- ראשי
- עותקים
- קישור פריטים
- שפת תכנים
![]() |
מספר פריט | 117996 | |||
![]() |
שם החטיבה | חגים ומועדים חטיבה 8 Holidays | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
מדור | חגים ומועדים Chagim ve Moadim | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
מספר החטיבה | 8.9 | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
שם פריט | החג בקיבוצנו. מאת חרמונה לין. גם הצגות גם חג סוכות ועוד 2003-2019 Holidays in the Kibbutz | |||
![]() |
בתיק | אסופת חגים ותרבות | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
מיקום בארכיון | הגיע כקובץ | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
מתאריך | 01/01/2003 | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
מתאריך עברי | יום רביעי כ"ז טבת תשס"ג | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
עד תאריך | 28/12/2019 | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
עד תאריך עברי | שבת ל' כסלו תש"פ | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
מקור החומר | ועדת תרבות Kibbutz culture | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
שפה | עברית Hebrew | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
הערות | יש פה גם הצעה לחגיגות יובל הקיבוץ. אולי בחגיגות יובל המאה? | ![]() |
פריטים דומים | |
![]() |
הצגה באינטרנט | Y | ![]() |
פריטים דומים |
חרמונה לין, מורה למחול, כוראוגרפית, רכזת תרבות בקיבוצנו. כאן כמה מסמכים אשר העבירה לארכיון ובהם מחשבות על תרבות, על החג בקיבוץ ועוד.
משימה להמשך: להעתיק אל דפית זו את הטקסט מהמסמכים אשר צורפו לפריט זה. על מנת לשמש מלות חיפוש שלא דרך מסמכים מצורפים.
*
הצעה מחרמונה לחגיגת יובל הקיבוץ:
הסבר לרעיון מטיל הזמן של חיי הקיבוץ עבר-הווה-עתיד
בפתיחת החג (לפני הכל? ואז מחרוזת שירי החג?): מצליל אחד של מטיל הברזל לצלילים רבים – אולי בכלל בלי טקסט (יופיע שוב בסיום עם הטקסט?)
בסיום החג: מופע המשלב 3 דורות (סבים / הורים / כיתה ג') שיבצעו את 3 החלקים בהתאמה בין התוכן למבצעים – סבים / הורים / ילדים
קריינות משולבת בצלילים ואולי גם זמרים
הבסיס לרעיון: מהטקסט של אמה תלמי על מוט הברזל שקבע את קצב הזמן בחיי הקיבוץ
מטיל זה היה הכונס הראשון של הזמן
עימו הלך קיבוצי לעבודה, לדיון, למסיבה ולוויכוח.
היה לנו פעם מודד זמן אחד
מטיל ברזל צמוד לקורה בצריף
לקולו סרנו
הוא הלם עם שחר ושקיעה
פעם ביום ופעם בלילה
עם שחר לעבודה
עם שקיעה סדרן העבודה
עם ערב הרוגולטור (הכוונה: רכז השיחה)
ובחצות ווידוי אישי.
המיבנה (רעיון שעדיין לא התממש אך נמצא בתהליך):
א. המספר – 4 מספרים (משולב בהקרנה ברקע + נגינה?):
1. האלון הזקן
2. שדרת הדקלים
3. הבריכה הגולשת
4. הבנים הראשונים
ב. הפעמון – הטקסט של אמה (משולב בעיבוד מוסיקלי)
ג. צלילי הזמן של העבר, היום והעתיד: מטיל הברזל והרבה פעמונים, טלפונים, מטוסים ועוד
בעיות: עמרם גורדון, הכותב, יחזור בעוד שבוע מחו"ל ואז יסיים כתיבה. אבל זה המיבנה שגובש איתו יחד והטקסט של אמה כבר קיים וישתמש בו.
השינוי של החג והטקס בממד הזמן של חיי הקיבוץ
משהו – בערך תקציר– ששמעתי בראיון עם מוקי צור
הקיבוץ צריך מגדלור, מגדל מים
אי אפשר לחיות חיים אידאלים בלי תפילה – לכן יצרנו טקסים.
אווירת החג הקיבוצי היא יותר כפרית פרוטסטנטית (?) מאשר יהודית. למשל, הקישוט בחנוכה, החזרה לתנ"ך – טקסט מקראי לפי מוסיקה של בך (חנוכה ופסח9,
הטקסים הקיבוציים הייחודיים האלה "גססו" בסוף שנות 1960 (ובמשמר העמק דווקא אז התחלנו עם טקסים לכל המשפחה בסוכות, חג העצמאות!).
הדבר הכי חזק הוא ביטולו של הזמן – הזמן של הנצח וגן העדן קפא והיה כבר חוויה של ההורים שלנו.
בראשית הקיבוץ, הילדים נולדו לסביבה מוקפת קוצים-תנים-סיוטים חיצוניים שיצרו מעין חומה ומבצר למה שבפנים, לכן היה צורך ליצור ביטחון להורים ולילדים ע"י הדשא הרך וכל מה שבתוך החצר הקיבוצית... היה זה דשא תפור בתעלות ביטחון... תפילה לביטחון ולנורמאליות וזה התבטא גם בטקסים. בהתחלה זה מאד הצליח – ואז חיו בעולם מאד אכזר והטקס היה חלק מהתפילה האישית .
האנשים הופיעו בחג עם כלי עבודה והם היו "המנצחים" לא בעלי הספרים...
עתיד הקיבוץ? אופטימי כי יש הרבה צעירים (וזה משמעותי למרות ההתמודדות עם "הצרות"). הצעירים מחפשים שותפות בחיי הקיבוץ, והם חכמים – זה יהיה משהו אחר אבל...אני חי כל הזמן עם הכאב וסימן השאלה ועם זה גם עם חיוך...
אמורפיות של התחזית – הצורך בחיים שהם לא על טהרת הניכור יהוו את ההמשך, שיהיה שונה מהקיבוץ הקיים. אנחנו נמשיך עם "באנו חושך לגרש" נמשיך ליצור קיבוציות שדורשת פחות ומגבילה ויהיה כך ההמשך.
קהילה קיבוצית משותפת ומשתפת, זאת המתנה שקיבלנו בהיותנו חברי קיבוץ.
נכתב בשנת 2012 אך אולי שמש לחגיגת יול המאה.