,כאמור בהתחלה,בלחץ מספר המתישבים שהובא בחשבון.ומגיע בנקודה קבוצית של 40 משפחות לסכום של -,16.600 לא"י,המתחלקים כדלקמן:
בנינים בניני דירה -.3475
בניני משק -.3460 -.6935
אינ ונטר חי 40 פרות -,1600
פר -.100
2000 עוף -.400 -.2100
כלי עבודה -.400
השקאה 400 דונם -.3200
מטעים 120 ״ -.3000
הכשרת -.400
פיקוח -.565
-.16600 לא"י
פחית השתתפות המתישבים -.3000
-.13600 לא״י.
2. היא הקטינה את חובו ל-900 לא״י בלבד,במחיר הסתלקותה מדאגה נוס-פת לו.
3. המרכז החקלאי וותר על פעולה נוספת במשק זה והעביר סכום שעוד
הגיע לו לקבוץ ס.ס.ס.ר. בתור השתתפות באקבידוקט משותף למשקי עמק הירדן. ,
שגיאה נעשתה בזמן חילוף המשמרות היסודי בעין שמר שלא גויסו כל הכוחות להעביר את המשק הזה לרשת המשקים שהגיע להם וחכו לתקציב הביסוס.כי הרי מצבו החוקי היה כמו זה של מרחביה בהכנס אליה הקבוץ.בעד השגיאה או ההז-נחה הזאת,אולי פרי התקוה ליהנות יותר מכספי התישבות האלף - סובל המשק הזה עד היום.
הרשימה החדשה של המרכז החקלאי כללה על ידי זה 17 נקודות (7 מושבים עם 327 חברים בערך ו-10 קבוצים עם 440 חברים),המונות יחד 767 יחידות משק. סכום התקציב אמנם הועלה ואחרי ישיבת הועד הפועל הציוני שוער ב-120.000 לא״י, המצטרפים מתקציב תרצ"ה,כספי דרום אפריקה ופדיון עבור קרקעות של קהלית ציון,אולם גם הוא לא הדביק את הצרכים של רשימת המרכז.את התהום, שהתמותה בין עמדת הסוכנות והחלטת המרכז,ניסה האחרון לגשר בשתי הצעות:
1. ההלואות של ניר תחשבנה כהתישבותיות ותורדנה מסכום התקציב.
2. בקבוצים יישבו לעת עתה דק את מחצית המשפחות,היינו 20-25 בכל נקודה, לאחר מו"מ רב שנמשך שבועות קבלה המוכנות את עמדת המרכז החקלאי,בתנאי:
א) שההתישבות במושבים תהיה שלמה (לכל יחידת משק).
ב) שלקבוצים תנתנה הלואות התישבותיות לענפים שלמים ומסויימים לפי חישוב מספרן המלא של המשפחות המאושרות להתישבות בכל נקודה,מבלי להתחייב על המשכת ההלואות האלה לכל הענפים עד לביסוס המלא.
יחד עם זה הודיעה הסוכנות שאת תקציבה תתן רק על יסוד חוזים חתומים, ומצדה תחתום בהתאם לכסף שיהיה בקופתה,הסכום של 80.000 לא״י נאמד אז כאפשרי בזמן הראשון והקרוב ביותר על חשבון 120.000 לא״י המשוערים.
הסכום שהתבקש מתוך החלמת המרכז התנועע בגבולות של 120.000 לא״י.סיכום הסוכנות,אשר העמיד לרשותו רק 2/3 לזמן הקרוב,עורר במרכז החקלאי את שא-לת התור.הקבוץ המאוחד דרש חלוקה שווה של כל סכום שיהיה בין הגופים שאושרו אנחנו בחשיבת הועד הפועל של הקבוץ הארצי החלטנו גם כן לעמוד בתוקף על הדרושה הזאת. המרכז החקלאי הסכים לה וגם בסוכנות לא היה להעב-רתה כל קושי (כמובן לגופים הקבוציים) על יסוד ההחלטה לתת הלואות לענ-פים שלמים ומסויימים.בינתיים הופיע ערעור ועד הארגונים והמושבים,שדרש את הכנסתו של גוש תל-מונד (חרות,עין ורד,כפר הס) למסגרת התקציבית של השנה.הפרשה הזאת היתה קשה כבר משום כך שמצבו של גוש זה באמת רע ומסובך ובלי הלואה התישבותית למשק עזר לא יתאושש.אנחנו קבענו שיש יסוד אוביק-
טיבי להשגת הלואה כזאת ממקורות שלא נתנים לניצול עבור משקים אחרים,ורק
כאשר המקורות האלה יכזיבו,יבוא בחשבון תקציב הסוכנות.המרכז החקלאי הציע להכניס עם ההבבלה הזאת את גוש תל מונד להקציב הסוכנות לאחר שיסופקו 120.000 לא״י הראשונים ל-17 נקודות הנזכרות.ועד הארגונים לא הסכים לזה ודרש חלוקת התקציב כולו לפי חוקת תור להתישבות.בועדה (אורי, דובדבני, בדר) שהיתה צריכה על פי הוראת הועד הפועל של ההסתדרות לברר את אפשרות
החלוקה לפי התור,הצענו,לחלק את כל התקציב הלאומי חציו להתישבות אינדי-
בידואלית וחציו להתישבות קבוצית.נמוקינו היו:
1. שויון זכויות של התנועות דורש העמדתן במצב אוביקטיבי שווה.
2. לרשות ההתישבות האינדיבידואלית עומדים כל הפקודות הכספיים(התישבות האלף,אמריקה,בתי כפר,בנק למשכנתאות,ניר,הסרבנות),לרשות התנועה הקבוצית רק הסוכנות וניר.
3. יש יחס מספרי כמעט שווה לשתי הצורות. בהתישבות הקיימת:
מקבלי תקציב: בקבוצים 795 במושבים 533
הת׳ישגרת הזגלף ״ - ״ 360
795 893
בהתישבות החדשה
ומחכים להתישבות קבוצים 2450 ארגונים 2621
הצעתנו לא נתקבלה. בבירורים בועד הפועל והמשכם במרכז החקלאי ובועדה שנקבעה (הרצפלד,הלפרן,שקולניק) ליישוב הענין צפה פשרה והצעה תקציבית ל- 152.000 לא״י ולשעורם הראשון 82.000 לא"י,שנתמכה על ידינו,לאחר שהובטח (לעומת ההצעה הראשונה) שבסכום המצומצם של 82.000 לא״י יכלל גם קבוץ מעברות.
על יסוד הסכום הזה קבע והחליט המרכז החקלאי את הדברים הבאים:
.84.
!.הלוקת התקציב. בגבול של 152.000 לא"י של 82.000 לא"י
כפר ויתקין 150 יח. 35.000 35.000
כפר חיים 50 13.500
אביחיל 10 3,000 3,000
עין עובד 15 000;3
תימנים 15 4,500
הפועל המזרחי 20 6,000 6.000
ם" ד, לפרשני ם 000, 65 44,000
משמד השרון (ענפים ל 40 יה״) 4.500 2.810
גבעת חיים 50 5,625 512;3
עין החורש 40 500;4 2,810
מעברות 40 500;4 810;2
גבעת השלושה 50 5,625 3,513
השוה״צ בנרת 50 5,625 3,512
הכובש 40 4.500 2,810
עין שמר 40 4,500 2,810
אושה 40 500;7 7.500
גבעת ברנד 50 5.625 3,513
חולדה 40 500;4 ״ 2.810
ס"ה לקבועים 57,000 38,410
גוש תלמו ג?״: לד חד ספוק הרשימה הנ״ל 200 יnא 150 ל0 30,000
2. חישוב התקציב לקבד?_
נעשה על יסוד ביסוס 2 ענפים שלמים למשק בן 40 יחידות. (למשק בן 50 לחידות 25% בהספה-,) רפת ל-80 ראש 800 לא"י
מחלבה 60 "
מתבן 250 "
40 פרות 1600 "
פר 100 -,0810 2 לא" י
7 לולים ל-2000
עוף 650
7 הדדי אמון 350
חדר דגירה, מחסן
ונידור 140
2000 עוף 400 -.1.540 ״
פיקוח ~ -.150 ״ -.500־4
בסכום של 82.000 לא"י נכנס בחשבון החלק הראשון של תקציב זה - 2,810 לא"י ל-40 יח. משק ובתוספת של 25% ל־50 יח, משק.
המרכז החקלאי הוסיף להצעה הזאת את ההנחות הבאות:
א) כספי נירזבתי כפר וכד',שהושקעו עד עתה או יושקעו בעתיד בנקודות הנכ-ללות בתכנית ההתישבות באמצעי הסוכנות, נחשבים להלואות התישבותיות.
ב)מושבי גוש תל-מונד יוצעו להשלמת התיישבותם לפי הסדר אשר בהצעת התקציב ובהתאם למספר היחידות הנמצאות היום במקום.
ג)לאחר שתוצא התכנית הזאת לפיעל, ובטרם תתחיל התישבות נוספת על יסוד חוקת התור,שתעבוד על ידי ועדה מיוחדת, ישתמשו בסכום של 20,000 לא"י בע-רך מכספי התקציב של תרצ״ו להשלמת כפר חיים עד ל-80 יחידות משק ולהשלמת הסכום שיגיע לקבוצים לפי הקציב מלא - -. 275 לא״י ליחידה בחישוב של
20 יחידות לעין החורש
25 ״ לגבעת חיים
20 ״ למעבדות
20 ״ למסמר השרון
25 ״ השוה"צ כירת
20 " עין שמר
20 ״ הכובש
25 ״ גבעת השלושה
20 ״ חולדה
25 ״ גבעת ברנד.
ד)לאחד השלמת כל התכנית הזאת תיעשה הפעולה החתישבותית בגופים האלה או בחדשים לפי חוקת התור שהעובד ותאושר על ידי המוסדות המתאימים. של ההס-
תדרות בראשית תדצ״ז.
85
86
מתוך פירוט התקציב מתברר, כי אושה נשארה מחוץ לכלל המשקים הנ״ל.בדקת הבירורים שהתנהלו על עצם התקציב התגלתה האפשרות לנצל את רצונה של דרום אפריקה להציב ציון לגנרל סמוטס,לבנין ולביסים יסודי של נקודה ישובית. עלה לנו להטות את האפשרית הזאת לאושה ולהבטיח לה תקציב-ביסוס מלא ויסו-די עבור 40 משפחות והבטחה להתישבותן של עוד 20 משפחה,באם דרום-אפריקה תמציא לכך את הפקןרדת.התקציב של אושה - הנקראת כעת רמת-יוחנן - מצטרף מ: 5500 לא"י לבניני דירה 3100 ״ לבניני משק
2000 ״ למכונית וכלים
3000 ״ להשקאה
1750 " לפרות ופר 500 לעופות
200 לבהמות עבודה
3000 ״ למטעים
1000 " לבלתי נראה מראש 1000 " פיקוח 21050 א"י
פחות השתתפותם 4000 " 17030 לא״י.
על חשבון הסכום הזה תקבל הקבוצה מהתקציב המצומצם את הסכום של 7500 לא״י. ברור שהיא בטוחה ביתרת התקציב,מה שלא ברור ביחס לקבוצים אחרים.
מה ביתן התקציב וזה למשקים שלנו ?
1, ל-3 המשקים:עין החורש,מעברות ועין-שמר:
א)ביסוס מוחלט של הענפים מדיירי ההכנסה והמחזור: רפת,לול.
ב)ביסוס ענף המטע על ידי ניר.
ג)יסוד לתביעת על המשך התקציב בגבול של 40 יחידות משק למים ודירה.
ד)אפשרות של השגת הלואה לטים ממקורות אחרים על ידי השארותם חפשיים
מכל משכנתא חלקית.
2. לאושה - בטחון ביסוס מהלט.
מה נותנים למשקים שלנו הסכומים החלקיים שיקבלום כעת ?
בכל אחד מ-3 המשקים:עין-שמר, עין החורש,מעברות - 1200-1600 לא״י לחובות
ואת השאר להשקעות הדשות.
לאושה: 2540 לא"י לחובות,5000 לא"י להשקעות חדשות.
מצבם קל שלשת המשקים עין החורש.עין שמר ומעברות (כי גם היא הצליחה בינ-תיים לצבור חוב גדול . בעיקר צרכני) יישאר קשה.
(יוצאת מהכלל רק אושה על ידי מיעוט חובותיה,השקעותיה לרוב במפעלים צר-כניים והבטחה תקציב גדול),לאחר שאשיג עוד השנה את יתרת התקציב עבורם עד לסכום של 4.500 - 5.500 לא"י לכל משק,נצטרך להבסיח להם מהתקציב שיק-גע בקונגרס המתכנס את חלקם העודף להקמת דירות וסידור המים - ולפדיון השקעותיהם בסעיפים אלה.
יתכן שזה יצריך מלחמה בקונגרס.המלחמה העיקרית תהיה כאן בארץ בהסתדרות על חוקת תור שלא תקפח ותמיט אסון על התנועה הקבוצית.
ההתישבות המתחילה.
השלב העיקרי להתישבות מחוה השגת קרקע.צריך לקדם אותה גיבוש הקבוץ התו-בע,ולפעמים ההתגבשות הזאת עולה כפרי הדאגה והתביעה,כפרי הבטחת היסוד המוצק מתזזת לדגלים - הקרקע. והשיבה כמובן ההתכוננות והמשא ומתן, - וחשו-בה הבטחת המוסדות והכרת הזכויותיאולם חשובה על הכל ומכרעת - עובדה ריאלית שנוצרה,תלם ומענית חרושים,יתד אחת שנתקעה.
הבטחות קרקעיות היו בבר לפני שנה: 1.לעין המפרץ - במפרץ חיפה.
2.לעין הקורא - בצמח.במקום הקמתו של מפעל ארלוזורוב.
3.לעין השרון - במקום בלתי-ברור.התנהל מו״מ על קנית שטח עבורם ביקנעם, מבוסס על הבטחת ציוני יוגוסלביה להמציא את החלק העיקרי - 7000 לא"י מהכסף הדרוש.
4.לתל-עמל מרמת-גן - בבית שאן,על יסוד הבטחת יהודי דרום-אפריקה להמציא
לקהק"ל הלואה בסך 3000 לא"י.
במה התקדמו עניניהם של ארבעת הקבוצים האלה במשך השנה ?
אדמת המפרץ החקלאית,שאינה ראויה להתישבות טרם תיובשנה ביצותיה,עדיין לא התחלקה.עד כמה שהיא נעברת,נעשה העיבוד באיפן זמני על ידי משקי עמק הירדן ונוריס, בזמן הזה עסק הקבוץ בהעברת מחנהו והקמת נקודתו הקבועה על השטח של 90 דונם שקבל באיזור העירוני.הוא נעזר בזה ע״י הסכום של 1350 לא"י,שקבל בתור דמי פצויים והעברה מאת הקהק"ל והלואה בסכום של 400 לא״י מאת חברת ניר ל-4 שנים.בנין המשק,המיוסד בעיקר על הרפת,עוכב על ידי עמדתו השלילית של המרכז לטכונת עובדים להקמת בנינים משקיים חקלאיים באיזור הזה.ועדה של מומחים (2 דעות נגד אחת) הצטרפה לעמדה הזאת מסיבות בריאותיות, והקהק"ל מסתמכת על חלות-דעת זו.ההבטחה שהקבוץ קבל - 1000 ד' מאדמת המפרץ החקלאי - בינתיים בעינה עומדת. בישיבה משותפת של הקהק״ל והסוכנות על עניני המפרץ,שהתקי ימה בחודש האחרון הוחלט לדחות את חלוקתו של השמח החקלאי לזמן מה.היות ותוכן הדיון הזה וההחלטות לא הגיעו אלינו רשמית,ומכס וכי קרקעות עם הערבים והממשלה בשטח זה טרם נסתיימו,לא ראינו יסוד לערער על העמדה שנתקבלה.ערערנו רק על זה, שההבטחה שניתנה לנו פעם לא ה וזכרה,ודרשנו שתוכר רשמית - בהנחה שאם מתוך בחינות ישוביות לא תתמלא ־ הקהק״ל תהיה אחראית להמצאת שטח אחר, וגם דרשנו להסכים,שהקבוץ יבנה את הרפת,כבנין משתי ראשון על שטחו(90 ד׳). הקהק״ל לא הסכימה לדרישה האחרונה;על השטח של 90 ד' היא רוצה בישוב עי-רוני,לא חקלאי,כי הוא על שמח כזה לא יכול להיות חקלאי.היא מוכנה להשאי-רו בידינו,ואז יספיק הוא ל-2 קבוצים עידוניים,ותמורת הויתור על משק חקלאי באיזור זה,היא מוכנה למסור לקבוץ המוותר שטח מתאים באיזור החקלאי בתנאי מפורש,ששם יבנה המשק.
הענינים ההתישבותיים של עין המפרץ לא התקדמו על כן בהרבה. הקהק״ל מניחה,שבפרק זמן קצר תגמור עם הממשלה את הסכסוך הקרקעי ובתקופה של שנה,שנה וחצי,תגש ליבוש ולהכשרת המקום להתישבות,אנחנו מצווים לדיון יסודי בהשתתפות ואימוץ המחשבה של הכוחות המשקיים של הקבוץ הארצי.
לא התקדם כמו כן או רק מעט מאור התקדם דבר התלשבותו של קבוץ עין הקורא, שהובטחה לו על יסוד השתתפותה של ההסתדרות הציונית הצ׳כית במפעל ארלו-זורוב.הגורם העיקרי - פיזור הקרקעות שנקנו בצמח והיעדר אפשרות לרכזם לקומפלכסים הראויים להתישבות ולבנין משקים עליהם - מבלי להתפשר על חי-לופים עם הערבים.הפרשה הזאת נמשכת זמן רב,ולא הסתיימה עדיין בגלל הרבה שגיאות שנעשו/הערבים דורשים פצויים עבור החילופים והסכומים שנראו פעם לגבוהים וליקרים,מכיון שעמדו על המקח ורצו להוזילם,הזמן והתנאים גרמו שהוכפלו והושלשו ולא ידוע עדיין מה המחיר אשר הקהק״ל תצטרך לשלם./ מחיר נוסף ויקר משלמים מלבד זה הגופים הבאים בחשבון להתישבות באיזור ההוא על ידי הזמן העובר ללא פעולה ומדלדל את ועונם ומרצם.חפשנו דרך לשבור את החרמה - בקבלת שמח ויהשגת עבודה ע״י השטח (קדמת קרת)ולא מצא-נוהו.עמדנו משום כך כבר כמה פעמים לפני הנסיון להחליט על בטול התקשרו-תו של קבוץ זה עם מפעל ארלוזורוב ולהעבירו לתקוה קרקעית אחרת.בכל פעם עכבה את החלטתנו בשורה שהענין מתקרב לגמר חיוני.גם כעת התבשרנו שקרוב הוא הסיום : א)ע״י הבטחה שניתנה לב״כ הקהק״ל בצ׳כיה להקציע בערד כפה חדשים - בין אם סכסוכי הקרקע יפתרו או לא - שמה קרקע לקבוץ בצמת, ב)מחלקת הפיתוח לקחה על עצמה לגמור את הפרשה היו עם הערבים, ודרשה מהם (את אשר דרשה מקודם מאת הקהק״ל )להסכים למפרע לריכוז הקרקעות (ליהודים לחוזר ולערבים לחוד)שיעשה ע"י הסטלמנט. הערבים - מלבד שלשה ודוקא אלה שהיו הראשונים מוכנים לפשרה עם הקהק״ל - חתמו על מכתבי הסכמה כאלה. מחלקת הפיתוח הודיעה,שלא תתחשב עם המסרבים,מלכד זה יש תקוה מבוססת שגם
המסרבים יחתמו.ישאר ערד להתפשר על הסכום שישולם בתור דמי פצויים,וכאן עוד יש הפרש בין השגות הקהק״ל ואלה של מחלקת הפיתוח,ובי ן שתיהן לאלה של הערבים.אולם היות והענין הזה נמצא בידי מי שיש בכוחו לכפות על שני הצדדים,קרוב לודאי שהדבר יגמר בזמן הקרוב. יוסר על ידי כך הגורם העיקרי המעכב את התחלת ההתיייבות: העיקרי אולם לא היחידי והאחרון. מיום ההכרזה על מפעל ארלוזורוב בצמח מתנהל ויכוח חריף עם ארגון אפריט וועד הארגונים והמושבים,שאינו רוצה להיות מקופח .וסמקומו יעדר במפעל. הויכוח הזה הוא פרינציפיוני.- משקי עמק הירדן דורשים את צמח כטריטוריה קבוצית, - אולם יש לו גם צד מעשי,שטח הקרקע,שיעמוד - באם ירוכז - לרשות ההתישבות,קטן מלספק את כל הגופים.הוא יכלול את השמחים הנמצאים היום:
.87.
88
בגבול של 1385 דונם טורקיים באום אל מסר
״ רובד " 11 זז 3319
יי קסר " " " 1591
״ דולר " 1? If 2417
״ הכרנה " IS 51 100
7932 ד׳ מסויים. שהם 15 15 8812 ובס״ה
ולהוסיף: היא להחזיר מהשטח הזה התכנית
210 דונם = ל־ 1800 ד׳ מ-1590 לדגניה א'
255 ״ ל- 1800 II מ-1545 ״ ב'
660 ״ — ל״ 1800 11 מ-1140 לבית-זרע
1775 ד׳ 650 ״ ל" 2400 11 מ-1750 לכנרת
1800 " ל- 2400 !1 ״-600 השו"'צ
1800 ״ לגורדונה
1800 ״ 7175 ד' לעין הקור??
קבוץ מגדיאל היה קשור עם תכנית ל קניה ביקנעם;לצדכי הקניה הזאת !,תחי י-י-גה ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה להמציא במשך דנים אחדות הכנסות-יתר על הכנסות הקהק״ל הרגילות בסכום דל 000? לא •יי« הקהק״ל הבטיחה מצדה להוסיף ל צרכי הקניה הזאת סכום קל 2000 לא" י.בם יי ך חרדים התנהל מוייס על אופציה והמסכתה,כי הקניה סם היתה מצד ציוני יוגוסלביה מותנית במציאות מים. הם י ם לא נמצא ו עדיין.
לטובת הקניה דברו - הקרבה לחיפה והיות הסטח מרוכז ופורה.בדעת המו״מ ולאחר ייבקוסי שכנענו את המרכז החקלאי(הרצפלד) ;יתמוך בתכנית י ;ינעם, והדג נו את המסכה האופציה,הופיעה אפל רות להסיג 1200 דונם יחרתיה מדני הצדי־ דל□ דל הכביס חיפה-נצרת. היות :
א )ביימו! הזה נמצאים ספחים גדולים שניתנים להשקאה והטדרונים כיום ראויים למטע (חוות דעתם ״ל אפרתי,מ וסה, הרשקובי־ן׳׳חדסי).
ג) י ס נ ן תקוות מבוססות למים ־״ מקוי המים ליל הכרמל(בא ר יגור) וקוי המים של הגליל העליון הזורמים לים התיכון (באר בפר חסידים).
ג)קשר מהיר על ידי כניס מרכזי עם חיפה (חלב, ביצים, ירקות^בודה צדדית). היינו בעד חיסול התכנית דל יקנעם ובעד קבלת קרקע בחרתיה. נוכח הספקות שהובעו בישיבת הועד הפועל ל הקבוץ הארצי לתכנית זו,קסרנו אותה עם הצעה.שהקרן תסכים,כי היות ולא תוציא פרופה לרכישת הספח הזה, להלוות לקב וץ ׳להתחלת התיליבותו סכום של 3000 לא ״י לזמן ארוך וברבית נמו-כה. לאחר מ ו"מ רב הסכימה הקהק״ל להצעתנו בהגבלה ז שקודם יכנסו לקופתה 4000 לא״י מ״־7000 שהובטחו לה מאת ציוני יוגוסלביה, ״ ודק לאחר זה יקבל הקבוץ את כספו.על יסוד האינפורמציות שהיו לנו חשבנו,שהסכום אשר דורסת הקה״ק כפעם שנמצא כבד בידה.התברר שהיא לא הי תה נכונה ושנצטרך עוד לחכות עד שהקבוץ יקבל את חל־ו״הצענו מידור מלוה ביוגוסלויה על חשבון החלק הזה על סם הקהק״ל עבוד הקבוץ, ״־ ונמסר לנו דהמלוה הזה אפשרי,אם חם כים לו הלשכה הראשית באיייי,אנחנו התחלנו בם ו ״מ חדי עם הקהק״ל על מפרעה אי על הסכמתה למל ו ה, ו גי נווי ים עכבנו את העליה על הקרקע שה י תה כנראה באותה
ההפרש של 757 בין השטח הזה והקנוי,יתכן שיופסד בקשר עם החילופים או המדידה החדשה.בכל אופן אין הוא מספיק לישוב ארגון אפרים.בכדי שהאר-גון יקבל בצמח את השטח המתווים למספר חדריו,צריך היה או להקטין את מספר היחידות בישובים הקיימים,או לא ליישב את שני הקבוצים החרדים. בשים לב לקשיים האלה ,החליט המרכז החקלאי,שהארגון יתישב בבית-שאן, וזכויותיו הכספיות במפעל ארלוזורוב תשמרנה, - הארגון וועד המובנים לא קבלו את ההחלטה הזאת ודורשים קרקע במקום שם יוקם המתעל. יתכן שעוד תופיע רשמית ההצעה,שאמנם שני הקבוצים(גורדוניה ועין הקורא) יתישבו בצמח,אולם כמתיש-בים רגילים על חשבון תקציב רגיל,ומפעל ארלוזורוב יוקם בבית-שאן עם אר-גון אפרים וגופים קבוציים חדשים.
הנה כי כן גם הפרשה הזאת טרם נסתיימה, צפונות בה הפתעות - מלחמה של עמק הירדן על המפעל שהם היו ובדיו העיקריים,מלחמה של שני הקבוצים על חלקם בכספי המפעל.
בכל זאת יש לסכם - שענין צמח ומפעל אורלוזורוב נעשה אקטואלי להגשמה בתרצ"ו - ויש יסוד לקוות שההפסד הגדול הנגרם לקבוץ על ידי היותו כפות לאפשרות זו של התישות - ימצא סוף-סוף שילומים.
התקופה אפשרית - הקבוץ רק העביר פלוגת לעבודות בחיפה,קנה אוטו משא, והתחיל בחיסול של מחנהו במגדיאל.המו״מ שלנו עם הקהק״ל לא התקדם,לעומת זה פרץ סכסוך על אדמת חרתיה,שהעמיד בספק את אפשרות העליה על הקרקע בתקופה הקרובה.בעת היות המשלחת היוגוסלבית בארץ (פורים - פסח תרצ״ה) לרגלי המכביה והנחת היסוד ליער על שם המלך אלכסנדר(שיוטע על ידי הקבוץ) השגנו את הסכמת הקהק״ל למלוה ביוגוסלויה עבור הקבוץ (בסכום של 2000 ל. מתוך ה-3000 ל ) - ונמסר לדייר אלבלא שהופיע בשם ציוני יוגוסלביה היפוי כוח לעסוק ביוגוסלביה בהגשמתה,כמו כן הותנה,שבאם המגבית עבור היער על שם מלך אלכסנדר תעבור את הסכום של 3000 לא"י,הסכום הנוסף יעמוד לרשות הקבוץ לצרכי ההתישבות. במו"מ שנהלנו עם הנהגות ״ויצו״ היוגוסלבית והרומ-נית - השגנו הבטחות,שתקבלנה על עצמן פעולות כספיות בגבול 1000 לא״י בכל ארץ לבנין בתי-ילדים עבור הקבוץ.
בינתיים הזמן עבר ללא פעולה.הקבוץ נמצא במצב של מתיחות והסכים כבר לעלות לנקודה זמנית - עד שסוף-סוף קבל רשות לעלות לחרתיה,אם כי הסכסוך עם הערבים טרם נגמר.ימים אחדים אחרי עליתו נגמר גם הסכסוך עם הערבים ואין מפריע לקבוץ בהתחלת בנין נקודתו.חסר רק כסף לפעולות הראשונות: סידור מים,בנין הבית הראשון,הקמת רפת.מיוגוסלביה נתקבלה הודעה,שאפשר בכל יום לקבל את כספי ההלואה(2000 לא"י).עם קבלת ההלואה - וסכומים נו-ספים,שהתנהל עליהם כבר מו"מ עם חברת ניר- מובטח,שהתחלת הפעולה המשקית של הקבוץ תהיה תכניתית - ורק על יסוד הלואות ארוכות זמן ולא מכבידות בי ותר.
על יסוד הלואה של 3000 לא״י,שניתנה בעזרתנו בחדש מאי אשתקד לקה״ק,חוזקה ההבטחה,שנתנה כבר קודם לתל-עמל - על מקום להתישבותו בבית-שאן.החלטנו להפנות את תל-עמל לתל-שוק. היינו בטוחים בעזרתו של קבוץ בית-אלפא וידענו, כי הוא יעזור להתבססותו של תל-עמל. הצענו את זה למרכז החקלאי,אשר דחה קבלה החלטה. החלטנו על העברתו ההדרגתית של קבוץ תל-עמל לסביבת תל-שוק, באשר ידענו שבלעדי זה לא נצליח להבטיח לו את השטח הזה.באוקטובר 1934 העביר הקבוץ את הפלוגה הראשונה.היא היתה קטנה והתפרנסה על עבודות חפירה במשק בית-אלפא. בחודש נובמבר השגנו עבור הקבוץ עבודה על ידי התקשרות עם הקה״ק על זריעת 2000 ד' תבואות חורף,5000 ד' חריש לקראת השנה הבאה.העבודה הזאת אפשרה לו(בעזרת ערבויות של הקבה"א)ליצור מנוף לפעולה מסועפת - להג-דלת מספר האנשים,לרכישת שני טרקטורים,מחרשות,קומביין,ציוד מכני של משק חקלאי גדול ששויו 1200-1300 לא״י בערך.עבודה מרובה השקיע הקבוץ באדמה בתל-שוק.מיד עם בואו לבית אלפא התמסר לבדיקת הקרקע,להכרת השטח,לחיפוש ובדיקת מעיבות המים הסמוכים,הקבוץ חכר באופן מיוחד ממחלקת הפיתוח של הממשלה שטח אדמה - 300 ד' בערך,הגובל עם אדמת תל-שוק,ונהנה ממקורות המ-ים שמה.שלם דמי חכירה בשעור גבוה.זרע על אדמה בלתי מוכנה לזריעה(על אחריותו). התקין תעלה באורך של 750 מ',ריכז את כל השטח והשקהו.נהל מו״מ עם מחלקת הפיתוח על רכישת השטח הזה - החשוב להבטחת בעלות על המים,קבל הסכמה פרינציפיונית שהובילה לרכישתו על ידי הקהק"ל ולהחשת אפשרות התחלת ההתישבות באיזור זה.
צריך לציין כאן במיוחד את עזרתה הגדילה והמסורה - החומרית והחברית -של בית-אלפא.
הערכת פעולתו של תל-עמל מצאה את בטויה בהחלטת הקה״ק - אחרי כל סירוביה הקודמים - לאשר את התישבותו בתל-שוק ובהודעת הסוכנות שתשיב לקה״ק - עם התחלת פעולתה בגוש זה - את כל הסכומים שתוציא או תלוה לקבוץ לכבוש המ-קום.
סיכום ארבעת הפרקים מראה שעוד רבות נצטרך להשקיע עד שעין-השרון ותל-עמל יקימו את משקיהם,ועד שקודמיהם - עין המפרץ ועין הקורא יגיעו לאפשרויות כאלה ולניצולן. הוא גם מראה ללא ספק,שסביב התישבותם של הקבוצים האלה צריכה להתרכז פעולתנו העיקרית בזמן הקרוב - בשטח הקרקעי, התקציבי והכספי.
89
90
ההתישבות העתידה.
הפרקים הקודמים דנים על 12 קבוצים,הנמצאים בהתישבות הקיימת,החדשח והמת-חילה.מלבד אלה מחכים 17 קבוצים במושבות לתורם - ואנחנו כבר התחלנו בטי-פול סביב אפשרויות התישבותם העתידה.לפעולה הזאת טרם ישנן תוצאות ממשיות אולם כבר היום אפשר להגיד,שבעתיד הקרוב תשא פרי.לנו מגיעים מקומות להת-ישבות :בבית-שאן(ע"י הפעולה בליטא),במפעל אוסישקין(אשר יתכן,כי יהיה בדרום),ובעמק חולה,כאשר יגיע תורו.מלבד זה אנו מעונינים בהתרבות מספר נקודותינו באשר הן שם.כשם שנעזר קבוץ תל-עמל ועוד יעזר על ידי בית-אלפא, ככה יעזרו הקבוצים אשר יתישבו בסביבת או בקרבת משקינו המבוססים, - ככה גם לפחות בקנה מידה איזורי נוכל לגשת להנחת יסודות לשיתוף כלכלי בין-קבוצי.
סיכום.
לא נעסוק בסיכום הנעשה בשנה האחרונה.נסכם את הפעולות שצריכות להיעשות בתקופה הקרובה.
א) ממוש ההתישבות הנוספת בהתישבות הקיימת ע״י הגשמתה י של הבטחת הקונ-גרס(משמר העמק) והבטחת הסוכנות לקרן הלואות לעמק הירדן(בית זרע). השגת הבטחות חדשות (מרחביה , מזרע , שריד , גן-שמואל ) על חשבון הקרן שצריכה להוצר.
השגת הלואות לזמן ארוך לקונברסיה של חובות המשקים.
ב) השגת תקציב מלא (13.600 לא״י ) עבור 3 המשקים עין החורש,עין שמר ומעב-רות, - וחיפוש אחרי מקור לקונסולידציה של חובותיהם.
ג)שמירה על מלוי ההתחיבויות כלפי רמת-יוחנן.
ד) המרצת התישבותם של עין-המפרץ ועין-הקורא, תיכון תכנית התישבות ופעולה עבורם ועבור עין השרון ותל-עמל וממון התכניות האלה ע״י מקורות תקציביים ואחרים.
ה) הגברת כוחה של הקרן העצמית והפיכתה לקרן ערבות גדולה,שתהיה לעזר בה-שגת המלוות הקונסולידציוניים וההתחלות ההתישבותיות שלנו.
ו) יצירת תכנית קרקעית עבור 17 הקבוצים במושבות והבטחת הקרקעות האלה -במוסדות ע״י פעולה עבור הקה״ק,ויצירת עובדות כבושיות ריאליות מקנות זכות ללא ערעור.
t
הפעולה ההתישבותית בשנת 1933.
בשנה זו הונחו היסודות לחלק גדול מהפעולות,אשר בהן המשכנו בשנת 1934 ואשר נתגשמו כבר או עומדים להסתיים בהצלחה בעתיד הקרוב.
התחילה הפעולה ביוגוסלביה ובארץ בקשר עם הבטחת ההתישבות לקבוץ עין השרון,אשר סוף סוף זכה גם בשבועות האחרונים לעלות על אדמתו.
צפור נשלח מטעם הקבוץ הארצי לצ״חיה בכדי להבטיח את התישבותו של קבוץ עין הקורא. הוא השתתף במפעל התישבות ארלוזורוב בצ״חיה. הקבוץ אושר להתישבות במפעל ארלוזורוב.
התחיל המשא ומתן הראשון על התישבותו של קבוץ תל-עמל,אם כי עדיין מבלי לקשור אותו עם שום נקודה מסוימת.
הבטחנו בתנאים ידועים,אשר מילואם תלוי בראש וראשונה ממאמצי תנועתנו בפולניה את התישבותם של שני קבוצים פולניים בעתיד.לשם בך מצווה תנו--תנו בפולניה להגביר את פעולתה למען הקרן הקימת לישראל.
הגענו לידי הסכם עם הקרן הקימת לישראל בקשר עם מפעל כפר אוסישקין, אשר לפיו הובטח לנו חלק בהתישבות הזאת, בהתאם להשתתפותה של תנועתנו במפעל הקמה הכפר.
אולם על כלם - וזה העיקר השקול נגד כל יתר פעולתנו בשנה ההיא,הוצאינו סוף סוף לפועל את ההישבותו של קבוץ ג".
זאת היתה בתקופה ידועה אחת השאלות הכאובות ביותר של תנועתנו.הקבוץ הזה,אחד מבין ארבעת הקבוצים,אשר השתתפו ביסודו של הקבוץ הארצי,לא הצליח גם הוא להמלט מהגורל המר של יתר הקבוצים הותיקים שלנו במלחמתם על התישבותם.הגשמת תכנית ההתישבות שלו נדחתה משנה לשנה,גם אחרי שהוב-
-טחה כבר למעשה ע״י כל המוסדות. ואחד ממפעליו החשובים ביותר של הועד הפועל - הוא ביצוע ההתישבות הזאת.אמנם עדיין לא הובטח לו למעשה כל שסח הקרקע הדרוש וההכרתי להתישבותו, וברשותו של קבוץ "מעברות" -כעת לא יותר מ-500 דונם.אולם הצעד העיקרי והמכריע נעשה כבר.הקבוץ על הקרקע והתחיל בבנין משקו. על התנועה מוטל להמשיך את מאמציה בכוון הבטחת יתר הקרקע ההכרחי לקבוץ לשם התפתחות משקו.
את הפעולה ההתישבותית רכז בשנת 1933 -צבי לוריא.
.91.;׳של הארגון/ לבצר את מעמדו ?״ל הפועל העברי הפא ו דג ן,לה ר־ "מיב את כ י ב ושי ו, להלחם בעד העלאה מתמדת על דרגת השכר ותנאי העבד׳דה; - רק בכוחו לעמוד בפני גיוס כוחות ענודה זולים ובלתי מאורגנים לעבודות הממשלה והעיריות,
ועידת קופת חולים (1933)
הרכבה של הועידה - 38 חברי מפא״י, -7-השומר הצעיר, 5-פועלי ציון, הצביעו עלינו - 1554.
סיעתנו דרשה בקורת חריפה לגבי הועד הפועל של ההסתדרות על יחסו האדיש לגבי החלטת הועידה הקודמת בדבר חברות חובה בקופת חוללם. דרושתנו זו מצאה את ביטויה בהחלטות הועידה למרות ההתנגדות של חלק מסיעת מפא"י.
בקשר עם קביעת היחסים בין קופת חולים ובין הפועל הערבי הצענו להרחיב אה העזרה המוגשת ע״י קופת חולים לפועלים הערביים ולבסס את היחסים הללו על יסוד של הסכמים מיוחדים, המותאמים לדרגת חיי--הם וצרכיהם של החברים הללו.הצעתנו זאת לא נתקבלה. נתקבלה הצעת סיעת מפא״י בדבר חתירה לקראת הקמת קופת חולים מיוחדת לפועלים ערביים, בעזרת קופת חולים שלנו.
לועד המפקח של קופת חולים נכנס מטעם השומר הצעיר -ב.לינקובסקי.
חודש מרכס
בועידת ההסתדרות היינו היוזמים של ההחלטה על הוצאת כתבי מרכס בעברית (עד היום לא ניגש הועד הפועל של ההסתדרות להגשמת ההחלמה הזו).
נוסף להרצאות הפנימיות אשר התקיימו כמעט בכל הקבוצים שלנו,סדרנו הרצאות פומביות על מרכס ומפעלו -בחיפה, חדרה, כרכור,פתח תקוה, מגדיאל וראשון לציון.
1 במאי 1933
חוץ מהכרוז מפעם הקבוץ הארצי לצבור הפועלים - נאמו מטעם השומר הצעיר:-רישרד בנוריס,צפור בגוש עפולה,חזן בגוש נהלל,ריפטין בחיפה, יערי בחדרה,משה פורמנסקי בכרכור,אורנשטיין בשרון,פראי בפתח תקוה, לוריא בראשון לציון,גרינברג ברחובות.אפשר לציין שברוב המקומות רכזו ההרצאות שלנו תשומת לב מיוחדת של צבור הפועלים.בכמה מקומות סודרו גם על ידי הקבוצים שלנו נשפים,אשר רכזו צבור פועלים רב (חיפה , ראשון לציון ) - במקומות אחרים השתתפו הקבוצים באופן פעיל בהכנת הנשף ההסתדרותי הכללי. בחיפה התקיים גם נשף ואספה נוער כללית,אשר בהם השתתף באופן פעיל מאד הקן השומרי בחיפה.
באספת הנוער בחיפה נאם בשם ההסתדרות ריפטיין. באספת הפועלים אשר
סודרו בכל המקומות על ידי ההסתדרות,לא נאם. אף אחד מחברינו מטעם ההסתדרות.בשם ההסתדרות הופיעו בכל המקומות אך ורק חברי מפא"י.
מועצת משנה של פועלי המושבות (יולי 1933 פתח תקוה)
מועצה זו אשר התכנסה בימי התחדדות הסכסוכים עם הרביזיוניסטים (שביתת פתח תקוה) היתה כחלקה הפומבי מוקדמת לשאלת הערכת הפשיזם הרביזיוניסטי. חברינו בקרו קשה את חוסר ההערכה המספקת את סכסוך פ״ת ע"י מערכת "דבר״.
בישיבתה הסגורה דנה המועצה באופן מיוחד כסכסוך בין מועצת פועלי
מגדיאל,אשר התנהלה ע״י השומד הצעיר ובין המרכז החקלאי, - בקשר עם שאלת "התוצרת המינימלית״.המועצה אשרה למעשה את עמדת מ.פ,מ.,באשר גם היא ראתה בתשלום לפי מכמה התוצרת התנקשות בלתי מוצדקת ומזיקה בשכר היומי של הפועל החקלאי.
לשביתת פ"ת התמסרו קבוצינו באופן יוצא מן הכלל ובכל מרצם השתתפו במל--חמתו של הפועל על זכות ארגונו.הועד הפועל של הקבוץ הארצי שלח הוראות לכל הסיעות שלנו - לדרוש אספות סולידריות בכל המקומות ולהשתתף באופן פעיל בפעולת המגבית לטובת השביתה.
פגישת הסיעות ראשון לציון 20-21.7.33
הפגישה הזאת, אשר בה בפעם הראשונה נפגשו כל הסיעות שלנו -שמעה את הר--צאתו של פודמנסקי על המצב במושבות ודנה בשאלת הקטיף,המשמרות,מאלה הפועלת, הארגון והשאלה המוניציפלית .באופן מיוחד דנה הפגישה על שאלת רכוז ההדרכה של פעולת הסיעות שלנו.
הפגישה החליטה שיש באופן מכוון לשמור על חלק מתאים של עבודה חקלאית בעבודת הקבוצים,- להתחיל במלחמה שיטתית בתוך מוסדות ההסתדרות על פעולה בכוון הרמת השכר היסודי של הפועל בחקלאות ועל השואת שכר הפועל והפו--עלת.
הוטל על הקבוצים לעזור ביצירת קני השומר הצעיר במושבות.
הפגימה העריכה לבלתי אפשרי מו״מ והסכם עם פועלי בית"ר,כי אם על יסוד הלשכה ההסתדרותית בלבד.
הפגישה החליטה להציע לועד הפועל של הקבוץ הארצי להקים מוסד קבוע בהשתתפות חבר המזכירות ,אשר מתפקידו יהיה לבקר בקבוצים - בסיעות,בעיר ובמושבה ולרכז את הפעולה המקצועית והפוליטית ל קבוצינו.
הועד הפועל קבע לועדת המושבות את הח"ח:-אהרון כהן,י.טובין,ריפטין. בישיבתה הראשונה של הועדה בהשתתפות חברי המזכירות הוחלט לשלוח לסיעות שאלון בדבר שכר העבודה . הדיון מסביב לשאלון הזה ומסקנותיו עזר לסיעות ללמוד את תנאי העבודה במקומות ולהגביר את המלחמה על הרמת השכר.
עם כניסתו של י,ריפטין למזכירות הועד הפועל,קיבל הוא את רכוז פעולת הסיעות (נובמבר 1933).
פגישת הסיעות בראשון לציון (28.12.33) הפגישה היתה מוקדשת בעיקר לבירור שאלת הקטיף.
הוחלט בה:- א. הסיעות שלנו צריכות ללחום על כך ולשמור על כך שיום העבודה בקטיף לא יגמר יותר מאוחר מאשר ב 4.30,באם הוא לא התחיל כרגיל. ב. באם מתחילים לעבוד לפני 10 בבקר-צהרים שעה. אחרי 10,צהרים -חצי שעה. ג. באם עובדים יותר מאשר ארבע שעות -שכר עבודה של יום.
ד. באם עובדים פחות (מסיבות הגשם ) מארבע שעות -שכר חצי יום.
ה. להתנגד בתוקף לשכר של שלושת רבעי יום,באשר זה למעשה מחסל את העבו--דה היומית. ד. כשמזמינים פועל לקטיף והעבודה אינה מתחילה מסיבה
גשם ומחכים עד דעה - תשלום של רבע יום עבודה,מחכים יותר - תשלום של
חצי יום. ז. באם הפסקת העבודה באה לא מסיבת הגשם אלא מסיבות סדוריות יש לדרוש תמיד שכר עבודה של יום שלם - כמובן עם הזכות השמורה לנותן העבודה להעסיק את הפועל בעבודה אחרת במשך היום הזה. ח. במקרה של הזמנות באמצע היום הרי באם ההזמנה היא לפני אחת (ההזמנה ולא העבודה) -לדרוש שכר יום עבודה, אחרי אחת - שכר חצי יום.
בפגישה נתקבלה גם החלטה נגד סגירת העליה.הוחלט על פגימה מצומצמת בעני---יני האריזה.
.104.
105.
אספות החברה של השומר הצעיר בקשר עם גזרות העליה
לאחר שהצעת השומר הצעיר לסדר אספות מחאה של ההסתדרות לא מצאה לה אוזן קשבת בחוגים המוסמכים של ההסתדרות,קרא השומר הצעיר לאספות מחאה מיח--דות:-ברחובות,רמת גן,מגדיאל - ריפטין,פתח תקוה - חזן,ראשון לציון -טובין,נס ציונה, כפר סבא,חדרה - אורנשטיין, תל אביב -אורנשטיין,חזן, ריפטין (אספתנו הראשונה בתל אביב).
לגזרות העליה והפגנות הערביות של אוקטובר 1933 הוקדש גם גליון של השומר הצעיר ובו:-"מול ההתנקשות" -של אורנשטיין, ״לדמותה של התנועה הערבית״ של א.פראי ו"בחזית הכפולה של ריפטין. מלבד זה פורסם ב״דבר ״ מאמרו של אורנשטיין על "הפגנות חשון באספקלריה היבסקית".על אותו הנו--שא סודרו גם הרצאות בנס ציונה,מגדיאל,פתח תקוה וראשון לציון.
המושב השני של ועידת ההסתדרות
סיעתנו היתה מורכבת מהח"ח:אורנשטיין,בן עמי גורדון,דבורה ברגמן,אליעזר הכהן,חזן,יערי,וויינטראוב,לינקובסקי,י.הורביץ,לוריא,י.סגל,פראי,פינ--קלשטיין, ריפטין, א.שיינפלד, אממה לוין. בנשיאות הועידה מטעם השומר הצעיר - :אליעזר הכהן.
בוכוח על סדר היום של הועידה דרש חזן בשם סיעתנו להוסיף שני סעיפים: המצב המדיני בארץ ובציונות ושאלת הפועל הערבי.הנשיאות החליטה לא להצביע על כל הצעה לסדר היום לחוד כי להעמיד להצבעה את כל הסעיפים ביחד (בפעם הראשונה הופיע כאן אופן זה של הצבעה).ריפטין הביע בשם הסיעה את התנגדותנו הנמרצת לאופן כזה של הצבעה.
בוכוח על ההרצאה-״הפועל בתקופת הגיאות״ ומילויים להרצאה על "סיכון העובדים" ושאלות "העבודה השכירה בהסתדרות״ השתתפו מצדנו :- אורנשטיין, אליעזר הכהן,לינקובסקי,פראי וריפטין. בוכוח על התרבות ושאלות הנוער - חזן ואממה לוין.
הנאומים התפרסמו בספר הדין וחשבון,אשר הוצא ע״י הועד הפועל של ההסתד--רות.
פועלי ציון שמאל עזבו את המושב,ריפמין הקריא בשם סיעתנו הודעה ״המביעה את צערה על כך, שסיעת פועלי ציון,לא ידעה להבדיל בהופעתה בועידה בין הבקורת כלפי השיטה הפוליטית,אשר היא לוחמת בה ובין הטלת האשמות כוזבות עד היסוד על מתנגדיה,ושלא היה להם לחברי פועלי ציון האומץ המוסרי לש--מור על זכותם וחובתם כצירי פועלים בועידת ההסתדרות, ע״י התגדרותם הברו--רה מהאשמות המפלות הללו" -"עם כל הזכויות השמורות למיעוט בהסתדרות להפגין בדרכים שונות את עמדתו,עלולה עזיבתם הדמונסטרטיבית של פועלי ציון את הועידה במסיבות הנתונות להתפרש כהתפוררות הבטחון הפנימי בשות--פות הגורל של כלל צבור הפועלים המאורגן במסגרת ההסתדרות העובדים העברים הכללית"
הצענו להתחיל במלחמה על הרמת השכר בחקלאות ובפעולות בקשר עם ארגון הפועל הערבי - הארגון המשותף. ההצעות שלנו בשאלות אלו לא נתקבלו.
באופן מיוחד עוררנו במושב זה את שאלת הנוער העובד והקפוח המחפיר הנהוג
שמה לגבי חברי תנועתנו החנוכית.חזן דרש בתוקף,מאת ההסתדרות,זכות חב-
-רות בנוער העובד לנוער המקיים קשרים רעיוניים,נפשיים וארגוניים עם השומר הצעיר.הזהיר את ההסתדרות והצביע על הסכנות הכרוכות במצב הזה הקיים היום,ואשר מחייב אותנו או לותר בכלל על השתייכות לנוער העובד או ליהפך לאנוסים בתוכו. ברוב גדול נדחתה הצעתנו.ההסתדרות החליטה איפוא להמשיך בדרך של הקפוח המבייש הזה.יש רק לציין שזה בפעם הראשונה (את השאלת הזאת הננו מעוררים לא בפעם הראשונה) הצביעו על הצעתנו גם מספר ידוע מצירי מפא״י. חלק מהם נמנע מההצבעה.
אחרי ההצבעה נמסרה ע״י חזן הודעה חריפה בשם השומר הצעיר,אשר בה הוד--גש שהשומר הצעיר ימשיך בכל הדרכים את מלחמתו נגד הקפוח המחפיר הזה ויכריח סוף סוף את ההסתדרות לשנות את עמדתה בשאלה זאת,הנוער העובד מוכרח לחדול להיות (מה שהוא הנהו למעשה היום) הסתדרות של מפלגה אחת
106.
בתוך ההסתדרות הכללית,ולזהפך לקבינה של הסתדרות העובדים כלה על כל חלקיה.
המועצה החקלאית (דצמבר 33)
במועצה זו ניהלה סיעתנו מלחמה חריפה נגד הטנדנציות אשר התגלו במרכז החקלאי ביחוד להכנע לפני רצונה של התאחדות האכרים ליצור לשכות עבודה מיוחדות ולבטל את ערכן של הלשכות ההסתדרותיות, נגד הסיסמאות הללו של נהיגה העמדנו סיסמאות של התקפה , בעיקר בשטח המלחמה על הרמת השכר בחקלאות. רכזנו בשאלה זאת את כל כוחנו.ובאם גם לא נתקבלה ההצעה על הרמת השכר בנוסח שלנו ובמקומה נתקבלה הצעה לא ברורה ביותר,המקדמת בברכה את העלאת שכרם של הפועלים הקבועים והדורשת מאת המרכז החקלאי להמשיך, על יסוד זה את הפעולה - יש לראות גם בהחלמה זאת במידה רבה את פרי הס--ברתנו וגם יסוד ממשי לפעולה בכוון הרמת השכר במושבה בכלל.
הוחלט גם שהמרכז החקלאי צריך לכנס פגישה של ב״כ המועצות למען קבוע בקשר עם ההחלטות אשר נתקבלו,תכנית מתאימה למקומות. הסיעות שלנו קבלו הוראה מיד לגשת להכנת תכניות לפעולות הרמת השכר במקומותיהם.
במועצה נדחה הערעור של מ.פ.מגדיאל נגד איסור השביתה במשק סקוידלה הוא היה יחידי במגדיאל אשר לא העלה את שכר פועליו הקבועים עד כדי 21/2 גא״י.
ע״י סיעתנו הוכנסו גם הצעות בדבר ארגון הפועלים הערביים הקבועים. הצענו להתחיל בפעולה נמרצת יותר,מתוך שימוש בכל כח ארגונה של ההסתדרות - עד למשמרות ושביתות - במלחמה על מקומה של הפועלת בעבודה ועל הרמת דרגת המשכורת שלה עד לדרגתו של הפועל.
בוכוח בשאלות ההתישבות התרכזנו בעיקר בדרישת זכותם של הקבוצים,אשר קופ--חובהתישבות ה"אלף" -(עין שמר וכ"ו),במלחמה נגד שעבוד מכוני המים בהת--ישבות הפועלים לחברות קפיטליסטיות. דרשנו את הגברה פעולתה של "נירי" לשם הקמת מכונים עצמאים.בעלות ממשית של "ניר" על משקי העובדים -עם המושבים.
נבחרה ועדה לבדיקת החוזים, מאתנו נכנס אליה - אליעזר הכהן.לועדה לבדי--קת המפעלים ההתישבותיים - ב. לינקובסקי.
שאלת השתתפותנו באפרט ההסתדרותי.
בקשר עם הדיונים בסיעות שונות בשאלות ההשתתפות שלנו באפרט ההסתדרותי, וביחוד באפרט של מועצת הפועלות, באשר שם התבלטה השאלה באופן מייחד.הח--ליט הועד הפועל (ינואר 1934):
"בכל מקדם איפה שרק ניתנת לנו האפשרות לכך ואיטה שיש לנו הזכות לכך,זכות הנובעת ממעדנו המספרי בתוך צבור הפועלים במושבה , עלינו לתבוע לעצמנו את חלקנו המגיע לנו באפרט ההסתדרותי -במזכירות המועצה וכ״ו. הצעות אשר נשימעו בכמה קבוצים שלא צריך להשתתף גם אז במזכירות - הן מחוסרות יסוד ועלולות רק להוציא אותנו מתוך הענינים. ואולם מאידך אין אנו צריכים לקבל על עצמנו עבודה בתור האפרט בשכר ואין אנו יכולים להיות אחראים בעד העבודה הזאת במקומות איפה שלא ניתן לנו למעשה להשפיע על מהלך הענינים.במקרה כזה ישנה סכנה שאנו נשמש רק כסות לרוב השולט ונקבל על עצמנו אחריות בעד דברים אשר הננו מתנגדים להם בהחלט,ואולם יש להתנגד בהחלט לעמדה אשר גירסת הסתלקות מהעבודה באפרט ורכוזו במקומית איפה שאנו מהווים רוב, אין ספק, שבזמן שבהסתדרות כולה שדלט הכווז הנוכחי,אפשרויות פעולתנו לפי הקו שלנו בנקודות היא מוגבלת,אולם
מכאן רחוק למסקנה,שמותר לנו שלא לנצל את אותן האפשרויות,אשר למרות הכל ניתנות ע״י כך לידינו.הסתלקות מהעבודה יכולה לבא כצעד אחרון,כמחאה החריפה ביותר והאחרונה...... כל תפיסה אחרת היא מן
ההכרח אופורטוניסטית ובלתי עקבית"
. 107.
באותה הישיבה קבע הועד הפועל בשאלת ההצעה בדבר ארגון מקצועי נבדל של הפועלים החקלאים השכירים בתוך המושבה:
״עלינו לשמור בכל התוקף על עמדתנו הברירה ״שמועצת הפועלים במקום כלה צריכה להיות הנושא של הפעולה המקצועית בחקלאות,תוך כדי ארגון מקצועי נפרד של פועלים ביתר הענפים״.
כניסתנו לועד הפועל של ההסתדרות מועצת ההסתדרות פברואר 1934
עוד בישיבת הועד הפועל במרץ 33 נוסחי התנאים לכניסת ב"כ השומר הצעיר לועד הפועל של ההסתדרות, הועד הפועל,על יסוד עמדתו הפרינציפיונית של הקבוץ הארצי בשאלה זו, כמד כן סיעתנו בועידת ההסתדרות,המשיכו את מל--מתו של השומר הצעיד על דמוקרטיזציה של המוסדות האקזקוטיביים של ההס--תדרות ע"י שיתוף פרופורציונלי של ב״כ האופוזיציה בהם.את הדבר הזה גם השגנו ברוב המזכירויות של מועצות הפועלים במקומות (חדרה,ראשון לציון,נס ציונה ״אנו נלחמים עליו בחיפה),הוא קיים בכל המרכזים הפעי--לים של ההסתדרות ואנו לחמנו על שתופנו גם במוסד האקסקוטיבי העליון של ההסתדרות ־ הועד הפועל של ההסתדרות, בתור קו למלחמתנו זאת שמשה לנו התביעה:-הרכב פרופורציונלי של הועד הפועל של ההסתדרות ע"י כל הזרמים (עם פועלי ציון),לתבוע בשבילנו 2 מקומות.לא ליתר על כניסתנו לועד הפועל באם גם לא תתקבל דרישתנו היסודית על שיתוף כל הזרמים.לא לוותר אף במשהו על חופש הבקורת של השומר הצעיר לגבי פעולות הועד הפועל. בתור מועמדים נקבעו חזן ויערי.
בהתאם להחלמה זו התנהל מו"מ בין ב"כ סיעתנו ובין ב"כ סיעת מפא״י ביומן המושב השני של ועידת ההסתדרות ,מו״מ אשר נגמר רק במועצת ההסתדרות; שאחרי המושב השני - בכניסתם של מאיר וחזן לועד הפועל של ההסתדרות. נכנסנו לועד המועל מתוך הודעה בדורה שלא נוותר על הבקורת הצבורית חחפ--שית של השומר הצעיר את פעולות הועד הפועל של ההסתדרות ושגם חברינו נועד הפועל לא יותרו על זכותם לבקורת זו / בשליחותה של תנועתנו,כיסוד לעמדתנו זו שמשה לנו הצהרתנו במועצה החקלאית בקשר עם כניסת חברנו למרכז החקלאי על יסודית השיתוף שלנו במוסדות ההסתרות האקסקוטיביים.
מפלגת פועלי ארץ ישראל לא רצתה להסכים לפרינציפ של נציגות פרופורציו--נלית ורצתה להדגיש שהבחירות הן אישיות בלבד,כאן הושגה פשרה ובזמן הקראת הרשימה של חברי הועד הפועל הודגש ע״י הח" רמז שהיא הורכבה מחברי מפלגת פועלי ארץ ישראל וחברי השומר הצעיר.
שמרנו לנו את הזכות,דגם הצענו בפלנום של המועצה,לבחור את הועד הפועל באופן יחסי מתוך שיתוף כל הסיעות,מתוך הנחה שההסתדרות מוכרחה להתגבר על בל הקומיים הפנימיים ולחנך את עצמה על כל חלקיה לשותפות חברית מכסימלית בעבודה.כמו תמיד לא קשרנו את גורלנו ואת גורל מלחמתנו עם גורלם של פועלי ציון שמאל.מענין רק לציין (וזה מסמל את אופני מלחמתה של פועלי ציון) שבבחירות האישיות של הועד הפועל אשר נתקיימו,תיכף אחרי שהסברנו את עמדתנו הנ"ל והצענו את הצעתנו,הצביע השומר הצעיר בעד המועמדים של פועלי ציון שמאל - הם (פועלי ציון) מצדם ...לא הצביעו בעד המועמדים שלנו.
פגישת ב"כ השומר הצעיר בועדות התרבות שע"י מועצות הפועלים.
התקיימה בנחלת יצחק במחנה של קבוץ תל עמל ב 21.4.34.מטעם הועד הפועל השתתפו: אליעזר הכהן,בונים שטיינברגד וריפטין.
בשאלת המסגרת של הפעולה התרבותית במקומות סוכם כפגישה זו :
טרם מיצינו את כל יכולת הפעולה הניתנת לנו בתוך ועדות התרבות שע״י מועצות הפועלים, לא הפרעות מן החוץ, אלא חוסר כוננות אצל חברינו גרמו בעיקר להעדר פעולה מספיקה מצדנו. יש להמשיך מתוך כך בפעולה בתוך גבולות ועדות התרבות, להגבירה ולהעמיקה. חברינו צריכים לשמש נושאיה העקריים. כל מקרה של הפרעה רצינית מצד גורמים מהחוץ יש להביא לבירור מיוחד בפני הועד הפועל."
ההצעה של סיעה חיפה לפתיחת קלוב בחיפה הועברה לדיון לועד הפועל.הוחלט שאין לעשות כאן כל צעד כל זמן שלא יתקיים הבירור הזה. הועד הפועל הח--ליט שהשאלה הזאת יוצאת מגדר סמכותו ושהיא נתונה רק להכרעה של מועצת הקבוץ הארצי.
בקשר עם שאלת דרכי הפעולה - הוחלט לפעול בכוון של פעולה שיטתית והסברה מסודרת בעבודות ועדות התרבות, על רציפות מחזורי ההרא--ות מטעם הקבוץ הארצי,סמינריונים ע״י ועדות התרבות ופעולה בקלובים של ההסתדרות.
הפגישה החליטה גם על סמינר פנימי בין-קבוצי המוקדש לשאלת הפוליטיקה המקצועית והתעריפית בארץ ובעולם. (הסמינר לא יצא עדיין לפועל).
המלחמה על העבודה העברית בשרון.
1. במועצה החקלאית, אפריל 1934, נתקבלו החלטות משותפות נגד גזרת הע--ליה,עמדתה הפוסעת של התאחדות האכרים ונגד חוק המשמרות החדש.הצעת דרישת השביתה הכללית בארץ,נגד גזרת העליה,בכנסה לועדה הנסוח על ידינו והוצעה בפלנום בתור הצעה משותפת. להצעת המחאה נגד חוק המשמרות הצענו הוספה:
"המועצה רואה צורך להקים מול החזית של ההגנה המדומה והמסולפת על הפועל הערבי ע״י הממשלה - את החזית הסולידרית האמיתית בין הפועל העברי ובין הפועל הערבי הקבוע במושבה"
הצעתנו זאת הוסרה מהפרק נגד הקולות שלנו וקולות פועלי ציון שמאל.
ההצעות על העליה וחובתה כלפי המושבה, ההצעות המכוונות למוכנות על חובת העולים לעבוד תקופה מסוימת במושבה - היו מוסכמות.
בקשר עם שאלת הגיוס הצענו את ההצעה הבאה:
"המועצה מציינת את התגייסותו של צבור הפועלים נעיר ובכפר לשמי--רה על עמדות העבודה העברית המאורגנת בשרון.המועצה קוראת את צ--בור הפועלים להמשכת הגיוס,עד בוא קבוצות העולים הראשונות,מתוך שמירה על גבולות יכולתו המעשית של כלל הפועלים וחלוקה שוה של נטל החובות (הפסקה על "גבולות היכולת" הועברה ע״י המועצה לסמכות ועדת הגיוס). המועצה מגלה את דעתה כי ההתגייסות למלחמה על אזורי העבודה העברית המלאה צריכה להיות מלווה:- א. במלחמה צבורית ופוליטית גדולה נגד מדיניות העליה הכובלת של הממשלה המנדטורית.
ב. בפעולה חלוצית מקבילה לשם ארגונו של הפועל הערבי הקבוע באיזורי העבודה המעורבים. ג, בפעולה מקצועית להרמת השכר." הנקודות ב. וגם ג. נדחו ע"י הרוב של המועצה.
בשאלת השכר הצענו:
״המועצה מטילה על המרכז החקלאי והמועצות לגשת לפעולה שיטתית ומידית לייצוב השכר היסודי בחקלאות כדי 25 גא״י בעבודה יומית והעברת הפועלים הקבועים לשכר חדשי"
הרוב דחה את הצעתנו זאת. לעונות זה נתקבלה החלפה על מינוי ועדה לשאלת השכר והתוצרת.
בקשר עם סירובם של פועלי ציון שמאל להתגייס,מתוך טעמים פרינציפיוניים הנובעים מעמדתם בכלל,תמכנו בהחלטה המאפשרת להם לא להתגייס, אבל המח--ייבת אותם להשמע להחלטות הפסקת העבודה במקצועות הבנין.
למרכז החקלאי נכנם במקום צבי לוריא מ. בדר. לועדת הגיוס נכנס י. ריפטין.
2. פגישת קבוצי השרון, התקיימה במאי 1934 והיתה מוקדשת לבירור המצב "במלמה על העבודה העברית המאורגנת בשרון. פינקלשטיין מסר פרטים על המצב במגדיאל,לויט - על הדר,נויטלר - על כפר סבא.נתקימה הרצאתו של ריפטין על דרכי הפעולה ומסביבה התנהלו הבירורים.
אחרי הפגישה הזאת התקיימו אספות הסברה ברוב הקבוצים, אספות פומביות
.108.
109
בהדר,- גוברמן,מגדיאל - דניאל פרוחובניק, בנתניה -גרוגר, תל אביב -ריפטין. בעתון השומר הצעיר התפרסם בשאלה זו מאמר יסודי של חזן -״עליה עבודה עברית וארגון משותף" ושל ריפטין" משמר כפר סבא"
כדאי לציין שהקבוצים שלנו נתנו את האחוז הגדול ביותר של המתגייסים ושבקבוציגו במושבות קיים האחוז הגבה ביותר בייחס ליתר הגופים הקבו -ציים של העבודה החקלאית. גם אחוז העליה ההולך למושבה הוא אצלנו הגדול ביותר.
שב י ת ת הפועלים הערבים בנס-ציונה
מיד עם התחלת השביתה הציעה סיעת השומר הצעיר קודם כל להחליט על תכנית הפעולה,אשר תמחר מיד לאשור לועד הפועל של ההסתדרות.ורק אחר כך לקבוע את צורה הנהלת השביתה.
התכנית שלנו היתה:-כוון הפעולה - להקים סניף של ברית פועלי ארץ ישראל בנס ציונה,לכנס אספות סולידריות עם השובתים, להכריז על קרץ השביתה.
מאחר שנדחתה ההצעה לקבוע מיד תכנית פעולה ברורה לא הצבענו בעד ההצעה שפועלי ציון יסתלקו מיד מכל נסיון של הדרכה בשביתה,
ביום השלישי של השביתה נסלח ע״י סיעתנו מכתב זה למ.פ. נס ציונה:
״בידם השלישי להכרזת השביתה ע״י הפועלים הערביים, יום לאחר פנית ועד השובתים למועצת הפועלים בדרישת עזרה,לא נעשה עדיין ע״י
ההסתדרות כל צעד לשם מתן תמיכה ממשית לפועלים ולא
נקבעה כל תכנית פעולה, אשר לפיה תנהג ההסתדרות בשביתה זאת ואחריה....
תכנית הפעולה המוצעת על ידינו: - א. לקבוע שמטרת הפעולה היא לכונן בנ"צ סניף של ברית פועלי ארץ ישראל ולהתחיל בפעולה לקראת
זה. ב. להכריז מיד על קרן שביתה. ג. להיות מוכנים להשתת-
-פות במשמרות יחד עם הפועלים השובתים. ד. לבחור מיד ועד פעו--לה,אשר ירכז וינהל את כל עניני השביתה ופעולת הארגון..."
ביום החמישי של השביתה - הופיע כרוז של השומר הצעיר,אשר הפיצונו אותו
בתל אגיב ובכל המושבות ואשר רכז מסביב לשביתה את תשומת לבו של הצבור.
ביום ששי של השביתה, נתקיימה ישיבת הוער הפועל, אשר דן על עניני השבי--תה. הוחלט לקבל לתשומת לב את כוננותו של הועד הפועל של ההסתדרות לע-
-דור עזרה כספית מלאה לשביתה. הוחלט שעל הקבוצים בנס ציונה לעורר בין
הצבור.בתור ביטוי לסולידריות.מתן תרומות לטובת השובתים. לדרוש העמדת משמרות משותפות של פועלים יהודים וערבים ע״י הפרדסים של העבודה המעו--רבת,שגם בהם קיימת השביתה. הוטל על זמיר ממרחביה להשתתף בפועל בהנהלת השביתה.על הסיעות במושבות המעורבות לסייע להרחבת התסיסה הקיימת בין הפועלים הערביים גם במושבתיהם.
ביום השמיני של השביתה דרשה סיעתנו במכתבה לועד הפועל של ההסתדרות:-״.. .להוציא לפועל את ההחלטה שההסתדרות מקבלת על עצמה את הנהלת השביתה. ב. להתחיל מיד במו״מ עם נותני העבידה היהודים והער--ביים. ג. להבטיח לפועלים הערבים את העזרה היורידית הדרושה,
ד. לגשת להקמת סניף של ברית פועלי ארץ ישראל בנס ציונה."
בו ביום הוחלט בפגישת סיעותינו ביהודה: א. הקבוצים יקבעו חברים מיו--חדים לשם אוסף אינפורמציה על הנעשה במושבתם בקרב הפועלים הערבים.
ב. החברים שלנו במועצות הפועלים יציעו הצעות של הגעת סולידריות לשוב--תי נס ציונה ופניה למועצת החקלאית בדבר הכרח הקמת ברית פועלי א״י במושבות. ג. תערכנה אספות הערכה על השביתה. למחרת הגיע ונכנס לפעולה זמיר.
במועצה החקלאית אשר התקיימה ב-15 ליוני,עורר בשמנו את שאלת השביתה
.110.
בנס ציונה ב.לינקובסקי. ברוך לינקובסקי הוא בוריה לין חברנו
באספת הפועלים הערבית ב15 ביוני השתתפו חברינו. זמיר עסק בפעולת ההר--שמה של הערבים לארגון. הוא השתתף גם בפעילות בתסיסות בין הפועלים הערביים בסביבות פתח תקוה. רשימתו,כמו כן סקירה של פרידל על השביתה בנס ציונה התפרסמו בהשומר הצעיר, כמו כן מאמרו של ריפטין על״לקח שבי--תת הפועלים הערביים בנס ציונה״
על השביתה הרצו:- ברמת גן - פרידל,בראשון לציון - ריפטין,פדידל, בפתח תקוה - זמיר,פרידל .
עם סיום השביתה התקיימה .בנס ציונה ,16 ביוני, פגישת קבוצי השומר הצעיר בדרום, המוקדשה לבירור שאלת הפעולה הערבית והארגון המשותף.השתתפו בפגי--שה חברי הקבוצים:-רחובות.במסילה,מלט,עין הקורא,נחלת יהודה. לאחר שמי--עת האינפורמציה על מהלך השביתה,סיומה בנס ציונה, ועל התסיסה בקרב הפועלים הערבים במושבות השכבות, הרצה י.ריפטין על שאלות הפעולה הערבית. בקשר עם ההרצאה הזאת ומסביבה התפתח בירור של שאלות שונות הקשורות בפעולה הערבית.
פגישה לשאלת הפעולה הערבית במושבות
נקראה ע״י הועד הפועל של ההסתדרות ב-10 ליולי. השתתפו מטעם השומר הצעיר -זמיר יעדי וריפטין, הצענו:- א. ברית פועלי א״י תוקם ע״י סניף ההסתד--רות במושבה ואגודת הפועלים הערבית. ההנהלה פריטטית.היא גם תפקח על הלשכות (צורת מעבר). יש ללכת בדרך של קואורדינציה מתגברת בין הלשכות. ב. הפרינציפ של חלוקת העבודה:-מקומות עבודה נוספים במשק הערבי -לפועלים ערביים,במשק העברי - לפועל ולעולה העברי.כוננות לחלוקה אחרת באם הפועל העברי יוכל לחדור גם למשק הערבי. ג. תפקידי האגודה הערבית: - הדרכה מקצועית,מלחמה על הטבת תנאי החיים,הסברה פועלית כללית,עבודה תרבותית אלמנטרית,קפת מלווה,קופת חולים. אמצעי הפעולה:- ועדות ע״י מועצות הפועלים,שלשה אנשים נוספים לערים בשביל הפעולה הערבית,ושלו--שה לכפרים. עתון ערבי.
מועצת ההסתדרות (ספטמבר 1934)
בוכוח על שאלת העליה והעבודה השתתפו -יערי,חזן,לינקובסקי . החברים שלנו דרשו לא להסתפק בפעולה הפוליטית המאומצת הנעשית ע״י המחלקה הפוליטית של הסוכנות במו״מ בלתי אמצעי,אלא לפתח גם פעולה המונית-צבו--רית גדולה במלחמה זו על הגדלת העליה.הובלט יחסנו החיובי לגיוסים זמניים לשם שמירת העמדות של העבודה בשביל העליה,בתנאי שעול הגיוסים האלה יחול על כל צבור הפועלים ולא בלבד על התנועה הקבוצית,יחד עם זאת הדגישו חברינו,שמאמצי הגיוס הנם לשוא באם הסרה שיטה מקצועית-מעמדית במלחמה, אשר היתה מאפשרת את השמירה על הקיים ומבטיחה קיום לפועל החק--לאי (הרמת הסכר,ארגון משותף במושבה המעורבת וכ"). ביהוד בססו חברי--נו את הערעור של מ.פ.מגדיאל נגד תשלום לפי מכסת התוצרת בתוך ההסכם עם האברים הלאומיים.
הדיון בשאלת -"לקח השביתות הערביות בנם ציונה ופתח תקוה״ - הבליט את גדול משקלנו בתוך ההסתדרות, ואפשרויות השפעתנו על מהלך התפתחותה. בפעם הראשונה ניתנה לנו בהזדמנות זד האפשרות לא רק להשתתף בוכוח אלא
להסביר את דעתנו ואת עמדתנו באופן מקיף בהרצאה מקבילה - אשרי הרצה אותה חזן.נוסף לזה השתתפו בוכוח:-ריפטין,אליעזר הכהן ופראי.
הצענו למועצה:-
"מתוך הכרת השותפות ההסטורית בין מעמד הפועלים היהודי והעליה הי--הודית העובדת ובין הפועלים הערבים בתוך תהליך הגשמת הרכוז הטריטוריאלי המלא של העם העברי במסגרת החברה הסוציאליסטית הדו--לאומית, מתוך הערך המיוחד של הסולידריות הבין לאומית של הפועלים נוכח סכנת המלחמה המתקרבת, מתוך הערכת הארגון המשותף העוזר ליצירת יחסי שלום והבנה בין השכבות העמלות הרחבות של שני העמים - מתוך ההכרח להקים חזית מעמדית מול נחשול הריאקציה והפשיזם בתוך הישוב
111
העברי והערבי גם לחד וחזית מקצועית סולידרית להרמת תנאי החיים של פועלי שני העמים והגנתם בפני לחץ נדידה העובדים הזולים מה--ארצות השכנות,קוראת המועצה את הפועלים הערבים והיהודים לתת יד להגשמת הארגון המשותף בכפר ובעיר - ע״י יצירת סניפי ברית פועלי ארץ ישראל בכל מקום עבודה משותף לפועלים יהודים וקרבים.
ב. אחרי הדיון על ההתעוררות המקצועית בקרב הפועלים הערביים במושבות המעורבית מחליטה המועצה על יצירת סניפי ברית פועלי א״י במושבות הנ״ל.חלוקת העבודה במושבה המעורבת תעשה על יסוד ההנחה שכל מקום ענודה נוסף לאלה אשר עובדים בו הפועלים הערביים הקבו--עים במשק היהודי - מגיע לפועל ולעולה היהודי.
ג. המועצה מחליטה על הוצאת דו-שבועון והוצאות פופולריות ערביות. המועצה בוחרת במרכז לפעולת הארגון המשותף בשתוף כל הזרמים.
ע״י המועצות העירוניות.האגודות המקצועיות הגדולות ומועצות הפוע--לים במושבות המעורבות נוצרות ועדות מקומיות לפעולת הארגון המשו--תף; הנבחרות באופן יחסי. המועצה מחליטה להגדיל את האפרט הפועל בעבודת הארגון המשותף ל-2 אנשים בחיפה, 1-ירושלים, 3-במושבות. (1-חדדה והסביבה,1 פתח תקוה והסביבה,1 מושבות הדרום). על המרכז והועד הפועל של ההסתדרות להתאים את תקציב הפעולה הערנית לתכנית הנ״ל.
הצעתנו היסודית הנ״ל נדחתה.תכנית הפעולה נמסרה לעבוד למחלקה הערבית אשר תתמנה ע״י הועד הפועל של ההסתדרות (אנו דרשנו את בחירתה במועצה)
במועצה נתקבלה תוך כדי אינצינדנטים סוערים הצעתנו:
"מועצת ההסתדרות מצטרפת למלחמת תנועת הפועלים בעולם לשחרור לו--חמי תנועת הפועלים לזרמיה מבתי הסהר ומשפטי נקמה פאשיסטיים"
רוב המורכב מהשומר הצעיר, פועלי ציון וחלק ניכר של סיעת מפא"י קבל את ההצעה הזאת.
על מועצת ההסתדרות ומסקנותיה הרצו:-במגדיאל - פינקלשטיין, בכפר סבא-בונים שטיינברגר,בחיפה - חזן, בבית אלפא - ריפטין.
מועצת הקבוץ הארצי במזרע 1.10.34
על יסוד הרצאתו של ריפטין :-״על העבודה העברית והארגון המשותף"-התקיים במועצה בירור מקיף ויסודי אשר הסתיים בקביעת הגדרות ויסודות ברורים למלחמתנו הממשית על העבודה העברית והארגון המשותף.
חיינו הפוליטיים עמדו בתקופה ההיא במידה רבה תחת סימן הבעיה הזאת. הקצוץ האכזרי של העליה העובדת, נישולו של הפועל העברי ע״י האכרות המתנכרת והחלפתו בפועל הערבי הזול והבלתי מאורגן,הפיכת השרון מאיזור של עבודה עברית מלאה לאיזור של עבודה מעורבת, שביתת הפועלים הערביים בנס ציונה ובפתח תקוה,עמדתה של ההסתדרות בשטח המלחמה המקצועית והארגון המשותף,הבריחה מהכפר,הצפתה של ארץ ישראל על ידי ההגירה החורנית - כל אלה תבעו דיון קולקטיבי בפורום של המועצה.
בוכוח בא לידי בימוי הצורך בהגברת המלחמה על העליה העברית ונגד זרימת ההגירה החורנית המציפה את שוק העבודה העברי והא״י בכלל,באה לידי בימוי החרדה לעתיד בנינו הכלכלי של הישוב בקשר עם עזיבת עמדות המפתה בחקלאות וחרושת,צוינה חובת הקבוצים בשטח זה, נמתחה בקודת על השיטה המקצועית של ההסתדרות. במועצה הוגדר באופן ברור המושג של הפועל הערבי הקבוע. נוסף להגדרה הסוציולוגית אשר באה לידי בימוי במצע של הקבוץ הארצי לקראת הועידה החקלאית הרביעית , ,קבעה המועצה "כמודד ממוצע ומכני לקביעותו של הפועל הערבי - שנתים של עבודה רצופה במקצועו במשק היהודי במושבה מסוימת אד שנה אחת בעיר״. כמו כן נקבעו יסודות ברורים בקשר עם השתתפות חברינו במשמרות: הוחלט כי הננו משתתפים רק במשמרות-" אשר אינן פוגעות למעשה בזכות הפועלים הערבים הקבועים, מצביעים רק בעד משמרת,אשר העקרון של שמירה על זכות הפועל הערבי הקבוע נשמרה בה מראש",
הוחלט על קביעת ועדה לפעולת הארגון המשותף, אשר לתוכה נכנסו גם החברים שלנו במרכז למעולה הערבית של ההסתדרות ואשר מתפקידה היה לרכז בקבוץ הארצי את הפעולה למען ביצוע הארגון המשותף .
ע״י ההגדרות הברורות וקביעת היסודות למלחמה על העבודה העברית והארגון המשותף - הכניסה המועצה הרבה בהירות במושגים ובדרכי פעולתנו הממשית והיא משמשת מתוך כך תחנה חשובה בדרכו הפוליטית של הקבוץ הארצי.
המלחמה סביב ״הסכם לונדון"
א. מיד עם התפרסם הידיעה על תמרון השלום של ז"בוטינסקי ועם התחלת המל--חמה הפנימית בתוך מפלגת פועלי ארץ ישראל סביב המו״מ עם המפלגה הרביז--יוניסטית "גייס הקבוץ הארצי את כל כוחותיו למען מנוע את האסון של 'מו"מ והסכם עם הרביזיוניסטים.למועצת מפא״י אשר בתכנסה בסוף אוגוסט למען דיון בהצעת השלום של ז"בוטינסקי שלחנו מכתב מיוחד-בו הצבענו על הסכנות הצפויות למעמד הפועלים ולבל מפעלנו מהמו״מ הזה.
מיד לאחר פרסום גלוי הדעת של מרכז מפא"י "ל כ ל חלקי הישוב
והתנועה הציונית" - פרסמנו כרוז :- "אל צבור הפועלים בארץ, אל המחנה החלוצי בגולה, אל כל נאמני הציונות הפרוגרסיבית!", אשר היה לביטוי למחשבותיהם והרגשותיהם של רבבות פועלים.העתון שלנו העמיד את עצמו כולו לרשות המלחמה הזאת נגד סכנת השלום הכוזב.בחוברת ספטמבר של ״השומר הצעיר״ הודפס הגילוי הדעת הנזכר,מאמרו של פראי "בראי הימים", ומאמרו של ריפטין "תמרון השלום".
ב. עם הודעת מזכירות הועד הפועל של ההסתדרות על המו״מ עם הרביזיוניס--טים בביתו של רוטנברנ ועל כך שהוצע שהרב קוק יתווך בענין העבודה העברית - התפרסמה ב"דבר״ הודעתם של חזן ולעדי האומרת:
א.בקשר עם ההודעה של מזכירות הועד הפועל על המו״מ עם הרב קוק והרביזיוניסטים, הננו רואים חובה לעצמנו להודיע,שהצעד הזה,למרות שהוא חורג ממסגרת הפעולה הרגילה של מזכירות הועד הפועל,נעשה בלי ידיעת הועד הפועל של ההסתדרות ומבלי כל אישור מצדו.
ב.יחד עם זה אנו גודרים את עצמנו במפורש מן המעשה הזה של חברי הועד הפועל ב.כצנלסון וד. רמז,אשר על ידי דרישתם מאת אפוטרופסה הדתי של מפלגת סטבסקי "שיכנס בעובי הקורה של שאלת העבידה העירית" הוסיפו לפעול בכוון ביצור האוטוריטה הפוליטית של הרב קוק,ועשו אותו לגורם ניטרלי,העומד מעל למלחמת המפלגות בישוב.
ג.ואשר למו"מ על תסכם עבודה עם הפועלים הרביזיוניסטים,אשר עליו הוחלט בועידת ההסתדרות,מאשרת ההודעה הנ״ל את הרושם,שהחברים רמז ורפטור,אשר אף הם ניהלו את המו"מ בלי יפוי כח מוסמך מטעם הועד הפועל של ההסתדרות, נפגשו לא עם בואי כה הפועלים הרביזיוניסטיים גופא,אלא עם שליחי המפלגה הרביזיוניסטית. וזה בניגוד להחלטות ועידת ההסתדרות ובנגוד לצוויי המלחמה האנטיפשיסטית של צבור הפועלים".
ג. עם הידיעות הראשונות על המו״מ המתנהל בלונדון פרסם הועד הפועל "שאלה גלויה למרכז מפא"י, אשר הופצה בכל נקודות הארץ,ועם הידיעה על חתימת ההסכם - פורסם ב״דנר״ וב״השומר הצעיר״ (נובמבר 1934) -כרוז "אל צבור הפועלים".
נערכו אספות פועלים על הנושא:-מפלגת פועלי ארץ ישראל - לאן?״,ברחובות--שלפה רוזנצבייג,בנס ציונה - פינקלשטיין,בתל אביב- וויינטרוב וריפטין; ברמת גן - בונים שטיינברגר,. במגדיאל והדר - שטיינברגר, בחיפה -ריפטין, רביצקי,ברחובות - ריפטין.
כהמשך למחזור הזה של ההרצאות נתקיימו ההוצאות על הנושא :אחרי חתימת ההסכם עם הרביזיוניסטים". התקיימו שתי אספות פועלים גדולות , אחת בחדרה -בהשתתפות למעלה מאלף איש נאמו -שטיינברגר ורביצקי,השניה באמפיטיאטרון
בחיפה,אשר בה נוכחו למעלה מ-2500 איש, נאמר חזן וריפטין.
ד. בקשר עם כל המצג הזה אשר הלך והתהוה בתוך צבור הפועלים ובאגף העבד -דה אם הם המו״מ בין בן גוריון וז"יבוטינסקי קבל הועד הפועל את הסכום הזה:"השומר הצעיר מחייב את החזית המאוחדת של אגף העבודה בציונות וילחם עד הסיף על הופעת משותפת עם כל זרמי ארץ ישראל העובדת לקראת הקונגרס
112
113
הציוני.השומר הצעיר ,רואה בתור תנאים מינימליים להצלחת התחזית המאוחדת: א. מניעת השתתפות הרביזיוניסטים בהנהלה הציונית, ב. הבטחת חופש ההו--פעה של השומר הצעיר בקונגרס.בשאלות אשר בהן תופס השומר הצעיר עמדה נבדלת מיתר הזרמים הבאים בחשבון לחזית המאוחדת. ג. באם בהמשך הזמן עד להתחלת מלחמת הבחירות לא תתברר הסיטואציה בתוך מפא״י בכוון התנאים הנ ובים לעיל (בראש וראשונה התנגדות מחלטת לאפשרות של קואליציה עם הרביזיוניסטים) - ישוב הועד הפועל לדון על אפשרות קיומה של סיעת העבודה בקונגרס״
היתה זאת למעשה רק הבלטה והדגשה נוספת של עמדתו המקובלת של הקבוץ האר--צי. הועד הפועל חשב שישנו ערך רב להדגשת הדבר הזה,דווקא בתקופת המל--חמה החריפה של הקבוץ הארצי נגד הסכמי לונדון.היה ברור שבאם בהמשך הזמן לא תתברר הסיטואציה בכוון הנ״ל -יעמוד הקבוץ הארצי לפני דיון רציני מאד,אשר רק המועצה תהיה מוסמכת להכריע בו.
בהתאם להחלמה זו ובקשר עם פרשת "הסכמי לונדון" כלה החליט הועד הפועל לפנות למרכז מפא"י, בדבר בירור בלתי אמצעי של המצב, במכתב למרכז מפא״י נאמר בין השאר:
״...מתוך הרגשת כובד האחריות, אשר השעה הזו ממילה על כל חלקי אגף העבודה בציונות אין אנו דוצים,למרות שלא קבלנו תשובה למכתבנו הקו--דם למועצתכם,להסתפק בבירור פומבי בלבד,והנני מציעים בירור בלתי אמצעי של המצב בישיבה משותפת ביניכם ובין הועד הפועל של השומר הצעיר.
הננו מתכוונים לברר בפגישה זו הן את המצב , אשר הולך ונוצר בקרב אגף העבודה בקשר עם ההסכם הנ"ל והן להציג דוב לבירור את השאלה של תכנית פעולה משותפת של אגף העבודה בתוך ההסתדרות הציונית,ובראש ןראשונה תבנית המלחמה נגד הסכנה הרביזיוניסטית בנגוד להשלית השלום חמדומה...״
בישיבה אשר התקימה עם מרכז מפא״י מיד אחרי שובו של בן גוריון מלונ--דון נשמעה בעיקר אינפורמציה מפי בן גוריון, סיום הבידור נדחה לאחר שהמפלגה תקבע את עמדתה הסופית בענין זה. בישיבה הזו , כמו בכל יתר הבירורים עם אישי המפלגה וישיבות הועד הפועל של ההסתדרות - באה לידי ביטוי התנגדותנו המחלטת להסכם עם הרביזיוניסטים ונכונותנו להדוק המלחמה המשותפת של אגף העבודה נגד הסכנה הרביזיוניסטית.
ה. באותו הזמן התקיימה גם ישיבה עם מרכז פועלי ציון - האקטיביסטים. הועד הפועל דחה את הצעת פ.צ. - עדם לישיבה משותפת נקשר עם שאלת החזית המשותפת ״האנטיפשיסטית״ -בראש וראשונה מתוך העדרם של פועלי ציון במלחמה האנטיפשיסטית בתוך ההסתדרות הציונית.מאותה הסיבה נגמרה גם הפגישה עם פועלי ציון-אקטיביסטים במסקנה של קונטקט אינפורמטיבי בלבד בין המרכזים. הועד הפועל קיים את הפגישה הזאת למען להבליט את קו אהדתו למידת ההתפת--חות אשר התחילה מסתמנת אצל חלק זה של פועלי ציון ביחס לעמדות הקבועות של פועלי ציון שמאל:-חלוציות,ליגה,עברית.
ו. השומר הצעיר דרש במכתבו לועד הפועל של ההסתדרות מ-27.7.34 את מסירת ענין הסכם העבודה להכרעתה של ועידת ההסתדרות.אבל ברגע שנתקבלה בועד הפועל של ההסתדרות ההחלמה לא על הועידה אלא על משאל - התחלנו לגייס את כל הכוחות למלחמה על הרוב במשאל.
החלטנו להפוך את הירחון לדו-שבועון, ההחלטה הזאת נתקבלה כבר מזמן, ואו--לם כעת היה הכרחי להתגבר על כל הקושיים ולהוציא מיד את ההחלטה הזאת
לפועל. בחוברת - דצמבר התפרסם מאמרו של יערי -"על פרשת דרכים" ושל ריפ-
-טין - "לקראת ההכרעה", בחוברת ינואר -של חזן - "לא ולא",של רביצקי -״רדיקליזציה מילולית והסתאבות מעשית, בחוברת 15 לינואר -ר.י. -״המשאל", אל.פ. -״ווייצמן - היכן?", "הגיון מחייב", בגליון פברואר - אל.פ. -"מעשה מרכבה" , י.ריפטין - "שלוש שאלות" ,בגליון 15 לפברואר הופיע גילוי הדעת של השומר הצעיר לכל חברי ההסתדרות בתור תשובה לפירוש אשר ניתן ע"י הועד הפועל של ההסתדרות להסכם בן גוריון - ז"בוטינסקי.גלוי הדעה פורסם "בדבר" יחד עם התשובה של הועד הפועל של ההסתדרות. הוא נפוץ גם בצורה מודעה על יד מודעה הפירוש של הועד הפועל של ההסתדרות.
בתשובה למכתבו של בן גורין בו התקיף קשה,בקשר עם גילוי הדעת הנ״ל אותנו, נתפרסמה בדבר ההודעה הבאה של מזכירות הועד הפועל:
"בקשר עם המכתב למערכת ״דבר״ של בן-גוריון מיום 22/2 ש.ז. מספר 2075 תחת הכותרת - הטלת חשדים",מודיעה מזכירות הועד הפועל של הקבוץ הארצי של השומר הצעיר:
א. זאת לא הפעם הראשונה שבן גוריון מנסה להחליף את הויכוח אתנו במתן ציונים בנוגע ל"יושר לב,י חסי תרבות ואחריות צבורית".בנידון זכורים לנו היטב נאומי התשובה של הח״בן גוריון בועידות ובמועצות ההסתדרות.כשם שאז עברנו על הסגנון הזה לסדר היום כך נמשיך גם עכשיו ולהבא,ולאו דווקא מתוך אדישות לכל מה שתובעים מאתנו יחסי תרבות,יושר לב ואחריות צבורית.
ב. הננו קובעים שסביב הסכמי לונדון לא התוכחנו "עם מפלגת פועלי ארץ ישראל ועם שליחיה" אלא לחמנו נגד ההסכם והאיניציאטורים שלו ולאו דווקא מלחמה אישית.לא היתה לנו עד כה סיבה ללחום נגד מפלגת פועלי א"י כולה מכיוון שבשאלת הסכמי לונדון,מלחמת השוללים את ההסכמים מבין חברי המפלגה הנ״ל היתה לפעמים לא פחות חריפה בסגנו--נה ובהגדרותיה מאשר מלחמתנו.
ג. אשר לפסקא שנתנה לבן גוריון הזדמנות בלתי אמצעית לכתוב את מכתבו למערכת ״דבר״ הננו להעיר:יום לפני הודעתו של בן גוריון ב״דבר" נתקיימה ישיבת הועד הפועל של ההסתדרות אשר בה העלה בן-גוריון את הפסקא הזאת לדיון.חברינו בועד הפועל של ההסתדרות הו--דיעו כי נפלה כאן שגיאה שלא במזיד והננו נכונים לתקן את הנוסח בגילוי דעת שלנו כדי שבמקום:-״הסכם העבודה העומד למשאל הנהו
חלק של הסכמים אחרים עם הרביזיוניזם הפשיסטי, אשר עדיין לא פור--סמו או לא נמסרו להכרעת צבור הפועלים כלו" - יהיה כתוב - "הסכם העבודה העומד למשאל הנהו חלק של מו״מ על הסכמים אחרים עם הרבי--זיוניזם הפשיסטי אשר פרטיו לא פורסמו או לא נמסרו להכרעה צבור הפועלים כלו״. אה, הכוננות לתיקון הנוסח קיבלו שאר חברי הועד הפועל בשיבה הזאת לתשומת לב והוסכם כי את התקון יציעו חברי השומר הצעיר בועד הפועל של ההסתדרות למוסדות הקבוץ הארצי כדי לפרסמו ב״דבר״. הננו מצדנו מצטערים על השגיאה העובדתית הזאת וקובעים שהיא היתה לחלוטין מקרית ואין לנו שום ענין לטשטשה מטעמי פרסטי--ז׳ה. אולם משונה ומוזר ביותר שבן גוריון ידע כי הננו מוכנים להכניס ל"דבר" את התיקון העובדתי הזה והוא בכל זאת הזדרז עם הודעתו נכדי שתהיה לו הזדמנות לתת לנו ציונים בשטח "יחסי תרבות,
יושר לב ואחריות צבורית". הננו מצהירים שגם להבא לא ניתן להגות את הופעתגו מהמסלול אשר סללה לה פעילותנו הצבורית זה שנים.
ד. לעומת ההצהרות החוזרות ונשנות בימים האחרונים שאין ולא היה כל קשר בין הסכם עבודה ובין שלום פוליטי עם הרביזיוניזם הפשיס--טי וכי להיפך אישור הסכם עבודה עלול רק להגביר את המלחמה הפו--ליטית עם הרביזיוניזם הננו מדגישים שאת הערכתנו בססנו לא על שמועות ולא על מקורות מסופקים אלא על הצהרות רשמיות של ההנהלה הציונית וביחוד על ההודעה הרשמית של ההנהלה הציונית (״דבר״-ערב 4.11.34) האומרת:
״הסכם זה עם ברית הרביזיוניסטים הוא צעד ראשון (הדגשה שלנו)לישוב החידודים שהפריעו במשך השנים האחרונות את שלום הישוב והציונות.
צעד שני(ההדגשה שלנו) ייעשה עם ההסכם שיכרת בארץ בין שני ארגוני העובדים בארץ לפי הקוים היסודיים, אשר הוסכם כבר בלונדון,וצעד שלישי (ההדגשה שלנו) שעדיין המו"מ טרם בגמר וטרם נסתיים הוא ביצירת משטר ציוני אשר יבטיח מעולה רבת כח כלפי חוץ ללא הפרעות מבפנים ויקים את האחדות הפנימית השלמה של התנועה הציונית לכל זרמיה (ההדגשות שלנו)״
בגילוי דעת שלנו בתשובה למכתב הלואי של הועד הפועל להסכם עבודה העומד למישאל התכוננו להדגיש מה שהננו מדגישים כאן יתר הדגשה שהמו״מ על השלום הפוליטי היה חלק אינטגרלי של המו״מ בלונדון ובעינוי עומד החשש שהוא יתחדש ויתנהל בייתר שאת אמ חלילה יאושר במשאל הסכם העבודה.
מזכירות הועד הפועל של הקבוץ הארצי של השומר הצעיר.
.114,
.115.
ז. עם התקרב ;מועד הראשון של המשאל (24 לפברואר) הגברנו את האפרט הפוליטי שלנו, אשר-מתפקידו היה לרכז את המלחמה נגד ההסכם. הוקמה רעדת מישאל מרכזית (בנטוב,פינקלשטיין,ריפטין),נקבעו מרכזים למחוזות,גויסו הסיעות המחוזיות והמקומיות,נקבעה רשימה של 70 מרצים.ניתנה הדרכה עני--נית למרצים ע"י הוצאת "אוספי החומר",נוסף להסברה אשר ניתנה מעל דפי "השומר הצעיר", הפעילה התרכזה בעיקר באספות הסברה,נשפים ומסיבות. התכנית הכללית הקיפה כ-80 אספות,נשפים ומסיבות בארבעים נקודות,לרגלי דחיית המישאל התקיים רק חלק של התכנית הזו ויתר האספות נדחו למועד הסופי של המישאל.
ח. לפני המישאל הוצאינו לפועל את כל התכנית הנ״ל.הקבוץ הארצי,מתוך הר--גשת האחריות אשר בהכרעה הגורלית הזאת בשביל עתידו של כל מפעלנו בארץ, הטיל על מאזני ההכרעה את כל כובד משקלו,הקבוץ הארצי הצביע כלו - על כל קבוציו נגד ההסכם. על יסוד התפוצה של העתון,האספות הרבות ורבי עם, שיחות ופגישות עם המוני חברים יש לקבוע בבטחון שהקבוץ הארצי הביא לקלפי כ - 5000 שוללי ההסכם.
כל הפעולה הזאה הוכיחה פעם נוספת איזה אפשרויות רבות של פעילות פולי--טית שמונים עדיין בתוך הקיבוץ הארצי.
מכשירי הפעולה הפוליטית
העתון ומחזורי ההרצאות
במשך תקופת הדין וחשבון הלכו והתבצרו שני המכשירים העקריים של ההסברה הצבורית שלנו.העתון הפך מירחון לדו-שבועון. תפוצתו הלכה וגדלה.
יחד עם ביצור הסיעות המחוזיות גדלה האפשרות,אשר אמנם עדיין טרם נוצלה במידה מספקת, לשכלל את ארגון המחזורים של ההרצאות ובעיקר להרחיב את חוג המרצים.
נעשו הנסיונות הראשונים לפעולת הסברה תרבותית ע"י עבודה שיטתית ובמכ--שירים קבועים, בגלל הקושי לגייס נוסף למחזורים של ההרצאות הפוליטיות מרצים קבועים מהקבוץ הארצי לנושאים התרבותיים -לקחנו כאן בחשבון בזמן האחרון בעיקר את הכוחות המרוכזים במחוזות.
הסיעות
מקום פעולתנו הפוליטית נקבע בעיקר ע"י מקום קיום קבוצי השומר הצעיר. מתוך כך התנהלה למשל מתוך שלוש הערים הגדולות בארץ - רק בחיפה פעולה יותר שיטתית, עיקר הפעולה נעשתה כאן באגודות המקצועיות - ויש לציין בחלק מהן (למשל פועלי חמרי הבנין) הגברת השפעתנו.בפעולה הפוליטית במקומות,שהיא יסוד ריאלי לכל פעולתנו הפוליטית בכלל - הלכו והפכו הסי--עות שלנו למכשיר המרכז .מכוון ומדרבן את הפעולה הזאת.
וחיפה הקדישה הסיעה שלנו הרבה מתשומת לבה לשאלות מבנה הקואופרציה בעבודות הבנין - למלחמה בשיטה הצנטרליסטית המוגזמת של המשרד הקבלני ולנסיונות לקיים בניגוד לו צורה יותר דמוקרטית ואוטונומית של הקואופ--רציה הזאת.
הסיעה לא הצליחה עדיין לגבש רפרזנטציה פוליטית כללית ומכוונת המתאימה
להיקף התפקידים בחיפה, יש להניח שבעתיד הקרוב ילך הדבר וישתנה לטובה. בזמן האחרון הועמדה על הפרק שאלה החדירה למקומות העבודה של מפעלי ההון הבין לאומיים החשובים - למען ליצור יחד עם כיבוש עמדות עבודה חשובות בשביל הפועל העברי נקודות מישען בפעולת הארגון המשותף. הננו מקוים להגביר את פעולת הסיעה ע"י שיתוף הנקודות החדשות הקרובות שלנו ע"י חיפה :-קבוץ "עין השרון" אשר עולה בקרוב על הקרקע ב״חרושת הגויים" וקבוץ רחובות אשר התאחד עם קבוץ אושה.
בקשר עם המו"מ על סיפוח מ.פ. רמת גן למ.פ. תל אביב גברה האפשרות של פעולה שיטתית יותר בתל אביב, ברם האפשרות הזו קיא תוכל להתגשם באם במ--קום קבוץ תל עמל.העולה למקום התישבותו בתל שוק, לא יבוא קבוץ אחר לתל אביב. בתקופת הדין וחשבון הזה התחילה הופעתו הצבורית של השומר
הצעיר בתל אביב ואין כל ספק שניתנות לנו ממה אפשרויות רבות של הרחבת והגברת הפעולה.
בירושלים הננו עומדים רק בעצם התחלת פעולתנו. התקיימה ממה רק אספה אחת בקשר עם שאלת המישאל.
ברחובות הופסקה לזמן ידועה רציפות פעולתנו ע"י איחודו של קבוץ רחובות עם קבוצת אושה. במקום קבוץ פלנטי אשר עזב את רחובות נכנס לרחובות קבוץ לשחרור ויש להניח שבזמן הקרוב נוכל לחדש את פעולתנו ברחובות בהיקפה הקודם וגם להתקדם בכיוון זה.
בנס ציונה ובראשון לציון נשמרת רציפות הפעולה ע"י קביעות הנושאים הקבוציים במקום. בראשון סבלה הפעולה במשך זמן ידוע מתוך הכרח הסיעה להתגונן בפני אופני המלחמה הבלתי הוגנים של האפרט המקומי. בנס ציונה ראויה לציון עדותה "פעילותה של הסיעה בימי שביתת הפועלים הערביים.
עם עזיבת פתח תקוה ע"י הקבוץ הליטאי וע"י "הסולל" נפסקה לזמן מה הפעולה הפוליטית שלנו שמה.היא נתחדשה עתה עם כניסתו של הקבוץ הארצישראלי השני.
הסיעה במגדיאל, אשר הסתלקה מהנהלת הענינים במושבה לאחר החלטת המרכז החק--לאי על כריתת חוזים עם האכרים על יסוד של תשלום לפי מיכסת התוצרת -העבירה את מרכז פעולתה למחוז כלו. הפריע . בזמן האחרון להמשכה הנורמלי של הפעולה הזאת -רכוזו של הקיבוץ סביב לתכנית ההתישבות הקרובה שלו. במקומו ימשיך בפעולה במגדיאל קבוץ במעלה אשר הספיק בינתים לרכוש לעצמו עמדה פעילה בועד פועלי רמתים.
בהדר אחראית היא הסיעה בעד קו הפעולה ומידת הפעולה של ועד הפועלים המקומי. ואולם יש לציין שהאחריות הרבה יעד עניני הצבור נאה לידי ניסוי עד עכשיו רק בפעולת יחידים מתוך הקיבוץ .
בכפר סבא משתתפים קבוצינו במועצה הפרוביזורית אשר מונתה ע"י המוסדות העליונים של ההסתדרות בימי המאסר של חברי המזכירות של מ.פ. כפר סבא בקשר עם מלחמת העבודה העברית, הסיעה עומדת בפני תקופת מבחן רצינית -בהתקרב מועד הבחירות למועצת פועלי כפר סבא.פרק זמן ידוע מילא קיבוץ השומר הצעיד מליטא - אשר התאחד אחר כך עם קבוץ "הגליל" (כעת "עמיר"--בחדרה)תפקיד הסתדרותי - חלוצי בביצור ארגון הסתדרותי בנתניה.
בחדרה ניתנה לנו ע"י הריכוז המתמיד של הקבוצים השומריים במושבה וע"י קרבתם של המשקים שלנו:-עין החורש,מעברות וגן שמואל "לפתח פעולה צבורית שיטתית ובעלת משקל,אולם התנאים האלה לא נוצלו עדיין במידה הדרושה,ויש עוד מקום רב לאקסיביזציה ארגונית-פוליטית נוספת ורבה של קבוצי הסביה.
בכרכור שררה במשך זמן ממושך הזנחה בלתי מוצדקת מצד הקבוצים המקומיים ביתס לעניני הצבור המקומי.ביחוד אשם בדבר קיבוץ "עין שמר"-הותיק מבין קבוצי המקום והקבוע בכרכור.החדשים האחרונים הורגשה כאן המגה ידועה. אבל עדיין לא קבלו הקבוצים על עצמם את האחריות המלאה בעד הנהלת הענינים של הצבור במקום,בהתאם למשקלם בתוך הצבור המקומי.
קבוץ מרחביה ממשיך ע"י ב"כ בפעילות ידועה במ.פ. עפולה.
פרובלימה מיוחדת בהוה שאלת הפעולה הפוליטית של המשקים שלנו בתוך משקי סביבתם הקרובה.רק בפעולות פוליטיות חשובות ביותר - נעשו פעולות בכוון זה.
הסיעות המחוזיות
חיזוק רב לפעולת הסיעות ולהדוק הקשר בינן ובין הועד הפועל ניתן ע"י ארגון הסיעות המחוזיות -ביהודה (המזכיר הקודם אפרים רבינוב,כעת ישה מינסקי),בשרון (פינקלשטיין) בשומרון (טרזן ואחריו אברהם פיין),בסיעה המרחבת של חיפה - שייקה וולינסקי.
116
.117
השתתפותנו במוסדות ההסתדרות המרכזיים
לחמנו על כניסתנו לכל מוסדות ההסתדרות המרכזיים מתוך רצון לקבל על עצמנו ולשאת במלא האחריות והעול של פעולה ומלחמתה של ההסתדרות.ההשתת--פות בפעולת המוסדות המרכזיים של ההסתדרות עזרה לנו להכיר ולחדור באופן יסודי יותר לעניני צבור הפועלים - ויחד עם הגברת פשתתפותנו בפעולות ההסתדרות,חזק את מלחמתנו היום יומית על קו פעולתנו אנו -נוסף למלחמתנו במועצות ובועידות ההסתדרות.
בשורה ראשונה חשובה היא מכל הבחינות הנ"ל השתתפותנו (חזן ויערי) בועד הפועל של ההסתדרות.
במזכירות ועדת הבקורת המשיך להשתתף בשמנו אחרי כניסתו של חזן לועד הפועל של ההסתדרות ב.לינקובסקי.
במרכז החקלאי - התמסר מ.בדר אחרי שלוריא יצא מהעבודה לשאלות הפעולה ההתישבותית ופעולות המרכז החקלאי בכלל. עדיין לא נגמר המו"מ סביב דרישתנו הצודקת על מקום שני במרכז החקלאי למען לאפשר קונטקט יותר קרוב עם עניני המושבות.
במרכז העליה ־משתתף אחרי יציאתו של אורנשטיין בשל חוה התנועה בגולה בנטוב. מועצה וועדת הבקורת של המשביר -ווייסמן,פישל,אלקס פרג,
במרכז העבודה - אחרי יציאתו של מ.פורמנסקי בשליחות התנועה בגולה -ריפטין. מועצת הבנק -שמואל וויסמן.
במרכז לשכונות עובדים -פרנק. ועד מפקח של קרן חוסר העבודה ־ב.לינקובסקי בועד המפקח של קפת חולים - ב.לינקובסקי.
במזכירות מועצת הפועלות ובמערכת "דבר הפועלת" - מילאה בזמן האחרון את מקומה של אממה לוין ז'ניה יונס.
במרכז החינוך -נכנס במקום מ.גולדשיין בזמן האחרון צבי זהר. במרכז למען ה"אהל" - משה זילברטל.
בהנהלת ברית הפקוח - צבי גולומביק. מועצת הברית-ווייסמן,פישל למפרט בועד המרכזי של ארגון המורים -ישראל רוזנצבייג. בועדת הארגון המשותף - י.ריפטין בועדת התרבות המרכזית - יהודה גוטהלף הנהלת תנובה-צבי גולמביק,מועצת תנובה - יעקב שוצברג מרכז הפועל -בונים שטיינברגר,נחום הרצברג.
קשרים בין לאומיים
המועצה הכללית בחדרה קיבלה על יסוד הרצאתו של חזן על תפייסתנו הסוצ--יאליסטית בין היתר את ההחלטה הבאה:
"מבלי להתקשר עדיין קשר ארגוני מחייב עם הזרמים הפוליטיים של תנועת הפועלים לארצותיה, אשר כתבו על דגלם מלחמה על אחדותה הפוליטית של מעמד הפועלים על יסוד פרוגרמה סוציאליסטית מהפכנית מטילה המועצה הכללית על הועד המועל לבחון את הדרכים הממשיים לשם יצירת קשרי אינפורמציה והסברה סוציאליסטית וציונית עם הזרמים הללו".
החלמות המועצה על הערכתנו את המצב בתנועת הפועלים בעולם,התפרסמו בשלמותן בחוברת "סיכומים והחלטות" של הקבוץ הארצי.התפתחות הדברים בעולם הביאה התאמתות מהירה להערכתנו את שני האינטרנציונלים.
בהתאם להחלטות על הקשרים האינפורמטיביים עם המפלגות הסוציאליסטיות הבלתי תלויות, הוחלט בישיבת הועד הפועל של הקבוץ הארצי (9.9.33 חדרה) על שליחת תזכיר יסודי ללשכת המפלגות הנ"ל. האינפורמציה בקשר עם התזכיר הנ"ל נמסרה בשעתו לקבוצים.
מתוך אי-יכולתנו להשתתף בפגישה של המפלגות הנ"ל בפריז, אשר אליה הוזמננו -נשלח על ידינו לועידה תזכיר שני.בחומר אשר מתפרסם ע"י הלשכה הנ"ל התחילה להתפרסם בקשר עם זה אינפורמציה על ארץ ישראל ועל תנועתנו(בחולקה שאובה ממקורות אחרים "למשל על תנועות הנוער של א"י העובדת)
עתון
"השומר-הצעיר"
.118
עתון הקבוץ הארצי "השומר-הצעיר".
תולדות.
תולדות העתונות השומרית בארץ אינן עשירות,להוצאה הקבועה של "השומר -הצעיר" קדמו רק שתי חוברות,האחת נדפסה עוד במכונת-הכפלה והשניה הופיעה בדפוס בעריכתו של צ.לוריא.
הגליון הראשון להוצאה המחודשת והרצופה של העתון יצא לאור בנובמבר 1931 בעריכתו של מ.אורנשטין, עד אוקטובר 1932 הופיע העתון לסירוגין אחת לחו-דש או אחת לחדשיים בצורת הוצאה חד-פעמית בצירוף שמות-לואי שונים (הד, ניב,דפי,עלי השוה"צ וכו"). אזורי הפסקה של חודש יצא בדצמבר 1932 בהוצאת העתון "מצע השומר הצעיר" לועידה הרביעית של ההסתדרות בעריכתו של אל. פראי,שהמשיך מאז בעבודה ב"השומר הצעיר".מפאת חוסר אמצעים כספיים הופיעה בינואר-פברואר רק עוד חוברת אחת,ומאז נפסקה הוצאתו של העתון בעיקר לרגל חוסר רשיון מטעם הממשלה. החל מיולי 1933 מתחדשת שוב הופעתו של העתון והפעם בשמו המלא והקבוע "השומר הצעיר" - ורצופות מדי חודש בחודש. ב-1 בדצמבר 1934 יצאה החוברת הראשונה של הדו-שבועון בשינוי צורה. למערכת סופח ר.וינטרויב. מכאן ואילך עובדים במערכת שני אנשים,אחד רק שבועיים בחודש.
התקדמותנו בתקופת הדין-וחשבון,מן המועצה הקודמת עד למועצה זו,ניתנת לסיכום בלשון זו : א)מחוברות בודדות שהופיעו בהפסקות-זמן גדולות,או במצב הטוב ביותר אחת לחודש,עד להוצאה קבועה ורצופה מדי שבועיים.
ב)לפנים קובצים עיוניים בשביל הוגים קטנים של קוראים - היום מכשיר מל-חמתי המגיב הגבה אקטואלית על מאורעות היום. ג)בהתחלה תפוצה של אילה מאות - עכשיו בין כתבי-העת השבועיים והדו-שבועיים הנפוץ והנקרא בשכבות רחבות של ציבור הפועלים. ד)תלוי בזמן הראשון ובמשך שנים בהתנדבות,מג-ביות וצפוי בכל עת להפסקה,עלה העתון לדרך המלך של במה מבוססת,עומדת ברשות עצמה ובלתי קשורה בהקצבות כל שהן. ה)מבחינת התוכן : גיוון,זיקה מתגברת והולכת למציאות הארצישראלית ושאלותיה החינויות,הד רחב בקרב הציבור.
מבמה לדברי עיון,מחשבה וספרות עד לגורם פוליטי בציבור הפועלים ובציונות - זוהי הדרך שעברנו אותה.
תכנית העתון.
הוצאת הדו-שבועון היתה לנו הכרח שאי-אפשר היה לדחותו עוד.התנועה גדלה, התבססה והרחיבה את פעולתה הפוליטית. הירחון או הדו-ירחון כוחם היה יפה כל עוד יכולנו להסתפק בבמה עיונית שהיתה מכוונת לבירור שקם של שאלות שונות וכל עוד היה צורך להקדיש את מיטב המאמצים לעבודה רעיונית פנימית. אולם מאז נסתיימה מלאכת הגיבוש הפנימית ואנו התגברנו על המשבר של העליה החמישית, הרגשנו יותר ויותר בחוסר מכשיר מלחמתי כלפי חוץ. הצורך הזה גדל עוד יותר עם התחדדות המלחמה בציונות בתקופת רצח ארלוזורוב וההדים הרא-שונים של ההסכמים הידועים. החוברות האחרונות של הירחון נשאו כבר בתכנן אופי של במה לוחמת ואקטואלית.
תפקידו של הדו-שבועון היה לאחד את שני הצרכים האלה : את הצורך בבמה לעיון ובירור שקולים ואת הצורך בבטאון פוליטי אקטואלי.מאז שמה לה המער-כת למטרה לשמור על המזיגה של שני התפקידים האלה. בהתאם לכך מתחלק העתון לשלושה חלקים : במערכה,מאמרים ומדורים. החידוש העיקרי של הדו-שבועון הוא בהכנסת ה"במערכה",תפקידה לעקוב אחרי המאורעות השוטפים והאקטואליים ולהגיב עליהם בצורה פולמוסית ולא בצורה יסודית וממצה,אשר צריכה למצוא את מקומה במאמרים. "במערכה" נועדה להציג את נכסינו הרעיוניים ואת עמדותינו הפוליטיות בצורת סיסמאות-היום,הער-בות קונקרטיות והגגות מהירות בהתאם למסיבות המשתנות. הכנסת "במערכה" לעתוננו מהווה כיבוש חשוב וחיובי.
בכדי להקל על התפקיד של "במערבה" ולשמור על רמתה הוצאנו ממנה בהמשך הזמן את הענינים,שאינם בעלי משקל ציבורי מיוחד,ואשר יכולים להתבדר במדור "הדים".
את הנקודה המרכזית של העתון צריכים להוות המאמרים.השאלות שבהן הננו עוסקים בצורה כללית במדורים וב"מערכה" צריכות למצוא את העמקתן ואת בי-סוסן הרעיוני המלא במאמרים.לפי התכנית צריכים להתפרסם בכל חוברת וחוב-רת שני מאמרים יותר יסודיים - מלבד מאמרים שונים קלים -, האחד עיוני
119 e
והשני פוליטי-אקטואלי. בדרך כלל הצלחנו לשמור עד כה על הקו הזה,אולם הדבר עלה לבו במאמצים הרבה ולא תמיד נמנענו מליקויים,מלבד ההכרח לק-יים את הפרופורציה הרצויה בין שלושת חלקי העתון,וביחוד בין המאמרים והמדורים, יידרש מאתנו להבא לתכנים גיוון-יתר בין הנושאים,שבהם הננו מטפלים מעל דפי העתון.ביחוד תובעות את תיקונן שאלוה המשק וההתישבות בארץ,התנועה הקבוצית, המשק העולמי,רוסיה הסוביטית, העולם הערבי. למדורים נועד התפקיד לתת אינפורמציה בכל השאלות והשטחים מתוך בחינתם לפי נקודת-הראות שלנו.לפי שעה פעילים המדורים האלה:תנועת הפועלים (צפור),התנועה העולמית (רביצקי),ספרות ואמנות(זילברטל),כלכלה ופוליטי-קה בעולם(בנטוב),בעולם החינוך(זוהר),-בקבוץ הארצי(המערכת), התחלנו במדור "כלכלה והתישבות"(בדר),אך העבודה הזאה טעונה המשך.כמו-כן התקשינו בהמשכת "בתפוצות".טרם נמצאו גואלים לחמשת המדורים האלה:בעולם הערבי,בברית המועצות, בתנועת הקבוצית, בעולם המדע,את המדור על ברית המו-עצות קבל על עצמו החבר גלפט,אך עדיין לא מלא אחרי התחייבותו ואנו נאלצ-נו לפרסם בינתיים רק התחלות חטופית.
טרם מצא את תיקונו המדור הקבוצי,אם כי יש לציין במיוחד,כי בדו-שבועון נתרבה באופן יחסי החומר על שאלות קבוציות.אנו רואים צורך להדגיש את העובדה,כי למרות הדעה המקובלת טפלנו בדו-שבועון בשאלות חברתיות-קבו-ציות הרבה יותר מאשר בזמן שהעתון הופיע כירחון, שבו נעדר לגמרי החומר הקבוצי או היה מצוי בו רק במידה זעומה מאוד.
עניני התנועה בחו"ל נדונו מעל דפי העתון ברשימות השליחים,הכתבות מיו-חדות מחו"ל ובמדור מיוחד שנערך הפעם שלא לפי השיגרה המקובלת. זו הפעם הראשונה שהוכנס ב"השומר הצעיר" הפליטון והרפורטז׳. כמו כן הת-חלנו לתת מקום לשירה ולדברי-ספרות מתורגמים.
כשם שה"במערכה" באה לפרט את עמדותינו הפוליטיות לסיסמאות-היום כן מלאו המדורים בדרך-כלל את התפקיד להאיר מאורעות ותמורות בארץ ובעולם על יסוד חומר עובדתי ולאור הרעיונות המדריכים של תנועתנו.
המערכה הקפידה הקפדה יתרה על כך,שכל חלקי העתון,"במערכה",המאמרים, המדורים,בל התחומים שבהם הננו עוסקים,כעניני קבוץ,כן שאלות פוליטיות ודברי ספרות,שירה ואמנות,יהיו כולם מכוונים למטרה אחת - לביסוס דרכנו, ויהיו חדורים רוח אחת - רוח השקפתנו הציונית, חסוציאליסטית והקבוצית. שמנו לנו לקו להשמר מלהפוך את העתון למעין "כל בו" והסתפקנו לא פעם בחומר פחות משופר,ובלבד שיהיה "משלנו" ותהיה מפעמת אותו רוח אחת.
אנו רואים עכשיו את נקודת-הכובד בביסוס העתון ובשכלולו לפי אותה המת-כונת שקבענו לו.הרחבת מידות העתון תוכל להתגשם דק עם הביסוס הכספי של העתון והגדלת תפוצתו,עם ריבוי הגוונים בנושאים הנידונים מעל דפיו ועם גידול היקף המשתתפים. ב-13 החוברות של הדו-שבועון השתתפו 46 חברים, מחוץ לתרגומים משפות אחרות,נמצא איפוא שבכל חוברת מופיעים בממוצע אר-בעה שמות חדשים,נעשו נסיונות לשתף גם כוחות מחוץ לתנועתנו ונסיונות כאלה ודאי עור ־חזרו,אולם אנו איננו בונים על כך את עתיד עתוננו.גם לובי הכוחות האלה נקטנו בקו מחמיר ודרשנו התאמה מלאה לאופי העתון וכ-ורנו.
הקושי בהשתתפות החברים בעתון נגרם בין השאר על ידי זה שאין הללו יכו-לים להתפנות לעבודתם,לפי הסידור הקיים הוקצבו לעורכי המדורים לצרכי עבו-דתם 4-2 ימים בחודש.
את המערכת הרחבה של העתון מהווים הח'ח: חזן, אליעזר הכהן,מ.יערי, ר.וינ-טרויב ואל. פראי.משלושת האחרונים מורכבת המערכת המצומצמת המתכנסת כרגיל עם הוצאת כל חוברת,בעבודה הפעילה בעתון עובדים רק ר.וינטרוב ואל.פראי.
התפוצה.
החוברת הראשונה של "השומר הצעיר" הופיעה ב-800 טופסים,מאז עלינו במשך השנה הראשונה לקיום העתון ל-1500 טופסים.כעת אנו מדפיסים את העתון ב-3,500 טופסים ויש שהננו מגיעים ל-4000. בתקופת המלחמה סביב הסכם-העבודה הדפסנו אפילו עד 4,500 טופסים.זוהי תפוצה גדולה למדי,אם נזכור, כי "הפועל הצעיר" המופיע בחמשת אלפים טופסים בערך תפוצתו קשורה במס-חובה מפלגתי. "דרך הפועל" מיסודם של פועלי-ציון נדפס רק ב-2,200 טופסים ו"הציוני הכללי" - ב=1500.
.120
פירוט התפוצה הוא כדלקמן :
1017 - חותמים קבועים בארץ
500 - הקבוצים שלנו-חו"ל
261 -
196 חינם בארץ ובחו"ל
היתר - נמכד במהירה בודדת.
העתון מגיע ל-88 נקודות לסוגיות בארץ :
אביחיל, אושה, אילת-השחר,בית-אלפא, בית החולים בעמק, בית-זרע , בני ברק, בן-שמן, גבע, גבעת חיים, גבת, גדרה, גניגר, גן שמואל,גשר,דגניה א',דגניה ב', דרום ים המלח ,הדר, השרון ברמת-דוד,הרצליה , חדרה, חולדה, חפצי-בה - בית-אלפא,החוגים בעמק,חיפה,טבריה,יגור,ים המלח,יבניאל,ירושלים,ירקונה, כנרת-הקבוצה,כנרת הקבוץ הרוסי,כפר אז"ר,בפר גלעדי,כפר ויתקין,כפר החו-רש,כפר חיים,כפר חסידים,כפר יהושע,כפר יונה,כפר ילדים,כפר יחזקאל,כפר סבא,כפר עטא,כפר תבור, כרכור,מגדל,מגדיאל,מזרע,מעברות,מקוה ישראל, מר-חביה ,מרחביה-המושב, משמר העמק,המוסד החינוכי במשמר העמק,משמר השרון, משק הפועלות בעפולה,מתולה,נהלל,נחלת יהודה,נס ציונה,נשר יגור,עלן החו-רש,עין חרוד,עין חי,עין שמר,עיינות בנס ציונה,עיינות ברמת דוד,עכו, עפולה,עקרון,פרדס חנה,פתח תקות,צופית,צפת,קרית חיים,קרית ענבים,ראשון לציון,רחובות,רמת-גן,רעננה,שריד,תל אביב.תל יוסף, תל עדשים.
אין כיום נקודה ישובית המונה מספר פועלים כלשהו,שבה לא יהיה מצוי "השומר הצעיר", ביהוד מגיע העתון לכל המשקים הקבוציים,לקבוצים במושבות ולחוגים מסויימים בעלי הברה של פועלים בעיר ובכפר.אולם לפי שעה לא דלינו אה כל האפשרויות - גם בימים שהגענו לשיא התפוצה בתקופת המלחמה סביב ההסכמים.אם בחדשים שלאחר זה חלה הפחתה בתפוצה יש לזקוף את הדבר בעיקר על חשבון פעילותן הבלתי מספיקה של הסוכנויות וחוסר העזרה מצד חבר גדול של חברים בקבוצים.אנו הגענו עד כה רק לקורא המחפש את העתון שלנו,אולם טרם ידעני לכבוש לנו חוגים גדולים של קוראים.הצגנו לנו למ-טרה להגיע בתקופה הקרובה לתפוצה ריאלית של 5000 טופסים.כינוס קהל כזה של קוראים קבועים - פירוש הדבר הרחבה עצומה של היקף השפעתנו הפוליטית בארץ.
מצב ההפצה בחו"ל מעורר דאגה רבה.ישנן ארצות,ומהן מרכזיות בתנועתנו העולמית,ש"השומר הצעיר" אינו מגיע אליהן כלל,או מצוי בתוכן במספר טופ-סים אפסי כמעט. ההסתדרויות הארציות האלו מתרחקות בהכרח מערכי תנועתנו המגשימה בארץ ישראל והן צפויות בעתיד לזרות לשאלותינו החיוניות ביותר. עשינו במשך כל הזמן מאמצים מיוחדים,בכדי להקל על חדירת העתון לרחבי תנועתנו בגולה,אולם הכל ללא הועיל.היינו מוכנים להנחות מרחיקות-לכת, אך ההסתדרויות לא מלאו אחרי ההתחייבויות המינימליות ביותר.בתנאים האלה אנו נאלצים כפעם-בפעם להפסיק את משלוח העתון לארץ זו או אחרת,שהרי אין באפשרותנו לשליח את העתון חינם,מבלי לקבל אפילו את הכיסוי לדמי-המשלוח.
הנהלת העתון היא בידי א.כורך(קבוץ "עין הקורא" ראשון לציון) והיא נעז-רת על ידי הסוכנויות המקומיות.
המצב הכספי.
אנו מקיימים אה העתון על חשבון ההכנסות מן המכירה וללא מגביות והקצבות צדדיות,ההקצבה של המזכירות נפסקה אף היא החל מאחד במאי ש.ז. הקבוצים מוסיפים עוד לשלט בעד כל חוגרת הוספה של 5 מא"י (במכירה גו-דרת העתון נמכר בעשרה מילים ובחתימה עוד פחות מזה), אין להניח,כי נוכל לשחרר את הקבוצים מן העול הזה, כל עוד לא נגדיל את התפוצה במידה ניכרת.
לפי שעה נושא העתון את עצמו.אולם יש לזכור,כי כל הגדלה של העתון גור-מת כיום להפרעה באיזון התקציב,אם לא נצעד לקראת גידול התפוצה וייצובה נהלה צפויים אפילו לתנודות במצב הכספי הקיים.
מסקנות לעתיד,
א)מבחינת התוכן : שמירה על הלק המאמרים בתכנית הכללית; גיוון הנושאים הנידונים בעתון; תכניתיות בעיבוד המאמרים;שכלול המדורים הקיימים
121
ומלוי המדורים החסרים;הרחבת המדור הקבוצי;רבוי המשתתפים בעתון והתגיי-סות חברים בעלי מחשבה עצמית להשתתפות מוגברת ומתמדת בו.
ב) הרחבת מידות העתון או הפיכתו לשבועון - רק אחרי ביסוס הדו-שבועון
במתכונת הקיימת,ייצוב התפוצה והגדלתה.
ג) פעולה לשם העלאת התפוצה הריאלית של התעדן למספר של 5000 טופסים.
ד) החדרת העתון לתנועה בגולה.
ה) הוזלת העתון לקבוצים עם גידול התפוצה.
ו) טיפול בשאלת ייסוד דפוס עצמי.
במערכת החינוך.
בנין המוסד.
122
במערכת החינוך
החינוך בגיל הרך.
אחרי הפסקה של שנים אחדות - עוד לפני 7 שנים התחילו חברים אחדים לטפל בגידור שאלות החינוך בגלל הרך בקבוץ הארצי - חודשה בשנה שעבדה הפעילה הזאת.ע"י החלטת היעד הפועל הוקמה מזכירות לשאלות החינוך בגיל הרך, אשר מסיבות פרסונליות עמדה בקשר את מזכירות המוסד החינוכי ועם התפתחות הפעולה היא נהפכה ל"מחלקת החינוך" שעל יד ותועד הפועל.הצורך בפעולה בשטח זה גדל והולך,מספר הילדים בקבוץ הארצי נמצא בקו-עליה מתמיד ומגיע כיום ל-266 ילדים,מהם כ-45 בגיל הלמיוד.
במרכז הדאגות מופיעות שאלות ארגון ותקציב,אשר מפאת מספרם הקטן של היל-דים בקבה"א תפסו עד עכשיו מקום-מעט.לעומת זאת לא פחת הסקטור של הפרובלי-מות החינוכירת.השאלות המיוחדות לקבוצים הצעירים - אשר נסיונם קטן ו"הי-לד הראשון"מרתק את תשומת להד של הקבוץ - עומדות בתקפן; מספר הקבוצים בהם נמצאים ילדים הולך הלוך וגדול;גם בקבוצים הותיקים רחוקים אנו עוד מפתרון משביע רצזן בשמח החינוך בגיל הדך ובקשת עזרה ועצה הולכת ותכופה. מופיעים מקרים של ילדים כבדי-חינוך ואין אנו מוכניס לקראתם די צורך. יתכן,שהשאלה בהכרח תחרוג ממסגרת דאגתנו המצומצמת והצריך פעולה משותפת בקנה מידה יותר רחב (אם כי קשה להאמין באפשרות של הפעולה המשותפת הזו; על כל פנים הנסיון הראשון של הפעולה הבין-קבוצית - בין הקבוץ הארצי, הקבוץ המאוחד וחבר הקבוצות - הוא כבר מאחורינו ואין לתת בו אמון רב. הועדה הבין קבוצית שנבחרה אשתקד בכינוס המטפלות בבית-אלפא הפכה למוסד רפרזנטטיבי בלבד,המתכנס פעם ביובל). שורה של הופעות מדאיגות בגיל הרך, אחוז ידוע של מרטיבי מטוח בגיל די גבוה - אצל בני 6-10,סקרים של נאורו-זות,התפתחות מפגרת וכו" מעמידים אותנו בפני צורך לבדוק בדיקה יסודית ורצינית את מציאות חינוכנו ותובעים תיקון והטבה.בשל הצורך במפעל סטטיס-מי מדוייק,שלאורו יבדקו כל החששות והפקפוקים ויציין ברורות,היכן הן נקודות החולשה של חינוכנו. כמו כן מורגש הצורך להתחקות אחדי הצורות הט-פוסיות של הקשיים החינוכיים שלנו על מנת לאפשר דיאגנוזה פחות או יותר נכונה ולחשף את הגורמים הספציפיים שלהם. תכנית עבודה יכוון זה לא יכלה עד כה לצאת לפועל,מפני שהיא מצריכה הסתכלות וחקירה בקבוצים מספר ויש להחיש בלי ספק ככל האפשר את הוצאתה לפועל בעתיד הקרוב.כל צעד נוסף בזה המבהיר את המצב הקיים עלול להצעיד אותנו קדימה ולשחרר אותנו מן ההרגשה, שמגששים עדיין באפלה.
נקבעה שיטת עבודה ידועה,על מנת להעלות את שאלות החינוך בגיל הרך על הגשמה הראוי ולעשותן נכס קבוצי משותף,השיטה הזאת קובעת בקורים בלתי-אמצעיים בכל קבוץ וקבוץ,משא ומתן ישר עם האנשים העושים את עבודת החינוך והטיפול,פגישה עם ציבור ההורים והקבוץ כולו במקרים של שאלות אקטואליות מטרידות (ביהוד כשהן שנויות במחלוקת וחוסר עמדה ברורה ואחידה מצד הקבוץ מסכן את הפעולה החינוכית) או לשם הסברה בשאלות טעונות בירוד וליבון. יש לציין שבמשך השנתיים האחרונות גדלה במידה רבה הערות כלפי שאלות החי-נוך בכלל ובגיל הרך בפרט ובכל קבוץ לא בלבד שתמיד תמצא אזנים קשובות, אלא ברבים מהם מתגבשת דרישה לשמוע ולהשמיע.בקבוצים רבים בשלה ההכרה, שישי לדאוג בהקדם להעברת שאלות החינוך מהמעמד המקצועי כביכול (מהמחנכות או ההורים) למעמד קבוצי כללי.במעט בבל מקדם קיימת ועדת חינוך,המופיעה כדואגת לצרכים האקטואליים בבית-הילדים ומגינה על מוסדות-הילדים במקרי קיפוח מצד סידור-העבודה,הגזברות וכו",כשהיא מרחיבה אט אט את אפקי פעו-לתה בהכניסה גם את הדאגה להגר עובדות קבוע והשתלמותו,את העיון התיאורטי של בעיות החינוך לחוג פעולתה הבלתי-אמצעי.בשעת הבקוריס התותה על פי רב ועדת-החינוך של הקבוץ את נקודות-הויכוח בשיחת הקבוץ או קבעה את נושא ההרצאה ומתוך כך לכול הביקור להשתלב במסכת העבודה החינוכית האקטואלית,
הדינים וחשבונות מהבקורים,אשר ימסרו לרוב מעל דפי הביולטין של הקבה"א, היה מתפקידם לשתף בבירורים אלה את כל הקבוצים ולהפוך על ידי כך שאלות אקטואליות של קבוץ אחד לנכס כללי של הקבה"א. המשך הפעולה של המזכירות היה צריך להתבטא בקשר אמצעי ע"י חילוף-מכתבים ומתן עצה בשעת הצורך. השאלות האקטואליות בתקופה מסויימת ברוב הקבוצים שלנו היו צריכות למצוא אח"כ את בירורן המקיף והיסודי בשעת כינוסים חינוכיים,אשר מסקנותיהם צריכות היו להתגבש בצורת החלטות מסויימות המחייבות בפרקטיקה החינוכית היום-יומית.
בשעת הביקורים נוכחנו,כי קיים גם צורך רציני בעבודה חינוכית עיונית
.123 .
במסגרת קבוצית כללית.פה וסם החלה ועדת החינוך המקומית בפעולה תכניתית; צוינו השטחים,הושגה הספרות המתאימה,חברים אחדים קבלו על עצמם לעבי הר-צאות ובצורה כזאת היתה צריכה להתרקם פעולה חינוכית עיונית בתוך הקבוץ. תכניות כאלה נכשלו לעתים ע"י חוסר ספרות מתאימה,אשר השגתה אינה קלה ובהרבה מקומות הודגש הצורך ביצירת ספריה מרכזית ונודדת,אשר תכיל את הספרים היסודיים הבאים בחשבון ותעמוד לרשות הסמינרים במקומות בשעת ה צורך.
במקרים אחדים היה צורך בבקור ארגוני,ביחוד בקבוצים אשר הופיעו שם היל-דים הראשונים או התרחבה מסגרת העבודה.במקרים מועטים הצלחנו לסדר את הבקור הדרוש והוא היה מועיל וחסך לקבוץ הרבה מאמצים וטרדות.בשנה האחרו-נה התקיימו בקורים אחדים בקבוצים שונים והחלה מתרקמת פעולה חשובה. השנה הצטמצמה העבודה הזאת מסיבות בלתי-תלויות במזכירות ולפי שעה יצאו לפועל הבקורים דלקמן: מילק - בעין הקורא,משמר העמק,קבוץ ג' ובבית-זרע, צביה(מרחביה) - בכל קבוצי השומרון; דורקה (מרחביה ) - בקבוץ הליטאי-צ׳כי; חוה(משמר העמק) - בעין הקורא; צבי זוהר - בשריד ובבית-זרע; צילה(שריד) - בעין הקורא.
מבין השאלות המתיצבות מפעם לפעם בתקיפות יתרה תובעת לעצמה מקום מיוחד שאלת קביעות העובדות והשתלמותן.המצב מבחינה זו רחוק הנהו מלהשביע רצון. אפילו בקבוצים הותיקים שלנו מתלבטים עוד קשה בשאלה זו.העובדות מתחלפות; לרוב הן רוכשות נסיון אך ורק תוך כדי עבודה מעשית מבלי הכשרה מוקדמת; רבות עוזבות את העבודה כעבור זמן קצר בשל התנאים הקשים;יש שהעבודה המשו-תפת אינה מסתדרת על הצד הטוב ביותר והיא גורמת לעזיבת המקצוע.ההכרה, שהעבודה בחינוך בגיל הרך מהווה מקצוע רציני ורב-אחריות, הולכת אמנם ומשתרשת.אך ההכרה הזאת כשלעצמה אינה מספיקה ואינה מספקת. על יד הקושי הקיים מבחינת חוסר מוסד-הכשרה מתאים לחינוך וטיפול - נטפ-לים התנאים האוביקטיביים הקשים התובעים שפור מידי.ככל עבודה חינוכית גם העבודה החינוכית בגיל הרך היא קשה,אחראית,גוזלת את מנוחתה של העוב-דת ואת שווי-משקלה הדרוש לה בעבודה זו. מן הצורך איפוא להנהיג בראש וראשונה חופש שנתי,על מנת שתוכל המחנכת להחליף כוח ולהתמסר לקריאה ולהשתלמות.כמו כן יש להבטיח לה אפשרות לבקר במשך שנת עבודתה במוסדות דומים,על מנת ללמוד מנסיון אחדים ולהכניס שכלולים ושפורים בעבודתס. אף במקומות,שם קיימת כבר מסורת של שנים,אין לסמוך על נסיונה של העובדת ויש לדרוש ממנה הסתכלות ולימוד,מפני שעם קביעותה הולך בד בבד צמצום-אפקים וקפיאה על שמרים - דבר המעמיד את המוסד בחזקת סכנה של סטגנציה. גם מספר שעות העובדה ביום טעון תיקון ושיפור.יום עבודה ארוך מסכן את השקט הפנימי של המטפלת ואתו יחד את כל גישתה החינוכית. רק עם הטבת תנאי העבודה תקבל התביעה לקביעות את התוקף הדרוש.רק אז נפ-טר מצרת-מדינה זו,המסכנת את גורל הדור הצעיר שלנו במידה רבה מאוד.בהז-דמנויות רבות הושמעו דברים ברורים, המצביעים על הנזקים העצומים הנגרמים לילדים בקבוצים ע"י חילופי-העובדות (ראה:הדו"ח מהכינוס בבית-אלפא ומה-קורס למטפלות בתל-אביב ועוד).ומאידך רק הקביעות של העובדת תבטיח לה את האבטוריטה הדרושה כלפי ההורים - דבר אשר את חשיבותו ביחוד בקבוצים צעירים אין להעריך למדי.כי במידה שהמטפלת אינה בעלת-אבטוריטה היא מתק-שה בעבודתה וגורמת על ידי כך להתערבותם של ההורים בחינוך,מצד שני יש לאסור מלחמה על התביעות המוגזמות לגבי המטפלות הקיימות ביחוד בקבוצים הצעירים ולדרוש מן הקבוצים הגנה על המטפלת,שלה נמסרת בשורה ראשונה הארחיות לחינוכו של הילד.בשטחים מרובים - כדאי לזכור בקשר את זאת את ענין הכלכלה והזנת הילד.הננו עדים לאנרכיה רבה,להופעה,שכל אם קובעת לה את הדרכים שלה.ברוב המקרים,שהיתה אפשרות לבחון אותם בחינה יותר מדוייקת נאלצים להכריע לרעת האמהות,הנוטות גם אצלנו לפינוק, להגזמה ולסוביקטיביות יתרה.מלחמה על ספור תנאי העבודה והבטחת ההשתלמות לעובדת מחד - ומלחמה נגד התביעות המוגזמות מצד ההורים ישימו קץ למצב הקיים ויכניסו את העבודה למסלול הנכון והחיוני.
ואשר להשתלמות עצמה:
אפשרויותיה הנן מוגבלות עד מאוד.זו הנהוגה בארץ עבור המטפלות:הקו רם בירושלים(תלפיות) או קורס בבית-החולים המרכזי בעפולה מבטיחים אמנם את המינימום הדרוש מבחינת הטיפול הגופני,בפרט בגיל התינוק - אך לא יותר. הידיעות האלה אינן נותנות שום גישה פסיכולוגית,שהיא הנה עיקר-העיקרים בעבודתנו בבית הילדים,גם הביקור הממושך בבתי-הילדים בקבוצים אחרי סיום הקורסים הנ"ל אינו עלול למלא את מקום החסר.מוסד מתאים מבחינה זו אינו קיים בארץ.לכן החשיבות הרבה בקורסים מיוחדים להשתלמות או בכינוסים חינוכיים הבאים לנגוע בשאלות הקשות,בהן נתקלים בעבודה.כנסיונות ראשו-נים משמשים שלשת הכינוסים,הראשון בבית-אלפא,אשר סודר מטעם הועדה הבין-
קבוצית,ושנים שנקראו מתוך האיניציאטיבה של מזכירותנו בקיץ הרצ"ד לגן-שמואל ובשבועות תרצ"ה לשריד - וקורס המטפלות,אשר התקיים בקיץ שעבר בתל אביב,שמיעה הרצאות יסודיות המבוססות על יסודות מדעיים,חילופי-מחשבה ונטיון,סמינרים לבירור השאלות המעשיות - העשירו בלי ספק במידה מרובה את ידיעותיהן של החברות ושמשו דחיפה רבת-ערך בעבודתן היום-יומית. יש רק להצטער שלא תמיד ידעו החברות להתיחס במלוא הרצינות להנחות,אשר הוכרה נכונותן ולהחלטות שנתקבלו בכינוסינו,אפיניות הנן מבחינה זו תו-צאות הכינוס שלנו בגן שמואל,אשר הסתיים בשורה של החלמות ברורות וחיו-ביות בשטח האכילה וההאכלה של הילדים בגיל הרך.חברות מעטות השתדלו והת-אמצו להגשים אח"כ את ההחלטות האלה בחיים,במעשה החינוכי, - אולם רובן הפרו אותן אחר כך.כשנתקלו בקושי הראשון.במובן זה יש עוד ללמוד הרבה, על מנת להבטיח את פוריות עבודתנו.החלטות הכינוסים שלנו צריכות להיות מחייבות לגבי כל העובדות שלנו,אם גם יתבע מהן על ידיהן שנוי בדרכים הנהוגות והמקובלות.
במצב לא יותר טוב נמצאת כרגע שאלת גני הילדים.גם כאן תוספת-קושי רצי-נית נובעת ממיעוט הגנים בקבה"א. גני ילדים מסודרים קיימים לפי שעה במר-חביה,שריד,מזרע.משמר העמק,גן שמואל,מעברות (המצב בבית-זרע לא ידוע לנו עדיין). בקבוצים אחדים קיימת התחלה של גני-ילדים או מספר קטן של ילדים שאינו מספיק כדי יצירת גן עצמי ובמקרה זה נשלחים הילדים לגן בנקודה הישובית הקרובה ביותר (עין שמר,עין החורש), אבל גם בגנים הקיי-מים כבר שנים אחדות והמתנהלים על פי סדר ומסורת ידועים לא הגענו לקבי-עת יסודיות משותפים.לא ביררנו את דרכי הפעולה החינוכית,לא בדקנו את השימה הנהוגה וכל גן ודרכו,כל גן וסדריו.זה מזמן מורגש הצורך בפגישה, אשר תדון בשאלות המיוחדות לגן ותקבע אי-אלה יסודות ראשוניים,כן רצוי -כדי לנקוט דוגמה - לקבוע יסודות בשאלת התחלת לימוד הכתיבה והקריאה, האם היא חלה בגן או לא,מה הוא בכלל מושג ותוכן "הלימודים" בגן וכו", העובדה שהילדים המתחנכים בגנים למקומותיהם יפגשו אחר כך כולם במוסד חינוכי אחד מצריכה אחידות,בכדי שלא תווצרנה דרגות-ידיעה והתפתחות שו-נות בקבוצת ילדים בני גיל אחד.
מצב הגננות הוא בכי רע.לא קיים שום ארגון.בשני קבוצים עובדות גננות, שאינן חברות-הקבוץ.בתוך קבוצינו נמצא מספר ניכר של חברות אשר גמרו את חוק למודיהן בסמינריונים לגננות.אולם למעשה כל קבוץ נאבק קשה ומחפש דרכי השתלמות ולימודי בשביל חברה אחת,כשהמצב נעשה דחוק ומחר מחרתיים נאלצים לארגן את הגן.כן רבה התכונה בשטח זה בזמן האחרון ובקבוצים אח-דים ההשתלמות הזאת היא ארוכה מאוד.יקרה מאוד ו... רעה מאוד.נדרש בסמי-נר לגננות לימוד של 2 שנים לפחות,מבלי שההכשרה הנרכשת תספיק כל צרכה. בשביל הגננת,שתעבוד אצלנו,הרבה דברים הנלמדים בסמינר הנם מיותרים ומאי-דך שטחים שלמים,שהם אצלנו בבחינת עיקר העיקרים,הנם מוזנחים כליל.לרבות כל אלה עולה הכשרה כזאת בסמינר עירוני ביוקר רב ואינה עלולה אף מבחינה כלכלית לשמש פתרון מתאים לצרכינו,מאידך מגיעים אנו - בשל חוסר פעולה מאורגנת ותכניתית בכוון זה - לאבסורד אחד : הקבוצים שלגו נאלצים לקבל גננות מבחוץ ולשלם להן משכורות הגונות,דני העולה לקבוץ יותר ביוקר מאשר כל הכשרה, ותהי גם היקרה ביותר. אי המוצא? אולי יש להביא בחשבון ולממש את ההצעה,שהופיעה בשנה האחרונה בקבוצים שונים,בדבר הקמת סמינר לגננות עצמי,אשר ידע להעמיד את הכשרתה של הגננת על היסודות הדרושים לנו, לצמצם את זמן הלימוד,לקבוע את מקום הסמינר בכפר,בקבוץ למשך עונת-הלימודים העיוניים ולהשקיע פעם סכומים יסודיים,כדי להקים מוסד בר-קיימא וקבוע? בבירור השאלה החשובה הזאת ממפל כעת הועד הפועל של הקבוץ הארצי.
בכינוס המטפלות בגן שמואל נבחרה המזכירות המורכבת מחברות אחדות,אשר הי-תה צריכה לקבל על עצמה את ריכוז כל הענינים הקשרוים בחינוך בגיל הרך. נקבעה תכנית הבקרוים,דובר על הוצאת עלון פנימי המוקדש לבירור השאלות החינוכיות;הוטל על המזכירות להוציא את הפרוטוקול של הכינוס הראשון ולהכין את הכינוס השני,אולם המזכירות לא הצליחה להוציא לפועל את כל העבודות האלו.גם לאחר שהוחלט להעביר את המזכירות ממשמר העמק למרחביה לא חל שנוי לטובה.ושוב חזרנו והעברנוה למשמר העמק (חברי הועדה היו : מילק, צילה(שריד), צבי ז., חוה (משמר העמק ), תמה(מזרע), צביה(מרחביה).
אולם גם חידוש זה לא הביא הטבה.חברי המזכירות העמוקים בפעולה חינוכית יום-יומית לא יכלו להתמסר במרץ רב לפעולה בקבוצים ובעיקר לא הספיקה להם השעה לספק את הדרישות לבקורים.הנסיון הזה למדנו,שמלבד האנשים לרי-כוז הפעולה מן ההכרח למצוא אדם שיתמסר כולו לבקורים ורק אז יסודה של המזכירות יהיה איתן.
.124.
125
דאגה הדסה נוספת עם קיים הכיתות המכינות (א' ו ב') בקבוצים.לפי החלטת
ועדת המוסד יכנסו למוסד החינוכי הילדים מגיל 8 ומעלה.אם כן מן ההכרח שתווצרנה בכל קבוץ שתי כיתות מכינות,לפי שעה קיימת כיתה מאורגנת במשמר העמק,ילדים נודדים נמצאים במזרע, בשריד, בעין שמר,כעבור שנה יגדל מספר הכיתות הללו.מתעוררת שאלת התכנית של הלימודים בהן ואין כל ספק,כי שומה עלינו להאחיד במידה מכסימלית את העבודה החינוכית הנהוגה בכיתות אלה, על מנת להמנע ממצבים קשים ומסובכים עם כניסתם של הילדים האלה למוסד החיניכי.יחד את זאת מופיעה שאלת המורים עבורן,השאלה הזאת משתלבת בשא-לת המורים-המחנכים בקבה"א בכלל,שאלה אשר נעמוד עלית אח"כ.בקשר את העבו-דה במוסד החינוכי,אם תוגשם התכנית של סמינריון לגננות יביא הדבר גם פתרון-מה לשאלת המורים בכיתות הנמוכות.
בחברת הילדים.
חברת הילדים נדלה ומתרחבת משנה לשנה.במשך שלש השנים האחרונות היא הכפי-לה את מספר הילדים המתחנכים בה.כיום נמצאים בחברת הילדים 71 ילד,ובשנה הבאה יגדל מספרם עד 90.באופן. מקביל עם גידול מספר הילדים גדל חבר העו-בדים.בשנה שעברה (תרצ"ד) לבדו 14 בוגרים,השתא הגיש מספד הבוגרים ל-21 איש,מהם 7 העסוקים בהוראה.גדל גם רכושה של חברת הילדים ביחוד על ידי הבנין הגדול והמצוין המשמש מגורה לכל הילדים הנמצאים כיום במוסד,השנה עבר המוסד אל הגבעה המיועדת לו והתחילה נרקמת מסכת חייו החיצוניים והפנימיים,אשר תעצב את דמותו לאורך-שנים.עלה הגיל הממוצע של הילדים: בשנה שעבדה היו רק 5 ילדים גני 12-13, השנה נמצאים במוסד 15 ילדים בני 13-14,העליה בגיל מסתברת בעיקר על ידי קבלת ילדים מגרמניה,המהוים את הקבוצה הבוגרת שלנו,מבחינת שילוב גילי החינוך השונים עד כדי הוותם סו-לם-גילים נורמלי,המכיל את הסכנות השונדת המתאימות לשכבות הסתדרות-נוער, צעדנו צעד חסוי קדימה ובזה התקרבנו במידה מרובה להגשמת חברת-הילדים, המוסד מאכסן לפי שעה מספר גדול של ילדי חוץ, ילדים הבאים מן העיר,המושבה והמוטב ורק למשך שנים אחדות תוכל חברת הילדים לשמש מקום חינוך לילדים האלה.לפי החשבון ישרת המוסד כבר כעבור 4 שנים רק את הקבוצים. התקופה הזאת הנה חשובה מבחינה חינוכית,מפני שיש לקוות שעד אז ייקבעו היסודות העיקריים של דרכנו החינוכית, יתנסו לאור מציאותנו החינוכית הנוכחית ויחדידף שלמות ובטחון לכל פעולתנו החינוכית, צריך לציין,שקו-הגידול מבחינת הגילים הוא נורמלי בהחלט.קפיצת דרך יחידה - אף היא לא מוגזמת כלל - נעשתה אשתקד עם יצירת הקבוצה של בני 13.מעתה לא תוסף דר-גת גיל חדשה למוסד מהחוץ.כל הילדים שיבואו מעתה מבחוץ יקלטו בתוך הקבו-צות הקיימות,ההתמתחות הזאת מאפשרת צעדים שקמים ומדודים בהרחבת הקף הלי-מודים,הרמת הניבו ההשכלתי,הרחבת החינוך המקצועי בהתאם להנחותינו היסו-דיות.
שאלה כאובה היא שאלת חבר העובדים.דובר על כך בהזדמנויות שונות וברוב הקבוצים שלנו נתבררה הסכנה הצפויה לנו /לתנועה/ מבחינה זו וצוינה העוב-דה המתמיהה והמדאיגה,שדוקא בתנועה חינוכית לא גדל דור מחנכים ומורים חמו-כן לקבל על עצמו את האחריות לגורלו של הדור הצעיר המתחנך אצלנו, נמצאים בקבוצים אנשים אשר הכשרה להם וידיעה - אך הספיקו להכות שורש בקבוץ ואי-נם נחפזים להרתם בעבודה החינוכית. ובינתיים גדל והולך הצורך במורים ובעוד שנים מועטות יהיה נחוץ לגו מחנה מורים,מדריכים,גננות ומטפלות גדול,מבין נקח אותם? הקבוץ הארצי מחוייב לדאוג בעוד מועד לשאלה הזאת ולהתחיל בפעו-לה מכוונת בשטח זה.יתכן שלו צערנו לקראת מפעל מאורגן של הכשרת מורים
כתוך התנועה החינוכית עוד היום במתכוון ומתוך תכנית - חיתה ברכה צפונה
במפעלנו זה,אך הדבר אינו קל,הנסיון מעודד ספקות רבים והזמן חולף. בינתיים קשה היא שאלת חבר העובדים.
אין לדבר עוד על ליכוד חבר העובדים במוסד החינוכי,מספר אנשים קטן חשוב את עצמו כקשור למפעל החינוכי שלנו ורואה בו את מפעל חייו.רוב מנינו של חבר העובדים הנוכחי מורכב מחברות קבוצים שלנו הבאות לעבודה במוסד למשך שנה אחת,ואם כי ערך עבודת החברות האלו הוא רב מאוד,אף מבחינת אוירה חב-רתית,הרי העובדה,שהן באות רק לשנה אחת,מפחיתה אותו במידה ניכרת.הפרופור-ציה של קביעות המורים משתנה לטובה ויש לקוות ,כי לקראת השנה הבאה תבוא ראשית בסוס (שמונה מורים קבועים) - אך במשק-הבית ובמשק החקלאי,שאנו מת-חילים להקימו - הכל לוטה בערפל. ההצעות לתיקון המתגבשות בשנה האחרונה הולכות בשני כוונים בעיקר: הארכת זמן העבודה של חברות-הקבוצים עד לשנ-תיים לפחות ויצירת חוג קבוע של חברות,אשר עבדו כבר פעם בחברת-הילדים
126
ולמדו את הפרובלימות שלה הן מהצד החינוכי והן מהצד הארגוני,והפיכתו לחיל-מלואים מתמיד: פעם בשנים אחדות תחזורנה החברות האלו לעבודה אצל-נו,הרעיון הזה הוא בלי ספק יפה ונכון - אך הגשמתו תתקל ודאי בקשיים רבים מצד הקבוצים,עלינו לתמוך ככל האפשר בהצעות האלו,אך גם הן אינן מבטיחות פתרון שלם,אשר יבוא רק,כשימצא מספר יותר גדול של אנשים קבועים במוסד.
שאלה הטעונה בירור היא גם שאלת היסודות החברתיים-הכלכליים של חבר העוב-דים במוסד.חלק קמן של חברים הם חברי הקבוץ משמר העמק,החירות העובדות באופן זמני הן חברות לקבוצים שונים ויש להניח,שעם הבראת המצב מספרן בכל זאת ילך ויקטן,חברים אחדים קשורים באופן בלתי אמצעי במוסד ומספרם, לפי הערכתנו, יגדל, העובדים אינם מקילים משכורת ורמת-חייהם היא רמה -החיים של חברי קבוץ בשנויים בפרטים מסויימים הנובעים מתוך תנאי-עבודה מקצועית מיוחדים (הצורך בהשתלטות, בחופש שנתי וכו"),קיימת איפוא השאלה של היסודות הכלכליים עליהם יושתת קיומו ועתידו של חבר העובדים הקבוע בעתיד לבוא.העבודה החינוכית האינטנסיבית התובעת מן המחנך התמסרות ויום עבודה תמים עם הילדים מרחיקה אותו למעשה מן הקבוץ ואינה מאפשרת לו השתתפות בלתי-אמצעית בחיי הקבוץ - מן ההכרח יהיה לחתור לקראת חיים חב-רתיים אבטונומיים של חבר העובדים והפיכתו לגוף קבוצי בפני עצמו, כל השאלות האלו הוצגו כבר בתוקף המציאות ותמצאנה את בירורן בזמן הקרוב.
המצב החינוכי הכללי :
בלימודים: נמשכת העבודה לפי היסודות שהונחו בראשית קיומו של המוסד. הולכת ומתגבשת השיטה המבוססת על עבודתו העצמית של הילד,על ריכוז המקצו-עות,על הנושא המרכזי הלקוח בגילים הצעירים מתוך המציאות הבלתי אמצעית של חיי הילד,כשהיא מתרחבת ומקיפה סקטורים נוספים עם גדולו וחותרת לק -ראת אופי יותר ספציאלי-מדעי אצל הילד התחל משנה ה-12 לחייו.הלימוד המרכז את כל המקצועות בגיל הצעיר מסתעף ומתפרק לשלשה חלקים עיקריים: לימודים הומניסטיים (שפה,ספרות,היסטוריה כללית ועברית,תולדות התרבות וידיעת המולדת,הגיאוגרפיה),לימודי טבע(חקלאות ,בוטניקה, זואולוגיה, ניאו-לוגיה וכו",חשבון והנדסה),לימוד האמנות (ציור-כיור,זמרה). העבודה העצ-מית של הילדים השתרשה והפכה למסורת חשובה:הובטחה יכולת ריכוזו של הילד, אוירה רצינית של לימוד ומחקר,קיים רצון חזק ללמוד ולהוסיף דעת. ואין ספק,שבשטח זה קיימים השגים חשובים,לפי כל ההערכות,הן מצד האנשים המבק-רים אותנו מבחוץ והן מתוך השואה עם מוסדות אחרים,אין המוסד נופל ממוס-דות אחדים,יש שהוא עולה עליהם מכמה וכמה בחינות.השנה אמנם לקתה מעם מבחינת-ההתקדמות בשטח הלימודים,דבר אשר יש לזקפו על חשבון המורים החד-שים,אשר לא היו רגילים לשיטת הלימודים שלנו ועבר זמן ידוע עד שסגלוה לעצמם - וגם על חשבון האיחור של חדשיים וחצי בהתחלת שנת הלימודים. תכנית לימודים שלמה המקיפה את כל הגילים אין לנו עוד.מתוך נסיון של חמש שנות קיומו של המוסד מסתמנת כבר תבנית למודים ברורה בשביל הקבו-צות הצעירות (המתאימות לכיתות ג׳, ד', ה', ו-ו' של בה"ס העממי). אולם גם היא אינה קבועה לפי שעה.בירור שאלת התכנית ויסודות הלימודים אצלנו יובא בקרוב לדיון בועדת המוסד (על זה עוד להלן ,לפי שעה מוצעת תכנית הלימודים לכל קבוצה בראשית שנת הלימודים לפני ועדת המוסד וזו מאשרת אותה.חבר העובדים מוסר אחד כך דין-וחשבון לפני הועדה באיזו מידה נתגש-מה התכנית ומה היו הטיבות אשר גרמו לשנויים בה.קיימות שאלות רבות, אשר עוד לא מצאו את פתרונן המוחלט.כן מעון בירור לימוד התנ"ך,היקפו, כוונו והגיל,אשר יש להתחיל בו בלימוד זה,למעשה לא מצאו את פתרונו גם לימוד השפות הלועזיות,אם כי באופן פרינציפיוני הגיעה ועדת המוסד למסק-נות ברורות - לפיהן ילמדו הילדים שלנו ערבית ואנגלית.שניהם נתקלים בק-שי רב מפאת חוסר אנשים מתאימים.בלימוד השפה הערבית נעשתה התחלה צנועה השנה,בה בשעה שלימוד האנגלית לא התחיל אפילו מחוסר אדם מתאים.אנו מחו-ייבים למצוא פתרון לקראת השנה החדשה,מפני שלימוד השפה האירופית אינו סובל דחוי.עם כל התרגומים אשר הופיעו בזמן האחרון,אין להסתפק בחומר קריאה עברי,מפני שאין בכוחו להבטיח חדירה לנכסי התרבות האנושית והוא עלול מתוך כך לצמצם את האפיקים התרבותיים של הדור הצעיר.אין להתמלא כלל, שנמצאים חברים אשר חוזרים על דרישתם להנהיג את לימוד השפה הגרמנית,כי אז היתה יורדת מעל הפרק הדאגה למורים. הפתרון היחידי ימצא רק בעזרתו של הקבוץ האמריקאי שלנו ובכוון זה יש לעשות מאמצים.
מטרידה והולכת גם שאלת אמצעי עזר ומכשירי לימוד.חסרים לנו הדברים היסודיים.השנה התקדמנו רק על ידי ריכוז ספריה פדגוגיה הגונה,אם כי יש
127
להשלים אותה עוד מכמה וכמה בחינות. נרכשו גם ספרי קריאה לילדים,לעומת זה חסר לנו לברטוריום פיסיקלי וחימי,ואין לדחות יותר את רכישתם.כל עוד למדו אצלנו ילדים קטנים,אפשר היה לשאוב מהסביבה הבלתי אמצעית, מן המשק החקלאי וכו"; כיום עלולים אנו - אם ימשך המצב הקיים - לסכן את כל הניבו של לימודי הטבע.
צעד קדימה צעדנו השנה על ידי הנחת יסוד ל"פינת-חי" : התחלנו לסדר אספים בוסניים,זואולוגיים וכו".יש להרחיב את פינת הלימוד החשובה הזאת, נחוצה לנו גם תחנה מיטיריאולוגית הגונה.
המשק ולימוד המקצוע.
שאלת לימדד המקצוע ויצירת משק לימודי לחברת הילדים מתיצבת במרכז דאגו-תייו. אף היא נעשית אקטואלית מאז גדלו הילדים שלנו.אי אפשר עוד להסתפק בעבודתם,כמו שהיא מתנהלת עכשיו,כשהיא מכוונת בעיקר לרכישת אימין והרגלי עבודה,אין לנו אפילו גן ירקות הגון,דבר הקיים חיום אפילו ביתי ספד עי-רוניים,אשר אין להם פרטנסיה לחינוך חקלאי.עבודת הילדים במשקו של הקבוץ
איננה באה בחשבון,על כל פנים לא בגיל הצעיר. הנסיונות המעטים אשר נעשו מוכיחים,שהילדים אינם מסוגלים להקיף את שאלות המשק הגדול,והמשק המתבסס על הרנטביליות בלבד אינו מסוגל להתחשב עם הילדים ולהתאים את עצמו לצד-כיהם.נמסרת להם וללא כל שיטה כל עבודה מצויה ונחוצה,עבודה מיבנית כמעט,
הילדים אינם מבינים את שלמותה,משתעממים ומתחמקים ממנה. יחס הילדים; לעבו-דה,שאיננו נוצר כלאחר יד ומאליו,אלא טעון הדרכה וחינוך,איננו משתפר על ידי עבודתם במשק הגדדל.לפי שעה עובדים הילדים במשק הבית בלבד. הם עובדים כשתי שעות וחצי ביום החל משנת ה-11 לחייהם.הענפים העיקריים של עבודתם הם: נקוי הבית, המטבח, הקומונה, החצרנות.גן ירקות, פינת-תי, מלאכה.
בכל העבודות האלה הם עובדים לפי תור הנמשך משבועיים עד חדשיים.העבודה במטבח אינה משביעה רצון, מפני שהמטבח אינו מותאם לצרכים הלימודיים והיל-
דים עושים בו את העבודה השחורה בלבד. גם חדר המלאכה אינו מצוייד די צרכו.במשך השנה האחרונה עובדה על ידי הועדה המשקית הצעת תכנית למשק הילדים. התכנית הזאת קובעת משק חקלאי לימודי על שטח של 250 דונם ומעבדות
ללימוד המלאכות שונות. ועדת המוסד מבררת כעת את התכנית והוחלט כבר על התחלות המשק לקראת שגת הלימודים הקרובה.
חיי החברה.
המבנה החברתי של חברת הילדים נבע בעיקר מהרכב גיל הילדים.עד השנה הזאת היוו את רוב מנינה של ההברה ילדים קטנים/בני 8 עד 11/.גם בתיכם התבלטו כבר שתי דרגות במובן הגיל,כל אחת זקוקה לצורת חיים חברתיים מיוחדת. אך ההבדלים לא היו עוד כל כך גדולים ולכן המסגרת הכללית של החיים החב-רתיים יכלה להיות משותפת. כבר בשנים הקודמות הודגשו היסודות העצמיים בחיי חברת הילדים, הונהגה שיחה כללית,אשר דנה והחליטה בשאלות המענינית את הילדים, נוצרו ועדות שונות,אשר החברה מסרה להן טיפול בענינים שונים. אך ברור,שמידת השפעתם האקטיבית על כיוון חייהם החברתיים היתה קטנה, מבחינה זו שמשה השנה האחרונה נקודת-מפנה. נוצרו שתי חברות: הקבוצות היו-תר צעירות והקבוצות הגדולות. "החברה הגדולה" צועדת לקראת חיים חברתיים אבטונומיים.תוכן השיחות,מידת ההשתתפות, הנהגת עניני החברה נשתנו באופן ניכר ועברו - בהתאם ליכלתם של הילדים - לידיהם.פעולות חשובות, אחריות לסדר החיים,דאגה לסגנון חיים מתאים, שיפור החיים החברתיים, פעולה תרבו-תית רחבה רוכזו בידיה ובידי ועדות שונות,אשר פתחו יזמה רבה מצד הילדים. עדין לא אורגנה במידה הדרושה "ההברה הקטנה".אנו עומדים בפני התעודה להכניס תוכן וצורת חיים בגיל יותר צעיר.יתכן שכבר כשנה הבאה יהיה צורך ליצור מסגרת ארגונית עבור גיל הכינים ואז נעמוד בפני חלוקה חברתית, המתאימה בערך לשכבות הנהוגות בהסתדרות החינוכית של "השומר הצעיר". נושאי החיים החברתיים כיום הן שתי הקבוצות הגדולות : בהן מתגבש המצפון החברתי. נוצרת דעת קהל המחייבת את כל הילדים ובהרבה שאלות יכולה ההכרעה להמסר לחברת הילדים עצמה. מפני שהיא חלה על יסוד נורמות מסויימות הנוב-עות מדעת-הקהל השלטת. המצפון החברתי ו"המוסד" החברתי המסתעף ממנו -הרגשת הטוב והרע,הנכון והבלתי נכון,"המתאים לרוח חיינו" או לא קובע גם את צורת השיפוט במקרה של סטיות והתנהגות בלתי אחראית.אין כל חוקה כתו-בה: כל מקרה נידון לאור היסודות,עליהם מתבססים כל החיים החברתיים;אוביקט המשפט אינו הפרט,כל אם המעשה;עיקר השיפוט הוא בעצם הדיון, בציון המעשה והערכתו,באזהרה לעתיד לבוא.
128 .
חברת הילדים והקבוץ,
ערכי החיים הקגוציים חודרים בכל הצנורות האפשריים אל חברת הילדים ומש-תקפים בחיים החברתיים של הילדים,הרואים בחברתם "קבוץ" בזעיר-אנפין. לא פעם בא לידי בטוי רצון של חקוי בלתי אמצעי של מנהג או מוסד קבוצי מסויים. לא פעם ניתן בטוי להרגשת הילדים את חברתם כ"קבוץ בדרך",יחד עם זה הקבוץ אינו חדל לשמש תמונה אידיאלית,אשר לאורה מתחנכים,לקראתה שו-אפים. סכנה היתה צפונה בקשר אנרכי-בלתי-אמצעי את חיי הבוגרים,אשר היה עלול ליצור סיטואציה מלאה ; קונפליקטים. לחדד את הניגודים בין האבות והבנים ולא פחותה מזה בחיים תלושים ממציאות קבוצית. נראה לנו,שמבחינה זו, מבחינת הדיסטנס הדרוש מחד והזהות המורגשת מאידך גיסא משמשת חברת הילדים - כפי ששערנו מראש - הפתרון המוצלח ביותר לחינוך קבוצי וערובה, שהילדים ירצו בכל נפשם להמשיך את חייהם בצורת החיים שלנו.
בילוי הזמן והנימוס.
בין השאלות שהעסיקונו בשנתיים האחרונות מתבלטות: שאלה בילוי-הזמן בשעות חפשיות מלימוד ועבודה,בחגים ומועדים,הפעולה התרבותית העצמית של הילדים ודרכי נימוס פרימיטיביות-הכרחיות.
לחגים ומועדים מוקדשת תשומת לב מרובה.אנחנו מנצלים כל הזדמנות מתאימה (מאורע היסטורי, יום זכרון לאישיות חשובה, סיבום לימודים וכו") והופכים אותה לחגיגה המרכזת את הילדים באוירה של שקט וקצב.אף הזמרה והריקוד הפכו לפעולה תרבותית מכוונת ובאים לשרת את החגיגות והנשפים.הקראת הע-תון של הילדים.סיום נושא לימודי,טיול משותף,שמיעת מוסיקה רצינית,הצגה קטנה של הילדים, קבלת הנוער הגרמני, נשף ליברמן, חנוכה, ט"ו בשבט, 12 לפב-רואר, פורים, 1 למאי,יום הולדת ביאליק,ל"ג בעומר - הנה לפנינו שורה של חגים ונשפים.כמעט בכל ערב ששי מתכנסים הילדים למסיבה. לפי שעה לא מצאה את פתרונה שאלת בלויה של השבת.עם כל החיוב שבבלוי זמן חפשי בהחלט,עם כל הצורך להבטיח לילדים יום בשבוע,בו יהיו נתונים לנפשם ויעשו כאוות-נפשם מורגש הצורך בנקודת-מרכז בשבת.פעולה אספורטיבית לפני הצהרים ושי-חה חגיגית; שמיעת הרצאה או הקראה בעלת תוכן מעולה - בכוון זה יש לחפש את הפתרון. בקורת ידועה נשמעה מפעם לפעם על זמן התעסקותו של הילד במשך היום בלימודים ועבודה במידה,שלא נשאר לו כמעט זמן בשביל עצמו,בשביל קריאתו העצמית,כתיבתו, התבודדותו.איש אינו מכחיש את החיוניות בארגון המקיף של חיי הילד - אך מתעורר ספק,אם אין אנו מגדישים את הסאה. ויש לקבוע,שהצורך בהתבודדות ובהתעסקות עצמית,בכל שטחי הפעולה,אשר קראנו לה "השתלמות עצמית",אינו חזק ביותר אצל הילדים שלנו והם נוטים לבילוי זמן משותף תוך כדי משחק, שיחה חטופה.בלי ספק יש לזקוף זאת במידה מרובה על גילם - אך גם על חוסר פעולה חינוכית מכוונת. יש הצעה לצמצם את זמן הלימודים והעבודה בהדרכתו של המורה ולפנות שעה-שעתיים ביום,אשר תוקדש-נה לעבודה תרבותית עצמית של הילדים הגדולים. מבחינה זו צעדנו השנה צעד תשוב קדימה ע"י רכישת ספריה די גדולה בשביל הילדים,מספר הספרים הנמצאים בקריאה ותכיפות החילופים מעיד על קריאה אינטנסיבית.
יש צורך להשריש מנהגים ידועים,דרכי פגישה בין ילד לחברו ובין ילד לאדם מבוגר,להקפיד על נימוס ידוע,אשר עד עכשיו לא הדגשנו אותו בחינוכנו הד-גשה מספקת.פה ושם ובצורת התקפות ספורדיות מופיעות בקבוצים דעות המבק-רות בקורת קשה את חוסר "הנימוס" אצל ילדינו.הילד אינו יודע לפרש שלום לאדם מבוגר,אינו יודע להאזין לדבריו בשקט,מתנהג ב"פראות" וברעשנות גדולה,אינו יודע לאכול כהוגן,אינו שם לב ללבושו וכו"; במקרה של פגישה עם ילדים או אנשים מבחוץ הוא נוהג בחוצפה וביחידות,מתנפל על כל זר ומטרידו וכו" .הבקורת הזאת הנה מוגזמת אולם בחלקה היא נכונה.בחלקה היא מסתברת על ידי חוסר פעולה חינוכית בכוון זה,הילד אינו נדרש לברך בשלום את האדם המבוגר,אינו לומד דיסטנס בינו לבין אדם מבוגר,החיים הקבוציים טשטשו במידה רבה כל נימוס חיצוני והוא קיים בחם כמידה פנימית חשובה, פרי חינוך לשעבר,כשהיא אינה נגלית לעיניו של הילד;חדר האוכל של הקבוץ המלא וגדוש,שאינו יכול להכיל את כל אוכליו וגורם לאוירה רועשת,לאוירה של דוחק,צפיפות,חפזון, אכילה מהירה על יד שולחן בלתי נקי,תוך כדי חטיפת הכלים - אינו משמש דוגמה חינוכית חיובית.נוסף גם זלזול שבהכרה כלפי כל נימוס,כלפי כל צורה חיצונית - אשר בקבוץ,אצל בני אדם מבוגרים הבאים מתוך סביבה של עודף נימוס,של הערכת הנימוס כמטרה בפני עצמה,הוא מוצדק במידה ידועה.ההגזמה היתרה מטשטשת במרוצת הימים וחוזרים לנימוס מסויים המצוי בכוח אצל כל אחד. לא כן הילדים שלנו, אשר עצם הכרת הנימוס, הכרת
.129.
הצורך, היופי שבו נעדרת אצלם.ב"נימוס",התובע שווי-משקל פנימי ידוע, התחשבות בזולת, ריכוז ושקט,הננו רואים גם "אמצעי חשוב בעידון היחסים בין הילדים והרמתם לגובה יותר תרבותי "הילדים מקבלים כל נימוס,כל צורה קבועה של התנהגות תוך כדי הרגשת-כפיה בזמן הראשון - אך כעבור זמן מה הם מגלים בעצמם את החיוניות שבה ונלחמים עליה.
החינוך הפוליטי קן "השומר הצעיר".
החינוך הפוליטי התנהל עד עכשיו - בהתחשב בגיל הילדים שלנו - בעיקר על יסוד ניצול כל המומנטים המתאימים של הסביבה המחנכת,של הקבוץ והקבוצים, על יסוד זיקתם הנפשית של הילדים לקבוציהם,על יסוד גאוותם התנועתית הפרימיטיבית ורגש-השתייכותם לתנועה קבוצית חזקה.אפשר להניח כדבר קיים ובטוח,שהרגשת השתייכות אינסטינקטיבית כזאת הנה מושרשת עמוק בנפשו של כל אחד הילדים שלנו. לא זו בלבד,גם הילדים הזרים,הגרמניים בפרט,משתרשים תוך כדי פרוצס נפשי מהיר במציאות חיינו הקבוציים ונעשים לפי הדגשתם חלק מן התנועה כולה. את האלמנטים האמוציונליים האלה,שיש להם ערך מכריע לגבי החינוך הפוליטי, המכוון, אנחנו מנצלים ע"י שילוב המומנטים הפולי-טיים החשובים לתוך הלימודים, השיחות, עבור פתוח מושגים פוליטיים-חברתיים ראשוניים-יסודיים ומגבירים אותו ע"י החגים והנשפים,בעלי תוכן פוליטי (ה-1 במאי,12 בפברואר,יום ההסתדרות וכו"),הלימוד של תנועת הפועלים העברית,קריאת העתון והסברת הנעשה בעולם הפוליטי בארץ ובחו"ל והכרת הסתדרות העובדים על תכנה ומוסדותיה נכנסו כבר לתכנית הלימודים שלנו ומוצאים להם בטוי בה בתור נושאים לימודיים בפני עצמם או בתור נושאי-לואי לחגים.אין כמובן לחשוב עוד על לימוד יסודות תנועתנו, תנועת השוה"צ, מבחינה אידיאולוגית, מפני שהילדים עוד לא בגרו במידה מספקת - ואנחנו ממלאים את מקומו ע"י הגברת היסודות האמוציונליים, אשר דברנו עליהם לעיל. הילדים הגדולים מתחילים להתענין כבר בפרובלימות פוליטיות ספציפיות, בהבדלים אשר בינינו ובין זרמים אחרים בתנועת הפועלים בא"י - אך התשו-בות ניתנות להם באופן הזדמנותי,מבלי שהית צורך עוד לבססם באופן שיטתי. הילדים שלנו מגלים ערות פוליטית רבה בכל הנעשה בתנועת הפועלים בא"י ובעולם והדאגה לחינוכם הפוליטי תתחיל בעוד שנה,כשיהיה צורך בביסוס דעותיהם ובלימוד שיטתי של השקפותינו. הילדים הגרמניים, שהם הבוגרים במו-סד,הניאו אתם מידה רבה של ערות פוליטית,אשר שתי פנים לה : מצד אחד יש בה מן החיוב ואפשר יהיה לנצלה,מאידך היא מתבטאת בפרזיאולוגיה מסוכנת המציינת את הנוער הגרמני בכלל,בנטיה לרדיקליות פוליטית לשמה,למלים מפוצצות,מבלי שתהיה להם משענת רצינית הן מצד ההרגשה והאופי והן מצד הלימוד והמדע.אנחנו יודעים יפה את הסכנות האלה גם מתוך נסיוננו התנוע-תי ולגבי הילדים האלה נצטרך לנקוט דרך מיוחדת: לבלום במידת מה את ההת-ענינות הפוליטית המוגזמת על ידי הטיתה לשטחי לימוד ומדע - ובד בבד להגביר ולהעמיק את היסודות האמוציונליים, את הקשר לא"י, לציונות, למפעל קונסטרוקטיבי,לתנועה.גם לגבי הילדים שלנו וגם לגבי הילדים הגרמניים יש לראות כגורם חינוכי מסייע רב-ערך את הקמת הקן של "השומר הצעיר" במשמר העמק ובזיקתם הישרה לתנועת הנוער שלנו.הרצון לכך קיים גם אצל הילדים וועדת-המוסד דנה בזמן האחרון בשאלה הזאת.לדעת כולם השאלה היא חיונית,אך כולם מציינים,שהננו עומדים כאן בפני שאלה חדשה לגמרי בתול-דות תנועתנו: שהרי לא קן של השוה"צ במשמר העמק,בחברת הילדים שלנו המג-שימה את כל עיקרי חינוכנו,כהרי קן השוה"צ במקום אחר.חברת הילדים המקי-פה את כל חיי הילדים,משאירה מקום-מועט לפעולות המיוחדות של הקן,מפני שהיא משלבת בחינוכה את רוב הערכים והיסודות אשר תנועת הנוער מושתתת עליהם.הסכנה בהקמת קן,מבלי לחשוב קודם יפה בכל הקשור בה,יכולה להתבטא
בזה,שהילדים התולים עתה תקוות גדולות בקן השומרי יתאכזבו ממנו,באם יביא רק שנויים קלים בלבד,בשעה שהם רואים בו עכשיו תיקון-כל-הטעון-תיקון. באופן פרינציפיוני אפשר לציין את ההבדל בין שתי התפיסות,אשר התבלטו בדיון עד עכשיו ככה: האם הקן השומרי ישמש מסגרת לארגון מיוחדים, העומ-דים מחוץ למסגרתה של חברת הילדים - במקרה זה יש סכנה של הפיכת חברת הילדים לבית-ספר בלבד ודלדולו מתוכן מהותי יסודי,אשר לקראתו חתרנו בחינוכנו,או שהקן השומרי צריך לשמש רק תוספת אלמנטים ידועים - צופיות וסמלים,זיקה ארגונית לתנועה ארצית,השתתפות במחנות,חינוך פוליטי מכוון וכו",הנעדרים לפי שעה בחברת הילדים ולהשתזר בסך הפעולות החינוכיות במסגרת הקיימת - במקרה זה עלול הקן לאבד את כוח משיכתו ולהתרוקן מתכנו החיוני.במלים יותר פשוטות אפשר לבטא אה הדעות השונות גם בהגדרה הזאת: חברת הילדים היא הקן השומרי במשמר העמק או יוקם קן שומרי במסגרת מיוחדת.
130.
במקרה זה אפשר יהיה לכלל בו גם את הנוער הגרמני הנמצא במקום,בשעת שיצ-טרף לתנועה וכו". אחרי הבירור הזה הגיעה ועדת המוסד לידי מסקנה שיש לקבוע את הזמן הקרוי כתקופה מעבר והכנה להקמת הקן בשנה הבאה ואת היתר יש ללמוד מהנסיון ומההתפתחות ההדרגתית של הקן המיוחד הזה.
החינוך האמנותי.
נלמדים ציור,כיור וזמרה.בזמן האחרון אורגנה תזמורת של מנדולינות,בציור וכיור נעשתה עבודה רבת והילדים רכשו הרבה ידיעות.ההתקדמות של ילדים אחדים בשטח הציור והכיור גרמה להקמת "חוג למוכשרים" המקבלים ללמוד נו-סף.ואולם יחדי עם הקמת החוג הזה התעוררה שאלת-הכוון של החינוך האמנותי אצלנו ומטרתו,כל שנה מתחדש גם הוכוח על שעות-תלימודים האלה בתוך מסגרת הלימודים הכללית,באופן ממוצע מקבלתכל קבוצה 2 שעות בשבוע ללימוד הציור והכיור ויש דרישה להעלות אה מספר השעות.בזמן האחרון הועלה הויכוח והוק-דשו לו בירורים יסודיים ראשונים בחבר העובדים.נעשה הנסיון לקבוע את מקומו של החינוך האמנותי מבחינת מטרתו של חינוכנו בכלל ומבחינת עתידם של הילדים שלנו.נשמעו דעות,שפיתוח-יתר של כשרונות בשטחים אלו יכול לגרום לחינוך אמנים,העלול להקים גם בדור הצעיר שאיפה להשתכלל במקצוע מסויים באמנות ולגרום לסתירה פנימית ולהרגשת-טרגידת וחסר-סיפוק אצל אנשים,אשר יצטרכו להמשיך את מפעלנו בקבוץ ולהיות פועלים חקלאיים בעיקר. לפי דעות אלו "כשרון" הוא ערך רלטיבי וקשור לתקופות-התפתחות מסויימות, אשר אין ללמוד ממנו - בהתגלותו בגיל הילדות או הנעורים - על התמדתו וקביעותו:אין איפוא לטפל במוכשרים באופן מיוחד - בעל-כשרון גדול היוצא מגדר הרגיל - ורק בו בדאי לטפל - ימצא את דרכו לבדו.דעה אחרת קובעת, שמבלי שים לב למטרות סופיות יש לפתח כל כשרון המופיע אצל הילד,כמו לג-בי החשבון,הטבע או ההיסטוריה,כשקיימת אצל הילד נטיה והתענינות מיוחדת בהם.גם פרובלימה זו תמצא את בירורה בישיבות ועדת המוסד הקרובות ולפיה יקבע באופן מוחלט הכוון היסודי בחינוכנו האמנותי.
החינוך המיני,
עם גידול ילדינו וקבלת ילדים בגיל ההתבגרות למוסד - גבר הצורך בבידור שאלת החינוך המיני.גם בשטח זה יש לעשות עבודה חדשה מן היסוד,אם כי קיים רכוש תנועתי רב-ערך,אשר אפשר יהיה פה ושם להתבסס עליו.השאלה מק-בלת צורה ואופי חדשים מתוך כך,שגם כאן לפנינו חינוך כולל של ילד הנמ-צא משנת חייו הראשונה בתנאים מיוחדים ושונים תכלית שנוי מכל מסיבות-החינוך הרגילות,בהן התגבשה דרכנו. הילדים שלנו גדלים בחיק הטבע וקרו-בים לכל הופעותיה;גם חיי המין אצל בעלי חי למיניהם נהירים להם.לעומת זה גדלים הם בסביבת ילדים מאורגנת וכל שטח הפגישה עם ההורים וההסתכלות בחייהם נשתנו שנוי יסודי. כל אלה מחייבים גישה מיוחדת לשאלת החינוך המיני אצל ילדינו.
נבחרה ועדה מיוחדת שעליה הוטל לעבד אה ההנחות ליסודות החינוך המיני. נמנים עליה:חזן,יודקס.צילה(שריד),מילק,ברטה בלנקשטיין וצבי זהר. הועדה סיכמה כבר את החלק הראשון של ההנחות(מטרת החינוך המיני,דרכי החי-נוך המיני בגיל הרך). ועדת המוסד עוד לא הספיקה לדון בהן - אך יש לה-ניח,כי בזמן הקרוב יסתיים הדיון ייקבעו היסודות - עוד לפני שנת הלימו-דים הקרובה.
ילדי גרמניה,
זו השנה השניה שנמצאים אצלנו ילדים מגרמניה,בשנה שעברה 7 ילדים,בתור קבוצה מיוחדת,השתא כ-30 ילדים מפוזרים בקבוצות שונות.חוץ מקבוצת יל-דים בני 13-14, המהוים קבוצה בפני עצמה (קבוצת "עולים").למשך שנים אח-דות תשמש חברת הילדים שלנו מקומ-קליטה לילדי גרמניה ושאלת חינוכם הפכה איפוא לשאלה קבועה.ביחוד השנה עם הרבוי הפתאומי של מספר הילדים הגרמ-ניים עמדו לפנינו שאלות רציניות מאוד.מה תהא השפעתם על הילדים שלנו -היתה חרדתנו,חששנו מפני אלמנטים זרים ושליליים.אשר יביאו אתם ילדים, שחונכו בתנאים לגמרי שונים,יוצאי ערים גדולות,באופן מיוחד הדאיגה השא-לה,האם יספיק הגרעין שלנו,גרעין של ילדי הקבוצים - הקטנים בגיל מילדי גרמניה,לשמש כוח מכוון,כוח,אשר אליו יסתגלו הילדים הגרמניים - או שמא ישארו ילדינו במעוט וההשפעה העיקרית תבוא מילדי גרמניה?
431.
השאלה נפתרה לשביעת רצוננו.התברר,שהסביבה שלנו בכללותה,חברת הילדים, הרוח הקבוצית,קרבת קבוץ והזיקה לתנועה הקבוצית - טמון בהן כוח חינוכי עצום,המסוגל,ביחוד לגבי הגיל הצעיר להשליט ממהותו וערכיו במשך זמן קצר באופן יחסי.רוב הילדים הסתגלו יפה לחברה ומפליא ומעודד הוא ביחוד הפרוצס של השתרשותם בסביבה הקבוצית-החקלאית והרצון החזק המתעורר אצל הילדים היותר מבוגרים להמשיך גם בעתיד את חיי הקבוץ והעבודה.הילדים הגדולים רואים היום כבר במוסד החינוכי את ביתם.המציאות הקבוצית הופכת עבורם למקור האידיאלים האנושיים והחברתיים.במובן זה הרי המוסד לא בלבד שימלא את שליחותו האפיזודית לגבי מספר ניכר של ילדים גרמניים וישמש מעבר מצויין להסתגלותם ולהתאקלמותם לתנאי הארץ,אלא יתכן,שיעלה בידו למלא שליחות תנועתית ויצליח לחנך את הנוער הזה לקראת התנועה שלנו והק-בוץ.יש לציין שהמוסד ידע לרכוש לו אימון מלא מצד ההורים,המוסרים לנו את ילדיהם לחינוך שלם ועל פי רוב למשך שנים אחדות.ההורים אינם מתערבים כלל בכוון חינוכנו - חלק מהם מחייב אותו - ויש גם שהם מושפעים על ידי חינוך ילדיהם אצלנו ומתקרבים לרעיונות תנועת הפועלים. לפני שנה היו סכסוכים בלן הילדים הגרמניים ובין הילדים שלנו,אשר קבלו לעתים אופי קשה והדאיגו את חבר המורים.הילדים הגרמניים היו זרים ליל -דינו ולרוח חיינו,הביאו אתם מנהגים זרים ומשונים,ראו בילדים שלנו פר-אים,ואילו ילדינו בהם בעלי גאווה ויהירות - אך כל הקונפליקטים האלה הלכו ושככו עם התקרבותם ההדדית ועם הסתגלותם הראשונה של ילדי גרמניה. השנה המצב נשתנה באופן יסודי,אם כי למעשה נשארו רק 5 ילדים גרמניים משהנה שעברה.אחדים מהם היו חדורים כבר רוח חברת הילדים והשתדלו בכל כוחותיהם להקל על הילדים הגרמניים החדשים את כניסתם לחיי החברה.מאידך עזר לנו הנסיון דאשתקד וההתפתחות הנה משביעה רצון בהחלט.יש כמובן מק -רים אינדיבידואליים המכבידים - אך נטל מהם האופי המיוחד הקשור במוצאם הגרמני הספציפי והם מופיעים במסכת הדאגות החינוכיות הרגילות.לפי שעה איפוא אפשר לסכם את נסיוננו עם הילדים הגרמניים כנסיון מוצלח,את כוח השפעתו של הגרעין הקבוצי של ילדינו כמכריע ומכוון ואת כוחו החינוכי של המוסד והסביבה כמשפיעה במידה מספקת.
גם בשטח הלימודים,רכישת השפה העברית - עלינו לציין התקדמות טובה,המרשה לנו להשתוות עם כל המוסדות,אשר קבלו ילדים גרמניים.
הקשר עם הקבוצים.
יש להבדיל בין הקשר האמצעי והבלתי אמצעי.הראשון צריך למצוא את בטויו במסירת דינים-וחשבונות בקבוצים ע"י חבר העובדים, באינפורמציות על הנעשה במוסד ע"י הוצאת ביולטין קבוע ובדינים וחשבונות הנמסרים ע"י חברי ועדת המוסד מישיבותיה.הדין וחשבון בקבוצים הנמסר על ידי המורים לא מצא עדין את פתרונו המספיק.הוא נמסר לעתים יותר מדי רחוקות,על פי רוב בסוף שנת הלימודים ואינו מספיק לתת תמונה נאמנה על הנעשה במוסד,בכל קבוצה וקבו-צה והאינפורמציה הנמסרת הנה כללית מדי.קשה להצביע על הדרכים לתיקון המצב.בהתאמצות רבה אפשר היה אולי להעלות את מספר הדינים-וחשבונות לשנ-ים בשנה - אך גם זה לא יבטיח את התיקון הדרוש.יש בהחלט לחשוב על אמצ-עים נוספים להגברת הקשר האינפורמציוני. בלי ספק יכול להועיל כאן במידה רנה הביולטין הקבוע של המוסד,אם יופיע לחוד או בצירוף לביולטין הקבוע של הקבה"א והנסיון,שנעשה השנה מעיד על חשיבותו הרבה.אין לשכוח,שביול-טין מגיע לכל הקבוצים שלנו ולפי שמגיע לאזנינו הוא נקרא בענין ונותן את האפשרות לחדור לפחות באופן כללי לפרובלימות ולמציאות של עבודתו החינוכית של המוסד.התנועה צריכה להיות מעונינת בזה,שהביולטין יופיע באופן קבוע ויתן גם חומר מתוך העבודות,הלימודים והשיחות של הילדים. בין הקשרים הבלתי אמצעיים יש להזכיד את בקורי הילדים בבית,ביחוד בזמן החופש,את הטיולים של הילדים בקבוצים שלנו,את השתתפות הילדים בעבודת המשקים בעונות מסוימות ואת החגים,שלרגליהם מבקרים הילדים בקבוצים. עבודת הילדים במשקים לא נתארגנה עד עכשיו בכלל והדבר נא בחשבון בעיקר אצל הילדים הגדולים.מנצנצת פה ושם המחשבה,שאמנם גם בדרך כלל רצוי היה להבטיח,שלפחות פעם בשנה תבוא אחת הקבוצות להתארח באחד הקבוצים. קבוצה כזאת תמשיך בקבוץ את למודיה ( אפשר יהיה להתאים את הלימודים לביקור בסביבה המסויימת) - תעבוד שעות מספר ביום במשק,תחיה בין חברי הקבוץ ועל ידי כך תווצד אפשרות של פגישה בלתי אמצעית.למרות כל הקשיים המכניים הקשורים בהצעה מעין זו יש לבחון אותה יפה,מפני שבלי ספק יש בה גרעין נכון וחיוני.
ביחס לעונות החופש נשמעת תכופות הטענה,שאופן החיים ובילוי הזמן במשך התקופות האלה טעון בירור רציני.על פי רוב היתה כאן הזנחה רבה ויד המקרה
132.
שלטה אה שלטונה הבלתי מוגבל,לא פעם לא נמצא,או נמצא באיחור זמן אדם מבין חברי הקבוץ,אשר הוטל עליו לטפל בילדים,לארגן ולכוון את חייהם. השאלה המרכזית ביחס לחופש היא שאלת השתתפותם של הילדים בעבודה,במשק. היא אינה קלה,מפני שעבודת הילדים תובעת יחס מצד הקבוץ,תובעת תנאים מסויימים,אשר אינם מתמלאים מאליהם.אך גם מחוץ לעבודה יש צורך בטיפול, בבילוי היום באופן יפה ופרודוקטיבי, באוירה שקטה ומחנכת.ריבוי-החופש
- תמיד סכנת אנרכיה והפקרות אורבת לו.אחרי חופש כזה היה נחוץ מאמץ של שבועות,עד שהילדים נכנסו למסלול חייהם הנורמלי והרצוי.כל הפעולה החי-נוכית של שנה שלמה היתה מתבטלת ונהרסת.יש ולפעמים קבוץ מסוים מצליח לסדר את הענין,למצוא את האדם המתאים - התוצאות הן חיוניות מאוד.הקבו-צים נתבעים להכניס שיטתיות ותכניתיות בסידור החופש של ילדיהם ובזה יסייעו סיוע חשוב לעבודתו החינוכית של המוסד.ערך רב יש לביקורים קצ-רים בקבוצים.הנסיון שנעשה השתא בקבוצה אחת,אשר עברה את קבוצי העמק, מסרה דין-וחשבון על לימודיה,עבודתה וחייה ובלתה ערב עם חברי קבוץ השפיע השפעה יוצאת מן הכלל על הילדים ונתן לקבוצים אפשרות להכיר את הילדים מקרוב. - השתתפות חברת הילדים בחג האחד במאי בשנה שעברה במז-רע,הנסיון של חגיגת-פורים בצורת מסע לכל קבוצינו בעמק,לשם הצגה קטנה
- אולי יש לראות גם בהם דרכים והתחלות,אשר תבואנה לחזק את הקשר בין המוסד לקבוצים.
מבעיות מזכירות המוסד.
בתפקיד המזכירים היו מתחלקים בשנים האחרונות המורים - חוץ מהמזכירות הטכנית והגזברות,אשר היו מרוכזות בידי אדם מיוחד.התפקיד של המזכירות בחברת הילדים - למרות צניעות היקפה - הנהו מורכב ורב-ערך. בידיה מוטל במידה מרובה גורל הקשר עם הקבוצים על ידי הוצאת הביולטינים, בידיה מופקד ארגון העבודה של חברת הילדים יום-יום החל מכל הסידורים הטכניים הגורמים לא פעם קשיים מרובים; היא צריכה למלא תפקיד רפרזנטטיבי כלפי חוץ בהנהלת המו"מ עם המוסדות וכלפי האורחים המרובים הבאים לבקר את המוסד וההופכים למכת-מדינה ממש ומפריעים לא פעם למורים במלוי תפקידם כראוי.תפקידים לרוב,אשר מהוים אורח-חיים יסודי,שבפעולתו המדוייקת תלויה במידה רבה הצלחתו של המוסד.לרגלי העובדה,שהמזכירות היתה תמיד בידי המורים ואלה היו עסוקים גם בעבודה חינוכית ובהוראה - הרי על פי רוב היו בכל מקרה מעדיפים ונאלצים לבכר את העבודה החינוכית על פני המזכירות וזו סבלה ולא מלאה את תפקידיה כראוי.
ועדת המוסד ופעולותיה.
המוסד מתנהל על ידי ועדת המוסד,המורכבת מבאי-כוח המשקים בעמק,מהם באים הילדים,באי כוח הועה"פ של הקבוץ הארצי וחבר העובדים,היקף פעולתה הוא גדול מאוד,תכנה מלא אחריות.הועדה נתקלה מאז קיומה בקשיים טכניים עצומים,העומדים כשטן בדרך עבודתה.למען הגשם את תכנית הפעולה דרושות ישיבות קבועות,לפחות פעם בששה שבועות - ביחוד לאחר שאל כל מערכת הטעו-לות האדמיניסטרטיביות-המשקיות נלווה הצורך בהתוית הדרך החינוכית של המוסד, בבירורים יסודיים על מהות מטרת ודרכי החינוך שלנו.למעשה לא הצ-ליחה עד עכשיו ועדת המוסד לקיים את הישיבות במועדים קבועים,ישיבותיה נדחו לעתים לזמן רב,כשכל הפעולה התנהלה בינתיים בדרך הסלולה.הבירורים היסודיים נתקלו לעתים גם בקושי מצד חבר העובדים השקוע בעבודת יום-יום למעלה ראש במידה,שלא היה פנוי אף פעם להכנת החומר הדרוש.בחדשים האחרונים חל שוני מה לטובה,אך רחוק הנהו מלהשביע רצון.הקושי הטכני הזה נובע לא מעט מתוך העובדה,שבועדה יושבים חברים העסוקים גם בעניניים אחרים של התנועה ולפעמים קשה להתאים את קביעת מועדי הישיבות,מפני שהח-ברים האלה משתתפים במוסדות שונים. - יש להזכיר,כי במועצת הקבוץ הארצי נבחרה גם מועצת חינוך,אשר הוטל עליה התפקיד לכוון את הפעולה החינוכית, לברר את יסודותיה,כשלועדת המוסד נמסרו תפקידים ארגוניים-אדמיניסטרמי-ביים בעיקר.אך המועצה הזאת לא פעלה כלל ונראה לנו,כי הפרדה כזאת של שטחי פעולה טרם הגיעה שעתה.לעומת זה קיימת השאלה של השתתפות הקבלנים אשר אין להם עוד ילדים במוסד,בהתוית דרכו של המוסד.המוסד הוא של התנו-עה כולה ואם מצד אחד חלות החובות לגבי המוסד על כל הקבוצים במידה שוה (שליחת חברים לעבודה חינוכית,ימי עבודה לבנין הבית וכו" ) - מן הנכון הוא לשתף גם את הקבוצים בכלל במוסדות המנהלים את הפעולה החינוכית. -מראשית שנה זו תובעת ועדת המוסד בירור יסודות-תחינוך ורק לרגלי אי-קביעות ישיבותיה לא יצא הדבר אל הפועל.בכל זאת התחיל הבירור ,בשאלת יסודות החינוך המיני,חבר העובדים ויסודותיו החברתיים,קן השומר הצעיר.
הוחלט להתכנס עם סיום שנת הלימודים לימים מספר ולהקדיש עבודה מרוכזת לבירור יסודות-הלימודים אצלנו,לכוון החינוך האמנותי ועוד.החל גם הבי-רור על יסודות המשק של חברת הילדים,נוצרה ועדה משקית,אשר הכינה תכנית משקית מסויימת.הבירור עוד לא נגמר ונקבעו רק היסודות הראשוניים,על מנה להתחיל נפעולה לקראת השנה הבאה.בכל הפרקים הקודמים הזכרנו את השא־ לות הטעונות בירור ובזה מסתמן גם באופן ברור היקף הפעולה המסונף; יה מטפלת ועדת המוסד.הדאגה העיקרית לעתיד לבוא : איך להבטיח את קביעותה ופעילותה,איך להפוך אותה במידה עוד יותר מרובה למוסד המנהל ומכוון את עבודתנו החינוכית ולהגביר על ידה את הקשר בין הקבוצים שלנו ובין המוסד. יחד את זאת יש לציין.כי בשל הצורך במועצת-חינוך כללית של הקבוץ הארצי, בה ימסר דין-וחשבון על הפעולה החינוכית במוסד,תשמענה הרצאות יסודיות בשטח החינוך,על בעיותיו האקטואליות ויתנהל ויכוח רחב על היסודות.שנק-בעו כבר.מועצה כזו יכולה לשמש אבן-פינה לקשרים יותר חזקים,להחדיר את התנועה כולה הרגשת-חיוניות כלפי המפעל החינוכי, ההולך ונבנה תוך כדי מאמצים משותפים רבים,כשהוא לא יצא עוד מבדידותו מבחינה תנועתית ולא פעם מגיעות דעות ונשמעים הדי-דברים המאשרים את החששות,שהמוסד עוד לא הפך לנכסה ולמפעלה של התנועה כולה.לא פעם שומעים גם על תכניות שונות בנוגע למוסד שני ומקומי הגיאוגרפי,תכניות אשר בלי ספק תהיינה אקטוא-ליות בעוד 5-6 שנים בערך - אך אין מורגשת ההבנה,כי הצלחת המוסדות הללו והצלחת כל דרכנו החינוכית תלויה בהחלט בהצלחת המפעל המתגשם כבר בחברת הילדים הקיימת כיום,המשמשת חלוץ - וכל נסינותיה,כיבושיה והשגיח יכוו-נו את העתידות ויקמצו הרבה עמל וחיפושים ותהיה מיותרים.
פעולת המגבית בחו"ל.
פעולתו שיל החבר שנהבי נסתיימה בהצלחה יוצאת מן הכלל.לא בלבד הבנין הקיים כבר,כי אם גם אפשרות הקמת הבית השני הובטחו עוד על ידי פעולתו בחו"ל,שם הצליח לרכוש גם את עזרת המוסדות המטפלים בילדים הגרמניים. חרץ מהצלחתו החמרית -יש לציין גם את הצלחתו החברתית-המוסרית, את פרסום רעיונותינו, רכישת אנשים רציניים וחשובים ל"חוגי ידידים" בארצות צ'כיה, אנגליה,שוויצריה,יוגוסלויה ואוסטריה.בצ'כיה מתנהלת מגבית במשך כל הזמן והסכומים הראשונים הגיעו כבר ארצה.שנהבי עזב לפני זמן מה את מזכירות-המגבית וכל הפעולה מתנהלת עכשיו ע"י החבר גורה שליסר(שריד).במשך חדשים אחדים ישב הח' גורה במשמר העמק, ארגן את המזכירות, הוציא דיגים-וחשבונות לחוגי הידידים בחו"ל,קבל את האורחים ויצר לו על ידי כך קשרים חשובים, אשר יסייעו בעבודתו בחו"ל.בחדש מאי הוא יצא לחו"ל,על מנת לחדש שם את הפעולה.הסיסמה למגבלת החדשה : משק לחברת-הילדים - ולבסוסו יהיה מוקדש רוב הכנסותיה. בזמן האחרון נוצר גם "חוג ידידים" בארץ ישראל,המורכב בעיקר מהורי הילדים המבקרים אצלנו.החוג הזה קבל על עצמו לדאוג להקמת בית-מלאכה ויש תקרה,כל גם בשטח זה הפעולה תשא פרי.במשך האביב האחרון בקרו במוסד הרבה אורחים חשובים,ביניהם אחדים בילו ימים מספר וראו את המוסד באופן מדוייק.רבים התרשמו טוב מאוד והבטיחו את עזרתם.המזכירות עומדת נקשרים עם המחלקה הגרמנית של הסוכנות,ביחוד עם הגב׳ סולד,המראה התענינות רבה בכל הנעשה אצלנו.לפני שבועות מספר התקיימה חנוכת הבית הראשון הרשמית,בה השתתפו הפרופ. ברודצקי,בתור נשיא אגודת "המכבים הקד-מונים",אשר תרמה 1000 לא"י לטובת הקמת הבית הראשון, באי-כוח כל המוסדות הלאומיים ובאי-כוח ה"ארבייטסגעמיינשאפט",ההסתדרות המנהלת בגרמניה את כל הענינים הקשורים עם עלית הנוער והילדים.הודות לפעולתו של שנהבי והודות לעזרתם של אישים אחדים ידידים שלנו, הצלחנו לרכוש בה תמיכה לבנ-ין הבית הראשון והשני בסך של 2506 לא"י.התחייבנו תמורת זה לקבל 30 ילדים גרמניים עם גמר הבית הראשון,ו-30 נוספים עם גמר הבית השני.
נמצאים כבר במוסד 30 ילדים גרמניים
לקראת השנה הבאה.
המוסד עומד בפגי התרחבות ניכרת.קבוצת ילדים בני 8 מן הקבוצים שלנו תוסף,מלבד זה יבואו עוד 10 ילדים מגרמניה.מספר הילדים יגיע ל-90.חבר העובדים יגדל עד 30 חברים בערך,הרחבה זו מצריכה תוספת-צריפים לילדים ועובדים, הגדלת חדר האוכל, התחלת משק חקלאי לימודי מסודר.גם המשק הפדגו-גי (ספרית הילדים והעובדים,מכשירי לימוד יסודיים,מעבדות וכו") מוכרח להתקדם,כדי לאפשר לימוד לילדים יותר גדולים.בשנה הבאה יהיו לנו כבר
.133.
.134
ילדים בגיל למעלה פיית הספר העממי ויתבע מאתנו שכלול אשיטה הלימודית והגברת הסקטור הנסיוני-הלבורטורי בלימוד,מלאכה וחקלאות.הילדים צריכים להתחיל בהשתלמות מקצועית שיטתית.בזמן הקרוב יוחל בבנין הבית השני, בהקמת הצריפים הנוספים - הקבוצים יתבעו שנית להשתתף במפעל ע"י גיוס חברים לעבודה.עם כל הקושי הכרוך במפעל כזה הרינו בטוחים,כי דוקא על יד העבודה המאומצת תרום קרנו של המפעל ותגדל הרגשת קנינו התנועתי. בשטח אחד הננו צועדים לקראת הישג חשוב :חבר עובדים קבוע,מורים,הנם ערובה חשובה למצג יותר איתן בכל השטחים ויכולת רבה בעצם הפעולה החינו-כית.אם הקבוצים יעמדו לימיננו וגם בשטח המשק והטיפול ירוכזו אנשים מתאימים - למי שעה אפשר לציין בשטח זה התקדמות ניכרת מדי שנה בשנה -הרי יובטח היסוד העיקרי להתקדמות מפעלנו החינוכי,גם בענין ריכוז ספ-ריה פדגוגית יכולים הקבוצים לעזור לנו מאוד: קיימים בלי ספק בכל ספריה בקבוצים ספרים לרוב,אשר ערכם אינו רב ואשר יצאו משימוש.הבוונה לספרי לימוד שונים בכל מקצועות המדע,ליודאיקה בכל השפות,כריסטומטיות למיניהן, ספרי פדגוגיקה, ספרי קריאה, קלסיקים ועוד.ספרים אלה מונחים כאבן אשר אין לה הופכין,אלו אצלנו יש להס ערך רב בשמשם ספרי עזר למקצועות למוד שונים.היה רצוי,שהספרנים בקבוצים יפרישו את הספרים מסוג זה ויעבירו אותם אלינו.
הנוער הגרמני.
העובדה שהקבוץ הארצי עומד לקלוט במשך התקומה הקרובה עד 120 נערים ונערות מתוך עלית הנוער הגרמני מעמידה אותנו בפגי תפקידים אחראיים ורציניים.הקבוצה הראשונה של 20 נערים נמצאת כבר זה למעלה מחדשיים במשמר העמק,עתה תעלינה הקבוצות למרחביה,מזרע,שריד. אחרי כן לגן-שמואל, בית זרע,עין החורש.ברוב הקבוצים נקבעו בבד החברים,אשר ישמשו מדריכים -מחנכים בקבוצות הנועד הגרמני דבר המאפשר מחשבה ותכניתיות,פעולת הכ-שרה מתאימה.הצלחת חינוכנו בקבוצות אלו הנה חשובה מכל הבחינות.אנחנו יודעים,שבכל המקומות.אשר קלטו כבר את הנוער הגרמני,מתלבטים מאוד בחי-נוכו והמצב ההינוכי-החברתי הנו פרובלימטי ומסובך.אנחנו מצווים להתמ-סר במיטב כוחנו לפעולה זאת,על מנת להווכח ואולי גם להוכיח,כי אמנם נוכל לכל הקשיים ונבטיח מכסימום של הצלחה לקבוצות אלו.והדבר אינו קל, המספר הקטן של הצעירים,הגילים השונים,הבלתי מתאימים,חומר הנוער הבא מגרמניה וחינוכו הקודם,היחס אל הקבוצים המאכסנים - ועל כל אלה דאגות-החינוך והלימוד הממשיות,דרכי ההוראה, ההסתגלות לעבודה וההשתלמות המקצו-עית - כל אלה מצריכים פעולה אינטנסיבית,מחושבת מראש ושיטתית.המדריכים העתידים בקבוץ הארצי החליפי מתוך כך להתכנס,על מנת לעבד תכנית פעילה משותפת בכל השטחים.עד עכשיו התקיימו כבר שני כינוסים,אשר דנו בשאלות קונקרטיות,ארגונידת,גם עיוניות.חינוכיות.המדדיכים בחרו מזכירות והח׳ שייק בורובסקי(משמר העמק) מרכז את כל הפעילה הקשורה בנוער הגרמני. המזכירות עומדת בקשרים עם מזכירות המוסד, המשתתפת בכל עבודתה. בכינוס האחרון התקיימו ההרצאות של מילק (דרבי ההוראה של הלשון העברית למתחי-לים),של צבי(תבנית הלימודים הכללית) ושל שייק(על המצב החברתי והחינו-כי בקבוצת הנוער הגרמני במשמר העמק).דנו באופן מיוחד בשאלת החינוך המיני בקבוצות הנוער והוחלט להקדיש לבירורה אחד הסעיפים של הכינוס הקרוב. בכינוס המדריכים הכללי,אשר התקיים בדגניה א׳,הרצה מילק על
"החינוך המיני בגיל ההתבגרות". נבחר ארגון מדריכים,אשר לתוכו נכנס
שייק,כמו כן הוא ישתתף גם במזכירות המצומצמת של הארגון הזה.
135
בנין המוסד החנוכי
המועצה הכללית בחדרה החליטה על התחלת הבנין של המוסד החנוכי והטילה על הקבוצים את חובה הגיוס של ימי עבודה לשם הבטחת הגשמתו של הפועל הזה.
להחלטתה זאת של המועצה הכללית קדמה פעולת הכנה רבה,אשר הכינה את האפ--שרויות הראשונות להתחלת עבודת הבנין בכלל והן: - הפעולה למען הבטחת האמצעים הכספיים לבנין וקביעת וסדור התכניות של המוסד כלו.
בפעולה הראשונה עסק מטעם הקבוץ הארצי שנהבי.בפעולה מסורה ומאומצת, אשר נמשכה כשנה וחצי עלה בידו להבטיח את הכסף הדרוש לבנין. הגשמת התכנית היתה איפוא תלויה מעכשיו אך ורק מהקבוץ הארצי עצמו,ממידת הת--גייסותם של הקבוצים לשם כך.
ערכה של פעולתו של שנהבי אינה מתבטאת אך ורק ברכוז האמצעים הללו בלבד, כי אם בכך שעלה בידו לקשר אלינו ולהבטיח לנו את עזרתם של חוגים חשו--בים בארצות שונות,דבר אשר מאפשר לנו בעת להמשיך את הפעולה הזאת. בפעולה זאת מטפל כעת גורה שליסר.
באותו הזמן נמשך הטפול בהכנת התכניות להקמת הבנין,היה ברור לנו שלא נוכל בבת אחה לגשת להקמת כל המוסד המתכוון ל- 120 ילד. התרכזנו איפוא אחרי סדורה של התכנית הכללית של המוסד בעיבוד התכנית של הבית הראשון, אשר צריך היה להבטיל מקומות דירה בשביל 72 ילד,או מקומות דירה בשביל 56 ילד ושתי כיתות.נוסף לזה היה צריך להכיל הבנין הזה את כל הסדורים הסניטריים בשביל כל המוסד :-חדרי מקלחות,אמבטיות,בתי כסא.
העבודה התחילה ב-25 למאי 1933.כיום הנהו הבית למעשה גמור.נשארו עוד אי-אלה עבודות נגריות וסיוד.
הבנין מכיל 14 חדרי דירה,שתי כיתות (כעת משתמשים גם בהן בתור חדרי דירה),שתי מקלחות,חדר אמבטיות,10 בתי כסא.חוץ מזה נמצא בבנין עוד חדד אחד אשר בו סדרה כעת המטריה הפדגוגית של המוסד.
שטח הבנין הוא:
המרתף 156.16 מטר מרובע
קומה א" 263 " "
קומה ב" 263 " "
החדר מעל למגר;
למדרגות 25.29__________________
יחד 707.67 מטר מרובע
חוץ מזה ישנה בבית מרפסת פתוחה אשר השטח שלה הוא 204 מטר מרובע. הבנין יעלה (יחד עם הגמירות) למעלה מ-3250 לא"י.
עד ל- 1.1.35 הוכנסו בבנין המוסד 5460 ימי עבודה.גזה -789 ימי עבודה שכירה.
העבודה עלתה בס"ה 942.307 לא"י. יום עבודה כללי עלה לבנין - 173 מא"י.
ידם עבודה שכיר עלה לבנין -470 " .
יום עבודה של הקבוץ הארצי 120.5 " .
העבודה כלה עלתה - 942.307 לא"י.
4671 ימי עבודה שהושקעו ע"י הקבוץ הארצי עלו -562.132 לא"י.
789 ימי עבודה שכירה עלו...........................-380.175 " .
ע"י עבודת הקבוץ הארצי קמצנו למעלה מ-700 לא"י.לו לא היינו מוכרחים להשתמש בעבודה שכירה בכלל היינו מקמצים 300 לא"י נוספים. כל העבודה היתה עולה אז במקום קרוב ל־1000 לא"י, בערך - 700 לא"י.
הקבוצים השקיעו בעבודת הבנין:
190 יום מרחביה
166 " מזרע
123 " שריד
200 " משמר העמק
190 " עין המפרץ
169 " משמר זבולון
46 " גן שמואל
206 " אמריקאי-"בניר"
118 " הונגרי
152 " עין החורש
181 " מעברות
190 " עין שמר
0 9 " בנתיב
154 " גבעת השומר
207 " עין הערוץ
102 " כרית
130 " קבוץ ליטא
112 " הסולל
166 " תל עמל
231 " עין הקורא
90 " גבעת גנים
169 " מלט
204 " במסילה
160 " רחובות
חייב עוד 26 יום (נדחה עד לגמר עבודת החשמל)
יחד 3737 ימי עבודה.
ימי ענודה שכירה 789
יחד 4526
את יתר ימי העבודה השקיע .בחלקו המכריע הגרעין "לשחרור" ־כעת קבוץ
לשחרור ברחובות.
במשך לעבודה השתלמו 8 חברים '!־חוץ מחברי הגרעין) במקצועות בגין שונים.
רכוז ימי העבודה לא תמיד היה נעשה על נקלה. עמדנו לפני הכרח לא רק לרכז סתם ימי עבודה,אלא גם לארגן את רכוזם ככה,שתמיד יהיו ברשותנו המומחים הדרושים לעבודות בנין שונות.יש לציין שבדרך כלל נפגשו תביע-תינו לקבוצים בהבנה רבה ורק במקרים בודדים - נתקלנו באי-הבנה ובחוסר רצון טוב.המזכירות השתדלה ככל האפשר להתאים את דרישותיה ליכולתו של הקבוץ.בתור מפעל ראשון של הקבוץ הארצי בשטח זה,ומפעל בעל ממדים גדו--לים - שי לציין את תוצאותיו כמוצלחים בהחלט. אפשר בודאי להכניס שכלולים רבים בעצם ארגון העבודה ורכוז ימי העבודה,וכאן דרושה לנו עצתם של הקבוצים,אשר השתתפו במפעל הזה.אולם ברור שרק בדרך זו נוכל להמשיך בהקמת המפעל הזה ובהקמת מפעלים אחרים.
המוסד צעד ע"י הקמת הבנין צעד גדול קדימה מבחינת הסדורים המכניים שלו. ברשותו כעת אחד הבתים המשוכללים ביותר בארץ המכוונים למטרה זו. עם הקמת הבנין השני - תפטר לחלוטין שאלת הדירות בשביל כל הילדים -130,ובאופן חלקי שאלת הכיתות. הסדורים הסניטריים גמורים במלואם. המוסד אשר החליט כבר השנה להתחיל בבנין משקו יוכל ביתר שאת להתמסר להקמת המשק וגם להקמת יתר המוסדות הדרושים לו.
.136.; סגור