חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.6.1.הקיבוץ-הארצי.כלכלה.1989.פומבי.hakibutz-hartzi

האם קיימת נישה כלכלית אחרת? יורם ארידור גיורא פורמן
(שר האוצר לשעבר) (תא״ל במיל.)
ביום א׳ 4.2.90 בשעה 18:00 בצוותא2
פנל: עליה 1990 לאן?____________
קיבוץ גוסס ומתחדש______________
מי יוצר את התרבות בארץ? אורח חיים יחודי לצעירים
פוליטיקה מוסרית________________
האם הסוציאליזם רלבנטי היום?
סדרת המפגשים תתקיים בכל יום ראשון בתחילת כל חודש בשעה 18:00 באולם צוותא 2, החל מ־7.1.90 לפרטים: טל. 03-435452/3/4 אל ורד
מזמינים את הציבור הרחב להשתתף בסדרת רבי שיח בין אישי ציבור בנושא:
מנחה את המפגשים מרטין בן מורה;נירים) מרכז הדרכה גבעת חביבה.
סיכום ישיבת המזכירות בהשתתפות הועדה הכלכלית. מיום ו' 30.1.89
1. חילוץ והחזר פקדונות
א. המערכת המרכזית של התנועה רואה כחובה בלתי ניתנת לערעור את החזרת כל כספי הפקדונות לקיבוצים או לגופים המפקידים.
ב. פקדונות הקיבוצים יקוזזו מול חובם של הקיבוצים למערכת הפיננסית ליום 31.3.1990.
במקרים בהם תישאר יתרה היא תועבר לקיבוץ והקיבוץ יפרע בעזרתה חובותיו לבנקים או שיפקידה בבנק. קיבוץ שלא ירצה לפעול בדרך זו ישאיר את היתרה בתנועה והיא תועבר מהקרן ותופקד בתכן למשך שנתיים. ההפקדה בתכן תהיה תוך הסכמה עם הקיבוצים כי אין לקזז את סכום הפקדון מההתחיבויות המסחרית וכי יגובש פיתרון מוסכם במהלך השנתיים.
ג. פקדונות חבצלת והגופים הכלולים בה יעברו וירשמו, ספציפית כחוב קיבוצים בעלי יכולת החזר, לקרן ויפרסו בתנאי ההסדר.
תיבדק האפשרות לפרוס חלק מהסכום לתקופה קצרה מ-25 שנים ויעשה מאמץ לחלץ תוך זמן קצר כ- 4 - 5 מיליון ש"ח במזומן לצרכי הנזילות של הקרנות.
ד. בדיונים שיתקיימו בעתיד על הטיפול בפקדונות, ישותפו האחראים על הפקדונות. בנוסף תציע הנהלת חבצלת דרכים לניהול פקדונותיך בעתיד.
2. טיפול בגרעונות המערכת המרכזית
א. תבוצע בדיקה נוספת של הנתינים כדי להגיע לידיעה בדוקה וסופית של סך הגרעון.
ב. לאחר הבדיקה יפגש צוות מצומצם שיגבש הצעות לטיפול בגרעון.
ג. ההמלצות ידונו במזכירות ובועדה הכלכלית לקראת סיכום הנושא, בועד הפועל.
ד. יוכן דו"ח על הגרעון ועל הוצרותו.
3. מס הקרן (עזרה הדדית)
א. היות וב-89 לא נגבה רובו של המס' והיות ויש צורך משיקולי סגירת המאזנים לחייב את הקיבוצים עוד ב-89,בכוונתנו לראות במס' של
89 ובמס' של 90, יחידת מס' אחת, כך ניתן יהיה לתקן טעיות של 89
ב-90.
ב. תוקם ועדה ציבורית לקביעה קריטריונים למיסוי. (יבדק הקשר בין עבודתה של ועדת המיסוי לועדת הקריטריונים להסדר.)
רשם: אלישע
העתקים: חברי המזכירות חברי ועדת הכלכלה מח' משפטית ועדת ביקורת
אל:
חברי הועד הפועל ופעילי משק
שלום רב,
הנדון :ישיבה שלא מהמניין בנושא חוב התנועה והטיפול בו
יתכן ואילוצי לוח הזמנים, והמשא ומתן עם הגורמים החיצונים,
יאלצו אותנו לקיים ישיבה מיוחדת
ביום רביעי, 4.7.90, בשעה 13.00 , בתל-אביב
הודעה סופית על הישיבה, אם נחליט לזמנה, תתפרסם בתחילת השבוע בעל-המשמר.
לידיעתכם ולתשומת לבכם.
בברכה, המזכירים
16.09.90
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
המחלקה לכלכלה * המחלקה המשפטית
אל:
קיבוצי הקיבוץ־הארצי מזכיר/גזבר/הנהלת-החשבונ ות
שלום רב,
הנדון: עדכון ה"סכום הבסיסי" וה"הכנסה הבסיסית"
לצורך חישוב דמי-עזיבה
1. הסכום הבסיסי חישוב מענק העזיבה מבוסס על תקציב החזקת האדם של
התנועה לשנת 1990 בתוספת 20% בגין הפחתות צרכניות וכו', ובצירוף הפרשי מדד המחירים לצרכן.
החל מיום 16.09.90 הסכום הבסיסי הוא: -.1064 ש"ח.
2. ההכנסה הבסיסית לחישוב הגימלה ע"פ סעיף 15 והקיצבח ע"פ סעיף 17
של התקנון בהתאם לשכר הממוצע לשכיר, כפי שפורסם ע"י המוסד לביטוח-לאומי.
החל מיום 1.09.90 ההכנסה הבסיסית היא: -.2,458 ש" ח.
3. קיצבת זיקנה בסיסית לצורך התחשבנות בין קבוצים.
החל מיום 1.09.90 הקיצבה היא: -.393 ש"ח,
בברכה
אילנה רון * שלמה כהן
(227ח.32-1)
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
8.8.91
המחלקה לכלכלה ומשק לאונרדו דה וינצ'י 13
מדור הצריכה ת.ד. 40009, ת"א 61400
טלפון : 435284/5 - 03
האקונום רכז המשק ועדת ההשתלמויות רכז שרותים מזכיר
רבותי הנכבדים.
כמה כסף צריך להרוויח קבוץ ע"מ לעמוד בהוצאות הכלכלה של האוכלוסיה ?
- תקציב הכלכלה לשנה בקיבוץ בן 300 נפש - 000.0 634 ש"ח
- תקציב הכלכלה בשנה בקבוץ בן 500 נפש - 675.0 056 1 ש"ח
- תקציב הכלכלה בשנה בקבוץ בן 900 נפש - 015.0 902 1 ש"ח
כחה אתם מוכנים להשקיע בלימודים של מי שצריך להרוויח את הסכום
הזה ?
וכמה אתם מוכנים להשקיע בלמודים שפ חי שצריך להשתמש עבור הקבוץ בסכום הזה ?
האם אכן הקדשתם לכך את המאמץ הדרוש - לחפש אדם שיהיה מוכן ללמוד ולבצע את התפקיד בצורה מקצועית ונבונה ?
הקורס לאוקונומים, אשר במשך שנתיים -שלוש ואולי יותר יופקד בידיהם נתח נכבד מכספיכם ומגזר חשוב מאוד בחיי החברים, הוא רק בן ארבעה חודשים ! הקורס מאוד מרוכז, מאוד ממוקד בנושאים הרלוונטיים, ובהחלט נותן בסיס רציני ואמין לבנית התפקיד, הענף, ולהתמודדות עם האתגר הכלכלי.
הקורס הקרוב עומד להפתח בנובמבר, במדרשת רופין. מספר הנרשמים עד כה מועט באופן מפתיע. אנא. הקדישו לכך את המאמץ הדרוש, את דרגת החשיבות הנכונה, ו... להשתחע בהרשמה מסיבית לקורס.
בברכה - ובתקוה
דבורה ארנון הועדה לענף המזון
אילנה רון מדור הצריכה
הקבוץ הארצי השומר הצעיר המחלקה לכלכלה ומשק
24.12.91
לאונרדו דה וינצ'י 13 11 .ד. 40009, ת"א 61400
טלפון: 435284/5 - 03
לכבוד מזכיר מרכז משק
קבוץ משמר העמק
שלום רב.
הנדון: עבודת פועלי בנין בקבוצכם
הננו חוזרים וממליצים שקבוצכם יעסיק באופן ישיר את עובדי הבניה שכיום מקבפים את שכרם באמצעות מחלקת הבניה של הקבוץ הארצי.
המשך העסקת העובדים באמצעות מח' הבניה מייקר את עבודתם ב-8% ומסבך את המצב המשפטי בעת הצורך להפסיק את עבודתם מכל סיבה שהיא, קבוצבם מעסיק 2 עובדים.
העברת העובדים להעסקתכם הישירה מת"ב מו"מ על זכויותהם עם מחלקת הבניה. כדאי לעשות פעולה זאת מוקדם ככל האפשר.
העתק:
הנהלת המח’ לבניה - גדעון פרידמן.
בברכה
אליעזר בן-צבי - ו.שיכון שושנה שגיא - ו.מסוי שלמה כהן - משפטית
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
הוועד הפועל
המח' להשכלה / המח' לכלכלה
א ל : המזכיר
רכז ו. השתלמות רכז ו. צריכה / שרותים רכז משק / גזבר
יום 28.11.90
תל־אביב 61400, ליאונרדו דה וינצ'י 13, ת.ד.40009 טלפון 435222
מס'..................................................................................
ח.י.,
הנדון: תקציב השתלמות - 1991 (תשנ"א

להלך פירוס הצעתנו לתקציב השתלמות לשנת הלימודים תשנ"א. המחירים בש"ח.
חלק מהנתונים משוערים בלבד.
1. שבר רירה :
-.400 ש"ח לחודש, לפי חדר שכור אצל משפחה.
יש לשקול שכירת דירה שתשמש את כל הלומדים ואת חברי הקיבוץ בחופשים,
2. שכר לימוד : - מותנה בשינויים שיחולו במוסדות ההשכלה.
באוניברסיטאות - 4,200 ש"ח לשנה (שנת הלימודים באוניברסיטאות כ-180 ימי לימוד).
סמינר הקיבוצים - 4,200 " לשנה.
אורנים - 4,200 " " .
מדרשת רופין - קורסים קצרים - -.254 ש"ח לשבוע (שכ"ל + פנימיה).
- קורסים ארוכים - -.994 " לחודש ( " + " ).
- הנדסאים - -.764 " " ( " + " ).
- הכשרה מקצועית - -.298 " לשבוע ( " + " ).
אפעל - קורסים ארוכים - -.960 " לחודש ( " + " ).
עלות ליום: -.40 ש"ח (כולל פנימיה)
גבעת חביבה - מזרחנות - -.8500 ש"ח (קורס של 8 חודשים).
עלות ליום: -.45 ש"ח (כולל פנימיה)
במדרשת רופין ובאפעל ניתן ללמוד גם ללא פנימיה.
3. כלכלה :
באוניברסיטאות - ארוחת צהריים אחידה וקפה - 10.50 ש"ח ליום. לארוחות בוקר
וערב - מצרכים מהבית. במקומות לימוד בהם אין ארוחה אחידה,
אנו מציעים להרכיב עם הלומדים תקציב לפי נסיוו של שבוע ימים.
4. צרכי לימוד ושונות: -.300 ש"ח לשנה, תמורת קבלות.
5. כסף כיס : -.3.50 ש"ח ליום.
6. ספרי לימוד : לרכישת ספרים בגין כל משתלם - כ-.100 ש"ח.
במסגרת הספריה, ובאישור הספרו, יש להמליץ על שימוש בשרותי הספריה של מוסדות הלימוד, של ספריית הקיבוץ וספריית המוסד החינוכי.
7. מכללות איזוריות: - קורם עיוני במכללה - כ- 900-550 ש"ח.
- קורס אמנות - כ- 1100 " .
ההנחה: מספר הלומדים שווה ל-1/6 ממספר חברי הקיבוץ.
2/..
2
8. הוצאות נסיעה : - לפי הצורך. בקיבוץ בו קיים כרטיס נסיעה חופשי, יש לחייב
את תקציב ההשתלמות בחלק יחסי מעלותו.
9. מבינות : - א. מומלץ לצאת למכינה תוך 3 שנים מהשחרור מהצבא.
ב. מומלץ להצטרף למכינות סל"ע במכללות האיזוריות.
% הלומדים : - קיבוץ עד 150 חברים - 6.3%
קיבוץ 150-250 " - 5.4%
קיבוץ מעל 250 " - 4.5%
מסלול צעירים - % 6.
מסלול צעירים : - המגמה של טיפוח איכויות אנושיות, עליה החליטה המזכירות,
והרחבת מסלולי ההכשרה וההשכלה, צריכה למצוא את ביטויה בהוצאות הקיום. יחד עם זה תודגש החובה של הסטודנטים להשתתף במאמץ על ידי תוספת עבודה. (100-120 ימי עבודה בשנה).
נושא מסלול הצעירים ואחוזי המשתלמים יידון מחדש במרוצת שנה זו.
א. הכללת צעירים במיכסה - לשיקול הקיבוץ (בהתאם למסלול צעירים).
ב. במסלול זה - חובת עבודה של 120 י"ע בשנה, בענפי הייצור.
עבודה : - לימודים של 4 ימים בשבוע - 6 י"ע בחודש.
לימודים מלאים - 1 " בשבוע.
חופשות קצרות - 2/3 של ימי החול.
חופשות קיץ - 60-70 י"ע.
(ללומדים באוניברסיטה,
סמינר).
כל התורנויות בקיבוץ חלות גם על הלומדים.
פניות מיוחדות - לשיקול ועדת השתלמות.
סיכום:
מאחר ואנו נתונים עדיין במצב כלכלי קשה, יש להקפיד על רמת הוצאות נמוכה ככל האפשר. חשוב להביא לידיעת הלומדים את מבנה התקציב, לעודד חסכון בחמרי לימוד, כלכלה (אוכל מהבית) וכו£).
מומלץ לבחור את מקום הלימוד לפי הקירבה הגיאוגרפית לקיבוץ, כדי לחסוך הוצאות שכר-דירה, ורק כאשר אין אלטרנטיבה קרובה, לבחור במוסד לימודי אחר. יש לבחון אפשרות הסעה מרוכזת ברכב הקיבוץ ללומדים באיזור קרוב.
מילגות ופרוייקטים : חשוב לנצל כל אפשרות מילגה הקיימת. מומלץ למנות בועדות
ההשתלמויות חבר אחראי לנושא.
פרוייקט פר"ח : מומלץ להצטרף לפרוייקט, מטעמים חברתיים / לימודיים.
העזרה במימון הלימודים למשתתפי הפרוייקט מגיעה לכ-40% משכר הלימוד.
בברכה,
משה שביט אילנה רון
המחלקה להשכלה המחלקה לכלכלה
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
המחלקה לכלכלה ומשק
מדור הצריכה
15.10.91
לאונרדו דה וינצ'י 13 ת.ד. 40009, ת"א 61400 טלפון: 435284/5 - 03
אקונום
רכז שרותים/ועדת צריכה מזכיר ורכז משק
בשנים האחרונות מסתמנת ירידה משמעותית באיכות השרות בענף המזון בתנועה הקבוצית. כפועל יוצא קיימת ירידה משמעותית בשביעות רצונה של האוכלוסיה הקבוצית משרותי הענף־ המסקנות עשויות להיות הרסניות, וקיימים כבר שנויים בפועל שחייבים להדליק אצל כולנו "נורה אדומה".
- ירידה במספר הסועדים בחדר האוכל.
- הקדשת זמן ואמצעים כספיים לבישול ארוחות בחדרים.
- לחץ לביטול ארוחות בחדר האוכל והעברת התקציב לתקציב המשפחה.
בתי הספר היסודיים האזוריים העמידו בפני ענף המזון בעיות של עתוי ארוחת הצהריים. גם חלק מן המוסדות החינוכיים מעבירים ארוחות לקבוצים - חלקית או מלא. בהרבה קבוצים קיימת תחושה - נכונה לצערנו - שהילדים אינם מקבלים ארוחה חמה הולמת, אלו מצבים שענף המזון מתקשה להתמודד איתם. המעבר ללינה משפחתית החריף את התהליך, כשבאופן טבעי הוא מעביר "כובד" מן הצבור אל הפרט. משפחות רבות רואות בארוחת הערב המשפחתית בבית את הארוחה העיקרית ביום. ההשלכות לגבי מקורות הרכישה והעומס ברורות.
- לקיחה מוגברת של מצרכים מחדר האוכל.
- צרכים גדלים נקנית מזון ועומס על התקציב האישי.
- רכישת עזרי בישול והדחת כלים.
- שימוש מוגבר באנרגיה ומים.
- לחץ להגדלת שטחי האכילה בבית.
- שעות עבודה נוספות - בעיקר לאישה...
בכנס רכזי צריכה ושרותים שהתקיים החודש באפעל, בהשתתפות 120 חברים, הובעה, דאגה רבה לגורל הענף וליכולת ההתמודדות של הקבוץ עם הבעיה. במסגרת סגנון השרות הקיים. מקננת בנו הרגשה ברורה שרק שנוי משמעותי יתן - אולי - פתרון לבעיה. אם נמשיך לנסות ולפתור באותם האמצעים שגרתיים שנקטנו בשנים האחרונות - שפור ארוחת הערב, טבח שכיר, קנית מיכון נוסף - לא נועיל בהרבה. והראיה - אלו שניסו, השקיעו וחשבו - לא הביאו לשום שינוי משמעותי.
1
אי לכך, אנו נותנות פרסום לרעיון שגובש ודובר בו לא מעט, ונראה לנו שעתה בשלים התנאים לנסותו - לא רק כ"תוכנית הצלה", אלא בעיקר כשינוי המתאים את השרות הניתן לאוכלוסיה מוצבים המשתנים בתנועה הקבוצית כולה.
אנו מציעים להעביר את הארוחה החמה - הארוחה העיקרית -לשעות הערב המוקדמות - בערר 20.00 - 18.00.
כן, כן - אנחנו יודעים -
- חברים אינם אוהבים שנויים.
- חברים איום אוהבים לעבוד בערב ואחר הצהריים.
- כל ערב יהפוך להיות כמעט כמו יום ששי.
- מי יבשל ומי ירחץ כלים...
- ובכלל...
אנחנו מודעות לכל החסרונות שלעיל ולרבים אחרים, שלא הדכרנו. הקדשנו לכך מחשבה ונראה לנו שיש בידינו גם פתרונות סבירים לבעיות.
החתומות מטה מתחייבות ללוות לווי צמוד (ויעיל...) כל קבוץ שיהיה מוכן לשקול מעבר כנ“ל. במרבית המקרים לא יהיה צורך בשום השקעות!!
מי יהיו הקבוצים הראש ונים שירימו את הכפפה ??
מי יהיה אור לכולנו ??
אנחנו מצפות לתגובות ולכם בבליוו עיניים !!
דבורה ארנון ענף המדון
אילנה רון מד ו ר הצר י כה
משמר העמק
14.8.92 תאריך
אל כלבו + מכותבים אושות
מאת רכז שרותים - קבלה
הנידון: סיגריות לזמניים וחילים מאומציםהקיבוץ הארצי משפחת בנטוב
מזכירות הוועד הפועל קיבוץ משמר העמק
מחלקת כלכלה
אורנים - ביה״ס לחינוך התנועה הקיבוצית אוניברסיטת חיפה החוג למזרח תיכון
אל
רכזי משק/רכזי מפעלים קבוץ ________________
ח . י
מצורפת תכנית יום עיון על קשרי המשק הישראלי עם השטחים המוחזקים.
בהעדר יד מכוונת מצמיח קשר זה פירות באושים. המגזר המשקי הקיבוצי, בחקלאות כבתעשייה, מעורב בקשר הכלכלי, לעיתים בהסח הדעת ובלי קשר לעמדתנו הנחרצת נגד סיפוח ונגד נסיגה ללא הסדר גם יחד. שיתוף כלכלי בין המשקים, מתוך אינטרס עצמי, הוא יסור ליציבות בכל הסדר מדיני שיבוא. את יסודותיו ניתן להגיח עכשיו.
צוות בדיקה של מזכירות הקבה״א, בשיתוף עם מח’ הכלכלה, בחן אפשרויות שונות לאסטרטגיה של שיתוף כלכלי ברמה מיקרו-כלכלית וברמה מפעלית. נבחנה גם אפשרות לשיתוף עם תאגידים תנועתיים. הצוות שוחח עם אישים בהנהגה הכלכלית בשטחים. זו מוטרדת יותר מאי פעם מפני הסחף לאלימות שתגאה בעקבות פיטורי המוני עובדים במשק הישראלי - ללא יצירת תעסוקה אלטרנטיבית. בכל שלבי הדי ונים עמדנו בקשר עם גורמים ממשלתיים מוסמכים, לצורך דיווח, יעוץ ובחינת כוונות. היום - יותר מאי פעם אנו מוצאים הסכמה לרעיון שיתוף הפעולה האסטרטגי ליצירת יציבות וביטחון כלכלי כמסד להסדר מדיני. אולם, גם בקירבנו הספקות רבים והשיקולים בעד ונגד מאוזנים.
יום העיון ב-21.1.91 מיועד לבירור ולימוד הנושא. במסגרתו ייפגשו אנשי משק ישראלי ופלסטינאים, ותשמענה הערכות מנקודת מוצא פרקטיות וערכיות שונות ואף מנוגדות.
אנו ממליצים על השתתפות נציגות המפעלים וועדות המשק ביום העיון.
בברכה
מזכירות הקבה"א מחלקת הכלכלה
I
גזור ושלח =======================================================
אל
מח’ הכלכלה
אנו מעוניינים להשתתף ביום העיון, ולקבל מראש תיקי תעוד להרצאות שמות למשלוח תיקי משתתף:
1................... 2..................... 3......................
רצופה תרומה בסך - .75 ש״ח לכיסוי ההוצאות, בהמחאה לזכות "אורנים״.
מאת ........ קיבוץ/מפעל
חתימה .......... תפקיד .............
הקיבוץ הארצי
משפחת בנטוב
אורני□ - ב יה"ס לחינוך
קיבוץ משמר העמק
מזכירות הוועד הפועל מחלקת כלכלה
התנועה הקיבוצית אונברסיטת חיפה החוג למזרח תיכון
יום עיון לזכרו של מרדכי בנטוב "כלכלת השטחים והמשק הישראלי - מציאות ואלטרנטיבות" יום ב’ 21.1.91____
טיוטת תכנית חלק (מכותרות ההרצאות - זמניות)
9:00 לזכרו של מרדכי בנטוב- נציגי הקבה״א ומשמר העמק.
ישיבה ראשונה : היושב ראש - ד"ר גדי יציב.
9:30 מר אפרים רייגר - כלכלת השטחים בעתיד : מכשלה או סיכוי? 10:00 ד"ר יורם נמרוד - תכנית בנטו ב לשיקום בשטחים במבחן השנים. 10:20 מר דן זכאי - הגדה המערבית ורצועת עזה : הון אנושי, הון
פיזי ומבט לעתיד.
10:45 ד"ר הישאם אל סווארתאני - THE ISRAELI and THE OCCUPIED TERITORIS ECONOMIES : CONFRONTATION OR COOPERATION 11:15 פרו, גד גילבר - כלכלה פוליטית של אינטגרציה כלכלית ביו חברות בקונפליט: לקחים מהניסיון האירופי והישראלי-
פלסטיני.
11:45 הפסקה
ישיבה שניה - היו"ר ד״ר מיכאל אפל 12:00 מר דן בבלי - שיקום הפליטים הערבים : ניסיון העבר. 12:30 מר י. דוריאל - שיקום הפליטים : הדחיפות והאפשרות כיום.
13:10 ארוחת צהרים (מסעדת אורנים בהגשה עצמית)
14:15 שלושה מסלולי דיון בחוגים:
א- ד"ר אלי שגיא - אסטרטגיה כלכלית לטווח רחוק ב- שיח תעשיינים על תחרות, התאמה ושיווק ג- מאיר בן-מאיר - מים חקלאות ואוכלוסיה בין הירדן־ לים 15:30 ד״ר אפרים אחירם - דיונים עם פליסטינים בנושאי כלכלה.
16:00 נעילה
יום העיון מתקיים בבניין המחלקה האקדמית באורנים - טבעון , קומה ד,, הזמנה זו משמשת כאישור כניסה וחנייה.
למוזמנים שישלחו אישור השתתפות ותשלום לפגי ה- 7 בינואר, 1991 ישלח תיק נתונים ומסמכים לביתם. אנא הקדימו רישום כדי להקל על האירגון.
הודעות בטלפון
רותי רז יורם נמרוד
קבה"א
5.11.90
מ ז כ י ר ו ת
יעדים מרכזיים לשנת העבודה 91
המלצות המזכירות
1. השתלבות במשימה הלאומית של קליטת עליה.
2. מעבר מבלימה לצמיחה כלכלית וחברתית.
3. יצירת כלים וחיזוק המגמה של טיפוח איכויות אנושיות בקיבוץ.
4. גיבוש הסכמה (אמנה) חברתית - רעיונית מחודשת.
5. חיזוק הקשר של הקיבוצים לתנועה וטיפוח מערכות הלווי וההדרכה,
לוח זמנים תנועתי:
1. מרץ 91 - מושב שני של המועצה הנ"ב.
המושב השני יהיה המשך למושב הראשון תוך העברת מרכז הכובד של דיוניו לתחום מבנה המשק והניהול הקיבוצי.
2. נובמבר-דצמבר 91 - ועידה.
הועידה תעסוק באמנה חברתית-רעיונית מחודשת. הועידה תסכם תהליך שיש בו מספר שלבים:
- המועצה על הערבות ההדדית (יולי 89)
- המועצה על עבודה, צריכה ותגמולים (דצמבר 90)
- המושב השני של המועצה על המשק והניהול (מרץ 91)
- הדיון על הקשר עם מפ״ם ועריכת מפקד. (ינואר-מאי 91)
- הדיונים לקראת הועידה. (אביב-סתיו 91)
5.11.90
מזכירות
עקרונות לבנית תקציב התנועה לשנת העבודה 91
1. התקציב ינוהל בחשבון נפרד וסגור ולא תחלנה פעולות בלתי מתוקצבות. המחלקות, הענפים והמזכירות, יוכלו להחליט על שינויים רק במסגרת התקציב שאושר.
2. הבסיס לבנית התקציב החדש יהיה תקציב 90 המתוקן - 9 מ’ ש״ח (בערך 1.1.90).
3. לאחר התיעלות וצימצום רב, בשלוש השנים האחרונות, תבוצע ב- 91 התיעלות נוספת בהקף שבין 5 ל- 10 אחוזים. מכך יוצא שמסגרת התקציב ב- 91 תהיה כ- 10 מ’ ש״ח. (בערך צפוי של 1.1.91).
4. היחס בין סעיפי התקציב יקבע ויותאם ליעדים ולסדר העדיפויות כמפורט בסעיף היעדים.
5. כחלק מסדרי העדיפויות,וכדי להגשים את היעדים המומלצים, יוקמו הכלים הבאים:
א- שולחו עליה - ירכז ויתאם את פעילות קליטת העליה
במערכות התנועתיות ובקיבוצים.
ב- יחידה לתיכנון וליווי - תעסוק ביישום שינויים בקיבוץ.
ג- יחידה למשאבי אנוש - תדריך את הקיבוצים בהתארגנות לטיפול
במשאבי אנוש.
יחידות אלו נמצאות בשלבים שונים של הקמתן והן תפעלנה במסגרת התקציב המוצע.
6. תקציב הסברה פוליטית יופיע כסעיף במתכונת המקובלת עד כה.
לאחר הדיון על יחסי הקבה"א והמפלגה, ולאחר המפקד שאמור להסתיים באפריל-מאי, נדון שוב בסעיף זה.
7. המיסוי לתקציב התנועה
מוצגות שתי חלופות לשיטת המיסוי:
א- המשך השיטה המקובלת עד היום של חלוקה לקבוצות יכולת ומס מדורג בהתאם. (הפער המירבי 1:2.)
ב- מס אחיד לחבר. על פי הצעה זו, מנגנון ההתאמה ליכולות השונות
של הקיבוצים יופעל רק לגבי מס הקרן - קמ״ע.
(הוקמה ועדה מטעם הועד הפועל שתציע בקרוב
קריטריונים למיסוי עבור קמי'ע)
הדיון על: היעדים לשנת העבודה, מסגרת התקציב ושיטת המיסוי, יתחיל בועד הפועל, יועבר לדיון בקיבוצים ויסוכם בישיבה נוספת של הועד ר.פ ו על.
במקביל תכין המזכירות הצעת תקציב מפורטת בהתאם להמלצותיה. הצעת התקציב המפורטת תידון ותאושר גם היא על ידי הועד הפועל.
הצעת תקציב ל-1990 תחזית סיכום 1989
1990 פירוט תקציב
אשל הוצאות ק"מ | מספר מספר מספר סה"כ הצעה % מכלל מהוון ביצוע מהוון הקציב
תפעול בשקלים פעילים מכוניות ק"מ תקציב 90 התקציב ל־1.1.90 1989 לממוצע 1989
ושונות מזכירות וכלליות

259 35 26 120 3 5 320 111 180 107 370 מזכירות הועדה"פ
70 70 90 35 83 75 מועצה הקבה"א
17 ל 6 25 1 2 30 36 22 33 30 ועדת ביקורת
133 20 6 25 0.5 2 159 190 103 151 158 גזברות
1 11 10 67 1 2 25 30 31 28 25 גיוס כח אדם
21 35 12 50 1 2 68 21 79 22 20 כח אדם זמני
22 21 16 200 2 3.5 92 111 49 132 120 מרכז מידע וחקר
35 46 65 300 6 ,7 116 250 218 229 208 תחבורה
360 330 300 חידוש רכב
300 0.5 2.5 300 360 278 330 300 הנהלת בית ומסעדה
851 188 171 787 15 26 13.4 1210 1928 1325 1768 1606 סה"כ
ליווי והדרכה בקבוצים
72 81 123 560 10 12 276 332 220 305 277 מחלקה לכלכלה
3 22 28 127 3 1 53 132 15 121 110 מדור התעשייה,
20 13 131 610 12 8 197 240 232 220 200 התישבות חדשה
90 131 128 580 10 16 352 636 511 583 530 מחלקה לחברה
30 23 31 110 3 1.5 81 120 83 110 100 קליטה
16 17 27 123 3 1 60 76 ׳62 69 63 חטיבה צעירה
9 11 21 110 2 2 11 60 63 55 50 בטחון
1 00 30 21 108 2 1 151 209 215 192 171 תרבות, מקהלה
43 81 88 100 8 12 212 299 286 271 219 חינוך ונוער
110 22 32 110 3 3 161 312 206 286 260 רעיונית פוליטית
882 158 720 18 52 1010 1110 1071 1025 950 גבעת חביבה
11 1 1.5 18 24 11 22 20 השכלה והשתלמות
1396 161 797 3618 71 123 29.5 2651 3580 307 1 3262 2983 סה־כ
דובר, הסברה ותקשורת
41 4 10 15 1 55 79 30 73 66 השבוע
25 25 30 28 25 הדים
10 30 26 100 1 1 96 72 73 66 60 וידיאו, הגשה עצמית
106 31 36 115 2 1 2.0 176 181 103 167 151 סה"כ
פעילות ציבורית
315 227 298 1440 36 40 840 1080 1222 990 900 הסברה מפ־ם
374 40 12 52 1 6 126 540 599 195 450 ברית עולמית
1208 12 200 5 15 1250 1800 1695 1650 1500 השה"צ עולמי
1101 169 800 20 11 1270 1228 1226 1125 1023 השה"צ בארץ
895 970 873 808 י"ג (לא בסיכום)
2998 267 521 2192 62 132 3786 1618 4712 4260 3873 סה"כ
תעוד וחקר
17 22 34 155 3 7 7 84 100 77 70 מורשת
6 27 9 10 1 4 1 54 17 50 15 מכון חקר הקבוץ
23 49 43 195 4 11 11 138 117 121 115 סה"כ
שונות
87 90 57 260 6.5 15 23 282 268 267 243 ברית תנ' קבוצית
131 120 550 13 21 25 1 360 301 330 300 פעילי חוץ
571 57 1 300 272 229 רזרווה
792 90 177 810 19.5 39 11.8 105 9 852 569 869 172 סה"כ
6166 1088 1745 8017 176.5 335 100.0 900 0 11427 9957 10153 8500 סהכ"ה כללי
(במיליוני ש"ח 1.1.90 ריכוז מקורות ושימושים

13.4% ש"ח 1210 מזכירות כללית 55. 6% 5000 מס ארגוני
29.5% 2654 הדרכה בקיבוצים 23.4% 2100 תאגידים
2.0% 176 הסברה ותקשורת 6.0% 600 מתנדבים וזמני
42.1% 3786 פעילות ציבורית 11.0%. 1000 פעילי חוץ
1.3% 115 תעוד וחקר 3.3% 300 שונות
11.8% 1059 שונות 100.0% 9000 סה"כ מסורות
100.0% 9000 סה"כ שימושים
ריכוז נתונים - פעילים

ימי 1990 צמצום תקציב פעילים
פעילות ב-% פעילים 90 פעילים בפ ו על

100,500 29% 137 340 477 סה"כ ועד הפועל
12,500 55% 58 4.8 106 סה"כ תאגידים
113.000 33% 195 338 583 סה"כ

ריכוז נתונים - רכב

1989 צמצום תקציב: 1939
% -ב רכבים רכב 90 בפועל

28% 62 160 222 סה"כ ועד הפועל
15% 13 78 91 סה"כ תאגידים
24% 75 238 313 סה״כ

מסי הועד הפועל התפלגות לפי קבוצות קבוצים. חשוב המס הוא על בסיס של הורדה ריאלית של כ-10%
מספר קבוצים מס לחבר מס לחבר קבוצת
1989 1990 1989
15 290 260 1
18 270 240 2
16 226 200 3
26 145 130 4
11 30 22 5

סה"כ
חברים מועמדים מס באלפי שקלים בקבוצה היום בקבוצה
ב-1989 ל-1990 1989 1990
1465 1439 5053 15
1477 1412 5472 16
1194 1026 5281 17
789 798 ז 5505 27
66 8 322 11
4679 21633 86
86
5000
סיכום תקציב הקבה"א
1-9/1990 (9 חודשים)
פירוט הוצאות תקציב וביצוע
תקציב
רכב 9 חוד'
-/+ תקציב ק'מ הוצאות ק‘מ הוצאות לפי מסעדה אש"ל באמצעות הוצאות סה״כ הוצאות בתוספת תקציב 30 מזכירות וכלליות
0.22 ש'ח/ק"מ חבצלת תפעוליות 1ב11ל מדד
90,000 138,524 32,257 6,272 27,967 5,453וומ 161,108 233,057 252,000 320,000 1. מזכירות הועה"פ
55,125 70,000 2. מועצת הקבה"א
3 18,750 19,261 4,521 3,504 9,001 5,458 22,484 23,625 30,000 3. ו.ביקורת
;26) 18,750 13,966 3,317 4,136 14,713 53,289 75,455 125,212 159,000 4. גוברות
.46) 52,500 28,799 6,834 2,656 5,964 22,180 37,634 19,688 25,000 5. גיוס כה-אדם
1.6 37,500 43,399 10,311 14,080 48,000ק 8,216 80,607 53,550 68,000 6. כ.א. זמני
3,5) 150,000 891 196 3,320 8,256 34,113 45,891 72,450 92,000 7, מרכז מידע וחקר
(3) 240,000 231,833 54,210 8,720 45,481 D11420 50,331 159,762 114,375 146,000 8, חחבורה
26,587 6,165 632 4,313 01994 46,342 58,446 9. דוברות
32,138 7,695 5,440 4,757 15,552 עמ+ק 232,288 315,732 236,250 300,000 10 .הנהלת בית ומסעדה
607,500 535,398 125,506 34,680 134,532 60,419 673,931 1,023,068 952,875 1,210,000 סה’כ
ליווי והדרכה בקיבוצים
(3) 472,500 456,332 105,264 11,568 52,878 P fm61,296 24,262 255,260 217,350 276,000 11 ,מח' כלכלה
25 95,250 119,224 28,203 19,961 01384 2,532 51,080 41,437 53,000 12.מדור תעשיה
(4?) 457,500 242,823 56,050 1,848 5,757 ?10113,288 67,849 75,732 155,138 197,000 13.התישבות חדשה
(34) 586,500 ■388,786 90,319 12,680 51,654 01768 114,527 269,948 277,200 352,000 14 מח' חברה
(5) 120,000 114,457 26,286 7,216 !4,551 ?25,000 26,373 33,426 76,150 34,000 15.מח' קליטה
15 92,250 105,738 24,377 3,344 10,362 01312 22,927 61,322 47,250 60,000 16 .חטיבה צעירה
(6) 97,500 92,043 21,652 2,032 10,078 011,458 15,220 50,441 34,650 44,000 17.בטחון
111 90,000 189,636 43,537 7,608 38,405 עמ+ח24,409 39,369 153,328 121,275 154,000 18תרבות, מקהלה
(20) 330,000 263,640 60,703 13,256 51,367 עמ+ח32,917 12,360 170,603 166,950 212,000 19 .חינוך ונוער
138 120,000 285,941 66,086 4,984 17,420 ח3,314 74,306 166,110 129,150 164,000 20.רעיונית פוליטית
11 540,000 598,904 137,857 960 78,937 595,916 813,670 819,000 1,040,000 21.גבעת חביבה
13,020 3,404 1,824 4,812 ח11,352 7,517 19,509 14,175 18,000 22,השכלה והשתלמות
3,001,500 2,870,544 663,738 67,320 356,183 171,098 1,003,158 2,186,497 2,090,025 2,654,000 סה"כ
דובר, הסברה ותקשורת
33,750 33,774 7,84! 120 1,552 763 10,282 43,313 55,000 23. השבוע
19,687 25,000 24.הדים
(18) 114,750 94,592 22,171 1,688 עמ316 24,175 75,600 96,000 25,וידאו והגשה עצמית
(14) 148,500 128,366 30,012 1,808 1,552 316 769 34,457 138,600 176,000 סה"כ
פעילות ציבורית
(24) 1,080,000 825,095 189,019 9,600 172,944 31,94ח 273,802 677,305 661,500 840,000 26.הסברה-מפ"ם
(77) 39,000 8,977 1,989 400 1,464 n9t 139,722 203,68! 335,475 426,000 27.ברית-עולמית
150,000 194,712 44,606 3,800 24,988 n872,16 289,732 1,235,284 984,375 • 1,250,000 28. השוה"צ עולמית
600,000 1,223,541 288,772 3,856 1,93! 533,250 827,810 1,000,125 1,270,000 23.השוה'צ בארץ
695,000 י"ג לא בסיכום
1,869,000 2,252,325 524,396 17,656 193,396 906,13 1,296,506 2,944,090 2,981,475 3,786,000 סה"כ
תיעוד וחקר
7 116,250 124,382 20,650 2,816 20,850 11,75 31,458 95,530 57,487 73,000 30.מורשת
55 30,000 46,622 10,698 120 16,015 1,032 27,865 33,075 42,000 31.מכון חקר הקבוץ
17 146,250 171,004 39,348 2,936 36,865 11,75 32,490 123,395 30,562 115,000 סה״כ
195,000 272,079 63,172 3,272 46,394 ק2,00 60,655 175,493 184,276 234,000 32. ברית התנועה
(4) 480,000 459,852 106,495 2,232 95,175 ק12,00 5,187 221,089 200,025 254,000 33. פעילי חוץ
449,662 571,000 34. רזרבה
675,000 731,931 169,667 5,504 141,569 14,00 9j 65,842 336,562 833,963 1,053,000 סה"כ
6,447,750 6,689,568 1,552,667 129,904 870,097 1,163,725 2,997,696 | 6,714,083 7,087,500 9,000,000 i סה'כ כללי J
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר גזברות הוועד הפועל
19.2.91
א ל : מזכירות הנהלת-חשבונות
קיבוץ משמר העמק
שלום רב,
הנדון: הצהרה עצמית על עב' שכירה - ב 1990
הנכם מתבקשים להעכיר לגזברות הועד הפועל עד סוף חודש -מרץ 91
הנתונים על העבודה השכירה בקיבוצכם בתקופה הנ״ל, לפי הסעיפים הרשומים בהצהרה המצ״ב.
בברכת חברים,
גזברות הועד הפועל
לגזור ולהעביר לגזברות הועה״פ
א ל :
גזברות הועד הפועל

הצהרה על עבודה שכירה לשנת 1990
קיבוץ
משמר העמק
קיבוץ__________________________________
נתונים לקביעת המס
י"ע ימי עבודה שכירים בחקלאות + שמירה : .1
י״ע ימי עבודה שכירים בתעשיה (כולל עבודות עזר, שמירה, שירותים והשקעות במפעל/ים) : .2

שקל תשלום כולל (משק ומפעלים) לשכירים עבור עבודות שבוצעו בקבלנות : .3
מזכיר הקיבוץ מזכיר המשק גזבר הקיבוץ
גזברות הוועד הפועל
26.2.91
א ל :
מזכירות
הנהלת-חשבונות
קיבוץ משמר העמק
שלום רב,
הנדון: הצהרה עצמית על עב' זמניים ב-1990
i ׳
הנכם מתבקשים להעביר לגזברות הוועד הפועל עד סוף חודש מרץ 91 הנתונים על העבודה הזמנית בקיבוצכם בתקופה הנ״ל, לפי הסעיפים הרשומים בהצהרה המצ״ב.
בברכת חברים,
גזברות הועד הפועל
לגזור ולהעביר לגזברות הועה״פ
א ל :
גזברות הוועד הפועל
קיבוץ
משמר העמק
הצהרה עצמית על עבודת זמניים בשנת 1990
אולפן
מתנדבים (לא יהודים בלבד).
סטודנטים מחנות עבודה נוער עובד חיילות
מכון חוץ לארץ שרות לאומי, גדנ״ע זמניים שונים
ס ו ג מספר י״ע בפועל הערות
2096
מרכז משק מזכיר קיבוץ מנהל חשבונות
הקבוץ-הארצי - מזכירות
18.3.91
מתוך החלטות המועצה הנ"א
בנושא הערבות ההדדית
מבוא
יסוד מוסד לקיומו של הקיבוץ הארצי הוא עצמאותו הכלכלית, הניהול העצמי הדמוקרטי שלו והאוטנטמיה במסגרת השותפות התנועתית.
הערבות ההדדית במובנה הכולל, היא אבן פינה בבניינה ותיפקודה של התנועה, ומתפרשת על פני שטחי חיים נרחבים ומגוונים. בשנות קיומה של התנועה הוכחה חיוניותו של עיקרון זה למימוש המשימות התנועתיות, לקיומם של הקיבוצים ולקידומם.
במרוצת הזמן התהוו שיבושים בדרך יישומה של הערבות ההדדית הפיננסית עד שנוצרה אי-התאמה בין העיקרון ליישומו. כך נוצר הצורך לשגות את דרכי היישום של הערבות ההדדית. השינוי מתבקש במיוחד על רקע תהליך שחל בעיקר בעשור האחרון. הערבות הפיננסית, המשמשת לגיוס אשראי לסוגיו, קיבלה משקל יתר במירקם היחסים שבין הקיבוץ והתנועה. כללי נתינתה, דרך השימוש בה ו ניצולה ע"י קיבוצים היו בין הגורמים שהקלו בתנאי המשבר הכלכלי, מדיניות הממשלה והריבית הרצחנית, על צמיחת החוב של הקיבוצים.
המועצה סבורה כי יש לשים מחסומים בפני התפתחות דומה בעתיד, אך אין לפגוע בעיקר ובמהות של הערבות ההדדית בתנועה.
העזרה והערבות הכלכלית המשותפת כללי:
המועצה קובעת כי המטרה המרכזית של העזרה והערבות הכלכלית המשותפת הם פיתוח המשק ויצירת מקורות לעבודה מפרנסת, להבטחת קיומם של הקיבוצים.
התנועה תעזור לקיבוצים לעזור לעצמם. העזרה תמומש ע״י סיוע בפיתוח תשתית משקית, שתאפשר לקיבוץ להתקיים באופן עצמאי. כך תחוזק אחריותו של הקיבוץ למשקו וייווצר איזון בין הערבות והאחריות המשותפת התנועתית לבין האחריות והעצמאות של כל קיבוץ לעצמו ולחבריו.
העזרה התנועתית תופנה בעיקרה לאפיקי הצמיחה הכלכלית והחברתית ותחזק את תהליך הצמיחה המשקית החברתית של הקיבוצים והתנועה. התנועה תדאג לקיום תעסוקה מפרנסת לכל חברי הקיבוצים באיזור מושבם.
פיתוח המשק
1. קרו צמיחה
התנועה תרכז משאבים כספיים מקיבוציה, במסגרת קרן לצמיחה כלכלית, לפי קריטריונים מוסכמים, שיעורם: פיתוח המשק ויצירת מקורות לעבודה המפרנסת בקיבוצים הזקוקים לכך. הקרן תהיה מנוף לשיתוף גורמים פיננסיים חיצוניים במימוש מטרה זו.
2. מערכות ערבויות
התנועה תיצור קרן למתן ערבויות מוגבלות ומותנות אשר בה ישתתפו כל הקיבוצים. הקיבוצים לא ידרשו לערוב למערכת זו ויכולתה לתת ערבויות תהיה מותאמת להונה העצמי הנצבר, ובהתאם למשאבים נוספים, ממקורות חוץ ופנים שיגוייסו ויופעלו למטרותיה. האשראי שיגוייס בערבות קרן זו, ישמש בעיקר להשלמת ההשקעות לפיתוח המשק וליצירת מקורת פרנסה. בנוסף תמשיך לפעול קרן השומר-הצעיר למטרות תנועתיות מוגדרות כפי שיקבעו מוסדות התנועה ובאישור הועד הפועל. הקרן תוכל לקבל ערבויות מוגבלות מהקיבוצים לצרכים אלה.
18 במרץ 1991
המלצות ועדת קריטריונים להשתתפות בקמ״ע
1. הבסיס הרעיוני ועקרונות הפעולה עול העזרה והערבות ההדדית, בין קיבוצי התנועה, עודכנו במועצה הנ״א על הערבות ההדדית. הקטעים הנוגעים לעניין מצ״ב.
2. הועדה נקבעה ואושרה ע״י הועד הפועל כדי להציע קריטריונים.
הרכב הועדה: גדעון רבינא - עין החורש שושנה שגיא - געתון עוזי צור - שמיר אראלה אמיר - הזורע אריה הררי - עין החורש יוסי שיין - שריד גיורא אברהם - מגן אברהם הרטמן - מגידו יוסי עמיר - מזרע
3. הועדה קיימה שתי ישיבות ודנה בקריטריונים שישמשו לקביעת ההשתתפות:
א- כלכלי ב־ הרכוש הצרכני
בתחום הכלכלי - חלה התקדמות רבה וכיום בידי המחלקה לכלכלה נתוניו אמינים ומעודכנים שמהווים בסיס טוב לקביעת ההשתתפות. באשר לרכוש הצרכני - לא מצוי בידנו חומר המאפשר התיחסות אמינה ומדוייקת.
נעשה נסי וו לטפל בנכסים הצרכניים כפי שהם מופיעים בספר הרכוש ובמאזניים המתואמים של הקיבוצים.
הסתבר שהשונות רבה כל-כך שאי-אפשר להתבסם על נתונים אלה.
4. המלצות הועדה:
א- הבסיס לקביעת רמת ההשתתפות תהיה ההכנסה הפנויה לחבר (המקור העצמי + הוצאות המחיה), על פי המאזן של השנה הקודמת.
ב- תיקבע דרגת מינימום אחידה לכל חבר בקבה״א, אליה יוסף הסכום המחושב לפי ההכנסה הפנויה. (תת-סעיף אי)
ג- הקיבוצים ידורגו למספר רמות השתתפות, כ- 7-8 רמות. (בהתאם להרצות הנסי וני ו ת הפער בקצוות מגיע ל 1:10).
ד- הועדה ממליצה להתחשב במצב השיכון , כבסיס לתיקון דרגת המס בשולי ים.
ה- הגורמים התנועתיים, העוסקים בנושא השיכון בקיבוצים, יעמידו לרשות הועדה את המידע העדכני לגבי מצב השיכון. מידע זה ישמש פלצרכי תיקון (כאמור בסעיף די לעיל).
5. המשר טיפול
א- לאחר קביעת הקריטריונים, ע״י הועד הפועל, תקבע הועדה את
השלמה לדף
המלצות ועדת קריטריונים להשתתפות בקמ"ע
5 . המשר טיפול
א- לאחר קביעת הקריטריונים, ע"י הועד הפועל, תקבע הועדה את דרגת ההשתתפות לכל קיבוע).
ב- לקיבוצים שירצו לערער על הדרגה שנקבעה להם, תינתן האפשרות להופיע בפני ועדת עירעורים שתיקבע.
(פניה לעירעור לא תשחרר מחובת התשלום עד לבירור)
הצעת תיקון של המזכירות:
בסעיף ד’ להוסיף: שיכוך ובניה צרכנית אחרת.
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר יוס 7 במרץ 1991
הועד הפועל
מ ז כ י ר ו ת
תל-אביב 41400, רח' ליאונרדו דה וינצ׳י 13, ת.ד. 40009, טל. 435222
מס׳
התחשבנות בגין ימי פעילות (הצעת המזכירות)
1 . החוב עבור 90, בהתאם לקריטריונים שהיו מקובלים, יקוזז כנגד חוב הקיבוצים לקרן .
2. החל מינואר 91 תתבצע גביר. ויהיה תשלום במזומן עבור ימי עבודה, חסרים או עודפים. התחשבנות זו תנוהל בנפרד מכל חשבון אחר ולא תהיה אפשרות לקזזה מול חובות או זכויות אחרות של הקיבוצים.
3. המח׳ לגיוס כח אדם תפעל לצימצום הפערים בעתיד, במגמה להגיע למצב בו הפערים לא יעלו על 10%.
4. פעילותם של הי״גמלים נעשית בהתנדבות, אינה מתוכננת בהתאם למכסות או לחובות הקיבוצים ולכן ינוהל רישום הי״גמלים בנפרד ולא יהיר. חלק מסה״כ ימי הפעילות בגינם מתנהלת ההתחשבנות.
גם בעתיד נעודד את בנינו ובנותינו להתנדב להדרכה בתנועה.
5. ההתחשבנות תהיה ב-91 חצי שנתית (בגין אילוצים טכניים) והחל מ-92 אחת לשלושה חודשים.
6. אופן הביצוע של העברות יקבע ע״י הגורמים המקצועיים (שושנה שגיא) כך שיעמוד בדרישות החוק ולא יגרום לנזקים.
7. לאחר שנה ידווח לועד-הפועל על ביצוע ההחלטות.
בעניין הי"גמלים חל שינוי בשנה זו כאשר תקציב קיומם שולב בתקציב התנועה הכללי ואילו ימי עבודתם בקיבוציהם אינם נחשבים כימי פעילות. בהסדר החדש לא נדרש מהקיבוצים לשלם עבור ימי עבודתם כפי שהיה נהוג בעבר.
רשם
אלישע
קבוציהשומר הצעיר אגודה שתופית מרכזית בע"מ
בית המרכז החקלאי. שד' שאול המלך 8 תל-אביב 61400 ת.ד. 40009 טל. 435238 פקס. 03-435469
אל
מרכז המשק הגזבר
ח.י.,
הנדון :עידכון מחירי גז וספקים חדשים
נא להעביר לנוגעים בדבר
א. מחירי הגז בצובר החל מה- 1.7.31 יהיו כדלהלן:
לטון מע"מ ש" ח + 1,023 סופרגז
לטון מע״מ ש"ח + 1,079 פגזג
לטון מע"מ ש" ח + 1,015 אמישרגז
ב. ספקים חדשים :

* נגב קרמיקה רח' אבא הלל 154 רמת גן טל' 03-7529310 תנאי תשלום! שי + 45 מול המחאות,או פקודת מסירה.
הנחה משמעותית על כל סוגי קבוצות המחירים ,לפרטים נא להתקשר לאורי אשכולי או למיכאל גלזר.
8.7.91
בברכה, מיכאל גלזר
10.12.90
מספר 47
ההסדר - תמונת מצב
בימים אלו הוסרו המכשולים מביצוע השלב של הסבת החובות. פירוש הדבר
שבימים הקרובים יקראו הקיבוצים לחתום על הסבת חובם - מחוב לקרן
ולקבוצת תכן לחוב ישיר לבנקים.
לאחר החתימה, יוסדר חוב הקבוץ לבל ״ל ובנק הפועלים, וייעשו הפעולות הבאות:
* הורדת הריבית ל-4.5 אחוז על החוב צמוד המדד. * הסדרת גרייס על הקרן, בשלב זה עד 1993. * מחיקת 30% מהסכום שיועד למחיקה במטריצה.
* הקטנת החוב בשעור עודף הריבית ששולמה (מעל 4.5 אחוז ריבית) החל מ-1.1.89.

פעולה זו חשובה והכרחית בדי להגיע לתמונת מצב נבונה של החוב שעל פיו "תישפט" תכנית ההבראה.
סכומי ההסבה לכל קיבוץ נקבעו בהתאם לחוב לתאריך 30.9.90.

כדי להגיע למספרים סופיים ניהלנו מו"מ ממושך וקשה עם הבנקים בו
ניסינו לקבוע כמה חוב קיבוצים ישאר חוב לקרן, ומי ישארו חייבים.
לגבי ס"ה הסכומים, סוכם ע"פ פנייתנו.
לגבי רשימת הקיבוצים-שחלק מחובם לא יוסב וישאר חוב לקרן- התוצאה
היא פרי פשרה.
"שיפוט״ תוכניות ההבראה
מטרות ה"שיפוט"
1. בחינת התוצאות הכלכליות של 1989-90 ותחזית 1991-92. 2. קביעת איכות התחזית והסקת מסקנות לתוכנית פעולה נדרשת כדי לשפר
את התוצאות.
3. קביעת צרכי המחיקה, כושר ההחזר וגובה הריבית איתה יבול "להתמודד" הקבוץ.
דרך "השיפוט"
עד כה הוחלט על הרכב הצוות שיכלול עד 3 חברים מכל גוף הקבוץ התנועה, הבנק המרכז וכן נציג של מטה ההסדר. תהליך השיפוט טרם נקבע, ונמצא כעת בעיבוד משותף לכל הצדדים.
סוכם על דעת כל השותפים להסדר כי גמר הגשת תוכניות לא יהיה מאוחור מ-31.12.90 וכל מי שלא יעמוד בתאריך, לא יהיה חלק מההסדר. כמו כן סוכם כי שיפוט כל התוכניות, יסתיים לא יאוחר מ-30.6.1991. משמעות החלטה זו ,שיפוט של כ-4 תוכנית בשבוע (זהו מבצע קשה ומורכב כי באותו זמן יתקיימו שיפוטים של קיבוצי תק״ם כמעט במספר כפול). יש להניח כי בחצי השנה הקרובה יהיו מלווי הקיבוצים והצוות הכלכלי, מעורבים בעיקר בפעילות זו.

מבזק כלכלי דף מידע למשק וכלכלה בקבה"א
מימון השקעות והון חוזר לתקופה הקרובה הושגה הסכמה כי קיבוצים הזקוקים לביצוע השקעות מיידיות, אשר למימד הזמן יש חשיבות רבה, יציגו את התוכניות לאישור ומימון גם אם טרם עברו שיפוט תוכנית. כמו כן במקרים יוצאי דופן של צרכי מימון הון חוזר, יהיו הבנקים מוכנים לדיון על בסיס דו"ח רבעוני לספטמבר 1990 ותחזית כספית לחצי שנה הקרובה.
תקציב התנועה
פיגור התשלומים לתקציב 1990 גורם תקלות וביזוי עצמי.
מספר קיבוצים לוקחים לעצמם זכות שלא הוקנתה להם להעמיד את פעילות
התנועה ותאגידיה בפני סכנת הפסקת פעילות.
אנו פונים שוב למזכירויות הקיבוצים לראות עצמן אחראיות לתשלום ולא
להשאיר זאת ל״החלטות" בלתי מבוקורת בשטח.
קמ"ע
קרן מרכזית לערבויות.
אין צורך לחזור ולהזכיר מטרות הקרן והמקורות לבניית ההן העצמי
הביטוי לערבות ההדדית בין הקבוצים הוא, בביצוע ההחלטות שקיבלנו
כולנו. על כל הגזברים שטרם שילמו, לבוא לקרן ולהסדיר את חלקם.
תאגידי התנועה
* נעשה מאמץ רב להסדיר פעיות התאגידים על בסיס כלכלי "עצמאי״. כל התאגידים נתבעו להגיש תוכנית לשנת 1991 שתכלול הן תוכנית עבודה מילולית, הן תקציב על המקורות והשימושים והן תזרים מזומנים כמו כן מאזן 9 חודשים של 1990 ומאזן מתואם של 1989, עדיין נעשית פעולה גדולה להתאמת היתרות בין התאגידים כדי לאפשר עבודה מסודרת ללא אי בהירויות. רכז התאגיד נתבע לנהל התאגיד כך, שלא ידרשו כל מקורות חיצוניים שאינם מתוך הפעילות עצמה - לקיומה. תאריך אחרון לגמר הכנת כל החומר הנדרש הוא 31.12.90.
* הועדה הכלכלית החלה במרתון דיונים על עתידו של כל תאגיד ותאגיד ועל הגישה הכוללת לקיום תאגידים בבעלות התנועה (עד כה הסתיים הדיון בנושא מחלקת הבניה) דיונים אלו עשויים להסתיים עד מחציית 1991.
תעשיה,
1. חוק עידוד השקעות הון, תיקון 39 ("חוק ניסים")
הננו לסכם נושא רווק עידוד השקעות הון / תיקון 39, נכון לסוף נוב'
90 :
א. בימים אלה קבלנו טפסים להגשת בקשה למפעל מאושר למרכז השקעות לפי החוק החדש. עותק אחד נשלח ע"י איגוד התעשיה הקיבוצית לכל מפעל וכן ניתן לקבל אצלנו עותק.
ב. המחלקה לכלכלה ומדור התעשיה קבעו את החבר איתן שפירא, הפעיל במחלקה, להיות המקשר האחראי בנושא חוק עידוד השקעות לתעשיה ותיירות לכל הקיבוצים הפונים אלינו. במקביל יעסוק בכך בתק"ם במדור לתעשיה ראובן, ושניהם ביחד עם ישראל גל ישתדלו להדריך את הקיבוצים בנושא (ראובן החליף את אלי סורקין בתק"ם).
ג. כפי שהדברים נראים כיום, מפעלים מאושרים באיזור ב' יהיו בעלי היתרון העקרי בחוק זה וכמובן מפעילים באיזור ג' - אם יצליחו לקבל מפעל מאושר. באיזור א’ לפי החוק הקודם המענק 38% הוא גורם חשוב ויתכן ולא כדאי לעבור לחוק החדש (אם כי זה 38% רק על ציוד ומבנים) אלא אם הדובר בתכנית עסקית חדשה שהרכיבי ההון החוזר והשווק בה גדולים.
ד. יום ללמוד כמובן את התקנות והחוק ביסודיות ולהכין לפי הצורך
תכנית עסיקית מלאה לפני שניגשים לכל פניה או הילוי טפסים.
אנו נהיה לעזר בנושא זה.
ה. אנו הפנים את תשומת לב המפעלים גם לנושא המו"מ והשימורים במימון מו"פ במסגרת החוק החדש. (חוזר של ״איגוד התעשיה
הקיבוצית״ ועוד) ומציעים לעיין באפשרויות חדשות של מו"פ ואולי גם בשילוב מדענים עולים.
ו. החומר המסביר את הנושאים נמצא ב:
1) חוברת החוק (צבעונית) של מסו"ת בשם ״עסקים בישראל - יוזמה תנופה שגשוג".
2) כמה חוזרים של איגוד התעשיה הקיבוצית.
3) נוסח החוק עצמו.
4) חוברת החוק שחולקה בערב עיון ע"י רואה חשבון יגאל בריטמן.
5) נוסח תיקוני החוק בתדפיס נפרד.
6) תמצית חוקי עידוד השקעות הון - טבלת השוואה.
7) תרשים זרימה לקבלת החלטות - ע"י מדור התעשיה.
אנא "שימו ידכם" על חלק מחומר זה, לימדו אותו, ובמידה ואקטואלי לכם ־ לעבודה !!
2 . תכנית חשיפה לשנת 1990
לפי החלטת הממשלה החל מ1.1.91 יבוטלו הגבלות אדמיניסטרטיביות על
היבוא מארצות שלישיות. שעור המכס יקבע בהתאם למצב התחרות של
המוצר (בדר"כ יעלה) ובמשך 5 שנים ירד עד לביטול.
משמעות החלטה זאת יכולה להיות חמורה מאוד למפעלים מסוימים וחסרת
משמעות לאחרים. בכל מקרה צריך כל מפעל לבדוק לפי סעיפי המכס כל
מוצר וכל חומר גלם בהתאם להנחיות אלה. קיימת למשל אפשרות של
התיקרות חזקה של חומרי גלם מהמזרח הרחוק עקב תוספת מכס מידית
ולאומת זאת חוסר אפשרות לקבל חשבון על מכס זה בזמן יצוא מוצר
מוגמר לשוק המשותף (מבוסס על הסכמי השוק וכ'ו).
ובקיצור, נא ללמוד דחוף את המשמעות לכל מפעל כולל נושאי הטלים
למניעת הצף וכ'ו ולפנות אלינו ו/או ל"איגוד התעשיה הקיבוצית"
ולנסות לטפל בכל מקרה ספציפי.
1 . ענפי בעלי החיים
הממשלה מצהירה וגם מבצעת מדיניות של ביטול התמיכות למוצרי מזון
בסיסיים (חלב, פטם, ביצים). לשנת התקציב 1990 תוקצבו מוצרים אלו
בסך של 183 מיליון ש"ח לפי החלוקה הבאה:
חלב בקר - סבסוד 3% מהמחיר לצרכן - 40 מ' ש"ח .
ביצי מאכל - סבסוד 20% מהמחיר לצרכן - 55 מ' ש"ח.
עופות חיים - סבסוד 22% מהמחיר לצרכן - 88 מ' ש"ח .
הממשלה לא עמדה בייקור המוצרים לצרכן כנדרש ולכן שיעור הסובסידיה
היו כדלקמן:
חלב בקר - 8%.
ביצי מאכל ־ 3%.
עופות חיים - 10%.
תמונת המצב נכון להיום:
ביצים - בוטלה הסובסידיה ועימה גם הפיקוח על המחירים לצרכן.
חלב בקר - יקור המוצרים לצרכן בשיעור ממוצע של 8% בהתאם למדיניות של ביטול הסובסידיה.
הצעדים הנוכחים שנוקט האוצר לביטול הסובסידיות, עשוים להביא לביטול הדרגתי גם של התכנון בענפים וחשיפתם לתנאי שוק חופשי כאשר ענפים אלו זקוקים לסביבה כלכלית יציבה לניצול ההון הרב
שהושקע בהם במשך השנים ולהבטחת העוסקים בהם.
בענף הפטם שוררת אי ודאות רבה המקשה מאד בקבלת החלטות הגיוניות. עם ההחלטה על הרפורמה בענף הפטם למעשה בוטלה התחיבות הממשלה למחיר מוסכם של הפטם. אי אחריות הממשלה על המלאים המצטברים מביא לשינויים דחופים במחיר למגדלים מה שמקשה מאד בקבלת החלטות.
הבג"צים שמונחים נגד מועצת הלול והחלטות המקשות על אכיפת התכנון הביאו ביחד עם הרפורמה לאנדרלמוסיה מוחלטת.
בעת כתיבת שורות אלו מנסים לבדוק הקמת קרן וויסות לעודפים מה שעשוי אולי לגרום להחזרת מסוימת של היציבות.
לפי תחשיבים של המרכז החקלאי הרי הוצאות היצור השוטפות נכון
להיום לק'ג בשר פטם הם כ-2.6 ש"ח. אנחנו מצילים לכל המשקים לבדוק את עצמם היטב, עם התחזיות המצויות בידיהם לגבי המחיר בעתיד, ולנסות לקבל החלטות נכונות לגבי הגידול.
בענף החלב - גם יש מצב לא ברור כידוע, לא אושריה ליל ידי הממשלה הגדלת המכסה הארצית בחלב לשנת 1990.
תחזית הצריכה על בסיס חלבון ב-1990 מתקרבת ל-900 מ' ליטר בעוד המכסה המחולקת עומדת על 840 מ' ליטר.
אנחנו מנהלים דיונים לים משרדי הממשלה בדבר הגדלת המכסה בשנת 1991 לרמה של 925 מ' ליטר.
צריך להמתין ולראות איזה החלטות יתקבלו בחודש הקרוב, בכל הקשור להגדלת המכסות ובתמיכת הממשלה ואח"כ לתכנן צעדנו.
2. מים
הועבר לקיבוצים נייר המפרט את כל ההתפתחויות האחרונות בנושא המים. עצירת הגשמים בימים אלה - מחמיר את המצב ואנחנו מציעים להערך לקיצוץ מקסימאלי כפי שמפורט בדף שנשלח אליכם.
ענייני חקלאות
תוכניות הפנסיה
העברנו הרבה אינפורמציה בנושא, בכנסים ובכתב, שהוכנה על ידי הצוות שעוסק בנושא בקיבוץ הארצי.
פועלים בשטח מספר רב של סוכני ביטוח, המציעים הצעות מפתות ולוחצים לקבל החלטות מהירות. הנושא מורכב ומסובך וספציפי לכל קיבוץ בהתאם למצבו והרכב האוכלוסיה, וכ'ו.
פעם נוספת - אתם מתבקשים לא לקבל החלטות מהירות ופזיזות שיעלו
ביוקר לקיבוצכם.
יש להתייעץ עם אנשי המקצוע בתנועה!
חג אורים שמח.
שיכון לקליטת עליה
נמשכת חתימת חוזה 'השיפוצים עם חברת עמידר להעמדת יחידות דיור לרשות קליטת העל י ה. פרוס במועצות האיזוריות או בחברת עמידר בת״א.
קרוואנים
הוקצבו לתנועה 240 קרוואנים. הקרוואנים חולקו לקיבוצים שהצהירו על
יכולתם לקלוט וגם לתת תעסוקה לעולים.
משרד השיכון יממן את ביצוע התשתית כ-13,500 ש"ח. באמצעות המועצות
האזוריות, הפיקוח יהיה ע"י המח' הטכנית שבמרכז החקלאי.

שיכון
ממשיכים במאמצים לשחרור כספי הזכאויות המוקפאים בבנקים. יש סימנים
"שמשהו זז".
בניה תקציבית
נעשית פעולה להפעלת בניה תקציבית גם בתנועה הקיבוצית. הצלחת פעולתנו מותנית בקצב קליטת העליה בקיבוצים. ככל שהקליטה תגדל תהפך ללחץ חיובי על המערכות בממשלה לאשור הבניה התקציבית אצלנו.
פרושים מיותרים.הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
עיקרי תוכנית העבודה 1991
התוכן:
א. המזכירות
ב. המחלקה לחברה
ג. המחלקה לכלכלה ומשק
ד. המחלקה לחינוך
ה. מחלקת התרבות
ו. מחלקת החטיבה הצעירה
ז. מחלקת הבטחון
ח. "השומר הצעיר" בארץ
ט. "השומר הצעיר" בחו"ל
י. מחלקת ההשכלה
יא. מחלקת הקליטה
יב. המחלקה הרעיונית-פוליטית
* גבעת חביבה
א. יעדים מרכזיים לשנת העבודה 1991
החלטות המזכירות
1. השתלבות במשימה הלאומית של קליטת עליה.
2. מעבר מבלימה לצמיחה כלכלית וחברתית.
3. יצירת כלים וחיזוק המגמה של טיפוח איכויות אנושיות בקיבוץ.
4. גיבוש הסכמה (אמנה) חברתית-רעיונית מחודשת.
5. חיזוק הקשר של הקיבוצים לתנועה וטיפוח מערכות הליווי וההדרכה. לוח זמנים תנועתי :
1. מאי 91 - מושב שני של המועצה הנ"ב.
המושב השני יהיה המשך למושב הראשון, תוך העברת מרכז הכובד של דיוניו לתחום מבנה המשק והניהול הקיבוצי.
2. נובמבר-דצמבר 91 -ועידה.
הועידה תעסוק באמנה חברתית-רעיונית מחודשת. הועידה תסכם תהליך שיש בו מספר שלבים :
המועצה על הערבות ההדדית (יולי 89).
המועצה על עבודה, צריכה ותגמולים (דצמבר 90).
המושב השני של המועצה על המשק והניהול (מאי 91).
הדיון על הקשר עם מפ"ם ועריכת מפקד. (ינואר-יוני 91).
הדיונים לקראת הועידה. (אביב-סתיו 91).
ב. המחלקה לחברה

יעדים לתוכנית העבודה
1. קליטת עליה - השתלבות מחלקת החברה
שיתוף בעולה עם מחלקת הקליטה :
א. קליטה - בית ראשון במולדת.
ב. קליטה - לצמיחה דמוגרפית.
מודעות בקיבוצים.
יוזמות - עיסוק בקליטה - היכרות עם התוכניות.
גיבוש תפיסה מערכתית לקליטה בקיבוץ.
מיפוי צרכים לקליטה לפי הקיבוצים.
למידה - הקליטה בארץ.
צוות מתוך המחלקה יתייחס לחשיבות הנושאים / מחסור בכל נושא, כדי לקבוע סדרי עדיפויות לפעילות המחלקה.
2. שותפות - קיבוץ - בין קיבוצים - תנועה-קיבוץ :
א. שותפות ביו קיבוצים - הידברות לקראת מועצות, ועידות. השתתפות בתהליכים תנועתיים - פעילות ברמה אזורית.
ב. שותפויות על בסיס אינטרסים משותפים - קביעת כללי המשחק.
ג. מידע ותקשורת - הכנת פרוייקט.
ד. המשך - תהליך קבלת החלטות ומבנה ארגוני - סיום הפרוייקט.
ה. פעילות במחלקת החברה בשוטף - משוב דו-כיווני: קיבוצים -מחלקה.
מאגרי-מידע.
פרוייקט משותף בין מחלקות.
ג. המחלקה לכלכלה ומשק
עיקרי תכנית העבודה לשנת 1991
1. כללי:
המחלקה תמשיך למלא את תפקידה בכל תחומי הפעילות ע"י :
א. שימת דגש על הקשר הישיר עם הקיבוצים באמצעות ליווי לפי הצרכים ובהתאם למגבלות כ"א.
ב. קביעת מטרות עיקריות בתוך סדר עדיפות כללי.
ג. שינויים ארגוניים וצמצום מספר המלווים במסגרת מגבלות התקציב החדש.
2. מטרות עיקריות :
שלוש הן המטרות העיקריות, אותן הצבנו לשנת הפעילות הבאה: -
א. עזרה לקיבוצים בכניסתם להליך שיפוט תכניות ההבראה שבמסגרת ההסדר וביצוע המחיקות והפריסות בהתאם לתוצאות השיפוט ולצרכי הקיבוצים.
ב. איתור וזיהוי קבי הקיבוצים הזקוקים לשינויים משמעותיים במבנה הבסיס הכלכלי כדי להבטיח קיומם ותפקודם ברמה סבירה, הן כמשק והו כקהילה חברתית.
ג. עזרה לקיבוצים האלו בביצוע השינויים הדרושים.
3. התארגנות ושינויים :
במשך שלוש השנים האחרונות עברה המחלקה תהליך קיצוץ כ"א (והוצאות אחרות בהתאם) של עשרות אחוזים, זאת בתוך תהליך דומה אותו עברה המערכת התנועתית כולה. תהליך זה יימשך גם בשנה הבאה.
כדי להבטיח קיום שירותים חיוניים, קשר לקיבוצים וביצוע המטרות הנ"ל, ביצוע בסוף השנה שינוי מסויים שמשמעותו שילוב רב יותר של המדור לתעשיה והמחלקה, זאת ע"י איחוד הליווי הכלכלי כללי עם הליווי התעשייתי על כל המשתמע מבחינת גיוס והתאמת הפעילים ובעיקר שיפור יכולת הליווי והקשר לקיבוצים. מבנה זה ייבחן במהלך השנה הבאה וישופר לפי הצורך. והיכולת של המחלקה.
ד. המחלקה לחינוך
יעדים, מדיניות, נושאים על הפרק לשנת 1991 - תשנ"א
יעוד כללי : חיזוק האמונה, הרצון והיכולת של מערכת החינוך המשותף לחנך לערכי החברה הקיבוצית - הקיבוץ הארצי.
מדיניות : להיות יוזמים - במקרו על פי המטרות. בחינה מחודשת של
המערכת החינוכית - התאמת התכנים והמבנה למציאות המשתנה.
דרך העבודה : * ביקורי שטח
* ימי קבלה
* מפגשי מחנכים
* נתוח - מיקוד.
העבודה עם המחנכים וגורמי החינוך בשטח :
דרך כנסים מרכזיים - לימוד משותף וחיפוש דרכי התמודדות חדשים במשותף (כנסי מחככים, כנסי רכזי ביה"ס ומוסדות החינוך, כנסי רכזות הגיל הרך, ימי עיון).
יעדים מרכזיים :
1. קליטת העלייה ־ בכל המערכת החינוכית שלנו. היערכות לשילוב הילדים העולים בבתי הילדים שלנו.
2. שינויים במבנה החינוכי וההשלכות החינוכיות:
* בגיל הרך - יחידות חינוכיות מורחבות.
* חברות הילדים - מיזוג בתי הספר - התאמת העקרונות החינוכיים שלנו למסגרות המבניות החדשות.
* גיל הנעורים - בדיקה מחודשת של חברת הנעורים, גודל היחידה
החינוכית, והצעת מודלים שונים.
3. קליטת חברות נוער.
4. קליטת ילדי חוץ - במסגרות השונות.
5. המעבר ללינה המשפחתית - היערכות חינוכית וקהילתית.
6. המצב הכלכלי - משמעות השותפות ביו הקיבוצים.
7. הקבוצה החינוכית.
8. שיתוף פעולה ביו-מחלקתי - במסגרת המבנה הענפי שהולד ומוקם בימים אלו.
ה. מחלקת התרבות
מחלקת התרבות עברה השנה שינויים וצמצומים, וכתוצאה מכך בנינו את תכנית-העבודה במסדרת שונה מהשנים הקודמות.
ההבדל העיקרי הוא בשינוי תפישה. אם עדעתה היה עיקר עבודתנו מבוסס על ביקורי הפעילים בקיבוצים, פגישות עם פעילי תרבות וייעוץ ברמת הקיבוץ - אנו מתרכזים עתה בעיקר במסגרות איזוריות, הנפגשות לעתים קבועות, ומקיימות דיונים, דיווחים והמלצות על אירועי תרבות ויוזמות שונות.
באיזורים אחדים מופעלת פעילות זו ביוזמתו וארגונו של רכז-התרבות האיזורי, אולם ברוב האיזורים עלינו ליזום ולארגן את הפעילות. חברות המחלקה משתתפות בפגישות אלו בקביעות.
גם הסמינרים שלנו מכוונים מעתה להתארגנות האיזורית, לעידודה ולהכוונתה.
הפעילות השוטפת:
א. סמינרים:
באוקטובר-נובמבר התקיים, כבכל שנה, הסרתב"ק, שהוא הסמינר המרכזי שלנו. גם השנה היתה לו הצלחה רבה. לצערנו, היה מספר המשתתפים מהקבה"א נמוך מאד - 14 מתוך 35 בלבד.
בינואר ־ סמינר רכזי חגים.
בפברואר - סמינר רכזי תרבות של ההתישבות הצעירה.
במרץ - סמינר ליוצרים צעירים.
במאי - סמינר האביב לרכזי התרבות.
כמו כן מתקיימים, לאורך כל השנה, ימי עיון. לקראת החגים, וימי עיון לרכזי תרבות. כל הפעילות הזאת משותפת לנו ולתק"ם ומתבצעת ברובה בגבעת חביבה.
ג. עבודה עם מחלקות אחרות :
1. עם המחלקה לחברה - השתתפות בסבב הבין-מחלקתי בקיבוצים.
בכוונתנו..גם.להופיע בכנסי המזכירים באיזורים, להעמקת
מודעות המזכירים לבעיות הפעילות התרבותית בקיבוצים.
2. עם "השולחן הרוסי" - עזרה בארגון ביקורי עולים חדשים
בקיבוצים בחגים.
3. עם "מורשת" ־ ארגון עצרת יד-מרדכי.
4. עם ארגוני האמנים - השתתפות פעילה בפעולותיהם של
הארגוניים,.וכן.סיוע וייעוץ לאמנים ולקיבוצים בכל מקום ובכל
מקרה שהדבר מתבקש.
5. עם הברית - השתתפות בארגון האירועים לכבוד שנת ה-80 לתנועה הקיבוצית, וארגון יום ההתישבות הקיבוצית בפסטיבל ישראל (מאי 91). ניהול ופיקוח על הגופים האמנותיים (להקת המחול, התיאטרון וכוי; פיקוח וסיוע למדורי התרבות הקשורים בברית.
וכתוצאה מהקיצוצים :
חנות הספרים נסגרה, בהוראת השלטונות, ומכירות החומר המודפס (בתחום התרבות) עברו אלינו - תפקיד נוסף למזכירת המחלקה.
מדור הייעוץ וההדרכה קוצץ ב-25% לעומת שנת 90, הרכב קוצץ בהתאם, וניידותנו נעשתה מוגבלת יותר.
הוצאת חומר מודפס חדש הוגבלה מאד, ועל הקיבוצים לשלם כעת בעד כל מוצר המגיע אליהם- החל מההגדות של פסח (בעברית, אנגלית ורוסית) וכלה ב"ידיעון" ובני דודין. (כתוצאה מכך קטנה מאד כמות החומר המגיע לקיבוצים, דבר המצמצם את עושר הפעילות).
למרות כל האמור לעיל, מנסה המחלקה לתת לכל לקוחותיה (רכזי התרבות, אמנים, מזכירים, משק"יות וקצינות חינוך ותרבות, ועדות-תרבות של מוסדות-החינוך, מתנ"סים ועוד...) את מקסימום השירות.
ובהעלאת רמת התכנים ושמחת היצירה - ננוחם.
ו. ח"צ הקבה"א
תכנית עבודה ל-1991
מטרה אסטרטגית :
הגדלת מספרם של הצעירים הרואים בחיים במסגרות קיבוציות-שיתופיות אתגר אישי וחברתי, והבוחרים ליטול חלק באחריות על ההווה ועל עיצוב העתיד טל מסגרות אלה.
תכנים:
שימוש בנושאים ובשאלות אקטואליות ורלוונטיות לכל קבוצה כמנוף ללימוד, בירור ועשייה משתפת.
קבוצה נושא מרכזי
המשתחררים הנושא: בחירה.
איך בונים "משקפים" לבחירה? מה הנושאים העומדים לבחירה? (חו"ל, לימודים, קיבוץ-עיר, בו/בת זוג).
השבים הנושא: השכלה. תעסוקה וקיבוץ
רצונות אישיים מול צרכי המשק.
דגמי תעסוקה קיבוציים אפשריים.
איך לוקחים אחריות.
הנושאים (באחריות) הנושא: יזמות חברתית
עידוד יוזמות חברתיות.
רכישת כלים להתמודדות במילוי תפקידים בקיבוץ ובתנועה.
פירוט הסמינרים - ברמה הארצית :
1. סמינר חוזרי צבא - לקבוצת המשתחררים - בנושא: בחירה. 3 מחזורים בשנה.
2. סמינר ”מפתח" - לקבוצת השבים - בנושא: השכלה ותעסוקה בקיבוץ. 3 מחזורים בשנה.
3. סמינר יזמות חברתית - לקבוצת הנושאים באחריות - הכשרה למילוי תפקידים בקיבוץ ובתנועה. סמינר שנתי.
4. סמינר חברתי-תרבותי ליחידים, גילאי 35 - 25. 2 מחזורים בשנה.
פעילויות נוספות ברמה הארצית:
1. מרקם - צוות צעירי הקבה"א - בתדירות של אחת לחודש/ חודש וחצי בנושאים רעיוניים-פוליטיים.
2. גילאי -+ 35 (באחריות מזכירי הקבה"א) - בתדירות של אחת לחודש
וחצי, בנושאים שעל סדר יומה של התנועה.
3. מפרש שנתי - קיבוץ מחר - במשותף עם התק"ם.

פעילויות ברמה הפנים־קיבוצית :
עבודה בתוך הקיבוצים. שימת דגש על מעבר השנה מפעילות ארצית לפעילות בתור הקיבוצים.
יתרונות למהלך הזה :
א. מגע עם כמות רבה יותר של צעירים (באופו משמעותי).
ב. עלויות זולות בהרבה.
ג. סיכוי לעבודה מתמשכת, ולא אקט חד־פעמי.
ד. עבודה עם צעירים אשר בונים את חייהם במשותף.
מטרה שנתית :
כניסה באופן משמעותי לכ-30 קיבוצים, אשר היוזמה והנכונות מגיעה מהם, ואפשר לגבש עבודה התחלתית סביב גרעין של מינימום 10 צעירים.
פעילויות ברמה האיזורית :
עבודה באיזור אחד, איזור "פילוט", שבמידה ויהיה מוצלח, יהווה מודל לחיקוי, ובשנה שלאחר מכן תורחב הפעילות גס לאיזורים נוספים.
האיזור עדיין לא נבחר.
שיטת השיווק : -
שיווק ישיר, אישי, לכל צעיר וצעיר בקבה"א.
בהנחה שהגופים "המטפלים", קרי ועדות צעירים ובנים, הינם לעתיד גופים אשר חוסמים אינפורמציה, עברנו השנה לשיווק ישיר, כל צעיר וצעיר מקבל אינפורמציה ישירה על הפעילויות הרלוונטיות לגביו.
שיטת הרישום / איסוף אינפורמציה :
רשת מיחשוב מרכזית, אשר בה אגורה אינפורמציה על כל צעיר בקבה"א עד גיל 35. האינפורמציה כוללת גיל, מצב אישי, לימודים, מקום הימצאות עכשווי, מצב משפחתי וכוי. כך נעשית העבודה לפשוטה יותר ויעילה יותר.
ז. מחלקת הבטחון
המטרות
א. הכנה לקראת צבא :
1. הרחבה והעמקת ההכנה לקראת הצבא.
2. הכוונת הבנים והבנות לשירות משמעותי ולמיצוי הפוטנציאל.
3. העמקת המודעות בבנים ובבנות לחשיבות הבחירה במסלול הנח"ל,
כחלק חשוב בתרומתנו להתיישבות הצעירה, מסלול המחבר את הצבא עם ההתיישבות.
4. העמקת המודעות בחשיבות פעילות הגדנ"ע.
ב. ליווי בזמן הצבא:
1. הרחבת מעגלי ליווי החיילים בזמן הצבא בשיתוף עם הקיבוצים.
2. הרחבת מעגלי החותמים לקבע.
3. מיסוד מערכת הטיפול בנפגעים וקביעת נוהלי עבודה.
4. הרחבת הקשר עם גורמי הצבא השונים.
6. ביקורים יזומים שלנו אצל החיילים בצבא.
6. הרחבת פרוייקט חיילים בודדים ומאומצים.
ג. בטחון היישובים:
1. מעקב בנושאי הבטחון השוטף בישובים, דגש מיוחד בישובי קו העימות ובהערכות לשעת חירום.
2. קשר ביו צה"ל, מג"ב, משטרה, סוכנות, משרד הפנים - כלפי היישובים.
3. ייצוג הקבה"א בועדת הבטחון של המרכז החקלאי.
4. קידום אימוני גדנ"ע של כיתות י"א במוסדות החינוך של הקבה"א - מבחינת ההיקף והתוכן, תוך מתן דגש על אימון בטחון הישוב.
5. העברת כח-אדם לתגבור הגמ"ר בישובים.
6. קידום פרוייקט "המתמידים” בקבה"א.
ד. דגש על נושא האב"כ.
ד. כללי:
1. בחינת הצורך בחידוש פעילותו של ה"חוג לבטחון"- תכנים ומסגרת.

2. השתלבות בהקמת "ענף צעירים".
3. בחינה ארגונית של מחלקת הבטחון, תוך השתלבות עם מסגרות
מקבילות בתק"ם ובמרכז החקלאי.
ח. השומר הצעיר בארץ
יעדי "השומר הצעיר" בארץ לשנת 1991
מבוא:
תנועת השומר הצעיר מחנכת נוער בערכיה להגשמה בקיבוץ במציאות קשה ומורכבת, תוך התמודדות עם משבר בחברה הישראלית, בקיבוץ, ובתחרות עם גורמים נוספים. צמצום משאבים ומשלחת קטנה, יחסית, וכן ירידת מספר החניכים בשנים האחרונות, מחייבים התמודדות קשה בחזיתות רבות בעת ובעונה אחת : -
1. הכשרת המשלחת
הרחבת הליווי החינוכי של המשלחת והעמקת התכנים הרעיוניים-פוליטיים של התנועה, ביצוע תוכנית המפעלים והסמינרים התנועתיים, הקמת מרכז הדרכה פעיל וספריות הדרכה ממוחשבת, בניית תכנית הדרכה רעיונית רב-שכבתית בשלוש רמות התייחסות:
א. לחניכי השכבות ה-י"ג
ב. לחברי המשלחת (י"גמלים, חל"תים)
ג. לחברי הנהגה (שליחים, רכזי איזור, חברי הנהגה).
2. הגדלת המשלחת ושינוי הרכבה
גיבוש דרכים לפעולת תנועת הנוער במציאות של שנות ה-90 וגיוס משאבי אנוש איכותיים:
א. גיוס איכותי של בני קיבוץ לשנת הי"ג.
ב. שילוב חניכי התנועה העירונית (גרעיני הדרכה) במשלחת והגדלת
מספר חניכי הגוף הבוגר בקו העירוני.
ג. גיוס חוזרי צבא כשליחים בקינים (בניית חלופות למסלולי צעירים) ושילוב סטודנטים בתנועה.
3. הקו הקיבוצי
גיבוש תפיסה חדשה לקו הקיבוצי והעמקת הפעילות התנועתית במוסדות,
בניית תהליך רב-שנתי לקראת שנת הי"ג דרך מסלולי הסמינרים
למעוניינים בשכבות י'-יא'-יב' ודרך הקמת חוגי ענייו רב-שכבתיים.
4. קליטת עליה
הערכות לקראת שילובם של בני העולים החדשים כחניכי התנועה, פעילות
תנועתית אזורית במסגרת הקינים התנועתיים, בריכוזי עולים. הקמת 2-3 גרעיני עולים, הכשרת בנות במש"קיות עליה במסגרת השרות בנח"ל.
הקמת 2-3 קומונות יב' - שילמדו בעיר ויעסקו בקליטת עליה.
5. נושא משותף
העלאת סוגייה רעיונית מרכזית לכלל חניכי התנועה החינוכית לשנת העבודה תשנ"א. הנושא המרכזי שנבחר על ידי החניכים הוא: "השוה"צ כאלטרנטיבה תרבותית". לנוכח מלחמת התרבות בתוך החברה הישראלית, עלינו לחדד את המסר הייחודי שלנו - מסר ציוני-יהודי-חילוני של תנועת השומר הצעיר.
קיום מועצה של התנועה בנושא - קליטת העולים.
6. גרעיני הגשמה
א. העמקת השילוב החינוכי-רעיוני של מחלקת גרעינים בהנהגה הראשית של השוה"צ.
ב. הגדלת שכבת הי"ב בתנועה ל-800 חניכים והקמתם בפועל של 20 גרעיני הגשמה.
ג. כניסה למקורות נוער איכותי.
ד. בניית תכניות עבודה כחלק ממערכת תכנית ההדרכה הרב-שכבתית לשכבות י"א-י"ד, כולל תכנית חינוכית לחוות ההכשרה.
ה. המשך גיבוש מסלול הנח"ל החדש וגיוס מלווים חינוכיים לפרקים השונים במסלול.
ו. הקמת חוות הכשרה בסוף המסלול הצבאי.
7. הפריסה התנועתית
בדיקה מחודשת של פריסת הקינים העירוניים לנוכח שינויים דמוגרפיים בריכוזי הנוער בערים - פתיחת קינים חדשים.
ט. "השומר הצעיר" בחו"ל
יעדים של פעולת תנועת השוה"צ בחו"ל
1. המשך וחיזוק גורם ההגשמה בתנועה :
* גיבוש גרעין תנועתי בארגנטינה לאחר השלמת ניר-יצחק.
* המשך העליה של בוגרי התנועה הברזילאית ליקום.
* גיבוש גרעין דרום אמריקאי.
* גרעין בהתהוות בתנועה האוסטרלית (ניר-עוז / גזית).
* גרעין סטודנטים/בוגרים מצפון-אמריקה - משלחת תבקר בארץ
בתחילת ינואר (עין-דור).
* ריכוז, טיפול ועידוד הקשר עם בוגרים־עולים בצורה אינדיבידואלית (עליה משולבת עם לימודים).
2. גיבוש ומיסוד מסגרת חטיבת הסטודנטים שהקמנו בחו"ל במהלך שנת 1990 בעקבות מועצת הסטודנט בינואר 90.
3. לחזק את התהליך של קשר עם הקהילות בהן אנו פועלים ולהוות גורם פעיל בחינוך היהודי-ציוני בגולה בכלל, ובתנועה הציונית בפרט.
4. באותם מקומות שניתן (הרחבת סעיף 3) אנו נמשיך לפתח את רעיון
מועדון צוותא בקהילה המאחדת בתוכה את כל משפחת השוה"צ (מבוגרים ־
הורים צעירים, סטודנטים ־ התנועה החינוכית - מסגרת גן בחינוך משלים).
5. חיזוק הפעולה במזרח אירופה - הרחבה בהונגריה, פיתוח בסלובקיה,
פעולה בבריה"מ מעבר לפרוייקט השליחים־מורים,.תוכניות יהודיות -הקמת מרכזי "ידידי הקיבוץ" ועוד.
6. המשך הפעולה של גיוס כספים למימון הפעילות הרחבה שלנו בחו"ל
ובמקביל - הורדה בהוצאות.
א. שליחויות משולבות עם מחלקות של ההסתדרות הציונית.
ב. העסקה חלקית של שליחינו במרכזים קהילתיים ומתנ"סים.
ג. הקמת ועד הורים למימון חלקי של מוסד השליחות.
ד. צמצום מפת השליחות והחלפת "שליחים יקרים" ב"שליחים זולים"
יותר.
7. במשך השנתיים-שלוש האחרונות תקציבנו קוצץ דרך הקבה"א והסוכנות
בכ-50%, הדבר היה קשה ויחד עם זאת מוצדק. היום נחוצה לנו תקופת יציבות במערכת כדי לממש יעדים ולבצע משימות. בתנאים של אי-ודאות מתמדת עצם הענין נפגע קשות ואין ניצול מירבי של ההשקעה.
הנהגה עליונה
י. מחלקת ההשכלה
1. הנחות יסוד
א. בעולם המערבי המתקדם מתחוללת מהפכה השכלתית-תרבותית-טכנולוגית-כלכלית ומדעית שתלד ותגבר בעשור הקרוב. על הקיבוץ הארצי לפגוש את התהליכים ולעכל אותם לתוך ריקמת החיים השיתופית - הקיבוצית.
ב. איכות, מצויינות, מיצוי וטיפוח הפוטנציאל האישי, יצירתיות,
ניהול מקצועי, מנהיגות - הוא שם המשחק.
ג. חברה משכילה - שרוב חבריה יהיו בעלי השכלה על-תיכונית,
תחייב שינויים במבנה הכלכלי-תעסוקתי של הקיבוץ.
2. מטרות המחלקה להשכלה בשיתוף ובתיאום עם מחלקות אחרות -
העלאת הקיבוץ הארצי "מדרגה איכותית" בכל התחומים.
א. טיפוח איכויות אנושיות בקיבוץ בתחומים שונים וברמות שונות - (השכלה, קידום מקצועי, חברה ומשק) [החלטות מזכירות הקבה"א - 23.9.90] .
ב. להגיע להשכלה על-תיכונית לכלל חברי הקבה"א ברמות שונות.
ג. קידום האוכלוסיה שלא סיימה השכלה תיכונית.
ד. נטילת יוזמה ואחריות בנושא משאבי האנוש בקיבוצים ובתנועה,
תוך מתו תשובה מקדימה לתהליכים.
ה. חיפוש דרכים ויצירת תנאים למיצוי הפוטנציאל היצירתי וטיפוח מצויינות ואיכותיות של חברי הקיבוץ ובמיוחד של הדור הצעיר.
ו. גיבוש "אופק תעסוקתי" לחברים המסיימים לימודיהם "מקורות תעסוקה ופרנסה".
ז. הכשרת עתודה תנועתית ברמה הגבוהה ביותר בכל התחומים.
ח. מציאת דרכים לשילוב בעלי ההשכלה הגבוהה (בעלי תארים מתקדמים), במחשבה משותפת - בנושאים העומדים על סדר היום התנועתי.
פעילויות יזומות לשנה הקרובה (בנוסף לפעילות הרגילה)
א. הכנת דיונים וגיבוש עמדה סביב מספר נושאים שעל סדר היום:
(1) היחס ללימודים לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי),
גיבוש עמדה - לגיטימציה ועידוד.
(2) האופק התעסוקתי הרצוי לצעירים ויסיימו לימודיהם בקיבוציהם (הקשר ביו השכלה ותעסוקה).
(3) שילוב בעלי השכלה אקדמית ובוהה במשק הקיבוצי.
(4) הצגת מודלים השכלתיים שוכיט (מסלולי צעירים ואחרים).
(5) הצעת מודל לרישום ומעקב אחיד לקבלת פרופיל השכלתי של קיבוץ.
(6) אחוז המשתלמים.
(7) מקורות מימון כוספים לצרכי ההשכלה הגבוהה.
(8) טיפוח המשאב האנושי באחריות הקיבוץ (ולא הפרט).
ב. כנס אקדמאים חברי הקיבוץ הארצי - הנושא: האקדמיה והקיבוץ.
מפגש בין תחומי - סדנה לחשיבה בין-תחומית.
יצירת "במה" להצגת עבודות מחקר של חברי הקיבוץ הארצי בנושאים שונים.
ג. ליווי ומפגשים עם חברים שהתנועה משתתפת בהוצאות לימודיהם.
מפרשים עם חברי הקיבוץ הארצי במוסדות המשותפים (אורנים, רופין, סמינר הקיבוצים).
ד. מעורבות לשיתוף פעולה בין-תנועתי (תקיים - ברית - "מקלעת")
ה. הכנת מסלול להכשרת מנהיגות - בניית מנהיגות חברתית-כלכלית-אינטלקטואלית בקיבוץ הארצי תוך 5-10 שנים.
ו. יוזמה להכשרת חברימ/ות כעתודה לתפקידי מפתח במוסדות
המשותפים בכל התחומים (כלכלה, חינוך, פוליטי, מינהלי),
בני 30-40 "מוח פורה".
ז. עידוד מעורבות וליווי מודלים בקיבוצים בנושאים שונים
הקשורים לטיפוח איכויות אנושיות.
ח. מחשבה על סדר עדיפויות תנועתי להכשרה - כמו חקלאות, כלכלה, טכנולוגיה, ניהול, מדעי המדינה.
ט. גיבוש הצעה וטיפול בהסבה מקצועית לגיל הביניים (בעיקר
לחברות ), ולבילוי זמן פנוי - תעסוקה והעשרה- יצירת קטלוג
תעסוקתי לקיבוץ.
י. קורס ניהול.
י"א. מחלקת הקליטה
תכנית עבודה לשנת 1991
המטרה:
צמיחה דמוגרפית של הקיבוצים, תוך השתלבות במשימת קליטת העלייה ובמגמה לשמור, לפחות, על משקלנו באוכלוסיה. (תוספת של לפחות 10% לאוכלוסית הקבה"א).
התכנית:
א. תגבור הצוות, גיוס דוברי רוסית והכשרתם. גיבוש צוות ודפוסי עבודה.
ב. שיפור הדרכים לבחירה ומיון המצטרפים לקיבוץ.
ג. היכרות עם מאפייני העליה והעולים.
ד. יצירת אקלים מתאים ומודעות לקליטה בקיבוץ.
ה. ליווי הנקלטים.
ו. שרטוט תכנית הקליטה.
היקף קליטה שנתי משוער
4400 סה"כ משוער
%10 מאוכלוסית הקבה"א.
י"ב. המחלקה הרעיונית פוליטית
דגשים בפעילות לשנת 1991
בשנת הפעילות הקרובה, 1991, תמשיך המחלקה לראות את עיקר ייעודה בשתי חזיתות עיקריות:
* העמקת הפעילות הרעיונית והמודעות הפוליטית בתוך הקיבוצים, מצד אחד;
* והגדלת המעורבות וההשפעה של התנועה במגזרים שונים של החברה הישראלית - מצד שני.
מדר העדיפויות שקבעה לעצמה התנועה לשנת העבודה הבאה, והאירועים הפוליטיים המתרחשים סביבנו, במדינת ישראל, מחייבים את המחלקה לשים דגש מיוחד במספר תחומים :
א. הגברת המעורבות הפוליטית של חברי הקבה"א
המחלקה תעטה מאמץ להגדיל את מספר חברי הקבה"א המעורבים בפעילות רעיונית בתוך הקיבוץ ובעטייה חברתית-פוליטית מחוץ לקיבוץ. בכוונתנו להביא לשינוי הרכבה ודפוסי-עבודתה של הועדה הפוליטית בקיבוץ, וליצור מבכה איזורי, לריכוז מאמץ ופעילות משותפת טל מספר קיבוצים בהתאם למיקום הגיאוגרפי ולייחוד האיזורי.
ב. התפקדות חברי הקבה"א למפ"ם
הבחירה האיטית בחברות במפ"ם מהווה שינוי משמעותי בנוהלים שהיו מקובלים בתנועה עד היום. יהיה עלינו להשקיע מאמצים רבים, מקוריות ויוזמה כדי שהתהליך, אשר יימשך מספר חדשים, אכן יקיף את מירב החברים וישיג, עם סיומו, את המטרה העיקרית: חיזוק ההזדהות והמעורבות האיטית של חברי הקבה"א בקביעת דרכה ובפעילותה של מפ"ם,
כזרוע פוליטית למאבקנו החברתי, הכלכלי והפוליטי.
ג. קליטה חברתית-פוליטית של העולים החדשים
המחלקה הרעיונית-פוליטית מעורבת כבר מספר שנים בקליטה חברתית של עולים חדנים באמצעות המדור ליהודי בריה"מ, הקיים במחלקה. כיום נדרשת פעולה בהיקפים שלא הכרנו. בתאום עם מחלקות וגופים אחרים בקבה"א, העוסקים בתחום זה, ובשיתוף פעולה עם מפ"ם, ננסה להגיע לכך שבכל קיבוץ יהיה צוות האחראי למעורבות החברים ביצירת קשרים קבועים עם מרכזי קליטה ואולפנים, אירוח בקיבוץ ואימוץ משפחות,
כדי לקרב אותם אל אורחות חיינו והשקפת עולמנו.
ד. פעילות איזורית במסגרת מועצות הפועלים של ההסתדרות
בעקבות השתתפות חברי הקיבוצים בבחירות למועצות הפועלים, ולאחר שנה שלמה של התארגנות ושינוי מבנה הפעילות האיזורית בהסתדרות,
עובדים כיום מספר חברי הקבה"א (בשכר) במועצות הפועלים האיזוריות.
יחד עם התקיים, עלינו ליצוק תוכן משמעותי במסגרת זו, ולהביא לשיתוף פעולה של כל הגופים באיזור (מועצות מקומיות, מפעלים איזוריים, מכללות ועוד), כדי ליצור קהילה איזורית דינמית ויוצרת,
לטובת כל תושבי האיזור.
17
ה. השתתפות במאבקים ציבוריים פוליטיים
הקבה"א ישתף פעולה עם מפ"ם ומפלגות אחרות, עם התק"ם, עם תנועות מחאה וגופים שונים אד-הוק, בהתאם למאבקים הציבוריים־פוליטיים שיהיו על הפרק.
צפויות לנו מספר חזיתות : -
1. המשך המאבק לשלום -
ע"י חתירה לתהליך מדיני, שישים קץ לאינתיפאדה בשטחים ויפתח לכולנו אופקים חדשים.
במקביל, נפעל יחד עם ערביי ישראל, למניעת אפלייה והשוואת זכויותיהם האזרחיות, הלכה למעטה.
2. התנגדות לכפייה הדתית -
ע"י גיוס דעת-הקהל והכנסת להכשלת חקיקה הנובעת מסחטנות ועייי מאבק למען יהדות חופטית, דמוקרטית ופלוראליסטית, והפרדת הדת מהמדינה.
3. מאבקים חברתיים כלכליים -
להבטחת עתידו הכלכלי של המשק הקיבוצי ועתידו של החקלאות והתעשייה בכלל, כדי שניתן יהיה לקלוט את העלייה הגדולה ללא הגדלת הפערים, המצוקות והעוני הבלתי נסבלים כבר היום.
ו. פעילות חינוכית
המחלקה מייחסת חטיבות רבה לפעילות רעיונית-פוליטית בקרב הנוער, גם במוסדות החינוך של הקבה"א וגם בבתי ספר עירוניים.
בראשית השנה נסיים, במסגרת "צוותא נעורים", הכנת תכנית חינוכית להתמודדות עם השלכות האינתיפאדה. עמותת "צוותא נעורים" תעבור לפעול בגבעת-חביבה. יחד נשקיע מאמצים להגברת העיסוק והמעורבות של בני הנוער בנושאים האקטואליים במדינת ישראל של שנות ה-90.
בוודאי נעסוק השנה בנושאים רבים נוספים, ואולי תהפוכות הזמו (המקום אף יחייבו אותנו להעתיק את הדגש לכיוונים אחרים. נעשה הכל כדי להיות נאמנים לתפקידה המרכזי של המחלקה: -
חתירה לכד שמירב החברים יהיו מעורבים בגיבוש דרכנו הרעיונית והפוליטית, ובמאבק מתמיד על הגשמתה.
"עוד הדרך רב ורבה המלאכה..."
תכנית העבודה והצעת התקציב של גבעת-חביבה לשנת 1991
התכנית מציגה את המטרות, הפעילויות והיוזמות של כל תחום פעילות בנפרד ואת חלקו של הקבה"א בכל אחד מאלה.
עיון בתקציב מלמד :
א. על גידול בהיקף הפעילות הכוללת של הגבעה וגידול בתקציב בהתאם.
ב. על ירידת חלקו של הקבה"א בתקציב הגבעה - 22% בלבד !
ג. ירידה במספר פעילים (ושכירים).
מקורות המימון הנוספים :
* קרנות ותרומות של מוסדות ויחידים בארץ ובחו"ל.
* משרד החינוך.
* שכר לימוד ודמי השתתפות בקורסים וסמינרים.
* הכנסות מאירוח גופים חוץ־תנועתיים מהארץ ומחו"ל.
הערות מס' פעילים יוזמות חדשות פעילויות המטרות שם המרכז/מכון
מרכז השתלמות למורים בציונות, מתוקצב ע"י משרד החינוך. בתכנית משתתפים בי"ס: מבואות עירון, מעין, רמות-חפר, רעים, פרדס-חנה, ג.ח. מאוחד. 16.5 מכון ציונות, השתלמויות למורים בנושא הציונות, השתלמות למורים בשנת שבתון מחקרים, טיפוח קשרים עם מכוני חקר. פירסומים מדעיים, הוצאת "יעד", תיעוד ארכיוני. תעוד וחקר הקבוץ-הארצי, מפ"ם, תנועת-העבודה, תנועות הנוער בארץ ובגולה. מת"ח - יד-יערי והארכיונים.
סה"כ ימי שהות צפויים כולל השוה"צ בשנה 91 -32,800. מימוך סדנת מנהיגות 20 משתתפים ע"י קרן כיגן. 3.5 בניית מרכז הדרכה משותף לקבה"א ומפ"ם. סדנה למנהיגות ערבית צעירה (לאורך כל השנה). סמינרים, ימי עיון, סדנאות, ליווי קבוצים חבורה רעיונית, תכניות העשרה לבי"ס תיכון. לתת כלים מתודיים לקבוצים, לתנועות-הנוער, למפלגה. מרכז הדרכה. מרכז רעיוני. מרכז סוציאליסטי. המרכז ליהדות. השוה"צ. מדור המוסדות.
למכון הערבי שלוחה בנהריה, סה"כ 10,000 ימי שהות בפעילויות המכון בשנה (91). 6 השתלמויות מורים בשנת שבהון. פעילות משותפת עם מוסד ואן-ליר ובית שמואל. 2 כתות מזרחניות. השתלמויות מורים. קורסים לפעילי חינוך בבי"ס ערביים. קורס לדו-קיום ודמוקרטיה. קורם נשים. חוג המזרח התיכון. מועדון המורה. (מלתקא אלמעלם). קורסים לערבית. ימי העשרה לתמידי בי"ס תיכון. לפעול למען יתר הבנה בין יהודים וערבים. מכון ללימודים ערביים
-19-
הערות מס‘ פעילים יוזמות חדשות פעילויות המטרות שם המרכז / מכון
פרוייקטים: י"מ = ילדים מלמדים ילדים. מפגשי י"א. הפעלת מרכז מידע בנושא ערביי ישראל והדרכה בעבודות-גמר ועבודות סמינריוניות. מחקר עכשוי. פירסומים. מכון ללימודים ערביים
לא מתוקצב ע"י הקבה"א סה"כ 11,400 (91) 5 סמינרים לעולים מרוסיה סמינרים, סדנאות, ימי עיון- בג"ח ובקבוצים. פעילויות עם ההנהגה-העליונה, מדריכי חו"ל, רפורמים ואחרים. אולפו לעברית לנקלטים בקבוצים. סיוע למצטרפים לקבוץ ומתנדבים, ולמבקרים מחו"ל להכיר את החברה הישראלית, הקבוץ, יהדות העולם, ציונות והיחסים בין יהודים וערבים בישראל. מקו"ר-מרכז קבוץ ורעיון + לימודי עברית.
ימי שהות בשנה. אולפו לעברית לרוסים 3 כתות בוקר 1 כתת ערב. הוצאת חומר כתוב ברוסית על הקבוץ וישראל. קורם לשפה הרוסית תיירות פוליטית ארגון של סמינרים משולבים עם סיור בארץ לקבוצות מחו"ל.
סה"ב כ-10,000 ימי שהות בשנה. פעילים במורשת ת"א. ימי עיון והעשרה לתלמידי תיכון. הכנת קבוצה לביקור בפולין. הנחלת מורשת השואה והמרד. מורשת
הערות מס' פעילים 4.5 יוזמות חדשות פעילויות המטרות שם המרכז/מכון מרכז אמנויות
משתתפים 450 תלמידים בכתות הנוער יהודי-ערבי משתתפים 75 תלמידים. לא מתוקצב ע"י הקבה"א. סדנת הדפס. השתלמות מורים בשנת שבתון. לציור, פיסול, צילום פיסול רך, וידיאו, קרמיקה, הדפס משי, גרפיקה, צורפות, רקמה, כתיבה יוצרת. השתלמות למורים. סדנא לאמנים. יצירת מרכז תנועתי להוראת האמנויות בקרב חברי הקבה"א וישובי הסביבה. מקום מפגש ללימוד ותצוגה לאמנים - יהודים וערבים תושבי ישראל והשטחים.
סה"כ ימי שהות -8,300 (91). השתלבות בעבודה עם מתנסים, ההסתדרות, צה"ל ואחרים. מחזורי נופש ועיון בחופשות חגים וסופי-טבוע. השפעה על אוכלוסית חוץ־תנועתית. מקור מימון לפעילות תנועתית. ימי עיון וסמינרים חוץ תנועתיים.
יחסי חוץ וציבור, הדרכה ואירוח.
3.5 ספריה.
1 גרפיקה ודפוס.
14 מנהלה ומשק, תחבורה, מטבח.
הפעילים ע"פ ההסדרים החדשים משנת 91 יסופחו לג"ח. השתתפות הקבה"א בתקציב רכב ואש"ל בלבד. (2) השכרת האולפן והציוד. הפקת סרטי תדמית ואחרים. שירות למפ"ם במערכות הבחירות ובמחזורי הסברה. הפקת "הגשה-עצמית", הפקות לתנועה ולג"ח ואחרים. תקשורת פנים תנועתית והפצת מידע על הקבוץ מרכז וידיאו נספח לג"ח
רזרבה
54 סה"כ
סה"כ תקציב ג"ח לשנת 1991 - 5,847,400 ש"ח
השתתפות הקבוץ הארצי בסך - 1,290,300 ש"ח שהם באחוזים 22% מהתקציב הכללי של הגבעהלכבוד מזכירים
ועדות קשר
מחנכ" י"ב
מנהל" בי"ס
ההסתדרות הכלל"ת של העובד"ם ב"שראל
הק"בוץ הארצ" השומר הצע"ר
הועד הפועל
מחלקת הבטחון
6.6.90
קבוץ משמר העמק
שלום רב,
שוב נפגש"ם ב"ום ע"ון מסורת" לכלל התנועות.
נעסוק הפעם במכלול הנושא"ם של המלשב'"ם (מיועדים לשרות בטחון) ושיבוץ חיילים וחיילות בתחילת דרכם בצבא. נטפל בבעיות של קידום בעזרת ממד'ה, וחיילות בעזרת הקחנר'ית.
הזדמנות כלתי חוזרת להיפגש עם הקצינים הממונים על קביעת נתוני הבנים והבנות -איתורם, מיונם, התאמתם ושיבוצם לתפקידיהם המגוונים וקידומם בצבא.
כגלל חשיבות הנושאים, רצוי לצרף לכנס נוסף לועדות הקשר, את מלווי י"ב, נציגי בתי-הספר ואחיות המלוות מטעם המערכת הרפואית.
גם הפעם הכנס הינו סגור ואינו מיוער לאמצעי התקשורת (גם לא ליומני קבוץ).
סדר היום
09.30 - 09.00 התכנסות וכיבוד
10.30 - 09.30 ראש מנהל גיוס - אלימ צייקו אורן
11.30 - 10.30 מפקד בקו'ם אל"מ מוטי שפירא
וראש ענף גיוס בבקו"ם סא"ל לאופר אבינועם
12.45 - 11.30 קצינת חן ראשית - תא'ל חדוה אלמוג
הפסקה
14.30 - 13.15 מפקד ממד"ה (מחלקת מדעי-ההתנהגות) ־ אלימ משה אבו-חן
וראש ענף מחקר סא'ל אברהם כרמלי
על מבדקי קצונה, אפשרויות קידום ומחקרים שונים (מאלף מאד)
ושוב, הגיעו בזמן ונצלו את ההזדמנות לקבל כלים לעבודה ומידע בלווי הבנים והדרכתם.
אפשרות לארוחת צהרים באפעל.
אפשר להביא סנדוויצ'ים ולחסוך את האש"ל.
אנא הגיעו בזמן,
להתראות,
אמיר קרן - ו. בטחון תקים
חנן רוגלין - " שוה"צ
- " הקבוץ הדתי
התנועה הקיבוצית המאוחדת
ועדת בטחון
טל: 03-5452672-3-4
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיצוץ הארצי השומר הצעיר
22.10.1990
הועד הפועל
תל־אביב 41400, רח' ליאונרדו דה וינצ'י 13, ת.ד. 40009, טל. 35222*
המחלקה לחינוך
א ל
רכז ועדת החינוך
מזכיר הקיבוץ

שלום רב!
לקראת פרוס שנת תשנ'א ראינו לנכון להציג בפניכם את פעילות מחלקת החינוך.
המציאות המשתנה במערכת התנועתית ובמערכת החינוכית מחד, וגזירות הצמצומים במכסות הפעילים, מאידך - מחייבים אותנו להיערכות חדשה - הן במבנה המחלקה והן בהגדרה חדשה של טיב הקשר עם הקיבוצים, דהיינו:
א. עבודה יותר ריכוזית ומערכתית עם לווי פרטני של כל קיבוץ וקיבוץ בנפרד.
ב. שימת דגש על עבודה בין מחלקתית על-מנת להיות יותר אפקטיביים. (המבנה הענפי שהוחלט עליו בוועה'פ בא לענות על הצורך הזה).
להלן פירוט פעילות המדורים והשנויים שחלו:
- המדור לגיל הרך - החל משגת תשנ'א ־ יהיה אחראי על גילאי 6-0. מעתה המדור ישמש גם כתובת לפורום הגנים.
מגמת המדור לסייע בבניית מערכת החינוך בקיבוץ ולעסוק פחות בלווי פרטני של צוותים קונקרטיים בקיבוץ עצמו. חומר מפורט על השנויים שחלו יישלח ע'י המדור לקיבוצים.
- מדור כיתות היסוד -תחום אחריותו התרחב לכיתות א'-ו'. עיקר העבודה תתמקד השנה ב-:
1. גבוש המדיניות החינוכית ויישומה בבתי הספר המשותפים.
2. הכרת ולמוד השטח ע'י ביקורים בכל בתי הספר.
3. העברת מידע והתנסויות בין בתי-הספר והקיבוצים.
4. יצירת קשר עם המערכת החינוכית בבית.
5. קיום ימי עיון וכנסים בנושא ההיערכות החדשה של בתי הספר.
6. קיום מוקד לימודי למורה בקיבוץ הארצי.
- מדור המוסדות - עיקר העבודה מתמקדת עם פורום הרכזים הפדגוגיים לקביעת מדיניות חינוכית משותפת של כל המוסדות. הנושאים העומדים על הפרק ובהם עסוקים:
1. מקומה של הפנימיה.
2. הקבוצה החינוכית.
3. לווי המוסדות בשנויים הארגוניים, מבניים.
4. קשר עם משרד החינוך לגבי מפוי המוסדות בעתיד.
5. תכנון סמינרים תנועתיים.
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הוועד הפועל
הועד הפועל
- 2 -
- מדור חברות הנוער - ממשיך לפעול למען קליטת ילדי עלית-הנוער ולווי הקיבוצים במשימה.
המדור מאד פעיל ויוזם במרץ רב למען קליטת ילדי עולים.
־ חנוך אומנותי ומוזיקלי ־ הדגש בפעילות הזאת הוא להביא למודעות ולהקניית הגישה האינטגרטיבית בהוראה ובחינוך.
- כנסי רכזי ו.חינוך ־ קיימנו עד כה שני כנסים - אחד מרכזי בגבעת חביבה והשני לרכזי החינוך בדרום.
בכוונתנו להמטיר ולקיים מפגשים נוספים. על המועד והתוכן תבוא הודעה נפרדת.
כאן המקום להזמין אתכם להציע לנו נושאים למפגשים.
כל הדיווח הנ'ל מטרתו לידע אתכם על פעילות המחלקה ולהזמינכם להיעזר בגו בכל דרך אפשרית.
ולסיום, אני מנצלת במה זאת לדווח קצת על הנעשה במערכת החינוכית ברחבי התנועה.
1. מזוג בתי הספר - 50 קיבוצים מקיימים בתי ספר משותפים במסגרת טל קבוצי הקיבוץ הארצי. נולדו השנה הרבה שמות חדשים של בתי־הספר.
עוד 12 קיבוצים מאוחדים במסגרת משותפת עם קיבוצי התקיים.
שאר הקיבוצים, כ-14 (לא כללנו את קבוצי ההתישבות הצעירה) נמצאים חלקם בתהליכי אחוד, ומעוטם ־ כ-4 קיבוצים - החליטו להשאר בבתי-ספר מקומיים.
2. בגיל הרך - המעבר לפעוטון הזורם מקבל תאוצה רבה וחלק גדול של הקיבוצים עשה כבר את המעבר.
3. במוסדות ־ הליכה לקראת שלובים לימודיים עם מוסדות חינוכיים. כמו כן שלובים של כמה מוסדות עם בתי-הספר של התקיים.
4. המעבר ללינה משפחתית - 60 קיבוצים החליטו החלטה עקרונית למעבר ללינה משפחתית. מתוכם 40 קיבוצים כבר עברו ללינה משפחתית בצורות שונות:
א. קיבוצים שעברו לאחר מתן תנאים נאותים מבחינת הדיור.
ב. קיבוצים שנתנו פתרונות מאד חלקיים.
ג. קיבוצים שעברו ללא תנאים - והמצב בהם קשה ביותר מבחינת הלחצים הפיזיים והחברתיים.
כ-15 קיבוצים עדיין לא עוסקים בשאלה. חלקם החלו רק עתה להקי־ם צוותים לבדיקת הסדרי הליגה.
כאן המקום להזכיר שבמחלקה לחינוך אחראית על הנושא יהודית סגולי - מקיבוץ עין-שמר.
החומר שבידה עוזר לקיבוצים להיערכות טלפני הכניסה לתהליך ולאחר ההחלטה העקרונית.
ולבסוף - אתם מוזמנים להתיעץ עימנו, ליצור קשר עם המדורים הרלבנטיים ותיענו בכל שעה!
בברכה!
טובה דור
רכזת המחלקה לחינוך
קיבוצי השומר הצעיר בע"מ
מפעלי תכן בע"מ
הקיבוץ הארצי,ליאונרדו דה וינצ'י 13,ת"א
8.5.91
אל
הגזבר רכז המשק רכז קניות רכז המפעל
ח.י.,
הזמנה
הינכם מוזמנים בזאת לאסיפה השנתית של קיבוצי השומר הצעיר ומפעלי תכן, אשר תתקיים ביום רביעי 29.5.91 , בשעה 13:00 בתל אביב, באולם הקיבוץ הארצי.
על סדר היום (של יקיבוציי)
1. בהירת יו"ר האסיפה ומזכירה.
2. אישור סדר היום.
3. דו"ח ועד ההנהלה על פעילות האגודה ומצב עסקיה,כולל מסגרות פעילות של האגודה לשנה השוטפת.
4. סכום דו"ח ועדת ביקורת.
5. דו"חות כספיים של האגודה לשנת 1989 - 1990.
6. אישור אסיפת החברים,לסיכום הצעות הועדה לבדיקת תפקוד האגודה, ובחירת מוסדות האגודה. * מצ"ב הסיכום.
7. שונות.
נא רישמו זאת לפניכם והבטיחו את השתתפותכם המלאה.
** סדר היום של מ. תכן ישלח בהקדם.
בברכה,
( - )
קיבוצי השומר הצעיר מפעלי תכן
קיבוצי חשומר הצעיר אגודה שיתופית מרכזית בע"מ סכום הצעות הועדה לבדיקת תפקוד האגודה
מבוא
על-פי החלטת הנהלת הארגון הוקמה ועדה לבדיקת הממצאים והמסקנות ב"דו"ח טלטש' לגבי תפקוד ארגוני הקניות הארציים. הועדה מונתה על מנת להביא המלצות בפני המוסדות המוסמכים של הארגון והקיבוץ הארצי לגבי הגדרת תחום פעילות הארגון ומטרותיו, מבנה מוסדותיו וכיו"ב.
חברי הועדה הם; (ברנה) דב הלמן - מצר; דליה רוזנברג - בית אלפא;
יוסי ק. - בית ניר; דוד חוטר (חוסטה) - ניר יצחק.
הועדה למדה הדו"ח בצורה יסודית, נפגשה עם חברים שונים וקיימה מספר דיונים שבסופם הגישה את המלצותיה לדיון בהנחלה הרחבה של הארגון. על-פי המלצות הועדה ובעקבות הדעות וההערות שהושמעו בישיבת ההנהלה הרחבה של הארגון, מוגש בזח המסמך שלהלן לדיון בועדה הכלכלית ובמוסדות המוסמכים של הקיבוץ הארצי.
הערות
* במסמך זה ה"ארגון" או "ארגון הקניות" - קיבוצי השומר הצעיר אגודה שיתופית מרכזית בעים.
** הועדה גיבשה את המלצותיה לגבי פעילות הארגון בתפקידו כארגון הקניות, בהנחה כי שאר הפעילויות יופרדו מפעילות הקניות הלכה למעשה. עקרון יחוד פעילות הארגון לארגון קניות מחווה את הבסיס להמלצות הועדה המפורטות במסמך זה.
מטרות הארגון והאמצעים להשגתן
1. מטרת הארגון הנה בראש ובראשונה לפעול להשגת הטבות מסחריות ואחרות לקיבוצים הנמנים עם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ומפעליהם, בדרך פעילות משותפת תוך ניצול יתרונות לגודל כמפורט להלן.
2. בביצוע רכישות בשוק המקומי עבור לקוחותיו, יגרום הארגון להקטנת פערי התיווך, על ידי ניצול היתרונות לפעילות ומאמץ משותפים המתבטאים בין השאר ב -
א. ריכוז מידע מסחרי - מקצועי.
ב. התמחות בניהול משא ומתן עם ספקים להשגת תנאים מסחריים משופרים.
ג. ריכוז מידע על מצב חשוק.
ד. דאגה לטיב ואיכות המוצר ובחינתם.
ה. חסכון בעלויות רכישות הלקוחות בדרך ריכוז הקניות, השגת תנאי שירות משופרים ותנאי אשראי עדיפים.
3. הארגון יקפיד לשמור על רמת סיכון נמוכה בפעילותו להשגת מטרותיו.
- 2 -
מבנה מוסדות הארגון
1. הארגון הוקם ב-1944 כאגודה שיתופית מרכזית שחבריה חינם קיבוצי הקיבוץ הארצי וימשיך לפעול במסגרת זו.
2. המוסד העליון של הארגון חינו אסיפת החברים והמשתתפים בה הינם נציגי החברים (נציג לכל קיבוץ חבר). האסיפה תפעל בהתאם לסמכויות הקבועות בדין ובתקנון ההתאגדות של הארגון ותבחר במוסדות כמפורט להלן -
א. ועד ההנהלה של הארגון ויו"ר ועד ההנהלה של הארגון (מנהל הארגון).
ב. ועדת ביקורת לארגון.
ג. ועדת מינויים.
א. לארגון יהיה מוסד מנהל אחד - ועד ההנהלה. ועד ההנהלה של האגודה ימנה 12 חברים מביניהם 2 נציגים לתנועה (מתאם כלכלי, רכז המחלקה לכלכלה); 3 נציגים לארגון (מנחל הארגון, המנהל המסחרי והמנהל הפיננסי - גזבר) ו-7 חברים מהקיבוצים. בכך ינתן ביטוי לזיקה התנועתית של הארגון וחבריו.
ב. ועדת מינויים תמנה מספר חברים שיבחרו על ידי האסיפה הכללית של החברים ואחד מחבריה יהיה מהועדה הפרסונאלית של הקיבוץ הארצי וגם בכך יהיה ביטוי לזיקה התנועתית. ועדת המינויים תציע את בעלי התפקידים אשר יבחרו באסיפה הכללית (חברי ועד ההנהלה) או בועד ההנהלה (רכזי המחלקות והמדורים).
כמו כן תציע ועדת המינויים את החברים לועדת הביקורת.
ג. ועדת הביקורת תביא את המלצותיה להנהלה ולאחר קבלת תגובת ההנהלה תביא את הדויח ואת המלצותיה לפחות אחת לשנה בפני אסיפת החברים.
3. יש צורך להגדיר בקפידה את סמכויות כל מוסד בארגון ולתת לכך ביטוי מתאים בתקנון האגודה.
מבנה ההון
לצורך פעילות תקינה של הארגון נדרש לארגון הון עצמי בסכום של 10 מליון ש'ח (בהיקף הקניות הנוכחי של הארגון), והוא יותאם לפי הפעילות הנדרשת בהחלטות האסיפה הכללית.
צבירת הון עצמי בארגון בשנים הקרובות תיעשה באופן שרווחי האגודה ישמשו לכך בהתחשב בתכנון מס ראוי.
הסדרת פעילות הארגון
קניות
1. א. יעשו הסדרים אשר יאפשרו לקיים רשימת ספקים רחבה ומגוון רחב של סוגי מוצרים, תוך תיאום בין ארגוני הקניות האיזוריים והארציים.
- 3 -
ב. יאורגן מחירון ממוחשב של מוצרים ורשימת ספקים, לפיו ניתן יהיה להשוות בקלות מחיר המוצר אצל מספר ספקים.
ג. בפרסומים פנימיים יומלצו מוצרים וספקים מועדפים, דבר העשוי ליצור תחרות בין ספקים והורדת מחירים.
ד. תובהר חלוקת האחריות בין הארגון לבין הלקוחות (הקיבוצים). הארגון כשלוח הקיבוץ יפעל על פי הוראותיו בכל הקשור לתשלום או אי תשלום בגין אי התאמת המוצר, אי הספקה כנדרש וכו'. בצוע התשלום לספקים יעשה בדרך מסירת המחאות הארגון או פקודות מסירה שנרכשו בארגון. הקיבוץ יבדוק את המוצרים שנרכשו על ידו ואת חשבון הספק ובמידת הנדרש יודיע לארגון על אי התאמות כנדרש והארגון יפעל בדרך עכוב תשלומים לספק או קיזוז מהתחייבויות הארגון לספק.
ח. הארגון יחיה אחראי לכך כי אשראי הספק הניתן ללקוחות בקשר עם הקניה יועמד לקיבוצים לקוחות הארגון.
2. יש לבחון אפשרויות מזדמנות להתקשרויות מסוג אחר במקרים הבאים -
א. כאשר יש יתרון בולט לספק מסוים המעניק חטבות מסחריות מיוחדות ביחס למוצר מסוים.
ב. ריכוז הזמנות מראש של קיבוצים (לאחר שהתחייבו מראש בכתב לרכישה) והוצאת מכרז בין ספקים להבטחת מחיר ותנאי אשראי חטובים ביותר לקיבוצים.
3. הארגון ינחה את הקיבוצים להעדיף קניית המוצרים של הקיבוצים ומפעליהם
(שוק ירוק) בהתבסס על בדיקת התנאים המסחריים).
4. הארגון יפעל לתיאום פעילות הקניות עם ארגוני הקניות הארציים (משקי
תקים) וארגוני הקניות האיזוריים.
יעוץ
מעת לעת תבחן הנחיצות והתפקוד המקצועי של היעוץ במחלקות השונות גם במקרים בהם היעוץ חינו חלק אינטגרלי מפעילות הקניות. במחלקות בחן עיקר הפעילות חינה שירותי יעוץ ותכנון יש להעמיד שירותים אלה בתמורה, וקיום המחלקות הנ"ל יתבסס על עצמאות כלכלית.
תשלום תמורת קניות
1. הארגון ישלם לספק תוך ריכוז התחייבויות הקיבוצים (ריכוז גביה). הקיבוצים מצידם ישלמו לארגון את התחייבויותיהם בגין רכישות.
- 4 -
2. להסדר הבטחת התחייבויות הקיבוצים ישמשו בין השאר ההסדרים הבאים -
א. רכישה מוקדמת של פנקסי המחאות או פקודות מסירה על ידי הקיבוץ בהתאם להיקף קניות שיקבע לכל קיבוץ (בין השאר בהתייחס להוראות הסדר הקיבוצים).
ב. מתן שטרי חוב או שיקים של קיבוץ לארגון למועדי פרעון ההתחייבויות בגין הרכישות, אשר ישמשו לפרעון התחייבות הקיבוץ לארגון.
לכל קיבוץ תקבע מסגרת פעילות ספציפית אשר תגדיר, בין השאר, את דרכי הבטחת התחייבויותיו, בין השאר בהתחשב במצבו הכלכלי, יכולת הפרעון וכיו"ב.
הערה: הסדרי האשראי והתשלומים מחייבים התייחסות לפעילות תכן החזקות
ואשראי בע“מ שאיננה מתפקיד הועדה.
ד. עמלת הארגון -
בפעילותו יגבה הארגון עמלת ארגון מהספקים ומהלקוחות. גובה עמלת הארגון יקבע מעת לעת במוסדות של הארגון ובמידת הצורך בתיאום עם ארגוני הקנייה האיזוריים והארציים.
ה. לקוחות הארגון -
יקבעו מעת לעת במוסדות הנבחרים של הארגון קריטריונים ברורים לפעילות עם לקוחות שאינם קיבוצים ומפעליהם ותקבע מסגרת פעילות לכל לקוח ולקוח אשר ידרש להעמיד בטחונות נאותים להבטחת התחייבויותיהם בגין פעילות הארגון עבורם.
תקציב הארגון
אחת לשנה יקבע תקציב פעילות הארגון, אשר יהיה מושתת על המקורות הכספיים העומדים לרשות הארגון. הצעת התקציב תאושר על ידי המוסדות המוסמכים בארגון ומעת לעת ידווח על ביצוע פעולות הארגון ועל העמידה במסגרת התקציבית.
הערה מסכמת -
הנושאים שהועלו לעיל חינם עיקר הדברים. יהיה על מוסדות הארגון ליישם את ההמלצות דלעיל ולקבל החלטות פרטניות.
בברכה,
דב הלמן (ברנה)
בשם הועדה והנהלת הארגון
קרן השומר הצעיר בע"מ
תל־אביב 61400, ליאונרדו דה וינצ'י 13 טל. 03-435288
פקס:03-266754
אל
קבוץ משמר העמק
לידי : גזבר, מזכיר, מרכז משק.
KEREN HASHOMER HATZAIR LTD. 13, Leonardo Da Vinci Tel-Aviv 61400 P.O.B. 40009 • Tel. 03-435288
Fax: 03-266754
11.3.91
שלום רב.,
מתוך 8 מילון - 3 מליון יש בקופה
וזה נתון מכל הקיבוצים
בב"ח
אפרים שפירא
הנדון : תשלום (תרומה) לקמ"ע.
1. בתאריך 13.11.90 שלחנו אליכם מכתב ש□ הסכום ששליכם לשלם כתרומה לקמ"ע לשנת 1990 ( בגין 1989 ).
2. יתרת הסכום שלא שולמה של ידכם שדיין , נכון להיום היא :
138.000 שיח.
3. ננקשכם לשלם בהקדם את יתרת הסכום בשקים כתרומה לקמיע - עד ל-30.4.91.
4. קיבוצים אשר משוניינים לשוחח אתנו בנידון יפנו אלינו.
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
המחלקה לכלכלה ומשק
30.01.91
לאונרדו דה וינצ'י 13 ת.ד. 40009, ת"א 61400 טלפון 03-435284/5
אל
רכז המשק
הנה"ח
ח.י.
הנדון: מחיר יום עבודה מ-01.01.91
להלן פירוט מחיר יום עבודה להתחשבנות בין הקבוצים, כפי שסוכם במחלקת הכלכלה.
1. התיישבות צעירה
א. לחברים - מחיר יום עבודה בקבוץ - 106.9 שיח (לא כולל מעמ)
ב. למחלקות משק, של"ת = 80.19 שיח (75% ממחיר לחברים.)
2. עבודה במפעלים האזוריים - לפי מחיר העבודה באזורים.
3. עבודת בעלי מקצוע (חשמלאי, אחות, פיזוטרפיה, מורים וכד') ,לפי מחיר העבודה באזורים.
4. חיילים בהאחזויות העובדים בקבוצים - לפי מחיר הסוכנות.
5. התקשרות לזמן ארוך בין 2 קבוצים לצורך עבודה בתעשיה, בהנהלת חשבונות או במקרים מיוחדים כל מקרה ייבדק לגופו וייקבע מחיר יום עבודה תוך תיאום עם ההחלקה לכלכלה והדור התעשיה.
6. הסדרי תחבורה
א. במידה והנסיעה לכוון אחד עולה על חצי שעה, תחושב נסיעה בכיוון אחד כזמן עבודה.
ב. כאשר ההתקשרות היא לזמן ארוך, יעמיד הקבוץ המעסיק רכב לצורך הסעת חברים (או ישתתף בהוצאות הנסיעה).
7. עדכון מחירי העבודה = הצמדה למדד, כל 3 חדשים.
בברכה המחלקה לכלכלה
העתק : מלווים
מדור התעשיה
המחלקה לחברה
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
המחלקה לכלכלה ומשק
30.01.91
לאונרדו דה וינצ'י 13 ת.ד. 40009, ת"א 61400 טלפון : 435284/5 - 03
אל
רכז משק
רכז מוסד
הנהלת חשבונות
ח.י.
הנדון: עדכון יום עבודה

המדד המצטבר לחודשים: אוקטובר-נובמבר-דצמבר- 3.4%
להלן עדכון עלות עבודת חניכי המוסד והתנועה העירונית, נכון ל-1.01.91.
1 . עבודת חניכי המוסד
חניכי כתות ז'-ח' - שעת עבודה = 2.73 ש"ח
חניכי כתות ט' - שעת עבודה = 4.25 ש"ח
חניכי כתות י' - שעת עבודה = 5.55 ש"ח
חניכי כתות י"א - שעת עבודה = 7.08 ש"ח
חניכי כתות י"ב - שעת עבודה = 9.70 ש"ח
2. עבודת חניכי התנועה העירונית
חניכי כתות ט' - שעת עבודה = 2.73 ש"ח
חניכי כתות י' - שעת עבודה = 3.27 ש"ח
חניכי כתות י"א - שעת עבודה = 5.55 ש"ח
י"ג (מחנה עבודה בקיבוץ) = 9.70 ש"ח
של"ת מוקדם חניכי קן עירוני (לגיוסים) = 6.20 ש"ח
3. יום עבודה של שליחי י"ג ייחשב כ- 120 שיח (שווה ליום פעיל).
בברכה
אראלה - אילנה
המחלקה לכלכלה
העתק :
ההנהגה הראשית
גזברות הועד הפועל
המחלקה לחינוך
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
המחלקה לכלכלה ומשק
23.1.91
לאונרדו דה וינצ'י 13 ת.ד. 40009, תיא 61400 טלפון : 435284/5 - 03
לכבוד
רכז המשק
קבוץ משמר העמק

שלום רב,
הנדון: קיץ1991
השילוב של בצורת קשה וקיצוץ מכסות המים השפירים ב-50% לפחות הוא קריטי לגבי קבוצת משקים שאחוז החקלאות בהם גבוה ומופק ממים שפירים.
המשקים חייבים לעדכן מיד את תכנית המשק לשנת 91 ולהעבירה באמצעות המלווה הכלכלי למחלקה לכלכלה בקיבוץ הארצי.
אבקשכם למלא את השאלון המצורף ולהחזירו תוך שבוע למחלקת הכלכלה.
להלן שורה של נושאים המחייבים בדיקה:
1. אפשרות לקיים את המטעים והפרדסים.
2. כדאיות לקיים את הפרדסים והמטעים.
3. הקף הנזק הצפוי מאובדן יבולי מסע.
4. צמצום או ביטול גידולי תעישיה ויצוא (כותנה,עגבניות,תירס,אפונה
וכ'ו) .
5. אובדן הכנסות צפוי מהקיצוץ.
6. בדיקת הצריכה של חצר המשק.
7. עידכון תכנית הזנה של בקר ורפת.
8. בדיקת רמת הניצול של מים אלטרנטיבים: ביוב, שטפונות, מים מליכים
וכ'ו.
9. עדכון תכנית העבודה.
10. עדכון התזרים הכספי.
11. בדיקת נזקי בצורת של שדות בעל.
12. השלכות על מפעלי שמורים ואריזה המושפעים החקלאות.
13. סך כל הנזק הכספי הישיר והעקיף לשנת 1991.
המשקים מתבקשים לבצע מיד את העדכון, במקומות שידרש נקיים דיון עם המשק לגבי המצב והאפשריות לתת תשובה לבעיות.
בברכה
אריה שרייבר
4.2.91 לאונרדו דה וינצ'י 13 ת.ד. 40009, ת'א 61400 טלפון: 435284/5 - 03
תחזית התוצאות הכלכליות של קיבוצי הקבה"א בשנת 1990
1. שנת 1990 עברה בציפיה להסדר שיוריד מעל חלק גדול מהקיבוצים את נטל הוצאות המימון הגבוהות שרובצות עליהם ויאפשר לקבוצים להתרכז בתהליכי צמיחה שכל כך חיונים למערכת כולה.
ההסדר המיוחל לא יצא אל הפועל עד היום וסיכוייו להתממש בחודשים
הקרובים קלושים למדי , מה עוד שספק גדול אם הוא טומן בחובו
אפשרויות למימון תהליכי צמיחה והשקעות חדשות. יתרונו היחיד בשלב זה הוא בססאסוס - קוו שנוצר בנושא החזר החובות לבנקים. מעין פסק זמן לכל הצדדים ששאינם חפצים בעימותים.
מנתונים ראשונים נראית שנת 1990 כשנת המשך ל-1989 ברמה המאקרו -כלכלית. השפעת הצמיחה במשק הישראלי היתה רק ברבע האחרון של השנה ומכאן שהשפעתה מזערית, לעומת זאת מרבית השנה היתר, עדיין בסימן של מיתון, פגיעה בתיירות, אינתיפאדה ואליהם נוספו משבר המפרץ ומשבר המים.
2. המגמות העיקריות שמסתמנות מהנתונים:
א. בחקלאות היתה ירידה קלה בהכנסות ובעודף, בענפי החי היתה ירידה
קלה לעומת שיפור במטעים ובחלק מענפי השדה.
ב. בתעשיה מסתמן גידול של 10% בהכנסות לאחר קפאון מוחלט בשנה
קודמת. הגידול בהכנסות בא לידי ביטוי באופן חלקי בעודף שגדל בשעור של 7-8%. יש לציין שבייצוא היה גידול משמועותי של קרוב ל-% 15 לעומת שנת 89 (גידול שחלקו נובע משינוי ביחסי המטבעות בעולם).
ג. סה'כ העודף המשקי עלה ב-4%, ומכיון שמדובר בתחזית בלבד הרי שיש להתיחס לגידול זה בזהירות.
ד. בהוצאות הצריכה נפסקה הירידה שהיתה בהן במשך שלוש השנים האחרונות, ויתכן שאף גדלו במקצת.
ה. הוצאות המימון נשארו ברמה של 250 מ' ש"ח שהם כ-11% מההכנסות
ו-6.2% מהחוב ברוטו, זוהי תוצאה של אי-ביצוע ההסדר עד לשלב
זה.
ו. בסהיכ צפוי המקור העצמי הכולל להיות ברמה של 30-50 מ' ש"ח. זהו עדיין מקור עצמי נמוך שאינו מאפשר צמיחה ממקורות עצמיים,
(500 אלף ש"ח לקבוץ).
ז. ההשקעות עדיין ברמה מאד נמוכה - דומה לשנת 1989 כ-120 מ' ש"ח.
רמה זאת נובעת בעיקר מהקשיים הפיננסיים שבהם נתונים מרבית
הקבוצים. קשיים שאינם מאפשרים בצוע השקעות בהקף נרחב.
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר המחלקה לכלכלה ומשק
לסיכום, ניתן לומר שנוכח שנת 1990 אנו עומדים בפתחה של שנה המציגה מגמות סותרות וקשה לחזות את סופה:
מצד אחד - בעיות קשות, בעליה, משבר המפרץ, האינתיפאדה, משבר המים,
משבר התיירות וקשיים פיננסיים בעולם עם מיתון בחלק
מהמדינות.
מצד שני - גידול בביקושים המקומיים עקב העליה, שיביא לצמיחה בחלק
מענפי החקלאות והתעשיה.
עם כל אי הודאות אנו מצפים לשנה טובה ופוריה.
עמוס רבין
משה רייך
1.1.91
הקיבוץ הארצי המחלקה לכלכלה
סיכום כלכלי של קבוצי הקבהיא- 1988-1990

של 31.12.90) (באלפי ש"ח
ממוצע ותחזית סיכום סיכום (סיכום ל 75 קבוצים)
לקבוץ (89) % שינוי 1990 1989 1988 (לפי 30 קיבוצים)
3,960 -1.8% 660,000 672,000 675,794 הכנסות חקלאות
6,179 -1.6% 456,000 463,419 513,850 הוצאות
2,781 -2.2% 204,000 208,571 161,944 עודף
317. 312 312 24% % עודף מהכנסות
22,836 14.9% 1,968,000 1,712,678 1 ,698,711 הכנסות תעשיה
16,304 !14.8% 1,404,000 1,222,800 1 ,203,166 הוצאות
6,532 15.1% 564,000 489,878 495,545 עודף
29% 292 292 292 % עודף מהכנסות
—
2,469 -15.8% 156,000 185,169 153,180 הכנסות אחרות
1,664 -9.9% 126,000 139,834 90,592 הוצאות
604 33.8%־ 30,000 45,335 62,588 נודף
24% 19% 24% 41% 2 עודף מהכנסות
34,265 8.3% 2,784,000 2,569,847 2 ,527,685 ס"ה הכנסות
24,348 0.8% 1,986,000 1,026,063 1 ,807,608 ס"ה הוצאות
9,917 7.3% 798,000 743,784 720,078 ס"ה נודף משקי
29% 292 292 282 % עודף מהכנסות
3,953 7.32 318,000 296,450 338,123 אחזקת אוכלוסיה
386 %3.6 30,000 28,968 34,408 בטוח לאומי
772 65.7% 96,000 57,936 63,437 שכר לשכירים
5,111 15.8% 444,000 383,354 440,968 ס'ה הוצאות עבודה

853 43.7%־ 36,000 63,979 (59,013) עודף לפני מימון
4,280 -6.5% 300,000 321,000 384,492 הוצאות מימון נטו
12% 13,7%־ 11% 12% 15% 2 ריבית מהכנסות
72 -9.7% 6% 7% 8% 2 ריבית מחוב ברוטו
(3,427) 2,7% (264,000) (257,021) (443,505) מקור עצמי
1,356 12.1% 114,000 101,698 146,368 הפקעות יצרניות
490 -8.5% 33,600 36,713 85,495 מקנות צרכניות
1,845 6.6% 147,600 138,410 231,363 ס"ה הפקעות
(992) 49.9% !111,600) (74,431) (290,875) כושר החזר
59,520 3.5% 4,620,000 4,463,975 4 ,540,491 חוב ברוטו
19,773 4.9% 1,555,448 1,482,959 1 ,668,519 רכוש שוטף
43,565 12,6% 3,679,003 3,267,403 2 ,871,972 סיה חוב נטו
5,272 4.1% 411,600 395,431 371,843 הגדלת חוב נטו
1.1.91
מדינת ישראל
משרד האוצר - אגף התקציבים
ירושלים, ז' בטבת התשנ"א 24 בדצמבר 1990
כללי 1580
סיכום הגדלת מכסות יצור חלב 1991
כללי
1. מאושרת בזאת הגדלת מכסת חלב מרמה של 870 מליון ליטר לשנה (מכסה מותרת מ-
1.1.91 בהתאם לסיכום קודם) לרמה של 900 מליון ליטר לשנה מ- 1.1.91.
2. העקרונות שנתקבלו בין המשרדים בסכומים קודמים יהוו חלק בלתי נפרד מסכום זה.
3. מוסכם על המשרדים כי בטווח הארוך על המשרדים לצמצם את היקף עודפי השומן המצטברים במערכת הייצור.
עקרונות מנחים
1. בהתאם לסכום שנתקבל בחודש יולי 90 מוסכם בזאת כי בתחשיב החלב יוכר טיפול בתקרת עודפי שומן של 83 מליון ליטר לשנה כאשר עלות עודף זה תוטל ביחס של: 16% על החקלאי 84% על הצרכן (במחיר).
הגדלת המכסות לרמה של 900 מליון ליטר לא תגדיל את מסגרת עודפי השומן בתחשיב מעבר ל- 83 מליון ליטר.
2. במידה ועודפי השומן ירדו מתחת לרמה של 83 מליון ליטר יעודכן מחיר החלב כך שהחסכון מהקטנת העודף יועבר לצרכן ולחקלאים ביחס שנקבע בסעיף 1 לעיל.
3. בתום 6 חודשים יבדקו נתוני הביצוע במטרה לבדוק אפשרות למתן תוספת מכסות מעבר
ל- 900 מליון ליטר,. יחד עם זאת מודגש בזאת כי הפער הנוצר בין הצריכה לבין
היצור על בסיס שומן הינו פער גבוה שיש לשאוף לצמצמו במטרה למנוע בזבוז מקורות ולהקטין את הנטל המוטל על החקלאי והצרכן לצורך פנוי עודפי השומן.
4. תחולת סכום זה עם יקור מחיר החלב וביטול הסובסידיה החל מ- 1.1.91 אלא אם
פעולות אלו לא יתבצעו ע'י משרד החקלאות. עכוב היקור ע' י משרד האוצר לא ימנע
ביצוע סכום זה.
משרד החקלאות מועצת החלב משרד האוצר
דליה הראל אבשלום דולב דוד ברוך
TECHEN ENTERPRISES LTD.
מפעלי תכן בע'מ
לכבוד
מרכז מפעל
גזבר
2-3/11/90
חבר יקר,
הנדון: תשלומים לקבוצת תכן
(מפעלי תכן, קבוצת השוהיצ, תכן אחזקות)
עם גמר ביצוע הסבה לבנקים של חובות הקיבוצים לתכן אחזקות ישארו בקבוצת
תכן שני סוגי חובות עיקריים:
1. חוב לגופים אחרים
2. חוב לספקים.
חוב לגופיים..אחרים: הוא חוב לגורמים אשר מחוץ לבנקים שבהסדר. חוב זה
ישולם לכל גוף בהתאם להסכמים שנגיע עם כל אחד ואחד. כנגד אלה יבוצעו בתכן אחזקות הסדרים לקבוצים.
כל ההסדרים בתכן אחזקות יבוצעו עד 15.12.90.
חוב לספקים: הוא חוב אשר לא כלול בהסכם הקבוצים. לכן במידה
וחפצי-חיים אנחנו, עלינו לעמוד בכל התשלומים לכל הספקים ובמועד שבקבע
לתשלום.
אי עמידה, ולו חלקית, בפרעון החובות לספקים ובמועדים המדוייקים על ידי קבוצת תכן יערער את אמינותנו כלפי הספקים, ומכאן התסריטים של יכדור השלגי ידועים.
קבוצת תכן מעמידה את אשראי הספקים שמתקבל יגב אל גבי למפעל/קבוץ. לצערנו, איך לקבוצת תכן כיום מקורות אשראי נוספים. כידוע אין הבנקים מעמידים לקבוצת תכן אשראים חדשים. המסקנה היא כי על המפעלים/קבוצים מהיום והלאה לעמוד בכל התשלומים לקבוצת תכן ובמועד.
איך באפשרותנו בעתיד הנראה לעין לממן פגור בדרך של מתן אשראים נוספים
מעבר לאשראי הספקים שהועמד לקבוץ. נעשה מאמצים לעמוד באשראי הקצר
המקובל במפעלי תכן ובקבוצי השוה"צ.
אנו חוזרים ומדגישים שאי עמידה בתשלומים של מפעלים/קבוצים לקבוצת תכן עלולה לפגוע ישירות במפעל/קבוץ עצמו ובספקים של ו ובאופן עקיף במערכת
כולה בצורה חמורה ביותר.
אנו מוצאים לנחוץ להדגיש נושא זה כיון שנראה שעוד צפויים לנו חודשים לא מעטים של לחץ כספי בתאגידים ולקבוציים.
בברכת חברים,
ברנה - גיורא - אפרים
הקיבוץ-הארצי
4.11.90
הסדרי גביה לשנת העבודה 1991
על מנת להסדיר את עבודת המערכת ולהבטיח את זמינות המקורות לביצוע התקציב, קבענו את עקרונות הפעולה הבאים:
1. תקציב התנועה (הועד הפועל) יפעל כמערכת סגורה ובחשבון מופרד מכל פעילות אחרת. התקציב יהיה מאוזן בהתאם למקורותיו.
2. אירגוני הקניות האזוריים יבצעו את הגביה עבור תקציב התנועה ועבור יעל-המשמרי.
3. הגביה תהיה בהקף ידוע מראש, בהתאם לתקציב ולשיטת המיסוי, והיא תתבצע בתשלומים
חודשיים שווים. הקיבוץ יורה לאירגון, בה וראה בלתי חוזרת, לבצע את התשלומים עבורו.
כך גם לגבי יעל-המשמרי. (בכתב יד: הוראת קבע)
4. ההתחשבנות בגין הפרשי ימי עבודה של פעילים תנוהל כמערכת סגורה ונפרדת. תדירות ההתחשבנות ודרך העברת הכספים תיבדק ותסוכם לקראת תחילת השנה.
5. התשלומים בגין השנה החולפת, עבור התקציב והפרשי עבודה, ישולמו עד 31.12.90.
6. הגביה לקמ'ע תהיה ישירה באמצעות מנגנון הקרן.
(בכתב יד: 5 תשלומים שוונים במשך 5 חודשים עד מרץ) סגור