תוכן ענינים של השומר הצעיר
עתון בוגרי הסתדרות "השומר הצעיר"
לשנות 1929-1927
[גליונות 1-56]
• גליונות מוקדשים
מס׳ 6—5 שנתון 1 לועידה העולמית השניה
6 2 להכשרה
8-9 2 לתנועת העבודה העולמית
13—14 2 לשאלת בית-הספר
18-19 2 לאמנות החדשה
2—3 3 ליום ההסתדרות העולמית
6—7 3 לשאלת חברת הילדים
4 1 1 על ההתישבות החקלאית
4 1 1 הישוב היהודי החקלאי
4 1 1 מפקד העובדים
4 2 1 הבחירות לעיריות בארץ
4 2 1 ועידת הסתדרות העובדים
4 2 1 ההרכב של הועידה השלישית עפ"י המפלגות
4 3 1 ועידת הסתדרות העובדים
4 4 1 סידור עבודות וביטול הסיוע
4 4 1 מועצת איחוד הקבוצים
4 4 1 חלקנו בארץ
1 7-8 1 בשעה רעה ובלתי מוצלחת — מ. ב.
19 7-8 1 מאורעות פתח תקוה
11 1 2 הד מאורעות פתח תקוה
11 1 2 המשפט של פועלי פתח תקוה
11 1 2 ממצב העבודה
2 2 2 מצב העבודה בארץ — ב. לנקובסקי
12 2 2 מגביר. ההסתדרות באמריקה
12 2 2 הכינוס בדגניה
12 2 2 סיכויי העבודה
12 2 2 העזרה העצמית
12 2 2 בחזית חוסר העבודה
14 ל ***-•-ו
2 18—19 על הגבולין — י. ריפטין 2
2 18—19 האמנות והחיים — הלה ה. 2
4 18-19 חלוצי האמנות העברית — י. ניימן 2
5 18—19 צל דרך האמנות החדשה — ד. פפירניק 2
6 18—19 דרך התיאטרון שלנו בא"י — נ. ביסטריצקי 2
9 18—19 התייאטרון והמהפכה — מ. בירנבוים 2
10 18—19 על הקוביזם — מ. זילברטל 2
11 18-19 צל אמנות הציור בארץ — א. א. 2
13 18—19 לשאלת הפיסול החדש — דשקי 2
13 18—19 משה ציפר 2
14 18-13 המוסיקה של דורנו — י. עדל 2
14 18-19 צבור הפועלים בארץ והמוסיקה — מ. רבינוביץ 2
15 18-19 על המחול — ק. מרדום 2
16 18-19 המחול האמנותי — • « * • 2
15 18—19 צל הראינוע — מ. פורמנסקי 2
17 18—19 עוד על הראינוע — מ. ז. 2
18 18-19 התעשיה האמנותית בארץ ישראל — מ. אבנימלך 2
19 18-19 דרך אגב — יהודה ג. 2
20 18-19 על "יעקב ורחל" — מיתה 2
22 18-19 קונסטרוקציה — א. ארנבורג 2
10 21 קונסטרוקציה " 2
6 20 התיאטרון והמהפכה — מ. בירנבדם 2
17 23—24 על "הבימה" — ש. טשרניכובסקי 2
17 23—24 תולדות "הבימה" 2
7 12—13 מעולמה הרוחני של איטליה - מ. זילברטל 3
14 12-13 לשאלת הראינוע — * * * 3
12 14-15 בסבך הביטוי האמנותי - ג. טלפיר 3
12 16-17 המומנטים החברתיים באמנות — מ. זילברטל 3
דף מס׳ שנתון
14 3 2 גירושים
11 4 2 בקרב הערבים
11 4 2 ביטול הסיוע
11 4 2 מוסד עובדים חדש
7 5 2 תקונים בתוך המסים
7 5 2 חציבה לקראת הנמל
15 6 2 לשאלת התישבות הפועלים
16 6 2 פעולת התרבות והחינוך של ההסתדרות
16 6 2 מסביב לשכר העולה
7 7 2 המועצה הששית של ההסתדרות
7 7 2 להתישבות הפועלים
7 7 2 המועצה הארצית של פועלי הרכבת
7 7 2 מצבת זכרון לחללי תל־חי
7 7 2 לזכרו של מקם פיין
18. 8-9 2 העבודה במקום סיוע בכל הארץ
18 8-9 2 "הבימה" בארץ ישראל
18 8-9 2 הרפת בבית אלפא
10 10 2 המועצה הרביעית הארצית של הנוער העובד
10 10 2 העובדים בתחנת הירדן
10 10 2 הפרספקטיבות של היבול דהשתא
10 2 הראשון למאי בארץ
10 10'׳ 2 שאלת העליה החדשה
3 11 2 לקראת פתיחת .השערים — מ. יערי
הגוש המאוחד בעירית תל־אביב נגד ארגון
11 11 2 הפועלים
11 11 2 פגישת עובדי החינוך בעמק
11 11 2 הפועלת בתל־אביב
11 11 2 המצב בעמק
10 12 2 הכפריה המרכזית על יד ועדת התרבות
10 12 2 המלחמה בשטת הגירושים והמשטר בבתי הסוהר
הודעת הועד הפועל של ההסתדרות
10 12 2 על ועידת א"י בפולניה
24 13-14 2 "יכין" מוסד לקבלנות חקלאית לפועלים
14 13—14 2 תערוכת סטודית הציירים העובדים
24 14—13 2 מצבה לחללי תל־חי
24 13-14 2 עובדי המתכת בתל-אביב
24 13—14 2 המחלבה בדגגיה א׳
,1 16 15—16 2 התבצרות הפועל החקלאי במושבות
61 15-19 2 הפועל היהודי במושבה
• חוסר דאגה מצד הממשלה לחוק החסות
16 15-16 2 על ו־נוער העובד
11 17 2 התעשיה החדשה בארץ ישראל
11 17 2 נקודות ישוביות חדשות
11 17 2 בחירות לועד המושבה בפתח תקוה
23 18—19 2 המאורעות בירושלים
23 18—19 2 שערוריה בצבור העובדים
23 18-19 2 מצב העבודה
12 20 2 התנקשות באוטונומיה של תל־אביב
12 20 2 תערוכת העתונות העברית
12 20 2 לבנין הנמל בחיפה
12 20 2 לעניגי החינוך בא"י
12 20 2 התפתחותה של "רעננה"
עבודתנו בארץ בעשר השנים הקרובות —
2 21 2 דר. א. רופין
עבודתנו בארץ בעשר השנים הקרובות
2 22 2 דר. א. רופין
12 21 2 "החקלאית"
12 21 2 הקואופרציה לאשראי בא"י בסוף 1927
12 21 2 האקספורט של תוצרת התעשיה העברית
12 21 2 הסכום הכולל של תוצרת התעשיה
18 23-24 2 גאולת מפרץ חיפה־עכו וערכה
18 23-24 2 החקלאות היהודית והקואופרציה
• אמנות (עיין "עולם היצירה")
• "בארץ"
2
השומר הצעיר
דף מס׳ שנתון
18 23-24 2 בית הספר החקלאי במקוה ישראל
18 23-24 2 הפגישות "למען האוהל"
11 5 3 תקציב הממשלה בשלשת רבעי 1928
22 6-7 3 עלית ילדים
22 6-7 3 פרחי החינוך המודרני בביה"ס הריאלי בחיפה
22 6-7 3 "המזרחי" כובש...
22 6-7 3 בחוגי הנוער הלומד
8 8 3 על מצב העבודה בארץ — צ. לוריא
1 16-17 3 על המשמר — צ. ל.
18 16-17 3 ההדים הראשונים מימי המאורעות
18 16-17 3 מתוך מכתבו של י. חזן
19 16-17 3 מתוך מכתבו של א. פראי
19 16-17 3 מתוך מכתבו של י. שברצברד
19 16-17 3 משמר העמק
5 18-19 3 בימים האלה — י. לוריא
16 18-19 3 למצב
17 18-19 3 מתוך מכתב של א. פראי
17 18-19 3 מתוך מכתב מעפולה — משמר העמק
10 20 3 למצב
10 20 3 סגירת מפלגת "פועלי־ציון" השמאליים
10 20 3 מועצת הסתדרות העובדים
11 21 3 על השביתה הערבית -- מ. אסף
9 22 3 משקי הפועלות
9 22 3 סכויי העבודה
14 23-24 3 ועידת האיחוד של אחדות העבודה והפועל הצעיר
14 23-24 3 הצעה לעבודה קולקטיבית במושב
14 23-24 3 מצב העבודה
12 7-8 1 צבי - באלול
2 6 2 א. ברוידס — הנה...
1 8-9 2 א. צ. גרינברג — צבא העבודה
1 22 2 א. ברוידס - במסלה
9 8 3־ דב שובל — אדם
10 9 3 ד. שטוק - רכב סגן (שיר צ׳כי)
9 10 3 ג. טלפיר — לילות יזרעאל
14 12-13 3 צ. רודניק - * *
15 14-15 3 דב שובל - מתוך קלידוסקופ
9 20 3 א. קושנירוב, תרגם דב שובל - אקרן
8 7-8 1 מאירה חיימסון — בקדחת
5 1 2 " "
8 1 1 נ. ביסטריצקי - עם דמדומים
7 2 2 מ, שנהבי — מהרשמים הראשונים
8 4 2 אחד — תולדות הצגה אחת
6 5 2 י. ריפטין - פרורים
10 6 2 י. פיכמן — שירת העבודה בספרותנו הצעירה
6 7 2
16 8-9 2
7 10 2
8 10 2 א. שגפלד - הרהורים
9 12 2 * * - מיומנו של הרצל
8 12 2 ד. שטוק - שירת נדכאים
12 15-16 2 ד. שמוק - תינוק שנשבה
13 15-16 2 א. ד. יוסלביץ — בשולי ספר
5 17 2 א. שנפלד - הרהורים
8 17 2 נ. ביסטריצקי - טולסטוי
8 17 2 מ. שנהבי — בלילה
9 17 2 רבינדרגט טגורי - בית הספר של היום
21 18-19 2 מ. שנהבי — מחיינו (רשמי קבוץ)
9 23-24 2 א. שנפלד - בבואות
4 6-7 3 א. ברוידס — מפנקסי
6 6-7 3 אממה — כוכבים נופלים
6 8 2 פנטלימון רומנוב - בחשכה
4 9 3 יפים זזוליה - אק והאנושיות
3 10 3
4 a 15—14 ד1_»1 3 3 א. מרטין נקסו — המקומות הפנויים 1 . GHBnHBMBHBni
2 2 1 וצידת "ברית הנוצר" — י. עלסטר
1 3 1 על הקונסולידציה של תנועת הנוצר - י. ג.
2 5-6 1 "החלוץ" ו"ברית הנוצר" - מ. אורנשטין
19 7-8 1 ב"ברית הנוצר"
19 7-8 1 אל הנוער הצברי
1 5 2 ברית הנוער - מ. ב.
24 18-19 2 מ"ברית הנוצר"
1 5 3 היתוקן המצב ב"ברית הנוער" ?
11 5 3 בברית הנוער
14 8 3 מכינוס ברית הנוער
2 16-17 3 חוזר "ברית הנוער" (מאורעות הדמים)
10 22 3 בברית הנוער
16 23-24 3 " "
12 4 2 אוסטריה אוסטריה
9 9 3 מחיי הסתדרותנו בוינה
18 16-17 3 וינה
15 15-16 2 ארגנטינה ארגנטינה
17 7-8 1 ארצות הברית מתוך מכתב מאמריקה
11 23-24 2 מחיי הסתדרותנו בארצות הברית
19 2-3 3 מעבר לאוקינוס (מתולדות תנועתנו בארצות הברית)
19 .12-13 3 מחיי הסתדרותנו בצפון אמריקה
4 2 1 בולגריה בולגריה
4 4 1 בולגריה
10 5-6 1 מכתב מבולגריה
18 7-8 1 בולגריה
12 4 2
18 9 2 מבקוריו של הא׳ י. פרנסון בבולגריה
14 15-16 2 דו"ח של ההנה"ר של בולגריה לועידה ה־3
15 15-16 2 בולגריה
17 2—3 3 על ההסתדרות בבולגריה — דב אסא
16 10 3 חלוץ העליה השומרית בבולגריה
19 12-13 3 הועידה הארצית הרביעית בבולגריה
20 16-17 3 בולגריה
11 20 3 "
4 2 1 בלגיה בלגיה
6 10 2 בלגיה
11 21 2 מחיי הסתדרותנו בבלגיה
19 2-3 3 מתולדות הסתדרות "השומר הצעיר" בבלגיה
17 16-17 3 בלגיה
20 16-18 3 בלגיה
9 1 2 ברזיליה מתוך מכתב מפורטו־אליגרו
11 11 2 ברזיליה
4 1 1 גליציה גליציה
10 5-6 1 הכנסיה הארצית בגליציה
18 7-8 1 גליציה
9 2 2 בקוריו של הא׳ מאיר יערי בגליציה
15 3 2 גליציה
8 6 2 ההכשרה בגליציה — מ. אורנשטין
8 7 2 גליציה
10 11 2 גליציה
12 17 2 גליציה
11 20 2 על ברית הקבוצים בגליציה
11 21 2 פגישה של באי כח קבוץ עליה ב׳ של השוה"צ
12 22 2 הועידה השלישית של "החלוץ" בגליציה
1 23-24 2 ברית הקבוצים בגליציה
19 23-24 2 על פגישת היסוד של קבוץ עליה ג׳ בגליציה
12 1 3 מחיי הקנים — רישא, טרנוב
בעקבות ההתפתחות - מתולדות תנועתנו
* "ברית הנוער"
• בתנועה
• בעולם היצירה — שירים
• בעולם היצירה — פרוזה
השומר הצעיר
דף מס׳ שנתון
16 8 3 גליציה
11 9 3 הועידה הארצית בגליציה
1 10 3 צעד להתלכדות - א. ר.
14 10 3 החלטות הועידה הארצית הכללית ה־11 בגליציה
19 18-19 3 גליציה
9 21 3 המועצה החינוכית בגליציה
17 23-24 3 גליציה ה ו ל נ ד י ה
11 11 2 הולנדיה הונגריה
15 15-16 2 הונגריה
19 18-19 3 הונגריה
לטביה
4 1 1 לטביה
18 7-8 1 //
11 2 2 "
9 6 2 ההכשרה בלטביה — שנקמן
11 6 2 מבקוריו של הא׳ גלילי
20 8-9 2 לטביה
12 1 3 מקבוץ העליה בלטביה
15 2-3 3 השומר הצעיר בלטביה
9 22 3 מתוך בקורו של הא׳ ברוך לנקובסקי
11 22 3 החלטות הפגישה השניה בלטביה ליטא
3 1 1 מתוך מכתב מליטא — דניאל
4 1 1 ליטא
18 7-8 1 //
11 2 2 "
7 5 2 //
7 6 2 ההכשרה בליטא — יהודה טובין
10 17 2 מהכינוסים הגליליים בליטא
11 20 2 הועידה הארצית השלישית הרהורים ועובדות (סקירה על הס׳ השוה"צ) —
14 2-3 3 י. ג.—ב.
8 5 3 גלוי דעת מאת ההנה"ר בליטא
11 9 3 ליטא
15 10 3 מחיי הסתדרותנו בליטא
11 11 3 כינוס המועצה הראשית בליטא
19 14-15 3 מושבת המנהלים בליטא
17 16-17 3 ליטא
20 18-19 3 ליטא
12 20 3 ליטא
9 20 3 מתוך בקורו של הא׳ ברוך לנקובסקי
12 20 3 מכסיקה
ס.ס.ס.ר.
3 1 1 לעמדת השומר הצעיר מס.ס.ס.ר. - י. ריפטין
4 1 1 רוסיה
2 2 1 די... (לעמדת השוה"צ מרוסיה) - פלוני
3 4 1 מכתב מגירוש — קירגיז מהכרח
7 4 2 בס.ס.ס.ר. (רשמים מבית הכלא)
12 4 2 בס.ס.ס.ר.
14 6 2 בס.ס.ס.ר.
7 10 3 למלאות 7 שנים להסת׳ השוה"צ ברוסיה
19 14-15 3 מחיי הסתדרות השומר הצעיר בס.ס.ס.ר.
פולניה
3 2 1 פולניה
4 4 1 פולניה
18 7-8 1 פולניה
11 2 2 פולניה
7 6 2 מקבוצי ההכשרה בפולין — י. ר.
10 11 2 פולניה
10 20 2 מעונת הכינוסים בפולניה
12 22 2 מפעולת ההנהגה הראשית בפולניה
19 22-24 2 מחיי הקנים - סוסנוביץ, זבירציה ימים ושנים - מתולדות השוה"צ בפולניה -
7 2-3 3 מ. מיזלס
12 4 3 השומר הצעיר בועידת החלוץ בפולניה
12 5 3 המושב הרביעי של המועצה הראשית בפולניה
11 9 3 מפקד ההסתדרות בפולין
11 11 3 פגישת היסוד של קבוץ "שומריה" בפולניה
19 12-13 3 כינוס המועצה של קבוץ עליה א׳ בפולניה
1 2 1 הרעיון וההגשמה — בן עמי
3 2 1 על תפיסתנו הפוליטית — א. מושקוביץ
3 2 1 לבירור דרכנו החברתית — י. ריפטין
2 3 1 לפני סכנה — א. רביצקי
2 3 1 לבירור דרכנו החברתית — י. ריפטין
1 4 1 הלאומיות בהשקפת עולמנו — י. ריפטין
7 5-6 1 דרכנו בגולה — י. עלסטר
3 7-8 1 על מתיחת הקו — מ. אורנשטין
2 1 2
2 1 2 על טשטוש הקו — ד. רוזנבום
5 2 2
3 2 2 על מתיחת הקו — מ. אורנשטין
2 3 2 בינינו לבין עצמנו — י. ג.
4 3 2 אגב ערכים נשכחים — מ. בנטוב
5 3 2 חוליה בשרשרת — ישעיהו צריף
6 3 2 מתוך שיחה — י. נוסנב ים
1 4 2 על העיקר - בן־עמי
2 4 2 על מהותנו החברתית — א. רביצקי
2 5 2
6 4 2 בתוך החברה — ד. רוזנבום
3 5 2 מתוך החברה " "
2 6 2 למצב הבוגר בתנועה — צבי שובל
3 7 2 על הגיבוש — י. חזן
4 10 2 לשאלת האיחוד — ב. לנקובסקי
6 11 2 לשאלת התעמולה — א. רביצקי
3 12 2 השגות "- מ. מוזר
5 12 2 בתוך שיחה — י. טובין
24 18—19 2 ישיבות צם הח׳ בן־גוריון
2 20 2 לשאלת איחוד המפלגות — מ. אורנשטין
4 21 2
4 20 2 למלחמת השפות — א. רביצקי
'.:יי' 21 2 מתוך שיחה — י. זיגלמן
• דרכנו החברתית (עיין "תנועה עולמית", "הקבוץ הארצי")
יף מס׳ שנתון
19 12-13 3 פגישת קבוץ המקביל
20 14-15 3 בהכשרה בפולניה
18 18-19 3 פולניה
19 18-19 בפולניה, על ההכשרה והעליה מפגישות הקבוצים בפולניה: קבוץ "הסולל",
11 22 3 קבוץ "אחוה" צ׳כיה
4 1 1 ציכוסלובקיה
3 2 1 מכתב מציכוסלובקיה
17 7-8 1 ציכוסלובקיה
15 3 2 //
15 15-16 2 //
12 22 2 "
18 2-3 3 מתולדות השות"צ בציכוסלובקיה
11 11 3 קבוצת העליה של השוה"צ בציכוסלובקיה
18 18-19 3 ציכוסלובקיה
20 18-19 3 "
16 23-24 3 סלובקיה צרפת
11 11 2 צרפת
16 2—3 3 מתנועתנו בצרפת — ב. ג. קובה
6 4 3 מכתב מהותה שבקובה רומניה
4 1 1 רומניה
4 4 1 "
12 1 2 "
8 3 2 רשמים מבקוריו של מאיר יערי ברומניה
15 3 2 רומניה
8 7 2 "
8 11 2 המצב ברומניה
11 11 2 רוניניה
7 20 2 על המצב ברומניה (מתוך מכתב של י. פרנסון)
11 21 2 יום המנהלים החמישי ברומניה
11 2—3 3 התפתחותה של תנועת השוה"צ ברומניה — י. פסח
11 9 3 רומניה
20 18—19 3 "
16 23—24 3 החלטות המועצה הנרחבת ברומניה
השומר הצעיר
דף מס׳ שנתון
הפועל העברי בתנועה הסוציאליסטית —
11 8-9 2 י. גוטהלף
11 8-9 2 הספריה המרכזית על יד ועדת התרבות
11 11 2 פגישת עובדי החינוך בעמק
11 11 2 הפועלת בתל-אביב
הודעת הועד הפועל של ההסתדרות על
10 12 2 ועידת א"י בפולניה
24 13-14 2 "יכין" מוסד לקבלנות חקלאית
16 15—16 2 התבצרות הפועל ההקלאי במושבות
16 15-16 2 הפועל היהודי במושבה
חוסר הדאגה מצד הממשלה לחוק החסות
16 15-16 2 על הנוער העובד
11 17 2 ארגון האופים בירושלים
11 17 2 מועצת פועלי הרכבת בירושלים
11 17 2 פירוד במפלגת פועלי ציון השמאליים
11 17 2 פגישת הנוער הלומד בעמק
23 18-19 2 למצב העבודה
12 20 2 כינוסי המפלגות בארץ
12 21 2 הפעולה הקבלנית של ההסתדרות
1 22 2 ליום הסתדרות העובדים - ההנהגה העליונה
18 23—24 2 ועידת "תנובה"
18 23—24 2 הסכם בין חברת "של" ומ. פ. חיפה
18 23-24 2 הפגישות למען "האוהל"
11 5 3 מועצת פועלי המושבות
מפעולותיה של ועדת התרבות של
22 6—7 3 הסתדרות העובדים
22 6—7 3 חדרי המלאכה לנוער העובד בתל-אביב
23 6—7 3 סמינר של הבחרות הסוציאליסטית
12 9 3 חג העליה השניה
12 9 3 הבחירות למועצות הפועלים העירוניות
עמדתנו בתוך הסתדרות העובדים בארץ —
4 18-19 3 ר. וינטרוב
עמדתנו בתוך הסתדרות העובדים בארץ —
4 20 3 ר. וינטרוב
2 18-19 3 על הארגון המשותף — ב.ילנקובםקי
2 21 3
19 23-24 3 מגבית קפא"י
• הקבוץ הארצי מיסודו של השוה"צ
(עיין "בתנועת", "קבוצינו בארץ", "דרכנו החברתית", "תנועה קבוצית", "בארץ")
2 1 1 מסביב לקבוץ הארצי - מ. בנטוב
2 1 1 מסביב לקבוץ הארצי — מ. בנטוב
2 1 1 קבוצינו בועידת ההסתדרות — מ. ב.
4 1 1 מהקבוץ הארצי
4 3 1 מהקבוץ הארצי
2 5-6 1 דרכנו בארץ — מ. יערי
2 7—8 1 על סף ההכרעה — נ. ביסטריצקי
1 1 2 על איחוד המפלגות — מ. ב.
11 1 2 ישיבת הועד הפועל של הקבה"א
15 6 2 ספריה מרכזית של הקבה"א
15 6 2 כניסת חלק מקבוץ בית אלפא לקבה"א
10 10 2 המועצה הרביעית של הקבה"א
10 12 2 המועצה החמישית של הקבה"א
23 13—14 2 מוסד חינוכי של התנועה בארץ
16 15—16 2 ישיבה הועד הפועל של הקבה"א מיום 4/8 1928
23 18—19 2 מועצת הקבה"א
2 1 3 עיקרים — מ. יערי
2 4 3
8 4 3 גלוי דעת מאת הועה"פ של הקבה"א
9 4 3 המועצה הכפולה של הקבה"א
10 4 3 החלטות המועצה הכפולה של הקבה"א
2 5 3 על דרכו הרעיונית של הקבה"א — מ. יערי
10 5 3 מצב הקבה"א — י. חזן
23 6—7 3 שאלת החינוך בקבה"א
23 6—7 3 הכנות למפעל המוסד החינוכי בגולה על תפיסתנו הלאומית ועמדתנו לקראת
2 10 3 הקונגרס — מ. יערי על תפיסתנו הלאומית ועמדתנו לקראת
2 11 3 הקונגרס — מ. יערי על תפיסתנו הלאומית ועמדתנו לקראה
יף 3 מס׳ 22 שנתון 2 לשאלת איחוד המפלגות בא"י — מ. אורנשטין
6 22 2 עוד בדבר האיחוד — י. עלסטר
4 23-24 2
7 22 2 קצרות - י. גוטהלף
8 22 2 מתוך שיחה
2 23—24 2 כיצד עושין אידיאולוגיה — א. רביצקי
7 23—24 2 גלגולו של מרד — משה ויואל
10 23—24 2 על יחסנו לאינטרנציונלים — מ. יודקס
15 23—24 3 ארוכות — מ. אורנשטין
8 1 2
10 1 3 צידוק הדין — י. גוטהלף
8 4 3 גלוי דעת מאת הועה"פ של הקבה"א
4 4 3 לבקורת הבורוכוביזם — א. רצביקי
8 4 3 אמתות — א. גושנסקי
8 5 3 מאת ההנהגה העליונה
1 8 3 לעמדתנו בתוך הצבור
4 8 3 בשולי הויכוח - י. חזן
4 9 3
5 8 3 יחסנו לבורוכוביזם — א. רביצקי
9 9 3 מתוך שיחה — יצחק הלל ג.
8 11 3 מתוך שיחה — יהודה מוהל
3 16—17 3 עם חלוף המשמרות — א. רביצקי
9 16—17 3 עמדתנו בצבור — א. שנפלד
8 18-19 3
7 .20 . 3
1 18—16 3 לגליון חמשים — צבי ל.
2 20 3 למצבנו בארץ - צ. לוריא
3 22 3 על משמר האמת — ר. וינטרוב
6 23-24 3 גלוי הלוט — ר. וינטרוב
3 2 1 לשאלת היחסים עם החלוץ
2 5—6 1 החלוץ וברית הנוער — מ. אורנשטין
10 5—6 1 מועצת החלוץ וועידת ברית הנוער
20 7-8 1 בכינוס הארצי של החלוץ בגליציה
1 5 2 יובל הסתדרות החלוץ — מ. ב.
1 11 2 על שערוריה אחת (ליחסנו להחלוץ) — בן־עמי
1 1 3 לאיחוד של השוה"צ עם החלוץ בפולניה — א. י.
4 2-3 3 החלוץ והשוה"צ — א. רביצקי
12 4 3 השומר הצעיר בועידת החלוץ בפולניה
3 3 1 השומר הצעיר והחלוץ הצעיר
1 7 2 מנין זאת? — מ. ב.
1 6 2 לקראת עונת ההכשרה — בן־עמי
3 6 2 אגב הכשרתנו — י. ריפטין
4 6 2 צורך השעה — ש. גולדנהר
5 6 2 זכרונות ופרובלימות — א. שנפלד
7 6 2 קבוצי ההכשרה בפולין — י. ר.
7 6 2 ההכשרה בליטא — י. טובין
8 6 2 ההכשרה בגליציה — מ. אורנשטין
9 6 2 ההכשרה בלטביה - י. שנקמן
1 12 2 על כבוש המקצוע - מ. ב.
2 12 2 לכוון ההכשרה — ד. ברוצקי
8 15—16 2 ההלכה והמעשה בהכשרה החקלאית — ד. ברוצקי
6 17 2 למלאת שנה לחות שומריה בצ׳נסטוכובה
5 5 3 אגב עונת ההכשרה — ד. רוזנבום
7 8 3 לשיטת ההכשרה — צ. פישלבר
2 11 3 על הכנת העלית החדשה ועל קליטתה בארץ
2 1 1 קבוצתו בועידה ההסתדרות — מ. ב.
2 1 1 ועידת הסתדרות העובדים בא"י
4 1 1 מפקד העובדים
4 2 1 ועידת הסתדרות העובדים
4 2 1 הרכב הועידה השלישית עפ"י המפלגות
• "החלוץ הצעיר"
• הכשרה
• הסתדרות העובדים העברים הכללית בא"י
* "החלוץ"
דף מס׳ שנתון העברית בתור תוצאת המציאות הנוער תנועת
10 11 3 היהודית — מ. פורמנסקי
8 12-13 3 בהודו — דז׳ידר ס׳מהטה הנוער תנועת
הפוליטית של תנוצת הנוצר דרכה
9 14—15 3 בגרמניה — וולף אבנדרוט
11 14-15 3 הסוציליסטי בוינה הנוער כינוס
11 16—17 3 באנגליה — אילן הרסיי הנוצר תנועת
3 1 2 בדרך למהפכה שקטה — מ. בנטוב
7 1 2 מתוך שיחה — זאב ל.
4 5 2 התנוצה הקואופרטיבית באנגליה — מ. בנטוב
2 8—9 2 בשבילי הסוציאליזם המודרני — מ. בנטוב
השאלה הלאומית בתנוצה הסוציאליסטית —
4 8-9 2 א. רביצקי
הדיקטטורה והדמוקרטיה בסוציאליזם —
6 8-9 2 הנוכחי — י. הררי
הדיקטטורה והדמוקרטיה ב סוציאליזם
4 11 2 הנוכחי — י. הררי
8 8-9 2 לשאלת מלחמת המעמדות — מ. אורנשטין
הפועל העברי בתנועה הסוציאליסטית —
11 8-9 2 י. גוטהלף
12 8—9 2 בתנועה הבין־לאומית, עובדות וממס־ ים
13 8-9 2 לנין — י. פיכמן
15 8—9 2 גוסטב לנדויאר — ש. רבידוביץ
7 15-16 2 רשימות — י. ר.
הדיקטטורה הפאשיסטית באיטליה —
3 17 2 מריו פיסטוצי
5 17 2 הרהורים — א. שנפלד
2 8 3 שלום, שלום ואין שלום — י. הררי
10 8 3 החינוך. החדש והסוציאליזם — מ, פורמנסקי
1 9 3 באחד במאי — י. ג.
2 9 3 למקורות האימפריאליזם העולמי — י. גרינברג
7 9 3 חוליות — ר. ורשביאק
8 9 3 התרבות והסוציליזם — ל. טרוצקי
5 10 3
17 14—15 3 לממשלת הפועלים באנגליה — צ. פישלבר
4 12—13 3 הערות למצבה של תנועת הפועלים - י. הררי
4 14—15 3
6 20 3
4 21 3
5 23—24 3
7 23—24 3 ממשטר הניצול — מ. בוזין
9 23—24 3 צרפת — דק"ל
4 1 1 "זיו' השומר, ליטא ! "נתיבות", ביליסטוק י
4 2 1 "אגרת לצופיות", גרודנה \ "היה נכון", חוב׳ ה׳, ר.וצ. גליל צפוני — מערבי של ההס׳ בס.ס.ס.ר.
4 2 1 "מסביב" פודלסיה
4 2 1 "השוה"צ", בולגריה 7—6
4 4 1 "מה נשמע", ריגה
4 4 1 "יוגנד-ווקר", קובנה
4 4 1 "דרגא", רדזין
4 4 1 "השומר" ברטיסלבה
17 C0 I •~יס 1 "משעול", טיקוצין
10 2 2 "שירתנו", טיקוצין
10 2 2 "פלוגתנו", ולוצלבק
10 2 2 "הדרך" טרנסילבניה
10 4 2 "החינוך הלאומי", בשכבה א׳ — יודקס
10 4 2 "על המשמר", ריגה
10 4 2 "הצופיות": הקבוצה ומנהלה — אגרת לקנים חדשים
9 11 2 "העבודות העצמיות של הכפיר— מ. קוזצ׳קוב
2 3 1 לפני סכנה — א. רביצקי
2 3 1 העליה השומרית בשנת 1926
2 4 1 במיצר (לשאלת קבוץ עליה ב׳ בגליציה) —
דף מס' שנתון
5 4 2 הרהורי שעה — א. שנפלד
3 11 2 לקראת פתיחת השארים — מ. יערי
2 15—16 2 על מפתן עליה חדשה — א. י־
2 17 2 לשאלת העליה — מוזר
2 20 2 לפתיחת השערים
מתת העלבון (בעקב חלוקת הסרטיפיקטים
9 22 2 בפולין) — ד. ר.
2 2—3 3 אנו עולים... — א. מושקוביץ
1 4 3 עם קליטת העלי ה החדשה
12 5 3 בצליה החדשה
1 11 3 בימי התכוננות — ע.—ה.
12 11 3 על הכנת העליה הקרובה ועל קליטתה בארץ
1 20 3 לשמור על הקו — צבי ל.
1 20 3 אים גבורי החיל ? — ג.
1 22 3 השלשלת לא תפסק — צבי ל.
7 22 3 "השומר" מציכוסלוסקיה
8 22 3 סידורה של העליה
9 22 3 העליה החדשה
16 7—8 1 "ספר הארץ" אנטולוגיה ערוכה בידי י. פיכמן אידישר לקסיקון — דר. ג. הרליץ
16 7—8 1 וברונו קריסדור
10 1 2 "צופיות לילדים" — בדן־פובל
10 1 2 הצופה העברי, גרמניה
13 3 2 אין קלעם, י.וו.א.ס.מ.
13 3 2 אבוקה, גליציה
14 3 2 דער מנגה יודה
13 6 2 טלפיר׳—רעב
13 6 2 א. ויסוצקי — להבה ירוקה
9 10 2 גלדקוב — מלט
9 10 2 בבל — בודינניס ריטרארמי
21 13-14 2 פרנץ הילקר — דויטשד, שולפרזוכה
21 13-14 2 פריץ קרסן — דויטשה פרזוכשולן
21 13—14 2 ה. פסטלוצי — כיצד מלמדת גרטרוד את בניה ?
21 13—14 2 דם וורדנדה ציטאלטר
22 13—14 2 די גויה ארציהונג
10 20 2 דמויות מלוות — מ. פוזננסקי
10 20 2 מ. ז. ולפובסקי — סופי שבילים
10 20 2 י. ורשביאק — בלי אמונה
10 21 2 י. זלצמן — מיומנה של גננת לנוער — נס ציונד, — ש. בן ציון
11 22 2 ים המלח — ר. סוורדלוב מקוה ישראל — שלמה הלל׳ס ראשון לציון — חביב לובמן
11 22 2 י. ורשביאק — תשובתי
9 5 3 מזמרת הארץ — גרזובסקי
9 5 3 ציטשריפט פיר פסיכואנליטישה פדגוגיק
20 6-7 3 ז. ברנפלד — לתפקיד של קהילות התלמידים עלים, לשאלות החנוך וההשכלה בצבור
21 6—7 3 העובדים בארץ מ. בר — תולדות הסוציאליות והמלחמות
21 6—7 3 החברתיות
21 6—7 3 מתוך החיים של חברת הילדים על האי שרפנברג
9 8 3 ש. הלקין — יחיאל ההגרי
9 8 3 ישראל עדה פישמן — תנועת הפועלות בארץ
10 9 3 א. טרטקובר — תולדות תנועת העובדים העברית
10 9 3 רחל — מפיח
9 11 3 צבי שץ — על גבול הדממה
9 11 3 אוגניב — יומנו של קוסמיה ריבצב
10 11 3 משירת האח האפל — ד. ש.
16 14-15 3 תיאודור הרצל — ספרי הימים
16 14—15 3 אנדה פינקרפלד — ימים דובבים
16 14-15 3 מקם אדלר - דר ארביטר אונד זין פטרלנד
15 16—17 3 אורי צ. גרינברג — כלב בית
7 22 3 במעלה — הנוער העובד בא"י
7 22 3 "ארט"-ידיעות
7 22 3 די קאאפעראטיווע באוועגונג
7 22 3 יוגנט-וועקער
7 22 3 דאס קינד
7 22 3 Die Neue Erziehung
7 22 3 Bucher fur Metod. d. Kind.
7 22 3
• סוציאליזם - תנועת פועלים
* עתון וספר (עיין "ספרות שומרית")
• ספרות שומרית
• עליה
השומר הצעיר
דף מס׳ שנתון
12 11 3 על הכנת העליה הקרובה ועל קליטתה בארץ
20 13 3 החלטות המועצה השמינית של הקבה"א
2 14—15 3 המצב בארץ ובציונות ועמדתנו — ר. וינטרוב
4 16—17 3
2 18-19 3 על הארגון המשותף — ב. לינקובסקי
2 20 3 עמדתנו בתוך הסתדרות העובדים בארץ —
4 18-19 3 ר. וינטרוב עמדתנו בתוך הסתדרות העובדים בארץ —
4 20 3 ר. וינטרוב
8 22 3 מועצת הקבוץ הארצי
1 23—24 3 לועידת האיחוד — צבי לוריא
2 23—24 3 אחרי איחוד המפלגות - ב. לנקובסקי מצע של הרשימה הקבוצית לבחירות מ. פ.
12 23—24 3 נס־ציונה
• חינוך
1 5-6 1 האידיאה החינוכית של השוה"צ — יהודה גוטהלף
5 5—6 1 יסודותיה של שטת השכבות — מ. בנטוב
5 5—6 1 החינוך בשכבה א' — מ. בנטוב
5 5-6 1 החינוך בשכבת הצופים — מ. פורמנסקי
7 5—6 1 העבודה בשכבת הבוגרים — ש. לגדקוטש
2 10 2 עשרת הדברות של השומר
2 10 2 לחידוש דברותינו — י. גוטהלף
5 10 2 מפנקס הגננת בקבוץ — אממה ל.
2 13—14 2 דרכנו אל בית הספר — צ. ז.
3 13—14 2 בית הספר ותנועת הנוער — ג. וינקן
3 13-14 2 תנועת הנוער שלנו והחינוך — א. הכהן
4 13-14 2 תפקיד בית הספר העברי - נ. ביסטריצקי
6 13—14 2 בית הספר העברי בגולה — צ. זהר
9 13—14 2 בית ספר. חדשי וחינוך חדש — מ. פאולסן נפתולי החינוך של צבור הפועלים בארץ —
10 13—14 2 מ. אסף
11 13—14 2 תנועת החינוך החדש בא"י - רן-פולני
12 13—14 2 על החינוך החדש בגרמניה - צ. זהר
14 13—14 2 החינוך ברוסיה המועצתית — ד. אידלסון
16 13—14 2 החינוך החדש באמריקה — באמרים אנסור
17 13—14 2 "מתוך הילד" — י. גלזר
19 13-14 2 השכלת עם — ל. טולסטוי
21 13-14 2 כיצד מלמדת גרטרוד את בניה — ד. פסטלוצי
23 13-14 2 מוסד חינוכי של התנועה בארץ
9 17 2 בית הספר של היום — ר. טגורה
1 20 2 על עוד חזית אחת (בית הספר העברי)— י. ג.
12 20 2 לעניני החינוך בא"י
10 22 2 "שול-קולט" — עזריה
12 23—24 2 הערות לשטת "בני-מדבר" — הזאב השחור ההתענינות וההתאמצות בשכלול הרצון —
13 23-24 2 דז׳ון דואי
7 1 3 על ההשתלמות — בן-עמי
8 1 3 על ספורט החורף — י. פרבולוצקי
4 4 3 מחיי חברת הילדים — מילק ג,
2 6—7 3 לקראת מפעלנו החינוכי — צ. ז.
3 6-7 3 עלית ילדים — מ. שנהבי
5 6-7 . 3 דרכי ההשכלה שלנו — צ. זהר
6 6-7 3 כוכבים נופלים — אממה
11 6—7 3 בית החינוך בתל-אביב — מ. א. בייגל
12 6-7 3 חברת הנוער — 6. גהב
14 6-7 3 חברת הילדים בבית־אלפא — מ. גולדשין
16 6-7 3 החינוך הסוציאליסטי — ז. ברנפלד
19 6-7 3 הסוציולוגיה של חברת הילדים — פ. קרסן מפעולותיה של ועדת התרבות של
22 6—7 3 הסתדרות העוברים
22 6—7 3 עלית ילדים פרחי החינוך המודרני בבית הספר
22 6-7 3 הריאלי בחיפה
22 6—7 3 חדרי המלאכה של הנוער העובד בתל-אביב
22 6—7 3 "המזרחי" כובש
23 6—7 3 שאלת החינוך בקבוץ האי־ צי
23 6-7 3 הכנות למפעל החינוכי בגולה
jm מס׳ שנתון
10 8 3 ההנחות החברתיות והתרבותיות של חנוכנו — מ. פורמנסקי
11 8 3 על החנוך החדש — צ. זהר
12 8 3 על בדיקת שיטת חינוכנו — י. רוזנצביג
18 8 3 הערות לעבודה הצופית — נ. הרצברג
13 10 3
10 10 3 המנהלים לקראת המושבות - מ. זילברטל
11 10 3 על החינוך החדש — צ. זהר
1 11 3 מעשה ברנוביץ — י. ה.
2 11 3 הוראת היום מאת ההנה"ע בדבר המוסד החינוכי
4 11 3 לשאלתו המינית של הבוגר
5 12—13 3 לשאלתו המינית של הבוגר — א. רביצקי
6 11 3 "אל תשמע בן למוסר אב" — מ. טצה
15 12-13 3 משחקי תנועה וערכם — ה.-ן
16 12—13 3 העבודה האספורטיבית במושבות הקיץ — נ. הרצברג
16 12—13 3 מעולם החינוך החדש — צ. זהר
13 14—15 3
13 16-17 3
8 20 3
1 14—15 3 כינוס בוגרי הגימנסיות העבריות — א. י.
8 14—15 3 יחיד ורבים עפ"י תורתו של אלפרד אדלר — ה. מוזס
12 18—19 3 הילד בקבוץ — אממה
1 21 3 המוסד החינוכי — י. ר.
5 21 3 בשולי ספר (על האונניה) — מ. גולדשין
6 21 3 תכנית המוסד החינוכי — צ. זהר
9 21 3 המועצה החינוכית בגליציה
2 22 3 מוסד חינוכי עצמי על שום מי ? — מ. גולדשין
9 אל כל הסת׳ השוה"צ — ההנה"ע והועדה
4 22 3 למוסד החינוכי
3 23—24 3 שאלת מוסדנו החינוכי — מ. זילברטל
* יזכור
20 8—9 2 שמואל ברונשטין — ס.ס.ס.ר. — אוזבקיסטן—חיבה
19 28—24 2 דשה יפה — זכרון-יעקב
18 16—17 3 יעקב שוכטוביץ — כרכור
18 16—17 3 אליהו גושנסקי — נהרים
18 16—17 3 ישראל חדרי — עפולה-נהרים
20 18—19 3 אליעזר פ ו ל ק י ב י ץ — אלג׳יר
1 7 2 לקראת ועידת א"י העובדת " מ. ב.
3 7 2 תנועת א"י העובדת בגולה — א. שנפלד
1 10 2 אחרי ועידת א"י העובדת בפולניה — מ. ב. הודעת הועד הפועל של ההסתדרות בועידת
10 12 2 א"י העובדת בפולניה
6 15—16 2 עד מתי? — א. ש.
1 4 3 הקונגרס העולמי למען א"י העובדת - ד. רוזנבום
1 1 1 ציד על הנוער — י. ג.
1 3 1 על הקונסולידציה של תנועת הנוער י. ג.
10 5—6 1 מועצת "החלוץ" וועידת "ברית הנוער"
4 1 2 הנוער והתרבות — א. שנפלד
7 4 2 לשאלת הגוער במערב — י. הררי
8 5 2 בין הנוער בעמק — מ. שנהבי
10 10 2 המועצה הארצית של הנוער העובד
10 12 2 המצב הכלכלי של הנוער העובד
3 13-14 2 בית הספר ותנועת הנוער — ג. וינקן
3 13-14 2 תנועת הנוער שלנו והחינוך — א. הכהן
10 15—16 2 על השקפת עולמו של הצעיר — א. פרישטט
11 15—16 2 כינוס עולמי של הנוער למען השלום מגלגוליה של תנועת הנוער במערב —
5 2-3 3 י. גרינברג
23 6-7 3 בחוגי הנוער הלומד
תנועת הנוער בתור גורת חברתי-תרבותי —
* למען א"י העובדת
• נוער (ציין "תנועה", "ברית הנוצר" וכו׳)
1 1 1 לקראת הקונגרס הציוני — א. רביצקי
1 1 1 לקונגרס הציוני — ההנהגה העליונה
4 3 1 השוה"צ בפולניה והקהק"ל
1 4 1 הלאומיות בהשקפת עולמנו — י. ריפטין
2 4 1 על מפעלנו הלאומי — א. מושקוביץ
14 7-8 1 חורשת השוה"צ
4 7 2 אחד הנשכחים (משה הס) — א. רביצקי
השאלה הלאומית בתנועה הסוציאליסטית — א. רביצקי
4 8—9 2
1 12 2 הדוקומנט השחור (על הסוכנות) - מ. ב.
1 11 2 ישיבת הועה"פ הציוני — בן עמי
6 12 2 חורשת השוה"צ
1 15—16 2 בתוך הסבך (ישיבת הועה"פ בברלין) — י. ג.
6 15-16 2 עד מתי — א. שנפלד
7 15—16 2 רשימות — י. ר.
כבוש הגולה (לבואה של משלחת הקק"ל
1 17 2 לגולה) — א. רביצקי
1 21 2 מקץ 11 שנה (הצהרת בלפור) — ל. ר.
עבודתנו בארץ בעשר השנים הקרובות — דר. א. רופי־ן
2 21 2
עבודתנו בארץ בעשר השנים הקרובות - דר. א. רופין
2 22 2
7 21 2 מה פעלה קרן היסוד בשבע שנות קיומה
1 1 3 ליצירת הסוכנות - ל. ר.
1 5 3 שועת העם
2 5 3 לקראת הקונגרס ה־16
7 5 3 על סף תקופה חדשה בציונות — א. ל. ווגמן
11 8 3 תפקיד החינוך במציאות היהודית — מ. פורמנסקי
על תפיסתנו הלאומית ועמדתנו לקראת הקונגרס — מ. יערי
2 10 3
על תפיסתנו הלאומית ועמדתנו לקראת הקונגרס — מ. יערי
2 11 3
על תפיסתנו הלאומית ועמיתנו לקראת הקונגרס — מ. יערי
2 12—13 3
11 11 3 ההכנות לקראת הקונגרס
1 12—13 3 לקראת הקונגרס ה-16 — י. ג.
1 14—15 3 הסיעה השומרית בקונגרס — א. י.
2 14-15 3 כ"ה שנים למותו של הרצל — י. ג.
2 14—15 3 המצב בארץ ובציונות ועמדתנו — ר. וינטרוב
4 16—17 3
7 14—15 3 לקראת מפעל כ׳ תמוז
5 16-17 3 בקונגרס — ברוך ל.
9 18—19 3 הוצאות מפעל כ׳ תמוז
מס׳ שנתון
11 5 3 כביש ע"י "משמר העמק"
23 6—7 3 לשאלת החינוך בקבוץ ב׳
24 6-7 3 בקבוץ "הרצליה" (חיפה)
12 9 3 מתוך מכתב הקבוץ החדש בחדרה
8 10 3 במשמר העמק — י. הדרי
6 11 3 מחיי קבוץ ג׳ של השוה"צ
18 14—15 3 קבוץ השוה"צ בנס-ציונה
16 16-17 3 מקבוץ כרכור — צ.
12 18-19 3 הילד בקבוץ — אממה
6 20 3 במשמר העמק
10 20 3 בקבוצינו בנס-ציונה
11 20 3 התישבות קבוץ השוה"צ מהרצליה
5 22 3 בקבוץ השוה"צ בחדרה
8 22 3 משמר העמק
8 22 3 כרכור
8 22 3 קבוץ ג׳
8 22 3 סידורה של העליה
8 22 3 סידור עלית קבוצינו מגליציה
9 22 3 בקבוץ עליה א׳ מפולניה
9 22 3 בקבוץ הליטאי
9 22 3 קבוץ "המקביל"
9 22 3 קבוצי "שומריה" ו"הסולל"
9 22 3 בקבוץ הרומני החדש
9 22 3 העליה הבולגרית
9 22 3 העליה הצ׳כוסלובקית
11 23—24 3 בקבוצה הבולגרית בארץ
11 23—24 3 בפלוגת הקבוץ שומריה
11 23—24 3 בקבוץ השוה"צ בנם ציונה
* שונות
7 11 2 לפרובלימות ההתישבות באלז׳יר — ד. ברוצקי
9 15-16 2 זוטות — ד. רוזנבוים
3 17 2 הדיקטטורה הפשיסטית באיטליה — מריו פיסטוצי
4 17 2 הודו וממשלת בריטניה — ב. צ. גוהא
9 20 2 כיצד מערכים את עתוגנו בתנועה
9 21 2 העתון העברי היומי בגולה איהו? — י. ג.
9 21 2 במה מעיינים אנשינו — י. ג.
9 21 2 השאלה הישנה-חדשה — מ. ז. (שאלת הבחורה)
הערות קצרות למאמר ארוך — יעקב ריפטין
9 21 2 (למאמרו של א. רביצקי)
7 22 2 * * * — יעקב ריפטין עוד כמה בירורים (תשובה ל"שאלה ישנה
20 22 2 נושנה" של מ. ז.) — דבורה
20 22 2 על הסופר העברי — עזריה
10 22 2 על חבר הלאומים — ירקוני
7 22 2 על המבנה הסוציאלי של היהדות הפולנית — ב. גרינבוים
7 23—24 2 על המבנה הסוציאלי של היהודים בפולניה — ב. גרינבוים
1 3 כל הישנה הסוציאלי של היהודים בפולניה — ב. גרינבוים
1 3 מה מספר "העולם" על "השומר-הצעיר" — עזריה
3 על בלוף אחד — אליהו
6 3 חוליגניזם
6 9 3 זוטות — ד. בן שמאי
10 11 3 בין החיים והמתים — אשר שנפלד
14 12-13 3 על תקלה אהת — זאב גלוגובפקי
7 14—15 3 התמורות החברתיות בין תושבי ערב — מ. אבנימלך
11 14—15 3 עתידה של אילוסיה — מילק גולדשין
17 14-15 3 על האלכוהל, מנהגי אבירים, מפעלי התעשיה הכי גדולים, על דברי להג
14 16—17 3 מצה נחושה — צ. ל.
14 16—17 3 הערכות — י. ג.
15 18—19 3 זה לעומת זה, מציאה כשרה
15 18-19 3 הוכחות-אגרוף
9 20 3 בשעת חירום - צ.
3 ?0 3 גם זו מלחמת דעות — צ.
מס׳ שנתון
7 22 3 Robotn. Przegl. Gosp.
10 23—24 3 במערב אין כל חדש — צבי פ.
4 1 1 שנתיים לקבוץ השוה"צ עין גנים
3 4 1 מתוך מכתבו של קבוץ ב' של השוה"צ
11 7—8 1 קבוץ ב׳
14 7-8 1 חורשת השוה"צ
7 1 2 קבוץ מ"הרצליה"
12 1 2 קבוץ ב׳
12 1 2 קבוץ ג׳
12 1 2 קבוץ מ"הרצליה"
8 2 2 קבוץ עין גנים
8 2 2 קבוץ ג׳
16 3 2 קבוץ עין גנים
15 3 2 אבו שושא
16 3 2 הצגה ע"י ילדי העמק
16 3 2 קבוץ עין גנים
14 6 2 מצב העבודה
19 8—9 2 קבוץ עין גנים בכרכור
19 8—9 2 קבוץ השוה"צ מס.ס.ס.ר.
5 10 2 מפנקס הגננת בקבוץ — אממה ל.
2 11 2 העול שטרם תוקן (להתישבות קבוץ ב׳) — ד. רוזנבום
23 13—14 2 שאלת התישבות קבוץ ב׳ כישיבת הועה׳׳פ הציוני
• קבוצינו נארץ
• ציונות
1 3 הרמן שטרוק — הסתת 1
1 4 1 הרמן שטרוק — הללויה
1 5—6 1 צירי הועידה העולמית השניה
2 5—6 1 פתיחת הועידה השניה בדנציג
1 7—8 1 נחום גוטמן — יפו
5 7—8 2 הורה על השלג
1 3 2 שור — ירושלים
1 4 2 קונסטנטין מוניר — חרושת
1 5 2 עגלת היבול הראשונה בקבוץ ב׳
1 6 2 עם שקיעת השמש
9 6 2 קונסטנטין מוניר — בקציר
1 8—9 2 קטה קולביץ — צבא העבודה
3 8—9 2 פריץ אדלר — העבודה
7 8—9 2 פריץ אדלר — חלוף המשמרות
6 12 2 משמר העמק
1 13—14 2 חריש
11 13-14 2 בלול — במשתלה
18 13—14 2 אלויל — ילד
20 13—14 2 אלויל — ילד וסל
1 2 1 מתוך שיחה (מושבת המנהלים במלקינה, 1925)
6 17 2 שומריה בצ׳נסטוכובה — פוטומונטז
8 17 2 טולסטוי
8 17 2 רפין — טולסטוי הקוצר
1 18—19 2 מ. זילברטל — פוטומונטז, אמנות לעם
3 18—19 2 לנציצקי — תכנית לביתן ספורט
4 18-18 2 יששכר ריקאב — בית הכנסת הישן
7 18—19 2 הבימה
8 18-19 2 האוהל — יעקב ורחל
10 18—19 2 פניני — האסיר
11 18—19 2 שמיד (שמי) — הדייגים
12 18—19 2 טננבוים — שובך בתל־יוסף
12 18-19 2 אלויל — בחיפה
13 18—19 2 ציפר — המפללת
15 18—19 2 כתת מחולות של רודלף לבן — מקהלת תנועה
19 18—19 2 רובן — הריקוד במירון
21 18—19 2 האוהל
1 23-24 2 הבימה — המשולח
1 2—3 3 הורה בשדה
7 2—3 3 ארוחת הבוקר בשדה
8 2-3 3 ממושבת המנהלים בפולניה
9 2—3 3 רדיו בשדה
10 2-3 3 מפקד במושבת המנהלים בגליציה (תרפ"ח)
1 2—3 3 מושבת קיץ ביסטריצה (רומניה)
13 2—3 3 אספת ההסתדרות בשדה
15 2—3 3 מחנה "יוחנן מגוש חלב"
17 3—3 3 פת הקן בשדה
18 2-3 3 המנהלים בצ׳כוסלובקיה
19 2—3 3 יה המשותפת של ארצות הברית וקנדה
7 4 3 "ת במשמר העמק
1 5 3
1 6-7 3 הילד (פסל)
3 6-7 3 ים של חברת הילדים בבית אלפא
5 6-7 3 לס — בית הספר הישן
7 6-7 3
3 6—7 3
10 6—7 3 בלול
13 6-7 3 בברכה בכפר הנוער בבן שמן
15 6—7 3 הצגת מסדה בכפר הנוער
17 6-7 3 ריקוד לכבוד יוסף טרומפלדור
18 6—7 3 בחצר...
1 8 3 הקיץ ממשמש ובא, הכונו!
13 8 3 קבוצת סנאים — טיול
1 9 3 קטר, קולביץ — מרד האכרים
7 9 3 קטה קולביץ — לחם
13 10 3 שומר מעופף
1 18—19 3 מ. זילברטל — פוטמונטז׳ לגליון החמשים
16 18—19 3 מפת המאורעות בארץ
1 22 3 י. פלדי — סחוסי סער
• תנועה עולמית (עיין "ארצות", "דרכנו חחברתית")
דף מס׳ שנתון
3 1 1 לעמדת השוה"צ מס.ס.ס.ר. — י. ריפטין
3 1 1 לקונגרס הציוני — ההנהגה העליונה
4 3 1 בהנהגה העליונה
1 3 1 שאלות הועידה העולמית — מ. בנטוב
2 2 1 די... (שאלת ההסתדרות ברוסיה) — פלוני
1 2 1 על תרכובת הסתדרותנו — י. ג.
4 2 1 בהנהגה העליונה
1 3 1 העליה בשנת 1926
3 3 1 אנקיטה בדבר הועידה העולמית
3 4 1
4 3 1 בהסתדרויות
4 3 1 השוה"צ בפולניה והקהק"ל
1 4 1 הלאומיות בהשקפת עולמנו — י. ריפטין
2 4 1 שאלות הועידה העולמית — מ. בנטוב
2 4 1 העליה בשנת 1926 (המחלקה האי"ת של ההנודע)
4 4 1 בהנהגה העליונה
7 5—6 1 הועידה העולמית של השוה"צ
9 5—6 1 החלטות הועידה השניה בדנציג
14 7—8 1 חורשת השוה"צ
11 1 2 ממחלקת ההנה"ע בא"י
11 2 2 בהנהגה העליונה
1 3 2 . תחת שלטון ההפקרות — מ. ב.
9 3 2 מגבית קרן השומר
10 3 2 מה יש לדעת על קרן השומר — י. עלסטר
8 7 2 בהנהגה העליונה
1 10 2 הכינוס העולמי — מ. ב.
2 10 2 עשרת הדברות של השומר
15 15—16 2 בהנהגה העליונה
6 17 2 למלאות שנה לקיום החוה שומריה בצ׳נסטוכובה
24 18—19 2 על המוסד החינוכי של התנועה
24 18—19 2 מפעל העתונות
24 18- 19 2 בהכשרה בהולנדיה
1 23—24 2 ברית הקבוצים בגליציה
1 1 3 לאיחוד השוה"צ עם החלוץ בפולניה — א. י.
7 1 3 על ההשתלמות — בן-עמי
1 2-3 3 אחרי יום ההסתדרות העולמית — ההנהגה העליונה
1 2—3 3 על המצב בתנועתנו העולמית — ל. ר.
1 2—3 3 החלוץ והשוה"צ — א. רביצקי
1 4 3 כתום הכינוסים
8 4 3 גילוי דעת מאת הועה׳ פ של הקבוץ הארצי
1 8 3 מאת ההנהגה העליונה (מתוך חוזר)
16 8 3 מילואים למסקנות המועצה הראשית בפולניה
9 9 3 מתוך שיחה — יצחק, הלל ג.
11 9 3 ההנהגה העליונה
2 11 3 חוזר ההנהגה העליונה בדבר המוסד החינוכי
11 11 3 הסרט מחיי השוה"צ
11 11 3 ההכנות לקראת הקונגרס
13 12-13 3 מכתב חבר אנשים מקבוץ עליה א׳ מפולניה למערכת
13 12—13 3 תשובת המערכת
19 12—14 3 בהנהגה העליונה: הקונגרס, השליחים
19 14—15 3 בהנהגה העליונה: תוצאות הבחירות לקונגרס. ספרו של מכס אדלר בהוצאתנו
2 16-16 3 המאורעות והתנועה
8 16-19 3 מאת ההנהגה העליונה (על מאמרו של שירי)
20 16—17 3 בהנהגה העליונה
2 26—27 3 לגליון החמישים — צבי ל.
14 18—19 3 בשעה זו — ב. ש.. חוזר גליציה
11 20 3 מצב הקואופרטיב השומרי המרכזי ליום א׳ תשרי תר"ץ
9 21 3 בהנהגה העליונה
4 3 1 מקבוץ השוה"צ מס.ס.ס.ר.
4 4 1 על איחוד הקבוצים — פלוני
1 4 1 מועצת איחוד הקבוצים
7 3 2 הקבוץ מס.ס.ס.ר.
25 6 2 החלטת הקבוץ מס.ז.ס.ר. להספח לקבוץ המאוחד
19 3 8-9 15—16 2 קבוץ השוה"צ מס.ס.ס.ר. לדרכה של התנועה הסרוצית — ר.
• תנועה קבוצית
(עיין "קבוצינו בארץ", הקבוץ הארצי", "בארץ")
• תמונותאל הנוער העברי בארץ!
נוער עובד ולומד:
שמועות מחרידות פורחות באוירה של הארץ.
אחרי שנת מאורעות, אחרי ימי הזועה והמבחן לישוב העברי.
אחרי שדם עמלים ישרים נשפך לרוב בארץ המקלט היחידה עבור המוני העם היהודי, אחרי שבחסותו האדיבה של השלטון נהפכה ארצנו להר געש, —
אחרי כל הפורענות הזו עומדים ל״זכות״ אותנו במתנה חדשה, בקריעת הארץ לגזרים, בצמצום הפנה הקטנה הזאת בעולם, אליה נשואות עיני הגולה על כל פזוריה בשארית התקוה לחיים חפשיים ולבנין.
״מדינה יהודיות״ — רוצים להעניק לנו. עם צבא, עם משטרה, מיניסטרים וצירים בחבר הלאומים!
״מדינה יהודית״ שבמחיר הבגידה בצרת היהודים בעולם,
בזכות הותור על חלום הדורות צריכה להציל את נפשו של הישוב העברי ״בפלשתינה א״י״, כי אין עוד ביכולתה של ממשלתנו לעמוד בפרץ...
הלזאת נלחמת התנועה הציוניות זה יובל שנים ?
הזאת היא המולדת אשר למענה הקריבו חלוצי העם את מיטב כוחותיהם ולשד חייהם?
הלשם זה אנו עולים ל״תל־עמל״ ול״שדה״, ל״עין־הקורא״ ו״מסדה״ ?
הזוהי הבשורה אשר אנו נביא לרבבות הנוער בגולה הנמק בעניו ובדלותו, המתדפק על שערי הארץ כדי לבנותה ולהבנות בה ?
—ל-א-תזתות-רצינו:— לא לזה שאפנו:
לא יסנוור את עינינו ברק סיסמאות כוזבות! נדע להבחין את תמרוני השליטים!
עליה רבת היקפים, התישבות חלוצית רחבת ידים, השתרשות והתערות של מליונים, בברית עמלים וחיי דדור%אחוה — זו משאת נפשנו.
למען אלה נביא את כל עצמת נעורנו — את כל הכוחות של מרד הנוער.
הןימו את קולכם ננד זה הנסיון החדש להתנקש ולהתנגש םנפש מפעלנו:
מה היא לנו החלוקה הזו אם לא קטיעת אברים מגופה החי של ארצנו? לא די היה בקריעת עבר הירדן, אשר הורד לחיי עוני והתנוונות באין יד עמלה ־של החלוץ העברי מותרת להחיות את שממותיו. כעת תנעל בפני עליה, התישבות ובנין גם מרביתה של ארץ־ישראל המערבית j
ירושלים, הבטוי לרציפות הדורות שבישראל, בה קם לתחיה מרכז תרבותי חדש, ירושלים על רבבות יהודיה המהוים בה רוב — תשאר מחוץ לגבולנו.
חיפה — זה המרכז לשומרון ולעמקים, עיר הנמל, הנתאר לנו עצמאות כלכלית ממשית בלעדיה?
ע״י חלוקת הארץ יופקרו 30% של הישוב לידי גורל בלתי־
ידוע. בשכנות ל״מדינה״ הכוזבת תקום, גלות חדשה, גלות ישראל על אדמת ארץ ישראל, הגולה בציון!
שלושה רבעים מקרקעותיה של ״המדינה״ הזו יהיו בידי המעוט הערבי (גן־עדן לספסרים למיניהם!) אשר ימנה לא פחות מרבע מיליון נפשות. הוא יהיה לחומר תוסס בפנה הקטנה הזו הנתונה בסבך הגבולות והפרוזדורים, המוקפת ים ערבי גדול, מלאכת הפרוד תגביר את השנאה.
מחדש תתיצב שאלת היחסים בין שני העמים, שוב נעמוד בפני כל אותן הבעיות והצרות בהן התאבקנו עד עתה, ואליהן תוספנה כהנה וכהנה.
בבת אחת יפסק אותו התהליך של התפתחות בישוב הערבי —
בה כרוכה תקותנו לשבירת המשטר הפיאודלי אצל שכנינו ואתו את המניעים לשנאה ולקנאה.
המדינה הערבית בארץ־ישראל תקפא על שמריה, תתנון בעניה ובבערותה, וכוחות השחור הריאקציוניים ימשלו בה ללא מעצור. אלה השונאים בנפש את מפעלנו, הנושא בחובו תקוה לעתיד חדש גם לעמל הערבי, יפנו את כל מרי נפשם של המוני הערבים המדולדלים והנבערים ללבוי האש של שנאה דתית וגזעית, כאשר עשו זאת עד עתה.
המדינה הערבית תהפך למקלט למרצחים ופורעים, בגבולותיה תהלכנה כנופיות המתנכלים בחיינו ובמפעלנו. שם יטופח ויחושל הכוח אשר יחכה להזדמנויות טובות למיניהן...
משיאי ההרים של המדינה הערבית יגיעו כדורי המרצחים לעמקים שלוים, ללב ישובנו. ריב עמים, סכסוכים וקטטות בלתי פוסקים ילוו את היצורים ה״מדינתיים״ החדשים.
ושוב על הבמה יופיע ״רודף השלום״ וה״דואג לבטחון״. אולי הפעם בכסיות של דיפלומט המשכין יחסי שכנות תקינים בין שתי ״מדינות־עצמאיות״ והמחטט לשם זה במעשי כל ״מדינה-עצמאית לחוד...
הזאת היא עצמאותנו הנכספת?
לא ולא:
לא נשלים עם החנקת תקותנו האחרונה, לא נסכים להכניס את מפעלנו למטת סדום.
לא נבגוד כיסוד היסודות של ציונות גדולה — חזון השחרור למליונים.
מול הסיסמאות של פרוד ושנאה — נחרוט על דגלנו שאיפה לשלום אמת כין העמים כארצנו, שלום אשר קום יקום על אן? הכל.
לחום נלחום ללא פשרה נגד מזימות החלוקה.
הנוער!
—התרכז כיום סביב התנועות החלוציות להמשכת הכנין ככל התנאים, למלחמה על נפש מפעלנו.
יעורר קולך כיום את כל נרדמי הישוכ אשר אינם חשים כסכנה, יהדד קולך ככל פינות הארץ והגולה, תשמע תביעתך העזה מכמת הקונגרס:
לא נשלים עם הגזרה:-
ואם היא תבוא — נלחם כה עד רדתה:
הסתדרות השומר הצעיר בארץ ישראל ההנהגה הראשית
רפוס קואופרטיבי "אחדות״ בע״מ, תל־אביב
9/V/1927
תון הבוגרים של הסתדרות "השומר הצעיר"
מופיע פעמים בחדש
המחיר של גליון בודד 40 פרוטות (6 סנטים)
דמי החתימה בפולניה 2.25 זהוב לרבע שנה; ביתר הארצות - 30 סנט לרבע שנה.
את הכסף להעביר באורח פ.ק.א. 16.791
קנו והפיצו
את העיתון
"השומר
הצעיר"
משמש בטוי לרעיונות המנסרים במרב בוגרי התנועה השומרית.
מוסר סקירות על הנעשה בארצות הגולה והארץ.
מודיע על כל המאורעות החשובים המתרחשים ברחבי התנועה השומרית.
זכר:
עליך לחתום ולרכוש חותמים לעתוננו
״השומר הצעיר"
מכתבים לפנות ״השומר הצעיר״ ורשה, דלתה 50. תלפון 252-73.
משמש קשר יחידי בין חלקי תנועתנו בארצות הבודדות.X. המטודיקה של ההשתלמות בשכבה א׳
1. השטה בעבוד התכנית. 2. הנסיון בתור גורם השתלמותי והמטודיקה חהסתכלותית. 3. העצמאות ומקומה בעבודה ההשתלמותית (תפקידו של המנהל).
4. אמצעי העבודה ההשתלמותית (קריאה, שיחה, נשף, עבודה, טיולים, וכדומה).
5. העבודות העצמיות של הכפיר והשטה בהן. 6. ההשתלמות ועבודות יד.
XI. ההשתלמות וההיפה בשכבה ב׳
1. המצע הפסיכי של החניך והכנסת המדע לעבודה. 2. אופי ההשתלמות בשכבה ב׳: א) מדע קאוולי בנגוד למדע תיאורי. ב. הרכוז בשטח אחד של מדע. 3. התענינות הפרט בתור יסוד לעבודה השתלמותית. 4. היקף ההשתלמות (מקצעות הלמוד). 5. ההדרגה בעבודה ההשתלמותית.
XII. המטודיקה של ההשתלמות בשכבה ב'.
1. ההדרגה בלמוד המקצעות המדע. 2. בסוס. ההשתלמות על התפתחות המציאות ההסתורית של היהודים. 3. העצמאות בעבודה השתלמותית (תפקידו של מנהל). 4. אמצעי ההשתלמות: א. ספר. ב. הרצאה. ג. שיחה. ד. תמרים.
XIII. התפתחות הקונפליקט בין המדע והדת.
1. מקומה של הדת בהשקפת-עולמו של הילד העברי כיום.
2. היש מקום לתפישת עולם דתית בהשקפת עולמנו, א. דת ואמונה.
ב. דת ותפישה פילוסופית.
3. היש להכניס את המומנט הדתי בתור אמצעי חנוכי חולף בהתאמה לתקופה ידועה (ובאיזו צורה)?
4. יסוד הקוופלייקט הדתי בשכבה א׳. א. חוסר התאמה בין הריטואל והמצב הרגשי של הצעיר. ב. חסר עקביות דתית בסביבתתו.
5. פתרון השאלות הנ"ל בסביבה החנוכית: רגש דתי — בקרת הצורות המקובלות. 6. יסוד הקונפליקט הדתי בשכבה ב':
א. הסתפחות המומנט האוביקטיבי-המדעי (השקפת עולם דתית — חשקפת עולם מדעית). ב. מוסר דתי. -- מוסר חדש. ג) הקשר בין הדת והתנועות הקונסרבטיביות (קלריקליזם). 7. הסכנות של שלילה דתית בלתי מעמיקה. 8. פתוח הבקרת החפשית בקשר עם הפקפוקים הדתיים. 9. האם המדע נותן את הפתרון לצעיר לספקותיו והאם יכול הוא לתפס את מקומה של הדת? 10. פתרון השאלה בשכבה ב׳.
העדה: בחוזר זה לא עובדו הטזיסים לשלשת ההרצאות היסודיות (יסודות ההשתלמות. יסודות ההנוך המיני ויסודות הצופיות).
חזק ואמץ!
ההנהגה הראשית
(---) יודקס, (—) משה פורמנסקי, (—) מיכה קוזצקוב
Druk, "Omonuih" Bielariska 9. Tel. 338-44.
UKoiniK: jns 9 Urg. "rsaszoftsar HacaSr" w Foisce
הסתדרות "השומר הצעיר"
בפולניה
ההנהגה הראשית
חזק!
אל כל המנהלים!
בחוזר הקודם כתבנו "תפקיד המועצות החנוביות הוא לעורר את הערות החנוכית בתנועה להוציא את חיובנו מהמסלול של אינרציה ולהכניסו למסלול של הפושים העמקה והתגלות פוטנציות חדשות..."
וברור לנו שרק ע"י הכנה מעמיקה של המנהלים למועצות ההנוכיות ורק ע"י בסוס חפוש־נו החנוכיים על נסיון כל מנהל ומנהל נוכל להכניס את הערות הדרושה ולהוציא את שיטותינו החנוכיות לשטח של פעולה חנוכית. חושבים אנו ללא נכון להרבות במלים, רצוננו רק בפעולה ממש להקל לכם בהכנות לקראת המועצות. עבדנו את הטזיסים לכל הרצאה והרצאה למען שכל מנהל ומנהל שישתתף במועצה יתמצא בפרובלימות בהן יגעו ולמען אפשר לכל אספת מנהלים את הבירור הקולקטיבי של הפרובלימות הנ"ל.
חשוב שהמנהלים יבואו מוכנים למועצות. חשוב שיפגשו במועצות לא רק שיטה בשיטה אלא נסיון בנסיון חנוכי, לקראת המועצות החנוכיות!
טזיסים להרצאות:
1. ההסברה הסקסואלית.
שכבה א׳
1. בקרת ההסברה הסקסואלית הנתנית לילד בחברה הנוכחית (בית, רחוב,
בית ספר וכדומה). 2. גישתנו להסברה הסקסואלית והתאמתה לשכבות. 3. היקף ההסברה (ההסברה הפיזיולוגית - מוסרית - כללית חברתית). 4. האם על המנהל לפתח בהסברה המינית טרם התעורר ההתעניגות בשאלה זו בשכבה או להתחיל בה רק לרג׳י הופעות ידועות ואיזו הן ההופעות האלו?
5. כיצד ישמור המנהל על מצב-הרוח הנכון באספת ההסברה? 6. המוצלחים הם המשלים הנתונים מחיי הצמחים ודחיות? 7. מה הוא בסיס התענינותו של הכפיר: האהבה בין שני המינים או הילד יצור האהבה? 8. היש לגלות לפני הכפיר את כל השאלה או רק לספק את התענינותו הראשונה בהארה נכונה? 9. על איזה נטיות נפסדות יעמוד המנהל בשיחה ובאיזה צורה? 10. איזו תהיינה מסקנות השיחה? 11. איזה הוא חמר העזר (קריאות, לקטורה פרטית וכדומה).
שכבה ב'
1. המומנטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים המחייבים את העמקת ההסברה המינית. 2. האופי המיוחד של ההסברה בשכבה זו לעומת ההסברה בשכבה א'. 3. עד כמה יש להכניס את המומנטים המדעיים בהסברה (האם נחוצה הסברה על התפתחות האמבריון וכד׳)? 4 הקשר שבין סכום הידיעות מביאולוגיה ובין המצע המדעי של ההסברה המינית. 5. האבסטיננציה המינית, נחיצותה וגבולותיה.
6. פתרון שאלות אקטואליות והמסקנות: א) הופעות פיזיולוגיות (אונניה, ארקציה מנסטרואציה). ב. הופעות מוסריות-חברתיות (פורנוגרפיה, זנות, מחלות ונריות).
ורשה, י' כסלו תר"ץ 13 בדצמבר 1929
חוזר מס׳ 9
ג. יחסי האהבה בגדוד). 7. חמר העזר (ספרים, ספרות יפה, שיחה, משפט שיחות פרטיות עם המנהלים).
II. שאלת האהבה.
1. מתי מתעוררת פרובלימה זו? 2. השפעת הסביבה והמקרה בהופעת האהבה אצל הכפירים. 3. יחס המנהל להופעות הבודדות אצל הכפירים, הפעולה הפדגוגית בכוון בטול עובדות אלה ואמצעיה. 4. האהבה בתור פרובלימה חנוכית בשכבה ב'. א. האהבה בתור גורם חיובי ושלילי בהתפתחותו של האיש.
ב. אהבה וחנוך האופי. ג. השקפת עולמו המוסרית של הצעיר והאהבה. 5. האהבה והקואודוקציה. א. השפעת הקואידוקציה המלאה והחלקית על התפתחות יחסי האהבה. 6. תפקיד הסביבה בהתהוות יחסי האהבה בין פרטיה. א. יהס פסיבי או אקטיבי של ההברה. ב. שאלת גלוי הלב. 7. יחס המנהל להופעת האהבה.
א. יחסו להתרחקות מהחברה. ב. יחסו להסתגרות של החניך. ג. יחסו לשטחיות ביחסים ההדיים. ד. יחסו למקרה אהבה נכזבה. 8. היחסים האירוטיים בתור אחד היסודות של תנועת נער (יחסים אירוטיים והשפעתם בהתהוות החברה המתחנכת).
III. הקואדוקציה בשכבות.
1. הקואידוקציה פירושה מה הוא? 2. הקואידקציה מתוך רטרוספקציה הסטורית. 3. מוצא החנוך ההד מיני — הגורמים. 4. השתלשלות המושגים של החנוך החד מיני עד הזרמים החדשים בחנוך. 5. הקיאידוקצ־ה בח־וכנו ומטרותיה.
6. למצבו הפסיכי של הבחור והבחורה בשכבה א'. א. היש הקבלה בהתפתחותם.
7. קואידוקציה מלאה או מוגבלת? 8. הנשקפות סכנות בקואדוקציה מלאה? 9. החיים החברתיים בתור טרנספורמציה של המרץ הפני. 10. תקופת המעבר ושאלת הקיאדוקציה. א. לר,התפתחות הפיסית והאינטלקטואלית של הבחור והבחורה.
ב. השאיפה להתקרבות חד מינית. ג. הסתגרות של הפרט והקואדוקציה המוגבלת.
11. אופי הקואדוקציה בשכבה ב'. א. צורות הקואדוקציה בהתאם לגיל ב. הקו-אדוקציה וחנוך האופי (להשפעת גומלין בין המינים). ג. הקואדוקציה והשאלה המינית (יחסים בריאים ב־ן הבחורים והבחורות — הרחבת המצע לפגישת בין
המינים). 12. הקואודוקציה והשפעתה על אופי החברה. 13. צורות הקואדוקציה
בשכבה ב׳. 14. הבסיס הפסיכולוגי לח:וך חד מיני חלקי בשכבה ב׳ (קבוצה
בגדוד). 15. הבסוס הפסיכולוגי להנוך דו מיני מלא (עדה). 16. אמצעי הקו־
אדוציה בשכבה ב'. א. הפגישה בשיחה כללית השתלמותית תרבותית. ב. הפגישה בשיחה אינטימית פרטית. ג. הפגישה במוסדות עצמיים. ד. הפגישה מחוץ לאספות, ה. ההפלגה, הטיול, השירה והמשחך- 17. תפקיד המנהל.
IV. השתקפות החנוך המיני בעבודה היום יומית.
1. על מה מתכססים החיים המיניים של החניך בשכבה א׳ וב׳. 2. צורות ההיים הארוטיים בשכבה א' וב', 3. היש צורות בטוי למרץ מיני מחוצה לשטח הופעות החיים הארוטיים (תורת פרויד) 4. צורות הבטוי של המרץ המיני בשטח האינטלקטואלי ושיחה, קריאה, הרצאה, עבודה מדעית וכו') 5. צורות הבטוי של המרץ המיני בשטח האסטטי (שירה, התענינות באומנות, תלבשת,ראי נוע. תיאת-רון, מוסיקה, רקוד וציור); 6. צורות הבטוי של המרץ המיני בתנועות.
V. חנוך האופי.
1. הגדרת האופי: א. האופי בתור מורשה, ב. האופי בתור תוצאת גורמים חנוכיים חברתיים; 2. גבולות הפעולה החנוכית ביחס לאופי; 3. גורמי ההשפעה
2
החנוכית: א. משפחה סביבה, ב. בית ספר, ג. רחוב, ד. מנהל, ה. הסביבה החנוכית, הקובע חנוך האופי מקצע בפני עצמו? 5. השתקפותו של חנוך האופי בכל שטחי פעולתנו; 6, האידיאל החנוכי, 7. הצופיות בתור אמצעי ראשי בחנוך האופי. 8. יתר האמצעים לחנוך האופי (שיחה, הגבור, המנהל בתור מופת, העבודה העצמית, בקרת החברה, אטמוספירה חברתית). 9. השתלשלות של הטפוס האידאלי מה "כפיר" עד "לחלוץ" 10. חיוך האופי והרצון. א. בקרת עצמית.
ב. דרכי פתוח הרצון.
VI החנוך העמלני
1. השיטה העמלנית וצורת הגשמתה בפדגוגיקה החדשה (השטה המלתית־
סמלית בהקנית ידיעות, לעומת השטה העמלנית. הגישה האינדיבידואליסטית לעומת הדגשת המומ:ט החברתי המחנך בשטה העמלנית). 2. יסודות החנוך העמלני אצלנו. א. הילד העברי והעבודה. ב. תפקידנו החגוכיים האידיאולוגיים והשטר. העמלנית. ג. פתוח החושים והשתקפותו בעבודה העמלנית. 3. מה הם השנויים אשר הננו מכניסים לצופיות ע"י השיטה העמלנית? 4. השיטה העמלנית והתאמתה לשכבות. 5. השיטה העמלנית בהשתלמות. 6. היש להכניס מקצוע מיוחד של עבודה עמלנית אצל הגורים. א. הקשר בין עבודות יד והעבודה הכללית. 7. הנכונה השטה המקציעיות-צופית בשכבת הכפירים. א. הקורסים למקצעות. ב. הבחינות. ג. ההסתדרות. ד. סמני המקצעות. 8. העמלנות בשכבה ב'. (סדנאות בתור פרוזדור לכיבוש מקצוע). 9. התאמת השיטה העמלנית לחמר העובד והמתלמד. 10. התערוכות בקבוצה בגדוד ובקן.
VII. הסמלים המדרגות והטכסים.
1. הסמל בתור אמצעי חנוני. א. הסמל בבית הספר. ב. הסמל בתנועת הנוער והתפתחותו. 2. תפקיד הסמלים בחנוכנו השתלשלות ערכם. 3. התאמת הסמלים המדרנות והטכסים למציאות היהודית (האם לקשרם במציאות הא"י). 4. המדרגות של הכפיר וערכם. המופת החנוכי: "הכפיר". א. המומנט של הבחינה במדרגה ואישורה. ב. היש להכניס את המדרגה בתור מטרה סופית.
ג. יחם הכפיר לסמנו. 5. מדרגות הצופה וערכם. א. מה מבטא אשור המדרגה השלישית לצופה. ב. הנכונה צורת הבחינה (צורת אישור אחרת). ג. ההבטחה והסימן. 6. הסמלים והתאמתן לשכבות (דגל, גומניה, סמני מדרגות, סמני מקצעות התלבושת השומרית. 7. הטכסים החוקים והמנהגים והתאמתן לעכבות.
VIII. פתוח החרשים רחסרן הגרף.
1. תפיסתנו הטאורטית של השאלה הנ"ל והמצב למעשה.
2. הצופיות ופתוח החושים וחסון הגוף. 3. אמצעי הפעולה. א. אספורט והתעמלות. א. משחקים (משחקים לפתוח החושים, משחקי תנועה, ציפיים), 4. לתפיסת המשחק בפדגוגיקה החדשה. 5. התפקיד החנוכי של האמצעים. א. הביסוס הפסיכולוגי של המשחק. ב. השפעת האספורט בחנוך האופי. ג. תפקיד המנהל במשחק.
IX. ההשתלמות והיקיפה בשכבה א׳
1. ההשתלמות בחנוכנו. 2. האופי התאורי של המדע בשכבה א׳. 3. מצבו הפסיכי של הילד ומדת יכלתו לקליטת ידיעות. 4. מה הוא קנה המדה בקביעת התכנית: התענינותו של הכפיר או דעתו של המנהל 5. היקיפה של ההשתלמות. 6. היש קשר בין העבודה ההשתלמותית בשכבה א׳ ובין הפעולה החנוכית בשטחים אחרים.
3
Zydu Skautu Organizacija "Hasomer-Hacair" Leidinys.
KARO CENZIJROS LEISTA.
- ZYDU SKAUTYBES ESME -
למהותו של "השומר הצעיר"
[מתוך דברי נ. ביסטריצקי בחוברת "על תנועת הנוער העברי".]
בצרוף דו"ח מעבודת הסתדרות "השומר הצעיר" בליטא.
*
הוצאת ההנהגה הראשית של "השומר-הצעיר" בליטא
קובנה, ערב חנוכה התרפ"ט-
י.ג.
להתפתחותנו♦
(שרטוטים)
אחת היא הדרך שבה הלכו והתפתחו הסתדרויות "השומר הצעיר"׳ אם כי שונים התנאים בה קמו וגדלו.
הסתדרותנו בליטא׳ צעירה אמנם מאחיותיה בארצות אחרות ואף על פי כן תופסת היא כבר מתום ניכר וחשוב במשפחת "השומר הצעיר" העולמית•
פה בליטא היו התנאים להתפתחותנו הרבה יותר נוחים מאשר באיזו ארץ אחרת שהיא. פטורים היינו מהמלחמה העקשנית בהתבוללות האוכלת בארצות אחרות את הנוער העברי בכל פה׳ בעוד אשר הסתדרויות רבות של "השומר הצעיר" התנסו בה׳ במלחמה זו׳ והשקיעו בה הרבה מרץ וכחות.
אולם יש בשאננות הצבורית הזו גם מן השלילה׳ היה זמן וסמכנו יותר מדי על הכלל: "זכה מלאכתו נעשה על ידי אחרים"׳ יותר מדי זמן סמוכים היינו על שולחנו של בית־הספר ונשקפה לנו סכנת ההתמנות עוד בחתולינו. ועוד דבר היה בעוכרינו: בתחלה העלינו למדרגת אידיאולוגיה את את הצופיות שהיא בעצם רק שיטה חנוכית. אז לא היתד. עוד להסתדרות תעודה מסוימת, במקום רעיון מרכזי היו פרורי מחשבות. המומנטים החלוציים והסוציאליים עוד טרם התאזרחו אז בהסתדרותנו. חיינו חיי שעה׳ נהנינו מזיו העולם ולא הכנסנו את ראשנו בעול מפעל־חיים. ובינתים גדלנו. החיים לא פסחו גם עלינו. מציאות העם טפחה על פנינו׳ נתעוררה בנו ההכרה׳ כי אי אפשר להמשיך ככה. כחוט השני עבר הרעיון: צריכים אנו להגאל ולחדש את עצמנו עד השורש, התחילה התסיסה החלוצית במדעו והשתפכה שירת העבודה. התכוננו למהפכות, לקרבנות׳ אך על כל זה נבוכים עוד קסמי־דומנטיקה.
המטרה התבהרה׳ אך ממעשי ההגשמה היינו עוד רחוקים• והנה בא היום
שהפצנו לגבש את תכננו החדש בצורות חיים חדשות. מימת חדשה אמרנו ליצור׳ יחסים חדשים בין אדם לרעהו׳ את תרבות הנוער. נוצרה קביצת השומרים הראשונה׳ שיצאה בקיץ תרפ"ה להכשרה. מאז מצאנו את דרך האמת׳ דרך התנועה העולמית של רבבות בחורים ובחורות מישראל׳ דרך ההגשמה והעבידה׳ דרך העולה לעם־ישראל עובד באדץ־ישראל עובדת. גדל רצוננו להשתרש בקרקע הישראלית ולינוק ממעינותיה. ההתעמקות ביהדות ונכסיה הרוחניים עומדת במרכז הכשרתנו הרוחנית. גם עמדתנו החברתית התבררה והתלבנה. נשארנו נאמנים לעצמנו. יש מפלגות חפצו לפרוש את כנפיהן עלינו׳ אך אין דרבנו כדרך המפלגה. אנו דורשים את כל האדם׳ אנו שונאים את ההפרזה ואת הסתירה בין הדבור והמעשה.
אנו מואסים בחיים המתנונים של המשפחה היהודית בזמננו׳ חיי מותרות וריקות׳ עסקי בצע ובעל־ביתיות למורת רוח לנו. לחדש את חיינו חדוש תוכן וצורה רוצים אנו ועל כן ססמתנו היא: חיי קבוץ שומרי עובד בארץ־ישראל העובדת.
זיקתנו לתנועת העבודה בארץ ולתנועה השומרית העולמית חזקה בשנים האחרונות. קרועה היתה ליטא לרגלי מצבה׳ המיוחד משתי נקודות האש של תנועתנו השומרית: פולניה וגליציה מצד אחד׳ רוסיה מצד שני. השתתפות שומרי ארץ־ישראל בעבודתנו הגבירה בנו את ההרגשה׳ שהנני רק חלק זעיר של מחנה שומרי עצום׳ לוחם ויוצר.
נסיוננו החנוכי - זהו פרק מענין בפני עצמו. חשבנו פעם שיש להכניס במסגרת עבודתנו החניכית תכנית של הכרת עולם ומלואו׳ אולם כעת מצטינת שמתנו בצמצומה׳ עמקה וגרעיניותה.
נסיון חנוכי רב ערך נעשה כעת בשכבתנו הראשונה, רוצים אנו לרקום את כל עבודתנו בה ברקמת עבריות - עתיקה. "בני מדבר" כזה הוא שמה של שכבתנו הראשונה׳
טרגי הוא גורל שכבתנו השלישית. שכבת המגשימים. טרם בשלו הפרות הראשונים של הכשרתנו החלוצית וננעלו שערי הארץ. הסתדרותנו לא זכתה עדין להעלות כיחידה שלמה אף קבוצה של שומרים. רק יחידים עלו. וכעת עם בא העליה החלוצית החדשה קנינו שאנשינו. לאחר גלגולים והרפתקאות שונים, יעלו ויניחו את היסוד הראשון לקבוצנו בארץ. אילם שוב אכזבה. יד הקצוצים היתה בנו׳ מחמשה־עשר עולים יעלו רק ששה! ההתמרמרות גוברת׳ הפרט התוסס לקראת ההגשמה עומד נבוך גם הוא׳ כי מהי ההגשמה בלי עליהן!
הסר העליה משפיע גם כן על גדול מספר אנשינו בהכשרה החלוצית. התרבותם היתה אטית, אולם בטוחה. המשבר בארץ ונעילת־ שעריה לא הביא את אנושינו לידי כשלון. התכונה לקראת עונת ההכשרה החדשה היא רבה׳ מי יתן ויבואו ימי העליה המקוה, אז תגדל גם ההתפרצות להכשרת ולעליה. -
יש אפשרויות רבות לגדול הסתדרותנו ולעמקת ערכיה׳ אולם חסרים מנהלים אחראיים יש עוד די קרקע בתולה.
בשנים הראשונות לקיומו׳ ראה "השומר הצעיר" את עצמו כתנועת־גוער חפשית היינו: תנועה המיועדת ליצור אישיית מוסרית ואיסתיטית נעלה׳ סתם טפוס של "אדם יפה"׳ מבלי להטיל על חניכיה את כל כבדו של אידיאל לאומי. תרבותי מוצק. הערכין הלאומיים והציונות וארץ־ישראל היו אז ב"השומר הצעיר" יותר בבחינת דברים סוביקטיביים של הפרט׳ מין הוספה לערכו האנושי שבו מכאן נבע גם אותו הרפיון בחנוך הצבורי בכלל׳ והלאומי הארצי־ישראלי בפרט׳ של אנשי "השומר הצעיר"׳ שגרם לשומרים הראשונים קושיים הרבה בהסתגלותם ההירואית למציאות מסוימת: לאומית׳ ציונית׳ ארצי־ישראלית.
והנה בשנים האחרונות בא שנוי כביר ב"השומר הצעיר"׳ במהות התנועה ובדרכיה. "השומר הצעיר" מתחיל מתגבר בהתאמצות גדולה על המסורת של תנועת־נוער חפשית׳ שחניכיה המחוננים במדות מוסריות ואיסתיטיות נעלות׳ רשאים לילך לאשר ילכו׳ ולבנות את חייהם כאשר יעלה בדעתם. "השומר הצעיר"" נשאר אמנם תנועה הבנויה׳ ככל תנועת־נוער חפשית באירופה׳ על היסוד של "תרבות־הנוער". (ו"תרבות־הנוער" משמעותה היא: בנגוד לדעות המקובלות בחברה של היום׳ וגם המפלגות הסוציאליסטיות בכלל זה׳ הרואה את האימוציונליות של הנעורים רק כתקופת מעבר של חלומות׳ ואינן מודות בזה שאפשר לשמור על "חלומות הנעורים" גם בגיל העמידה של הפרט ובחיים האוביקטיביים של חברת הבוגרים; - בנגוד לדעות האלה אומרת תנועת־נוער האמתית׳ כי ע"י טפוח והדרכה וחנוך מתאים אפשר לשמור על כחות הנעורים של הפרט בתור קולטורה שהיא תורכב אח"כ, ע"י חניכי תנועות הנוער׳ על החיים האוביקטיביים׳ של החברה׳ ותכניס אתה מהפכה גדולה חנוכית ותרבותית׳ בחיי הפרט והצבור.) ובכן, "השומר הצעיר" נשאר נאמן׳ ככל תנועת נוער אמתית לעצם המושג של "תרבות־הנוער"׳ שהוא מטפחה באמצעים ובשיטות החנוכיים המיוחדים לו׳ ורוצה להבטיח בדרך זו לאומה ולארץ את הטפוס הרצוי ביותר של האדם - היהודי החדש. ואולם ביחד עם זה הולך "השומר הצעיר" ונעשה תנועת־נוער בעלת פרצוף לאומי־חברותי מסוים׳ הסוללת לפני חניכיה דרך אך אחת ויחידה: הציונות - בעם׳ הגשמה פרטית׳ חלוצית־קביצית׳ בארץ־ישראל. וכיאות לתנועת־נוער אמתית׳ שהיא כולה מהפכנית אמתית׳ פנימית בלי פשרנות׳ התחיל "השומר הצעיר" לילך בדרכו החדשה בעקביות מוחלטת׳ מבלי לנטות ימינה או שמאלה. היות ו"השומר הצעיר" אינו מפלגה׳ הגוזרת רק על השקפותיו של החבר שלה׳ מבלי להטיל עולה על חייו הפרטיים׳ - כי אם הסתדרות חנוכית, המחנכת את חניכה להגשמה מלאה של כל ערכי החיים החדשים - הלאומיים והציוניים והאנושיים׳
3
על כן ברור, כי בדרך החדשה של "השומר הצעיר"- דרך של הסתדרות ציונית חלוצית, עתידים לעזוב את ההסתדרות כל אלה, שאינם עולים ארצה לחיות חיי עבודה בקבוץ ה שומרי.
בהתאם לאותו השנוי הגדול, שנתהווה בעצם ההשקפה על התפקיד ההיסטורי של "השומר הצעיר" בישראל, בא השנוי גם בשיטת העבודה של ההסתדרות. חנוכו של "השומר הצעיר", שהיו מרובים בו קודם־לכן, בתקופת ה"חופש", היסודות האידיאליים, או, יותר נכון, הערטילאיים, הסוביקטיביים -הולכים וגוברים בו עתה יסודות החינוך הריאלי. במין מסירות, שרק הנוער מוכשר לה, עושים מנהלי ההסתדרות את כל אשר לאל ידם בכדי לחשל את חניכיהם בדרכם הקשה, בתור חלוצים לעם ולארץ. "השומר הצעיר" מזיין עתה את אנשיו בכל היסודות של הכרת היהדות; הוא מלמדם להביט נכוחה בעיני המציאות היהודית והציונית, הקשה בכדי שהללו לא יכשלי ולא ירתעו לאחור, בשעה שיראו פנים אל פנים את כל עומק הירידה מסבת ההתבוללות בעם ואת כל הקושיים שבהגשמת הגאולה. לתכלית זו משמשים ב"השומר הצעיר" ידיעת העברית, הכרת תרבות האומה ומציאות היהודי בגולה, למוד תנאי החיים העבודה בא"י, העבידה המעשית בעד הקרנות, והעיקר מצוות ומצוות של הגשמה פרטית בכל - כל אותם היסודות של ציונות ממשית, ציונות של הוי.
כך הולכת תנועתנו, התנועה ה"אידיאליסטית" ונהפכת בכה האינסטינקט של אידיאה חנוכית לתנועה ריאליסטית ביותר, לא במובן ה"ריאליזמוס" המקובל של ראית הדברים שעל גבי השטחים, כי אם במובן של תנועה שיש לה, כדרך שיש לכל רעיון פידגוגי מחויב־המציאות, אידיאל ברור ודידקטיקה נכונה, המתרקמת מתוך ובתוך הרקמה של מציאות היסטורית מסוימת.
. את כל גודל המהפכה הזו, ש"השומר הצעיר" נזקק לה בשנים האחרונות,
קשה להעריך. משמעותה של אותה מהפכה היא: הצלת תנועת הנוער העברי בשביל העם והציונות. לא פחות ולא יותר. כי מזיגה יחידה במינה זו של "תרבות נוער", במלוא מובנו של מושג זה, עם חנוך ריאליסטי, לאומי־חברותי -היא המלה החדשה, רבת המשקל, אשר "השומר הצעיר" העברי, הציוגי, מגיד בתולדות "תנועת־הנוער החפשית" שבעולם הנאור. ודרך זו של שמירה קפדנית על כל ערכי הנעורים, לא בשביל מין טפוס ערטילאי של "בן־אדם יפה ונעלה" כי אם בשביל בנין החברה עברית בארץ־העברים, ובשביל חנוך הדורות הבאים ביהדות,- דרכים אלה הם ורק הם הולמים את תנועת הנוער בתוך עם כעמנו ובתוך מציאות היסתורית במציאותנו, רק בדרכים האלה, שהן אמנם קשות ביותר, יתכן לשמור על מיטב הנוער העברי הצמא לגאולה אנושית־לאומית, שכחותיו המחונכים לא יתנדפו לכל רוח ולא ילכו שולל אחרי כל חזון של "אנושות" ערטילאית ואחר כל התבוללות אחרת מאותו סוג, כי אם ישקיעו עצמם, לפי דרכם, בבנין עם, ארץ, חברה. 4
אכן׳ הדרבים האלה׳ אשר "השומר הצעיר" הולך בהן בשנים האחרונות קשות הן׳ וגם שטנים רוקדים בהן. כי׳ בין כה וכה׳ מתוך דרישה קנאית, טבעית להגשה חלוצית מלאה׳ הולכים ונפסדים כמה וכמה כהות אנושיים טובים׳ שאין הם רוצים׳ או שאינם יכולים׳ להיות חלוצים. אי לזאת נראים הדברים כי "השומר הצעיר", בתביעותיו הקיצוניות, כאלו בא לבזבז את כחות הנוער שלנו, ונמצא שהוא בבחינת "מותרות" בשביל עם דל כעמנו. ובכלל, אותה ההתאמצות, אשר שום גוף צבורי אחר בישראל ובציונות לא נתנסה בה למזג את "תרבות הנוער" עם חנוך ריאליסטי־שבריאליסטי, - התאמצות זו, מלבד שהיא עולה בכתות הרבה להסתדרות ומטילה קרבנות הרבה של בעלי־מזג חלשים, הרי גם סכנות שונות כרוכות אחריה.
אך, אם יש כאן בזבוז, הריהו הכרחי. ואפשר אין זה אלא בזבוז למראית־
עין. כי על חשבון הכמות הנפסדת משתכרת האיכות. לא דק אותו הטפוס של הציוני בגולה ושל החלוץ בארץ, אשר "השומר הצעיר" יוצר אותו על חשבון הכמות, כי אס גם אותם ערכי החנוך של "השומר הצעיר", המהווים ניצנים של הוי לאומי בגולה, במקום שהמשפחה ובית־הספר העברים אין בכחם להולידם, וחברה בעלת תרבות גבוהה, תרבות ־ עבודה בלתי־מפלגתיתי בארץ־ישראל.
ועוד, הרשות ניתנה להניח, כי אותם הכחות המעולים, חניכי "השומר הצעיר", שאלנם משקיעים עצמם בכנין החברה השומרית בארץ, עתידים במרוצת הזמן, בכל צירה שהיא להעשיר את היהדות ואת הציונות לפי דרכם, ומי יודע אם היהדות לא תכיר תודה ל"השומר הצעיר" גם בעד "פירורים" אלה, הנופלים מעל שולחנו החנוכי של זה. מכל מקום, יש כאן בזבוז שגם הטבע נוהג בו בשעה, שהוא בא ליצור אכסמפלאר יותר מושלם יבן ערך; ואף ההיסטוריה אוחזת בו בשעה שהיא יוצרת ערכין בעלי משקל מיוחד, ערכי תרבות וגזע, בשביל עם ואדם.
אגו מולנו, גם הבלתי־מפלגתיים בתוכנו, מכירים בעצם רק מדה אחת שבה אנו מודדים את התופעות החברותיות, והיא: מדת המפלגתיות הבנויה כולה על פשרונות חברותית ותרבותית, על כן, מוזרה בעינינו התביעה הקנאית אשר ב"השומר הצעיר". וסכנה יתרה אנו רואים ב"קבוציות", שהיא נעשתה יסוד בלתי־נפרד של החנוך והאידיאלוגיה השומרית בתקופה האחרונה, ה"ריאליסטית" היתכן לקשר תנועת־נוער גדולה לצורת התישבות אחת, שהיא הקבוץ; ועוד בצורה המפקופקת ביותר מכמה בחינות. ואמנם, אין להעלים את האמת. כי אותה הקנאות ה"קבוצית" של "השומר הצעיר", כפי שרגילים לכנות אותה. סכנה בה אכן, גם סכנה זו אינה אלא חלק של אותה הסכנה הכללית, הכלולה, כאמור, בעצם מהותו הפטאלית והתפתחותו ההיסטורית ההכרחית של "השומר הצעיר"; וההסברה, שניתר. לעיל, צריכה להספיק בדרך־כלל גם לפרובלימטיקה של
5
ה"קבוציות" כי אין ה"קבוץ" ב"השומר הצעיר" מה שהוא בהשקפה מפלגתית זו או אחרת [זהו, אגב׳ ההבדל המכריע בין ה"קבוציות" השומרית ובין התנועה הקבוצית בארץ בכלל]. הוא אינו אך ורק צורת־ההיתישבות! אלא צורות חנוך של דור - או, ביתר דיוק. - של הדורות הבאים בישראל. מי אשר ויבין למהותו של "השומר הצעיר" ולתפקידו בעם, יבין גם ש"הקבוץ" הוא נשמת התנועה הזו, הדידקטיקה של האידיאה החנובית.
מהו ההבדל בין "השומר הצעיר" ויתר הגופים החברותיים המחנכים את העם לציון? ב"השומר הצעיר" מתגשמת ביותר הציונות בתור תנועת תחיה בעם, לאמור: תנועה, שנועדה לשמור על הגזע הישראלי בכחה של א"י הבנויה. "השומר הצעיר". בחנוכו הציוני, השיג את המדד, הגדולה ביותר של קונקרטיזציה. כל הקושי של השתרשות הציונות בעם הוא בזה, שהציונות נשארת אידיאה ערטילאית, מין השקפה מדינית או מפעל התישבותי בלבד, ואין היא חודרת, במרה מספקת, בצורה של ערכין ממשיים, לתוך חיי יום־יום של היהודי; ובפרט, קשה, ואולי גם אי־אפשר הוא, למשוך את הנוער, החסר הוי לאומי, לאידיאה ערטילאית, שאינה באה למלא את החלל הריק שנתהווה בחיי יום־יום של העם ע"י ההתבוללות. ציונות, המושכת אליה את הדורות הצעירים בישראל, עתידה להיות רק ציונות זו, שתדע להפוך את הגרעין הארצי ישראלי שבה להוי לאומי חדש למסורת גזעית מחודשת, שכל היהדות בתפוצותיה השונות נהנית ממנה בחיי יום-יום ומתחנכת לאורה. זוהי הקונקרטיזציה של הציונות, שהיא שאלת השאלות של התעמולה והחנוך הציוני, ודע: בכל מקום בגולה שאתה מוצא התחלה של קונקרטיזציה זו - לדוגמא. את רעיון החלוציות ואת החנוך החלוצי - שם תמצא גם ציונות ממשית המקיימת עצמה במצוות מעשיות. "השומר הצעיר", יותר מכל שאר הגופים בציונות, הולך ומשיג, לא באיזה כח־מסתורין שבו כי אם בכח האינסטינקט החנוכי והמעשה החנוכי, את הסוד הזה של הפיכת הציונות להתחלה רכה של יהדות חדשה. הציונות משמשת בשביל "השומר הצעיר", למעשה ולא להלכה, כח־בראשית, היא לרתק שוב את הפרט הישראלי, שנשאר כחוליה בודדת משלשלת שנתפרקה, לקולקטיביות חדשה, לגזע, מכאן נשמת הקולקטיביזמוס המיוחד ל"שומר הצעיר", אין זה קולקטיביזמוס הבא כעיקר מפלגתי, כהשקפה אידיאולוגית. הקולקטיביזמוס של "השומר הצעיר" הוא עצם הציונות. המובנת לא בתור השקפה פוליטית או מפעל ישובי בלבד, כי אם בתור תכונה גזעית. ה"קבוץ". שהחנוך השומרי. מתחנך ליראתו מנעוריו, בקבוצות ובגדודים הצופיים וכדומה, הוא בהבנת "השומר הצעור", מושג של חברה ישראלית חדשה, הנבנית בכחה של הציונות העובדת. ה"קבוציות, במובן זה באה לברוא מסביב לפרט את הסביבה הלאומית־החברותית, שהיהודי חסר אותה בדור זה. היא מתכוונת ליתן לאדם הצעיר את מעט מזונות הגזעיים, אשר המשפחה ובית־הספר והקהלה בישראל שוב אינם עומדים עליהם כיום הזה. וכך היא משמשת התרופה הבדוקה ביותר
6
לנגד הרם התבוללות, אשר הציונות הערטילאית אין בכחה להלחם בה. ש"השומר הצעיר" הצליח ומצליח ביותר במלחמה הקשה עם הטמיעה המכרסמת בכל כה את שרשי המשפחה היהודית, דבר זה קשה להכחיש. ואץ ספק, כי הצלחה זו. היקרה לנו מכל יקר. באה לו ל"שומד הצעיר" דוקא מיסוד הקבוציות שבו, מזה שהוא מצא את הסוד להתלכדות הפרטים לגופים אורגניים, למין "עדות". חמבטיחים לאדם הצעיר בישראל׳ בדורות הקשים של מעבר מתרבות לאומית עתיקה לתרבות לאומית חדשה, את השמירה על אפיו בתור בן של גזע מסוים ועל מעט ערכין מקוריים של חיי אומה וחברה.
אין, איפא, לקבול על ה"קבוציות" שב"שומר הצעיר" מבלי לשלול את עצם התנועה הזו־ והקובל על "עודף" של "קבוציות", עליו להבין כי לא "עודף" יש כאן, כי אם צורה ההולמת את התוכן, שעם הרם הצורה. אפילו בחלקה הקטן. מתנדף גם התוכן.
אמנם, במדד, שה"קבוציות" קשורה ב"קבוץ", לאמור בצורת התישבות מסוימת בארץ־־ישראל, קיימת סכנה, או סכנות שתים: א) אם הקבוץ יתקים ויתפתח באין מפריע, הרי לא יוכל לשמש אף פעם צורת־התישבות להמונים ויצא אם־כן, שרק המועט בין חניכי "השומר הצעיר" יוכל להמשיך את חייו בצורות קולקטיביות בארץ־ישראל, ב) כל פגיעה, אשר המציאות בארץ תפגע בצורת התישבות זו, עלולה לסכן את כל התנועה החנוכית בגולה. ואך, מכיון שמצאנו כי האידיאה החנוכית של "השומר הצעיר" וה"קבוציות" הם היינו הך וממילא אין להפריד ביניהם, לא נשאר לנו אלא להניח: א) אלה מחניכי "השומר הצעיר" שלא, יכנסו לקבוצים, עליהם חלים הדברים שנאמרו לעיל כלפי אלה, שלא יצטרפו למחנה החלוצים.) עתידות היהדות והציונות לנצל את הכהות המחונכים האלה בדרך אחרת. ב) ציונות וא"י, שלא יוכלו להבטיח לדורות הצעירים בישראל, בין יתר צורות החיים בארץ, גם את הצורות הקבוציות, ודאי שהן עתידות להפסיד ח"ו חלק חשוב ממיטב הנוער, המחפש בציונות ובא"י את הפתרון לכל היקף חייו הלאומיים והאנושיים; וכמו שלא יתכן שנכנע לפני השקפה ליקוידטורית שהיא, הבאה לצמצם את רמת הציונות ואפשרויותיה, כן לא יתכן שנקבל עלינו את מדות ההשקפה הליקוידטורית גם בשאלת הקבוץ והחנוך הקבוצי) וכמו שאנו מקבלים את הציונות עם כל הפרובלימטיקה שבה ואת ארץ־ישראל עם כל הקושיים שבה, כן עלינו לקבל גם את הפרובלימטיקה ואת הקישיים הכרוכים בקבוץ, מכיון שיש חלק גדול בנוער שלנו - ואולי החלק המכריע במובן של תרבות ציונית - שלא יבוא אלינו אלא דרך ה"קבוציות".
כמובן, המדובר הוא על חלק מהנוער, כי לא יתכן לקיים בכלל תנועת נוער בציונות אך ורק על יסוד ה"קבוציות", הקשורה בהכרח ב"קבוץ" בתור צורת־התישבות. על כן ברור, כי אין "השומר הצעיר", לפי תכונתו
7
היסודית, יכול וצריך להקיף אה כל המוני הנועד העברי. מדרכו של "־השומר הצעיר" הוא ליצור ערכין ושיטות חנוך לחלק ־השגב "בעם ובציונות, ולאו דוקא ההמונים. ובמדד, שב"השומר הצעיד" גוברת ההכרה, כי יש ויש מקום בהנוער הציוני של היום גם לחלקים, המתחנכים לחלוציות בלי קשר הכרחי ב"קבוץ", במדד, זו אנו נצלים מסכנת הדוגמטיות היתדה, שהיתה יכולה לעמוד כשטן בדרך ישל כבוש המוני הנוער היהודי ע"י הציונות.
כחו של "השומר הצעיר"-בשיטת החנוך המעובדת על יסוד של נסיון רביגוונים של כמה שנים, ושיש לה כבר מסורת משלה. "השומר הצעיר" אינו נזקק לאדם שלו באופן ארעי ושטחי, כדרך המפלגה, שגם חנוכה אינו אלא חנוך הבא לשם תעמולה. "השומר הצעיר", על הרוב, מקבל לרשותו את חניכו כשזה עודנו נער, או מכל־מקום, עידנו רך בשנים, והוא מטפל בו טפו ליסודי, שיטתי והדרגתי. בהתאם לפסיחולוגיה המיוחדת של הנוער בכלל ולצרכי הגיל [חנוך עפ"י שלש שכבות, שהשיטה בכל אחת מהן בנויה -על התכונות, הפסיכולוגיות ופיסילוגיות המיוחדת לאותו הגיל]. החנוך מספק, עד כמה שאפשר, את כל צרכיו השונים של החניך הצעיר, הרגשיים והשכליים, את מדותיו המוסריות והאסתיטיות, ואת תביעותיו האנושיות והלאומיות גם יחד, באופן שכל אישיותו של החניך ניתנת להשפעה בלתי־פוסקת, מעמיקה מאד, מצד ההסתדרות החנוכית. בהתאם לתכונתו של הצעיר, שאמו מקבל שום השפעה מעמיקה אלא במקום שנימנה לו הסביבה האמוציונלית המתאימה. יוצר "השומר-הצעיר" לחניכיו, בקבוצות ובגדודים הצופיים את היסודות האמוציונליים שבחיי המשפחה ביחד עם ההבנה הגמורה לצרכיו המיוחדים של הצעיר מצד רע קשיש ממנו מנהל הקבוצה, המטפל בו, באישיותו ובהתפתחותו, מתוך סימפטיה, ולא כדרך רוב המורים וההורים המטילים את מרותם על בניהם והניכיהם; כך מספקת ההסתדרות את הצורך בחמימות שבחיי משפחה ביחד את הצורך ברע־מדריך. ותביעתו של הצעיר לסימבוליקה, המשפרת את החיים ומגלה את סודותיהם בבל היופי הנשגב שבהם, - תביעה זו, שהיא אולי אופיונית ביותר לגיל הנעורים, ניתן לה ספוק ב"השומר הצעיר" על ידי החנוך הצופי, שהוא עיקר גדול בשיטת התנוך השומרית. הצופיות ב"השומר הצעיר" הוא פרק רב־ענין, מן הראוי היה שילמדו חמנו גם מדריכי הנוער אצלנו, גם בית־הספר העברי בארץ ובגולה. הצופיות מושכת את לבו של החנוך הרך וקושרת אותו בחבלי קסם להסתדרות; היא שומרת על ערכי התנועה שלא יצטמקו ולא יהפכו לעיקרים יבשים ועל רעננותו הרגשית והשכלית של החניך שלא יעשה הטפוס של אדם מפלגתי, המצוי כ"ב בישראל; והיא גם מהוה את יסוד המסורת החזקה בהסתדרות, מסורת שהיא יקרת־מציאות כ"ב בחיינו המתפוררים והולכים. ואולם עיקר החדוש שבצופיות השומרית, לעומת הצופיות המקובלת בעולם והמופיעה פה ועם גם אצלנו, היא המזיגה של היסודות הצופיים והאדיאלים החברותיים: היינו, מה ש"השומר הצעיר" ידע לשמור על
8
החנוך הצופי כעל כלי, המתמלא בלי הרף תוכן חנוכי, מוצק ומעשי, של יהדות וציונות וחלוצית. תוכן חלוצי, בעל אידיאלים חברותיים, בתוך כלי של חנוך צופי מגובש - זהו חזיון יחיד במינו, אשר "השומר הצעיר" הגיע אליו במרוצת התפתחותו, אם גם מתוך קושיים וכשלונות והתלבטות רבה, באופן שהציפיות השומרית מחזיקה בתוכה את היסודות העמלניים, ההכרחיים בשביל תנועה הדוגלת בשם מהפכה בכח העבודה, ושהם, היסודות העמלניים הראשונים מסתיימים ומשתלמים אח"כ בהכשרה המלאה לקראת חיי פועל בארץ־ישראל. ה"קן" השומרי (כך הוא שם ההסתדרות המקומית) נותן, איפוא, לחניכיו מהיסודות של חיי־המשפחה, של חברת־ילדים חפשית ועל בית־ספר עמלני, של רעית ושל התפתחות מוסרית ושכלית בחברת רעים, ב"קן" ימצא החניך את אשר יחסר לו לישראלי, בדור הזה במשפחה ובבית־הספד ובחברה-היהודית: מזיגה טבעית של אנושיות ויהדות, של יהדות וארצי־ישראליות; פתוח הרגש המתפתח להכרה ומסתיים באידיאולוגיה; ניצנים של מסורת חדשה וסמבוליקה חברותית - זמר ורקוד וחג לאומי וטכס רב"חשיבות, לא יפלא, איפוא, הדבר שחיי ה"קן" נעשים לחניך מכריעים וקטיגוריים, במובן של צבור טבעי ורצוי, ונוצרת ממילא אותה משמעת פנימית חזקה, ויקרה, הבנויה על יסוד סמפטיה וההשתעבדות מתוך רצון לדעת הקהל הרצוי. כך, בדרך זו, מורכבת ופשוטה כזאת של חנוך הבנוי כולו, מן המסד ועד הטפחות, בכח של רעיון מרכזי אחד המסתעף ומקיף את חיי האדם במלואם, משיג "השומר הצעיר" ביתר הצלחה את שכולנו מתחבטים בה: ליצור מחדש טפוס שד יהודי המתקיים בכח של "מצוות". לא לחנם נעשים ה"קנים" של "השומר הצעיר" בכל מקום מעין איים של חברה יהודית מיוחדת במינה; שם תמצא את ההבראיזציה הקנאית, או לפחות את השאיפה הכנה להבראיזציה, כמדה שלא תמצא אותה כשום מקום אחר בגולה; שם תמצא לפעמים גם התחלות של הוי עברי (זמר ונשף והצגה וספר עברי ועתון ושיחה וכדומה), באופן שהשפה כאן נעשית יותר משפת־דבור, כי אם הולכת והופכת לשפת תרבות וערכי חיים; שם תמצא את הקנאות היתרה לעברית בתור שפת ההורה בגולה. ושל בית־הספר העברי בתור נושא התחיה הזו; שם תמצא בכל שעה את מחנה הנאמנים. העומדים לרשות כל מפעל תרבותי וחנוכי עברי וכל מפעל ארצי־הישראלי, שם נעשתה הקרן הקיימת סמל מעשי של התחיה העברית והעבודה לטובתה עומדת במרכז החנוך והמעשים, ואחרון, אחרון, שם הצליח ההוי הארצי־ישראלי, שאינו ניתן כמעט לתרגום לשפת חיי־הגולה. להכות שרשים מעמיקים, ואין לך מקום היום בציונות שבגולה, אשר ארץ־ישראל בתור הוי חברותי־תרבותי, תהיה מורגשת בו כ"כ בממשותה הבלתי־אמצעית, כמו בה"קן" השומר.
קצורו של דבר: כאן ניתנת לפננו בזעיר אנפין התחלה לפתרון אותן הפרובלימות הנוקבות עד התהום של תעמולה וחנוך העם, אשר הציונות מתלבטת
9
שהפצנו לגבש את תכננו החדש בצורות חיים חדשות. תרבות חדשה אמרנו ליצור, יחסים חדשים בין אדם לרעתו, את חרבות הנוער. נוצרה קביצת השומרים הראשונה, שיצאה בקיץ תרפ"ה להכשרה. מאז מצאנו את דרך האמת, דרך התנועה העולמית של רבבות בחורים ובחורות מישראל, דרך ההגשמה והעבודה, דרך העולה לעם־ישראל עובד בארץ־ישראל עובדת. גדל רצוננו להשתרש בקרקע הישראלית ולינוק ממעינותיה. ההתעמקות ביהדות ונכסיה הרוחניים עומדת במרכז הכשרתנו הרוחנית. גם עמדתנו החברתית התבררה והתלבנה. נשארנו נאמנים לעצמנו. יש מפלגות חפצו לפרוש את כנפיהן עלינו, אך אין דרכנו כדרך המפלגה. אנו דורשים את כל האדם, אנו שונאים את ההפרזה ואת הסתירה בין הדבור והמעשה.
אנו מואסים בחיים המתנונים של המשפחה היהודית בזמננו, חיי מותרות וריקות, עסקי בצע ובעל־ביתיות למורת רוח לנו. לחדש את חיינו חדוש תוכן וצורה רוצים אנו ועל כן ססמתנו היא: חיי קבוץ שומרי עובד בארץ־ישראל העובדת.
זיקתנו לתנועת העבודה בארץ ולתנועה השומרית העולמית חזקה בשנים האחרונות. קרועה היתה ליטא לרגלי מצבה, המיוחד משתי נקודות האש של תנועתנו השומרית: פולניה וגליציה מצד אחד, רוסיה מצד שני. השתתפות שומרי ארץ־ישראל בעבודתנו הגבירה בנו את ההרגשה, שחנני רק חלק זעיר של מחנה שומרי עצום, לוחם ויוצר.
נסיוננו החנוכי - זהו פרק מענין בפני עצמו. חשבנו פעם שיש להכניס במסגרת עבודתנו החנוכית תכנית של הכרח עולם ומלואו, אולם כעת מצטינת שטתנו בצמצומה, עמקה וגרעיניותה.
נסיון חנוכי רב ערך נעשה כעת בשכבתנו הראשויה, רוצים אנו לרקום את כל עבודתנו בה ברקמת עבריות - עתיקה. "בני מדבר" כזד, הוא שמה של שכבתנו הראשונה,
טרגי הוא גורל שכבתנו השלישית. שכבת המגשימים. טרם בשלו הפרות הראשונים של הכשרתנו החלוצית וננעלו שערי הארץ. הסתדרותנו לא זכתה עדין להעלות כיחידה שלמח אף קבוצה של שומרים. רק יחידים עלו. וכעת עם בא העליה החלוצית החדשה קנינו שאנשינו. לאחר גלגולים והרפתקאות שונים, יעלו ויניחו את היסוד הראשון לקבוצנו בארץ. אולם שוב אכזבה. יד הקצוצים היתה בנו, מחמשה־עשר עולים יעלו רק ששה! ההתמרמרות גוברת, הפרט התוסס לקראת ההגשמה עומד נבוך גם הוא, כי מהי ההגשמה בלי עליה?!
חסר העליה משפיע גם כן על גדול מספר אנשינו בהכשרה החלוצית. התרבותם היתה הטית, אולם בטוחה. המשבר בארץ ונעילת שעריה לא הביא את אנושינו לידי כשלון. התכונה לקראת עונת ההכשרה החדשה היא רבה, מי יתן ויבואו ימי העליה המקוה, אז תגדל גם ההתפרצות להכשרה ולעליה. -
יש אפשרויות רבות לגדול הסתדרותנו ולעמקת ערכיה, אולם חסרים מנהלים אחראיים יש עוד די קרקע בתולה.
ידיעות סטטיסטיות של הסתדרות "השומר הצעיר" בליטה
החלוקה לפי המין והשכבות
שכבה א. 157 כפירים . .
527 איש. 370 כפירות . .
שכבה ב. 344 צופים. . .
945 איש. 601 צופות. . .
שכבה ג. 108 שומרים . .
240 איש. 132 שומרות . .
מספר חברי קבוץ העליה . מהם: נמצאים בהכשרה . . אשרו ע"י הה"ר לעליה . .
ההתעסקות
480 איש מתלמדים בבתי ספר תיכוניים .
305 " " עממיים
(הרוב בקובנה.) 26 " " מקצועיים .
26 " אקדמיים .
257 " פועלים ופקידים . . . .
620 " בלי הסעסקות קבועה . . .
זמן קיום הסניפים 1 סניפים המכילים מ 300 איש ומעלה .
10 4 שנים 3 8 שנים 1 מ 150 " עד 200 .
6 3 " 4 7 " 8 מ 50 " " 100. .
5 2 " 6 6 " 12 " " מ 30 " " 50 . .
6 1 " 2 5 ״ 20 עד 30 איש .
המספר הכולל של חברי ההסתדרות -- 1712 איש. מספר הסניפים -מספר היודעים עברית בהסתדרות 1035הסתדרות "השומר הצעיר" בפולניה ההנהגה הראשית
עלון ב'
כסלו תרפ"ט
דין וחשבון מכנוס המועצה הראשית הנרחבת
עם סיום עבודת הקיץ בהסתדרות נתכנסה בורשה המועצה הראשית ביחד עם מנהלים מוזמנים לשם נתוח המצב הנוכחי בתנועה וקביעת דרך הפעולה ההסתדרותית בעתיד הקרוב.
בכנוס השתתפו:
חברי הה' הראשית: מרדכי בנטוב, בן־עמי גרדון, עמנואל גולדמן, יהודה גוטהלף, יעקב הורביץ,
רגה ורשביק, אברהם מושקוביץ, משה פורמנסקי אברהם רביצקי, גרשון רוזנברג, יעקב ריפטין
ואשר שנפלד.
חברי המועצה הראשית: יוסף היימן, אברהם ז'וכו־ ביצקי, יצחק זיגלמן, רבקה לב, חד רוזנבוים, ברוך רוזנטל, בונים שטיינברגר, שמעון שברינסקי, יוסף עלסטר והגר צימרמן.
המנהלים המוזמנים :. משה גבזה (ברנוביץ); יצחק פרידוביץ, רחל קיסל ואברהם שור (גרודנה); פנחס לוסטיגר (דומברובה גור.);, דוד דורפמן ומרדכי טרמבסקי (ולוצלוק); אברהם רינהרץ (זבידצ'ה); דב הנדל (מקוב); משה גרוסטן, משה וסרמן וחנוך וילנד (לודז); ננה שמושקוביץ (ניסביז'); מיירים סטולר ואסתר סימנר (סוקולוקה); אברהם מילשטין והרצל פינקינד (פיוטרקוב); יצחק מלניק (פלוצק); יעקב בראון (צ'ינסטוכובה);
משה גרפינקל (קילצה); אפרים רבינוב (פינסק); רחל הישריק ויהודה פוקס (קליש); מרדכי מלמד (קובל); נעמי פרידמן (שדלץ). יום י"ד תשרי בערב.
פתיחה - "תחזקנה"
האח משה פורמנסקי מקריא את סדר היום ואת שמות המרצים, כלהלן:
1. סקירה על עבודת ההסתדרות במשך שנת תרפ"ח, בן־עמי גרדון. — 2.מצב עבודתנו ה ח נ ו כ י ת — אשר שנפלד. — שיחה. — 3. מצב הבוגרים ועבודתם להבא — בן־עמי גרדון. 4. דרבי הכשרתנו - משה פורמנסקי. שיחה (על שתי ההרצאות). 5. העליה — יעקב ריפטין. שיחה. — 6. העתונות השומרית, מצבה ותפקידה — יהודה גוטהלף. שיחה. — 7. עמדתנו בתוך הליגות למען א"י העובדת — אברהם מושקוביץ. שיחה. - 8. סקירה על מצב יחסינו עם ה"חלוץ" - יהודה גוטהלף. 9. בירור ערעוריהם של המוצאים מההסת'. 10. עבודת הה. הר, והמועה"ר — יעקב הורביץ. שיחה וספוח חברים חדשים למועה"ר. 11. מסקנות.
I סקירה על עבודה ההסתדרות בשנת תרפ"ח
האח בן־עמי גרדון מרצה:
בעונה זו של כנוסנו הנוכחי נתכנסה אשתקד הועידה הארצית ה־7 של הסתדרותנו כפולניה. כמשך תקופת הימנה הזאת היתד, רק אספה אחת של המועצה הראשית. לפיכך יש צרך לסקר על היי תנועתנו במשך השנה.
הועידה השביעית היתה צריכה לתה בטוי למתהוה בתנועה במובן החנוכי והבגרות האידיאולוגית. אכל היא לא מלאה את תפקידה בשלמותו. אחרי הועידה השביעית החלטנו להמשיך בירור השאלות שעמדו בה בתוך התנועה ובאנו עמהן אל הבוגרים במקומות. כנסנו פגישות גליליות של הבוגרים לשם בירוד המצב הקשה בציונות ובארץ, אימוץ הבוגרים ותשולם בפני סכנת אי־ההגשמה שארבה מכל הפנות והסברת מהות התנועה וררכה בארץ ובגולה והצלחנו. על־־יד הפגישות האלה נערכו גם אי־אלו פגישות צופים גליליות, שהכניסו הרבה חיים ורעננות וקשרו. קשרים בין הקנים. הכנוסים האלה שהתקימו כמעט בכל הגלילות הקימו מהרש ובצרו את הגלילות שהיו רופפים ורבים מהם לא התקימו עד אז לגמרי. בקשר עם הכנוסים בקרו חברי ההנהגה הראשית וההנהגות הגליליות קנים רבים. שלשת החדשים הראשונים — תקופת עבודתנו הראשונה — היו מוקדשים לבצור הגלילות לבקורים וחסון רעיוני. במעט כל הקנים בוקרו, מחציתם פעמים ויותר.
כבטוי ידוע וכגורם חברתי חשוב. השתתפנו בועידות "תרבות", קפא"י וסדרנו את מפעל חורשת "השומר הצעיר". גישתנו לעבודה הצבורית היתה בנה וישרה, בלי שום אינטרסים מפלגתיים. מגמתנו היתה רק הצלחת המפעל. ויש לציין, כי לא תמיד היתה ההבנה שהעבודה הצבורית שלנו צריכה לבא מתוך שפע שיל בחית ההגשמה הפרטית. ועובדה היא, כי היו בין כוגרינו אשר השתמטו משורות המגשימים והסתפקו בפעולה בצבור היהודי.
למרות כל אלה היתה מחצית השנה הראשונה קשה מאד. שררו שקט, דממה ואדישות במחנה הבוגרים. לא קמו ארגוני הבוגרים, לא היתה עבודה משותפת ולא היה לחץ ליציאה להכשרה. רק אחרי החורף, עם התחלת תקופת עבודתנו השלישית נפרצה חומת האדישות בתנועה.
היתה עבודה קדחתנית מסביב להכשרה והמושבות.
השנה נערכו למעלה מ־40 מושבות, מ־70 קני ד, ,תפו 2300 שומרים. יודע אנכי, כי ירוד הוא המצב החנוכי בתנועה, אולם אם נשוה את המספרים ממושבות תרפ"ח למושבות תרפ"ז-והמושבות הרי הן במדה ידועה קנה המרה למצב חנוכנו נראה-בי אנו נמצאים בקו העליה. בטלנו השנה את מושבת המנהלים המרכזית וסדרנו תמורתה 8 מושבות מנהלים גליליות ודו־גליליות. השתתפו בהן בעקר צופים בוגרים. החומר המשתתף היה ער ומסור.-לדאבוננו יש לציין, כי המסירות הזאת לא היתה השתא בין מנהלי הקנים. אין לנו דור מנהלים אשר יהיה למופת בהגשמת המפעלים ההסתדרותיים, והרבה ממפעלינו לא עלו ע"י חוסר ערות ומסירות מצד המנהלים.
השנה יצאו להכשרה כ־200 איש. המספר הזה בהחלט אינו מתאים למספר בוגרינו הגדול פי־עשר מאלה שיצאו להכשרה. אבל ההכשרה דהשתא יצרה דברים קימים בשביל פעולת. ההכשרה בתנועתנו: היא בטלה את המסורת של זלזול בעבודה שחורה ויצרה מתוך עצם קיומה קבוצים להכשרה קבועה - יצור הדש בתנועתנו.
הכנוס הנוכחי של המועצה הראשית הנרחבת צריך לברר פעולות ומעשים ולא לחטט בפרובלמות שונות. תעמוד לפנינו שאלת החנוך, עוד מעט יעזבו המנהלים הישנים את העבודה ותבא שכבת מנהלים חדשה. עלינו להתכונן לפעולות העומדות לפנינו ולתת להן מסגרות. נקבע דרכים לפעולה החנוכית ונעמיק שאלות אשר בשטח יום־יום. בדברנו על שאלות הבוגדים אנו צריכים להשמיד את היחס הקל והאדישות להגשמה. עלינו לדעת, כי הירידה בין הבוגרים היא לא רק תוצאה מהפסקת העליה, כי אם קשורה בלקויים אשר בחנוכם. צריך איפא לחפש אחרי הדרבים של תקון המצב הקים. בשיחה על ההכשרה יש לדרוש את מימוש בל זה שרכשנו ע"י העמקתנו הרעיונית. יש לפשט את ההכשרה בתנועה. עומדת גם שאלת העלית. למרות הזמן הרב שהיה לנו אין אנו מוכנים לקראתה. בהתלהבות יצרנו את קבוץ־העליה הראשון וכעת כשרוצים אנחנו להגשימו — הננו מחוסרי אונים ואין האנשים הדרושים. בהקמת קבוץ־עליה ב' עלינו להזהר מפני כשלונות קה"ע הראשון ולתקן את מעוותיו.
המצב בחנוך, הבוגרים, הכשרה ועליה אלה הן השאלות המהוות את החלק הראשון, היסודי של בנוסנו זה. החלק השני נוגע בעצם ארגון עבודתנו בתוך הצבור. ועומדות עוד שתי שאלות חשובות: א. הפעולות הארגוניות אצלנו, שתרכזנה ותחלקנה את העבודה.
ב. עבודת ההנהגה הראשית והמועצה הראשית בקשר עם ריאורגניזציה בתרכבת הראשונה ונם השניה. המצב בתנועה הוא, קשה אם בי היא נמצאת בקו העליה. אנו עומדים לפני תפקידים חשובים ולפני העליה ולכן קראנו לבנום זה. קראנו נם למנהלי הקנים, בדי שישמיעונו על הנעימה בתנועה. נחוץ שישרה בקרבנו מצב־רוח ימל אחריות גדולה לתנועה והרגשת החרדה לגודלה. כולנו צריכים להבנם לתוך השאלות והפעולה העומדות לפנינו ולהצעידן צעד גדול קדימה. הכנוס הזה צריך לתת דחיפה גדולה לתנועה בהתפתחותה.
הרצאת הא' אשר שנפלד.
אין אנו רואים את המציאות של העבודה ההנוכית-כמו שהיא. מדברים אנו על תנועה גדולה ואין אנו רואים את העבודה ההנובית בקנים, בקבוצות ובגדודים. תמיר היה החנוך המשען שלנו. אם אנו טועים בבני. האידיאולוגי שלנו אין בכנה. בי יש לנו האפשרות לשוב למפעל הדש. אבל אם הבה החנובי הזה ימלנו איננו - אזי גדולה ועצומה הסכנה. אחרי המלחמה בשעת התרוממות הרוחות היתה אמונה חזקה ורצון בביר בחברה לתקן את יסודות החיים. ואז הספיקה התאמצות קטנה למען נהל עבודה חנוכית. בעת שורדת תרדמה במחנה הציוני ובשורות העובדים. וגם בהסתדרותנו עומדים אנו לפני פרובלימות קשות המעוררות פקפוקים. ולכן צריך להכפיל ולהשליש את ההתאמצות ולבוד הכחות. אין אנו תנועה הבונה את מפעלה על הקונ-יונקטורה, יש להגביר את החנוך, בי אין מפעל חברתי חודר, מעמיק, ושלם נעשה אחרת, אלא ע"י החנוך.
החנוך, הרצון לשנוי החיים, אינו מופשט, הוא מוברח להתאים את עצמו לתנאים השוררים באותה התקופה. ובל תקופה מביאה שנויים בצורות החנוך ובמטרותיו. אצלנו החנוך הוא בעת המכשיר היסודי אשר בו אנו מכינים לקראת ההגשמה, למען יספיקו לצעיר הכחות בהתבגרו ובעמדו לפני מפעל חייו ליצירה הזאת. והנה עדים אנו, כי עבודתנו החנובית במשך השנתים האחרונות לא הביאה את הפירות הדרושים. טפחנו זמן רב את החלום על החיים החדשים והנה כשמזדמנים בוגרינו בקבוצי ההכשרה, בשיש בל התנאים האוביקטיביים לחיות את החיים האלה — אין להם הכח להגשים את החלום. ההתפתחות הרעיונית מבריחה אותנו להתמסר למפעלים עיקריים, והמציאות של עדות
הבוגרים מלמדת אותנו, כי חסרים הכחות לי. יצירת המפעל. בפרט עבודתנו ב"תרבות" ובקפא" סובלת הרבה מזה. וגם קשה עלינו האהוד עם ה"חלוץ". כי אין אנו בטוחים בעדות בוגרינו אם תעשינה את העבודה, אשר עלינו לעשות. מהי הסיבה של החולשה הזאת ? יש ומפיצים את הדעה הקלה, בי התנאים החצוניים והבלבליים גורמים כי הנוער מוברח להגשים את החלוציות בעל ברחו. ברור לי, בי אם אפילו הגורמים האלה קובעים את המצב הכללי של הנוער היהודי, הרי בפרטי הדבר יש בר נרחב למפעל הוולונטרי המוברח אשר לא יעשה מעצמו. ולבן את מקור הרע אצל בוגרינו יש לחפש רק בהולשתנו הפנימית בהסתדרות ולא בתנאים חיצוניים של קוניונקטורה אלא בחולשת מכשירי החנוך שלנו שאינם מספיקים לגדל דור איתן ומגשים,
בהרחבה על השאלות המתודולוגיות בהנוכנו נדבר בועידת מנהלים מיוהדת. בעת אציין רק את השאלות הבוערות. ההנהגה הראשית ומוסדותיה החנוביים יכולים לשמש עזרה לקנים ע"י הוצאות ספרותיות, ע"י ארגון מושבות, אבל בשום אופן לא תובל לשנות את המציאות הקימת בכל הקנים, אם בין בל מנהלי ההסתדרות לא תשרור הכרה ברורה, כי הכרחי לעשות את השנוי הזה. עד כה לא היתה ההברה הזאת וההבנה בין המנהלים. העבודה החנובית נעשית מתוך הרגל ואינרציה, אין רצון לחפש אחרי צורות חדשות ואין גם הערות הדרושה לשפר את העבודה הקימת. מתוך בך נשקפת לנו סכנת ה"המוניות". הבנין, האידיאולוגי הולך וגדל. לשם פתרון השאלות נחוצה הבנה מדעית ממושכת ונחוץ הפרט החזק בעל האפקים הרחבים. והנה אין לנו בל אלה, מעלימים עין מהפרט ונשקפת לנו הסכנה שנלך בדרך כל המפלגות. עלינו להבריז במועצה, כי הכרחי להקדיש תשומת לב לחנוך הפרט והבנתו לקראת חיי ההגשמה.
הקנים הפריעו לעבודה החנובית של הה"ר על-ידי רשלנותם. לדוגמה: הדו"ח. למרות כל הדרישות לא נשלחו. ולבן היתה עבודת המשרדים פגומה. בי לא היתה ידיעה ברורה על העבודה בקנים. לעומת זה עשה פעולה חשובה משרד ההוצאה ע"י האגרות החנוכיות שיש להן ערך רב. יש לציין, כי למרות חשיבותן לא נפוצו האגרות במרה המספיקה. אין אצלנו הבנה לגבי המלה המדפסת והיא אינה נחלת התנועה, בי אם של יחידים. מפעל חנוכי חשוב הן בלי ספק מושבות המנהלים הגליליות. הן הביאו תועלת גם לקנים וגם להה"ר ע"י זה שנפגשו יותר קרוב עם התנועה.
II המצב החנוכי בתנועה
המושבות האלה לא היו מוקדשות רק להרצאות — היו גם נשפים, עתונים, טיולים ונוצרה אוירה של אחוד, וחיים משותפים. אבל המושבות האלה, שיש להמשיכן בהחלט, לא תספקנה את צרכי התנועה. יש לערוך מושבה ממושכת (לחדשים) או סמינריון ל־60-50 מטובי המנהלים בהסתדרות, אשר יובלו להעמיק את כל השאלות החנוכיות העומדות בתנועה על הפרק.
העבודה הזאת של הה' הר' קטנה היא לעומת הצרכים הגדולים של התנועה, אולם יותר אי אפשר היה לעשות מבלי ההשתתפות הפעילה של המנהלים.
אשר למצב החנוכי הכללי בקנים. יש להבדיל בין העבודה החנובית בקנים הקטנים ובקנים המרכזיים.
ההסתכלות בקנים הקטנים מלמדת, כי: א) אין שטתיות בעבודתם, ב) אין מנהל מתאים, ג) חסרה ההבנה לערך הזמן. אין ההרגשה כי בכל אספה צריך להעשיר את האנשים בדבר־מה, אלא עורכים קריאות או כתם דברים כדי למלא את חלל הזמן• אחרי כן יוצאים חניכי קנים כאלה להכשרה. יש בהחלט להתנגד לזה. אין אנו יכולים להקיף את בל הנוער, יש לנו דרישות שאסור לותר עליהן. אם נרבה ליצר קבוצים ולא נרבה נדרוש מהם - אז לא יצרנו ולא כלום. את הקנים המרכזיים יש נם כן לחלק לסונים. ביניהם היו רק מעטים שעשו נסיונות של הפוש להגשמת צורות חנוכיות שונות. לדוגמה: גדוד הכפירים בקוברין. המנהלים התמסרו וחפשו אחרי דבר־מה חדש סדרו את עבודת הנדוד בצורת תיור בארץ, שהכניס הרבה חיים ותבן לבל העבודה. חפושים מעין אלה נעשו בורשה, גרודנה ובעוד קנים, אבל כעת אין לעמוד על טיב צורותיהן. חוסר הפרספקטיבה אצל הבוגרים הפריעה גם כן לעבודה חנוכית פוריה. לא היו עדות בוגרים מאורגנות, אשר תראינה דרך ליחיד בחייו. יש כעת כבר להבין את גדודי הצופים שמהם תצאנה עדות הבוגרים. לעבודת הצופים אין עדין שטה מסוימת. לעבודת הכפירים יש לכה"פ מסורת. את עבודת הצופים מבססים לדוב על ההשתלטות וגם היא באה לא במלואה. יש לשנות את היחס לדגלים, הסמלים ולצופיות. את הערכים האלה יש להעמיד על הגובה הדרוש וליצור אליהם יחם וגישה חדשה. דעתי היא כי צפון בהם ערך חנוכי רב, יש לנצלם בכוון הדרוש ולקבעם איתן — אז יתפסו מקום נכבד בחיי האיש הצעיר. היתה תקופה שהצופיות היתה עקד עבודתנו החנוכית וכעת מזניחים אותה לגמרי. זה בהחלט משגה גדול. אין עוד נוער שיהיה כה זקוק לחנוך הצופי, כמו הנוער היהודי.
בכל הסתדרותנו הפולנית יש אולי 4—5 קנים, אשר למנהליהם יש ההבנה, כי נחוץ לחדור לנפש הצעיד ובאופן משותף לעזור לו לפתור את השאלה המינית בחייו. זה מתנקם אחרי כן בחיי האדם הצעיר. כי גם בקבוצי ההכשרה לא מנסה האדם להתגבר על תפיסת השאלה הזו כשם שקבל אותה בבית.
היחס לעם צריך למצוא הד בנשמת הצעיר ולא רק בשכלו. יש ליצר בקן, בגדוד ובקבוצה אטמוספירה לאומית מחנכת. יש אצלנו עוד יחם שטחי לשפה. יש בוגרים שעולים ארצה מבלי ידיעתה. ויש כאלה שמסתפקים בפטפוט עברי ואינם מעמיקים את ידיעת הכפרות ותולדות העם ורוחו. צריך לעשות את המהפכה העברית על־כף כניסת הצעיר להסתדרות. הגדוד הצעיר צריך להיות גדוד בבוש השפה. על־ידי תשלום המס הזה לשפה הוא נכנם לחברה החדשה. אחרי כן צריך לערוך סמינריון וחוגים להעמקת ידיעת השפה והיהדות.
גם העבודה ההשתלמותית אינה שיטתית. לרב מסתפקים אנשינו בידיעות קלושות מסוציולוגיה והזרמים החברתיים. יש שמדברים על כל השאלות הציונית על־ סמך ידיעות שקלטו מהאויר ומעתונים. אנו הרי שואפים לבכם את חיינו על יסודות חדשים ולכן מוכרח הפרט שלנו לקבל הכנה פילוסופית, סוציולוגית, אמנותית — אחרת לא יהיה מסוגל לקראת החיים שאנו הולכים אליהם. במשך כל חייו בהסתדרות צריך האיש להשתלם ולהתפתח. אמנם לא צריך להיות כאן למוד כמו בבית הכפר — צריך לקשר את העבודה ההשתלמותית עם חיי האיש.
לא פחות חשובה מההבנה המדעית היא גם ההכנה המקצועית. יש לדאוג לה בעוד מועד. אנשינו צריכים לעלות בתור בעלי מקצוע. יש לזכר גם על החנוך הגופני. ידוע כמה קשה לאינטיליגנט שלנו להתרגל לעבודה מפאת חולשתו הגופנית. בכל קן וקן יש ליצור חוגים אספור־ טיביים וחוגי התעמלות.
מלבד השאלות הכאובות האלה יש עוד שאלת הצורה החנוכית אשר ערבוביה גדולה שוררת בקנים בנוגע לה. יש עוד שאלת ארגוני המנהלים והעבודה הפנימית שלהם. אין חוגי מנהלים המטפלים ברצינות בשאלות החנוך. את החוגים האלה עלינו להקים בזמן הכי קרוב ובשבילם יש לסדר ספריה פדגוגית מיוחדת.
במשך הזמן הכי קרוב יש: א) להוציא עתון לעבודה החנוכית בהסתדרות, "המדריך", או מוסף חנוכי לשוה"צ או ביולטינים. ב) לסדר את הסמינריון למנהלים שדברתי עליו. ג) לכנס את ועידת המנהלים. צריך לברר את כל צורות החנוך ולהחליט עליהן. צריך לראות היטב
את התנועה כמו שהיא. לשם זה כנסנו עכשו גם את הצופים הבוגרים שהשתתפו השתא במושבות המנהלים. הם יהוו אחרי כן את שכבת הקשישים וביתד יעלו. אנו מוכרחים להפסיק את ההשליה העצמית והאופטי־ מיזמום השטחי בנוגע לתנועה. במשך המשבר החזקנו מעמד בעיקר הודות לזה כי הסתדרותנו מורכבת מאנשים צעירים - הבוגרים לא תמיד מחזיקים מעמד כשהם נפגשים במציאות.
הוכרח על המצב החנוכי בתנועה.
דוד רוזנבוים: בתקופה הזאת של סטביליזציה (לא רק של הקפיטליזמוס) ברוח האירופית יש לעמוד על הסכנה האורבת לנו, לדרך חיינו בכלל. לפנים היינו יונקים משרשים של תרבויות ותפיסות שונות בעולם האירופאי, בנוער. לפנים גם החומר האנושי שלנו היה עשיר מבחינה אישית, ומתוך מלחמת האישיות הבולטת בקולקטיב, בסביבה החנוכית הלכו ונוצרו ערבים שונים של תרבות שומרית, של קבוציות מיסודה של תנועת הנוער. ובעת - אולי מתוך שתוק הדוח שבכלל ואולי גם משום ההתבססות המוחלטת שלנו על הקרקע החברתית — החומר החנוכי שלנו איננו מראשיתו חלוצי וגם קולקטיבי. ואין המלחמה כה בבדה — מבחינה סוציולוגית של ההרכב האנושי -בעד רעיונות ההגשמה. ואין המלחמה והאינטנסיביות — ומתוך זה גם היצירה — של האיש• בסביבה עשירה ומבטיחה פירות.
ואם יש אצלנו שני סוגים של דאגות: א) להשרשת הערבים האידיאולוגיים של התנועה בקרב החניכים, להבטחת המשך של מגשימים, ב) לתסיסה מתמדת בקרב החומר החנוכי אשר תבטיח לא רק את ההגשמה, כי אם גם תשמש מעין לתרבות חיים עשירה, לתוספת רעיונות וערכים — הנה מותר להגיד, כי לפחות בדור חנוכי זה - דאגת ההגשמה אינה צריבה לתפוס את המקום הראשון. האנשים ילכו לא"י וגם לקבוץ. והם בבר הולכים לפרודוקטיביזציה. קשה היא רק שאלת ההמשך בדורות יבואו, אשר מתוך קבלת הערכים החנוכיים שלהם המובן מבלי תסיסת מרד עצמית, עלולים להסתפק בפליטיבים של מפעלים חברתיים מבלי ההקרבה האישית להם, אשר לא יחיו בה"שומר" חויה עצמית. וקשה היא גם הדאגה בפד הגובה התרבותי, בעד הערך התרבותי של הקבוציות. אמנם, אין לדרוש ולקוות ל"קהלתינו" שניה במתכונת הראשונה -אולם הרי גם הרעיונות החברתיים שלנו לא ימצאו להם בטוי כה מלא וחזק, בה אישי־אינטנסיבי.
ובמצב זה של דלדול חצוני ופנימי — יש לבוא בנתוח מלא של הערבים החנוכיים, למען לא להגדיל את המבוכה, לבדוק את ערבי התקופות הקודמות שלנו ביד נטויה. אנחנו יבולים וצריכים להביאם אל החומר החנוכי דהיום והמחר. ואיך זה לעשות ? איך זח להדגיש ?
זאת תהיה פעולה אחראית. ביחוד משום בלבול המושגים השולט בין הבוגרים והמנהלים, בלבול בין רעיונות חברתיים, בוונים פוליטיים ובין חפושים אישיים, מאמצים תרבותיים. סמינריון חנוכי מעמיק בפרובלימות אידיאולוגיות, מעמיק בנפש החומר החנובי וסגולותיו, מעמיק בקרקע המציאות הא"י הקבוצית ואפשרויותיה — סמינריון זה יבול לעזר בהרבה בבירור מהותנו "השומר הצעיר".
יעקב ריפטין: בשבילי ברור, בי הסטגנציה הכללית משפיעה גם עלינו ויש צורך באיש אשר יכניס מרצונו המהפכני ומהכרתו לתוך האוביקטיביות, המציאות. בלי אנליזה יסודית של ערכינו לא נדע לחנך את האישיות המחויבת מבחינה חברתית ויצירתית. יש טשטוש ערכים וגם של סמלים חנוכיים בתנועתנו — שנוי יסודי וגבוש של ערכינו ייצרו גם את הסימבוליקה המחנכת שלנו. בית־ספר שומרי היה משפיע במובן זה על התגבשות ערבי החיים והמחשבה בבל רחבי ההס-תדרות החנוכית. לנו נחוצה בתקופה זו התאמצות עד לסוף הדברים, התגברות עד לבדי הברה מלאה של מקום האיש בתנועת המפעל החברתי - תרבותי.
אם המהפכה אינה יוצרת את האדם, אזי צריך האדם ליצור את המהפכה.
אברהם מושקוביץ: דברי דוד וקובה אופיניים מאד והיינו צריכים להיות מובנים לשמעם. היתה תקופה
של זעזוע פסיכולוגי ואנטוזיאזמוס לקראת ההגשמה וביום נכנסנו לתקופת סטביליזציה. בזמן האחרון התרחבנו והיתה לנו אמביציה גדולה לעבודה חברתית ובאותה שעה מעט עשינו לטובת המפעל החנוכי. הדרך הקבוצית היא לא דרך המונית ולא יכולה להיות סמל לחנוך המונים. הקבוץ היא גם מקום לסדור חייו הפרטיים של יהודי צעיר הנמצא במצב כלכלי קשה וגם כר למלחמה פנימית כבירה. דוד העמיד את השאלה מה להשאיר מערכי תנועת הנער. יש ערכים יסודיים של ההוי הקבוצי ואם נשלל אותם — אז מתחיל סופה של תנועת הנוער שלנו.
המשבר אצלנו מבוסס בהרבה על הסתירה בין הרצון ובין האפשרויות. העמדנו לנו תפקידים רבים: קק"ל קפא"י, "תרבות" ואין לנו די בחות שיוכלו למלא
את התפקידים הללו. את הפעולה הצבורית. שלנו צריך בהחלט לצמצם. צריך להפסיק את ההתפתחות המוגזמה ברוחב ויש לסגר את הקנים שאין להם סיכויים להתפתח. קנים חדשים אין לארגן. את כל המרץ להשקיע בחנוך של הקנים המרכזיים שלנו.
יוסף היימן (צ'נסטוחובה): חושבני, כי אין זאת ירידה אם באים אלינו משכבות עממיות. חסרה לפעמים התאמה בין הלך רוחם של חניכינו יוצאי שכבה חברתית מסוימת ובין הערכים החנוכיים שהקנינו להם. כיום אין כבר הרומנטיקה שתוכל למשוך אלינו את האינטליגנציה ורק מהשכבות העממיות יבואו אלינו האנשים. צריך לגבש בתוך היסודות החנוכיים שלנו במה ערכים חדשים: עד כאן חנכנו לחיי קבוץ ולא ידענו לקשרם עם מציאות חברתית.
יש בהסתדרותנו שכבת עמלים בעיקר בין הצופים. בשבילם יש למצוא שטה חנוכית מיוהדת.
מרדכי מלמד (קובל): יש בהסתדרות בוגרים, המפקפקים ועומדים לפני שאלות בלתי ברורות להם בתנועה. הם מפריעים לעבודה החנובית ועליהם לעזב את ההסתדרות. אבל הם טוענים, כי הם ב־8—9 שנים בהסתדרות ואין למישהו הרשות להוציאם. המועצה צריכה לברר את מצב הבוגרים האלה. ההנהגה הראשית צריכה לתת הוראות למנהלים הצעירים במקום שם אין קשישים-מנהלים המדריכים את העבודה בקן. הה"ר לא דאגה השנה למנהלי הקנים הקטנים, את מרצה השקיעה בהוצאת "השומר הצעיד". צריך לחדש את העתון החנוכי. צריך לתת גם ספרות לכפירים.
ק ל מ ן בוים (לודז — "שומריה"); בשעה שאנו מדברים על השאלה החנוכית אנו דנים רק בשאלות מיתודולוגיות. צריך לעמוד על הפרובלימה שעוררה דוד. התחלנו בתור תנועה חברתית — מוסרית, תפסנו את השאלות מנקודת־ראות פילוסופית ולא התחשבנו עם גורמים אוביקטיביים היינו יותר מדי אבסטרקטיים. בדחיפות והתנגשויות מבפנים אנו נתקלים בשעה, שאנו רוצים ללכת בדרך שהלכו בה קודם. אין לי לפיכך האימון, כי נוכל להכניס את כל הערכים התרבותיים הקודמים לחנוכנו. מלבד האנשים העומדים בהגשמה והתופסים את הכל מבחינת אינטרסים חברתיים, לא נמצאו בתנועה אנשים שיתריעו כלפי האקדמאיות. גם מצד ההנהגה לא ראינו את הדאגה הראויה לשאלה זו. טובים בשבילנו אלה האנשים ההולכים ומגשימים. צריך לבוא שנוי בתנועה. אם תהיה לנו תפיסה ועמדה ברורה בחנוך אפשר יהיה לבוא ולדבר על שאלות מתודולוגיות של החנוך. ועד הרגע הזה יש להעמיד
את השאלה בתפיסת שאלות חברתיות - פוליטיות
צבי הרשקוביץ (ולוצלבק): חושבני, כי אין צדך במהפכה ובזעזוע, כדי לפתור את שאלת החנוך בתנועה. יש להרים את המדרגה האינטלקטואלית של המנהל. מוסרים אצלנו קבוצות לציורים שאין להם מושג בעניני חנוך.
את סיבתה של עזיבת אנשים שונים את הסתדרותנו יש לראות בשגיאות החנוך. אין אנו אנו נותנים חנוך פוליטי והאדם שלנו אדיש לשאלות החיים. ובשעה שהוא בעצמו מתחיל לחשוב ולהבין, יש אשר הוא עוזב אותנו.
בזה שחדל "המדריך" להופיע נגרם נזק גדול להרבה מנהלים שלא נתנה להם אפשרות להתפתח.
בשביל החומר העובד אין שטה מתאימה בחנוכנו.
ברוך רוזנטל (קליש): אחרי המלחמה קמה תנועה חזקה שבנתה את בל השקפת עולמה על האיש. בדרך זו הלכה כל תנועתנו. ולבן היינו כה חזקים. עבשו מוזנח הפרט. האנשים נסחפים עם הזרם. התרבות שלנו הולכת ומתנונת, גם בצופיות אין אנו רואים את היופי הפנימי, אין יודעים להתיחס לדגל, להבטחה וכו'. יותר מדי מתענינים בתנועה בדברים מפשטים שאינם נוגעים לעצם חיי האדם ואינם מבריחים אותו להגשמה. צריך לברר את דרבנו החברתית ועל יסוד של בידור רחב לברר את השאלות הסנוביות שלנו. "השומר הצעיר" צריך לחנך אנשים שיש בהם הספיציפיות של "אל־ על", אנשים בריאים ושלמים ועל בסיס כזה לבנות את רעיוננו האוביקטיבי הלאומי והחברתי. אחרת נהיה כאנשי המפלגות.
בן־עמי: השיטה החנוכית של השומר הצעיר התבססה על יסוד חנוך עצמי ובזה היינו שונים מכל סביבה חנוכית שמחוצה לנו. לא נוכל לפתור את השאלות החנוכיות שלנו על יסוד ספרים בלבד: נקודת הכובד היא באיש המנהל, הכעת הסרה עצמיות למנהלינו. הנה ישנן ספריות פדגוגיות בשפות שונות, גם אנחנו מוציאים כפי יכלתנו חוברות פדגוגיות שונות, ברם הסרה בקרב מנהלינו רצינות פדגוגית וחסר הפוש אחרי צורה עצמית בחנוך. אסור לנו לקפוא על הצורות המקובלות אצלנו (קבוצה, מהלקה). לא לתסיסה לשם תסיסה אתכון אלא לחפוש שמתוך מציאות החומר והגיל וההתאמה הגמורה למטרות חנוכנו. את האתמוספירה החנוכית בקן לא ייצור המנהל הבודד, אלא חבר המנהלים בקן.
הנה, למשל, חנוך האופי - לא ידענו מה עלינו לעצם הדבר לעשות בשטח זה, איך לנצל את מעשי יום־יום בעד חנוך האופי.
ועוד: שאלת המוקדם והמאוחר שבחנוכנו. אנו חייבים ליצור קרע נפשי עמוק כלבות צעירינו, תלישה מקרקע הגלות, הבית, התרבות. אולם איננו' יודעים איך ומתי להכניס לנשמתו של הצעיר את הערכים החיוביים של האהבה לארץ, תרבות עברית, עבודה וכ"ה. התנוך הלאומי נעשה אצלנו לענין של הקנית הברה, של ידיעת האומה ולא של פתוה הרגשה עמוקה שאינה מותנית בתורה זו או אחרת, בבסוס פחות או יותר מוצלח.
לא שמנו אל לבנו כי המשבר בהנוך הלאומי (גאולת נפשו של הצעיר מהשפעת ההתבוללות והגלות) חייב להעשות בגיל הרך. השעבוד המוחלט והערת הרגש הלאומי ניתנים לממוש בעיקר בגיל הצעיר (ער גיל הצופים 16—15 שנה) ואלה הבוגרים מתחבטים שנה על שנה בלמוד העברית וב"התגירות" ללא תוצאות מספיקות.
לא ידענו ליצור את האתמוספירה החיה של השפה והתרבות העברית. ואותו הדבר בנוגע לחנוך הארץ־ ישראלי. לא הכנסנו עדין את סביבות צעירינו בקשרי נשמה את סבל ויצירת הארץ, את המחנה העובד בארץ ישראל, את הקבוץ, שאלה יחדלו להיות ערבים אינטלקטואליים אשר אפשר לקבלם או לא, אלא נכסי־ צאן־ברזל שבנשמת היחיד. וכל זאת ייש להכניס לשכבות הצעירות בעוד מועד. עלינו לזכור: תפקידנו העיקרי — להפך ערבים אידיאולוגיים־שכליים לערכי־קבע בנשמתו והרגשתו של האדם, ערבים רגשיים ומדות האופי, אשר זקוקים אולי להעמקה לבסוס רעיוני־מדעי אולם אינם תלויים באלו. זהו יסוד חנובנו, בלעדיו הרינו עומדים תמיד בפני סכנות של תנודות שונות. ורק בגיל צעיר ע"י שטה ואתמוםפירה חנוכית מתאימים נצליח להבטיח את הגשמת מטרותינו.
יהודה גוטהלף: ייש להתפלא שאין יותר אנשים שיקהו חבל בשיחה. הרי אנחנו כה זקוקים לבקרת דרכנו. לא נשמעה באן הזעקה מפי אנשים ואני מצטער מאד, יען בי גם אני אין ביכלתי לעשות זאת ביום. — אנשי תנועתנו נוטים לחקור הבל לפי אמת־מדה מרכ־ מיסטית, אולם רק ביחס לשאלתנו אין אנו מרכסיסטים.
תמיד היינו אי בודד בצבור ותמיד היתה חמורה השאלה
של שמירת הקיום. ויש גם שאלה של הגדלת האי הזה, של גלוי ספירות חדשות של נוער עבור רעיוננו. אמנם השאלה היא גם : האם אנחנו אי מוצק או קרחון ההולך ונמס. הנני פסימיסטון במקצת. הולכים ועולים נגדנו שני נחשולים של התבוללות בלתי אמצעית ואמצעית. מצד אחד ההשפעות השונות של מדינות אירופא (פולוניזציה, הומניזציה וכד') העומדות לבלענו מבחוץ.
העולם היהודי הולך וחרב, משתלט ה"נאש־פשעגלאנ־ דיזם" הבעל־ביתי הנמבזה, תלישות מהוי יהודי וצרכיו העמוקים, ומאידך הלויתן הגדול (רוסיה) והקומוניזם שהוא חודר לנקיקי סלענו ועומד לפוצצנו מבפנים בעוררו הרגשת "הסתירה הטרגית" וכד'. אנו, הדור הקודם בתנועה, היינו ילידי החדר והישיבות או חניכי בית־ הספר הפולני ספוג אטמוספרה אנטישמית ב־וטלית. ומתוך ה"לאו" למדנו את ה"הן". המומנטים השליליים הביאו גם לטפוח עמוק של הערכים החיוביים. ביום אין הגורמים השליליים האלה. אין זאת אומרת שנתבדו השקפותיהם של פינסקר, אחד־העם או בורוכוב על הצורך הפרמננטי בציונות וארץ ישראל, אלא כי חסרות הדחיפות החיצוניות. שתגלינה את אבק־השרפה הציוני החבוי על קרקע האינטרסים וביסוד הנשמה היהודית. וכששאלני קומו־ ניסטן: אם בן מסתמכים אתם הציונים על פוגרומים וכל מיני פורעניות, עניתיו: ערכינו הציוניים אינם מותנים אך בדחיפות החולפות, אולם כשם שהתנועה הסוציאליסטית מנצלת את רגעי התסיסה הבאים מתוך רוע המצב, אולם סוציאליסט נאמן מאמין ביעודה של הסוציאליות גם בתקופת הטבה יחסית — כן גם יהי בשיטה הציוני.
השאלה הקרדינלית בעת היא : איך להבטיח לנו המשך מפעל ארצישראלי, ציוני מחוץ ומבלי הגורמים הנ"ל. ויש להגיד: אין השוה"צ יכול לאמר על עצמו בבטחה שהוא יעשה זאת. קיים אצלנו פסיחוז, שבזמן שאנחנו עושים בל מיני פעולות סוציאליסטיות מבלי שום הצטדקות, הנה אנחנו מחפשים תמיד הצדקה לכל מיני פעולות ציוניות שלנו לטהר את השרץ בק"נ טעמים. אנחנו ניזונים משרידי הציונות אשר היתה אצלינו בעבר. אין לנבא בבטחה רבה את עתידותיו של החנוך הציוני שלנו כשאין גדול באוירה של צמיחה רעיונית, סינתטית, אלא טלאי על גבי טלאי. תנועתנו עברה את ההתפתחות. הזאת: הרצל — גורדון, — בורוכוב, אולם כיום
חדלנו מזה, כי מציעים לנו סתירה שברעיון האופקי, לא פעם רכשנו לנו ערבים מזרמים קולטוריים אחרים, ויהדנו אותם ככה, למשל, הצופיות. הרעיונות שיל תנועת נוער באו אלינו לא ע"י צירוף מיכני, אלא ע"י עכול מלא והתאמה מלאה לצרכינו. והנה כעת — אנחנו לא מעכלים, אלא מצרפים.
מתאוננים עלינו שאנחנו תלושים מכל מציאות. יש הרבה צדק בזה. יש לתת לאנשים גישה יותר ממשית לחיים. אני מתפלא, שמלבד הסיסמא של "גבוש אידי-אולוגי" המהלכת בינינו - לא נאמרה עדין המלה על הממוש, על החדירה לאותו עולם האינטרסים שלנו.
"סל־רוב" לא תעזור לנו בבנין הארץ. "פועלי־ציון" השמאליים גם הם לא יגרעו ולא יוסיפו לבנין ברגע הנוכחי. אולם האוירה של מתירה מאפשרת לאנשים פה ושים להצטרף לדמונסטרציות ופעולות של הזרמים הנ"ל, למהפכנות עקרה.
יש לי ההרגשה שאנו הולכים ונדחים מיעודנו. הקנים שלנו אינם גדלים במספרם, ההסתדרויות הארציות עמדו מהתרהב. הולכים ונסתמים צנורות היניקה של תנועתנו באשר חדלנו מבוא בפתוס של התעוררות ראשונית, אידיאה יותר מקיפה, שוה לכל נפש משתוקקת למשטר צדק סוציאליסטי בארץ עברית, כי אם בדקדוקי עניות פרוגרמתיים. מגדלנו הרעיוני הולך ומתנשא והבסיס הסוציאלי שאנחנו יונקים ממנו הולך ומצטמצם תחתינו. אין ברצוני להעריך האם הימניות היתרה או השמאליות שבנו מפריעה להתפשטותנו, אבל עובדה היא, כי פחות ופחות מבינים אותנו בקרב הנוער. אני חושש שמא נדחה לפנה, בתור כתה מסוגרת בעלת אידיאולוגיה מורכבת ומובדלת מפותחת לכשעצמה, אבל מבל שרשים בקרב רחבי העם והנוער. שכחנו כיצד יש לגשת לנוער.
הרבה מאד ישונה ויתוקן בחנוכנו, אם נניח את ההנחה הנכונה לבל בניננו. כי עלינו להכריע מה אנו: תנועה רעיונית או יצירתית. תנועות רעיוניות היו לעמנו די והותר, נחוצה כיום בעמנו תנועה יצירתית, שתמלא את תפקידי הבניה והמלחמה כנפש, במשק, בתרבות. התחלנו גם אנו להרביץ דעות ולא לתנך. .מיום שהחלונו לדבר על חנוך עמלני... אפסו כמעט הסדנאות בקנים. וסוד גלוי הוא שכלנו כרבנו ועד המנהלים בכלל מחוסרי מקצועות וגם איננו יודעים עבודה — הזה מלוי היעוד היצירתי של תנועתנו בתקופה הנוכחית? וראו את כל הוצאותינו, עתונותנו, היש בהם הפוש אחרי דרבי משק ועבודה והתישבות?
ואהת נזכר: את החנוך אי אפשר לבסס רק על סוציולוגיה ופילוסופיה כי אם גם על קצת ... פדגוגיה ופסיחולוגיה. בי מבלעדי זה (אמנם גם זה לא יספיק), בלי כשירון אינטואיטיבי של מנהל בתנועת נוער אנו נופלים בחנוכנו מבית הספר הישן שכ"כ התנגדנו. יש קשיים עצומים בתנועתנו החנוכית; חלופי מנהלים תכופים ובו' והפתרון היחיד לזה הוא בחבור המלא של נסיונות חנוכיים בתקופות התפתחותנו.
משה פורמנסקי: נחוצה בקורת עצמית. אבל ה,וכוח היום היה לא בקורת, כי אם בטוי פסימיות כשלעצמה וזאת היא תופעה חולנית. בל המתוכחים הראו על סכנות. דוד — החמר החדש אינו מבין אותנו,
אין התנועה סופגת מה שנוצר ע"י האינטליגנטים. קובה - אנו היינו ילידי מהפכה, כיום אין מלחמה ומהפכה. מה יהיה עם הדור החדש שלנו ? דברי קובה הזכירו לי את המבנה הרעיוני של הקומאינטרן עם התבססותו על הקטסטרופות. האם באמת הננו תלויים אך ורק בזעזועים שיחולו סביבנו? עוד סכנה: הרבה חפשנו והתלבטנו עד שבאנו למסקנות דעבשיו והננו הולכים כדרך המלך — הדור הצעיר ילך בדרך זו ויהיה שטחי.
אלה הן סכנות אוכיקטיביות. יהודה ראה סכנה אי-דיאולוגית והיא : הסכנה שבהנחת הסתירה בין הציונות והסוציליות. חושבני, כי הדברים האלה יכונו בשם בקורת רק כביכול אם מתכונים הם למצא את ההתנגדות למצב שנוצר לשם חיוב. אם הם נאמרו סתם מבלי לחפש אחרי החיוב - אזי זאת היא פסימיות. והלא יש לנו פתרון כ"כ פשוט לבל אלה והוא: החנוך האישי — הגורם היחידי לעצמאות שלנו. אנו נותנים חנוך לאומי חכרתי ובו' אכל לא נתנו את החנוך התרבותי הסינטטי. אנו עזבנו את הצופיות שהיתה לשטת התנוך האישי שלנו ובזה אבדו לנו הרבה ערבים חשובים וגדולים. הערכת יהודה אינה נכונה. הגענו לסוציליות מתוך צמיחה אורגנית, אלא נחוץ להבין, מתי זה היה ומה היה הלך הרוח של הנוער אז. את הציונות אין לבנות על הרומנטיקה, על הרגש בלבד. הציונות עברה כבר גם למצב של הכרה מדעית וממוש העבודה הציונית.
צריך שיוצר קשר בין ההנהגה הראשית ובין המנהלים בתנועה. ההנהגה הראשית צריכה לתת הוראות לקנים לעבודתם, כי רבים מהם אינם יודעים מה לעשות וכיצד לחנך. המשרד החנוכי צריך להעמיק ולהסביר צוות ופעולות התנוך. צריך להקים כמרכזי התנועה "תחנות נסיונות" חנוכיים. צריך להקים תסיסה חנוכית בקנים. החנוך צריך להיות עיקר סיסמתנו. אם בשנה שעברה עלה בידינו להפעיל את ההנהגות הגליליות ולהרגילן לפעולה עצמית—השתא מוכרחים אנו להגדיל את תפקידי ההנהגות הגליליות גם בחפוש הדרך החנוכית שלנו.
עמנואל גולדמן: כל המתוכחים הראו על הרבה חסרונות ולא חפצו להזכיר את הנצחונות שנחלנו במשך הישנה האחרונה. אמנם באות ידיעות מהקנים המוכיחות על בערות ועם־הארצות, אבל אין לבוא ולאמר, כי זהו הסך הכל וזהו הכוון בו הולכת הסתדרותנו. כרצוני להדגיש, בי מוכרחים היינו לבוא לידי זה, אם חושבים אנו את עצמנו לתנועה החותרת לקראת החיים ואינה נתקת מהם.
חדרנו אל המוני הנוער ורכשנו את לבותיהם. החסרונות שכנו מוכרזים, כי הנוער הוא אצלנו. איני יודע על־סמך מה אפשר היה לאמה, כי חיים אנו בשרידי הזוהר הלאומי הקודם שלנו, אם 50 אחוז מהכנסות ק.ק.ל. הוכנסו על ידינו, אם השפה העברית הולכת וחודרת לתוך קנינו. אולי נגע בנו במקצת המשבר ולוקתה קצת הרעננות, אבל אין לאמר, כי פסקה רעננותנו. בבל קן וקן נרגיש בחיים, ברצון בשירה וכו'. יש בנו מגרעות, יש צורך להרים את הניבו התרבותי וכו', אולם לא צריך להיות הולמים בהערכת המצב. הה"ר נגשה נבו; לעבודה. יסדה את ספרית המנהל, נתנה את כל ההוראות לעבודה. יש עבודה ועלינו למלאה.
משה וסרטן (לודז). בבל עבודתנו החנוכית לא יצרנו את הטפוס החזק של האדם בעל האופי. היתה יותר מרי אבטונומיה למנהלים, בל אחד הישר בעיניו יעשה. נמסרה גם עבודה חנוכית לאנשים לא מתאימים לגמרי. יש לפיכך לשלח דו"ה להה"ר, עליה לבקר את העבודה, לתת הוראות ולבא בבקרת. יש לחפש דרבים, כיצד להבין את המנהלים המתאימים. אסור לצמצם את העבודה הצבורית (במו שדרש אדש) אלא להרחיבה. יש הרבה בטלנים בהסתדרויות. צריך לטהר את האוירה בקנים ולהרחיק את האנשים האלה.
הרצאת בן־עמי גורדון
הפעם נתאמץ לצאת מן המיצר של "שאלת הבוגרים"
ע"י נסיון של פתרון מעשי, של תכנית מסוימת. יש ללבש מחשבות מפשיטות ותפקידים יסודיים בלבוש של צורות ארגוניות, עבודה קבועה, לבוד ושתוף.
אולם עלינו תחלה לנתח את המצב למען נדע להסיק את המסקנות הדרושות.
המצב
לפי הידיעות הסטטיסטיות האחרונות עולה מספר בוגרינו ל־2200. מהם רק כשליש עבד או עובד בהכשרה ועוד לא־רבים עוברים בהסתדרות. עדות מאורגנות קיימות בקנים ספורים. בחלק מסוים (ברבע) של בוגרינו מתפתחת ההכרה, גדלה מדת ההגשמה והאחריות העצמית. אולם גם בקרב אלה רבה ההתפוררות, אין עבודה משותפת ולפעמים גם שפה משותפת. עאכו"ב רע המצב בקרב יתר הבוגרים.
בשלש מגרעות יסודיות לקה רובו של קהל בוגרינו שלש מגרעות אשר קובעות את נפשה של תנועתנו. ואלו הן: 1. חוסר הגשמה 2.חוסר הברה 3. חוסר ארגון.
מה הן הסבות אשד גרמו לכך?
אין לראות במחננו סימני ירידה ואולי גם להיפך אנו נמצאים במצב התפתחות אם גם אטית - והמגרעות אשר מניתי לעיל הנן תוצאות תנאים מתמידים עד בה בקנינו. בקנים החדשים תופעות אלו הנן במדה ידועה מחויבות המציאות במשך שנות קיומם הראשונות אולם מדאיב הוא המצב בקנים הקבועים.
1. סבות חוסר ההגשמה —
א. חנוכנו בשכבות הצעירות עוד לא ספג לתוכו די צרבו את רוח החלוציות והסתפקנו לפעמים בחנוך מלולי בלבד.
ב. לא בבל קנינו שוררת אטמוספירה עברית וארץ־ ישראלית אשר משמעה התקשרות נפשית עמוקה עם מפעל התחיה עד בדי הרגשת נבר לחיי הגולה, הרגשה פנימית פרטית המכריעה לרוב בגורלו של בן־האדם.
ג. הרגלנו את אנשינו להכרעה עצמית חפשית בדבר דרכו בהגשמה ולו שמנו אל לבנו כי יש בכוחה של אטמוספירה הסתדרותית הספוגה תביעה ודרישה בלתי פוסקת להגשמה — לעודד ולעורר נחשלים ורבי הלבב. החולשה הפרטית בקרב רבים מבוגרינו לא נפגשה בלחץ מוסרי חי (לאו דוקא לחץ פורמלי ארגוני), לחץ המשמש סעד רוחני וזירוז לעקביות והוצאת המסקנות, לו גם הקשות ביותר.
2. חוסר ההברה —
א. אנו סובלים בעיקר מהמצב התרבותי הירוד של העיירה היהודית בפולניה. מבמה ובמה טעמים מדת השכלתם של רוב בוגרינו אינה גבוהה ביותר. אין בתי־ספר מתאימים במדה מספיקה ולפעמים גם יד ההורים אינה משיגה לשלח את בניהם לבתי־־ספר תיכוניים; אין ספריות טובות וגם חסרה בעיירה העברית אטמוספירה של שאיפה ללמוד, למדע ולהעמקת היחס לחיים, ומתוך בך אינם מרבים לקרא ולהשתלם. חוסר ספרים מדעיים מתאימים בעברית או באידיש אף הוא בעוכרינו (רוב בוגרינו אינו יודע את השפה הפולנית כראוי). ולא תתכן הלא הברה רצינית והשקפת־עולם בלי השכלה מסוימת.
ב. ידיעת השפה העברית נעשתה לצנור העיקרי של הברת היי הארץ ושאלותיהם וספיגת ערכי האידיאולוגיה
III מצב הבוגרים ועבודתם
השומרית. אולם מספר גדול של בוגרינו עוד טרם רכש לו את ידיעת השפה במדה מספקת.
ג. וכתוצאה מלעיל : רבים אינם קוראים את העתונות השומרית והארץ־ישראלית, ומתוך בך אינם מתפתחים בתנועה ואתה, ונשארים תלושים מערבי התנועה. ואף זה גורם עיקרי להובר ההברה.
3. חוסר ארגון —
א. אנו קובלים משנים על צרת ההתפוררות בקרב בוגרינו אולם לא למדנו עד בה לחדש את מקור הרעה בדרכי חנוכנו בשבבות הצעירות. הקבוצה המצומצמת, המסגרת החברתית הצרה אשר בעבודתנו החנוכית, בעיקר בקרב הצופים, עם כל הטפול הרב ביהוד אשד בה, כרגיל מתפזרת על סף המעבר לבוגרים. ולא הכניסה את אנשיה בעוד מועד לאטמוספירה של חברה מוצקה, לא קשרה אותם עד כדי הברח פנימי לחיות בחברה.
ב. אינה חזקה בקרב אנשינו הזיקה לחברה, לקולקטיב ואינה מפותחת האחריות בלפי החברה גם כתוצאות החלשת ההכרה בהכרחיות של ארגון הבוגרים בגולה. קיים הרצון לבירור שאלות, העמקה רעיונית, השתלמות וכ"ה - אולם אין ההבנה להקמת המסגרת הארגונית לעבודה זו, אין בוגרינו נפגשים וכאן פתח לסכנת התפוררות.
ג. משנכנסים הבוגרים לעבודה חנוכית רגילים הם להתרחק מהסביבה בה היו ופעלו עד כה. וזאת היא אחת הסבות של התפוררות עדות הצופים המתבגרים והקשישים. המנהל שוקע בעבודתו בקבוצה ובגדוד ואת צרכיו גופא — צרך התפתחות המתמדת בסביבת בני גילו, בארגון בוגרים - הוא מזניח.
ד. אהד מלקויי הכשרתנו היא יציאת בודדים מקנים ולא חטיבות מלוכדות.
המסקנות לעבודת הבוגרים.
לא נרחב הפעם את הדבור בבסוס יסודי ונקדיש את תשומת לבנו לקביעת תכנית פעולה מעשית ומסוימת מאד, תכנית מעובדת לכל פרטיה והניתנת להגשמה.
1. הכרח ארגון הבוגרים אינו מוטל בספק וכשם שקבעה הועידה הארצית שלא יוכל להשתייך לתנועה בן־אדם אשר אינו חבר לקן — כך עלינו לקבע כיום כי לא יוכל להיות בהסתדרות בוגר אשד אינו מאורגן בסביבת בוגרים. עדת הבוגרים היא אשר מסו־ גלה למלא את התפקידים העיקריים בחיי בוגרינו ועבודתם.
א. העדה תכוון ותארגן את העבודה האידיאולוגית הכללית, את החפוש המשותף, ותמריץ את התפתחותו של היחיד.
ב. העדה תפתח ביחיד את הרגשת הקולקטיביות, הזיקה לחברה והאחריות כלפיה, תרגיל לחיי חברה.
ג. העדה תוכל באטמוספירה החברתית שבה לעודד אנשים, לקשרם עם התנועה ולתמך במקרי כשלון פנימי.
ד. העדה תדע לבא בדרישות הגשמה אל כל יחיד,
תדע לבקר ולתבע.
ה. העדה תארגן את העבודה התרבותית וההשכלתית המשותפת.
ו. העדה תקיל על התקשרות בחיי הארץ והתרבות העברית ע"י יצירת תנאים נוחים להשגת העתונות הא"י־ית, הספרות העברית החדשה וכ"ה.
ז. העדה תכוון את פעולותיהם הצבוריות של הבוגרים (למען הקרנות, בליגות, ב"תרבות" וכ"ה).
ח. העדה תארגן ותכוון את יציאת אנשיה להכשרה עונתית, מקצועית וקבועה.
2. היסודות הארגונים.
א. העדה מהוה חטיבה חברתית מלוכדת או ברית חטיבות שכאלו.
ב. עדת הבוגרים מופעה כלפי הקן כחטיבה אחת בבל עניני ההסתדרות (תשלומים, מפעלים וכ"ה).
ג. העדה מתנהלת ע"י מוסדותיה הנבחרים (הנהלה לעבודה הכללית), ועדות (למפעלים שונים, להכשרה וכד', מורשים וב"ה).
ד. העבודה הפנימית נעשית ב־1. באספות כלליות (לפחות אחת לשבוע) 2. בחוגים וסמינריונים.
3. תוכן העבודה.
באספות כלליות -א. שיחות אידיאולוגיות על נושאים יסודיים, אקטואליים, על המתהוה בציונות, בארץ, בתנועת הפועלים, לפי העתונות השומרית, "דבר".
בחוגים.
א. חוג להשכלה כללית (בהתאם לצרכי האנשים יש להקים חוגים ללמוד ידיעות הטבע, ומתימתיקה, היסטוריה כללית, ספרות).
ב. חוג לידיעת הארץ (בהיקפה הרחב: הישוב, תולדותיו ושאלותיו, שאלות המשק התעשיתי והחקלאי, תנועת העבודה בארץ, התפתחותה ושאלותיה, העבודה התרבותית בארץ, הזרמים, שאלת הערבים, הפוליטיקה הבין לאומית וכ"ה).
ג. חוג למדעי היהדות (ההסטוריה העברית במאה ה־20, התנועה הציונית, זרמיה ותפיסותיה, המפלגות בצבור היהודי, ההגירה וההתבוללות, המבנה הכלכלי של העם העברי לתפוצותיו, השאלות המקצועיות, הספרות העברית החדשה, הפילוסופיה ביהדות, הספרות באידיש וב"ה).
ר. חוו. למרעי החברה (תורת החברה והתפתחותה. התפתחות הכלכלה, המשטר, התנועות החברתיות, תולדות תנועת הפועלים, הסוציאליזמוס והזרמים הסוציאליסטיים, התנועה המקצועית וכ"ה).
ה. חוגים לענפי־מדע מיוחדים: אמנות, פילוסופיה וכ"ה.
ח דר ־ ק ר י א ה.
יש להקים ע"י בל עדה ועדה חדר־קריאה בו תמצא בקביעות עתונות יומית ושבועית בהדגשת זו העברית. לא יתכן חדר קריאה בלי ה"דבר", ה"קונטרס" "הפועל־ הצעיר" ועוד בל מיני קובצים א"י-ים — הרי אלה הם הצנורות העיקריים להכרת הארץ החיה המתפתחת.
4. כל העבודה הרעיונית — התרבותית לפי התכנית לעיל הנה העבודה הרגילה של עדות הבוגרים שתקומנה מעכשיו. אולם עלינו לשים את לבנו למצב הנוכחי המיוהד של בוגרינו בהתאם לעיל. ואנו חייבים לעורר בתנועה את הבקורת ההכרתית על כל בוגר ובוגר, בקורת אשר תמריץ את אנשינו להסקת מסקנות כנות: הלהגשמה פניהם מועדות או לבטלה והתמנות. ויש לדעת לשמר על טוהר התנועה בכל העקביות מבלי לשים לב לאבדות אישיות ומספריות. על הה. הר. לערך בזמן הקרוב מפקד כל הבוגרים ולבקר יחד עם העדות המקומיות והנהגות הקנים את שייכותו שלכל בוגר ובוגר לתנועה.
5. יש להעמיד את העבודה הצבורית של בוגרינו על מקומה. ההגשמה הא שית קודמת לכל פעולה חיצונית. זו לא פעם קרעה בנו קרע והכניסה רפיון ע"י יצירת השליה של חלוציות ע"י הסתפקות בעבודה צבורית בלבד.
6. מתוך העדה צריכים לקום קבוצים עירוניים וחבורות שתופיות מקומיות — גרעיני קבוצי ההכשרה והעליה. ולפיכך יש להכניס הלך־רוח מכוון לבך לכל העדות ע"י הבקורים, הפגישות, העלונים וכ"ה.
7. החיים בעדות ועבודתם זקוקים לכלי־מבטא מיוחד אשר יקשר את סביבות הבוגרים, וישמש להשפעת גומלין של עדה אחת על רעותה וידריך את העבודה הפנימית.
במועצה צריבה לתפש מקום חשוב ולעמה בתור הפרובלימה העקרית, כי המועצה צריכה לסכם את פעולות השנה, עיקר פעולתנו בין הקשישים - היתה ההכשרה. ועוד סבה אחת להדגשת שאלת ההכשרה במועצה: בא שנוי מסוים בתפישתנו את ההכשרה, ההכשרה שעד עכשיו היתה לפעמים באפיזודה בחיי הקשיש נהפכה לתוכן עיקרי ופרמננטי בחייו, הכשרה העונתית נהפכה למתמדת. קשישינו, או נמצאים בהכשרה מתמדת או מתכוננים לה, בקשישים אחרים לא נכיר (חוץ מחלק המנהלים ההכרחי). כל זה מחייב אותנו להעמקת ההכשרה. ההכשרה היא מחד גיסא תקופת המשבר של חניכינו, מבחן המציאות הכי חשוב, ומאידך ההכשרה היא גם אותו כור הכבשן בו נצרף ומתבלט פרצוף עליתנו, בה בהכשרה חבויות כל הפוטנציות האקטיביות של התנועה שתמצאנה את בטוין בארץ. המצב בארץ, בתנועה הקבוצית ובקבוץ הארצי מטילים עלינו אחריות רבה של הדרכת ההכשרה. ומבחינה זו עלינו לגשת לסכום נסיוננו המכוון לשכלול פעולתנו להבא.
שנת תרפ"ח חוללה חדשות בהכשרתנו, למען להבינן בבל עמק התהוותן נתעכב קצת על מצב הקשישים בשנה הקודמת. קבוץ העליה חי במצב התרופפות ארגונית שנבעה לאו דוקא מהקונסטרוקציה הפנימית החלשה, אלא בעיקר בתוך לאות רוחנית שתקפה את הקשישים שהיו מוכנים למפעלים אינטנסיביים ופתאום הועמדו בפני הסר העליה וקבוץ העליה שצריך היה להמשיך ביצירת ערכי התנועה, שצריך היה לשמש דוגמה היה בעד התנועה ובעיקר בעד הבוגרים, קבוץ זה לא ידע לתפוש את מקומו הראוי. וגם סביבות הקשישים הלשות ומחוסרות לחלוחית חיים (עיין בהרצאה "על הבוגדים") המצב היה קשה מאד, ואנו ידענו בי
שני מקורות תקוה לנו, להתגלמותם צפינו, ובהכשרה מצאנום. אני מתכון לריאקציה הפסיכית החזקה נגד היאוש וחוסר האונים שבקבוץ עליה, שמצאה את בטויה הכי מובהק בקבוץ בורקי, וגם להתעוררות וגל הקשישים החדש שראינוהו בהכשרה. עמדנו בפני מצב התפוררות פנימית וחברתית של קשישינו וידענו כי תקופת ההכשרה בהתאמצויותיה ובכח רכוז בוגרינו עלולה להביא לידו התעוררות והתנערות מהקפאון שתקף אותנו, מצד שני ידענו כי תנאי מוקדם להצלחת ההכשרה הרי הן סביבות קשייטים, האורגניות היוצאות לעבודה. וכאן עמדנו בפני מעגל קסם שרק רצון והתאמצות משותפת של תנועה תוכל להוציאנו ממנו, כלי בטוי להתאמצות זו שמש לנו הגליל ביצירתו העצמית בשטח ארגון קבוצי ההכשרה. יצאנו כבר מהתקופה, כשהגליל היה דק
הרצאת משה פורמנסקי
פעולתנו השומרית מסתעפת להרבה שטחים עקריים ודומני שכל תקופה חיה ותוססת ביותר בתנועתנו מתבססת על הדגשה מיוהדת של אחה מהשטחים הללו, בהסתכלנו לשנה שעברה עלינו לציין: שנה זו שנת הכשרה מאומצת היתה. מתוך כך נובע כי שיחה זו
IV "על הכשרה"
יחידה אדמיניסטרטיבית. חנוכנו ותפישת דרבנו החברתית מחייבים הדוק קשרים חיוניים בין כל הבוגרים שעלולים למצא את בטויים המובהק בקבוץ־העליה, והלא ברור לנו: ארגון ארצי רהב בקבוץ עליה יהיה חיוני ומתאים לדרישותינו הקבוציות באם הוא יהיה מושתת על סביבות היות מגשימות (אם גם בשטח עירה קטנה אין זה אפשרי מפאת המספר המצומצם של האנשים) בעלות מסורת ועבר, או בעלות צביון גלילי מישותף שנוצר ע"י פגישות גליליות של צופים, בוגרים, עתונות משותפת. ידענו שיצירת סביבות גליליות של קשישים בהבשרה זה הברח השעה וזה גם תפקידנו מנקודת ראות התפתחות הסתדרותנו החנוכית, ברם לא כל ההנ. הגליליות תפסו את השאלה הזו בבל עמקה, במה מהנ. גל. לא ידעו להשתמש באותה העצמאות, ואף כי ידענו מראש שבעיקר התחלה זו תהיה קשה -הפליא אותנו הסד הזריזות וחולשה ארגונית בתנועה, בכל אופן גישה זו נתנה פרי ובבטחון רב הולכים אנו לקראת עתיד הכשרתנו בדעה מחלטת להמישיכה בכוון הארגון בגלילות.
אשר לעצם מצב ההכשרה: השתא יצאו להכשרה ב־220 איש. במובן זה יש לציין את התעוררות הקנים החרשים שהשנה הופיעו בבר באופן די מרגש בהכשרתנו היות ובצדק רואים הם בה את הדרך הכי קצרה של חדירתם לתוך מציאותנו וסגנון החיים השומריים התעוררות זו של חומר שלא הובן די צרבו בחנוך. שומרי מקיף דורשת גם טפול מיוחד ולזה יש להקדיש תשומת לב מיוחדת (זאת רק חזית אחת שיל תקופת כבוש ישלם של הקנים החדישים הצריכה לקום הישנה). בשמחה רבה קבלנו גם את הערות בלפי מפעל ההכשרה שהתבלט בעיקר בגליל זגלמביה, גליל שעד עכשיו היה בין הבי מפגרים התנער ממצבו הירוד, ואף בי לא בל תוצאות המפעל הזה היו לנו לברכה שלמה — יש לציין את המפעל כהתקדמות רבת-ערך.
3. הדרשים עיקריים בהכשרתנו נעשו השתא:
א) ארגון ההנ. הגליליות לקראת מפעל ההכשרה, ב) יצירת קבוצים קבועים ג) עקרנו את ההתנגדות לעבודה השחורה שהשתרשה בשנה בקודמת אצלנו. יש בזה משום העמקת המומנט הקבוצי והגברת הרצון והשאיפה ליצירת חיי קבוץ עור בגולה אפילו בתנאים קשים ולפעמים בותור על רכישת מקצוע, ויש גם בזה משום ההתגברות על ה"תכליתיות" המופרזת שהשתרשה בין אנישינו, תכליתיות אישר בעיקר בחומר העיד הגדולה נתנה את אותותיה הרעים, כי לרב לא רכשו להם אנשינו מקצע וגם להכשרה לא יצאו — במקום זה השתלטה הבטלה.
המצב התרבותי בקבוצים לא היה משביע רצון ולאו דוקא מפאת דרישותינו המוגזמות, אלא לרב נבע מצב יזה מתוך חסר הבנה ואי העמקת חיי הקבוץ ע"י אנשינו וגם מתוך ההרכב המיוחד של חקבוצים.
הכשרתנו דהשתא על בל מגרעותיה היא בתוצאותיה הופעה חיובית בהחלט, רישומיה החזקים נכרים בבר עכשיו בזמן התבלטות פרצוף הכשרת החורף דהשנה, היא עוררה את ההתאמצות לקראת הבשרה קבועה מתמדת בתור הזית עיקרית של הופעת הקישיש בתנועה. נדע להבין זה וגם להמשיך!
עוד שאלה אחת דורשת את פתרונה זהו בנין של קבוץ עליה ב'. הבישדתנו הישנה היא נקודת המפנה באופי הפנימי ישל הבשרתנו וזה ימצא את בטויו בארנון הארצי של קבוץ־העליה ב'. למוישג ההב־ שרה המתמדת — ביסודו מונח הדגש בחיים
הקבוציים והמאמץ ההברתי בהכשרה (ולא רק המאמץ האינדיבידואלי להגישמה); ביסודם גם מונחת ההכרעה המציאותית על קיום תאי חיים שומריים יוצרים מתמידים. מתוך זה מובן שקבוץ עליה חדש לא יובל בהנחתו העיקרית להסכים לשייכות אישית (פרסונלית) אלא יבנה על הפרינציפ של ישיבות קולקטיבית ויצטמצם בתקופתו הראשונה אך ודק לקבוצים הקיימים ואחרי תקופת בסוס ראשונה זו יספחו אליו גם סביבות בוגדים עירוניות ערות ומגשימות בשני השטחים גם יחד (שטח חנוכי והכשרה עירונית־מקצועית).
הוכוח על ההכשרה ומצב הבוגרים.
יצחק זיגלמן: יש לשים קץ למצב הקשישים ולדעת: מי עולה, מי יצא להכשרה ומי לעבודה בהסתדרות. דור הקשישים הנוכחי איננו ראוי להפקידו. צריך לשים לב כי אותן השגיאות ששגינו בדור הקשישים הנוכחי לא תחזרנה בקרב הבוגרים הצעירים ויש לקוות כי הם יפרו את עבודתנו.
עוד לא התבססה אצלנו ההכשרה המתמדת. בל הבוגרים, שאינם נחוצים לעבודה הסתדרותית צריכים לצאת להכשרה מתמדת. הישאר ילבו להם.
ההכשרה העונתית השתא לא נתנה לנו את הפרי המקווה, היה הוסר הדרכה בקבוצים. בל האנישים העולים בעת צריכים להתרכז ב"ראיש", במקומות אחרים יש כבר לרכז את קבוץ העליה ב'.
לשוא קבלו אחדים על מעוט הבשרתנו בתשואה ל"החלוץ". אחוז הסוגרים היוצאים להכשרה שוח אצלינו לאחוז בוגרי "החלוץ", משפיע כמובן גם הבדל החומר שלנו ושל החלוץ.
איבר לעבורת הבוגרים - הסרה אצלינו הבהירות בתכסיסי יום־יום.
יהודה פוקס (קליש) נחוצה בהירות אידיאו־ לוגית, ובמובן והמשוררת ערבוביה אצלנו. יש נגודים בין מנהלים במקומות שונים. אותו הדבר ביציאה להכשרה או לבתי ספר גבוהים, בל. אחר עושה ברצונו. האנשים היוצאים לחו"ל ללמד או לשם הכשרה הולכים ואובדים בשבילנו. היציאה לחו"ל צריכה להיות מאורגנת ובהשגחת ההנ' הראשית. ברם צריך לשים לב לאלה האנשים — לאו דוקא הולים שמוכרחים ללמוד בבתי ספר גבוהים - אלא בריאים שרוצים להעמיק באופן תיאורטי את ידיעת החקלאות ולארגנם בקבוצות ע"י בתי ספר גבוהים בחו"ל.
דב ברוצקי. ברצוני לדבר על שאלת המקצוע. היתה תקופה שדברנו על "דת העבודה". המציאות מהר טפחה על פנינו. העבודה השחורה במות שהיא לא נתנה אף פעם ולא תתן את הספוק לאנשינו. ויש לברר: מהי העבודה בשבילנו. היא נעשתה לצורך חברתי בשבילנו — אולם בעד הפרם מהי העבודה? בקבוץ כל אחד מחפש את הקרקע המוצקה לרגליו. אלה אשר אינם יכולים להיות מנהיגים ולגלות את היזמה בשטח חברתי - מחפשים להם את העבודה המושלמת — המקצוע. ועדיין לא נעשה דבר זה למובן בעד כל התנועה. אנחנו דוגלים כיום ברעיונות של "הכרח כלכלי" וכו' וחשוב אפוא כי האנשים יתאימו באמת את דרך חייהם לכוחותיהם אשר שפונים בהם ולא ילכו הליבה עורת לשם עבודה שהורה סתם? אולם — עיקר השאלה היא: איך לתת להתמחות המקצועית את הצורה ההסתדרותית המתאימה? אנחנו רחוקים באן ממקום ההגשמה ומידיעת התנאים דשם, במובן זה צריכה לבוא השפעה מצד הארץ. ונחוץ לברר לעצמנו, כי עד הנה עמדה רק הפרובלימה של הכשרה לקראת קבוצים חקלאיים וכעת מופיעה גם שאלת ההבנה לקבוצים ערוניים. ועוד דבר: עד הנה לא נבעה ההכשרה באופן ישר מהחנוך. קבוצי ההכשרה לא נוצרו מתוך הסביבות החנוכיות. יש בין היוצאים לבתי ספר גבוהים להשתלם במקצוע ממש אשר רואים את עצמם בהכשרה. יש לשנות את היחס אליהם.
אברהם ריינהרץ (זבירצ'ה): המצב בהכשרה אינו משמח] גם הבלתי פסימיסטים מוכרחים להודות, בי היתר, הקופה של התנונות בקרב הבוגרים. ההגשמה נבעה לפעמים מתוך אינרציה, התאבנות. זה השפיע על כל התנועה. והרי יש להשתומם על מלא הרגישו הבוגרים בחוסר המציאות הארץ־ישראלית בחייהם.
צריכה לפרוץ מתוכנו הזעקה, כי כל אלה אשר אינם נכנסים לתוך המציאות של העבודה והקבוץ — אינם שלנו.
חנוך וילנה (לודז): עלינו לברך ברכת "שהח-יינו" על שזכינו שוב לשמוע את הדברים אשדהתנועה לא שמעה אותם במשך כל התקופה של סגירת שערי הארץ.
נמצאים אצלינו יחידים רבים המדברים על הגשמה ואינם מגשימים. את הזמן הממושך של הוסר העליה לא נצלנו לשם חשול עצמי בכל המובנים וכעת עומדים אנו עדיין בלתי מוכנים. יש עוד סבה אחת: כל עוד המנהל עמד בפני חומה סתומה ולא יכול היה להגשים — היה גם קשה להכניס את הערבים שלנו להסתדרות ההנוכית. כשלא היתה דוגמה חיה של הגשמה — היה הלש גם המפעל החנוכי.
בקננו מיחדים ערך גדול לרכישת מקצע עירוני.
אנו רוצים לתקן את המשגה של העליות הראשונות שלנו שלא היו מובנות מבחינה מקצועית בבואן ארצה. אולם בל החיוב הרב שיש במקצע עירוני נעשה פגום כשהוא לקוי מבחנת ההכשרה החברתית והקבוצית. ויש למצא את הסינתיזה על־ידי ארגון של סדנאות קבוציות וכו'.
קבוצי־ההבשרה אינם נרכבים באופן אורגני ולא כל היחידים באים שמה מתוך צמיחה טבעית עד כדי הגשמה. רבים יוצאים להכשרה מתוך "התנאים המיוחדים" בבית. צריך לפתור את שאלת הקשישים בערים. הבוגרים הנשארים בערים צריכים להתארגן בסביבות, אישר בהם יגשימו אחרי כן.
יעקב ברוין (צ'נסטוחובה): אם כי לא הגענו בהכשרה לתוצאות הבי מלאות — הנה זאת היא הלא הדרך היחידה עבור הבוגר. האי נורמליות של מצבנו תלויה לא רק בגורמים חיצוניים, קיימות בתוכנו חולשות פנימיות גדולות ואי־בגרות. של אנשינו. אנו צריכים לתת ביחד עם החנוך התרבותי גם את החנוך המקצועי. הפעם יצאו האנשים בראשונה להכשרה תמידית. היינו עדים, כי אנשים עזבו את התנועה אחרי ההכשרה. את הסבה יש לחפש כלקויים שבהכשרתנו. יש לחפש פתרון ליציאה המרובה של האנשים מתקנים הקטנים להכשרה.
קלמן בוים (לודז' — "שומריה"). בועידה השביעית נשמעה דרישה חזקה להגביר את העבודה למען א"י ואת עבודתנו החברתית והשפעתנו בצבור. ואמנם עשינו הרבה במובן זה. היינו כה גדול בועידות קפא"י ו"תרבות". נגשנו לעבודה הזאת מחוך שאיפה ורצון לפעל למען עצם הענין ולא לשם אינטרסים צדדיים. הבוגרים המגשימים, בעל הכרה אידיאולוגית
מוברחים לבוא ולדרוש טהר בהסתדרות והגשמה מלאה, להרחיק את בל אלה המתרפים.
יש אפשרות של למוד המקצע החקלאי בבתי ספר תיכוניים חקלאיים. אנו צריכים לנצל את זה בעיקר בעד השכבה השניה הבוגרת.
משה גרוסמן (לודז): בזמן האחרון הזנחנו את החנוך, כאלו בשביל ההכשרה. זה בהחלט לא נכון, כן ההכשרה היא האטפ האחרון של התנוך. אני מתנגד להכשרה בעבודה שהורה, כי אין זה מאפשר את הקיום בארץ. מלבד זה אחוז גדול של אנשינו הוא חלש ומקצוע הוא בשבילם דבר חיוני.
הגלילות לא ימלאו את התקוות שתולה בהם ההנהגה הראשית. עיקר העבודה צריכה להיות בידי ההנהגה הראשית. יש להפעיל בהחלט את משרד ההכשרה.
מרדכי מלמד (קובל): הבוגר חפש בשעת המשבר "תכלית" בחייו. ההנהגה הראשית לא עודדה את הבוגרים לעבודה. אז היו נחוצים כקורים תכופים. עכשו התנועה היא חולה.
שמואל בליך (רובנה): לאספת המועצה הזמינו יחידים ולא הנהגות של קנים, כי ההנהגה הראשית רגילה לזה שהמצב בתנועה הוא קשה. בגלילנו יש קשישים שנתקו את כל הקשרים עם הבית. מצב הבוגרים הוא קשה. ויש גם "שומרים" רק על־פי המסורת. יש להוציאם מההסתדרות בכל חומר הדין.
ננה שמושקוביץ (ניסביז'): לא כל הבוגרים יצאו מיד להכשרה ועל עבודת הנשארים בקן יש בהחלט להתעכב. תכנית בן־עמי יפה מאד, אבל באיזה דרכים להגשימה ? הרבה נסיונות כבר נעשו בכוון זה בין הקשישים, אלה לא עלו על־פי רב מחוסר הדרכה. אני חושבת שעזרה זו שנותנים לקכוצי ההכשרה יש גם לתת לבוגרים בעיר, לפי הצעת בן־עמי. ההנהגה הראשית צריבה לעזר לחומר האנושי הצעיר העממי שלנו להסתדר במקצועות מתאימים בשביל תנאי הארץ.
אי אפשר לרכז את ההכשרה בגלילות. החומר הוא שונה. יש לרכז בהכשרה קנים דומים בהתפתחותם לחוד, וקנים חדשים ומפגרים - לחוד.
אשר: הרבה כבר דברנו וכתבנו על ההכשרה ואין כאן המקום לחזור על עקרים בהכשרתנו. כאן היה רק צורך לסכם תוצאות של הכשרתנו השתא ולשרטט הצעה להבא. בשבילי כאובה שאלת המצב בהכשרתנו. הרגשת מועקה תוקפת את מי שמסתכל לחיים הקבוציים שלנו בשעת בקור. נוכחתי, כי החיים בקבוצי ההכשרה שלנו אינם שונים לפעמים מהחיים
שלנו בבתי הורינו בעיר. לא ראיתי, כי יחתרו אנשים לקראת חיים חדשים.
צריך לזכור, כי המהפכה החברתית לא תבוא אפילו ע"י תפיסת השלטון, כי אם ע"י האיש המושלם. לא תספיק רכישת המקצע בשביל האיש. כל קבוץ צריך להיות סדנת נסיון האם מוכשר האיש להגשים את החיים החדשים או לא. אסור לשלח לקבוצים אנשים מחוסרי השכלה אלימנטרית. כל בוגרינו מוכרחים להתחיל בעבודת הכנה אינטנסיבית. נחוץ יחם יותר נפשי לחלוציות ולשפה. המהנה שלנו מוכרה להיות טהור ומגובש. אלה שאינם מאמינים שגם בשנים הבאות יוכלו להתגבר על הישן — אינם מתאימים לנו.
נחוץ להקים עדות בוגרים, שתדאגנה להכשרת הפרט בכל המובנים. לא מובנת לי ההתנגדות. להכשרה בגלילות, אי אפשרי הלא שההנהגה הראשית תדאג לכל פרט ופרט ולמצבו. הנ. הגליל תוכל הרבה יותר לטפל בפרט ולבן צריך להגביר את העבודה ההכשרתית בגלילות.
מעטים הם האנשים היוצאים להשתלם בבתי ספר גבוהים. עדת הבוגרים החלוצית לא תסבול יחידים באלה שאינם יוצאים עפ"י החלטת העדה. גם בענין ההכשרה המקצועית מחליטה העדה ולא הפרט.
אם נסבול הלאה את המצב התרבותי הירוד בקבוצים תצא סכנה להסתדרות. סניף ההכשרה צריך להוציא ביולטינים, לסדר בקורים, הרצאות על נושאים אקטוא-ליים, שליחה פרמננטית של ספרים מדעיים וספרות יפה. אין הבוגר רשאי להתבטל. צריך לעורר את הפתוס הגדול, אנו הכרזנו, כי הננו המחנה החלוצי. אין זאת, כי שבחנו על הרבה ערכים ועלינו להתגבר, כדי לשמור על הטוהר הקבוצי.
V הוצאה על: העליה
המרצה: יעקב ריפטין.
עליתנו אנו מוכרחה לבוא ארצה יותר חזקה ומלוכדת. יותר שהיא תהיה מעורפלת מפאת אי־ידיעה מי ומי ההולכים. צריך שתהיה האמונה בקולקטיב. ומתוך זה נובעת שאלת הרכוז של קבוץ העליה בראש א'.
לכוד קבוץ העליה הוא הכרחי, אם כי לא ידוע
עדין אם יקום קבוץ חדש בארץ, בריר, בי יש צורך
בקבוץ חדש. מהעליה הקודמת כבר עברו הרבה שנים ואין כבר קשרים בינה ובין ההסתדרות באופן בלתי אמצעי. קבוץ העליה החדש צריך להשפיע גם על
התנועה בארץ וגם על הגולה אבל עוד לא ידוע אם
יתקיים הקבוץ החדש. יוכל להיות, כי חלק מאנשינו יכנס לקבוצנו אשר ב"ברבור" ויהיו אנשים שילכו גם לקבוצים אחרים, אשר תובעים מהתנועה אנשים חדשים. אבל הרצון הכללי למלהיב את עליתנו הוא - יצירת קבוץ חדש בארון.
את מפעל הרכוז כבי־ התחלנו. אבל עיקר הקושי בפלוגה הנמצאת בבר בראש היא המקריות: אין עוד בפלוגה הזאת בטוי נכון של הקבוץ החדש, ביאות כה של העליה דעכשו. יבואו תיכף לשם בל האנשים, אז נתחיל בפעולת ארגון העליה ויהיו קושיים: א) התרבובת האישית, אשר תעמוד כפרובלימה חשובה בארץ. ב) עד כמה אנחנו באמת קולקטיב במובן חיי יום־יום ובבחינה הרעיונית. את הקושים ההכרחיים האלה אנחנו רוצים להפגש פנים אל פנים.
הרכוז "בראש" הנו הכרחי מפאת כל מיני מפעלים קונקרטיים העומדים לפנינו. הנה התחלנו בעבודת מדעית מאומצת, אשר לא נובל להמשיכה אם לא יבואו אנשים חדשים אלינו. ועצם שאלת ההבנות לעליה: אין לאנשים הבגדים הנחוצים, הכסף (על המועצה — אגב — יהיה להכריז על מפעל כספי חד פעמי לטובת העליה. יש הצעה: שכל קן יכניס סכום כסף המספיק לעלית מספר ידוע של אנשים.) אותה השאלה של הכדורים הטכניים היא בהרבה תלויה בשאלת הרכוז. אני מציע: א) המספר המכסימלי של העולים (לפי יכולת הקליטה של ראש) עוברים לראש ב) לארגן בורשה באות־כח של הפלוגה אשר תדאג לסדור בל הענינים בקרב ההסתדרות. הקשבתי אתמול לדבורים הפכימיסטיים שנאמרו בשיחה. ואני אומר: אם רוצים אנו בפתרון רדיקלי לשאלותינו — אזי יש לראות שהעליה הזאת תצליח. הגובה התרבותי והרעיוני, המעוף והאמונה של החברה העולה עכשו — אלה יצילו את התנועה.
עם המצע האידיאולוגי של הקבוץ הארצי. מלבד זה יש לזכור, בי הקבוצים שלנו בארץ שונים מקבוצים אחרים מבחינת השתוף, החיים הפנימיים וכו' — קבוץ העליה צריך לברר את כל השאלות האלה ולקבוע את יחסו המתאים להן.
אברהם מושקוביץ: כשנתארגן קבוץ עליה זה התנגדו רבים למבניות המרובה שבארגונו. כעת נוכחנו כמה צדקנו בהתנגדותנו זאת. ואם אפילו כל האנשים יתרכזו בראש אין זה פותר את שאלת יצירת קבוץ העליה. יש מקריות רבה בתרכובת האנשים הנמצאים בראש, יש שם אסוף מיכני של אנשים. הזמן שעד העליה לא יספיק להפך את הקבוץ הזה לאורגני, את האנשים לעליה יש לבחור מתוך כל הרוצים לעלות ע"י פגישות ואספות הקשישים. מוכרחה להיות בקורת חריפה על האנשים העולים ארצה. גם ההכשרה העונתית לא הצליחה באשר היה שם אסוף מקרי של אנשים. במקום שהיו תנאים כלכליים נוחים היו "יחסים די נעימים" לפי בטויו של משה, אבל ללא כל יצירה תרבותית. היצירה של הקבוץ צריבה להיות מבוססה על איזה שהוא עבר בקן ובגליל. ולא יועיל אם האנשים יבואו עם איזה רעיון מונוליטי אחד ויביאו דבר מה חדש. עכשו עלינו לזכר את כל כשלונות קבוץ העליה א' ומה שלמדנו מהם כשנגשים אנו לארגן את קבוץ עליה ב'.
עלינו לדעת, בי נצטרך לשלח אנשים מתוך עליה זאת לקבוצים הקימים בארץ, בי אי אפשר לבלי לעזר להם, יש בראש לעמוד גם על הרבה שאלות משקיות־ כלכליות. אנו צריכים להכיר וללמוד את הארגון המשקי בארץ ויש גם לכבוש את יסודות ההכרה המיני-מלית של עמדת הקבוצים הקימים בארץ.
יש אנשים שלמרות הבנתם הגדולה לצורך ברכוז העולים — לא יוכלו בשום אופן לבוא למקום. יש גם להתחשב עם אפשרויות הקליטה שבראש. את השאלה המקצועית אי אפשר לפתור. אמנם מתארגנות שם סדנאות, אבל גם הן לא תפתורנה את השאלה.
משה פורמנסקי: אני רוצה להעביר את הוכוח לשאלה פשוטה, לשאלת "קרן העליה". אנו תולים הרבה תקוות בעליה, אבל מאין תבאנה האפשרוות הכספיות שלה? להרבה אנשים חסר כסף לעליה. יש לבוא בהצעה שכל קן וקן מטפל ומסדר את עלית אנשי קנו. אל המפעל הזה יש למשך גם את הצעירים. ובכל קן וקן צריך למנות ועדות שתסדרנה את כל המפעל. אפשר גם שכל גליל וגליל ישלח את אנשיו. אבל זאת היא שאלה לוקלית. צריך ליצר אוירה
הוכרח על העליה.
ברוך רוזנטל (ק ל י ש): צריך להביט בעינים פקוחות על המצב בא"י, לקבוץ החדש לא נשקפת שום אפשרות של התיישבות קרובה, ידענו את הסבל של קבוץ ב/ וגם עבודת המטעים במושבות היא עונתית. לפיכך חשוב, כי העולים בעת מוכרחים להזדיין במקצוע. אם יש רבוז בראש צריך שהאנשים יתמחו במקצעות בסביבה הקרובה למקום.
אני מחשיב מאד את העבודה התרבותית בקבוץ העליה. הקבוץ הזה צריך להגיד את מלתו גם בקשר
שאין זאת שאלת אסוף כסף בלבד, אלא התאמצות התנועה בעד עלית הפלונה הראשונה. מובן, שכל הסבום לא יתאסף על־ידי מגבית פנימית גרידא. נצטרך לבוא במו"מ עם "החלוץ" ובעזרת ההסתדרות הציונית להופיע בתוך הצבור היהודי בדבר מגבית משותפת שלנו ושל "החלוץ" לעלית קבוצי שתי הסתדרויות.
בן־עמי: ברצוני להוסיף כמה הערות מקוטעות בנוגע לרכוז הקבוץ בראש והתהוותו בארץ.
גם בארץ וגם בגולה שכיחים שני טפוסים בקבוץ. טפוס אהד בא לקבוץ ומבנים בו את הכל, הוא נתון בכל היי הקבוץ. ווש טפוס אחר שהוא אורה תמידי בקבוץ, הוא מסתכל מן הצד למה שנעשה בקבוץ ואומר: אם יתאים לי הקבוץ אשאר, אם לא — אעזוב אותו. הטפוס הזה הוא בהחלט שלילי ומהרס. הוא איננו חי בקבוץ ואינו נושא באחריות למתהוה.
וזאת יש לזכור בשעה שנגשים ליצור קבוץ. חשוב לנו היחס של כל איש לקבוץ. הצרה
של. קבוצינו היא לא במקריותם, כי אם במרת יחסו. והתמסרותו של פרט לחברה. ואסור גם להתיחם ביחס של קוצר־רוח ליצירה הקבוצית. זה מביא לידי דעות מוקדמות יותר מדי וקשות. גם קבוצינו בארץ עוד אינם שלמים ואם נבוא ביחס של קוצר רוח לא ניצור בלום. יצירה וולונטרית דורשית אורך־רוח וזהירות בכל אתר ואתר. ואשר לדרבי קבוץ העליה בארץ. קובה אומר: עלינו להקים קבוץ חדש בארץ, התנועה דורשת קבוץ חדש וגם התנועה השומרית בארץ זקוקה להקמת קבוץ חדש. אולם מאידך: התנועה בארץ מורכבת מקבוצים שבל אחד מהם, כמעט, לא מלאה תרכבתו והוא זקוק לאנשים חדשים; והלא התנועה בגולה מעונינה בזה מאד, כי הקבוצים הקימים יתגברו ויתלכדו. והאם באמת לא חשוב גם להמשיך את הקיים, ולהתחיל בכל פעם רק ביצירות הדשות. אמנם, אין לותר על יצירת קבוץ הדש, אני מחשיב את האימפולס הזה. גם אנחנו—העולים מלפני 5—4 שנים — באנו לארץ במרה ירוע כלפי הקבוצים הקיימים וקשה היה לנו להמצא בתוך הקבוצים הקימים. התופעה הזאת הנה אולי טבעית אם גם היתה סוביקטיבית ביותר, בכל זאת לא צריך להיות קבוץ־עליה זה בן־ חורין משאת באחריות לקיום מפעלנו הכללי בארץ. התנועה חייבת לראות את עצמה קשורה ביצירה המשותפת בארץ, ולא רק בהתפתחותו של קבוץ ומתוך כך תופעה חיובות היא גם הליכת האנשים לקבוצים הקיימים. כיום צריך לקום גרעין קבוצי שיעלה ארצה ואני מניח אפשרותי שהוא יתקרב לקבוצים הקיימים,
אשר יעזרו לו בדרכו ואז ישנה אפשרות של התטזגות. הדבר הזה לא צריך להכזיב את התנועה, כמו שלא נכזבה בהתמזקויות הקבוצים עד בה.
יוסף עלסטר: אני מתנגד להצעה בדבר "קרן העליה". צריך ללמוד מתוך הנסיון — שרכשנו בעליות הקודמות - המוכיח, כי "קדן עליה" אינה מצליחה. זה. מכנים גם דמורליזציה: האנשים אינם מתאמצים להשיג. כספים וסומכים על הכסף שיקבלו מההסתדרות. יש להבריז, כי בל פרט ופרט עולה דואג לכספים לעליתו. מובן, שבמקרה יוצא מן הכלל נתמוך גם בעולים, אבלי לשם זה נתבע כספים ממוסדות חוץ: מהחנהלה הציונית, משרד א"י. אסור לנו להטיל על שכמנו פול כל כך כבד, כמו הוצאות העליה. עלינו להקדיש את מרצנו למפעל ההכשרה.
אשר: הדגשנו, כי העליה אינת יכולה להיות מפעל של יחידים, כי אם מפעל חנוכי של כל הבוגרים. אם דברנו על הצרך בזעזוע פנימי בתוך הסתדרות אשר יעורר את התנועה החנוכית — אזי יש לראות את הזעזוע בעליה הנוכחית, שהיא צריכה להיות מפעל של התאמצות התנועה כולה. לפיכך אין יחסי לשאלת "קרן העליה" כמו יחסו של יוסף. יש בין העולים הרבה מחוסרי אמצעים, שיצטרכו שנתים לשבת בגולה עד שירויהו לצרכי עליתם ואנו צריכים לאפשר להם ע"י התאמצות כל התנועה לעלות מיד. ולכן איני רואה כ"קרן העליה" צעד בלתי נכון.
אין להגיד מדאש אם יצליח המפעל. עוד לא היה לנו נסיון של עליה משותפת ומפעל בעדו. מלבד התמיכה שנקבל ממוסדות חוץ ומהצבור היהודי עלינו להעביר מפעל רציני בהסתדרות. כל קן הנותן עולים צריך לאסוף לצרכי עלית אחד מהם או יותר. המפעל יסודר בצורת נשף, הגרלות, מגבית פנימית וכו'. הקנים יוכלו גם לעזור באסוף החפצים הנחוצים לעולים. את המפעל יש לנהל תחת הסיסמה של עלית קבוץ מרוכז ולא של יחידים.
דרושה נקודה מרכזית, שתוכל לרכז סביבה את כל העליה. עד היום אין הגרעין הזה. אם דברנו, כי קבוץ העליה הוא מלאכותי, אמרתי, כי זה לא כל כך נורא, אם רק ידע להתגבר על המלאכותיות וליצר את הגרעין האורגני. דעתי היא, כי כאשר יתרכזו כל העולים לשם בצור, כי אז הוא בטח יקום. אין להעמיד את הענין בשטח של קושיים, כי אם ראשית כל מנקודת הראות של הכרחיות היצירה.
יצחק זיגלמן (רדזין): האנשים לא היו מוכנים לעליה גם מבהינה כספית, כי פתאום באה הקריאה
6. הרצאת יהודה גוטהלף: על העתונות השומרית
קיום עתוננו מפליא את האנשים מהחוץ. בשעת משבר כה קשה, בשעה שהרבה עתונים נפסקים, יוצא "השומר הצעיר" בדיוק ובקביעות. אולם כלפי פנים אני צריך לאמר, כי העתון נאבק בשארית כוחותיו הן במובן החמרי הן הרוחני. פטור אני מלברר את תפקיד העתון במוסד כה רציני כמו המועצה הראשית. חושבני, בי אין הפרזה ברקלמה שאנו עושים לעתון, שהוא הנהו הקשר היחידי בין חלקי התנועה וכו' וכו'.
פחות מדי דובר על ההכרה ותת־ההכרה אשר בחברה. בתנועת־הנוער יש הרבה מהספירה של תחת־ ההכרה ותפקיד המלה הכתובה הוא בזה שהיא מעבירה את המחשבה מתחת ההכרה להכרה. ושוכחים, בי עתוננו היא כמעט הדרך היחידה המעבירה את חיינו אנו מהספירה של תחת־ההברה להברה. אמנם העתון מבטא במרה קטנה ובלתי מוצלחת את חיינו. חיינו פי כמה יותר עשירים, אכל באם יסתם הגולל גם על מלה כתובה זו—אז נרד שוב לספירה של תחת־ההכרה ולא תנתן לנו היכולת לממש את הערכים האלה בספירה של ידיעה ברורה. לעתוננו יש שני תפקידים: הוא צריך להיות הבטוי למה שיש ולמה שצריך להיות. קודם לא הרגשנו צרך בעתון פריאודי. התנועה היתה מתפרצת מזמן לזמן ויצרה אז את "אל־על", "מעמקים". היו אלה רגעים של התפרצות והשתתקות. משום זה גם סבלה התנועה. לא היתה צמיחה רעיונית אורגנית ואטית, ולכן יש לנו כעת סוציליסטים מהפכניים שלא היו אף-פעם סוציליסטים. לו היה לנו תמיד עתון
פריודי, היה רעיון התנועה צומח ומתפשט ולא היה בהגדול התהו ובהו האידיאולוגי. אבל למרות בל אל הלא הבינה התנועה את חשיבותו של העתון ולא נענתה לקריאתו.
אנחנו הננו מדובי צרכים ויש לנו צורך כסוגים שונים של עתונות. מלבד עתון הבוגרים יש לנו צרך בעתון למנהלים-"המדריך", ולצעירים—"המצפה". בזמן האחרון הקדשנו את מרצנו לעתון הבוגדים, בי רצינו שהוא יישר את הגבה בי; חלקי התנועה ויכניס בהירות במוחות האנשים. אבל בבר מורגש צורך ב"המצפה" וב"המדריך". חלק מ"המדריך" נכניס לשוה"צ (החלק המתודולגי והפולמוס) "המדריך" ישאר בתור אינפורמטור בשאלות הממשיות של החנוך.
השוה"צ חוגג כבר את יובל השנה. בזה שהצלחנו להוציאו בעקשנות בה גדולה במשך השנה יש לציין את זכותו של בנטוב, אשר המשיך את העתון בכח־ רצונו, למדות התנאים הקשים. הבריח עם גליציה הכזיבה. יחסם לעתון היה אדיש וכזה לגמרי לא צדקו, כי אנו מצדנו לא עשינו אף צעד שיכל היה למנוע בעד גליציה להשתתף בעתון. הכנסנו את כל המאמרים שהם שלחו לעתון. אולי ישתנה כעת היחס שלהם אחרי אספת מועצתם הראשית וגם הם יראו בעתון את בטוים, כמו שאנו מחפשים בו את בטויינו.
בדבר לקויי העתון חשוב מאוד מה שאתם תגידו ואנו מוכנים וצריכים לשמוע את טענותיכם נגדו. אנו מצדנו מציינים בו הרבה חסרונות. יש בו מעט חומר, 12 דף - היא צורה קטנה מדי. מעטים גם המשתתפים בעתון. אמנם כעת אפשר למנות כבר עשרות משתתפים, אבל זה לא מספיק. אינני חושב, כי העתון צריך להיות בשביל יחידי סגולה. ברצוני לראות בעתון השתתפות מכסימלית. אנו צריכים, במו שעשה ברנר ב"האדמה" לקטו את כל דברי האנשים בתנועה ולפרסמם. יש קצת חומר בתוך המערכת, החומר חלש מאד, ואם עפ"י החמר לעתון שנשלח — נשפוט את התנועה, אז המשפט יהיה קשה מאד. אבל יש לציין, כי בעתון השתתפו הקצוות: בעלי הפטנט לכתיבה ואלה שאינם יודעים לגמרי לכתב — מנהל הגדודים והקנים שותקים.
הכרזנו כלפי המפלגות ואיני יודע במה הננו טובים-מהם. יש שטחיות בהשתתפות ביצירת האידיאולוגיה ואפילו בקריאת העתון. את העתון מציין יובש, מה שמציין בעת את כל התנועה. אנו מסוגלים יותר למאמריסי טיקה מאשר למאמרים בלתי אמצעיים. הצמצום בהיקף הפרובלימות אשר בעתון מרחיק ממנו את הנועד מן החוץ.
*) יש לציין, כי עתת נשתנת המצב תכלית שנוי.
לעליה, ולכן יש צרך לגשת למפעל העליה. לעליות הבאות יהיו האנשים כבד מוכנים. תפיסתו של יוסף בדבר הדמורליזציה אשר ב"קרן העליה" אינה נובעת מתוך גישה קבוצית. לא קבוצית היא גם ההצעה שכל קן ישלח את עוליו. כל ההסתדרות מוכרחה להתאמץ בהשגת האמצעים לעליה. אם תהיה האמונה בנחיצות המפעל ובכוחותינו — אזי נצליח לבטח.
ברוך רוזנטל (קליש): חושבני, כי הרבה אמת יש בדברי יוסף. צריך לעזור לעולים מחוסרי־ האמצעים, אבל מאת האנישים יש הרבה לדרוש. בשעה שאין לחץ, אין אנשינו מתאמצים. התנועה תעזר אם רק יהיה צרך הכרחי.
יהודה: את השאלה אפשר לפתור באופן כזה,
כי לא נכריז על מגבית מיוחדת, כי אם נתרום מתוך הכנסות "קרן השומר" לצרכי העליה. ולאור סיסמה זו ננהל גם השתא את מגבית "קרן השומר".
אבל למרות לקויי העתון בכל זאת הנהו חיונו. גם עצם הוכוח האיריאולוגי שמש סמל לחיוניות של התנועה. וללא צדק שואלים: למה נפסק הוכוח
על־פי פקורה ממעל ? אמנם בוכוח היה יותר מדי חד העוקץ הפולמוסי והאישי, מה שלא היה בגליון-מאי ולבן האחרון כה הצליח. גם בליון בית הספר השפיע השפעה גדולה בתנועה, אם כי עוד לא על בל
רחבי התנועה. דוקא מפני הפוטנציה החנוכית שלנו
הגענו לידי גבושם בדבר־קיימא. בעתון אין כתיבה בעלמא ולא צריך להבינו באופן כזה. אנו מתכונים בו על ענינים חיוניים בתנועה וגם גליון בית הספר התכון להשליך עוגן במפעל חשוב. הגרעון בעתונות הוא
גדול ואם התנועה לא תעשה את המאמצים הדרושים־ נאלץ להפסיקו.
והרי כל מנהל, שומר רציני ירגיש את עצמו קצוץ באם יפסק העתון. אבל אנו נהיה נאלצים להפסיקו. ואם יפסק — לא נובל בבר לחדשו. לפיכך עלינו לעשות עכשו את ההתאמצות האחרונה. בל קן וקן קובע סובן, שיפיץ את העתון וביחד עם זה גם את עתונות ברית־הנוער, הקבוץ הארצי והספרות הא"י. המנהלים מוכרחים לקבל את האיניציטיבה בהגדלת מספר קוראי וחותמי העתון. יש מציעים נקוד או חצי נקוד לשם שפור העתון. יש מציעים עוד תקונים לעתון. איני חושב, בי זה יועיל להתפשטות העתון. יהא ברור כי העתון הוא בשבילנו דבר של הברח. בלי עתון פרי ודי תשאר התנועה אלמת או בספירה של תחת־ההכרה.
ההנהגה העליונה נגשה כעת למפעל בסוס העתון. אתם צריכים להיות הראשונים בקנים אשר יפיצו את העתון.
הוכוח על העתונות
יעקב הורביץ: שמענו ע"ד נפתולי העתון. אם העתון יפסק אז תהיה זאת המכה הכי גדולה בשביל תנועתנו. אנו התרגלנו כבר לעתון ומוקירים אותו מאד. גם הצורה החצונית יקרה לנו.. למרות מעוט החותמים— קוראיו רבים מאד. יש גדודים שלמים של צופים בוגרים, אשר מסבת חוסר כסף חותמים על עתון אחד או שנים, אבל כולם קוראים אותו.
ברצוני להוסיף עוד כמה דברים המצינים את לקויי העתון. במקום הבקורת "הכבדה", שאין לנו די כחות ספרותיים בשבילה ואין די מקום בעתון ולפיכך היא מקרית מאד — יש לבתב השקפות פשוטות, המוסרות את תובן הספרים שיצאו בעברית בעונה זו וזו וגם אלה שיצאו בספרות הלועזית. החסרון הכי גדול הוא,
לדעתי, בזה. שאין ניבו קבוע לעתון. יש עתונים יפים וחשובים, כמו זה של הראשון למאי, של בית הספר ויש עתונים פחותי ערך. אין גם שווי משקל בין המאמרים בעתון אחד. על־יד מאמר עמוק ומענין תמצא דברים חסרי טעם. יש בעתון קפיצות גדולות. לדעתי צריך לישר קצת את הניבו של העתון, במובן להעלותו.
דברו על הבלבול האידיאולוגי בין הבוגרים. לדעתי אין בלבול, כי אם חפוש ואותה ההרגשה היתה לי אחרי שנפגשתי עם חבורות בוגרים שונות. נדמה לי, בי בתקופות הקודמות היה המצב האידאיולוגי הרבה יותר רע. המנהלים היו יונקים את התורה מתוך מקורות זרים ומעכלים אותה ומתאימים לתנועה, אבל התורה הזאת לא התפשטה ברחבי התנועה ובשביל רבים היתה כספר ההתום. כעת המצב הרבה יותר טוב. הבוגרים יורדים לסוף הדעות של מנהלי התנועה. ו"השומר הצעיר" מובן בתנועה הרבה יותר -מאשר "אל־על" ו"ממעמקים" בשעתם. יהודה חושב בי כל הבוגרים בתנועה בבר נהפכו לאנשי ה"סתירה הטרגית". זה לא נבון. רב הבוגרים מחפשים אחרי דרך ומתאוננים, כי לא נשמעה המלה החזקה על תנועתנו. מצד אחת—השקפה שיש בה יותר מדי דוג-מטיות ומאידך ותור על הערבים העצמיים של התנועה וטון שהוא מהול בצלילי חולשה וליקוידציה. עוד לא קם הנביא ולו מחכים הבוגרים שלנו.
ובמובן. זה נתן העתון הרבה. האנשים ערים לכל השאלות בתנועה וביחד עם כותבי המאמרים מרגישים בכל השאלות הכואבות ומחפשים אחרי פתרון. פתחו בבירור השאלה החברתית הגליונות שבהם היה הוכוח האידיאולוגי וגליון-מאי ומאז יש לראות בתנועה הגברת ההתענינות בכל שאלות החברה. וכליון בית הספר הזכיר לתנועה על מקורותיה—על תנועת הנוער. הבוגדים רואים ולומדים ממנו, כי גם בגבוש האידי-אולוגי יש עוד לשאוב מתוך הצנורות הללו ואני מצטער מאד מאד כי אנשינו מזלזלים בערכים הללו ואפילו אי־אלו אנשים מבנים אותם בשם הבוז "קום־ מיטיקה". והלא הערכים האלה מאחדים אנשים שונים בתנועתנו בארץ ובגולה, למרות הפירוד בהשקפותיהם. זהי הבסיס המשותף לנו לכולנו והמשתף אלינו אפילו אנשים מ"בית־אלפא" הרחוקה.
ומבחינה זו אני רואה את חשיבותו של "המצפה", הוא צריך לעשות יותר מאשר ציין דוד: לא רק להוציא מתוך ערכי תנועת הנוער את אשר יכולים להביא תועלת לחנוכנו, כי אם אלה שיכולים עוד להשפיע
18
על הגבוש האידיאולוגי. "המצפה" מוכרח להופיע.
צריך לבוא אל כל הבוגרים ולתאר לפניהם את מצב העתון. זה לדעתי, ישפיע הבוגרים יענו וקיום העתון יתבסס.
נוה שמושקוביץ (ניסביז'): חשיבות העתון היא גדולה בלי שום ספק. בעתון אנו מוצאים את כל המתהוה בתנועה. אבל במעוט הפצתו אשמים לדעתי במה מחסרונות שבעתון. הרבה אנשים אינם מבינים היטב עברית ולו היה העתון בחצי נקוד היו מתרבים קוראיו. רבים, שמבינים היטב עברית אינם מבינים את העתון משום רבוי המלים הלועזיות אשר בו. הרבה מהמלים האלו היה אפשר להחליף בעבריות. אינני מסכימה עם יעקב, שצריך להרים את ניבו העתון. העתון צריך להיות קרוב יותר לקהל הבוגרים. במערכת השוה"צ משתתפים מנהלי התנועה, מאמריהם רציניים עפ"י רב וזה לא מאפשר להרבה אנשים מהתנועה לבוא להתבטא בעתון. "השומר הצעיר" צריך להקדיש יותר מקום לשאלות ציוניות. בשם של—1 במאי הקדישו עתון, ככה היה צריך להקדיש עתון לכ' בתמוז.
צריך לחדש את הוצאת "המצפה". זה לא יעלה בקושיים רבים והוא יחיה את כל תנועת הצעירים. "המצפה" יאפשר גם את המעבר האידיאולוגי של האנשים לשכבה ג'.
"המדריך" צריך להופיע. הוא יביא למנהלים יותר תועלת מאשר קורסים ומושבות למנהלים.
יהודה פוקס (קליש): אין הבוגרים מבינים עדיין את העתון על המערכת לשנות את צורת העתון בכיוון זה לא ע"י הנמכת הניבו, כי אם ע"י סדור החומר וחלוקת המאמרים. העתון צריך - לקבוע מדור מיוחד להד החייסהיום' יומיים שבתוכנו.
משום המצב הכלכלי הרע אין לחדש את "המצפה".
את החומר יש להכניס ל"השומר הצעיר".
ברוך רוזנטל (קליש): אני חושב את הוצאת "המדריך" למיותרת. את המאמרים הדנים בשאלת חנוך אפשר לפרסם בהשוה"צ ולהצאות ההנוכיות יש להקדיש חוברות מיוחדות כגון: החוברת על החנוך הלאומי בשכבה א' מושבות קיץ וכו'
מרדכי (מלמד (קובל) מחוה את דעתו בי יש להוציא לאור את "המדריך".
יעקב ריפטין: יש צורך בהתאמצות וחפוש שתברר ותגביר את פעולותינו כחיים. בעתון השוה"צ הנני רואה את המקום להפוש זה, שהוא קולקטיבי. יבמערכת "השומר הצעיר" - את הקולקטיב המארגן
ומוציא לפועל את התפקיד הגדול של העתון. לע"ע ישנה מקריות בעריכת העתון, בחומר שבו וכו'. העתון שלנו איננו צריך לחנך רק אותנו, עתוננו צריך להיות עתון של מפעל לתרבות, בו נגיד גם דבר מה לעולם. לא צריך סתם להוציא עתון. אם אין להגיד דבר-מה חדש - מוטב שיפסק ושיצטברו מרץ ואינים בתנועה — נחדש את העתון.
בנטוב: רוצה אני לדבר משפטים את התנועה בעד העתון. בגשתנו להוצאת העתון סמכנו על תנועתנו הגדולה, על מספר הבוגרים הרב, על המחשבות והתסיסות הרבות וחשבנו שבל אחד יתעני; במה שנעשה בקנים ובארצות אחרות, ולא ימצא מי שירצה להיות תלוש מתוך התנועה. והנה היתה לנו אכזבה: הבוגרים לא התענינו בעתון, לא כתבו וגם לא קראו. בעת הננו עומדים רק עם 17 קנים בקשרים (15 מפולניה 1 מגליציה). יודע אני, כי יש לקויים לעתון. אבל סגירת העתון תביא נזק עצום לתנועה. שום בקודים ופגישות לא ימלאו את מקומו ולא יכונו את הבירור האידיאלוגי בתנועה.
בוגדינו לא נענו לדברים הכתובים בעתון. הנה ישנם ברוסיה בבל מקום "רבקורים" על כל המתרחש בחיים? מדוע זה שותקים אנשינו במקותיהם. קובה אמר שצריבים אנו להוציא עתון בעד העולם. אין לנו סדנאות שתוציא פרודוקטים לעולם. בשבילנו חשובה סדנאות למען חשל את העצמיות שבנו. העתון צריך להיות במה חפשית לבטוי המצב המשותף. אומרים כי העתון הוא יבש. אבל מי יכל לכתב על המתהוה בפנים התנועה, אם לא אתם בעצמכם, הגם זאת צריכה לעשות המערכת ? מדוע אין הבוגרים מרגישים את הצרך להתבטא ? איה המחשבה העצמית שלנו?
צריכה להיות התאמצות נפשית (לא פיננסית, בי 2 ז. לכל חדשים ימצאו אצל כל בוגר) בקרב הבוגרים והעתון יופיע דרושה לנו מאד הסדנאות היום־יומית של המחשבה.
יהודה ריכר (ורשה): הושבנו על כי לא בל המתהוה בתנועה ומחוצה לה מצא את הדו בעתון, וכי מעטים הם הכותבים.
משה בלומנקופף (ורשה): העתון לא היה הבמה שעליה אנו מבטאים את כל המתרחש בתוכנו ואת כל מה שבקשנו וחפשנו.
בן־עמי: התופעה שאין העתון נפוץ כראוי,
מראה על חוסר הקשר שבין העתון והתנועה — החרידה אותנו מזמן. נכו; הדבר, כי גם במערכת לא היה כוון ברור של העתון. יש פעם לקבע: אם העתון
"קרן מעמדית" במלא מוכן המלה. אנחנו מוכרחים לחייב את כל הקשרים אשר ביננו עם בל האלימנטים העושים דבר־מה בשביל א"י. אסור לנו לתלש את עצמנו מאותם החוגים העממיים אולם מאידך יש למשך את הזרמים השמאליים לעבודה.
שכחו גם, כי שאלת השפות תפריע לעבודה משותפת עם פ.צ. שמאל. לדעתי אין לסמוך את בנין הליגות על שידוך זה.
8. יהודה גוטהלף-מוסר סקירה על מהלך המשא והמתן עם החלוץ.
עלינו להשתחרר מסנטיטנטים בבואנו לדון בשאלות הממשיות של האהוד והננו נגשים בגישה אוביקטיבית לשים גמירת הענין. בזמן האחרון בפגישות ההנהגה הראשית עם מרבז "החלוץ" השתדלו שני הצדדים להביא את הענין לידי גמר. אהד הגורמים המפריעים היא עמדת מרכז "החלוץ", אשר רוצה לקחת תחת כנפי "חסותו" את הסתדרויות הנועד. אנו מתנגדים לזה בי רואים אנו זבות קיום להסתדרויות נוער שונות, וחושבים בי אין על הסתדרות "החלוץ" הכללית להיות המחנך של בל הנוער ולהשתמש לשם זה בבל תקציבי הנוער. אנו דרשנו יחס שוה להסתדרויות הנוער ולא השגנו, אלא ש"החלוץ" צריך לטפל במפעלים כלליים לטובת הנוער. בעת מתנהל הוכוח, אם לחלק את התקציב לחנוך הנוער בי; ההסתדרויות או ישאר לעניני חנוך כלליים. ה"חחלוץ" מציע 50% לחלוק בין ההס־ תדריות ו־50 לענינים כלליים. אנו דורשים 75% לחלוקה בין ההסתדרויות ו־25% לענינים כלליים. הייגו מסכימים לחלוקת חצי-חצי, בתנאי שההכרעה על התקציב תהיה בידי הסתדרויות הנוער. ולא בידי מרכז החלוץ. לזה הם אינם מסכימים. אנו צריכים ללחום בער השפעתנו בתוך החלוץ והשלטת תפיסתנו האוביקטיבית והלאומית כלפי כל ההסתדרויות. דרושה לנו שם רפרזנטציה הגונה של אנשים. בסוף שנת 1928 תתכנס ועידה "תחלוץ" עד הזמן זה צריך להגמר ענין האחוד.
האהוד יגרם לנו קושיים. הוא יביא גם לידי הכוכים קשים ב"החלוץ" להבא, אבל הדבר יצטרך לבוא לידי גמר.
9. יעקב הורביץ מרצה על ההנהגה הראשית והמועצה הראשית.
לא כל חברי ההנהגה הראשית אשר נבחרו בועידה הארצית האחרונה היו פעילים בעבודת הה"ר. לאחדים לא נמצאו בורשה, אחרים היו עסוקים בעבודת ההנהגה העליונה. אחרי הועידה האו־צית נספחו להנ. הר. האחים מיכה קוזצ'קוב ועמנואל גולדמן. ביום הננו עומדים שוב לפני שנוי תרכובת ההנהגה הראשית:
בנטוב עולה כעת, גרשון רוזנברג יעקב ריפטין ואברהם מושקוביץ עולים בפלוגה הראשונה ועד העליה לא יהיו בורשה. מיכה קוזצ'קוב גויס לצבא. מפאת טרדותיו בהנהגה העליונה ובמערכת השוה"צ מסתלק הא' יהודה גוטהלף ומסבות שונות מתפטר גם הא' א. רביצקי.
נבעה הצעה לספח בעת להנהגה אנשים חדשים. אולם אין לנו בעת מועמדים מתאימים. לפיכך נשארת הה"ר עד המועצה הבאה בתרכובת הזו: אשר, בן. עמי, משה פורמנסקי, יעקב הורביץ, רגה ורשביק, עמנואל גולדמן, יעקב ריפטין, אברהם מושקוביץ, גרשון רוזנברג.
במשך התקופה הכי קרובה עלינו להפעיל את המנהלים בתנועה ולהכין מתוכם מועמדים להנהגה ראשית חדשה שתבחר אחרי שיעלה חלק מחברי ההנהגה הנוכחית.
מספר חברי המועצה הראשית קטן בעקב יציאת כמה מחבריה ומרגש עכשו הצרך בהגדלת מספר חברי המועה"ר וספוח מנהלים צעירים אליה שיוכלו אחרי תקופה ידועה לקבל על עצמם את הדרכת התנועה. מהמועצה נצטרך לצרף אחרי כן גם אנשים להנהגה הראשית.
אחרי דברי יעקב הורביץ מתלקח וכוח קצר בנידון המועצה הראשית: אם יש רשות לכנוס לספח אנשים למועצה ומה בכלל המועצה הראשית.
יוסף עלסטר מעיר, כי יש לשמור גם על חוקת התנועה. רק ועידה ארצית יבולה לבחור במועצה הראשית ומועצתנו זו שבה מעטים חבריה המשתתפים אינהיכולה לספח מספר כה גדול של אנשים. אם יהיה צרך להכריע בשאלה חשובה - תקרא הה' הראשית לכנוס ההנהגות הגליליות.
ברוך רוזנטל דורש הגדרה ברורה של תפקידי המועצה הראשית: האם היא אספה מחוקקת או הנהגה ראשית נרחבת. המועצה ביום היא רק פיקציה.
יצחק זיגלמן: יש לספה אנשים למועצה הראשית, אבל לא יעשה זאת כנוס זה, כי אם הועידות הגליליות הקרובות תבחרנה ב"א בחבר אהד למועצה הראשית.
אשר: יש בתנועה התפורות ידועה. אנו מחפשים אחרי אנשים אחראים בהסתדרות לעבודה יותר רחבה. יש לקשר יותר את הברי המוה"ר לעבודת הה"ר. יש לגיס אנשים שיעזרו לנו בבקורים, פגישות ועבודה הסתדרותית אהדת. ולכן יש להגדיל את מספר חברי המועה"ר ע"י אנשים עובדים.
בן-עמי: אם רק ועידה תוכל לספח אנשים למועצה אז יקרה שנשאר בלי מוע"ר בשעה שתהיה עליה, כי
הועידות נקראות הלא פעם לשנה וחצי או לשנתים. בחידת האנשים ע"י הגלילות היא לא נכונה: יש גלילות שונים, יותר ופחות גדולים ואין עדין צורה קבועה לגליל. יש כעת לבחור באנשים שיעבדו בכל התנועה. המזכירות הראשית .תעמוד בקשרים עם חברי המועצה הראשית. חברי המועצה הראשית יעבדו לא רק בקנים שחם נמצאים בהם, בי אם גם בגלילות שלחם וגם בגלילות אחרים. הרשות למועה"ר הנוכחית לספח כעת אנשים למועה"ר עד כדי מחציתה הכללי
מתקבלת הצעת ההנהגה הראשית — לספח כעת חברים למועה"ר.
נגשים לבחירת חברים נוספים למועה"ר. הבחירה־ אישית, מלבד 11 המועמדים של ההנהגה הראשית: צבי רודניק, משה גלוגובסקי, אברהם שוד, פייגה הינדם, חנוך וילנד, משה גרוסמן, אפרים רבינוב, משה זילברטל, יודקס, אפרים ברזילי, ושרה רוזנברג נבחרים גם עפ"י הצעת הברים מהמועה"ד האחים: שמואל בליך (רובנה.) נחום הרצברג ומדרבי גורמן (ורשה).
10. בירור הערעורים של המוצאים מההסתדרות.
בשם ועדת הערעורים שנבחרה בראשית הכנוס מוסר דו"ח האח דוד רוזנבום :
לפנינו היו ערעורים בדבר הוצאה מההסתדרות ע"י ההנהגה הראשית מצד שני אנשים: יחזקאל קרול (תבנה ורשה) י. ברנשטיין (קרמניץ).
א) ענין קרול. הוברר כי קרול פרץ את גדר משמעת ההסתדרות ע"י הוצאת חוזרים יהד עם כנופית "האופוזיציה" הדורשים לא להשמע להוראות ההנהגה הראשית וקוראים להשתתף באופן פרטי בתעמולה לטובת פועלי־ציון שמאל. היה לנו אתו בירור לגמרי לא נעים. יש כאן ענין עם אדם הקשור במפלגה ורוצה להשליט את דעות המפלגה הזו בתנועה שלנו. הוא נהל גם תעמולה בקן הורשאי. כאן לפנינו לא רק ענין של חלוקי דעות, אלא של התירה. ההנהגה הראשית הוציאה אותו עבור כל אלה מההסתדרות. עפ"י החוקה יש לו הרשות לערער לפני אספת המועה"ד. הועדה אחרי שביררה את כל העני; באה בהצעה לאשר את עמדת ההנ. הראשית ולהשאיר את קרול מחוץ להסתדרות.
ב) ברנשטין מקרמניץ השתתף ביהד עם עוד קשישים מקרמניץ בתעמולה לטובת "סל-רוב" שמאל בשעת הבחירות לסיים. אחרי בקורו של בן-עמי הודו כמעט כל המשתתפים בתעמולה זאת כי שגו, רק ברנשטיין ועוד אחד עמדו על דעתם, כי צדקו וכי נכונה דרכם. הא' בן-עמי הוציא אותם מההסתדרות. הוברר בועדת
הערעורים כי הוא מתחרט על פעולותיו אז, אולם אינו חושב להשתתף בפעילות בעבודה הציונית, לא יפדה שקל וכו'-דברים שמתנגדים לתפיסתנו הלאומית. והועדה באה לידי מסקנה, בי יש גם אותו להשאיר מחוץ להסתדרות.
בענין קרול מאשרת המועצה פה אחד את עמדת הועדה ומחליטה להשאירו מחוץ להסתדרות.
בענין ברנשטיין התעורר וכוח. יש חושבים, בי הועדה לא הוציאה מסקנות חותכות ויש למסור את הענין שוב להנהגה הראשית לבירור. מעמידים למנין את השאלה, האם לברר את זה במועצה או למסור שוב לההנהגה הראשית.
מתקבלת ההצעה הראשונה: להחליט בענין ברנשטיין כעת באספת המועצה הראשית.
מעמידים למנין את הצעת ועדת הערעורים. העמדה מתאשרת — ברנשטיין נשאר מחוץ להסתדרות.
11. ההחלטות
ועדת הנסוח מקריאה את הצעות ההחלטות. אחרי אי אלה וכוחים מתקבלות כל ההחלטות (המסקנות) המוצעות. בשירת "תחזקנה" ננעל הכנוס.
מסקנות
I לשאלות החנוך
א. המועצה הנרחבת מוצאה, כי פעולתנו החנוכית לא עלה עדיין בידיה להקים את הטפוס שיקביל במלואו לשאיפה המוחלטת של תנועתנו, להגשים את ערביה הקולטוריים, מוסריים וחברתיים במסגרת של חיי יום יום קבוציים משופרים ובמאמץ האישי המסור לרעיונות הלאומיים והחברתיים אשר בהם נדגול. המועצה הנרחבת קוראה לבן לבל התנועה לקניה להכפיל ולהשליש את המאמצים בשטח החינוך של הפרט ואפיו ולהכשירו בלפי ההגשמה המלאה של שאיפות תנועתנו בחיים.
ב. המועצה הנרחבת מעירה את תשומת לבם של הקנים על העזובה השוררת בשטח החנוך הגופני והגורמת לחוסר של שוו־משקל אישי ובטחון חלוצי פנימי בקרב הצעיר. וקוראת לכן להגברת הפעולה בשדה זה ע"י הפעלת "המשרד לחנוך הגופני" ע"י
הה' הר' אשר יעמד לימין הקנים בעבודתם היום יומית בחוגים לאספורט והתעמלות אשר מוכרחים לקום בבל אתר ואתר ולהקיף את כל חברי הקן לשכבותיהם.
ג. המועצה הנרחבת מדגישה את השיבות הוצאות "ספרית המנהל" ו"האגרות לקנים החדשים" אשר הופיעו עד כאן ומטילה על הה' הר' להמשיך הלאה בפעולת העזרה המעשית והמועילה הזאת.
המועצה רואה את הצורך בעתון קבוע אשר ישמש מבטא לשאלות החנוך היסודיות והאקטואליות בהסתדרותנו ופונה לבן להנ' הר' לדאוג בעד חרוש העתון "המדריך".
ד. מתוך הערכת הצורך בבירור ולבון של יסודות ושיטות חנוכנו. פונה המועצה הנרחבת בדרישה אל הה' הר' להבין ולכנס בזמן הכי קרוב את ועידת המנהלים הארצית אשר תמלא את בל הנ"ל.
ה. המ. הנ. מציינת את החיוב המרובה אשר בתוצאת המושבות הגליליות למנהלים דהשתא ומציעה להנ' הר' להמשיך בפעולה זו ע"י הבנה וקריאת קורם מרכזי למנהלים בחורף. המ. הנ. מציינת את הצורך ביצירת סמינריון מרכזי למיטב מנהלי ההסתדרות אשד יטפל באופן מעמיק בפרובלימות היסודיות והמטודולוגיות של החנוך ויכשיר את חבר המנהלים מהקנים המרכזיים לעבודה חינוכית רבת ערך בתנועה. על ההנ' הר' להכין לאספת המועצה הקרובה הרצאה מקיפה על ארגון הסמינריון הנ"ל.
ז. המ. הנ. מדגישה את חשיבותו של לכוד המנהלים במקומות לשם בירור דרכי החינוך ואמצעיו ע"י
א) הקמת משרד לעבודת מנהלים ע"י הה' הר'
ב) ארגון אספות המנהלים קבועות בקנים.
ג) הקמת סמינריונים מקיפים (בעזרת הה' הר')
לעבודה פדגוגית (בכל סעיפיה) בתוך חבורות המנהלים בקנים המרכזיים.
ח. המ. הנ. מטילה על הה' הר' והנה. המקומיות להרחיב סוג הספרים הפדגוגיים לשפותיהם בספריה הנודדת המרכזית וספריות המקומיות למען ישמשו משען לעבודות המנהלים בקנים.
ט. המועצה הנרחבת מדגישה את הערך הגדול שיש בלכוד האורגני של השכבות החנוכיות לפי הגלילות ושמה על ההנ' הגליליות את חובת הטפול בהכנה ובקריאת פגישות גליליות של שכבות הצופים הצעירים והבוגרים והקמת מוסדות משותפים לעבודת השכבה בגליל (ועד פועל, עתון וכד')
י. המ. הנ. מציינת את הירידה של העבודה הצופית בקנים העלולה להמעיט את דמותו של הטפוס החנוכי שלנו מבחינות שונות ודורשת בהחלט מאת הה. הר.
ההנ. הגליליות והמקומיות להחיות ולהרבות בעבודת הצופית בשכבות החנוכיות בהסתדרות.
יא. לשם התקשרות טבעית של חנוכינו את תרבות ארץ־ישראל וערכיה רואה המ. חצ. את הצורך הגדול בהדגשת העבודה היהדותית והשעבוד בקרב הסתד־ רותנו ההל מהשכבות הכי צעירות ומטילה על המוסדות המדריכים בקנים את חובת הדאגה למלוי הנ"ל.
יב. המ. הנ. מטילה על הה. הר. והנ, הג"לטפל באופן מיוחד באלה הגדודים הצעירים אשר עברו השתא את מושבות המנהלים ועומדים על הסף של שכבת הבוגדים להדריך את פעולתם בדרך צמיחה אורגנית למסלול של דאגה ואחריות בעד ההסתדרות וערכיה הרעיוניים.
יג. לשם לכוד עבודתנו החינוכית רואה המ. הנ, בהכרח של הדוק קשרים בין הה. הר. והקנים מצד אחד וחובת הה. המקומיות בשליחת הדו"ח—ות באופן שטתי ומפורט מצד שני.
II מצב הבוגרים ועבודתם
א. המועצה הראשית מציינת כי בפני כל בוגר ובוגר מוכרחה כיום לעמד בכל חריפותה שאלת ההגשמה הפרטית במובן היציאה להכשרה והעליה, מוכרחה להתעורר הבקורת החברתית בתנועה, אשר תעודד ותעורר להגשמה ותעמד על משמר טוהר התנועה.
ב. המועצה מציינת כי לא יוכל להמצא כתנועה שומר בוגר, אשר אינו חבר בקבוץ הכשרה או בעדת בוגרים.
ג. המועצה מטילה על הה. הר. להקים במשך הזמן הקרוב את ארגון הבוגרים בעדות וקבוצים.
ד. המועצה קובעת את עיקרי ויסודות ארגון עדות הבוגרים ועבודתם בהתאם להצעות שבהרצאתו של בן־עמי (ראה שם).
ה. המועצה מטילה על משרד הבוגרים להוציא לפועל במשך חדש ימים את מפקד הבוגרים ובירור שאלת הכשרתם ועבודתם בקנים.
ו. המועצה מטילה על הה. הר. להלחם בכל התופעות של השתמטות מהגשמה בשטח ההכשרה (עד כדי הוצאה מההסתדרות).
ז. המועצה מטילה על משרד הבוגרים להדריך את עבודת עדות הבוגרים ע"י הוצאות קבועות וחוזרים ולקשר את העדות ע"י עלונים ומכתבים - חוזרים המופיעים בקביעות.
ח. המועצה מציינת את ההכרח בשעבוד כללי ושלם של בל בוגרינו, בלי כל דחיה.
ט. המועצה מדגישה על חשיבותו המיוחדת של "הדבר" במסייע בעבודת הבוגרים וקוראה את כל הבוגרים ובפרט את העדות המאורגנות ולחתום על העתון הזה.
III. ההכשרה
א. המועצה הראשית הנרחבת בהכירה את הצורך הגדול של הקמת ארגונים קבוציים יותר אורגניים בהכשרתנו, מטילה על ההנהגה הראשית לשתף באופן פעיל בארגון וסדור ההכשרה את ההנהגות הגליליות.
ב. המועצה הראשית מדגישה את ערך ההכשרה הקבועה בבתי חרושת, מנסריות ועבודה שהורה ורואה בה את אפשרות היצירה של גרעינים לחיים אישיים תרבותיים עמוקים ולהגשמה קבוצית בגולה, אשר ישפיעו השפעה מחנכת על השכבות הצעירות והתנועה כלה.
ג. המועצה הראשית הנרחבת אינה רואה בבתי הספר הגבהים (חקלאיים וכו') את המקום להכשרה, באם השוטרים המשתלמים בהם אינם שליחים של קבוין אז עדה או לכה"פ לא נאשרו ע"י ההנה"ג וההה"ר.
ד. המועצה הראשית מקדמת בברכה את החלטת הה"ר בפולניה ובגליציה ליצור בחות "שומריה" אשר בצ'נסטוחובה קבוץ הכשרה משתף של בוגרי פולניה וגליציה, אשר ישמש גרעין ליצירת קבוץ עליה משותף של שתי ההסתדרויות שבתוך התנועה העולמית. המועצה רואה ביצירת קבוץ זה את ההתחלה ללכוד התנועה העולמית.
ה. המועצה מציינת את ההכרח ההסתדרותי שביצירת קבוץ העליה ב' המושתת בראשיתו על קבוצי הכשרה קבועים ועל עדות אורגניות. — על קבוץ העליה ב' לשמש ארגון חי ומחנך אשר מכשיר את חבריו לקראת העליה, יארגן את העבודה ההנוכית וההסתדרותית.
IV עליה
א. המ. הנ. מכירה בצורך המוחלט לרכז את את הפלוגה הראשונה כלה וכמו בן הגרעין האיניצי־ טיבי של הפלוגה השניה בראש למען לאפשר ע"י רכוז זה את הקמת היחידה התרבותית־רעיונית החיה של העליה השומרית מפולניה, למען הרבות את היכולת לגשת לסדור הרציונלי של ההבנות השונות לעליה.
ב. המ. הנ. מציינת את הערך החנוכי-ההכשרתי הרב אשר לקבוץ העליה הקבוע ודורשת מאת הה' הר'
ועדות הקשישים במקומות את עזרתם הפעילה בעד חשול ואמוץ הקבוץ הנ"ל.
ג. המ. הנ. מחליטה שמזכירות של קבוץ העליה נמצאת במקום עבודתו של הקבוץ. בורשה נוצרים הסניפים האלה של המזכירות 1) לעזרה אינפורמטיבית ויורידית 2) למפעל "קרן העליה".
ד. המ. הנ. מציינת את מאמציו של קבוץ העולים המכוונים לקרוע את הבלי הפסיביות — שתקפו את חברת הבוגרים - ע"י הקימו את קבוצינו הקבועים ורואה בהם מפעל בעל חשיבות מכריעה בשביל התנועה כולה.
ה. המ. הנ. רואה בצורך הכרזת מגבית כספית גדולה אשר תעזר לפלוגת העלית.
ו. המ. הנ. שמעה בחרדה על הקטנת מספר הסר-טיפיקטים — שלא כהחלטת המושב האחרון של הועד הפועל הציוני — ודורשת מאת ההנהלה הציונית לעמד על משמר ההחלטות של הועה"פ בנידון לעליה החלוצית.
V. עתון "השומר הצעיר"
א. המועצה מציינת, כי טרם מלאו המנהלים והבוגרים את חובתם לגבי חעתון "השומר הצעיר".
ב. הזנחת חובה זו — העלולה להביא לידי הפסקה בהוצאת העתון — מוכרחה למצא את תקונה ע"י סוכנים מיוחדים בכל קן וקן אשד יטפלו יחד עם ההנהגות המקומיות ברכישת חותמים והפצת גליונות בודדים.
ג. בל 2 בוגרים (לפחות) מחוייבים לחתם על גליון "השוח"צ".
ד. כל קבוצת צופים בוגרים מחוייבה לחתום (לפחות)
על גליון אחד.
VI המצב בליגות הקפא"י
א. המועצה הראשית הנרחבת מציינת את מצב-החרס הגמור בו נמצאת העבודה למען א"י העובדת בפולניה, שנוצר בעטין של הפעולות הבלתי אחראיות מצד המפלגות ודורשת מאת הועד הפועל של הסתדרות העובדים העברים הכללית בא"י שיפסיק מיד בכח השפעתו את המצב הנוכחי ויאחר את הבוהות המפוררים.
ב. המועצה הראשית רואה את הנחיצות בהתחלת הפעולה בכוון ההכנסה לליגות את כל אלה החוגים הקרובים לא"י העובדת אשר לא לקחו עד היום חבל בעבודת הליגות והקפא"י.
ג. המועצה פונה לבל הקנים בדרישה להגביר את עבודתם בליגות ולהקימן בקום שם אינן עד כה.
ד. המועצה דורשת מאת הועד הפועל של הסתדרות העובדים שיזדרז בשליחת מלאכות ההסתדרות לגולה שתהיה בעלת יכולת-השפעה וכשרונות פעולה למען הגברת הפעולה בשביל הקפא"י והקמת תנועה עממית רחבה בעד א"י העובדת, ושתהא מתאימה למשאלות תנועת הנוער בגולה...
VII "הצפירה"
המועצה מציינת בצעד את הפסקת הופעתה של "הצפירה" העתון העברי היחידי בגולה. חוסר פרצוף מפויס (בטויי עצמי, העדר חיוניות ותובן מעורר כל אלה הביאו לידי נפילת העתון. המועצה פונה לבל ידידי העתונות העבריה בקריאה להתאמצות למען הדוש הוצאת העתון.
VIII משלחת ה"קרן־קימת לישראל"
המועצה הנרחבת מקדמת בב־בה את ביאת המלאכות הארץ-ישראלית של הקק"ל וביחוד את חח' ביסטריצקי ובא כוחה של הסתדרות העובדים חח' הרצפלד המועצה קוראת לרחבי התנועה השומרית לעמד לימין הדברים השליחים בפעולתם ובימים אלה של השמע הבשורה ע"י החברים הארץ-ישראליים — להכפיל במה מונים את התאמצותם לקרן הקרקע של האומה.
הערה:
הרצאת האח י. ריפטין על העליה נמסרה בצמצום מחמת האי דיוק של פרטי־כל ההרצאה בשעת הכנוס.
משרד ההוצאה
הופיע כבר החוב' 5
מ"ספרית המנהל"
"תכניות עבורה לכפירים רצופים"
חוברת א'
כסלו—טבת
המחיר 40 פרוטות
בהזמנות לפנות לקואופרטיב המרכזי.
החתמת כבר על
"ה ד ב ר"?!
הסתדרות העובדים העברים הכללית בא"י
הוצאת "דבר" תל־אביב
1) ספורים מאת דבורה ברון
המחיר 1 דולר
2) ספיח שירים מאת רחל
המתיר 0.25 דולר
3) דמיות מלוות ספירים מאת מ. פוזננסקי
המחיר 1 דולר
4) בגלגל שירים מאת א. שלונסקי
חמחיר 0.85 דולר
5. פולצלינה מחזה היססורי מאת ש, ד. גויטין
המחיר 0,50 דולר
6. שאר. ישוב מאת י. בן-צבי
7. סופי שבילים שירים
מאית מ. ז. ולפובסקי המחיר 30 0 דולר
8. כלפי תשעים ותשעה שירים
מאי - א. צ. גרינברג
9. כתבי ליברמן
המחיר 0.50 דולר
10. אנקריאון על קטב העצבוז שירים
מאת א. צ, גרינברג המחיר 0,40 דולר
11. חזון אחד הגליונות שירים מאת א. צ. גרינברג
המחיר 0.15 דולר
דו"ח מפעולת הסת' העובדים לועידה ה-III
המחיר 1 דולר
המפקד השני של העובדים בא"י
המהיר 0.25 דולר
שכונת העובדים " 25 0 "
הקואופרציה היצרנית של העובדים בא"י
המחיר 0.15 דולר
המכירה הראשית בידי הקואופרטיב השומרי המרכזי כפולניה
Warszawa, Dluga 50. P, K. O, 4499.
עתון פועלי א"י
שלח מיד את דמי ההתתמה (7.50) ז') באורח פ.ק.א. 4499 ואת האשור תמציא מיד לקאופר-טיב. והעתון ישולח לך ישר מהארץ,
Biuletyn Zyd. Org. Skaut. "Haszomer Hacair" w Poises
(המיר 30 פר.(4 סנט
Odbito w druk. "Renoma", Karine,
Sktadano w druk. "Grafika”, Nowolipki 32.
כ בוגר חותם על השומר ל קבוצה מזמינה את 1 mB I / שומר מפיץ את השומר הצעיר
השומר הצעיר
Warszawa,.........1929 לנובמבר..........14.....ורשה'
Dtuga 50. Tel. 252-73. P. K. 0. 16.791.
בתשובה נא להזכיר:
המערכת והאדמיניסטרציה
אל
קבוץ ב' עפולה
חזק
מ 1671/29 L
מצבו הכספי החמור שבו נתון עתוננו תובע את המאמצים הגדולים ביותר מצד כל חלקי תנועתנו נאשר הם שם.מאידך גדול תנועתנו בארץ והמספר הרב של קבוציינו אשר הקימה לנו העליה האחרונה ומצב העבודה המספק באומן יחסי אשר הם שרויים בו נותנים לנו את האפשרו לפנות אליכם בדרישה לתחום על 2 אבסמפל. מלבד זה ניצלה לכם את מספר האכסמפלרים שהיינו שולחים לכם עד כה.הננו מציעים לכם גם לרכוש לעצמכם קומפלט של 50 הגליון של עתוננו.פרטים תמצאו במודעה הרצופה.
בטוחים הננו כי נמצא אצלכם את ההבנה המלאה להצעותינו והננו ממתינים לתשובתכם החיובית, הממשית והתכופה.
חזק ואמץ!
המערכת האדמיניסטרציה
צבי לוריד
מאיר גלברד
הגבירו את התאמצויותיבם לטובת מפעל
"קרן השומר"!
שלחו מיד את הכספים שאספתם
ל "קרן העליה"!
נמסר לדפוס ובקרוב יופיע
ע"י הועד הפועל של הברית העולמית של הנוצר הצברי בהשתתפות הלשכה הראשית ל"הקרן הקימת לישראל"
"מזמרת הארץ"
קובץ זמירות ארצי־ישראליות עם תוי נגינה ערוך בידי המוסיקאי הצברי הידוע
ש. רוזובסקי
הקובץ מכיל כ־100 שירים ממיטב השירה הארצי־ישראלית צם הוספה מיוחדות בשביל מקהלות ופסנתר.
המכירה הראשית נמסרה לידי
ההואופרטיב השומרי המרכזי
הופיעה כבר ונשלחה לקנים החוברת ד' של
"המצפה"
עתון הצעירים של הסתדרותנו העולמית
המחיר 60 פר.(10 סנט אמריק.)
על הקנים להזדרז במשלח הכספים עבור
החוברות שנשלחו, כי בזה תלויה הופעתו הקבועה של העתון. החוברת ה', שתהיה מוקדשת ל"יום תל־חי" תופיע בהתחלת חודש אדר ב'.
צופים! קראו והפיצו את עתונכם.
קראו וחתמו על
עתו; פועלי I עתון פועלי ארק"ישראל | | דבר | | ארץ־ישראל
דמי החתימה לקנים וחברי השו"ד־צ 7.50 ז' לחודש
את הכספים יש להעביר באורח פ. ק. א. 191.300 ("דבר")
ואת התלוש מהדואר לשלח לקואופרטיב.
Biuletyn No 3 Zyd. Org. Skaut. "Haszomer Hacair" w Polsce. Redaktor odpow.: J. Elster. (.המחיר 40 פרוטות (5 סנט אמריק
Skladano: I. Farbiarz, Dzielna 21. Druk. "Renoma", Karmelicka 17
הסתדרות "השומר הצעיר" בפולניה ההנהגה הראשית
עלון ג'
I. ועידות ופגישות
II. בקבוצי הכשרה
III. בקנים
1. ועידות גליליות ופגישות בוגרים
פגישת גליל ברנוביץ.
הועידה הגלילית בברנוביץ באה לסכם את עבודת השנה של קני הגליל ולהוציא מסקנות לעתיד העבודה בהם, ומבחינה זו קשה גם להג-דיר האם הועידה עלתה או לא; ביחס לשנים הקודמות היתה נכרת התקדמות אשר התבטאה -הן על ידי ביאת הרבה באי־כח הקנים, הן על ידי הרגשת האחריות המשותפת בעד ארגון הגליל ומהלך העבודה בו, והן בעד הערות להכשרה, עליה וארגון הבוגרים אשר עד כה היו רחוקים ממציאות חייהם של בוגרי הגליל הזה. אולם לעומת דרישות התנועה ובהשואה את גלילים אחרים יש לציין חוסר השתתפות בוכוחים, חוסר הבנה והכנה ובירור השאלות העיקריות והכאובות המנסרות כיום בחלל עולמנו השומרי, ומבחינה זו הועידה לא עמדה על הגובה.
יש וגם הוכוח הבלתי פורה על יחם הקנים לה"הג ולהפך גזל יותר מדי מרץ וזמן והכנים מומנטים מרעילים את האטמוספירה. אולם רבוי
השירה והרקוד בהשתתפות הח' ביסטריצקי באספית הלילה, כ"ב הרצאתו על המצב בתנועה הציונית השרו רוח ארץ־ישראלי יפה מאד אשר ציין את הועידה. בועידה השתתפו באי־כח 11 קני הגליל אשר מסרו דו"ח רחב ומקיף על המצב בקנים ועל מצב כל שכבה ושכבה לחוד, על שאלות מנהליה ועל מהלך ואופי העבודה היום יומית (אגב יש לציין השתתפות ערה של הבחורות חזיזן יקר המציאות). הוברר כי מצב הקנים בגליל דומה למאד לקני פולסיה. התאחזות בלתי־מספיקה בקרקע חיינו השופריים. למרות ההתקשרות להס־ תדרות-חוסר ידיעות בפרק חנוכנו ודרכיו, העדר עבודה שיטתית ועיקר העיקרים-אי ידיעה גמורה בנהול עבודה השתלמותית. אמנם העבודה הצופית אשר בעקבות. סלונים וברנוביץ משפיעה השפעה כבירה על כל הקנים ונעשית בכל חומר הדין, הרי באם על חשבון שאר ענפי העבודה נעשית מוטב להסיח קצת דעת הימנה על מנת לפתח את שטחי הפעולה החנוכית העיקרית.
למרות כי התקיימו בגליל מושבות מנהלים מכמה שנים, הרי לא רבה השפעתם על הגליל כולו ויש צרך ביד מדריכה את עבודת השכבות
במחננו
צ"י הוראות מסוימות וקורס. מנהלים מעשי ומפורט בשביל השכבות הבודדות,
אחרי הדו"ח של הה' הג' ובאי־כח הקנים נשמעה הרצאתו של הה' ביסטריצקי והרצאה מקיפה וממושכת של הא' אשר על המצב ביהדות, בציונות, במחנה העבודה בא"י, לרבות התנועה הקבוצית, ועל דרכי עבודתנו בגולה. בתור סיום של הועידה נשמעה הרצאה על עתיד העבודה בגליל אשר עוררה וכוח חי למדי שנגמר בקבלת שורה של החלטות כגון: על קורס בחורף בשביל מנהלי שכבה ב' הצעירה, פגישת שכבה ב' הבוגרת וכ"ה. הועידה ננעלה בבחירת הה' הג' החדשה שנספחו אליה כמה מהמנהלים הצעירים בגליל.
עוד באותו הערב התהילה פגישה חפשית של בוגרי הגליל. השתתפו בה בוגרי סלונים, ברנוביץ, ניסויו, באשר שאר קני הגליל המה עוד צעירים ומספר בוגריהם קטן מדי. בפגישה נשמעה הרצאת הא' אשר על ערך ארגון הבוגרים בקשר את העליה, ועל חשיבות עבודת ההכנה המדעית לקראת חיי הבוגרים וההגשמה, בוכוח נשמעה בקורת חריפה על מצב בוגרי הגליל, על חוסר ארגון מצדם, על העדרם בשורות ההגשמה ועל דרכי התקון להבא. בלתי אפשרי היה לבא בדרישות של הכשרה מידית מכיון שטרם הוכנו בוגרי הגליל לכך, ברם הוחלט על קואורדינציה של עבודה שיטתית אינטלקטואלית בשלש עדות בוגרי הגליל מתוך התכוונות כל הפעולה הזאת לקראת הקמת קבוץ הכשרה גלילי באביב הקרוב. נבחרה מזכירות משותפת של שלש העדות אשר מקום מושבה בברנוביץ ושמת־ פקידה לעמוד בקשרים את ההה"ר, את העדות, לארגן פגישה, חלוף מכתבים וגם עתון פנימי.
ויש תקוות כי אם תדע ההנ' הג' החדשה לעמוד על משמר ההחלטות המעשיות של הועידה יצליח הגליל להתפתח בכוון העמקת דרכו החנוכית וארגון הבוגרים לקראת חיי ההגשמה.
פגישות גליל זגלמביה
הגליל הוא קטן. בס"ה 5 קנים (קן אחד חדש נוסף בחדשים האחרונים ובאופן רשמי עוד לא נספח לגליל). תנאיו הגיאוגרפיים מצוינים: המרחק מקן אחד למשנהו קטן עד מאד ויש אפשרות
של פגישות תכופות בין חברי הקנים הש. לפנים היה גליל זה ערש התנועה השומו בסוסנוביץ ודומברובה נמצאו אותם הצעירים הנלהבים שהניחו את אבני הפנה לתנועת הנוער שלנו. אולם כבר מומן חדלה פנה זו להיות מרכז התנועה. עוד לפני שנים ירדו הקנים פלאים וחדלה התסיסה בהם. בשנתים האחרונות שוב התחילה התעוררות בין הקנים: המושבה הגלילית שהיתה בקיץ תרפ"ז בהנהלת ז. שורגולד קרבה את קני הגליל לשאלות התנועה. נוצר קשר חי עם שאלות א"י. העמדה לפני הבוגרים שאלת ההגשמה. בקיץ תרפ"ה כבר יצאו רבים להכשרה. הקבוץ נעשה לשאלת עקרית ומרכזית. התחילו גם קשרים בין הקנים. נוצר גליל. היתה תקופה ידועה שמזכירות הגליל עבדה וקרבה את הקנים ביניהם. מושבת תרפ"ח לא הצליחה. האנשים שבו ממנה קצת מאוכזבים ומוחות הצעירים נמלאו שאלות ופקפוקים. בסתו שבו האנשים מקבוצי ההכשרה והכניסו זרם ארצי־ישראלי חדש ודרישה עצומה מאת הבוגרים להגשמה. כאן נוצר בגליל מצב משונה: מצד אחד בגרות של הבוגרים ומאידך מצב ירוד מאד של העבודה החנוכית. אין מנהלים שרכשו להם את כל הידיעות והדרכים חחנוכיות שגבשה וצברה תנועתנו במשך כל זמן קיומה. חסרה הצופיות וחיים בעבודת השכבות הצעירות לפני הפגישות בקר הא' יעקב הורביץ, שהשתתף בהן מטעם הה"ר, את קני הגליל וזה גרם במדת מה למעשיות וכוונן המפורש של הפגישות. הפגישות היו משני סוגים: א) ועידה גלילית, ב) פגישת קשישים. בועידה השתתפו באי-כח כל הקנים מלבד סוסנוביץ ואורחים רבים מזוירציה וזורקי. הועידה התחילה ביום י"ב חשון ונגמרה בי"ז חשון בערב. השיחה הראשונה הקדשה, למצב החנוך בגליל ודרכי התקון שלו. האנשים מהגליל שהשתתפו גלו הבנה רבה לשאלה זאת ויחס של בקורת למצב העבודה החנוכית. בשיחה אחרת הובעו הצעות מעשיות על הקמת המוסדות המדריכים בגליל ועל הפעולות הקרובות של הנהגת הגליל. נשמעה גם הרצאה על "ברית הנוער" והעבודה הצבורית ברחוב היהודי והיתד. שיחד. על קשרי הגליל עם הה''ר.
פגישת הקשישים נמשכה ביום י"ד חשון. השיחה על המצב בארץ ובציונות עוררה וכוח בשאלת הסוכנות. נשמעו דעות המתנגדות בכל
התוקף לעמדה שתפסה תנועת העבודה בשאדת הסוכנות. שיחה ערה מאד היתה בשאלת ארגון ההכשרה. גם המרצה וגם המשתתפים בשיחה תפסו את כל השאלות הכרוכות בעקב ההכשרה. ענין ארגון קבוץ גלילי נמסר למזכירות הגלילית שתעיין בו.
ההרצאה על עמדתנו החברתית לא נתקימה מחמת חוסר זמן.
הפגישות נגמרו בהרגשה כללית, שהגליל צריך עוד הרבה לעשות, כדי להתרומם משפל מדרגתו החנוכית, אולם ברורה הדרך שאותה יש לעבור.
בפגישות שררה שירה רבה ועליזה.
יעקב הורביץ
ועידת פודלסיה
מספר הבוגרים בגליל זה לא היד. רב במשך שנות קיומו, ומאלה: חלק עזב את העבודה, רבים נכנסו לבתי-ספר גבוהים, מיטב האנשים אשר עברו את שנות המשבר יצא לקבוצי הכשרה קבועה ולקבוץ העליה העולה עכשו. נשארו מתי מספר, ואלה אינם פעילים ואין להם כל השפעה על מהלך הענינים בגליל ובקנים. את מקומו של דור הבוגרים עמדה למלא שכבת הצופים הבוגרים, זו השכבה החלוצית והחדורה מסירות והתלהבות, המורכבת מחטיבות מאורגנות אשר קשרו קשרים קרובים ביניהן לבין עצמן בפגישות במושבות הקיץ ובמושבת המנהלים הגלילית שנתקימה בקיץ תרפ"ח.
ולא בנקל קבלו עליהם הצעירים את העבודה בקנים, בקושי נכנסו לתפקידים הקשים ועבר זמן ידוע עד שהסתגלו והתאימו למשרותיהם. ומתוך זה ניכרים היו סימני־ירידה חולפים בקנים המרכזיים (שדלץ, רדזין, מזריץ). לעומת זאת הקנים הקטנים מראים אותות חיים מחודשים כתוצאת מושבות הקיץ. - הגליל היה מאורגן יפה, הקשרים בין הקנים היו אמיצים והמפעלים הגליליים התכופים יצרו מעין "אטמוספירה גלילית" בריאה.
ההנהגה הגלילית הקודמת היא היא אשר הפעילה את קני הגליל. ובכוח האוטוריטה שלה השפיעה על הגליל כולו. ההנהגה המורכבת הפעם מצעירים צריכה היתד, לרכש לה בקנים את האוטריטה הדרושה ולהמשיך את העבודה בכל
השטחים אשר עבדו בהם אנשי ההנהגה הקודמת-לא נמצא עוד חבר האנשים המרוכז בקן אחד, אשר ידע לנהל את העבודה ומתוך כך נפרדו תפקידים ונמסרו לאנשים היושבים בקנים שונים. הקן בלובלין אשר נמצא בזמן האחרון בקו העליה עתיד להקים מרכז מיוחד, בו יתרכזו הקנים אשר בסביבתו, הקיימים והעתידים להוסד.
הפגישה שנתכנסה בחדש חשון בשדלץ נשאה אופי של פרידה מההנהגה הישנה, שחבריה עומ-דים לעלות, ובחירת חברים חדשים. הרוב המכריע של המשתתפים, באי-כח הקנים והאורחים, היו צופים בוגרים, זה הדור העולה. בפגישה השתתף מטעם ההה"ר האח משה פורמנסקי. הושמעו הרצאות על המצב בארץ ובציונות, על העבודה החנוכית בגליל ולשאלה זו הוקדשה תשומת לב מיוחדת), ארגון הבוגרים ועבודתם ובחירת הנהגה גלילית חדשה. חשיבות יתרה נודעה בגליל זה לשאלת "ברית־הנוער" המקומיות והארצית מפאת היחסים הקרובים עם "החלוץ הצעיר".
משה
ועידת גליל מלבה
לא מחמת הצורך הפנימי לברר שאלות וללבנן נקראה הפגישה הגלילית ופגישת הבוגרים, היא שמשה בעיקר לסכום הפעולה המאומצת שנעשתה בגליל במשך השנה האחרונה וציינה את דרכי הפעולה לקראת השנה החדשה, היו אמנם הרצאות מקיפות על המצב בציונות אולם לא התלקח וכוח ולא התעוררה שיחה חיה. האנשים קבלו את ההרצאות כדברים מובנים מעצמם שאין להרהר אחריהם. רק השיחה על ארגון הבוגרים וההכשרה נפגשה בערות רבה ובהשתתפות רצינית מצד קהל הבוגרים אשר מצפה לפתרון מעשי של שאלות חייו הממשיים. אמנם כי הרעיון החלוצי כבר חדר לעדות בוגרי הגליל אולם טרם נוצרו התנאים הארגוניים אשר יאפשרו לנוד האנשים לשם יצירה קבוצית בהכשרה. נסיון של כמה בודדים בקבוצים שונים בגליל מעידים כי בלי הכנה תרבותית מעמיקה לא תתכן ההגשמה, והרי רב עוד החמר האנושי אשר מבחינת גילו מצווה לצאת להכשרה ואשר לא קבל חנוך מספיק והכנה רצינית שתאפשר לו לשמר בחיי עבודה על הגשמת העיקרים התרבותיים חברתיים בהם אנו דוגלים וחוסר ידיעה בשפה העברית גם הוא יעיד על
כף ולכן בכל רצינותה הועמדה השאלה של ארגון הבוגרים בעבודת הכנה בערים לשם לכוד ובחירה לקבוץ אורגני בעל יכולת פנימית לשנת ההכשרה הקרובה. בקשר בלתי נתק את מצב הבוגרים קשורה היתר. ההרצאה על העבודה החנוכית בקנים, דאגה להמשך או יותר נכון לזיון יותר מוצלח לקראת ההגשמה בשכבת המתגברים — הרי היא תוצאה בלתי אמצעית ממצב קבוצי ההכשרה ועדות הבוגרים הנוכחות, ולכן גם הובלט עד כמה הכרחית היא ההעמקה והסיסטמטיזציה של העבודה בכל הקנים, התקרבות השכבות מתון פרספקטיבה של פעולות משותפות וכד/
לא חודשו בועידה הזאת דברים, נקודת הכבד לא היתה בהסברה האידיאולוגית כי אם בפתרון הצד המעשי של ארגון הבוגרים והשכבות החנו־ כיות, ובמובן זה יש הרגשה כי הצליחה הועידה לעשות. התעוררות ורעננות מיוחדת הכניסה לועידה שכבת הבוגרים הצעירים אשר עברו השתא את מושבת המנהלים הגלילית ותעיד על זה ההתקרבות ההדדית בין האנשים, וגם הסדור הטכני הזריז והאסטטי: האכילה המשותפת, קשוט הקן וכד' מלמדים כי יש עוד הרבה רעננות וכהות צפונים בחובי הגליל ורק הארגון המוצלח של העבודה החנוכית על ידי מושבות קיץ ולכוד הבוגרים ע"י קבוץ גלילי, עלולים להצעיד את כל קני הגליל.
ודוקא לענין הזה היתד, מוקדשת הפגישה
הגלילית אשר התחילה עם הגמר פגישת הבוגרים. נשמע דו"ח מפעולת הההג"ל, דו"ח הקנים, כ"כ הוחלטה שורת החלטות על ארגון הבוגרים,
תפקידי הההג"ל. מושבות ופגישות, שעבור
הגליל. יש תקוה כי המשך המושבה הגלילית -על ידי ארגון המנהלים, ועל ידי אוניפיקציה של העבודה התרבותית בשכבה הזאת תביא ברכה רבה ,גליל, רק דרוש לזכור על המפעקם המשותפים והממשיים של השכבה, כעין מושבת עבודה וכד' למען לא תתפורר החבילה.
אשר
פגישת הבוגרים וועידת גליל פולסיה
אחד גלילותינו המבורכים בידיעת העברית
ברוב הקנים - הוא גליל פולסיה ואולם אם רכשו להם אנשי הגליל (לרוב בהיסח הדעת, היות
ורובם הם תלמידי ויוצאי בתי-הספר של "תרבות" ואינם זקוקים להתאמצות מיוחדת כבשאר הגלילים המרכזיים) את השלב הזה להתקשרות את מפעל התחיה הכללי והפרטי - הנה עדיין פגרו בהתפתחותם הרעיונית. הם עדיין מתחבטים בשאלות החלוציות והקבוץ, עוד רבה החולשה הפרטית. והיא לפעמים מתימרת ללבש מעטה רעיוני ולדגל בתורה ובדרך אשר אינן מחייבות הגשמה עצמית ועקביות קשה אבל נאמנה. ומצב זה הטביע את חותמו על העבודה החנוכית בקנים: חסרה האת-מוספירה המעוררת ומלכדת, מועט עד למאד מספר האנשים אשר יצא להכשרה ואף אלה ברובם אחרי תקופה קצרה של עבודה קצרה של עבודה ממש "התאכזבו" מדרך ההגשמה השלמה. כל אלד. הדברים, הנחולשות, הקפקפוקים - התבלטו בפגישת. בוגרי הגליל שנתכנסה בפינסק ביום ג'-ד' בכסלו.
מטעם הה. הה. ישתתף האח בן־עמי גרדון.
נשמעו הרצאות על "דרך השומר הצעיר" בארץ ובגולה (בן-עמי), "המצב בארץ ובציונות" וקשטן מסטולין), ארגון הבוגרים וההכשרה (רבינוב מפינסק). זו הפעם הראשונה בקורות גליל פוליסיה התפתחה שיחה על עיקרי תנועתנו. הבוגרים נמצאים עדיין בתקופת סגול ערכים ראשוניים של סוציליזמוס, של העמקת תפיסתנו את התחיה הלאומית, במזיגתה הבלתי נפרדת את רעיון השחרור החברתי, של קבוץ. ואמנם נשמעו דעות - פקפוק אישי ולפעמים גם אוביקטיבי. נסיונם הראשון של אנשי הגליל בהכשרה וקבוץ ראש ג') אשר לא עלה ביותר מחמת בלתי היותם מוכנים לכך - עורר ספקות: בלתי מוצדקים. אולם יחד עם זה השמיע את קולו גם גרעין חלוצי בעל'הכרה ורצון אשר הטביע את חותמו על הועידה וגם על עבודת הגליל להבא.
בועידת הגליל נשמעו הרצאות על ארגון הגליל ופעולותיו הקרובות. באי־כח 6 הקנים אשר השתתפו בפגישה (קוברין, אנטופול, פינסק, לוניניץ סטולין ושרשוב) מסרו דו"ח־ות מהמצב בקנים; עבודת הגליל נחלשה מזמן ועל ועידה זו הוטל להקים מחדש את הארגון הגלילי, לעורר את ההתענינות במפעלים הגליליים, בעבודה משותפת, ולהכניס מעוף חדש לעבודת הבוגרים ולעבודה החנו־ כית. לשם כך הוחלט בועידה כי מן ההכרח בשורה ראשונה שיבוקרו קני הגליל ע"י צירי
הה. הר. ושיערך בימי החפש בחורף קורס למנהלים בהשתתפות שליחי הה. הר.
סכום רשמי: קני הגליל מפגרים בהתפתחותם אבל האפשרויות רבות, הרצון מתעורר.
בועידה השתתפו כ־50 איש, ביניהם 30 מפינסק ו20 משאר 5 הקנים הנ"ל. בן- עמי
ועידת גליל ביליסטוה
לפי התכנית 3 צריכות היו להיות הפגישית: ועידה גלילית, פגישת צופים בוגרים, ופגישת קשישים אולם במציאות הפכו לפגישת גדולה של הגליל אשר השתתפו בה כ־100 איש, ורגלים לדבר, באשר לא קימת בגליל (מלבד ביליסטוק) שכבת בוגרים נורמלית כי אם יחידים מפוזרים באי אלה קני הגליל. וגם תכן הפגישה לא היה מותאום דיו לדרישית המשתתפים בועידה שרובם הם המנהלים ואשר זקוקים היו להרצאות חנו־ ביות, בו בזמן שבפגישה היתה רק שיחה חנוכית אחת וגם זו קצרה ובלי השתתפות מספיקה בוכוח מצד המנהלים. בשיחת פתח ישראל הרשובסקי (מביליסטוק) אשר השתדל להדגיש בעיקר את היסודות הסינתתיים בחנוכנו, כעין חופש ותוע-לתיות, יזמה פרטית של המנהל. טוביה רשבם הוכיח, ובצדק, כי כל ההוראות לעבודה הנשלחות לקנים לא תוכלנה לתקן את המצב הח־וכי בהעדר הנסיון החנוכי וההתאמצות בקן. הפגישה כשלעצמה הוכיחה (אי שטתיות בעבודה, כפי ששמענו מפי מוסרי הד"וח על העבודה בשכבות ובקנים) כי באם נחפוץ למלא תפקיד ממשי חנוכי-צבורי מוכרחה עבודתנו החנוכית להתבסס על שטתיות, וכי מוטב לנהל עבודה סכומתית מהמשכת בלגן אם גם עצמי.
חשיבות מיוחדת יש ליחס לארגון של השכבה השניה בגליל (בהשתתפות "מסדה" מגרודנה שמתפקידה למשוך את שכבת הצופים הבוגרים מגליל גרודנה לארגון הזהו באשר היא תשמש הכוח המחזיק את העבודה וגובה החיים בשכבה. צריכות להיות ברורות בשביל שכבת הצופים הבוגרים תוצאות הפגישה! המעבר לברית העדות המבוססות מוביל דרך חזוק פנימי של העדות העירוניות הרופפות ויאמר גם הדבר ביחס ל"אלומה" (ביליסטוק), "תל־חי" (מסוקולקה) וקשישי וולקו- ביסק. קבוץ העליה ב' לא יוכל להבנות על ידי סביבות שלא תכניסנה לקבוץ כח מתאים מבחינת
הכשרה, מקצוע ותרבות. בקלות יתרה נתקבל הבנוי של קבוץ עליה ב' והרי עוד כה רבד. הדרך מהפלוגות העירוניות עד יצירתו, (וראוי לציין את ההכרח של הכשרה מתמדת משותפת בפלוגות) והגברת ההבנה בשביל כבוש חלוצי, וחסון הפרט לשם הגשמה.
בחלק האידיאולוגי של הועידה רק הד קל נשמע מהמלחמה האידיאולוגית אשר מתנהלת בפנים התנועה, אופי ההרצאות בעיקר היה מסביר ומקיל מאשר מציין ומדגיש עמדות. בקוים כלליים ורחבים תואר המצב בציונות ובתנועת העבודה, אליהו נסה שוב הפעם לגלות את השורש התרבותי־ היסטורי של שאלותנו הכאובות.
מטעם הה.הר. השתתף האח יעקב ר י פ ט י ן.
רוח מיוחד הכניסו לועידה העולים, ולאו דוקא על ידי השתתפות בשיחות, באויר רחפה ההרגשה של פתוחת העליה, ומכאן גם נבע הבטחון: יש המשך במפעל.
יעקב ר.
פגישת הבוגרים וועידת והליביה
בימי ט"ו-י"ז טבת נתכנסה בדובנה פגישת הבוגרים וועידת גליל והליניה, הגליל הגדול ביותר מכל גלילינו, בהיותו מכיל 38 קנים מכל הסוגים, ואפשרויות רבות צפונות בנפה זו של מדינת פולניה: כמעט כל הקנים הם עבריים (חוץ ממספר יוצאים מן הכלל כגון: קרמניץ, ולדימיר) ורובם מתלמידי "תרבות", חזקה עוד המסורת החלוצית באטמוספירה של והליניה — זה מבצר התנועה החלוצית, ואף רבה גם הערות הכללית אשר מערי ועיירות הגליל לכל המתהוה בארץ; העממיות החיה הטביעה את חותמה על חיי קנינו, הגליל הוא חלוצי, היחס, להכשרה ולקבוץ הוא קבוע אולם לא רב מספר הבוגרים היוצאים להכשרה ועוד זעיר פה זעיר שם נשמעים קולות חלושה של בוגרים אשר עוד "טרם הכריעו בדרכם" ו"דוחים את הקץ" (כמבטא המקובל בגליל). ואמנם רוב הקנים ידע לשמר את טהרתו מפני כל המפקפקים ללא קץ, בהתאם למסורת הנמשכת מבוגריו החלוצים מראשית נהול עבודת ההכשרה ע"י הסתדרותנו.
תופעה מתמדת ומעציבה בגליל נזה הוא חוסר
השכלה מחריד וחוסר התפתחות רעיונית, חוץ מקנים מספר (המרכזיים עפ"י רוב) קופאת המחשבה
5
השומרית על שמריה. וגם בקנים המרכזיים אך אי־אלה יחידים הם ערים ביותר, והשאר... את השוה"צ קונים, אולם קוראים מעטים. הלב היהודי רגש ופועם, אבל אין התפוש המעמיק והחדירה להשקפת העולם השומרית, לתפיסותיה הלאומיות־ החברתיות, לרכושנו האידיאולוגי. חלק גדול ממגרעת יסודית זו יש לזקף על צמצום האפ-שרויות להשכלה רצינית בעיירות והליניה (חוסר בתי־ספר מתאימים, חיסר ספריות טובות וכד').
ובכל זאת רבה המסירות לתנועה ולערכיה (אם גם לא תמיד הם מובנים ביותח וקיים הרצון לשפור העבודה החנוכית והגברת עבודת הבוגרים ומדת הגשמתם.
ועוד צרה אחת: זה משנים מורגש חוסר מרכז (קן מרכזי, הנהגת הגליל). אשר יעורר, יכוך, יארגן ויוציא לפועל מפעלים משותפים בגליל, יתן הוראות, יערך בקורים וכד'. הה. הר. נתנה עזרה ככל האפשרי לקני הגליל בבקורים בהשתתפות רבה בועידת הגליל (ו' ניסן תרפ"ח), ובפגישת הבוגרים (ראשית אייר תרפ"ה) ובסדור והוצאת לפועל מושבת מנהלים גלילית בקיץ. עמל רב השקענו בגליל זה ומאמצינו נושאים פרי רק לאם לאט, מפאת ריחוק המקום חשוב אפוא
תפקידה של הנהגת גליל פעילה אולם כזו לא היתה. וגם בועירה זו לא נמצאה האפשרות להקמת מרכז אחד לגליל כולו והוחלט אפוא לנהל את העבודה הנעשית במחוזות (1. רובנה-קורץ, 1. דובנה-קרמניץ, 3. קובל-ולדימיר) ולשם קשור קשרים ב־ן ההנהלות והגשמת מפעלים כלל-גליליים נוצרה מזכירות הגליל בדובנה.
סדר ועידת הבוגרים כרגיל: הרצאה על המצב בארץ ובציונות, דו"ח - הנהגת הגליל ושיחה, דרך השוה"צ בארץ ובגולה ושיחה, עבודת הבוגרים וההכשרה, העבודה החנוכית בשכבות, ענינים אקטואליים (האחור עם "החלוץ", קרן־השומר וכ"ה), ארגון הגליל ומסקנות.
בועידה השתתפו כ־26 צירים וכ־36 אורחים מ־15 קנים. מטעם הה. הר. האח בן־עמי גרדון.
אות להתפתחות מתמדת, אם גם אטית, היתה ההשתתפות הערה למדי בשיחות. מענין, כי באו הפעם בעיקר קשישים צעירים וצופים בוגרים; שכבת הבוגרים הראשונה מלפנים חלפה ועברה,
אלה אשר לא ידעו להחזיק מעמד בהגשמה עזבו את התנועה ודור חרש הנה בא, הרוצה להעפיל, לעלות. בן-עמי
פגישת בוגרי גליל גרודנה
לאמתו של דבר עוד טרם הראה לנו גליל גרודנה מציאות גלילית חיה. גרודנה הקן מתוך מסורתו "עמד לו מהצד", הקנים השקועים בדא-גותיהם היום־יומיות של התנשאות ממצבם התרבותי השפל לא יכלו לעבר להיקף של פעולה גלילית: מלוכדת.
מן ההכרח נהפך אפוא הגליל ליחידה אדמיניס-טרטיבית, ועבודת הגליל התרכזה בידי במה אנשים אחראיים.
אם כי הקן הגרודנאי והקשישים לא נכנסו לעבודה
זו, יש להודות כי אלה האנשים שנהלו את הגליל ידעו
לעבוד יפה לארגן את העבודה, להדריך את הגליל ולכל הפחות בכח השפעתם האישית ליצור התחלת מסורת גלילית, מסורת מתוך צבורה מסורה של כמה יחידים. הגליל לא היה יכול להסתפק במצב זה ובעזר האנשים האלה בעבודה, באו חדשים, צעירים, לא מתוך רצון הקן בגרודנה להשפיע ולרכז סביבו גליל, אלא מתוך הכרח של המשכת פעולה שהתחילו בה. האנשים עבדו בכל מרצם. השתדלו להחיות את הגליל, אך המצב הלך הלך והרע, כי היה ברור: סכנת התפוררות צפויה לגליל זה, באם לא ידע להחליף את ההשפעה האישית (הגורם העיקרי בהתפתחותו עד עכשיו) בהשפעה חברתית גלילית ומשותפת וזו לא, תתכן בלי התאמצות ורצון מצד קשישי גרודנה. ואמנם הפגישה עמדה תחת סימן של "שאלת גרודנה" וקשרו את זה בפעולה הגלילית הראשונה, בקבוץ הכשרה גלילי, על "שאלת גרודנה" לא דובר בועידה, אלא בפינות, בשיחות פרטיות כדינה של כל שאלה כאובה.
הפגישה הזו שנים היו תפקידיה:
א) בירור אידיאולוגי, ב) לכוד הגליל במפעלים משותפים.
לתפקיד א'. כל בירור אידיאולוגי דורש השתתפות האנשים בשיחה שקמה בפגישה, ובמובן זה יש גם כן מסורת לגליל גרודנה: הוא שתקן.
ואם גם תעוררנה ההרצאות שאלות והרהורים בלבות הקשישים אין זה מוצא לו את הדו הנכון
6
בפגישה, ההרהורים לא יתבררו באתמוספירה חברתית ולא יהפכו לרעיונות ברורים וכל הפגישה במובן זה עולה בתהו. וסכנה זו היתר. צפויה גם לפגישה הנוכחית מפאת "מסורת" זו.
אבל כל התרוצים נתבדו י לאור המציאות, אנשי הגליל באו לועידה בהתענינות מרובה וביצון לבירורים והשפעה הדדית, ווה מצא את בטויו בשיחות. וכן השתתפו כ־30 איש מן המספר הכללי של 70 איש (35 מערי השדה השאר מגרודנה). מטעם ההה"ר השתתף האח משה פור-טנסקי. יש לציין בשמחה שבגליל במשך הזמן התפתח גרעין חדש של קשישים, מהקן בלידה אשר בוגריו הופיעו בפגישה הופעה חשובה הן מנקוות ראות הכמות והאיכות. השיחות בעיקר התרכזו סביב ההרצאות על "המצב בארץ ובציונות" ו"השקפתנו על החברה". חוץ מזה נשמעה גם הרצאה על הקה"א והשאלות האקטואליות בתנועה.
בקשר עם האחור עם החלוץ בפולניה התעורר בפגישה וכוח די סוער, היו אשר לא הסכימו לאחור, אך הרוב המכריע של הועידה היה בעד האחור.
לתפקיד ב'. הגליל הכריז על יצירת קבוץ הכשרה גלילי. נספחו לכך גם אנשי גרודנה, הנהגת הגליל החליטה לגשת לעבודה יותר מאומצת בין הקנים להגשמת מפעלים גליליים משותפים (עתון, פגישות צופים וכ"ד). הפגישה הזו בערותה וחיוניותה השפיעה השפעה מעוררת על ההנהגה הגלילית ועל קני הגליל בכללם ויש לקוות לעתיד יפה של הגליל.
משה
קורס המנהלים בפינסק
הקורס ארך מי"א עד י"ח טבת. השתתפו בו למעלה מ30 איש מהגליל מלבד מנהלי פינסק, ביחד כשבעים איש.
ניכר היה שהעבודה בגליל מוזנחת לגמרי. והרבה גורמים לכך. ריחוק המקום מורשה, הקנים מפוזרים מאד, קושיים שבקומוניקציה -כל אלה משפיעים לרעה על לכוד קני הגליל. אולם היתה ערות רבה לכל השאלות שנגעו בהן בהרצאות. השיחות לא עמדו אמנם על הגבה הדרוש, מורגש היה שעבודת המנהלים געשית מתוך איזו רוטינה, שהאלהים הוא היודע מאין היא באה לקנינו, נראה היה שאין חפושים
בעבודה החינוכית. השיחות האידיאולוגיות כמו כך הוכיח שהגליל איננו עוקב על התפתחות התנועה. ההשקפות שהובעו ברב דברי המנהלים בשעת השיחות היו כאנכרוניסמוס בתנועתנו (מקום רחב תפס למשל הוכוח על החנוך הדתי).
ברם, אפשר לומר בבטחה שהקורס נתן דחיפה רבה למחשבה. היתה התענינות רבה ורצון רב להבין את הכל על בוריו. יש לקוות שהקורס ישפיע הרבה מאד על התפתחות הגליל. השפעה זו ניכרת היתה באספת באי־כח כל הקנים
שהתקיימה אחרי הקורם. באספה זו נבחרה
מועצת הגליל והחלט לערוך פגישת צופים בזמן הכי קרוב ובקיץ לסדר מושבת כפירים, מושבת עבורה לצופים ומושבת מנהלים לצופים בוגרים. הקורס נגמר בהתרוממות רוח.
משעם הההה"ר נהלו את הקורם האחים: ישראל רוונצבייג ומשה גלוגובסקי. סדר ההרצאות -האח ישראל ה־צה על: 1. החלוקה לשכבות ויסודותיה הפסיהולוגיים. 2. השטות החדישות בחנוך, 3. דרכי חנוכנו (שיחה), 4, העצמאות בחנוך, 5. החנוך החברתי, 6. החנוך המיני,
7. החנון הלאומי, 8. מומנטים חנוכיים (שיחה), 9) עבודת המנהל. — האח משה הרצה על:
1. האידיאה החנוכית שלנו, 2. הסוציליזמוס לזרמיו, 3. התנועה הלאומית וכווניה, 4. הקבוץ, מהותו וערכו בבנין הארץ, 5. דרכנו הלאומית והחביתית, 6. ההשתלמות. סדר היום: העבודה נמשכה מ־9.30 עד 14 ומ־16 עד 20. - ביום א' נערך משפט על החנוך הישן.
ההרצאות היו (פופולריות למדי ורבה היתה ערות האנשים וההשתתפות בשיחות.
ישראל
II. מה נשמע בקבוצי-ההכשרה
1. "ראש"
עוד לפני כנוס המועצה הראשית נשמעה במחננו הדעה על הצורך ברכוז אנשי קבוץ העליה במקום עבודה אחד. מחשבה זו נבעה מתוך הצו־ך בהדוק הקשרים בין האנשים אשר יהיו את הקבוץ החרש וההכרח בהנחת היסודות לחיי שתוף בעבודה, בפעולות יום־יום, בבירור רעיוני ופעולה תרבותית מתמדת. ידענו כי לא בזמן קצר ולא לפי החלטה בלבד יקום קבוץ.
7
רצינו גם כי חבלי הלידה של הקבוץ החדש אשר יקום בארץ - יחלו עוד כאן, כי תבא כאן ההתקרבות בין האנשים. רצינו כי תעלה חטיבה מלוכדת ארצה - לפי תכניתנו - רוב אנשי קבוץ העליה צריכים היו להתרכז ב"ראש" החל מח' אוקטובר עד מחצית פברואר 1929 (לפי המשוער לפני חדשים צריכה היתה העליה להתחיל בח' מרץ). חשבנו כי 41/2 חדשים של עבודה משותפת במקצועות שונים בסביבות ראש, פעולה תרבותית ובירור רעיוני יחישו את פרוצס ההתלכדות וגם רצינו כי האנשים יכבשו את מקומות העבודה אשר במקום ההוא, העמידים לשמש לקליטת קבוצי ההכשרה הבאים.
תכניתנו זו התגשמה אולם לא במלואה. ושנים הם הגורמים העיקריים: א) רכוז העולים שצריך היה להעשות במשך זמן קצר נמשך זמן רב מדי וחוסר היציבות והקביעות בתרכובת הפריעו בעד בסוס העבודה הפנימית. ב) העליה הוקדמה עד להתחלת ינואר ולמעשה צומצם זמן הרכוז ל־4-6 שבועות (על העולים היה להקדים לשוב למקומות מגוריהם לשם סדור הניירות וגמר ההכנות).
מתוך כל אלה מובנות הן הסבות למצב הבלתי־ברור אשר שרר בקבוץ. האנשים באו לא כולם ביחד ולא בזמן אחד, לא היה גרעין מלוכד בתוך הקבוץ, זמן קיומו של הקבוץ היה קצר ביותר. לא היו די קשים, אולם לפעמים חסרה הסבלנות הדרושה והאחריות המשותפת בעד סדור מתאים של תנאי הקיום הזמניים ב"ראש". דוקא אותה הארעיות הטביעה את חותמה עד כדי הגזמה על יחס האנשים לקבוץ וכמובן לא לטובה.
אף היחס לעבודה לפעמים היה לקוי, ומתוך כך גם נשמטו מידי הקבוץ עמדות חשובות בעבודה.
ואעפי"כ חזקה דאמונה כי בהתאמצות מתמדת וסבלנות רבה קום יקום הקבוץ החדש בארץ.
שיחות רבות התנהלו בקבוץ על שאלות סדוריות, פנימיות ורעיוניות. אנשי הקבוץ עבדו בנגרות (6-7 איש), קרטוניה (18), חקלאות, בעבודות יער וכל מיני עבודות שחורות.
בערך ב־20 לח' נובמבר הוחלט לשלח את אנשי הפלוגה הראשונה לבתיהם לשם גמר הכנת ניירות, הבגדים וכ"ה.
במקום נשארו 15 איש, אלה אשר אמרו להוות את גרעין הפלוגה השניה של קבוץ עליה א'. למרות צמצום העבודה נשארה האפשרות להחזיק מעמד בעבודות מקצועיות ושחורות במשך החורף. עלול המקום שנכבש בהתאמצות גדולה לשמש מקום רכוז חשוב לקבוצי ההכשרה שלנו.
תרכבתה של הפלוגה הנוכחית "בראש" היא מקרית למדי אולם אחריות קשה הוטלה עליה להחזיק מעמד במקומות העבודה שנכבשו ע"י אנשינו וסלילת הדרך לפני פלוגה ב'.
"שומריה" (צ'נסטוחובה).
תקופת מעבר היתר, ל"שומריה" בתקופת הסתו: אנשי המחזור הראשון של עובדיה התחילו עוזבים אותה לרגלי עליתם הממשמשת ובאה - והמחזור השני אך התחיל לבא.
"שומריה" היתה ההזדמנות הראשונה של פגישה בלתי־אמצעית יום־יומית של בוגרי הסתדרותנו וההסתדרות בגליציה. יותר מ־10 חדשים עמדו האנשים שבאו מתוך סביבות שונות ומסורת הסתדרותית שונה והצליחו ליצור יחסים יפים בעבודה ובחיי יום־יום. אנשי הסתדרותנו ברובם שאפו להקמת קבוץ עליה משותף של בוגרי שתי ההסתדרויות גם יחד, לעומת זאת אנשי גליציה שבאו מתוך מסגרת מלוכדת ביותר של קבוץ עליה ב' בגליציה התיחסו ברזרבה ידועה לגבי יצירת חטיבה מגובשת. 10 חדשי העבודה קרבו את האנשים. אולם מסורת שייכותם של האנשים לקבוצי עליה שונים, גברה ביותר בעיקר בקרב אנשי גליציה. השפעתה של הנהלת קבוץ העליה הגליצאי, מתוך רצונה לשמר על שלמותו אף היא עכבה בעד תקומת קבוץ עליה משותף.
ולסוף ימיו של המחזור הראשון ב"שומריה" התקימו בחוה 2 פלוגות הקשורות כל אחת לקבוץ עליה אחד.
משק החור, ההרוס למחצה עד בואם של אנשינו לשם, התפתח יפה במשך זמן עבודתם בו. האנשים עבדו בחממות, גן־ירק, משתלות, גדול פרחים, גן עצי־פרי, גדול תבואות, רפת, מכורת, עבודות בית (מטבח, כביסה, תפירה וכ"ה). הזמן הקצר של עבודת המחזור הראשון כמובן לא אפשר התמחות רצינית בלתי אם רכישת ידיעות כלליות ושמושיות בענפי המשק.
במשק היו תנאים חיצוניים נוחים למדי. עד
כה נעשו השקעות רבות. במשק וההכנסה הלכה וגדלה ותקציב ההשקעות הלך ופחת עד שבחדשי האסיף לא היה זקוק כמעט לשום הקצבות לימי החורף הוקטן בהרבה מספר העובדים בו. אנשי המחזור השני התחילו באים בעקבות היוצאים בהתאם לצרכי המשק.
שאלת קיומם החברתי של העובדים במשק העמדה מחדש בצאת אנשי המחזור הראשון. ההנהגה הראשית וגט ההנהגה העליונה הגיעו למסקנה, כי לא יתכן קיום של שתי פלוגות נפרדות בחוד. כי מצב של פירוד משפיע לרעה הן על המצב המשקי הן על המצב החברתי של קבוץ ההכשרה. הואיל וההה"ר לגליציה נקטה עמדה מתנגדת לנו וחיבה קיום שתי פלוגות הקשורות כל אחת בקבוץ עליה אחר - לרגלי בך נשאר המוצא היחידי: מסירת המשק להסתדרות אחת בלבד. ההה"ר החליטה לשלח לחוד. את חברי הסביבות העתידות להוות את קבוץ העליה בי של הסתדרותנו. קביעת האנשים תבא לידי גמר בסדור המוחלט של המשק הארציות ובהתאם לצרכי המשק.
העבודות עד כה בתנהלות כסדרן. ההנהגה הכללית של המשק נמצאה במשך כל הזמן בידי האח גרשון רוזנברג.
הורין.
למרות כי התנאים הכלכליים של נקודת ההכשרה בהורין נוח־ם המה עד מאד, הרי לא עלה לנו יעד כה לבסס שמה קבוץ מרוכז מבחינה חברתית־ תרבותית. המקריות שבתרכבת האנשים מצד אחד, ומאידך - הכרח של השלמת הקבוץ מחמת דרישת נותני העבודה, גרמו לאי יכולת פנימית של לבון וגבוש אופי הקבוץ (היו בו גם אנשים צעירים ביחד את חברי קבוץ העליה) אמנם, כי אחרי הבקור האחרון בקבוץ, בשליחת כמה אנשים נוספים נדמה היה כי המצב ילך הלך וטוב וכי אפשר יהיה לחשוב על ביצור הקבוץ על יסודות איתנים
המחייבים גם לפעולה משותפת בעתיד וכ"ב לעבודה תרבותית פנימית בקבוץ, ברם חוסר העבודה הפתאומי גרם לצורך של העברת חלק מאנשי הקבוץ לסימיטיץ וחלק שב הביתה. אולם כעבור זמן מה ישובו האנשים להורין למען המשיך את התחלת הפעולה של בסוס פלוגה איתנה לקבוץ עליה ב'.
"סמיטיק"
אחת מנקודותינו הראשוגות בהכשרה קבועה -הוא הקבוץ בסמיטיץ.
הקבוץ נוסד עוד בראשית הקיץ ובמשך הזמן עבר גלגולים רבים, תרכבתו ופרצופו אף הם נשתנו במדד. ניכרת מאחרי פגישת קבוצי ההכשרה בסוכות ש. ז. (ראה עלון א' "בהכשרה").
הקבוץ גדל בינתים עד כ־30 איש, העבודה רבתה בבתי החרושת השונים. הקבוץ עבר לדירה מרווחת ויגש לפעולת בסוס משקי תכניתי. הנה נגלו אפשרויות בשביל מספר אנשים לחדר למקצועות: מסגרות, נגרות, פחחות וכ"ה. וכך צריכה היתה להתחיל להתגשם תכניתנו היסודית המקשרת את העבודה המקצועית בחיי קבוץ, בהדרגה ידועה: קודם כל יוצר קבוץ קבוע לעבודה שחורה או בבתי־חרושת ולאט־לאט יכניס את אנשיו לעבודות מקצועיות ואף יקים גרעינים מקצועיים העובדים עבודה עצמית בקואופרטיב אשר שייך לקבוץ.
בסימיטיץ נתונות אפשרויות רבות הן לחדירת בודדים למקצועות הן להקמת סדנאות עצמיות. אולם התגשמותן תלויה בכמות הכוחות המקצועיים אשר בקבוץ או אשר יבואו אליו.
השנויים אשר בתרכבתו של הקבוץ הפריעו בעד עבודה תרבותית שטתית ובעד התפתחות החיים הפנימיים. לפני זמן קצר יצא מספר אנשים ונכנסו חדשים. יש להניח כי מעתה יכנסו החיים בקבוץ למסלול נכון ורגיל.
III בקנים
בילה דפודלסיה.
עיר פרובינציאלית "הצועדת" בעקבות הכרך, הנוער מקיים את מצוות המודרניזציה ע"י התנונות תרבותית מתוך קרייריזם פעוט. וקננו
כאן לא שימש מצודה של טוהר־חיים ומאמץ־ רוח מהפכני לאנשיו. מימי העליה האחרונה של הבוגרים (שנת 1924-25) לא קמה סביבה רצינית שתהא נאמנה לעול התנועה ולצווייה, ולמרבית הרעה הכללית, (האופינית לנקודותינו בגליל זה) שפל הרמה התרבותית, חופר אנשים בוגרים ביותר בעבודת הקנים, דיפרנציאציה מפלגתית מתוחה וכד' נוספה עוד המחלה הכרונית של סכסוכים ומלחמות המתכסים - ולא תדיר בצדקי-באיצטלא של "אידיאולוגיה: "סוציליזמוס", "פעולה למען הגולה", "חלוציות" - כל אלה היו בזמנם סיסמאות להתנצחויות שונות של' זרמים שגרמו לזעזועים בלתי־פוריים - אולם רווחת ביותר היא הסיסמה של מלחמת "הפועליים"... בתלמידים. קשה הישיבה בכפיפה אחת בין המתלמדים המעטים השורדים עוד כאן עם ,הסתם־שומרים' והמחלה מורשת דורות היא. וחושדין אהדדי: בחוסר הבנה חנוכית, בטנדנציות של מחשבה מפלגתית, ומאידך - בחוסר חלוציות, באי־ערות לרעיונותינו החברתיים, וחוזר חלילה.
ואליבא דאמת: מנוסה הוא קננו כאן ביסורין, ומשני צדדים גם יחד: השפעה והליכה למפלגות אויבות לנו ולציון, - מהאי גיסא והת-כחשות מתמדת לעיקרון התגשמה - מאידך גיסא. ובתקופה האחרונה הגיע לידי פרוד גלוי: בגדוד הקשישים הצעירים - המהוה את הסביבה היותר מבוגרת - התקיימו שני "גרעינים" לוחמים בעד ההשפעה החנוכית בשכבות ובקן בכלל. וחוג המנהלים - אחד ה"גרעינים" - שרובו המכריע תלמידי הגימנסיה הם, לא רצה להכפף להנהגה המקומית שנבחרה ע"י רוב הגדוד. (לא מסרו לה דיני־וחשבונות, לא התחשבו במינויים שלה וכס. והפירוד הזה סיכן גם את דבר הפעולה החנוכית, שנתקפה לידי יחידים שאין להם קשר עם סביבת־חיים־ורעיון מדריכה, ושהיתה עלולה, מתוך זה לההפך לעבודה פידגוגית נעדרת מצפון חברתי, פילנטרופית, - הוא גם גזל כל אפשרות
מאת הגדוד להתפתח בקו הצליח, כחבורה מלוכדת'וממשיכה' בהגשמה. והשאלה המרכזית של הגדוד והקן כלו היא: התהוות סביבה אחת החדורה אחריות גם בעד הפעולה העצמית ההגשמתית של הבוגרים וכמו כן בעד ההמשך בשכבות החנוכיות - מצד אחד, והפסקת ההפרעות והתקלות- שביחסים האי־לויאליים של ה"גרעין שכנגד" - מהצד השני. כי לא פעולת יחידים בודדים אלא רק כח מלוכד של צבור ורצון של שבירת הטרדיציה הממארת - אלה יוציאו את הבוגרים מהקיפאון והאפטיה ואת הצעירים מסבנת שגיאות חדשות וכבדות - למרחב. והשגיאות רבות הן ואורבות מכל עבר. הנה גדוד הצופים הצעירים: שלש קבוצות שהיו יפות" בזמנן, שגלמו בחובן פוטנציות של עדה מחונכת ניר- מלית, מבלי הזעזועים וקפיצות־המות, השכיחות כאן לרוב. אלא שהפרשה של חלופי ראשי-הקבוצות והחטא של אי־ההבנה למהות היסודית של שכבה זו שמצד המנהלים - הם שגרמו להתפוררות הקבוצות (הצעירים - בני 16 שנה) ולהעתקת כל כובד העבודה והחיים למסגרת הגדוד. ומצב זה של הוסר אינטנסיביות אישית, תרבותית, בסביבת הרעים החד-מינית שהילד המתבגר וסובל בגיל זה זקוק לה, והמעבר המיכני לקולקטיב־הגדוד הדו־מיני, שאינו מקיף את הצעיר הקפה פסיכולוגית סינתתית, - אלה יוצרים סכנה של הקמת טפוס שטחי, נעדר כשרון האנליזה העצמית והחברותית, סכנה גם של תפיסה קבוצית פגומה, מבלי העוקץ המיוחד שלתרבות הנוער, תפיסת קבוץ בעין "גדוד העבודה"... והמעבר האורגני בשטח זה, חוק הוא בפידגוגיה כחוק המצבר האטי מהקבוצה לקבוץ בחיים בא"י.
יש לתקן, ככל האפשר את השגיאות הישנות ולהשמר מחדשות באות. הנה — גדוד כפירים יש בבילה והוא צוהל ומלא כח־עלומים וחבל על זה שמנת הקודמים לו תהיה גם גורלו. הגדודים, השפה, הניבו התרבותי ביחסים ובחיים, הקן בכלל, אידיאת השוה"צ בציר זו - מתבק-שים לגאולה.
וולוצלבק
בודד הוא הקן הזד. בינינו במושגיו הרופ-פים, בפרצוף הצעירות התמימה שנתאבנה אצלו,
וכאן גם המקור לסכנת ירידתו. יסודות חדשים של הערכת המציאות וצרכיה, של הכנעות האיש למצוות ה"עשה" - בפני' האומה, החברה - יסודות אלה לא הונחו לבנין - והקודמים; החפושים המוסריים וההתרגשות הלאומית הלכו וחוורו. ואין רגולטור של המפעל, ואין התכוונות ברורה של כח שמתוך השקפה, אמונה, כי אם פירורים, פירורים, שרידי־כחות.
עדת הבוגרים: יש רושם כי המעבר לשכבה זו לא בא מתוך התפתחות טבעית של ההכרה, של קבלת חובות. וגם זאת: שאין כל קיומה של העדה אלא רק למען לא לסור מהחלטות של ועידותינו הקובעות אותה כצורת הארגון היחידה של הבוג-רים במקומותיהם. ומכריעה כאן, כמובן, בהרבה אותה ההרגשה של אי־קביעות האדם בתוכנו, קללת הרופפות והמקריות. והאספות מוקדשות לכל, לכל-ברם לא לאקטואליות של חיינו, לדבר התנועה הציונית החיה, לסערת הגלים של מחשבת תנועתנו. והפרובלימה. הראשית - לכן - כאן היא: התבססות היחידים, ושמירה והסתלקות מהמקריות שבחיים האישיים: בבחירת המקצוע או בהליכה לביה"ס, בעברית, בגישה ליצירת הסביבה.
ואמורים דברים אלה גם כלפי הצופים שבקן. בגדודם של אלה נכרת יזמן האחרון נטיה מ"המסלול הכבוש": התרפות הקשרים בין היחיד והסביבה, מצב של התרגזות ממושכת, חוסר פרצוף בולט של הפעולה וכוונה, התעוררות כל מיני שאלות שהמנהלים ראו אותן כאופוזיציה "אידיאו-לוגית", כביכול (ביהוד בקבוצת "נשרים" - קב-פועלים) הנובעת ממקורות השפעה חיצונית וכד'. ולעצם לא אופוזיציה היא זאת, כי רק משבר יסודי, ששרשיו בהתרוקנות החיים בסביבה, בתעיה הפרטית ובבערות החברתית. ולא מעט אשמים באלה המנהלים. כי העלימו עין מאי־הבהירות של השקפותינו היסודיות על הארץ, על יחסנו לצבור היהודי בתפוצות, יחסנו לשאלת הסוציליזמוס, לא דאגו להחדרת הגדוד הזה במצפון מכוון ומלכד בגיל זה העלול להתקף ממשברים מזעזעים גם ע"י כחות פנים מורדים וכחות חוץ מסייעים, לא דאגו לקרבם לתפיסת החיים היצירתית שפירושה: הבנה מעמיקה בשאלות הלאום והחברה וכוננות לשאת בעול פתרונן השלם, המכסימלי, וסכנת האנמיה ורוח הפסיביות כבר בעינה עומדת גם כאן.
הבלגה מאומצת על יסודות החולשה והאפי-
קורסות העקרה, העמקת ההשקפה הלאומית והחב רתית, הכרת האקטואליות של הארץ, צבור הפועלים, התנועה הקבוצית והעולם העובד והכנסת העקרונים של ההגשמה לחיי היום־יום של הסביבות: בעברית, במקצוע, בשתופים, ביצירה האידיאולוגית המשו-תפת, - אלה יכניסו אל הגדודים את הטמפו המפכה של תנועתנו המתקדמת, אלה גם ישמרו מאימת־הסכנה על הדור ההולך וגדל, גדוד הכפירים המרהיב עין בארגונו היפה והמביא בלי משים לידי רטט של תפלה בלב: יהי רצון שלא ייבש מעינו של שתיל רך ונאה זה.
ויצוין בסוף: מעון יש לקננו והוא מקושט בצבעים ובסמלים - פרח חמד - אלא שכל זח הוא בדיר (של עצים - למלפנים) והקור בתוכו הוא יותר מאשר נורא. ועבודת הקבוצות הצעירות, למשל, האם אינה דורשת דירה אחרת, מרווחת
יותר וביחוד מתאימה יותר לדרישות הסניטריות
ושמירת הבריאות? -
פלוצק
היה פעם בין הקנים שב"צבא הלוחמים באמונה". לא מרכז, לא מקורות גילוי עצמיים, ברם: לחם התנועה היה לחם חקו, ודמה בעורקיו. ועתה המצב היחידי שאפשר לציינו זהו... הופר כל מצב שהוא (מבחינה שומרית - עסקינן), - נשארו בקן שלשה קשישים. וסביבת הצופים - הפולנית ב־60 אחוז חייה - שלא ברצונך כופה היא עליך את הרושם של איזה איגוד־נוער חפשי, כעין "חוג להשתלמות עצמית" או "לעזרה עצמית" שבביה"ס...
אמנם : עבודה תרבותית רצינית עלולה להביא גם חוג מעין זה למסלול של יצירת הנוער — להשוה"צ המגשים. ובזאת דוקא הבחינה האחרונה -תבחן פלוצק: היבוא מעבר זה או לא.
ויש גם עניות בכל הפנות. אין מעון מיוחד -
מרכז ליצירה, אין כפירים (רק קבוצה אחת הנחנקת בבדידותה) והכל זקוק להעלאה, להכשרה ולהצמחה. ויש בסביבת הצופים כמה חברים רציניים, חדורי אחריות — הישאו בעול באמונה, עד הצליחם ? !
גומבין
מנה לה גורלה של עיר מצער זיו להיות הארי שבחבורת הקנים השומריים בגליל. זרם
הכפירה באידיאלי־חיים ומעשה לא הגיע הנה. הנוער ההורג בכח מהתחום המצומצם של העיירה והער מתוך זה לכל רעיון נועז ודרישה חביתית יצירתית - דוחק הוא מהכרח ומהכרה את רגליו של ה"קולטור־שטראם" 'המודרני שפירושו: גיהוץ חיצוני והתרוקנות אישית או אחיזה ודבקות באפס מעשה בסיסמאות־נפץ "מהפכניות" - ושסופו אם כה ואם כה, תלישות ממציאות חיים לוחמת ועקרות יצירתית — וגזירת ההמשך של מסורת רעועה ושל חיי יהודים מתנונים. בסביבת הקשי-שים - שחלקה החשוב עבר כבר את ההכשרה העונתית הראשונה - שלטת המחשבה החותרת לבהירות המונחים והיסודות האידיאולוגיים של התנועה והכרת התפתחות העם והחברה בתקופה הנוכחית. יש כאן קשר לא אך עם הנחות יסודיות. כל המתהוה בארץ, בתנועה, הופך פה פרובלימה אקטואלית שבסביבה, כי יש מוצקות בנפשות האנשים ורצון להכות שרשים בקרקע החיים הבריאים במולדת. קיים שתוף ממש בין האנשים (אמנם - אחדים עדיין לא נספחו אליו) וודאי שהוא מסייע בכח העובדה של מאמץ מרכזי מסוים שהוא תובע לאריגת תרבות קבוצית. יותר מורכב הוא ברגע זה מצב הצופים. הגיל - 18-17 שנה. והטורח של שנוי הסביבה ובמדה ידועה גם העדר עבודה מדעית וחוסר־בסיס חברתי יציב לערכינו האידיאולוגיים - שוללים מאת הגדוד את הבהירות ההשקפתית ואת בטוי השליטות. אכן יש בו בגדוד הרבה מיסוד התנועה והנדודים הרעיוניים התוססים הרציניים. המפעל הממשי בעתיד הקרוב -מושבת העבודה (המשותפת עם אילו סביבות אחרות שבגליל). והולכת וגמלה הרגשת האחריות בעד ההמשך החנוכי בצד הקן - והדרך: מושבת המנהלים והשתתפות אנשי הגדוד בה כבאי־כח סביבתם, המכוונת והמבקרת ואולי גם יגשימו חזונם וייצרו את קבוצת השתוף לעבודה מקצועית ולחיים שלמים (בציר אחרת) כדוגמת אחיותיהם - צופות פיוטרקוב.
גדוד הכפירים (יותר נכון: הכפירות - 95 אחוז הן מהוות בגדוד. - היש כאן התכוו-צות ליצירת סביבה חד מינית ?) צעיר הוא לימים, רענן ומתרונן ושירתו בוקעת תמיד מכתלי המעון הבלתי־מרווח, הנקי והנעים.
דוד רוזנבוים
קוברין
קן יורד. לפנים היה היפה בגליל. כיום שוררות אפטיה וחוסר אינציטיבה. וחבל מאד, שכן יש כאן מקום להתפתחות יפה. יש להסתד-רות השפעה בעיר: שני באי־כח, בועד "תרבות", באות־כח בקורטוריון של הגמנסיה הצברית, יחם יפה מאד מצד מורי בתי־הספר הממשלתיים, ספרית שמשמשת לא רק את אנשי הקן (יש יסוד לחשוב שאנשי הקן דוקא אינם מרבים להשתמש בספריתם חיפה; כי אם גם אנשים שמחוץ להסתדרות -אלא שאין פעילות. הקולר כמובן תלוי בצואר הבוגרים. המצב ירוד. אין כל תסיסה. לא חדרו עוד כאן לגמרי רעיונות תנועתנו. הקשישים עדיין מתוכחים על הקבוציות אם היא הדרך היחידה. היציאה לחוץ־לארץ להשתלם היא עדיין אידיאל נשגב. ויש הסתגלות לסביבה המטביעה את חותמה על כל הקן - אין כל מאמצים, למשל: עברית. הקן קיים כבר כשפונה שנים והקן עוד אינו צברי.
שיחה ראשונה צם המועצה ובאספת הקשי-שים היתה די סוערת. הדגשת הצורך בהגשמה הרעישה ממש. נחוץ היה להעמיד את השאלה בכל חריפותה, כי שינוי רדיקלי הכרחי היה למען הציל את השכבות הצעירות הגדלות באט-מוספירה של בעל־ביתיות שקטה והסתגלות לסביבה לאחרי בירור יסודי הודיעו כמה אנשים צל צאתם מהקן. נבחרה מועצה חדשה. רוב חברי המועצה עומדים לפני הנשמה, שיחות הבירור נתנו דחיפה להכרעת האנשים על דרכם.
בשכבות הצעירות: יש מחלקת צופים בוג-רים, שאינה נותנת הרבה תקוות. הם אמנם "די בוגרים", אלא שאין התפתחותם התרבותית מספיקה. חלק מאנשי המחלקה הזאת מתכונן אמנם להכשרה אלא שיש לפקפק, אם נחוץ לאנשים אלה להר-שות לצאת. מורגשת בקנים אכזבה רבד. אחרי ההכשרות שבשנה האחרונה. האנשים אינם מאמינים בתכליתיות ההכשרה. יש לראות את התקלה באי-ההכנה של האנשים לחיי קיבוץ, בשפלות דרגת התרבות בין אנשינו, בחוסר מנהל בקיבוץ. דומה לכן שיש לעשות בחירה יסודית, בחומר האנשים היוצאים לקבוצים. אחרת סכנה רבה כרוכה ביצירת קבוצים ע"י צירוף אנשים סתם בלי קו־ פעולה מסויים.
12
יש גדוד צופים צעירים שיש לתלות בו תקוות. נקודת אור - גדוד הכפירים. גדוד מפותח. ער, חי. אלא, שכרגיל, הרוב בחורות. יש גישה לא נכונה למנהלים בנדון זה - "הבחורים הם שובבים, יקלקלו". תוכן העבודה בכל השכבות חד־גוני מאד, ע"פי רוב רק היסתוריה וזה משעמם מאד את האנשים. חסרים מנהלים טובים. אלה שישנם, אינם משתמשים אפילו בתכניות שהוצאו ע"י משרד ההוצאה. נחוץ להגדיל את גדוד הכפירים. יש לכן לארגן עדת גורים גדולה ולו
גם בהנהלת בחורה ויהא זה בסיס להתפתחות הקן.
פינסק
קן גדול. עושה רושם טוב. כלו עברי. גדוד כפירים די יפה. גדוד כפירים בוגרים קצת בעל אופי בלתי ברור. חומר האנשים בשכבה זו הוא מן המשובח אצלנו - תלמידי הגמנסיה העברית ובית־ספר של "תרבות". בעת האחרונה באים גם תלמידי ביתה"ם הממשלתיים. יש גם גדוד גורים, אלא שחסר מנהל טוב. המנהלים מתלבטים בכמה שאלות, אולם יש לקוות שימצאו את דרכם.
גדוד הצופים - חומר שקט מדי: השתעב-דות גמורה לסביבה, חסרה מהפכנות פנימית ורצון לשינוי החיים ולשפורם - דברים שהם כה אופי־ ניים לצעירים בגיל זה. קיימת כאן איזו חלוקה משונה של האנשים: תלמידי הגמנסיה ו"עירוניים" (אנשים שמחוץ לגמנסיה). אולם האנשים די מפותחים. נחוץ רק להוציא אותם מהכניעה לאוירה של בורגנות זעירה שהצעירים שקועים בה. יש להכניס לחנוך מערכי תנועת הנער ולקרב אותם למציאות של א"י העובדת ואז יש לקוות לתוצאות יפות מגדוד זה. הצופים הבוגרים הנם כבר מנהלים. מסורים מאד לעבודתם. חבל רק שיש קצת חולניות ביחסים האישיים בגדוד זה. קצת — אבל יש להזהר מאד בדברים שכמו אלה.
כל הקן הוא בחינת חמר היולי - לא נגעה בו עדיין תסיסה פנימית יוצרת, שתקרב אותו לתנועה. הסיבה היא כמובן המצב בין הקשישים. פיליסטריה מושלת בכפה. שיחות הבירור שקטות למדי.
אין לאנשים האומץ הפנימי להגן על השקפו-תיהם ולא להלחם בהשקפות אחרים. במקום להעמיד את השאלה באופן ברור, דוחים בקש וא משתמשים באמתלאות שונות. חלק הגון יצא
או הוצא. הדבר השפיע לטוב על העדה הנשארת. נשארה הרגשת לכוד פנימי אמיץ ורצון לעבודה. אם כי יש התחרות רבה מצד הסתדרויות נוער שונות ב"השומר הצעיר", — התחרות שאינה נעשית באמצעים טהורים ביותר - יש סכויים לגידול הקן. הקן הוא בקו המעלה.
ישראל רוזנצוייג
לודז
בקרתי בלודז בפעם הראשונה לפני שנה וחצי, הקן נמצא אז בקו העליה וההתפתחות: העבודה החנוכית עמדה על גובה מתאים, מספר הבוגרים היה גדול ורב היה מספרם של העומדים לעלות (חברי פלוגת העליה)
או המתעתדים לנסע להכשרה יסודית להולנ-דיה וכ"ה. האתמוספירה שבקן היתה ספוגה עבודה, מעשיות ובטחון עצמי רב. והיה מי שאמר לי: "אנו, אנשי מעשה הננו ואיננו מת-פלפלים כאלה היושבים בורשה". המעשיות זו היתה גאותם של אנשי לודז, והיא גם הטביעה את חותמה על כל הפעולות והשאיפות. "הוד מעלתה המעשיות" מושלת בכפה בלודז בירת התעשיה שלטון בלי מצרים. והנה זה באתי כעבר שנה וחצי: ה"מעשיות" השתלטה בקן והתבססה היטב במוחות האנשים, היא נצחה כל שמץ של רומנטיות בתפיסת ההכשרה, חברת צעירים וכ"ה, היא מחתה כל סימן של חפוש מתקומם, מורד ובעקבות ה"מעשיות" באה ה"תכליתיות" ז. א. חפוש התכלית. מושג ההכשרה הופיע בגלגולו המעשי בתפוש מקצוע סתם המפרנס את בעליו, והשאלה, האם מקצוע זה מתאים לארץ ולחיים בקבוץ - שאלה זו נשכחה. גדוד "ידידים", שהוה פעם חברת צעירים חיה ותוססת, החולמת על קבוץ משלה וכ"ה -שתופיותו כמעט נהרסה מחמת שכל אחד פנה לעברו למצא תכלית, "דאגות יום־יום מעיקות", ואין הדאגה המשותפת, אץ התכנית המסוימת ע"י החברה כולה בהכשרה, בעבודה בקן, לקראת העליה. ואותה האתמוספורה הרוויה "תכלי-תיות" אכלה כל חלקה טובה בחנוך, פשוט, מרוב דאגות חסר למנהלים (לרובם) היחס הרציני, והמסירות לעבודה ונשארה הרגשת חובה בלבד, וכמובן, ביחס כזה קשה התמיד. הבוגרים (חוץ מאלה העומדים על סף העליה) רובם ככולם
עובדים במקצועות חשובים - אם גם לא כל המקצעות האלה מתאימים לחיי הארץ והקבוץ. ויש לחשש להתקשרות מוגזמת במקצוע כשלעצמו לא מתוך בחינת התכלית הארץ־ישראלית אלא מתוך זו הרגעית החולפת.
כוחות רבים צפונים בקן, אך כבולים הם ויש לחשפם ולגאלם, יש לרכש קצת יותר תפיסה מרחיקה לכת, יותר מרד. בן-עמי
מציוב
הקן מונח קרוב ל-80 איש. 3 קבוצות כפירים, 3 קבוצות צופים וחוג קשישים. במשך 3 שנים האחרונות התפתח הקן יפה מאד. הקן כלו עברי - האטמוספירה בקן שומרית; בקרב הבוגרים הכרה חלוצית חזקה. הקן ממלא בעיירה תפקידים חשובים מאד. המועדון של הנער הציוני עומד תחת השפעת השומרים. אמנם חוסר הצופיות והחנוך הגופני — משפיעים לרעה על האופי הכללי של הקן. הרבה אנשים עוסקים במסחר -לדבריהם מתוך אונס — לו היו נקודות־הכשרה מקצועיות היו נוסעים לשם. המנהלים מתמסרים לעבודה, הקן נכנס עכשו לתקופה של עבודה חלוצית. כמה אנשים כבר היו בהכשרה; עומדת להתארגן "פלוגת-הכשרה ועליה" שרוצה בהכשרה משותפת - בזמן הקרוב יעזבו האנשים את התעסקותם בבית, את עבודתם החנוכית בקן -ויהיו מוכנים לצאת להכשרה (קבוץ-עליה ב').
קבוצה אינסטרוקטורית מכינה כבר מנהלים צעירים שיקבלו את העבודה החנוכית, — יש לקוות לתוצאות יפות מקן זה: כמובן אם ידעו המנהלים לנהל את העבודה בהתמסרות ובטמפו.
סטשוב אברהם מושקוביץ
עיירה קטנה ונדחת ובה - קן שומרי חי ותוסס, חבר בוגרים בעלי מסורת ותרבות שומרית ורובם רכש השכלה מדעית מסוימה. רוב הבוג-רים היה בהכשרה פעם וגם פעמים ובעיירתם אין הם מתבטלים, כי אם עובדים במקצועות שונים (ואם גם לא מתוך השאיפה להכשרה אלא פשוט לשם פרנסה וכד') השכבות הצעירות אף הן מלאות חיים ומבטיחות התפתחות, אם גם כרגיל אין הדור השני יכל להדמות לראשון.
הקן בסטשוב קנה לו שם בתנועה בועידה הארצית השביעית בהופעתו בשאלת השפות ובהוספת ה"נופך המהפכני" מבית־־מדרשם של
פוע"צ שמאל ומני. אז תפשו עמדה מיוחדת בתנועה. יש לציין כי הם לא לקחו חבל בכל תעלולי ה"אופוזיציה" - ובבקורי זה נסבה השיחה בעיקר לשאלה האידיאולוגית וגדול הוא הסבך בו נמצאים האישים אם גם הם, גופא אינם מודים בכך: הם חלוצים נאמנים, מפורים לתנועה ולקבוץ, היו לא פעם בהכשרה ויחד עם זה הסתגלות שלמה לדיאלקמיקה "מהפכנית" אשר הביאה לידי שלילת בית־הספר העברי בגולה -זה אשר הנו (עם כל לקוייו עד כה) היסוד לחנוך ארץ־ישראלי והתקשרות את פרוצס התחיה-הזנחת האקטיביות הציונית וחחנוך החלוצי של המוני העם. ובעקבות התפיסה "המהפכנות" העברה נקודת הכובד (לפעמים גם בלי הכרה) לפוליטי-קה הגלותית של הפועל היהודי עם מהפכנות עקרה בגולה. וגדול גם הלחץ הכלכלי אשר דוחף את האנשים לעזיבת העיירה לשם חפוש עבודה ובלי ספק לא מקרה הוא כי אין הקן עברי כיאות לקן בעל מסורת הקיים זה שנים. הבוגרים מבינים עברית אך אינם מדברים (חוץ מיוצאים מן הכלל) ואינה ניכרת גם כל התאמ-צות לכך. השנה הנה נתארגנו מחדש הקורסים לעברית וכמעט כל הצעירים לומדים.
הדור השני (צופים בוגרים) אשר קבל עכשיו לידיו את הנהלת הקן והעבודה החנוכית, נגש לעבודה במסירות רבה. והם גם יותר חדורים רצון ל"שעבור" שלם וקרובים לתפיסה ציוניתי־ סוציאליסטית בריאה והלואי שימנעו מהסתירות היסודיות המהרסות שלקו בהם הקשישים. היחס לעבודה חנוכית רציני, אם גם חסרים לפעמים כוחות תרבותיים.
הקן ארגן ומנהל ספריה גדולה (ע"ש פרץ)
אשר מתפתחת יפה ומשמשת היטב את כל האוכ-לוסין היהודיים. קשה עד למאד המצב הכלכלי בעירה ורובם של בוגרינו עומד בפני הכרה של עזיבת העיר לשם חפוש עבודה. חשבו, כי העליה הקרובה תפתור את השאלה, אך זו הכזיבה...
בקיצור: המצב בין הבוגרים אינו טוב -הסתירה הרעיונית, חוסר התאמה שבין המפעל הפרטי וההשקפה היסודית, אי־הערכת תפקידי התנועה בצבור היהודי לרבות בצבור הפועלים פועלים, חוסר עבריות אקטיבית - כל אלה מתנקמים ועלולים להתנקם קשה בגורל הקן ולפגע בתנועה.
בן־עמי
פרוז'ני
הקן רכש לו ימשך זמן קיומו את הערכים החיצוניים של ההסתדרות וזריזות, דיקנות, צורות העבודה החנוכית והאדמיניסטרטיבית), ישנה גם ערות ידועה אל הנעשה בתנועה, אולם לא קלט עוד הקן לתוכו את הערכים המהותיים, הפנימיים של התנועה (רוח חלוצית, בקרת עצמית, מרד - במובן הפסיכי - בקרת הסביבה וכדומה) וכמו כן לא רכשו להם עוד הבוגרים את הרכוש האידיאולוגי של התנועה והרבה שאלות אקטואליות של התנועה עוד מהם והלאה. הסבה לכך-רגילה: חוסר הגשמה חלוצית בין הבוגרים. במשך 8 השנים של קיום הקן עלו 2 איש ארצה (לא לקבוץ) ורק אחד יצא להכשרה, ובנידון זה גם המצב של הבוגרים עד הבקור היה כזה, וחלק מהם היה נמצא בקן מתוך אינרציה, מבלי כל פרספקטיבה להגשמה ומבלי לנהל גם איזו שהיא עבודה בקן.
חמר האנשים בקן מאפשר דוקא התפתחות רצויה. רובו מתלמד, (ב"ס עממי, גמנסיה "תרבות" מחל. 5-6) ועברי. אבל, כפי שציינתי למעלה, שוררת בקן "בעל־הביתיות" במושגים ובהשקפות, והשפעת המושגים של בית־הספר (ד,גמ־ נסיה) והבית נכרת מאד בקן, בעיקר בין הצופים הבוגרים, תלמידי הגמנסיה. והבקרת על הסביבה, זו הקרובה להם בחיי יום יום וגם על החברה בכללה, כמעט שאינה אצלם. וזה משפיע על כל המצב בקן. חסר להם, על כן, הכח הדוחף לפעולה, למעשים כבירים. ככה למשל, אף־על־ פי שרב החמר בקן הוא עברי, אין העברית שלטת בקן. וכאמור, אין גם מרגשת בקן אט-מוספירה ארץ־ישראלית, אין רוח של התקשרות עם חיי עבודה בארץ וכדומה.
לא במעט הביאה לידי זה העובדה, שהקן אינו בא בקשרים עם מפעלי התנועה וההסתד-רות; השתתף במעט מאד בועידות ופגישות של ההסתדרות בכללה וגם של הגליל, ואנשיו לא השתתפו גם במושבות־קיץ של ההסתדרות או של הגליל, הקן גם לא ערך מושבות עצמיות, והעיקר - חוסר־הגשמה.
מלבד הסבות שמניתי לעיל (הרוח הבעל־ ביתית) אין גם בקרב מנהלים רבים הגישה החנוכית אל הכפירים, אל מאווייהם ואל דרי-
שותיהם ומלבד זה חוסר הפרספקטיבה החנוכית, חסר ההכרה הברורה של המטרה הסופית מתנקם בתוצאות: העבודה החנוכית היא חסרת־מעוף ותכנית מסוימת. ככה, ישנן אספות, המנהל מדבר באופן פחות או יותר מוצלת - וזה הכל.
גם העבודה בשכבה ב' אינה עומדת על הגובה הדרוש. בחלק אחד של השכבה, בקבוצות שמנהליהן מבינים את תפקידם ומתאימים לכך נכרת התקדמות, אך הנה תכנית העבודה אינה, מתאימה בהחלט. אין שם יחם ראוי לקריאה עיונית, לגישה למדע, להתענינות בשאלות יהדותיות וארץ־ישראליות.
החנוך האסטטי הוא מאד לקוי (מראה האולם מראה המודעות, השירה הצעקנית, הרעש המיותר וכדומה).
גם חוסר החנוך הצופי נכר במאד בקן. לדוגמא, אפילו סדוד הגדוד השני בשורתיים ארך זמן רב. -
באספת הקשישים בשעת הבקור נמתחה בקרת על כל איש, על מקומו בהסתדרות ובתור תוצאה עזבו את הקן אלה הקשישים, אשר לא הכריעו לצד הגשמה חלוצית. נשארו בקן רק 6 קשישים-ות; אשר הם גם עומדים בראש הקן ומנהלים פעולה חנוכית.
אלה הקשישים ביחד עם הצופים הבוגרים, המנהלים פעולה חנוכית והמשתתפים בכל שאר העבודות האחראיות של הקן, הנם בסיס, שעליו תוכל ההסתדרות להשען ולהתפתח בכוון רצוי.
הכפירים - זהו החומר הכי יפה שבקן.
כלו עברי (מבן ה־9 עד ה־13), חי, עליז, מקשיב לאשר מספרים להם.
בהנהגה, אין "שלום־בית" (מחלה כללית בפולסיה) וזה משפיע, כמובן, לרעה על העבודה בקן.
בקן לא היתה עד עכשיו כל עבודת־גדוד משותפת לא בין הצופים ואף לא בין הכפירים.
בכלל יש לצין, שאין ההתענינות בשאלות חנוכיות, בחפוש צורות־עבודה יותר מתאימות וכדומה. הסבה: חוסר הקשרים עם מפעלי התנועה: מושבות, קורסים למנהלים, ועידות. גם חמר האנשים הוא מאד צעיר עוד.
משה גלוגובסקי
15אגרת
בעבודה בשכבה ב'
בהוצאת ההכ"הר של
כסלו תרפ"ט
לבוב
מ#ו/*י(-130ו5
"השומר הצעיר"
בגלציה
תנועתנו חותרת בהתפתחותה לקראת מסמכת מפעלה על יסודות חנוכיים מובהקים אותה החתירה הפרמננטית היא שקבעה את פרצופנו בתור תנועת נוער חנוכית היא גם ש-הפרתה את מאמצינו ההסתדרותיים היום-יומיים .-שאפנו לגבוש שימתנו החנוכית, ובסופה על כבושי תורת הפדגוגיקה המתקדמת מהדישה .הדאגה להתאמת חנוכנו לצרכים המיוחדים של הצעיר בתקופת התפתחותו הרוחנית-המינטלקטואלית והגופנית-הפיזית מחד, ובהתאם לצורך הכנסתו לתוך העולם של אורח-חיינו ,תפיסתנו והשגותינו מאידך גיסא, שמשה ת-מיד נר לרגלינו.-למדנו איפוא להעריך את חשיבות הרכוש המטודולוגי-העיוני בתור הנשק העקרי בידי המנהל הגורם לרציונליוציה של עבודתו החנוכית. לותה אותנו ההכרה שתנאי קודם חשוב לפתוח פעולת חנוך יסודית מעמיקה היא הכרת הפסיחיקה של הצעיר
ואנליזה מדויקת של האוביקט החנוכי, בלעדה נבנה רק על אל.-בטוי לתפיסתנו זו היתה הדרך של הסמכת פעולתנו החינוכית על החומר האנושי המתחנך בהסתדרות מהגיל הכי צעיר ועל חלוקתו לשלש שכבות כל אחת עם אופן עבודה ותוכנה המיוחד בהתאם לקויה הפסיחולוגיים האופיניים צרכיה ודרישותיה המיוחדות .-אגרת זו המוקדשת לעבודה בשכבה השניה באה לדלות -בגבול האפשרות- את הפרו-
בלימות העיוניות והמעשיות הקשורות בעבודתה של שכבה זו; הסקירה הכוללת על מהות השכבה וקויה האופיניים תשמש מצע להבהרת שטחי פעולתנו השונים המכוונים להתפתחותו הבל-צדדית של הצעיר בהתאם לכבושי המדע הפדגוגי ולמציאות ומגמה החנוכית שלנו גם
יחד.-
הפרובלמטיקה החנוכית של השכבה כשעומדת לפנינו באור לגמרי שונה מאשר זו ב -
שכבת-הכפירים.בעוד שבשכבה א' המסגרת הרחבה של גדוד מהוה את המצע המתאים לחנוך רציונלי של נפש הצעיר אזי משכבה הבינונית הקבוצה המצומצמת על שמונה עד עשרה איש בערך מהוה את הפנייה הכי מתאימה בשביל העבודה החנוכית הפוריה .הופעה זו היא מוצאה של מומנטים פסיחולוגיים ידועים האופיניים לגיל זה שהם המה הקובעים לנו את הצורך לבחור בצורה ואמצעים הנוכיים מיוחדים .המנהל של שכבה ב' רואה לכן בקבוצה המצוצמת את היחידה החנוכית ,היסודית .הקבוצה החד-מינית מלכדת את הצעירים ע״י: 1. עבודה אינטלקטואלית אינטנז'בית,המעוררת בהם התענינות בריאה וכל-צדדית ושאיפה למפוקה .2. ע"י יצירת אטמוספירה מתאימה לחנוך מלא של האדם הצעיר בגיל התבגרותו-
אנליזה מדויקת של מגורמים האופיניים הפועלים בגיל זה תרשה לנו להכין את
תפקידם של שני המומנטים הללו.-קודם שנגש לי הפמיחיקה של הגיל הבינוני
נתעכב עוד במקצת על הסטרוקטורה של שכבה ב שלנו.כמו כל יתר השכבות כך שכבה זו היא מגמגת מנהיגת הגיל.כרגיל הננו מבדילים בה חלק צעיר עם הפרובלמטיקה שלו - במעבר משכבה א' לשכבה ב' וחלק מבוגר- במעבר משכבה ב' לשכבה הבוגרת החושב בקט-גוריות התנועה על הגשמה חלוצית מוחלטת והנכנס כבר עצמו לתוך כלל הפרובלימות ה- רעיוניות האידאולוגיות הקשורות בה.-מתוך כך עולה השאלה . האם קימים אמצעים מטו-דולוגיים-חינוכיים המתאימים לשבכה כולה והמאחדים אותה מבחינה זו .תפקידנו -בשעת ברור קופלקט הפרובלימות הקשורות בעבודה בשכבה ב' - לתת תשובה על שאלה זו .-
המומנט הכי אופיני בפסיחולוגיה של הצעיר בגיל שכבה ב' היא נטיתו לאגוצנ- מריות אינדיוידואליזם מופרז וחולני, הדגשת ה"אני"ואמונה ביכולתו הבלתי מוגבלת של הפרט- אלה הגלויים השונים של נטיה זו .מקור למצב פסיכי זה משמשים אימפולסים חדשים המעוררים בגיל זה אצל הצעיר לא ידעום לפני כן המרכזים את התענינותו ה-אינטרוספקטיבים סביב המתהוה בקרבו פנימה .לאימפולסים אלה המראים על התבגרותו ה-מינית של הפרטי מקביל גם פרוצס של התבגרות האינקלקט והגוף שלו.כוחות חדשים מתעו-דרים בקרב ,פועלים על עצביו וגורמים למתיחותם הרבה והבלתי פוסקת .שאלות עטופות בפלית של סודיות נצבות לפניו מעוררות את רצונו לפתרונן והכרתן המלאה .מצבי י-אוש תכופים ,שיסודם מונח הקונפליקט מתמיד בין הרצון והשאיפה מחד ואפשרות הגש-מתם מאידך מעוררים בקורת קיצונית ,מהפכנות קיצוניות בהערכה ובהתנהגות יום-יו -מית .המזג שלו מרחף בין מצבי שמחה ותוגה בלתי מבוססיים בין אומץ רוח ובטחון -עצמי וחולשה והתיאשות ,העוברים עליו לסרוגין.מצבים אלה משמשים אך הבטוים החיצו-גיים המובהקים לפרוצפים הפנימיים המתרחשים בלב הצעיר בגיל זה .-מפאת מצבו הפסיחו-לוגי המיוחד ומפאת אי-בהירות הכרתו למתהוה בקבו פנימה ,נעשה הצעיר רגיש לאנומליה של מחיים הסובבים אותו. "דער יונענדליכע העלפשמערץ" הנו ההופעה הפשוטה ,האופינית לגיל זה ההשתתפות בצער האנושיות הסובלה משתלבת עם מכאוביו ודאגותיו הפנימיים הוא, הצעיר הוא גם רגיש במדה בלתי רגילה לכל מעשה-גבורה אמתי התמסרות ומבל ולטפוסים בעלי תכונות העושות אותם למוכשרים לכך הוא נכון להבנע לגמרי בלי כל יחס בקור- תי,המצב הפסיחי של הצעיר מצטייר איפוא לכלינו כמצב אופיני ומורכב ,מעמיד אותנו לפני מכך קושיים ,הקשורים בתקופה זו דוקא ,הולך ומתבטא הפרי של מאמצנו החנו- כי ,התכונות האגוצנטריות-האינדיוידואלית מעמידות את המנהל לפני השאלה כיצד -לנצל מומנטים אלה המרמאים כוחות פנימיים מבעיים ,המתבגרים בצעיר ,לשם חנוך בריא
נמלא של אדם חברתי ועל המנהל להבין כי הנטיות האינדיוידואלימטיות המופר-זות של הצעיר הגן בטוי רק של גיל מעבר ידוע, אשר תחלופנה ותפגינה מקום להתעורר-רות המרגשה החברתית הרחבה .הפרט הצעיר עובר בהתפתחותו הפילוגנטית את אותה הד-רך ואותן התקופות ,אשר עברה החברה האנושית כולה בהתפתחותה האונטוננטית. תתגלה איפוא גם בתוך הצעיר עם מהלךהתבגרותו השאיפה והצורך להחליף את המסגרת החברתית הצרה של הקבוצה במסגרת רחבה של עדת בוגרים בהסתדרות חנוכית והקבוץ בחייו העתידים.
תקופת האינדיווידואליזמוס בחיי הצעיר נותנת למחנך את האפשרות לעמוד על כש-
רונותיו ולהכיר את נטיותיו הנמצאים דוקא בעצם התבשותם .הכרת תכונות אלה
הכרחית היא בשביל המנהל-המחנך לשם טפול בנפש הפרט לשם יצירת אפשרויות
הכי נוחות להתפתחותו הרצויה ;כי דק פרט שלא נתעקמה שורת התפתחותו הטבעית יו-כל להעמיד את אוצרותיו הפנימיים אחר התבשלות לרשות החברה .-המנהל מעמיד לפני הצעיר באופן הדרגתי ואטי במקום ה״אני" המצומצם והחולני את החברה הרחבה ,המספקת את צרכי הפרט והמכוונת את התפתחותו .את מטרתנו נשיג ע״י כוון תשומת לב הצעיר על מעשי־גבורה בלי שם הנעלמים בתוך הקולקטיב הרחב של האנושיות כולה הצועדת קדימה לקראת בנין התרבות של החברה דמחר. על שפע הגבורה האפורה היום-יומית של חלוציי הפרוגרס הסוללים לפני האדם את דרך יום־המחרת הגעלה תוך כדי מלחמה והתגברות
על מכשולים אבני-נגף, ערפל וסבל המשתלטים מסביב
השכבה הבינונית אם כי מגנגת מבחינת הגיל היא מלוכדת ומאוחדת בקוים הפסי-
חולוגיים המשותפים לכולה .הבדלי הגיל משפיעים רק על מדת ההתבלטות וההתבטאות של קוים פסיחולוגיים אלה ועל מדת הרצינות בעבודה ההשתלמותית-המדעית בקבוצה .־המנהל מנצל את הכרת הפסיחיקה של הצעיר וצרכיו האינדיוידואליים לשם חנוכו המלא והרציו-גלי,לחונכו לקראת ההגשמה החלוצית האישית בעתידו הקרוב .-בשבילנו השבכה הבינונית היא הדרך מסוביקטיביזמוס פסיחולוגי של הפרט המתבגר לאוביקטיביזמוס אידאולוגי של הבוגר
שלנו.-
משאלה הלאומית והחברתית המהוה את עמודי־התוך של חנוכנו צריכה לתפוש את המקום המרכזי בעבודתנו בשכבה ב'.המסקנות אליהן הגענו בגבוש דרכנו ותפיטנו הרע-
יונית צריכות למצוא את בטוין המחפיר בעבודתנו החנוכית היום-יומית .מגמתנו לחנך-
4
בן אדם בעל קשר חיוני ואמיץ עם מציאות החברה הסובבת אותו שותף לאחריות בעד גור-לה חושב ומגשים בקטוגריות חברתיות ,-נראה איזה הן הדרכים של העבודה החנוכית ו-ההשתלמותית ,המכינה את הקרקע והמאפשרת את העמדת הפרובלימה הלאומית והסוציאלית בכל
הק פה ,כפי שהיא משתקפת בתפיסתנו האידאולוגית הנוכחית .—
בחנוכנו הלאומי אין עלינו להסתפק בערור הרגש וההכרה הלאומית גרידא אלא תפקידנו להעמיד את החניך במרכז המציאות היהודית בהווה עם כל שאלותיה ופרו־ בלימותיה המטרידות .הצעיר בגיל זה אינו אדיש לגבי הופעות החיים ואינו עובר עליהן לסדר היום.הוא מעיף את עינו הבוחנת על כל הופעות המציאות החודרות להכרתו ומח-פש פתרון רצוי להן.עלינו ע"י הכנה מדעית מספיקה לתת לצעיר את הנשק ההגיוני-בעזרתו יחפש לו דרך לפתרון ; ברור סבך השאלות של המציאות היהודית .יש להעמיד * את השאלות מתוך פרספקטיבה רחבה ולא להצטמצם באנליזה של המציאות הקיימת הסטטית בהעלים עין מכל הגורמים ההיסטוריים הדינמיים שפעלו במשך דורות.מתוך כך לא יהיה' למוד ההיסטוריה בקבוצה סכום של מאורעותגרידא הדגש יושם על ההתפתחות הפנימית של הענינים בגורמי המאורעות ותוצאותיהם הכלכליות והפוליטיות .הבנת הכוחות הפועלים בהיסטוריה הישראלית תאפשר את הבנת מציאותנו הכל כלית היום ; היא תראה על הקשר החיוני בין העבר וההווה והאפשרות פתרון של השאלה היהודית לעתיד. בתוך המנגנון החברתי—מפוליפי - הכלכלי הז ה בנקל נקבע אחר כך את מקומנו המיוחד. הצעיר יכיר את גלגולי עמומזמן-הופעתו על במת ההיסטוריה דרך תקופת עצמאותו המ דינית ופריחתו הכלכלית והתרבותית ,תקופת פזורו בארצות הדיאספורא ומתוך כך תע-מוד לפניו המצוקה היהודית בהווה עם כל הטרגיות והפרדוכסליות שלה .הוא ידע מתוך-כך מה חשיבותו של הרעיון הציוני ,השואף לאפשר לעם חיים נורמליים מבחינתם מכלכלית-המדינית והתרבותית .אלפים שנות הגלוה וההתפתחות האנורמלית ,המציאות היהודית היום והטרגיקה שלה תקבע את יחסו של הצעיר לשאלה הלאומית שלו .השאלה היהודית תע־ שה לשאלת הפרט .הוא יבקש דרך לפתרונה המוחלט והשלם וכאן דרך החלוציות תפתח לפ-
גיו אופקים ותראה את השביל הנכון .-למעשה תמתעף העבודה בסוג זה לשני כוונים :1.השתלמות שיטתית ע"י רכישת החו-מר באופן סיסטמטי: 2. שיחות כוללות סינטטיות על פרובלימות בודדות של ההיסטוריה. היהודית .העבודה ההשתלמותית תעשה ע"י האנשים עצמם בתוך חוג מיוחד המוקדש לענין זה.אחרת תתנהל העבודה המנויה הסעיף השני .תפקיד השיחה הוא לא להקנות ולהרכיש לשומע סכום ידיעות סתם ;על המנהל לראות את הקשר החיוני בין היקף הפרובלימות ההיסטוריות ובין החיים היום־יומיים האקטואליים לפרובלמותי הם השונות .אפשר לנגוע
בשאלות כגון : התקופה המדינית ותקופת הגלות (התוצאות הכלכליות ,החברתיות והתר־ בותיו בכך) הדיאספורא היהודית וגורלה ,תקופת הפריחה בספרד ותוצאותיה ,הסטרוק-טורה הכלכלית והעמדה החברתית -המדינית של היהודים בימי-הבינים, הגיטו היהודי-העירה היהודית במאה העברה המהפכה הצרפתית וערכה בשביל היהודים האמנציפ ציה* סבותיה ותוצאותיה ההתבוללות בתור הופעה סוציולוגית-חברתית ובתור אידאולוגיה טנדנציוזית מקורות האנטישמיות והתפתחותה ,צורות האנטישמיות (דחיה כלכלית מדינית ,חוקית ,מדעית ,חברתית וכו״ ) שאלת הגזע וטפוסי היהודים ,-כדאי להקדיש מספר שיחות לעירה הקטנה. לגיטו המודרני על יסוד הספרות העברית והיהודית (בית־ המדרש - בית־יוצר האומה ,"המתמיד” טפוסים של עירה :טוביה ,מנחם־מנדל בונצי שחייג. פישקע דער קרימער חיי חסידים "דבוק״ ״דיא גאלדענע קייט" ,חיי הפועלים ״ודלת-העם-רייזען ,רוזנפלד, "דיא קליאטשע", וגורל העם היהודי וכו" ).-
נעקוב גם*את התפתחות הזרמים הרעיוניים — התרבותיים נתון היהדות : הנבואה והנביאים פרושים צדוקים ואסיים, הנוצריות המיסטיקה - הקבלה והמקובלים, התנועות המשיחיות ,החסידות ,וכו״; באופן מיוחד צריך להדגיש את תקופת הזמן הח-דשה לאור המצב שנוצר ביהדות עם האמנציפציה וההשכלה ולאור המציאות הכלכלית של-היהודים התרחבות התבוללות והאנטישמיות .אז תעמוד לפנינו השאלה היהודית בכל חריפותה ותקפה ואת הפתרון נראה לצעיר בתנועת התחיה העברית המתגלמת בציונות .-נקודת־הכובד בשכבה ב״ נשים על ההיסטוריה של תנועת התחיה הלאומית - הציו-
נית לזרמיה השונים : התגלמות הרעיון הציוני במציאות החיים היהודיים עד המאה הי״ט ראשית הציונות במערב ( קלישר) העם וראשית מציונות הרוחנית, ראשית התנועה במזרח -חבת ציון" ותולדותיה פרץ סמולנפקין אחרהעם והציונות הרוחנית-התרבותית, "בני-משה ", הרצל ו"מדינת היהודים", ראשית לציונות הפוליטית, התנועה-הציונית העולמית ,תולדות הקונגרסים ופרובלמותיהם ; הציונות אחרי המלחמה ,הצהרת בלפור מהותו של ״הבית הלאומי" שאלת המנדט שאלת ״הסוכנות היהודית " המורחבת ,הציו-נות לפי ותפיסותיהם של בובר , בירנבוים, קלצקין ,צולשן ,ברדיצבסקי ,א.ד.גורדון-וי.ח.ברנר - הציונות העובדת בורוכוב והציונות הפרולטרית; הלאומיות הגלותית -ש.דובנוב .- המפלגות וערכן בשביל התנועה הציונית (״עת לבנות" ו״על המשמר״ המז-רחי והציונות הדתית ,הרביזיאניזמוס ).-
מדור מיוחד קובעות לעצמן ידיעות ארץ־ישראל ,שאלות הפרובלי-מות הקשורות בה .תעסיק אותנו לא רק הגיאוגרפיה של הארץ (גבולות הארץ ,גודל השטח-האקלים ,עולם הצמחים והחיות ,אוצרות טבעיים ,אוכלוסי הארץ וכו״ ) אלא גם כל השא-לות הקשורות בעברה והמה של א"י לכל היקפן (תולדות הארץ והמפתחות תרבותה במשך -הדורות , מולדות התנועות הפלשתינו פ טליות בקרב היהודים ,הישוב הישן , הישוב
- 6 -
העירוני והחקלאי הדורש צורות התישבות הפועלים פרובלימות ההתישבות וכו).- המציאות
הא״יית ובפרט זו של א"י העובדת על כל שאלותיה להופעותיה קרובה תהיה לנו - באשר. היא מרכז שאיפותינו וארץ־המחר והעתון שלנו .נשתדל ליצור יחס פנימי-רציני של הצעיר אל המציאו ת וקשר חזק אליה ע״י הרכשת הכרה מעמיקה על כל מה שמתהווה ומת-רחש בקרבה .-הספרות הא״יית ,המתארת את חיי הפועל בארץ ,תהי האצלנו הספרות הנקראת רגיל באופן משותף בקבוצה או באופן בודד על ידי כל ופרט ("יזכור" ,"תול-מים ולוחמים' ,מחיי יוסף טרומפלדור ״ ״המסלה״ "הקבוצה ״ ,יומן אחד הבילוויים" א.ד.גורדון וכו" ) .נעקוב את היי הפועל בארץ מלחמת הקיום קשה שלו מפעליו הקונסטרוקיביים הלאומיים והחברתיים ,מלחמתו המעמדית בחזית העירונית ובמושבה: מק -רה על ארבעת העליות ,כבוש העבודה והשמירה ,יצירת הסתדרות העובדים הכללית ומוס-דותיה ,״חברת-עובדים ובנותיה ,סולל־בונה ,בנק-הפועלים , המשביר, קפא"י , -ועדת התרבות ,היצירות החברתיות של העליה השניה והשלישית ההון הלאומי והפרטי בבנין הארץ ,ההתפתחות הכלכלית של המשק הא״י , המפלגות הפוליטיות בהסתדרות העובדים ,התנועה הקבוצית בארץ , העליה הרביעית ,אפשרויות העבודה בארץ (נצול אוצרות ים-המלח מפעל רוטנברג בנין הנמל בחיפה, מפעל המטעים וכו״) - איאלה דברים מתון ידיעת הארץ אפשר לנהל בקורס או בחוג מיוחד -ובקבוצה נתעכב רק
על פרובלימות יותר מקיפות וכוללות .-
תכנית זו לא מכילה בתוכה את שאלות הספרות העברית .סוג זה קשור בעבודה העברית בכללה .עלינו לעשות מאמצים מכסימליים ,כדי שהעברית תעשה לרכוש הצעיר-כבר מתקופתו הראשונה בהסתדרות .בשכבת-הכפירים עלינו להכניע את השפה העברית-כשפת הדבור בקבוצה ובאולם ובשכבת-הבינונים כל העבודה צריכה להתנהל כבר בשפה זו .לא תתכן עבודה שתמצה את תכניתנו בלי ידיעה עברית מספיקה אצל האנשים .העברית היא יסוד ראשוני לבנין מחשבתנו ובלעדה עבודה פוריה קשה היא .למוד סיסטמטי של השפה המשך כמה שנים יכול להקנות לצעיר סכום ידיעות רב למדי עד כדי יכולת קריאת ספר ועתון עברי ,שמיעת הרצאה או נהול שיחה בשפה זו .עלינו להיות ביחס לעברית קפדנים וקנאים ,כי במקרה זה נוכל להגיע למטרה המבוקשת .-בשכבה ב" כל האנשים ממשיכים בלמוד לעברית בבית־ספר ,אצל מורים פרטיים או קורס הסתדרותי ולמוד זה מכניס לא רק את השפה כי אם גם ידיעות רתבות בתנ״ך , תולדות הספרות ,הפרוזה והשירה העברית וכו' .את העברית עלינו בהחלט לא להגביל ללמוד השפה עד כדי יכולת של שמוש בדבור יום־יומי או הבנת הרצאה :השפה תשמש לנו יסוד לבנין תרבות חדשה
וטפוס תרבותי חדש .העברית מפלסת דרך להכרת כבושי הרוח היהודי ,היא מוסרת את
החד הנאמן של החיים בארץ ,שפה הגשמתנו וחינו דמחר.אין תקוה לעם ולספרות העברית לעלות ,כל עוד שעברית אינה שפת הדבור של השדרות הרחבות של העם והנוער.עלינו ל-הוציא מתוך כך מוסר-השכל .-
ג.
בעוד שהצעיר בגילו הרך במעבר משכבה א' לשכבה ב'- בתקופת התבגרותו הגופ-נית מינית מחד והרוחנית מאידך -שקוע בעולם הפנטזיה והדמיון, משקיף על החיים המצי-אותיים מנקודת ראות סוביקטיבית ,אמוציונלית ,אזי בגיל הבינוני הוא משחרר לאט לאט מהסוביקטיביות המופרזת ורוכש לעצמו את הכשרון לחשוב בקטגוריות אוביקטיביות . הוא מתחיל לחפש אחר הכוחות והחוקים האוביקטיביים הצרים את צורת החיים ,הקובעים את התהוותה ואת התפתחותה של החברה .עיניו נפתחות לרחבה לראות את החיים על נובחותם על הופעותיהם וגילוייהם היום־יומיים .המציאות החברתית הקימת על כל מתי-רומיה פועלת על הצעיר .הוא מכיר את התחום המבדילה בין תמונת החברה האוטופיסטית של צדק ושויון ,יציר דמיונו מתקופת ילדותו ובין המציאות האפורה של נצול ושעבוד עשירים ועניים ,עושקים ועשוקים ,מנצלים ומנוצלים.הוא יראה את העוני ,הדלות והס-בל של מליוני העובדים והעמלים. מחשבתו והרגשתו לא ינוחו ,המה מחכים לתשובה המיו-סדת על יסודות הגיוניים ,מדעיים .- עלינו לנצל התענינות זו של הצעיר ולהגיש לו את החומר המדעי המתאים לגילו ,הבנתו והתפתחותו ולספק אחר צמאונו לדעת ולהכיר .-
נפנה את תשומת לבו על התפתחות המין האנושי :האדם הקדמון וחייו -ראשית החב-רה הפרא-קומוניסטית ,נראה לו על הדרך בה כבשה לה החברה האנושית את ערכיה הכל-כליים-שמושיים וערכיה הרוחניים-אסטטיים ,נבליט את ההבדל בין החברה הק דמונית המבו-ססת על עקרונות שתופיים וזו שנאה אהריה וקימת עד היום — החברה האינדיוידואליס-טית .מכאן נשליך גם פרויקציה על תמונת החברה בעתיד .מאליהן תתעוררנה שאלות ופ-רובלימות כגון אלה :מה החוק הפועל בחיים - מלחמה או עזרה הדדית ? מה היא דרך הת-פתחות החברה -אבולוציה או רבולוציה ? ,וכו' .עולם חדש של מושגים ותפיסות תפתח לפני הצעיר הסוציולוגיה .הוא יעמוד על השיטה האינטלקטואלית-פסיחולו-גית של קומט - בוקל, על התפיסה הביולוגית של שפנצר ובסוף הכלכלית -המטריאליסטית של מרקס וענגלס.הצעיר ילמד לדעת את דמות החזיון הגדול של מלחמת שני מעמדות -של מנצלים ומנוצלים - מימיקדם ועד היום ומתוך כך הוא יבין את מהות הזרמים החב-רתיים הדוגלים במלחמת השחרור והשויון הכלכלי והחברתי.-
/:הנביאים ורעיונותיהם החברתיים ,עדות האסיים ,הרפורמה החברתית ביון בימי סולון ,הופעת גרקכוס ברומא ,תמונת המדינה של פלטו ,הקומוניזמוס הנוצרי והאגו-דות הקומוניסטיות הנוצריות בימי־הבינים ,תקופת הרפורמציה ותנועות ־האכרים
החברתיות ,המהפכה האקונומית באנגליה ותוצאותיה ,ראשית התפתחות החרושת החדישה, המהפכה הגדולה בצרפת ,התפתחות החכרה הקפיטליסטית ,ראשית תנועת-הפועלים בארצות אירופא ,המאניפסט הקומוניסטי ,הבין־לאומון הראשון ,הקומונה הפאריזאית ,תולדות התנועה המהפכנית ברוסיה ,המהפכה הרוסית האחרונה ,המהפכה בגרמניה ומפלתה וכו ״:/.-מדור מיוחד נדגיש לתולדות ושאלת התנועה הסוציליסטית ומהותה לזרמיה ; /:מהות של האוטופיה ,האוטופיה החברתית של מורום ,האוטופיסטים הגדולים :אמן ,סנט-סימון , פוריער,המושבות הקומוניסטיות כתוצאת הפרופגנדה האוטופיסטית מהות הסוציאליזם-הקומוניזם -האנרכיזם , הופעת המפלגה והמלחמה התרבותית -הפוליטית ,מלחמת מעמדות, התנועה הקואוהרטיבית,אגוד מקצועי וכו':/.-
לחוד נענין את הצעיר בתנועה הסוציליסטית היהודית לזרמיה; /:ראשית הסוצי-ליזם היהודי ה"בוגד",תנועת "פועלי־ציון ״ וקורותיה ,תנועת הפועלים בארץ-ישראל וכו' :/.-
בחלק הצעיר של השכבה יתפשו מקום חשוב הביוגרביות של מנהיגים סוציליסטיים גדולים ,של מרקס ,לגדויער ,ליבקנעכט, לוקסמבורג ,בורוכוב ,לנין וכו'.-
כדי להקל על הצעיר את הבנת ההופעות החברתיות בכל עמקן נכניס אותו לעובי-
הקורה של תורת הכלכלה ,שעל ידי הכרת מושגיה ויסודותיה האלמנטריים תתבררנה לו יותר כל ההופעות שיסודן מונה בתנאי ויחסי התוצרת - בחיי הכלכלה בכלל; /:התוצרת וחלוקות העבודה בהתפתחות החברה ,הקומונה הקדמונית,תקופת העבדות ,המשטר הפאודלי ושעבוד האכר, המשטר הקאפיטליסטי והעבודה השכירה ; סחורה- מסחר - מחיר ,ההתחרות כח-העבודה בתור סחורה ,שבר העבודה ו"תוספת-הערך" ,הצירקולציה של הקפיטל ומאשראי, התפתחות התוצרת :רינות, צידות ,חיי נדידות ,ראשית החקלאות ,אומנות ומלכת-יד, בית־חרושת ,הטכניקה החדשה :/.-
פרק מיוחד תחוויינה שאלות חברה שונות כגנן :התפתחות המשפחה (היחסים ממיניים הקדמונים ,אקמונאמיה ואנדונאמיה ,פוליגאמיה ופוליאנדריה ,המשפחה הפטריארכאלית והמטריארכאלית , המונוגאמיה ,המשפחה הנוכחית ושאלותיה ); התפתחות האמונה והדת (מקורות התהוות האמונות הפעטישיזם והאנימיזם הפוליט איזם והמונוטאיזם ,הפאנט-איזם , אמונות העולם הגדולות:היהדות הנוצריות ,הבודאיזם והאיסלם , הדת לחוד בטוי האמונה המטפיזית ,הדת בתור השקפת־עולם והשקפת-חיים שמרנית ,הדת בתור אמצעי של שלטון חברתי ,היחס בין הדונסטיקה הדתית והתפתחות המדע, בתקופות שונות ןכו' :/ ; צורות המדינה (המדינה המונרכית- האבסולוטית ,המדינה המונרכית- הקונ-סטיטוציונית ,המדינה הדמוקרטית ,דיקטטורה של יחיד ,דיקטטורה של מעמד המדינה ה-סוציאליסטית ,סדר החברה הקומוניסטית ,החברה האנרכיסטית).-
- 9
ד.
לסקרנותו ולתשוקתו של הצעיר אחרי ידועות אין גבול.הוא מתענין לא רק בהו-פעות של החיים היום-יומיים החברתיים והפוליטיים ,אשר סביבו, הוא מפנה גם מבם נועז למרומים ומחפש את פתרון שאלת-השאלות ,יסודות ימי-בראשית התהוות העולם. ומלואו, כדור הארץ וראשית .החיים .הוא ער לכל הופעות החי והדומם ,מבקש את ראשיתו והנקי התפתחותו ובהגיעו אל החוליה האחרונה בשלשלת ההתפתחות - אל האדם ,מענינות או-תו ראשית חייו ויצירתו החברתית -התרבותית .התעמקות בתורת - הטבע והאז-נטרופולוגיה משמשת לצעיר יסוד בברור שאלות לאמיות וחברתיות נושאים להרצאות ישמשו :התהוות העולם המשטר השמשי שלנו ,התפתחות כדור-מארץ , היפוטזות וטאוריות קוסמונוניות שונות (תפיסותיהם והשקפותיהם של הבבלים, הסינים ,המצרים ,השקפת העולם התנ׳״כית הפילוזופיה הרציונליסטית היונית - ה-רקליטס , התאוריה הגאוצנטרית -פטולומאוס ,קופרניקוס והתאוריה והלוצנטרית , התאוריה הקנט-לאפלסית על התהוות העולם : התפתחות האדמה ,תורת הגאולוגיה , הפרובלימה של ראשית החיים -היפוטזות והשערות סביבה התפתחות העולם הבלתי-אורגני , הארכואולוגיה וערכה בשביל הכרת ראשית-החיים : הביולוגיה וכבושיה האחרונים . האבולוציה בתור החוק הראשי בהתפתחות עולם החי , המדע הביולוגי והשפעתו על תורת החברה , ההבדל בין החיים הבלתי-אורגנים והאורגניים ,ההבדלים בין עולם-הצמחים ועולם-החיות ,הדרך מן התא עד האדם ,התאוריות הביולוגיות (התפיסה האנ-טרופוצנטרית בתנ"ך ,השקפותיו של אריסטו ,הקלסיפיקציה של ליננאוס, התאוריה הדסצנדנטית -הדרוויניסטית, הלאמרקיזם והנאו-לאמרקיזם ,התאוריה המוטציונית), מוצא האדם ,שאלת התהוות ורבוי המינים ,מלחמת הקיום בעולם בעלי-החיים ,הבחירה הטבעית והבחירה המינית ,הבחירה המלאכותית ,מלחמת הקיום ועזרה ההדית בתור חוק התפתחות ראשי בטבע, השקפותיו של הדרוויניזם ושל קרופוטקין הפרובלימה של ירו-שה האמימילציה ,התנאים האוביקטיביים והשפעתם על התפתחות החיים ,הנומנקלטורה המשולשלת בעולם החי ומקורותיה (המין ,הצבע ,המקום ), הפאלאונטולוגיה בתור עו-זרת לקביעת מקום האדם בסולם התפתחות העולם החי , התא הראשון והפונקציות שלו , חברת-התאים והתהוות האורגנים ,האדם בתור חברת-תאים מסועפת , המבנה הפרי-מיטיבי של צורות החיים הראשונות וחקומפליקציה ביצורים הגבוהים הופעות הפא-רזיטיות והסימביוזה בעולם החי , החברה אצל בעלי־חיים שונים , הרבוי הטבעי אצל בעלי החיים ,הצטלבות מלאכותית וכו' .-
אחר שעקבנו את התפתחות של עולם הצמחים והחיות אנחנו מגיעים לדרגה הכי גבוהה בסולם-ההתפתחות - אל האדם.נקדיש את תשומת לבנו לאנאטומיה ופיזיולו-
10
גיה, לתורת האנטרופולוגיה ,תאור חיי האדם הקדמון ,התמנות הגזעים למיניהם הצו-רנת הקדמוניות של החיים, החברתיים (ערך המכשירים הראשונים בשביל האדם המצאת האש, תקופת האבן הפלאוליטית והנאוליטית, תקופת הברוז והברזל, המעבר מהפראהיס- טוריה להיסטוריה וכו' .-
בקבוצות פועלים, שאין להם האפשרויות לרכוש את מדעי ההיסטוריה בבית-ספ-
פר מן הראוי גם לנהל שיחות מרוכזות על תקופות היסטוריות שונות .לדוגמה :ה-פראיות הברבריות והתרבות, תרבות עמי־הקדם (סין ,הודו ,מצרים ,בבל ,אשור ) רומא ויון (מערכה תרבותי ח', סינטטית ), משטר העבדות בימי קדם ,האומנות והע-תיקא ,גלי הברברים הגרמניים וערכם בשביל התפתחות אירופא דרכי התפתחות ה-משטר הפאודלי , תנאי התפתחות התרבות (נהר ,ים ,אוקיאנוס), תקופת התגליות הגאוגרפיות ,תקופת הרנסנס ,אומנות מרנסנס ,הרפורמציה ומלחמות הדת ,התפתחות המשטר האבסולוטי , המהפכה 'הצרפתית ותולדותיה ,התפתחות המדינה הקפיטליסטית, האימפריאליזם , תולדות תנועות השחרור הלאומיות ,וכו'.-
״
ה.
חוץ מענפי העבודה ההשתלמותית המתוארים בפרקים הקודמים ,יש לקבוע בקבו-צה גם מקום רב ונכר לפרובלימות חיים כלליות אחרות .העמודנה לפנינו השאלות : הפרט והחברה , המאטריליזמוס והאידאליזמוס ,עמדת האשה בחברה ,ערך האומנות ב-חיים ,שאלות החנוך והבית-ספר הקיים ,השאלה הסקסואלית והארוטית , תנועת הנוער תולדות תנועות נוער שונות ,תולדות תנועת "השומר הצעיר" והתפתתותה וכו'. בהכ -הרם כל השאלות האלה צריך המנהל להעזר הן בשימה , הן בהקראה ממקורות מתאימים.-
דוגמאות להקראות :״השודדים " של שילער (היחיד והחברה ,שאלת החופש וגבג-
לותיו ) ; " האורנים" של הויפטמן (מנצלים ומנוצלים ,רגש הנקמה , פרובלימה של מלחמת מעמדות ); " אויב מעם " של איבסן (היחיד והחברה ,הדמגוגיה והדמוקרציה, האמת הפנימית של הפרט והנטיה אחרי הרבים) ; שאלת המלחמה ונוראותיה : ״ זאב הים" של לונדון (המטריליזם והאידאליזם ); ״נורא" של איבסן (היחס בין האיש ו-האשה , עמדת האשה בחברה ,האמנציפציה של הנשים ); "ז"עלאזנה מטופה " של לונדון (חזון החברה המחודשת ,האבולוציה והרבולוציה ). ערך הגבור והגאון בהיסטוריה, הגבור והעם , אגואיזם ואלטורואיזם האדם והטבע בהשקפתו של רוסו ,טולסטוי וא. ד.גורדון , ערך המכניקה והשפעתה על האנשים והחברה ,אנשי־שם במקורות המדע
(מוקרטס ,שפינוזא ,סאסמר, אינשטיין וכו' ), אומנות טהורה ומעשית ,החוקים ביצירה האומנותית היוצר -ביצרה- הסביבה ,תולדות הארכיטקטורה והציור , התיאטרון ,האו-
מנות בארץ-ישראל , ערך -האומנות בחיי היחיד והצבור ,התיאטרון העברי .-
מן הענין היה גם לנגוע בשאלות הקשורות בפרובלימות התרבות והאומנות ה-יהודית, שלא הכנסנון בגדר המדור הכללי של מדעי-היהדות (מקורות המונוטאיזמוס הנבואה העברית וקויה האופיניים היהדות והיונות ,עם-הרוח והספר השירה והפי-לוזופיה בימי-הבינים, תקופת בין-השמשות ( פייערברנ ־"לאן ״?), ״הדיבוק" של אנסקי (שאלת הצדק האלוהי-הנצחי והאנושי- הרלטיבי ,רעיון צדיק הדור), השירה העברית החדשה ,הספרות הארץ־ישראלית , האשה בתולדות העברים הקדמונים בימי-הבינים
ותקופת־ההשכלה, יוצרי האומנות היהודית(יוסף איזרעלם , אפרים ליליען ,אנטו-קולסקי, רובינשטיין ), חנוך ישראלי -סגולותיו החיוביות והשליליות (החדר, בית-המדרש), ערכי הגלות ( שפה וספרות יהודית ) שפה ואדמה בחיי העם .-
מהות החנוך ופרובלימותיו.- החנוך הגופני והרוחני ,החנוך העמלני והמלו-
לי , בית-הספר ותפקידיו, בקורת החנוך המסורתי, בית-הספר החדש, חנוך קולק -טיב בגינות וחצרי-ילדים, חנוך אינדיוידואלי בבית־הורים ,בית־הספר והחנוך בא״י ; חנוך חפשי או חנוך לקראת מטרה מסוימת ,חנוך מעמדי ;- תנועת נוער מקו-רה ומהותה , תפקידיה בחיי החברה החנוכיים החנוכים התרבותיים והרוחניים , התפתחות התנועה הצופית, תנועת הנוער הגרמנית בהיפתחותה ("האנדרפוגל ״ ״תרבות-נוער" -יוגענד־קולטור-בעוועגונג, תנועת הנוער הגרמנית החפשית ( פרי-דייטשע-ייונעגד-בע-ווענונג ). תנועתחנוער העברית (הסקויט, ״צעירי ציון״ לכל גלגוליה ,השוה"צ ) התפתחותה ההיסטורית של התנועה השומרית , התפתחות החברה השומרית בא"י (ביתניה-עילית , קהיליתנו , בית־אלפא קבוץ ב' ושאלת התישבותו,תולדות הקבוצים, הקבוץ
הארצי):-
כמה טורים הכרחי להקדיש גם להסברת השאלה המיניתבקבוצה הבינונית .השאל ה המינית והארוטית אצל הצעיר נעשית לשאלה אקטואלית הדורשת פתרון .בלב הצעיר מת-עוררות הרגשות המופיעות לכתחלה בלי צורה מסוימת, המשפיעות את השפעתן ונות- נות את אותותיהן במבנה הגופני והתפתחותו הרוחנית של הפרט .תעודת המנהל היא להוציא איפולסים פנימיים אלה שהם מתחת לסף־ההכרה בבחינת נשמה ערטילאית שטרם מצאה את תקונה אולם פועלת בחזקה ותוקף ולעשותם לאט לאט לנחת ההכרה והידיעה הצלולה .בשטח זה עלינו להפוך את שיטה בית-הספר המסורתי המעטף בטלית של סו-דיות ומיסטיציזם את השאלה המינית והגורם מתוך כך להפקרותה הגמורה ולעתים קרו-
בות לדומורליזציה ודגנרציה כאחת .על יסוד המדיציני והפסיחואנליטי נבאר לצעיר את כל ההופעות מסוג זה (הסברה מינית בצורה מתאימה מתחילה כבר בשכבה א') . :ההופעות המיניות בעולם החי והצומח ,השאלה המינית בחברה שלנו שאלת הפרוסטיטו-ציה ,המחלות המיניות ,השאלה האורטית במשפחה וכו' :/ . על יסוד ההקראה של ווע-דעקינד נמצא את ההזדמנות לבאר לחניך הרבה מהתהווה בתוכו גופא (השאלה הארוטית בתקופת ההתבגרות המינית החנוך בבית-ספר והשאלה הארוטית החנוך הקואדוקטיבי אצלנו והיחס בין הבחור והבחורה, השאלה הארוטית בתנועת הנוער הגרמנית וכו').-/ברור, כי בהסברה גרידא לא נצא עוד ידי חובתנו בגני החנוך המיני שצריך להע-שות ע"י המנהל ,ניצור בזה רק את התנאים ההכרחיים הקודמים לכך בהכהרתנו העיו-נית את עצם ההופעות והפרוצפים /.-
ו.
העבודה המדעית בשכבה הבינונית המכוונת לתת יסוד ובסיס לבנין השקפת עולם שלמה מחד ומאידך לתת מינימון ידוע של ידיעות בענפי- מדע שונים ,מוצאת את בטויה בכמה צורות עבודה שונות ואלו הם :ההרצאה ,השיחה והחוג ההשתלמותי .־יסוד ל-עבודה ישכבה משמש הספר ,זה הצינור העיקרי ,דרכו עוברים ערכי המחשבה האנושית לקנין כל אדם ואדם .הערכת הספר כמקור עקרי לבנין השקפת עולם רחבה ומעמיקה צריכה להשתרש בהכרת כל איש ואיש בשכבה .הספר ישמש אותו מקור היוני ,ממנו יש-אב את החומר לשיחה להרצאה ולחוג ההשתלמותי .־ על יד הספר יתפוש את המקום-העקרי העתון הא"י, הספרותי ,עתונות התנועה והעתונות הארצית היומית צריך ל -הרגיל את הצעיר לקריאת עתון רציני המשמש אספקלריא לכל המתהווה במציאות החיים היום-יומיים .מגלו הכי מוקדם יש לעורר בו התענינות בכל השאלות האקטואליות ב-תברה להעמידו על בסיס מציאותי .המנהל ידע כך לכוון את התפתחות השכבה שהספר וה-עתון יעשה בה למכשירים היסודיים בבנין השקפת עולמם של הצעירים .-, לבסוף עלינו להראות עוד על הגבולין בין ההרצאה בשיחה והחוג ההשתלמותי. ההצראה היא הצו רה המתאימה ביותר להגיש את התומר המדעי ,חזר לגמרי לצעיר וה -רחוק יותר מחוג התענינותו .לעומת זה השיחה הנערכת בהשתתפות כל האנשים ובלוית וכוח תתאים לשאלות חיוניות אצל הצעיר ,הן אלה שמטבען הן אוביקטיביות ובמרכזן עומדת החברה או האומה והן אלה שבמרכזן עומד הפרט .תפקידה להאיר מנקודת ראות מתאימה פרובלימות ואמתיות מדעיות שונות להעביר השואות וכו'.-החוג ההשתלמותי
10 ־״
ישמש מסגרת להרכשת אותן הידיעות הדורשות התעסקות יותר מפורשת ומדויקת .(כגון: קורות העברים ,היסטוריה כללית ,תולדות הציונות ,תולדות הסוציליזמום ,ידיעות ארץ-ישראל וכו'),ברור, שיש לנצל את כל צורות העבודה הנ"ל וע״י זה להכניס לתוך השכבה ערות ורב-גונית ולהנצל מהמונוטוניות המדכאה את הצעיר .-
בעוררנו אצל הצעיר את הצמאון לדעת ולהכיר יגשש הוא באפל כדי למצוא את הדרך הרחבה למדק ,המשיב תשובה לכל העומד בהיקף התענינותו .-
ז.
הגשת הספר לצעיר ובסוס מחשבתו על הנחות מדעיות הוא התפקיד העקרי של ה-מנהל .לכן ניחס חוץ מ עבודת המנהל בקבוצה ערך רב לטפול במאמץ העצמי של הצעיר בשטח המדע .העבודה העצמית של השכבה דורשת צורה וארגון מיוחד.תפקיד העבודה העצמית המאורגנת הזו הוא:1.העסקת השאלות הנדונות בשיחות הקבוצה ,2.הכנה יו-תר מקיפה להבנת הופעות ,אשר הצעיר לא יתפוש בלי המצע המדעי המתאים 3.
עוררות היזמה ונצול פורה של כשרונות היחיד .בהבנת ערך העבודה העצמית יעמיד המנהל לפני חניכיו את הצעת ארגון חוגים השתלמותיים למודי מדע שונים ,בהם יפעיל אותם לפי נטיותיהם האינדיוידואליות .חוגים אלה מהוים כאחת את המומנט היסודי באנטונומיזציה של השכבה .בעוד שבשכבת הכפירים שיטת האנטונומיה מיועדת לעורר, את הרגשת האחריות בעד התנהגותו של הפרט בחברה ובעד הבנת צרכיה ,אזי בשכבה ב' שיטה זו מעוררת אצל הפרט את מדת ההבנה הכי גדולה בשביל פעולה חברתית הנובעת מתוך הכרה מחושבת והכנה מתאימה לקראה הגשמתה .חוגים מסתעפים לסוגים שונים , כגון :חוג להיסטוריה כללית ,עברית ,למדעי־היהדות ,למדעי החברה ,טבע ,ספרות ׳ תולדות ושאלות האומנות וכו'. דוגמאות :בעבודת החוג לקורות העם או מדעי היה-דות אפשר לקבוע למשל מקום נכר לחקירת תולדות ק"ק מגור הבינונים, בתקופת ה-השכלה ,הרבנות ,החסידות ,הקשר עם עדות אחרות ,הכרת בתי-כנסת ,בתי-קברות אספת אגדות ,ספורים הקשורים בעבר העדה וכו'.-החוג הספרותי מתעמק בהכרת היצי-רות הספרוהיות בעלות ערך אמתי ,מעורר באנשים את חוש הבקורת והאופסרוציה ,חו-קר את הקשר בין הזרמים הספרותיים ומציאות החיים החברתיים היום-יומיים וכו' .-החוג לתולדות ושאלת האומנות שואף ע״י הכרת מחות האומנות וע״י הבנת מעמיקא הסגנוני אומנות שונים להכרה יסודות האסטטיקה ,מושגיה העקורים ,מלמד לראות את אוצרות היופי הגנוזים ביצירות אומנותיות מתקופות שונות וקוים משותפים ביצי-
רה שמקורם בפסיחולוגיה המשותפת של היצירה האומנותית לכל תקופותיה .-בחוגים כ-
אלה אנו מתכחנים להפסיק לשכנה כולה ידיעות מסוגים שונים הנחוצים להתפתחותה םכל-צדדית .חלק מעבודת החוגים בעל ערן יותר חשוב אפשר להעביר גם לאספות השבכה כולה באמצעות שיחות מוכנות הן ע"י אנשים מהחוגים והן ע"י המנהל .-לשם הדוק הקשרים המחשבתיים והחברתיים מחד ועוררות האינטליגנציה מאידך תש-מש לנו האנקיטה .המכוונת לשאלות המתעוררות בשכבה .שאלות אלה יכולות להיות לקו-חות מענפים ושטחים שונים כגון :היחס בין הבחור והבחורה היחס לרכוש הפרטי, יחסנו לדת ,לחוק ועונש ,לסביבה ,לחברינו מחוץ למסגרת ההסתדרות, לשאלת הפו-דוקטיביזציה בכלל( עבודה מקצוע ), יחסנו לבית-הספר ,ערך הספר בשבילנו ועד כמה הוא מספק את התוכן המבוקש בו וכו' .שאלות ממין אלה באות לא מלמעלה ,מן המנהל ,כי אם עולות מתוך חיי השכבה גופא (אופן סדור האנקיטה למעשה יוכל להיות כדלקמן :האנשים ישימו שאלות שונות לת בה מיועדת לשם זה ,המנהל יסדר אותן לפי סוגים ,באספה יקריאן לאנשים ואלה ירשמו כדי למסור את התשובות בכתב עד מועד קבוע ,התשובות נקראות אחר כך באספה השכבהכולה ).את חומר התשובות לאגקיטה יש לסדר לפי סוגים ואפשר לפתוח סביבן שיחות ווכוחים ערים באספת השכבה .ערך הא נ-קיטה הוא רב :היא עוזרת למנהל להכיר את השאלות העומדות במרכז התענינות האנשים בשכבה, מחיבת את האנשים להתעכב ולחשוב על פרובלימות חשובות, לחפש את פתרונן דרך מחשבה עצמית ,מעוררת את האינטליגנציה אצל הצעיר ומרגילה אותו להתבטאות
מרוכזת ומסודרת .-
שלב אחד מבדיל את האנקיטה מעתון השכבה .בעתון יש כבר מקום גם לתכניות שונות ,שנולדו במוחות האנשים לרצנזיוה מספרים ,תיאטרון ,ראינוע תעורוכות , לפרודוקציות אומנותיות של אנשים, ע"י מאמרים הדנים בשאלות חיוניות בשכבה וע״י סדור המוקדש לסקירות על חיי החברה, מדור על הנעשה בארץ ובתנועה .-ערך חשוב יש ליחס לנשפיות השכבה ,מוקדשות :1.לגדולי האנושיות ויצירותי-
הם (אוון ,קרופוטקין ,ננדהי מולסטוי ,איבסן ,אחד־העם ,הרצל ,גורדון ,ברנר , טרומפלדור ,פסטלוצצי וכו' ), 2. לפרובלימות שונות (מלחמה , עבודה , מכונה, רכוש פרטי ,דת ,משפחה ,אומנות ,שירה ,מדע וכו').לדוגמה נביא משל של נשף מוק-דש לפרובלימת המלחמה :על יד שיחה מוקדשת למהות והערכה אמתית ונכונה של המלח-מה תבואנה הקראות מספרו של פרנק "טוב הוא האדם " ,בארביס - "האש" ,גורקי-"שני עמים" ארנבורג -"שלש עשרה מקטרות " וכו', הצגת קטע ממחזו של ארנסט טוללר -"דיא האנדערונג ", תמונות חיות ,הקראת עתון השכבה המוקדש לשאלת המלחמה וה- מיליטריומום וכו' ; משפטים ספרותיים על הספרות הנקראת (הוראות מפורטות בחוברת "ממדריך" מספר ו" תרפ״ז ).- נשפיות ממין זה מהדקות את הקשר בין ההס-
תדרות ,יוצרות את האטמוספירה המתאימה להתפתחות הצעיר , המחפש אחר הזדמנויות לסיטואציות המעוררות את הרגש והאמוציה.-
את האמצעים החנוכיים הנ"ל (חוגים ,אנקיטה ,עתון ,נשפיות )המתאימים להת-פתחותו המחשבתית של הצעיר ,המיועדים להגדיל את רכוש ידיעותיו והעוצרים בתוכם יסודות חשובים לחנוך החברתי של הבינוני , אפשר למלא באמצעים אחרים שערכם הח-
נוכי-החברתי הוא כלל לא מן המדרגה שניה .לשם עוררות חוש האחריות באנשים בשכ-בה ישמש הארגון האבטונומי שלהם בעבודתם לטובת הקרנות הלאומיות .הקמת ועדה המשגיחה והמדריכה את העבודה בקרנות עם תכנית עבודה מתאימה לגבי פנים ולגבי חוץ. תגדיל את האחריות האנשים לקראת מלוי התפקידים ,המוטלים עליהם , להגביר את התאמצותם בעבודה לטובת הקרנות .במומנט הזה יש לראות חיוב חנוכי רב .-
השכבה תארגן גם קופה משותפת ,תסדר רשימת ספרים לקריאה ,תוכל להקים חוג אמטורי שיגון את החיים באולם ,יכין נשפיות אספות וכו'.-
כדי שכל הפעולות תוכלנה להתגשם יתעורר בשכבה הצורך להקים מוסד מתאים לשם השגחה ופקוח על כל ארגוני השכבה המרובים הנ"ל .מוסד זה מהווה מועצת השכב ה, הנבחרת מדי חדשיים ע״י אספת השכבה כולה ,שלפקודותיה והחלטותיה מוכרח להשמע כל איש מהשכבה .-
במפעל אבטונומי נוסף תתקיימנה גם הפדנאות .המדנאה זה השלב הראשון בהכ-
שרת הצעיר שלנו לחיי עבודה פרודוקטיבית בארץ ,האמצעי היסודי בחנוכנו העמלני. נגריה וסנדלריה אלה הן שתי הסדנאות שצריך לארגנן אפילו במקומות ,איה שקימות האפשרויות והתנאים המינימליים לכך .לשם הנהלת המדנאות כדאי גם להזמין אינס -טרוקטור עם משכורת מהחוץ , באם בתוך הקן לא נמצא מומחה במקצועות אלה.-
חוגים השתלמותיים , אנקיטה ,עתון השכבה ,נשפיות ,ועדה לעבודה בקרנות , קופה משותפת , מדנאות , מועצת השכבה מהוים יחד את המומנטים העקריים במשטר האבטונומי של השבכה .-
עמדת המנהל בארגוניים האבטונומיים של שכבה ב' היא לגמרי אחרת מזו בשכ-בת הכפירים.בעוד שבשכבת הכפירים המנהל שומר תמיד על כן שעל ידי התערבותו ה-בלתי אמצעית לא יהרוס את המאמץ העצמי של הצעיר בארגון האבטונומי לכן השפעתו
היא רק אמצעית והוא משתדל להיות בה רק עד-ראיה - הרי השכה מ. ב' דרושה בהחלט השתתפותו האקטיבית של המנהל בהגשמת הארגונים האבטונומיים של השכבה .בפעילו-תו המתמידה בעבודת החוגים ההשתלמותיים ,בצריכה האנקיטות ,הנשפים ,הוא משתדל-
במדה מקסימלית לעזור לארגונים אבטונומיים אל ה"המנהל הוא המכוון את התענינות
-16-
האנשים למסלול הדרוש ,הוא מעורר את תשומת לבם עדיין אדישות בשבילם .המנהל משגיח על הקשר הפנימי ,הבלתי אמצעי בין עבודתו בקבוצה ובין עבודת האורגונים האבטונומיים .הוא שומר על הקונקרטיות והאקטואליות הן של עבודתו הוא ,הן של ה-עבודה העצמית בשכבה בתור שכזו.בקוים אלה אפשר להגדיר את תפקיד המנהל בארגון ה-אבטונומי של השכבה המנהל שומר גם על התפתחות האופי של הצעיר ,דואג לתנאים נוחים להתגלות כשרונותיו ותכונותיו הטבעיים בתוך סביבה חברתית מתאימה דו-אג לחנוך חברתי מלא של הצעיר ,יוצר אפשרויות להפעלה שוה של הבחור והבחורה ב-שכבה ומלמד להעריך שוה את עבודתם .המנהל מבין גם את הצדדים הרגשיים בלב ה-צעיר ,המתבטאים בעמדתו האמוציונלית לגבי החיים .הוא מעורר את היסודות האידא-ליים והרצוניים שבצעיר.שני מומנטים אלה הקשורים באורינטציה האינדיוידואליסטית שלו מתאימים למהותו הפנימית של הצעיר .אידאליזם ווולנטריזמוס המה שני הקוים
המתבלטים בחשקפת עולמו של הגיל הזה.-
מן הענין יהיה גם לנגוע בשאלת העבודה המנוכית וההשתלמותית בקבוצות ואר- גוני הפועלים.התנאים המיוחדים בהם חי הצעיר- הבינוני העובד ואפשרויות העבודה החנוכית -ההשתלמותית של המנהל בארגון הפועלים מעמידים אותו למני מבך שאלות ו-קושיים נוספים .ההשפעה של הסביבה היוחדת בה הצעיר הזה חי ואופן חייו מעוררים בו שאלות משאלות שונות ,להן הוא מוכרח למצוא את הפתרון המלא.את זה יתן לו ה-מנהל בעבודתו החנוכית -ההסברתית .התשובה הנתנת ע״י המנהל צריכה להיות יותר מקיפה ולהאיר את כל צדדי השאלה ,שהיא לפני הצעיר הלומרד מוצגת באופן לגמרי אחר או שהיא ברורה לו הודות לידיעות שרכש לעצמו בבית-הספר.המנהל מוכרח לכן לנהל עבודה מדעית יותר אינטנזיבית ולהרכיש לצעיר הרבה ידיעות ,באשר ההתפתחות האינטלקטואלית של העובד היא בהכרח יותר אטית מזו של הלומד ולעומת זה התנאים בהם חי זה הראשון גורמים להתבגרותו היותר מהירה ורצינותו להתערותו בשטח חיי המציאות .המנהל מוכרח אם כן להתחשב עם התנאים האלה ולהענקת להם במדה המקסימ-
לית .-
ח.
העבודה הצופית המעשית ,טיולים רבים ספורטים שונים ימלאו אחר עבודתנו החנוכית בשכבה .-עלינו לזכור ,כי גם בשכבה הבינונית מהוה הצופיות את הצורה
והמסגרת היסודית לחיי הגדוד ועבודתו .מוטעית ביסודה היא השיטה הרוצה למע-
להפסיק באופן מכני ואבטומטי עם כניסת הקבוצה משכבת הכפירים לתוך השכבה וניה את העבודה והצורה הצופית. הצופיות בשכבה הבינונית היא חשובה :1.לשם ;ירה על האופי ועל הצורה ההרמונית והמאוחדת של כל הסתדרותנו בתור הסתדרות .וכית-צופית, 2.לשם מתן לצעיר בגיל התבגרותו את החנוך ואפשרות ההתפתחות ה-ופנית הרצויה .- כל הידיעות מסוגים שונים של הצופיות שנרכשו עוד בשכבת ה-וירים אפשר בשכבה ב' לשכלל ולנצל לשם תפקידים שמושיים מציאותיים (התמצאות סיטואציוה שונות זריזות וכו' ).ידיעות אלה יש לנצל בפרט בשעת טיולים ומו-כות .מלבד זה צריך המנהל להנהיג בהדגשה יתרה את ההתעמלות בשיטה של מיללר ו-תעמלות שוודית ,לסדר תרגילים באטלטיקה קלה, לערוך משחקים והתחרויות אספורטי-יות וכו'.כל האמצעים האלה יתנו לצעיר מלבד הזריזות והכוח הגופני גם יציבות רעננות פנימית ,שתאפשר לכודה פוריה גם בשטחים אחרים .-
האגרת הזו משמשת סכום לרכוש הנסיוני שנצבר אצלנו בשנים האחרונות בשטח עולתנו החנוכית היום-יומית בשכבה השניה .אם כי היא איננה ממצה את כל השאלות הפרובלמות ,בהן נתקל המנהל בעבודתו, חושבנו כי עם נצולה המתאים היא עלולה
העשיר ולשכלל במדה רבה את דרכי המטודיקה של העבודה החנוכית ,ההסברתית וההשתל-מותית בקרב השכבה הנדונה.אם היא תעורר את תשומת לב המנהל לבדיקת אופני עבו-תו עד כה ולהתקנת תכנית עבודהו להבא בהסמכתה על היסודות הכלולים באגרת זו, ;רי היא תמלא את תפקידה .-
רשימה ביבלוגרפית לעבודה בשכבת הבינונית.-
מדעי היהדות הציונית וא"י
19
מנסוסו תלדות האומנות והדעות
ידיעת הטבע.
אומנות.
מדעי החנוך
חנוך גופני.
ספרות יו.
