חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.9.6.השומר-הצעיר.בקפריסין.1946.פומבי.hashomer-hazair

גליון השיחרור
זה יום נכספנו לו...
ביום הבשורה
בפולמוס
(1. על מאמר פרוגרסיבי אחד.
2 .למה רגשו "כלי-
הקודש?
3. "המעפיל האלמוני"
מגיב ב-"מעצר").
באהלי התנועה (בין בודד לקבוצניק ימים ראשונים בקפ-
ריסין.)
לנין -שיר
יוצא לאור ע"י ההנהגה הראשית
של השומר-הצעיר בגירוש קפריסין
מן התוכן
בקבוץ הארצי
(החלטות המועצה ה-כ״ז).
חסל סדר
קפריסין!
בגרוש
רבקה רינד- משמר העמק
1946
לציונות חלוצית - לסוציאליזם לוחם - לאחוות עמים
תצפית
השחרור
הגיע סוף סוף.- האיש אשר הודיע באוגוסט 1946 על החלטת הממשלה הבריטית לגרש את ה-"מהגרים היהודים הבלתי-חוקים" לקפריסין לכלוא אותה למחנות הס-גר,־ אותו האיש עצמו נאלץ היה להודיע ב-
18 בינואר 1949
על החלטת ממשלתו לשחרר את העצורים; לאחר שמזימותיו נגד עצמאות ישראל נחלו כשלון מחפיר.
עוד יותר מדי גדוש הלב שמחה מכפי שאפשר יהיה לנתח את המאורע ניחוח או-בייטיבי, ברם, דבר אחר ברור כבר עתה: א. בווין שהכריז עתה על שחרורנו, הוא אותו בווין שצווה לכלוא אותנו. הוא לא חזר בתמיכה ולא נשתנה ־וגם יסודות מדיניותו בעיניו עומדים; בשתנו תכסיסיה בלבד.
ועוד דבר נוסף לא מוטל בספק כבר עכשיו: אנחנו, 52,000 המעפילים שעברו דרך מחנות קפריסין, אנחנו לא נשכח!- כי לא נוכל לשכח את "חסדי" האימפריא-ליזם הבריטי, את הצי הרודף שלו, את קלגסיו שהיכו וירו בשרידים הספורים של הגיהנום הפאשיסטי, את חייליו שקרעו אותנו מחופי המולדת.- לא נשכח, כי לא נוכל לשבח את התעללותו בנו במחנות קפריסין במשך שנתיים וחצי, כי לא נשכח
את ר צח
משה לרד ו-שלמהחיימזון
ח י י מ ז רז
חללי המחנה החלוצי וסמלי אי-הכניעה והמרד נגר גדרות התיל; ולא את יתר קור-
/
בנותיה האלמונים והפעוטים של אכזריות-אלביון הבוגדת.
עם שחרורנו מחחסלת פרשה רבת-זעזועים במלחמה על עצמאות ישראל, אך עצם ההיאבקות טרם נגמרה.- ביום, בו תדרוכנה רגלי ראשוני המשוחררים על אדמת ה-ארץ -לה נכספנו זה מכבר, תיערכנה הבחירות לאסיפה המכוננת, מי יתן ויביאו
/הסוף בתוך הגליון/
זה יום נכספנו לו
ביום הבשורה
תמה פרשת קפריסין ! פרשה של סבל ודכאון, גם פרשה של גבורה ומל-חמה על צלם האדם. בודאי קשה ל-(עדיך אוו הגירוש בידם שהבשורה, ב-יום שמתחילית לספור את השעות שנשא-רו לנו לשבת כאן. ובכל זאת נשאלת השאלה: מה הייתה לנו קפריסין ף מה חל-קג ר בעקידה הזאת?
איננו ריאים את עצמנו ג""ולת ה-ארץ". אבל כאן עמדה לנו הזכות של ראשונים. לא הכל שגעשה בקפ-ריסין נזקוף על חשבוננו, אבל לא זה-יה רחוקים מן האמת אם נאמר: חיינו היוזמים בכל שהביא רוח-חיים במחנות. ואם תחפש עובדות, הנה,הן: המקהלה ה-ראשונה מהשמיעה את השר הארצישראלי
בקהל הרחב - היא מקהלתנו. ההצגה הרא-שונה במחנות שהעלתה צחוק על פניהם של המעפילים, למרות הימים הקודרים, היא הצגתנו. התערוכה הראשונה שהרא-תה לתושבי המחנות שאפשר להפוך את חיי הבטלה מאונס - לחיים של עבודה ושמ-חת היצירה - היא תערובת השומר הצעיר מלפני שנתיים. ואם להוסיף לזה את מפעל "שומריה" התחלה לתרבות גופנית נמגהים רחבים, "בגירוש", עתון קיר במחנות קראולוס, העתון הראשון במה/ נות קפריסין, - אז בזה עוד לא נגמר החשבון.
ראשונית היינו גם בשרי-פעילה אח-רים. כל פעם שנראה היה כאילו הקיץ הקץ לערכים התרבותיים, למוסדות האר-גוניים, לחיים פחות או יותר מסודרים כמוגננו אנו, היינו היוזמים ולא פעם היחידיה במערכה נגד התנורות ומחי-חות מוסרית.
והיום תיזכר פרשת השומר הצעיר ו-קמירתו הנלתי-נרתעת בימי פלישות ל-והנה אז, בימי ההתנגדות לשלטון הא-וריץ וההשמצה של בית"ר (אמנם כל ה-תנועות ה"דרור" ועד ל"אגודת ישראל" *•רו לצדנו). וגמיד בעמידתנו בימי "מחשבת ספטמבר" בהם נשארנו יחידים שהתייצבו נגד האנרכיה בלי לחשוש ל-היות בלתי-פופולריים.
לא פעה הושמצנו בגלל העמידה הזאת,
לא פעם תלו בנו שלט של "מתבדלים".. והרי לא כל כך רחוק הזמן שאמרו לנו: "אתם הייתם הראשונים שהסכמתם למסור לגולי "יציאת אירופה" את תמימותינו בעליה. ואנו? אני גאים על כך,
עוד מצלצלות גאזנינו קריאות "בוז לשומר הצעיר - מג'ן הג'יוינט,המזכי-רות המשותפת והשליחים", ואנו? אנו גאים על כך (וכי בין לילה לא נוכחו לדעת תושבי המחנות כי הצדק היה אתנו? פרשי-כל מועצות המחנות, ישיבות המר-כזים - תעידו).
אנו גאית על בך כי אחרים הלכו ב-עקבותינו, כי התפתחות חיי התרבית במחנות הצדיקה את היזמה היוצרת.
ובזכות מה עמדנו? היינו כנים ב-הופעותינו ובלתי-נרתעים בהגשמת מ-שימותינו. מן היום הראשון "דרכה רב-לנו על אדמת קפריסין, אמרנו לחברינו: השכם והערב בי יש רק אמת אחת, והיא לא ניתנת לחלוקה. תבענו יחס הוגן ו-כנה כלפינו ומעצמנו.
בכל כינוס תנועתי דנו על הסעיפים: הכנה לקראת העליה ופעולותינו בגירוש תמיד קראנו לחברינו שלא לשבת על ה-מזוודות, עד לשחרור. וגם היום נה-
זור ונאמר: לא נפסיק את חיינו התר-בותיים והתנועתיים עד ליציאה משערי המחנות, כי היום האחרון
לשעבוד הוא גם היום
הראשון לגאולה, והבצו-לה הזאת תובעת מאתנו לא להחליט את המתח ובשמחת היום נשלח גם את דאגות המחר.
במשך היותנו כאן היינו "שומרי.
האש" של החלוציות - ביהיאתנו מכאן
נהיה חלוצים מוכנים
לקראת הבאות.
לחרות מאיר
V
8
על מאמר "פרוגרסיבי" אחד
הח' דוד שערי בא להציג ב"מנגד"
את המפלגה הפרוגרסיבית, ולתכ-לית זו הוא מכה על ימין ועל שמאל,- אך בעיקר על שמאל.
אין בכוונתי הפעם להתיחס לפרקי מאמרו הנוגעים לעבר ("בכח מה הגענו עד הלום?") ו-" הנושאים של מפעל ה-תחיה והבנין"), גהסה־וא מעמיד , לפשל על מדרגה אחת את תנועת העבדה ואת "היזמה הפרסית" ביצירת עובדות החחיה לאור עובדות ספוג אחר (כגון: מה-פכת אוקטובר והפיכת ארץ מפגרת למע-גמה תעשיתית השניה בעולם ופציפיקא-ניה של היחסים בין לאומים ולאומים שונים, למרות האינטרבנציות והמלחמה האנטי-פאשיסטית הגדולה - אחר ש"ה-דוקטרינה" כבשה את המוני העם; התה-וות משטרים של דימוקראטיה עממית ה-צועדים להגשמת המרציאלייזם; בזהוב רת הקומוניסטים בסין; גל השביתות בצר-פת ובאיטליה; ואחרון, אתרון "תגיב"; המזימות הנלתי-פוסקות של האימפריא-ליזם הבינלאומי נגד עצמאותנו );ו-לאור התעלמות גמורה מהתפתחותה ותפ-קידה שע אר ימם וקראם יד. פועלית -הנ-הנית מניצול המושבות ושווקים זרים-נסילוף הסוציאליזם ופהשלית המוני הפועלים;- לאור עובדות אלה עולה חיוך על שפתות כל קורא שיש לו עי-נים לרואת וכזבים לשמוע והמעורה קצת בהילכות המרכסיזם -בשומעו.שה-סרכסיזם נתבדה,

ברצוני לעקוב הפעם אחרי "העקרו-נות שעליהם תבסס המפלגה החדשה - ה-מאגדת בתוכה אנשים מכל שכבות וש-דרות הישוב - והמבוססת על כן על מצע רעיוני ולא על יסוד מעמדי כ-דוגמת רוב המפלגות - את דרכה בס-דינה".
ראשית כלי מה זאת אומרת שהמפל-גה החדשה תהיה מבוססת על מצע רע-יוני ולא על יסוד מעמדי?!
הרי גס מפלגה מעמדית ממכסת את דרכם ואח שאיפותיה במצע רעיוני, או אולי הכוונה היא - בניגוד ליסוד המעמדי מחויב המציאות הקמיטאל ימם י ת-למצע רעיוני במלוא מובן המילה "רעיו זאת אומרת שהוא קייס רק כמחשבה וח-סר כל קשר עם המציאות?!
אך נעבור לעקרונות ולפי דוגמת בעל המאמר, נתחיל ב*"קנה המידה היחידי של הסר וגרם האג ושי"
מה, אכן, קנה-המידה הזה? המחבר עובה על כך בפשטות:"טובת הכלל - תן ע* י ^ובת וזי חי ך" , ומבאר ;"השפע, ההצ-לחה, וההרגשה הטובה של היחיד, רק הס הם הקובעים את התקדמות הכלל,.,שפע לכולם,,,לא השוויון הוא העיקר.,"ובי ממה נפטך: אם להבין שקנה-המידה ה-נ"ל, ז.א. טובת היחיד, משמע שטובת רוב היחידים (=השכבות העמלים) צריכה להכריע, - הרי זה מין סוציאליזם אוטופי עקר המתעל ם מהדרך ההכרחית להגשמת שאיפותיו, אך אם להבין "טובת היחיד" פשוטו כמשמעו, הרי זה אגואיזם זעיר-בורגבי ולא יותר.
אין מוצא מהתוהו ובוהו הרעיוני הזה, והאם אפשר לקרוא בשם אחר את מצע המפלגה הזה, התובע "משק מתוכנן רגפיקוה החבטה" והלאמת אוצרות הטבע, אך גם "הרפש פעולה ליומה הפרסית"; והרוצה במשטר קפיטאליסטי הנתון ל-משברים, להבטיח "רמת חיים הוגנת ו-בטחון יום מחר לכל אדם".
החבר שערי מרגיש, כנראה, שיקשה על המפלגה החרטה להגשים את זאת ג-כחה היא,- והוא מוסיף לכן:"כמובן, כי לשם הגנת האינטרסים המקצועיים חייב להיות מעמד העובדים מאורגן ו-מאוחד ועל המדינה לכבד ולהתחשב בו" ונשאלת השאלה: מה במקרה של סכ-סוך בין מעביד שלא ירצה לקבל כל מי בצבירת ההון, לבין פועלים שידרשו את הפחתת ניצולם ורמת חיים הוגנת? גם לזה יש תרופה במצע המפלגה:"בו-ררות חובה" .-(אם גם יש שוב לשאול: איך מתישבת התכנית של "בוררות חובה עם דרישתו של"ך" -כמדומני גם כן דוד שדי, אם גם זה לא חשוב כל עיקר -במאמר אחר באותו גליון:"ביום חגה של ההסתדרות", בו הוא אומר ש-"ההס-תדרות חייבת להיות עצמאית (ה-פיזור שלי-ש.ש.) בפעולותיה המקצוע
בפולמוס
-4
כה *"נת ענייני מעמד העובדים..."
בקיצור:המצע לא יספק את בעלי ה-הון המתנגדים בכל התוקף לכבילת "יו-מתם הפרטת" והוא לא יספק גם את הפו-עלים אשר לא ייוותרו על עצמאות אירגו נם במלחמת המעמדות, שזאת נשקם היחי-די נגד שרירות לבו של המעביד.
בפיסקה "בחיים החברתיים" - בצד עמדה פושרת בשאלת הדת שחופש המצפון -מדבר בעל המאמר על העט המפלגתי המ-כרסם יותר מדי העורקינו" ומתלונן על ש-"מייגו הציבוריים לא אחת הם כעו-רים, ולא אחת הם חסרים את ההוגנות הדרושה", אך, כנראה, הדבר אינו מח-ייב את הה"שערי עצמו ,כי בפרק הבא "ל-קראת הממשל הנבחר הראשון" - הוא מת-פלמס כדלקמן:"התבצע, למשל, מפ"ם את המהפכה הסוציאלית אם - נניח לרגע קט-היא תשיג רוב בבחירות...?
אחד מהשבים: או שהח' שערי אינו מכיר את מצע מפ"ם (המדבר במהירות על תקופה חלוצית, בה צריכה המדינה להגיע למצב, בו תוכל לשאת את עצמה מבחינה כלכלית, צבאית ומדינית, וש-התקופה הזאת קודמת למאבק הבלתי-אמצעי על שינוי המשטר הקפיטאליסטי) - או שהוא מסלף במזיד את המצע הזה. בשני המקרים, אין בכך הגינות. והמקרה השני אף מחומר הגינות הוא גרוע.
דבר אחד ברור: הסתירות המרובות על מצע המפלגה הפרוגרסיבית, - הן בבואה נאמנה על לבטי המעמד הבינוני בישראל, אשר הכרתו הזעיר-בורגנית פוגעת ממנו מלקשור את גורלו לשבש ולחסר בגורל בעל בריתו הממשי היחי-די -מעמד הפועלים.
למה רגשו "כלי הקודש"?
"..."שורקוומדה" ו... נדמה לי ש-אני שומע את תלמידי "שטרייכר" מל-חמה נגד היהדות בשם האחווה ומקידמה מלחמה ואחווה. ושינאה וקידמהן המוע-דון מתהפך לראשי ועולם הפוך לנגדי! עליונים למטה ותחתונים למעלה!... ואני מחפש מקום לנוס, שמא יכירו בי שאני יהודי ועוד העט ויסקלוני בקרי-את "זיד לפאלסטינה"... ואני רץ החוצה..."
מה קרה?

מר גפני,- הרואה "הסיבות לכתוב על ערך "ההיסטורי" של המעשים הנע-שים בסביבתנו; על הרעיון הסובייק-טיבי של כל דבר המופיע באמצעות ה-הסתכלות האובייקטיבית",- נקלע לא-ספה (כנראה של מפ"ם) ושמע סקירתו של שליח על הנעשה בארץ -ובין היתר-גם על כרוז מפלגת הפועלים המאוחדת לציבור הפועלים ולציבור החופשי בכלל; לא להירשם כדתי.
אתנן מבינים! חוצפה שכזאת, בגידה שכזאת של "המתיוונים" שבימינו (כמו שקורא את אנשי השמאל מר בן-ארי במא-מר אחר ב"פרוזדור"- בטאון של "אגודת ופועלי אגודת ישראל). חוצפה שכזאת של המתיוונים שבימינו על "השפתם השמו-צה לכפירה!". ועוד איך: "בריש גלי!" ובשם מה: בשם "חופש המצפון"...
כן, רבותי, אנחנו "המתיוונים" מבי-נים היטב: אתם, החרדים, פשוט לא מוב-לים את האמת. וכשנמצאת מפלגה "מחוצ-פת" בישראל, אשר איננה מובנה למכור את מצפונה ואת עקרונותיה בעד סיר קו-לות (למרות הבחירות הממשמשות ובאות), וקוראת לחבריה ולבלתי-דתיים בכלל ש-ירשמו פשוט את האמת לאמי-תה - כדי שהרישום המסולף לא תיהפך לאמתלה לכפייה דתית - הרי אתם יוצאים מן הכלים וצועקים חמס. כי אינכם טובלית את האמת. כי אתם מעדיפים פו-שע מתחסד מכופר "בריש גלי".
זאת ועוד. מר גפני מספר עוד בהם-ש ו תאור "הרפתקתו": " ...ואני רץ החו-צה, והנה לפני צריף ועליו כתוב: 'ק-בוץ נצח-ישראל". ורוח שבה בקרבי: נ-צח ישראל לא ישקר".
אם לא ידוע למר גפני, הנני להז-כיר לו: באם "נצח ישראל" לא שיקר ג-מלחמת השחרור שלנו, הרי זה בראש ו-ראשונה זכות מקבוצים של אותם "הסת-יוונים". זכות אותם האנשים שבזיעתם וברמת המדד את שממות ארץ-ישראל עוד בימים בהם חברי "אגודת ישראל" החרימו את המפעל הציוני, בובות קבו-ציאה של אותם "המתיוונים" מעל ברכם חונכו מהגנה והפלמ"ח כשבגופם הגנו על גבולות המכורה. אך בשום פנים ואופן לא בזכות חברי "אגודת ישראל", עם כל הכבוד לקבוציהם הספורים.
"המעפיל האלמוני" מגיב "במעצר".
"מעפיל" (אשר מה אינו רואה צורך לגלות את שמו). מגיב ב"במעצר"-בטאון מפא"י בגירוש קפריסין על ה-מאמר "עדות פוליטית" (נדפס ב"בגירוש" דצמבר 1948), ומתקיף בסיגנון הרחוב את כותב המאמר ותביעתו על בטאונה.
מכיוון שלפי דעת המחבר האלמוני "בגירוש" איננו ירחון רציני והגון,-בודאי לא אכפת לו באם לא נלך בעק-בותיו ובאם אנסה להעיד על מספר "ת-גובותיו" בצורה פחות או יותר אנושית,
א. מה שברגע להחלטה השוללת ממע-פילי קפריסין את זכות הבחירה: על ש-הלא אינה צולה תכלת. מעידה מלבד "תעמולת המרק" של מפ"ם- העובדה, כי ההחלמה הנ"ל בהקמלה בניגוד להמלצת ועדת הבחירות וכי בין המצביעים נג-דה היו גם נציגי "העובד הציוני" ו-"הפועל המזרחי" (למרות היותם בקוא-ליציה במובן הממשי של המילה) כמובן התגובה השלילית שנתפרסמה ב"מנגד"(ב-טאונו של "הנוער והעובד הציוני").
ב. בקשר למרשליזציה , סבור מופר-נו האלמוני "שאין לחשוש הרבה... ו-באם יש צורך בה וכל זמן שזה לטובתנו, ברי הוא שלא בכדאי לזלזל בזה כלל ו-כלל" -ומציע שפתרון הבעיה הזאה נשאיר לאלה היושבים "על יד ההגה".
ה"מעפיל" הוא ללא ספק איש מציאותי ומדינאי פיקח, בודאי אינו חושב שנ-קבל את התמיכה האמריקאית בלי "הת־-חייבויות מצדנו. אך כמדו-מני גם הוא יתקשה להשיב על השאלה איך אפשר להיכנס תחת כנפי תכנית מד-של ויחד עם זה לשמור" "נייטראליות" כלפי הגושים -על מה שמכריזים השכם והערב ,אלה היושבים על יד ההגה.
ג. "בנוגע לקליטת חדשות ואמת סה-עתונות" כותב ידיד גו האנונימי, כדאי להעיד לאותם החברים שאם בי-כולתם לקרוא עתונים... לקרוא... לא רק הניתן להם לקריאה...
אינני יודע האם בעל הפלוגתא שלי מעריך אחרים לפי מנהגיו הוא או ש-הוא ממשיך סתם ככה במיגנון הרחוב, מתוך "ספורט". מכל מקום, לו היה לו-קח על עצמו את הטירחה, היה מוצא ב-אותו גליון של "בגירוש" מאמר נוסף
"הארות ותגובות על ' הארות ותגובות", המאחר מנתח רשימות שהופיע בכתב־עת "בטרם" שהגינותו ורצינותו אינן מוט-לות בספק מכיוון שעורכו הראשי הוא א, ליבנשטיין שהוא גם עורכו של "הדור". (עתון הערב של מפא"י)- והרי אי-אפשר לנתח רשימות שלא נקראו.-ובאם הוא היה מחפש הלאה, היה מוצא למשל, ציטאטה מ-"אנו ובנינו" מאת דוד בן-גוריון.
ד. סופרנו ההגון מתלגלג גם על הה-צעה "להידוק קשרי הידידות עם ברה"מ. ראשית כל: הוא לא לגמרי מדייק, כי הצעתו של מיכאל דיברה רק על הקמת סני-פי הליגה לקשיי ידידות עם ססס"ר" ש-עליהם היה מוטל התפקיד להציג את מדי-נת הפועלים לפני המעפילים באור הנכון.
איך שלא יהיה, הנני כמעט בטוח ש-בן-גוריון עצמו (שלא חשוב, כידוע בנ-טיות יותר מדי שמאליות), היה מעדיף את הידוק מקשרום עם ברה"מ על קשירת קשרים עם מפרד הפאשיסטית של פראנקו, שאת זה מציע אחד מקוראיו של העתון ה-הגון והרציני "בטרם".
לוחמי המחתרת שמעון
זה יום נכספנו לו
/סוף התצפית/
נצחון לכתות הדימוקראטיה הפועלית, ה-אמיתית ויאפשרו ליכוד של כל הכחות המתקדמים בעם למען שמירה היעילה על עצמאותה הרכה של מדינתנו הצעירה ו-למען הבטחת שלום יציב עם שכנינו כל יסוד שותפות הגורל.
אכן,נגמרה פרשה רבת-מבחנים. אך בשבילנו, חברי השומר הצעיר, מת-חילה פרשת—מבחן חדשה מפרשת ההגשמה בקבוץ הארצי. ועלינו מוטל שלא נכזיב.
מ.ב.
בין בודד לקבוצניק
ק
קראתי את המאמר "קשה לך להבין חבר בודד" בגליון הקודם של "בגירוש".,- ואגל רואת צרך ל-התעכב על העיון ןה^רע ? שבמאמר, רעיון שלפי דעתי; אם ור}ללמ כי מ לו;(לא להז-כיר כלל את העובדה ש"גבירוש' אינו יוצא סתחופי תנועתנו והסאסר לא פ-גיע לכן לאלה שהוא מכוון אליהם).
"כמרחק סה מהעולם הזה, בפינה א-חת של המחנה, רחוק סכל הבדותות, נוצרים והולכים חיים אחרים, חיים קבוציים", - בתוב במאמר, ואני ®1-אל את עצמי ♦ האס באסת חיים אגר ח-יים אחרים, סיבדלים מחי* דוב האנשים בסחגדת? האם אין אנר מתרפקים על ד-לת בית-הדאד וסחבים לסה שנשלה לנו ממרחקים? האם אין אגר עושים אותו הדבר על יד המחסן, הרמקול, ומצפים ככל האנשים לבשורה הגדולה? אנו רק יוצרים חיים חדשים ושרים כמקלחת?
לא, משיב אני; בהחלם לאן איןא-נו חיים מבודדים ורחוקים מחיי ה-מחנה, אינני דואה שום הבדל מעשי בין בעיותיו של האיש הבודד לבין בעיותינו אבו, החיים בקבוץ, ההבדל הוא רק בפיתרון הבעיות האלה. בכדי להתגבר על הקשיים העומ-דים לפנינו במחנות, בחרנו אנו ב-אמצעים אחרים מאשר הבודדים; ידענו להחזיק פעסד בפני אלה המבקשים לה-ביא אותנו לידי גוון ונדע גם להבא לנהוג כראוי, את הזמן הפנוי הע ו-מד לרשותנו, ניצלנו לשם הכנה ליום בו נצא מתחת לגדרי התיל,
קבוצינו פתחו בתי-מלאכה ( ועליהם היה באמת כדאי לכתוב), לומדים עב-רית, מתעמקים בערכים התרבותיים ו-הרעיוניים של תנועתנו ותנועה הפו-עלים הבינלאומית, מתווכחים בערות על בעיות מדיניות העומדות על הפרק.
איננו מבלים את זמננו במועדונים,
בהט משחקים בקלפים ובמשחקים אחרים מסוג זה, אנו מבקרים בחדרי-קריאה ושם מוצאים אנו תשובות לשאלות ה-חיים, שם נוצרת התשוקה להתעסק בענ-פי המדע השונים, הבלתי-מוגבלים.
נרומם כמונו מחכים לידיעה שתבשר את העלית, אך אנו מצפים לה, לא ב-גלל זה שאזל כספנו, או בגדנו נקרע ואין לנו פה ללבוש, או בגלל החשש שלא נוכל להסתדר, אנו מצפים לעליתנו כי כארץ מחכה לנו אדמת בור שעלינו לעבד אותה, עלינו להגשים את השאיפות ששאבגו ממעיני התנועה.
אנו נבדלם מהאיש הבודד בזה, ש-אנו נושאי רעיונות ההופכים למעשים, לנגד עינינו עומד חזון יום המחרת, צעדינו בטוחים, אך הוא, האיש הבודד, מתמלטל מצד לצד בלי מצפן בידו,
אך מכאן ועד לדעה שסותר לנו לע-מיד מן הצר, לעכור את עכודמנו ולי-צור לעצמנו חיים חדשים, בלי שיס-לב למתרחש מסביבנו, - עוד גדול; המרחק ואמור לנו להגיע אליה.
"מהפכת ספטמבר" הראתה לנו שאיננו יכולם לעמוד מן הצד בזמן שרוב אוכ-לוסית המחנות מתלבט ומחוסר מורה-דרך, אז, כשהתחלו המאורעות, רצנו לעזור ולהגן על המוסדות, להשקיט את הרוחות הנסערות. תרמנו את תרומתנו להחזרת הדברים למסלולם הרגיל, אך אין די בזה, אין די במאמץ חד-פעמי, נחוצה פעולה מתמדת ועיקשת.
המצב בינתיים החמיר עוד יותר. במחנות נוצרות מחשבות ועובדות מזי-קות עקב חוסר ההדרכה.
אנו רואים את כל זאת, אך עומדים פסיביים, מוסדותינו מתרשלים, המפ-לגה רחוקה ממה שצריכה להיות לאמיתו של דבר, חלק מקבוצינו התפורר והקיי-מים מתלבטים בבעיות ובקשיים, עחו-בנו, למרות התפתחותו מאז הופעתו, עדייו לא עסה את הכל המוטל עליו; ובעיקר עדיין לא עבר את גבולות ת-נועתנו כדי להגעע לשכבות יותר רחבות. נציגינו בהנהלת המחנות לא משמיעים אח קולם, כל זה יהיה לדעתנו, באם לא נקסט באמצע י. אירגון והסברה חדשים ויעילים יותר. עלינו לארגן את תנוע-תנו ומפלגתנו שהן יוכלו להשמיע את קולן בבבים בכל המוסדרת שאנו נמצאים
זיקים
קרול
באהלי התנועה
קטעים ראשונים בקפריסין
באנו לקפריסין. ידע ידענו ובטו-חים היינו שלכאן אנו הולכים. לא היו כל השערות אחרות. אף כי בדרך, על הספינה, באה לפעמים המחשבה: ואולי יעלה בידינו, אולי נהינ אנו אותם המאושרים. לחופי הארץ אמנם הגענו, אולם בלווית אוניות משחית וחיילים מזויינים - וגורשנו לכאן.
הגענו - מחנה הסגר חדש c מסביב גדרות תיל, מסמרות, בלילה זרקורים" בזכרון עוד חרותות מראות המאבק, ה-גירוש, חופי הארץ. יש ועוד חשים על גבם כאב פיזי ממכת אלות הבריטים. ופה, תיל דוקרני וצריפים. ומודיעים לך מיד: כיוון שפה כך וכך איש, והמכסה היא כזאת וכזאת, תשב פה 20 חודש. 20 חודש!...
הים קרוב. יכול אתה להסתכל בו כרצונך. אך רק להסתכל" החום גדול, שרב, השמש לוהטת...וגם אין מה לעשות. ...מסביב. באו קבוצים ונעלמו- אי-נם. כאן לא קובעת כבר מתנועה את מ-עליה. התור אוטומאטי: "ראשון בא, ראשון יוצא". עזבו רבים את ה-"טרמ"-ים" העמידו בחדריהם פרימוסים, קונים נקנטינות, - הקבוצים לא נחוצים להם יותר...
ופסתגלית לחייט, מיפים עוברים ו-אפילו לפעמים אין פנאי" סוסב לישון ק •ת יותר, לקים במאוחר, שיחה ארו-כה; משחקים שונים, לפעמים מזדמן ס-פר s עמידה בתור לרחיצה במקלחת - ו--יום עובר" בערבים סיוליס "ברחוב -:רכזי" הםלא מטיילים,
בעליתך בעבר על הגשר המחבר את המחנות, מראה רחב נראה לבגד עיניך: על שפת הים אוהלים מוארים, בהם גד *ס שבויי מלחמה גרמנים" - חני ססתוגביס חופשיים, ללא פסטר וגדרות ת־יל, קרוב יותר, סדורות בראות וסביבן נוער, רוקד ועליז* והנך הושב? סה יקר הזפן והנכסים המתבזבזים פה ל-שוא , ללא כל תועלת לעצמנו ולארץ.
"יד" לאולם ההתעמלות
כשהעליתי לפני חודשים מספר את רע-יון הקמת אולם ההתעמלות במחנות החו-רף, שאלו אותי ־"ומה תעשה באם יתח-סלי המחנות בעוד שב וע?"ע נ יתי:" הל ווא י ותישאר זאת צרתנו היחידהן"
לפני חודשיים וחצי התחלנו בשירו-וזס־ את ההוצאות הכספיות המינימליות כיסה סחה השורות; את מרבית החוסר " ארגנו "( למפרע על "חשבון החיסול"), אחרי שבועיים היה האולם מוכן. ציודו כלל: מקבילים, ארגזי קפיצה, תיש, סוס, טב-עות וכו', והרי דו"ח על פעולתנו הקצרה
א. סמינר ספורטיבי למדריכים במשך 6 שבועות שעבר בהצלחה.
ב, מפגן פומבי בהשתתפות מתעמלים מאו-מנים
ג, אורגנו כיתות שונות של מתעמלים, מתאגרפים, אתלטיקה קלה.
ביום הפתיחה באו לשעור 5 איש בלבד. בימים האחרונים התקייסו כבד 12 שעורים ביום בהדרכת 9 מדריכים ובהשתתפות 200 איש (ביניהם כיתה של בחורות),
הבנו עופרים בפני החיסול, תקוותי אתי שיעלה בידינו להעביר את ציוד ה-א ולש ארצה,-מז ברת לפעולה ספורטיבית בגירוש.
לבסוף הנני מרגיש צורך להודות ל-כל אלה שעזרו בהקמת המפעל וביחוד ל-מדריכים ולמטה השורות, שבחסותו התנה-לה הפעולה.
קרול הוכשטאדט
/ קטעים ממאמר ביומן קבוץ
"לחרות" /
א.
־ רוסיה ־

גליל-אימים מפלא.

ונץ שלגית, וחין צמרת,


ואי-מזה הלום נקלע

זה שהטיל בך את המרד?

גון מחמיר! לא בהדר

נגף לבי כנוף הרוח.

רכוב על סיס הוא לא דהר אל מול הפער הפרוע ;
הוא לא התיז ראשים בקרב

ולא הניס גייסות בסער

מכל ההרג לא אהב

ולא את ציד-השלו ביער.

יש דמות מיסכמת של גבור:
"
אפר שחור ומאכלת.

בישן, פשוט, חביב ונוח,
ספינכס נצב הוא מול כלם.

לא אבין באיזה כח
הסער המעיר את העולם?
אך הוא הסעיר...

הצלף ובעוט!
זלעף, הסער המרתיח!
—
חרפת צינוק וכנסיות.

ב.

היו ימינו אכזרים, אלפונו מר כפות-הרשע.

בשידה-בכות של אפרים

הטפסרים דשנו בדשן.

ג .
...עכשו הוא מת... אל הי, אל הנה! בנות שיר תמאסנה קול-מגוש הנחשת שמנגד
הלמות סלוד אחרון שואגת,-

זה הגואל קרע למות. קרע למות. והחיים עוד , שאחרי ונותרו לחיות,
צריכים עת שטפונות יהימו,

חשל הארץ בפלדות.

מספד על לנין


לבם ממות לא יפול.
ביתר חסר וקשי-ערף

את פעלו ידעו לפעול.

/ סרגיי ייטבין/
והוא גלש ביום־של כפור עם סף זבלגן עלי מזחלת.

ולא גדל בלורית-ארי, שעל לבות נשים מולכת. הוא בקרחת, דמות ראי, בענוה הצניע לכת.
הה , צחנה ! ממשל הצאר ! משתים המו באפס בשת.

ושלטונו אציל מכר

לאל הפז והחרשת. העם נסק, העם יחל

לביתו של הגואל.


והוא הופיע. —
עברית: א. שלונסקי

נץ-עוף טורף ;חין־חן; הלום-הב נקלע-בא במקרה ; שלו-עוף שמן אפר-כיסוי הפנים: מאכלת-סכין : גלש-ירד; זבלגן-בכיין ; מזחלת-עגלת חורף ; זלעף-שרף; חלכאים-מדוכאים ; הדיח-הפיר; צינוק-בית כלא; אלף-למד; טפסרי ם־פריצים;דשן-שמן; צחנה־ריח רע ; יחלק קיווה; סלוד-שבח,תהלה ;שטפון-מבול.
נ
המועצה הכ"ז ש ל הקבוץ הארצי בנהריה
החלטות בבעיות הקבוץ הארצי
1. המועצה הכ"ז של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, שהיא מועצה ראשונה לאחר ייסוד מפלגת הפועלים המאוחדת, מצהירה כי הקבוץ הארצי המשותת על יסודות הקולקטיביות הרעיונית הוא חלק אינטגראלי של המפלגה, סר למרותה הרעיונית ולהחלטות מוסדותיה המוסמכים, בהתאם לפרוגראמה הפוליטית שלה.
2. לשם הגברת הערות הרעיונית בקבוצים והפיכתם לסניפים פעילים של המפ-לגה רואה המועצה הכרח:
א. בחיזוק האחריות המשותפת הפוליטית-רעיונית, חברתית-משקית וחינוכית של כל קבוץ בהגשמת המצע הרעיוני של הקבוץ הארצי והפרוגראמה של המפלגה,
ב. בקביעת משטר בירורים המכוון לשמירה על זכות ההכרעה הדימוקראטית של כל קבוץ כתא שיתופי ובסניף המפלגה,
חופש הבירור של שאלות העומדות בדיון, חופש הבקורת והיזמה מותנים בשמי-רה על המשמעת למרות הקבוץ הארצי והמפלגה בהגשמת ההחלטות שנתקבלו לאחר הביר
3. כדי למנוע ערבוב תחומים יוגדרו הסמכויות בין מוסדות הקבה"א לבין מוס דות המפלגה כלהלן: בכל הענינים הנוגעים לעליה, גיוס, נוער, הכשות מגויסות, פוליטיקה התישבותית וכו' יהווה הקבה"א כתובת לדיון, לטיפול ולהכרעה, תוך הזדקקות להדרכת המפלגה ולעצתה הפוליטית, תוך תיאום פעולה אתה, והעברת דיוג אליה בשעת—הצרך. בשטח גיוס פעילים ומדריכים תיקבע שיטת פעולה מוסכמת בין מוסדות הקבה"א ומוסדות המפלגה.
4. המועצה מטילה על הועד הפועל של הקבה"א לקבוע את שיטת הפעולה המשות-
פת בין הקבה"א ובין חברינו בקבוץ המאוחד בכל אשר נוגע לנוער העובד והלומד, לגיוסים, לעלה, להתיישבות וכו'.
5. לשם הגברת הפעולה התרבותית-רעיונית בקבוצים ובהתחשב בקליטת אלפי עו-לים חדשים בקבה"א וריבוי הקבוצים הצעירים והגרעינים, תובעת המועצה מאת מז-כירות הועד הפועל לחזק ולהרחיב את המחלקה לחברה, לתרבות ולעליה ולהעמיד כלים מתאימים לרשות הפעולה הזאת.
6. כדי להנחיל את ערכיה הרעיוניים לחברי קבוצינו הותיקים והצעירים, כדי להעסיק את ההכרה הפוליטית ומקבוצית של התנועה כולה, כדי להקים משמרת חדשה של פעילים בקבה"א, בספלגה ובתנועה החינוכית, יש להקים את הסמינריון הרע-יוני הקבוע של הקבה"א תוך זמן קצר ביותר.
7. המועצה מביעה את צערה על כך, שבשעת הרת-גורל זו, שהעמידה במבחן ח-מור את כל ערכינו הקבוציים והרעיוניים, כשמאות חברינו הועמדו לפני הכרעות קשות, שמצב המלחמה גרסתן, לא הודרכו הקבוצים במידה מספקת ע"י מוסדות התנועה ולא נתכנסה מועצת הקבה"א, המועצה מחייבת את מזכירות הועה"פ להקפיד על כינוס המועצות בפרקי זמן קבועים, בהתאם להחלטות הקיימות, המועצה מסילה על המזכיר להציע בישיבת הועה"פ הקרובה תכנית לשתי המועצות שתתכנסנה בשנת 1949.
המועצה הקרובה צריכה להיות מוקדשת בעיקרה לדיון מקיף בשאלות החברה,
בעיות השיתוף, השוויון וכו'.
8. לשם הידוק הקשר בין הקבוצים ובין התנועה והגברת ההדרכה הרעיונית,
מחליטה המועצה;
א. לחייב את בל חברי הועה"פ לבקר בקבוצים לפחות אחת לחדשיים.
ב. להקים חבר מרצים בשאלות-יסוד ובשאלות פוליטיות אקטואליות, שיפעל בהתאם לתכנית, אשר תיקבע ע"י המחלקה לתרבות בשיתוף עם מוסדות המפלגה.
בקבוץ הארצי
-10-
9. המועצה מטילה על המזכירות לדאוג להופעתה הקביעה והרציפה של "הדים",
10. בשים לב לריבוי הקבוצים הצעירים היוצאים להתישבות אחרי תקיפת הכשרה קצרה ביותר ובתנאי-מלחמה קשים, תובעת המועצה ללוותם מהיום הראשון להתישבותס במדריכים חברי המשקים, בראש וראשונה חייבים במילוי חובה זו הקבוצים שבהם ק-בלו הצעירים את הכשרתם בתור גרוזינים, כל קבוץ חייב לשחרר לתפקיד זה כשייתבע אחד מחבריו - מחוץ למסגרת הפעילים הרגילה, המזכירות חייבת לאחוז בכל הסמכו-יות, שניתנו לה, כדי לקיים החלטה זו.
11. המועצה רואה הכרח להבסיח את מרותה העליוגה של התנועה על כל קבוץ ועל כל חבר, חבר התנועה חייב לייצג את הקבה"א ואת המפלגה וללחום על עמדותיהם בכל מקום שיימצא, בחזית ובעורף, סתירה מצפונית או רעיונית צריך הוא לברר עם חבר בקבוץ ובמוסדות התנועה והמפלגה, אם בשעת שרות ציבורי או צבאי מצטווה הוא על מעשים, שהם בניגוד לעמדת התנועה, עליו בדרך כלל לציית ועם זאת להודיע על כך למוסדות המתאימים, כדי שיגיבו אם ימצאו זאת לנכון, חבר המופיע או פועל בהימ-צאו בתפקיד ציבורי או צבאי, בניגוד לעמדה המוצהרת של המפלגה או הקבה"א - מ-תוך יזמה עצמית ומבלי שנצטווה על כך - יתן את הדין בפני הקבוץ, ועל פי דרי-שת מזכירות הקבה"א - בפני בית-הדין של התנועה.
12. המועצה מחייבת את מוסדות הקבה"א ואת הקהוצים להפעיל מחדש את סעיפי ה-תקנון, האומרים כי אין לקבל קבוצים לקבה"א או השלמות וחברים בודדים לקבוץ, אלא עם יצהירו על נכונותם לקבל על עצמם את עול החובות וההתחייבויות המוגד-רות בתקנון ובמצע הרעיוני של הקבה"א ובפרוגראמה הפוליטית של ההפלגה.
13 . סיפוחים לועד הפועל
המועצה סחליסה לספח לועד הפועל סל הקבה"א את החברים:
חייקה נרדססן, יהושע לייבנר(עין-השופט), בלימה מקובר(עין-החורש), משה פיל(העוגן), מרדכי רוזמן(גל-און), רוחמה שטילר(חצור), דב בן-שאול(מעברות).
החלטות פוליטיות
1. הקבוץ הארצי השומר הצעיר זהה ללא סייג עם הסיכוסים הפוליטיים של מפל-גת הפועלים המאוחדת, כפי שנוסחו ע"י מוסדותיה המוסכמים בשאלות השעה. (המועצה הצביעה על ההחלטות המדיניות של המפלגה סיום 7.10.48).
2. נוכח תופעות שאינן מתיישבות עם|המגמת הייסודית וההחלטות של המפלגה, פונה הקבה"א אל המרכז במשאלה להעמיד לבירור נוסף, לשם התווית קו מחייב של הופעה והתנהגות, את השאלות הבאות:
א. גירוש ערבים שאינם כרוכים בהכרח צבאי בלתי-ינוגה.
ב. היחס לאוכלוסיה הערבית במדינת ישראל ובשטחים המוחזקים על ידה, במגמה למנוע מופעות יוצאות-דופן: הפלייה גזעית, זלזול בחיי אדם ובכבודו, שוד וכיו"
ג. דרך האירגון של הפועל הערבי במדינה.
קליטת עליה, התישבות ושיקום.
עם הקמת מדינת ישראל בפתח פרק חדש בהגשמה הציונית, אנו עומדים בסימן של עליה גדולה שהחלה זורמת ארצה ובפני פנויים גדולים של בניין והתיישבות.
הקבה"א נדרש לשתף את עצמו במלוא כחו במאמצים למען קליטת העליה והשרשתה ביישוב.
ירידת משקלו של היסוד החלוצי בקרב העליה מחייבת אותנו להסתערות מחודשת על הגולה ולפעילות חנוכית מוגברת בקרב תנועתנו החנוכית וכלל תפוצות הגולה, תנועתנו החינוכית בא"י נדרשת להשדיק את כחותיה לפעולה בקרב הנוער בני העולים בפרברים, במחנות ובכל ריכוז העולים.
הקבה"א יפתח את שעריו בפני אלפי בני הנוער וילדים, בראש וראשונה חניכי השוה"צ, העומדים לעלות במסגרת "עלית הנוער" והוא מטיל על משקיו היותר ותי-קים לקלוט נוער וילדים לפי מכסה של 120-100 ילד ונער למשק, כמו כן נדרש ה-קבה"א להרחיב את רשת המשקים הקולטים ע"י צירוף משקים צעירים. המועצה מטילה על הועה"פ לדון על השיטה הארגונית של המסגרות, שיש להתאימן בתוך הקבוצים למ-לוי המשימה הכבדה הזאת.
-11-
מוסדות עלית הנוער נדרשים לעמוד לימין המשק בתפקיד זה ע"י הבטחת שיכון והג-דלת התשלומים להחזקת הנוער ולהקטין את המרחק הגדול הקיים בין ההוצאה הריאלית לבין התצלום הקיים.
הקבוצים נתבעים להכביר חברים נוספים לתפקידי ההדרכה והטיפול. בטחונה של מדינת ישראל לא יקויים על ידי הצבא בלבד, הכרח הסעה הוא להקים נקודות ישוב לאורך הגבולות, בצומתי דרכים ובערבות הנגב, המועצה מחייבת את ה-תכנית של הקמת נקודות ישוב על אדמות נטושות, במידה שהן באות לשרת הכרחים בט-חוניים ומתבססות על תכניות פיתוח ועל התחייבות מפורשת מצד הממשלה לתשלום פי-נויים לבעלי הקרקע שתופקע לצרכי הפיתוח.
רק המחנה החלוצי יש בכחו להיות נושא המפעל ההתישבותי הגדול הזה , המועצה דוחה את התכניות השונות המתיימרות לב«ע את המפעל ההתישבותי גדרו צבאית או אד-מיניסטראטיבית. תכניות אלה נידונות לכשלון והן באות לערער תחת מעמדו של ה-מחנה החלוצי.
פירוק מטה הפלמ"ח והקמת הנח"ל כחטיבה מתחרה בפלמ"ח מעידים אף הם על המ-גמה לפגוע בעמדתה של התנועה החלוצית,
מוסדות הממשלה והתנועה הציונית נדרשים להגיש את עזרתם בפיתוח התנועה הח-לוצית ע"י שחרור העולים חברי התנועה החלוצית, מהגיוס האידיווידואל י ברדתם מן האניה, ע"י שחרור הקבוצות המגויסות לכיבוש נקודות היאחזות, ע"י שיגור משלחות לגולג ועוד,
הקבה"א נדרש להשתתף במפעל ההתישבותי הקרוב ע"י הקמת 10 גופים התישבותיים לפחות.
בד-בבד עם הקמת שורה של קבוצים חדשים סוטה על מוסדות הקבה"א לפעול למען השלמת כל אותם הקבוצים, אשר מסגרתם החברתית אינה מותאמת לתפקידים המוטלים עליהם במשק, בהתישבות, בהגבה ובתפקידי היגון והדרכה.
המועצה מציינת כי רוב משקי השומר הצעיר הגיעו לסמגרת של 120-100 משפחות כבר היום, והיא פונה למוסדות המיישבים בתביעה להבטיח למשקנו מכסת קרקע ותק-ציב לפי מתכונה של 120 יחידות-משק.
המועצה פוגה לממשלה ולמוסדות המיישבים בתביעה להבטיח את האמצעים לשם שי-קום מהיר של הקבוצים שנהרסו במערכה. הקבה"א על קבוציו יעמוד לימין הקבוצים בשיקום משקיהם בכחות עבודה ובעלי מקצוע.
המועצה מטילה על הועה"פ לברר את ההצעה בדבר הקמת חטיבת-עזרה ע"ע הקבה"א התנועה החינוכית והמתנגדים מקרב הנוער ופועל העיר, לשיקום כל המשקים ההרוסים. המועצה מטילה על מזכירות הועד הפועל לחזק את המחלקה לכלכלה ומשק, כדי ל-הבטיח הדרכה נאותה לקבוצים על כל גיליהם ושכבותיהם.
כמי שזכינו להחזיק בו מעמד תקותנו עמנו-
שכן - ועוד ביתר שאת והצלחה. נזכה להצטרף לשרשרת הבונים והלוחמים של הקבוץ הארצי -בשובנו פדויים לציון ברנה!
חסל סדר קפריסיןבגירוש קפריסין
הסתדרות השומר- הצעיר
דין וחשבון

מהמועצה הרביעית 31.X. - 1.XI.
דיקיליה 1947 נובמבר

איור סמל השוה"צ
דברי פתיחה במועצה הרביעית של
התנועה בגירוש קפריסין - שמעון.
הימים בהם התאספנו למועצה הם ימים מתוחים מכמה טעמים, ראשית כל מבחינה פולי-טית. מדיניות הסוכנות, שהתרגלנו לכנות אותה בשם הקו הבילטימורי ־ נשאה את פריה. ברם היה לחסידי-בילטימור - הפתרון החד-לאומי/ויעזקוהו/ ויסקלוהו מכל
פתרונות אחרים/ ויקוו לעשות ענבים/ ויעש באושים. בשפה בהירה יותר: הקו הרש-מי בציונות, הצליח לדחות לקרן זוית את כל האלטרנאטיבות הציונות, פרס לחלוקה, ההנהלה הציונית הביאתנו למצב, בו המשך העליה והבנין בממדים יותר גדולים,תלוי במשחק אריטמטי של 2/3. ואם המשחק לא יצא לפי טעמנו - ויש חששים רציניים לכך -יתגלה הסטאטוס-קוו הבוויניסטי, המבוי הסתום הפוליטי בכל תקפו ואכזריותו - לכל הפחות לתקופה הקרובה.
ולענינים מקומיים - המצב במחנות הגיע עד משבר, עונת-הגשמים, עם כל הצרות הכרוכות בה, עוד טרם בארי/ וכבר התחילה להתגבר אצל הרבה אנשים במחנות האי סבל-נות ואי ציות למשמעת צבורית. זה התחיל בפלישות, ובאין תגובה, מי יודע במה זה יגמר, גבת. ימות-הגשמיס, המצב עוד ילך ויחמיר, וכמדומני, שלא נגזים באם נגיד: שרק במאמץ עליון של כל התניעה נוכל להשיג, לבל תפגע הרעה גם בביתנו אבו, נוסף לכל אלה, יש שפע של בעיות חברתיות, בעיות חסויות, בעיות חולים - ושאלות של השתלמות ותעסוק ה, שנצטרך לדון עליהם במועצה זאת בכבד-ראש. חברים! אל נתעלם עין גם מהמשמח.
ריסים קודרים אלה, מגיעות שמועות על אניות, המתכוננות להביא אלפים - ובאות ידיעות על עמידה בפרץ של משקים עבריים, עמוסי מאמצי-בטחון מוגברים לאין-שעור, ובעצם הימים האלה הוקמו הקיבוצים ה50 וה 51 של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אלו הן מבשרי הנחמה הגדולה, שאף על פי כן ולמרות- הכל, לא נותקה - וגם לא
תנותק השרשרת!
הרצאה על המצב בציונות - שיקה.
התנועה הציונית ואתה כל העם נמצאת עכשיו בסימן של מתיחות גדולה. יתכן שבימים אלה יחתך גודלה של הארץ. לא רק מאולמי האו"ם יכל לבא הפתרון, אלא גם העמידה של הישוב בשעת המבחן, עלולה להכריע.
למותר להוסיף שבאם יבא פתרון מדיני, יהיה זה -חלוקה, מה הן הסיבות המכשירות
פתרון סופי זה?
א)הצורך הדחוף בפתרון הבעיה הא"י'לית בכלל. מאות אלפי הפליטים במחנות וההעפלה מצעיקים את דעת-הקהל העולמי להמציא להם חוף מבטחים, לא עלה לה לאנגליה להשמיץ את ההעפלה בעיני העולם, דברי יאן מאסאריק עדים לזה (התגאה בנאומו על חלקו בהחזרת יהודים לא"י).
ב) הפרסטיז'ה של או"ם, העולם האנגלו-סקסי מכין התקפות נפרצות על מיסד השלום העולמי הזה. ביחד עם זה ישנה הרגשה שלא הגיעה עדין השעה להרסו. על-כן יש רצון לישב - לכל הפחות - בעיה אחת חמורה - בעית ארץ ישראל, ולהציל בזה
את קרנו של מוסד זה.
ג) היחסים המתוחים בין הנהגות שני העמים. ד)המדיניות הציונית בכיוון החלוקה, שהפתרון יהיה דוקא סופי, בזה אשמה ההנהלה הציונית שהעלתה בראש מדיניותה את תכנית החלוקה.
בעית ארץ-ישראל באו"ם
עצם העובדה של טפול בשאלת א"י בזירה בין־לאומית, זהו הישג גדול עבור הציונות

יהיה פתרון במושב זה או לא, יש חשיבות רבה כבר באפשרות שנתנה לעולם להכיר בו-פן מוחשי יותר את מפעלנו בארץ ואת הכה היוצר של העם היהודי, נוסף לזה נתנה גם ההזדמנות לגולל בפני העןלם את תעלולי המדיניות האנטישמים של בווין.
משתי סברת הביאה אנגליה את הבעיה לאו"ם: א)להחליף את המנדט בנאמנות בין-לאומית. וע"י זה להפטר מההתחיבויות לגבי העם היהודי, ב)יצירת אפשרות של השהיה הוספת שאי אפשר לקימה כבר באמצעים שנסו עד כה. עדין מוקדם לדבר על תבוסה שנח-
2
לה בחישוביה אלה, אבל שלא הכל מתפתח לפי רצונה כולים כבר לצין בבטחה. גב גם המלצות הרוב, גם השינוי הבולט על ברית המועצות בכיוון הצינות וגם אפילו הצהרת ג'ונסון הנם הפתעות אי־נעימות עבור בווין.
ארץ־ישראל בסיכסוך בין המעצמות.
מהי מדיניותה של אנגליה בשטח הא"י'יאלי? בשנים האחרונות היתה רווחת הדעה שיש איזה שהו ענין לאנגליה גם בישוב יהודי חזק, כעת הובלט לנד בכל הבהירות, שבווין
גמר אומר לבלום את גדול הישוב ושם את הדגש על הריאקציה הע-בית, זהו חלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ שלו ומהתכסים החדש של האימפריאליזם הבריטי שהוא: לקיים הלאה את הניצול הכלכלי וההשפעה על מדיניות החוץ של העמים הקולוניאליים ע"י
קשר עם הריאקציה המקומית, שמפחידים אותה בכוח הפועלים המתחשל ובדחליל הקופו-ניספי תוך הענקת עצמאות לאומית לאותם העמים.
גם בא"י יש לדעת בווין להכין לו משענת ריאקציונית כזאת לזמן פינוי הארץ. מדינת עבדאללה היא הגרעין של משענת זאת. היתקים הפינוי? המטררפוליה האנגלית זועקת זה מכבר להקטין את מספר החיילים בחוץ לארץ ולהגדיל את הידיים העובדות. אנגליה על כן עומדת בפני הכרח של צמצום הצבא בא"י. את זה יותר נוח לעשות תחת מסוה של פינוי. גם האדמיניסטראציה, לפי דעת יודעי דבר, אינה נוחה ביותר עבורה. בכל אופן ישאר בארץ כוח צבאי אנגלי בכמה בסיסים. ה"פינוי" הזה יאפשר גם לאנ-

גליה לבצע את מזימתה באם המושב הזה לא יפתור את בעית א"י. המזימה היא: לתת ללגיון הערבי או לכוחות צבא ערביים אחרים, לתפוס את העמדות סינוטשו ע"י האנ-גלים ובזה להעמיד את העולם כפני עובדה של פתרון הבעיה בכיוון תכנית מוריסון. המדיניות של אמריקה לגבי א"י .
המדיניות הזאת היתה עד הזמן האחרון דו-פרצופית. מצד אחד הצהרות פרו-ציו-ניות ומן הצד השני מכתבים חשאיים של מיניסטריון החוץ אל המדינות הערביות. כ-17 דוקומנטים חשאיים כאלה נשלחו אליהם כזמן הצהרת בלפור, האם ישנו הדוקומנט ה-18 אחרי הצהרת ג'ונסון, יוכיח הזמן הקרוב, בכל אופן ישנה חשיבות רבה בהצהרה זו. לפי דעת סופרים ידועים, לא קלה היתה ההצהרה הזו עבור מיניסטריון החוץ, היו נאלצים לבטאה תחת לחץ דעת הקהל ויראו בעין יפה אם במליאה יכשלו כל ההמלצות, לפי דעת אותם הסופרים, אפריקה אינה עושה כלום, בכדי להשפיע על המריבות הכפו-פות לה, שיצביעו בעד הפלצות הרוב, כמובן שאין לשכוח גם את הבחירות הקרובות, ישנה גם דעה, שבכל זאת הפעם חל מפנה במדיניות אמריקה לגבי א"י, אולי משפיע הכוח של הישוב, שתתחרה עליו עם ברית המועצות, אמריקה בכל זמן בטוחה בכפיפות המדינה היהודית לה בשום הציבור ביהודי הגדול שלה, מזה נובעות גם סכנות של העדפת הכוח הריאקציוני בישוב, כי א"י היא חלק בלתי נפרד של אותו הגוש האסיתי-תיכוני, שאמריקה זוממת להקים נגד ברית המועצות, בזה קשורות גם השמועות על הרחבת "תכנית מרשל" על המזרח התיכון וא"י. ברית המועצות וא"י.
המפנה שחל במדיניות הסוביטית לגבי הצינות זוהי הפתעה לא בלתי צפויה, יש בזה קשר הדוק למדיניות הסוביטית בשנים האחרונות. הקו המדיני שלה נעשה יותר עקבי וסוציאליסטי, היאה למדינת פועלים, זוהי מדיניות המלכדת ומחזקת סביבה את כוחות הקידמה והדימוקראטיה בעולם; מדיניות המוסיפה עוז למלחמת השחרור של הע-מים הקולוניאליים והיודעת להבחין בין תנועה לאומית פרוגרסיבית לבין תנועה לא-מית ריאקציונית, ברית המועצות נעשתה הכתובת של כל העמים המדוכאים, בתוכם גם העם היהודי. נוסף לזה ישנם פה גם חישובים פוליטיים־תועלתיים הקשורים בעמדת ברית המועצות לשאלת א"י, רוסיה הסוביסית מוכרחה לחדור למסירת הים התיכון סכמה סיבות: נפט והנוחיות להתקיפה משם, החדירה לשטח זה יותר אפשרית ע"י הכוח הפרוג-רסיבי שיל הישוב היהודי וע"י הכוחות הפרוגרסיביים הערביים שיקומו. רוסיה גם מעונינת באופן חיוני בהוצאת הכוחות הבריטיים משמח זה.
וועדת או"ם.
המלצות הרוב וגם המלצות המיעוט, הנם נצחון עבור הציונות, פשוט משום זה, שההנהלה הציונית לא דרשה יותר מהמלצות הרוב. ההישג בתכנית המיעוט הוא בזה,
שמדינות באלה כמו הודו ואירן, בהופעתן בפני הוועדה היתה אנטי-ציונית בהח-לט, יכלו להסכים לעצמאות מדינית יהודית בא"י, אם כי בשטח יותר קטן ובהגדלת העליה. על ציר יוגוסלביה שנספח אליהם ישנן סברות שונות: א) היה לו לבחור בין חלוקה ופדראליזם, בהר בשני, ג)יצא מהנסיון של יוגוסלאביה וצ'כוסלובאקיה מתוך נקודת ראות סטאטית(בלי עליה), ג)יוגוסלאביה צריכה להיות הכתובת בבלוק הסוביטי, לעולט המושלמי.
מה יביא לנו הפתרון לפי המלצות הרוב, שאליו כה נכספה ההנהלה הציונית.
א) גטדינר. היהודית ת"אר אותה הבעיה הי הודית־ערבית אבל ב טח יותר קטן.
ב) המיעוט הערבי יהווה אירידנטה תמידית במדינה היהודית.
ג) אין אפשרות של התפתחות הנגב בלי מי הירדן, גם ההנחה של שיתוף־פעולה כלכלית בין שתי המדינות אינה ערובה לפיתוח הנגב, כי ישנה השערה מוצדקת שהמדינה הערבית תצרף לגוש ערבי יותר גדול עבר-הירדן).
ד) א"י תהיה מקום של אי שקט תמידי ושל קנאה ושנאה מצד הערבים. ה) בנוגע לבטחון המדינה. יוכלו לבתר אותה ל-3 חלקים נפרדים, היא נמצאת בשפלה והערבים בהרים.
ו) ענין הבטחון יחיב הקסת כוח צבאי חזק בכדי לשמור על גבול יותר גדול מהגבול
הצרפתי־גרמני, זה יכרוך הרבה סכנות נוספות של מלחמת עצבים תמידית ושל הוצאת כספים מיותרת.
ז) הרוח והאופי החלוצי של הנוער יפנה את מקומו לשפת צבא ומלחמה,
נוסף לכל אלה יצטרכו או"ם בהגשמת החלוקה להשתמש בכוח יותר גדול מאשר בהגש-מת פתרון אחר של עליה בא"י השלמה.
האם הכרח היה לבא דוקא לבא בתכנית החלוקה, בכדי להפר את הסטאטוס קוו?
לא ולא, ישנם כוחות אשר מכריחים לשנות את המצב; כוחות אשר פועלים נגד מדי-ניות "הספר הלבן". אלה הן; מצוקת הפליטים ודעת הקהל בעולם, על התנועה הציו-נית היה לה אחז בהמלצות הוועדה האנגלו־אמריקנית בנוגע לעליה לא"י הבלתי-מחו-לקת, לדרוש נאמנות בין־לאומית ולא לדחוק במצב זה על פתרון סופי, אבל קרה אח-רת. המדיניות הציונית עשתה הכל שוועדת אי"ם תטפל עכשיו רק בפתרון אחד - חלוקה. הננו על-כן עדים למצב שנוצר, בו כל אוהד לציונות וליהודים תומך ברצונו או מן ההכרח, בחלוקה וכל שונא לנו נספח אל חבורת בווין-הוסייני, להכשיל כל פת-רון קונסטרוקטיבי במושב זה, באם פתרון החלוקה לא יתקבל, אזי ישנן לבווין יד-יים חופשיות להוציא לפועל את מזימותיו. נעמדנו על-כן בפני הברירה: חלוקה או סטאטוס קוו, שמשמעו - נצחון לבווין. תנועתנו, החרדה לגורל העם, ראתה, משום זה, לנכון לא להפריע לההנהלה הציונית במאמציה של השגת שני שלישים, אם תכנית
החלוקה, היא תכנית רעה, פי אלף גרוע הוא הנצחון של בווין ע"י הכשלת כל פתרון
שהוא. ובאם נתנו את הסכמתנו לפתרון החלוקה במושב זה, אל לנו לראות בזה סטיה מדרכנו הרעיונית, הננו גס להבא דוגלים בפתרון דו-לאומי של בעית א"י, לא רק משום היותנו מפלגה סוציאליסטית־מרכסיסטית, אלא גם מתוך האספקט של קיבוץ-גלויות, בלי יחסים ידידותיים של שני העמים בא"י בלתי-מחולקת, לא נוכל לרכז
את אותם המוני העם השרויים עדין בשאננות ובטחה. ואם תקום החלוקה, שומה עלינו
יהיה לחתור בכל מאמצינו, שבעקבות האיחוד הכלכלי יקום גם האיחוד המדיני של שני העמים.
המצב הנוכחי.
השאלה העיקרית במצב הנוכחי היא שאלת הבטחון. מרגישים כולם, שהמבחן בשטח זה הוא יהיה המכריע, האם ישנה חשיבות לתמרוני המדינות הערביות בהדרכתם של האנגלים ספירט וקלייטון? מה חשיבות בהפקדות אלה ומהו באמת הכוח הצבאי של המ-דינות הערביות? לפי דעת רבים יש לראות בתמרונים אלה רק הפגנה ותכסים" הכל
בגלוי, המתכונן באמת להתקיף איגוד מעביר צבא בלילה במכוניות מוארות. פי דעה אחרת, רבוז הצבא הסורי והלבנוני מכוון ביותר נגד עבדאללה, כי מאחורי הק-לעים של המדיניות הערבית כבר נטשה המלחמה בער כיבוש המדינה הערבית שתקום, מי יקדם את מי, עבדאללה או הוועד העליון? סוריה מתנגדת בכל תוקפה להקמת "סוריה
- 4
בתי". מהו בוחן סל צבאות המדינות הערביות? הצבא הסורי מונה כ־12 אלף חילים, לבנוני כ־3500, המצרי כ-30 אלף, הסעודי ב־12 אלף, הלגיון העברי־ירדני, שהוא כוח הצבאי הכי סדיר של מדינות ערב ב־15 אלף, העירקי 30 אלף, הינסו לבצע את יומיהם? בזמן ריכוז צבאה על גבולות א"י, מעמידה סוריה את קיומה המדיני בסכנה שום האפשרות שתנתן למיעוטים הלאומיים להתקומם, זה הדין גם לעירק, מצרים בוד-י לא תעיז להפר את החלטת האו"ם בו בזמן שגם היא זקוקה לעזרתה. האפשר להוציא
סקנות שיש מקום לשאננות? לא ולא, הסכנות הן עדיי רציניות מאד. הסכנה אורבת
. רק ממלחמה גלויה, אלא בעיקר ממלחמת מחתרת. ויש לעמוד על המשמר ולהתכונן זה בכל כוחותינו.
סכנה אחרת אורבת עכשיו לכוח הגנתו של הישוב והיא - כנופיות הטירור, לא
פעם הזהרנו שכנופיות אלה ידעו להפנות את נשקם גם לפנים המתנה - הצדקנו? הננו
רים עכשיו בזמן בה תסור עבור הישוב, להשתוללות הסידור בקרבו, אינם חוששים בד לתקוע סכינים וגהות יהודיים ולהשתמש בנשק חם, הדמיון ביניהם לבין כנופ-יות פאשיסטיות אצל עמים אחרים התבלט בכל בהירותו, גם הפאשיסטים תפדלגים ידעו,
באופן חמור לעם הפולני, להבשיל את לב ודו נזבח התקפת גרמנית, היוציא כבר הישוב נת המסקנות הנובעות מזה?
באם תבוצע החלוקה.
מה הן דרכי הפעולה של תנועתנו באג תבוצע החלוקה? באב נעמוד כבר בפני עובדה
של שתי מדינות נפרדות, יראה את תפקידנו; א)בעמידה על המשמר של קידום יחסים
ידודתיים בין שני העתים, כבר עכשיו הבנו עדים, שבדיונים על הפעולה הכלכלים
המשותפת של שיי העמים נוקטת ההנהלה הציונית עמדה שיש סכנה של פירוד בין העמים ולא של שיתוף פעולה, ב) בעמידה על המשמר של האופי הפרוגרסיבי של המדיניות הי-
הודית. תתהדונה סכנות רציניות של העדפת הכוחות הריאקציוניים בישוב על הכוחות הפרוגרסיביים,ע"י אסיריקה, נוכח הסכנה הזאת עלינו ללכד את כוחות השראל ולחשלם. בשביעת רצון הבנו רואים את הכוננות לאיחוד זה גם מצד "לאחדות העבודה".
ג) בעמידת על המשמר של האופי החלוצי־קונסטרוקטיבי של הישוב, נוכח הסכנות של הרוח הצבאי שיוכל להווצר.
את ברכת הקיבוץ הארצי מביא מנדל שזה עתה בא מהארץ: -
בבואי לצרף את ברכת הקב"הא למועצה זו לא אוכל אלא להשמיע את תביעת התנועה בארץ בימים גורליים אלה ,יש קשר גומלין בין העמידה של התנועה בתפוצות לכוחה י. לא קיים סיכסוך ארצישראלי הנוגע רק לישוב היהודי בא"י, הבעיה הא"י'לית ? תוצאה של החלטתנו האיתנה להבקיע את חופת ההתנכרות לדרכי העליה של אלה תרים לא"י, אולם אין סיכוי לפרוץ את החומה כאם שבי הצדדים לא יפרצו בכל
וההחלטטיות עדי הנצחון, גם פה קיימת מתיחות והתערערות הסדר והמשמעת,
נו לא תוכל אלא להתיצב בשלמות ובכנות על בסים של שמירת הסדר והמשמעת, כי לתנועה ממושמעת. התקופה הזו תובעת לשמור על התנועה למען להביאה בבוא היום
בריאה ושלמה, שתוכל להתייצב שכם אל שכם עם כל התנועה על משמר הציווים שהזמן
והערכים הנצחיים של התנועה.
במילוי התביעה הזו - הברכה.
באו"ם נטושה מערכה בין מחיבי הציונות ושולליה. לדאווננו מתרכזים ידידי הציונות סביב הצעה שאינה כל כך ציונית, סביב פתרון שאינו פותר את השאלה הגדו— ריכוז עם ישראל בא"י. הכשלון של בילטמור נגלה לעיני כל, אף אחד מתומכי
5
הציונות לא תמך בבילטמור. לעומת זאת נטלו מחייבי הציונות מהצעת ביליטמור את
ליפתה בלבד. הם אינם מצביעים על מדינה יהודית אבל רק בחלקה של הארץ. התהיעה ומדיניות יהודית בכל הארץהיה לה סיכוי להתקפל והיא פשטת גם הרגל. המדיניות
הציונית הרשמית היא היא, שהביאה לברירה האחת הרעה - לברירת החלוקה, אומרים לנו שגב ההצעה שלנו לא זכתה לתמיכה, לא כן הוא הדבר. אב יש איזה סדקים חיו-ניים בהצעה זו, וכזאת היא ההסלמה של אחדות כלכלית - ניתן לנו לומד שזה הודות להשפעתנו ולהובחותינו, כי אין הארץ נתונה לחלוקה. זאת היא כנראה הפשרה בין התביעה הרומית למדינה לבין ההכרה, כי אין הארץ ניתנת לחלוקה וכוי הפתרון הרו-לאומי הוא הפתרון וגם אאם, צמצום לשטח הכלכלי בלבד.
הבעיר. הניצבת עתה בפני תנועתנו היא: מה לעשות, כשהתבבית הרעה תבוצע: אף לא הלכנו בדרך של אופוזיציה עקרה ובודאי, שהיום אין השעה כשרה לחטט במ-
ניאת האשם בלבד מבלי לנקוט עטרה קונסטרוקטיבית כיאה לתנועתנו, האניה הטובעת שלנו היא ועלינו לחפש דרכים להצלתה, כיום רק שני שלישים באו"ם יכולים להוציא את הארץ מהסטאטוס קוו, וזאת הברירה מלבד חלוקה, אין אנו יכולים עוד להמשיך בסטאטוס קוו הזה, אחרי ההודעה על הפינוי, אשר לכל פרעות לא יהיה פינוי של
ממש, אולט יהיר. פינוי הבטחון והסדר. במקום הבטחון והסדר יורישו לנו תוהו ובוהו. חזון הבלהות של מרחץ דמים מרחף על הארץ. בתנאים אלה אין לקלוט עליה ואין להמ-שיך בבנין. בתנאים אלה שומה עלינו בראש וראשונה לשבור את משטר בורין בא"י. השגת 2 שלישים להצעת הרוב, זאת היא היום, לדאווננו, הברירה היחידה להוצאת הא-רץ מהסטאטוס קוו המבעית הזה, מאידך עלינו להזהיר מפני אשליות, גם אחרי הש-נת 2 שלישים אין המדינה עדין בכיס, לתנועתנו בימים אלה תפקידים של שחיה נגד הזרם של פרזות מתגרות, חסרות שחר, תפקידה של תנועתנו הוא להזהיר נגד השכ-רון של מנצחים לפני הנצחון ונגד היאוש המתחיל לכרסם בפאתי המחנה מחשש שמא יאחר הפתרון לבוא, הארץ נמצאת בשנים האחרונות במתיחות מתמדת המתחלפת של יאוש ואשליות, תנועתנו חיבת להתיצב בראש הכוחות הבונים. יהיו התנאים אשר יהיו, אנח-נו בדרכנו נלך. אם תקום המדינה? גם אם תקום המריבה אין זה עדין גזרה מן הש-מים, כי הקרע בין עמי הארץ מוכרח להעמיק, נצטרך אז לשקוד, כי נקודות המגע שבין שתי המדינות ייהפכו למנופי השותפות וגרעיני הבשורה של אחוות העמים הע-תירה. ממעמדו וגורלו של המיעוט מערבי הגדול בתוך המדינה היהודית יהיה תלוי גודל השותפות בין שתי המדינות הארצישראליות בעתיד, חזון אחוות העמים יעמוד במבחן ראשית כל בתוך המדינה היהודית עצמה,בלעדנו לא תעשה המלאכה, הגל העכור של שוביניזם בישוב היהודי אינו מבשר טובות, השאיפות הפוצ'יסטיות של החוגים האזרחיים הנשענים על קבוצות הטירור לא ישותקו, אלא אם יפגשו בכוח פרוגרסי-בי איתן יותר ומלוכד יותר, שומה עלינו עוד בימים אלה ללקט את כל גרעיני הנא-
בנות והקידמה לגוף בעל רצון וקושר פעולה, בעל אופי מתקדם, תנועתנו חייבת לת-בוע שתנתנה ערובות שהמדינה הערבית הא"יאלית לא תסופח למדינה שכנה, כדי שלא תנעל הדלת בפני איחוי הקרעים בעתיד מרצונם הטוב של שני העמים, דרישתנו צריכה ליות, כי הטס שהמדינה היהודית צריכה לשלם למדינה הערבית, ייהפך למס פיתוח מחייב לטובת שתי המדינות הא"ליות, התפקידים הדחופים של קליטת העליה מחיבים ריפורמה אגררית בתוך המדינה היהודית, בנו תלוי הדבר אם תהיה זאת ריפורמה מת-קדמת או לא, כל החלקים בציונות שואפים לחסל את החלוקה, אולם יתכן ויתכן חי-סול. על כידוני צבא עברי תתחסל החלוקה ותנועת הפועלים העברית צריכה לש-
צוף לחיסול קונסטרוקטיבי של החלוקה, רק חזון מתקדם של אחוות עמים יבטח קליטת עם ישראל בארץ-ישראל השלמה.
הטירור הפנימי בישוב הוא כימים אלה סכין בגבו של הישוב העומד על נפשו כש-ת התוהו ובוהו מרחפת בכל רצינותה. מחלקים את התיקים ואלה מבינים את הפוץ'.
המצב הזה תובע איחוד השמאל. ההישג בציריך הכשיר את הקרקע. במידת הנאמנות להצהרת ציריך מצד התנועה לאח"הע פו"עצ תלוי גודל האיחוד, יד תנועתנו מושטת עתה בכל הכנות וצוע הוא, כי יקום האיחוד.
וכוח.
זבולון (המעפיל) תכנית החלוקה הוא אסון עבור הצינות הגדולה. במקרה שתבוצע ־קה יחריפו הסכסוכים בין שני העמים, תפקיד תנועתנו במצב זצ ־ לפעל בכיוון י י-ת יחסים טובים בין שני העמים ,כי רק אז נוכל להגשים את תכנית הקליטה של רוב רו-בו של עמנו.
בלי מי-הצפון אין סיכוי להתפתחות של המדינה המחולקת. ישבה סכנה שהמדינה העב- תסופח למדינה ערבית אחרת ואז נאבד לתמיד את מי-הצפון.
הצעות הוועדה של או"ם הרבה חיוב, גם באלה של המיעוט. הכוונות חיוביות, אך הפת-רון הוא אנטי-ציוני. ברית המועצות מתקרבת למפעלנו מטעמים הומניטריים ופוליטיים. כוונתה היא לשיתוף־פעולה בין שני העמים.באם עכשיו אי-אפשר ליצור את זה רואה היא שיתוף הפעולה הכלכלית כשלב לאיחוד שלם ביניהם.
יכלה ההנהלה הציונית לבא בתכנית אחרת? ,זה בטוח, שהמעצמות היו תומכות גם בפת-רון אחר,
פעולות בגופיות הסידור הן סכין בגו הישוב, אבל הישוב יכול עדין לחסלם,
אנו עומדים עכשיו בפני ברירה אחת חלוקה או בוויניזם. יש לעשות הכל, בכדי להפר את מזימותיו של נווין, אנו איננו יכולים , בשעה גורלית כזאת לעמוד כן הצד.
תהיה לנו עבודה רבה במדינה היהודית באב תקום. נצטרך לשכור על הפרוגרסיבי,
אחרון: מדינית אנגליה לגבי א"י ידועה לנו זה מכבר, מן הרגע הראשון מפריע היא ס־^ן ah ךקמלז וחנל 3ן הר עי;לת מ דזדעפי V תעיז יד ־ ב#י■ d ד?זה ’היו דני?}
הסוכנות היא - באורינטאציה החד-צדדית שלה על אנגליה.
בנוגע לעמדת אמריקה. ההצהרה באה תחת לחץ דעת הקהל שלה. בכל זאת יש בכוונותיה של אמריקה לקבל תחת השפעתה את המושבות של אנגליה. לנצל אותם במובן פוליטי וכלכלי.
כוח ההעפלה שלנו עומד מול כוח האימפריאליזם. ונוכחנו לדעת, שגם לכוחנו זה יש

רוסיה הסוביטית עמדה בכל זאת לצדנו לכרות הלעג למפעלה מצד גדולים שלנו.
צ'רלי: בהרצאות שיקה ומנדל - נקודה, שטעונה ויכוח והיא עמדתנו במצב זה. לא נכון
לראות בדיונים באו"ם ציונות או לא-ציונות, יש רק משקל כוחות בין המעצמות. אין כל
ערך להאשים את המדיניות הרשמית, בין בה לא היתה משפיעה על התוצאות. לו היו המע-
צמות רוצות לנקוט בפתרון אחר, היו עושיות את זה, העמדה בנוגע לברירה - לא נכו-
בה. בתור מפלגה לוחמת איננו צריכים לקמל את האלסרנאטיבות, האם אנו באמת חושבים,
עמדתנו תשפיע על מהלך הדיונים באו"ם, שבלעדנו לא תתקבל בחלוקה? האם אינה כספי-
האמונה באפשרויות בעתיד? ־ לבו קווים בדירים ולא צריך לסטות מהם. אל לנו לפ־
שנעבוד מן הצד בפעולה הפוליטית. יש לנו עוד הרבה שטחים לפעולה מלבד תמיכה
בחלוקה, אינני מבין איך אנו צריכים לתמך בהשגה שני שלישים, בזמן שכמעט בטוח,
באמריקה תעשה הכל, בכדי להפר את הפתרון הזה, מפלגה מתקדמת לא צריכה לשגה אחוד
ולקבל פתרון כל שהוא העומד בביגוד להשקפותיה,
מיכאל: בהסכמת שתי המעצמות בענין א"י תולים הרבה תקוות, הסבה העיקרית לעמדת ברית המועצות לציונות היא בהכרה, שהישוב היהודי הוא כוח מסוים, שכדאי להתחרות בו, בל המעצמות, שהצביעותן בעד המלצות הרוב, יוצאות, קודם כל, כנקודת רארת של האינטרסים שלהם. גם האהדה לסהקליו השפיעה. אי־אפשר לאמר, שרק מדיניות הסוכנות אשמה בפתרון החלוקה, אך היתה לה בזה חלק גדול. בפני הברירה: חלוקה או סטאטוס קוו איננו יכולים לעמוד מן הצד. במקרה של חלוקה קימת סכנה להגומוניה של צבור הפועלים בפנים המחנה, כי אין מיום מחנה חלוצי גדול בגולה, באמריקה שולט סילוור. אך בסחבה הפועלים לא הכל בסדר. קימת אפשרות של קואליציה בין מפא"י ובין הרי-אקציה. במקרה של מדינה, תסתער בטח הריאקציה בישוב על ציבור הפועלים ועל הציונות החלוצית, ישנן שמועות מעודדות על אפשרויות של לכוד ב"ות השמאל. צריך לקדם את זה בברכה.
נתן: כדאי להבהיר מה הן עמדתן של אנגליה ואמריקה בשאלת א"י. יש אומרים: ישנן חילוקי דעות ביניהן. אחרי נתוח בוליטי מעמיק מתברר, שלמרות חילוקי הדעות יש להב אינטרסים משותפים והם: שמירה על האופי הקאפיטאליססי של העולם והקמת סכר נגד ברית המועצות, אחרי המלחמה הראשונה, לא התערבה, אמריקה בעניני אירופה, יען, כי
-6-
7
היתה שם שמירה קאפיטאליסטית חזקה על המעצמות: אנגלעה, צרפת, איטאליה וגרמניה. אחרי המלחמה השניה, המעצמה הכי חזקה באירופה - ברית המועצות. הכלל הנושן: מי ושולט באירופה, שולט בעולם - אקטואלי גם היום. העובדה, שממשלת הליבור דחפה את עצמה לזרועות הקאפיטאליזם האמריקאני, מכריח את אמריקה לאיזו הנחות לגבי אנגליה, כל האשליות: האינטרסים של אנגליה ואמריקה כפעם שווים. מה פשר הודעתו של ג'ונסון?
מיניסטריון החוץ התנגד, אך דעת הקהל נצחה. גם לפעולות הציונים האטריקאיים ה,•'-השפעה על זה. באנגליה אבדנו גם את דעת הקהל, מיניסטריון החוץ שלה עושה הכל, וכדי להראות לערבים, שהוא לצדם.
עמדת ברית המועצות, מאז ומתמיד אמרנו, שעלדו להשען על כחות הקדמה, מן הנמנע לדגל באורינטאציה אנגלית אקסקלוסיבית, העולם מחולק היום לכח ריאקציוני ולכח פרוגרסיבי. אנו היום הכח הפרוגרסיבי היחידי במזרח התיכון, על-כן תומכת בנו ברית המועצות.
לעמדתו של השומר הצעיר, לא נכונה הדעה האומרת, שאנחנו נתנו את ידינו לחלוקה,
אנו רק בחננו נבון את התקופה הגורלית בה נתונה התנועה הציונית והישוב העברי והתאמנו את קו פעולתנו בשלב זה, מה צריך להיות קו פעולתנו? ברגע, שהמדינות באו"ם התחלקו לשני כחות: אחד, שרוצה לעזור למפעלנו ובראשו עומדת ברית המועצות עם רוב הארצות של הגוש המזרחי ביחד עם אמריקה המהססת, והשני, שרוצה בכל מחיר לקיים את הסטאטוס קוו המדיני למען להכשיל את מפעלנו הפרוגרסיבי, בהמשכת "הספר הלבן" והכרוך בו, באם לא ימצאו שני שלישים הדרושים להצעת הרוב, אורבת הסכנה, שאנגליה תובל להגשים את מזימותיה. לכן, ראינו כצו השעה, לרכז את כל הכחות הפרו-גרסיביים ואנחנו בתוכם, כדי להכשיל את מזימת הריאקציה.
המותר לנו לנהג כדוגמת המפלגה הקומוניסטית בצרפת? בשעה שההיטלריסטים התדפ-
קו לדלתיה, יצאה המפלגה הנ"ל עם הסיסמה, הידועה, נגד המלחמה האימפריאליסטית. השומר הצעיר ממשיך להתנגד לחלוקה ותוכניתיה, כמד בעבר ומאשים את ההנהלה יונית בכך, שלא ידעה במשך כל הזמן להעמיד אלסרנאטיבה אחרת זולת המדינה הי־ הודית שפרושה האמיתי היה תמיד חלוקה, ברם, בשלב זה, לא נשאר לנר יותר אלא לר-
כן את כל הכתוב, כדי להכשיל את המגמות האנטישמיות של בווין כלפי המפעל כציוני, כעתיד. אפילו באם תקום המדינה היהודית המחולקת ימתח שסח פעולה רחב בשבילנו, נצטרך לשמור א) שהמדינה המוצעת תהיה פרוגרסיבית; שתאסור מלחמה לפאשיזם היהודי ללחום בעד איחוד כלכלי של שתי המדינות. כמה מלים לצ'ארלי בדבר גירסתו, שיאם תקבענה המדינות, הרי זה לצמיתות, לפי דעתי אי-אפשר לעשות חשבון סטסאטי מפרוצסים היסטוריים, גם כאן אנו יכולים ללממוד כה-היסטוריה החדשה; יוגוסלביה היתה ארץ מפגרת, משוסעת ומפוררת בין שלושת העמים שבתוכה, והריאקציה ידעה לנצל את המצב. ורק עם הופעתה של האישיות ההיסטורית -טיטו התלכדו שלשת העמים, שבמדינה והקימו יוגוסלביה אחידה, שצועדת בצעדי ענק לקראת סוציאליזם וקדמה, לכן, יש מקום למחשבה שלנו, שאפילו אחרי החלוקה עתיד עוד בארץ לקום שיתוף פעולה בין שני העמים ובשלב האחרון - מדינה דו-לאומית סוצ-
יאליסטית.
מנחם: הוכוח משביע רצון, צריך מאד להזהר בנסוח הגישה העקרונית. בתור מפלגה מרכסיסתית חייבים אנו לנקוט בעמדה עקרונית מרכסיסתית, אבל אנו צריכים גם להש-תתף בפעולה הקונסטרוקטיבית, בכדי שלא נבדל בתור כת, איננו מתלהבים מהמצב, שנוצר אבל איננו רשאים עכשיו לעמוד מן הצד במומנט היסטורי זה, אנו מוכרחים להזהיר גם מן הסכנת הכרוכות בפתרון החלוקה כמו: חיזוק הימין, כי גם ליברל כווייצמן בעד אורינטאציה אמריקאית, אנו בהרבה נהיה תלויים מאמריקה, משום ההון של יהודיה,
פה. על־כן הסכנה של השט לתות אימפריאליסטית. כעת, אנו מוכרחים לפעול בעד שני שלישים, כי זהו צו השעה. גורל הכוחות הפרוגרסיביים במזרח התיכון תלוי יהיה בהשפעת ברית המועצות בשטח זה. ישנה סכנה, שנקודת הכובד של ההתחרות בין המעצמות תעבור לחלק עולם זה, הגורל הסופישל התכנית הדו-לאומית יהיה תלוי בתוצאות של רות זו, בתור תנועת פועלים מקומנו בצד בדית המועצות. צו השעה - לכוד הש,מאל בקרב הישוב.
שייקה: לא קל לבא כעת לציבור ולהלחם באשליות. אבל אחד הערכים בהם תנועתנו
8
מזמינת, היא זאת, שאיננו נרתעים מלהגיד את האמת, היה זמן והוא לא רחוק, כשהר-הציוני היה מוקף פסיכוזה ,ששמה "בילטמור" , מדינה עברית בכל א"י ומיליונים של יהודים במשך שני שנים. באנו והזהרנו את הציבור ולדאווננד הרב, עמדתנו הת-תה. גם כיום אין אצלנו מפנה, גם היום אנו םרערים: החלוקה איננה פתרון ציוני.
בכחה לפתר את שאלת היהודים, ידוע לנר היטב ואנו מודים בכך, כי הישוב הא"י-הושב אחרת, אבל תנועה אוונגארדית אינה מסגלת את מחשבתה להלכי־ רוח של הרחוב,
טרם בגמרו השכרון בישוב, עוד לא נסתמה ההילולא וחינגא של החלוקה בכיס,
עוד לא הספיקה: החוגים הבורגנים לחלק ביו הם את התיקים וכבד חלה תזוזה רצינית בעמדתו של הציר האמריקאי, הרשל ג'ונסון, שכבר נסוג . מעמדתו שלפני השבוע, אמרי-קה - מבצר הקאפיטאליזם העולמי והתוקפני, לא ידור בכפיפה אחת אפילו בשאלת א"י,
עם ברית המועצות, בסופו של דבר תווצר חזית אנגלו־אמריקאית גם בעניננו אנו. כדר נראים סימנים לכך, לא פיקוח בין־לאומי, אוסר ג'ונסון, כי אם פקוח בריסי בתקופת בעבר.
בימום אלה שמענו על כך, שיתכן ושאלת א"י תועבוד למועצת הבטחון , לא חשוב ממי ההצעה זו באה, ישנה סכנה שזוהי שאנסה לאנגליה להשהיית נוספת ואנו נעמוד בפני מצב שהוא יהיה רחוק מאד מפתרון סופי ,במסה הצבא, בבריטאניה, קיימות שתי דעות,.
חת של סונטגוטרי האוסרת, שא"י חשובה לאנגליה כבסיס סטראטגי ואחת של טאגרט
בורה שאפשר לנהל מעולה צבאית במזרח התיכון בלי להשתמש בא"י, כבסיס צבאי. לב יודע לבד איזו דעה נצחה,. אחת אנו רואים, שממשיכים לבנות בצורים בארץ.
המדיניות הציונית היתה חולה במחלה "אנגל" שנים רבות. גב כשגרומיקו נאם את נאומו התיחסו אליו בחוגים ציוניים מסוימים בקרירות רבה, לרוסיה חשוב מאד לדעת ביצר מגיבה יהדות אמריקה, המדיניות האכסכלוסיבית של המנהיגות הציונית הביאה הצעת החלוקה, כעת מה צריך לעשות? על זה מוכרח כל חבר אחראי לענות, הלעמוד מן הצד? להתעלם ככל הסכנות בהן נתונה הארץ והמפעל הציוני ולצעוק, שאנו נגד החלוקה, לתת את ידינו לתפוש דרכים כיצד להוציא את הציונות מהסבא הסתום בו הוכנסה, לא באם לא נעריך את עצם הבאת השאלה שלנו לפורום בין־לאומי. לויכוח בלייק אקסס יש הד חיובי לגבנו. נוצרה עובדה, לצערנו הרב שכל מי מהמדינות הרוצה בפ-ממשי של שאלת א"י בכיוון ציוני, מצטרך לחלוקה ומל אויבינו ושונאינו מתרכ-
נגד. עלינו להתערב ברבר ולעשות מה שבכחנו למען השגת שני השלישים בעד ההשת פתרון של שאלת הארץ. יותר נכון, בעד הזזת תעיין מנקודת הקפאון. יש לתנועתנו חלק רב בעמדה החיובית אשר נוקשת רוסיה כלפי א"י, במשך שבים רבות טפחנו את הכ-רוסיה במפעל הציוני, אף פעם לא סתמנו את הגולל. כבלתי טבעי נראה היה לנו המלאכותי שהקימו או רצו להקים מפלגות כ-ועלים בינינו לבין ברית המועצות.
באה ההזדהות. באה סמיכות האינטרסים בהקמת ובהגדלת הכח הפרוגרסיבי במזרח התיכון. לא נכון שרק אינטרסים מדיגייב הביעו את ריסיה לשינוי עמדה, למה נח-רב באופן חיובי, למה לא נתרשם מהבימה האנושית, מהערך המוסרי שבדברי צאראפקין.
העם היהודי והעמים הסוביטיים היו והקרבנות הגדולים ביותר של הפאשיזם , האם רוסיה לא ידוע הדבר ולשאלה: מה יעשה השומר הצעיר במקרה של חלוקה, לפנינו מת-לה כר נרחב. לפעולה במקרה של חלוקה. עלינו לחשל כח פועלי שמאלי, אשר ינצל את האפשרויות שתמצאנה בתנאים החדשים, שיווצרו, למען התקרבות שני העמים בא"י החלוקה יכולה להיות תקופת מעבר למדינה דו-לאומית בארץ והיא יכולה להיות גם -של סכסוכים בין העמים על גבולות, על ענינים מדיניים וכו'.
עלינו לשמר על אופיר, הפרוגרסיבי של המכשלה היהודית בכדי שתחתור לקראת שיתוף
בינינו לבין הערבים, ממשלה שמדיניותה תוביל ־אחדות כלכלית לאחדות מדינית, אופו-שמאלית חזקה יכולה לפעל רבות. תנועות פועלים בארצות אחרות עזבו את שיטת התערבות. להפך, נוקטים כעת בקו של השפעה מבפנים, אנחנו בודאי איננו יכולים להרשות לנו את הלוקסוס לעמוד מן הצד.
חברים. אנו זקוקים תמיד לבהירות מחשבתית. הויכוח הזה הוכיח, שחברינו מגלים וענין לכל המתרחש סביבנו ובעולם, ברצוני להביע את הערכתי של הרמה והרצינות
;*־.־ בחלוף דברים זה.
f
- 9 -

דין וחשבון מפעולת ההנהגה הראשית - אימקה.
המצב במחנות, בזמן האחרון אנו עדים לכמה מקרים מדאיגים במחנות. הם מבליטים את המצב הנפשי בהם נתונים המעפילים והוא: אדישות ודכאון. חיים רק עם החשבון של האוניות. התנועה הקיבוצית עברה פה משבר עצום לרבות תנועתנו, אבל בממדים קטנים יותר, אנו עדים לתופעות, שמסכנות את הסדר במחנות, אם קדם היתה לנו מלחמה עם הכוליגאניזם של הבית"ר, היום מופיעה אותה ההפקרות גם בתנועות חלוציות, המדובר על הפלישות במחנה 64, אצלנו לא היה וכוח בנוגע לעמדה שאנו צריכים לנקוט בה, אבל לא מצאנו את ההד הנכון בקרב תנועות אחרות ונשארנו כמעט מבודדים במערכה, ענין שני. כאשר בא בא כח הסוכנות עם הדרישה של הקצבת סרטיפיקאטים ממכסתנו עבור "יציאת אירופה", היינו היחידים שמיד נתנו את הסכמתנו לזה.
גם בתנועה שלנו עברו הקיבוצים משברים, במשך הזמן עזבו 88 חברים, לעומת זה נוספו 21 איש, אחוז העזיבות הוא כ-10, בתנאי קפריסין הוא אחוז קטן מאד, הסליק-ציה הנומלית לא נגמרה עדין ואנו צריכים להיות מוכנים לעזיבות נוספות בעתיד. בקפריסין אנו כעת 3000 איש, יצאו 200 נוער, מרבית התנועה מרוכזת במחנות החורף, הרכב התנועה הוא: בקיבוצים 800, במפלגה 850, בודדים ופעילים 150. נוער - 210. שזה: 200 במחנות הקיץ: 600 בסח, .70
העבודה התרבותית: העבודה התרבותית התנהלה לפי תכנית מדויקת בכיוון הסברתי־רעיו-
ני והשתלמותי. היו שני מחזורים של ימי עיון בקיבוצים, חוץ לזה בוצעו ע"י המח-
לקה לתרבות כמה מפעלים חשובים כגון: ההצגה "טוביה החולב", הקונצרט ולבסוף התע-
רוכה. עקב המפעלים האלה היתה פעולה רבה בקיבוצעם, למפעלי□ אלה היה ערך חשוב
מצד לא רק כלפי פנים אלא גם כלפי חוץ, שאלת התעסוקה, שהיא כאובה אצלנו, מצאה
בהרבה פתרון במפעלים אלה, בשטח למוד העברית נכרת הזנחה וקפאון משום חסר במורים
בעלי ידיעות יותר מבוססות של השפה, כמעט בכל הקיבוצים רכשו להם כבר האנשים את
הידיעות הראשונות בשפה ללא אפשרות של התקדמות, הננו עומדים על-כן לפני צרך של
הקמת סמינריון בשביל מורים לעברית.

פעולת המערכת. מעולת המערכת היתה די רחבה, הוצאנו 5 גליונות של העתון "בגירוש" 2 משמרים (סקירה פוליטית) ודפים להסברה. המערכת נגשת גם להוציא חוברות-יובל של הקיבוצים שישקמו את דרכי ההתפתחות שלהם, בעלות ערך היסטורי עבור התנועה.
הספריה, הספרית מוכה כ-2000 ספרים, אבל אינה מספקת את דרישות הקוראים משום מעט
הספרים ביידיש, פולנית והונגארית.
מסיבות, בחודשים האחרונים אורגנו גם כמה מסיבות בתנועה כולה ובריכוזים לחוד. המסיבות האלה כמו: כ' תמוז, מסיבת ראש־השנה ב-67 ובכפר־הנוער, הוסיפו הרבה גוון לחיים היום-יומיים של הקיבוצים.
ישנם כבר כמה נכסים תרבותיים קבועים של התנועה והם: המקהלה של 67 והחוג הדרא-שמכין, אגב, הצגה חדשה.
המחלקה לחברה: למחלקה זו יש כר רחב לפעולה עקב המשברים בקיבוצים, לא תמיד היתה גולה של המחלקה במועד הנכון, לרוב התערבו כבר בזמן שפרצה "שרפה" גדולה בקיבוץ,
יש להאשים בזה גם אי אלו חברי מזכירויות הקיבוצים שנסו, משום מה, להעלים על הנעשה בתוכם, במועצה העברה דבר על חיסול גופים קטנים ובודדים, לא עלה לנו עדין להנשים את זה, מה שמשפיע על המצב החברתי הקשה בקיבוצים הם לרוב, שאלות חומריות כגון : תולים, כסף מהון 'לארץ. התנועה מתלבטת קשה באמצעים כספיים, יש לעשות הכל,
בכדי לשפר את החיים הכלכליים של הקיבוצי□ וזה ישפיע בהרבה על החיים החברתיים, אנו מוכרחים להודות בעובדת, שהקיבוצים במחנות חיים, לרוב יותר רע מן הבודדים, עלינו לחפש דרכים לשפור החיים ע"י תעסוקה ופניה למוסדות התנועה בארץ בדבר עזרה לפי אפשרותם.
הפעולה האספורטיבית: אחרי "השומריה" נעשתה הפעולה הזאת לא פעולה של מאות חברינו אלא ענין של "פרופסיונלים" בלבד כגון; קבוצת הכדורגל וקבוצת הכדורעף,
בכפר הנוער: בעליות האחרונות עלו מהקן בכפר-הנוער 200-3 חברים ב- 6 קבוצות, בית־ספר, אבל בקשר עם הקליטה החדשה יש חסר במורים ובמדריכים.
למפלגה ישנם סניפים במחנות: 68, 64 ו-70 ובמחנה קיץ. נבחרה מזכירות כל-של המפלגה שעושה פעולה רצינית, הסניף במחנה 70 הוא הכי גדול והכי מבוסס.
המצב בתנועה ופעולתנו להבא. - נתן
סיימנו את החלק הפוליטי של המועצה. היה זה ויכוח רציני וה מבחינה רעיונית,
אין הגזמה בדברי החברים באומרם, שהויכוח הזה, שהתנהל ברחבי התנועה שלנו היה י:,,'ד-יי יי ם גורליים לציונות ולעם. ומאידך משקף הדיון הזה את י ־' .לרע":' לת יל'
והאקטיבה שלה, אך דבר אחד עלינו לדעת, שלכל רעיון הנמוך ביותר מבחינה
•; ־ י ת, יש סיכוי להצלחה באם ר .; ל!.־ •' ־' יעמוד כחות בעלי הכרה, רצון וכננות
•־:.'גו כחיי יום יום. שני גורמים פועלים בתנועה החברתית-פוליטית: הרעיון, העיון
־,דקה ו הם עט ה הקונקרטי היומיומי. בלעדי אלה לא תוכל להתקיים, קרוב לששה חד-
.־: כני מלווה דת התנועה בפעולותיה, המועצה חברתית הקודמת נתחתי את המצב החבר-:־.:דעתנו הקיבוצית. לאחר שבקרה את כל המסגרות הקיבוצי ות כאן בגירוש ציינה',
ערך ורב לנתוחים ולדידי עובד 5 ת גלעדי ר• מעשה ה.ק י וקדשי של מוכרות התנועה על ; ־:.דיה . בהמשך הזבן ב« כ.;ת י לידת", שא - ץ לי כקו ס בעילם ה הר שת־דעתנו ;;היו-
; •שזורה בתוך הצבור המסובב אותה כמו כ אן בגירוש קפריסין. כל תזוזה חברתית
־־ ב ־ ת או שלילית, מטביעה את !:ותתל בבר. התעניינתי במשך שהותי כאן , בהתפתחות תנורות קיבוציות אחדות. עקי־י' ' אחרי תצרעת המספרים של חבריהן , ל» מתוך 0';■ -פלגתיית, כי' אס מת ד ך עי"' על זיל, כ תנא- ,'•*רוט קפריסין על הנוער הקיבוצי בכלל. נוכחתי גם לדעת, שבמדת יצבותן של התרועות המאורגנות נעצבו פני המהגרת . -־. נעמדנו בפני ע ו ד ה, שתנועות קיבוציות אחרות אבדו את מחצית מספרם. אני זן-
; . .־קד בתנועה אחת א v ה שה ותו•.פ ד כעל 2000 v חבר" י; ולאחד 5 חדשים, כשבדקתי אה
־.;:־ ד של הלל' נוכחתי לדעת שירדד ע "• ל-"ס/ 40. היד•' ידה המם מדי ת הזאת הלה ברוב *-־ ;־ת. באחר הד־-' ו כי נ אצלנו על הכ*ב בתנועות הקיבוציות אמרתי: הכשלון בתנועות ז.־־ ־צידה מבשר רעות גר! לנו" ה מק כ ה הידידה ממצב זה צריכה להיות: הגברת פעולתנו ־ ־תנועה למען לקדם את מבי תדע המדשסש ובא"
עלינו לדעת שזהו בפעם הראשונה, שא ב ו מנסים'להקים תנועה, קיבוצית בגירוש, מא-
חורי גדרות התיל. לתנועה הזאת חסר הרקע עליו מתבססת התנועה הקיבוצית בתנאים רגי-לים. מאם הקיבוץ מארץ בצעדיו הראש ד :- 1. כרכיל להקים את ג יתו,את מפעליו הכלכלי י מ ! ־*.ד; וחיים, המאפט־י־ם לגלות י ו זכו; ירי• וירן לעתיד לבא; באם אלה הם הנסי ונוח, שכל ימ1ץ משתדל לעמוד בהם, הרי כאן בג •ו וש, ח ס' ד הרקע הזה, כאן קיים נסי דן אחד בד הוכרח חבר לעמוד והוא בנין השיתוף תקי י. 1 ציי המלא לפי תנאי המקום הזה, אל נשכח, _ * ־. ־ז ו. ד ־־ התנועה החדשה הזאת שעשתה את דרכה הרעיונית בחפזוין רב. מי כמוכם זו-
- •־־תנועה נאספה, לומדה 1 צוירה נ ל• ו י ס רעיוני קצר, סתרך מגמה להשלים את המל-:-.;•?, רצה הגורל, שב מק ד ס לארץ יעד 'י. ל ה'ישלרבו לגרוש זח* והוטל עלינו להת-a .־. "־ צמנו לתנאים החדשים והקשים האלה. ודוקא כאן לעצב כת דמותנו, במה אנו -.'מ »3ת קי וס בקפדיסי ז *' ה ד.ו דש אנו מחשלים למעשה את התנועה שלנו במחנה הקיץ.
הקיבוצים שלנו מ"כנסת ישראל" קילטו בארץ יפה. הקיבוצים האלה ידעו להפוך את י*,־ לב ית־־ספר 'השתלה ותי ,ועי ו:ף האחד, אי; קיבולת* להגיע את רגשותי שליוו -.־. על-־יתח של 130 חמודי ת ב רעתי. ו בסמנה הקיץ, חם עזבו אומי השמחה • ובשירה מה-. י בנימי, הי נצחו את הקשי , ולי כנדר. שארב;. להט בגירוש זה, בעזבם את הר ־■.־ר דיה לרא־ות אמונה ותקווה, כי יכלו גם לתנאים החדשים בארץ. ־ו''ח, שנמסר כאן, יש לנו 14 קיבוצים גב. ה החורף. לא אעריך את כל קיבוץ
- . . גשר לציין, שהתנועה , על כל קיבוציה, בצעה מפעליים ציבוריים רבי ערך, שלא
פנו את תשובת לבנו מהפעולה הפנימית בצרכה. ידענו, סהספעלים הגדולים מכוונים I*־ פנים, אולם, אף פעם לא שכוונו על תפקידנו ריד־־י־רתנו בתוך הציבור הרחב, ככן . ־ כ . לא היינו יכולים לבצע את המפעלים הללו בלי עזרתם של מאות החברים שעמדו
ז . ־־. הפעולה והודרכו ע י הה"ר, שמהווה אקטיבה חזקה ברעתנו , המפעלים הם: "השומ-ריה", השתתפו קרוב ל-200 חברים, "טובים י. יי ו לי "בוצעו ע"י עשרות חברים והתערוכה ;.:־־ המוצגים ובסיד ורה עסקו מאות אחדות של חברים. אולם כמבצעת ומדריכה ה י הה *9 * . בהרבה תנועות ויתהווה משבר ליוו;. ה? שר ר. ו להביא סספר הגון של שליחים מהארץ,
.־לא ידעו להפעיל אקטיבה בתנועה, כחנו ויציבהנו בכך, שהצלחנו באקטיבה.
- 67.במקום זה מרוכזים רוב קיבוצינו. המקום היחידי איפה, שהונהג שיתוף בין-
-10-
קיבוצי מלא , מחסן כלכלה משותף. עוד לא שכחנו את מסיבת ראש־השנה; בה השתתפו
500 חברים עם תכנית אמובתית מגוונת, היתה זאת חויה עמוקה בשביל כל החברים.
שבליטה לנו המסיבה הזאת? היו מראה, שבמקום זה מרוכזים קיבוצים בעלי יכולת קיבוצית, בעלי אחריות קיבוצית ותנועתית כאחת" אחרי זמן קצר התקימה מסיבת ב-68 אין להשוותה. עם המסיבה הקודמת של 67 . אין בכוונתי לסלק כאן מחמאות,
כמו באים רק לציין מצב מסוים שהמסיבה ב-67 הייתה ביטוי של קיבוצים יצבים ואלם .סיבה של 68 היתה ביטוי של קיבוצים בלתי יציבים ברובם.
השיתוף בחיי הקיבוץ. המארגנים הראשונים של התנועה בגירוש ראו מבחן אחד חשוב
עבור הקיבוצים והוא: השיתוף המלא בחייהם, ואת העקרון הזה הכניסו לתוך כל קיבוץ קיבוץ במאמצים גדולים, ובזה הצלחתם. תנועות אחרות לא עשו כן, לכן קצרו את יבו-
. הדל. לא יכולת להתקיים מסגרת קיבוצית כאן בלעדי השיתוף. זהו המבחן היחידי
בזמן החבור בקיבוץ, באם קיבוץ צעיר בארץ צריך לעמד במבחנים שונים כמו: בבין הקמת מפעלים, כבוש עבודה ובכלל הנין חיי חברה תקינים, הרי כאן בגירוש המבחנים העיקרים הם: בנין חיי שיתוף בתנאים הדלים במקום זה.
וזה לא פשוט. היות והופיעו מקרים, כשחבר, לאחר שקיבל כמה לירות, נעמד בפני
- בלימה: האם להכגיס אותן לקופה המשותפת או לא, היו אפילו מקרים, שהחבר לא יכל
־התגבר על הויתור מהכסף הפרטי ועזב את הקיבוץ. אך המקרים האלה הט כל כך יירים, שאינם מהווים בכלל בעיה, אבי רואה לנכון' לציינם למען שלא יהפכו לרבים,
בעיות חברתיות.
י פעם הננו נפגשים בסכסוכים חברתיים בתוך הקיבוצים. הסכסוכים האלה גורסים. לצ-גדולים ביותר עבורם. אני מכיר קיבוץ, שהריב בין החברים הרס אותו. לעומת זאת
מכיר קיבוץ, שאהיה בין החברים בנה אותו והיום הוא בין הקיבוצים הטובים שלנו,
כאן עלנו להוציא מסקנה, שיש לאזור כח ומרץ, כדי למנוע סכסוכים אישיים בקיבוצי-לא תתכן תרבות וחינוך בחיי ומיום באם במקום הראשון יעמדו הענינים האישיים יותר אנו מתכוונים בבירורי, לתקן ולשפר את היחסים ב חינו, ברם, באם אפילו הב י‘!" דר
חריף את היהסים, רצוי מאד לקדמו.
. ־ וסלקציה. עוד במועצת החברתית החלטנו: לא צריך להוציא חבר מהקיבוץ מבלי
נ* קודם בדבריים עם הה"הר. ומאד נוהכנו, שקפריסין אינו המקום לסלקצייה רק החברים הריעי ני עוזבים את הקיבוצים, בין העוזבים ישנם לא פעם חברים טובים.
הסלקציה לא יכולה. להיות מכוונת. אסדר שתווצר בקיבוץ אווירה של עזיבות, נוכח הרעיוני החלש, גורסת כל עזיבה לעיינות נוספות" משום כך עלנו לבצר את המס-רי* הקיבוצית בכל התנאים ולהשאיר את כל הנתוחים החברתיים לבואכם ארצה, —•־ הראשית, זהו המוסד המרכז בתנועה, לא יתכן, שיעשה דבר במסגרת הקיבוצית י־-־ מבלעדי לבא בדברים עם ההנהגה הראשית, על מחלקותיה.
־־ הציבורצת, אבו חיים כאן בתוך ציבור יהודי גדול, כאן נמצאת גם ספלגת השו-הצעיר, המפלגה הזאת יכולה לשמש כעזר לתנועה, אולם היא יכולה גם לביש את הרע-
שלנו. ממה זה תלוי? א) באם מארגנים מפלגה צריך לספל בה ולחנכה לקראת משמעת י■-. . . לרעיון השומר*. אודה ולא אבוש: לא מלאנו אחר תפקידנו זה, לכן, לא מוצ-
־־ ־בענות כלפיה, אנו המפלגה היחידה שאין לה שליח מהארץ, מאידך, עלנו לשמור, יתהוו אבסורדים. לדוגמא יכולה לשמש לגו העובדה: חבר אשר עוזב את הקיבוץ או -־.ים אותו, רואה את עיסו, באופן אבסוטאטי, במפלגה, זה לא יתכן,
מציע להקים מזכירות ראשית של המפלגה ע"י ההברגה הראשית, שתפעל במשותף אתה,
־.־ להציע, במיוחד, שחבר אשר איננו ראוי להיות בהשוטר הצעיר מבחינה אישית, להתקבל למפלגת השוכר הצעיר.
:■־־.. לא יכול להיות חבר ותיק בתנועה מבלי שיקח חבל פעיל בה. באם היא לא מאור-המסגרת הקיבוצית, עלים להמצא במסגרת המפלגה, לא יתכן, שחברים עם נטיון שומרי
לא ישמשו גוגמא לחברים צעירים?) במפלגה, עלנו לדעת, שתנועת השומר הצעיר והספ-
ודי מבחיבה פוליטית־הרעיונית, חד הוא.
ה לחברה ותרבות, שתי המחלקות האלו הן ,למעשה, מהוות את הה"הר, מהן תלויה הצלחתה, באם המחלקה להברה תצליח להדור לתוך הבעיות סל הקיבוצים ותפגש לע
■an י ־. עם המזכירויות וועדות חברים בעניני חברה ובריאות, תהיה הה"הר המכוונת — נ". של התמתחות הקיבוצים. אותו הדבר כלפי המחלקה לתרבות, הבנו נכנסים
- 11 -
לתקפת הגשמים, נצטרך, איפא, לעשות את בל המאמצים, כדי להקים מועדונים בקיבוצים ־_ . שהחברים יוכלו להתרכז בהם בעונת החורף, התקופה הזאת, באב נדע לנצלה ע"י ..־־. מכסימום של חברים לפעולה הסברתית, תהפך לתקופת השתלבות והעמקת היסודות
יעילים
תעסוקה, התערוכה הוכיחה לנו, שפכוחנו לבצע עבודות יפות באם מאות חברים מתעס-.. כשנגמרו ההכנות לתערוכה שח לי חבר: איני מסוגל כבר להסתובב בלי עבודה,
הננו צריכים לצאת מבאן עם מסקנה: סכסימום של חברים עסוקים, אנך אפשר להגשים את בתוך מהתנועה נמצאים מכשירי עבודה, מתוך חוסר מקום אי אפשר לחלקם, לפי דעתי,
.־־;־ הה"הר להוסיף מכשירים ולחלקם בין הקיבוצים מתוך כוונה, שהחברים יתחילו זה גם יכול לשמש מקור להכנסה כספית, העיקר צריכה להיות - התעסקות והיש-'־.־־. מקצועית.
־ ־:־ 70. .,
ז- י' לכאן תנועה חדשה עם לבטים חדשים. לאחר שהעברנו את הנוער לכפר־הנוער ;' -
195 חברים בקיבוצים. כולם מרומניה. בינם קיבוץ אחד של 106 חברים מ"בני ע-
בורה", הגיל הממוצע הוא: 22, ההרכב. המיני משביע רצון, בערך 45$ בחורות. לחומר
זה צין כל בגז' רעיוני מינימאלי למרות שעברו כבר יותר משנה של הכשרה, עתה עלנו להתחיל אתם מחדש בארגון חיי השיתוף של הקיבוץ, מתוך קשיי הפעולה של החומר הזה, החלטנו לחלק את הקיבוץ לשניים, למען להקל בפעולה.
“ יי //
. "זיקים". - 25 חברים, 9 חברות. זוהי הפלוגה האחרונה מקיבוץ זיקים ברו--ביה, שנמצא כבד בארץ, מלבד כמה מעליב, שנשארו בעבודה ברומניה.
קיבוץ 'שרידים" מטראנסילבאניה, - 23 חברים, 9 בחורות, הגיל הממוצע של כפר הנוער מבחינה חברתית, מלוכד.
קיבוץ "מגן", - 32 חברים. מזה 13 בחורות, הגיל הממוצע ־ 19, זאת היא הפלוגה הראי שונה מקיבוץ המגן ברומניה.
בנוסף לתנועה הקיבוצית הגיעה המפלגה ובה 350 חברים, מה שמצין אותה היא האקטיבה הבקורת שלה מחברי המרכז ברומניה, הם כבר הספיקו לארגן מסיבות ומפעלים אחרים,
כולם לומדים ’''ברי!., מאורגנים במסגרת שיתופית, יש לקוות, שהמפלגה הזאת תשמש כאן עזר לתנועה הקיבוצית במחנה,
לסיכום הדברים. מתפקידה של הה^הר לאסוף את כל החברים, שהם בעלי יכולת של פעולה
הלהעפילם בשטחים שונים, קיימים אצלנו חברים עם חברים, שחסרות להם הידיעות האלי-*בבדיות, עלנו לצאת מהמועצה הזאת בתנופה רבה בכוון הגברת ההשתלמות הכללית אצל המפגרים, יש להקים סמינר להעמקת הידיעות בשפה העברית, שמתפקידו יהיה להבין מספר גדול של מורים, כי רק אז יהיה הסיכוי להשליט את השפה ברחבי התנועה.
הויכוח אחרי הרצאתו של נתן.
mבעתון: במשך הזמן נתקלתי במקרים של ערעורים על סמכויות הה"הר. על הרכב הה"הר
חשיבותה יש לדון על המועצה ולא בזמן ,בין מועצה למועצה. הה"הר מיצגת את התנועה. דבר חיוני הוא, שציבור התנועה יעמוד תמיד מאחורי המוסד המרכז שלה, נכון,
־. הה9הר תלו ליקויים, אולם גם מצד ציבור התנועה לא היה היחס תמיד בס הר זקוקה תמיד להבנה ולבטחון , שהתנועה עומדת מאחוריה ועוזרת לה בעבודתה רצו לישיבות ולהתיעצויות בעניני תרבות ואספורס ולא תמיר נענו הקיבוצים, י . בהרבה את העבודה, בנוגע ללמוד העברית, הרבה חברים שלנו משתתפים בסמינריון .ברג, אף על פי, שהוא איננו לרוחנו, בכל זאת בנוגע ללמוד השפה יש תועלת רבה
___•. למצב במחנות, בן, יש לנו ע נין חיוכי בזה, איך חיים הא נקים, אשר מסביבנו.
הפלישה למחנה 64 הוא ענין לא מפלגתי, אלא שאלת תינוקות, אסור לנו להיות «.־־.־. זבל מאורע במחנות וצריכים להיות מעונינים בסדר ובמשמעת ציבורית בהם, _ ־־ (בדרך): הייתי רוצה לדבר אודות השלמות, גם קיבוצנו בדרך" הגיע לכך, שלא ■.־ להמשיך את קיומו באם לא ירחיב את מסגביתו, ביננו נמצאים כמה חברים צעירים, יעברו, בטח, לקיבוצים צעירים. אף החברים, המשתיכים לקיבוצים בארץ לא ישארו א-^-» אנחנו הנשארים, רואים על־כן, דרך אחת לקיומנו והיא - השלמה עם קיבוץ, שגם
זקוק לה. יעתר, על היחסים בין הקיבוצים, הגנו בתנועה אחת ובלי יחסים תקינים בית הקבוצים, לא נוכל להמשיך את דרכיו, ישנם קיבוצים, שאינם מספרים על מצבר
האמיתי. בדרך כלל אין הבדלים גדולים במצבם של הקיבוצים כאן בגירוש, צריך להס-הסברה בקיבוצים על יחסים טובים ביניהם. ישנם ותיקים שעזבו אח הקיבוצים בג-לל נבר, לירות, שקבלו מקיבוצים בארץ. שום דבר אינו שקשר אותם עם התנועה פה. צריך לעשות דבר מה בענין זה ולהפעילם.
חיים (קפלן): העזיבות הורסות גם את קיבוצנו. חברי קיבוץ אחד, כמובן,אינם צריכים
לשמוח באם בקיבוץ שני עוזבים אנשים, כפי שמסרו פה, לשמחה זו מה הוא עושה? אנו דואבים לא רק על העזיבות אצלנו אלא גם על העזיבות בתנועות אחרות, לקבל הח-החלטה על חיסול בודדים לא אקטואלי עכשו, כים עט שאין בודדים בתנועה, הה"הר אינה צריכה לעשות את חשבון המפלגה אלא את חשבון התנועה, המפלגה יקרה עד כמה שאינה מפריעה לחיי הקיבוצים. גידול המפלגה על חשבון הקיבוצים, דבר מדאיג הוא מאד, האנשים, שעזבו קיבוצים, בזמן האחרון, קיבלו עבודה ע"י הה"הר במחסנים, מטבחים תכנון. העובדה, שאנשים באלה מסתדרים, משפיעה לרעה על הקיבוצים, אינני מסכים עם דעת נתן, שלא טוב כאשר מדביקים לעוזבים פתקא, צריך את זה לעשות, אני יודע ;עוזב אותנו. עוזבים אותנו אלה שאינם רוצים לחיות חיי שיתוף ובכלל אינם חלוצים. מדברים הם יפה ומצהירים הצהרות על אי־יכולת לחיות עם חבר זה או אחר הרואים את עצמם הלאה בתור חברי קיבוץ... אנו צריכים תיקף לעמוד על טיבם של דב-רים יפים אלה. חברי קיבוצנו הם אנשי רוסיה ויודעים אנו יפה, שמי אשר עוזב או-
-.־ הוא - נגדנו.
מבין ההשלמות, דברו, שחטיבות קטנות לא יכולות להתקיים, וכי יש בקיבוץ גדול פ-פחות בעיות מאשר בקיבוץ קטן? כל איש בקיבוץ מהווה בעיה לחוד, נזהר מאד בהעברת השלמות, השלמה יכולה לרפא אבל גם להרוס אה הקיים.
בישקה' על העזיבות, ישנם אצלנו מקרים של עזיבות בקיבוצים, בהרבה משפיע המצב ה-חומרי', אנשים מקבלים כסף ועוזבים, התהווה מהלך-מחשבות ספציפי, שרק שלומיאלים
צריכים לחיות בקיבוץ, ואלה, שיכולים להסתדר בחיים אינם נזקקים לו, צריך לפעל ..- תכונה שכזאת. באם נעמד על סיבות העזיבות בקיבוצים פה צריך לזכור, שכאן יעל-.־ הסיכה, שהייתה בכל הדרך והיא: אפשרות עליה יותר מהירה במסגרת הקיבוץ, פה בל .־־ בטוח בזכותו לעליה, ועוד, ההבטלה מאונס משפיעה לרעה על חיי הקיבוצים, צריך את זה ולהפעלי את האנשים. צריך לשפר את החיים הכלכליים של הקיבוצים וזה ישפיע, כהרבה על יציבותם. ישנו שדה רחב להפעלת אנשים וצריך לנצל אותי, זהו שטח הבטחון. צריך לאמן ולהכין את האנשים לקראת אפשרויות שונות במצב מדיני זה של ה-ציונות. ההשתתפות הפעילה בשורות ההגנה יכולה למלא את החוסר בחיי קפריסין.
בעלת הסלקציה. דובר פה על אי־העברת סלקציות בקיבוצים בקפריסין משום הסכנות דר-שכרוכות בהן. להפך, אי העברת סלקציה מראה, שהחומר האנשי אינו יכול להיות 4. עצמאי לחיי קיבוץ. אנו צריכים להגיד, שאין אנו רוצים בכמות של אנשים
באיכות. אנו מקימים משטר חיים חדש ואל לנו לעשות הנחות, הננו עומדים בפני עומ-
אנשים צעירים אשר עוזבים את הקיבוצים מתקבלים למפלגה, צריך לקבוע פה, שאין
מקום במפלגה לאנשים צעירים, אשר משטמתים מחיי קיבוץ.
מאיר: מישקה דיבר על התפוררות הקיבוצים. זה לא נכון. 10% עזיבות במשך חמשה חד -ביחס למצב בתנועות אחרות, לא מצדיק את הביטוי. זבולון: דובר פה, שהמצב אשר שולט בקפריםיין לא בריא הוא, זה נכון, אבל אל נעלים את עצמנו גם מצדדים חיוביים פה, העובדה, שבמועצה זאת מדברים על פי רוב רק עב-רית זהו כבר דבר חיובי, מאיר יערי בנאומו בקיבוץ עברון אמר, שיש שני סוגים של אשר עברו את המלחמה; אנשים שטבעו בבוץ ויצאו ממנו טהורים ואנשים, שהרפש דבק בהם. ברצוני להתאים את זה למצבנו פה.
בימים הראשונים הזהירו אותנו מפני "מחלת קפריסין", לא ידעתי פשר דבר. עב-ברור לי, שמי אשר עוזב את הקיבוץ אינו, בכל ההכרה שלו, רוצה לחיות חיי קיבוץ
שיתוף, אל נפחוד מפני זקוק או סלקציה, צריך לעשותה פה. הסלקציה מבריאה את אלה, נשארים.
בשום ארץ לא ראינו אפשרות כה גדולה לעבודה תרבותית כמו כאן בקפריסן הסמינריון,
אפילו איננו לרחנו נותן לנו הרבה. ישנן ספריות, אשר עוזרות בהרבה. הבטלה
של הרבה צרות ובעיות בקיבוצים, טוב נעשה באם נגביר את הלמוד וההשתל-
מות בהם. להקים סמינריון למורים בתנועה. שאלת הדיספרופורציה המינית, מטרי-
את חיי הקיבוץ, אנני רואה פתרון בהשלמת שני גופים קטנים,ילי פרופורציה מתאימה.
־נ־; במועצה השלישית חפשנו פתרון לשאלת הבודדים ולעזיבות. מצאנו אותו ויצאנו ..־־ בשאלות אלה. כיום, באם אנו עדים לגידול מספר העזיבות, איננו יכולים לתת ■;־ ברורה, לא עלה בהרבה לקיבוצים לגבס את מסגרתם, אינני רואה, שעיקר העזיבות .סיבות כספיות. אני מאשים בזה, בהרבה את הפעלים בקיבוצים שלא ידעו לפעל נכו-נ-קרים כאלה, הם מסתגרים בד' אמות של הקיבוץ ואינם מתיעצים עם מוסדות התנו-החברים מחפשים בקיבוץ חברות וידידות ובאם אינם מוצאים את זה - עוזבים,
עבודה להבא. היו לנו פעולות עונות: גבוש התנועה ומפעלים שונים, המפעלים הביאו הרבה ברכה לתנועה וביחד עם זה גם הזנחה בפעולה היומיומית, לקראת החורף צריך לע-־.־ד וכו'. אסור לנו להסתפק בדברים בלבד. צריך לנו להקים סדנאות. הלמוד. הסמי-בדיון שקיים פה איננו מספק אותנו, אנו צריכים להקים סמינריון של התנועה, הקי-.־.,- נאבקים בבעיות כלכליות חמורות, אנחנו, כמובן, איננו חסידי הפילנטרופ-בעית־ברירה, צריך להסכים לזה, שאלת החולים היא חריפה מאד, היו קיבוצי לא הסכימו לעזרה מגרעיניהם בארץ, הה"הר תצטרך לנקוט בכל האמצעים לאפשר ע -" קיבוצים.
תפקידנו במועצה זו, לא לחטט בעבר. ולא לחפש שגיאות. הן ישנן די ויותר,
צריך למצא את הדרך לתקונן, יש לי הרגשה, שתנועתנו התרגלה לתהלות ותשבחות.וע"י
נוצרה שאננות לגבי המצב לאמיתו. עסקנו במפעלים שהוסיפו לנו הרבה מבחינה כל-
חיצונית, אבל הייתה הזנחה בפנים הקיבוצים, אינני מזלזל בכל מה שבעטה, אני
מאד גם את ההצגה וגם את "השומריה2, כעת הגיעה השעה, לתוך הקיבוץ, כשם שנחו
בשטח הפוליטי והרעיוני בהירות המחשבה וידיעת הענינים, כן גם הכרחית בשטח חברתי, הכרה קיבוצית, אדם משלנו צריך לדעת למה הוא בקיבוץ, מה הוא רוצה מקיבוץ ולמה הקיבוץ מחייב אותו.
הננו נפגעים בקיבוצים בדיספרופורציה משוועת בין תשומת הלב לחיי יומיום לבין החזון שלנו, לא פעם שוכח החבר, כי בארץ מחכה לו חזון. והוא - יצירת קיבוץ, תא החברה העתידה. בחיי יומיום אנו פורטים מטבע גדולה לפרוטות קטנות, לולא הצרה הזו, ששמה קפריסין, הרי כולנו היינו מזמן, חיים בקיבוצים והיינו יוצרים ובונים. נשקע בקטנות, נראה לנגד עינינו תמיד, מה עומד לפנינו, ולזה נקדיש אצת מיטב היכולת והמרץ.
בקפריסין, התנועה אינה צריכה להתגבש במובן חבתי. יש להמעיט, ככל האפשר, בס-
כאן החיים אינם נורמליים, כאן חסרים היסודות הראשוניים לחיים נורמליים,
כאן חסרה עבודה. קפריסין אינו מבחן לאדם, האב מסוגל הוא לחיות בקיבוץ או לא. הלירה אינה מבחן. באם לחבר זה או אחר קשה להכריע בעת שהוא מקבל את הכסף מדו באמריקה, האם למסור לקופת הקיבוץ או לא, עלינו להקל עליו את הדבר.
;־ ־ בקיבוץ ערכים חברתיים ותרבותיים, שיקשרו את החבר, שילכדו את החברה, פעולה משותפת, מלכדת. גם שירה, גם עבודה וגם קריאה משותפת, קיבוץ שאיננו שר . ־יץ הזדמנות בווינה ללכוד החברה.
עלינו לשכוח את החשבונות הפרטיים אשר נמשכים עוד מווגשייד, גנוא וריבול.
בהתחיל יום בדף חדש ביחסים בין חבר לרעהו ובלבד שהם יהיו יותר טובים ושפים. בין החבר, שעוזב קיבוץ - בוגד, החבר הזה טרם חונך לחיי קיבוץ, הוא חלש מדי.
רבונו נשבר באמצע. יתכן והקיבוץ לא הצליח לחנכו. חברים. לא כל האנשים יכולים לחיות בקיבוץ, כל זמן שנמצא במשטר הקאפיטאליסטי, הקיבוץ יישאר מקום עבור אלה, לקראתו. אנו עושים כמיטב יכולתנו למען ירבו האנשים ההולכים לקיבוץ,
ידוע לנו, שרבים לא ילכו לקיבוץ. האם עלינו להשקיף עליהם כעל בוגדים,
פתק על הגב ולבזות אותו ברבים? האם לא יותר טוב ליצור יחסים ולשמור על
בכדי שהאדם יחזור בעת שיראה ויוכח שעשה משגה? לא כל הבירורים פוריים,
יש בירור חברתי בונה ויש בירור אשר הורס, יש לברר הופעות בחיים, לנתח את איפעם
העת מתאימה לזה.
הבעיה של קיבוצים קטנים וגדולים. ממועצה יש לצאת בסיכום ברור: קיבוץ קטן אינו
יכול להתמודד עם הקושיים הנערמים על הדרך בחיי הקיבוצים, לקיבוץ גדול הרבה יותר הכמות יש לה גם כח. קיבוץ קטן משמש שדה נוח לחיכוכים אישיים והמתיחות החב-רתית יותר גבוה. יש גם יותר עהין לפרט, כשהכלל יותר גדול. המטרה שלנו, בזמן
15
הקרוב לאחד את הקיבוצים הקטנים.
התכנית להבא: א) עלינו להגביר את הלימוד לעברית,ב) לנצל את האפשרות לתעסוקה. נ-
כיר האמת: עוד לא עשינו הכל מה שאפשר לעשות. טרם מצינו את כל היכולת הנני-
נם בתנאים של מחנה, יש לחזק אה ההכרה הקיבוצית, הרעיונית והפוליטית,
בעדה שנוכל, נעשה את זה יחד ברצון ובהבנה.
של קיבוץ והמפלגה. עלינו לבטל את המנהג הנפסד של, מן, שעוזב את הקיבוץ
למפלגה. אין המפלגה. יכולה לקבל חבר מבלי אישור של הה"הר, יש לתאם את פעו-
שני המוסדות במקרים כאלה, המפלגה אינה כתבת אוטומאטית לעוזבי קיבוץ, חבל
הקדרשנו תשומת לב ראויה עד כה לשאלה זו, נצטרך להפגש יחד ולעבי תקנון של ק-קבלת חברים למפלגה.
ב. רצוננו לנצל את ימי החורף וללמוד את תורת הקיבוץ, הקיבוץ הארצי, שאלות וההסתדרות, בעיות כלליות ומדע באופן יסודי. הדילטאנטיות אוכלת אותנו. בש
תנועתנו כל שטחיות היא מסכנת. נהפוך את קפריסין לבית ספר לחייי קיבוץ. בה-את הכמות לאיכות. יש תנאים מפריעים ויש תנאים גם מסעיים. ננצל אותם. אל בקלות על אנשים. בל חבר בקיבוץ יכול להיות מועיל ויכול להיות מזיק. תלווי נסביבה, באווירה הכללית, ניצור הנאלם מתאימים לחיי קיבוץ בגדר האפ-. נחנך את האנשים לקראת הארץ ולקראת הקיבוץ.
(להגשמה): בכל מועצה מוצא הד ענין ההשלמות בקיבוצים, בכל זאת, לא נעשה דבר ן זהלא הה הר צריכה להעביר השלכה, אלא הקיבוץ בעצמו, שזקוק לה, העזיבות וצים, באם המציאות היא אבנורמאלית, ישנן עזיבות. קורה, שגם אנשים טובים אי-בולים להסתגל לחיי קיבוץ ועזבים, צריך להתיחס לאלה בזהירות. אני מתנגד לאי-אנשים כאלה למפלגה, אין לנר רשות לא לתת דריסת-רגל למפלגה לאלה, שעזבו קיבוצים. זה לא יעצור בעד העזיבות. המצב הכלכלי הוא לא נורמאלי בקיבו
הר צריכה לעשות הכל, בכדי להרים את רםף. החיים בקיבוצים, הקב"הא צריך להש-;אנשיו יבואו בריאים לארץ, ישנם הרבה חולים בקיבוצים ואין אפשרות לפתר את ־ הזאת, צריך לדון בשאלת הוותיקים לא בקשר עם המפלגה. לוותיקים צריך להתי-בכל כבד הדין. במקום להיות לסמל נעשו ההפך מ זה, מתפקיד המשלחת להודיע לקי-ב בארץ שינתקו את הקשרים עם אלה הוותיקים, אשר אינם חיים בקיבוצים, /כפר הנוער): לו חיו החברים הפעלילם בקיבוצים, היו יכולים להשפיע עליהם זה להקטין את מספר העזיבות, ישנה בעיה של אנשים בגיל צעיר, שהיו יכולים לח-בקיבוצים ונמצאים במסגרת הוותיקים. צריך לסדר את הענין הזה,
לפני שנוסדה המפלגה היו הרבה בירורים בקיבוצים. חששו לסכנה של החלשת ה-לקיבוצים מבין חברי התנועה, באם בכל יסדו את המפלגה הדגישו, שהיא צריכה להיות אחרת מאשר המפלגות הקימות. מבלי להתחשב במצב הקיים בקיבוצים, אנו צריכים ־ למפלגה בכל אפשרויותינו וכחותינו, שתקבל, באמת, את הדמות של מפלגה מארכ-
סיסטית.

(שליחה): לא בקרתי בקיבוצים. אלא רק, ספי דברי החברים אני לומדת, שהבעיה ה -- פה, היא בעית העזיבות. חבר אחד בא למסקנה, שקיבוצניק הוא שלימסזל, לדעתי ם בקיבוץ יותר קשים מחיי הפרט, מפני שחייו של אדם בקיבוץ כבולים בדעת הכלל.
לא בוטה לשיתוף, יש בו הרצון לסדר את חייו באופן פרטי, לא כל אחד מו-לוותר מרצונו הפרטי למען טובת הכלל. בקיבוצים בארץ ישנם כבר אי־אלו תופעות סטיות מחיי השיתוף, שאינם משלימים אתן, אבל החיים גורמן, פה בקפריסין לא להיות מקום לשום סטיה וצריך להתיחס לחיי השיתוף בכל חומר הדין, כל מסיה את ההבדל בין החברים. זה מסוכן, החיים פה אבורמאליים ולא נותנים את הד-האמיתית שיש לאדם בקיבוץ. קפריסין הינו בית-ספר לחיי קיבוץ, כי שיתוף אפילו מלא, בלי עבודה, לא יכול להיות גורם לחיים רציניים. חבר אשר עוזב הקיבוץ ואינו יכול להתגבר על הקושיים, לא יכול גם לחיות בקיבוץ בארץ. צרך להדביק לו שלם. לא כל אדם מסרגל לחיי קיבוץ, ישנם אנסים, שרצויה ל;ם -י-, אבל הה"תר אינה צריכה לאפשר להם להסתדר, לא צריכים גם לסגור את דלת נה בפניהם, כי זה ענין פוליטי ולא חברתי. הבעיות האחרות, שלמדתי לדעת פה הן: התעסוקה, שאלת הכספים והחולים, יש לתנועה פה אפשרות להקים סדנאות ולתת לא־ עבודה. באם יעבדו יהיו רעננים ויגשו לשאלות לגמרי אחרת, בלי חיטוט.
- 16
יכולים להקים מכבסה, נגריה ועוד. צריך גם להפעיל את החברים בשטח הציבורי, במה-בות ובכפר־הנוער, השלמת הקיבוצים היא אחת הדוויזות. עשרים איש - עשרים צרות . איש הצרות מתחלקות, הבעיות נמקים בגבול הרחב, גם העבודה ההשתלמותית
יותר עשירה, בעית החורף. בעית החורף קשה גם בארץ, אבל פה בהרבה יותר, בעותה עו-מעבירים הקיבוצים בארץ פעולה השתלמותית רחבה, פה יש את זה לעשות ביותר מרץ, צריך להקים סמינריונים להשתלמות, גם לא צריך לזלזל בסמינריון רוטנברג, כי מו-כיף הרבה.
מוזרה מאד אי-הפעילות של החברות פה, הן צריכות להבין שמקומן לא רק בחיי ה-משפחה אלא גם בעבודה בכל המובנים והשטחים.
יהושע לייבנר: מועצה זו מחזירה את קצת האמון שנחוץ לאדם בעבודה - האמון באדם המפעל הציוני שלנו, הרגשתי, שהושמד הצעיר בקפריסין אינו שונה מכל התנועה אחרות, אני רק מצתער, שאני מכיר את התנועה פה כה מעט. זהו מדהים, שאצלנו יש רק 10% של עזיבות בזמן, שתנועות אחרות מתפוררות, בתנאים אלה ,שחיים המחיות שאין פה לא הכרח כלכלי ולא תפקידים שיאחזו את האנשים, יסודות התנועה והאמת שלנו זה מחזיק ויחזיק להבא את האנשים, אל לנו לוותר אף על דבר מאומה האמת שלנו, תנועות אחרות מתפוררות, כי מנסות לעקוף את האטת הקיבוצית, אפילו בשטח הפוליטי עלינו להגיד את האמת באם אפילו היא - אכזרית. בנוגע לעמדתנו הפוליטית, גם אנו לא היינו רוצים לראות את הארץ בסבך הדו-לאומי, אבל זוהי המציאות ועלינו לא להתעלם ממנה, אנחנו תנועה בעלת אופן מחשבתי דיאלקטי, אל לבו לראות את העוזבים
הבוגרים. ברצוני, שהעוזבין יראו את עצמם כאלה, אנו צריכים לדעת להחמיר ולהקל לקחת כל מקרה לחוד.
שאלת ההרכב המיני, השאלה הקשה של ההרכב המיני קיימת בכל מקום וזה מדאיג מאד, הצלת החברה, מבחינה דיאלקטית, היא שאלת החבר, בתנועה ובקיבוצים יש 30% או פחות של החברות, אוי ואבוי לחברים, מדוע הקיבוץ אינו מושך חברות עכשו באותה המדה כמו מקדם? עובדה היא שהקיבוץ אינו משמש כבר מקום לקליטת חברות. באם אנו נאבקים בק- חברתיים כאלה, עלינו שוב את האמת האידיאולוגית שלנו ולהגביר את החינוך. צריך למעט בבירורים חברתיים, כי זה לא יוסיף הרבה לשיפור המצב בקיבוצים אלא להפך, באם האנשים יהיו עסוקים יחדלו לחטט, בעבודה, לא דוקא צריך לשים את הדגש על השכר. הרבה אנשים פרטיים המציאו להם עבודות שונות, אני חושב, שגם תנועתנו תוכל ליצור שטחי עבודה שונים. על התנועה להיענות גם לעבודות שאנו (ג'וינט) ממ-ביאים ולא צריך לקחת בחשבון שום משכרת, לנו אין האפשרות לשלם בעד העבודה, כי את כל התקציב שלנו היה הולך לשכר עבודה, אנו גם מצדנו משתדלים לסדר סדנאות שו-ומפעלים תעשיתיים אפילו, אבל מפעלים כאלה תלויים בהשקעית,ואי-אפשר להוציאם לפועל כשבועות אלה של הכרעות גורליות לעמנו, המפעלים האלה יקומו באם, לצערנו
ולדעתנו, לא יתנו לנו עליה. אי-אפשר להקים מפעלים גדולים, בכדי לבטלם אחרי זמן בין יתר המפעלים ישנה אפשרות להקים בית־מלאכה לנעליים, הממשלה רוצה לתת כל הציוד הדרוש באם יהיה גוף, שמוכן לבצע את זה.
בכובע למפלגה. ברצוננו שהמפלגה שלבו תהיה דרך חיים ולא רק דרך פוליטית. אין ; :נר להבדיל בין קיבוץ ומפלגה, אף על פי שזה לא הינו הך. כל אחד לעצמו צריך לתבוע עצמו את המקסימום. יש לי הרגש שנצא מהפרשה האיומה הזאת, ששמה קפריסין, בראש מורם ובנצחון. צריך פה אומץ לב ממדרגה גבוה, בכדי להתגבר על כל המכשולים
בחיינו אלה, יש לנו בעיות חברתיות כמו עצים ביער. מי שיש לו לב ומח רואה שקפרי-
זוהי פרשה בתולדות הציונות, שלא היתה ולא תחזור. דוקא מתנועתנו יכולים יותר מזוקקים ולא צריך פה לוותר אפילו על טהרת הנפש של איש השומר הצעיר.
צריך להתעלות על אף הקשיים. אני מקווה שמה, אשר הוביל את תנועתנו בגולה - החיו-
שלה - תפעל גם בקפריסין.
(מפלגה): אני בתור חבר התנועה מרגיש את עצמי נעלב מדברי נחום(להגשמה), המפ-
שלנו לא דומה למפלגה אחרת. מפלגתנו הצעירה היא מארכסיסטית-סוציאליסטית,הא-
־...־. של הקידמה בעמנו. מפלגתנו לא צריכה לקבל את העוזבים של הקיבוצים, את

17
שלה היא צריכה לקבל רק באיקור הה"הר. זאת לא אומרת, שהחבר צריך להיות תמיד במפ-הכה. צריך להשתדל גם מן המפלגה להוציא צעירים לקיבוצים, המפלגה פה עומדת בכיסן ההתפתחות. המפלגה והקיבוץ תנועה אחידה. אני פונה על כן אל כל חברי הקיבוצים לחזור על דברים כגון אלה של נחום. אל תתיחסו בקלות לגבי המפלגה, אלא בר רצה.
(שליח): לדעתי, נכונים דברי אלה, שרואים את קפריסין בתור בית ספר רע חיי קיבוץ, באם נבין את הדבר כך, נצטרך לאחוז באמצעים רציניים, בכדי לקדם את הרעה. מה שקרה בתנועות אחרות יכול לקרות גם אצלנו. האמצעי העיקרי הוא: להג- את האחריות של התנועה וחלקיה לגבי החברים, צריך להתרכז גם כלפי פנים, אני כיר את היחסים הלא בריאים בין כפר־הנוער ויתר חלקי התנועה, כפר-הנוער של 200 בוער זהו נכס יקר לתנועה, צריך להקדיש יותר תשומת-לב אליהם, צריך לחזק את הקשר בין הקן והתנועה, ככה שהנוער יראה את עצמו כחלק אינטגראלי מהתנועה. קיבוץ לחוד לא יחזיק מעמד בתנאים אלה, רק בקשר הדדי עם יתר הקיבוצים.
דברי סיום. -נתן.
לאחר ההתבטויות של כמה מחברינו/ יש לי להעיר מספר הערות, בהתחשבי עם החומר
האנושי בתקופה זאת, כתשובה לאלה, שדורשים יד חזקה בלפי החבר בקיבוץ. תנועת השי־ הצעיר התפתחה הודות לשיטה החינוכית שלה. אין שום תחליף במקום חינוך, בשומר הצעיר, לפי דעתי, גם החומר האנושי הזה זקוק לעבודה מחנכת. החברים עוזבים את הקי-משום שאינה הפעולה הזאת יעילה ומחובתנו ליצור אותה, אי-אפשר לחיות בקיבוץ מתוך לחץ איגוני בלבד, החבר זקוק לפינה חמה, ליחס לבבי ולהבנה, בלי זה לא יוכל החבר לשבת בקיבוץ. בתקופת שהותי כאן נוכחתי לדעת, שלעתים קרובות לא מתיחסים טוב חבר. שפעתי פעם דעה ממזכיר קיבוץ, שחבר פלוני לא יהיה בקיבוץ, שאלתיו: למה?
קיבלתי תשובה מענינת: לחבר זה ישנם קרובים בארץ. החשדות האלו הן הורסות את אמונ-של החבר בחברה הקיבוצית. לכן, אני חוזר: אין שום תחליף לאווירה מחנכת ולהבנה החברית.
למפלגה. התבטאו לא נכון על מפלגת השומר הצעיר. אני מדגיש, שאי-אפשר להשוות מפלגתנו לכל מפלגה אחרת. לו זה היה ככה לא היינו מקיימים אותה משום שעל כפ
שנד מוטלים תפקידים אחרים, שהופכים אותה לאוואנגארדית במהותה ובמלחמתה, לכן,
: אחרת ממפלגות אחרות.
סיימנו את הוויכוח הפוליטי וגם החברתי, דברינו בבחנים במעשינו, לא יהיה ערך למועצה הנהדרת הזאת באם כל הדברים היפים ששמענו כאן, לא יוכלו לההפך למעשים דמוקרטיים בחיי יומיום.
18
החלטות המועצה. לקיבוץ הארצי ולתנועתנו בארץ:
רצניים בחיי הישוב, בשעות של הכרעה. גורלית במדיניותה של הארץ, קבלו את ברכתנו ברכות אחים לרעיון ולמעשה, עמדו על המשמר. אתכם אנו במאמציכם לקיום ד. והבטחון בארץ, חזקו ואמצו!" לקיבוץ בית-אלפא:
-ותיק הקיבוצית של השומר הצעיר, עריסת התנועה השומרית כארץ, למחצית יובל לק-יומה - תחזקנה ידיכם, בבנין הבית הקיבוצי, "יבורך עמלכם." לתנועה ב"יציאת אירופה תש"ז":
ממחנות הגירוש בקפריסין שלוחה אליכם ברכתנו. אותה היה הזדונה, שהושיבה אותנו כאן, החזירי. אתב מחופי הארץ לאדמה ספוגה דם יהודי. כמוכם כמונו קרבנותיה. הבה תקוה שימובר השלטון האיססריאליסטי בארץ וכולנו נצטרף לשורות הבונים בקיבוץ ה-.־.,. במאבקכם עלי ים נהפכתם לסמל של גבורה יהודית, תהיה עמדגוסם גם בעתיד חזקה התנועה."
לתנועה בסחנח הקיץ ובמחנה 70.
המועצה שולחת את ברכותיה לכל השומרים במחנות הקיץ ובמחנה 70. אתם המובדלים בחותי תייל, דעו, כי דנינו פה בעניננו המשותפים לכולנו, עליכם להמשיך את
המוסדות ולהיות הראשונים בעצוב דמות חלוצי."
ב. החלטה מדינית.

המועצה בשמעה סקירה מפוורטת בשאלת הציונות, סזדה עם העמרה בה בקיו מוסדותי-נו העליוניים בארץ,
ב. החלטות מענייני הברה ותרבות.
* , המועצה מביעה את משאלת לחנועה, על הצורך להעביר השלמות בין גופים קטנים, ..־ לפי דעת ההנהגה הראשית מתקשים בקיפות העצמאי,
» קבלת חבר עוזב קיבוץ למפלגה, טעונה אישור ההנהגה הראשית.
; כל חברי התנועה מוכרחים להשתייך למסגרת אירבונית תנועתי.
* המועצה משילה על ההנהגה הראשית לנצל את כל האפשרויות בכדי להגביר את הפעולה התרבותית בקרב חגרי התנועה,
המועצה מציינת בצער את ההפקדות וחוסר המשמעת שחרור לחיי המחנות בדיקיליה. ככה הארגון אנו כאן מתקיימים, בכה האירגון הפכנו חיי מחנה לחיי הכשרה והכנה בארץ ישראל. המועצה פונה לתנועה החלוציות, למעפילים:
נמנעו מאסון העלול להתרחש, קבלו את מדות המוסדות, הענו להחלטות ולהוראות.
המוסדות שנבחרו במועצה .
הראשית: באי בח הקיבוצים: שמעון ( בדרך ), דב ( י. קפלן ), אברהם ( המע-פיל), מאיר (כתיב הגאולה), בחום (להגשמה), משה (לוחמי המחתרת), עזריאל (ט.
, תיאודור (לחירות), חדוה(י. קפלן), טוליה (מסדה), אסתר (חירות), רוה
אנילביץ), משה ( החותרים), זיסקה ( גיטו וילנה), ראובן ( ש. ברסלב), חדוה .ייערשטיין ) .
מדרכי הקבוצות: שלמה, מרים, אריה, שמואל, שרת, מוברק, שמאי, שולמית, מריס, דוד עדקה, פגל, יצחק, זיני,
צ'רלי, ירקי, דוד ,כהן, ש מר ל, קלמן, שרגא, פרץ, מנדל, נחום, שכטער, מישקה, זבו-חייט, אברהם (66), נאתק, זאב, יחיאל, עייוול, מאיר, אימקה, שיקה, ש. שמעון, אברהם, מנחם, לולק, האלינקה, מיכאל, שלמה.
ההנהגה הראשית: פייוול, מאיר, אימקה, שיקה, שמעון, אברהם, מנחם, לולק, האליומה
מיכאל, שלמה.הקבוץ והמפלגה המהפכנית הייתה זאת שיחה מועילה! הלאה ללא לאות! מן הנעשה בקבוצים בית-התינוקות הקבוצי הרא-שון בקפריסין בצאת ״למרחב" שבילי תרבות לוחמת...
בימים אלה...
תצפית-נובמבר
ארץ המהפכה הסוציאליסטית
במספרים
הבחירות לאספה המכוננת של
ישראל
קמה הברית העולמית של הפו-עלים היהודים! מכתב גלוי למערכת ״אילוס-טרירטר וואכגבלאט״
השמש עולה במזרח הרחוק ״שומרי הסעיפים״ -שיר
באהלי התנועה..
המהפכה והתרבות נפתח חדר העייון של ה-תנועה!
בעקבות הפלמ״ח...
תוכן הדרגות
בתנועה העולמית
יהדות פולין ותנועתנו ב-
תזכה
תשבץ



בגרוש

חשון-תש"ט נובמבר-1948
יוצא לאור ע"י ההנהגה הראשית
של השומר-הצעיר בגירוש קפריסין
מ.ב.
לציונות חלוצית- לסוציאליזם לוחם -לאחוות עמים.
נובמבר
תצפית
באם היו מסדרים את הלוח מבחינה ציונית- סוציאליסטית,- יתכן והיו ממליצים על נובמבר: "החודש הזה יהיה לכם ראש-חדשים". -תשאלו: מדוע? -בגלל שלושת התאריכים -בנובמבר 1917 ניתנה לעם היהודי הצהדת-בלפור. ־אמת, היום עבר כבר עלי ההכלה, וגם בשעת תוקפה השתדלה אנגליה להצר את משמעותה; אך מבחינה היס-
/ טורית, אין הצדקה לזלזל בה. הלא היתה זאת היאחזות ראשונה של חלום דורות
! במציאות המדינית; היא-היא שאיפשרה יצירת עובדות ושימשה במשך תקופה
30 שנה ברקע חוקי-פוליטי למאבקו של היישוב-חלוץ העם-על עוד דונם ועל עוד עד-לה ; והעניקה לניבחריו הכרה בינלאומית, במלחמה על העצמאות, שהולידה את החלטת הא-מות המאוחדות מ-29 בנובמבר אשתקד.-אך עלינו לזכור ולשנן לעצמנו היטב-היטב, שמ-2 בנובמבר 1917 עד ל-29 בנובמבר 1947 הגענו ע"י ה-
7 לנובמבר 1917 ;ועל אפה וחמתה של אנגליה הבוגדת והעויינת, מי יודע מתי ואיך היינו מגיעים להשיג דומה להנ"ל, בלי המהפכה הסוציאליסטית הגדו־ לה בחלקו ה-6 של כדור הארץ; מהפכה שהפכה ארץ מפגרת, פיאודלית למחצה,-
למדינה תעשייתית ראשונה באירופה, ,למעצמה אדירה שהתאם למיטב מסורתה
דוגמתה מבפנים -,חיסול ניצול ע"י אדם והגשמת שוויון זכויות מלא של 185 ה-עמים,עממים ושבטים,הרמת דרגת תרבותם הלאומית והשכנת שלום ואחווה ביניהם-תומכת בכל עם קט? המתנער לפרוק מעצמו את עול הניצול והדיכוי הזר: מעצמה אשר מכריע חלקה בהדברת המפלצת הפשיסטית למעצמה שהצילה את רוב פליטת-יהדות אירו-פה והכירה בזכותו של העם היהודי לעצמאות; מעצמה שמנעה בעמדתה הכנה והעקבית כל נסיון לפתור את שאלת ארץ ישראל ע"י "מידור פנימי" בין הכוחות האימפריאליס-טיים, והיתה ע"י זה למחולליה(ואחר כך למגיניה) העיקרי של החלטת ה-
29 בנובמבר 1947, בה הכירו 33 מאומות העולם בזכות ישראל במדינה משלו.
29 בתולדות עמנו נכנס ה-29 ב נובמבר 1947 כתאריך מכריע,המקדם את הגשמת שאיפותיו לשיבת־ציון.
ברטט לב חכינו להכרעה שתיפול במוסד העליון של אומות העולם, וההכרעה
נפלה. ידענו להעריך את חשיבותו של פסק־הדין הבינלאומי, אך לא היינו כחולמים. ידענו כי זה רק נצחון אחד בדרכנו הארוכה. השגנו אותו לא ב-"מדיניות נבונה", אלא במאמצים וקרבנות של דורות חלוצים. היצירה החלויצת היא שקבעה את גורלנו ואת גבולותנו.
ידענו וידענו כי זה עוד לא הנצחון הסופי, שלפנינו עוד הרבה עמל, זעה ודם. והשנה שחלפה הוכיחה את זאת. לולא עמידתנו הנועזת והעקשנית, גורלנו וגורל 29 בנובמבר 1947 היה מר מאוד. עמדנו במבחן קשה.
חלפה שנה. שנת היווסדה של מדינת ישראל ומלחמתה לקיומה. -אך גם היום טרם הגענו לנצחון הסופי. אויבינו הגלויים והנסתרים עושים את מאמציהם האחרונים לפגוע בריבונותינו המדינית. אך מלאכתם לא קלה כי לימינינו עומדים ידידים נאמנים: ברית-המועצות וארצות הדימוקראטיות העממיות -שאת ידידותם הכנה הי-כרנו בצר לנו-וכל האנשים המתקדמים ושוחרי השלום בעולם כולו,-שנצחונותיו המזהירות של צבא ההגנה לישראל עוד חיזקו את אמונתם בנו וכוחותינו.
השנה שחלפה זרעה בנו בטחון עמוק כי יכול נוכל גם למה שעומד בפנינו במנה הבאה ולא נרשה שהחלטת ה-29 בנובמבר 1947 תתרוקן מתכנה.
ארץ המהפכה: הסוציאליסטית -במספרים
תופסת 1/6 משטח כדור ה-גדול פי־2 מארצות הברית, הבלתי מחולקת. המרחק בין
טיק הוא כפליים מהמרחק יורק.
דות ו-31 שנות מהפכה. מליון והם 185 עמים
ושבטים שווי־זכויות אשר
זה. -והרי מקצת השינויים
התפתחותה הייצור: לפניי מהפכת אוקטובר פיגרה רוסיה (הצארית) ב-100 - 150
שנה לעומת מרכז אירופה ומערבה. -כיום תעשיית ס.ס.ס.ר היא במקום השני בעולם. -והנה כמה מספרים מאלפים:
ייצור הפלדה -עלה מ-4 מליון טון ב-1913 ל-21 מליון טון ב-1940. ב1913-,לא היה קיים ייצור אלומיניום ברוסיה, ב-1940 היא היצרן השני באירופה, בייצור סופרפוספאטים ברית-המועצית היא במקום ראשון באירופה,-ובייצור הגומי הסינטטי ראשונה בעולם.-
במקום מחרשות העץ והמורינ ים(לדיש) ב-1913,-עובדה אדמת ס.ס.ס.ר ב־1938 ב -500.000 טראקטורים והקציר והדיש נעשה ב-150.000- קומביינים(=94% החרישה והדיש מוכנו).
אם נניח את שנת 1929 ס"5,100קבל שהייצור התעשייתי סל ברית-הועצות גדל:
1938 1935 1930 1929 1925 1921 1913
9 .477 295.5 130.7 100 39.9 11.4 52.5
עליה תרבותית: ב-1917 70% התושבים לא ידעו קרוא וכתוב
ב-1947 לא היה בין התושבים בגיל7-30 אף אנאלפאבט אחד.
ב1914- היו ברוסיה הצארית 1953 בתי-ספר תיכוניים עם 42.803 ו-635.581 תלם. ב1939- בברית-המועצות 15.910 " עם 377.377 מורים ו־11 מליון תלמידים
ספרים סדפסים ב-111 לשונות. קיימות 90,000 ספריות המכילות 170 מליון ספרים.
אבדות מבצר הקידמה במלחמה האנטי-פאשיסטית וברית-המועצות הצילה את האנושות
מתקופת ברבריות חדשה והגינה בגופה על מיטב המסורת התר-
בותית והמוסדית של הגזע האנושי. -גדולות היו אבדותיה בנפש. האויב האכזרי השמיד 1710 ערים, 70.000 כפרים, 25 מליון אנשים נשארו בלי קורת גג. הושמדו 40% מכל שטחי המזרע; 45% מן הסוסים; 35% הפרות;28% הצאן.- 137.000 טרקטורים ו-49.000 מכונות קציר נפלו בידי הנאצים.- "מצילי תרבות המערב" הרסו 334 בתי-ספר גבוהים ו-650 מכונים מחקריים ושרפו 8 מליון ספרים.-
"ברית-המועצות סבלה יותר מכל שאר מדינות. עליה לרפא את פצעיה הקשים. היא צריכה לשלום,שלום לעצמה ,ושלום לעולם כולו. וזוהי הראייה החותכת כי אכן עו-מדת ברית-המועצות בראש שומרי השלום בעולם. המלחמה היא בניגוד לאינטרסים ה-אלמנטריים של ס.ס.סר במלחמה רוצים אלה, השואפים להשמיד את מדינת הפועלים והאיכרים. אם לא תפרוץ מלחמה חדשה, יתקדם קימומה של רוסיה בצעדי-ענקים. קשיות-העודף,הפגלנות ורצון החיים של העם הסוביטי, אוצרות-הטבע העצומים והתפתחות תעשייתה, מבטיחים רפואה מהירה ושלימה למדינת הסובייטים.
/לפי ע ת י ם./
ההיקף :ברית-המועצות ארץ,השטח הזה ופי־800 מארץ ישראל לנינגראד וולאדיבוסה בין לונדון ו-ניו-הזמן :אלפי שנות עב-
התושבים: מספרם 180 עממים,גויים חיים בשלום זה על יד
שחלו בחלוקת האוכלוסיה לפי המקצועות:
פועלים תעסיתיים וסק ידיה
אברים בקולחוזים ובעלי-מלאחה בקואופר.
אכרים בודדים
אלמנטים קאפיטאליסטים
סטודנטים,צבא ,אחרים
1937 35% 55% 6 % - 4% 1928 17% 3% 73% 6 % 2%
הבחירות לאספה המכוננת על ישראל
בפעם הראשונה אחרי אלפים שנה יבחור העם היהודי באספה מכו־
ננת אשר תצטרך לקבוע את החוקה ולהשתיתה על יסודות דימוקרתיים א-מיתיים.
העם היהודי סבל הרבה במשך נדודיו בין העמים מהפליות ואי-שוויון ,בכל הארצות היוו היהודים תמיד את "המי־ עוט הקלאסי",ולכן היו מנוצלים תמיד על ידי הכוחות הריאקציוניים, שרצו ל-הסתיר בפני ההמונים את אויבם האמי-תי"-באמתלה של מלחמה נגד הקומוניזם ונגד היהודים רצתה גרמניה ההיטלריס-טית לכבוש את כל העולם.
ושוב הננו עדים למאמציהן על מאצמות המערב,עם מיניסטר החוץ האמריקאי מר-שאל בראש,להחזיר את הפוטנציאל המל-חמתי של גרמניה לכנו. אין ספק בעיני איש ישר בנוגע למטרתם העיקרית של ה-מאמצים האלה.
אנחנו העם היהודי סבלנו יותר מא-חרים מן הפשיזם ואיננו יכולים להיות אדישים לשאלה זאת.
איננו יכולים להיות שאננים למראה תחיית הברית בין הפשיזם ובין הריאק-ציה עולמית עם צ'רצ'יל ובכו' בראש. המארגנת מצעד חדש נגר הקידמה, נגד ה-מבצר האדיר של שלום - נגר ברית-המו-עצות. אנו יודעים שמלחמת עולם חדשה -זאת השמדתנו.
בבחירות למועצה ומכוננת של מדינת ישראל יקבע גורלה ואפייה של המדינה. כל יהודי ישר יצטרך בבחירתו לבטא את הרצון: שמדינת ישראל תהיה מתקדמת.-העם היהודי אשר כל כך סבל מהריאקציה, לא יוכל בשום פנים ואופן להרשות שהיא תשלוט אצלנו. שלטון הכוחות הריאקציו-ניים במדינת ישראל משמע: א.חיזוק יתר של הבירוקראטיה. ב. הענקת זכויות יתר למיעוט נגד אינטרסים של הרוב. ג. הרי-סת הסתדרות העובדים והתנועה החלוצית, שהוקטו כזיעתם ודמם של אלפי חלוצים.
כדי למנוע זאת,צריכים בבחירות לה-יות מאוחדים כל הכוחות הדימוקראטיים במדינה. ברגע רציני זה, צריכים הכוחות הדימוקראטיים לחדול מלשחק בסנטיסנ-טים. די להזכיר את השגיאות והחטאים ה-פוליטיים הישנים. הסכנה הרובצת לפתח קייומנו החלוצי היא רצינית מדי בכדי שנעסוק עכשו במשחקים כה מזיקים.
ברגע נוכחי הכרחי הוא שיתוף פעולה של כל הכוחות המסוגלים להתייצב כ-חומה בצורה נגד הריאקציה ;הכרח הוא לחזק את החזית הפועלית והחלוצית שתוכל לגייס את העם למלחמה נגד ה-ריאקציה, נגד סכנת שלטון זר של כל מעצמה אימפריאליסטית.
אסור שממשלת ישראל תיהפך לממשלת בובות בשירות הסיטי (המרכז המסחרי) האמריקאי,-לדוגמת עבדאללה שליט עבר הירדן,המשמש בתפקיד זה בשרות אנגליה מדינת ישראל צריכת להיות מדינה רי-בונית בהחלט המבוססת על שיתוף פעו-לה עם כל העמים ובעיקר עם השכנים הערבים.
מדינת ישראל צריכה לשמש דוגמה לדימוקראטיה וקידמה ברחבי המזרח הקרוב.
לוחמי המחתרת פרץ
ברכת חברים נאמנה שלוחה ל- ברית העולמית של הפועלים היהודים! המאורע אשר חכינו לו אחרי איחוד השמאל הפועלי בארץ ישראל, קם והיה: המפלגות: השומר הצעיר, אחדות הע-בודה ו-פועלי ציון שמאל התאחדו גם ברחבי הגולה; ומהווים עתה את הכוח העיקרי והמכוון בתנועה התיונית באירופה.
יחד עם זה הננו מקדמים בברכה גם
הידוק שיתוף-הפעולה בין המפלגות
כאן בגירוש, ואת הופעת בטאונן ה-משותף.
הסתדרות השומר הצעיר בגירוש קפריסין
-א/3-
מכתב גלוי למערכת "אילוסטרירטער וואכנבלאט"
ח.נ.
הנני קורא באופן קבוע את שבועונכם ומעריך אותו מאד בגלל התפקיד החשוב שהוא ממלא בחנוך המוני העולם החדשים שאינם שולטים עדיין בעב-רית ובהקלת קליטתם בארץ; אך הופתעתי מאד בקוראי את המאמר: "הלפנים ב-שערי בית-המקדש" (אילוסט. וואכ. מס. 16 5/11/48).
מובן לי שבציבור דמוקרטי יכולים להיות חלוקי דעות על אי-אלה ענ-ינים, אך אינני מבין שבשבועון עממי, מתקדם, יכולים להופיע מאמרים בסג־ נון המאמר הנ"ל. כותב המאמר מכוון את חיציו נגד "היהודים המפלגתיים, ה-קטנוניים וצרי המוחין" , נגד ה"חפנים", כדי לה וכיח את צדקת דעתו.
אינני מתכוון להתחיל כאן בוויכוח בשאלת הפלמ"ח, אך יש להצטער שב-וויכוח פוליטי משמיצים ומעליבים את היריבים בדעה. ידוע לכל בר-בי-רב שדווקא ה"אנשים הקטנונייים" האלה הקדישו את חייהם לבנין החלוצי של הא-רץ ולהגנתה. הם אשר חנכו וטפחו את צבא-החלוצים "הקטנוני", שהקים את ד-שת יישוב מדן וסגרה ועד נגבה וסדום; את המחנה החלוצי, אשר ממנו צמחו חנה סנש וחביבה רייק - מורדי הגטאות בווארשה ,וביאליססוק והפרטיזנים ב-יערות פולין ורוסיה הלבנה. חניכי המחנה הזה, לרוב, הובילו את ספינות ה-הפעלה הקטנות בגלים סוערים, בימים השחורים של הספר הלבן. השתתפותם רבת-המשקל בסכול מזימותיו האפלות של בווין, ובנצחונותינו הצבאיים, דורשת הערכה אחרת מזו של המאמר הנ"ל.
העם היהודי ידע תמיד להעריך את אישיותו של ד. בן-גוריון, וזכויותיו במלחמת השחרור של עמנו. אך ממתי נהוג אצלנו פולחן מנהיגים?
חונכתי משחר ילדותי בתנועת נוער חלוצית ויכול אני לקבוע שפולחן ה-מנהיגים זר לנו כמו שהוא זר לתנועת הפועלים הארצישראלית - שעדיין לא זכיתי להצטרף אליה בפועל, אם כי אני קשור בה קשר רוחני עוד משנים. ואם כותב המאמר הנ"ל מנסה להכניס כוון חדש בהשקפת עולמנו, מדוע אינו מזכיר אף במילה את שמם של ה"אדריכלים" במפעל של נצחונותינו בגליל,בנגב ובי-
רושלים? מדוע הוא משמיץ את רוב האדריכלים האלה?
בהמשך המאמר קראתי באותיות קדוש לבנה: "עם אחד, צבא אחד, מנהיגות אחת!" הססמאות האלה מזכירים לנו רשמים לאו דוקא נעימים מעברנו בגולה... ממי למד מחבר המאמר הנ"ל "בעל-האפקים" את הססממאות האלה?
ובכלל עוד דבר מותקפים במאמר ה"חלפמים": "הם נוסעים עיניהם ל"פש-רד"(בעבקלעך)". משל למה הדבר דומה - לגנב הצועק: "תפסו את הגנב!"-
למזלנו רחוקים "האנשים הקטנוניים" מקיריריזם ותאוות המטרות. אפילו בהיותם שרים הם נשארים חברים לקנבוץ. "חוטפי הכסאות" בנו והפרו את ה-ארץ בזעת אפם ובדמם. כנראה, חולם מחבר המאמר על "פשרה יותר טובה" ל-עצמו וכדי להשיג את זאת בחר בדרך מגונה זו, שלצערנו הנה כנראה גם "י-עילה".
אני תקווה שתפרסמו את מכתבי במלואו.
בברכת חברים ברל דודארקינד.
-4-
השמש עולה במזרח הרחוק...
מלחמת האזרחים בסין הנמשכת ש-
נים רבות,נכנסה עתה לשלב ה-
מכריע -עם הסתערותם האדירה
של צבאות הקומוניסטיים.
נצחונות האחרונים של הקומוניס-טים הכריעו את כף המאזנים במאבק איתנים זה,- קריאותיו הנואשות של צ'נקיישק לארצות הברית להציל את ה-המצב במתן עזרה נוספת דחופה, נית-קלו בקיר סתום.אנשי-וואלסטירט על אף התענינותם העמוקה בדבר, מפקפקים באפשרות הדולרים והגיור האפריקאי לשנות את מזל המלחמה. -עד כה קיבלה הממשלה הסינית מארצות הברית עזרה בסך 2 מיליארדים דולרים,אולם ה-כספים האלה בוזבזו ע"י קברניטי ה-סין הלאומית; ונכנסו בחלקם הגדול ל-תוך כיסיהם הפרטיים. ובמדה שהעזרה האפריקאית הגיעה בצורת ציוד ותח-מושת,-הרי בסופו של דבר נפל הציוד הזה לידי הקומוניסטים.
החוש הריאליסטי של אנשי "הביזניט מרגיש ש"השקעות" ממין זה בסין, הן לא "דנטאביליות" ביותר... ידם קצרה מלהושיע.
בסוף המאה חקודמת ובהתחלת המאה
הנוכחית,חתפתחה בסין תנועה סין החדשה"
אשר אביה־הרוחני היה סוכ-יאט-סן,
מטרתה של תנועת זו היתה לשחרר את סין
מהמשטר המלוכני;מהקפאון השורר בגלל
יסודותיו הקונפוציוניים מפאטריארכא-
ליים,העומדים בסתירת למצבה הכלכלי
והמדיני של סין;מצב הנוצר ע"י התפתחות
הקאפיטאליזם חזר והפנימי בארץ.
התנועה דגלה ביצירת משטר ריפובלי-קאני ובביצוע ריפורמות חוקתיות וכלה-ליות,לפי המושגים האירופיים.
בשנת 1912 הצליחה התנועה הזאת ,אח-רי פעולות מהפכניות,להפיל את המשטר המלוכני ולייסד את הריפובליקה הסינית. בשנה הזאת נוסדה גם מפלגת הקזאומינ-טאנג-יורשה של תנועת "סין החדשה",-שהיתת לנושאה העיקרי של התפתחות המדי-נה.הקואוסינמאנג כלל בתוכו שיכבות שו-נות של העם הסיני,-וניגודים סוציאלי- ים הופיעו בתוכו בזמן מאוחר ייתר. הגשמת תכניות המודרניזציה ניתקלה ב- קשיים רבים.הדיצינסראליזציה היתירה של הארץ,ההתחרות בין מושלי האיזורים הנר- הנים והרחוקים זה מזה,האמניעיות הפרטי-יות עלהם,המצב הירוד של המדינה בכלל, ולכסוף האינטריגות ומעשי-הבלה של הריא ק-ציה הפנימית והאימפריאליזם הזר,-הם הם שהפריעו להתקדמותה המהירה של סין;במ-קום התקיפות באה נסיגה אחורנית.
מפנה משוב כפלחסתו של העם הסיני ל-שינוי מצבו,חל עם נצחונה של מהפכת אוק-ש דבר .שיחדורם של העמים הסובייטיים מעול האימפריאליזם והקאפיטאליזם;יחסה הידי-דותית של ברית-המועצות ,-שוויתרה דא-שונה מבין המעצמות -על עמדותיה בסין מזמן הצאריזם,-השפיע במידה גדולה על מהלך הרוחות כקרב המוני העם הסינים גל של שביתות,הפגנות והתפרצויות ונטי-אימפריאליסטיות הקיף את כל הארץ. בראש המאבק עמד הקואומינטאנג עם החלק הפעיל ביותר בתוכו -הקומוניסטים,פו-עלים נועד ואינטליגנציה. ,
איזה- גדול של סין,שמרכזו היה קאנ -סון,עמד תחת שלטון הקואומינסאנג ;בתקי-נו גם איזודים אוטונומיים אחדים שהיו קשורים רק במידה זעומה בממשלה הרשמית בפקינג.
המאבק כראשיתו נשא אופי לאומי-אנטי-אימפריאליסטי ואיפשר שיתוף פעולה בין השמאל שבקואוסינטאנג והפלגים הימנים בו,המורכנים מנציגי הקאפיטליזם הסי;י הצעיר ומיסודות אזרחיים.
הענק מתעורר
תולדות העם הסיני העתיק מצטיי-נות בהרבה שינויים במשך אלפים שנה. העם הכי גדול בעולם חיפש בתקופות ובסיבות שונות אפשרות לצאת לדרך ה-מלך.
ב-150 שנים האחרונות, היה הענק ה-זה כר פעולה נרחב בשביל אלה,אשר באו לנצל עמים אחרים. הענק-הכוחות הבלתי-מוגבחים הגלומים בו,היו נתו-נים בתרדמה עמוקה במשך דורות רבים.
המכות שנפלו על ראש העם הסיני מ-ירי המעצמות האימפריאליסטיות של אי-רופה ,אמריקה ויפן ;הסבל הבלתי מתואר של מאות מליונים; הניצול האכזרי ע"י נציגי ה-"תרבות האירופאית" וע"י ה-יפנים; רעב ומחלות, אסונות טבע תכו-פות שגרסו לעשרות מליונים קרבנות,-אלה הם הבורמים שהביאו סוף-סוף ל-התעוררות לאומית וסוציאלית בקרב ה-מוני העם הסיני, המצפים זה דורות ל-עתיד יותר טוב.
-5-
המלחמה נגד יאפאן
בגידת צ'בקיישק ומלחמת אזרחים
דקפיטאליזם הסיני הצעיר היה מעונין באנטי-אימפריאליזם בכדי לחזק את עמ-דתו בכלכלה הלאומית. אך החוגים הרכו-שניים האלה נבהלו כאשר התנועה ההמו-נית קיבלה יותר ויותר צביון סוציאלי בשאיפתה לתיקונים סוציאליים מרחיקי-לכת, המכוונים נגד הקאפיטליזם המקומי. הניגודים המעמדיים בקואומינטאנג הח-ריפו מיום ליום. החוגים הנ"ל התלכדו ונכנסו לשיתוף פעולה צבאי עם האיזו-רים הגדולים שלא היו תחת השפעת הקראו־ מינטאגנ ובתמיכת המעצמות הרכושניות עברו להתקפה נגד הקומוניסטים.
בראש הפעולה עמד הגנרל צ'נקיישק, מהפלג הימני בקואומינטאנג, בהנהגתו נערכו בשנת 1927 שחיטות המוניות של קומוניסטים ופועלים. הקואומינטאנג הת-פלג. האיזור שהיה לפני כן תחת השפע-תו של הקואומינטאנג נשאר גם להלאה ב-ידי הקומוניסטים.
צ'נקיישק הצליח לאחד במובן מדיני וצבאי את כל האיזורים האוטונומיים, אירגן מחדש את הקואומינטאנג על טהרת השיכבות הבורגניות והאזרחיות,-ומפ-לגתו היתה לשלטת במדינה. צ'נקיישק עצ-מו נבחר כנשיא המדינה וראש הכוחות ה-מזויינים.
כל הנסיונות לכבוש את האיזורים ה-קומוניסטיים ולהשמיד את צבאותיהם,נג-מרו בכשלון גמור ,הקומוניסטים הצליחו לבסס שם את שלטונם המדיני, הקימו משטר כלכלי חדש, מתקדם, אשר הצליח ליצר את כל הדרוש בשביל האוכלוסיה,וגם צי-יוד ,תחמושת ומזון לצבא הגדול.
מצבה של סין השתנה מבחינה מדינית. במקום הדצנטראליזציה הרופפת, קם של-טון מדיני בורגני-צנטראליסטי השולט ב-3/4 של הארץ -ושלטון קומוניסטי ב-חלקה ה-1/4.
מלחמת האזרחים נמשכה במשך כל הזמן עם הפסקות והפוגות,-ושטח השפעתם של הכוחות היריבים השתנה לטובת צד זה או הצד השני במהלך הקרבות.
משמרו של צ'נקיישק לא הצליח לשח-רר את המדינה מתלותה במעצמות האימ-
פריאליסטיות; לקדם את התפתחותה הכל-כלית והעלאת רמת החיים של המוני העם;
יותר מזה -ממשלת קואומינטאנג לא הצ-ליחה לבצע את העבודות הציבוריות החי-יוניות ביותר שיבטיחו את האוכלוסיה בפני פגעי-הטבע.
בשנת 1937 התחילה יפאן במלחמה נ=-גד סין,האימפריאליזם היאפאני יצא ל-הגשים את חלומותיו על כיבוש אסיה כו-לה.
אחרי הנחונות הראשונים של היאפא-נים, נכנסה המלחמה למצב סטאטי.-
מלחמת העולם השניה וכניסתן של יאפאן וארצות הברית למלחמה זו, שינו את המצב המדיני הפנימי בסין. -השותפות בין ברית-המועצות,בריטאניה וארצות-הברית במל-חמה; ההכרח ללכד את כל הכוחות הלאו-מיים נגד האוייב החיצוני, גרמו להפס-קח במלחמת אזרחים בסין ונוצר בסיס ל-שיתוף פעולה כין צ'נקיישק והקומוניס
טים.
האסטראטגיה הצבאית והמדינית של צ'נ-קיישק במלחמה נגד יאפן היתה מכוונת החלשת הכוחות הקומוניסטיים ולחסכון ב כוחות הממשלתיים,-בכדי בבוא יום ה-נצחון,תהיה ידו על העליונה. -אך הכוחות הקומוניסטיים יצאו מהמלחמה ח-זקים יותר כמקודם.
הצבא הסיני האדום עומד על רמה גבו-הה במובן הרוחני והטכני. שוררת בו מש-מעת מהפכנית,והכרה אידיאולוגית ומוסרית. בתוך המלחמה קמו לו קאדרים של קניניש מוכשרים ומסורים לתפקידם. לצבא יש עו-רף כלכלי חזק, ומובטחת לו אהדת הממונים המדוכאים בסין כולה.
נוכח העובדות הנ"ל, ונוכח עלית קרנה של ברית-המועצות בזירה הבינלאומית אחר מלחמת עולם השניה,-לא העיז צ'נקיישק בבוא השלום להתחיל שוב במלחמה נגד ה־ קומוניסטים. בנסיבות של אז נוצר הרקע למו"ם בין הממשלה המרכזית לבין הקומו-ניסטים בעיניין איחודה של סין.-הקו-מוניסטים התנו את ההסכם בדימוקראטי-זציה של המדינה ע"י תיקוני-החוקה ו-ריפורמות אחרות.
המו"ם הגיע לשלב, בו אפשר היה לצ-פות להצלחה. אך בסופו של דבר נכשל ה-משא ומתן כי צ'נקיישק ורוב הקואומינ-טאנג לא היו למעשה מוכנים לוותר הרבה לטובת הדימוקראטיזציה של סין,שאיפתם היחידה היתה להשתלט בהדרגה על האיזו-רים הקומוניסטיים. גם המתיחות הבינלאו-מית והמדיניות האנטי-סובייטית הגוברת והולכת מצד ארצות הברית,-השפיעו במי-דה ניכרת על מהלך המו"ם. והתוצאות י-דועות.


על סף מפנה
-6-
מה הן התמורות העלולות לבוא עם נצחון הקומוניסטים בסין?
א. שיחרור הארץ מעול הניצול הזר ו-הדיכוי הפנימי, יפתח אפקים רחבים בפני הכוחות הפוטנציאליים הטמונים בארץ זו; תינתן האפשרות למדינה קו-לוניאלית למחצה להפוך למעצמה כל-כלית ומדינית אדירה.-בעזרת ברית־ המועצות תגיע להתפתחותית משקית,תר בותית וצבאית שתשנה באופן מהפכני את מאזן הכוחות בעולם.
ב. האימפריאליזם העולמי יקבל מכה ק-שה. בחשבון האימפריאליזם העולמי וביחוד האמריקאי, מקומה של סין ה-יה בין "הנכבדים" ביותר: בהשקעות הון,
בסחר החוץ ובניצול כוח עבודה זול. בתכניות הצבאיות לקראת מלחמת עולם שלישית, היה מיועד לסין תפקיד חשוב.-אחד היסודות החשובים ביותר של האימפריאליזם יישמט מתחת רגליו.
ג. נצחון הקומוניסטים ימצא הד עמוק בקרב עמי אסיה כולה וביחוד בין עמי המזרח הרחוק שנכנסו למאבק מכריע לשיחרור מעול השלטון הזר, למאבק זה שני כיוונים: 1. הכיוון הבורגני -הלוחם בעד עצמאית מדינית כאמצעי לחיזוק ולהרחבת עמ-דותיו הכלכליות והמוכן אחרי השגת מטרותיו להתפשר עם האימפריאליזם. הבורגנות הקולוניאלית המגיעה לסל-טון, מבטיחה לאוייב מאתמול את עמדו-תיו הישנות,-גם בגלל הקיסרים הכלכ-ליים ההדוקים בינה לבין המעצמות ה-רכושניות,וגם בגלל הסכנה המהפכנית האורבת לה מצד ההמונים. 2. הכיוון הלאומי המהפכני-שנושאו ה-עיקרי הוא מעמד הפועלים הצעיר ו-חלק האינטליגנציה-,השואף לשיחרור ולעצמאות אמת;לא החלפת דיכוי חיצו-ני בפנימי,אלא שיחרור לאומי וסו-ציאלי מלא.
שני הכיוונים האלה נאבקים בתנו-עות השיחרור של עמי המזרח הרחוק -מאינדוניזיה ועד הודו החפשית כבי-טול. גצחון הקומוניסטים בסין יחזק את הכיוון השני, ועלול להביא בעתיד לשינויים נוספים בגיאוגרפיה המדי-נית והכלכלית של העולם.
ערכו ההיסטורי של מאורע זה יצא ר --חוק מגדר אסיה המזרחית -והבאות יו-
ברל
"שומרי הסניפים"...
לא מצוות-סעיפים מלומדה דחקה את פליטת ישראל להעפיל בדרכים-לא דרכים, להפליג בספינות הקטנות, דחפו: שואת האומה , והכרת יעוד-חלוצים...
גם שומרי-הסעיפים מהיום אחרת דיברו רק אתמול בבקשם את "כבשת הרש" מגולת קפריסין הנמקה : פיהם -אז מלא "ציונית" ולשונם -"אחריות הדדית".
ובבוא ההזדמנות לבסוף להראות לאחים בגירוש -כי אם גם נדחק לזוית-אזרחים הם למדינת ישראל; וראייה "חותכת" לכך:
זכות הבחירה המלאה.
נמהרו שומרי-הסעיפים -האם רק סעיפים הם שומרים?! ובמו ידם היהודית חתמו על מעל אלביון; וסך נימוקיהם אתם: "מכנה עליך מדינה!"
(גם לפירוק מטה הפלמ"ח -הכוונה היא לפלמ"ח כולו!-מצאו נימוקים למכביר שומרי-סעיפי-ישראל, שנתן לסעיפים את העוז, נערף אחר כך על ידם...)
...אכן,הפעם שוב ניצחו שומרי-סעיפי-ישראל... אך חסרים עוד היום אומץ־לב להודות עם פירהוס השליט: " נצחונות עוד כאלה רבים ואבוד אבדנו כליל."
ש. שחר
7
התנועה הקבוצית בנתה בארץ משק סוציאליסטי, ועכשיו מתגלה ה-מרחק הגדול שבין המבנה הכלכלי המתקדם ודרגת ההכרה המעמדית הנמו-
כה.
מעטים היו אלה שבראשית ההתישבות קשרו את העקרונות השתופיים שלהם ל-חזון הסוציאלי המהפכני. המתקדמים ביותר -שביניהם, לא הצליחו לחזות מעבר לגבול הקבוץ שלהם. רק קומץ ק-טן של שומרים ומאיר יערי בראשם, ר-או מראש את התפקיד הממשי של הקבוץ במאבק המהפכני למען ארץ סוציאליס-טית.
זמן רב היו יחידים. חבר הקבוצות, הקבוץ המאוחד, הנוער הציוני בנו מ-שקים שתופיים, בשחותם ברומנטיקה של "איחוד העם". עוד היום מבטיח לוביאניקר לחניתה, דגניה וכו':"ארץ סוציאליסטית" אולם בהסכמתו של רו-קח, גם לסקי הבטיח לבוחרים הלייבו-ריסטיים "מהפכה סוציאליסטית" - ב-הסכמתו על צ'רצ'יל. קל לו ללסקי להבטיח הבטחות ולא לקיים אותן, כי הוא יושב במשרדו ואינו חייב לדאג לבעיות קבוציו ומשקיות. אך כיצד י-מלא לוביאניקר את הבטחתו? - בפרקו את חפלמ"ח? בתתו דרגות לחבריו מועד הבטחון? בהעמידו לרשותם "משטרה ל-אומית?
זוהי הטרגדיה הגדולה של התנועה הקבוצית.
מרחביה יידעה שלא רק במשקים סו-ציאליסטיים נבנית הארץ אלא גם ב-מפלגה מהפכנית. אנו מצאנו את הד-רך, אך אפשר להסתפק בזה? ההתקפה עלינו מצד הבורגנות והרפורמיזם מ-חייבת לשים לב יתר לעודף שלנו ול-חזק את השורות.
מה יעשו המשקים השתופיים של גור-דוניה או הנוער הציוני כשלא יועי-לו להם העקרונות הקולקטיביסטיים.
והם יהפכו אט-אט למושבים ואחר-כך לכפרים מבורגנים? מה ישאר מאמו-נתו והתנדבותו האידאליסטית של ח-לוץ, שכולכל כל הזמן בסססות על "גישה חברית" לגבי הבורגנות ו"אח-דות העם" ?
העתיד הקרוב יענה לנו על השא-לות האלה. דבר אחד ברור: חלק הת-נועה הקבוצית אשר עדיין לא הבין מה זאת עקביות, יראה את עצמי ביום בהיר אחד מדולדל מכל תמציתו והו-יתו,- ומה שבשבילו אולי עוד גרוע יותר: גם ממשקו.
בשביל החלק השני, הגדול והדינמי: הקבוץ הארצי והקבוץ המאוחד, צריך להיות הנסיון שלנו ושל אחרים נר לרגל ו.
הבעיה הגדולה העומדת לפני החלק הזה, הבעיה המוצאת את בטויה בפר-סומים שונים של המפלגה והתנועה, היא העקביות הקבוצית.
כאן בקפריסין איננו חיים בתוך תוכם של הלבטים וגם לא כל הנתונים מגיעים אלינו. אך גם אנחנו יכולים להעריך מה גדולה כיום אחריותו של הקבוץ הארצי בפתרון השאלות הנ"ל. הבאנו את התורה הקומוניסטית לי-די בצוע, הן מבחינה כלכלית והן מ-בחינה מוסרית. אפילו אם לא הגיע עדיין כל קבוץ וכל איש להבנה מ-לאה של עקרונות חיינו,-אלה הם עק-רונות הדמוקרטיה ה-קומוניסטית שהם מעבר לדקטאטורה הסוציאליסטית. אנו חיים בקומונה שאליה רק צועד הקולחוז. ולא נוותר עליה. בעת ובעונה אחת, הננו גם חברי קומונה וגם חברי םפ-לגה הדוגלת בדקטאטורה של הפרולט-ריון כשלב מעבר לרומוניזם בשביל כל העם.
ואז נשאלת השאלה: איך יסתגל ה-קבוץ עם המוסר שלו במפלגה המתכוננת למאבק פוליטי ושחובה עליה לחנך את
באהלי התנועה
הקבוץ והמפלגה המהפכנית
-8-
הקדרים שלה במשמעת מסויימת ? -המרחק בין העולם החיצוני לבין עולם הקבוץ הוא עצום... אין לצפות שמפלגתנו, מפ-לגה של המונים פרולטאריים,ולא רק של אנשי-הקבוץ,תארגן את הקאדרים שלה ברוח האספה הקבוצית.-אל לנו לש-כוח מה גדול ההבדל בין הקבוץ והעיר ושאת הקולקטיביות הרעיונית בין ח-ברינו,הפועלים העירוניים, יש להשיג בדרכים אחרות.
תפקידים גדולים עומדים בשטח זה לפני המפלגה; והיא לא תצליח בהם, אם לא תבסס את פעולתה לפי קווים לני-ניסטיים ברורים,-כלפי חוץ וכלפי פנים.
בעבודה בלי כוח האמונה. אנחנו מקי-מים קבוצים יותר בכוח האמונה מא-שר בקומבינאציות של גזברים. כוח ה-אמונה אינו דבר מיסטורי,בטלני, מטא-פיזי,כוח האמונה הוא לא פחות ריאלי מאשר קומביין וטראקטור.-תנועה העו-מדת על נפשה, מוכרחה לרענן את חזונה יום־ יום. א ם אין בונים יום־יום מחדש, הורסים את אשר נבנה תמול-שלשום".
מי שמאמין בחשיבות הדברים האלה, ידע איך לנצל את החומר ואת הזמן העומד לרשותו עד העליה ,וימצא את מקומו בקבוץ המגובש, בו לא יהיו עוד בעיות של "כוכבים","אדישים","אי־ סבלנות" וכו'.
ואנחנו...רק אז יהיה טעם לקייו-מנו באם נהיה "עשת יצוקה",חזית מאו-חדת מאחורי אלה שמדברים בשמנו: בנ טוב ,יערי,ציזלינג ,ריפטין,טבנקין,-ונבין מה הוא תפקידנו,תפקיד של א-באנגארד ,־של מחנכים.
אל לנו להפוך את הקבוץ הקומוניסטי שלנו לקולחוז ,אל יהיה האיש שלנו רק כלי אובייקטיבי של ההיסטוריה. לא נחזק את חזית הפועלים בטישטוש הניגודים ובאי-אימון. רק אויבנו ה-יו יכולים להיות מרוצים מהפיכת ה-הסתדרות לטרייד-אוניון והקבוץ ל-מושב ,מהריסת האלמנט המהפכני-הנפש -היה של תנועת הפועלים.-החזית תחו-של בחיזוק הקבוץ; אם כל איש בו יה-יה בעל הכרת מלחמתנו ותפקידנו,תפ-קיד התיישבותי ופוליטי.
אם נבין את כל זאת, אם נאמין בכו-חו של ציבור הפועלים ובאפשרות של כל פרט לתרום את חלקו במאבק הנ"ל, כי אז יהיה הקבוץ למרכז החיים לכל חבריו ולכוח עצום בידי מעמד הפוע-לים. ברוח הזאת נוסד ונבנה הקבוץ ה-ארצי,ונוסדה מפלגת הפועלים המאוחדת.
ומכאן נובעות גם החובות שלנו,
כפי שמנסח אותן מאיר יערי: "רוחות סוערות מנשבות מסביב. אנו ב-מצור. על כן הננו מצווים לעקוב אחרי כל חולשת הדעת מפנים.- כי אם פעם נ-גיע באחד הקבוצים להתפוררות האמונה באידיאות שקיימו אותנו,לא יצליח ה-קבוץ זה להקים משק טוב. אין מסורת
בצאת "למרחב"...
/מכתב גלוי למערכת "למרחב"./ חברים יקרים ,
בשמחה רבה קראנו את הגליון הרא-
שון של עתונכם-עתוננו, כי על ידו נית-
נה לנו סוף-סוף האפשרות להציץ באופן
בלתי אמצעי לחיי תנועתנו במחנות הקיץ.
עד אז -היינו בשטח זה סמוכים על שול-
חן "על הסף", שבו הופיעו מזמן לזמן רשי
מות על מפעלים תרבותיים שביצעתם.
זאת ועוד.-עוד לפני שהופיע "למרחב",
רצינו שתשתפו פעולה אתנו בהוצאת עתון
אחיד לכל התנועה הקפריסאית. ראינו בכך
גורם מלכד.-דעתנו היא שגם עתה לא מאו-
חר עוד, ושהעתון המשותף היה יכול להיות
כלי יותר יעיל -ל"החלפת דעות, גיבוש רע יוניולהנהלת השקפת עולמנו לאחדים"-כמו שני העתונים הנפרדים. מחכה לתשובתכם מערכת "בגירוש".
זיקים אריה
-9-
...היתה זאת שיחה מועילה".
נתיב הגאולה בנימין
הושמדו ששה מליון יהודים. ע
עברנו את שבע מדורי הגהינום
-נוכחנו מצדקם ומיושרם של של
-טונות ושליטים. על בשרינו חזינו חי לופי משטרים ותנאים- ולמרות הכל חיים עדין ־יותר מזה: נעשינו מפור סמים. -כל העולם מתעניין בנו. ־ידי- -עות מארץ ישראל הן בין הכותרות ה ראשיות בעתונות העולם, בעייתנו-סלע מחלוקת בין מעצמות. מלחמתנו ־מופת לאוהבי החופש והקידמה.
הודות מי ומה? הודות ל-600,000 - 700.000 יהו-דים בארץ ישראל. הודות למעשיהם של אלה שהיו לקלס ולשימצה אתמול אף ב-פי-מעריציהם היום. הודות אלה אשר ה עיזו להראות איזה כוח יצירה גנוז בעם היהודי -בעם ה-"ספסרים" וה-"טפי לים".-ומי ישווה לנו ?איזה עם באו תו מספר ,באותם התנאים היה מוכשר ל
בצע את אותם המפעלים ולהגיע למה ש-הגענו אנו,על אף חסרונותינו המרובים אנו יודעים את זאת כולנו ומתגאים בכך;וגם אני לא באתי כאן לבלות נס-תרות וגם לא חשקה נפשי במליצות.-כוונתי היא שהמילים הנ"ל תשמשנה כ-עין פתיחה לבעיה מדאיגה מאוד הקיי־ ובטוחני שלא רק בקבוצנו.מת בקבוצנו
ישנם בקבוצנו חברים (ודוקא חברים טובים שמסורים לקבוץ בלב ונפש) שלא השתחררו עדיין מהקוזמופוליטיזם על - :אף כל המאורעות שעברו עלינו. אותן ה-תופעות,אותן הבעיות שמעריצים ומחי-בים אצל עמים אחרים ,שוללים אצל ע נו אנו; ובגלל זה מגיעים לעיתים תכו-פות לאי-הבנות/אשר משפיעות בהרבה על היחסים התרבותיים בקבוץ. כידוע,כל עם ועם, וגם המתקדם ביותר (בעמי ברית המועצות) מעריץ את גבורי
את סופריו ואת חגיו -כל נכס תרבותי שנצטבר במשך דורות;-אף על פי שלא ת-מיד פעלו הגיבורים לפי קווים מרכס- וה-סיסטיים. הם מסגלים להם את הטוב
שבדמויות אלה. סובורוב, חמלניצקי וגוגול האנ-
האם אטישמיים, -שמעריכים אותם היום בברית המועצות -היו מרכסיסטים ? -האם ראש השנה (נובוי רוג) חג מהפכני הוא? אותם הדברים ברורים ל-קוזמופוליטי-
טים" שלנו לגמרי. -הם ימציאו לך מ-תחת לאדמה כל מיני נימוקים בכדי ל-הצדיק את התופעות הללו"-אולם בשעה שהנך נוגע באותן הבעיות אצל העם ה-יהודי, מכנים אותך בכל מיני כינו-יים:לאומני,אנטי-מרכסיסט וכיו"ב. המכיר המרכסיזם בקנה-מדה משתנה בהערכת אותן התופעות אצל עמים שונים?
יש אשר הנך שומע: מה חשיבות המאור-עות בארץ ישראל ? מי אנחנו, מה כו-חנו? השביתות בצרפת,הנצחונות בסין, המאורעות ביוון וכו' הם הרבה יותר חשובים מכל נצחונותינו בארץ. נכון ,אין לזלזל כמאורעות אלה.
מי כמונו יודע מה קשורים אנחנו ב-מאבקם ובנצחונם של כוחות הקידמה,אך האם יכולים אנו לבטוח.שנצחון זה יפ-תור את בעית היהודים? או אולי בעיה כזאת בכלל אינה קיימת?...
אותן הדעות באו לידי ביטוי בשיחה על מאסרו של איליה ארנבורגג: "על הציו-?נות ובעית היהודים".־הייתי אומר שלא נערכה עד עתה שיחה כה מועילה וכה רבת השפעה כשיחה זו. היא פתחה בפרק חדש ביחסים החברתיים־תרבותיים. חברים רבים שינו את דעותיהם וחושבים כעת אחרת לגמרי. ברם,נשארו עוד יחי-דים בדעתם הקודמת.
ובכן הרהיבה השיחה הזאת את האו-פקים,ועוררה בעיות לא מעטות הזקו-קות לבירור. -אל נשתוק עליהן. עלינו לזכור שהרבה חברים בתנועתנו היו רחוקים מהיהדות ובעיקר בשנים האח-רונות חיו באווירה אחרת שסינוורה את עיני רבים,ומנעה מהם לראות נכוחה את מציאותנו אנו.
לכן,לדעתי,מוטלת החובה על ועדות התרבות בקיבוצים ועל ההנהגה הרא-שית לשים דגש מיוחד על בעיות היהדות ועל הקשר בין הציונות לסוציאליזם, כשם שנקודת-הכוגד של פעולותינו היא בהבראת העוז היהודי,-כן עלינו להבריא גם את עצמנו.
כי ברור שלא תועיל בהרבה הרפואה ,
אם הרופא בעצמו אינו מאמין בה בלב שלם.
-10-
הלאה ללא לאות!
מן הנעשה בקבוצים...
3 K '
V.
T
;’■ ו-
עברה כבר כמעט חצי שנה מאז ה-
15 במאי ואפילו רואי-השחורות אשר בינינו לא תיארו לעצמם, כי נתחיל את החורף הזה עוד בקפרי-סין. אבל גם לא השלינו את עצמנו אף פעם. העדפנו את הראייה הריאלית של הדברים על תקוות נטולות יסוד. תמיד מוכנים אנו לעליה ,אמרנו,אבל עד ה-רגע האחרון נמשיך בחיים הרגילים ש-הם כל כך לא רגילים. הכרזנו מלחמה על היאוש ועל אזלת-היד ובנשק הטוב ביותר דברנו את העבודה, את הלימוד, ואת הגיבוש החברתי בקיבוצים. נסינו בכל האמצעים לפתח את הפעילות בשטחים אלה,והגענו להשיגים ניכרים,מעודדים בהחלט. המועצה האחרונה ועמידתנו ב-"מהפכת ספטמבר" העידו על השיגינו באופן הממשי ביותר.
גם עתה ,עם בוא החורף מצווה עלינו להמשיך. הערבים הולכים וארוכים, ואומ-רים שאין מה לעשות,אין במה למלא את הערב; כבר עייפו האנשים. המתח הנפשי נחלש אצלנו ומפנה את מקומו לאדישות, לחוסר התענינות ויש כי מביטים ב-זילזול בכל פעולה תרבותית ואין מא-מינים עוד ביעילותה,תופעה ואת עלו-לה להרוס את כל משעד כה בנינו בקושי חוסר תוכן בחיינו הקבוציים והתנוע-תיים יביא בהכרה להתפוררות פנימית, ואף לידי עזיבות. אסור לאמר: נעבור "איך שהו" את התקופה עד לעליה. מי שרוצה לעבור איך שהו- לא יעבור. ב-כדי לעבור יש להמשיך ללא לאות את אשר התחלנו. חתנאים הולכים וקשים, דרושים יותר מאמצים להתגבר, אבל עוד לא עשינו די.
בארץ מחכים לנו תפקידים רבים. ק־ ראנו,כי מבין העולים החדשים מספר החלוצים הוא אפסי,אנו בין המעטים המצטרפים לתנועה קיבוצית. זה יעוד גדול. יש לחזק את התנועה הקבוצית לא רק מבחינה כמותית. חשוב הוא כיצד נ-גיע לקבוץ. האם נגיע מוכשרים למלא כעבור זמן קצר תפקידים קבוציים ב-כל שטחי החיים, או שבבואנו ארצה נה-יה זקוקים לטיפול ממושך מצד התנועה הקבוצית.
הברירה היא בידנו.
בחדשייםהאחרונים הת-רחבה פעולתנו התרבותית.
ביזמת ועדת התרבות בוצ-עו כמה מפעלים תרבותי-ים חשובים, כגון: שיחות הסברה על הספרות הקלאסית והעממית; משפט ספרותי על "באנצ'ע
שווייג". מאת י.ל. פרץ; ויכוח על מא-מרו של א. ארנבורג בהשתתפותו של מאיר; שיחה על המאורעות האחרונים בחקעק הכללי בצרפת; סקירות פוליטיות על הנעשה בארץ ובעולם; מסיבות מוקד-שות לראש-השנה ולסוכות; מסיבה משו-תפת עם קבוץ לחרות, מוקדשת ליובל ה-31 של מהפכת אוקטובר,-מלבד הנ"ל, מתנהלים באופן קבוע חוגים לעברית; ופעמים בשבוע מתקיים שעיור לידיעת-הארץ בשפה עברית; פגישות המקהלה; ובכל ליל שבת: עונג שבת,פעם לחודש מופיע עתון קיר.
בית-התינוקות הקבוצי הראשון בקפריסין.
זה למדנו בגירוש. -כל מפעל קבוצי חדש תנו עם המציאות בארץ. הוא מקרב אותנו
אחרי שהתגברנו על קשיים רבים בתנאי קפריסין,-חגונו השבוע את הנוכת בית-התינוקות שלנו. הוא בית-התינוקות הקבוצי הראשון בקפריסין.
לכאורה, נדמה שאין זה מאורעה חשוב כל עיקר: הכנסנו ארבעה ילדים לחדר משותף. שסידרנוהו במדת יכלתנו למטרה זאת. קבענו מטפלות, פרקנו קצת את עול הטיפול בילדים מעל האמהות. לכאורה, זה הכל.
אולם לא כך הוא הדבר. חשוב המפעל הן מבחינה קבוצית-חברתית והן תרבותית-חי-נוכית. די להתקרב לצריף בו נמצא בית־התי נוקות, ומיד תכיר שאין זה צריף קפריסאי רגיל. ובה בשעה שהנך נכנס פנימה ורואה את הנקיון, הסדר ובכלל את האווירה הקבו-צית השוררת בו, אז בלי פירושים תבין, מה רב ערכו של המפעל הצנוע הזה, ובמה עדיף טיפול וחינוך קבוצי מפרטי.
ועוד דבר כדאי לציין בהזדמנות זו. בית-תינוקות זה עד נאמן הוא לרחנו ה-איתנה. מתקרב יום השנה שהני לישיבתנו בקפריסין, ואנו לא נשברנו ולא נואשנו על אף הכל!-הגירוש הפך לנו להכשרה,הת-חשלנו והתגבשנו כאן,-אפשר לומר שאנו רגילים לעבודה. גם לקרקע אפשר להתרגל, אך הקשה ביותר הוא: להיגמל מחיינו הקוד-מים, ולהתרגל לחיים חדשים, חיי קבוץ. ואת הוא ערובה נופפת לעתידנו. הוא מקשר או-למטרה הנכספת.- חנה -נתיב הגאולה
נתיב הגאולה

עבר, היתה חטיבתנו קטנה ,משפח- תית.שום מפקד לא היה זקוק ל-
סימון דרגתו, כי כל אנשיו - אם היה מ"מ (מפקד מחלקה) או מ"פ (מפקד פלוגה) או אפילו מפקד החס"בה כולה-היכירוהו. הוא פיקד עליהם,הטיל מרות, הדריך,דירבן, משום שהיה מוכר ,שסמכו-תו מקובלת וסרותו מובנת מאליה .האימון שרחשי אליו פיקודיו,ההכרה וההוקרה האישית בסגולותיו כמפקד ;הידיעה ש-מי שמונה על ידי הפלמ"ח כמפקד ראוי לשמש בתפקיד זה ישיש להישמע לו,מ-שום שהוא מבטא באישיותו ובמעמדו את מרות ההסיבה על בל אנשיה,מילאו את מק דם סימון הדרגה.
נשתנו הזסנים,נשתבד הממדים-נשתבה בהכרה,גם היחס למפקד .הטוראי מכיר את המ"מ שלו;בפגש לעיתים מזומנות עם המ"פ;את מפקד הנדוד כמעם שאינו מכיד כנר,ואין צריך לאפר את בעלי הדרגות ממפקד בודד ומעלה.
נתברר שאת מקום הסמכות האישית צ-דיך לתפוש עדך אהד,שיבליט כעיני כל טוראי את מעמד מפקדיו.דבר זה נתברר ביותר בשעות הקרב,שעות שכהן לא יכל היה שום מפקד להקדיש זמן "לברר" ל-פיקודיו פיהו יהיה זקוק למימון כל שהוא של תפקידו,לכן אפרנו: סיפון ה-תפקיד חשיבותו -בשעת הקרב.ואפ-שר,שנש בחיי הסחנה הדבילים יש בד גו-רך.
עתה הונהג,בצבא כולו,סיפון של דרגות.סיבות אחדות לדבר:אחת מהן הוזכרה לעיל,אבל אין היא יחידה.צכא מחתרת היה לגבא מדינה , יש בכך מה-פס; המחוללת שינויים רבים ביחסם של אזרחי המדינה לחייליה,למוסדות שהיו קיימים בעבר ושאופייב השתנה עם ריק-בת המדיני. ,יש רצון להבלים את השינוי המהפכני הזה בסימון חיצוני ."הבוסתן" על הכתף(כפי שסימון הדרגות קר וי ב-פי חברינו),הוא אחד מבינונים אלה ו-ודאי לא אחרון שבהם.יפה,איפוא :הספ-קד מסומן עתה לפי ד ו ג ת ו ולא פי תפקיד ו־תפקידו עלול להש-
תנות -דרגתו לא תשתנה(אלא אם כן יפשע כלפי צבאו ומדינתו או ימעול בהם).
ההבדל בין סימון הדרגה וסימון התפקיד הוא הבדל חיצוני.בנו תלוי הדבר אם ישאר כך ואם לא ,בכל מפקד (ואכן -גם בפיקודיו )תלדי ה-דבר אם יראה את דרגתו כנכס צאן ברזל" ,כנחלי. הנתונה בידו לעד ושמי-שים כך אינו חייב יתור בשקידה על עצמו ועל יחידתו;א ו שיראה הלאה את חובתו ברכישתהזכות לדרגה זו ייס-יום,במחנה ובקרב,על ידי העלאת סמ-כותו האישית בעיני פיקודיו, על ידי העלאת רמתו המקצועית,על ידי ליכוד יחידתו בדוגמה אישית,על ידי שקידה על מיפוח הרוח והאידיאה ב-יחידתו.
במפקד תלוי הדבר אם יראה את סי-מן דרנתו כפתח להבדלים חברתיים בינו לבין פיקודיו ואם לא .כי ל-" פתח חסאת רובץ" :כיוון שעלה הזית או התאנה על כתפו,עלול מפקד זה או אחר לחשוב ש-הדבר מקנה לו זכויות מסויימות,ב-משכורת,בנוהג,בגינונים חברתיים,בה בשעה שלמעשה חייב הוא לראות בכך רק דבר המטיל חרבות יתרןבמפקד תלוי הדבר אם יראה את מימון דרגתו כאמ-צעי לשלטון או כאמצעי ל-מסכו תןלהתנשאות או לחברות מד־
ריכה.
בספקד-וכאמור לא רק בו.חטיבה מ-לוכדת,השומרת על ערכיה החברתיים ו-הרעיוניים,ודאי שהיא יכולה לספח הלאה את התוכן האמיתי שביחסי ספ-קד וטוראי ולשקוד הלאה על עיצוב דמותו של המפקד כמדריך ומנהיג,כ-חבר בין חברים. ראשון להש בחובות, אך לא בזכויות.
מ. גרעין /פלמ"ח 73/
בעקבות ה-
פלמ"ח
תוכן הדרגות
הקאפיטאליזם כונן באין ברירה את שיטת חובת-הצבא הכללית. אבל ע"י כך לא כדגן עדיין צבא-עם באמת. הוא חו-בש את חייליו בקסרקטינים,כדי להרחי-קם מכל השפעת האוכלוסין. א. באואר.
שבילי תרבות לוחמת...
המהפכה והתרבות
/המשך המ. "שקיעת תרבות וראשית תרבות" ,-ראה: "בגירוש"- ספט. /
מהפכה הסוציאליסטית פתחה בש-
דה התיבות בנקודה,שבה נפסקה התפתחות התרבות הבורגנית-בפול חן המדע וההשכלה.המעמד הבינוני ש-נהנה סביבת ההשפלה,מנעה אותה בכל אשר יבול מהמוני העם,ולאתר שזיבה את פשוטי העט בהשכלה אלסגמארית,ח-סם בפניהם את הדרך להשכלה תיכונית וגבוהה.
הקפיטאליזם תחניק שפע של לשדוגות בקרב הפועלים,האיכרים,רוב מנינו ו-בנינו של העס"ובן החזיק בבערות גמו-רה סאות מיליונים של בני העסים ה-נחשלים..הכפופים לאימפריאליזם.-לא כן הסובייטים,אשר ביטיט הראשונים ל-שלטונם הוציאו צוו לש*ס קז לבערות, לפתוח ולפתה בתי-ספר נ«ובים,מיכו3י" יים וגבוהים להסוני העס8ואין תימה" הרי זי הפעם הראשונה בדברי-יס5* הא-נושות נעשה המרע בסים לאירגיו שי-דע של להסי החברה,לתיכגון המשק של האומה,לפיתוח תכליתי של הקידמה ה-טכנית ,ואינדוסטראליזאציה סיציאליס-טית של הארץ,לקולקטיביזציה של עש-רות מליונים משקים חקלאיים.
ומהו חוט השני של אותה מהפכה הר-ביתית כבריה?שוב ממשיכה המהפכה המי-ציאליסטית בטוויית החוט מאותה נקודה שבה בפסק לאחר ניאותה של המהפכה ה-בורגנית- פיזור מעורפל של באידיאליזם והםיסטורין,ה ע ל א ת ה ס ט ר י א ל י ז ם על שלב גבוה יותר ,במקדם המטריאליזם המכניסטי,ה-כסאפיזי של הוגי הדעות המהפכניים-בורגניים מהמאה ה-18,סטריאליזם די-אלקטי הרואה את העולם הדומם,והחי לרבות ההתפתחות הסוציאלית,-ראייה דינאמית,היסטורית.
מלאכה בבירה היא,ולא תושלם באקט מהפכני חד-פעמי.אף בימים אלה ראו קברניטי המדיניות והתרבות בברית-המועצות צורך להכריז מלחמה מחו-
דשת נגד השפעות ביצ'ה,ברגסדן,פרויר. יש בתוכנו המתדעטים על הקנאות ד-צדות-המוחין הזאת,הם לא נתנו דעתם על כך;שמנהיגי ברית-המועצות סתיזח" סיס ברצינות ובהכרת אחריות גדילה לעינייני הרוח .גדולי-המהפכה -שהיו וודאי אנשי מעשה,לא פחות מעסקני ה-איגוד המקצועי ומנהלי מוסדות משקיים בהסתדרות,-מצאו ומוצאים עד היום פנאי לדייון וכתיבה על בעירה פילוסופיות יסודיות.אכן,סשטר המבקש לארגן את ה-חיים והמשק בתהליך מודע ולא הדרך השרידות האנרכית,צריך ?;." -היל מה ים וד ;מהשקפת עולם ברורה וטו-צק ה, ואם כן;איי קברניטי ם,(1,ם,ו־ יבו-לים לשביה אה שקור ההשראה שמצאה ה-פשיזם כ-"אדם העליון" של נייצ'ה *וא ־־* נם יכולים להתעלם מהעובדה שתורת בדג-מון פעירת אה ריבונות התבונה ופותחת פתח ל-"א* נס וא יציה* מ יסטור ית"הנט ד-לה כל בקרת עצמית;וכן אין הב יכולים להשלים עם ההסיייס הנלהבים של פרויד, שאינם טסתפקיס בתפקידו המכובד בהתרת תטביבים נ יא וי־ דה י ים,אלא מחפשים בו ספתח לפתרון בע־'רת מוציאליות"הש-פת עולם פר בסיסט ית;אופס ים יסטית,אינה יכולה להשלים עם תורה פסימית; הרואה את חיי ההכרה כאי קטן בלב אד-קיאבדם נסער של יצרים,המחפטת טנום מחוקי הסיניאולוגיה בתעלומות הנפש ו-היצרים הבילוגיים,
דק חסיד שוטה יאםר*ב» ברית המו--עצות כבר הגיעה לשיאי התרבות,אך רשם ששסלוח הצבעוגין וחלחייב ה וורוד דת של התרבות הבורגנית אייו! יכולות להע-לים אה המחלה האנושה הא גט־ *תר כותית *"" האנטי-מוסרית המכרסמת את יסודותיה?)-כך אין בלבוש הדל ובהידור המועט ביי להעלים אה המאמצים ההיו־ ואיים של בריה-הסועצות להדביק בזסןקצר את ה- רנה הטכנית שהושגה ב-150 שנות המהפכה התעשייתית-הבורגגית במערב•להניה יסד"־ רדת לתרבות הרשה,הצועדת בטוחות ל*ד~ ראת רווחה כללית ועליה תרבותי'ת-מו-סדית של כל האנושות.בשמהרה זו תושג, כשלא תהיה נשקפת סכנה של התערבות מ-בחוץ ושל מעשי-חבלה וריאקציה מבפנים-לא יהיה צורך בדיקטאטורה ולא תהיה
ושה■ התערבות מפלגה שלמת געי'נוג ד. כ ? ף p לחיי הרוח,
לפי שעה יש עוד צורך בהדרכה ס־י■
.־ .־ינת?ואף כי אפשר לחלוק ל» פעם על ; ית ההתערבות,על החלטיות היתרה של ־פ ומק ים *-אין להתעלם ממגמות ים רד פ ד ו י י ב ות המציאות,
ראש5־תי-כל אמצעי-התרבות למען ־עם ולס ובת ה ע ם י ע ט ב י -בדל הדיכוי הלאומי והמעמד® ,ה ובזול יכל עמי ס■ ־ם 0ס "ר , שוויון זכויות ב---הלכות תר ב ו ת 0ש וו י ו ן זכויותיה איבד עולה בקנה אחד עם פריווילגיות ליחי--ים על חשבון הכלל"התרבות המערבית מתפארת בחופש ובשוויון ההשפעה ה"* פדליטית^כל אחד רשאי להוציא עת ו ן ו---: ל אחד זכות הצבעה חפש י־ת * ודא י, שלל ורד ביוורברוק ולאחד ה מ ועל י ם ה-~ פשוטים אותה זכות הצבעה עצמה *אחת ל---מש שביס"אך לורד ביוורברוק משמיע יום־־יום באמצעות מליובי טמס* העתו-:ים שלו,בה בשעה שלפועל יש רק קול י־. הד - ולאחר שקרא יום־־־ידם במשך 5 ־!בים עתונות קאפיטאלימטית אף קו-ל ו היחיד אינו שלז 0
בברית-המועצות אין עדין אפשרית לכל אדם להוציא עתדן םשל5־(א1לי נ-ביע באחרית היפים לאינדיבידואליזם עילאי זה),הנייר הםדגכל,העומד לרשות המדינה,טוקדש לאינטרסים של המרבי העם ודבריהם,אילו הוקל מעמדה הפנימי והחיצוני של םים,םיר,דדאי היה ס-כום לגיוון יתר בתחומי העם העובד-כמל מקום אין לה לברית~הםועצות ה-! ירך להתגעגע על העתונות"תחפסית’’' כי הסיפום האנגלו-םקםי9
התפקידים הראשוניים של בוית-הפו-עצות היו עד כה להעלות את ־ייצור ואת רמת התר-: ו ת הכללי ת0לא ייפלא,כי ־..ומת הלב העיקרית נתונה ל ה י-ה ■י ולא לש י א י ם, להם ובי העם ־־! ד יקא ליפי-נפש %כלום צריכים א-:• להבטיח למיעוט קטן ביסקוויט ס---ל מעודן ביותר,שעה שהפועלים וה-• :-ים חסרים פת קיבר?"-ועל כן טען ־: 'עיין שיחותיו עם ק לרה צטקין)
־:::־ת שתכה שרשים עמוקים בהמוני ־7: שתהיה סיבנת להם ותמצא הד בדג-. ־ ־ ־ ה ם,מחשב ותיהם ומאוויהס"הויכוח ־•- מהדהד עד היום בקשר להערכת ה--כם האסבותיים;ולא נכין לרוחו של
הויכוח עם נ יתלוש אותו־ מן המציאות הסוציאלית והתר ב ות י ת,בה שרויים א--ם ב ים לארצותיהם"
עדיני"נפש יתמהו וישאלו!התיתכן תרבות או אמנות,שאין עסה התירה מת-מדת לשיאים ל-א ן מה בצע ב-שיאי הפילוזופיה והאמנות שאינם מ-שנים את הם צ יא ו ת ; ום צ יא ות זו המתפ-תחת לפי חוקיה היא משקיעה ברבות הימים את התרבות על שיאיה לתהום ה-בדבריותף
מכל מק ו ם,יש מוקדם ומאוחר בתרבות, והכלל הדיאלקטי יביא גם הפעם לידי כן־ שהכמות תיהפך לאיכות חדשה;עם
התפשטות התרבות ברחבי העם,עס העלאת הרמה הכללית יקומו שיאים חדשים, שיעלו על שיאי הדורות הקודמים,
/מתוך מאמרו של יהודה גוטהלף־עתים/
נתקבל במערכת:
יידיש
1."בסצעכ"-חשרן (היצ0מפא’*5י)-עברית-
.2במדבר -היצ0העובד הציוני -רום8 3."בהעפלה"-ה וצ "מרכז י המפל0יהש5הצ אחד *ה עב *-פועלי צ, -יידיש
.4שורות" -עד הגליון כ"א .5 על הסף" -י"ב-ט'?
(. כגלי ו ן ס" ז קראנו: את המספרים "המראים את הפרודוקטיביות הספרו- תית של התנועות השונות;(במשך 4/V) מפ"ס לתנועותיה הקב3-02 עס,ססגס, מפא"® * * -105 " "
מזרחי והפ0הםזרחי -33
פועל,אגודת ישראל -28 * *
הנועד והעובד הציוני-19 * "}*
ברכותנו
הלבביות ל-
"על הסף"
במלאות
רבע שנה להופעתו
14
בפתח חדר-העיון של התנועה
23 בנובמבר. 4חסa up מי ך 00 u » m
4 / ?8 n*תו על מ0חג11**מ»"יהביק"
*3 k®wם ^ת פתירת מדר מי!»$ך4 .. ...לטעת 45 #": *מוט ם a פשק *יוסים n ת-' " יי :' י י ר nun ר 1P ן % ם ת לק 'י מ 3 eי» עול יוםגע*" נדיו וו.6תיהמ*,*
הקישוט האמנותי
ויטעה 50»19) אנו וכגסימ למרי הטו-*ר ,םגפ5ר ג ק® ו לקיר מראשי סול מפתמ;,
על רקע של דגלי הלאום ומסעמד טת*" :יסם מין חלאטי Vw תנועתנו -ומשבי-גי הסיסמאות'*" לני ונות מלו*?'o - לשד-1 יא ל יי? ם לוסט •י* לא מוות עש י 8" " תמת ר-הסיסמה מראשונת ר סו ת מלול ולבגה ג *יד ר וחלוצה אוהזת במגל8תמת הםיממה דיש ג 5יו! וסרת סוקל מססתמרר מכבליו ודמיה או*" עלת המגינה על|ילדמ* הסבם עובר לק יד מטפאלי המקומי בסס-לי צבא המג גס לישראל,*הפלס" n ; באנימיי :סל ההעפלה!מגדל ימירה וגדר ו וו היל « סמל גירו• לזמריםי|ז־(בולם פלאסמייס,)!
רי©ומ-ע«ןשירות *רי8*-0ח מוקפות גי* רות תיל -ומעליהן ראפי מעילם סבל ה» גילימ(באילד מרחפים באוויר),-ומרית"• פניהם מביעה אתי השאלה האילפתו"קר מתי 7*.%
ססל הק,ק,ל, בקיר הימני ממכית מן יזלב את מציאותנו המדאיבה - ומזכיר ל-גו את בעיות ארצנו*vישוט*העט המוך-«*בםא?יה טופעת הומור על עתיד מארץ נבוא השלום,עת יונער גלגלי בנין ה-כרינה!על בל *עד ויעל נראיט אנ©ים ט~ סחיט בחלקט^רים ורוקרים -וימונה ?רו-עות פתדוזות ממכות בגמל היפה לע4לה א-"י --ברם,ספת קבועי הקנוק הארני(ט»בב ג ת ישגה במקצת מאז 1947) !קומפוזיציה ד.:5םלת את הקפד ההדוק בין המדע וה-י יגיד קודמות מייל טי*פד לאיבר ואוהד בסוזרעה,~no יריס אותנו לפניאדוו התפ~ גידיט העומדים נפנינו,
דברי פתיחה
באיחור פה פתה ש * גסס-המנאנא היא-איתי
"אזורי לגמי מ לא מעמיס ז בינו סוף"־
כ*" לפתיחת הדד-העייון זה,־". . ־*
uan י§ת§לי5 את ה«
קי® 91 םרמי**העין #!ית ווסיר-זויי"ח-0*s?,*"ואו י ווי1® ¥ssו» את ה«הת 9ג0*םרמ מי9נוזן"אל תותבל «p2ps אלא גבה ק *ש 1 1*!!*־־ע0 s@ במקרה * היה ג ב ו ן י ו תר ל 01 ר 1611! y ’ י n ? n
איו לא 191י9 1 * 1 ילה תט?לזליס ב-*יי»«!1 ח* ורה »«מ*תט«*ית הב* נאה לא תוקיל 3א6 לא נמלי אותה ת*» ע! *יו3י»6 1ן1אל*יפ8י ^
המשקתט לוי בשה לקר 1א את י ם ♦®־מאות מסקימות את הרגלי® ואת 9י6ן •תנוע. תג ו!*תנועה ה 3?הרק תמיד סל"
הסוו שישא1ת-ללי*ות ריקות,מיס סאות
!ו1זז?י צ ו ft !
I ומה אומרות לנו משישמור ד!^¥asa n ג תיגש » ותן לשת הסו יאות שלגו.המציי~ »רת מקסריסאית?*•
באס הסישממן"לויונות חלו«*ת#.םע•" ידח אותוו גם ראן גידוט הטג.י תפקידים קווקימיימ(53ו??טמירה על יריהותס 1-נבו3יית9 ההלונית מל קבו*יו1«־על is" רם ונלמט האנושי על הסהוותיעי 5!ק,!ד ללא ת1יי עט ידן ישראל ומדינת יסראל), מלבר ח*וו להעמיק מקר בערבי התרבות של עמנו ונתברת *תר על הבעיה ה*ה1ד^תי-הרי החובה העיקרית עעתי הסיסמאות הא-הרות ממילות עלינו «א!,0יא§ל למוד, לגגור יד«עות(שמן אמד ממקורות ה5וח ה-משיגים בשבילנו),נדי טננראנו ארדה, נהיה מולמריס לפעולות סוניאליסשיות'■־ לוחמות קונקדפיות,ילקייוה ססוות-ימדרת עמים -הלבה לסעעה*ו0ה מטובת החלבה\ מי בינינו לא עמע עוד את ממודבו "לדפוק ויונות"?-הוא נלקח סריאלקס־ה-פל"ה ומבטא זילוול קל,זיל?ול מתוף ס:־ל.1ד לכל מיהר, ו-"איריאולוג־יה* יהאי! ?ה סהוק הגורל טדוקא הפלס" ת ואלה טהגינו על קייומו ועל ערביר, נזקקו ל-"הדבה" אידיאולוגיה ול-"הרבוד ציונות 7ן י
מיתה. תקופה שאנו,מעפילי קפריסין, עמדנו במרכז המאבק על מעליה וחייבו.. *?. "ילדי טיפוחים" של מיישוב ומאומה
בולהאז,ובימוי הודות לאופיו הדינאמי של "גירוש קפריסין",יכולנו אולי להר-' סות לעצמנו את הגישה: "אין ראש להתעמק כאן בס»דימ,-0סנניע ארצח,,%
אד הת ו«ח ההיא עברה ללא ©31"'אנו 3ד-
הקנו לקד; זוית,-ד10ב שנרחקגרמוהו-. ®יעד בעיות על דרגה יותר גבוהה,בם סי-כויי שיחרורנו הם פחות ברורים היום:
על מות
י. ק ל ע י
איש ההסתדרות ומנהל
ארכיונה
מתאבלת
הסתדרות השומר הצעיר בגירוש קפריסין
. ;י c נ? היום "טסוקש" העתיד בה ת ע ו ת בשטה זד. במדד. גדולה יותר כמר בעבר); י והסכתביס והפיוס וסיס הסג"עיד ם־ הע--רץ הורסים ג□ את האשל יד. ,בא י ל ו המני-א דת בארץ תפתור מעצמה את כל הבעיות, גם שט נאנקים האדם והחברה עם העי יפדו הפיזית והר וחבית,-ורק על ידי סאסץ עק?בןו יוצאים סן ההיאבקות הזאת -כס-ידם על העליונה $גם שם ק^יסת הברירה? להעמיק את החריש התרבותי - או להעדין בילוי זמן "משעשע" ו-"מסכיח צרות", וגם לפנינו -(בסו פעם לפני אבותי-נו התנכ"יים במדבר שצריכים היו לבחוו בין הקללה והמות - והברכה והחיים ה-מוצעים בגמול לםאםץ)-עומדת היום ה-גר ירה בא *שהחדר הזה יהפוך למקום של בילוי זטן "משעשע",,-א ו שבכלל ישאד "מת" ועזוב לבפשו;ב»שהחדר הזה יהפך למרכז חיים תבועתיימ-תרבדתי ים ערים" והלא כתוב "אי-שם": "ובחרת בחיים..."
על ספרים וסופרים
אחרי דברי הפתיחה התחיל שאול את הרצאתו על הנושא""ספרים וסזפריפ"": והרי ראשי הפרק יסד
הספר הוא נכס־ יקר והבר שוב;ההכרח הזאת צריכה לחדור לפוח וללב של כל אחד מאתנו.
אך נשאלת השאלה;שה זה ספר שוב? האם רק זה הסותח והפשעפע -כפו לסשל רוסאן בלשים? -מסוג הוא גם התוכן ו-לא רק צורת הכתיבה ,חש רב הרושם שהס-פר טשאיר אצל קוראיו והבעיות שהוא םעורר,ב0ופר הסביון את עלילת הספר וגורל גיבוריו תלוי הדבר כיצד ישפיע הספר על קוראיו,
ופכאן לבעיה •הקיים מיהי א וגייקמיב ; הגסיון הוכיח כי נכונה ד.".. ההדחה ה- • סרכסיססית האוסרת כי הספד ו* ה 's חל? של כנין העל של יחםי-ייצ"ך 06 ויייט וסופר אובייקטיבי איננו בבמצא"בל סו ביודעים או בלא •יודעים סם לא סליחות מעמדית "וק ובע את סקוטו טצד זה או אחר של הבאר יקאדה,-ג ם חוסר נק יפת עטרה למשטר הקיים סראה על עטרה חי-יובית לגביו,-
(זה/כטוב ן,לא אוסר שיש לפפול כל ס-פר שנתחבר לפני הופעת הםרכסיזם6םדת הקידטה שבספר נמדדת על פי *s
’ * - גיסתו לדאגותיה וטיטב
שאיפותיה של האנושות"}
ם כ ל טק ו ש»הט פי ה וא א מצע י תע מ ו לח וסין המעולים בי ותר;והדברים אמר-ר ים דדקא לגבי הספר הבלסדיססי5' של-רשותו עוטרים -הפירוט וכל האמצעי■‘ □ הדקים של השיב נוע הפסיכולוג’-'"(כי [הרי תיאור חי של אסון יחידים,סס-פ"ע יותר מידיעה יבשה בע יח י ן על שואת אלפים,)-והם פר הבלטרימסי הוא הוא שמגיע לש יבב דת הרחבות ביותר,
! ובמדה ש יז ־ש « ע ח % של הספר גדלה והולכת,-בה בסדה גדלה גס א ה ר י ו ת ו של הם דפר; ויחד עם זה גם התעניינות קהל-קוראיר לגבי אישיותו,
הסופד מוכיח לעמוד מאחור י הרע-יוגות שהוא טבטא אותם בספרו "-ביום לא מתיישב עם דעת הקוראים סופר הכו-תב חיבור סהפכנ י,ובחי י ו הפרסיים יושב הוא בסיבתו השקטה בביתו;א1 [סופר שבגלל " פר נמתו" ,נ וחי ותו או פחדו מוכן לשרת בעמו כל משטר ולע3יח "אטן" על כל טעשיו,
להערכת חיבור ספרות•" נוסף ק נח-מדה חדשדא פיו סל ה ט ו פ ר0
הברירה הגדולה
השעה 5י,#?,אני יוצאים את חדר העיי|0 בשכנותו מלבין צריף המרפאה,-ובצריף א-חריו -טועדון בית"ר את "תנועת חרות"" ",,"הדי^ק-גטסמ של ד"אטות ובטטדים זעו-מים הברירה הגדולה שבימינו.,,
כל עם שחי תחת משטר רכושני,ם ובל קשט טסחלות-החברה הכרוניות""המרפאה* הם ו*'־ אלית הקאפיטאליטטים -וזה לא משנה עם מ נהלים אותה "רופאים" ם וציאליטם ים־תב ר-סנים- אין בכוחה לעקור מעיקרן את המה־ ףןל1ת הנ"ל;ובםופו של רבי עוזב אותה בל עם כשהוא מאוכזב ולפניו שתי ברירית חוא יבול להיגרר. יטיבה,-אך בכוחו לכו1־ את צעדיו שטאלה "הוא מוכרח לבחוריבין 5ך [הקללה והברכה;בין פשיזם ופוציאליזר לוחם;ב*ן שבאת עטים ואחדות-עםים;בי ן מעריצי "דם ואש" - לבין מקדשי החיים והיצירה"
... מי יתן וכל עם יבחור בחיים.
לוחמי המחתרת ש.ש.
יהדות פולין ותנועתנו בתוכה
היום אין היהודים יושבים עוד על המזוודות, אם כי רובם רו-צים לעזוב את פולין, בהתכוו-3ם בעיקר לאיץ-ישראל, אך גם לאפ--ריקה וארצות אחרות פעבר לימ"הי-שור היהודי אינו עוד חסר כל, ועל כ! לא רבים היו מוכנים לעלות אר-צה בדרכ'י ההעפלה הקשות,
אם ייצוב ה משמי־ החלה תקופה של החלפה כלכלית הנמשכת עד היום, ה-משק נמצא בק ו ו של עליה מתמדת, הת-פתחות זו השפיעה לא בפעם על מצב הישוב היהודי, היהודים התחילו ל-הרגיע את עצמם יותר בטוחים, ובעז-רת המסעלה התחילו להשתלב בכלכלת הארץ ובחיי המדינה" אלפים מפרנסים יהודיים התארגנו בקואופרטיבים ב-עזרת הג'יוינט והממשלה. היהודים עובדים גם כן כפקידים, כפועלים ב-בתי-חרושת, ובשלזיה התחתית ספה גם שכבה דק3ז סל חקלאים. ניכר מספר ה-יהודים במנגנון הסמשלה ובפקידות המפלגה הקומוניסטית - ס0פ0:10
למדות היציבות בחיים הכלכליים, נעאר היהודי מיותם ורוצה בסביבה יהודימ־.,»
...החיים הפוליטיים מתרכזים בועד היהודי המרכזי ובמפלגות" ב---ועד היהודי נציגות הקומדנימסיס ש-וד, לנציגות כל יתר המפלגות, ואנשי* פ0פסד" הם הקובעים ג1י הסקציה ז5-יהודית על המפלגה הקומוניסטית עו-שה את הכל על סנת להשתלט על החיים הצב ודיים והפוליטיים סל הישוב הי-הודי" מלחמת אנשי פ0פ0ד־ היהודים נגדנו, היא פי כמה קשה סאשד גגו המפלגות הציוניות האחרות; באשר או-תנו אי-אפשד להכות נניסוק סל קור אנטי-מטשלתי, אנסי-סרפס ימס י וכ,, המלחמה אתנו סוכרחה להיות אידאית והיא נמשכת, למרות העובדה, ס0ס¥ג-תנו ותנועתנו מוכרות ע"י הממשלה , ורבים סראעיה הגיאו לא •עס תסיכה בקוו האידאולוגי שלנו בארץ ובציו-
[ נות־ עד עתה ידענו לצאת פלא מי;'־•" גמיט, רגם להבא נדע לה תג 21^ כר;:'; ;' 0 אנשי פ"פ"ר" היהודים תומכים נסדינת ישראל ומלחמת הגבורה על ח ישוב , הקומוניסטים השתתפו בסג" בית ההגבה והופיעו באספות כלליות בנאומים לטובת מאבקנו, ובגלל זה, הס תובעים לעצמם השתתפות הכרעת בב? המוסדות המארגנים פעולות א־י לה 0 באחרונה הם דרשו את שתופס גם ב הנהלת המשרד הא"י"»0 ... בתנועה ובמפלגה: בתוך הסבך הפוליטי והבין-מפלגתי, ביישוב ה-יהודי בפולין מפלסות להם נתיב ת-נועתנו ומפלגתנו, ולא בלי הצלתה., מבין במת הברים ותיקים וכמה חברי קבוצים גיבשו את קאדר המנהלים הרא-שון של תנועתנו החנוכית וניגשנו להקמת קנים, לאט-לאט חדשנו את ה-מסורת התנועתית הן בשיטות החנוך, הן בצורה ובסמלים החיצוניים.
מושבות הקיץ והחורף היו לחוויה עמוקה בחיי הנוער, וקשרו איתו ב-אלפי בימים לתנועה בארץ ובגולה. כיום מונה התנועה כאלף חברים ו" הצלחנו לגבש דור של מנהלים צעירים כבר מבין חברי התנועה המחודשת. ה-בוגרים הקימו את קבוץ ההכשרה הרא-שון בחווה חקלאית של התנועה0. גדל דור יפה סשל צופי־-בוגרים המתכוון להדרכה בתנועה בעדך חצי-שנה" יש-נן בתנועה כל השכבות החנוכיות ו-בל שכבה מונה כ-250-200 חברים. עם זאת, אין המצב בתנועה משביעה את הרצון ובעיקר בגלל חוסר מנה-לים מרכזיים. עם עלית הוותיקים אר-צה, יתהווה חלל בהנהגת התנועה. הכנסנו להנה"ר 4-5 חברים צעירים, ועליהם עוד להוכיח את יכולתם" קגי" 12 הגדולים מונים 70-100 שומרים, אך יש גם קנים קטנים, הנאבקים ק-שה באין כחות פנימיים לקיום חיי קן תנועתי.
גם המפלגה שלנו מונה כאלף חב־
רים., היא קמה בעיקר מיוצאי התנו-עה מלפני המלחמה ואותם משכה דר-כה של התנועה, זה השפיע על אופי-יה *אידאי סל הפלגתנו" היא גוזז יוזם כתנועה הציונית גפוליןוהדגר גא לנפוי בפגבית ההגנה, כפפעל ה-גיוס, בפעולה ההסברה בציונית ו-הפוליטית ובי,,
/מתוך האיגרת להנה"ר-ות ולשליחים/
בתנועה העולמית
מימין לשמאל
מלמעלה למטה
פתרון התשבץ מגליון הקודם
01שפו2ה ידועה כירושלים
8 .,בירת סנדז'וריה
9 "ז ו נ הפרד. 11 0לא קהה
012דדך הפעטילים 14
016אכלוהו אבותנו בסדבר
017ו יזה 019א ויב
20 *אנשים קטנים 22 0ערםת אבנים
24פעגי י
25 *שר בסמשלת ישראל 27 0אבר 29 סאב ורם ום
32 ־ר וב שטחה של סד ינתב ו 34ססכ0ה על הבית 35*איגו ע וסד בסק דם אחד 36 p wl?c בקשה 038תקדפה בחיי האדם 041לפ3י זסן פה עוד-ראש
נסר סורי
1 *ז ורם בעורק ים 02תגא וסנדלר 03י*א בסחול
4 *הבל
5 0םשפהת-עםים 6*ילדים קטנים 7*פרח
010םושבה בשרון 013אדון 015בדחן
16"י*ירה מוזיקאלית 017פפשפ1זת הבבי 18־נלילי עמד בראשה 21 od ו5יי»לד יסוקראסיה 23 *ל0מ
028םדינה ג ם ער ב אירופה 28}חי בסים 30 ,,חלף
33 ,,נשיא 0 e1ס *ר , המנוח 35 .,הבטחה א/35,ע1רך דין 37,פילת תנאי 39"םזביר או"ם 40"םםשפחת הבלגים
קפלן 67
אפריםהמקור: חברתנו רבקה דיאמנט לבית רנד
שליחת תנועתנו למחנות המעפילים בקפריסין
יצא לאור ע"י ההנהגה הראשית- של "השומר-הצעיר"
בגירוש קפריסין
דין וחשבון
בגירוש קפריסין
I3-4.IX.1948



המועצה הששית של השומר הצעיר
ב-3 בספטמבר בשעה 30 ,19 , התאספו כל הקבוצים על דגליהם על מגרש המחנה 67, ומשם יצאה התהלוכה דרך 65,66,67 אל מגרש 68, שם התקיים המפקד. במפקד נו-כחו למעלה מ-300 חברים (מהמספר הכללי של 406). -אחרי המפקד נדלקו הלפי-דים והתהלוכה צעדה בעירה למועדון המחנה 67 המואר ומקושט. ( בהכנת הקישוט השתתף רוב הקבוצים בהדרכתו של הניק מ-"לחרות").
בדיוק בשעה 21.00 נשמע קול החצוצרה,והמועצה קבלה בדום את שתי שורות ה-דגלים,אשר עלו על הבמה,-בדברי שמעון נפתחה המועצה.-באי-כח של מפלגת פו-עלים השומר הצעיר,תנועת דרור,מפלגה לאחדות העבודה־פועלי ציון,חבר הקבו-צות ושורות המגינים,הביאו את ברכותיהם למועצה.
חלקו השני על ערב הפתיחה הוקדש לאזכרה לי. קפלן, לרגל יום מותו ; אחרי שירי המקהלה גולל חיים (מקב.י.קפלן 67) את פרעת הגבורה על יוסף ק.וחבריו, שהם ישארו סמל ניצחי לתנועה, ממנה צמחו. -בדיקלומו של יוסף ש. (קב.י,קפלן 68) ובשיר הפארטיזנים נגמרה האזכרה.
ביום שבת בשעה 8,45 בבקר התחיל שאול את הרצאתו הפוליטית, שנגמרה ב-10,30; הויכוח נמשך עד 13,30 ,-אחרי הצהרים התקיימה הרצאתו של מאיר:" בין מועצה למועצה - ופעולתנו להבא".-הויכוח התנועתי נגמר ב-17,30 , ואז התחילה גם הועדה המתמדת את ישיבתה,-בשעה 20,30 ניגשה המועצה לקבלת החלטות ובחי-רת ההנהגה הראשית. -אחרי-כן פתח זבולון את נשף הסיום.
וזאת היתה תכנית הנשף:1. שירי מקהלת התנועה בניצוחו על שמואל (נתיב הגאו-
לה,)
2. שלושה ריקודים ארצישראליים בביצוע להקת הקב,
לוחמי המחתרת,
3. חיבורים מוזיקאליים בביצוע תזמורת המנ-דולינות של הקב. נתיב הגאולה. 4. נגינותארצישראליות -הניק (לחרות )-אקורדיון
5. מעכל ועליז כ/ע־יס קיין ארץ ישראל"-בביצוע
בובאטרון הקב. לחרות.
אחרי חצי שנה מלאה תמורות כבירות בחיי הישוב היהודי בארץ ישראל,-אחרי חצי שנה של חיי תנועה תוססים,-הבשיל המצב ל-
קריאת מועצה רחבה, אשר תסכם את התקופה שבין מועצה למועצה
גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה תנועתית,-ואשר גם תקבע את קווי הפעולה להבא.
לקראת המועצה ביקרו - שאול ושמעון בקבוצים: לחרות, זיקים, לוחמי המחת. מאיר וברל : ב-נתיב הגאולה,ש.ברסלאב,המעפיל; ברל ושמעון: ב-קפלן 67; ברל:הפורצים,מסדה, אנילביץ'; מישלוב-למפעל-למרחב, מגן,ברקאי.-תפקיד ה-ביקורים היה לעורר בקבוצים דיונים קודמים בשטחים, בהם תעסוק המועצה,-/בקבוץ חרות ביקר מאיר./
בזמן הנשף נתמלא האולם עד אפס מקום ע"י חברים מתנועות אחרות, וגם בחוץ עמדו במשך כל התכנית המוני מאזינים.
2
הסתדרות השומר הצעיר
בגירוש קפריסין ד.3 בספטמבר,1948
הוראת היום למפקד פתיחה למועצה ה-6.
אל כל חברי התנועה, חזק!
יותר משלושה חדשים עברו מ-15 בםאי,-מאז הכרזת מדינת ישראל,-היו אלה חדשים של מאבק אכזרי על קיומה, ועל קיום העם כולו-צבא-ההגנה לישראל,אשר רק זה עתה יצא מן המחתרת,ומשקי ההתישבות העו-בדת -ובשורותיהם גם יוצאי תנועתנו בקפריסין -היוו את החומה החיה, עליה נתרסקו מזימות האויבים הגלויים והגלויים למחצה.-מדינת-ישראל היא עובדה קיימת אשר אין לערערה.
אך התקוות שתלינו אנו, גולי קפריסין,בתאריך הכרזת המדינה הת-בדו,-ועדין אנו כלואים במחנות ההסגר.
וכשאנו מתכנסים היום -אחרי המפקד הזה-למועצה הששית של תנועתנו בגירוש כדי לקבוע: מה עלינו לעשות בעתיד הקרוב,-שומה עלינו ל-הבין כי מחנות קפריסין גם הם קטע של החזית הכוללת. וחזית דורשת מאמץ; היא תובעת לנצל את הזמן שנוכרח עוד לשבת כאן מאונס במידה מאקסימאלית לביצורינו הפנימי, להעשרת נכסנו הרוחניים, להגברת כשרנו הגופני.
ובטחוננו אתנו, כי על אף אלביון וחמתה עלה נעלה; נכה שרשים ב-
אדמת המכורה; הקם נקים תאים בונים ולוהטים לשיחרור לאומי וסו-
ציאלי מלא של עמנו! חזק ואמץ!
ההנהגה הראשית
דברי פתיחה
כאשר לפני 6 חדשים הכרזנו על המועצה הראשית כעל מועצת-חיסול,-לא
היה בינינו,-אפילו בין רואי השחורות המושבעים- אף אחד, אשר היה מרצי-נות טוען שנשאר כאן גם אחרי ה-15 במאי - תאריך סיום המנדאט והכרזת המדינה; ובטח שלא היה בנמצא בעל דמיון פרוע, אשר יתאר לעצמו כי בספטמ-בר נקיים מועצה, אשר תצטרך לדון על פעולתגו להבא פה במחנות. -אך כנראה עולה המציאות לפעמים אף על הדמיון הבלתי מרוסן.-
האימפריאליזם האנגלי במהדורתו הנפסדת והאכזרית ביותר קבע,כי יישוב יהודי מתקדם במזרח הקרוב הוא בלתי רצוי לתכניות הניצול והאסטראטגיה שלו. הוא הכריזו מלחמה, עליו ועל חיל מלואיו, על שארית הפליטה, אשר חתרה בדרכים לא דרכים לחופי ארץ ישראל.
חשבונינו עם אלביון הבוגדת איננו קצר. היא מתחיל בראשית שנות העש-רים; ומגיע לשיאו בהתעללות בלתי אנושית במעפילי האניות "סטרומה" ו-"פאטריה" במלחמת עולם שניה,-נמשך (בצל ה"ספר הלבן") דרך מאוריציוס, עתלית, דרך "השבת השחורה" ב29 ביוני 1946 ,דרך קפריסין ועוד ועוד,- עד נסיון יצירת תוהו ובוהו אחרי סייום המנדאט ועד הרצון להחניק את מדי-נת ישראל.
אך בורין ושליחיו הפיאודאליים הערבים, אשר כפו מלחמת דמים על מדינת-ישראל הצעירה, נחלו כשלון מחפיר.-התנגד ותם האיתנה ומלאת מסירות דהק-רבה עצמית של הקבוצים בגוש-עציון,בנגב,כעמק הירדן ובגליל,-עמידתה של ירושלים הנצורה,ונצחונותיו המזהירים של צבא ההגנה לישראל,- שמו לאל את תקוות האויבים לנצחון בזק.
רבים נפלו במערכה : ממיטב הנוער הארצישראלי, אחים מתפוצות ויוצאי קפריסין וביניהם ארבעה מעולי התנועה בגירוש :
יעקב מילר
שמואל יאשינסקי
צבי שוסטר
מונוק בראנד
נעמוד דום לזכרם.
עדין לא כלו מזימותיו של האימפריאליזם האנגלוסאקסי נגד עצמאותה של מדינתנו, לא יכלו לה בשוט הברזל,-עתה מנסים בשוט ההפוגה והדי-
פלומאטיה. -ובמשחק דיפלומטי זה גם אנחנו: גולי קפריסין,הננו קלף, ולכן מחזיקים אותנו מאחורי גדרות התיל, ולכן מביאים עלינו גזרות.
ונוכח המציאות הזאת מוטל על המועצה לקבוע את דרכה של התנועה ב-עתיד הקרוב.-וכאן עלינו ללמוד משגיאות העבר,
הלקח הראשון הוא: לא לבנות על השערות.-אסור לנו לפול עוד הפעם ל-"פח החיסול" ,לאווירה של "ישיבה על המזוודות" אשר משתיקה כל פעולה בתנועה. -עת יפתחו השערים, נהיה מילא מוכנים בן רגע. ללקח השני - על אף כיסופי של כל אחד מאתנו לעליה, עלינו, על כל אחד לדעת ברורות, כי לא יכולים להיות פתרונות פרטיים; כל פתרון צריך
להיות תנועתי, קבוצי.
הלקח השלישי :-הנני בטוח שרבים היינו שותפים בהירהורינו -בימי-המע-רכה הקשים בארץ כשחשבנו אז בלבנו: הם שם מקריבים את דמם -ואנו כאן
נחריש ? נסתפק בשיחות,בלימוד עברית, באימונים הקיימים,-ומלבד זאת נ-שב בחיבוק ידים ?!
אך צריכה להיאמר פה האמת כמות ,שהיא : לעת—עתה ובנסיבות הקיימות אין דרך אחרת,אין תגובה יותר מועילה, אין תרומה יותרמועילה למערכת העם:
כמו ביצורינו הפנימי,רכישת השפה, כמו השתתפות באימונים הקיימים ו-הגברת הפעולה הספורטיבית,-כמו יתר השתלמות,כניצול אפשרויות - אם גם זעירות -לרכישת מקצוע-אשר כל אלה בהגיענו ארצה יהפכו לגורמים רבי-יכולת.-האויב מתכוון לשבור את רוחנו ואת גופנו לנוון,-עלינו לתת לו את התשובה המתאימה.
את פני משטר הפנימי ומדיניות חוץ של ישראל - לכל הפחות לתקופה הקרר-
בה.
על כף המאזנים : מדינה מתקדמת עט הגמוניה מוצדקת של מעמד הפועלים,
ועצמאות-אמת,המושתתת על אחוות-עמים - או מדינה ריאקציונית,עם מ-טר של ניצול ותלות בחסדו של האימפריאליזם האנגלוסאקסי,-מלחמתבו הפוליטית (אשר תנאי ראשון לה הכרה ברורה קדם כל בשור ותינו אנו),-לא במעט תכריע לכאן או לכאן.
אכן קשים הם המבחביט,אשד אנו עומדים בפניהם,-גס המבחנים התנועתיים-קבוציים וגם הפוליטיים,-ורבה המלאכה, לא יוכל להם יחיד ולא אחדים,-
ולכן בגשתנו לפתוח את המועצה,נדחקים לפי דברי חיים ארלוזורב :
כל אחי מאתנו הוא אולי יחיד קטן,מלא חוליית פנימיית וספקות,-אבל אנחנו כלנו החומה החיה ,אשר שמרה,שומרת ותשמור על עתיד מפעלינו."
שמעון
ברכות
אפל (מפלגת פועלים השומר הצעיר): בשם מפלגת פועלים השומר הצעיר אני מברך את מועצתכם הששית - עת נגד ר-
צוננו עודנו אסורים כאן, ברגעים מכריעים למדינתנו הצעירה.
נתן (דרור): מועצה היא תחנה עםסיכום. הדרך של פעילות תנועתית. מאורע
כזה חשוב הוא בחיי כל תנועה.- תנועתנו כתנועתכם - מגמתנו
לחנך חברים לקראת הארץ.- הקשר שקשר אותנו,-הביאנו לשיתוף פעולה ו-חברות מלאה בכל זמן.-לכן גם היום משתתף אני במועצתכם ומברך אותה ב-
שם תנועתנו.
משה הלביא (המפל. לאחדות העבודה- פועלי ציון): בשם מפלגתנו הנני מברך את
המועצה הזאת. אשר מתקיימת עוד מאחורי גדרות התיל. -כבר בראשית
המועצה הזאת,אשר מתקיימת עוד מאחורי,",גדררות התיל,-כבר בראשית

";,'";י":,,;; ."'י".-■••"...........................................................................................
יוסף שמש (מזכ. חבר הקבוצות):

יצחק ו. (מטרה שורות המגינים):
בשורות המגינים עוד תתגבר אחרי המועצה.
דברי אזכרה ליוסף קפלן- חיים
6 שנים עברו מן היום בו נרצח ע"י יד זידונית אחד מן הבנים הנא-מנים והאמיצים של האומה שלנו,אשר חי חיי צדק ,הגה מחשבות יושר ונפל לא נכתם,בהכרה ברורה, כי עשה הכל שביכולתו להצלת כבוד האומה.
יוסף קפלן,האמיץ והנועז ,זכרו לא ישכח לדורות,-וההיסטוריון העתיד ל-כתוב את קורות ימינו,ירשום את הד-פים האלה של גבורת יוסף,טוסיה,מרד-כי ואחרים בכתב רווי דם;דם אשר יז-עק מן הדפוס לקורא העתיד ויזכיר לו שהיו לעמנו בנים ובנות נאמנים, אשר עבדו במבחן גם בשעת התמוטטות יסו-דות העולם,גם בשעת זעוה זו כאשר ל-כליון נחתך גורל עמנו ע"י מנהיגי ה-פשיזם והריאקציה. מנין לקחו הבחורים האלה אומץ לצאת לקרב, מועטים נגד רבים, .חלשים נגד חזקים? מהו המעין מ-מנו שאבו את מקור החיים ואת הרצון להגן על כבוד האדמה?
הערות הלאומית,התנועה הציונית, ה-אמונה בעתיד מזהיר יותר ,הם הם שהפי-חו ברוח אנשנו עוז ואומץ זה.
ויש איזו הירואיקה טרגית בעובדה שדוקא אנשינו שהאמינו תמיד אמונת תום באדם, באנושות,בהמונים, בסוציא-ליזם, -דוקא אלה היו לנושאי הגבורה העקריים גם בעולם מתנכל,מרמה ובוגד.-הם לא נשברו. דוקא הם היו מיוזמי ה-מרד, יוזמי המלחמה.-
בשבילנו זה מובן. אחרת לא יכול לה-יות. תנועתנו היא שחנכה את האנשים ה-פשוטים האלה,אשר ידעו בשעת הדחק ל-בצע מעשים נעלים,היאים לחניכי תנו-עה מהפכנית,כתנועת "השומר הצעיר".
ומענין כי דוקא בתנאים קשים אלה, בסביבת יאוש גמור ,כשתש כוח האומה, כשגלי שנאה סובבוני,כאשר ראינו איך האספסוף הפולני,הליטאי והאוקראיני עוזר ומבצע את הרצח האיום. וכאשר ראי-נו את האדישות לגורלנו. דוקא בזמן זה העזיו אנשינו לשנות ולחזור: כי האדם הוא טוב! תנו לו סביבה של אחווה,יושר וצדק, ודמו לא יורעל. והאמונה הזאת היא היא שניצלה
_את יוסף ואחרים. מיאוש גמור ו-
הוסיפה עוז להילחם, להתכונן ,
ולא קלה היתה המלחמה: לארגן את
המונים המיואשים,הכלואים בחומות הגיטו. כשגדל העוני והמחסור,כאשר המצב היה קשה ללוא נשוא. ידע יוסף, כי לאסירי הגיטו יש לבוא לא בדברים מלאי עצב ויגון,לא ברוח נכאה, בצללים-יש להבקיע את החשכה על ידי האור, לעורר תקוה לעתיד,להצית זיק שית-לקח למדורת חיים ויביאו אותנו לפעו-לה. יוסף ואחרים היו עמודי האש מ-שעה זו והאירו את הדרך הנכונה,בה צריכים ללכת.
ורק הם שחונכו בחיק התנועה,הם ש-קיבלו את חינוכם בקנים השומריים-חי-נוך מרדני ואי-השלמה עם הסדר הקיים-הם ידעו גם עכשו למרוד בתנאים-לצאת נגד השונא.
דוקא בזמן זה של מצוקה בלי מוצא, הם מצאו את המוצא, כי הנפש המרדנית לא מת-יאשת- היא תמיד מוצאת מוצא של כבוד.
מספרים אודות יוסף, כי לא היה מ-
פונק, ילדותו חי בתנאים קשים, ו-וכי אף פעם לא רצה להשלים עם האק-
לים הגלותי. הוא שאף לפשטות, ולא חדל להאמין בעולם המחר הטוב ביותר. לא קשר אף פעם את עתידו עם הגלות. את קיומו היחידי של העם שלנו ראה אך ורק בארץ ישראל. שם, איפה העם מתגונן וייוצר ו-בונה את עתידו - בה הוא נעשה לעם. תק־ וותו היחידה היתה לכן העלייה, ובשעת ה־ מלחמה איפה רק שראה שביב של תקוה ל-עליה, ניצל אותו בכדי להעלות אנשים.
הוא עומד בפרשת הדרכים (בלידה) מע-ביר אנשים ממקום למקום,מפולין לרוסיה, מרוסיה לליטא,ובעצמו הוא נשאר.
היה לו רשיון עליה מכבר,אבל הוא נשאר,כי איך יעזוב את אחיו לעת צרה? יוסף מתחיל את פעולתו בגיטו. ו-
פעולתו נועזת לבוא להמונים. יהו-
דיים המדוכאים והמיואשים ולעו-
ררם למרד. רק מעטים הבינוהו. הרוב היה מיואש, משולל איניציאטיבה. ורק אנשים כאלה, אשר תעמידו את חייהם - כפי שיו-סף היה אומר -על הקלף ששמו: מחר, רק אלה שהאמינו בעתיד, בעולם המחר הטוב יותר, רק אלה שהיכרו את תכלית הרעה
וניתנו בשפל המכאובים - רק אלה לא התיאשו מן האמת, מנכונות דרכם ומיום המחר ויוסף היה בין אלה, ומפני זה לא
אבדה תקותו.
6
ליל המצור
לעג ומות אויב ישקך קומי בפתח, די צר צועד. קומי בפתח, אמצי נשקך, הכוני כי בא מועד.
כוחם מעמד וענים עד עפר וקבאת נצורים לא יכם העפר עמהם היא טפחה. שלמה בלי סינרעת^ ועד עת אל דבר בה וגעת.
רק עיניך שממה עד דבר חרבות רק אני הנה ער בך בבין רבות,
איך אשכח, ויחידה לי היית. יחידה. איך אשכח, וליחידה לי נשארת. ליחידה.
...והבא עד ספך יספח באחת.
כי ניצבת אל הקיר וידך על הקת.
איך בליל מצרים, בליל נסיון, אחיך ניצבו למודי נסיון.
ניצבו נואשים, נצבו חמושים, וכיער סיפרו וכאיבת אנשים.
ואחד לאחיו אמר: אחי, לבי לי מגיד, לא אצא מזה חי, ואמר השני: מר המות מר ואנחנו קרואיו ביום מחר. ואמר השלישי: ישועה עולה,
ואנחנו קרואיה ביום גילה.
ויראו עיניהם והאל להם עד, שאין חת ביניהם ואחר אין בוגד. אין בוגד ביניהם ואין חת. ומהר הם נספים עד אחד.
/נתן אלתרמן/
בגיטו המנוון - התנוונות לא
פגעה בו, לא עלתה בידי השגעון
הגדול של המלחמה: להכריח את יו-
סף וחבריו בעונת בין השמת " ף', ר."; ;.-' דימדומים זו הוא עם חבריו,ל^■ v קוםונה,חיים יפים,מלאים - חיי שי-תוף.רק מעטים הלכו בדרך זו.רבים נכ-שלו, אולם הם לא נסוגו, לא ויתרו ו-בבוקר הוא המפקד הראשון .הוא קורא נוער יהודי שלא ילך כצאן לטבח, שלא יפשוט את צוארו לתליין כדברי המשו-רר? תליין! הא צואר,קום שחט!" -התשובה היחידה לשוחט -התגובגוית. הוא קורא: "אחים, טוב ליפול כלוחמים בני-חורין - מלחיות בחסד מרצחים!" ידע יוסף כי אין מוצא של הצלה, אבל יש מוצא של מלהמת כבוד, ואת המוצא הזה הראה לאלה שלא הוכו עדין בסנ-וורים, שעוד יכלו לראות ולהבין. הוא עשה, הרבה, אבל לא המשיך עד
הסוף
היד הזידונית של הגיסאטאפו הגדיעה
את העץ בעודנו באבו.
סוצ נפל,אבל דגלו לא הורד. עד טיפת הדם האחרונה הונף הדגל של חופש ושיחרור האדם והעם בידי מרדכי, טוסיה ואחרים. עם נפילת המצודה הגטאית האחרו-נה, עם נפילת מנהיגה האחרון, לא נ-פל גם הדגל. הוא נטבל בדם הלוח-מים והורם למעלה והפך לסמל. יוסף עם ממשיכי דרכו, הם סמל התנועה וגם סמל העם כולו. הם הראו כי בחרב רק ממיתים את האנשים. אולם הרוח נשארת.
מלחמת הגבורה הגטאית מוצאת את המשכה בארץ. היא נהפכה ממלחמת כבוד למלחמת קיום.
וביד-מרדכי ומקומות אחרים ביי-שוב לא הכתימו את דגלם של יוסף ומרדכי.-ואנו בטוחים כי הדגל לא יו-רד עד הנצחון הסופי, ותבטא בשיחרורו הלאומי והסוציאלי של עמנו, ושל ה-אנושות כולה.
7
ראינו צורך לנהל דיון פוליטי ב-
מועצה הזאת.
מאז המועצה הקודמת עברו ששה
חדשים רבי-מאורעות בנוגע לעתידנו
ועתיד ארץ ישראל.
אנחנו עומדים בפני בחירות ושומה ע-לינו לגבש את דרכנו לקראת הבחירות האלה: האם היינו נאמנים לעקרונותינו והאם נתגשמו הנחותינו. ג. פה בקפריסין עלינו להתעמק במחשבה הפוליטית ובלימוד דרכנו הרעיונית. כי עם בואנו ארצה , נדרש מיד להצטרף לשדרות המפלגה, ולקראת הרגע הזה עלי-יו להכשיר את עצמנו.
אזכור תחילה בקצרה את ששת החדשים שעברו עלינו מאז המועצה הקודמת. אז הכריזה אנגליה, שתחסל את המנדט ב-15 במאי. כוונתה היתה ליצור תוהו ובוהו בארץ ישראל, בכדי שתהיה לה עילה ל-השתלט מחדש על הארץ,לא עלה הדבר ב-ידה,מיד עם חיסול המנדט התחיל לפעול הסגנון החדש,מנגנון המדינה,קמה מדי-נת ישראל,מהרגע הראשון נמצאה חסוי-נה הצעירה שלנו במצב של מלחמה על ע-צם קייומה,רבים היו האויבים,מהם גלו-יים; מדינות ערב,מהם גלויים למחצה: העומדים מאחורי הקלעים ומכוונים את מינות ערב,רצו להחניק אותנו ולקצץ בנו,הן בדרכי פוליטיקה והן בדרכי מלחמה. כיום יש לאמר כי בשתי הדרכים לא הצליחו,בפוליטיקה:הכרתה של ברית-המועצות דה-יורה וארצות הברית: דה פאקטו במדינת ישראל,סיקלו את המזי-מה. בשדי הקרב עברה היזמה לידינו, אם כי ההכרעה עדין לא נפלה ברור כבר דבר אחד: הספינקס של ימינו, מדי-נות ערב,שהיו הנשק הסודי נגד ברית-המועצות,גילה את כוחו, והננס ,מדינת ישראל-יכול היה לעמוד בפני הכוח ה-זה. היה זה כשלון גדול לאימפריאליזם הבריטי גם בזירה הבינלאומית. מה שלא השיגו בדרך מלחמה,ניסו להשיג בדרך שלום. כפו עלינו את ההפוגה, ההפוגה אינה טובה מן המלחמה,אינה באה להשכין שלום מהיר ולפתור את בעית ארץ יש-ראל, היא באה לעייף אותנו,להכניע או-
תנו. קשה למדינת ישראל להחזיק ל-אורך ימים במצב של גיוס כל הכו-
חות ,של הגבלת העליה. מצד שני לו-חצים עלינו לחץ פוליטי קשה.ולאחד מגילוייו אנחנו הקרבן: פרשת קפרי-סין.
כפו עלינו גם את הפיקוח הבין-לאומי בזמן ההפוגה,גם בפיקוח זה נראת ידה של אנגליה. ל-אמיתו של דבר הפיקוח הזה איננו בידי מעצמות או"ם, אלא בידי מעצ-מות המערב בלבד. גם הפיקוח הופך ל-מכשיר מלחמה נגדנו. זכורות לנו הפ-רות ההפוגה ,פרשת לטרון,זכור לנו גם כלמעשה אין פיקוח על המדינית הערביות.
אנו מתקרבים לעצרת או"ם. אין לנו הרבה לקוות ממנה. סבורני כי בעצ-רת או"ם זאת לא תבוא חזרה על 29 בנובמבר. אמנם אין לערער על קייומה של מדינת ישראל,כי זו היא עובדה קיימת. אכל עדין לא נקבעו גבולו-תיה,והאינטרס האנגלוסאכסי יהיה בעד קיצוץ גבולות ה-29 בנובמבר, ובעד החזקת משלטים כלכליים צבאי-ים בתוך ארץ ישראל וסביבותיה, בחלק הערבי של ארץ ישראל לא הת-גשמה עדין החלטת ה-29 בנובמבר, ויש חשש פן תחליט העצרת לספח או-תו,למדינת עבדאלה. בעצרת הקודמת דובר על שתי מדינות עצמאיות,על איחוד כלכלי ועל סיכוי לאיחוד של שני החלקים. אם יסופח החלק הערבי לעבדאלה,לא יהיה איחוד כלכלי, וגם האיחוד הסופי ירד מהפרק. זאת ועוד. מדינת ישראל תהיה מוקפת מ-כל הצדדים מדינות,אשר מקבלות את הוראותיהן מאנגליה,אלה החששות ב-הם אנו הולכים לקראת העצרת הזאת, ומה התשובה אשר בפינו,מה דרכנו לקראת העצרת הזאת?
נימוק כבד לצדנו הוא עצם קייומה של מדינת ישראל. היה זה נצחון פו-ליטי חשוב. גם הנצחונות הצבאיים ש-נו הוכיחו שנוכל לעמוד בפני האויב, אולם לא בשדה הקרב תפול ההכרעה בענין או ארץ ישראל.
דרכנו הפוליטית - שאול
8

עוברה: כשהיה חשש שנוכל להכות ולפזר את כוחות האויב, החליטה או"ם על הפו-גה,-ואין להניח שיתנו לנו להמשיך בקרב אם לא תשתנה הקונסטלציה הצבאית אבל בזה לא סגי. אנו צריכים להתנגד בתוקף לסיפוח ארץ ישראל הערבית ל-עבדאלה ולתבוע את הגשמת החלטת ה-29 בנובמבר, ז.א. הקמת מדינה ערבית עצמאית בחלק השני של ארץ ישראל. ב רור היום כי דרישה זאת איננה דרי-שה למופתי.זמן המופתי כבר חלף. הוא שימש בובה בידי האנגלים רק עד בוא של עצמאות דרישה עבדאלה. לכן אומרת ד ערבית היום, הרחקת הגורם האנגלי מ-גבולותיה המזרחיים של מדינת ישראל
שאלת האוריאנטאציה
לקראת העצרת הזאת בחוץ לנו לק-
בוע אוריאנטאציה חיצונית. אומ
רים אוריאנטאציה על או"ם. אבל
מי זה או"ם? -היה זה מקרה חד פעמי
באו"ם,שברגע מסויים נפגשו האינטר סים של ארצות הברית ורוסיה הסובי-
טית. בינתים ראינו כי אפריקה בוגדנ־
נית ואיננה עומדת איתנה לצדנו
בינתים ראינו כי במנגנון הפיקוח
אין משתפים את ברית המועצות. המת-
ווך של או"ם הוא כלי-שרת בידי אנ-
גליה.המדבר כיום על אוריאנטאציה על או"ם, מתכוון לאוריאנטאציה על המע צמות האנגלוסאכסיות. לדעתנו האורי 29-אנטאציה צריכה להיות על החלטת ה בנובמבר ועל כל אלה העומדים מאחו ריה ונאמנים לה,באופן מעשי ברית-המועצות, הדימוקראטיות העממיות,יהו-די העולם,וכל החוגים המתקדמים וה-פרו-ציוניים כאשר הם שם,יש כאלה גם באמריקה וגם באנגליה אלה הם בעלי-הברית האמיתיים שלנו, עליהם נוכל לסמוך. ומדוע לא אוריאנטאציה חד־צד-
דית? המדינה קמה לא על פי החלטה של גוש אחד, היא קמה על פי החלטה משו תפת של כל הגורמים בעולם. זה מציין את תקומתה ובמדה מסויימת את דרכה המתמשכות רק על ברית המועצות היה או מר סכנה מצד יתר הגורמים. (אין לש-כוח כי המזרח התיכון עדין אנגלי אמריקאני ולבדנו לא נוכל לעמוד ת-חת לחץ במקרה כזה.)-ספק אם רוסיה תוכל כיום לתת לנו עזרה ממשית ב- מקרה כזה. מצד שני מדוע לא אוריאנ-טציה על ארצות הברית בלבד? הם מד-
כנים לעזור לנו,להעניק לנו עזרה כלכלית, אבל בתנאים מסויימים:בתנאי איבוד עצמאותינו הכלכלית וצימצום עצמאותינו הפוליטית,בתנאי שניהפך לאחד הבסיסים האמריקאיים אשר יש כדוגמתם רבים בעולם של היום, לכן עלינו להיאחז באותה הברית שמצאה את ביטויה ב-29 בנובםבר,ו-אפשרה את הקמת המדינה, אל לנו לש-כוח שהיישוב היה סמל של קידמה לא
רק בארצות המזרח התיכון, ועל שמנו זה יש לשמור,כמצפן ישמשו לנו או--תם הכוחות של ריבונות על מפעלינו ת-נתקדם,ואשר עומדים כיום מאחורי החלטתם זו.
השאלה הערבית

נשאלת בפנינו עוד שאלה, הלא בחשבון מרחיק ראות הנן אר-צות הברית ואנגליה גורמים לזמן קצר במזרח התיכון. שכינינו ה-טבעיים הם העם הערבי, ואתם אנו צרי כים לעשות את החשבון הארוך. הדרך להבטחת העצמאות המדינית היא התקר-בות לעם הערבי ומלחמה משותפת נגד האימפריאליזם. האינטרסים הטבעיים של הערבים הם בעד עצמאות ולא בעד אנגליה, נזכור תמיד את דוגמת הודו בה הפיכה אנגליה את השנאה בין שני העמים, ניצלה אותה לטובתה. ארץ ישראל עלולה להיהפך להודו שניה.
אבל לשנאה בין העם הערבי והעם ה-יהודי אין כל ביסוס. המלחמה בין
הערבים והיהודים רק מפריעה לפי-תוח המזרח התיכון. נדע שדרך של שנאת עמים איננה דרכנו,אבל האם יש דרך אחרת?
ראינו כי ערביי ארץ ישראל לא רצו במלחמה זאת, הם כבר חזו בבשרם שלושה מחזורים של מאורעות דמים ואת כל ההרס הכרוך בהם. הם כבר ה-בינו שהגורם היהודי קיים וחזק ואין למחותו עוד וכי אפשר ל-הנות ממנו ולחיות חיים טובים. ב-סקטור היהודי היה יותר קל להת-קיים מאשר בסקטור הערבי. קרן אור חדרה לחיים החשכים של המזרח ה-תיכון ,ערבים ארץ ישראל לא רצו במלחמה, ורק בחרב ביד אילצו חלק גדול מהם לעזוב את הארץ, הערבים האלה הם הפארטנר הראשון אליו נו-
מדינת ישראל על פרשת דרכים
9
כל לפנות בסיסמת אחוות-עמים. אין ה — שנאה עדין כל כך מושרשת , יש אור את מי לרכוש. ראינו בנצרת ,כי במדה שנש-מור על היחסים עם האוכלוסיה, במדה ש-לא נגע ברכושם,נוכל לרכוש אותם לצ-דנו ולשתף אתם פעולה. נסיון נצרת מו-כיח שקם שמאל ערבי לאומי הדורש מדי-נה לאומית עצמאית ורוצה ביחסי שכנים טובים אתנו.יש מי שמושיט לנו את היד לשלום. היום מהווה השמאל רק כוח קטן, אבל הוא גדל והולך. ותלוי הדבר גם ב-נו, במדה שנספח את הכוח הזה.
איננו טוענים שצריך להחזיר מיד את הפליטים, אנו טוענים נגד הגישה של "ברוך שפטרנו". כל מי שיש לו בית ב-ארץ,וכל מי שרוצה לשוב לביתו,יש לו הזכות לשוב ולקבל את ביתו בחזרה, יש לתת לערבים במדינת ישראל את כל ה-זכויות האזרחיות והלאומיות. אם ירגיש הערבי במדינה כמו בביתו,הוא יהיה אז-רח טוב במדינת ישראל. אם ננהל מדיני-יות נבונה כלפיהם,אזי הם לא יהיו גייס חמישי בתוכנו,הם יהיו שליחים לדברינו בעם הערבי כולו.
האם אנחנו ויתרנו על דו-לאומיות? -דו-לאומיות היתה תמיד בחינת-פתרון סופי. גם היום אסור לוותר עליה, אחד הדרכים אליה היתה החלטת ה-29 בנו-במבר,שמבטיחה אחדות כלכלית וצופנת בחובה את האיחוד הפוליטי של שני הה-לקים. אם יהיו שני גורמים אוהדים ב-שני חלקי הארץ אזי יבוא האיחור,ה-איחור יכול לפתור את שאלת היהודים, והאיחוד יוכל ללכד אותנו בגד תאים-פריאליזם ובעד חופש לאומי וסוציאלי. נחוץ לנו השלום,ואם לחמש דרכים, ווי«י זאת הדרך, דרך השלום עם העם הערבי. יש עוד על מה להיאבק לקראת עצרת האו"ם,זאת היא העליה,שיבת היהודים לארצם,על עליה יש ללחום בכל התוקף, ויחד עם זה יש לדאוג לקליטת העליה, נוכיח בי אנו גם מסוגלים לקלוט עליה, ייננים אותה לתהליך החיים הארציש-ליים. אינני יודע אם זה פתרון,ש-:כיוים עולים חדשים לבתי-ערבים, זה יכול להיות רק פתרון ארעי. במחנות העולים מוחזקים עדין אלפים עולים, וזאת טענה בפי אויבינו. צריכה להיות קליטה מכוונת לבנין הארץ. וכי מי כ-מונו יודע שעליה היא הכרחית לארץ, יש לעשות מאמצי קליטה יותר גדולים.
אומרים שהיישוב בעצם קייומו הוא מתקדם,אבל צריכה להיות
גם מדיניות מתקדמת,הן כלפי חוץ והן כלפי פנים,והא בהא תליא. החל מה-15 במאי נמצאת המדינה במצב מלחמה. דוקא בימים טרופים
אלה הולך ונבנה המנגנון המדינתי, וכבר היום מתווים את הקו המדיני
לעתיד,ואם היום לא ניתן את דעתנו על כך, מחר יהיה כבר מאוחר. אמת היא כי אנו מלוים את ההתפתחות ב־ חרדה ,ושואלים:האם ככר נגמרה תקו-
פת החלוציות? החלוציות - זהו מקור הקדמה שלנו, היא הנשק הסודי להצ-לחתנו. והננו רואים,שמנסים לפרוק מעלינו את נסיונות העבראת הרוח החלוצית ולחקות מעסים אחרים ב-דרכי המדיניות הפנימית. ההתפתחות
בארץ יותר מהירה מאשר בעמים אח־־ רים. נגודי המעמדות מחריפים והול-כים. מתגבש הימין ומתגבש השמאל. זהו חוק היסטורי. הימין, זהו ההון. האם ההון הוא ציוני?-נוכחנו שההון היהודי הוא בראש וראשונה הון, ו-חלים עליו החוקים של כל הון. ב-מלחמת העולם השניה היו מוציאים הון מארץ ישראל ומשקיעים אותו ב-ארצות אחרות, בהן הרוחים היו יותר גדולים ויותר בטוחים. גם כיום אנו יודעים את ההון - בשטח המלוה ה-לאומי אין מקומו יכירנו. כן בשטח הגיוס -ההשתמטות נפוצה בין בעלי היכולת ואף פעולת פירוק לא תע-קור אותה, כי זאת הטתמטות של לו-חמי עורף.
הימין הקצוני צתארגן כיום. אמ"ל התחבר עם חלק ממפלגה הריביזיוניס-
טית. אם הופיע האצ"ל פעם כלוחם בגג האימפריאליזם הביטי,כיום הוא מתגלה כחור הכוח הצבאי של הריאק-ציה.
השתלטות הדת. הננו עדים לכך שרו-צים לכפות על היישוב הלא דתי ברו-בו את חוקי הדת,ולהשביע על המדינה כולה את הגושפנקה הדתית. אנשי הדת אינם מכירים בתוליראנטיות...
היו מקרים רבים של עזיבת מעמד הפועלים בזמן האחרון,הסיבות הן ספסרות וניצול הזולת. זה סימן מדאיג, כי נחלשה מרות ההסתדרות.
10
,לפני הקמת המדינה היתה ההסתדרות
היתה תנועת הפועלים המאורגנת הגורם העיקרי והמניע בבל שטחי החיים של ה-יישוב .האם צריך לוותר על ההסתדרות ו-של ההגמוניה הפועלית? -הצבא היה מכשיר בידי תנועת הפועלים פלמ"ח,החםיבה החלוצית טלו , נכון ש-כוח מעמדי,אבל מעמד הפועלים הוא
הגורם הגדול ומחלוצי כארץ, היוצר וה דנה ,חיסול הפלמ"ח שובר את חוט השד-רה של ההגמוניה הפועלית. עדות היא פ-רשת אצ"ל בתל-אביב בי רק כוח מעמדי בעל הכרה כהפלמ"ח יכול להציל את ה-מדינה מפאשיזם. מקרים כאלה עלולים ל-שוב,יודעים אנו שמלחמה מעמדית איננה רק מלחשה פוליטית, שלמהפיכה נחוץ גם כוח צבאי,היכול לעמוד מול הכוח ה-
צבאי של הבורגנות. היינו רוצים שכל הצבא יהיה כמו הפלמ"ח,שתפעם בו אותה רוח חלוצית,ש-היא הסוד להצלחת הפלמ"ח, הממשלה של היום היא קואליציונית וממשלה כזאת היה על שלום בית,על וי-תורים. אך אפייני הוא ,שהוויתורים ח-לים על חשבון השמאל ולא על תשכון ה-ימין. המפלגה השלטת ביישוב מוותרת ל-ימין ומראה יד חזקה כלפי השמאל, אחד מעמודי התווך של היישוב,היא ההתישבות העובדת,האם ירחיקו אותה ח-ההכרעה כבעיות המדינה,האם ימנעו מ-סגה להשתתף בניהול המדינה הלא החת-ישבות זהו אלמנט הקדמה ,אלה האנשים ישר הלנו לחקלאות מתוך התנדבות וה-כרה.החלוץ של היום נמצא בהתישבות ה-עובדת,ואם דוחקים את רגלי ההתישבות מההכרעה בעניני המדינה,דוחקים את רגלי החלוציות והקדמה ממנה. היו מק-רים של אי-התחשבות בקבוצים, זכורה ל-נו פרשת הגייוס. בסיסמה של גייוס כל-לי של כל העולים,קיפחו את חלקה של העליה הקבוצית,היה זה אבסורד,כי דו-קא הקיגוצים הפכו למבצרים החזקים ב-יותר, דווקא הצורה ההתישבותית של ה-קבוץ, הראתה את כוחה הצבאי במלחמה זו. ומדוע אין נותנים לריזירבה הקבוצית
להצטרף להתישבות. בתוך תנועת הפועלים בתוך ההסתר הלוחמים אנו על המשכת ההגמוניה של הפועלים, מלא נרכין ראש בפני הרי--ק הויכוח הזה מתנהל בינינו ל-בין המפלגה השולטת,בה למעשה תלוי
מה יהיה צביון המדינה,-האם היא ת-לן בדרך הריפורמיסטית כדוגמת ה-מפלגות הסוג.דם,בשאר ארצות העולם (והתוצאות ידועות)או תבחר בדרך של איחוד וליכוד סל כל תנועת הפועלים. מתנהלת מערכה קשה בפנים ההסתדרות. אכל תמיד היינו אופוזיציה בובה, אף פעם לא עמדנו באופוזיציה לסם אופוזיציה,היינו מפלגה לוחמת ובונה, ידענו ולא נשכח גם להבא את האחר-יות למפעל,בי היינו מבין בוניו, מבין מניחי הימור שלו,ולא נהרוס את המפעל הזה,כך נלחום את מלחמת הפועל עד חרמה,ונעמוד על זכויותיו.
האם יש לנו בני-ברית? בתוך מפא"י יש חלק שאינו מתכחש למלחמת הפועל, שאינו רוצה לוותר על הכלי היקר ששמו הסתדרות, אותם יש לקרב אלינו, אתם יש לקוות לחזית משותפת.
אס מדובר על בני-ברית,יש להזכיר את המפלגה הקוסונימטית, מדוע אין אב מתאחדים?-הלא מחלישה אותנו ההופעה הנפרדת כזירת תנועת הפועלים הבינלא מית. עדין לא הגיע הזמין לאיחור,אנחנו חרטנו על דגלנו את הציונות. יש לנו שתי חזיתות הארץ ויהדות העולמית, רק עם עליה רוב רובה של יהדות העולם, ת פתר שאלת היהודים ושאלת ארץ ישראל, ועל כך אנו לוחמים, ואילו המפלגה הקו מוניסטית הי א-ציונית, היא איננה מכי-רה בציונות כפתרון היחידי של שאלת היהודים, היא איננה תומכת בעליה על ק-בוץ גלויות לא נוכל לוותר, אנו מפלגה גם ציונית וגם סוציאליטית, ולכן לא נוכל להתאחד, ובדבר המלחמה המשותפת עם הקומוניסטים בארץ, מלחמה השותפת. אבל יודעים את הפיתולים והעקלקלות בדרכם, אנו היינו חלק קונסורוקטיבי של היישוב, בנינו ערכים, ואילו לכם אין ערבים, על עברם מושב נעבור ב-שתיקה. לפניהם העתיד. נראה אם יהיו עצמאיים בעתיד, יהיו אופוזיציה בונה, ולא יהיו כפופים להוראות מבחוץ. המדינה עומדת על פרשת דרכים- או הד ניה של פועלים ויד חזקה כלפי הריקצ הן הפנימית והן חחיצונית הדרדר! במסדרון אותה הריאקציה והתגברות כוחו השחור הן מבפנים והן מבחוץ, אנו יודעים באיזה חזית עלינו לעמוד וכיצד לשמור על האופי המתקדם של המדינה.
11
ויכוח הפוליטי
אחד. נוכל למשוך אלינו את הק-
רובים לנו במחשבה, אם גישתנו תהיה נבונה וחברית ולא גישה של זילזול.
היו זמנים והקומוניסטים בארצות עונות יצרו איגודים מקצועיים בפר-דים ומתחרים והשמיצו את החלק השני של מעמד הפועלים. התוצאות ידועות. ואילו תנועתנו שמרה על מסגרת ההס-תדרות עוד בהיותה מיעוט קבין -היא בחרה בדרך הקשה של מלחמה מבפנים, וכיום כשהגענו ל40% בהסתדרות ומש-חברי מפא"י בממשלה הולכים ומתרח-קים מההסתדרות, היום לא נשמור לה אימונים? -יכול להיות שההתפתחות תביא אותנו ל-2 הסתדרויות עובדים, אך אנו נתנגד עד כמה לנוכל להת-פתחות זאת.
יחסינו לקומוניסטים הישראליים: שאול הדגיש לקיים כר נרחב לשיתוף פעולה אתם בעניני המדינה,-אך אין עדין אפשרות של איחוד בין מפ"ם ו-בין המפלגה הקומייסטית הישראלית. תמיד ראינו חיוב באיחוד פרוגראמא-טי בלבד,-וגם כשמדובר על איחוד עם המפלגה הקומוניסטית איננו יכולים לותר עלוה,-והם הרי לא מכירים ע-דין בפתרון הציוני כפתרון יחידי לשאלת היהודים,-עקרון ההגדרה העצמית איננו מספיק,-כי מטרתנו היא שמכל יהודי המגדיר את עצמו כבן לאומיות אחרת, יגדיר את עצמו כיהודי ויעלה.
בנוגע לפליטים- יד לנו ויכוח קשה עם מפא"י, ולא מעם הם משתמשים ב-נימוקים הבנויים על יצרים לאומני-ים ואגואיסטיים צרים, כגון: "במקום לשמוח שהתפטרנו סוף-סוף מהערבים, רוצה מפ"ם להשיב אותם ולהחזיר להם את בתיהם,בהם שיכנו כעת את העולים החדשים."-עלינו להסביר את עמדתנו לכל האנשים שנבוא אתם במגע.-
בשאלת הטראנספר מנסים יריבינו הפוליטיים להסתמך על דוגמאות מוצ-לחות" ,לקוחות מתולדות עמים אחרים." לכו מראים בחיבה מיוחדת על דוגמאות העברת אוכלוסיות שלמות בברית-המוע-צות והעברת הגרמנים מצ'כיה -אך דו-בחיים שהגרמנים בהמוניהם עזרו להיט-לר בביצוע תכניות ההעמדה,הדיכוי ו-הניצול שלו;-מה שאין כך במקרה ערביי ארץ ישראל,-שוכחים גם שמאחורי דרי-שת הצ'כים התייצבה מעצמה אדירה כ-ברית-המועצות; ואילו מאחורי, דרישה או תכנית מדינת ישראל לא תעמוד שום מעצמה-להיפך. האנגלוסאקסים מתמשכים
מיכאל(זיקים): הריפורמיזם הוא פרי הדפעת הבורגנות על מעמד ה- פועלים,מפא"י הפכה למפלגה רי-פורמיסטית; כיום היא כבר כלי שרת ב-ידי הבורגנות, היא סרה מהדרך של ה-גמוניה פועלית ומוסרת באופן כזה את ההכרעה לידי הבורגנות, בנגוריון רו-צי לפרק את הסתדרות העובדים מפני ד-הוא מבין,כי ע"י המדכת מדיניותו ה-בוגדת בפועלים,תשיג מפ"ם את הרוב ב-הסתדרות" הוא כבר מביט על ההסתדרות בבחוץ,כמו על סינדיקאט ואינו ריצה לראות בה גרעין על החברה הסוציאליס-טית, נוכל לתאר לעצמנו את עתידה על מפא"י כאשר אנו רואים את עמדת ה-תנוערת הריפורמיסטיות על היום באב-גליה, צרפת,בלגיה ובו',בדברנו על או-פיליציה קונסטרוקטיבית,אל לנו לד כוח כי מפא"י היא המנהלת היום מריבי דת אי-קונסטרוקטיבית;היא מוכנה לותר על כל הדיג י הפועלים כדי לדאת את פני האימפריאליזם. אמרו שאי אפשר לשתף פעולה עם הקומוניסטים כל זמן שלא הוגשמה הצי ונורו,אך הגשמת הציונות, היא תהליך דל דורות ואין לחכות עוד דורות. עלינו ללחום למען הכרת הקו-מוניסטים בעקרון של הגדרה עצמית ל-עם היהודי גם בתפוצות, שיתוף הפער-לה עם הקומוניסטים חשוב לנו גזירה הבינלאומית. -אל לנו לפחד בפני שי-תוף פעולה עם הקומוניסטים; השפעתם תהיה רק במדה שישתתפו בשטחים קונ-
סטרוקטיביים גם כן, לותר על שיתוף פעולה כיום, משמע להכנע לשוחד אמרי-
קאי, כיום יש ללכד את כל הכוחות ה-השמאליים, אחרת תיהפך ארצנו לקארי-של אנגליה או ארץ קאפיטאליס-טית אחרת.
מעון (לוחמי המחתרת): בדברנו על שאלות ארץ ישראל,לא צריך להם-
תמך תמיד על דוגמאות זרות, כי
עמנו אחרים הם, לו היתה גישה של השה"צ למפא"י תמיד לפי רוחו של גי,ל, לא היינו מגיעים היום למפ"ם, שהיא מהוה כמעט את מחצית הפועלים הבורגנים, ידוע שמפא"י היא ריפור-:•שנית ומודרכת ע"י סיסמת בנגוריון: "ממעמד לעם!",-אך היא לא עשויה עוד
13
של מפא"י, המפלגה שלנו לוח- ותלחם נגד הגישה הריפורמיסטית ויתורים לגבי הימין על חשבון ת-נועת הפועלים ועל חשבון האופי המת-קדם של מדינתנו הצעירה. אך תהיה זאת השגיאה הגדולה ביותר אם נוציא את הפסק דין הסופי, בפי שעשה זאת מישל, שמפא"י=בוגדים,-ושצריך להתחיל במל-חמת. אחים בתנועת הפועלים,חלק גדול של בפא"י זה חבר -הקבוצות, תנועת ה-מושבי עובדים ומיעוט בקבוץ המאוחד, אלה הם השותפים שלנו בבנין ובהגנה, על אף הניגודים האידיאולוגיים הח-מורים, וידנו תמיד מושטת לשיתוף פעו--לה אתם בחיזוקה של המדינה ע"י עליה, התישבות,חיזוק כוחנו הצבאי,־ובעד ה-הגמוניה של תנועת הפועלים במדינה, ואם ישנן לנו טענות למפא"י,הרי הם בגלל העובדה שהיא (מפא"י )דוחקת את ידנו החברית ובוחרת בימין והגוש ה-מזרחי,-יחד עם התפתחות המדינה ית-ממשו גם הניגודים המעמדיים,-ויש ל-קוות שנגיע להתקרבות עם מפא"י ולכל הפחות יש עם חלק חשוב בו, ובזה מעוניינים.
ומה שנוגע לקומוניסטים. אנו שמחים התקדמות בתפיסת הקומוניסטים, ומקווים גם שההתקדמות לא תפסק, אך עד שלא הכירו בציונות כפתרון לשא-שאלת יהודים בעולם וביצירה החלוצית, אפשרי רק לשתף פעולה אתם אבל לא ל-להתאחד. -אנו חיים כיום בשלב החלוצי שמטרתו היא קואופרציה של כל שכבות העם בבנין הארץ,מלחמת המעמדות תהיה רק לשם הבטחת האופי הדימוקראטי של המדינה וההגמוניה של פועלים בה, בזמן הקרוב אין אנו עומדים לפני קוניוק-ב — מהפכנית,מטרתנו הסופית היא חב-רה סוציאליסטית אבל הדרך להגשמה ת-לויה במדה גדולה בהתפתחות המצב ה-הבינלאומי,- ובאם אחד התנאים של הקו-מוניסטים לאיחוד הוא התקשרות עם ה -
קומינפורם,-אין אנו יכולים לקבלו ב-וכן קרוב,מדינתנו תהיה תלויה בקש-ריה עם יהדות כל העולם,אנו מעונינים פעולה לפי צרכנו הלאומיים ה-מיוחדים, ואין אנו יכולים לפעול תחת צנטרליסטי,-אפילו אש הוא נכון ומוצדק לגבי מדיניות מזרח אירופה, בין הקומינפורם וטיטו הוכיח צמה היה מצבנו לו היינו תלויים בקי טראליסטי.-גם בלי זה יש אפשרות
להדק את הקשרים הידידותיים עם ה-מפלגות הקומוניסטיות בעולה ולקהל מהון עזרה בשביל מפעלנו. מאיר (לחרות): שמענו הגדרה של מפלגה פועלית בא"י: מפא"י רוצה להעמיד את המעמד לשרות העם תוך שיתוף עם הימין, אך אנו צריכים לראותה גס כמפלגה תוססת ש-נתנה רשימה ארוכה של יישובים. יש בה חלקים העתידים להתאחד אתנו,ב-ראותנו את קוה הרשמי תוך שיתוף עם הימין, יש לתלות תקוה באלה שנאמנים למעמד הפועלים. זו היא מפלגה לא ח-דשה ,יש בה גורמים שונים המתנגשים. ריש בה גם חלק מהפכני, אני חושב ש-קוה הרשמי של המפלגה יפתח את עיני ה נאמנים, צריך להיות ברור שמפלגה כזאת שהלכה בדרך מהפכנית: התישבות, יצירת מעמד פועלים (קריאת בינים:"זה לא פאטנט שלהם, הם רק השתתפו"), אין לכנות אותה- לפי שיטתם הפסולה של הקו-מוניסטים ביבד-בשם "סוציאלפאשיס-טים",מה נרויח אם נתאחד עם הקומו-ניסטים כמו שציינו כאן): נוכל ללכת למזרח אירופה בתור קומוניסמים? אני רואה בזה סטיה. -ציונות היא הליכה

בחוגים שלא הכירו בציונות כפתרון לאומי, אין היום ויכוח על הציונות, אלא על הגשמה ציונית,צי ונוח ז.א. הליכה לא"י,ואנו תובעים מהיהודים לא רק להכיר במדינה, אלא גש לבנותה, לתת יד להקימה,
הקומינטרן אינו קיים היום. ביסוד הקומינפורם אין איחוד המפלגות ה-קומוניסטיות בעולם וגם באירופה, רק צרפת ואיטליה ממערב אירופה שו-תפות בקומינטורס, א"י אינה נכנסת לקומינפורם, יש רק קו שנערך למפלגה בא"י,במקומות שמישל רואה יתרון, אבי רואה את ההיפך, צריך להוציא את היהודים ממזרח אירופה, זוהיא ציונות של ימינו,שאלת יהדות אמריקה אינה אקטואלית,בארצות הדימוקראסיה הע-ממית אנו נמצאים במלחמה על נפש ה-יהודים דוקא עם הקומוניסטים היהו-דים. באם אנו דוגלים כציונות וסו-ציאליזם באופן משולב, אנו רואים כ-מתחרים בנו במזרח את הקומוניסטים. להוציא יהודים משורות הקומוניסטים ולהעמידם לשרות הארץ,זאת חובתנו.
הייתי תובע גם את יהודי ברית-המו צות, כי מי שמוותר באופן עקרוני כל יהודי רוסיה, יצטרך לוותר מחר גם על יהודי פולין, צ'כיה, רומניה וכו
מבחינה ממשית הבעיה הזאת איננה אק טואלית, כי זה היה אומר שינוי-ביותה של ברית-המועצות,)-מכל מקום אם רוסיה הכירה במדינת ישראל, צריכה להכיר גם בזכות היהודים לשוב ל-ארצם; ואם היא דוגלת בזכות ההגדרה העצמית של העמים-ופיבת הארמנים תו-כיח הרי לא צריך להיות דין אחר לג-בי הודים. אנו צריכים לראות גם מה השתנה אצל הקומוניםטיש,אס הם מ כירים במדינת ישראל כעובדה קיימת
עליהם להכיר גם בזכות ההמשך־זכות
העליה, לכל הפחות מהיהודים הננו תו-בעים לא פרו-ציוניות,אלא הגשמת ה-ציונות,-דוגמת "קארל מרכס-הוף" אינ-נה מתאימה, את הקבוצים שלנו איננו רואים רק כמבצרים יחידים של הסוצי-אליזם, אנו פועלים בתוך המעמד במל תמידית ועומדים על נפש הפועל העברי.
מישל: "המעדיפים אנו הכרה בציונות ואפשרות עליה או הכרה בלי עליה?" מאיר: בדברנו על הקומוניסטים,דיברנו על היהודים; ועל א"י כעל פתרון לעם
היהודי.,-יהודי שמכיר בנו למחצה
הכרה זו לא שוה כלום. מהיהודים יש לנו הזכות לתבוע. אין לדבר על סוצי--יאליזם בארץ ישראל, מבלי לתת יד לבנ תפקידנו בא"י לחפש את בני ברי-־תנו בקרב מפא"י (לא בקו הרפמי), בתוך ההתיישבות העובדת ולשתף פעולה עם ה-
מפלגה הקומוניסטית. יוחנן (תל-עמל):אנחנו הולכים בדרך מרכסיסטית,אבל המרכסיזמם איננו תורה תלושה מהמציאות, אלא תורה ריאליסטית,גם ללנין קראו בזמנו או פורטוניסט, בזמן שהוא רצה להתאים את הדרך הסוציאליסטית למציאות הרו סית שלאחר המלחמה. מטרתנו-הגשמת ה-ציונות, בשלב ראשון נחוצה הגמוניה של תנועת הפועלים בשטח ההתישבות ה חינוך והתרבות. הויכוח בינינו ובין מפא"י היא על המחיר שעלינו לשלם ב-עד הקאוופרציה בתנועה הציונית.אבל יש לנו הרבה משותף עם מפא"י והמא-בק צריך להיות חברי ויש להיזהר מד-רך המפלגה הקומוניסטית ב-1938 בגר-מניה. התסיסה בתוך מפא"י היא בין ה-
חלק העירוני והחלק ההתישבותי.
אין מקרה הוא שלמפ"ם יש 43% היא לוחמת נגד ניצול ונגד טיש-טוש מושגים.־
לדרכנו המדינית:יש להבדיל בין מי שרוצה לעזור לנו ומי שרוצה לקנות אותנו. (תכנית מרשל,)-
מדת העזרה מצד ברית-המועצית תהיה תלויה בעמדתנו כלפיה, לשאלה ערבית: ישנפ כפרים כ-קאקון שתמכו במאורעות, אבל רוב ה-ערבים לא לקחו חבל פעיל במלחמה בלתי-אם הוכרחו לכך ע"י הצבא ה-סדיר של מדינות ערב, יש מקום ב-ארץ ישראל גם ליהודים וגם לערבים, אנו רוצים שגם הערבים ילחמו בעד הגשמת החלטת או"ם, הסכם עם הערבים זאת שאלת חיים ומות עבורנו. יוסף(בית-זרע):העולם מחולק כיום לשנים. אנו צריכים לבחור לאיזה צד להצטרף,לא יקבלו או-תנו למערב בלי תשלום, לא נרתע מלהצטרף כיום בגלוי לגוש השני,ל-מזרח. עלינו להוציא את המסקנות מהחלטה זאת גם במדיניותנו הפנימית דוד:(זיקים):כמו בכל מועצה,גם עתה ישנו ויכוח על דרכה של תנועתנו,אין "שביל זהב" בין ימין ושמאל,יש קו אחיד מרכסיסטי, אך רבים סטו ימינה,מי שחושב שנמצא בני-ברית באם נוותר על השקפותינו, ונהיה מפלגה חזקה,-ויראה בזה פת-רון-,איננו אלא טועה,עלינו לפנות את שיטת מלחמתנו על ההגמוניה ה-פועלית. אין שום סתירה בין המלחמה לכיבוש השלטון ובין פעולתנו בשטח העליה וההתישבות. אנו צריכים ל-הראות ליישוב מי אנחנו, ומה הן ה-מפלגות האחרות ולחפש את בני ברי-תנו בכל העם,למשוך אלינו אנשים, אך,לא לוותר על עקרונותינו.
גם מדיניות החוץ שלנו צריכה להיות ברורה עם אוריאנטאציה לברית המועצות, אסור לנו לעשות חשבון עם הערבים, כי יש רק סכנה בזה, עלינו לקרב אותם ואת כל אלה שבעתיד ה-קרוב יהיו שכינינו. צבי (לוחמי המחתרת):ברצוני ל- התעכב על מספר בעיות:1. אורי-אנטאציה אנו מתנדנדים בין החזיתות.האוריאנטאציה על או"
זאת "ברכה לבטלה". -ארצות-הברית אמ-
15
גם הכירו בנו דה-פאקטו,אך גם הפ-ריעו לנו ורצו לכפות עלינו את תכ־ נית מרשל. למרות העובדות האלה מת-קרבת מדינתנו "למערב".עלינו לל-חום נגד זה.-לפי דעתי היחידים יכולים ומוכנים לעזור לגו, הם בגוש המזרחי. משם יכולה וצריכה לבוא גם עליה גדולה.-אינני יכול לתאר לעצ-מי שנוכל לעשות חזית משותפת עם מפא"י, כי מדיניותה ותכניותיה הן בסתירה לדרכנו. .
איחוד עם הקומוניסטים איננו אפ-שרי כעת כי הם אינם ציונים עדין.
חיים (קפלן 67): בנוגע לאורי-אנטאציה: אין זו שאלה של ימין או שמאל בתנועה. יש בשטח זה קו אחיד עוד מלפני הקמת המדינה האומר, כי אם גם איננו יכולים ל-התקשר חדצדדית, אהדתנו והאוריאנ-טאציה הרעיונית -לנו נתונה כולה לברית-הסועצות,-אם אנו מדברים על שיתוף פעולה עש מפלגות אחרות, יש בכל המפלגות (פרט לריביזיוניסטים)
חלק חלוצי שאפשר לשתף אתו פעולה.
ויש במפא"י חלק ניכר שאפשר למצוא
אתו שפה משותפת.
הקומוניסטים הישראליים: הם מת-
קרבים אלינו ויש אתם גם מו"מ. א-ני תקוה שההתקרבות המלאה תהיה שא-
לת הזמן בלבד.לא צריך לעשות את חשבון הרווח,אין ספק שקל יותר יהיה לנו להופיע על מפלגות קומו-ניסטיות בארצות אחרות.
ברל נגע גם בשאלת טיטו. ברור הוא שאנחנו צריכים להאמין יותר לקו-מינפורס.
מנדל (לחרות): 1. אוריאנטאציה פוליטית: עד שלא היינו למדינה.
יכולנו להרשות לעצמנו הרבה דברים בקשר למדיניות הפנימית וה-חיצונית שעתה אם לא נקוט באורי-טאציה שמאלית,נצטרך לנקוט בימי-
נית.
בנוגע לתנאים הספציפיים של עמנו:
לעמים אחרים היו בעיית ספציפיות :ובמלחמת העולם הראשונה למשל, הצדיקו מפלגות סוציאליסטיות את השתתפות הניתן במלחמה, האימפריאליסטית ע"י המיוחד של. אסור להרשות הריאקציה תרים את הראש בגלל המצב המיוחד שלנו, גם מפא"י עזבה את ה-מעמד ואת ההסתדרות לנפשם ומדברת ת-על עם אחד ועל ארץ אחת.
מזה נובע גם הגיעם למדיניות החי-צונית: העולם מתחלק לשנים ועלינו למצוא את מקומנו באחד הגושים, אם ברצונינו לרכוש את ההמונים, עלינו להוכיח להם שמפא"י מתמשכת יותר ו-יותר עם הריאקציה והאימפריאליזם.
בסיכום: דרכנו צריכה להיות מלחמת מעמדות קונסטרוקטיבית והצטרפות ל-גוש המזרחי.
תשובה למתוכחים-שאול המרכסיזם איננו דוגמה. המרכסיזם הוא תורה חיה וצריך לדעת להשתמש בו, לפי התנאים ודוסיבדת משתנה גם ה-דרך המרכסיסטית. בהרבה ארצות (גם בא"י) הלכו הקומוניסטים בדרך מוטעת, ז.א. -לא התחשבו אל נכון במרכסיזם. גם א-נחנו מכירים את התורה המרכסיסטית ובא"י אין לקומוניסטים פאטנט עליה. התנאים בא"י הם תנאים מיוחדים במי-נם ,כמו -עם היהודי הוא עם מיוחד ב-מינו , הוא רק נמצא בהתחלת תהליך של נורמאליזאציה, ז.א.אין הולמות אותו דרכי מלחמה על מפלגה קומוניסטית ב-עם נורמאלי. יש הבדל בין א"י , אוס-טריה וארמניה. בא"י ובציונות צריכה מפלגה מהפכנית ללכת בדרכים אחרות מאשר בארצות הנ"ל, מאמת זאת סוטות שתי מפלגות בארץ, כל אחת לפי דרכה; מפא"י, בדרכה בארץ מצד אחד, והמפלגה הקומוניסטית בדרכה בציונות מצד ע־ ני. שתיהן חושבות כי אנו גוי ככל ה-גוים ובזאת שגיאתן.-מה הנסיבות המיוחדות של ארצנו? הארץ נמצאת במצב של בניה, של תקומה לתנועת הפועלים. תפקיד מפלגה מ-הפכנית צריך להיות גם קונסטרוקטי-בי. היא צריכה להיות בראש הבנייה. המכוונת את הבנייה לאפיק הנכון. היא צריכה לחפש את כל עמדות המפתח. היא צריכה להיות בראש המלחמה הלאומית, באחת:הגמיניה פועלית. זאת הדרך,או-תה עלינו לבחור. על הדרך הזאת נאבקנו שנים רבות עם מפא"י. תוך היאבקות מתמדת זאת קמה לנו ההסתדרות על כל מפעלה. היא פרי ההיאבקות הזאת,ואנו גאים עליה. למלחמה על הגמוניה פוע-לית לבדים לא נוכל. נחוצים לנו בני-ברית. וכאן אין מדובר על אוריאנטא-ציה פנימית. כאן מדובר על התקרבות שלנו למישהו.אנו עצמאיים ולא נוותר על עקרונות: אבל בני-ברית שיהיו סו-
כנים ללכת אתנו, שמתקרבים ויתקרבו א-לינו. א,-יש לנו במפא"י עוד עם מי לדבר. הרי לפני 6-7 שנים נאבקנו עם
מפא"י היאבקות קשה, וכיום נמצא חלק
ניכר ממפא"י של אז בשורות המפלגה שלנו, ועוד לא נגמר הפילוג,המציאות המעמדית במדינת ישראל תלמד את הפו־ עלים מהי הדרך הנכונה.־
בין מועצה למועצה-והפעולה להבא -מאיר
נה סנסימנטאלית)־ואיך הפירוד יש-פיע על הקבוץ שישאר כאן זמן בלתי ידוע. שאלנו את עצמנו האם אלו חשש שמילוי ההוראות יהרוס את זה שבנינו במשך שנים. ושנית האם באי-מילוי ה-הוראות איננו פוסעים נגד מאמץ המל-חמתי ומניעים עזרה ליישוב העומד על נפשו?
ההכרעה היתה קשה. פנינו לקבוצים שיהוו את דעתם,אבל נתקבלה גם בהנהגה הראשית החלטה האוסרת שנתנגד אפי-לו להחלטה חייובית בענין עלית הבחו-רות, אם אנו נראה שזה יזיק לקייום ה-קבוץ. ועוד החלטה:אנו ממליצים לקבוצים שיש להם התחלה בארץ לחייב את עלית ה-בחורות, היתה זאת תקופה של ויכוחים נסערים והתוצאות ידועות לכל. היו ק-בוצים שבאו לדעה שהן בעצמם לא יהרסו את הקבוץ (ובמקרים אחדים עליה כזאת הרס הגוף מבחינה חברתית גם בעתיד). היו גם קבוצים שהחליטו להעלות את הבחורות. על הבעיה הזאת כתבנו גם ל-מחלקה לחברה ומכתבנו פורסם בעתוננו "בגירוש". למרות זה שעדין לא קבלנו תשובה מהארץ, מאגרת ההנהגה העליונה מתקבל הרושם, כי העזרה לא היתה כל כך ניכרת. נוצרו רק בעיות חברתיות: כי אי אפשר לקבל גרעין מורכב רק מבחורות כגרעין שלם, ומאידך צריך להתחשב בכל התכניות בקבוץ שנשאר בקפריסין. סדר העליה הזאת יכול היה גם להזיק לק-בוצים שמבחינה חברתית עדין לא מ-הווים גוף מלוכד.-שלחנו אזהרה ל-מזכירויות הקבוצים לא לאפשר ולא ל-אשר יציאת שום חבר בלי התיעצות ואי-שור ממוסדות התנועה; ובזמן "חום העליה" היה בזה הכרח.
לפני 6 חדשים היו במחנות חורף 800 חברים, ב-27 גופים קבוציים,ביניהם גו-פים מורכבים פחות ם-10 חברים,
בין מועצה למועצה יצאו מן הקבוצים 135 חברים,וזהו אחוז די ניכר.-רציתי רק לציין עובדה שממנה אפשר ללמוד על
עברו ששה חדשים מאז כינסנו את ה-מועצה החמישית,הכרזנו שזוהיא מועצת החיסול,אבל ההכרזה היתה מוקדמת, וע-תה אנו עומדים לפני תקופה,שבה לא י-דוע יהיה החיסול,גם החשבון של היציאה האטית לא נתקיים. בינתים קמו שינויים יסודיים. נוצרה המדינה ועם גם סדר היציאה מהמחנות.
כבר ב-15 במאי המכסה הרגיל לא עלה, עוד לפני התאריך הזה עלו לא לפי ה"־
מכסה אלא לפי סוגים ש ונים, וחשבנו כי זאת היא ההתחלה של חיסול כולל.
וביום אחרי 6 חדשים העתיד לוטה ג-ערפל ואיננו יכולים לאמר מתי בכלל נצא מכאן,כי אין סימנים באפק שיר-
או לנו על העתיד,
עתה ברור לנו כי נמצאים אנו כאן ובני תערובות במלחמה המתנהלת ביני־ נו ובין אנגליה,אנו קלף בידי אלו הרוצים במחיר זה אולי לזכות בווי-
תורים .ואם אחרי 6 חדשים אנו רו,
למתוח קו להבא,אין לנו תכנית ברו-
רה, קשורה לזמן ביצועה.
עברו 6 חדשים של תקוות ואכזבות
של מתיחות רבה בחיינו,כאשר כל יום
הביא חידושים ושינויים. בינתים הי-תה גם עליה. עליה לא רגילה,לא לפי הצרכים בארץ, אלא לפי חוקים שנקבעו ע"י הבריטים. הפרשה הזאת נגעה גם ב-
תנועתנו. אנו זוכרים עוד את הדרישות מהארץ להעלות חלק ניכר של התנועה
ולנצל כל הזדמנות להעלות את הבחו-רות, וכיום יכולים אנחנו לסכם את תוצאות העליה הזאת.
אחרי יציאת שתי האניות הראשונות, קבלנו מכתב מועד הפועל והמחלקה ל-חברה שמחייבים את ניצול המכסימאלי של אפשרויות העליה, והכלל, "יעלה כל מי שיכול לעלות", ואם לפני זה הבעיה היתה קשה ,אחרי קבלת המכתב התעס-קה ההנהגה הראשית ודנה בכובד ראש: האם נתן יד להעלות את הבחורות בזמן שאנחנו לא יודעים לאיזה זמן הפי-רוד בין חלקי הקבוצים(וזאת לא מבחי-
17
אופי הקיבוצים ויציבותם. את הקבוצים
הותיקים עזבו 35 איש ואת קבוצי "בני-עבודה" לשעבר -100 איש.
בין מועצה למועצה הגיעו לקפריסין עוד 3 קבוצים,אבל הם התפוררו תיכף אחרי בואם. ממספר של 90 איש נשארו בתנועה 30 חברים־
בתקופה הזאת ביצענו גם כמה השל-מות שעליהן דיברנו ועאליהן שאפנו כל הזמן. במסגרות החדשות שנוצרו אחרי ההשלמות, לא מצאו להם את מקומם 40 חברים ועזבו את ה תנועה. אם נסכם את כל העזיבות, נקבל מספר של 250 חברים
שעזבו את הקבוצים במשך ששת החדשים. רוב העוזבים נקלטו במפלגת פועלים השומר־ הצעיר.
במשך הזמן עלו מקפריסין 255 חבר רק ממחנות חורף). כעת מונה התנועה במחנות חורף: 406 חברים, מזה 280 בחו-
רים 70% 126 בחורות -30%.
הגיל הממוצע של חברי התנועה הוא בין 20-30. רק 10% החברים הם למטה
הרכב התנועה למי ארץ המוצא הוא: הפולין - 239 ח.ז.א 60%; מרומניה-139 ח. 34% מצ'כיה ויתר הארצות-28 ח. 6%.
התנועה במחנות קיץ מונה 150 ח.
וביניהם רק 10 בחורות. רוב החברות עלו ונמצאות במשקים בארץ. קבלנו י-
דיעות. מן הארץ על קליטת הגופים ב-נשקים ובצבא. אמנם המספרים שאני אמ-סור הם לא מדויקים־ ויש להתיחס אלי-הם בהסתייגות.
יש לנו ידיעות על הקבוצים הבאים:
קבוץ ש. ברמלאב-עלו 26 איש, גויסו 9
היתר נמצאים במרחביה.
ק. אנילביץ: עלו 12 -כולם בפלמ"ח. ק. "מגן"?: עלו 30 -2 גויסו, היתר הם
ביד-מרדכי.
ק. "חרות":עלו 14 בחורות,כולן בבית-ק. "זיקים":על ו 8 כולם בק ""ז ייף:"
ק. "לוחמי המחתרת":עלו 14 -5 גויסו,
היתר בדן.
במשך הזמן ביצענו גם השלמות והן:
ק. "בדרך" השלים את ק."חרות".
ק. "להשלמה" השלים את "לחרות" ואת "מ. אנילביץ'".
ק. "למטרה" השלים את "י.קפלן 67". ק. "בהתחלה" השלים את "ש. ברסלאב".
חלק מ"המעפיל" את "לוחמי המוותרת".
"לוחשי גטו וילנה" ,־■;־לק מ-"למפעל 65" השלימו את" נתיב ה-גאולה" .
ק ."הכובס" התאחד עם ק."החותרים" ונוצר הק ,"הפורצים".
חלק מ-"למפעל 65"התאחד עם "למר-חב".
היה פעם ויכוח בינינו(ההגה הראשית) ובין הקבוצים על הדרך ההשלמות,ואם היו פעם גופים ששעבו כי בקפריסין קשה לתמזג עם גופים אחרים -בגלל" האוירה הקפריסאית" ותלו כל תקוות שהכל יעשה בארץ-הרי ההשלמות שביצענו הוכיהו כי דוקא יגלל האדירה המדרגת יש הכרח להקים גופים גדולים. כי רק גוף גדול הוא ערובה לקיום הקבוץ.היו גופים שעמדו לפני התפוררות ורק ה-השלטה הצילה אותם.גם להבא נצטרך ללכוד מלקה זה כי ישבן עוד בעיות מבחינה הביתית שלא נפתרו עדין.
המצב הכלכלי: לא היתה מועצה כזאת שלא נשמע על המצב הכלכלי של הקבו- צים. כולנו זוכרים את המצב החמור בבואם הנה. ואם רוצים להשוות את המ-צב הכלכלי שהיה לפני 6 חדשים למצבנו הנוכחי,אז בטח שכעת נצאים הקבוצים במצב יותר חמור; כי לפניי ששת חדשים ועוד לפני 3 חדשים. אפשר היה לראות במקור חשוב להכנסה את התעסוק. ז.א. יצי-רת מוצגים למכירה. התעסוקה שיפרה לא רק את המצב הכלכלי,אלא הטביע את חותמה גם על החיים החברתיים. י-צירת יום עבודה בשביל חבר, זאת הי-תה אולי המעשה הגדול שהטיב את החיים הקבוציים בכל המובנים־ היו גם "אפי-קורסים" ( ואני ביניהם)שלא האמינו כי התעסוקה הצליח, אבל העובדות הוכיחו
ובעת נראה מה מראים לנו המספרים בקשר לעבודה:
ממספר הכללי של 406 איש בתנועה עובדים בעבודות חוץ (מכניסות) 100 איש. בסדנאות הקבוצים(תעסוקה) 60 איש ז.א.40% עובדים בעבודה מכניסה.
אם נשווה את ההכנסות כעת עם ההכנ-סות מלפני חצי שנה,בטח שהן הוקטנו. אבל המצב הכלכלי בהשוואה למצב -נאמר לפני שנה הוטב. אם לפני שגה היינו רע-בים ללחם, כיום לא קיימת בעית הלחם.
בין המועצןת התקיימו 12 הרצאות במסגרת כל התנועה,כולל גם ימי עיון, אינפורסאציה והסברה פוליטית. גם ההזדמנויות האלה לא נוצלו כמובן. חברים באים גם עכשו בתביעות להג-ביר את הפעולה התרבותית, ואנחנו היינו רוצים מאד לדעת ולשמוע על צורת העבודה התרבותית, באיזו מסג-רת ועל איזה נושאים צריכה להתנהל. רצוי מאד שהחברים יתבטאו.
היו גם מסיבות כלל תנועתיות והן: מסיבה של ליל פסח, משפט על דמות ה-צבא,מסיבה מוקדשת ל100 שנה אביב העמים. כל המסיבות נערכו בקשיים, אבל, יש לציין,גם בהצלחה רבה.
באותו הזמן פורסמו 5 פירסומים וגם כאן ברצוני לציין בי שמענו בי-קורת על הפסקת הוצאות בתנועה ו-תביעות לעשות מאמצים בכדי להוציא יותר הוצאות,-אבל מעט מאוד עזרו חברי הקבוצים להטיב ולהפוך את עתון התנועה "בגירוש" לבטאון הקבוצים, אנו מעונינים שבטאון זה ישקף נאמנה את התנועה ואת דעות החברים על כל הבעיות המענינות אותם.
המקהלה: שוב אורגנה הודות עבודתי המסורה של שמואל, וצליליה נישמעי ם ב-מחנות. הדה מעורר כבוד אלינו, כי גם בזמן שדיכאון שורר ,ידענו לרכז ב-מקהלה מספר של 70 איש. עברית-אנחנו הכרזנו במועצה הקודמת

על כמה תפקידים שעלינו למלואתם. וביניהם לימוד השפה. ואם בתנועה נמ-צאים 50% מביני עברית,82% לומדי עברית, אפשר גם לשמוע את השפה בשימוש יומיומי. יש קבוצים שאצלם עברית היא שפת שבת ויש קבוצים שעברית אצלם שפת "יום טוב",אבל שכמעט שאין קבו-צים שהשפה תהיה שפת-חול. (אולי רק קבוץ זיקים שהתחיל להנהיג את השפה בחיים היומיומיים). ויש עוד פעם ו-שוב פעם לעורר את תשומת לבם של הח-ברים לניצול הזמן,ללימוד אינטנסיבי של השפה.
השתתפנו גם באופן פעיל בכל המפעלי הבין-תנועתיים,כגון: 1 במאי,מסיבה ליום מרד גטו ורשה ובמפעלים שאורגנו ע"י קהל המעפילים, היתה עוד פעולה באיר-גון הקן השומרי. חבלי לידה של הקן היו
כאובים וגם ממושכים. הפעולה התחילה, אבל עלית הנוער שהתחילה, חיסלה תיכף את הקן. אך אפשרי שקיים עוד נוער שיכו-
אחת הבעיות שעליהן דיברנו במועצה הקודמת היתה בעית ההגנה והאימונים. היה זמן לפני שנה שכולנו זילזלנו ב-אכשרה ההגנתית ולא ראינו באימונים שהתקיימו אז הכשרה מממשית,אבל כעבור זמן השתנה למצב לטובה. הביעו שליחים ונוצר חוג פעילים בין המקומיים ו-כיום הננו רואים את שורות המגינים בהכשרה רצינית,הכרחית,לקראת התפקי-דים בארץ. אנו מחייבים ותובעים מכל חברי הקבוצים לנצל את הזמן להשתתף, לפעול ולחשל כלים, לראות בהכשרה ההג-נתית כאן, הכנת עזרה ליישוב הלוחם על קיומו.
מדריכים: פרשת המדריכים להגנה היא די חפורה, כנראה שישנם קיבוצים לא ח-דורי הבנה,כי אי אפשר לדבר על צרך ההגנה בלי לשלוח אנשים מתאימים ש-ידריכו בהגנה. ויש לקבל החלטה ולאמר בפה מלא: שליחות המדריכים להגנה זאת היא שליחות התנועה. אם אנו מעונינים לעצב את דמות הצבא,לא די בהכרזות אלא נדרשים מעשים. ואם אנחנו מראים על שיטות שלפי דעתנו הן לא נכונות,
יש בפעולה ממשית לשנות אותן. כעת נמ-צאים בפעולה הדרכתית 25 חברי התנועה. אף פעם לא ראינו בכוח ההגנה כוח מפ-
לגתי או כוח עם גוון מיוחד,אבל אם גם כאן רוצים לשנות את השורות לכלי של מפלגה,נכנס לפעולה, נגדיל את הש-תתפותנו. כי רק ככה נוכל ליצור דמות נכונה לשורות המגינים.
עד עתה עברו אתה שני השלבים של ה-אימונים 250 איש ־ וחלק ניכר עבד רק שלב א.
פעולה תרבותית: במשך הזמן עשינו
פעולה תרבותית רבה. המועצה האחרונה הכריזה על סיסמה בקשר לעבודה תרבו-תית: "עם הפנים פנימה!". אם עד המו-עצה החמישית היינו פעילים במפעלים
כלל תנועתיים והראנו את יכולתנו התר-בותית במחנות, אחרי המועצה עשינו מא-מצים והשקענו עבודה לגבש בעיות ב-רכישת ערכים בקבוצים.
התקיימו גם מפעלים כלל תנועתיים,
הסמינריון הרעיוני שתבענו אותו ו-
רצינו בו צורך במשך כל הזמן הייותנו
כאן, סוף-סוף התקיים, עם בואו של דניאל בן נחום. אבל יש לאמר כי החברים לא
ניצלו את ההזדמנות למרות התביעות ל-
שעבר,וההכרה שהסמינריון היה צורך חי-יוני מבחינה תנועתית.

18
לים לארגן אותו. ההנהגה הראשית שת-בחר, תצטרך לדון עליו.
פעולה ציבורית ופעולת-חוץ

;־ *אברי ה הגועה b»ms3 בעבוד!.. ;:•:דרת שדנים מסארגנים »ת הזזיימ
- - ; ־־ י י י ם ב ח נ י י* $0 3 ר ;-:־־־ לדעת כי תגר ממג ועת !זב 83 נ"*
־ • ל ־ ־ פק רם עב רדה ,n וא 18ור» -s לא י w *;;י ר.ס רם ד בר ה י8 פיעל k~v לא 1 ־ כ ל-יי יתכיער. ששלחה אותו"אגו ר21י3י להיות שותפים לכל הנעשה במחנות.)»ג1 :•־.:י: את חלק 3 ו"«2 ר לא גאים שבד -- :־.ל" על סומרות,8 לא נבו ובה גי• ידה --־. 5י ידינו לא ירבו ן יעילך י ד ע ו ----ני תסיר בי התנועה שילמד.א ותם
• ד •ר ?: מתנועת גv דר שי2תק cג vט ח ■־ ־־יכה ה ה:תגה הראשית לק*יט שגע
* : י־ • עש חברי מתג ועת ,עוגדי'"מוק"
־:־*:.למרות העזיבות בששת החדשים שעברו, הם חדשי גיבוש וחיזוק. במשך הזמן-הקימונו קבוצים שיודעים לשמור על קשר חברתי הדוק. קבוצים עם ערכים חברתיים ותרבותיים. ואל ישכחו החברים
כי זה נוצר באוירה של יאוש דיזל:: :!:•* ,שביביגר 'בקפדיגין סתרו יש ל!"
י * ־ * השובת למתיסבות העי 2 '% ת ב • ד ך c ;— :6e של חברי התניעו; ג*«יש ג-•־: rr ל: דנים גדולים "ב יי ד.קבו1יש 1: ,r:־.r 'ותר ם2ו26פת נסגאיים בום-ח ז:•■:־.:' לציא להם • פתו־ ו ן 0ג ס ה י רגו *n :*■ ־!: ־ 3 י ג השתפר ר "געת ט רדד מ! דג: ■ני: יחם של הב83 8ד«יתי »ת »ו8-:־ ;־ כיב ו ■ן יותר חזק כבמי נו; כלב"• ־י־ ־.*גוז יותר מל© חב ח י נר ר 5י\8?י«* .* *־ "־בדגים באתר* רתם לתנועה ר»
־ 1 ז ז ־ " י ;; ב ו ץ היבול לעזור לק י■ ו יי v .י"
■ד ־־» . כ ה ז ק קודם בל את 2 v סר 3C .-■ *"*'"־ ־« ל־ -־־כ,לעג *לבל רעיון הקולקטיביות י:־:־ ::וניס חזקיט,םנרכשים 31אטד .־ : ־ 1 ד;ד ות התג רעה גטו־ ץןהמ1 וw ג . ד:־•: י: סוכנה להתייצב לבל דר* v". **כ ר*ם והעם"םוכ3ה להתיישבות ר?ר?3הג ! ל; ־ להס ר רת את מת3 יעה 55! ן שף ־ד % 1 ■ו *־:ד ב:: ת'—40 19 "ג ם פה לפרות זע •;'•י ».־• ־־.: יער לא 2מצא יa זמן 2? -■*־
: *:•"־,יש תנועה תי?? ותו־בm,מ5 :־ם־..ד. ־*::»־* .זר י83
•כי ד ר 5 ב בי דף מ פריט י י יהין! 5 * -ז זדז־*י: בתולדות מתג ר עז* ־; 5 a זו-
ב* 'ר: *שים את ממיטסודיה* *לא ד 81 •: ם
« זי.
:*:ל נ בגב והעתיד הפק ורפ ל %© לנר
תפקידים חשובים לסלאות. אפשר

שב•'! ן »ר צד.,» שד ט ב צא הק ג־ ו x י ם '»ג ל ליי יג"ל 3גי«'יט ילמים*8ל» כהבדיס ג ודדיה ג -־מידות יזו־בא ותפלמ"ח"וזה יהיה גיבה! לבל «1זד טאתגו"לכן י גג*ל את מזמן חבלתי ידוע לחנק את מקשרים ממגרתיייט לסינית בה אנמגר 0a?«n 3ד8ה בליטר ר משטה צוד חיי וגי וו#'ט ישגו־ י"גר עפטך אחוז ניכר של ב2»גי הט8ה,אז הגי? הזין להפ6יק בערב"רג של ־ס3ות,המז יק לקגוני® א, אלו;83 סבהי-גה הברתי^סעברית ברינה להיהפך לשמת דיגדד*
נוכה ממצב הפוליטי וההיאבקות על דטות ר.םריגה,םתסקידינ1 הוא לחפיר » ת * פ ו ד ד ת התנועה"אגו ע ד י e להופעה ש לילית*נ י חברינו לא מתעמקים הסר" ש* ־ :הפת2ו,ו««ין יגון לזר." ובא ן ט ט ו-'2" טב3ה0?ל הן גכריז ונאמר להגרינו:
ב ?‘לו »ת 1st הגירוש" :הפוך ns בית! הסוהר לבית"יםמר0מיגוך מ«רמע6 המניט לפרס,ז וו ו גוו השעהן"•
נתבע מהל חברי התנועה להיענות לדרי-־־ דת התנועה-לא*םינים#ל9עילית"להבג«ס קצתימ^רץ ישראל לחייגוי*ורגש בקב ומים היש"* *בל וממי? הזרה 2 די דת למסגרה,ל-ם י 'n ל מען ק "ק * ל e * וכה ח י ו 0
3 •ד גי ב י ? שיש ל ד 8 ו 3 ך ל ד ר ו h ם מגדיו, ולמעיזירט'למדי יגוזגי0*מת1זזקסקגוק המם־"
דג לענות לדרישות והשתהה להעמיד’את ח** גר י ו בחני טגחגיס בהדגשת מועטת י,"*בזזלש 0 ,?תבע הן גקגומים פעילים בתנועה' בסל ה?זמה.ימ2#ליק להרהיב את מוגי הספורט, כמי: ■•יה גרמנית להנבה "נדרוש מסדה דית ה--" :!* י.י ה ל * יו s» ו » » .ך רד מ מ ? ך בין ,"פעולה גתגויעד. וגי ן מפעלי התנועה ^גללייס"
זגחנו ם?31י3ים גבל פה טגעטה גסזוגות, :ותנים וטוגניס לתת בת להבא את ידנו :כדי להקים מוםדות יספעלעם יעילים לקהל זםעפילימ"לא למשתלה באנו למוסדות,^י© לבו ניסה גגה לכל מנעשת באן וחברינו י וביתו כפעולתם את רגו3י3ו0א13 במיה Erm ושותף ייחד עם גל אלה העזסרים על ה פס מר של צ? האדס במתנות"
לפני 6 הדסים מיו אגלנר *ומד שליחים ;י־י יעתה,לגן ג^ת2ו לקגו*ייס2ה2ב*רר את 5• r י לתם ין בכוחות ע*ם8יים,גל1 את הכוחות
י a נ * ג 8 0
־•». •«ינר»ס,גםבם את גל ?n יגיג^^פ?גר s5^5«v-»i» להגסים את המלצותיה,נוכל ^hiss nn הזמן יותר חזקים מאסר
באגו מגה,גפיי שכיסא את זאת סייקה גדבדי
פרירה עלו*
שמעון (לוחמי המחתרת):בדברו על העזי־ בות, ציין מאיר ,שביחוד בקבוצי "בני-עבודה" היה אחוז העזיבות ג-
f. a -בהמצ־.־:דת הקפד יאית אנו 7 מד יי -:־ ־־־. שנכנסו חבר י "'ב נ י ־"ה עב ודה" ל-לםס8ן8! ה* 6 קב וצי ים תקינים,-■־ ־.:•כ ו ל הב ר י קבוץ ט וגיס"-ל9י דע-היידפו ן" נקשר לזה געשה ב- *!a': -. י * ־:: יה .־ר5»2רגויי התניעה החינוכית לא ::י־ על ע צ שט את העול של קבוצים מ— ;•־ביס(83ו ביתר האר.3ות אחרי המלח-־ ■שיכלו להקטין למחות אה אחוז. ה-: 0*־י:ו ת־שבר ו ב ן לא היו הכרחיות מדריכי שורות המגינים: המדריכים :־•:י0 לדעת שהם שליחי התנועה;9הה-;-- הזאת התגבשה אצלנו דק בזמן ה-ז--ין.-לכן גם במאוחר החלטגו לכנס 0בפגישה הראשונה שפע-a .־:-־-פדר י כי :■ -ע דת,ש ל ו כינסנו אספת מדריכים ::•-:;וזיינו יבולים בזה למניע הר-־ :י-הבנות בין מסדר יביס זקב ועזי-: {1!;־־־. סע© שגיאות ס"ד חידדיד'
עובדי חוץ־ י ; : n צ דיך לה י ו ת ?5 ר ■ V* - ־ % חי ־:: לבין עצפם ובי בס לבין ה ה גי־ יה . -3 לסיבת הפעולה המשותפת - r : ל־ ־־.-־..-הכינוס הראשון של ע ן• ב ד י -־ד» י־ - v « ש ה י תה זאת שגיא f n ־ ־ ־ ו כ י ~3r ־־:ו את הססנית כבר פקחיפ,היו ת ולאv־ : ז:*חז ו ל"כללי ות"'סוסר ::*• על קשרם ההדוק עם התג דעה ק.ק.ל: זלא שררה אצלנו ההבנה ה גק ־:־ נ ע נ י ן ז 1; , היה ז י לזול לפעולה: -B ד : : י ; *ק 6ל 0 ב מה 3 ות *"א ך תנו ? 1ת ־ ■־ יראי לנושכי אין צידוק לגישה ־*־,*;.: מתיהם ים לדבר ב וזי י וב ,אפשר י־«5:' ~עשוהי*בעיקר לב יש וי סמלי של *-עתנו לקד ן "•■-א ב י הביא כאן הצאה "*.־בי־. למחצה* *שלפי דעתי המועצה .־־:־ לקבלה ההמלצה ;1 ,,להכריז על ה--::־: הראשון שאחרי המועצה כעל '"::•: לסען הקפק0ל0",בו יוטל על ה---*- : להכין מוצגים לסען תערובת - : י; . ד, ,-בד י שנוכל לתפוס בה את ה-2 *ה ם וע צד, רואהr1 ::•: .;דאו* לתנ ועתב י־-; :זדי שבל קביץ יתחייב לתרומה• e *־ . י ־. סמלית לס ובת הקר ן עבודה תרבותית: אני בא וטוען טענה ־::־ ג ושנה:בפעולתבו התרבותית לא
־*:::י לפעמים מאחורינו «ת התנועה-~s ":־־־: רבים היתה אדישות לא מ ר :־:־־ ־:ד הקבוצימ"בקשר לעתו23ו !-גי-'־־־:.’ :־עתי כל מיני ערות צי ב ־•»־• , : יזה צינית,-על איזה ענין שלא
לא ג ,גי. ־- .
יד והר"־לא בתנועתנו מק ומה ;,התג ו-עה צריכה בםאון,במה שתשקף את בע~ « דת יה 9(א ב ב דג ביר סי ם חיצוניים פתיח"־ סי'ט לעתונג ז ביותר ר צי נ ות , ומתחשב* מ ברעתו יותר - כמו בפנים התנועה־) ג ב הצלחנו על ידייהעתון להפעיל פט פר חברים בקבוצים0םגליון יולי עד גלידן אוגדסש גראת התקדמות(הור--חב חיג משתתפיס"בינ יהם גם חב*" ד ו ת ו פ ו ).
עברית: סטדפק נ י אם זה ראלי להחליש שצריך להנהיג את העברית כשפת דיי"־ בור,מכל מקום צריך ללחום על זה בלי אי עם חחלטה, ובתור שלב רא-שון להכריז על עברית בעל השפה"ה-רשפית" סל אספות ה ק ב ו ץ0 שמואל (נתיב הגאולה): עלינו להחליט שכבר לא נשוב לשיטה של "ישיבת על מזוודות" ,כיי ראינו לאיזה נזקים ו-מתיחות הורסת גרמה.
בקשר להרצאות: להרצאות בלל תנועתיות באים מעט אנשים. טוב יותר לכן להר-צות בקבוצים - ובעברית. מנסיון. ראי-תי שאנשים שדחקו את לימוד השפה עד אחרי שיגיעו ארצה ־-"'חזרו בתשובה" אחרי
הרצאה עברית אתת של שאול, על ידה באי לידי הבנת חשיבות השפה.
השלמות: גם לקבוצנו באה השלמה. ואם

עוד עדין קשה להוציא משפט סופי,-כפי הנראה עד עכשו, הצלחנו, למרות מההנהגה התנגדה להשלמה זו. אינני אומר שההנהגה
לא רצתה בטובתנו - אך צריך גם להתחשב בדעת הקבוץ--"לא רק את הרופא צריך ל-שאול אלא גם את החולה".
לבסוף ברצוני להזכיר שבמחנות מת-נהלת הסתה פרועה נגד השליחים. אנו יוד־ עים שהשליחים שלנ ו עזרו באירגון ה־ תעסוקה, ויודע ים גם מה הביאה התעסוקה לקבוצים. אך בל נשכח שהחובה העיקרית מוטלת עלינו - בלעדנו ובלי יזמתנו, לא יעשה שום דבר.
שאול: אני רוצה להזכיר קודם כל את ה-רושם שעשו עלי המפקד והתהלוכה של אתמול, שהוכיחו את כוחנו. מבחינה מספרית אמנם פחתנו, אך הרי פחת גם מס--פר האנשים במחנות.
אם גם אי אפשר לאמר שהמועצה היא מו -עצת חיסול, אך בכל זאת אנו צריכים יומיום להבין את עצמנו לעליה ולהקטין בזה את תקופת התאקלמותנו בארץ. הקבוץ
הארצי והמפלגה שלנו זקוקים לתגבורת אנשים, לתגבורת כמותית ואיכותית.
ויכוח על ה פעולה בתנועה
בשטח העברית חלה התקדמות, ועובדה היא כי המועצה מתנהלת כמעט על טהרת העברית,-אבל בזה לא סגי. אנחנו נד-בים ליצור אוירה ארצישראלית וגם להכניסה להוי המחנות. אם נבצע את זה בשטח ההרצאות ואספות, יגיע גם לדיבור יומיומי.
חיזוק הקבוצים: קבוץ חזק נקרא י בעל משטר חברתי תקין בו כל חבר יו
דע: קבוץ זה אני -ולכן יודע שאם הוא נרדש, הוא צריך להיענות. השיטוה של ויתורים מביאה רק לעזיבות, להפקרות וקבוץ. גם בארץ יכולות להימשך העזי-
בות, באם הקבוץ יהיה חלש.
עלית הבחורות: רוב הקבוצים עמדו למבחן כאשר דרשו מהבחורות לוותר על עלייתן,-והן צייתו. בקבוצים חלשים הבחורות לא קיבלו על עצמן את מרות
הקבוץ.
הגנה וספורט: אנו ממלאים תפקיד ג-דול בהגנה. אך לא בהשתתפותנו בקורסים בלבד, נצא לידי חובתנו. עלינו לעמוד בראש. יש שתי דרכים לזה: מלמעלה ומ-למטה. מלמעלה זה קשור בהרבה גורמים ואנחנו לא תמיד יכולים להתגבר עלי-הם, -אך מלמטה כן יכולים להשפיע, א-בל צריך לשלוח בתור מדריכים את ה-אנשים הטובים ביותר של הקבוצים כדי שיוכלו לייצג את התנועה ולא יאבדו את הקשר עם הקבוץ.
בקשר לספורט: אנו צריכים לחייב כל מפעל, בו נפגשים חברי קבוצים.
עבודות חוץ: אסור לשכור שאנו חב-
רי התנועה לא רק בקבוץ, אלא גם כל־ פי חוץ. -ג ם בטוב וגם ברע יאמרו ש-עשו זאת חברי השומר הצעיר. וזאת היא גם שאלה של יושר אנושי והוא לא ניתן לחלוקה.
אנו עומדים לפני בחירות - וזה מ-
חייב את הגברת המתח הפוליטי. עקב זה תדרוש ההנהגה הראשית פעילים מן ה-קבוצים, והקבוצים לא צריכים לסרב. טיב כל קבוץ נבחן לפי מספר האנשים שהוא שולח לפעילות בתנועה ומחוצה
לה, צריך להדריך אותנו העקרון, שאם
הגברת עבודתנו ופעילותנו אנו ניבכח.
חיים (לוחמי המחתרת): כדאי וכדאי ל-ארגנן פגישות של עובדי חוץ וגם של המדריכים בשורות ולברר אתם יחד את תפקידם ואת מגמות התנועה.
ברל: בקשר לעבודה תרבותית בקבוצים:
הויכוחים הראו שיש התענינות ב-קבוצים. ועכשו כשנגמרה הפסיכוזה של הישיבה "על מזוודות", וגם הקיץ מת-קרב לקצו, צריך לגשת לאירגון חוגים והשתלמותיים במסגרת הקבוצים והתנועה. רבים מחברינו אינם מכירים את השקפת עולמנו המרכסיסטית. יש גם חברים ש-לא יצאו מסביבה יהודית - והם צריכים ללמוד את תולדות- ישראל, ותולדות תנעת הפועלים היהודית והארצישראלית.
דוד (זיקים): עבודות חוץ: העובדים צריכים
להתחשב בזה שהם מייצגים את התנועה.
היו חברים ששכחו את זאת ושכחו שגם ח-שיבות פוליטית לתפקידם.
תרבות: חובתנו היא להכשיר אה עצמנו גם בשטח זה, כי רק בעזרת התרבות-ומדו-בר על תרבות מרכסיטטית -אפשרי להתמצא במצב בכל רגע. הרבה מפלגות בגדו, כי לא התאימו את המרכסיזם למציאות חייהן. שמעון (לוחמי המחתרת): ברצוני להדגיש כי בייחוד בקשר לספורט גישת רוב חברי התנועה היא גישה מתוך "חייוך" מזלזלת, אך זה לאו דוקא מעיד על בג-רותם. השגנו מדריך-ספורט, המתמסר לענ־
ין, והחברים צריכים לנצל את ההזדמנות בעיקר מפני שחסרה כאן בגירוש האפשרות לעבודה פיזית רצינית, יומיומית. דובר על כךשקבוצינו התלכדו והת-גבשו, אך בל נשב על "עלי הדפנה", יש לעמוד על משמר הערכים הקבוציים,לבדוק את השיתוף האם לא נעשו בו פרצות, להגביר את העזרה ההדדית בקבוץ ולהרחיבה גם לשטח התרבות. חברים בעלי ידיעות יתר צ-ריכים לעזור לחבריםמפגרים. צריך שכל חבר ירגיש בקבוץ את הבית. אני רוצה ב- קשר לזה למשוך את תשומת לבה של כל התנועה לשני ספרים, היכולים לעזור בגיבוש חיי־ חברה בקינים,והם: "ארחות החברה" מצבי ורדי ו-"בדרך ארכה" ממאיר יערי. מאיר (לחרות):תשובה למתוכחים:
קווינו לשמוע בקורת יותר חריפה .ו-יותר הצעות מחברי הקבוצים-כי הלא אנו עומדים לקבוע את קווי הפעולה לעתיד. הו-כוח הקצר תמה גם מפני העובדה שלפני המו-עצה שמענו דברי-בקרת מהרבה חברים. -כדי להתיחס לפתגם על ה"חולה" וה-"רופה" -תמיד נהגנו לשאול את"החולה" אך גם את ה-"רופא" צריך לשאול. וגם להבא נשתף פעולה עם מוסדות הקבוצים. -לסיכום: נקבל את ה-כוח בביטמוי ל-"שיתוף רעיוני", את הדברים שנאמרו כאן בכנים-ונשתדל ביחד להתגבר על הקשיים ולהגשים את המוטל עלינו.
21

22
החלטות המועצה
1. המועצה שולחת את ברכתה, ברכת העומ-
דים על סף העליה וההגשמה, לקבוץ ה-ארצי על משקיו העומדים בקו הראשון
של המערכה,הממשיכים בבנין וקליטת־העליה.
2. המועצה שולחת את ברכתה למפלגת הפו-
עלים המאוחדת המגוייסת כולה למלחמה
על קיום עצמאותנו, והלוחמת על דמות
המתקדמת של מדינתנו, ומזדהה עם כל
צעדיה.
3. ברכת המועצה ברכת עידוד ונצחון שי-לוחה לצבא ההגנה לישראל ולחיל הח-
לוץ שלו, הפלמ"ח, אשר הידפו בגבורה אתץ התקפת הפולשים הערביים, שכירי ה -
חרב של האימפריאליזם.
המועצה מביעה את רצון התנועה, הדרו-כה המתרחש במדינת-ישראל, להצטרף
בהקדם לשורות הבונים והלוחמים של
המועצה מוחה נגד החזקתם השרירותית של 10.000 מעפילים כשבויי-מלחמה ב-מחנות קפריסין, ותובעת פתיחת שערים
לאלתר.
מחליטה לגבל את תקופת מע-
ברנו לעבודה אינטנסיבית בכל השטחים האפשריים, עד הוא יום העליה.
ג:המועצה רואה את ידיעת השפה העברית כתנאי ראשון להקלטות מהירה בחיי הארץ ותובעת מאמץ מכסימאלי להשתל-
מות בשפה.
6. המועצה רואה בגיבוש הקבוצים במח-
נות קפריסין ערובה להצטרפותם המהי-רה לשרשרת קבוצי השומר הצעיר בארץ וקוראת להגברת ליכודם הפנימי.
המועצה מחליטה להגביר את הערות ה-פוליטית של חברי התנועה ולהעמיק
את בסיסם הרעיוני על מנת שיוכלו להצטרף עם בואם ארצה למחנה הפועלים הלוחם על ציונות חלוצית, סוציאליזם
מהפכני ואחות-עמים. 10. המועצה תובעת מאת חבריה הכשרה גו-פנית והגנתית, ומחייבת את השתתפו-
תם הפעילה בסבב שורות המגינים. 11. המועצה בוחרת את ההנהגה הראשית כ-
דלקמן: ברל(המעפיל), זבולון (יקום), דוד, מיכאל, משה (כולם מזיקים).
ברכותי הלבביות לכינוס התנועתי. שייקה גורפינקל
תוסיף מועצתכם כוח ורעננות ל-מפעלנו.
הקבוץ הארצי
דוד: בשם קבוץ "זיקים" הנני מתנגד לבחירתו של ברל להנהגה הראשית בגלל השקפותיו הפוליטיות.
רות(זיקים): זו הפעם הראשונה שאנו
שמענו את השקפותיו של ברל.
אנו מכירים בעקרונות המרכסיזם והשקפותיו של ברל אינן על בסיס העקרונות של מפלגתגו. ברל איננו יכול להיות חבר ההנהגה , מפני ש-הוא מדבר כמו מפא"י-ניק או כלל־ ציוני. המדובר הוא על בעית-הערבים.
יחסינו למפא"י, דעתנו על טיטו. דבריו
כי המרכסיזם איננו מונופול של ה־
קומוניסטים, אי-הבנת המהפכה, השק-פותיו בבעית המלוה, ענין עלית היהו־
דים במזרח. -איננו תומכים בו ממני שהו סוטה מדרכנו הפוליטית.
(סערה באולם)
מאיר: חבל שחברי "זיקים" לא הביעו את דעתם ברגע הנכון, בשעת הוי-כוח הפוליטי. המועצה צריכה כעת להצביע על הצעת הועדה המתמדת ובזה להביע את דעתה. יחד עם זה צריך לתת לקבוץ "זיקים" נזיפה
חמורה על הופעתו הבלתי אחראית.
בהצבעה הזדהתה המועצה ברוב גדול עם הצעת הועדה המתמדת.
התקוה אינטרנאציונאל
למחרת המועצה הגיעו שני המברקים הבאים:
בעקבות הויכוח אשר התעורר בקרב התנועה ובקרב ההנהגה הראשית אחרי הו-פעת קבוץ "זיקים" בישיבת הסייום של הטוענת,החליטה ההנהגה הראשית -אחרי ברור הענין־להגיש את התפטרותה לכנס השני של המועצה.
הכנס השני של המועצה הששית
שאול:אנחנו היום כינסנו את הכנס השני של המועצה,ואני רוצה להסביר בקצרה את הסבה למה כינסנוהו ומדוע אני צריך לתת את הסקירה על סיבות
התכנסות הכנס.
בישיבה האחרונה במועצה הושמעה ה-דעה מקבוץ "זיקים" :לא להכניס את ברל בגלל השקפותיו הפוליטיות, ה-סוטות כאילו מדרכנו. המועצה לא קבלה את הדעה הזאת. בישיבת ההנהגה הראשית הראשונה, שינו חברי "זיקים" על הצעתם,
הקודמת.בישיבה זאת לא סוכם הויכוח. - המצב המתוח ששרר במחנות ,לא יכלה ההנהגה להתפנות ולדון בענין זה, אחרי 2 ישיבות של ויכוח נוקב הוסכם בין חברי ההנהגה הראשית לבוא לקבוץ "זיקים" ולהעביר דיון פוליטי רצו להווכח האם באמת יש סטיה של מי-
שהוא מהדרך הפוליטית של התנועה. הוויכוח התנהל מסביב לשאלות כד-לקמן:א. הדרך הפוליטית של השומר ה-צעיר ביישוב בעבר ובהווה.
ב. יחסינו למפא"י. ג.יחס התנועה לב-עית טיטו. ד. בעית הפיצויים אחרי ויכוח שארך כ-4 שעות הגענו לסיכום משותף. 1.שהשומר הצעיר הוא עקבי וממשיך בדרכו - דרך האופוזי-ציה בתוך הממשלה,אבל כאופוזיציה א-חראית. 2.מפלגתנו רואה את הסכנה אם מפלגת הרוב תמשיך בדרך הריפור מיסטית ,אבל יחד עם זה לא סתמנו את הגולל לקרבם אלינו לפי עקרונותינו בענין יחס התנועה לטיטו,סוכם ש אין צורך להמשיך את הוויכוח מפני שידוע,כי אין עדין בארץ דעה אחידה מסבות חוסר חומר.4.מה שנוגע לפיצו-יים עדין לא התנהל ויכוח בארץ,ולכן אין זה מן החכמה לנהל דיון,ולהסיק מסקנות מרחיקות לכת. סיכום זה התקבל פה אחד,-והתברר שאין שום סטיה הן מצד ברל,-והן מ-
צד חברי קבוץ "זיקים". למרות הסיכום האחיד בשאלות פולי-טיות,התברר תוך הויכוח ובעבודה ב-משך 3 השבועות האלה ,-שלא תתכן עוד עבודה משותפת בין חברי ההנהגה הרא-
שית,היות שהחריפו היחסים,ולא ת-אופשר עבודה יעילה. לכן החליטה ה-הנהגה הראשית להתפטר,היא לא יכולה גם להביא הצעות להנהגה הראשית ח-דשה ,-אני מציע שנבחור ועדה מתמדת המורכבת מנציג אחד מכל קבוץ,שתת-כנס עוד הערב ותציע מועמדים להנהגה הראשית.
יוסף(קפלן 68):היש קשר בין האסיפה בקבוץ "זיקים" ובין התפטרות ההנהגה? שאול:ההנהגת לא התפטרה בגלל ניגודים פוליטיים,כי אם מפני הבדלי גישות, אשר לא מאפשרות שיתוף פעולה יעיל, יצחק(הפורצים):אינני מבין האם ההנה-גה הראשית צריכה להיות כה אידילית, שלא יוכל להימצא בה אדם באופוזיציה? לדעתי ישנן סיבות אחרות; כי הסבות ששאול הביאן,אינן מצדיקות התפטרות ההנהגה.
שאול: ההנהגה הראשית זו היא גם יחידה חברתית ,שצריכה לעבוד עבודת יומיום,
וחשוב תיאום הגישות, חושבני שזו סיבה מספקת להתפטרות. מכיון שיחסים כאלה מקשים עד לחוסר יעילות לפעולה.
יוסף (קפלן 68):אנו צריכים לדעת אם המועצה מקבלת את התפטרותה של ההנהגה
הראשית.-ושנית שמענו את הסיבות,אולם נדמה לי שלו היינו יודעים את אלה כ-מפורט,היינו יכולים לדון אחרת. שאול: אני העלתי את הסיבות האמיתיות, אך אם חושבים שישנן עוד סיבות אחרות, אז אני שוב חוזר:אין חילוקי דעות פו-ליטיים ואין גם שום סיבות אחרות,ואם כל ההנהגה ראתה לנכון להתפטר,צריך לקבל את זה.
המועצה קבלה את דו"ח של שאול, והתכנסה הועדה המתמדת, שהביאה את ההצעה הבאה לפ-ני המועצה: מאיר (לחרות),ברל( ־ י־), שמעון (לוחמי המחתרת), זבולון, משה(זיקים) חיים (י. קפלן 67). ההצעה נתקבלה פה אחד.משה זילברטל
תנועתנו בימים אלה
הוצאת ההנהגה העליונה של ההסת. העולמית השומר הצעיר מרחביה (פברואר 1950)
בסימן תמורות
אנו עורכים את שורותינו בתקופה הרת תמורות כבי-רות בחיי העם. בעשר הש-נים האחרונות עברה על עמנו המפוזר בין עמים — סערה שלא ידענו כמוה בתולדותינו. נעקרו עם השורש יישובים שלמים, קהילות עתיקות ימים, רי-כוזים יהודיים פוריים ומשגשגים. יחסי הכוחות בעולם היהודי נתערערו עד היסוד, חוט הרציפות ההיסטורית בת אלף שנים— נותק ניתוק גמור. השואה ההיטלרית שינתה שינוי מחריד את פגי החיים היהודיים באירופה, חיסלה נכסים ומסורות שטופחו משך דורות,
בתוך הזרם האדיר של החיים הגורפים אותנו ובעיקר בהשפעת תקומת מדינת ישראל ועליה רבתי — מתעלמים אנו לפרקים מהמציאות המעוררת דאגה, בה נתון עתה העם היהודי בתפוצות. בשנים האחרונות נשתנתה תכלית שינוי מפת הריכוזים היהודיים, נשתנה המבנה הסוציאלי והדמות הדמוגראפית של העם. עוד לפני מלחמת העולם השניה היינו עם אירופי מובהק, אשר ששים אחוזים ממנו חיו באירופה, כשהם מרוכזים, בעיקר, בארצות אירופה המזרחית. והגה עתה, לאחר שירדה עלינו חרב הנאצים, נשארנו באירופה חלק רביעי מכלל העם. בפרוס מלחמת העולם השניה היווינו באמריקה, הצפונית והדרומית גם יחד, כחלק שלישי, בערך, מהעם — ועתה היינו לעם אמריקאי ממש, לאחר שאחוז היהודים החיים על פני הקונטיננט האמריקאי העצום, מגיע לששים. גידול זה משך שנים מעטות לא בא לנו הודות
1
קרן השומר
בתמונה: פינת הגולה
לספינות מהגרים, אשר נשאו על סיפוניהן אלפים ורבבות פליטים יהודים מהעולם הישן אל חופי אמריקה, אלא בגלל מחנות השמדה וכבשני אש, אשר בהם הוציאו את רוחם מיליוני יהודים מארצות אירופה השונות. הנה משום מה טולטלו כפות המאזניים של המציאות היהודית בגולה טלטלה איומה.
בעקבות התמורות במפת הריכוזים היהודיים עלה גם משקל היהודים ביבשת אסיה. ערב מלחמת העולם היוו שם היהודים כששה אחוזים מכלל העם ואילו עתה עלה האחוז בחלק עולם זה והגיע לשנים־עשר.
לא בלבד מבחינה מספרית הלו תמורות מרחיקות־לכת בקרב העם היהודי. יד הפאשיזם פגעה בראש וראשונה במרכזים הפוריים ביותר מבחינה ביולוגית, ערים מבחינה רוחנית והמגובשים ביותר מבחינת ההכרה והיצירה הלאומית. הושמדו מרבית קהילות פולין, גליציה וליטא, נפגעו קשה יישובים יהודיים במרכזה ובדרומה של אירופה. נקודת הכובד של החיים היהודיים עברה למרכזים חדשים, אשר דלה בהם המסורת וירוד הגידול הטבעי ולעומת זאת חזק ביותר יצר הטמיעה והנטיה להתבוללות בקרב עמי הארצות, ובראש וראשונה בקרב העם האמריקאי. ביבשת אמריקה הולך וגובר תהליך ההתבוללות ולגורלו ההיסטורי של העם היהודי שם צפויה סכנת כליון.
זכורה לנו יפה הגדרתו הקלאסית של בורוכוב, אשר השווה את המבנה הכלכלי של היהודים לפירמידה הפוכה, אשר החוד הדק בה מהווים ענפי פרנסה יוצרים ופרודוק־ טיביים ואילו הבסיס הרחב מצטרף מרוכלות, תיווך וחיים על בלימה. אולם עתה ציור חדש, טראגי עוד יותר, מצטייר בחיי עמנו. עתה קיימת פירמידה מוזרה ומעוררת חרדה לבאות: במערב אירופה ובארצות־הברית של אמריקה צר מאוד הוא הבסיס הכולל תינוקות וילדים ואילו הצמרת, הכוללת זקנים ואנשים בגיל העמידה — רחבה פי כמה וכמה. אם לא יקום מרכז חדש, פורה מבחינה ביולוגית ויוצר בשדה הכלכלה והרוח — צפוי לנו ניוון וטמיון, כתוצאה מסערת האימים אשר ירדה על המוני היהודים עם מלחמת העולם השניה.
2
ואולם אל התמורות הקטאסטרופאליות אשר הזכרתי לעיל מצטרפת גם תמורה חיובית בלתי שכיחה, אשר באה, כאילו, לפצות את תוצאות הקטאסטרופה — הריהי הקמת מדינת ישראל ועלית משקלו של המרכז היהודי בארץ־ישראל, לאחר מלחמת השחרור שלנו. זוהי תמורה כבירה, אשר יש בה כדי לעורר תקוות הדשות ואפשרויות גידול והתפתחות, אשר לא שיערנון מקודם. במידה שיגברו ויעצמו הכוחות החלוציים במדינה הצעירה — תהיינה התקוות למציאות, והאפשרויות הכבירות תיהפכנה לממשות,
גורלה של תנועה
לתמורות בחיי העם השפעה מכרעת על מבנה תנועתנו.
כי אכן מתוך ההמונים היהודיים צמחנו ולהמונים אלה היינו צמודים בימי שלום ונחת כבימי מלחמה וסבל. אנו ניסינו עוד לפני שנים רבות לעורר את המחנה היהודי הגדול, השאנן והבוטח בעתידו ולהורות לו את הדרך היחידה לגאולה לאומית וסוציאלית. צמחנו מתוך העם הזה, אך לא השלמנו עם דרכו, התקוממנו נגד קוצר ראייתו הפוליטית ומרדנו נגד נטיות הסתגלנות החברתית, הכלכלית והתרבותית. כך היה בימי נהת ושלווה בגולה, שעה שיהודים האמינו, כי התהליכים המהפכניים באירופה לא יפגעו בהם, כך גם בימי עברה, כאשר ייאוש אחז את שרידי העם המוכה, עד כי לא העיזו להתקומם נגד אויבי העם והאנושות. לא מקרה הוא, כי מקרב המחנה החלוצי והסוציאליסטי, משורות "השומר הצעיר" ו"החלוץ" קמו בגיטאות וביערות ראשי המרד נגד הנאצים. אלה אשר בשעתו קראו לעם, היושב לבטח בארצות הגולה, להרים את נס האמנסיפציה הציונית־חלוצית ולזנוח את דרכי הגלות — התייצבו בראש ההתקוממות בימי ההרג וההשמדה. חברי "השומר הצעיר" ניסו לזקוף קומת שרידי עם מושפל, מוכה ומיותם. הם, המאמינים בעתיד אחר לעם ולאנושות, נתנו את האות להתגוננות ומרד בין חומות בוערות וערים עשנות.
הם אחים נאמנים למשפחה השומרית בארץ, לחברים
3
שהיו בין מקימי יישובים קיבוציים בהר ובעמק, בהרי הגליל ובערבות הנגב, לאנשי הגנה מסורים וללוחמי פלמ"ח הנועזים, אשר התייצבו ראשונים בחזית מלחמת השחרור של עם ישראל בארצו.
סערת העתים פגעה קשה באילן המסועף של תנועתנו. נתרסקו ענפים רבים. נראה היה לרגעים, כי נפגעה ליבת העץ. אך כשוך הסערה נתברר ללא צל של ספק, כי שרשיו של אילן תנועתנו נשארו חזקים. שנים חלפו והנה שוב מוריקים ענפים צעירים וחדשים והעץ הנפגע עטה סימני חיים ופעילות. נשתנו ההיקפים ואין אנו מהווים עתה אלא חלק בלבד מהמחנה השומרי הגדול, אשר מנה ששים אלף חברים ערב מלחמת העולם. על מפת התנועה העולמית נסתמנו קווים חדשים, גבולות חדשים, קנים והסתדרויות בארצות שלא ידענו עד כה. קמו ועלו עדות חדשות בתנועתנו, נתעוררו בעיות שלא שיערנון בעבר — אך התפקידים הגדולים, אשר תנועתנו חרתה על דגלה, עולים על הפרק ביתר חיוניות וביתר דחיפות.
חזון קיבוץ גלויות, מלחמה לשחרור לאומי וסוציאלי של המוני יהודים והיאבקות על העמקת האופי החלוצי של העליה ההמונית ושל היישוב — הפכו להוראת שעה, המתדפקת על שערינו בעוז' בעיקר נוכח סכנות פוליטיות חמורות, האורבות לנו מבחוץ ונוכח תהליכים פנימיים במדינה הצעירה, המו-כיחים מה גדולה סכנת השתלטות הריאקציה בחיינו, אם לא נדע — יחד עם כל נאמני הציונות החלוצית והסוציא-ליזם — לעמוד בפרץ, אם לא נשכיל בעוד מועד להגביר שבעתיים את כוחנו בכל תחומי החיים והיצירה במדינת ישראל הצועדת את ראשית צעדיה.
אנו חייבים בגיוס כוחות גדולים של נוער בכל אתר ואתר על מנת להבטיח המשך ליצירתנו, על מנת להרחיב ולבצר את רשת הקיבוצים השומרייס מדן עד גבולות והלאה דרומה, על מנת להוסיף כוח לציבור הפועלים הבונה והלוחם במדינת ישראל.
4
ברחבי אירופה
נוכח הצרכים העצומים מן הדין כי נשאל: מהו כיום מצבה של התנועה העולמית, האם נעשה כל האפשר להרחבתה ולהאדרתה ?
בארצות מזרח ודרום־מזרח אירופה, אשר שם היתה עריסת התנועה השומרית ומשם באו עוד לפני שלושים שנה ראשוני העולים־השומרים והקיבוצים השומריים הראשונים— י"א נשארו אלא איים קטנים של תנועתנו. אין פלא, כי לאחר שבימי השואה נרצחו מיליון וחצי מיליון ילדים בגיל עד 14— לא נותרו שם כמעט יישובים יהודיים ברוכים בנוער. מארצות אחדות, ובראש וראשונה מבולגריה, מיוגוסלביה ומצ'כוסלו־ כקיה עלו כמעט כל היהודים, אשר פניהם לארץ־ישראל. בארצות אחרות, ובעיקר ברומניה ובהונגריה — נטוש המאבק הפוליטי הכבד על זכות העליה לרבבות היהודים, אשר נשארו שם ושומרים אמונים לציונות. אנו מאמינים' כי ממשלות ארצות הדמוקראטיה העממית יווכחו לדעת, כי צודקת תבי-עתנו לחופש עליה וכי יתירו את עלית כל היהודים הרוצים בעליה לארץ. או אז נזכה ודאי להיפגש מחדש עם המחנה השומרי, אשר היה ברומניה בשנים האחרונות ועם שרידי תנועתנו בהונגריה ונראה שוב את חניכי השומר הצעיר מארצות אלה, כשהם מתערים בקרקע ובעבודה, בחברות נוער ובקיבוצים ברחבי הארץ.
עם סיום המלחמה קמה מחדש תנועתנו על חורבות פולין. בארץ זו, אשר שימשה תנועת־אם לתנועתנו העולמית, ארץ, אשר שימשה בית־יוצר למחשבת השומר הצעיר ואשר ממנה באה העליה השומרית הגדולה, ובתוכה שלושת הקיבוצים שהיו ממייסדי הקיבוץ הארצי: מרחביה, משמר־ העמק ועין־ שמר — לא נשארו אלא מאות אחדות של בנים ובנות, המרוכזים שוב סביב דגל תנועתנו. אם בעבר, בימי יובל 25 שנה לתנועה העולמית, מנתה התנועה בפולין (יחד עם גליציה) כעשרים וששה אלף חברים — הרי עתה בפולין כולה נמצאים בגיל הנעורים לא יותר מארבעת אלפים נפש!
5
אין פלא, איפוא, כי ההיקף המספרי של תנועתנו צנוע למדי.
ואולם מחנה שומרי זה, אשר פעל בתנאים קשים ובט־ סירות־נפש הוכיח, כי לא דעכה השלהבת וכי לא נם ליחה של התנועה. בשורה של קנים, במושבות קיץ ובחוות הכשרה, נתגבשה — בעזרת השליחים — תנועה צעירה ורעעה, נאמנה למסורת השומרית ולציוויי הדור. עתה, הודות לעמדתה החיובית ומלאת ההבנה של ממשלת פולין העממית, הותרה העליה לארץ ואנו עומדים בסימן עלית אלפי יהודים בימי הסיכום של תולדות תנועתנו במדינת פולין. בכינוסה האחרון, ערב סיום הפעולה התקינה של התנועה, כתבה לנו המועצה הראשית בפולין את הדברים הבאים:
ורוצלב, 9.12.1949
אל מזכירות הקיבוץ הארצי
אל ההנהגה העליונה
ח ז ק "
המועצה האחרונה של תנועת השומר הצעיר בפולין,
שהתכנסה בימים 7—8 בדצמבר 1949, שולחת לכם את ברכתה השומרית. בעוד זמן קצר, לאחר שנים של קשרי מכתבים בלבד, נוכל ללחוץ את ידיכם.
על היום הזה חלמנו רבות ביום החול הממושך של חישול החוליות שאבדו ונמצאו מחדש, בחיפוש אחרי נוספות.
בשמחה ובאי־שקט חכינו ליום הזה, מתוך ידיעה ברורה, כי המעשה החלוצי דורש הרבה חומרה והתגברות עצמית, מלחמה ללא ליאות בקטנות ואגואיזם, דורש את החכמה המופלאה של הבשלה איטית.
במשך חמש שנות עבודתנו עמלנו לגדול ולהיות ראויים לייעוד הזה. הטלנו על כף המאזניים את התלהבותנו שכבתה במחנות ונתלבתה מחדש, את פליטת האומץ שהוחנק במחנות
6
הריכוז, את כל יצר החיים ואת השאיפה שנותרה לקיום יותר נעלה, קורן ומלווה יצירה. מקומץ קטן של פעילים היינו לתנועה הגדולה, אשר נהפכה לגורם קובע בציבוריות היהודית. הרעפנו על לב יהודי פולין השתיים במבוכה, דברי עידוד
ותקווה, גייסנו את ניצוצות ציונותם, גילינו להם את הארץ
הלוחמת בגבורה ובונה בעמל כפיים, החיינו בקרבם את המושג הרחוק באופן כל כך טראגי והקרוב כה לנצח —
את המושג מולדת; הפחנו את אש העלייה, אשר הקיפה
המונים רחבים, המאירה כיום את הרחוב היהודי בשלהבת קורנת.
בחיינו הפנימיים שאפנו להיות ראויים לרעיון שהיינו לנושאיו. הקנים שלנו הצטיינו בהיקפם וברמתם המוסרית; במושבות ובסמינריונים חישלנו את המחשבה השומרית ואת נשקנו הרעיוני, נאבקנו על נפשו של היהודי הפולני והשתדלנו להעמיק ולחזק את קשרינו עם התנועה והקיבוץ הארצי. התגאינו במפעל ההכשרה שהקימונו לשלוש שכבות: צופים, צופים בוגרים ובוגרים; הם עבדו באווירה של קשיים
והתנקשויות, ואף על פי כן התגבשו והתחשלו תוך מאבק
בלתי פוסק על זכות קיומם.
החיסול המוקדם של הציונות מטיל עלינו מאמץ מזורז בתחומי הזמן שנותר לרשותנו, מתוך גיבוש נוסף של עמדתנו היסודית לגבי ארצות הדימוקראטיה העממית, שגורמים אמוציונאליים עלולים לעקמה אולי במידת־מה. מלחמת המחנה הסוציאליסטי היא מלחמתנו, ואם בלהט מלחמת המעמדות המוגברת מחד, וחוסר הבנה למחותנו המשחררת מאידך —
הננו נפגעים באופן כאוב, אין זה עלול לערפל את ראייתנו במחנה זה דווקא את מיטב עמיתינו. אנו מאמינים בהם ואנו תקווה, כי יום יבוא והם בנו יאמינו.
הננו גומרים את עבודתנו בפולין ואנו מנצלים את אחרוני הימים העומדים לרשותנו לשם ארגון עליית נוער רחבה, שתהווה גרעין של קיבוץ. הננו מסיימים את עבודתנו
מתוך ריכוז ורצינות כיאות לגמר השלב הראשון של שירותנו לארץ, אנו מתכוננים לשלב השני — לקראת הקיבוץ הארצי.
7
חברינו בעמקים ובגליל, בנגב ובשומרון, אנשי נגבה ויד־מרדכי, שעליתם בראש מאוויינו כיום הזד, — מועצתנו האחרונה מבטיחה לכם שנעמוד על משמר תפקידינו המחכים לנו בארץ יחד אתכם בעתיד הקרוב !
חזק ואמץ!
מועצת השומר הצעיר בפולין
זהו סיכום העבר ואלה דברי הפרידה. אולם לא בחש-בונות העבר ובזכרונות בלבד אנו עוסקים. פנינו לעתיד, חובתנו ללכת לכל מקום בו נמצא יישוב יהודי, לחשוף אפ-שרויות חדשות ולטפח כוחות נעורים למען יצטרפו למחננו ויטו שכם למפעל חיינו בארץ. אל לנו להתייאש מקיבוצים יהודיים קטנים למדי, אשר השאננו עדיין שולטת בהם והמצוקה טרם הגיעה לפתחם. עבודתנו העקשנית והממושכת בשווייץ נשאה פרי ובאחדים מקיבוצינו, ובראש וראשונה בדליה ובלהבות־הבשן — מרוכזות קבוצות של חברים, מחניכי התנועה בשווייץ. הם מאסו באורח החיים השקט ובפיתויי הקריירה ויצאו להגשמה חלוצית. אין כל הצדקה, כי בעקבו-תיהם לא יבואו אחרים. עלינו לא להירתע ולהשקיע בארץ זו כוחות הדרכה למען קצור את היבול בבוא הזמן.
הגיעה השעה, כי נצא לעורר את הנוער היהודי באיטליה,
אשר היה נתון עד עתה, בעיקר, להשפעת החוגים הדתיים או חוגי המתבוללים הקיצוניים. עלינו לבוא בעקבות ההת-עוררות החלוצית ולהביא את דבר השומר הצעיר לארץ חמדה זו, אשר בהכרת יהודיה חלו תמורות חיוביות, בעיקר מתוך פגישות עם פליטים יהודים, נרדפים על צווארם שנמלטו בשעתו לאיטליה ומתוך פגישה רבת־רושם עם החיילים הארצישראליים בשנות מלחמת העולם השניה. ראשוני העולים' אשר הגיעו אלינו ונמצאים בקיבוץ רוחמה, נוטעים בנו את האמונה, כי הם לא יישארו בודדים וכי אחריהם יבואו שומרים וחלוצים נוספים.
8
אפשרויות חדשות
אחד מכרי הפעולה הנרחבים ביותר הוא אזור־ההשפעה הצרפתי. אין כאן דווקא הכוונה לבלגיה, אשר שם קיימת תנועתנו מזה שנים ועשרות רבות מבין חניכיה חיים ועובדים בקיבוצים שונים שלנו, ובראש וראשונה בעין־החורש, בדן ובנחשונים. בארץ זו, שמנתה כשבעים אלף יהודים — הושמדה על ידי פלוגות הרצח הנאציות כמחצית היישוב היהודי ואילו אלה שנותרו בחיים ניסו להימלט מעבר לאוקינום או לעלות לארץ־ישראל. בקרב הקהילות הקיימות מתנהלת עבודה תקינה בקני השומר הצעיר, אם כי בתוקף התנאים מצומצמת עתה מסגרתם של שני הקנים הוותיקים באנטוורפן ובבריסל.
כאשר אנו מדברים על אפשרויות הטמונות באזור זה — הרי הכוונה לצרפת ולארצות צפון־אפריקה. בצרפת נשאר, לאחר השואה, אחד המרכזים היהודיים הגדולים באירופה. נפגשו שם ילידי המקום עם פליטים אתמול באו, יוצאי אירופה ובאי צפון־אפריקה. בערים ובעיירות, במחנות־ עולים ובחוות־הכשרה — מרוכזים אלפים רבים של ילדים ובני נוער, אשר מצפים ליד מדריכה וגואלת. זוכר אני את הימים, והם אינם רחוקים ביותר, עת עמלנו על הקמת קן שומרי בפאריס. והנה עתה קיימים בצרפת שמונה קנים שומריים, שתי חוות־הכשרה ובית־ילדים לתפארת — כל אלה בהדרכת קבוצת שליחים, הפועלים בארץ רבת־אפשרויות זו. אולם כל אשר הקימונו עד עתה אינו מספיק — חובה היא לנו לא לשקוט ועל אף כל הקשיים לחזק את המשלחת מארץ־ישראל ולהרחיב את תחומי השפעתנו.
כך ביחס לצרפת וכך, וביתר שאת, ביחס לצפון־אפריקה, במשך שנים טיפחנו את תנועת השומר הצעיר במצרים בלבד ואכן זכינו שם לתנועה ראויה להערכה מלאה. תנועה זו הפכה למרכז הפעילות הציונית והחלוצית בתוך סביבה מתבוללת ומתנכרת, היא הביאה משב־רוח רענן לתוך האווירה הלבנטיגית הדחוסה, אשר בתוכה התחנכו עד כאן ילדים
9
וגוער יהודי. עלילות הגבורה של התנועה המצרית בימי מלחמה, העפלה ומחתרת, פעולות ההגנה העצמית, שנערכו בשיתוף מלא והדרכה מצד חברינו, עמידת הכבוד של המדריכים והבוגרים אשר נכלאו במחנות־ריכח בימי מלחמת השחרור — כל אלה, יחד עם העובדה, כי כבר קם ועלה על הקרקע באזור הגבול קיבוץ מצרי ראשון "נחשונים" ובני קיבוץ מצרי שני מתרכזים בעין־שמר — כל אלה מעידים כמאה עדים, כי לא לרוח זרענו. נשאו פרי המאמצים שהושקעו משך שנים ועינינו צופות להמשך.
אולם עתה אנו מתחילים להרחיב את תחום השפעתנו בכל היישובים היהודיים ברצועת החוף הצפון־אפריקאית. רבים הסימנים המעידים, כי גם בטוניסיה, כדוגמת מצרים, מעמיקה תנועת השומר הצעיר שרשים. הפעולה החינוכית שם, מושבות הקיץ, סמינריוני המדריכים וקונטרסי ההס-ברה — באים להעיד על חיוניותה של תנועה צעירה זו ודביקותה לדרך השומר הצעיר ברעיון, בחינוך ובהגשמת. בזמן הקרוב יקום הקיבוץ הצרפתי־טוניסאי הראשון בארץ המקבל את הכשרתו בבית־זרע ויהיה לסמל מאיר לנוער היהודי בצפון אפריקה.
נוסף על השליחים הפועלים בארצות הנ"ל, החלו שליחינו בפעולה בטנג'ר, בטריפוליטניה ובאלג'יר ונקווה, כי קרוב היום ושרשרת הקנים והתנועות בצפון־אפריקה תושלם עם הקמת התנועה במרוקו. זוהי משימה חלוצית גדולה וחובה היא לנו להשקיע מאמצים למען הצלחתה. עלינו ללכת לשכונות העוני, לגיטאות אפלים וכן גם לרובעים השופעים עושר, התבוללות והתנכרות.
המוני בית־ישראל יבואו אל חוף המולדת, מי על סיפח סירה עלובה, ומי על גבי "מרבד קסמים", אך הם יבואו ואנו מוכרחים לעוררם למעשה זה וללוותם בדרך. לא מעט תלוי בנו, ובכל המחנה החלוצי, האם אגשים אלה יגיעו לכאן, כשהם נושאים אתם את מורשת העזובה, הבערות והקיום הנחשל או שהם יגיעו כמהים לחיים חדשים, לחיי יצירה, חופש וקידמה. מפעלנו החינוכי והסברתנו הרעיונית —
10
לא הכזיבונו ברחבי העולם והם לא יכזיבו אותנו, אם רק נשקיע מאמצים כנים גם בחבל ארץ זה, מתוך החלטה לקיים שליחות חלוצית לכל אתר ואתר — יצאנו להודו ואנו משגרים משלחת לפרס ולאותו חבל ארץ במזרח, אשר משם בוקעת זעקת היהודים להצלה. הגיעה השעה להזעיק ולחנך, לעורר ולהדריך יישובים יהודיים נידחים ברחבי המזרח.
מעבר לימים
תמונה נבדלת מזו שבאזור ההשפעה הצרפתית מתגלית לנגד עינינו בקרב הקיבוצים היהודיים בארצות דוברי אנגלית, שנים על גבי שנים אנו מנסים להבקיע את חומת האדישות וההתבוללות, שהקימה וביצרה היהדות האמריקאית ועדיין לא נוכל לאמור, כי אמנם הצלחנו במאמצינו. אמנם בימי מלחמת השחרור עבר גל של התעוררות פטריוטית בקרב היהודים בארצות האנגלו־סכסיות — אולם גל זה שכך חיש מהר ועם הידיעות הראשונות על נצחון צבא ההגנה נשמו יהודי ארצות אלה לרווחה בשובם לאורח הרגיל של חיים ופעילות פילטנרופית, אשר אינו הולם לא את הציוויים ההיסטוריים ולא את הצרכים הממשיים של העם היהודי בימינו. התהליכים המדאיגים בקרב היהדות והציונות באמריקה הצפונית, נוסף על החמרת היחסים הפוליטיים שם — מעמידים את תנועתנו לפני מצב קשה במיוחד על רקע של יחם פילנטרופי לצרכי ישראל והתנגדות הולכת וגוברת להגשמה חלוצית. בתוך ים של מליצות ציוניות ריקות־מתוכן והתכחשות לתפקידים הממשיים של תקופה סוערת ורבת־חליפות זו — מופיעה תנועתנו כאי יחיד במינו, המקפל בתוכו ייעוד ומעשה חלוצי, חזון סוציאליסטי וכמיהה לצורת־חיים חדשה בקיבוץ בארץ. זוהי תנועה השוחה, בתנאים קשים ביותר, נגד הזרם האדיר של חיי החברה הסובבת ואנו מביטים במלוא ההערכה על הישגי תנועה זו ומאמצי שליחינו. למרות כל הקשיים והמעצורים אנו עומדים עתה בסימן של עלית קיבוץ ו' אמריקאי, אשר מצטרף לשרשרת הקיבוצים האמריקאיים שלנו מאז עין־ השופט בהרי־אפרים, דרך כפר־מנחם וחצור בדרום, עין־דור
11
בגליל התחתון ועד סאסא בהרי הגליל. אולם מאות אלה של מגשימים, הבאים מקרב רבבות ומאות אלפים ילדים ונוער בצפון־אמריקה — אינם עומדים בפרופורציה כלשהי לתביעות הימים. שפת המספרים מוכיחה, כי מתוך שלושת רבעי מילית נוער יהודי בגיל 10—20, מאורגנים בתנועות ציוניות בארה"ב ובקנדה לא יותר מחמישים אלף איש! וזאת לדעת, כי המדובר כאן על נוער ציוני בכלל, אשר אחוז הצעירים המשתייכים לתנועות חלוציות קטן בו בהרבה.
עלינו להמשיך ולהגביר את שליחותנו ביבשת עצומה זו, בה מתרכז עתה רוב מניינו של העם היהודי. אנו נישא את קול הבשורה והמרד להמוני הנוער היהודי באמריקה מתוך אמונה, כי יבוא יום והוא ימצא את דרכו אלינו, חברינו שם משוועים למשלחת חינוכית גדולה ואנו טרם ידענו להיענות כראוי לקריאה גורלית זו.
גם באנגליה נאבקת תנועתנו על נפש הגוער היהודי. לאחר שנים של לבטים בחיפוש אחר צורות חינוך, אשר תתאמנה לרוחו של הנוער האנגלי, האמון על מסגרות ומסורות מיוחדות במינן — עולה עתה התנועה, בהדרכת המשלחת ובעזרת חברים שהשתתפו בסמינריון מדריכים אירופי, אשר נתקיים בקיץ תש"ט בארץ, על דרך המלך ויש יסוד לתקווה, כי יורחבו ההיקפים וכי בעקבות העולים הראשונים הנמצאים בקיבוץ יסעור יעמיק הקשר בין החברים באנגליה לבין כלל התנועה והקיבוץ הארצי.
כבאנגליה כן גם בדרום־אפריקה קיימת תנועה ותיקה למדי, אשר חלוציה הראשונים חיים ומגשימים בקיבוצים, ובעיקר בקיבוץ שובל, אולם טרם יצאה תנועה זו למרחב. על אף המסירות של השליחים טרם הצלחנו לפרח את המסגרת הקיימת של כמה מאות חברים ואנו חייבים להמשיך וללחום על כיבוש הנוער החי עדיין באווירת שלווה ונחת בארץ רחוקה זו.
הגיעונו ידיעות, כי גם באוסטרליה התארגנו הקבוצות הראשונות הקרובות לתנועתנו ואנו מחזקים קשרים אלה ככל האפשר.
12
שלא כדוגמת אמריקה הצפונית, אשר מרוכזים בה חמישה מיליון יהודים ומעלה ובתוך זה תנועה חלוצית קטנה — מוצאים אנו באמריקה ,הדרומית תמונה אחרת ומעודדת יותר. על פני יבשת רחבת־ידיים, בארץ לא נודעת זו, אשר מספר יהודיה, המפוזרים במדינות שונות, מתקרב למיליון — קמה ושגשגה תנועה חלוצית, ובראש וראשונה תנועת השומר הצעיר ראויה להוקרה ומעוררת תקווה. בחיק יהדות זו, אשר מצויים בה עדיין הערכים העממיים היונקים מהעבר במזרח אירופה. בקרב יהדות, אשר לא התנכרה עדיין לשפת האם ולמסורת דורות ואשר לאחרונה התקרבה יותר לכל המתרחש בציונות ובארץ — עלה דור שומרי, אשר פשט על פגי ארגנטינה, בראזיל, אורוגואי, צ'ילי, קובה ומכסיקו ואף לבוליביה וקולומביה הגיע.
בתוך הריכוזים העירוניים העצומים בארגנטינה, בבראזיל ובארצות אחרות — קיימים קנים ומועדונים רבים של השומר הצעיר, אשר מתרכזים בהם אלפים מבני הנוער היהודי. ואלו באזור הכפרי קיימות חוות הכשרה ועתה נתבשרנו, כי קמה בארגנטינה הכשרה ימית של תנועתנו. מקרב קנים אלה כבר עלו ארצה מאות חברים, חניכי תנועתנו באמריקה הלטינית. הם הקימו את הקיבוץ הדרום־אמריקאי הראשון, אשר עלה לאדמות עלי־קאסם בשרון, ואילו חברים שהגיעו אחרי־כן מתרכזים בגרעינים קיבוציים אחדים בשריד ובקיבוץ המעפיל, בהם מיוצגים שומרים עולים במעט מכל המדינות באמריקה הדרומית.
בתקופה האחרונה, למרות קשיים פורמאליים בלתי־ רגילים, הרחבנו את משלחתנו ליבשת זו ונוסף על המשלחת בארגנטינה יצאו שליחינו זו הפעם הראשונה לבראזיל ולצ'ילי. ואילו לארצות האחרות ישוגרו השליחים במידה שנצליח לפרוץ את המצור היורידי־פוליטי אשר הוטל עלינו ומצר את אפשרויות פעולתנו.
הקריאה הגדולה
הנה הם תחומי שליחותנו ופעולתנו ברחבי העולם. הנה חזיתות רחוקות ושונות של היאבקות רעיונית, חינוכית
13
וארגונית. אולם ליד חזיתות רחוקות, אשר דרושה בהן ידיעת מנהגים, שפות ומגמות — מצויה חזית גדולה וקרובה, העולה למקום ראשון בתנועתנו העולמית — הריהי התנועה החינוכית במדינת ישראל, המונה אלפים רבים של חברים.
על רקע התמורה החיובית המכרעת אשר חלה עם הקמת המדינה ועם פתיחת שערי הארץ לפני המוני העולים מכל קצווי תבל — הועמדה גם תנועתנו לפני אפשרויות חדשות ותפקידים שלא שיערנום. נתחסלו גלויות בולגריה, יוגוסלביה, צ'כיה, מגיעה יהדות פולין ובני תימן, עלו קיבוצים יהודיים שלמים. אולם עדיין זרועה הארץ פינות, פינות של הווי לאומי מגוון, הבדלי לשון ונוהג לרוב. נתחסלו גלויות במרחקים וקמו — למשך שנים — פינות גלות על אדמת המולדת.
יחד עם הדאגה לנוער ארצישראלי הבא לשורותינו,
הננו מצווים לצאת לכיבוש ריכוזי העולים. לא בלבד שליחויות לארצות רחוקות מוטלות עתה עלינו, אלא גם שליחות להנזוני הנוער בארץ, אל הנוער העובד והלומד, הנוער החי בערים, במושבות ובכפר הקיבוצי, לעיירות גלותיות במדינת ישראל ולכפרים נטושים — למען הביא את בשורת החינוך השומרי, כאן, כבכל חלקי העולם, משמשים קני תנועתנו מרכז ההתעוררות החלוצית. והגיבוש החינוכי, החברתי והאידיאו-לוגי, המתקדם, שיכשירו את הצעיר לקראת חייו בארץ. קנים אלה משמשים מרכז המאמצים והפעולה למען הקרן הקיימת לישראל, למען גאולת הקרקע, השפה, והאדם במו-לדתו, הקמה הלתחייה.
* # *
גדולה השעה. כבדים ועצומים התפקידים. ברחבי העולם,
פרט למשלחת במדינת ישראל, פועלים עתה בשליחות ההנהגה העליונה חמישים וחמישה שליחים, ממחנה ילדים בנורבגיה שבצפון ועד לקן השומרי ביוהנסבורג אשר באפריקה הדרומית, מחברת הילדים בטוניסיה ועד לחוות ההכשרה בארגנטינה.
14
כל מאמצינו אינם מספיקים כדי להיענות לצווי השעה.
הזמן מתדפק ללא רחם על שערי חיינו, תובע ומזהיר כי נאחר, חלילה, אם לא נגייס את מיטב כוחותינו לחינוך, להדרכה, לשליחות.
אנו תובעים עזרה וסעד ממוסדות התנועה הציונית, היישוב, המדינה. אך לבטוח נוכל, בראש וראשונה, בכוחותינו אנו, בחברי קיבוצינו אשר בקיבוץ הארצי ובחברי תנועתנו באשר הם שם. עלינו לבצר ולהאדיר את קרן השומר, המכשיר הכספי של התנועה, להרחיב את המשלחת, להעמיק את פעולת ההסברה והחינוך, לפתח את מפעלי ההכשרה. נחרות על לוח לבנו את הסיסמא: ממאות לאלפים ומאלפים לרבבות — ובבוא יום כינוס הוועידה העולמית, בשלהי שנת תש"י, נוכל להודיע בפשטות: אכן, מילאנו את תפקידינו.
(מתוך דברים בסמינריון הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, בגבעת חביבה)
15 סגור