חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.1.18.הקבוץ-הארצי.מועצה.1952.פומבי.establishment

2.10.1952
שנה שלישית
בקבוץ-הארצי
מוקדש למועצת חצי־היובל
1ש ל
הקיבוץ הארצי
כשיגיעו דברים אלה לקוראי ״השבוע״ — יהיו כבר מבואות עין־הפפרץ פתוחים לקראת באי המועצה והיא עצמה הוגגת וקורנת כולה׳ אד בזמן ביקורי, כ־10 ימים לפני הפתיחה, ״היה כבר כל הקיבוץ על הראש״ כדברי ״קציני המטה״ מחברי הקיבוץ.
מבעד לחלונות מזדקר בנין מרווח, שעיקרו קירות בטון חשופים, מזכיר בגודלו ובצורתו הכללית את חדר־האוכל של משמר־העמק שאף הוא עמד כמה שנים בבנינו.
״הכנסנו חשמל, הגג יכוסה, הקירות יצופו דיאגרמות המשקפות את התפתחות הקבה״א בכל שנות קיומו ושטחי התפתחותו ומשטחי ציורים גדולים של יוחנן סימון ושרגא ווייל.. באגף אחד תהיה תערוכת ,האדם והנוף בקיבוץ׳ — כ־50 עבודות של ציירי ופסלי הקבה״א, באגף שני — תערוכת צילומים.״ בינתיים כבר תפוש אגף שלם ע״י ארגון הציירים והפסלים והדיאגרמות אשר כבר הכינו, ביניהם: ״מפת משקי הקבה״א; התנועה העולמית ב־1952, מפת מפעלי התעשייה : הקבה״א ומוסדותיו; מפעלי החינוך, התרבות, וכר.״ הציירים עובדים במרוץ עם הזמן מ־7 בבוקר עד חצות. כל צייר מגויס בממוצע לשבוע ימים.
״הלואי והקיבוצים היו כ״כ בסדר כמו ארגון הציירים — אומרים לי ״הקצינים״. בינתיים רק קיבוצים יחידים מלאו את המכ־ סה של 11 י״ע לקיבוץ שהטילה עליהם התנועה.״ ואמנם — הגג עדיין פתוח, הקי־ רות — בטון חשוף — הרצפה — מכוסה גרוטאות, הקיבוצים אינם מתגייסים. אבל,
אין לי ספק, שעם פרוס המועצה יהיה האולם נקי, מקושט, מהודר מאוד, כי... ״קיבוץ עיך המפרץ ,עומד על הראש׳״.
אכן, הקיבוץ קיבל בהתלהבות את ההצעה להיות אכסניה למועצה. משימה רבה וקשה בימים אלה. כמובן שגם חמשת הקיבוצים שלנו במפרץ ישאו בעול המפעל — אולם עין־המפרץ הוא המרכז. מיד עם ההחלטה הוקמו: ועדה מארגנת; ועדות משנה, לכל־ כלה, הלנה, תחבורה וכר.
המפעל הגדול השני שהראו לי הוא האמפי־ תיאטרון. היות ואין בשטחים הישרים של עין־המפרץ גיא וגבע — יצרו אותם הדח־ פורים והטרקטורים של קיבוצי הסביבה והרי אמפיתיאטרון לא גדול — ל־4000 איש — אבל נאה. השיפוע נוח, המקומות (ספסלים על גבי בלוקים) ״מובטחים״ — מכל מקום אפשר לראות היטב את הבמה הרחבה והמוצקה. העמודים עומדים הכן ועליהם יתנופפו הדגלים על רקע הרי הגליל. המארגנים מק־ ווים שהקיבוצים יכנעו להוראות ויסדירו את ביקוריהם במאורגן — בהתאם להוראות. מגרש הספורט הופך למגרש חנייה, בעל 4 מסלולים מקבילים ועליו מקום ל־200 מכוניות. מלבד ״המבצעים״ הללו — אחרים קטנים יותר, אבל חשובים לא פחות: ניקוי החצר, יישור והידור (מפעלו של מהנה העבודה של התנועה מירושלים), סיוד המק־ לחת וכר. חשמל וקידום הבניה בבית האוכל, ״טוב שיש מועצה פעם ביובל״ — אומרים החברים.
*
ומההכנות למועצה למארחים ולביתם: חב־ רי קיבוץ עין־המפרץ הם ברובם יוצאי גאלי־ ציה ופולין. ראשוני החברים הגיעו ארצה עוד ב־1929 והמחנה הראשון קם בבת־גלים. אחרי שנים מספר עברו לנקודה הזמנית בקרית־חיים. במשך כל התקופה הזו עבדו החברים בעבודות חוץ רבות ושונות בעיר ובמפרץ! היו מכובשי העבודה בנמל, במפ־ עלי התעשייה בסביבה. אחרי לבטים רבים, הופך הקיבוץ מ״קיבוץ עירוני״ — וב־1938 עולה להתישבות ״חומה ומגדל״ בקירבת עכו העיר. מי שביקר אז במקום זוכר את החומה המבוצרת החזקה, בלב ביצות הקד־ חת, את השמירה המוגברת, את המתח החלו־ צי של חברי הקיבוץ שהתחילו לבנות את משקם החקלאי בגיל לא כל כך צעיר, בתנ־ אים קשים, בקרקע שנחשבה ״כבלתי ראויה לעיבוד״. היתה זאת תקופה גדולה בחיי הקי־ בוץ, שהתלבט כל בך הרבה, בטרם החליט
ארצי השומ
אשר נזרע בחרדה, באמונה ובתקוד! במועצה המייסדת בשנת 1927 — הניב יבולי־ברכה. המעטים נהיו לרבים. הת־ לכדותם של 4 קיבוצים שומריים, שפסעו רק את ראשית צעדיהם בארץ׳ נתנה דחיפה כבירה להתפתחותו של מפעל, אשר אין כלל לתאר בלעדיו את מפת ארץ־ישראל היוצרת, הקולטת ונאבקת.
ידענו לאחוז בחוליה המכרעת לשינוי פני ההיסטוריה היהודית.
שלושה תפקידים מכריעים מילאה מועצת הייסוד של הקיבוץ הארצי:
ראשית: המועצה ייצבה וגיבשה את מפעלו של הנוער השומרי בארץ ובזאת העלתה את תנועת הנוער העברית מדרגת חזיון ביולוגי חולף לגורם היסטורי חלוצי קיבוצי. היא פילסה נתיב של העפלה והגשמה קיבוצית להמוני הנוער העברי, אשר מילאו בזאת תפקיד מכריע בבניינה של הארץ ובזקיפת קומתה האנושית והלאומית של הגולה היהודית. גולת
הכותרת הטרגית ועטורת ההוד של התפקיד הזה היתר, בהתייצבות חברינו בראש מלחמת היהודים ומרד הגיטאות.
כאז כן עתה משמש הקיבוץ הארצי
ומפעלו מעוז לנוער העברי בתפוצות, השוחה נגד הזרם על מנת להצטרף למ־ חנה המגשימים והלוחמים בארץ.
שנית: המועצה ייסדה את ברית הל־ בבות ואת מסורת היצירה הקיבוצית המשותפת של קיבוצי השומר הצעיר
בארץ. הקיבוץ הארצי הפך את השות־ פות הקיבוצית, שהיתר, קיימת עד אז
בארץ, לשותפות כוללת, המקיפה את היצירה המשקית, החברתית והרעיונית־ פוליטית כאחד. עם עקרון הקולקטיביות
על התישבות זו. וראשונים היו שטמנו באד־ מה זו את הזרע.
לפני מאה שנה בערך הקימו אריסי אחמד נור (פרסים מחסידי באהללה) אי בתוך ים הביצות הזה. באו והלכו כשהקדהת עושה בהם שמות. רק בשלהי 1923 קיבלה בחכירה את ״בוסתן אחמד נור״ קבוצת יהודים מתושבי עכו. אך גם הם נאלצו לעזוב את המקום עם תום עונה אחת. הביצה גברה עליהם ואל הבוסתן חזרו האריסים הערביים. היה זה ספק גן, ספק ביצה ועדרי תאו רבו בה. היו פה מעט ירקות, ומספר גפנים עלו־ בות, תאנים מתנוונות ושלטון הביצה בכל.
״הסתערותנו — כך מספרינו זכרונות חברי הקיבוץ — לא זו בלבד שקטלה את קני הסוף, אלא גם הפכה את רוחם של המומחים להיות לנו לבני ברית.
בדיקות המלח בקרקע והרחקתו, חקירת מי התהום העליונים, תנועתם ודרכי הורדתם, חיפושי מים מתוקים וכל בעיות הטיוב ליוו את החריש בביצה ופתחו סיכוי שרצוננו העז גם יקצור פרי.
בימי המלחמה ניתנה הוכחה ניצחת לערך האסטרטגי של ההתישבות באיזור זה המהווה
הרעיונית ועם גיבוש המצע הרעיוני של הקיבוץ הארצי נוצרה הזהות בין המעשה המהפכני של חיי הקיבוץ לבין חזון ודרך פוליטית לוחמת־מהפכיית ונוצרו הגשר והסינתיזה בין תפיסת הקיבוץ כמכשיר לאומי ומעמדי לבין ראית הקיבוץ כתא חלוצי של החברה העתידה.
עם יסוד הקיבוץ הארצי נוצר גורם ראשון במעלה ליישובה של הארץ וד,כ־ שרתה לקליטת אלפים, רבבות ומאות אלפים. היינו בין יוצרי מעמד הפועלים, המושרש בחקלאות ובתעשייה והצועד בראש מערכותיו של העם ושחרורו הלאומי והסוציאלי.
הקיבוץ הארצי מילא תפקיד מכריע בהקמת מעוזי ההתיישבות בספר וב־ בנין כוחות המגן — אשר שימשו יסוד לנצחוננו במלחמת השחרור. היינו בין מייסדי ובוני ההסתדרות והתייצבנו בראש מערכותיו המעמדיות של הפועל המאורגן.
שלישית: המועצה הניחה יסוד פרו־ גרמטי וארגוני לזרם פוליטי עצמאי בתנועת הפועלים בארץ — אשר ראשיתו בהופעה הפוליטית העצמית של הקיבוץ הארצי בהסתדרות, ביישוב ובתנועה הציונית ואחריתו: בייסוד מפלגתו הח־ לוצית והמהפכנית של מעמד הפועלים בארץ — מפלגת הפועלים המאוחדת.
המצע של הקיבוץ הארצי ניסח את עיקרי התורה הפוליטית, אשר עמדה במבחן התקופה ומשמשת נכם־צאן-ברזל לתנועתנו עד היום דזה.ייחודו של המדע האידיאולוגי הוא בתורת השילוב בין קולוניזציה ומלחמת המעמדות, אשר ממנה מתחייבת האסטרטגיה המהפכנית
את הגשר ליישובי הגליל המערבי ואת השלמת הטבעת של ישובי ספר בעורפה של חיפה רבתי.״ כזאת היא אגדת הכיבוש של עין המפרץ. וכיומי כאילו שלווה זאת היתד, פה מעולם ועצים אלה, ודשא זה, ובתים אשר קמו ועוד יקומו והמוסד המבהיק במרחק לא קטן. עלוני הקיבוץ מספרים את המעשה היומיומי של החברים בענפיהם:
בשנת תשי״ב המשיכו כמה מענפי המשק להתבסס ואף הגיעו להישגים רציניים: הרפת הגיעה לתנובה יומית של 1500 ליטר חלב ותפשה במשך חודשים רבים מקום נכבד בין עדרי הבקר בארץ! ענף הלול הגיע להט־ לה יומית של 3500 ביצה! ענף המדגה (700 ד׳ עד השנה) התרחב ע״י חבירת 200 דונם בריכות נוספות, העבודה בענף השתכ־ ללה עוד יותר (כידוע בעין המפרץ הומצאה והופעלה לראשונה קרונית־המעלית)! ענף הצאן התבסס והניב תנובות גדולות בצמר ובחלב. כמה גידולים בפלחה ובעיקר הפו־ לים הניבו יבולים מצויינים. הורחבו במידה ניכרת שטחי ההשקאה. גם יתר הענפים (מספוא, משתלת עצי נוי) ציינו הישגים רבים.
שלנו, המותאמת לארץ של גידול, של קיבוץ גלויות, של יצירת מעמד פועלים חדש, של שחרור לאומי וסוציאלי כאחד.
המצע האידיאולוגי של הקיבוץ הארצי פילם את הדרך למזיגה בין הציונות הגדולה והסוציאליזם המהפכני, סלל את גשר ההבנה בין מפעליו המשחרר לבין עולם הקידמה והמהפכה. גיבש את הסו־ לידריות הבינלאומית בארץ והברית היהודית־ערבית.
היו אלה עשרים וחמש שנות מאבק דרוך ועקשני להפיכת עם נטול־מולדת — לעם מעורה במולדתו! שכבות של בורגנות זעירה — למעמד פועלים מוש־ רש בחקלאות ובתעשייה; לקידום ארץ נחשלת, הנתונה בצבת הפיאודליזם והאימפריאליזם — לעצמאות מדינית וסולידריות בינלאומית.
אכן, הושגו הישגים כבירים. העם היהודי כבש מחדש את בסיסו כעם טרי־ טוריאלי. נוצר מעמד פועלים המהווה את חוט השידרה של חיינו הלאומיים המתחדשים. הושגה עצמאותנו המדינית עם תקומתה של מדינת ישראל.
בכל אלה מלאנו תפקיד חלוצי. הת־ ייצבנו בראש מערכותיו של העם. אחזנו בחוליה המכרעת לשינוי פני ההיסטוריה של עמנו.
עתירי נכסים והישגים מסכמים אנו 25 שנות מלחמה ויצירה, מאז מועצת היסוד בחיפה. מפעלנו עומד על תלו איתן ומשגשג. אבות ובנים משולבים בו במפעל־חחיים משותף. אך כגודל ההישגים — חומרת התפקידים לפניהם נעמוד עתה.
שלום העולם נתון מחדש על כפות־ ר,מאזניים ושוב צפויה הסכנה האיומה
(סוף בעמוד 12)
הסיכומים מעודדים. היצירה מדברת בעד עצמה. אולם, עדיין לא יצאה עין המפרץ מתקופת החלוציות. ועד לכך השטפון אשר הציף את כל המחנה אשתקד והשנה. למני־ עת השטפונות נדרשים אמצעים ממלכתיים ואלה אינם בנמצא. האסון עלול לחזור גם השנה. כמו כן עומדות בעינן בעיות המים והקרקע: ״הרבה עצים שתלנו והללו מתו בשל מליחות מי התהום. עד אשר למדנו מה זנים יצליחו באדמות אלה.״
המאבק נמשך... ״עודנו זקוקים לסערת המעשים וחיפושי הדרך, שכן הביצה עודה מאיימת. היא עלולה לחזור בצורה זו או אחרת. ממעמקי האדמה עולים ומבצבצים גבישי מלח ומי התהום הזורמים באפיקים התת־קרקעיים. על כן מצווים אנו לעמוד על המשמר, לחקור ולבדוק וללחום ללא ליאות נגד הטבע האכזרי. רק כך נהפוך את מרג׳ אחמד נור לעין המפרץ העולה כפורחת, כשמימינה ומשמאלה יישובים חדשים ובשב־ נותה עכו החדשה — העיר המעורבת אשר שוב תצעד לקראת שגשוג ותחזור להיות קריה.״
נ. ג.
2
מועצת חצי ־ היובל
מדברי מיסדים
לקראת מועצת מחצית היובל לקיום הקיבוץ הארצי, פנתה מערכת ״השבוע בקיבוץ־ הארצי״ אל צירי מועצת־היסוד וביקשה מהם תשובה לשאלות הבאות:
א) מה הם זכרונותיך המרכזיים ממועצת־ היסוד של הקבה״א ?
ב) האם נתאמתו או נתבדו התקוות שתלו המייסדים בהתפתחותו של הקבר,״א, בשטחים השונים של עבודתנו ופעולתנו?
ג) האם, לדעתך, עמדו ועומדים הנהות־ היסוד במבחן המציאות והתקופה?
נוסף על כך נתבקשו החברים למסור פרטים מעטים על עבודתם ופעולתם משך 25 השנים שחלפו.
נביא בזה תמצית מתשובותיהם של כמה וכמה חברים, השייכים — מאז ועד היום —
לארבעת הקיבוצים המייסדים. הננו עורכים את הדברים עפ״י הנושאים המתאימים, כפי שבאו לידי ביטוי בדברי החברים, המצטר־ פים יחדיו למסכת כוללת, מאלפת מאוד ומלמדת רבות — לגבי העבר, מול ההווה ולקראת העתיד.
רקע של תקופה
משהו על רקע התקופה שקדמה לייסוד הקיבוץ־הארצי מוסר אל. פרי (איש מרחביה — אז קיבוץ הרצליה): ״קיבוצי השומר הצעיר התקיימו כמעט ללא קשר ביניהם — אם כי תמיד היתר. הרגשת השותפות — חסרי יכולת ציבורית ונטולי־הכרה על ערכם החברתי. במוס־ דות ההסתדרות לא היתד. לנו יד ולא יכולנו לעזור לקיבוצים. טרם הוצק הד־
פום למחשבה מאחדת ולמפעל המשותף. היי רק יחידים, אשר ניסו וחזרו וניסו להתוות דרך אחות וללכד את ״השומר הצעיר״ לגוף רעיוני אחד. חסרה המס־ גרת אשר תכניס את הקיבוצים למסליל חיים קבוע ומחייב. הטנדנציות השונות והסותרות, אשר במשך שנים דרו בכפיפה אחת, היו מוכרחות במרוצת הימים למצוא פורקן. יחד עם זה מן ההכרח היה, כי המגמות הגלומות בתוך התנועה בחו״ל, תשתלבנה במוקדם או במאוחר בתוך החתירה המאומצת לקראת אוביקטיבי־ זאציה של ״השומר הצעיר״. טנדנציה זו, אשר היתה לכתחילה נחלת יחידים, פלסה לאט לאט נתיב לרשות הרבים, אל הקי־ בוצים של השומר הצעיר.״ תוך הלך־מחשבות אחר, מוסר על
הבשורה לגולה
מס׳ 133 עפולה 4.4.27
אל ההנהגה העליונה ורשה
הקיבוץ הארצי של השומר־הצעיר — נוצר.
המועצה המייסדת אשר בה השתתפו קיבוץ ב׳, קיבוץ ג׳, ״הרצליה״, ברנר, עין־גנים, ביברכה, קיבוץ ס.ס.ם.ר. התחילה את עבו־ דתה ביום ששי לפנות ערב (1.4.27) וסיימה אותה ביוס ראשון. בערב — ביצירת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר.
נכנסו — קיבוץ ב׳, ג', הרצליה, עין־ גנים, ברנר.
רק מתוך זה שבאי־כוח של בי־ברכה לא קבלו את היפוי־כוח המלא מהקבוצה להכריע ולהסכים להכרעת הרוב בשאלת השיתוף הכלכלי נדחתה כניסתה לקיבוץ הארצי לזמן מה, אס כי כניסתם בטוחה היא.
הקיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר. — מתוך עמדתו המיוחדת — בשאלות פוליטיות, לא נכנס לקיבוץ הארצי — יש רק לציין של־ מרות ההבדלים היסודיים בין הקיבוץ
מס.ס.ס.ר. ובין שאר הקיבוצים, עלה בידי המועצה ליצור מסביב לויכוח זה אטמוס־ פירה של שקט עמוק ויסודי, אטמוספירה של הבנה הדדית למרות זה שהדרכים נפרדו והניגודים היו מוחלטים.
אין ביכולתי כרגע להכנס לפרטי הדב־ רים — על זה אעמוד בפרוטרוט בשבוע הבא — אז גם אשלח לכס את כל החומר הקשור בזה (מצע פוליטי, תקנון הקיבוץ הארצי, הצעות לועידה עולמית, חלוקת התפ־ קידים בועד הפועל של הקבה״א וכר).
לועד הפועל נבחרו: מאיר יערי, רישרד וינטראוב, בוריה לנקובסקי, חזן, צבי לוריא, גולדשטין (ברנר). והנה למרות רצוני שהמכ־ תב הזה יהיה כולו — בשורות טובות — הנני מוכרח לענות על ענין קשה מאוד — וזה שאלת הועידה העולמית.
במכתבי אשר בו עמדנו על מועד כינוסה של הועידה העולמית הדגשתי שהננו יכולים להסכים לזמן הזה (25.7) עד כמה שהועידה הכללית של ההסתדרות לא תידחה למרות
״הקיבוץ הארצי של השוה״צ — נוצר!״ —
מכתב להנהגה העליונה למחרת יסוד הקבה״א, כתוב בידי חזן
זה שהיינו בטוחים שהועידה תצא לפניה. (העמוד השני של המכתב עוסק כולו (במשלחת מאיר, חזן, בן־עמי). בבירור תאריך הועידה).
3
צירי מועצת היסוד
מאיר יערי
יעקב חזן
צבי ורדי ז״ל
תקופה זו צבי לוריא (איש עין־שנזר — אז קיבוץ עין־גנים): ״רבים, רבים מאוד מעולי תנועת השומר הצעיר, שעלו לפני ייסוד הקבה״א, הלכו לאיבוד לתנועה. אמדנו אותם באלפים אחדים ז והממעיט אמדם לפחות באלף. כרבע מחברי גרוד־ העבודה היו מיוצאי השוה״צ. חברי השוה״צ היו פזורים על פני כל קבוצות העליה וחבורות־המעבר של העליה הש־ לישית והרביעית.״
ולהלן מספר צ. ל.:
הרעיונות השונים של אז על מהות וב־ נין הקיבוץ והקבוצה, מצאו להם מהלכים גם בקרב העדה השומרית הקטנה וסעדו הוויכוחים בתוכנו. ואם כי לקראת המוע־ צה המכינה לקבה״א נסתכמו הבירורים בארבעת הקיבוצים השומריים באחידות־ דעות מפתיעה ומלהיבה, פרט למספר קטן של חברים בכל קיבוץ, הרי היה מיעוט אשר בקושי נתן גט־כריתות לתפיסתו הוולוגטארית־הפדראליסטית׳ האנרכו־אינדיבידואליסטית.״
צבי לוריא מתאר ארוכות את האווירה העויינת שבה נתקבל ייסוד הקבה״א. ונביא רק את קיצור הדברים: ״עוד לפני שהוצקו הדפוסים, לפני שגובשו המצע הרעיוני והתקנון החברתי, טבלו קיבוצי השוה״צ שנצטרפו לקבה״א ״טבי־ לת אש״ ראשונה. היה עליהם לעמוד מבחינה קיבוצית בשלוש מערכות של ויכוח קשה ונוקב: א) הקיבוץ — מהו: האם מכשיר הוא או מטרה בפני עצמו. בימי הייסוד נשברו קולמוסים רבים בוויכוח אתנו, על נושא זה. ב) הקיבוץ מהו: דרך לכול או דרך חלוצית לנבו־ נים לו? גם במערכה זו נשברו חניתות לא־מעט. איזה בוקי־סרוקי תלו בנו בע־ טיה של התפיסה, שדגלה בהכנה יסודית וחינוכית לדרך החלוצית הקשה של חיי הקיבוץ. ג) המערכה השלישית שעמדנו בה היתה המערכה על הקולקטיביות הרעיונית. כאן נתעורר כל בעל־בעמיו לידות בנו, מי אבן ומי בליסטרה (בן־ גוריון לא השכיל להבין במשך שנים ארוכות למה ובשל מה ״חדר האוכל המשותף והמטבח המשותף מחייבים הש־ קפת עולם משותפת...״)
זכרונות ממועצת־היסוד
נעבור עתה לפרק אחר של ה״ראיונות״ שלנו עם המייסדים, אותם בקשנו גם למסור אי־אלה זכרונות מן המועצה המייסדת עצמה (כי הן כה מעט פורסם על כך עד היום בספרותנו וגם מעט-מזעיר נמצא על כך בארכיון התנועה!)
מנחם שדמי (איש מעברות — אז
קיבוץ השוה״צ ג׳) מספר: ....והנה שנת
1927 — ייסוד הקבר,״א. ואנו, בחיפה — 2 קיבוצים על מגרש אחד. אחרי ״טל־ טולי־דרך״ רבים ומשונים, מתכנסת המו־ עצה המייסדת — מועצה צנועה, אך דגולה. המועצה נפתחה במחנה שלנו והתקיימה יום אחד בחדר־האוכל שלנו ויום אחד בחדר־האוכל של קיבוץ הר־ צליה (כיום מרחביה) השכן. ההרגשה העיקרית שליוותה את המועצה — אח־ דות אחים פשוטה ומובנת, אם כי מהולה לבטים של חלוקי־דעות ראשוניים׳ לק־ ראת המאמץ הקולקטיבי הראשון לאח־ דות אידאית.״
״יחד עם כל הקיבוץ הלכתי ברגל מעפולה לחיפה, למועצת־הייסוד (כסף לנסיעה לא היה לנו!). היה זה אחד הטיולים היפים ביותר, ובעיקר, מלווה הרגשות וחוויות בלתי נשכחות״ — מספר בסיפורו גדעון מנור (איש משמר־העמק — אז קיבוץ השוה״צ ב׳).
וצבי לוריא, מוסיף ומוסר: ״מעמד מועצת הייסוד של הקבה״א לא היה מעמד ״חגיגי״ במובן המקובל. דגלים לא התנופפו, ברכות לא נערמו על שול־ חן הנשיאות.״ להלן עומד צ. ל. על ארבעה דברים שציינו במיוחד את רמועצה: ״א. דאגה לטיפוח התא המג־ שים ולשמירה על הנושא! ב. חתירה להכרת האמת ולייטויה המדוייק והלו־ חם; ג. דאגה לחירות רעיונית בתיך המסגרת של הקילקטיביות הרעיונית;
ד. פנייה אל הגולה.״ ועוד ממשיך הוא בזכרונות: ״דלים היו המכשירים. ללא תקציב וללא ״משק־ימי־עבודה״. המז־ כירית היתה מקופלת בקפלי מזוודה ובכיסו של המזכיר נתלבטי המכתבים והחיזריס. מכונת הרחיבה שהושגה נח־ שבה לשיא של ביורוקרטיה...״
בוויכוח על יסודות
בקטע זה, המשכנו ושאליו את הדד ברים־הצירים על הוויכוחים בשאלות־ יסוד שהתנהלו במועצת־הייסוד עצמה. והרי כמה מן התשובות:
״אחד הויכוחים העיקריים שבמועצה היה הויכוח עם צירי הקיבוץ מס.ס.ס.ר. אשר טענו (לעומת תפיסת הרוב בדבר עצמאות פוליטית) שלתנועה הקיבוצית אין תפקידים פוליטיים, באשר תפקידים אלה נתונים רק למפלגה (וכוונתם, למפ־ לגת אחדות העבודה!). יש לציין שכבר במועצת־הייסוד היתד, קשורה המלחמה על קולקטיביות רעיונית, עם מלחמה על
אל. פרי נתן אילון דב בן שאול מוניו רוטשטין מנחם שדמי גדעון מנוי
(מרחביה) (מעברות) (מעברות) (מעברות) (מעברות) (משמר העמק)
יהודה שוורצברד בן־עסי גורדון יצחק בן־אברהס לוי רון רחל רון
(עין שמר) (משמר העמק) (עין שמר) (משמר העמק) (משטר העמק)
תוכן פוליטי מהפכני. זה היד, למעשה שורש הויכוח, כבר אז. — ובהלך־ מח־ שבות זה לעניין אחר: אחת העובדות המרות של המועצה — העובדה שהקיבוץ הראשון של השוה״צ — בית־אלפא — לא הצטרף לקבה״א, בהיותו מפולג לשלושה זרמים פוליטיים.״ (וישרד וינטרוב).
ה״זכרונות״ העיקריים ממועצת־הייסוד נעוצים בוויכוח היסודי על מהות הקי־ בוץ: האם הקיבוץ הוא ״מכשיר״ או ״עצם״. בצידן ובשילובן של שאלות עמדתנו הפוליטית — היתה זו השאלה המרכזית, בבחינת ״זוהי כל התורה על רגל אחת ואידך, זיל גמור״. (ברעמי גורדו!).
״היה ויכוח במועצה על ״קיבוץ ארצי״
או ״ברית־קיבוצים״, למעשה היה זה ויכוח יותר פרינציפיוני. כי במעמד של ״מתן תורה״ היה הפרינציפ של שיתוף כלכלי בין קיבוצי הקבה״א חשוב ועק־ רוני.״ (רישרד).
ה ה תנשמו או נתבדו התקוות?
על שאלתנו זו, גם על שאלתנו הבאה ב״שאלוך שלנו (בדבר עמידתם במבחן של הנחות־היסוד לא נאותו החברים להשיב ״תשובות קצרות״ — כפי שבקש-נו — מפני גודל ערכן ועומק חשיבותן. ובכל זאת, ננסה לנסח כמה מן התשובות.
דב בן־שאול: יש תקוות שנתגשמו מעל למשוער, כגון העוצמה הכלכלית והמשקית של הקבה״א, או כוחנו הציבו־ רי ומעמדנו בציבור הפועלים. לעומת זה היתה מוטעית הסלידה שלנו מהפו־ ליטיקה היום־יומית של המפלגות. כמו כן לא הצלחנו לשמור על הקיבוץ כעל אי קימוניסטי בארץ, כפי שתיארנו לנו. רוחות־פרצים של הקאפיטאליזם חודרות לקיבוץ ומסכנות או מערערות ערכים יקרים בשטה של סגנון והווי חיים, ועד
להשקפת עולמנו מגיעות.״
גדעו! מנור: ״ייסוד הקבה״א היתד, הדרך היחידה לליכוד פזורי התנועה, לולא זה היה נמשך תהליך ההתפוררות. אף ההתפתחות הפוליטית הלכה בכיוו־ נים שונים ומשונים. לדעתי, זכותו הגדו־ לה של הקבה״א היא ב״המצאת״ עיקרון הקולקטיביות הרעיונית. בפעם הראשונה ניתנה ההגדרה, שחיים משותפים בקיבוץ מחייבים גם דרך פוליטית משותפת. בכוח זה הגענו להישגיו חגדולים של הקבה״א כיום.״
ועוד שתי תשובות קצרות: שדמי אומר: ״האם נתגשמו התקוות? קשה לומר ״הן״, ולא משום שלא נתגשמו, אלא משום שלא יכולנו לתאר לעצמנו אז את הממדים העצומים של התפתחות תנועתנו ובודאי שלא ידענו שניקרא למלא תפקיד כה מכריע בעיצוב דמותו הפוליטית של מעמד הפועלים בארץ.״ ולעומתו, רישרד: ״התקוות ,נתבדו׳... התפתחותו ומציאותו דהיום של הקבר,״א, עולים על כל מה שיכולנו לשער בימי ייסוד הקיבוץ־הארצי.״
הגחות־יסוד במבחן
לא קל היה להפריד שאלה זו מזו שקדמה לה. ואם עשינו זאת, הרי משום שלא רצינו רק לסכם הישגים ״ממ־ שיים״, אלא גם לבחון את ההנחות ה־ רעיוניות שהונחו בייסוד הקבה״א.
בסוגיה זו, אומר צבי לוריא (בין היתר): ״תורת האבאנגארדיות הקיבו־ צית שלנו עמדה במבחן. האמיתות שלנו בשאלת תפקיד הקיבוץ, היצירה החברתית והמעשה החלוצי, הפכו נר לרגלי כל התנועה הקיבוצית! באותה פלוגתא בין תפיסות קיבוציות, ניצחה התפיסה האור־ גנית שלנו, אשר קראה לעומק ההכנה וגם הביאה לקליטה צלחה של המונים. גם יריבינו מאז דורכים בשבילים שאנו
דרכנו; הקולקטיביות הרעיונית, אותה גינו — נתקבלה למעשה על ידי כל חלקי התנועה הקיבוצית. הקולקטיביות הרעיר נית הפכה לדגל מחנך, לכוח מבצר, לתוכן הנותן חיות לחיים הקיבוציים״.
נתן אילן: ״הנחות־היסוד עמדו בהח־ לט במבחן. אך חיים אנו כיום במציאות מיוחדת במינה; מבחינת ההיקף, התנ־ אים המסובכים, ההרכב המגוון וכר. כיום יש הכרח להתאים מחדש את הכלים המבצעים להגשמת הנחות־היסוד שלנו.״
מנחם שדמי: ״התשובה צריכה להת־ חלק לשלושת השטחים: א. בשטח החי־ נוכי׳ עומד הקבה״א כקולקטיב על יסו־ דות איתנים ואף שיטת הביצוע עמדה במבחן. אך קיימת הרגשה שהנהגת התנד ער, לא ליוותה במידה מספקת את התה־ ליכים השונים בחיי החברה והכלכלה בקיבוצים. עקרון הקולקטיביות הרעיו־ נית טופח באופן חד־צדדי והוא מזדהה כיום רק עם המושג הפוליטי. ואשר לשטח האידאי הפוליטי — הנחות־היסוד, לא רק שעמדו במבחן׳ אלא חוללו מהפכה בדור חלוצי שלם. על ידם נוספו כמד, ערכים אידאיים אשר לא התורה ״הציונית הסוציאליסטית״ המקובלת ואף לא ״הת־ נועה הבורוכוביסטית״, לא הבהירו אותם לפני כן.״
ונסכם את הפרק בדברי רישרד וינטרוב (שחתם, יחד עם מאיר יערי׳ על ״אגרת הייסוד״ של הקבה״א) לגבי שאלתנו הנ״ל: ״עמדה במבחן תורת הסינטיזה בין קולוניזציה ומלחמת מעמדות וכן עמדה במבחן ״תורת השלבים״ של השו־ מר הצעיר, המצמידה את המפעל הקת־
בוריה לין יהושע פרנסון רישרד ווינטרויב ישעיהו ניר צבי לוריא
(משמר העמק) (משמר העמק) (מרחביה) (מרחביה) לעין שנור)
סטרוקטיבי של הפועל לקיומד. של חזית לאומית־ציונית בהנהגתה של תנועת הפועלים.״
ההזדהות שכין הלבה ומעשה
מטעמים מובנים — כמעט ולא נביא את פירוט התשובות בדבר עבודתם ופעולתם של הברינו־המייסדים, במשך 25 השנים. נציין רק שכולם־כולם מעורים משך השנים בחיי עבודה (צאן ומסגרות, הוראה ומכונאות, פלחה, הדרכה, נגרות, חשבונות וכר) במש־ קיהם ובפעילות בקיבוציהם (בועדות ובתפ־ קידים שונים, בפנים ובחוץ). וכן רובם ככו־ לם, פעילים היו משך תקופות ארוכות (ומהם פעילים גם כיום) בשליחויות ובפעולות של התנועה העולמית והקיבוץ הארצי, המפ־ לגה וההסתדרות, התנועה הציונית והכנסת.
ללא נסיון לפאר ולשבח אפשר להגיד שאו־ רח חייהם, עבודתם ופעולתם של הצירים־ המייסדים (שפרט לאחד, נשארו כולם בקי־ בוציהם!) יכולים לשמש דוגמא מאלפת ומח־ נכת, של הזדהות שלמה שבין הלכה ומע־ שה «- שהיא יסוד־מוסד ביסודות כל מפע־ לנו ויצירתנו.
וכך אמר אחד הצירים־המייסדים: ״הקולק־ טיביות הרעיונית יכולה להיבנות רק כש־ משתלבים בבנינה זה יחדיו: א. המאבק על השקפת עולם + המבחן המתמיד של הפראקסיס הלוחם; ב. גיבושה של האידי־ אולוגיה הפוליטית תוך כדי מבחנה המתמיד ומבחן הדוגלים בה, בהגשמה היום־ימזית, הכוללת את כל תחומי החיים.״
דברים אלה נכתבו על ידי יעקב חזן ב״ראשי הפרקים״ לקראת המועצה הקרובה, מועצת היובל של הקיבוץ־הארצי.
מכתב ההזמנה לקיבוצים לכינוס מועצת־היסוד של הקבה״א
הנחות ב מ ב ח ן
האם עמדו ועומדים הנחות־היסוד של הקבה״א במבחן התקופה? אם לא להשיב באופן שיגרתי יש לחלק סעיף זה לפחות ל־3 שטחים: 1. השטח החינוכי; 2. השטח החברתי־הכלכלי; 3. השטח האידאי־הפוליטי.
1. ביחס לשטח החינוכי הנני סבור כי מוסדות התנועה המיו־ עדים לכך עוקבים בשקידה רבה אחר התפתחות הענינים. בדרך כלל עומד הקבה״א — כך נראה לי — כקולקטיב מלוכד על יסודות איתנים של שיטת חינוך מסוימת — ואף שיטת ביצוע אשר עמדה בנסיון. היסודות אשר בדרך כלל הונחו בתקופה ההיא נשמרים, כמובן, תוך תוספת ערכים חשובים אשר צמחו על בסיס מציאות חדשה ובעיות חדשות.
2. אשר לשטח החברתי הכלכלי — בענין זה נראה לי כי היסודות אשר הונחו לא היו מספיקים. בעיקר בשטח הכלכלי. ואם אומנם הוקמו מוסדות כלכליים רבים העושים מלאכה נאמנה, בעיקר לגבי הקיבוצים הצעירים, בדרכם אל שלבי ההתישבות הראשונים; הרי בכל זאת מורגש בקיבוצים, כצעירים כוותיקים, חוסר טיפול בשטח האידאי־החברתי־התנועתי בבעית הכלכלה הקיבוצית — מסגרת משקית, מרות משקית, תכנון תנועתי וכר. כך גם בשטח החברתי — ההרגשה היא כי מנהיגות התנועה לא ליוותה במידה מספקת את התהליכים השונים בשטח חיי החברה הקיבוצית. לא פעם ישנה הרגשה כי בשטח זה יותר מאשר בכל אחד מהאחרים יד הסטיכיה עושה בנו את הבלתי רצוי.
בכלל נראה לי כי המושג ״הקולקטיביות הרעיונית״ טופח באופן חד צדדי בחיינו הקיבוציים והוא כיום כמעט מזדהה עם שטח חיים אחד צם המושג הפוליטי — הן הערך החשוב הזה דווקא עיקר חשיבותו הוא בכך שהוא גם שימש ביטוי לאחידות הערכים השונים הכוללים של חיינו הקיבוציים.
3. ועתה לשטח האידאי הפוליטי — הנחות היסוד לא בלבד שעמדו במבחן אלא יותר אולי מאשר בשטחים אחרים חוללו מהפכה בדור חלוצי שלם (בשטח הרעיוני) — נוספו כאן כמה ערכים אידאיים אשר לא התורה ״הציונית הסוציאליסטית״ המקובלת ואף לא ״התנועה הבורוכוביסטית״ על גווניה השונים לא הבהירו אותם לפני כן. הכוונה בעיקר לגבי התשובה הדיאלקטית אשר נתנה ע״י המנהיגות שלנו ביחס ל״חוליית החיים״ העיקרית המחברת את ראיית המציאות היהודית הלא פרולטארית (של מעמדות הביניים) בחו״ל עם ההבנה המארקסיסטית את המציאות הא״י אשר בראשיתה היתה קולוניזטורית בעיקר. מציאות אשר על אף ציוויה אלה לא נראתה לנו כסתירה למלחמת המעמדות. נהפוך הוא, הניגוד הדיאלקטי בתוך המפעל הקולוניזטורי במציאות המסובבת אותנו הראה לנו את הצוו הקולוניזטורי כשהוא עצמו בחלקו הגדול איננו אלא רציפות של אקטים במלחמת המעמדות של הישוב כמעט למראשית צעדיו ועד לארגון המעמדי המובהק של ימינו אנו.
נקודה נוספת: התפקיד המכריע של הנוער החלוצי — של האקטיביזם הציוני — שצויין על ידנו כנושא של החוליה המגשרת הזאת בין שתי צורות המציאות היהודית — תהליך הפרודוקטיביזציה
6
וגם הפרולטאריזציה של שכבות עם בלתי פרולטאריות. ועוד. כך מן הצד השני היינו הראשונים אשר התרענו בפני הפשטנות שבזהות הפורמלית בין הציונות לסוציאליזם — זהות אשר מעבירה היום את נושאה אל ד,קוים המסוכנים ביותר שסוציאלדמוקרטיה מסוגלת היתה אי פעם להגיע אליהם. זהות פורמלית זו לא בלבד הביאה את נושאיה לבגידה בשטח התפיסה הסוציאליסטית המעמדית אלא גם באופן הגיוני לפשיטת רגל תיאורטית ומעשית בתפיסה הלאומית — והתוצאה — תפיסה לאומנית שובניסטית אשר שורשיה ניזונים מעולם ״רוחני״ עוין למעמד הפועלים.
הקולקטיביות הרעיונית: לסיכום הפרק הזה חייב אני לומר כי כל ההישגים הגדולים אותם מסכמת עתה התנועה במחצית היובל שלה אינם ניתנים להבנה מלאה בלא הערכה מספקת של הגורם המרכזי והיסודי בין ערכי התנועה אשר גם אותו חידשו מנהיגי תנועתנו בקפדנות כה רבה במשך השנים והוא: הקולקטיביות הרעיונית.
אותה ראיית הנולד החדה, אותה תחושת החוקיות החברתית הפנימית איד ללחום יחד, איד להתגבר על ניגודי דעות, איד בכל זאת לסכם יחד ולהגיע בשלמות כפי שהגענו — אין ספק כי כאן טמון סוד ערכם ההיסטורי והצלחתם הרבה של החברים אשר עמדו בראש התנועה באומץ ולפעמים על אף הסערות אשר התחוללו מסביב.
לקבוץ ,הארצי
עתון התנועה בגיטו ליובל הט״ו של הקבה״א
בריכוז הפלוגות הפוליטיות
בישיבת הוועד־הפועל במשמר־העמק (אוגר ט 1951) שבה נדונה שאלת הפלוגות הפו־ ליטיות, נתקבלה החלטה על הקמת גוף מר־ כזי שיטפל בפלוגות הקיימות וידאג להפע־ לתם של יתר הקיבוצים, ולרכז בהם חבר אנשים שמתפקידו להחדיר ליישובי העולים והמעברות את ההווי הישראלי והפועלי, להוד חיל להם את הלשון העברית ואת האמת על עצמנו, פעולה שבמרוצת הזמן תלך ותשתלב גם עם פעולה פוליטית מפלגתית.
מאז עברה כמעט שנה והגוף הזה טרם קם.
רק ביוני ש.ז. הוחל הטיפול בשטח זה וה־ עבודה היא רבה מאוד.
פעולה זו דורשת תנאים מינימליים ובל־ עדיהם, לא תיתכן עבודה תקינה. עם קביעת הפלוגה מוכרחים לקום גם הכלים לפעולה. מלבד סידור התחבורה, ושחרור החברים מעבודה בערבים בזמן שהם מקיימים פעולה צריך להקבע גם תקציב מסויים כדי לקיים את העבודה, (ספרי לימוד, מפות, כלי כתיבה וכר) באם המדובר הוא בישובי־עולים, אשר עדיין אינם יכולים לעשות זאת על־חשבונם.
את עניין ההתגייסות של הקיבוץ לפעולה בסביבה, אין להשאיר לבחירתו החופשית של כל קיבוץ וקיבוץ. החלטות מוסדות התנועה מחייבות כל קיבוץ לפעול באותו יישוב הנמ־ צא בשכנותו.
אל לנו לשכוח שאנו חייבים לעשות זאת למען השכנות הטובה, וכדי שלא תסתלף דמותנו בתוך אותו ציבור גדול של עולים שהגיע לארץ מאז ייסוד המדינה, ושטרם למד להכיר אותנו. רובו של הציבור הגדול הזה חי בעטיו של ״התיכנון״ הגרוע של המעברות בצפיפות רבה. ברוב המקומות קיים המחסור במים, אין חשמל וכדומה. תנאים אלה יוצרים מרירות והם מהווים קרקע נוחה להסתה לא רק כלפי האחראים לכך, אלא גם נגדנו ונגד פרי עמלנו.
עם התחלת פעולתן של וועדות המינויים
רישום
נשלח חוזר לקיבוצים ובו פנייה שבכל קי־ בוץ תיבחר וועדה פוליטית שתעסוק בפעולה הסברתית רעיונית בקיבוץ, ותקום פלוגה שתהיה בחינת ״זרוע״ לפעולה בחוץ. כן נדרשו מוסדות המשק לסייע בסידור התח־ בורה למקומות מרוחקים, בה תלוי לא פעם גורל הפעולה עצמה. לאחר מועצת הקיבוץ הארצי ייקרא כינוס ארצי של נציגי הפלו־ גות הפוליטיות לשם ליבון הבעיות העומדות על הפרק. אולם אין די בזה.
את הפעולה הזאת אי־אפשר להטיל על שכמו של הדור הבוגר והותיק בלבד. הדור שנולד בקיבוץ, שלא ידע את הגולה ואת ענותה חייב גם כן להטות שכם. הפגישה בין בני הקיבוץ ובין ילדי העוני במעברות עשויה לתרום תרומה חשובה לשני הצדדים גם יחד. ילדינו חייבים להכיר את אלה שיחד אתם יעצבו את קלסתר פניה של החברה שלנו בעתיד הקרוב, וישאו בעת ובעונה אחת בתפקידים לאומיים ומעמדיים. מצד שני ילמדו אותם הנערים מקופחי־הגורל מנסיונם של בני־הקיבוץ, ויפיקו טובת הנאה מהדרכתם בשטחים רבים ושונים.
הידוק הקשרים בין הקיבוצים ויישובי העולים השכנים הוא צוו השעה. מזה תצמח ברכה לשני הצדדים. ש ז
רות שלום
1/
(מעברות)
מנחם שדמי
7
בשדה החינוך
חינוך מקצועי ופירותיו
אחרי שורה של דיונים יסודיים במחלקה לחינוך, בכינוסי מחנכים ובוועד הפועל של הקיבוץ הארצי — הוחלט לפני שנתיים להקים כיתות מיוחדות לחינוך מקצועי יבתוך אחד ממוסדות החינוך. מתפקידו היה לתת חינוך מיוחד לנערים גומרי כיתה ט׳ המגלים כשרון מיוחד למקצוע וכן לאלה, המתקשים בהמשך הלימודים התיאורטיים ואשר נוטים יותר לעבודה מקצועית. היתד. זו החלטה רבת חשיבות ומשקל וברור היה, כי בזה אנו צועדים צעדים ראשונים בדרך חינוכית חדשה ומלאת בעיות.
ההתחלה נעשתה לפני פחות משנ־ תיים במוסד החינוכי בשריד וכיום קיי־ מות 3 כיתות מקצועיות במוסד זה במג־ מה אגרומיכאנית — המונות בס״ה 42 חניכים, מחציתם בערך בני קיבוצים, והיתר ילדי־חוץ. ננסה לסכם בקצרה מה הושג במשך שנתיים אלה ומה הן השא־ לות העיקריות שעלו עם הקמת הכיתות המקצועיות.
1. יש לציין ובראשונה את התוצאות הטובות שהושגו במשך תקופה קצרה זו. החניכים, שבאו ממוסדות־החינוך, מצבם הלימודי ולעתים גם החינוכי היה קשה למדי והם נשלחו לשריד אחרי ספקות רבים מאוד ואף התנגדות נמרצת מצד הורים, קיבוצים ולעתים אף מחנכים. בלי יוצא מן הכלל אפשר לומר, כי מצבם הכללי של חניכים אלה הוטב באופן רציני והם מצאו מחדש את מקומם המת־ אים בחיי החברה. זו היתד. אחת ההנחות המוקדמות העיקריות בביסוס הזלורך בחינוך מקצועי והיא התאמתה לחלוטין.
אולם ההישגים הם חשובים בכל השט־ חים ובעיקר בשטח רכישת המקצוע וכן בלימודים, אשר קיבלו דחיפה מחודשת בתנאים החינוכיים החדשים והביאו פירות חשובים.
2. נתבדתה למעשה ההנחה, כי יישלחו לכיתות אלה גם נערים מוכשרים במיו־ חד, גם כאלה שאינם מגלים כל קושי בלימודים. אין כל נטייה במוסדות להו־ ציא מן המקום חניכים שאינם מגלים קשיים בלימודים וספק אם אפשר יהיה לשנות משהו בנקודה זו, גם שיתברר, והתברר למעשה, כי ההישגים המקצועיים בשריד הם רציניים מאוד. לא ארצה להעריך את הגישה הזאת, אך עובדה היא ואין לשנותה לפי שעה. ימשיכו, איפוא, להגיע רק אלה, שמתקשים בהמ־ שך לימודיהם. אולם ברור, כי אין מקום בכיתות המקצועיות לילדים קשי־חינוך, המהווים בעיות חינוכיות מיוחדות
יש לציין כי ההתנגדות הנמרצת׳ שנת־ גלתה בראשונה, בעיקר מצד ההורים, הולכת ומתרופפת ואין כל ספק, כי תת־ אמת גם ההנחה, כי התקדמותו המעשית של המפעל תהווה כוח משכנע רציני
יותר מכל תעמולה ובירורים מוקדמים. במשך השנים הקרובות ילך ויגדל מספר הילדים מהמוסדות אשר יזדקקו לחינוך מקצועי ולא ירחק הזמן וצריך לחשוב על המשכו של מפעל זה — במקצועות אחרים ובמוסדות נוספים.
3. נתברר, מתוך הנסיון הקצר, כי אין אפשרות לקיים קבוצות נפרדות לחינוך מקצועי — כל עוד קיימת מגמה אחת בלבד והיא בעיקר באה בחשבון בשביל בנים (גם הנחה זו נזקקה לרביזיה יסודית אולם לפי שעה אף זו עובדה, להתחשב בה).
התשובה היחידה לבעיה זו היה צירו־ פן של הכיתות המקצועיות לקבוצות חינוכיות מגבילות במוסד שריד. אין הדבר פשוט כלל ועיקר. הקבוצות החינו־ כיות מגיעות להיקף מספרי גדול מאוד (40 חברים בערך). אמנם הלימודים הם נפרדים והיחידה הלימודית לא גדלה על ידי זה — אולם הבעיות החברתיות והחי־ נוכיות המתעוררות בקבוצות גדולות הן חמורות למדי. הכרעה זו לא באה אלא לאחר שורה של דיונים משותפים בין חבר העובדים במוסד שריד והמחלקה לחינוך ולאחר שברור היה, כי אין לפי שעה דרך אחרת, אשר תבטיח את הקל־ טותם הטובה של חניכי הכיתות המקצו־ עיות. יתכן מאוד, כי את ההישגים החינו־ כיים החשובים של הכיתות המקצועיות יש לזקוף באחוז גדול על חשבון דרך זו.
אין זה אלא פתרון פרוביזורי. אם גבור הצורך בהוספת מגמה לבנות תעלה מח־ דש השאלה של הקמת קבוצות מקצועיות נפרדות, אולם הפעם קבוצות מלאות דד מיניות.
4. נתברר גם, כי מוטב להקים את הכיתות המקצועיות עם גומרי כיתה ח׳ ולא ט׳, כלומר להקדיש 4 שנים לחינוך המקצועי ולא 3.
5. השאלה המרכזית התובעת את פת־ רונה ברגע זה היא שאלת הבנות. עד עתה, בכל 3 הקבוצות הקיימות, ישנם בנים בלבד. אפשר אולי להטיף לכך, שגם בנות תלמדנה את מקצוע האגרומיכא־ ניקה — ומבחינה אובייקטיבית אין כל מניעה לכך — אולם אם נרצה לתת תשובה של ממש לשאלת החינוך המק־ צועי של הבנות, מן ההכרח הוא להקים מגמה שנייה, מקבילה. לא אחת דובר על החקלאות כעל מגמה זו (מטעים, מש־ תלה, גינות־נוי), אולם אי אפשר היה בבת אחת להקים 2 מגמות מקצועיות. כעת בשלה השאלה. לקראת שנת־הלי־ מודים תשי״ד יש לדון בדבר מגמה נו־ ספת לבנות ואפשרות להקים קבוצה מקצועית דו־מינית.
סמינריון לכיתות י״ב בגבעת־חביבה
בשבוע שעבר נפתח סמינריון ראשון השנה לכיתות י״ב. הסמינריון השני ייערך בחודש ינואר. — בכל סמינאר ישתתפו 5 כיתות, והוא ייארך 3y2 שבועות.
בסמינריון זה משתתפים כיתות י״ב מ: משמר־העמק, בית־אלפא, מעברות, עין־שמר ומרחביה.
כציר הסמינאר נקבע נושא משותף: מדי־ נת ישראל, אשר יכלול את הפרקים: גיאו־ גרפיה פיזית, דמוגרפיה, כלכלה — מבנה המדינה, הערבים במדינה! ההסתדרות.
בנושא ישתתפו כמרצים הן מורי הכיתות אשר באו אתם, הן עובדי גבעת חביבה. בחו־ גים תיעשה עבודה עצמית.
מחוץ למסגרת הנושא תהיינה הרצאות של ■חברים מרכזיים בתנועה על נושאים הנוגעים לבעיות הקבה״א, המפלגה ובעיות מדיניות אקטואליות. כן תערכנה פגישות עם מדור המוסדות של המחלקה לחינוך, ההנהגה הרא־ שית ומחלקת הבטחון של הקבה״א.
הכיתה המקצועית בשריד
6
קיבוץ עושה אופרה...
(עם ״אנו עושים אופרה״ לבנימין בריטן) מוצג ע״י קיבוץ ״הזורע״
לא באתי ברשימה זו להעריך את הרמה האמנותית של הביצוע הדראמטי והמוזיקאלי, לא כל שכן את הערך האמנותי של אופרה מודרנית זו המוצגת לראשונה בארץ, אשר זכתה להצלחה רבה בארצות אירופה. יכולה אני רק לנסות להעריך את המבצע התרבותי החברתי של קיבוץ ״הזורע״ ולהעלות קצת התרשמויות מהקהל, בתוכו ישבתי וספגתי בהנאה, כמו כולם — מבוגרים וילדים כאחד.
הבמה בין עמודי ״בית וילפריד״ הנאה. המסך עולה והה׳ צבי מסביר את מטרת הקיבוץ בהעלאת האופרה הזו. ״נסיון צנוע לצרף ערך חדש לחיינו הלאומיים: ,אופרה לחובבים/ בארצות אחרות, בעלות תרבות מוסיקאלית מעמיקה רבת־צירות האופרה העממית מקובלת ואהובה ביותר...״
הבמאי ארנון פישמן מספר על המיוהד והאופיני שבאופרה המודרנית הזו, ״בה נד־ רש הקהל להשתתף בשירה, ההצלחה תלויה בכם,״
שתי המערכות הראשונות מוקדשות לתי־ אור ההכנות למחזה: סיפור המעשה, חלוקת תפקידים בין השחקנים: 7 ילדים ו־4 מבו־ גרים. למידת השירים ע״י הקהל.
הצופים, ביהוד הילדים, עוקבים בהתעני־ נות אחרי תיאור ההכנות ומשתתף — ושוב בעיקר הילדים — בערות ועליזות בשירה, אם כי המנגינות (מוזיקה מודרנית), אינן קלות כל כך ולקהל הקיבוצי דווקא יש, כנראה, לא מעט מעצורים ביחס לשירה בציבור...
על הבמה — ביצוע ההכנות הוא ״חלק״ ביותר: המלים והמוזיקה נכתבים וכל שחקן מקבל את תפקידו. התפאורה נבנית בו במקום ומיד מתחילות החזרות. אך, שערו בנפשכם לו רצה במאי ״הזורע״ להראות לנו איך כאמת עושה קיבוץ אופרה — כמה מערכות היה צריך להקדיש לכך? — חודשיים וחצי של הכנות בימי העונה הבוערת ביותר אימון זמרים, מבוגרים בלתי־מקצועיים ויל־ דים שבודאי אף פעם לא שרו סולו ושקולותי־ הם (כשל רוב ילדי ארצנו) אינם צלולים ביותר... וכמה מערכות אפשר היה לכתוב על פרשת המו״מ עם סדרן העבודה (פרשה לא מוכרת לקהל אנגלי, למשל); ואיפופיאה שלמה של הכנת התפאורה והתלבושות הנאות בימי ״צנע אלה״. ועל נסיעות ילדים צעירים הלוך וחזור מהמוסד במשמר־העמק לחזרות... בדרך כלל — מספרים לי החברים — נעש־ תה העבודה מתוך אהבה — אהבת התרבות והמוזיקה. כי, אכן, אופרה זו לא באה לציין שום מאורע או תאריך מיוחד, אלא היא עצ־ מה היוותה מאורע תרבותי מיוחד במינו.
שיא המחזה: המערכה השלישית. סיפור: ״מנקה הארובות הקטן״ היה גם ״שיא העונג״
וישום
לקהל. הילדים הרבים הוקסמו מהמשחק הנח־ מד של חבריהם הגדולים והקטנים והתוכן הנצחי של ״נצחון הטוב על הרע״ (התפאורה החיצונית הזרה של מעשית ״חדר־ילדים״ אנגלי רק הוסיפה חן בעוד שהמבוגרים נהנו גם מהמוזיקה היפה והמקורית.
אכן מאמץ רב והצלחה בצדו...
זוהי למעשה האופרה הרביעית שחברי ״הזורע״ מציגים. התחילו מדרגה צנועה של אופרות ב״בובטרון״: לפני 3 שנים ״האופרה בגרוש״! לפני שנתיים ״החטיפה מו האר־ מון״ למוצארט. לפני שנה, העיזו ובמקור הבובות הופיעו חברים ב״אבו־חסן״ לוובר עם פתיחת בית וילפריד ישראל. אופירה נחמדה זו שודרה אח״כ גם ב״קול־ישראל״.
פ. גראדנויץ (האחראי לתוכניות המוזיקה המודרנית ב״קול־ישראל״) עודד את הקיבוץ להמשיך.
״אנחנו עושים אופרה״ בוצע כולו בכוחות עצמיים של ״הזורע״: הבמאי: ארנון פישמן! ההדרכה המוזיקאלית: דוד פרוינד (בעזרתו הרבה של פרנק פלג)! תרגום המלים של אריך קרוזייר ע״י מרדכי תל־ צור (איש ״הסינטיזה״: פלמחניק בעבר, רפתן בהווה, מוזיקאי ומתרגם בשעות הפ־ נאי). התרגום עם תווי השירים הודפס והוצא לאור ע״י הוצאת המוסיקה הישראלית.
התפאורה: רודה ריילינגר.
בתוכנית הלהקה לחזור על ההופעה כמה פעמים במקומות שונים בארץ. נקווה שהצ־ לחה נוספת זו תעודד את להקת ״הזורע״ (המשיך ולהתקדם במפעלה התרבותי החשוב.
נ. ג.
כינוס הכמאים בקבה"א
בימים 8 ו־9 לחודש ספטמבר התקיים בגבעת חביבה כינוס הבמאים של הקיבוץ הארצי. השתתפו בכינוס 28 חברים (המספר הזה אינו כולל את כל החברים העוסקים בשטח זה בקיבוצינו).
ליד ותיקים בארגון העוסקים בבמאות זה שנים רבות נראו פנים חדשות אשר זאת להם הפגישה הראשונה.
זה שנים שהפעולה הדראמטית מהוה את אחד הכלים החשובים בפעולה התרבותית והחברתית בקיבוצים, אך עד עתה לא ידעני
חיים ברגל (שער־הגולן)
להעלותה לרמה הגבוהה של התיאטרון העממי כראוי לנו. הפעולה ברובה נושאת
אופי מקרי וגם בבחירת החומר וגם בצורה ובסגנון ההצגה, מתוך כך אין היא יוצרת ערכים אמנותיים, תרבותיים וחינוכיים ואינה משקפת את חיינו, אלא מספקת, ברוב המק־ רים ולכל היותר, אך ורק את ההכרח בתוכ־ נית אמנותית בערב חגיגי או את הצורך
בשעשוע (דבר שאינו מבוטל לכשעצמו, אך אין די בכך).
אחת הסיבות למצב זה היא הרמה המקצו־ עית הבלתי מספקת של רוב חברינו העוס־ קים בבמאות, והבמאים הבאים אלינו מן החוץ ברובם אינם מגלים כל ענין בפעולה וגם ידיעותיהם המקצועיות קלושות למדי,
כך שאינם יכולים לעזור לנו ביצירת הסג־ נון של התיאטרון הקיבוצי.
הוחלט, בכינוס זה, להקים מדור לבמאות ע״י המחלקה לתרבות של הקיבוץ הארצי.
חברי המדור הם: ש. בונים — יקום (מרכז), שולמית בת־דורי — משמר־העמק, ברוך קלס — בית־זרע וג׳ו מק־קולס. תפקידו של המדור — לרכז חומר להצגות, לעמוד בקשר מתמיד עם החברים העוסקים בפעולה הדרא־ סטית כדי להדריכם ולעזור להם בעבודתם המעשית; כמו כן על המדור לעמוד בקשר עם הדראמטורגים והסופרים בקיבוץ הארצי לברר וללבן את הבעיות של המחזה והבמה הקיבוצית, לשם יצירת רפורטואר משלנו.
כן הוחלט שחברים מסוימים אשר יש להם נסיון רב יותר בבמאות יצאו מתחום קיבו־ ציהם ויבימו גם בקיבוצים אחרים. לשם כך יש ליצור כעין קולקטיב יוצר של במאים, והמדור חייב לשמש במה לבירור כל השא־ לות המקצועיות המתעוררות תוך עבודתם.
התקיים דיון בעניו הקמת הלהקה המר־ כזית של הקיבוץ הארצי (נושא אשר מעולם לא פסקו מלדבר בו). הכינוס החליט להקים את הלהקה תוך הזמן הקרוב ביותר. לא יתכן שציבור כשלנו, לא יקים במה משלו ולא ישתמש בכלי רב ערך זה כדי לתת ביטוי ולשקף את חייו. בעזרת הבמה לוזאת גם נביא את דברינו אל הציבור הרחב.
בערב קראה שולמית בת־דורי את המחזה החדש שלה שנכתב במיוחד ליובלו של הקיי בוץ ״סער״ ויוצג בו על ידה.
המדור לבמאות
9
גורן התירס בסימן שכלולים
אל נכון זכורים לחברים אותם הימים, עת 15 איש, מצויירים בסלים׳ היו מגישים את קלחי התירס למכונת דייש קטנה וישנה. לימים הוחלפה המכונה בגדולה יותר, אלא שזו, תמורת הספקה המוגבר, תבעה גם שירות גדול יותר, ועד ל־30 איש היו סובבים אותה ומוגיעים עצמם בהגשה מפרכת.
מאז זרמו מים רבים בירדן וקלחים אין ספור נלעסו ע״י המכונה — והיום לא תראה דבר מכל אלה. 4—5 אנשים עסוקים סביב מספר מכונות חדישות למדי, ותו לא.
ונספר על החידושים לפי סדרם. ראשית — מכונת הדייש עצמה. כיום פועלת מכונה גדולה, שעל פי הספקה — 25 טון ליום — יכלה לשרת מספר קיבוצים בבת אחת. האיש המחליף בה את השקים יכוול להעיד כאלף עדים על מהירותה המסחררת של המכונה...
כיצד מגיעים הקלחים למכונה? זוהי פרשה לחוד, ואפשר לומר כי בעיקר כאן החסכון הגדול בעבודה. בור מיוחד הותקן להרקת העגלות, ועל ידו — מנוף חשמלי׳ שתפקידו להרים את גלגליה הקדמיים של העגלה העמוסה קלחים. (מנוף זה משותף לבית החרושת — בעונת הסחיטה — ולשתי הגרנות, וניתן להעברה בקלות יחסית). כדי לאפשר לעגלה גישה נוחה אל הבור — מבלי שהטרקטור יסתבר בתמרונים של נסיעות אחורה וכו׳ — הותקנו על הבור קרשים עבים, הנעים על צירים וניתנים לפתיחה ולסגירה, באופן שעם הגיע העגלה מכסים את הבור בקרשים, ובעת הרקתה פותחים אותם.
וממכונת הדייש ובור הקלחים — לעירום השקים. בהצטבר מספר גדול של שקים ליד המכונה, מופעל אלבטור חשמלי המעלה את השקים למרומי ערימה גבוהה. גם כאן פותרת הטכניקה בעיות, שפתרונן לפנים תבע מספר גדול של ימי עבודה מיגעים.
מכל מקום — ההישגים ניכרים מאוד. יצויין אגב, כי בקומפלט המכונות הקיים (בתוספת עובדים, כמובן) אפשר היה לדוש כמות גדולה פי כמה מזו הנדושה כיום. בינתיים אין צורך, כי הגורן מספקת את כמות הקלחים המובאת הביתה מהשדות.
ובהזדמנות זו מן הראוי לציין, כי כל החידושים הנ״ל הם פרי מאמציהם של אורי וגבי, אשר משך כמה שנים נתנו דעתם על שיפורים ושכלולים בגורן והצליחו להביאה למצב המתוקן של היום.
שנה לחוג הלימודים במסגריה
התאספנו לראשונה ב־13.9.51 בכוונה לל־ מוד במשותף נושאים תיאורטיים במקצוע שלנו. מאז עברה שנה והנה הסיכום:
נפגשנו פעם לשבוע — 50 פעם — אחר הצהרים לשעתיים (שעה על חשבון העבודה, ושעה על חשבון החבר). היו תנודות קטנות בקבוצה המשתתפת — אך 6 חברים הם קבועים ומתמידים.
הנושאים שלמדנו הם: אלגברה, גיאו־ מטריה, טריגונומטריה, תנועה שווה ומואצת בגרביטציה, חישובי מהירויות והעברת מהי־ רות, חישובי רצועות, הכוחות, תצוגה והי־ שוב, מנופים, מומנטים סטטיים, גלילים ומעליות, חיכוך, שטחי וגלגולי, חיכוך על שטח משופע.
ברור שלפי הזמן שהקדשנו לכל נושא, הצטמצם הלימוד רק לדברים העיקריים של כל נושא והזמן שהוקדש לאימון היה קצר ולכן לא כל המשתתפים רכשו את הידיעות עד לאפשרות של שימוש עצמאי. אך אין לי ספק שכל הנושאים חובנו ע״י כולם וש־ הלימוד הזה הרחיב את האופק המקצועי. נדמה לי שהחברים שלא היה להם כל הש־ כלה טאורטית, למדו שהרבה דברים אשר נראו להם כבתוך ערפל רחוק, שוב אינם כל כך רחוקים והם בהחלט בתחום השגותינו.
כוונתי היא להמשיך בדרך הזאת, אשר אם גם נראית היא תיאורטית לפעמים, מובילה לדברים קרובים ומעשיים מאוד.
(גן־שמואל)
(עברו!)
סשה
יוצרות לראשי השנה
(פליטון)
יש שנה של יובלות ויש שנה של יבולים. שנה של יובל לעולם יודע אתה מתי היא חלה ויכול אתה אפילו לכוונה לרצונך ולחוג יובל של חמש, של עשר ושל עשרים וחמש. שנה של יבול — עדיין תלויה היא ברחמי שמים ואלמלא ידעת מתי היא חלה — הרי שכל סדרי בראשית היו משתנים. לפיכך אסור לו לחקלאי שיהיה אפיקורס ולעולם חייב הוא להיות מהמאמינים. אשרינו שאם תשי״א שנת יובל היתד, לנו וקטני אמונה יכלו לראות ולהיוכח כמה גדול כוחה של אמונה — אמונה בכוחם של מעשים, באה שנת תשי״ב והוכיחה מה גדול כוחם של מעשים כשברכת שמים בצדם.
וטוב שרחמי שמים טרם נמסרו לרשותנו. אילמלא ניתן צינור של גשמים, בידי מרכז המשק למשל, לא היה קץ לטענות. עד שפלחים היו מבקשים ממנו על הגשמים היו באים הירקנים וצועקים חמס על תפוחי האדמה שנרקבים והכורמים — על כך שמשתבשים הנטיעות בעשבים ואי אפשר לצאת ולרסס ולא היה קץ לבירורים. מעכשיו אם יגיד לכם מרכז המשק שלפחות בשטח זה אין לו כוח ביצוע — האמינו לו.
ומשהו על כוח ביצוע. כל זמן שיושבים היינו באסיפות השנ־ תיות ומאזינים לטענות ומענות — כסבורים היינו שאמנם נס ליחנו ואזל כוחנו. כבר מצפה הייתי למודעות בעתון: ״אבד כוח הביצוע — המוצא הישר מתבקש להחזירו למשק פלוני ויבוא על שכרו״. אלא שבאים מרכזי הענפים, כל אחד ודין־וחשבון שלו בידו, תמה אתה — כלום רק מהשמים באו לנו כל אלה? שהרי חבילות החציר עד כמה שלא רבו לא התגלגלו מאליהן למתבנים
והשזיפים והתפוחים אם נשרו — לא נשרו ישר לארגזים ולא הגיעו מאליהן למחסן הקירור ואיזה שהוא כוח ביצוע הסמוי לפעמים מן העין ואינו נרשם אמנם ברשימות ובחשבונות, מן הסתם נתגלה גם כאן ואם אין מצביעים עליו באסיפות ובישיבות — הרי שפעם בשנה, בערב ראש השנה כדאי וכדאי להזכר בו.
אלא שאין הבריות אוהבים דברים הסמויים מן העין. פגש קיבוצניק בחברו — שואל הוא אותו למספרים: כמה חופש שנתי מקבלים אצלכם וכמה כורסאות מקבל אדם שהגיע לעצה וכמה מי שהגיע לגבורות. אין חולקים על החלוקה, (ובפרט בערב ראש השנה שהוא יום שכולו חלוקה, מסבון גילוח עד לגרבי־נילון ותחתוני משי). במה דברים אמורים י כשחלוקה זו אין בה מחלוקת. ועל כך רשאים ורשאים אנו לאמר בסיום השנה: חילקנו וחילקנו ולא נחלקו הלבבות.
שאני, מחלוקת שהיא לשם שמים. מטבעם של אנשי קיבוץ ואנשי תנועה שהם מחולקים בדברי הלכה וכדרך אבותינו שהיו נחלקים על סדר תפילות של חג ומועד, יש ונחלקנו גם אנו, מה פסוקים יש לאמר בהגדה של פסח ומה אומרים באחד במאי שחל ביום עצמאות ואם יוצאים אצלנו בטלית שכולה תכלת או שמצרפים לה גם את חוט השני.
או למשל בסוגיא זו שמשמרת צעירה שמה. בכך יפה היד, מוחם של אבותינו מכוחנו אנו. יודעים היו: נער שנעשה בן י״ג, אומרים עליו: ברוך שפטרני מעונשו של זה ומכניסים אותו בעולן של מצוות והרי הוא כשר שיצרפוהו למניין לאלתר ואילו אצלנו נשתנה הדבר, אפילו הוא פעמיים כבן י״ג, רוצים לחייבו במניין משל עצמו שאין לבוגרים ממנו חלק בו.
אלא ששנת תשי״ב נוטריקון שלה הוא תשיב לב אבות על בנים
10
1
סאסא
צלמה: רבקה
גדוד להבות-תל־אביב השלים את סאסא
בשבוע שלפני ראש השנה נערכה מסיבת ההצטרפות של גדוד ״להבות״ מתל־אביב לקיבוץ סאסא. מסיבה זו מציינת מאורע חשוב ומכריע בחיי הקיבוץ. מעתה חדל להיות קיבוץ סאסא קיבוץ אמריקאי ״טהור״ והפך למזיגה של אמריקה וישראל. רק 26 מחברי ״להבות״ מצטרפים כעת להשלמה, יתר ה־33 יצטרפו לקיבוץ רק עם תום שירותם בנח״ל.
בסיסמת ״תבונה לראות, אומץ לרצות, כוח לבצע״ נפתחה המסיבה שהשתתפו בה מלבד ״חתני השמחה״ גם קהל אורחים רב, הורים, נציגי מוסדות הקבה״א, חברי הקי־
בוצים השכנים ונציג סניף מפ״ם של ערביי גוש־חלב.
את ברכת הקיבוץ הארצי הביא נתן פלד: ״התנועה בחרה דווקא בקיבוץ אמריקאי לשאת, למרות חולשותיו, בנטל הקשה של הקמת נקודה עברית בסאסא. יתר אחריות ויתר עול מגלים בתוך נושאיהם אוצרות נפשיים בלתי נודעים מקודם. קיימת למראית עין תהום בין שני הגופים, הוותיקים יוצאי אמריקה' וחניכי סביבה מתבוללת וההשלמה הצעירה שהתחנכה על ברכי התנועה הישרא־ לית, המעורה והמושרשת בחיי הארץ. אך
בדבר יסודי אחד דומים שני הגופים גם יחד. שניהם הגיעו לציונות ולהגשמה מתוך כורח פנימי.״
התוכנית האמנותית כללה קנטטה על ״הנוף ואיש העמל בגליל״ שחוברה על ידי חברי סאסא ובביצועם. חברי גדוד ״להבות״ תרמו את תרומתם להצלחת הנשף בהצגת ״הנתך הנפלא״ ואופרטה ״אנו עולים לסאסא״.
(סאסא) ח—ר
ובפרוס שנה חדשה שבים בנים בלבם ובגופם ונרתמים עם אבו־ תיהם בעול מצוות עשה — ואם ליבולים תפילתנו _ וכי יש לך יבול טוב מזה ?
ובשביל שלא תהיו חושדים שלכל שפע דיבורים ומליצות אלו אין אלא תכלית אחת — להסיח את דעתכם מיבולים ממש, מחשש עינא בישא ומחשש עוף השמים שיוליך את הקול — נצטוויתי לערוך כמין סקר, ענף ענף לפי כבודו, מה פעל ומה הביא הגורנה.
ראשונים על הברכה — כת של פלחים, הזנים ומפרנסים שלנו. בפלוגתא על משק אינטנסיבי ואקסטנזיבי, סבורים הם משק אקספנ־ זיבי. וכושר אקספנזיה שלהם ראינו עין בעין בקולוניה שלהם בנגב. כנגד אלפיים דונאם דגנים בבית, שקולים שלושת אלפים דונאם בנגב, וזה מה שנאמר: ממרחק תביא לחמך. העיקר — להביא וכאן גם שורש ״תבואה״ שכל המרבה בתבואה ממעט ביבוא. ולא זה בלבד — ביצה היתה לנו בשרותינו ונתייבשה והניבה מאה שערים ומכאן — אם יקומו אנשים ויגידו בשעה שעומדים למנות פלח לסדרן עבודה, שעלולה הפלחה שלנו לשקוע בבוץ — אל תאמינו לו, שגם מבוץ אפשר להוציא לחם.
ואילו את פי הגזבר תשאלו — עדיפים מטעי גן וכרם על גידולי שדה. אדם הראשון אלמלא חטא, עדיין היה מסתופף בצל עצי גן העדן ואוכל מפירותיו, תחת אשר נענש לאכול לחם בזיעת אפיו. ופרט כשמדובר בשזיפים ובתפוחים. מה שאין כן בכרמים. על כגון דא נאמר: כרמי שלי לא נטרתי. ומשלקו הכרמים בעשבי בר ובמזיקין נתמעט היבול אפילו כלפי שנת בצורת כאשתקד.
ועד שמדברים אנו על השפע — מן הראוי לדעת מהם צינורות השפע — צינורות אלה צינורות של ממש הם שנוזלים בהם מים ואם מים ניתנים בשפע — יש גם שפע. וממטרות מסתובבית
בעליזות ומרבדים של מרעה זרוע מתמשכים מן הגבעה ועד התל, והמצמיח חציר לבהמה מעלה את תנובתה ופרה שהניבה אשתקד בממוצע 4500 ליטר חלב מניבה השנה 4635 שהם תוספת של כ־80 אלף ליטר לעומת השנה שעברה. וזה לא במעט בזכותו של ירק שקצרנו ממנו כפליים מכפי אשתקד.
ומכאן לביצה שנולדה ביום־טוב — כלומר ליום טוב של ביצים. כנגד 197 ביצים בממוצע לעוף אשתקד יש לנו השנה מאתיים וכנגד 73 אחוזים של בקיעה אשתקד יש לנו 77 אחוז השתא ועדיין הלול החדש מכוסה רק בחציו, ודרכים לא נסללו וחלבונים חסרים ואת העובדות מגייסים למטבח, לאקונומיה ודייטה ואתה עומד ותוהה — הרי לאקונומיה ודייטה נחוצות ביצים ולא לולניות...
ויכולנו לענות על כך: לא מדובשך ולא מעוקצך, אלא שכאן יקום הכוורן ויוכיח ששווה דובשו את העוקץ. ודבש זה עלתה תנובתו השנה ביותר מחמישים אחוז לכל נחיל. ובעניין הנחילים עוד יש להוסיף ולהגיד: זכותו של הגזע האיטלקי מסייעת בידינו. אותה רומי ששלחה בנו פעם את עוקצה וגזלה את דובשנו הפעם מחזירה לנו את הגזלה בדבוריה.
ועוד יכולנו להוסיף ולמנות כרוכל את כל ברכות הארץ ואת כל פרי תנובתה, החל מחלב צאן וגמור בשומים ובצלים של פלחה אינטנסיבית, אלא שלא אמרנו להקל על מלאכתם של מנהלי חשבונות שבמשק ושל עורכי המאזן. תשרי — במזל מאזניים ואילו מאזנים — הלוואי במזל אדר. אם כך ואם כך קצת מזל יש לנו השנה, תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה כפל כפליים, אמן!
(שריד) מ. א.
11
לעמנו. עצמאותנו הלאומית שזה עתד, הושגה בקרבנות לא ישוערו — שוב נתו־ נה בסכנה.
גוברת ההסתערות של הריאקציה והר־ פורמיזם על הישגי הפועל בארצנו ועל רמת החיים של המוני העם.
המפעל הקיבוצי — מעוזו של מעמד הפועלים — משמש מטרה ראשונה להס־ תערות הריאקציונית.
נפסקה כמעט כליל העליה ומפעל-קיבוץ הגלויות נתון במשבר חמור בעטיה של מדיניות השלטון המשתעבדת והאנטי עממית.
מרימה ראש האנטי ציונות הקוסמו־ פוליטית, המתנכרת לציוויי תנועת השח־ רור הלאומית של עמנו.
נוכח כל אלה — נתלכד־נא ביתר שאת סביב מפעלנו הקיבוצי, סביב מפלגתנו החלוצית־המהפכנית, סביב משימתנו ההיסטורית: ניאבק ללא ליאות לקיבוץ פיזורי עמנו, לישראל עצמאית ושוחרת שלום, לעולם משוחרר מסכנה של טבח חדש׳ לעולם של אחות־עמים וסוציאליזם.
מדור לעתונות
מזכירות הועד הפועל של הקיבוץ הארצי הקימה עתה את המדור לעתונות. מדור זה יטפל בענינים הבאים:
1) הוצאת ״סקירת העתונות״!
2) פרסום מאמרים וידיעות בעתונים, על הנעשה בקיבוץ הארצי, קיבוציו, מוסדותיו ומפעליו !
3) קשרים עם ״קול ישראל״ והכנת שי־ דורים על מפעלינו ופעולותינו;
4) תגובות על אשר נכתב בעתונות לגבי תנועתנו.
■המדור (שבו עובד הח׳ דוד ספקטור — שמיר), כבר הוציא 3 מספרים של ״סקירת העתונות״, החל בפרסום תגובות ומאמרים בעתונות, וכן מוציא ״ביולטין ידיעות״ לע־ תונות.
מחלקת המטפחיס מודיעה:
בישיבת ועדת המטבחים הבין־קיבוצית, בהשתתפות מחלקת ההדרכה של ויצ״ו — סוכמו בקווים כללים תכנית לקורסים לשנה הבאה.
ההצעה היא:
1) בתל־אביב: קורס למחסנאות ובישול לקיבוצים צעירים ל*3 חודשים!
2) בחיפה: קורס בישול למתחילות, כולל דייטה ואפייה, ל־10 שבועות!
3) בנחלת יצחק — קורס לחברות בעלות נסיון בעבודת המטבח — כולל דייטה, אפייה והנהלת מטבח — ל־31/2 חודש!
4) בתל־אביב וחיפה: קורסים להשתלמות של מבשלות ל־7 שבועות!
5) קורם למטבחי ילדים לישובים צעירים שיימשך 2 חדשים ויתקיים בתל־אביב.
התחלת הקורסים באוקטובר 1952.
סיסמה זו שהתנוססה מעל לבית־החרו־
שת ״נעמן־גזית״ (אשר בקיבוץ ״גזית״ בגליל התחתון), ביטאה נאמנה את יעודו של המפעל מכמה נקודות־ראות: ליריבים ומסיתים ניתנה ״הוכחה״ נוספת על השתתפותם הרב־גונית של קיבוצי הקבה״א בהרחבת הייצור המקומי! מפעל תעשייתי זה, הינו כיום (ויהיה גם בעתיד) רק חוליה בשרשרת הייצור של קיבוץ גזית! ״נעמן גזית״ הינו החוליה ה־48 בשרשרת מפעלי התעשייה של הקבה״א, המתאגדים עתה ב״מפעלי תכן״, לקראת הוספת חוליות והמשך השרשרת.
נציגי הממשלה, הסוכנות, ״המשביר המרכזי״ וה״איגוד למחקר קדמי״, ציינו את הישגי הקיבוץ הארצי בהקמת התע־ שייה בכפר׳ את תרומתו הרבה להגדלת הייצור התעשייתי המקומי ואת חלוציותו בכיבוש המקצוע הקרמי.
מזכיר קיבוץ ״גזית״ ודב לויתן מהנ־ הלת ״נעמן״ וכן נציגי הקבר,״א ו״מפעלי תכן״ (שלמה רוזן ומנחם בדר) הדגישו בדבריהם את הנקודות הבאות: קיבוצינו אמונים בעיקר על החקלאות לכל ענפיה והמפעלים התעשייתיים אינם אלא מפעלי עזר לבנין המשקים והקיבוצים! מול הייבוא המופרז (של כלי־בית) מחו״ל,
נדרשת הממשלה לתת יד למפעלים המקומיים, המייצרים מוצריהם תוך אחוז גבוה מחומר־גלם מקומי! גדולים הם ההישגים של מפעלי התעשיה בקיבוצים וכן של ״מפעלי תכך שנועדו לרכז ולפתח שטח זה בפעולתו של הקבה״א. אך אין להתעלם מן העובדה המצערת שבתוך 3 (מבין וד48) ממפעלינו הגדר לים, נאלצים הננו להעסיק גם פועלים שלא מבין חברי הקיבוצים. על כן מסת־ מנת הדרך החדשה — ״במקום קומבינט תעשייתי גדול צמוד לקיבוץ אחד (שמן ההכרח שיזדקק לעבודה שכירה), יבוא קומבינט המפוזר על פני כמה קיבוצים ובנוי חלקים־חלקים, תוך הנהלה משו־ תפת״.
בית־החרושת, שבבניינו הוחל לפני שנה ורבע, מייצר כיום ספלים ותחתיות ובקרוב יתחיל גם בייצור צלחות, קומ־ קומים וכלים אחרים. תפוקתו השנתית בשלבה הראשון תהיה חצי מיליון ספלים, חצי מיליון תחתיות ורבע מיליון צלחות. כרבע מהחומר הגולמי מופק בנגב ומקווים בקרוב להגיע לכך שמחצית החומר הגולמי תופק בארץ, ע״י ברייתו באילת׳ וחומר זה עולה כנראה בטיבו על זה הבא מנורבגיה. במפעל הושקעו עד עתה 100 אלף ל״י ע״י ״מפעלי תכך מיסודו של הקיבוץ הארצי.
״נקשרה עוד חוליה בשרשרת הייצור"
עם חנוכת נעמן־גזית
השבוע
בקבוץ-הארצי
מועצת חצי־היובל (סוף)
מסיבה ליובלו של אל. פרג
בגבעת־חביבה נאספו חבריו לעבודה, חברי הוועה״ם של הקבה״א וחברים אחרים שאף להם קשרים עם גבעת־חביבה לציין במסיבה צנועה את יובלו של אלכסנדר פרג — האחראי למפעל הסמינריון ומלווהו מאז היווסדו.
שלמה לנדקוטש (מעובדי הגבעה) הזכיר בדבריו את המימרה היהודית העתיקה ״שהפנקס פתוח והיד רושמת״. ב״פנקם״ שלנו ערך האדם ופעלו נמדד לפי מה שהוא נותן לציבור ואם אלכם ייקרא לדין הרי יצא כולו זכאי.
לא רק בהצלחה ארגונית זכה. אלא גם בהצלחה חברתית משהגיע להישג זה של ליכוד חבר אנשים מתאימים סביב המפעל הנושאים בעול הדאגה לשלימות החברתית, הרעיונית־השכלתית.
זאב בלוך הגדיר את אלכם בשם ״קולוני־ זאטור״, אשר ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאוד. הזכיר את ההתחלות הצנועות של המפעל! את הגבעה השוממה וההרוסה. רק מי אשר לו דמיון יוצר יכול היה להביא את גבעת־חביבה, לאשר הגיעה כיום — מרכז לתורה שבע״פ ובכתב.
רישרד ווינטרויב אשר דיבר בשם הוועה״ם של הקבה״א אמר שאילולא גבעת־חביבה והישיגיה לא היתה התנועה יכולה לדרוש מחבריה את חובת הלימוד וההשכלה הרעיו־ נית, כפי שיוצע במועצה הקרובה. בביצור ההשכלה הרעיונית של כל חבר וחבר היה לגבעת חביבה תפקיד רב ותפקידיה ילכו
ויעצמו, ככל שרבים והולכים תפקידי התנועה.
אחרי שהמסובים בילו בנעימים סביב שול־ חנות ערוכים הודה א. פרג למברכים באמרו שהמפעל לא רק מפעלו הוא, אלא פועל ידיו של צוות אנשים העובדים במלוכד לקידום ופיתוח המפעל.
לזכרו של י. מרגולין
סמינר הקיבוצים מזמין בזה את בוגריו מכל המחזורים ומכל הכיתות! את מוריו ועובדיו כיום ובעבר ואת שאר ידידיו לכינוס בוגרי הסמינר שיתקיים באורנים ביום ג׳, 7 באוקטובר, חוה״מ סוכות בשעה 11.00 לפנה״צ ויסתיים למחרת היום בשעות הצהרים.
בתוכנית הכינוס:
א. על הסמינר, מעמדו ומגמתו — הרצאת ש. גולן.
ב. עליה לקברו של י. מרגולין ז״ל.
ג. פרקי עיון בטבע, לזכרו של מרגולין, מפי ה. מנדלסון וי. גלימצר.
ד. תערוכות טבע (קינון ונדידת צפורים, חרקים, צילומים מחייהצמח).
ה. סימפוזיון קצר על מגמות בית הספר בקיבוץ.
ו. תערוכת אמנים, מורי הסמינר (טרודה חיים ז״ל, מ. ינקו, ד. מינץ, י. שפריכמן, ם. אברמוביץ, פ. פלציק.
ז. מסיבה.
12
התערוכה הראשמה של צלמי הקיבוץ הארצי
תערוכה זו, תרומת אירגוננו הצעיר לחג מחצית היובל של הקיבוץ הארצי הנה גם הופעתנו הראשונה כקולקטיב יוצר שמטרתו לשרת את התנועה על־ידי אמנות הצילום.
התמונות לא הוכנו במיוחד לתערוכה ואינן משמשות אוסף דוקומנטארי על הקבה״א. זהו מבחר מתצלומיהם של חברים בודדים במשקים שונים, אשר פעלו במשך השנים בנפרד ללא הדרכה,! אירגון ועזרה הדדית. התמונות המוגשות כאן ומספרן מאה וכמה בלבד נבחרו מבין רבבה מלאה של צילומים.
ברור לנו שתערוכה צנועה מעין זו לא תוכל ל/צקף את מלוא היקף חייו ומפעלו של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. ובכל זאת לא יכולנו לתמנע מלהביא לפחות תמונות מספר מהשטחים העיקריים תוך כדי נסיון לבטא שלמות מסוימת ששמה: הקיבוץ. תמצאו בין התמונות צילומים מהעבודה, המשק, חיי־החברה, החג בקיבוץ, היצירה התרבותית, החינוך, הקיבוץ וההגנה, הנוף הקיבוצי ועוד.
נקווה, כי קהל־הצופים יקבל את ביכורי־עבודתנו אלה בעין יפה למרות החסר והלקוי בהם. תוסר זמן, נסיון ואמצעים הכבידו על מלאכתנו וקבעו לה תחומים. למרות הקשיים האלה נראה לנו, כי התערוכה תמלא את המוטל עליה ואת האפשרי במסגרתה — הן בביטוי הקיבוץ הארצי והן בשיקוף מגמותינו האמנותיות, שתכליתן העיקרית הצמדת הצלום לחייו ויצירתו של הקיבוץ.
הנאת הציבור ובקורתו הבונה עשויות לקדם במדה שווה את יצירתנו.
אירגון הצלמים בקיבוץ הארצי
המזכירות
דוד פרלמוטר, כפר מנחם קציר שעורים
גדעון, שובל ליל שמירים
דוד פרלמוטר, כפר מנחם הקיבוץ
יוכף דרנגר, שריד המחול
דוד פרלמוטר, כפר מנחם מבצר עוז
רפי בן־שלום, העוגן הבנים
נתן אורן, חצור קום התנערה...
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל גיפור .1
צבי שחר, געש אהבת המכונה .2
יוסף טנא, גת ברינה יקצורו .3
דוד פרלמוטר, כפר־טגחם דשן לאדמה .4
בורדו, יקום בגן .5
אריה גלברד, מעברות עגבניות סוג א׳ .6
יוסף דרנגר, שריד חציר ד.
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל חריש עמוק .8
יואל לוטן, משמר העמק הכשרת קרקע .9
רבקה כפרי, סאסא סיקול .10
יוסף דרנגר, שריד במטע .11
// ״ ״ אלי מרעה .12
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל הרשת פרושה .13
חיליק, סער השומריה 14
יואל לוטן, משמר־העמק 55 גרם .15
דוד פרלמוטר, כפר מנחם מזון תמורת מזון .16
צבי שחר, געש מרבץ .17
אשר בן־ארי, הזורע שכון הותיקים .18
צבי שחר, געש יציקה .19
צבי, העוגן קדוח 20
סטפן, מרחביה על הגג .21
גדעון, שובל רתוך .22
יואל לוטן, משמר העמק קטור .23
צבי שחר, געש כלים .24
זבק, רשפום נעמן .25
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל מיץ .26
רפי בן־שלום, העוגן האדם והמכונה .27
טוביה ריבנר, מרחביה שבת .28
H » // רסיס נהרא .29
יואל לוטן, משמר העמק אצל אמא .30
טוביה ריבנר, מרחביה הנערה 31
" " " הותיק .32
" " " הסבא .33
יואל לוטן, משמר העמק פינת הגולה .34
טוביה ריבנר, מרחביה האמן בקיבוץ .35
יואל לוטן, משמר העמק אחי גבורי התהילה .36
יוסף דרנגר, שריד חזרה .37
אליעזר שקלרץ׳, בית־אלפא עיון .38
אשר בן־ארי, הזורע בחדר הקריאה .39
פוטו ג׳סעה, גן־שמואל חג .40
צבי שחר, געש הורה .41
מנחם וקסלר, עין־השופט ביקורים .42
צבי שחר, געש שלווה .43
יוסף דרנגר, שריד הנחתה .44
« // // בוקר צח .45
// // // הבריכה .46
דוד שרף, עין־החורש ״הפועל״ .47
טוביה ריבנר, מרחביה מאיר .48
חיליק, סער חזן .49
טוביה ריבנר, מרחביה בית התנועה .50
רפי בן־שלום, העוגן בגבעת חביבה .51
" " " האחד במאי .52
צבי שחר, געש הצביעו מ׳ .53
צבי, העוגן הצהרת גרומוקו .54
צבי שחר, געש ״תחי מפ״ם״ .55
זבק, רשפים אחוות עמים .56
בן־ציון, יד־מרדכי ״אנחנו פה״ .57
פינק, מסילות חומה ומגדל .58
דוד בן־ישראל, געש נגבה .59
יואל לוטן׳ משמר'העמק כובע גרב .60
מרדכי שניר, שער העמקים גפירים .61
זבק, רשפים בפלמ״ח .62
״ // בדרך־לא־דרך .63
// // למצדה .64
// // מסע .65
" " // אחרי המסע .66
יואל לוטן, משמר העמק פלי״ם .67
זבק, רשפים על גלים .68
יוסף דרנגר, שריד ביצורים .69
נתן אורן, חצור לקראת אויב .70
יואל לוטן, משמר העמק הפצוע .71
// // // ״ אש! .72
חיליק, סער בצותא .73
רפי בן־שלום, העוגן עד לטיפה האחרונה .74
יואל לוטן, משמר העמק אחים .75
/, // // ׳/ הסיפור .76
טוביה ריבנר, מרחביה רעות .77
מורדו, יקום שיחה .78
יוסף דרנגר, שריד יצירה .79
רפי בן־שלום, העוגן הגלידה .80
זבק, רשפים הנושא: התעופה .81
יואל לוטן, משמר העמק החקלאים של מחר .82
יוסף דרנגר, שריד המכונאים .83
סטפן, מרחביה עירום .84
מרדכי שניר, שער העמקים המנגינה .85
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל בשבילי מולדת .86
יואל לוטן, משמר העמק משמרת ראשונה .87
// // // // נעורים .88
יוסף דרנגר, שריד הספר החדש .89
דוד מאסטרו, שער העמקים מה חדש ? .90
דוד פרלמוטר, כפר מנחם הוראת היום .91
רפי בן־שלום, העוגן הצ׳יזבאט .92
נתן אורן, חצור חילוף משמרות .93
שמואל וינטרשטין, בית־זרע עמק־הירדן .94
אשר בן־ארי, הזורע חורש ומטע .95
מנחם וקפלה עין־השופט עין־השופט .96
יואל דוד, גבעת עוז מים במשורה .97
יוסף דרנגר, שריד בחצר .98
צבי שחר, געש מסדר־הדגלים .99
(יום העליה של קיבוץ לטינו אמריקאי א׳ ״געש״)
צבי שחר, געש התחלת הבנייה .100
" " " 101. זיף־זיף
// " // העברת הילדים .102
" " " 103. אחרי העבודה
התערוכה הראשונה של צלמי הקיבזץ הארצי
תערוכה זו, תרומת אירגוננו הצעיר לחג מחצית היובל של הקיבוץ הארצי הגה גם הופעתנו הראשונה כקולקטיב יוצר שמטרתו לשרת את התנועה על־ידי אמנות הצילום.
התמונות לא הוכנו במיוחד לתערוכה ואינן משמשות אוסף דוקומנטארי על הקבה״א. זהו מבחר מתצלומיהם של חברים בודדים במשקים שונים, אשר פעלו במשך השנים בנפרד ללא הדרכה״ אירגון ועזרה הדדית. התמונות המוגשות כאן ומספרן מאה וכמה בלבד נבחרו מבין רבבה מלאה של צילומים.
ברור לנו שתערוכה צנועה מעין זו לא תוכל לשקף את מלוא היקף חייו ומפעלו של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. ובכל זאת לא יכולנו לתמנע מלהביא לפחות תמונות מספר מהשטחים העיקריים תוך כדי נסיון לבטא שלמות מסוימת ששמה: הקיבוץ. תמצאו בין התמונות צילומים מהעבודה, המשק, חיי־החברה, החג בקיבוץ, היצירה התרבותית, החינוך, הקיבוץ וההגנה, הנוף הקיבוצי ועוד.
נקווה, כי קהל־הצופים יקבל את ביכורי־עבודתנו אלה בעין יפה למרות החסר והלקוי בהם. חוסר זמן, נסיון ואמצעים הכבידו על מלאכתנו וקבעו לה תחומים. למרות הקשיים האלה נראה לנו, כי התערוכה תמלא את המוטל עליה ואת האפשרי במסגרתה — הן בביטוי הקיבוץ הארצי והן בשיקוף מגמותינו האמנותיות, שתכליתן העיקרית הצמדת תצלום לחייו ויצירתו של הקיבוץ.
הנאת הציבור ובקורתו הבונה עשויות לקדם במדה שווה את יצירתנו.
דוד פרלמוטר, כפר מנחם קציר שעורים
גדעון, שובל ליל שמירים
דוד פרלמוטר, כפר מנחם הקיבוץ
יוכף דרנגר, שריד המחול
דוד פרלמוטר, כפר מנחם מבצר עוז
רפי בן־שלום, העוגן הבנים
נתן אורן, חצור קום התנערה...
אירגון הצלמים בקיבוץ הארצי המזכירות
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל גיפור .1
צבי שחר, געש אהבת המכונה .2
יוסף טנא, גת ברינה יקצורו .3
דוד פרלמזטר, בפר־סנחם דשן לאדמה .4
כורדו, יקום בגן .5
אריה גלברו, מעברות עגבניות סוג א׳ .6
יוסף דרנגר, שריד חציר .7
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל חריש עמוק .8
יואל לוטן, משמר העמק! הכשרת קרקע .9
רבקה כפרי, סאסא סיקול .10
יוסף דרנגר, שריד במטע .11
,, ״ ., אלי מרעה .12
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל הרשת פרושה .13
חיליק, סער השומריה 14
יואל לוטן, משמר־העמק 55 גרם .15
דוד פרלמוטר, כפר מנחם מזון תמורת מזון .16
צבי שחר, געש מרבץ .17
אשר בן־ארי, הזורע שכון הותיקים .18
צבי שחר, געש יציקה .19
צבי, העוגן קדוח 20
סטפן, מרחביה על הגג .21
גדעון, שובל רתוך .22
יואל לוטן, משמר העמק קטור .23
צבי שחר, געש כלים .24
זבק, רשפים נעמו .25
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל מיץ .26
רפי בן־שלום, העוגן האדם והמכונה .27
טוביה ריבנר, מרחביה שבת .28
" " " רסיס נהרא .29
יואל לוטן, משמר העמק אצל אמא .30
טוביה ריבנר, מרחביה הנערה 31
" " " הותיק .32
" " " הסבא .33
יואל לוטן, משמר העמק פינת הגולה .34
טוביה ריבנר, מרחביה האמן בקיבוץ .35
יואל לוטן, משמר העמק אחי גבורי התהילה .36
יוסף דרנגר, שריד חזרה .37
אליעזר שקלרץ׳, בית־אלפא עיון .38
אשר בן־ארי, הזורע בחדר הקריאה .39
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל חג .40
צבי שחר, געש הורה .41
מנחם וקסלר, עין־השופט ביקורים .42
צבי שתר, געש שלווה .43
יוסף דרנגר, שריד הנחתה .44
0 // 0 בוקר צח .45
0 N 0 הבריכה .46
דוד שרף, עץ־החורש ״הפועל״ .47
טוביה ריבנר, מרחביה מאיר .48
חיליק, סער חזן .49
טוביה ריבנר, מרחביה בית התנועה .50
רפי בן־שלום, העוגן בגבעת חביבה .51
" " " האחד במאי .52
צבי שתר, געש הצביעו מ׳ .53
צבי, העוגן הצהרת גרומיקו .54
צבי שחר׳ געש ״תחי מפ״ם״ .55
זבק, רשפים אחוות עמים .56
בן־ציון, יד־מרדכי ״אנחנו פה״ .57
פינק, מסילות חומה ומגדל .58
דוד בן־ישראל, געש נגבה .59
יואל לוטן, משמר העמק כובע גרב .60
מרדכי שניר, שער העמקים גפירים .61
זבק, רשפים בפלמ״ח .62
״ ״ בדרך־לא־דרך .63
// // למצדה .64
// 0 מסע .65
" " אתרי המסע .66
יואל לוטן, משמר העמק פלי״ם .67
זבק, רשפים על גלים .68
יוסף דרנגר, שריד ביצורים .69
נתן אורן, חצור לקראת אויב .70
יואל׳ לוטן, משמר העמק הפצוע .71
// 0 0 0 אש! .72
חיליק, סער בצותא .73
רפי בן־שלום, העוגן עד לטיפה האחרונה .74
יואל לוטן, משמד העמק אחים .75
0 0 0 0 הסיפור .76
טוביה ריבנר, מרחביה רעות .77
מותו, יקום שיחה .78
יוסף דרנגר, שריד יצירה .79
רפי בן־שלום, העוגן הגלידה .80
זבק, רשפים הנושא: התעופה .81
יואל לוטן, משמר העמק החקלאים של מחר .82
יוסף דרנגר, שריד המכונאים .83
סטפן, מרחביה עירום .84
מרדכי שניר, שער העמקים המנגינה .85
פוטו ג׳מעה, גן־שמואל בשבילי מולדת .86
יואל■ לוטן, משמר העמק משמרת ראשונה .87
0 0 0 0■ נעורים .88
יוסף דרנגר, שריד הספר החדש .89
דוד מאסטרו, שער העמקים מה חדש ? .90
דוד פרלמוטר, כפר מנחם הוראת היום .91
רפי בן־שלום, העוגן הצ׳יזבאט .92
נתן אורן, חצור חילוף משמרות .93
שמואל וינטרשטין, בית־זרע עמק־הירדן .94
אשר בן־ארי, הזורע חורש ומטע .95
מנחם וקסלר, עין־השופט עין־השופט .96
יואל דוד, גבעת עוז מים במשורה .97
יוסף דרנגר׳ שריד בחצר .98
צבי שחר, געש מסדר־הדגלים .99
(יום העליה של קיבוץ לטינו אמריקאי זר ״געש״)
צבי שחר, געש התחלת הבנייה .100
0 0 0 101. זיף־זיף
0 0 0 העברת הילדים .102
0 0 0 אתרי העבודה .103
אמני הקבוץ הארצי מציגים בתערוכתם
את האדם והנוף בקבוץ
תמונות
אריה רוטמן (עין־המפרץ) בלומה אודם (כפר־מסריק)
גולדה כרמי (יד־מרדכי) דבורה תחון (בית,-אלפא) חיים ברגל (שעך־הגולן)
ז׳ניה וולדברג (בית־זרע)
יהושע סגל (תל־עמל) יואל איגלינסקי (נגבה)
ארגו! הציירים והפסלים הוא מותיקי הארגונים האמנותיים של הקבוץ הארצי. מקומץ קטן של חברים הפזורים בקבוצי התנועה והנאבקים על מזיגה של יצירה אמנותית עם עבודה במשק, תוך מלחמה מתמדת על תנאי העבודה ושיפורם — הפך הארגון לקולקטיב יוצר אשר חותר ליצוב יצירה אמנותית מושרשת בקרקע ונאמנה למקורות יניקתה — הכפר הקבוצי, החברה השיתופית הסוציאליסטית על כל ערכיה.
תערוכה זו אשר נושאה הוא ״האדם והנוף בקבוץ״
הוא נסיון ראשון להעמיד את האמן בפני משימה קונקרטית ולחייב אותו להיענות ל״הזמנה סוציאלית״. אין כל ספק כי דבר זה יש בו משום ״הגבלת חופש היצירה״. אך ההתגברות על הקשיים הכרוכים בכך והחפושים אחר צורות הולמות את הנושא, צורות אשר יאפשרו לציבור הקיבוצי הרחב להזדהות עם היצירה, יהיה בהם בחשבון האחרון, רווח לאמנות ולא הפסד.
מבחינה זו אין התערוכה סיכום דרך אלא התחלה,
אין היא מפגינה את מיטב היכולת — היא משמשת ציון דרך חדשה לעתיד.
משה פרופם (עין־החורש)
רודא ריילינגר (הזורע) רות שלום (להבות־הבשן)
רפאל לובובפקי (מזרע) שמואל כץ (געתוס
1. נוף בנגב (ציור בטוש)
2. עובד אדמה (שמן)
3. אגם עין־עפיה (גואש)
4. על הדשא — רישום
5. נער מחלל — רישום
6. העמדה הפצועה (רישום)
7. ילדים משחקים (שמן)
8. אם וילד (רישום)
9. נוף בקבוץ (צבע מיים)
10. בחצר המשק (שמן)
11. ילד שותל (שמן)
12. נוף בהרים (שמן)
13. בחצר הקיבוץ (צבע מיים)
14. עצים (צבע מיים)
15. עצים (צבע מיים)
16. הלולן (שמן)
17. נוף בקבוץ
38. רפתן (שמן)
39. טבע דומם בקבוץ (שמן)
40. נערה (שמן)
41. קוטפת (שמן)
42. עיפות (שמן)
43. הריון
44. שדות בנגב (גואש)
45. סבל (גואש)
46. תיקון שקים (רישום)
47. קבוץ צעיר בגליל (רישום)
48. נערה (גואש)
49. שדות בגליל (גואש)
50. המתבן (גואש)
51. עיפות (שמן)
52. גערה (שמן)
53. הנער והתרנגולת (שמן)
54. בחצר המשק (רישום)
55. קבוץ צעיר בגליל (רישום)
56. התישבות חדשה (רישום)
57. יחיעם (רישום)
יואל רור (כפר־מנחם) יוחנן בן־יעקב (הזורע)
יוחנן סימון (גן־שמזאל)
יונה קולטן (מזרע)
יצחק גרינפלד (גל־און) לאה צימרמן (חצוס משה כגן (שמיר)
שרגא ווייל (העוגה
פסלים
זהבה אודם (עמיס אהרון אשכנזי (כפר־מסריק)
18. בסביבות הקבוץ (שמן)
19. הכנות לחג הבכורים (שמן)
20. צריפים (גואש)
21. בחצר המשק (גואש)
22. נוף בנגב (גואש)
23. נוף בדרום (גואש)
24. בגשם (גואש)
25. חצר הקבוץ (שמן)
26. הגורן (שמן)
27. נערות בגינת נוי (שמן)
28. המקלחת (שמן)
29. שעת הילדים (שמן)
30. ענף אורן (רישום)
31. פרחים (רישום)
32. חבר קבוץ (רישום צבעוני)
33. בחצר הקבוץ
34. בכניסה לקבוץ (שמן)
35. פינה במשק (שמן)
36. נוף בנגב (צבע מיים)
37. חצר הקבוץ (רישום)
58. נושא הבכורים (רישום)
59. יבול (רישום)
60. ריקוד עממי (גואש)
61. ״ ״ ״
62. ״ ״ ״
63. ״ ״ ״
64. ״ ״ ״
65. ״ ״ ״
66. ״ ״ ״
66. מנוחה בשדה (שמן)
67. מנוחה (שמז)
1. אשה במנוחה — טרקוטה
2. פורטרט — טרקוטה
3. פורטרט — טרקוטה
4. אם וילד — שיש
5. פורטרט — גבס
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר מרחביה,21 בספטמבר 1952
מזכירות הועד הפועל
ח .י.
הועדה המיוחדת שנתמנתה ע״י הועד הפועל,לשם עיבוד סופי של ההצעות לתכנית־המינימום הרעיונית ולביצועה, ניסחה את הצעותיה והננו מגישים אותן בזה לקיבוצים לעיון לקראת המועצה,
התבנית מכוונת לשמש תכנית מחייבת בכל החוגים הרעיוניים בקיבוצים והיא צריכה להתבצע במשך עו נת־־לימודים אחת,בשנת תשי״ג,
המחלקה להסברה ולתרבות העבד ותשלח למדריכי החוגים ולקיבוצים ראשי־
פרקים מעובדים לכל נושא שבתכנית,כדי להקל על ביצועה התכליתי.
הצעה לתכנית מינימום רעיונית-פוליטית בקיבצים
1. מה זה מאטיריאליזם דיאלקטי? 2. מה זה מאטיריאליזם היסטורי?
32. יסודות הכלכלה המדינית' 4. ריפורמיזם ומהפכנות בתנועת הפועלים 5. תורת האימפריאליזם והמהפכה הפרולטרית 6. השאלה הלאומית 7. יסודות הבורובוביזם 8. קולוניזציה ומלחמת מעמידות( הגורם החלוצי, קואוסרצי ציונית,תורת השלבים) 9. תנועת הפועלים בא״י על זרמיה 10. חורבן הגולה ומלחמת הגיטאות 11. מלחמת השחרור ותקומת ׳המדינה 12. ברית ־המועצות והדימוקטיה העממית בימינו 13. המאבק לשלום ולסוציאליזם 14. המזרח התיכון והערבים בישראל 15. תורת המפלגה המהפכנית הלכה למעשה 16. מפ"ם - יסודותיה ומצעד. 17. האוריאנטאציה הבינלאומית של מסיים 18. מפ"ם ובעיות משק הארץ וההתישבות העובדת 19. מפ"ם ובעיות הסתדרות העובדים והמלחמה המקצועית 20. מפ״ם ובעיות היהדות וההסתדרות הציונית בימינו
211. התנועה הקיבוצית (סקירה הסנןוריח ובעיות אקטואליות) 22. המצע הרעיוני של הקיבוץ הארצי 23. הקיבוץ הארצי והתנועה העולמית בימינו 24. הקיבוץ בעם ובמעמד 25. הקולקטיביות הרעיונית
הצעות לביצוע תכנית־המינימום של השכלה רעיונית־פוליטית
1) משטר של לימודים:

המועצה מחליטה להנהיג ברחבי הקיבוץ הארצי משטר של לימודים בתחום ההשכלה הרעיונית-הםוליטית,החלטה זאח מחייבת את כל הקיבוצים ואת כל מוסדות הקיבוץ הארצי הנוגעים בדבר,לדאוג ליצירת תנאים,אשר יאפשרו לכל חברי הקיבוץ הארצי לקנות לעצמם אח המינימום של השכלה רעיוניח־ פוליטית,שיהיו חייבים בו,בהתאם לתכנית שאושרה ע"י המועצה,
2) חוגי־השתלמות:
עבודת ההשכלה תתנהל במצעות חוגי־השתלמות וכן ע״י שיחות כלליות וימי עיון, מחלקת ההסברה והתרבות של הקיבוץ הארצי .תעמוד לימין הפעולה הזאת ותעזור באירגונה ובהדרכתה,
/הפוך/
ח ו ז ר מס.69
«=*? C=s
3) מי כסת ימי-עבודה:
הפעולה ההשתלמותית בחוגים תתנהל בערבים,אחת לשבוע,נוסף. על כך יעמידו הקיבוצים לרשות המשלמים מיכסת ימי-עבודה מינימלית של שלושה חצאי -
ימים לשנה.לעומת המיכסה הזאת יקדיש כל משתלם מצדו מיכסת ימי עבודה שווה למטרת הלימוד.
4) שיטת הלימודים:
שיטח הלימודים בחוגים תתבסס על עבודה עצמית ועל הרצאות ובירורים משותפים.
הדאגה להספקה מרוכזת של החומר הלימודי בכתב מוטלת על מחלקת -החסברה והתרבות וכן על הסמינריון בגבעת-חביבה.
5) הדרכת החוגים:
הדרכת החוגים תיעשה ע״י כוחות מקומיים ובעזרת מדריכים מרכזיים. לפני כל עונת-לימודים ייערך בגבעת-תביבה סמינריון קצר בשביל המדריכים המקומיים,אשר ייקבעו בעוד מועד,
על המחלקה להסברה ולהרבות מוטל התפקיד להכשיר תוך תקוסת זמן קצר צוות מרצים מרכזיים,אשר יעמדו לרשות המחלקה בתור מדריכים קבועים
למשך עונת-לימודים שלמה.
6) גיוס מרצים:
למחלקה תהיה סמכות מטעם הועד המועל לגייס מרצים לעזרת חוגי ההשתלמות ־־ לפני מיבסה מינימלית של הרצאה אחת לחודש - מבין חברי הועד הפועל ו : וחברים אחרים,ובן מבין המורים במוסדות החינוך.
+++++++++++++++++++ v
מועצת חצי היובל של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
עין־המפרץ, 5־3 באוקטובר 1952
תוכנית המועצה
יום ו׳ — 3.10.52
18.00 פתיחת תערוכת הציירים והצלמים של הקה״א ע״י הח׳ משה זילברטל
20.30 מצעד הדגלים
פתיחת המועצה ע״י הח׳ נתן פלד הרצאת הפתיחה: סיכום דרכו ומפעלו של הקיבוץ הארצי - מ. יערי
מקהלת עמק חפר (המעפיל, עין החורש, העוגן, מעברות, יקום)
בניצוחה של הח׳ דבורה ארזי (מעברות):
מול הישימון, פואמה לאברהם שלונסקי המוזיקה לנסים נסימוב (מעברות)
מקהלת הרי אפרים (דליה, עין השופט, רמת השופט)
בניצוחו של יצחק דרור (דליה)
1) מקהלת סיום מתוך מתאוס פסיון לי. ס. בך, בלווי התזמורת המאוחדת של הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי
2) ע ל י באר (במדבר ל״א)
המוזיקה ליזהר ירון (עין השופט)
3) אביב
המילים לארנון מגן, המוזיקה לדני פקטורי (גן־שמואל)
4) ל ב ב ת י נ י (שיר השירים)
המוזיקה: שרה לוי בעיבוד נ. נסימוב
5) קללת המלחמה (שיר סיני)
המוזיקה: תיאודור הילדהיים (בית אלפא)
מקהלת עמק חפר והרי אפרים בניצוחו של הנרי קלאוזנר (יקום)
עורי, עורי, מתוך אורטוריה ״בריאת העולם״ להיידן בלווי התזמורת המאוחדת כולנו אח המוזיקה: נסים נסימוב
שבת — 4.10.52
08.00 יסודות עבודתנו העיונית־השכלתית
— י. חזן דיונים
14.30— 12.30 הפסקת צהרים
18.30— 14.30 המשך הדיונים 20.33—18.30 הפסקת ערב
20.30 קונצרט של התזמורת המאוחדת של הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי, בניצוחו של ארטור גלברין (ירושלים):
1) פרלוד מס׳ 4 לי. ס. בך העיבוד לתזמורת: דני פקטורי
2) הירקון, פואמה סימפונית לנסים נסימוב
3) מ ו ל הישימון, פואמה לאברהם שלונסקי המוזיקה לבנימין חתולי (משמר העמק)
בביצוע מקהלת מוסד משמר־העמק
4) הסימפוניה השמינית לבטהובן
דברי חברים מוקדשים ליובל הקבה׳׳א
להקת הריקודים של קיבוץ הצור
יום א׳ — 5.10.52
08.00 המשך הדיונים
14.30— 12.30 הפסקת צהרים
18.30— 14.30 המשך הדיונים
20.30— 18.30 הפסקת ערב
20.30 הרצאת הסיכום - י. חזן
מקהלת עין המפרץ:
1) אדמה, המוזיקה לנסים נסימוב בא שלום
3) שיר כושי, פוסטר 4) ש י ר הדנייפר, שיר רוסי
הצגת האופרה:
״הבה נעשה אופרה״
לבנימין בריטן, בביצוע קיבוץ הזורע; סגור