הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
עיקרי תוכנית העבודה
1990
תוכן:
*
גבעת חביבה.
22.1.90
א. המזכירות
ב. המח' לחברה
ג. המח' לכלכלה ומשק
ד. המח' לחינוך
ה. המח' הרעיונית-פוליטית
ו. המח' לתרבות
ז. מח' החטיבה הצעירה
ח. מח' הבטחון
מ. השומר הצעיר בארץ
י. השומר הצעיר בחו"ל
י"א. מח' השכלה
י"ב. מח' הקליטה
מזכירות הקיבוץ הארצי
עיקרי תוכנית העבודה השנתית של מזכירות הקבה"א יעדים מרכזיים לשנת העבודה :
א. הפעלת ה"הסדר" ובניית תוכניות הבראה לקיבוצים.
ב. התאמה ובנייה מחודשת של המערכות הכלכליות התנועתיות.
ג. גיבוש אסטרטגיה כלכלית וסיכומה במועצה תנועתית.
ד. התאמת המשק הקיבוצי לצרכי העתיד בכיוונים הבאים :
ה. התארגנות להעמקת הליווי החברתי והכלכלי של הקיבוצים.
ו. טיפוח החברה והאדם ע"י העמקת ההשכלה, תיכנון ויצירת מרחב בחירה.
ז. שיתוף צעירים באחריות ובהנהגת הקיבוצים והמערכות התנועתיות.
ח. בדיקת מערכות החינוך וגיבוש הסכמה חדשה על תכני החינוך.
ט. הגברת המעורבות החברתית־פוליטית ובדיקת מערכת הקשרים בין הקבה"א למפלגה.
י. בניית מערכת דוברות והסברה והכנת תוכנית פעולה לטווח ארוך.
התארגנות המערכת המרכזית
א. שיפור התפקיד ומעבר למבנה "ענפי" שיאפשר:
1. ביזור האחריות
2. יכולת עבודה במקביל בכמה כיוונים
3. עבודה מתואמת במאמצים עיקריים
4. יתר תיאום במסגרת הענפים
5. יתר תיאום בין "ענפי"
6. המשך הבניה של כלים לריכוז מידע, מחקר, תיכנון והשיבה אסטרטגית.
7. שיפור הקשר בין המזכירות, הועד הפועל והקיבוצים.
ב. המשך התועלת וצימצום תקנים עד ל-50% מתקני 1989 .
1. שינוי ה המבנה והענפי והרחבת סל התעסוקות.
2 עידוד שותפויות בין הקיבוצים.
3. התאמה ועידכון המבנה, הארגון והניהול.
(מזכירות - המשך)
אירועים תנועתיים מרכזיים
א. במהלך החודשים ינואר-פברואר יתקיים דיון בוועד הפועל ובקיבוצים על בניית כלים לבטחון סוציאלי.
ב. באביב תתקיים מועצה שתעסוק במשק הקיבוצי לקראת העתיד.
ג. במקביל ייערכו במח' החינוך להכנת דיון תנועתי בנושאי החינוך, ובמח' החברה להכנת דיון תנועתי פרט וכלל בקיבוץ. (ערבות הדדית, צריכה, וכו'). אחד מהנושאים יגיע לדיון בסוף 1990, והשני יידחה לשנה הבאה. ההחלטה על סדר הדיונים תהיה בשלב מאוחר יותר.
ד. נושאים מרכזיים נוספים יידונו בישיבות הוועד הפועל. הנושאים וסדר הבאתם לדיון עדיין לא נקבעו.
התוכנית כולה מהווה בסיס לתיכנון מפורט במחלקות.
4
מחלקת חברה
1. הגדרת תפקיד המחלקה:
המחלקה לחברה הינה המערכת המרכזית בתנועה, שמתפקידה להביא למודעות קולקטיבית את הערכים המכוננים, תוך דאגה לטיפוח חיי חברה ואורחות החיים בקיבוץ כפי שנקבעים מעת לעת ע"י המוסדות השונים של התנועה.
2. יעדים לשנה הקרובה
א. הגדרה כוללת : ייעודה המרכזי של המחלקה - להוות גוף תומך
הגשמה, שאליו מתחברים גופי ייעוץ.
ב. הזיקה בין המחלקה והמדורים :
1. יוקם במחלקת החברה גוף מרכזי, שימנה 8 פעילים, שמתפקידו ללוות את הקיבוצים ולגרום ליצירת תהליכים בקיבוצים, להגשמת החלטות המתקבלות ע"י מוסדות התנועה בתחומי החברה.
2. צוות המלווים, ביחד עם פעילי המחלקה במדורים, יעסקו בשנה הקרובה בהכנת נושא מרכזי לתנועה בתחומי הפרט והחברה,
שיכלול גס מועצה בנושא.
3. צוות המלווים יהיה חלק מצוות מלווים משולב, בי ו"מחלקתי, שיעסוק בהערכות הקיבוצים לביצוע תכניות ההבראה והצמיחה,
המתחייבות מן ה"הסדר”.
4. מדורי המחלקה - יהווה גופים מייעצים, ע"פ התחומים
המוגדרים ותכנית עבודה נפרדת לכל מדור.
המדור לטיפול בנושא סמים, אלכוהול,כתות -
פעיל בחצי משרה - עוסק בהתוויית דרכי התמודדות בנושאי המדור.
בריאות - פעילה מלאה - עוסק בליווי מערכות הבריאות בקיבוץ, באזורים ובקשר עם המערכות החיצוניות.
שוויון המינים - פעילה מלאה - גיבוש ויוזמה של תכניות
חינוכיות, העלאת מודעות אישית ומודעות הציבור והקניית מיומנויות אישיות, הקשורים בזיקה ויחסי גומלין ביו גברים ונשים בחברה.
הנצחה - חבר וחברה פעילים בחצי משרה - ליווי והדרכה בנושאים הקשורים בנוהלים, זכויות, תמיכה וקשר עם גורמי חוץ.
ע"ס - 2 פעילות מלאות וכ-30 עו"ס חלקיים ־ פיתוח כלים
מקצועיים ושרות הע"ס בקיבוצים, תוך מעורבות בתהליכי ההבראה בקיבוצים ועזרה לקיבוצים במשבר.
(חברה - המשך)
ייעוץ ארגוני - פעיל מלא וכ-18 פעילים חלקיים - מתן ייעוץ וליווי מערכתי בקיבוצים.
קשישים - פעילה יום בשבוע - מתן שרות לייעוץ והדרכה לפיתוח מודעות וידע לצרכים יחודיים של גיל הזיקנה לפרט, למשפחה, לפעילי הקיבוץ ולפעילי האיזור.
הכשרת נושאי תפקידים - פעיל מלא "הכנה" וארגון של קורס המזכירים ובניית מסגרות להכשרה משולבת של נושאי התפקידים בקיבוץ.
6
מחלקת כלכלה
1. כללי
העבודה של פעילי הקבה"א בקיבוצים בשנת 1990 תהיה מבוססת על שילוב רב יותר בין מחלקות הקבה"א (בעיקר - כלכלה, חברה, חינוך) כאשר עם כל תכניות ההבראה הכלכליות חייבים להיות מודעים להשפעות וההשלכות החברתיות על החברים בקיבוצים.
2 . המטרה
א. להניע את גלגלי תכניות ההבראה בקיבוצים וההסדר עם הבנקים והממשלה.
ב. יצירה והמשך הקשרים עם המוסדות והמשרדים הממשלתיים, תנועתיים,
לצרכי הקיבוצים וכן ייצוג בפורומים השונים הקיימים וכן בהנהלת הסדר הקיבוצים.
3. השיטה
א. עיקר העבודה עט הקיבוצים תיעשה ע"י המלווים הכלכליים בשיתוף המחלקה לחברה וחינוך וגופים אחרים הקשורים בליווי.
ב. יחידת המידע שתוגברה בכם אדם בחודשים האחרונים תעמוד לשרות הקיבוצים בהדרכה וביצירת דפוסי עבודה חדשים.
ג. רכזי המדורים במחלקה יהיו אחראים לקשרים ולייצוג במוסדות השונים.
4. שלבים
א. הכנת תכניות ההבראה (והכנת חוברות התכנון) והסיכומים הנדרשים על ידי הקיבוצים בליווי המחלקה.
ב. כניסת הקיבוצים להסדר על בסיס תכניות ההבראה.
ג. גיבוי ודחיפה לפעולות נדרשות בקיבוצים בתחומים השונים (תעשיה, ייעול, צריכה וכו').
5. פירוט כח אדם :
מזכירות המחלקה - 4 (2 מזכירות)
ליווי (ועוד מטלות נוספות) - 4
- 5 (מלווים חלקיים)
יחידת מידע והנה"ח - 5 (משולב עם ליווי)
מיסוי - 1
מדור צריכה - 2
התיישבות - 1
מדור תעשיה ותיור ־ 5 (1 מזכירה)
6. סיכום: - "כל קיבוץ כיחידה כלכלית וחברתית צריך להגיע למצב
בו הוא מקיים את עצמו".
הגיל הרך - 2 + 1 ליווי לקיבוצים צעירים.
גנים 2
כיתות יסוד - 2
מוסדות - 2
חברות נוער - 1
חינוך אומנותי - מוסיקה, אמנות - 0,5
היערכות בתי ספר ותקנים - 0,5
מורים שכירים - 0,5
צוות תכניות לימוד - 1
ריכוז המחלקה - 1
כמו כן מתקיימים פורומים של מחנכים על פי המדורים. הפורומים מורכבים מ-6-7 חברים ומקיימים כ-8 פגישות שנתיות.
יעדים, מדיניות, נושאים על הפרק :
הייעוד : חיזוק האמונה, הרצון והיכולת של מערכת החינוך המשותף, לחנך לערכי החברה הקיבוצית - הקיבוץ הארצי.
מדיניות: להיות יוזמים - במקרו - על פי המטרות. בחינה מחודשת של המערכת החינוכית ־ התאמת התכנים והמבנה למציאות המשתנה.
דרך העבודה: איתור סימפטומים ובעיות בשטח - ע"י : -
ביקורי שטח ) מדוריים
ימי קבלה ) ומחלקתיים.
מפגשי מחנכים ניתוח - מיקוד
העבודה עם השטח : דרך כנסים מרכזיים;
ע"י לימוד משותף וחיפוש דרכי התמודדות (כנס מחנכים,
כנס רכזים, סמינרים וימי עיון).
מחלקת החינוך
מבנה המחלקה :
המחלקה מורכבת מהמדורים: -
8
(חינוך - המשך)
הנושאים המרכזיים על סדר היום :
1. שינויים במבנה החינוכי וההשלכות החינוכיות (בכל המערכת החינוכית) :
* בגיל הרך - יחידות חינוכיות מורחבות.
* בגנים - הגדלת היחידה החינוכית.
* חברות ילדים - מיזוג בתי הספר.
* גיל הנעורים - שילוב לימודי ביו מוסדות. קיומה של חברת
הנעורים.
* קליטת ילדי חוץ.
2. מעבר ללינה משפחתית. היערכות חינוכית בקיבוצים שכבר עברו ללינה משפחתית.
3. המצב הכלכלי - משמעות השותפות בין הקיבוצים.
4. מקומו של בית הילדים.
5. הקבוצה החינוכית.
6. ייעוץ וארגון מערכת חינוך בקיבוצים.
7. חינוך אינטגרטיבי.
8. הכנת מועצה חינוכית
9. הקמת ו. חינוך.
תכנון לטווח קצר וארוך:
1. היערכות מחלקתית מחודשת המחייבת דרכי עבודה שונות:
א. עבודה יותר ריכוזית ופחות ליווי פרטני.
ב. יתר שיתוף פעולה בין-מדורי, על-מנת לנצל משאבים קיימים.
ג. יתר שיתוף פעולה ביו המחלקות על-מנת להיות אפקטיביים בטיפול בנושאים המרכזיים.
.2
מועצה
חינוכית
9
המחלקה הרעיונית פוליטית
דגשים בפעילות :
בדיון שהתקיים לאחרונה במזכירות הקבה"א על תפקידי המחלקה הרעיונית פוליטית (12.11.89), הודגש הצורך להעמיק את הפעילות הרעיונית בתוך הקיבוצים לצד הרחבת המעורבות וההשפעה של התנועה על מגזרים שונים של החברה הישראלית.
לאור זאת, נהדק את הקשר עם גבעת חביבה (מרכז הדרכה, מרכז לחשיבה, מתייח, מכון יהודי־ערבי, ועוד), נחפש דרכים חדשות כדי להגיע אל מירב החברים בקיבוצים ולקיים מפגשים, שיחות והרצאות בנושאים רעיוניים־פוליטיים.
במקביל, נהדק את הקשר עם מפ"ם, כדי להציע לחברי הקבה"א מגוון של פעילויות
פוליטיות במסגרות שונות, איזוריות וארציות.
באופו מפורט נשים דגש על התחומים הבאים: -
א. תהליך פנימי בתוך הקיבוצים
נעשה מאמץ לחדש ולהעמיק את הפעילות הרעיונית-פוליטית בתוך הקיבוצים,
במטרה להגדיר מחדש את דרכי ההזדהות האישית של כל חבר וחברה עם מפ"ם ובחירת האפיקים המעשיים למתן ביטוי פוליטי להזדהות זו.
לא ניתן להמשיך את המצב הקיים, בו קיימת, לכאורה, הזדהות אוטומטית
עם המפלגה. עלינו לבחון את משמעות השותפות הרעיונית-פוליטית שלנו,
כחברי קיבוץ וכתנועה, ולהחליט על יחסנו לכלים שונים של המפלגה, כמו עתון "על המשמר", מיסים וכד'.
ב. יצירת שותפות עם מועצות הפועלים
הצבעתנו למועצות הפועלים (כ־90% ממצביעי הקבה"א להסתדרות) מחייבת אותנו לפרוע את שטר המחוייבות למעורבות פוליטית אמיתית בקהילה האיזורית.
המשימה קשה ביותר, ועלינו לחפש ולגבש מודל מתאים, יחד עם נציגי מפ"ם באיזור, שייתן ביטוי ממשי לשותפות החברתית-כלכלית-פוליטית שלנו,
כחברי קיבוץ וכחברי מפ"ם עם תושבי האיזור.
אם לא נדע לגייס לפעילות זו את מיטב אנשינו - לא נוכל להצליח. פעילות "השילוב האיזורי" של התנועות הקיבוציות, במסגרת ההסתדרות,
נפסקה עפ"י החלקת מוסדות ההסתדרות ותוך הסכמה שלנו, הקבה"א והתק"ם,
שיש ליצור דפוס שונה של שותפות איזורית. השתתפות פעילה במועצות העובדים והפועלים האיזוריות, יכולה להוות פריצת-דרך חשובה עם השלכות מרחיקות לכת.
ג. חיזוק יחסי הגומלין בין הקבה"א למפ"ם
מפ"ם תקיים השנה מספר מושבים נוספים של ועידת המפלגה, כדי לסיים את התהליך של קבלת חוקה חדשה למפלגה וביצוע שנויים ארגוניים במבנה המוסדות ודרכי פעולתם.
מהלך זה כולל הגדרה חדשה של יחסי הקבה"א ומפייס, הן במישור האישי של הזדהות וחברות במפלגה והן במישור התנועתי, הנוגע למעמדו של הקבה"א וחלקו במפ"ם.
חשוב מאד שחברי הקבה"א יטלו חלק פעיל בתהליך הפנימי שעוברת המפלגה,
לצד השתתפותנו במאבקים הפוליטיים החיצוניים.
10
במערכת הפוליטית של ישראל קשה לדעת מתי יתקיימו הבחירות הבאות לכנסת, עלינו לפעול בדחיפות, להפיק לקחים ולשדר מערכות, כדי לנצל את הצלחתה היחסית של מפ"ם בבחירות לכנסת ולהסתדרות ולהתכונן למערכות הבאות.
ד. הגברת המאבק הפוליטי לקידום המו"מ לשלום
בימים אלה ימלאו שנתיים לאינתיפדה. נוכח ההשלכות החמורות על צה"ל ועל החברה הישראלית, מצד אחד, ונוכח הקפאון המדיני, מצד שני, עלינו לחפש בלי הרף דרכים נוספות להגברת השפעתנו הפוליטית, כתנועה וכמפלנה, על קובעי המדיניות. נס בקרב הפלשתינאים ונס בקרב אזרחי ישראל נוברת השפעת הקיצוניים, המאיימים לסכל כל פתרון של שלום, שיתבסס על פשרה והחזרת שטחים, עם ערבויות בטחון.
על המתונים ושוחרי השלום בשני הצדדים להוכיח שיש אלטרנטיבה לשנאה ולאיבה וניתן ליצור יחסי אמון והבנה, כערובה לשלום וחיים משותפים, השירות בשטחים מעמיד את החיילים, בסדיר ובמילואים, במצבים ודילמות קשים ביותר. עלינו להמשיך ולחזק את יכולת ההתמודדות של הצעירים והחברים עם המציאות הזו, בתקווה שקרוב היום בו תסתיים האינתיפדה ויתחיל עידן חדש של שלום באיזורנו.
ה. פעילות בתחומים שונים של החברה הישראלית
המחלקה תמשיך לקיים ולעודד פעילות של חברי הקבה"א במנזרים שונים של החברה הישראלית, מתוך אמונה שאנו מחזקים בדרך זו, את השפעתנו הפוליטית ותורמים תרומה ייחודית לתהליכים המתרחשים במרינה,
פעילות "צוותא נעורים" מקיפה השנה עשרות בתי ספר ומאפשרת לנו לקיים מנע ישיר עם אלפי תלמידי תיכון ומורים, בנושאים של דמוקרטיה, דו-קיום בשלום ומעורבות פוליטית. אנו מרחיבים את הפעולה למנזר של ערביי ישראל, תוך שיתוף פעולה עם המכון היהודי-ערבי בג"ח, אנו מסייעים לפעילות של "נוער שר שיר אחר", הכוללת מפגשי נוער יהודי וערבי במסגרות בלתי פורמאליות, מחוץ לכתלי בית-המפר.
נמשכת הפעילות הפוליטית של הסטודנטים, בשיתוף פעולה הדוק עם מפ"ם.
עלינו להגביר מעורבותם של סטודנטים, חברי הקבה"א, בפעילות זו.
המדור ליהודי בריה"מ, המהווה חלק מהמחלקה, הביא לפריצת דרך בקנה
מדה לאומי, ע"י יצירת מסלול של שהיית סטודנטים יהודיים מבריה"מ לתקופה של כחדשיים בקיבוצים. המדור עוסק נם בסיוע לעולים חדשים מבריה"מ, משלוח חומר בכתב ליהודים בבריה"מ, ארנון סיורים של תיירים מבריה"מ בקיבוצים והפניית מעונייניס לקליטה בקיבוצים.
נוכח העלייה הצפויה מבריה"מ והאפשרויות הנפתחות לפעילות ציונית בבריה"מ, נבדוק העברת פעילות המדור למחלקות אחרות בקבה"א (הנהגה עליונה או מח' הקליטה).
תקציב המחלקה לשנת 1990, המובא בהמשך, מבטא את מגמות הפעילות שהוצגו כאן, תוך התחשבות באילוצים הכספיים הקשים של התנועה. אני מקווה שלמרות הקיצוץ הגדול בתקציב (בשעור של 35%), נוכל לעמוד במשימות שלקחנו על עצמנו.
1.1.
המחלקה הרעיונית-פוליטית
ת ק צ י ב :
(5 פעילים ועוד 255 ימים בודדים) ש"ח 35,000 - אש"ל ושכר דירה
(4 מכוניות 40,000 x ק"מ) " 50,000 - רכב
(75 איש 5 x ימים X 40 ש"ח) " 15,000 - סמינרים וימי עיון
" 15,000 - כינוסים והפגנות
(1/2 משכורת + הוצאות) " ־ 25,000 "צוותא נעורים"
" 20,000 - מודעות
" 7,000 - הדפסות וצילומים
" 10,000 - דאר וטלפון
" 4,000 - מתונים וספרים
" 9,000 - סיוע לגופים שונים
" 10,000 - שונות והוצאות מיוחדות
ש"ח 200,000 - סה"כ :
א.
הרכב המחלקה (נכון לדצמבר 1989 , לפני הצמצומים שלב ב') :
הדרכה והפעלה מזכירה רכזת המחלקה
2 חברות בתקנים מלאים תקן מלא תקו מלא
(3 מורים, כל אחד יום בשבוע)
ב. פעילויות המחלקה :
1. הדרכה:
סמינרים : א) סרתב"ק - 4 שבועות 4 x ימים - גבעת חביבה,
בנובמבר. בשיתוף עם התק"ם (תקופת ההכנה -
כחודשיים).
ב) סמינר האביב - 4-5 ימים. אפעל, מאי-יוני.
ג) סרתב"ק קיבוצים צעירים. אפעל, 4 ימים.
ימי עיוו: לרכזי תרבות וחגים. 4-3 פעמים בשנה.
כנסים אזוריים לרכזי תרבות: מאורגנים ע"י רכזי תרבות איזוריים, או ע"י החברות במחלקה.
חד-שנתי : עצרת יד-מרדכי (הרבה מאד עבודת הכנה).
ליווי : עבודה פרטנית עם ועדות-התרבות בקיבוצים, בעיקר עם
ועדות חדשות, לפי פניית הקיבוץ או יוזמת החברות.
ליווי צמוד של עבודת התרבות בקיבוצים הצעירים (12)
ייעוץ לועדות-תרבות של מוסדות החינוך - לפי פנייה.
ס"ה ימי שדה: 2 ימים 2 x חברות בשבוע.
מחלקת התרבות
חברה לומדת - 2 י"ע
ארגון הציירים - 2 "
סדנת האמנים ־ 3 "
מורים בסדנה ־ 3 "
ארגון הסופרים - 1 "
מקהלת הקבה"א ־ 1 "
וכן ימי עבודה במספר בלתי-קבוע, בעיקר עבור התכנסויות של מזכירויות הארגונים (2-4 פעמים בשנה, 3-5 חברים בכל פעם).
13
3. מזכירות :
שירותי משרד, הדפסות ועזרה בכל עת לכל מדורי המחלקה.
ג. מטרות כלליות לשנת 1990
1. הגדרה-מחדש של המושג "תרבות קיבוצית" - בתחומי פעילות־פנאי, יצירה משותפת ויצירה אינדיבידואלית.
2. הגדרת הצרכים והאפשרויות - נכון לעכשיו, ובדיקת התאמתם של מבנה המחלקה, פעולותיה ותקציביה בהתאם למסקנות שיתקבלו.
3. שינויים - ככל שיידרשו.
4. בדיקה-מחדש של הנושא "חברה עובדת-לומדת", והכנת תכנית-עבודה בהתאם - תוך זיקה להחלטת המזכירות על מגמת איחוד מח' התרבות עם המחלקה להשכלה.
בתחום הברית :
1. איחוד הפעילות המוסיקלית: הדרכה, ליווי מורים, עבודה משותפת עם הגופים הצעירים (תזמורת בני הקיבוצים ומקהלת בני הקיבוצים).
2. חידוש מפעל השקל והגברת המודעות לו בקיבוצים.
3. בדיקת הפעילות במדורים השונים מבחינת הנחיצות, היעילות והעלות, ותוך חתירה לצמצום ככל הניתן.
ד. תיכנון לזמן הקרוב :
בכוונתנו לארגו בינואר סדנה לפעילי המחלקה יחד עם פעילי תרבות ותיקים, לצורך ההגדרה-מחדש שהוזכרה לעיל. מסקנות הסדנה יובאו לדיון במזכירות הקבה"א, כפי שהוחלט, ולאחר מכן ננסה ליישמן בשטח.
2. ריכוז:
א. קשר קבוע עם צוות המחלקה.
ב. קשר ותיאום עם מחלקות הקבה"א.
ג. קשר וליווי של ארגוני האמנים והסדנה.
ד. קשר וללווי של המדורים בברית: מחול, צילום, ידיעת הארץ,
חגים, ספריות, ארכיונים, החוגים לספרות, הרקדה.
ה. ליווי ופיקוח על הלהקות המשותפות: המחול, התיאטרון, התזמורות.
ו. קשר קבוע עם ריכוז-התרבות בתק"ם ועם הברית.
14
מחלקת חטיבה צעירה
כללי:
מטרת העל של עבודת המחלקה הינה לתרום לכך, שכמה שיותר צעירים המגיעים לקיבוץ, יראו בו את ביתם וימצאו בו את דרכם.
יעדים ניגזרים :
1. גיבוש תפיסה אקטואלית, ובחינתה המתמדת, באשר לאופן בו נכוו לקלוט צעירים בקיבוץ.
2. ייזום, עידוד והכוונה של פעילות צעירים בקיבוץ היחיד ובאיזור.
3. תיכנון וביצוע של סמינרים וימי עיון לצעירים ולעוסקים בקליטתם.
4. גיוס יחידים ומשפחות לשנת שירות בהתיישבות הצעירה.
5. קיום פעילויות משותפות עם צוות הדור-הצעיר במפ"ם, תנועת שלום-עכשיו ובניית כלים למעורבות צעירי הקבה"א בחברה הישראלית.
פעילויות מתוכננות :
א. ביקורים יזומים בכ-4 קיבוצים כל שבוע.
(מתכני הביקור: שיחה עם ו. צעירים; שיחת ח"צ; מעורבות בהכנת סמינר בית; ועוד).
ב. קיום 6 סמינרים לפי הפירוט :
3 סמינרים לחוזרי צבא.
1 סמינר לחברי ועדות צעירים.
1 סמינר ליוצרים צעירים.
1 סמינר חברתי-תרבותי ליחידים.
ג. קיום 90 ימי עיון בשנה.
ד. המשך קיומו וקידומו של צוות צעירים.
ה. איסוף, עריכתה והפצתה של אינפורמציה מהקיבוצים ואליהם.
ו. גיוס ש.ש. להתיישבות הצעירה וליוויים.
ז. קיום מועצת צעירים ארצית.
ח. השתתפות בהקמת אגף צעירים.
ט. הקמת קבוצה של סטודנטים חברי קיבוץ, הקשורים למערכת התנועתית.
סיכום :
מחלקת הח"צ רואה עצמה מעוניינת ומעורבת בכל תחום, המעסיק, או הראוי שיעסיק, את הצעירים בקיבוץ הארצי. עומקה של מעורבות זו, תלוי בקביעת סדר עדיפויות פנימי, ובמשאבים העומדים לרשות המחלקה.
15
מחלקת הבטחון
1. כללי :
פעילות המחלקה לבטחון מקיפה שטחי פעולה רבים ומכוונים. דבר המחייב אותנו לבחון, לתכנן ולכבש את דרכנו מדי תקופה מחדש.
הגורם האנושי הצעיר שבו אנו עוסקים, מאופיין בקטע זה של חייו בתהליכים דינמיים ובחוסר יציבות, דבר הדורש מאיתנו מצד אחד רכישות, התייחסות אישית והרבה סבלנות ומצד שני - כיבוש התפיסה הכוללת לגבי שלושת המרכיבים המרכזיים של פעילותנו - ההכנה לקראת הצבא - הליווי בזמן הצבא ובטחון הישובים, תוך הצבת מטרות ברורות לפעילותנו.
2. המטרות:
א. הבנה לקראת צבא
1) הרחבה והעמקת ההכנה לקראת הצבא, תוך מתן דגש לשילוב המחנכים בכורם משמעותי בנושא זה.
2) הכוונת הבנים והבנות לשירות משמעותי ולמיצוי הפוטנציאל.
3) העמקת המודעות בבנים ובבנות לחשיבות הבחירה במסלול פיקוד הנח"ל, כחלק חשוב בתרומתנו להתיישבות הצעירה, מסלול המחבר את הצבא עם ההתיישבות.
4) העמקת המודעות בחשיבות פעילות הכדנ"ע.
ב. ליווי בזמן הצבא
1) הכשרה והרחבה של הכורמים בקיבוצים, המלווים את החיילים בזמן הצבא.
2) הגדלת מספר הקצינים החותמים לקבע ארוך.
3) מיסוד מערכת הטיפול בנפגעים.
4) הרחבת הקשר עם גורמי הצבא השונים.
5) ביקורים יזומים אצל החיילים בצבא.
6) הרחבת פרוייקט חיילים בודדים ומאומצים.
16
תנועת השומר הצעיר
תוכנית העבודה של ההנה"ר נקבעת מידי שנה לקראת תחילת שנת הלימודים ומאושרת בישיבת ההנהגה.
הלוח התנועתי מהווה ביטוי ברצף כרונולוגי לתוכנית זו. להלן עיקרי התוכנית לדיון במזכירות הקבה"א : מבוא:
תנועת השומר הצעיר מחנכת נוער בערכיה להגשמה בקיבוץ במציאות קשה ומורכבת, תוך התמודדות עם משבר בחברה הישראלית בקיבוץ, ובתחרות עם גורמים נוספים. צמצום משאבים ומשלחת קטנה, יחסית, וכן ירידת מספר החניכים בשנים האחרונות, מחייבים התמודדות קשה בחזיתות רבות בעת ובעונה אחת!.
מטרות ההנה"ר :
1. הגדלת מספר חניכי השוה"צ, בעיקר בגוף הבוגר.
2. הכשרת המשלחת - הרחבת הליווי החינוכי של המשלחת וחיזוק התכנים
השכבתיים.
3. נושא משותף - "לדבר שלום-לעשות שלום".
4. גיוס שליחים - העמדת ההנה"ר על 32 שליחים לפחות.
5. מערכת הגרעינים - * הגדלת שכבת הי"ב בתנועה ל-600 חניכים.
* כניסה למקורות נוער איכותי חדשים.
* גיבוש תוכנית עבודה לשכבות י"א וי"ב וביצועו.
* המשך גיבוש מסלול הנח"ל החדש.
* הקמתה של מערכת הגרעינים המאוחדת בבית ההנה"ר.
6. צמצום תקציב התנועה ממקורות הקבה"א ומציאת מקורות תקציביים נוספים.
7. גיבוש ראשוני של דרכים לפעולת תנועת נוער במציאות שנות ה-90.
8. ביצוע תוכנית המפעלים והסמינרים התנועתיים - שינוי טיול חנונה בי"ב, מחנה כיתות ו' בקיץ וסמינר התיישבות לקן הקיבוצי בי"א.
17
נקודות עיקריות לתוכנית עבודה-בחתד מחלקות עיקריות
חינוך
צרפיות
גרעינים
כניסת המשלחת לעבודה
גיוס חניכים י"א, י"ב
אוק.
גיוס חניכים. ס. פעילי ועדות
סוכות-מחנה ה'ו'
סמינר שכונות
דצמ.
ינו
פבר
מרץ
אפר
מאי
יוני
יולי
אוג.
סמינר י"ב גיוס משלחת תשנ"א
אירוע קו קיבוצי
נושא משותף
סיום ראיונות לי"ג משלחת תשנ"א
מועצת.התנועה
סמינר י' מעונינים
הכנות למפעלי קיץ
הכנת תוכנית עבודה תשנ"א
סמינרי מדצ"ים
סמינר משלחת
הכנות חנוכה
טיולי חנוכה
ליווי שכבות י"א, י"ב
הקמת גרעיני אומנויות וכו'
"הפנינג י"א"
הכנות פסח
מעבר לחצאי מסגרות י"א
החתמה לנח"ל י"ב
מחנות וטיולי פסח
"אירוע גרעיני י"ב"
הכנות למפעלי קיץ טיולי ז' ח'
ס. צופי,
צופי נודד.
סמינר גרעינים
הגעת גרעינים למחנה הכנה. רפסודיה
נוב.
ספט.
18
ההנהגה העליונה
על התקציב :
1. התנועה העולמית סבלה בשנה האחרונה שורה של קיצוצים בהקצבותיה, החשובים שבהם: -
א. 27% במסגרת תקציב הוועד הפועל.
ב. 25% במסגרת תקציב מחי הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית
העולמית.
2. בנוסף גם הצוות בארץ, המרכז את הפעילות של התנועה העולמית, קוצץ מ-101/2 פעילים ל-6 פעילים. ז"א קיצוץ של מעל 40%.
3. במקביל, הלכנו בכיוון של שילוב פונקציות גם בארץ וגס בחוייל.
4. בחו"ל אבחנו פועלים בשלושה תחומים, שלהם ביטוי ישיר בנושא התקציב:
א. הפעלת שליחים צעירים ללא מטפחה, חלקם סטודנטים - שנת חופש...
ב. שילוב שליחויות עם המערכת הסוכנותית בעיקר (מחי העליה ומח'
הארגון) ועבודת שליחות בריכוז מרכזיות פדגוגיות.
ג. הקמת ועדות הורים ומקורבים לתמיכה בפעילות, כולל אחזקת השליח (איטליה - טווייץ - מכסיקו - ליון...).
על הפעילות :
1. העמקת תהליך של יצירת צוותאות - פעולה יותר קהילתית עם תכניס יהודיים חילוניים, שבמרכזה התנועה החינוכית עם תוכן ציוני מגשים.
2. בעקבות מועצת התנועה העולמית שתתקיים בסוף שבוע 20-19 בינואר, בגבעת חביבה, שכל כולה תעסוק בנושא עבודתנו בקרב הסטודנטים בחו"ל ובקרב סטודנטים עולים בארץ. יש כוונה להרחיב את פעילותנו בתחום זה.
3. גיבוש והרחבת פעילותנו במזרח אירופה (הונגריה ובריה"מ).
4. העמקת מרכזיותם של ישראל והקיבוץ בחינוך היהודי בגולה, ע"י הרחבה וגיוון תוכניות קיץ ומפעלים אחרים בארץ ובקיבוץ.
5. בתחום הפרסומים החינוכיים נמצאים בהכנה ובתכנון: -
א. חוברת על הרעיון הקיבוצי;
ב. השוה"צ והחינוך השומרי.
6. המשך קיום התנועה בפריסתה הנוכחית, על אף הצמצום שחל על המשאבים הכספיים.
1. עדכון רשימת הלומדים בכל הרמות.
2. הככסת החומר למחשב - הכנת התוכנית לחלוקה - מקצועות, מוסדות ללמוד (בתיאום עם המחלקה לסטטיסטיקה), התואר, הגיל, המין - חומר לעבודה השנתית.
3. ריכוז הועדה לתיאום ההשכלה.
4. קשר עם המוסדות שהתנועה תומכת בהם: אורגים, סמיכר הקיבוצים, גבעת
חביבה, מורטת, המכון לחקר הקיבוץ, התחנה לייעוץ של הברית, מחלקות הקיבוץ הארצי.
איסוף הנתונים על מבקשי המילגות.
5. ישיבות של הועדה לתיאום ההשכלה - הודעות למקבלי המילגה - הוראת
זיכוי בחודש פברואר.
הועדה של קרן האריס את הרסקין (החלק המחולק לקיבוצים), עריכת הרשימה הרב שנתית, קביעת הקריטריונים והמועמדים. הודעות לקיבוצים. הוראת תשלום בפברואר.
7. טפול בקרנות המשותפות עם התקיים:
א. קרן בני הקיבוצים (ירושלים);
ב. קרן אברהם פיין (רופין);
קרן אפריימסון (רחובות);
קביעת הקיבוצים הזכאים, בהסתמך על רשימה רב-שנתית. 30 מילגות,
חלוקת הסכום לפי מפתח: 2/3 לתק"ם, 1/3 לקבה"א. (מילגה או שתיים
לקיבוץ הדתי.
קשר עם כל דיקני הסטודנטים, פגישה או שתיים לשנה - קביעת עקרונות לקבלת מילגה מטעמם.
9. א. עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים;
ב. עם האגודה לקידום החינוך;
ג. עם משרד העבודה - המכון לפריון עבודה, טיפוח הקטרים החדשים והרחבתם.
מחלקת ההשכלה
19
20
(מחלקת ההשכלה - המשך)
10. קיום כנסים של רכזי ו. השכלה.
11. מסירת אינפורמציה בכתב על החידושים בשטח, ההטבות, פתיחת מסלולים חדשים וכדומה.
12. עדכון הספריה וארגונה לשימוש קהל הסטודנטים.
13. איסוף תקנונים, מסלולים חדשים מכל הקיבוצים ותימצותם - העברה לרכזי
ו. ההשכלה.
14. עזרה שוטפת לכניסה למכינות (באוניברסיטאות, במכללות האיזוריות), וכן במציאת מקום לימוד מתאים.
15. ביקורים בקיבוצים - השתתפות בישיבת הועדה להשכלה ו/או שיחת הקיבוץ, לפי הצורך.
16. איסוף הנתונים עבור מדור הצריכה: שכר לימוד, שכר דירה, אש"ל,
אביזרי לימוד. קביעת תקציב המשתלם, יחד עם המדור לצריכה.
17. המדור להכוונה מקצועית :
א. קבלת הנועצים והזמנתם לפגישות שונות.
ב. הקשר עם הפסיכולוגים (פגישות, תשלומים).
ג. קשר עם הקיבוץ השולח ומסירת דו"ח חלקי לפי האפשרויות.
18. בניית תקציג המחלקה :
30 שעות שבועיות: מרים גולדברגר - העוגן
3 י"ע שבועיים : מרים בקר - יד-מרדכי
1 " " : נורית עמיר - עין-המפרץ
2. " " : נירה שוייאר - כפר-מנתם.
הערות : עבודת הריכוז דורשת פעיל מלא (אם הוא/היא איננו/ה ותיק/ה). עבודת המזכירה מתחלקת 1/2 - 1/2 בין ההשכלה לביו ההכוונה.
תקציב המחלקה ל-1990 : 17,858 ש"ח.
21
מחלקת הקליטה
תפקידי מחלקת הקליטה :
מטרת העל : צמיחה דמוגרפית של קיבוצי הקבה"א באמצעות קליטת אנשים מבחוץ. היעד : הגדלה משמעותית של כמות ואיכות הנקלטים.
תווית עבודת המחלקה (לפי סדר העדיפויות)
א. גיבוש צוות ודפוסי עבודה.
ב. איתור ותגבור פוטנציאל מקורות הקליטה. (גילאי 24-40) .
ג. מיון הנקלטים.
ד. הכרת הקיבוצים (העץ הדמוגרפי, ובשלותם לקליטה).
ה. הכשרת הקיבוץ והנקלט לקליטה.
ו. "שידוך" בין הקיבוץ למקור הקליטה.
ז. מעקב אחר הקליטה בקיבוץ.
(מכיוון שיש הבדל משמעותי בין הקליטה בקיבוצים הוותיקים לביו הקליטה בהתיישוות הצעירה והזעירה, נראה שיש מקום לטפל בנושא זה במיוחד ובנפרד).
א. גיבוש צוות ודפוסי עבודה
1. בחינת הצורך בהגדלת הצוות.
2. מקצועיות הצוות.
3. טיפור מערכות המידע והתיוק (מחטב).
ב. איתור ותגבור פוטנציאל מקורות הקליטה - תוך בחינת השינויים בסביבה, המשפיעים על הקליטה. האם להשקיע משאבים?
1. המקורות כיום (פירוט מצ"ב) נתוני המחלקה לסטטיסטיקה.
2. מקורות שהתחלנו טפול בהם. (פירוט מצ"ב).
3. מקורות חדשים. (פירוט מצ"ב).
4. הגדלת הפוטנציאל - כיצד?
1. המקורות כיום
בחודשים אפריל - אוגוסט קשרו הקיבוצים במפגשים בקבה"א קשר ראשוני עם 80 משפחות (איו כרגע תמונה עדכנית על קליטה).
במשך שנה ממאי 87 עד מאי 88 נקלטו:
מאולפנים - 33
גחל"ת ובודדים מחו"ל - 116
משפחות ובודדים מהארץ - 271
ס"ה: 420
(במחלקה אין מעקב מדוייק אחר הפונים להקלט. ההנחה היא, שפונים בערך פי 3 מהמופנים לקיבוץ. 1500 - 1200 איש).
2 . מקורות שהתחלנו טפול בהם
קשר ראשוני (מכתב) עם בנים עוזבים כ-2000 כתובות בארץ ובחו"ל. (נסיון רמות מנשה).
* עוזבי גרעינים לפי רשימות"הנח"ל (אלפי כתובות).
3. מקורות חדשים
* מרכזי קליטה עירוניים (10,000 עולים).
* סטודנטים עולים (1700 בשנה מארה"ב לשנה, 2000 ל-3 שנות לימוד מדרום אמריקה).
* אקדמאים (4000 מבקשי עבודה).
* פורשי צה"ל בני 40+ .
* משוחררי צה"ל.
4. הגדלת הפוטנציאל - כיצד?
לטיפול בנושא זה, יכולות להיות גם משמעויות בעלות השלכות חיוניות וחיוביות לקיבוץ פנימה : -
* פרסום ופרסומת.
* התקשרות עם מומחים ליחסי ציבור (נסיון בית-אורן).
5. בחינת השינויים שחלים בסביבה והשפעתם על הקיבוץ וצמיחתו.
המצב הכלכלי
עזיבות (בנים, גרעינים) וכו'.
ג. מיון הנקלטים
1. חיפוש אמצעים נוספים, וברמה מקצועית, במיון המועמדים לקליטה. "חורים יותר קטנים למסננת".
2. מראיינים מקצועיים.
ד. ה. ו. הכרת הקיבוצים, הכשרתם, "שידוך":
* מי בקיבוץ הארצי יעסוק בתכנון הדמוגרפי ?
ברמה האסטרטגית ?
ברמה הטקטית ?
* מה יהיו הקריטריונים להקצאת מקורות הקליטה ?
"לשידוך" הצורך או הבשלות ?
27משמר העמק 19236 טלי: 04-9896112 פקס: 04-9896019
הודעת פקסימיליה
תאריך: 23.1.96 מספר דפים: 2
מס' הפקס: 03-6925403 או 03-6951407
לידי: אמרי רון- באמצעות אמירה מאת: ירדנה קוסטא- משמר העמק
בכתב יד:
שלום, אני מעבירה לכם את החלטות שיחת הקיבוץ של קיבוץ משמר העמק
מיום 20.1.96:
א. כל הפעילויות הקיימות והפעילויות החדשות של המערכת
יעברו אישור מחודש בקיבוצים ואח"ע במועצה, במהלך שנת 1996.
ב. מרבית המשאבים שהתנועה מקבלת יופנו לטובת המערכת המשרתת את הקיבוצים.
ג. תהיה הפרדה של המערכת החברתית-כלכלית מן המערכת הפוליטית.
אני מצרפת בזה דף עפ לוגו של משה"ע
משמר העמק 19236 טל': 04-9896112 פקס: 04-9896019
הודעת פקסימיליה
תאריך: 17.1.96 מספר דפים: 1
מס' הפקס: 03-6951195 לידי: אילן רגב, יו'ר הנשיאות
מאת: ירדנה קוסטא - מזכירות קבוץ משמר-העמק
לידי אילן רגב
שלום אילן,
קיבוץ משמר-העמק מציע להוסיף לסדר היום של
הועידה השלישית (24.1.96) את הסעיף הבא:
דיון והחלטות על מבנה המערכת המרכזית.
תודה
בברכה- ירדנה קוסא- מזכירה
הצעת החלטה של קיבוץ משמר העמק בנושא
מבנה המערכת המרכזית:
המטרה: שינוי מבנה המערכת המרכזית מותאם לשאיפות וצרכים של הקיבוצים וחבריהם.
המערכת המרכזית כפי שהיא פועלת היום אינה רלבנטית דיה לצרכים ולאתגרים של התקופה, היא אינה מהווה תשובה הולמת להתפתחות ושגשוג הקיבוץ כחברה שיתופית מודרנית.
הכרחי מעבר מתרבות ניהול קיימת לתרבות ניהול וביצוע חדשה, המבטאת ומממשת את השאיפות, הצרכים והאינטרסים של הקיבוצים וחבריהם.
מטרת המערכת המרכזית -
תרגום המדיניות התנועתית המשתנה ליעדים ותוכנית עבודה. ייזום, פיתוח וגיבוש כלים המאפשרים ביצוע תוכניות אלו.
עשרה עקרונות לשימי מכנה המערכת המרכזית:
א. חלוקה לשתי זירות מרכזיות (חוץ/פנים):
ו) פנים: צמיחה שיתופית של קבוצי התנועה.
־ פיתוח הזהות המיוחדת לקיבוץ ־ דגש על נתינת פתרונות לשאיפות וצרכים של הקיבוצים בכל התחומים.
- עזרה הדדית בין הקיבוצים
2) חוץ מאבק אינטרסים והשפעה בחברה הישראלית
־ ביצוע הסדרי החובות וצמיחת הקיבוצים (הכולל בדיקת החובות של הקיבוצים)
־ שינוי התדמית הציבורית של התנועה הקיבוצית.
־ יצירת גרעינים ייחודיים לפעילות ציבורית בחברה הישראלית. (נוער-צעירים, חינוך,
פוליטיקה, רעיוני-חברתי).
ב. המבנה המומלץ של המערכת המרכזית:
המטרה להגיע למערכת קטנה, יעילה, איכותית ורלבנטית.
1) מטה פנים:
שילוב בין מערכת מקצועית קבועה + צוותים תחומיים ובין תחומיים שיעסקו בפרוייקטים ייחודיים להתפתחות הקיבוץ. פרוייקטים אלו יפותחו יחד עם הקיבוצים.
2) מטה חוץ:
לייצוג אינטרסים ולפעילות ציבורית בחברה הישראלית.
3) מזכירות המבטאת את הפעילות של שני המטות.
ג. דרך העבודה המומלצת של המערכת המרכזית עם הקיבוצים:
1) שילוב: א. מעורבות יזומה עם זכות התערבות.
ב. סיוע, ליווי ויעוץ לפי ביקוש הקיבוצים.
דרך העבודה של המערכת המרכזית מותאמת להתארגנות האזורית.
2) מטה הפנים ייזום פרוייקטים המאפשרים התפתחותם וצמיחתם של הקיבוצים.
בחירת נושאים הדגשים עפ"י הרלבנטיות שלהם ועפ"י צרכי הקיבוצים.
פרוייקטים:
כל פרוייקט יופעל ברמה התנועתית ויתורגם לפרוייקט ספציפי לקיבוץ שיזמין אותו. לצרוך כל פרוייקט תבנה המערכת כלים עבור:
א) מידע רלבנטי בנושא הנידון.
ב) הכשרת בעלי תפקידים ויזמים רלבנטיים.
ג) תכנון כיווני התפתחות ועיבודם לקיבוץ הספציפי.
הצעת אמרי רון
2
פרוייקטים לדוגמא:
במישור התנועתי
במישור הקיבוצי
ו. שינוי במגנה המשק והפרנסה, המותאם לאיכות האנושית בקיבוץ. דגש על צעירים.
2. קליטה איכותית של צעירים בקיבוץ.
3. יצירת הזדמנויות לקריירה שמה לדוד הביניים (בעיקר נשים).
4. מיזוג בין אוטונומיה וחופש לפרט ובין אחריות לחברה הקיבוצית.
1. מימוש ההסדר הפיננסי לקיבוצים
2. הסדרי שיכון
3. יעוץ מקצועי בנושא הקרקעות.
4. בחינת חלופות לגיוס הון לקיבוצים
5. שותפויות שונות בין הקיבוצים.
ד. גיוס פעילים:
תשלום שכר שווה לקיבוץ עבור עבודת הפעילים.
ה. היקף התקציב ומספר הפעילים *)
50-100 פעילים ־ בתקציב כ- 15 מיליון ש"ח כולל שכר עבודה. (היום כ- 250 פעילים - התקציב כ־ 30 מיליון ש"ח כולל שכר עבודה).
חברים נוספים העובדים במוסדות לפעילות ציבורית מותנה בתשלום עבור עבודתם ממוסדות אלו ואיננו קשור לתקציב התנועה.
*) מטרת הנתונים לתת הערכה כללית על סדר הגודל של התקציב וכמות הפעילים. ההיקף המדויק ייקבע עפ"י הפעילויות שתאושרנה מחדש ע"י הקיבוצים.
ו) מקורות התקציב:
מיסיס מקיבוצים + תשלום על שרותים (לרבות שרותי הדרכה + ביצוע פרוייקטים).
ז) מקור הסמכות - לקביעת מדיניות התנועה וביצועה.
הקיבוצים הם מקור הסמכות, דרך שילוב מוגדר בין הקיבוצים והמערכת המרכזית.
ה) תהליך קבלת התלסות:
הפרדת רשויות - הגדרה מחדש.
- סמכות מחוקקת ־ ועידה, מועצה, וועדות המועצה.
־ סמכות מבצעת - מזכירות ואגפי המערכת המרכזית.
־ סמכות שופטת ־ בקרה, ביקורת ובוררות.
- בקרה וביקורת על המערכת המרכזית ובכללותה, תעשה דרך המבקר. מבקר התנועה ־ איננו מבקר פנים, הוא מקבל את סמכותו ממועצת התנועה ואחראי כלפיה.
ט) תאגידים עסקיים תנועתיים:
- ביטול תאגידים עיסקיים ופיננסיים במערכת המרכזית.
- קיום תאגידיםלעזרה הדדית (קרן השוה"צ) לסיוע, לצמיחה ופיתוח (קמ"ע, קרן השקעות), ולתרבות חינוך והשכלה (''חבצלת").
- תאגידי שיווק, קניות, ביטוח וכו' רק בינתנועתי.
י) ביצוע ולו"ז:
1) כל הפעילויות הקיימות, והפעילויות החדשות המוצעות, יוצגו לקיבוצים מחדש במונחי תכנית מפורטת שתכלול: מטרות, כוח"אדם, תקציב, לוח זמנים, ומדידים להצלחה, ויובאו לאישור המועצה.
2) עם סיום המושב השלישי של הועידה ־ יוקנו צוות (בראשות מזכיר הקבה"א), למימוש ההחלטות ולבנייה מהדש של המערכת המרכזית תוך שנת 1996.ארגוס מידע קטעי עיתונות בע"מ
רח' בצלאל 8, ת.ד. 2431, ירושלים 91024. טל': 6240004־02, פקס; 02-6245688
ויכוח שגרתי למדי על תקציב התנועה, שהתקיים בישיבת מועצת הקבה"א האחרונה, התפתח לחילופי דברים חריפים בין נציגי משמר העמק לבין רכזת צוות הרכזים האיזוריים, מתיה טרייבר מבית אלפא.
חילופי הדברים החלו לאחר שגציגת משמר העמק, המזכירה לשעבר אילנה רון, הודיעה בשם קיבוצה כי משמר העמק מקבל את הצעת התקציב ואף ישלם את מיסיו כסדרם, אך מכיוון שהוא אינו מרוצה מהצורה שבה מנוצלים כספי המיסים, החליטו חבריו להקדיש תקציב נוסף להקמת גוף ליווי תנועתי שיפעל ברוח הזרם השיתופי. בתגובה טענה רכזת הרכזים, מתיה טרייבר, כי החלטת משמר העמק מהווה הבעת אי אמון וקריאת תגר על כל פעילות המלווים התנועתיים.
דבריו של הנציג השני של משמר העמק, דני זמיר, שאמר שהמל־ ווים התנועתיים מציעים רק דרך אחת לשינוי, בכיוון של הפרטה ושכר דיפרנציאלי, המנוגדת לכיוון של משמר העמק וקיבוצים נוספים המדברים על לימוד מהצלחות של קיבוצים שיתופיים, הצליחו להוסיף שמן על המדורה. מפאת קוצר הזמן הוחלט שהדיון על עבודת הרכזים יימשך בישיבה הבאה של המועצה.
אין טענות נגד הרכזים
מודל הרכזים האיזוריים החל לפעול בקבה"א בינואר 97', כחלק ממהפך ארגוני שביצעה התנועה, בעקבות דרישות לצמצום תקציבי וקי־ צוצים במספר הפעילים ובפעילות התנועה. מפת הקיבוצים חולקה ל־4 איזורים גיאוגרפיים, כשלכל איזור הוצמדו 2 רכזים, האחר כלכלי והשני חברתי, המטפלים בכ־20 קיבוצים שבתחומם. רכז נוסף, מיכאל קישון משמרת, נותר לטפל בהתיישבות הצעירה, ועם סיום תקופת פעילותו יתווספו הקיבוצים שבאחריותו לרכזי האיזור. הצוות פועל כמטה מגובש בקבה"א, כשהרכזת טרייבר, הפועלת כמלווה תנועתית באיזור המרכז, מכהנת בתוקף תפקידה כחברת מזכירות הקבה"א.
אילנה רון מסבירה, שלמשמר העמק אין טענות כלפי עבודת הרכזים. "הרכזים עושים את עבודתם נאמנה", היא אומרת. "הם עובדים מאוד קשה
"הרעיון לפתוח מערך הדרכה בשכר, הסתמך בעיקר על מספר אנשים שעבדו בתנועה, והיו מוכנים להמשיך להדריך בצורה אחרת, אבל זה לא עבר לפסים מעשיים יותר. באופן אישי כבר הבעתי את רצוני להשתתף בתהליך כזה".
בעין השופט, הקיבוץ השכן, עלה נושא הזרם השיתופי לפני כשנתיים בדיונים לקראת ועידת הקבה"א בעין שמר. כתוצאה מהדיונים הוחלט שם לקרוא לאיחוד התנועות הקיבוציות ולהקמת זרם שיתופי בתנועה המאוח־ דת, על בסיס עקרונות האמנה. ההחלטה הזו אושרה גם על ידי הוועידה. לדברי אלישע שפירא, הוא מצא יחס אוהד אצל מזכירי ומזכירויות שתי התנועות הקיבוציות, גם לרעיון שעלה בפגישות של אנשי התעשייה והמשק במעגן מיכאל ובמשמר העמק, שבהן הוצע לסייע לקיבוצים מתק־ שים שירצו לשמור על הרוח השיתופית. "במזכירויות הוחלט לתת תמיכה גם בתקן וגם בתקציב כדי לקרם את הפעילות הזו", אומר שפירא.
אתה שותף לדעה שהמלווים התנועתיים מציעים רק את הדרך הלא שיתופית?
שפירא: "אין לי מושג. אני לא ־מעורב כיום בפעילות התנועתית ולא יודע.
אני חושב שצריך להציג כיוון שיתופי, ואני מאוד מקווה שזה אכן נעשה".
מזכיר הקבה"א, אבשלום (אבו) וילן, מאשר את דברי שפירא על נכו־ נות התנועות להקציב משאבים לזרם השיתופי בעקבות הכנס במעגן מיכ־ אל. וילן: "התחייבתי לתת משרד ורכב לארם שהקבוצה שהתכנסה שם תביא, שתפקידו יהיה לחבר בין מפעלים מצליחים בקיבוצים שיתופיים לבין קיבוצים או מפעלים מתקשים בקיבוצים, המעוניינים לשמור על רמת שותפות גבוהה. דיברנו על הקצבה של 300 אלף ש"ח בשנה, אבל כל העסק הזה לא הצליח להתרומם".
הפרדה מלאכותית
וילן, בניגוד לטרייבר, אינו רואה בהצעת משמר העמק הבעת אי אמון כלפי התנועה. לדבריו, מדובר בוויכוח ענייני על האסטרטגיה התנועתית, שבמהלכו עלו מצד אנשי הקיבוץ גם רעיונות יצירתיים אחרים, שמוקדם עדיין לחשוף אותם, הנוגעים לסיוע לקיבוצים במצוקה.
וילן: "היינו במשמר העמק לפני כחודש לשיחה עם המזכירות וועדת משק על תקציב התנועה. התנהל ויכוח סביב השאלה האם מודל הקיבוץ הקלאסי הוא המודל היחיד, שעליו צריכה ללכת התנועה, למרות שיש קיבוצים שהכיוון שבו בחרו שונה והם כבר אינם נמצאים במודל הזה.
"משמר העמק היו הגונים ולא כרכו את הוויכוח בשאלת תשלום המי־
סים. מבחינה זו יש לי רק מילים טובות לומר עליהם, למרות שאנחנו חלו־ קים בעמדה העקרונית".
העמדה העקרונית של מזכירות הקבה"א, ממשיך וילן, היא שמה שקורה בקיבוצים המצויים בקשיים, או שהגיעו לסוף הדרך הקיבוצית, ישפיע גם על משמר העמק, .כפי שלמשבר שהיה בזמנו בבית אורן היתה השפעה על חברי כל הקיבוצים מכל התנועות, ולכן התקבלה החלטה אסט־ רטגית שלא לנטוש שום קיבוץ.
דלן: "הרכזים עומרים בסיטואציות בלתי אפשריות. הם מציגים את הפתרונות התנועתיים ברוח האמנה, אבל יש שורה של קיבוצים, שהפתרו־ נות האלה כבר לא מקובלים עליהם, והרכזים נדרשים להגיע יחד עם הקי־ בוץ לפתרון אחר".
טרייבר מאשרת, שעל פי תפיסת העבודה של הקבה"א, תפקיד הרכזים הוא להיות בקשר עם כל הקיבוצים, וההתייחסות לכל קיבוץ היא בהתאם למה שקורה בו. "אם יש קיבוץ שעובדת בו מזכירות ויש בו תוכנית עבו־ דה, אנחנו נמצאים איתו בקשר על פי רמת המעורבות שהוא מעוניין בה", היא אומרת. "יש קיבוצים, שהרכז מעורב בהם בהכנת תוכנית העבודה של המזכירות וגופים נוספים בהתאם לצורכי הקיבוץ. יש קיבוצים במצוקה, שמצבם מחייב את הרכז להתערבות יותר עמוקה. על פי התפיסה שלנו, אנחנו פועלים על פי מה שהקיבוץ בוחר לנווט את עצמו. האמירה שאנחנו צריכים לבוא לקיבוץ ולהגיד לו מה לעשות, היא, להערכתי, תפיסה לא נכונה".
לדברי טרייבר, אם קיבוץ החליט ללכת להפרטה, אחד התפקידים של הרכזים הוא לדאוג שהוא יעשה את זה נכון ומבלי לפגוע בקבוצות חלשות, אולם הרכזים אינם ממליצים לקיבוצים על ההפרטה כמתכון לשיפור מצבם.
טרייבר: "כל בעיה שאנחנו נתקלים בה בקיבוץ, מובאת לדיון בפורו־ מים בבית הקבה"א, שבהם דנים על דרכי ההתערבות. הרכז אינו עובד בנפרד ממה שקורה בבית התנועה. לעיתים קרובות הנושאים מובאים למז־
כתב: נחמן גלבוע צילום: דוד עינב
במשמר העמק החליטו להקצות תקציב להקמת גוף ליווי תנועתי שיפעל ברוח הזרם השיתופי. רכזת הרכזים, מתיה טרייבר, רואה בכך הבעת אי אמון וקריאת תגר על כל פעילות המלווים התנועתיים, אך אבו וילן לא מתרגש: מדובר בוויכוח לגיטימי
ובמסירות רבה. אנחנו לא מרוצים מכיוון ההדרכה ומכיוון החשיבה שהרכזים ממליצים עליו".
הרכזים מציעים רק כיוון אחד?
רון: "הרכזים נואשו מלהציע לקיבוצים את הכיוון השיתופי. מה שהיום מגדירים בתור התקדמות זה הכיוון של פירוק השותפות. לטענת הרכזים, הקיבוצים גם לא מוכנים כל כך להתאמץ, כי בשביל לקיים את השיתוף צריך להתאמץ ולפעול בצורה אחרת. הקיבוצם רוצים יותר את המודל של שניר מאשר את המודל של משמר העמק, ובמצב הזה אתה, כרכז, צריך קצת להילחם ולנסות לשכנע. אנחנו חושבים שלאחר שכבר נעשו כל כך הרבה נסיונות לעסוק במודלים של פירוק השותפות ואי אפשר להגיד שהם זכו להצלחות מסחררות, אז אולי גם תהיה בקיבו־ צים אוזן קשבת לכיוון השיתופי, שאינו מאפיין רק קיבוצים עשירים".
היוזמה של משמר העמק נולדה לאהר פגישה עם יעקב גדיש מיבנה, שהציע למספר קיבוצים להקצות סכום כספי להקמת מערכת הדרכה ברוח שהם מאמינים בה, הרוח השי־ תופית. "ההדרכה הזו תינתן למי שירצה בכך", אומרת רון. "אנחנו נעשה את זה לא כנגד אף אחד, ולא כתחליף לגוף קיים, אלא בתור סוג של נתינה. במשמר העמק החליטו שבמידה ויצליחו להרים להתארגנות כזו, הקיבוץ ישתתף בה. הוחלט להקצות למטרה הזו 30 אלף ש"ח ובנוסף לכך ימי עבורה. בשלב מסויים עלו גם רעיונות לעשות את זה כמרכז רווח, אבל אני לא חושבת שנלך לזה.
כירות הקבה"א ושם מתגבשת ררך הפעולה שתומלץ לקיבוץ, על התפיסה הזו יש חילוקי דעות בינינו לבין מי שחושב שתפקידנו להכתיב לקיבוצים: 'כזה ראה וקרש'".
אם משמר חעמק רוצים לשלוח את חבריהם לחזק את הרוח השיתופית בקיבוצים, למה את רואה כזה הבעת אי אמון?
. טרייבר: "תפיסת העבודה שלנו אומרת שהרכזים יכולים לתת תשובה הולמת למשמר העמק ולכל הקי־ בוצים שבחרו לא ללכת בדרך של הפרטות ותיגמר לים. אני לא חושבת שיש מקום להפריד את הליווי לקיבוצים שיתופיים ולקיבוצים לא שיתופיים. יש לנו קיבוצים שנמצאים במצוקה והרכזים מאוד מעורבים בהם, בהתאם למה שקורה בקיבוץ. ההצעה של משמר העמק יוצרת הפרדה מלאכותית ולא נכונה בין הקי־ בוצים. אני חושבת שאם משמר העמק מעוניינים לתת רכזים, הם צריכים להשתלב בצוות שלנו, ואז תהיה עבורה יותר מפרה מאשר ביצירת יחידה נפרדת".
לטרייבר חשוב להדגיש, שהרכזים עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים בתוך בית הקבה"א, ובהם מזכיר הקבה"א, אנשי התחום הכלכלי, ואנשי התחום החברתי על כל מרכיביו. "אנחנו לא קמים בבוקר ומחליטים שלקיבוץ אחד נביא הצעה כזו ולקיבוץ שני נביא הצעה אחרת. כל הצעה שלנו היא פרי דיון במצבו של כל קיבוץ ובצרכיו המיוחדים".
מתיה טרייבר, הצעת משמר העמק הבעת אי אמון
אילנה רון, סוכני0 להשקיע ב"ליווי שיתופי"
9 הדף הירוק 7.1.99
חדשות
80 שנה לקיבוץ הארצי בכנסת
נחמן גלבוע
שבוע לאחר האירוע בכנסת, במלאת 80 שנה לייסוד תנועת הקיבוץ הארצי, עדיין נשמע ח"כ אבשלום (אבו) וילן נרגש, כשהוא מתאר את האי־ רוע ואת התגובות שקיבל בעקבותיו. "אני חושב שהאירוע היה מאוד מכובד ומאוד מרגש", הוא מסכם, "למרות השלג והקור הגיעו המון אנשים. נשיא המדינה דיבר מכל הלב, והדברים שלו גר־ מו להתרוממות רוח". אבו נמנה עם צוות פנימי בקבה"א, האחראי לחגיגות ה-80, והוא זה שלקח על עצמו את ארגון האירוע בכנסת. אף על פי שחלפו קצת יותר משמונים שנה מאז פסח תרפ"ז (1927), שבו הוכרז בצריף קטן במחנה הקיבוצים בבת גלים, בנוכחות חברים מארבעה קיבוצים: מעברות, מרחביה, משמר העמק ועין שמר, על הקמת גוף חלוצי-התיישבותי בשם "הקיבוץ האר־ צי־השומר הצעיר", החליטו המארגנים לחכות עד שיתפנה מסדרון מרכזי במשכן הכנסת, על מנת להציג בו את תערוכת צלמי הקבה"א בחודשים הקרובים. האירוע בכנסת הוא אחד ממספר אירו־ עים מתוכננים בשנה זו, כשהאירוע הבא אמור להתקיים בספטמבר, ובו יתכנסו אלפי בוגרי תנו־ עת השומר הצעיר בגבעת חביבה, במסגרת עמו־ תת "שומר תמיד".
לאירוע בכנסת נקבצו ובאו ביום שלישי שעבר חברי קיבוצים, חברי כנסת, אישי ציבור, חוקרים באקדמיה וחניכים מתנועת הנוער השומר הצעיר. בחלקו הראשון נערך רב-שיח על מקומו ההיסטו־ רי של הקיבוץ, בהשתתפות החוקרים ד"ר אלי צור (זיקים), פרופסור זאב צחור ופרופסור אביבה חל־ מיש. המנחה, מזכיר התנועה גברי ברגיל, ציין כי "במהלך שמונים השנים שחלפו מאז יום ההקמה, בין רגעי ייאוש ויגון, תקווה וחזון, הוקמו 85 קי־ בוצים הפזורים ברחבי הארץ ועל גבולותיה, ובהם אוכלוסייה המוגה כיום 50,000 נפשות. בשנת 2000 התאחדו שתי התנועות הקיבוציות - "הת־ נועה הקיבוצית המאוחדת"(תק"מ) עם "הקיבוץ הארצי" - לתנועה אחת המונה 257 קיבוצים בהם כ-120,000 נפשות כיום.
בחלק השני, במעמד נשיא המדינה, שמעון פרס, ויו"ר הכנסת, דליה איציק, התקיים טקס לפ־ תיחת תערוכת צלמי הקבה"א, שאצר יובל דניא־ ל, מגבעת חביבה. בתערוכה מונצחים רגעים יפים מחיי היומיום בקיבוצים: ארוחה בשדה ובחדר האו־ כל, חריש וקציר, משיכת חבל וריקודי עם, חגי־
גות ט"ו בשבט, מצעד אחד במאי, עבודה בגן הי־ רק, בניין ויצירה, שמירה ומגן, השומר הצעיר, שיחות חברים וגם, איך לא, מתנדבת משוודיה.
"הקיבוץ הארצי הוא בין חמש היצירות הסימפ־ טיות ביותר של העם היהודי", אמר הנשיא פרם, "הוא משלב מוסר ואידיאולוגיה, רומנטיקה וער־ כים וחיפוש תמידי אחר העמוק ביותר. יש בתנו־ עה משהו עמוק ויסודי בלתי רגיל, הנשאר גם בכל מי שעזב את הקיבוץ. אני גאה להזכיר בהז־ דמנות הזאת את מנהיגיו הבלתי נשכחים של הקיבוץ הארצי, יערי וחזן, את יושרם האישי ואת מוסריותם. הקיבוץ הארצי הוא תנועה של ערכים ושל מוסר עמוק, שכל יום עומדים במבחן".
יו"ר הכנסת איציק אמרה, כי "לשומר הצעיר ול־ קיבוץ הארצי מקום חשוב בהגשמת המדינה. לא קל לשמור על ערכים. לא קל לשחות נגד הזרם. חב־ רי הקיבוץ האמינו, כי גאולת העם תמומש רק בה־ יותו עם היושב על אדמתו, הם בחרו לא רק לחלום חלום, אלא לחיות אותו חיים של ממש". אבו וילן אמר במהלך הטקס, כי "אין לתאר את דמותה של הארץ ללא תנועת הקיבוץ הארצי, ועוד לפני ימי הקמת מדינה בהובלת המרד בגטאות, בקרבות מלחמת העצמאות, בחינוך ובהגנת הארץ".
מזכיר הקיבוץ הארצי לשעבר, אמרי רון, הביט בתצלומים וסיפר כי הוא מזהה בהם את הוריו. "אני רוצה לומר להורינו: ניצחתם!", סיפר בגאו־ וה. רון הוסיף, כי "האלוהים שלנו לא נכח בשמים אלא בלבבות", ואמר כי חוט אחד מקשר בין לוח־ מי נגבה ומשמר העמק במלחמת העצמאות לבין מתיישבי עוטף עזה כיום.
ברגיל רואה בהתכנסות, שהתקיימה ביום חורף קשה, ביטוי לחוסנו של הרעיון הקיבוצי והבעת הערכה למפעל החלוצי הציוני, הן מצד ותיקיו והן מצד ממשיכיהם - החניכים והמדריכים השומר הצ־ עיר. "האירוע היה מרגש ונתן כוח להמשך הדרך".
זה עשה לך חשק להקים מחדש את הקבה"א?
"כל גוף ציבורי שמכבד את עצמו ורוצה להב־ טיח את עתידו, צריך לדעת לכבד את עברו. כי־ ום אנחנו תנועה קיבוצית אחת, אבל עדיין יש מקום לתת ביטוי להישגי העבר".
לגבי אבו וילן מדובר בחגיגת עשור שנייה שהוא מעורב בה. לפני כעשר שנים הוא יזם כמז־ כיר התנועה כנס נרחב בפארק הירקון, במלאת 70 שנה לקבה"א. "אני לא מתכוון לעשות הסבה מק־ צועית להפקת כנסים", הוא אומר בחיוך, "אבל אם יבקשו ממני לתת כתף בחגיגות המאה, אעשה זאת גם ממרומי גילי המתקדם".
הקיבוץ הארצי נכנסת. מציינים את העבד, עם הפנים לעתיד
שופץ תא הזכוכית של אדולף אייכמן
נחמן גלבוע
תא הזכוכית המשוריינת, שמאחוריו ישב הפו־ שע הנאצי, אדולף אייכמן, בעת משפטו בירוש־ לים, שופץ לאחרונה במשך חודש ימים בהוד השרון, ומוחזר בימים אלה לבית לוחמי הגטאות על שם יצחק כצנלסון. תא הזכוכית ניתן לבית לוחמי הגטאות על ידי משטרת ישראל, זמן קצר לאחר פסק הדין ב-1962, כאות הוקרה והערכה של המשטרה ושל התביעה לתרומת חבריו למשפט, בעיקר בריכוז העדים. עבודת שימור התא בוצעה על ידי שבתאי ישראלי, והיא כללה ניקוי התא - שרוחבו מטר וחצי, וגובהו שני מטרים וחצי, חי־
זוק מסגרת המתכת, חידוש הצבע, וחיזוק הכיסא שנסדק עם השנים. התא יועבר למוזיאון מפורק, ושם יורכב מחדש. שימור התא נעשה לקראת תע־ רוכה חדשה, שתוצג בבית לוחמי הגטאות, ותע־ סוק בשאלות שעלו בעבר בעקבות המשפט ההיסטורי ולקראת חנוכת האגף החדש במוזיאון, שעלות הקמתו 5.8 מיליון דולר, במימון ועידת התביעות, קיבוץ לוחמי הגטאות ותורמים פרטי־ ים. באגף החדש אולם "יזכור", ובו ארכיון החפ־ צים של הבית, שעל הקמתו שקדו המייסדים משנותיו הראשונות של המוזיאון, ואולם "עדות" ובו סיפוריהם של מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות.
28.2.08 ■ הדף הירוק
4
הוקפאו 25% מההקצבה לתנועות הנוער ולגופי תרבות
יעקב לזר
מזכירות התנועה הקיבוצית החליטה השבוע ברוב גדול, להקפיא 25% מהסכום שהוקצב לגופים המתוקצבים ב"קוץ לאחריות חבר־ תית", ביניהם תנועות הנוער וגופים שפוע־ לים בתחומי תרבות וחינוך. ההחלטה הובאה למזכירות על ידי המנכ"ל מרקי לוי והגזבר אפרים שפירא, ונתמכה על ידי מזכיר התנ־ ועה, זאב (ולוולה) שור, והיא תיושם כבר מחו־ דש מרם. המשמעות המעשית היא, כי החל מהחודש יקבלו הגופים שבהם מדובר רק 75% מההקצבה שאושרה להם.
ההחלטה התקבלה בשל גירעון בהיקף של שלושה מיליון שקל בתקציב מטה התנועה, שנוצר עקב מרד המסים המתמשך של 20 "קיבוצי ההטלות", ולאחר שהתברר כי המרד איננו עומד להסתיים בקרוב. אייל רייז, מזכ"ל השומר הצעיר, ויואל מרשק, רכז אגף המשי־ מות, הגישו הצעה נגדית, להקפיא לא רק את תקציב הקרן לאחריות חברתית, אלא לבצע הקפאה רוחבית של המחלקות ושל אגפי התנ־ ועה בפעילותם מול הקיבוצים הסרבנים, אך הצעה זו נדחתה. פירושה של הצעה זו היה, למשל, שבקשה של בוגר י"ב מקיבוץ, שאינו משלם מסים, לצאת לשנת שירות בתנועה,
הייתה נענית בשלילה.
ולוולה אמר, שאין מדובר בקיצוץ תק־ ציב התנועה, אלא בהקפאה של הזרמת מלוא ההקצבה. "מטרת החלטתנו היא לא להעניש מישהו, אלא לפתור בעיה תזרימית קשה. אני מצפה שמדריכי השומר הצעיר יעברו בקי־ בוצים, ויעשו פעולת שכנוע רחבה, על מנת שאלה יחזרו לשלט מסי תנועה, ואנו נוכל לחזור ולשלם להם ולתנועות האחיות - הנו־ ער העובד והלומד והמחנות העולים - כמו גם ליתר גופי הקרן לאחריות חברתית, את מלוא ההקצבה הכספית שעליה התחייבנו בתקציב התנועה".
רייז מסר בתגובה: "הסרבנות לתשלום מסים, המובלת על ידי בעלי תפקידים בקי־ בוצי ההטלות, הביאה את התנועה ואת הגופים הנתמכים על ידה למציאות שאיננה מאפשרת לנו לעמוד במשימות שנטלנו על עצמנו. על הקיבוצים, המעוניינים למנוע את התרסקות התנועה, להתכנס בדחיפות לדון במצב שנוצר. מבחינת השומר הצעיר, פירושה של ההחלטה הוא שליחת אנשים הביתה ואי קבלת אנשים חדשים לפעילות".
חגי הלוי, מנכ"ל גבעת חביבה, מכנה את החלטת המזכירות "מהלך תמוה", ואומר שיש פתרונות אחרים למצוקה שנוצרה מול קיבוצי
ההטלות. "המזכירות החליטה לקצץ בפעילות החברתית-תרבותית-חינוכית של התנועה, כי קל לה לקצץ בתחום הזה. מתוך רצון להביא את נושא קיבוצי ההטלות לדיון בקיבוצים, התקבלה החלטה שפוגעת בנו פגיעה קשה. לטעמי, זו שגיאה איומה".
דוד אמיתי, מנכ"ל ידי יערי ודובר גבעת חביבה, אומר: "אני מאמין בשכל הישר של חברי התנועה, וקשה לי להניח שיש מישהו בקיבוצי ההטלות, שרוצה לראות בסגירתם של השומר הצעיר, של גבעת חביבה או של יד יערי, אלא שזו עלולה להיות התוצאה הבלתי נמנעת, אם המשבר עם קיבוצי ההטלות לא יסתיים בקרוב". בכוונת הגופים הנתמכים לד־ רוש דיון חוזר במזכירות, על מנת לשנות את
בראש חייבי המס עומדים הקיבוצים גן שמואל ומשמר העמק. אייל רייז, מזכ"ל השוה"צ: לא נוכל לעמוד
במשימות שהעמדנו לעצמנו
ההחלטה.
החוב הכולל של קיבוצי ההטלות, שאינם משלמים מסים לתנועה, הוא למעלה משישה מיליון שקל. בראש חייבי המם נמצא קיבוץ גן שמואל, שחדל לשלם מסים כבר ב-2007, וחו־ בו לתנועה עד סוף 2009 מסתכם ב-742,500 שקל. השני ברשימה הוא משמר העמק, עם חוב של 525,000 שקל, והשלישי עין דור עם 503,000 שקל. קרוב ל-400,000 שקל חייבים עין המפרץ, דליה ומזרע, ואחריהם בסדר יורד - שריד, יקום, ברעם, מגן, מעברות, מרחביה, הזורע, דן, גזית, שער הגולן, שמיר, נגבה וכפר מנחם.
(התייחסות מפורטת של נציגי קיבוצי ההטל־ ות לפרשה, בגיליון הבא של "הדף הירוק"). ■
שפירא. מקצץ
ולולה. מקפיא
לוי. מביא
ארגוס
מידע תקשורתי
חארץ כותרת עמוד 26/05/2006
"המסע לירח" של הקיבוצים: ציורים של יוחנן סימון משחזרים ישיבה גורלית מ-42'
כך חשף "פנס הקסם" אה ההומור הקיבוצי האבוד
מאת אלי אשמזי
בפסח 1942 התרחשה ישיבה גורלית בקיבוץ משמר העמק. ויכוחים סוערים התנהלו בצמרת התנועה באותה הישיבה, בשאלה האם על הקיבוץ הארצי־השומר הצעיר להקים מפלגה עצמאית. בשעה שהחברים התדיינו בכובד ראש, ישב לצדם הצייר והמעצב הגרפי הנודע יוחנן סימון, ותיעד בציוריו באופן הומוריסטי את התנהלות הישיבה. 64 שנה אח־ רי, נחשפת מגילת הציורים של סימון, שמציגה תמונה מעט שו־ נה והומוריסטית על הווי תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי.
המגילה הנדירה של סימון (1976-1905) התגלתה לאחרונה בתל אביב על ידי אספן אנונימי. סימון תרם רבות לבניית האתוס הציוני בשנות ה-30 וה-40 והיה
האחראי העיקרי לפיתוח הסג־ נון של הריאליזם הסוציאלסטי באמנות הישראלית. במגילה 38 ציורים, שמציגים רגעים מאותה ישיבה גורלית של חברי התנועה.
סימון בחר להעניק למגילה את הכותרת ההומוריסטית: "סרט דו־ קומנטרי תעודתי: 'בחלל עולמות, בין כוכבים לשמים".
המגילה הועברה לפני כמה חו־
תצלום ארכיון הקיבוץ הארצי "יד יערי"
אחד הציורים במגילה של יוחנן סימון. תיאר בהומור את הווי התנועה
דשים מהאספן האנונימי לידיו של יובל דניאלי, אוצר ארכיון הקיבוץ הארצי בגבעת חביבה. "לפני מס־ פר חורשים קיבלתי שיחת טלפון מאדם שסירב להזדהות. הוא סיפר כי מצא חמש מגילות מצוירות, ככל הנראה משנות ה־30 וה-40, ואמר שעל אחת המגילות צוין כי היא שייכת ל'מחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי', זה משך מיד את תשומת לבי ומיהרתי לקבוע פגי־ שה עם אותו אדם", מספר דניאלי. בין המגילות שהוצגו בפני דניא־ לי, היו ארבע מגילות של סיפורי ילדים, והמגילה הנוספת של מח־ לקת החינוך.
בבדיקה שקיים דניאלי עם מנהל "יד יערי", המרכז לתי־ עוד וחקר השומר הצעיר, דו־ דו אמיתי, התברר כי אכן מי שיצר את המגילה היה סימון. "על המגילה היה חתום רק השם 'יוחנן', ובהתחלה חשדנו כי מדובר באמן אחר בן הת־ קופה, יוחנן בן־יעקב מקיבוץ הזורע", מספר אמיתי. לאחר
תצלום יד יערי (סמינר נבעת חבינה)
יוחנן סימון בשנות ה-50
פרטים ממגילת הציורים של סימון. לצד הציורים הרציניים לעתים הרשה לעצמו גם לגחך
בדיקות נוספות התברר מעל לכל ספק שאת המגילה צייר יוחנן סימון.
סימון נולד בברלין ב-1905 ולמד באקדמיה לאמנות של מינכן. משנת 1927 היה בפ־ אריס ולמד באקדמיה לאמנות
הארץ וכותרת ועמוד 18 26/05/2006 המשך
"בוזאר". בין 1936-1934 עבר עבור מגזין האופנה "לוג" בניו יורק. ב-1936 עלה לישראל, והתיישב בקיבוץ גבעת שמו־ אל. דניאלי אומר כי "הוא תמיד דאה את עצמו כמשרת החברה בה הוא חי". הדברים ניכרים, בין השאר, בכרזות אותן צייר. לדברי דגיאלי, כשהגיע סימון לגן־שמואל לא רצו בתחילה לקפלו משום "שאי אפשר להוציא לחם מה־ ארץ על ידי אמנות". דק אחדי התערבותה של התנועה ושל התאחדות יוצאי גרמניה הוא התקבל לקיבוץ.
מגילתו של סימון - גליל נייר באורך 3.80 מטרים, שמ־ כילה 38 ציורים על ריבועים בגודל של 10 ס"מ - הוקרנה באמצעות "פנס קסם", ככל הנראה, בקיבוצי התנועה באו־ תה תקופה. "פנס הקסם" הוא מכשיר שבאמצעותו הוקר־ נו תמונות מתחלפות על גבי קיר, באמצעות עדשה שריכזה את האור, שלפניה הוצגו יד־ נית תמונות מתחלפות והוא שימש כאמצעי הקרנה פופו־ לרי בקיבוצים בתחילת המ־ אה, ובחלק מהקיבוצים עשו בו שימוש עד לחדירת הטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70.
בהשראת הישיבה הסוערת, סימון מתאר בציוריו במגילה, כיצד פורצת התנועה עם הר־ עיון הסוציאליסטי וכובשת את
העולם, עד לירח. הוא צייר את ראשי הקיבוץ הארצי יעקב חזן, מאיר תלמי ואליעזר כהן מארגנים טיסה לירח למעוניי־ נים בהפצת הרעיון.
בהמשך מתואר מסע הזוי שבו רואים חללית שממריאה מתוך הקיבוץ, עולה לשמיים
ונוחתת על הירח, שם מקימים החלוצים קיבוץ חדש עם אוה־ לים וחומה ומגדל.
בעת הבדיקות סביב האו־ תנטיות של המגילה סיפ־ רו בארכיון קיבוץ גן־שמואל, שבו חי סימון עד 1953, על מגילות נוספות שאותן צייר
באותו סגנון היתולי. לדברי דניאלי, "סימון זכה להכרה כבר מהתחלה ולכן הרשה לע־ צמו לגחך קצת. היו לו מנדט ואוטודיטה אמנותית לעסוק בזה". לדבריו, "אף שסימון היה יוצר רציני שהרבה להת־ מודד עם הנרטיב של עבודה
וקומונה, הוא הרבה לעסוק גם ב'איור המחייך'. להערכתי, זו היתה בשבילו דרך של הרפיה מהרצינות ולחברי הקיבוץ הוא איפשר לחייך, במסכת חיים מאוד נזירית וקשת יום של אותה התקופה".
אלי אשכנזי
ארגוס
מידע תקשורתי
הקיבוץ
שבועון התק"ט תל-אביב 07.07.2005
נהלי חרטה-ברטה
הערה על המצב (הלא-מי-יודע-מה) • עזרא דלומי מנתח, מנגח ומנסח
כשנכנס ולוולה לתפקידו, הוא הבטיח לסיים תוך שלושה חודשים את איחוד התנו־ עות "כי אי אפשר להמשיך ככה". בשבוע שעבר, נוכח ההסתייגויות מהליך בחירת החברים החדשים למזכירות התנועה, הוא הסביר שיש עדיין "נחלות תנועתיות". משמע: כל המכרזים הם חרטה-ברטה. להגנ־ תו טען ולוולה שכך היה גם בעת הקמת התק"ם, לפני עשרים שנה. הדוגמה שהביא אולי נכונה, אבל הנימוק גרוע. כאז כן עתה, נתקע איחוד התנועות מסיבות שאין להן דבר וחצי דבר עם טובת הקיבוצים וצור־ כיהם. כאז כן עתה, זה קרה משום שפוליטי־ קאים שהתנגדו למהלך מראשיתו, תוקעים מקלות בגלגליו. עברו חמש שנים מוועידת האיחוד והעגלה בבוץ.
גרירת הרגליים היא בעיקר מצד ראשי הקיבוץ־הארצי. לא קשה לנחש למה. מצב שבו אין איחוד, משמר את הפיקציה של תנועה-מפלגה, כפי שהיה במפ"ם, נוחה עדן. כלומר, היום הקבה"א זה יחד-מרצ ויחד-מרצ זה הקבה"א - זאת למרות שבבחי־ רות האחרונות לכנסת כ־30% ממצביעי הקבה"א בחרו עבודה. בתק"ם היו מצביעי מרצ, אבל באחוזים נמוכים יותר (כ-15%).
המודל של תנועה-מפלגה מאפשר לפו־ ליטיקאים התנועתיים להנציח את מעמדם. במודל של תנועה-מפלגה, הם קולה של כל התנועה. אין קול אחר. זה מאפשר גיוס פעי־ לים תנועתיים נאמנים שהם גם עובדי מפלגה, אשר לנצח מתפקדים כמטה בחירות רדום. המטה הזה מתעורר כל אימת שיש צורך לקדם מועמד שהממסד חפץ ביקרו, והוא חפץ בטובת הממסד. התנועה היא המפ־ לגה והמפלגה היא התנועה. זו מערכת סגורה שהמפתחות אליה נמצאים בידי שניים, שלושה אנשים. זוהי אוליגרכיה הדואגת למעמדה ולמוטת השליטה שלה, יותר משהיא דואגת למימוש החלטות הוועידה.
אתם שואלים מה הפתרון? לא עוד ועדה פריטטית, אלא לחץ חזק מלמטה. ואם זה לא יספיק, מוצע בזה לארגן "התגנבות יחידים". קיבוצי קבה"א שבהם יש מסה של מצביעי עבודה, או כאלה שמאסו במצב התקיעות -שיצטרפו לתק"ם. בעצם מספיק שיאיימו. זה יהיה צעד מטלטל.
מזמן היו התנועות צריכות לסיים את סאגת האיחוד ולהקים שני מחוזות פוליטיים - אחד של יחד-מרצ ואחד של עבודה. כך, כל חבר קיבוץ יבחר לו את ביתו הפוליטי בלי קשר לשיוכו הקיבוצי, והמחוזות יתוקצ־ בו על-ידי התנועה המאוחדת בהתאם לגוד־ לם היחסי. אם זה לא יקרה עכשיו - זה יקרה כשיבוא המשיח. גזרו ושמרו.
עזרא דלומי
סערה במועצת התנועה: ו בנהלים" קיבלו גיבוי מ ועמרי כנען (רכזים)
אריק בשן
בשקט ובממלכתיות, כדרכה, הציגה קרת (התק"ם) עליזה בורנשטיין את הש תיה הראשוניות ב"פרשת המכרזים", ב מועצת התנועה הקיבוצית בשבוע שע הנהלים קובעים כי מועמדים סופיים לו אגפים יהיו אלה ששמותיהם הוצגו ב מליאת ועדת הגיוס הרחבה. המזכירים, ענת המבקרת, היו יכולים להתערב ולה מועמד משלהם בשלב מוקדם יותר, בו צוות ועדת הגיוס את הכישורים של מז המועמדים הרחב. המסקנה המשתמעת: זכירים "כופפו" נהלי עבודה קיימים, ובו רה זה "הקפיצו" מועמד שנכשל בתנאי ו של המכרז. התערבות המבקרת בהליך נב מטענות שהביא בפניה (ובפני המועצה: שנתפס כמועמד ודאי לריכוז הרכזים, י לם (מעין-ברוך). "הבנתי שהמכרז תפ טען לם. "אינני מתכוון להתמודד על ה קיר במועצה, אבל אגיד שיש אצלנו ק חושים. למזכירים מותר הכול". הוא הו ואמר, כי כך גם מצטיירת דמותה של הו עה בקיבוצים, כלא-מקובלת. "נכשלתם רך", קבע לם בצער, וזכה להרבה סימפ בבית ברנד.
כל הדברים האלה אירעו על רקע הו
תה של ועדת הגיוס הרחבה, בשבוע ש להמליץ בפני המועצה על בחירתם של רי כנען (גן-שמואל) לתפקיד רכז הר במקומה של מאשה סאמרס המסיימת, יואל מרשק (גבעת-השלושה) לקדנציה פת בריכוז אגף המשימות. שני מוענ לכל אגף, שהגיעו לגמר - קובי לם ו אלקסלסי - הודיעו על הסרת מועמד האמת היא, שבמכרז לריכוז אגף הד הגיעו לשלב האחרון 2 מבין 15 מועמד קובי לם, ורייפי גולדמן מאורים. גוי הסיר את מועמדותו, אך לם לא הפך לו מד היחיד. ערב המפגש עם הוועדה, בו אמור להיות מוכתר כמומלץ מטעמה המועצה, התברר כי יש מועמד נ ישן-חדש, עמדי כנען, שלא הצליח לע את שלב הניפוי הראשוני. התברר גם כי עמדותו המחודשת באה ביוזמת המזכיר וכי לאור המלצתם הצליח הרבה יותר מא בשלב הראשון, והוא מגיע עם המלצת הו דה לאישור המועצה. "אני מריח חלו שלל פוליטית", אמר לם לאנשי הוועדה י ני הפרידה, ולא ידע עד כמה צדק.
במקרה השני, רכז לאגף המשימות, דיע אלקסלסי במכתב על הסתלקותו כ
ארגוס
מידע תקשורתי
למועצה
היתה
עדנה
מועצת הקבה"א שדנה במצב בגבעת חביבה וחבצלת, היתה סוערת ורבת משתתפים. הסיבה - התמודדות על תפקיד יו"ר מועצת המנהלים של חבצלת
נחמן גלבוע
שני נושאים שעוררו עניין תקשורתי מוקדם והדיון בהם נדחה. במשך חודשים רבים, עלו על סדר יומה של מועצת הקבה"א: פעילות חבצלת ועתיד גבעת חביבה. הנושא השלישי, התמודדות אישית על תפקיד יו"ר חבצלת בין מומלץ הממסד, יהודה ברעם מעין השופט לבין המתמודד מטעם עצמו, יעקב בכר ממע־ נית, גרם לכך שהאולם בליאונרדו היה מלא לאורך כל הישיבה ביום חמישי שעבר, עד לקיום ההצבעה בקלפי בסופו של יום. מי שציפה להפתעות כלשהן, התבדה כרגיל. צירי המועצה קיבלו, בשינויים קלים, את הצעות ההחלטה שעברו קודם לכן במזכירות והוכנו מראש, ומועמד הממסד גבר על המתמודד מולו.
הדיון על חבצלת נערך לאחר שבשנה האח־
רונה התריע יו"ר הקרן היוצא, עמירם אפרתי,
כי גבעת חביבה צוברת חובות שעלולים לסכן
את קיום חבצלת וכי התנועה מושכת ממנה כספית
שהמועצה צריכה לגבש את הרשימה הזו לאחר דיון מקיף בכל הגופים. מזכיר הזרם השיתופי, אמרי רון. טעו כי הקרן מתנהלת בחוסר שקי־ פות, וכי נציג התק"ם היושב במועצת המנה־ לים מתמצא יותר בדו"חותיה הכספיים מאשר בעלי המניות מהקבה"א.
בתגובה טען הוך שכל חבר מהקבה"א מוזמן לעיין בניירות הקרן. כל הדוברים התאחדו בחלוקת שבחים למנכ"ל הקרן הקודם, אריה גילת, שהקפיד על הפרדתה מהמערכת הכס־ פית של התנועה, והצליח לשמור עליה בכל הזעזועים. בסופו של הדיון התקבלה ללא מתנגדים הצעת ההחלטה, לפיה רואה המועצה חשיבות בהמשך קיומה של חבצלת, שמועצת המנהלים תעשה שימוש רק כפירות הקרן כש־ 80% מהם ילכו לפעילות ו־20% לחיזוק הקרן, ושגובה התקציב המועבר לתקציב התנועה יישמר ובמקרה של חשש לגירעון בגוף מסוים יש להביא החלטות בנושא זה למועצה. בהצב־ עה נדחתה דרישה לקיים תוך חודש דיון על הגופים הנתמכים, והוחלט לקיים את הדיון
תקציר הקבה"א.
ארגוס
מידע ותיקשורת
עיתונות-רדיו וטלוויזיה
רח' בצלאל 8. ת.ד 2431. ירושלים 91024, 70. 02-6240004 פקס. 02-6245688
הדף הירוק
שבועון התנועה ה'זיבוצית תל-אביב 11.11.99
ארבעה מתמודדים ומעדנת בחירות "חמה" לא מנעו מגברי ברגיל להיבחר למזכיר הקיבוץ הארצי בבר בסיבוב הראשון, לאחר שגרף 50% מהקולות. עיון בתוצאות מצביע על פער בין הנהגות הקיבוצים לציבור החברים (דליה למשל) ברגיל זכה לתמיכה רחבה גם בקיבוצים בהם לא זנה לרוב. הסקר שפורסם ב"הדף הירוק" 5 שבועות לפני הבחירות - חזה במדוייק את התוצאה
גברי ברגיל הוא מזכיר הקיבוץ הארצי. בתום מערכת בחירות "חמה"
קיבל ברגיל כ־50% מהקולות, והבטיח את בחירתו כבר בסיבוב הראשון. ניר זמיר קיבל כ־26% מקולות הבוחרים, ובדוד דרורי ואילן רגב תמכו כ־ 12%.
אין ספק כי העובדה כי ברגיל ניצח כבר בסיבוב הראשון במערכת בחי־ רות בה נטלו חלק ארבעה מתמודדים, היא הישג מרשים. ברגיל, כצפוי, הביע שמחה ושביעות רצון מהתוצאות. "זה לא סוד שלא אהבתי חלק ממה שקרה במהלך הבחירות, ואני גם מתכוון לבחון ברצינות האם שיטת הבחי־ רות הזאת מתאימה לתנועה הקיבוצית", אמר. "יחד עם זאת, מרגע שנב־ חרתי ומתוך תפיסה רחבה יותר של תפקיד ציבורי, אני לא מביא איתי שום כעסים, חשבונות אישיים ורגשות. השיקול היחידי יהיה טובת המערכת והתנועה, לצורך כך אני מתכוון לשתף פעולה עם כולם ולהפוך את התמי־ כה הרחבה שקיבלתי למנוף כדי להצעיד את המערכת כולה קדימה ובכו־ חות משותפים". ברגיל ייכנס לתפקידו ב-1.1.2000 לאחר שיסיים את השליחות בארה"ב ויבצע חפיפה עם אבו וילן.
דרורי בירך את גברי על ניצחונו ועל הרוב לו הוא זכה ואיחל הצלחה במשימה הקשה שעוד לפניו. "אני מייצר על כךשמערכת הבחירות גלשה לפסים אישיים ועל הביטוי שזה קיבל בתקשורת", אמר. ניר זמיר: "היה מירוץ מתיש ולא פשוט ויחד עם זאת מעניין. אני מאחל לגברי הצלחה בתפקיד שהוא מורכב ולא פשוט. אנחנו מאחוריו משום שהצלחתו היא הצלחת התנועה". גם אילן רגב איחל הצלחה לגברי. הוא הוסיף שאינו מאושר מהדרך בה נוהלו הבחירות אבל אינו רוצה לעסוק יותר בנושא. "מעבר לכך", הוסיף רגב, "זאת היתה חוויה מעניינת, בה השגתי חלק מהמטרות שהצבתי לעצמי. לסיום אני רוצה להודות לכל אחד מאלו שתמכו בי.
יו"ר ועדת הבחירות, אורי סלע, מרוצה. "ראשית", הוא אומר, "אני מברך על כך שהיתה הכרעה ברורה וחד משמעית כבר בסיבוב הראשון. שנית, אני שבע רצון משיעור ההצבעה, שעמד על 53%, תוצאה מכובדת מאור במציאות בה אנו חיים המהווה חגיגה לדמוקרטיה. כראי לשים לב לפער שבין עמדות ההנהגות בקיבוצים לבין דעתם של החברים. מי שמתק־ שה להבין את דברי, שיעיין בתוצאות בדליה, למשל. חבל רק שהבחירות גלשו לאפיק מאוד לא סימפטי. לוועדת הבחירות לא היו כלים להתמודד עם המצב הזה, היא עסקה בעיקר בכיבוי שריפות ואני חושב שדי בהצלחה. תרשה לי להודות בהזדמנות זאת ל'הדף הירוק' על התפקיד החשוב שמילא בבחירות, תפקיד שעשה בהגינות מירבית ובאיפוק. ולסיכום, אני מברך את
גברי ברגיל. אני חושב ־שהוא בחירה טובה מאור ומאחל לו שירע להתמו־ דד עם המציאות שהיא כבדה ומורכבת".
ניתוח התוצאות מעלה כמה נקודות מעניינות למחשבה. בסקר שערכ־ נו לפני כחודש, 12% מהבוחרים תמכו בברגיל, 5% בזמיר, 3% ברגב ו־2% בדרורי. בסה"ב, 22% מהנשאלים כבר גיבשו אז את עמדתם (כ־100 נישא־ לים). אם הופכים אותם ל־100%, מתברר שהתוצאות דומות מאוד לתוצאות האמת (ברגיל 54%, זמיר 23%, רגב 14%, דרורי 9%), מתוצאות הסקר ההוא עולה, כי אפילו המעטים שהחליטו אז במי יתמכו, נתנו תמונה משקפת של המצב.
עניין נוסף ראוי לציון הוא שיעור התמיכה הגבוה, להם זכו המתמוד־
בעה אחוזי הצ באחוזים נטו
אחוז ההצבעה סה"כ לספירה אילן רגב ניר זמיר דוד דרורי גברי בר גיל שם הקיבוץ
81
43% 17 40 5.9% 0.0% 11.8% 82.4% 17 1 2 14 אדמית 1
35% 124 358 0.0% 8.9% 14.6% 76.4% 123 11 18 94 אילון 2
89% 17 19 11.8% 0.0% 47.1% 41.2% 17 2 8 7 אליפז 3
50% 160 319 8.4% 16.8% 18.1% 56.8% 155 13 26 28 88 בית אלפא 4
46% 156 337 6.0% 20.5% 4.6% 68.9% 151 9 31 7 104 בית זרע 5
40% 42 105 4.8% 11.9% 7.1% 76.2% 42 2 5 3 32 בית ביר 6
61% 70 115 5.7% 64.3% 7.1% 22.9% 70 4 45 5 16 בית קמה 7
49% 118 242 12.6% 33.3% 21.6% 32.4% 111 14 37 24 36 ברעם 8
65% 125 193 4.0% 37.1% 5.6% 53.2% 124 5 46 7 66 ברקאי 9
80% 95 119 3.4% 51.1% 2.3% 43.2% 88 3 45 2 38 גבולות 10
60% 115 191 20.7% 10.8% 26.1% 42.3% 111 23 12 29 47 גבעת עוז 11
46% « 148 322 3.4% 34.2% 4.8% 57.5% 146 5 50 7 84 גזית 12
54% 100 184 30.2% 25.0% 7.3% 37.5% 96 29 24 7 36 גלאון 13
56% 251 448 3.7% 55.4% 2.1% 38.8% 242 9 134 5 94 גן שמואל 14
47% 133 281 33.9% 26.0% 8.7% 31.5% 127 43 33 11 40 געש 15
70% 128 183 11.6% 5.8% 5.0% 77.7% 121 . 14 7 6 94 געתון 16
64% 35 55 11.4% 2.9% 11.4% 74.3% 35 4 1 4 26 17
61% 125 205 6.7% 40.8% 5.0% 47.5% 120 8 49 6 57 גת 18
100% 121 121 1.7% 75.0% 0.8% 22.5% 120 2 90 1 27 דביר 19
59% 226 381 8.1% 32.6% 20.8% 38.5% 221 18 72 46 85 דליה 20
54% 122 228 10.2% 44.1% 8.5% 37.3% 118 12 52 10 44 דן 21
41% 190 469 22.3% 16.5% 16.5% 44.7% 188 42 31 31 84 הזורע 22
54% 137 253 5.8% 21.2% 8.0% 65.0% 137 8 29 11 89' המעפיל 23
40% 129 325 3.9% 21.1% 2.3%' 72.7% 128 5 27 3 93 העוגן 24
44% 21 48 0.0% 42.9% 0.0% 57.1% 21 9 12 הראל 25
35% 61 176 9.8% 19.7% 4.9% 65.6% 61 6 12 3 40 זיקים 26
41% 41 100 9.8% 17.1% 2.4% 70.7% 41 4 7 1 29 חורשים 27
45% 139 307 7.3% 24.8% 8.0% 59.9% 137 10 34 11 82 העור 28
75% 228 302 8.0% 16.8% 4.9% 70.4% 226 18 38 11 159 יד מרדכי 29
34% 69 201 27.9% 0.0% 7.4% 64.7% 68 19 5 44 יחיעם 30
46% 73 157 1.4% 31.5% 26.0% 41.1% 73 1 23 19 30 יסעור 31
39% 119 306 13.0% 51.3% 4.3% 31.3% 115 15 59 5 36 יקום 32
61% 161 263 3.1% 55.6% 5.0% 36.3% 160 5 89 8 58 כפר מנחם 33
50% 160 319 10.1% 34.8% 20.3% 34.8% 158 16 55 32 55 כפר מסריק 34
. 38% 51 135 7.8% 56.9% 0.0% 35.3% 51 4 29 18 כרמיה 35
92% 22 24 0.0% 31.8% 0.0% 68.2% 22 7 15 כרמים 36
85% 156 184 0.7% 83.9% 1.4% 14.0% 143 1 120 2 20 להב 37
55% 118 215 6.8% 63.2% 0.9% 29.1% 117 8 74 1 34 להבות הבשן 38
. 74% 81 110 8.8% 56.3% 0.0% 35.0% 80 7 45 28 להבות חביבה 39
"85% ?ןןו"*ינ»*. 20 33.3% 66.7% 0.0% 0.0% 12 4 8 מגוון 40
64% 107 167 2.9% 11.8% 8.8% 76.5% 102 3 12 9 78 מגידו 41
38% 74 193 4.1% 20.5% 6.8% 68.5% 73 3 15 5 50 מגן 42
48% 190 399 3.7% 24.9% 39.7% 31.7% 189 7 47 75 60 מזרע 43
55% 137 249 10.3% 11.0% 2.9% 75.7% 136 14 15 4 103 מסילות 44
34% 142 412 7.2% 36.2% 10.1% 46.4% 138 10 50 14 64 מעברות 45
58% 147 254 30.6% 7.6% 2.8% 59.0% 144 44 11 4 85 מעגית 46
45% 89 197 15.7% 15.7% 4.5% 64.0% 89 14 14 4 57 מער 47
51% 157 307 3.2% 3.8% 14.6% 78.3% 157 5 6 23 123 מרחביה 48
46% 215 468 9.6% 16.8% 31.3% 42.3% 208 20 35 65 88 משמר העמק 49
46% 110 239 5.5% 22.7% 2.7% 69.1% 110 6 25 3 76 נגבה 50
55% 96 175 22.3% 38.3% 5.3% 34.0% 94 21 36' 5 32 נחשון 51
40% 49 124 2.1% 12.8% 6.4% 78.7% 47 1 6 3 37 נחשונים 52
69% 22 32 47.6% 4.8% 0.0% 47.6% 21 10 1 10 נסור 53
49% 166 338 51.2% 4.9% 6.1% 37.8% 164 84 8 10 62 ניר דוד 54
39% 108 275 10.4% 34.9% 2.8% 51.9% 106 11 37 3 55 ניר יצחק 55
62% 103 165 4.0% 43.4% 2.0% 50.5% 99 4 43 2 50! ניר עוז 56
59% 116 195 1.7% 55.7% 4.3% 38.3% 115 2 64 5 44 נירים 57
45% 86 191 9.3% 19.8% 4.7% 66.3% 86 8 17 4 57 סאסא 58
31% 23 75 19.0% 47.6% 4.8% 28.6% 21 4 10 1 6 סמר 59
69% 102 148 11.2% 9.2% 3.1% 76.5% 98 11 9 3 75 סער 60
59% 201 343 20.7% 11.2% 25.5% 42.6% 188 39 21 48 80 עברון 61
60% 219 363 24.4% 20.9% 9.0% 45.8% 201 49 42 18 92 עין דור 62
53% 197 3/1 5.6% 35.7% 2.0% 56.6% 196 11 70 4 111 עין החורש 63
41% 159 385 7.1% 10.9% 12.8% 69.2% 156 11 17 20 108 עין המפרץ 64
64% 231 363 6.8% 30.6% 9.9% 52.7% 222 15 68 22 117 עין השופט 65
44% 137 312 25.4% 27.6% 5.2% 41.8% 134 34 37 7 56 עין שמר 66
35% 96 277 11.7% 4.3% 9.6% 745% 941 11 4 9 70 עמיר 67
54% 86 160 10.7% 13.1% 1.2% 75.0% 84 9 11 1 63 רבדים 68
71% 168 238 74.8% 3.1% 1.8% 20.2% 163 122 5 3 33 רוחמה 69
87% 274 316 3.1% 5.0% 3.1% 88.8% 260 8 13 8 231 רמות מנשה 70
62% 180 292 3.9% 43.6% 7.3% 45.3% 179 7 78 13 81 רמת השופס 71
41% 101 248 7.0% 9.0% 39.0% 45.0% 100 7 9 39 45 רשפים 72
28% 29 103 8.3% 54.2% 4.2% 33.3% 24 2 13 1 8 שדה יואב 73
50% 144 286 1.4% 39.6% 0.0% 59.0% 139 2 55 82 שובל 74
95% 37 39 0.0% 96.6% 0.0% 3.4% 29 28 1 שומריה 75
38% 107 285 3.8% 20.8% 34.0% 41.5% 106 4 22 36 44 שמיר 76
49% 101 205 7.4% 11.6% 8.4% 72.6% 95 7 11 8 69 שמרת 77
48% 39 82 10.5% 5.3% 0.0% 84.2% 38 4 2 32 שניר 78
46% 141 307 41.7% 12.2% 5.8% 40.3% 139 58 17 8 56 שער הגולן 79
51% 160 315 21.4% 2.5% 16.4% 59.7% 159 34 4 26 95 שער העמקים 80
82% 100% 287 8 348 8 0.4% 0.0% 1.8% 25.0% 85.4% 0.0% 12.4% 75.0% 274 8 1 5 2 234 34 6. שריד שליחי חו"ל 81 82
דים בקיבוצים שלהם: ברגיל 89%, דרורי 85%, זמיר 84% ורגב 75%. אין נביא בעירו? לא אצלנו.
בדיקה של התמונה הכוללת מראה כי ברגיל זכה בתמיכה רחבה בכל הקיבוצים, גם באלו בהם לא זכה ברוב - ואין ספק שזה היווה גורם מכריע. בחינת התוצאות מעידה גם כי הבוחרים לא ייחסו שום חשיבות לחלוקה גיאוגרפית של דרום או צפון וכי לאירגון יעיל ועבודה של תומכים בקי־ בוצים עצמם היה משקל מכריע.
• מילת שבח מיוחדת מגיעה לישראל רפופורט וצוות הוועדה, על סיכום מהיר ופירסום התוצאות באינטרנט, מה שאיפשר לכל מי שרצה לדעת את התוצאות כמעט בזמן אמת. כל הכבוד.
7 הדף הירוק l.11.99
ברגיל
בסיבוב
האינטרס הכלכלי הכריע
הכוונה שהפכה להחלטה להקים את"הוד לבן", מפעל למוצרי בשר, בחצר המפעלים האיזוריים שאן, הביאה את טירת צבי, בעלת המפעל המצליח "טיב" למוצרי בשר, לפנות לחברי האיזור בבקשה שיעזרו להם למנוע את בניית המפעל המתחרה. סיפור של אינטרסים כלכליים של כל קיבוצי האיזור הבאים על חשבון
אחד הקיבוצים עודד ליפשיץ
ב־2.11 חולק לתאי הדואר של חברי 14 הקי־ בוצים ששותפים במפעלים האיזוריים "פיתוח שאן" כרוז חריג ונסער, בחתימת המזכירות והחב־ רים בטירת צבי, שכותרתו "בקשה לעזרה דחופה וחברית".
הרקע לכרוז - ניגודי אינטרסים שנוצר בין הקי־ בוץ למפעלים האיזורים "שאן", בהם הוא שותף. לטירת צבי מפעל ותיק ומצליח למוצרי בשר, "טיב", שהוא מקור פרנסה מרכזי בקיבוץ. לאחרונה "תנובה" רכשה 50% מהבעלות עליו.
המפעלים האיזוריים "פיתוח שאן" מחזיקים יחד עם "משקי עמק הירדן", בבעלות בחלקים שווים על משחטת העופות וההודים הגדולה והמצליחה "עוף טוב". "עוף טוב" שותפה בחלקים שווים עם "טבעול־אוסם" במפעל לעיבוד מוצרי בשר, "עוף טוב מוצרים". בין קשת המוצרים של "עוף טוב מוצרים" לזו של "טיב" היתה עד לאח־ רונה רק חפיפה חלקית, כך שהתחרות ביניהם היתה מוגבלת ונסבלת. המצב השתנה מיסודו כש"עוף טוב מוצרים" רכש מ"כור" וממושב בית חירות את "הוד לבן", מפעל מוצרי בשר שהוא המתחרה הישיר והעיקרי של "טיב".
כרוז האזעקה של טירת צבי נשלח לחברי הקיבוצים כשנודע להם שאסיפת המשקים, שכונ־ סה ב־5.11, תתבקש לאשר את העברת "הוד לבן"
עד כה טירת צבי הסתפק במכתב מחאה, ולא פעל במלוא עוצמתו לביטול הרכישה. "הם לא אהבו את המהלך", העריך גולומב, "אבל הבינו שהוא משרת את האינטרסים של שאר הקיבוצים, שמגדלים פטמים והורים. העתקת "הוד לבן" ל"שאן" תאפשר ייעול משמעותי ושליטה משופרת במפעל. עם זאת, טירת צבי הוא קיבוץ מכובד ומרכזי אצלנו ואנחנו מקווים שנגיע להבנה ולהסכמה אתם".
עד כה המו"מ בין האיזור לטירת צבי לא הניב תוצאות, ובלית ברירה נציגי טירת צבי, זוע־ מים ומאוכזבים, ביררו כיצד יוכלו לצאת מהשות־ פות ב"עוף טוב מוצרים" וב"הוד לבן" שמתחרה ב"טיב". הובהר להם שהמבנה המשפטי של "פי־ תוח שאך אינו מאפשר להם לפרוש רק מ"עוף טוב מוצרים". הם חייבים לפרוש מכל המפעלים האיזוריים, וללא כל תמורה או פיצוי על חלקם בנכסים האדירים שנצברו בהם במשך עשרות שנים.
בטירת צבי ראו בכך עושק וגזל. ב־9.11 הם שלחו חוזר שני, בחתימת החברים והמזכירות, שהופץ לכל חברי הקיבוצים באיזור. "...מחר זה יכול לקרות לכל קיבוץ אחר, ...עלינו ועל כל חברינו במפעל המשותף לעצור, להגות ולהקים מערכת הגונה, כלכלית ומשפטית, שתאפשר לכל קיבוץ לפרוש כשמתגלה ניגוד אינטרסים
ג'ומס יתפטר מהכנסת בינואר
שני שרי מרצ, חיים אורון ורן כהן, יתפטרו מהכנסת לאחר אישור התקציב ויפנו מקום למוטי רז ובני טמקין. הוקמה ועדה שתקבע האם ראוי שגם יוסי שריד יצטרף למתפטרים
יעקב לזר
אם לא יחולו התפתחויות בלתי צפויות, יגיש שר החקלאות, חיים אורון (ג'ומס), את התפטרותו מהכנסת לאחר אישור התקציב, ב־31 לדצמבר. יחד עימו יתפטר גם שר המסחר והתע־ שייה, רן כהן. במקומם יכנסו לכנסת מזכ"ל שלום עכשיו, מוטי רז (מקום 11 ברשימת מרצ) ובני טמקין, ח"כ לשעבר.
מועד הפרישה נקבע מתוך הנחה, שכאשר תקציב המדינה יאושר, יציבותה של הממשלה מובטחת לטווח הנראה לעין ואפשר לבצע את מהלך ההתפטרות ללא חשש.
על הכוונה לאמץ את רוח החוק הנורבגי הצהירה מרצ מייד לאחר הבחירות. רז, שבדק מפעם לפעם את שלבי הביצוע, שמע משריר שלו אישית אין כוונה להתפטר, אבל הוא לוחץ על כהן וג'ומס לעשות כן. כהן אמר לרז, שאם שריד לא פורש, אז גם הוא לא וג'ומס הודיע, כמובן, שהוא לא יהיה היחיד שיפנה את כיסאו. את הפלונטר הזה התבקשה הוועדה המיוחדת להתיר, כשההערכה היא, ששריד יישאר ואילו כהן ואורון יגישו בסופו של דבר את התפטרותם.
ג'ומס, שתומך בחוק הנורבגי, סבור שתפקי־ דו של שריד כיו"ר הסיעה מחייב את הישארותו בכנסת, לכל מיני סיטואציות פוליטיות אפשרי־ ות בעתיד. את ההיגיון שבהתפטרותו והתפטרות כהן הוא מסביר, שבסיעה בגודל של מרצ, שיש בה שלושה שרים ושני ראשי ועדות, לא נשארים מספיק ח"כים לעבודה פרלמנטרית שוטפת. נוצר מצב שבו ח"כ אחד מכהן בשלוש ארבע ועדות וזה לא רציני. מבחינה זו ההצטרפות של רז וטמקין תחזק מאוד את הסיעה בכנסת. להערכתו, החוק הנו־ רבגי לא יעבור בקדנציה הזו וגם אם יעבור הוא מתנגד לכך שיחילו אותו על הכנסת הנוכחית. לכן, צריכה מרצ לנהוג כפי שנהגו מפלגות העבודה והמפד"ל וליזום בעצמן את מהלך ההתפטרות.
באשר לאפשרות שצעד כזה יחליש את הנבחרת הקיבוצית בכנסת אומר ג'ומס, שבמרצ עד היום (למעט מקרה אחד), כשהוחלט על עמדה מסויימת בנושאים הקשורים לקיבוצים, היתה לכך תמיכה של כל הסיעה והוא בטוח שגם רז וטמקין ינהגו כך בעתיד.
150 אלך ש"ח נגנבו בדליה
ועידת הקיבוץ הארצי אישרה ברוב של 80% את איחוד התנועות. הרבה ועש, שלטים של חניכי השוה"צ ונאומים נגד האיחוד, לא היה בכוחם למנוע את מה שהיה ברור מראש.
עודד ליפשיץ
ועידת הקיבוץ הארצי שהתכנסה במגן ביום חמישי, 25.11, הצבי־ עה ברוב גדול, 246 צירים, שהם 80% מהמצביעים, בעד איחוד התנו־ עות הקיבוציות. רק 65 צירים, שהם 20% מהמצביעים, הצביעו נגד.
בניגוד לתק"ם, שכבר החליטה מזמן לתמוך באיחוד, ועידת הקי־ בוץ הארצי היתה אמורה לקבל הכרעה דמוקרטית ופתוחה בשאלה "לחוד או איחוד". למעשה, הפור נפל לטובת האיחוד הרבה לפני ההצב־ עה, והיו לכך כמה סיבות:
האחת ־ עובדה: יש רוב מוצק ויציב בקיבוץ הארצי שתומך באי־ חוד התנועות.
השניה ־ נוצר מצב בשטח שבו לא היה נוח וראוי לדבר כנגד האיחוד.
ביום ראשון, 21.11, ארבעה ימים לפני הועידה, פורסמה הזמנה לתקשורת משותפת לשתי התנועות תחת הכותרת "איחוד התק"ם והקיבוץ הארצי יוצא לדרך", שבה האיחוד מוצג כעובדה קיימת ומדו־ בר בו על "ועידת האיחוד" ועל "משמעויות" האיחוד. בהודעה לא היה שום רמז לכך שההכרעה בקיבוץ הארצי טרם נפלה. שתי התנועות ארגנו טקס נישואין חגיגי, איחוד הוועידות התנועתיות באולם "אש־ כול", הזמינו אליו את ראש הממשלה אהוד ברק, שרים ונכבדים, ודאגו להופעות אמנותיות, עוד לפני שהכלה, הקיבוץ הארצי, החליטה האם היא רוצה להינשא. משום מה הדהדו באזני, כמו משאלה אבודה, צלילי שירו של ז'ורז' ברסנם בביצועו של יוסי בנאי:
"...אפילו ונוס תתכער
בין התנור והמקרר
...על כן בשם כל הקדושים אני, דודך,
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך".
הסיבה השלישית היא מחדל של מתנגדי האיחוד. היה להם שפע זמן להתארגן ולנסות למנוע את האיחוד, והם לא ניצלו אותו. איחוד הוא סיסמה קליטה עם דימוי חיובי שמעורר אהדה, ויתכן שלא היה ניתן לעצור אותו. אבל, מי שרצה למצות את הסיכוי לשכנע ציבור גדול להתנגד לאיחוד היה חייב להפעיל מאמצים רבים וממושכים כרי לגרום לתהליך הדרגתי של שינוי עמדות.
מתנגדי האיחוד, ובראשם חמי סל מעין שמר, התארגנו רק ברגע האחרון. לרגע היה נרמה להם שיש סיכוי להצליח: הם קיוו שבגלל המרחק הגדול למקום הוועידה יגיעו למגן יותר מתנגדים פעילים ונלהבים ופחות תומכים אדישים. ואומנם, רוב הדוברים בוועידה, רשימה ארוכה ומרשימה, כולל ג'ומס, אמרי רון ועליזה עמיר, היו ממתנגדי האיחוד. גם עשרות שליחים מ"השומר הצעיר", שתמיד שמורה להם פינה חמה בליבות צירי הועידות והמועצות, הפגינו בחוץ, באולם ומעל הבמה, והניפו סיסמאות שהזהירו ש"השומר הצעיר" יהפוך ל"נוער אובד". למרות הרעש והצלצולים היה קל לנחש מראש מה שהתברר בהצבעה: היה רק קצף התנגדות קלוש, אבל קולני ומט־ עה, מעל מים רבים ושקטים שזרמו בעוז אל האיחוד.
בשתיים בצהריים הדיון נקטע וההצבעות הושלמו בקצב מואץ בגלל סדרי האבטחה הכבדים לקראת בואו של ראש הממשלה. צירי הקיבוץ הארצי, ומאוחר יותר גם צירי התק"ם שבאו מבארי, נאלצו להס־ תובב על הדשאים במשך שעות ולעמוד בתורים ארוכים לפני השערים המגנטיים ובחורינו הטובים, שניצבו לידם ובדקו אותם בקפדנות.
הצירים משתי התנועות בחרו, מבין כמה הצעות, שם חרש לרך הנו־ לד: "התנועה הקיבוצית". בטקס הנישואין רקדו, לחוד ובעיקר באיחוד, ילדי מגן ובארי, בחולצות כחולות עם שרוכים לבנים ואדומים. שרו שם דפנה זהבי מנען, וגם שושי אורון ואסנת קשי ממגן. המופע התקיים על רקע תפאורה מופלאה וצבעונית של מי־אם־לא שמוליק כץ מגעתון.
אבו וילן ודובי הלמן בירכו, ברק תפס תנומה קלה כשהוא נשמר מהאגפים בידי ג'ומס ויוסי שריד. אח"כ ברך ראש הממשלה בחמימות את הוועידה, וחטף מיד קיטון של ביקורת נוקבת מאברהם בורג, שבנ־ אום הכי מבריק באותו ערב תקף במלוא העוצמה את מדיניות הפערים הכלכלית־חברתית של ברק וממשלתו.
בתום הטקס והנאומים התפזרו לבתיהם הצירים שנותרו באולם, בעיקר דרומיים, אחרי שרוב הצפוניים הפליגו לדרכם הארוכה עוד קודם.
האיחור, שאולי לא ישפיע הרבה על היומיום בקיבוצים אבל יעסיק מאוד את הצמרות בשנים הקרובות, הפך לעובדה.
אמרו שס
הדיון היה חם ולעיתים נרגש וקשה היה שלא להעריך את המאבק אותו ניסו לנהל מתנגדי האיחוד למרות שגם הס ידעו ככל הנראה כי הוא עומר להפוך לעובדה מוגמרת.
אבו וילן, במה שהיווה מבחינתו נאום סיכום: שום קיבוץ לא נפל או עבר את נקודת האל חזור. המאמצים בעתיד ־ לצמיחה, לשיפור המאזן הדמוגרפי, להגנה על זכויותינו וליציאה מהמיגנ־ נה. האיחוד ־ תהליך של לפחות חמש שנים.
חמי סל, עין שמר, שהוביל את המתנגדים: מוותרים על ה"שבט" השומרי והבית התנועתי למען איחוד בלי בשורה שישתק את הפעילות הפוליטית.
חייט אותן (ג'ומס): האיחוד הוא על בסיס המכנה המשותף הכי נמוך, מטשטש גבולות וערכים ונותן תנופה נוספת להליכים שלי־ ליים בקיבוצים, שחלקם איבדו את רצון הקיום. הולכים לכבות את כל הזרקורים. נתן טל, מועמד התק"ם, זה לא אני.
אביטל גבע, עין שמר: איחוד זה כמו אבטיח, הרבה מים. מעדיף פרי יותר מוצק ועם גרעין של חזון.
חינה קורן, העוגן: נוסטלגיה זה יופי, אבל צריך להסתכל קדי־ מה. האיחוד הוא זח לחשיבה חדשה ולא יפריע לשיתוף, לחזון, או להמשך קיומם של המוסר החינוכי, "השומר הצעיר" והחממה החי־ נוכית של אביטל גבע.
אסתר מורדוך, גזית: אין כאן דמוקרטיה. העמידו חופה לאיחוד מבלי ששאלו את הכלה לדעתה. אפילו בתנ"ך נכתב: "נקרא לנערה ונשאל את פיה". נותר רק להיאבק על חיזוק הזרם השיתופי ועל שיו־ ויון המינים בתנועה המאוחדת.
אלדד שלם, מעברות: התק"ם היא שותף ראוי לאיחוד, וגם זה לא מספיק. כדי לנצח דרושים עור שותפים.
"התנועה הקיבוצית" יצאה לדרך
גיבוי מסויג
מועצת הקיבוץ הארצי נותנת גיבוי להנהגת מרצ וקוראת לה למצות את הסיכוי להישאר בממשלה
עודד ליפשיץ
החכ"ים אבו וילן וענת מאור דיווחו ביום א' השבוע למועצת הקיבוץ הארצי, שההתנגדות העזה בתנועה הקיבוצית לתכנית לקצץ 50 מיליון ש"ח מתקציב האגף לחינוך התיישבותי, גרמו לשר החי־ נוך יוסי שריד לשקול מחדש את הנושא. ככל הנראה הקיצוץ יבוטל, אבל אם לא, היתה הסכמה כללית במועצה שיש לצאת למאבק ציבורי ופוליטי במלוא העצמה וללא פשרות. מאור דיווחה, שהמניע לקיצוץ היה רצון חיובי של שריד לשנות סדרי עדיפויות ולסייע לאוכלוסיות תלמידים חלשות. האמצעי שנבחר, קיצוץ בחינוך ההתיישבותי, הוא שגוי לחלוטין, מפני שהוא פגע פגיעה אנושה באוכ־ לוסיות חלשות של תלמידים בכפרי הנוער, ובמוס־ דות החינוך בהתיישבות, שרובם בפריפריה. "במאבק הזה אסור לנו לצאת מעמדת מיגננה והתנצלות", אמרה מאור, "הייחוד החינוכי חשוב לנו לא פחות משהוא חשוב לש"ס. גם אם הקיצוץ יבוטל, נדרוש תיקונים בנושאי בהם החינוך ההתיישבותי מופלה לרעה, כמו החינוך הלא פורמלי, סל טיפוח, נעל"ה, חינוך לתלמידים יוצאי אתיופיה וסיוע לתזמורת וללהקת המחול של בני הקיבוצים". בכירים בתנועה ציינו, שהתגייסות "הדף הירוק" נגד הקיצוץ, במאמר מערכת אגרסיבי בשער הגיליון הקודם, תרמה לשינוי עמדתו של שריד.
יהודה מרלא, רכז אגף החברה, דיווח שבימים הקרובים יתקימו שלושה כנסי הכנה איזוריים לוו־ עידת הקבה"א שתיערך ב־1.6.00. על סדר היום -פתיחה חגיגית של פרופ' אסא נשר ואחד משרי הממשלה וחוגי דיון על הייעוד והחזון. בהמשך יתקיים רב־שיח על האיחוד עם התק"ם תחת הכות־ רת: "בת 73 לחופה", ובסיום תכונס המליאה ויתקב־ לו החלטות.
נערך דיון מתוח בשאלת הפיצוי לקיבוצים המסייעים בהסדר, עליהם הוטל פירעון חלק מהחוב התנועתי והובטח לפצותם באמצעות פטור ממסירת חלק ממניות "תנובה" לאוצר, כפי שנקבע בהסדר החובות, ומכספי הסדר אחרים, שחלקם מופקרים בנפרד בקיבוץ הארצי. הנושא נדון פעמים רבות בעבר בוועדה לצדק תנועתי שבראשה עמד פרויקה רוזן משריר ובגופים תנועתיים אחרים. הפעם, ערב איחוד התנועות, דרשו דוד חורש מעין דור ומיכה הרץ מניר יצחק, נציגי קיבוצים מסייעים, שההחל־ טות יבוצעו לפני שיקומנו מוסדות משותפים ולא יהיה מי שיבצע הסדר תנועתי פנימי של הקיבוץ הארצי. אמרי רן, שעסק בנושא כשהיה מתאם כלכ־ לי, תבע שהתנועה תסדיר את הפיצוי למסייעים במניות "תנובה", עוד לפני שהן יחולקו על ידי "תנובה" לכלל הקיבוצים בעוד כחודש, כדי שלא יהיה צורך לקחת בחזרה מקיבוצים מניות שכבר הגיעו לידיהם. אמרי גם דרש, שהקיבוץ הארצי יפעל בכל האמצעים, כולל תביעה משפטית, כדי שהבנקים יחזירו לקיבוצים עשרות מיליוני שקלים
מכספי ההסדר, שהם מחזיקים מזה כמה שנים שלא כרין. גברי ברגיל, ח"כ וילן והמתאם הכלכלי אברי דביר, הזהירו שנושא ההטלות הוא טעון, מחלק את התנועה לשתי קבוצות של "אנחנו" ו"הם", 20 המס־ ייעים נגד כל השאר, ועלול לגרום להתלקחות שיש למנוע. הם הדגישו, שהטיפול בנכסים ובכספים שקשורים להסדר החובות, שיכולים לשמש כמקור לפיצוי למסייעים, טרם הסתיים. נכסי התנועות יישארו מופרדים בשנים הקרובות ולכן אין חשש שהאיחוד ימנע את ביצוע ההחלטות בנושא.
מוטל בוגומולסקי, גזבר הקיבוץ הארצי, תקף בחריפות את הקיבוצים המסייעים ושאל האם הם באמת דורשים שכשיחלקו את מניות "תנובה", קיבוץ מעברות המבוסס יקבל את כספי המניות של אילון, שהוא במצוקה. אם זו הדרישה, הצהיר מוטל, חבל על הזמן לדבר על הקיבוץ הארצי כתנועה.
ברוב גדול התקבלה הצעתו של מיכה הרץ, שיוקם צוות של המועצה שיכלול נציגי ציבור שאינם מהמימסד ויהיה בו ייצוג לקיבוצים המסיי־ עים. הרכב הצוות יאושר במועצה הבאה והוא ידווח על פעילותו בעוד שלושה חדשים. מזכירות התנועה תשקול בחיוב הצעה של פרויקה רוזן לפיה, לאחר איחוד המזכירויות התנועתיות, יקום פורום זמני של נציגי קיבוצי הקיבוץ הארצי לשעבר שיהיה מוסמך לדון ולהחליט בנושאים הקשורים בהטלות ובנוש־ אים ייחודיים אחרים הנוגעים לנכסי הקיבוץ הארצי, עד להשלמת איחוד הנכסים בעתיד.
בדיון פוליטי במשבר מרצ־ש"ס. לא נכח בדיון השר הקיבוצי היחיד, חיים אורון, עקב ישיבת הממשלה, וסוכם שיש לחפש פתרון שיאפשר לו להשתתף במועצה, שגם היא מתכנסת בימי ראשון. ענת מאור הציגה את עמדת הנהגת מרצ, שהתקבלה פה אחד, לפיה המפלגה תפרוש מהממשלה אם אהוד ברק יורה שרשת החינוך של ש"ס תקבל כספים שלא כדין.
כל שאר המשתתפים בדיון, כולל ח"כ אבו וילן, ביקרו את הנהגת מרצ ובמיוחד את ראש התנועה יוסי שריד, שהוליך אותה למבוי סתום. הם טענו, שפרישה מהממשלה תפגע בתהליך השלום, תיצור דינמיקה של עימות עם "העבודה",
תשחק לידי ש"ס, שרוצה להעיף את שריד ממשרד החינוך, ותפגע באינטרסים חיוניים של התנועה הקיבוצית. ההחלטה על פרישה מהממשלה תתקבל בוועידת מרצ, שתכונס כשיתבהר המצב הפוליטי. חלק מהדוברים העריכו שבוועידה אין רוב מובטח לפרישה מהממשלה וקראו לקיבוצים למצות את זכותם לשלוח נציגים שיצביעו נגד פרישה כזו.
בתום הדיון התקבלה הצעת פשרה של גברי ברגיל, שטען שאסור להתייצב מול הנהגת מרצ מבפנים כשהיא מנהלת מאבק קשה בחוץ. סוכם שהמועצה נותנת גיבוי להנהגת מרצ במאבקה, קוראת לה למצות את הסיכוי להישאר בממשלה, ותובעת מראש הממשלה ברק לעשות הכל כדי שמרצ תישאר בממשלתו.
מועצת המועצת הקיבוץ הארצי פתחה דיון בעויוך הדירות ובחרה את נציגיה למועצת התנועה הקיבוצית, רובם אגב אנשי הזרם השיתופי
עודד ליפשיץ
מועצת הקיבוץ הארצי שהתכנסה ב"צוותא" ב־23.11 דנה בשיוך דירות לחברים. הדיון הוגדר כהכנה נפרדת לדיון ולהחלטה במועצה המשותפת של התנועה הקיבוצית. בשל קוצר הזמן ורי־ בוי המעוניינים ברשות הדיבור, סוכם שהדיון יימשך בישיבה הבאה של המועצה שתכונס בתוך חודש. ערד צפריר בן אור מגבעת חיים איחוד, הציג את המסמך המפורט שגיבש צוות התק"ם שעוסק בנר שא.
נציגי "הזרם השיתופי" חילקו לצי־ רים נייר עמדה ששולל שיוך דירות. גברי ברגיל הציע שיהיה טיפול תנועתי מרוכז בנושא, מפני שהתנועה הקיבוצית היא פלורליסטית, ואס היא לא תסייע לקיבו־ צים שירצו בשיוך דירות, היא לא תהיה רלבנטית עבורם. ברגיל רואה את שיוך הדירות כאחת האופציות לפתרון בעית הביטחון האישי, שמעסיקה את חברי הקי־ בוצים והיא קריטית לקליטת צעירים. זו אופציה במחלוקת שיש לה יתרונות וחס־ רונות, כאשר מה שנראה לאחד כסיכון נראה לשני בסיכוי, ולכן מוצע לתת סיוע תנועתי למי שיבחר באופציה הזו, מבלי שתהיה הכוונה או המלצה תנועתית לבחור בה.
דב פלג מסער, חלק על גישת ברגיל לפיה על התנועה לסייע במידה שווה לכל דרך שקיבוצים יבחרו בה. אפשר וצריך לסייע לקיבוצים שיבחרו להפוך לישובים קהילתיים, אבל אין לסייע לישובים קהילתיים לשמור על הסיווג החוקי שלהם כקיבוץ עם כל היתרונות בזכויות, בנכ־ סים, בהסדרי חובות ובמיסוי שניתנים לקיבוצים, רק בשל היותם שיתופיים ושיויוניים.
אברי דביר דחה את הצעת צוות התק"ם לשיוך הדירות כשהוא מדגיש, שנימוקיו הם רק פרקטיים ולא אידיאולו־ גיים. העיתוי של. הטיפול בשיוך מזיק, מפני שהמאבק על זכויות הקיבוצים בקרקע הוא בעיצומו ודרישה לשיוך תאפשר לצד השני לפתות אותנו ולהציע שיוך דירות בתמורה לוויתור על הזכויות בקרקע החקלאית.
מבחינה כלכלית, העריך דביר, השיוך מתאים דווקא לקיבוצים שיתופי־ ים, חזקים ומבוססים, שממילא נותנים בטחון אישי רב לחבריהם. בשאר הקיבו־ צים, שמשאביהם מוגבלים או שהם במצו־ קה, השיוך פוגע בזכויות החבר מפני שהוא אינו יוצר נכס חדש. מול הדירה, שהיא חלק מהנכסים הקיימים, עומד חלק מהחוב. ברוב הקיבוצים ובכל קיבוצי הפריפריה ערך הדירה אינו גדול. שיוך הדירות מותנה בוויתור על דמי העזיבה, וזו עיסקה גרועה שפוגעת בבטחון האישי של החבר. לדעת דביר, חלוקת המחנה הקיים למגרשים ושיוך הדירות הקיימות בצורה צודקת, ייצרו בעיות טכניות וכלכליות קשות. אם רוצים לתת לחברים נכס אמיתי שיתרום לבטחונם האישי, טען דביר, יש ליצור נכסים חדשים על ידי הפיכת הקיבוץ למושב ויש לדרוש מהמימסד לתת לחברים מה שמקבלים במושב: זכות ל־4־2 דונם לכל משפחה בשטח מחוץ למחנה, חכות בניה לשלוש יחידות דיור בשטח כולל של 375 מ"ר.
אמרי רון ממשמר העמק טען שצוות התק"ם בראשות בן אור הוקם עלידי נוגן
טל שלושה חדשים אחרי שצוות בראשות ראש המחלקה המשפטית של התק"ם, אורית נוקד, הוציא מסמך מקצועי, מפורט וביקורתי על שיוך הדירות. טל חלק על המסקנות והקים צוות שחבריו הם מקיבוצי נדל"ן במרכז. שיוך הדירות מתאים אולי רק לקיבוצים כאלה, שהם מיעוט קטן בתנועה הקיבוצית, הסביר רון. המרת דמי עזיבה בדירות אינה כדאית אפילו בשולי המרכז, ובוודאי לא בפריפ־ ריה.
אלון חכים מרמת השופט תמך בשיוך דירות כחלק מניסיון כולל למצוא תשו־ בות יצירתיות לשאלות מהותיות וקיומי־ ות, כמו הדרישה של צעירים לבעלות על ביתם ושליטה בהכנסתם האישית. דרוש דגם ביניים בין הקיבוץ השיתופי לישוב קהילתי, טען חכים, והזהיר שאם הנסיון ייכשל, הקיבוצים יתפרקו ויהיו רק ישו־ בים קהילתיים.
אורי סלע מכרמיה, שעוסק בנושאי הנדל"ן באגף הכלכלה של הקיבוץ האר־ צי, המליץ לקחת חלק בבדיקה תנועתית של נושא שיוך הדירות ולתת סיוע תנוע־ תי לקיבוצים שעוסקים בנושא, למרות שלהערכתו שיוך הדירות הוא סיסמת שווא. לדעת סלע, סיוע תנועתי בשיוך צריך לכלול גם הצגה מלאה של החסרו־ נות והבעיות, כדי שכל קיבוץ יוכל לשקול את המהלך על בסים מידע מלא ולהגיע להחלטה מושכלת.
גיורא מרקר מרבדים, דיווח שבקיבו-צו התקיים דיון פתוח בשיוך הדירות, כל מי שרוצה להשמיע דעה בנושא הוזמן, ורוב גדול של החברים תומך בשיוך. רבדים יעשה מה שטוב בשבילו ולא מה שטוב עבור משמר העמק, ועל התנועה לסייע למעוניינים בכך, ויש רבים כאלה.
נתן טל סיכם את הדיון. הוא דחה את הטענה שהתביעה לשיוך באה מקיבוצי הנדל"ן במרכז וציין, שהראשונים לעסוק בנושא היו קיבוצי הגליל העליון וקיבו־ צים בדרום ובנגב, כמו רבדים ושובל. הסכנה לעתיד הקיבוץ היא בכך שהצעי־ רים לא חוזרים, לכן יש לשאול לדעת הצעירים. רוב גדול בשתי התנועות תומך בשיוך דירות, שהוא חלק מהמהפיכה המתחוללת בקיבוצים, שכ־150 מהם כבר הנהיגו שכר דיפרנציאלי או נמצאים בשלבים שונים לקראת הנהגתו. טל התיי־ חס להסכמי איחוד התנועות, שלפיהם החלטה ופעולה בכל הנושאים מותנים בהסכמה משותפת, הזכיר שהתנגדות בתנועות עיכבה את הקמת השכונות הקהילתיות והסרתה הביאה לתנופת בניה שתביא להקמת כעשרת אלפים יחידות דיור ולתוספת משמעותית באוכלוסית הקיבוצים. ראוי, סיכם טל, שהתנועה הקי־ בוצית לא תיקלע למצב של אי עשייה בשל העדר הסכמה.
בישיבת המועצה נבחרו גם 30 נציגי מועצת הקבה"א למועצה המשותפת של התנועה הקיבוצית. בחינת הרשימה מעלה כי 22 מתוכם הם תומכי הזרם השיתופי. נתן טל, מזכיר התנועה הקיבוצית, אומר שאין לה משמעות רבה מבחינת הרכב המועצה המשותפת. זו תמנה כ־560 חברים, שרובם ייבחרו בקיבוצים על פי מפתח של ציר לכל קיבוץ, ציר שני לקי־ בוץ שיש בו לפחות 151 חברים, ציר שלישי לקיבוץ שבו 301 חברים ויותר וכו'. "אני מכבד את הבחירה אבל מקווה שבמרכז התק"ם, שיתכנס ביום חמישי, 30.11, ויבחר 30 נציגים נוספים למועצה המשותפת, התוצאה תהיה יותר מאוזנת", אומר טל.
דנים בשיוך
הדירות
30.11.2000 הדף הירוק
הארץ
יומון תל אביב
23.07.2000
תהליך של איחוד, אווירה של פילוג
עובדי התק"ם היו אמורים לארוז את משרדיהם בשבוע שעבר ולעבור לבית הקיבוץ הארצי בתל אביב, במסגרת תהליך האיחוד ההיסטורי בין שתי התנועות. זה לא קרה. אין הרבה אמון בימים אלה בין הקיבוצים שמזוהים עם העבודה לאלה שמזוהים עם מרצ. בין השאר הם חלוקים בשאלה אם יש לפנות יישובים בבקעה תמורת שלום
מאת שרון גל
בדברי הימים של התנועות הקיבוציות היה אמור להירשם בשבוע שעבר ציון דרך חשוב - כ-100 עובדי התק"ם (תנועה קיבוצית מאוחדת) היו אמורים לארוז את משרדיהם ולהעתיקם מרמת אפעל לבית הקיבוץ הארצי (הקבה"א) ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י בתל אביב. מהלך סמלי אמנם, אבל בתנועות הקיבר ציות לסמלים עדיין יש ערך. זה לא קרה, כי תהליך איחוד התנועות הקיבוציות, שעליו הוחלט לפני כשנה, מתעכב. והעיכוב אינו מתבטא רק בדחיית העבודה תחת קורת גג אחת אלא בתחומים נוספים, וסיבתו אינה רק קשיים טכניים.
"זו בעיה בסיסית של אי אמון בין התנועות", מסביר אריק בשן, כתב עיתון "הקיבוץ" וחבר קיבוץ יגור, הגדול בקיבוצי התק"ם. "זה לא בא לידי ביטוי רק במחשבות של כל תנועה, אלא גם בכתב". כך, למשל, יש הבדל בניסוח החלטות התנועות בנוגע לאיחוד נכסי התנועות: על פי הקיבוץ הארצי התהליך יסתיים בתוך ארבע שנים: בתק"ם סבורים, כי הניסוח צריך להיות "לא יאוחר מארבע שנים".
לדברי בשן, "יש מאחורי זה הסבר עמוק. התק"ם רוצה להיות בטוחה שברור לאן הולכים. הקיבוץ הארצי לא מאמין לתק"ם. כל תנועה בטוחה שהתנועה השנייה מנסה להבריח נכסים מאחורי הקלעים לקיבוצים שלה, לפרטים". מלבד איחוד הנכסים מתקשות התנועות להגיע להסכמה בשני עניינים נוספים: בחירת רכז אגף כלכלי ואופן ניהול הנהלת החשבונות. בנוגע לבחירת הרכז, בתק"ם גורסים כי בשל היותם התנר עה הגדולה מבין השתיים, נציג שלהם צריך לאייש את המשרה. באשר להנהלת החשבונות, מונה בורר חיצוני שאמור להגיש הצעה בעניין אופן הניהול, השוגה כיום בשתי התנועות.
בין שני עיתונים
אבל לצד הבעיות הכלכליות והניהו־ ליות, יש גם בעיה עקרונית - ההבדלים הפוליטיים; הקיבוץ הארצי מזוהה עם מרצ והתק"ם עם מפלגת העבודה. יש בתנועות מי שטוענים כי זו בעצם הבעיה העיקרית, למרות המכנה המשותף הרחב בין שתי המפלגות.
גם מזכיר הקיבוץ הארצי, גברי ברגיל, שלפני כחצי שנה החליף בתפקיד את ח"כ אבשלום וילן (מרצ), אינו מסתיר זאת. "הקיבוץ הארצי מחויב לתהליך השלום באופן טוטלי", הוא מסביר, "התק"ם חצוי היום". השיחות בקמפ דייוויד רק מגבירות את המתיחות בין התנועות. "אם ברק יחזור משם בלי הסכם, בתק"ם יקבלו את זה ויע־ מדו מאחוריו", אומר ברגיל, "בקיבוץ האר־ צי לא יקבלו טוב חזרה בלי הסכם. ברור שזה יוצר מתחים. בתק"ם יש כאלה שאומ־ רים: 'מה זה, הם עוזבים עכשיו את אהוד. גם אנחנו שאלנו 'מה זה' כשעזבנו את משרד החינוך".
המחלוקת באה לידי ביטוי גם בעיתונות הקיבוצית. למשל, בגיליון האחרון של "הדף הירוק" (הקבה"א) התפרסמה כתבה תחת הכותרת: "התק"ם בשני קולות". סופר שם על מבוכה בתק"ם בשל תמיכת חלק מבכיריה במאבק נגד התהליך המדיני, "וה־ חלק האחר איתן בתמיכתו בתהליך השלום".
לפי "הדף הירוק", "ההזדהות עם יישובי הבקעה הופכת את.התמיכה בברק לתמיכה בעירבון מוגבל". לברגיל אין בעיה עם ויתורים בבקעה. לעומתו, מזכיר התק"ם
אין". גם במדור הדעות יש ב"הקיבוץ" ביטוי בולט למתנגדי הוויתורים.
ראש אגף חטיבת ההתיישבות והנוער בתק"ם, יואל מרש"ק, שגם הוא היה חתום על מודעות הימין בשבוע שעבר וביקש להסיר את שמו (לטענתו חתם רק על עצר מה התומכת ביישובי הבקעה, ושמו שורבב למודעות ההפגנה בלא הסכמתו), פנה בשבוע שעבר מעל דפי עיתון הקבה"א אל החברים, כשהוא קושר בין האידיאולוגיה והפוליטיקה לבין איחוד התנועות. "אינני מציע לאיש לזלזל בערכים ובמעשה
תצלום: ישראל סאן
1970. יצחק טבנקין (מימין), מראשי הקיבוץ המאוחד, ומאיר יערי, מראשי הקיבוץ הארצי. מתברר שגם היום יש מחלוקות פוליטיות בין התנועות
"אם ברק יחזור בלי הסכם, בתק"ם יקבלו את זה ויעמדו מאחוריו. בקיבוץ הארצי יקבלו לא טוב חזרה בלי הסכם. ברור שזה יוצר מתחים"
נתן טל, שגם הוא נכנם לתפקידו לפני כמה חודשים, במקום דובי הלמן, "אומר שהוא בטוח שברק יעשה שלום עם הבקעה ועם רוב היישובים, ואינו מבהיר מה תהיה עמד תו ביחס להסכם בלי הבקעה", מעדכן "הדף הירוק" את החברים בקיבוצי הקיבוץ האד צי.
העיתון דיווח גם שהלמו ומזכ"ל התק"ם בעבר, מוקי צור, חתומים על מודעה שפוד סמה ב"הארץ" "מטעם הימין והמתנחלים", וקראה להפגין נגד ברק בהפגנת הימין בשבוע שעבר בכיכר רבין. צור טען בתגר בה, כי חתם על הצהרה שמתנגדת לעקירת יישובים, וכי שמו שורבב למודעה בלי שנשאל.
בעיתון "הקיבוץ" של התק"ם, לעומת זאת, בולטת ההתלבטות. בשער הגיליון האחרון נכתב: "נפתחה המלחמה על הקווים האדומים; מחנה השלום מתארגן... האם ראש הממשלה שוב יישאר לבד". לטקסט מתלווה תצלום מהפגנת הימין בכיכר רבין. השער של "הדף הירוק", לעומת זאת הוא חד משמעי: תצלום שלט ענק באחד הצמ־ תים בתל אביב: "הרוב החליט שלום".
"בוודאי שיש דילמה", אומרת עורכת "הקיבוץ", אורה ערמוני. "לתנועה שלנו יש יישובים בבקעת הירדן, לקיבוץ הארצי
ההתיישבותי הציוני", כתב, "אגו הולכים להתאחד עם תנועה שאין לה אף קיבוץ בבקעה. ייתכן מאוד ש-33 שנים ו-7,000 מתיישבים בבקעה, הם שיאפשרו בעתיד את החיים בבית הקיבוץ הארצי ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י בתל אביב. אני מציע לחברי הקיבוץ הארצי להיות רגישים ולד עריך נכונה את שלוש החזיתות שבהן ניצ־ בים חברי התק"ם - הגולן, הבקעה ויישובי קו העימות... המבחן באיחוד התנועות הוא בקבלה ובנתינה. אם לא יידעו לקבל אות־ נו עם המסורות והמסרים שלנו, תקשה מאוד מלאכת האיחוד... כמו שמשרד החי־ נוך היה חשוב לכם וצדקתם", הפציר, "לנו חשובה הבקעה".
"הוסכם מראש שלא נסכים לגמרי בעניינים הפוליטיים", מסביר ברגיל, "המ־ חלקה הרעיונית־הפוליטית של התנועה המאוחדת (שתיקרא התנועה הקיבוצית) תחולק לשניים. מרצ לא תראה בתנועה גוף מובן מאליו ואני מניח שגם העבודה לא". בחוברת שהופצה בקיבוצים לקראת האיחוד יש פרק המתייחם לשותפות הפוליטית ובו נאמר, כי "במציאות של שתי המפלגות -'ישראל אחת' ו'מרצ' - יתקיימו בתנועה הקיבוצית שגי מחוזות הסוברניים להחליט בשאלות של כל אחת מהמפלגות". בתנו־
עות מקווים שהאיחוד יחזק אותן לפחות מבחינה פוליטית, אחרי השחיקה שחלה בשנים האחרונות בכוחן במפלגות.
הליכה אטית ומבולבלת
ברגיל התרשם שעמיתו מהתק"ם, נתן טל, נחוש בדיוק כמוהו לקדם את תהליך האיחוד. "אבל זה לא דבר שנעשה ביום אחד", אמר. "יש אפילו כאלה שמבקרים אותנו ואומרים: 'חברה, לא כל כך מהד. כל תהליך לוקח זמן". על פי לוח הזמנים שקבעו שני המזכירים, בחודש הבא יאוחדו אגפי הפעילות של התנועות; באוקטובר תתקיים ועידת היסוד של התנועה וב-1 בינואר 2001 ייקבע תקציב משותף, "אבל מיזוג מלא ייקח לפחות ארבע שנים", מסייג ברגיל.
ואם לשפוט לפי העיכוב. במעבר המשרדים, בהחלט ייתכן כי כל לוח הזמנים פתוח לשינויים.
החשדנות בין שתי התנועות גברה לפני שבועיים, בעקבות החלטה שהתקבלה במועצת הקיבוץ הארצי: "התנועות יפעלו להמשיך ולקיים בעתיד את הנכסים המשותפים, שיש־ משו מנוף לפעולות חינוך ותרבות ולקידום מטרות משותפות שונות",
נקבע שם, אבל "תהליך מימוש איחוד הנכסים יהיה כפוף להשלמת הסדרת התחייבויות התנועות לקיבוצים ויב־ טיח השוואת תנאים בין קיבוצי שתי התנועות. עד למימוש ימשיכו הגר פים התנועתיים במתכונת הנוכחית להיות מקור הסמכות לכל אחת מהת־ נועות לעניין זה".
המשפט שקומם יותר מכל את התק"ם היה, ש"בשלב הכניסה לאי־ חוד ימשיכו התנועות להחזיק בנכ־ סיהן בנפרד וההקצבות לגופים השונים ימשיכו לפי השנה שלפני השינוי". נתן טל הגיב במורת רוח על ההחלטה ואמר לעיתוני הקיבוצים, כי "ההחלטות אינן תואמות את הרוח שקבענו".
אבל בכל זאת יש ניסיונות להכשיר את הלבבות. לקראת בואם של עובדי התק"ם לבניין המשותף, המשמש כיום את הקבה"א, מקיים ברגיל סדנאות. בשבוע שעבר כינס את פעילי הקיבוץ הארצי בקיבוץ געש לסדנה שלישית. הם חולקו לשתי קבוצות ויועצים ארגוניים ביקשו מהמשתתפים להציג את חששותיהם. כל טענה נכתבה על הלוח ונדונה.
"זה כדי להוציא הכל החוצה", מסביר ברגיל, "אפילו המנחים דיברו על דברים מאוד חשובים, זה לא היה ברמה של קשק־ שת". "יש אצלנו כיום אווירה של עבודה מערכתית מלוכדת. באופן פרדוקסלי זה מגדיל את החשש. היום הקודים ברורים, מחר אתה מקבל גוף נוסף ויחד אתו צריך לבנות מערכת חדשה. האנשים טוענים שזה הולך מהר מדי. צריך המון הכנה פנימית של מערכות".
איחוד 260 הקיבוצים, 120 אלף נפש, נמשך איפוא באטיות ותוך חשדנות הדדית. נראה שכמו תהליך ההפרטה, שקיבוצים רבים אימצו בלית ברירה, בכאב ובחשש, כך גם איחוד התנועות נתפש כצו השעה, אולי האמצעי האחרון להצלת התנועות והקיבו־ צים.
ארגוס
מידע תקשורתי
ילודה בקיבוצים ב- 999ו: רק כ־8 קיבוצים היתה ב-1999 ילודה גדולה, נולדו תינוקות:
הזורע - 8; דליה-9; עין השופט-9; מזרע-9; יקום-10; ניר יצחק- 10; כפר מסריק - 12; משמר העמק - 15.
התפלגות האוכלוסייה לפי גיל: בסיס החישובים הוא גודל האוכלוסייה הקבועה הבוגרת (מגיל 29)
+ 80 79־70 69־50 29-49 סה"כ בוגרים בכל קיבוץ. שם הקיבוץ
79 25 212 192 (+29) 508 הזורע
16 5 41 38 100 (%)
27 42 191 192 452 גן־שמואל
6 8 43 43 100 (0/0)
24 53 161 214 452 משמר העמק
5 12 36 47 100 (%)
31 43 151 148 373 מעברות
8 12 40 40 100 (%)
גיל ממוצע של האוכלוסייה הבוגרת (גיל 29-120).
גיל ממוצע גילאי גילאי גילאי שם הקיבוץ
(שנים) % 70+ % 29-39 29-120
55.6 20.4 140 17.3 88 508 הזורע
53.1 (!) 15.3 69 19.7 89 452 גן שמואל
53.2 17 77 (!) 26.3 119 452 משמר העמק
55.1 19.8 74 20.9 78 373 מעברות
אך יש קיבוצים אחדים בהם המצב הדמוגרפי בתחום זה קשה בהרבה:
גיל ממוצע גילאי גילאי גילאי שם הקיבוץ
(שנים) % 70+ % 29-39 29-120
57.2 (!).28.3 91 17.8 57 321 כפר מסריק
57.2 19.9 66 (!)15.7 52 332 בית אלפא
60.7 (!)35.3 96 (!) 14 38 272 כפר מנחם
ולמי שמתכוון להעמיק בסקר, ימצא אותו בתיק המכתבים בחדר הישיבות.
שבת שלום
עמרם גורדון
להלן כמה נתונים מותך "סיכומי האוכלוסייה קיבוצי הקיבוץ הארצי 1999 - ובה נתונים מעודכנים על אוכלוסיית 76 קיבוצי הקיבוץ הארצי (קבה"א) שמהם נאסף מידע, 9 קיבוצים לא דיווחו. כל הנתונים תקפים ל- 31.12.1999.
אוכלוסית הקבה"א
גודל האוכלוסייה הבוגרת בקבה"א לא השתנה כמעט בחמש השנים האחרונות: ב-1995 חיו בקבה"א 24281 בוגרים ל עומת 24183 ב-1999. אך השתנה הרכב אוכלוסייה זו: ב-1999 היו רק בקיבוצי הקבה"א 573 חברים פתוה מאשר ב־1995. כיצד? כי באותן 5 שנים נקלטו בקיבוצים מספר הולך וגדל של תושבים וכו' ("אחרים בוגרים") ובנים טרם קבלה לחברות. ב-1995 היה מספרם של אלה 2753, וב-1999 3594. גידול זה מאזן את התנועה השלילית במספר החברים הכולל.
מדאיג מאזן הילודה השלילי: ב-1995 היו ב-76 קיבוצי הקבה"א 454 לידות וב-1999 רק עוד 338 (מעט יותר מ-4 לידות בשנה בכל קיבוץ - מבהיל!) הדבר כמובן קשור בעלייה מתמדת בגיל הממוצע של האוכלוסייה הבוגרת(החל מגיל 29) בקיבוצים:
שנה 1995 1996 1997 1998 1999
גיל ממוצע 53.3 53.7 54.1 54.4 54.6
אחד הנתונים המשמעותיים הוא "מאזן" האוכלוסייה הקבוצה (חברים, מועמדים, ילדים). מה מספר המצטרפים לקיבוץ לעומת מספר העוזבים? בקבה"א היו מבין 72 קיבוצים שמסרו נתונים:
ב-1998 19 קיבוצים עם מאזן לא שלילי (ז.א. מספר המצטרפים שווה לפחות למספר העוזבים).
סה"כ 460 עוזבים יותר מאשר נקלטים באותה שנה.
ב-1999 נבלמה במקצת מגמה שלילית זו: 23 קיבוצים עם מאזן לא שלילי. סה"כ 341 עוזבים יותר מאשר נקלטים באותה שנה.
מבחינת גודל והרכב האוכלוסייה מתאימה השוואת הנתונים שלנו לאלה של הקיבוצים הבאים: הזורע, גן-שמואל ומעברות: רק אלה בעלי אוכלוסייה של יותר מ-400 חברים.
חברים אוכלוסייה בוגרת אוכלוסייה קבועה הקיבוץ
473 632 902 הזורע
440 612 841 גן-שמואל
478 593 841 משמר העמק
411 506 677 מעברות
מענינת ההשוואה עם שכנינו:
1999 1998 1997 1996 1995 1994 מספר חברים בשנה
473 476 486 501 497 477 הזורע
478 475 472 458 446 444 משמר העמק
נתוני 1999 הם:כשהוכנס הקומקום החשמלי הראשון לקיבוץ היה מי שראה בו את הגורם לפירוקו העתידי של הקיבוץ. אחר כך אמרו את זה על הטלוויזיה הראשונה, אבל הקיבוץ לא התפרק גם אחרי שרכש אחד החברים את הפרייבט הראשון. האם זה יקרה עם המעבר לשיטת 'תמורה לתרומה'? הקיבוץ הארצי עושה חשבון נפש
חוג דיון בוועדה הקיבוץ הארצי
(צילומים: דני וסרלאוף)
את הזקנים בשלג,
אברהם שרון
בסוף השבוע שעבר התכנסה בקיבוץ עין-השופט הוועידה החמש-עשרה של הקיבוץ הארצי. נציגים מ־86 קיבוצים ייח-־ דו יומיים, בקור החריף ששרר בהרי אפריים, לחשבון נפש קיומי. אפילו ותיקי הצירים, דש בהם מי שהשתתפו בעשר ועידות, אלי יותר, לא זוכרים שעה קשה כזו בתנועה הקיבוצית.
התנועה הקיבוצית ניצבת על צומת דרכים. כצפוי, קיבלה הוועידה בחב גדול את מה שמכו־ נה בלשונם של מזכיח הקיבוץ הארצי ושל צוות הוועידה 'הגישה הסולידרית'. אחדות מהנחות הי-סוד של גישה זו הן:
1. ייעוד - הקיבוץ הוא קהילה שיתופית של יחידים ומשפחות שמטרתה - מיצר היתרון הט-מון בשותפות כדרך לביטוי מלוא יכולתו של האדם, טיפוח חיי קהילה ויצירת איכות-חיים עשי-־ רה ובעלת משמעות לעצמה ולסביבתה.
הקיבוץ מקיים תרבות חברתית פוליטית (לרוב החברים) והוא חלק מתנועה (השומר הצ־ עד א.ש.) ־ באמצעותה הוא משתתף בעיצוב דמותה של החברה הישראלית, בחתירה לסו-־ ציאליזם דמוקרטי ובשמירה על האינטרס שלו.
2. שיתוף ושיוויון - הקיבוץ מקיים שותפות רבה בכל תחומי החיים. כל ההכנסות של החב-חם שייכות לקיבוץ (קופה משותפת). הקיבוץ מספק את צרכי כל החברים על בסיס שוויוני, תוך אחריות משותפת לצרכיו הייחודיים ולהתפת-־ חותו של כל חבר.
3. ערבות הדדית - ערבות הדדית ואחריות כוללת מהוות מרכיב מהותי והכרחי של חיי הקיבוץ. החברים ערבים זה לזה באמצעות המסג־ רת המשותפת של הקיבוץ. בערבות ההדדית בא לידי ביטוי יסוד מוסרי של התחשבות בצרכי הזולת.
מול גישה זו, הועמדה לודכוח גישה חלופית - 'הגישה הפרטנית', אשר מבטאיה הם מאות, אולי אלפים, של חברי קיבוצים. רק מיעוטם בא אל הוועידה כצירים נבחרים של קיבוצם. מול הגישה הסולידרית מעמידה גישה זו הגתות יסוד שונות.
1. ייעוד - הקיבוץ הוא קהילה, המקיימת רמת שותפות מוגבלת, ומבטיחה לחבריה איכות חיים סבירה וביטחון אישי על פי המקובל במחנה. התפתחות החבר ומימוש כישוריו תלויים בעיקר ט.
2. שיתוף ושוויון - כל ההכנסות של החברים נכנסות לקופה משותפת. הקיבוץ מחלק את הכנ-סותיו בין כלל החברים הממלאים את חובותיהם ־ חלוקה שוויונית - ביחס לגודל המשפחה. הקי-בוץ מציע לחבריו רמת שותפות מוגבלת בתחומי התרבות, החינוך והבריאות.
3. ערבות הדדית - הערבות ההדדית מוגבלת. החברים ערבים זה לזה, באמצעות מוס־ חת הקיבוץ, רק בדמה הבסיסית. בערבות ההד-־ חת המוגבלת נשמר חסוד המוסח של הבטחת זכויות-יסוד לכל אדם.
מה שעשוי להיקרא כאן כהבדלים שוליים -מטעה. שתי הגישות שונות זו מזו תכלית שינוי. ביסוד הגישה הפרטנית מונח הייאוש מיכולתו של הקיבוץ להמשיך ולהתקיים במתכונתו
הנוכחית. מבטאי גישה זו אינם מעוניינים ברווח-תו של הזולת" הם מבקשים למצות את כישוריהם במסגרת הקיבוץ, בתנאי שינתן להם שכר לפי ערך עמדתם בשוק החופשי. מרחיקי הלכת שבץ המצדדים בגישה הסולידרית טוענים נגרם שהם אינם חצים קימץ, אבל חסרים אומץ לומר זאת מפורשות.
באולם המופעים האזוח של הרי אפריים, הם־ מוך לקיבוץ עין-השופט, נפתחה הוועידה בנאומו של יושב-ראש הכנסת, פרופסור שבח דים. הוא התיר לעצמו לדבר ממה שהוא כינה 'מגירות הלב'. ''אתם עמוד האש'', אמר, "תמשיכו בדרכ-־ כם עם כל הקושי, תהיו גאים מבלי להסמיק. מי שמשקיף על החברה ויודע מה קרה לה יודע, שלרעיונות הבסיסיים שלכם יש ערך רב''.
מחיאות כפיים של מי ששבעו מרוחם וקצת מלים טובות עושות להם את היום נשמעו בחלל האולם שקושט בחגיגיות לארוע. ''ההיגיון הקר מטיל ספק ואץ תשומת קלות'', אמר חנן בן -דוד, חבר קימץ שער העמקים, מרכז הוועדה הפ-־
רסונלית של הקיבוץ הארצי, בפתח הוועידה
אלישע שפירא, המסיים בימים אלה ארבע שנים כמזכיר הקיבוץ הארצי, קבע, שהמשבר שהקימצים נתונים בו היה מבוזבז וסופני אם לא ייחלצו ממנו מאמינים בעצמם. הוא הציע לראות בתקווה, מגיע ולא עיר מקלט. ''אם נצא מכאן כל אחר עם גרו הקטן לא יהיה מ די כדי להאיר את הדרך, אבל אם נצרף נר לנר ואבוקה לאבוקה יהיה די לכולנו להאיר את דרכנו'', אמר לקול תשואות הצירים, ''שייראה האור למרחקים כאור המשואות שהיו אבותינו מדליקים על ראש הה-חם בימי חג ומועד''.
לאחר הפתיחה התכנסו הכל לחוגי דיון. השא־ לות שהוצגו היו בנושא עבודה ופרנסה, הכנסות פרטיות ובעוד שורה של נושאים אשר נגזרו מה־ נושא המרכזי שבו עסקה הוועידה 'החבר וקיבוצו
- אחחות ומחויבת'.
מול לוח המודעות באחת הכיתות במוסד החי־ נוכי בהרי אפריים, עליו היו רשומים שיעורי הבית שניתנו לתלמידים ''קרא עמ' 295-294 וכ־ תוב מה פירוש המושג 'קידוש השם"', עסק חוג מספר אחת בקידוש אשם. אלה אומחם על אלה: תמימים, עיוורים, חיים את אתמולם. ואלה אומ-־ רם על אלה: מפרקי הקיבוץ, אגואיסטים, רומסים את זולתם.
שמואל, חבר עין המפרץ: ''אנחנו מדברים בפ-־ אזה חדשה. אנחנו סובלים מאנומליה, מהעדר כל־ לי משחק. מי שקרוב אל הצלחת חוטף, משיג. הרבה דברים טובים הפכו לדברים רעים. אנחנו מחפשים עכשיו את גבולות המגרש''.
עמנואל (מנו) אלון, מזכיר קיבוץ עץ שמר, נחשב בתנועה ל'ילד הרע'. הוא אומר, מזה שנים, שהמהלך המתהווה בקיבוצים - תהליך ההפרטה
- הוא בלתי הפיך הוא מטיף בגלוי למה שנדחה זה מכבר ברוב עצום במועצת הקימץ הארצי שה־ תכנסה לפני שנים אחדות בקיבוץ מזרע ־ 'תמורה לתרומה'. מנו: ''המשחק מכור. חברי קי-־ בוץ הולכים ורבים שינו את כללי המשחק ושללו מאתנו את אפשרות ההכרעה. המגרש מסומן אבל משחקים עליו בחוקים אחרים, ומי שקובעים את החוקים האלה הם מי שהפרו את החוקים ודשנים. הקימץ הוא כמו רכבת. והרכבת נוסעת. הפסים ישנם. נותר לנו רק לקטע את התחנות ואת מהיחת הנסיעה. הכיוון בחר - התחנה הסו-
אלישע שפירא, מזביר הקיבוץ הארצי. "הקיבוץ צריך לצאת מחוזק מהמשבר"
KEI כל העמק והגליל
יום שישי ח' טבת תשנ"ג 1.1.93
לא משאירים
על המשמר 25 יולי 1994
הקבה"א דוחה את הצעות ועדת נוגד
הוחלט, כי קרקע שיעודה שונה תוחזר למינהל רק בהסכמת הישונים □ הקנה"א יהיה שותף למאנק כלל־ ארצי של חקלאים יהודים וערבים למען שמירת זכויותחיהם של בעלי קרקעות שיופקעו ולפיצויים
□ יגאל וילפנד
"הקבה"א דוחה מכל וכל את הצעות ועדת עוגל, המערערות •על זכויות החקלאים על הקרקע, והמכוונות להפקיע מהחקלאים קרקעות ולשווקן לבניית שיכונים ולצרכים עסקיים אחרים,' כך נאמר בהחלטות שהתקבלו בסיום ישיבה מתוחה של מועצת הקבה'א שנערכה אתמול בקיבוץ המעפיל.
המועצה אישרה את ההצעות העקרוניות בנושא זה, שהתקבלו לפני חודשיים והועברו לדיון בקיבוצים, והוסיפה עליהן שורה של החלטות מעשיות הנוגעות למאבק המשותף עם כל החקלאים בארץ יהודים וערבים - נגד ההצעות של וועדת פוגל. ־
נקבע, כי נציגי הקבה"א יפעלו לשינוי סעיף 18 בחוזה לדורות, כדי למנוע אפשרות נישול חקלאים מקרקע שיעודה ישונה. כן הוחלט, כי קרקע שיעודה שונה, תוחזר למינהל רק בהסכמת הישובים. הקבה"א תומך בדרישה, כי החקלאים יפוצו עבור זכויותיהם בקרקע שהוחזרה מרצון
למינהל ב־40% נטו לפחות משוויה או לחלופין בקבלת 40% אחוז נטו מהקרקע במקום הפיצוי.
הקבה"א תומך בעיקרון המשלב את שינוי היעוד והפיצוי עבור החזר הקרקע בעזרה ההדדית, לרבות בהקשר להסדר המשלים.
עוד הוחלט, כי הקבה"א מתנגד בתוקף לכל פגיעה בהחלטה 441, וקורא לצרף את ההחלטה בנוסחה המעודכנת לחוזה הקיבוץ.
כן יהיה הקבה'א שותף למאבק כלל־ארצי של חקלאים יהודים וערבים למען שמירת זכויות המתיישבים שקרקעותיהם ישמשו לסלילת כביש חוצה ישראל ולמען פיצוי הוגן וצודק.
בדיון תקף המתאם הכלכלי של הקבה"א, אמרי רון, את הצעות ועדת פוגל, וכינה אותן "טיל מונחה שסטה מן המטרה." לטענתו, זהו ניסיון מכוון לקחת את זכויות המתיישבים. רון הביע תקווה, שהעברת הנושא לדיון בממשלה תעשה צדק בנושאים העומדים במחלוקת: זכויות והפקעות, גובה הפיצוי, יזמות, השלמת ההסדר המשלים העזרה
ההדדית בין הקיבוצים.
יו"ר מועצת המנהלים של על־ המשמר, צבי רובל, תקף בחריפות את מדיניות הממשלה וטען, כי היא מובילה מרעת למצב שבו יהפכו הקיבוצים לישובים קהילתיים, ללא קרקעות.
לדברי רובל, היינו צריכים בעבר לעשות שביתת תשלומים והיום עלינו להיאבק בכל דרך בהמלצות ועדת פוגל ומדיניות הממשלה.
עופר סלע משדה־־יואב קרא לראשי התנועה ולנציגיה בכנסת ובממשלה לעמוד בראש מאבק ציבורי עד שיממושו תביעותיהם. "אל תשימו על מצפוננו את נושא השלום, שימו זאת על מצפונם של שוחט ורבין," אמר.
ח"כ חיים אורון דיבר בעד מאבק מתון ושקול, שעיקרו שימוש בנושא הקרקעות להשלמת ההסדר המשלים של הקיבוצים והקפדה על שימוש בשינוי יעוד האדמות רק לשינוי יעוד בתחומי ייצור, תעשייה, מסחר ותיירות.
אורון אמר, שיש סיכוי טוב להצליח במאבק זה בתנאי שיהיה
ברור לציבור שהחקלאים זקוקים לקרקע ואינם נלחמים רק על פיצויים.
יו"ר מפ"ם, חנן ארז, הביע תקווה שאם ייעשה מאבק פוליטי שקול יש סיכוי להביא לתמיכה בקבה"א.
ארז קיבל את הצעת יעלה גרנות להרגיש את המאבק המשותף עם החקלאים הערבים. לדברי ארז, האווירה הציבורית כלפי הקבה"א אינה נוחה אפילו בתוך מחנהו ודרוש מאמץ רב להסביר את עמדות הקבה"א אפילו בתוך מרצ.
מזכיר הקבה"א, גיורא פורמן, אמר שהתנועות פועלות בנושא זה בתיאום רב וכן.יש תיאום מלא עם הנציגות הפוליטית, כאשר המטרה הראשית לעזור לקיבוצים ולקיימם כי בלעדיהם אין תנועה.
פורמן הביע צער על כך, שמפ"ם הזדרזה לתקוף את דוח ועדת סווארי בנושא הסדר הקיבוצים. לדבריו, סווארי עדיין לא סיכם את המלצותיו, ובקבה"א מקווים שיגיש המלצות'ברוח הנכונה.'
2. דו"ח מהמועצה הנ"ג.
נציגי משמר העמק יצאו ברובם מאוכזבים מהמועצה - הן מהתוכן והן מהסגנון. התחושה היתה שהממסד בא להעביר שורה של החלמות ללא פתיחות להצעות אופוזיציוניות שונות, האכזבה נבעה גם מכך שהמועצה לא עסקה בשאלות האמיתות המעסיקות את הקיבוצים והעמידה במרכזה נושאים אירגוניים שאינם מבשרים שינוי מהותי בתפיסות היסוד. המצב היום בתנועה מחייב הפניית המשאבים אל הצלת קיבוצים שבמצוקה וליצירת אמנה חדשה בין הקיבוץ ל"תנועה". הובע גם תיסכול מהעדר רוח מאבק אצל האופוזיציה ומנטישה המונית של הצירים עוד לפני שלב ההצבעות. בנוגע להחלטות :
א. התקבלו באופן כללי הצעות ועדת ברזילי לרפורמה במבנה האירגוני : בוטל מוסד הועד הפועל ובמקומו הוקמה מועצה שתתכנס 6-8 פעמים בשנה. באופן תדיר יותר, תתפקד מזכירות רחבה שתתכנס כל חודש. במזכירות ישבו רכזי מחלקות ו"אזרחים".
ב. לא חל שינוי בהקצאת היעדים לתקציב. חמישים אחוז ממנו יוקצה לפעילות הציבורית.
ג. בחופזה מסוימת העבירו נוסח "אמנה" בין הקיבוץ הבודד לתנועה. נאמר בו שקיבוץ שלא יעמוד בהחלטות התנועה יוצא מהתנועה בנוהל מדורג.
נציגנו למועצה והמזכירים לקחו על עצמם את המשך הדיונים בנושא, כולל יצירת תאום אזורי.
השתתפו בדיון : אילנה רון, דני זמיר, משה אכמון, מודי, אמרי ועמירם.
ישיבת הועד הפועל האחרונה היתה "כינוס חרום", שכונס בתל אביב והוזמנו אליו גם פעילי משק מכל הקבוצים, ע"מ לדון במצב היחסים שנוצר בין קבוץ דליה ובין הקבוץ הארצי וקבוציו.
קבוץ דליה הגיש עיקול על כספי התאגידים של הקבוץ הארצי, בעקבות אי הסכמה לגבי סיכום חובות העבר ביו הקבוץ הארצי ודליה, עם פרוק התאגיד "מוצרי תכן". העיקול הקיף את כל התאגידים הקיימים, כולל קרן חבצלת, ובהיותו כזה כלל גם 147 קבוצים ומפעלים של הקבוץ הארצי. ברשימה המכובדת הזו של קבוצים וממשלים הופענו גם אנו, תמ"ה משמר העמק וקבוץ משמר העמק.
אינני רוצה להדרש להשתלשלות הענינים הכספית שהובילה את קבוץ דליה לצעד זה. גם ישיבת הועד הפועל השתדלה שלא להכנס לכך, אלא לעסוק אך ורק בנושא העקרוני. אבל מטבע הדברים קבוץ דליה פירט שם את הנושא. מוצרי תכן הוקם בשעתו כתאגיד לשווק תוצרתם של מפעלי התנועה, כשהמשווקים, הם שכירי התאגיד. עם חלוף השנים הוחלט להפסיק את פעילותו. בדיעבד ניתן לאמר שפעילותו נמשכה כמה שנים יותר מדי.
עם פרוק תאגיד כזה ישנה התדיינות. באשר לחובות והזכויות של המשתמשים, ובהתדיינות זו לא הושגה הסכמה עם קבוץ דליה באשר לגובה הסכום שחייבת. המערכת לקבוץ. בכל מקרה כזה, נהוג להפעיל בורורות מוסכמת, ואשר יחרוץ הבורר - הוא יהיה, מנקודה זו ואילך קיימות שתי נקודות מבט - אחת של המערכת, השניה של קבוץ דליה, וסופו של תהליך בהגשת העיקול.
המשמעות החמורה ביותר של העיקול אינה רק כלכלית, למרות שעיקול כזה משתק את פעילות המערכות הכלכליות של התנועה, אלא בעיקר עקרונית, במישור היחסים בין הקבוץ והתנועה. כל פעילות התנועה מול הקבוצים מבוססת על שיתוף פעולה שבהסכמה. דומה היא למערכת משפחתית
- איך בעל תובע את אשתו ואין אישה תובעת את בעלה, אלא אם כן פסקו
להיות משפחה. נושאים שבתוך המשפה בעיקרון יבוררו בתוך המשפחה, ומי שחורג ממסגרת זו - אין עוד המשפחה משפחתו. צעדים משפטיים הם זכות השמורה לכל הצדדיים - גם קבוץ דליה חייב לקבוץ הארצי סכומים לא קטנים, מפעילותו הכלכלית השוטפת, ואורך הדוח שמגלה הקבוץ הארצי לגבי חובות הקבוצים זכה כבר לביקורת לא אחת בעבר...
הדיור בועד הפועל היה סוער ביותר. הכעס והביקורת על צעדיו של קבוץ דליה היו בולטים ובוטים. הצעת המזכירות, שבעיקרה תבעה מקבוץ דלייה להסיר את התביעה המשפטית כתנאי ראשון להמשך הבירור, ואם לא -השעית חברותו של קבוץ דליה בתנועה, התקבלה ברב מוחץ.
הקדמה: בקשנו מאילנה רון לצרף ל"דף" ובהרחבה על ישיבת הועה"פ בנושא קיבוץ דליה והקיבוץ הארצי .
מחלקת חברה — הקיבוץ הארצי
לאונארדו דה - וינצי 13 תל-אביב ת.ד.40009 מיקוד 61400 טלפון ■ 1 43344 ,433333
10/5/93
הערכות הקבוץ בעידן האיידס
לצערנו גילינו שגם אנו איננו מחוסנים בפני מחלת האידס,אורחת לא רצויה שעדיין אין לה מרפא.
נכון להיום ישראל היא אחת המדינות היותר מתונות במספר נשאי הנוגדנים והגגועים בוירוס האיידס,אך אין להתעלם מקיום המחלה ומהמצאות נגועים בקהילתנו .עובדו, זו מחייבת התיחסות ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים.
מאחר שהסביבה ואורח חיינו גורמים לנו להימצא ברמת סיכון נמוכה יחסית,
אין צורך בבדיקות המוניות לגלוי נוגדני המחלה, אך המצאות מתנדבים וזרים,ילדינו החוזרים ממסעותיהם בעולם וסתם חברים, דורשים מאתנו מודעות, ועירנות וידע!
חשוב לדעת שדרכי ההדבקות הם בדרך כלב במגע מיני ,טיפולים רפואיים, הזרקה עצמית במזרקים נגועים,ומגע ישיר בין דם בדם.
יש מקום לחינוך הציבור להסברים באשר במודעות של מניעת ההדבקות מאיידס .
צוות הרווחה ומדור הבריאות של הקבה"א דנו בנושא והרי עמדתנו ומספר קווים מנחים לתשומת לב חברי הקבוצים:
1. אין לשלול מראש המצאות אדם הנגוע באיידס בקרבנו.
2. על הצוותים הרפואיים לנקוט בכל אמצעי הזהירות המקובלים ולעבוד על פי הנוחלים מתוך ידיעה שקימת אפשרות שהם מטפלים בחולה נגוע באי ידס אשר איננו ידוע בהם או אפילו לו עצמו.
3. תפקיד מערכת הבריאות לעורר מודעות בקבוץ על כל שכבות הגיל ובכל הרמות של חינוך לבריאות: הסברה,אמצעי זהירות בפני מחלת האיידס כמו גם
למחלות אחר ו ת.
4. חשוב להדגיש שעל כל אחד מאי תנו מוטלת האחריות של מניעת הדבקות ,וזאת על ידי נקיטת אמצעי הזהירות כמו הקפדה על מין בטוח. (המלצה לשמוש קבוע בקונדומים לצעירים או במי שאין לו בן זוג קבוע) .
קיום נוהלי זהירות לכאלו שעוסקים בהפרשות של בני אדם. וכו'.
5. הקונדומים צריכים בהיות במקומות זמינים ונגישים בכל שעות היממה.
6. צנעת הפרט מאפשרת לנגוע באיידס לא לשתף אף אחד בסודו! גם אם מי מהצוות הרפואי או אחר מודע להיותו חולה אין הוא רשאי למסור פרטים נגד רצון החולה .
נראה לנו חשוב שהנגוע ישתף גורם כל שהוא לפי בחירתו בדי שיוכלו לעזור לו בשעתו הקשה. המסר החשוב לנגוע באידס: שהוא אחד משלנו , הבית הקיבוצי נשאר ביתו והוא יכול להמשיך בחייו כמו קודם תוך הנחיות מתאימות ונקיטת אמצעים מתאימים כדי להמנע מהדבקה .
הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר
מזכירות
______________________________________________22 בדצמבר 1994
רח' לאונרדו דה-וינצ'י 13 היא. טל. 6925274־03 פקס. 83-6951195
לחברי המועצה שלום רב,
הנדון: המו"מ על על-המשמר
1. ההצעה היא למכור את חלקנו בבית, את הדפוס החדש ואת העתון למר יצחק תשובה במחיר של 11,400,000 $ + מע”מ.
2. הוסכם עם הקונה לקיים מו"מ עם עובדי דבר כדי לרכוש ביחד אתם 49% מהבעלות על העתון. חלקו של הקבה"א צריך להיות כ-24.5% עם אופציה בשנתיים הראשונות למכור מניותנו למר תשובה אם וכאשר נרצה בכד. החלטת המועצה היתה שחלקנו בבעלות על העתון יהיה קשור לשותפות עם עובדי דבר.
3. בינתיים חלק גדול מעובדי דבר נכנס למו"מ עם מר זיו פרידמן לקיום עתו ן נפרד מבלי לשתף את הקבה"א ומבלי לדאוג לעובדי על-המשמר. יתכן שהם ישנו החלטתם אך בינתיים זו מציאות חדשה שדורשת החלטה מצידנו על שאלת השארת חלק מהבעלות על על-המשמר בידנו.
4. סוכם עם הקונה על תכנית עסקית ותכנית השקעות לעתון ולדפוס שתהינה רק בהסכמתנו ועמנו.
5. סוכם עם הקונה לבחון ביחד המשד העסקתם ותנאי העסקתם של עובדי העתון. למרות שכל הבעלות על הדפוס תועבר למר תשובה, יהיה חוזה מיוחד לגבי 19 עובדים ותיקים הקשורים לחברה בהסכם מיוחד משנת 82.
6. העתון ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית עם מתן בטוי חיובי לתהליך השלום ולתנועה הקיבוצית.
7. עורך העתון יקבע במשותף בהסכמת שני הצדדים.
8. הדף הירוק יהיה בשליטה מערכתית מוחלטת של הקיבוץ הארצי שבשתוף עם העורך הראשי יקבע המערכת שלו. הוסכם שהדף הירוק יופץ חינם לקיבוצים.
9. פירוט כתיבת חוזה מפורט צריך להמשך מספר שבועות וסכום העניו מותנה באשור מוסדות הקבה"א. אפשר לזרז העברת האחריות בהסכם ביניים שיופעל מיד.
10. המציאות שנוצרה לגבי עובדי דבר, המתנה ממושכת בתקופה של תחילת שנה כשהמינויים באי ודאות, יכולה להיות הרסנית לתאגיד ולכן רצוי לבצע העסקה בהקדם.
11. מוצע למועצת התנועה לאשר ההסכמות שהתקבלו ולקבל החלטה שתבחר שבין שתי אפשרו יות:
א. למרות ההמתנה ל"דבר" להשאר בשלב זה ב-25% בבעלות על העתון עם אופציה לעזוב בכל זמן שנחליט על כך לבצע העסקה הכוללת בהקדם
האפשרי.
ב. לבצע העסקה בלי להשאיר כל חלק מהבעלות על העתון בידנו.
12. צוות ההגוי, ממליץ על אפשרות א', לבצע העסקה ולהשאר בבעלות של 25% על העתון עם אופציה להחליט על מכירת חלק זה בשלב מאוחר יותר. אין בכד כל סיכון. אפשר יחיה בשבועות הקרובים לחזור להחלטות הקודמות,
אם עובדי דבר יבחרו בכל זאת לשתף פעולה. אפשרות ב' תוכל להתבצע בעוד חודש-חודשי ים באם נרצה בכך.
רשם: גיורא
31 בדצמבר 1994
אל: גיל לין
נחם דורון יעל מס
עירית שלומי-מוזס ירעד צור דליה לילר יררך שטרן
על הפרק: הקיבוץ שלי, שלכם, שלנו
מסביב כרלם מדברים במונחים של "רעידת אדמה", "זעזוע" וכו'. אנחנו, כך נדמה סרגרים את הדלתרת רחרשבים שהחלרנרת אטרמים. רלא כך הרא. מכירים את הפתגם שהבורח מן הבעיות מקבל... שרירים ברגליים, וגומר...
אנו מעוניינים למקד את הדיונים לקראת ועידת הקיבוץ הארצי, בנושא "הקיבוץ ואמנתו החברתית", בשכבת הגיל של שלושים-ארבעים. הייתי מבקש את השתתפותך בצוות מכין שיפגש ביום ב' 2.1.1995 בשעה 2030 במזכירות.
להתראות ירדנה ועמירם
2. דיון פתוח על קיבוץ תמיד והאמנה בין הקיבוץ לתנועה,
(בהשתתפות מרטין בן-מורה, חברי המזכירות וחנן צור, דני זמיר, אמציה, אילנה רון, רן גולן).
העילה לדיון היא ועידת הקיבוץ הארצי בפברואר 1995 שענינה המרכזי הוא האמנה בין הקיבוץ לתנועה. לנושא השיק, או אם תרצו, היה מוכל נושא האמנה בין החבר לקיבוצו שהיום עומד תחת הכותרת של "קיבוץ תמיד".
מרטין הציג את נושאי הועידה בדגש שההכרעות האמיתיות, בניגוד לעבר, צריכות ליפול בקיבוצים ולא במערכת המרכזית. המצב המשברי בו נמצאת התנועה הקיבוצית כולה, מוליך היום לחיפוש מודלים חדשים הנעים על רצף שמהקיבוץ המסורתי ועד להפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי. התנועה, לפיכך, לא באה לועידה עם דגל, אלא מצפה מהקיבוצים להניפו. ברור שמדובר להלכה ולמעשה בהקמת תנועה חדשה שמטרותיה מחכות להגדרה. אחד הנושאים המרכזיים בה היא ההגדרה "מי שייך אליה" "מי מחוץ לגדר",
ועל איזה מכנה משותף היא מתלכדת. כאן נכנסים לתמונה שני גורמים' מרכזיים המטילים את צילם על המהלך כולו: א) הסדר הקיבוצים (שדורש בין השאר הגדרה מהו קיבוץ ומי ישרד בהגדרה זו). ב) הגדרת הזהות העצמית של כל קיבוץ וקיבוץ.
לא נדרשו כל מליצות על מנת להוסיף נופך דרמטי לכובד הנושאים העומדים על הפרק. התחושה שגם אם במשמר העמק הנושאים רדומים קמעה הרי שהבעירה ברמה זו או אחרת שמסביבנו, סופה שתגיע גם אלינו.
- 205 -
הועידה שמושבה הראשון יערך בפברואר 1995, אמורה לעצב מחדש הן את הדפוס הערכי והן את הדפוס התוכני־אירגוני של המערכת כולה.
הדיון שהתפתח במזכירות עסק הן בשאלות של איתור הבעיות המעסיקות את הקיבוץ, והן בשאלות של התווית מהלך הדיונים בקיבוץ - מול לוח הזמנים הצפוף העומד לפנינו.
הנושא אם כך, יעמוד על סדר יומנו בשבועותה קרובים (ראה למשל שיחת הקיבוץ הקרובה).
21/11/94
היחידה לתכנון תנועתי - התקיים
דגמים מתפתחים של קהילות קיבוציות
מדיניות מומלצת לתנועה
השינויים הפג ימים שעוברים קיבוצים רבים מגיעים כעת לקצה גבול עקרונות הקיבוץ הקלסי ובחלקם אף יוצרים עקרונות חדשים. אף כי נראה שכל קיבוץ מחפש את דרכו המיוחדת לו, נראה כי מתפתחים כעת מספר דגמים. לאור תהליך זה חייבת התנועה לשנות ולהגדיר מחדש את תפקידיה. הדגמים המתפתחים הם:
1. הקיבוץ המסורתי: קבוצת קיבוצים זו רואה עצמה כקבוצה השומרת על הקיבוץ ועקרונותיו המסורתיים, היא אף מכנה עצמה בשם "קיבוץ תמיד" או "הזרם השיתופי" קיבוצים אלה מדגישים את חשיבות השויון, השיתוף הכולל בצריכה, ביצור, בנכסים ובשרותים (וביישומה של ערבות הדדית מוחלטת). הדגש הוא על הכלל והסולידריות ועל חשיבותה של השליחות החיצונית. הקפדה על שמירת עקרונות כגון צריכה משותפת, עבודה עצמית, העדר רכוש פרטי ועל העקרון -מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו.
2. הקיבוץ המבוזר ההומניסטי: קבוצת קיבוצים זו מהווה כיום את הזרם המרכזי בתנועה הקיבוצית. היא נשענת על עקרונות הקיבוץ הקלסי, אך נותנת להם פירוש מחודש המרחיב את משמעותם. קבוצה זו מדגישה את חשיבות פיתוחו, צמיחתו, אחריותו וחרותו של היחיד בקהילה. היא בונה מערכת מבוזרת של יחידות עצמאיות המאפשרת חרות ואחריות ליחיד ולקבוצה בקהילה. היא מרחיבה מאד את חופש הבחירה של היחיד בעבודה, ובצריכה, מפריטה לכו שרותים ומרחיבה מאד את התקציב הכולל. קבוצת קיבוצים זו מקבלת כלגיטימית את העבודה השכירה ורואה בה מנוף לצמיחה, למידה ושותפות מסוג חדש. היא מרחיבה את מקורות הפרנסה לתחומי השרותים, הנכסים ועבודת החוץ. היא מרחיבה את הפירוש של השויוו ע"י מתן אפשרות לקשר ביו תקציב לעבודה ושעות נוספות בתמורה וזאת בתנאי שויון והיא מכירה ברכוש הפרטי כעובדה. קבוצה זו אף חותרת לשיוך הרכוש הקהילתי לחברי הקיבוץ במקום לגורם חיצוני. הערבות הדדית נשמרת ע"י המנעות מהפרטת תחומי יסוד כגון בריאות, זקנה, חינוך ותרבות. לקבוצה זו מבנה ארגוני המאפשר ביזור ע"י בניית מועצות מנהלים, מערכות מידע ובקרה מודרניות שימוש בקלפי ומועצה.
- 2 -
3. הישוב הקהילתי השיתופי: קבוצת מיעוט זו הולכת ומתרחבת ויש לצפות להמשך המעבר של קיבוצים מקבוצה 2 לקבוצה זו. בקבוצה זו נמצאים קיבוצים ששינו מספר עקרונות יסוד של הקיבוץ הקלסי והם:
1. מעבר לשכר דיפרנציאלי.
2. שיוך הרכוש הצרכני או הדירה לחבר הבודד.
3. הפרטת כל תחומי השרותים והצריכה כולל חינוך, בריאות, דיור ותרבות.
4. מתן אפשרות לקיומם של מסלולי תושבות וחברות בתוך הקהילה וקיומו של אגודה שיתופית ואגודה מוניציפלית זו ליד זו.
5. הבטחת הכנסה לפנסיונרים השלמת הכנסה למיעוטי יכולת - תשלום בריאות חריגה ולימודי בנים בקרן עזרה הדדית.
6. השותפות נשמרת בבעלות משותפת על אמצעי היצור ובהקמתה של קרן לעזרה הדדית ובהפנית חלק מרווחי הקהילה לבטחוו סוציאלי של חבריה. בקבוצה זו נמצא שוני ביו הקהילות כאשר חלקו יבצעו הפרטה מלאה וחלקו חלקית,
חלקו יאפשרו מסלולי חברות שונים וחלקו לא. בקיבוצים אלו יתכנו שכונות של תושבים בתוך או ליד הקיבוץ ויתכן מעבר של חבר ממעמד למעמד. ההפרדה ביו המשק והקהילה היא מוחלטת.
מדיניות התנועה:
לאור ההתפתחות שתוארה לעיל חייבת התנועה להערך לתפישה ומבנה פלורליסטי. כדי להגיע למבנה פלורליסטי צריך להסכים על העקרונות הבאים:
1. לתנועה יכולת מוגבלת לעצב את אופיים של קיבוציה, עליה לקבל את העובדה שישנה כעת התפתחות לכיוון מסוים ועדיף להשתלב בתהליך תוך נסי ו ו לעצבו תוך כדי השתלבות בו.
2. הקיבוץ הוא של חבריו והם הקובעים ומעצבים את אופיו בהתאם לשאיפותיהם. הקיבוץ אינו שייך לפעילי התנועה ולא לאלה המתימרים ליצג את ערכיה. כנ"ל לגבי רכוש הקיבוץ.
3. כל קיבוץ זכאי וחייב לעצב את רמת השותפות והשויון של חבריו בהתאם לאמונתם צרכיהם ותפישותיהם. יש להניח שקיים פער ביו קיבוצים הקשור לרמת חייהם ואמונתם בשיתוף. ולגיטימי קיומו של פער כזה.
4. בכל קיבוץ וכל קבוצה רצוי שישמרו עקרונות בסיסיים של עזרה הדדית ברמה העולה על המקובל מחוץ לקיבוץ, בעלות משותפת על הנכסים היצרניים ומיסוי פרוגרסיבי המונע פערים שאינם מאפשרים את קיומה של השותפות.
5. לאור זאת על התנועה להיות הגוף העוסק בהבטחת המשאבים המאפשרים את צמיחתו ושיגשוגן של קהילותיה, העוסק בליווי אקטיבי של השינויים בחשיבה, בבניית מודלים והתערבות פעילה, במטרה לשמור על קיומה של סולידריות ומוסריות, איכות חיים ועזרה הדדית בתוך כל קהילותיה.
6. על כן הדגש צריך להיות על פיתוח מודלים ופתרונות שיתנו לתנועה יתרון יחסי על פני קיבוציה ויאפשרו לה להתחבר לתהליכי השינוי בקיבוציה תוך מגמה לשמור על שותפות וסולידריות בהתאם לאמונתם של חברי הקיבוץ ומצבם הכלכלי.
עמיר לוי
18 בנובמבר 1993
לקראת המועצה:
האם רלבנטית ותנועה לקיבוץ והאם רלבנטי הקיבוץ לתנועה
כותב יונתן ברוק (רכז מחלקת החברה): "חשוב שנכיר בכך שאנחנו לא אימפריה ולא מדינה בתוך מדינה, וזאת כדי שנוכל להתקיים. בנקודת הזמן הזו ירדנו מנכסינו הכלכליים ובשלב זה אנחנו נמצאים בתהליך מתמיד של שחיקת נכסינו הרוחניים והתרבותיים כך שאלך באפשרותינו לעשות הכל ובו-זמניות. היעדים המוגדרים בבסיס המשימתיות היום הם ברובם כלליים, כאלה שגם מפלגות פוליטיות ומוסדות המדינה חורטים על דגליהם. השגתם מסתבר איננה מחייבת בהכרח חיים בקיבוץ".
ובכך האמנם על הקיבוץ לשאת משימות לאומיות מעבר לגדרו? התפיסה הקיבוצית מגיחה הנחה כמעט אכסיומטית שקיבוץ ללא משימות חיצוניות לא יכול להתקיים.
המועצה הקרובה של הקיבוץ הארצי אמורה לעסוק בפעילות הציבורית של התנועה ומעלת את השאלות:
* האם יש זכות קיום לתנועת הנוער?
* האם במציאות הנוכחית מוצדק לשלוח שליחים ולהשקיע משאבים בפעילות הציונית בארצות הגולה?
* האם חשובה הזהות בין התנועה למפלגה הפוליטית?
* האם התנועה הקיבוצית זקוקה לסמינר רעיוני מרכזי (גבעת חביבה)? אותנו מענינות גם שאלות נוספות:
* האם הרלבנטיות של התג ועז היא בתועלת שהיא מביאה לקיבוץ הבודד או במאבקה במישור החיצוני - הפוליטי הרעיוני והלאומי.
* מהי הפונקציונליות של התנועה עבור הקבוץ הבודד: מהי התועלת שמביאה התנועה לקיבוצים,
* האם יש לנו אפשרות להשפיע על יעדי התנועה, החלטותיה ותקציבה? כיצד נתממש הדו-שיח בין התנועה לבין הקיבוץ וכיצד ניתך ל"התגונך" בפני החלטות שנראות לנו שרירותיות?
* מהו המבנה הנכוך למוסדות התנועה שיתן מכסימום ייצוג לדעות מ"השטח"? מה אנו רוצים מהדיוך?
א. חשיבה משותפת על מטרות התנועה ועל יחסי הקיבוץ עמה.
ב. השגות על מבנה מוסדות התנועה ותהליכי קבלת ההחלטות בה.
רצ"ב: הצעתם של גיורא ינאי ויוסי שייך על רפורמה במבנה המוסדות.
אילנה רון עמירם
דף שיח למזכיר
תאריך: 26.12.94
נוכחים:דני זמיר + מזכירים
הנידון: משמר העמק ועתיד התנועה והקיבוץ
הגננת הבעיה: כיוונים בדיונים ודרכי פעולה_________________________________
תוכן השיחה:
| - י7,*■ - 1, @'y^-ן(0( s*!c נ
הל 0\-r^ י s• פי-עג ]כ^ p
?/^0_____________________________________________________________________________
— 'f6fis f 9 9‘%^ Qy Jours ^ ר 3'r^t J *?י/לדי.________________________________________
י7 9^- VZnfi /*JL*}j ה'A ^ ^א'?,/_____________________________
9pp -? י• Jj3^ p' ג;^ '-f ,V^a t
־ 1?0 ^,!r J!£-/c oל/ר- /"/- S^r_______________
________6^0y-Ayo-0^? /j י7 r,._______________________________________________________________
. ^
"3-H א ' fp/vi'!) 1)jid/J , A.'/) 1X{j? .fp.-*JfQg/ ■Oil1'? !j9-t^
p ) j/irf . - לי go" /c(^ ל/ל י! p ~ י'v-Q ^_________________________
______________5^ H 1,0fiC ~י ^^!tV 'fryft jO^U_______________________
_________________- *^3 ' / ^Jv________________________________________________________
סיכום השיחה:
דרכי פעולה להמשך:
א.
בשבוע הבא תתכנס מועצת הקיבוץ הארצי בגבעת־חביבה. תהיה זו יריית פתיחה לקראת ועידת התנועה בעוד ארבעה חודשים, בה יוחלט על אמנה שתעצב מחרש את היחסים בין הקיבוצים לתנועה. מרטין בן־מורה, מצוות ההיגוי המצומצם, אומר שהדיונים יתנהלו באופן פתוח, ללא תכתיבים "מלמעלה" ובל החלטה אפשרית
ב פברואר 95 תתכנס ועידת הקיבוץ הארצי בגבעת־חביבה, כרי לבחון את דרכם של הקיבוץ והתנועה. תהיה זו ועירה שכה יסומן הכיוון הקיבוצי והתנועתי לשנים הבאות. מרטין בן־מורה, מתאם אגף צעירים וחכר כצוות המוביל (יחד עם אמרי רון, משה שביט, ואהוד כץ), מציין שני נושאים מרכזיים שיובאו לדיון: הראשון - בניית המערכת המרכזית של התנועה יחד עם הקיבוצים, כלומר: כיצד מייצגת, מבטאת ומשרתת המערכת הזו את הקיבוצים.
נושא שני - יצירת אמנה חדשה בין הקיבוץ לתנועה, כלומר: על איזה בסיס מצטרפים הקיבוצים לתנועה ומה משמעותה של הצטרפות זאת.
"מה האפשרויות הקיימות?
יש שלוש אלטרנטיבות: הראשונה היא ההיסטורית - אמנה שמשקפת את המשך המצב הקיים, בו כל קיבוץ הוא חבר מלא בתנועה; השנייה, האירגונית, אומרת שהתנועה נותנת ומקבלת שירותים ובעצם פועלת כאירגון. החלופה השלישית, החדשנית - הצגת מצע מינימום של שותפות מודרנית בין הקיבוץ לתנועה. לפי תפיסה זו על כל קיבוץ להחליט מהו
בן-מורה. המזכירות תומכת באופציה השלישית
הבסיס המשותף ליצירת תנועה חרשה. ההכרעה לא תהיה במישור הכלכלי, אלא על רצון הקיבוצים לקיים שותפות.
- אפשרית הצטרפות של קיבוצים על בסיס שונה?
זה חלק מהדיון שיתקיים בוועידה, וכו תיבחן כל הצעה.
- האם ייתכן מצב שחצי מהקיבוצים יצטרפו על בסים האופציה הראשונה או השנייה והצי על בסים האופציה שלישית?
לדעתי, החלופות יצטרכו לעמוד זו מול זו.
- מי לידך יתקע שלא תנצח החלופה השנייה, שפירושה הפיכת התנועה לארגון?
היום לא ניחן לומר בבירור איזה רעיונות יזכו לרוב. מגרש הדיונים יהיה פתוה.
- קשה להאמין שהמזכירות לא תנסה להשפיע בכיוון כלשהו.
הנהגת התנועה תציג הלופה שמבטאת את דעתה לגבי המצע הראוי לתנועה הקיבוצית, קרי, הסעיף השלישי מבין החלופות, שהוא גם הערפה שלי. מעבר לכך הדיון יהיה פתוח.
הימור או סיכון מחושב?
ההכנה לוועידה תתנהל בשני שלבים: החורש ובחודש הבא יוצגו הנושאים והדילמות לדיון ראשוני בקיבוצים, כשאוכלוסיית היעד הן ההנהגות המקומיות.
בדצמבר-ינואר יתקיים סיבוב שני, בו יוצגו החלופות בנושאים המרכזיים שיובאו לוועידה. במקביל פועלים באזורים "צוותי מיקוד", ביניהם קבוצות צעירים והבדים מרכזיים שאינם פעילים בתנועה. תפקידם לפעול באופן עצמאי ולהציג דילמות לצוות ההיגוי של הוועידה ולוועידה באופן פתוח.
בן-מורה: "אין כוונה ללכת על תהליך מודרך עם תשובות מוכנות ממרכז התנועה. הגענו למסקנה שלא ניתן להמשיך ללא הגדרה מחדש של תפקיר המערכת המרכזית מחר ובניית אמנה הדשה מאידך. אין סיכוי להצליח ללא שיתוף פעולה אקטיבי של הנהגות הקיבוצים ושל החברים. התהליך מאפשר מקסימום פתיחות תוך הצגת חלופות על־ירי הנהגת התנועה או כל צוות אחר. להערכתנו, יש קשר הרוק בין חידוש המערכת המרכזית ורצונם של הקיבוצים להצטרף מחרש לתנועה."
- זוז נשמע כמו סיסמאות. יש פירוש מעשי לדילמות הללו?
לדוגמה: בכוונתנו שאגפי התנועה יציגו להכרעה תחומים שהתנועה צריבה לעסוק בהם, מתורגמים לרעיונות של הררכה, ליווי ו"שירות שדה" לקיבוצים. נעלה שאלות כמו תאגידים כלכליים כן־או־לא, שיחתים תנועתיים בתשלום או על־פי מס תנועתי, פעילים בשכר או על־פי מיכסה תנועתית. היום מתרוצצות ברחבי התנועות דעות שובות מקצה אל קצה - מי הקיבוץ של פעם עד הפרטה מוחלטת ושכר דיפרנציאלי. אנחנו רואים את הוועידה כאפשרות לקבוע מחדש את בסיס השותפות הרצוי.
- מה זה מדיוק "שירות שדה"?
אתן דוגמה מאגף הצעירים: אם קבענו שאחת הבעיות המרכזיות של קליטת צעירים היא המשולש המורכב מהשכלה, שינוי מבנה התעסוקה והפרנסה ותרבות חיים. פיתחנו כלים -המופיעים בחוברת הנקראת "שרה היצירה -גישה כוללת לקליטת צעירים בקיבוץ" המאפשרים להתמודד על נושא זה תוך מתן תשובות של הקיבוצים. לא הסתפקנו בהעלאת הרעיון, יצרנו ליווי שמגדיר את התפיסה שלנו לקיבוצים ואפשרות של שירות שדה, קרי מפגשים חודשיים על מנת ללוות את השינוי
הרצוי בשטח. המערכת המרכזית צריבה להוכיח שיש לה יתרון מעשי במתן פתרונות למצוקות הקיבוצים. במידה רבה היא צריכה לשווק את עצמה.
- האם האמנה יכולה להוות בסיס משותף לאיחוד התנועה הקיבוצית?
כרגע איננו דנים על האיחוד, אבל אין ספק שאמנה על בסים ערכי מהווה תשתית לתנועה חרשה, שאיננה שיקוף של איחור בין שתי התנועות בהכרח.
- הסדר הקיבוצים עדיין תקוע. אתה בטוח שזה הזמן הנכון לעסוק באמנות ומבנים תנועתיים?
בימים אלה עומדת השאלה, אט ההסדר יהיה על בסיס פרטני - לאמור; כל קיבוץ לגורלו - או על בסים תנועתי, הכרוך בהקמת תאגיד קרקעות, עזרה הדדית, קרן השקעות וכי. המדינה שואלת אותנו מהו בעצם קיבוץ בימינו. מי שיילך לרעיונות הפרטה קיצוניים עלול למצוא את עצמו מחוץ להסדר, כיוון שהפרטת זכויות היא גם הפרטת חובות. לדעתנו, לא ניתן לברוח משאלות אלה. אמנה לתנועה הרשה איננה שאלה אקדמאית, זו שאלה גורלית.
עזרא דלומי
הקבוץ הארצי - השומר הצעיר הועידה - השנתית
רח' לאונרדו דה וינצי 13____תל-אביב 661400 03-6925217,219 03-6925327.530
26 בדצמבר 1994
לכבוד: מוכיר/ה קיבוץ
המשן התהליך - הכנה לועידת הקבוץ הארצי "הגדרה עצמית" ־ אמנה חדשה בין הקבוץ לתנועה.
ביום א' 25/12/95 מועצת הקבה"א החליטה לקבל את הצעת צוות היגוי הועידה לתהליך קבלת החלטות כדלקמן:
1. הרציונל:
בחודשים האחרונים התקיימו פגימות עם יותר מ-40 קיבוצים בפורומים מל מזכירויות פתוחות - הנהגות מעשיות בקיבוצים. המסקנות ממפגשים אלו:
א. מתרחשת מן "רעידת אדמה" בקיבוצים - לא ברורים סימני ההיכר הערכיים המוסכמים מל הקיבוץ והתנועה.
ב. איו יכולת לעצב מחדש את התנועה ללא תהליך של קבלת החלטות המאפשר הפנמה והסכמה של כלל ציבור החברים.
ג. מציאות זו מחייבת תהליך קבלת החלטות שונה ממה שהכרנו בעבר.
2. הועידה תעסוק בשני נושאים;
א. מאפייני הקיבוץ המצטרף לקבוץ הארצי (אמנה בין הקבוץ והתנועה).
ב. התנועה - המערכת המרכזית
1. מדיניות התנועה להתמודדות עם משבר הקיבוץ.
2. גיבוש ההיצע והכלים התנועתיים.
.../.
3. הועידה תתקיים בשני מושבים:
א. מושב ראשון בראשית פברואר (עוד חודש)
* החלטה המועצה להמליץ לקיבוצים שצירי המושב יהיו בעיקר בעלי תפקידים מרכזיים בקיבוץ (מזכירים, מ. משק, מ. מפעל,גזבר,חברי מזכירות וכו')
סדר היום למושב הראשון.
מאפייני הקיבוץ המצטרף לקיבוץ הארצי.
ב. החלופות העומדות לדיון:
1. פלורליזם - כל קיבוץ הולד לדרכו.
2. תנועה של קיבוצים בעלת זהות משותפת:
א. יגובשו תחומי "מצע המינימום" הערכי של הזהות המשותפת.
ב. יוצגו באופו עקרוני בלבד, ההיצע - הכלים התנועתיים בקווים כלליים.
3. ביטול התנועה.
ג. גיבוש והחלטות -
1. צירי המושב הראשון יחליטו על החלופה המועדפת (פלורליזם, זהות משותפת, ביטול התנועה).
2. צירי המושב יגבשו את התחומים הרלבנטים ל"מצע המינימום" של הזהות המשותפת (במידה שחלופת "תנועה של קיבוצים" היא המועדפת).
ההכרעה על התחומים ועל תוכנס התרחש בבל קיבוץ לאחר דיון.
ד. בין המושבים:
תתקיים מערכת דיונים בכל קיבוץ שמסתיים בהכרעת רוב של עמדת הקיבוץ:
1. מאפייני הקיבוץ המצטרף לקבה"א.
והנגזר מכך -
2. מדיניות התנועה בהתמודדות על המשבר בקיבוץ.
3. היצע וכלים תנועתיים (המערכת המרכזית).
ה. מושב שני:
(יתקיים ככול הנראה בקיץ 1995)
* צירי המושב השני ייצגו את העמדות שיתקבלו בקיבוצים.
החלטות -
1. הכרעה על מאפייני הקיבוץ המצטרף לקבה"א (אמנה בין הקיבוץ והתנועה).
2. קביעת מדיניות התנועה להתמודדות עם משבר הקיבוץ.
3. הכרעה על ההיצע - הכלים התנועתיים.
.../.
4. מה נדרש ממך עד המושב הראיון:
א. לקיים, במידה שעדייו לא התקיים " מפגש של מזכירות פתוחה עם צוות הועידה.
ב. לקיים דיון בקיבוצד על החלופות של המושב הראשון -מה מאפייני הקיבוץ המצטרף לקבה"א.
החלופות:
1. פלורליזם.
2. תנועה של קיבוצים בעלי זהות משותפת. - תחומים הכרחיים של "מצע מינימום" ערכי.
3. ביטול התנועה.
4. חלופה אחרת.
ג. לגבש משלחת צירים למושב הראשון, מושתת בעיקר על בעלי תפקידים מרכז י ים.
נא להביא מכתב זה לידיעת כלל חברי המזכירות/הנהלה כלכלית.
* * לכל הערה/שאלה נא לפנות מיידית למרטין בו מורה, צוות הועידה טל. 6925350/327־03 .
בברכה מרטין ואמרי צוות הועידה
דרושה ועידה אותנטית
שני מושבים יהיו לוועידת הקבה"א: הראשון, בפברואר הקרוב, יכריע האם התנועה רוצה פלורליזם או הגדרת זהות משותפת, ובשני יפלו החלטות המעשיות. סוכם להמליץ שהקיבוצים ישלחו לוועידת לא את החברים הפנויים בסידור, אלא את חברי ההנהגה, כדי שהוועידה תהיה אותנטית
אריה פלגי
הצוות מרטין בן-מורה ואמרי רון יצא לדרך להכין את ועידת הקיבוץ הארצי.
הם ישבו ביותר מ־40 קיבוצים עם המזכירויות הפתוחות (כ־30 חברים בכל אחת) וחזרו עם בשורת איוב של רעידת ארמה בקיבוצים. על סמך התרשמויותיהם החדשות, הכינו הצעות להמשך ההכנות לוועידה, אותן הביאו למועצת הקיבוץ הארצי שהתכנסה ביום ראשון בגבעת־ חביבה.
"לא גיליתם את אמריקה," אמר להם בדיון יונתן ברוק, מרכז אגף החברה, "אין בקיבוצים שום התפרצות חדשה, זהו המשך של תהליך מתמשך. אולי אתם למדתם להסתכל על הדברים במבט חדש. גם זה חשוב."
"על הר געש יושבים כבר זמן רב," הטיח בהם משה שביט מבית-אלפא, "אם קראתם את 'הדף הירוק' ואת 'קיבוץ' בשנה האחרונה, לא הייתם צריכים להיות מופתעים כל כך."
על פי דיווח שנמסר על ידי מרטין בן־מורה, בכל קיבוץ הופיעו חסידי "קיבוץ תמיד", פלגים המשלימים עם המציאות העכשווית, אחרים הדוגלים בהעמקת ההפרטה וגם כאלה שלפיהם דינו של הקיבוץ נגזר כבר (גם בקיבוצים חזקים כלכלית). ובכל הקיבוצים, ההנהגות (מזכירויות הקיבוצים) לא היו מסוגלות לקבוע מי מהקבוצות השונות מבטאת את הרוב, ומהו גודלו של הרוב הזה.
"עולם לא כמנהגו נוהג"; "עסקים לא כרגיל"; "מה שהיה לא יהיה"; "השאלה איך כל קיבוץ הסתדר עם אי הסכמות של חבריו"; "יש-קוצר זמן מדאיג"; "חייבים לחרוג מן התרבות התנועתית המושרשת"; "רק מהלכים בלתי שגרתיים יעזרו" -אלה היו מן הביטויים החוזרים בצורות שונות בדברי החברים, ואלה איפיינו את "תחושת הזמן והמקום הקיבוצי של הדוברים". עלתה גם נחמה יחידה, ש"אין כמו אי-ודאות מצב יצירתי".
אחרי דברי הפתיחה של מרטיו בן-מורה התפתח
דיון ער ונוקב מאוד עם השתתפות של כ־20 חברים (מ. בן-מורה, עמירם אפרתי, דב פלג, אמרי רון, אסתר מורדוך, נחום שור, אריה פלגי, גדעון שפירא, יעקב בכר, יונתן ברוק, חנן צור, א. שפירא, אורי וובר, חנן ארז, דני זמיר, עופר משדה-יואב, אריה יפה, משה שביט וגיורא פורמן שסיכם את הדיון).
הצירים המרכזיים היו, כיצד להביא לידי יכולת של החלטה מחייבת בקיבוצים ובקיבוץ הארצי. כיצד להביא לא רק להכרעה נכונה של מעטים, אלא לידי השפעה על הסכמה משותפת של רבים. כיצד להבטיח שלוועידה יגיעו ההנהגות האותנטיות של הקיבוצים, כיצד להיערך כך שגם הנהגת התנועה תשפיע. מהו פלורליזם קיבוצי, והאם הוא ייתכן בלי בסיס משותף. אם לא, כיצד מתייצבים על בסים משותף ומהו. ושאלת השאלות: מהו קיבוץ וכיצד ישתלבו הקיבוצים לתנועה אחת. הובן, שלכל קיבוץ שעון השינויים המיוחד לו, ובכל זאת חשוב להגיע לאיפוס השעונים האלה בין כל הקיבוצים. משימת אדירים.
על כל הסוגיות האלה דיברו הדוברים כל אחר בטמפרמנט שלו, והן אשר יגיעו לוועידת התנועה. היו שנרתעו מן המשימה והעדיפו בזהירות התוועדות והתכנסות לימודית. אבל בסיכום התקבל, שדרושה ועידה מסודרת עם החלטות, והיא תיערך בשני מושבים. הראשון, בפברואר הקרוב, יכריע האם התנועה רוצה פלורליזם (כל קיבוץ לדרכו) או הגדרת זהות משותפת המעטרת את התחומים סביבם צריכים לסמן את גבולות השותפות. במושב השני ייפלו החלטות המעשיות לגבי העשה והלא תעשה בתוך הגבולות המשותפים שנקבעו במושב הראשון.
לאחר דין ודברים ממושך, כנהוג בשאלות ארגוניות, סוכם להמליץ (להמליץ ולא להחליט) שהקיבוצים ישלחו לוועידה לא את החברים הפנויים לסידור עבודה, אלא את חברי הנהגות הקיבוצים. מה שיותר חברי מזכירות, גזברים, מרכזי משק, מנהלי מפעלים; כדי שהוועידה תהיה אותנטית.
