הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
השומר הצעיר
תל־אביב 61140, רח׳ בצלאל יפה 7 ת.ד. 14089 טלפון 291161
תל־אביב,
25.1.88
אל:
מזכיר הקבוץ מזכיר משק
שלום רב,
הנדון: מחנות עבודה לחניכי התנועה בקבוצים.
תנועת השומר הצעיר נמצאת עתה בעיצומה של שנת פעילות העומדת בסימן 75 שנים לתנועה.
מסיכום הפעילות בשליש הראשון ערלה כי חלה ירידה משמעותית בהענות הקבוצים להיום מחנות עבודה של הקינים העירוניים.
להזכירכם;
* מחנות העבודה מהווים עבור חניך התנועה מקור יחיד ואמיתי להכרות עם כל מה שלומד בתנועה על החברה הקיבוצית, ערכיה ואורחותיה.
* מחנות העבודה מסייעים רבות לגיבוש ה״יחד" הקבוצי וליכוד הקבוצה החינוכית סביב מטלות משותפות.
* מחנות העבודה הס המקור היחיד לגיוס כספים ע״י החניכים למימון פעולותיהם הרבות בקן ובתנועה.
דווקא השנה חייבים לעזור לחניכים העירוניים לעבוד ולגייס לעצמם כספים ובכך להבטיח השתתפותם בפעילות הענפה של התנועה.
כבוגר התנועה הישראלית שעמד גם מצידו השני של המתרס - כמרכז משק, ביכולתי להבטיח לכם נאמנה כי שני הצדדים; הקיבוץ והתנועה יכולים לצאת נשברים ממחנות וימי עבודה בקבוצים של התנועה העירונית, וזאת בתנאי שנעשים כראוי.
אנו מצפים להענות בחיוב ובאהדה לפניית המדריכים אליכם, בבל מקרה של שאלות, בירורים, והשגות - אנחנו הכתובת.
בברכת ״חזק ואמץ"
יוסי ליבנה
העתקים מזכיר השומר הצעיר
מח' לכלכלה - הקבה"א כל קומונות השוה"צ
קבוץ משמר העמק
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
A 2. 2. 98
המחלקה לכלכלה ומשק
מדור הצריכה
ליאונרדו דה וינצי 13 ת.ד. 40009, ת״א 61400 טלפון: 5\435204
אל
רכז משק רכז מוסד
הנהלת חשבונות
הנדון: עדכון יום עבודה.
המדד המצטבר לחודשים אוקטובר־נובמבר־דצמבר = %4.5. להלן עדכון עלות עבודת חניכי המוסד והתנועה העירונית, נכון ל-88.l.l
3) יום עבודה של שליח י״ג ייחשב כ-65 ש"ח (שווה לעלות יום עבודה
של הפעילים).
4) סדרי התשלום עבור חניכי התנועה העירונית:
הקיבוץ יחריב באמצעות גזברות הועד הפועל, כמפורט לעיל ובהתאם גם
יזוכה ב-1.25 ש"ח עבור כל שעת עבודה של חניך.
מדריכי הקבוצות ידאגו להחתים את רכז המשק על הטפסים המיועדים לכך. 5) עדכון יום העבודה ייעשה אחת ל- 3 חדשים.
בברכה אראלה - עירית מדור הצריכה
העתק;
ההנהגה הראשית גזברות הועד הפועל המחלקה לחינוך
1) עבודת חניכי המוסד:
חניכי כתות ז-ח שעת עבודה = 1.67 ש"ח ט ״ ״ = 2.60 ׳11"רו
י ״ = 3.45 ש" ח
" ״ י"א ״ ״ = 4.30 ס״ח
״ ״ י״ב ״ ״ = 6.00 ש"ח
2) עבודת חניכי התנועה העירונית;
חניכי כיתה ט שעת עבודה = 1.67 ש"ח
שעת עבודה = 2.00 ש"ח
י״א - י"ב: שעה עבודה = 3.45 שיירו
של"ת מוקדם חניכי קן עירוני (לגיוסים) ~ 4.30 ש״ח
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר 27.4.88
המחלקה לכלכלה משק לאונרדו דה וינצי 13.
מדור הצריכה ת.ד. 40009, ת״א 61.400
טלפון: 5\435284
אל
רכז משק רכז מוסד הנהלת חשבונות
הנדון : עדכון יום עבודה.
המדד המצטבר לחודשים ינואר־פברואר-מרץ = 4% להלן עדכון עלות עבודת חניכי המוסד והתנועה העירונית , נכון ל-1.4.88. :
1) עבודת חניכי המוסד:
חניכי כתות ז -ח שעת עבודה = 1.70 ש"ח
ט ״ ״ = 2.70 ש״ ח
״ ״ י ״ ״ = 3.60 ש״ח
״ ״ י"א ״ ״ = 4.50 ש"ח
״ ״ י״ב ״ ״ = 6.25 ש״ח
2) עבודת חניכי התנועה העירונית
חניכי כיתה ט שעת עבודה = 1.70 ש״ח
שעת עבודה = 2.10 ש"ח
״ יי י״א - י"ב שעת עבודה = 3.60 ש"ח
של"ת מוקדם חניכי קן עירוני (לגיוסים) = 4.50 ש״ח
3) יום עבודה של שליח י״ג ייחשב ב-67.36 ש״ח (שווה לעלות יום עבודה של הפעילים).
4) סדרי התשלום סבור חניכי התנועה העירונית:
הקיבוץ יחוייב באמצעות גזברות הועד הפועל, כמפורט לעיל ובהתאם גם יזוכה ב-50% מהעלות עבור כל שעת עבודה של חניך.
מדריכי הקבוצות ידאגו להחתים את רכז המשק על הטפסים המיועדים לכך.
5) עדכון יום העבודה ייעשה אחת ל- 3 חדשים.
ב ב ר כ ה אראל ה - עירית
מדור הצריכה
העתק :
ההנהגה הראשית גזברות הועד הפועל המחלקה לחינוך
נוסטלגיה
מילים ־ נתן אנדס (לרגל כנס השוה"צ יוצאי רומניה מאי 88) לחן - דובי זלצר
נוסטלגיה על תקופה
יפה של נעורים
ימים שאהבה שלטה על החושים
אותם ימים בהם האש שרפה לבר
ימים קשים של קרב
וגם של מעשים
נוסטלגיה, נוסטלגיה..........
כל רגע מחדש
עולים הזכרונות מחוק ומטושטש נראים פנים, דמויות אותם רעים בהם נוצתה שלהבת עוז
רעים בהם, נגוז הפחד מן השוט
נוסטלגיה, נוסטלגיה..........
עוצם חזק עינו
רוצה להמשיך לחלום על כל אהבותי
על חברים המון
על הימים של אז שהכל נראה יפה הכל היה שונה
טהור, ישי נכון. נוסטלגיה, נוסטלגיה.......
נוסטלגיה על האתמול
שהיום הוא כה רחוק רק כך אני יכול לשמור אותו עמוק בלב שהזדקן וחי מזכרונות הנה שעת חצות: היה חלום מתוך
נוסטלגיה נוסטלגיה.....
אני רוצה לחוש אותן החוויות בהן מילת ״יאוש״ הוצאה מלבבות
אותן תחושות ממש שכך מתי מעט
כמו אני ואת שומרים בנשמות
נוסטלגיה, נוסטלגיה
הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
השומר הצעיר
תל־אביב . וווי מולאל י9ר! 7
440*f* . טלפיו i9n*l
תל־אביב
2.5.88
לכבוד
מזכיר הקבוץ רכז משק יריב
רכז ו. עבודה סדרן עבודה קבוץ;
הנדון: כוח אדם למפעלי תנועת השומר הצעיר - קיץ 88.
השנה כבכל שנה מקיימת תנועת השומר הצעיר מפעלים בקיץ (10 במספר), המקיפים פעילות נרחבת של כל שכבות הגיל בתנועה, בקבוץ ובעיר, מכיתה ו' ועד גרעיני התנועה בהם משתתפים כ - 6000 חניכים. מפעלי הקיץ הם שיאה של פעילות התנועה, הן מבחינת החניכים והן מבחינת המד״צים ושכבת ההדרכה כולה, ומהווים קרש קפיצה ונקודת זינוק אל השנה התנועתית הבאה.
על מנת להפיק את מפעלי התנועה אנו נזקקים לכח״-אדם רב, להוביל, להנחות,להדריך וללוות רפואית את המפעלים.
מדובר בכמות של כ - 90 איש (בערך שניים מכל קבוץ) אשר בלעדיהם לא יוכלו (פשוטו כמשמעו) מפעלי התנועה לצאת לדרך... אנו פונים אליכם עכשיו על-מנת שכאשר נפנה לקיבוצכם, בפניה ובבקשה לשחרור של אדם זה או אחר, תגלו הבנה והענות חיובית אין ספק שכפי שיעבור הקיץ על חניכי ומדריכי התנועה כך גם יהיו פניה של השנה התנועתית הבאה.
קיומם של מפעלים אלו תלוי בכם.
בברכת חזק ואמץ! ובתקווה לשיתוף פעולה
מוטי ורפהטיג רכז התנועה
23/5/87
רח' בצלאל יפה 7, תל־אביב 65204 טל 291161/2/3 - 202601/3 03
6.5.88 .תל-אביב
חודשים ינואר, פברואר, מרץ
חודש ע״י הי״גמלים עצמם. החזירו תגובתכם במהרה אלינו 1ה מספרים אלה כמאושרים הקבה"א.
בברכת חזק ואמץ יוסי ליבנה
מזכיר השומר הצעיר
לכ'
יוסי לבנה
מזכיר השוה"צ
יריב יבזורי
רכז המשק
הנידון: סיכום עבודת י"ג ינואר-מרץ 87
סנדי גלנד
נופר הרפז
יסמין רון
הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
נעמי פז
רח׳ בצלאל יפה 7, תל-אביב 65204 טל: 291361/2/3 - 202601/3 03
תל-אביב. 6.5.88
אל:
רכז המשק רכז ו.עבודה רישום עבודה קיבוץ משמר העמק
הנדון: סיכום עבודת ״ י״גמלים בקיבוצים - בחודשים ינו' פבר' מרץ 88
שלום רב!
לפניכם סיכום ימי עבודה של הי'גמלים מקיבוצכם לחודשים ינואר, פברואר, מרץ
1988.
סיכום זה הוא ריכוז של הדיווחים שנעשים בסוף כל חודש ע״י הי״גמלים עצמם. והיה ויש לכם השגות כל שהן או שאלות לברור ,אנא החזירו תגובתכם במהרה אלינו והיה ולא תתקבל כל תגובה במהלך החודש הקרוב, נראה מספרים אלה כמאושרים על ידיכם ויועבר סיכום זה לגזברות היעד הפועל של הקבה״א.
מזכיר השומר הצעיר
השומר הצעיר
1913-1988
חל"תניק
שם ומישפחה _____________________________________________________________________________________________________________________
1. סנדי גלנד
2. רוית ארנון
3. נופר הרפז
4. אילת שחם
5. תמר רון
6. יסמין רון
7. חדשי גולן
ינואר פברואר מרץ
ימי עבודה
דמי השתתפות לכיסוי הוצאות
נקבעו ל־ ־.20 ₪ לכל משתתף. את הסך הזה יש לשלוח יחד עם השאלון, בהמחאה על שם ״גבעת חביבה ־ כנס יוצאי רומניה״.
מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר
גבעת חביבה ד.נ. מנשה 37850 טל. 378944־03
הועד לחקר תולדות השומר הצעיר ברומניה הועדה לארגון הכנס
סדרי התחבורה
משתתף הזקוק להסעה מתבקש לציין מעל דפי השאלון המצורף.
משתתף שיגיע בכוחות עצמו ומוכן להסיע חברים יציין גם הוא בשאלון.
ערב שישי בגבעת חביבה
קיימת אפשרות להגיע לגבעת חביבה ביום שישי, 27 במאי, בשעות אחרי הצהריים וללון בגבעה, כולל ארוחת ערב, בוקר וגם ארוחת צהריים קרה. המקומות מוגבלים ל־300 מיטות. המחירים: ־.12 ₪ למיטה, ושלוש הארוחות ־.20 ₪. משתתף המעונין בסידור זה יציין בשאלון וישלח המחאה על שם ״גבעת חביבה״ לכיסוי העלות.
מזנון קל
יופעל מזנון קל, שבו אפשר לקנות משקה קל, משקה חם, גלידות, סיגריות ועוגיות.
הזמנה
לכנס יוצאי
השומר הצעיר, בני עבורה ומשמר ברומניה בגבעת חביבה י״ב סיון תשמ״ח, 28 במאי 1988 לציון: 70 שנה להשומר הצעיר ברומניה 75 שנה לתנועה העולמית 40 שנה להקמת מדינת ישראל
לכבוד
התכנית
הנכם מוזמנים לכנס של יוצאי התנועות ״השומר הצעיר" ״בני עבודה״ ו״משמר״ ב״רומניה הגדולה״ (בוקובינה, בסרביה, טרנסילבניה ורגט).
הכנס מיועד לכל חברי התנועות ולבני משפחותיהם, בקיבוץ, בעיר ובכפר, בארץ ובחוץ לארץ.
הכנס יהיה מאורע חברתי, יציין בתערוכה, בשירה, בצליל, בסרט ובתמונות את תרומת יוצאי התנועות, לבניית הארץ ולקידומה של החברה בישראל.
הכנס
יהיה בשבת, י״ב מיון, השמ״ח ־ 28 במאי 1988
בגבעת חביבה ־ סמינריון הקיבוץ הארצי על שם חביבה רייק.
חזק ואמץ הועדה לארגון הכנס
9.00 עד 10.00: רישום, קבלת תיק משתתף ובו: חוברת
עם צילומים על תולדות התנועה ברומניה הגדולה; שירון הכנס; התכנית ותג משתתף.
10.00 עד .14.00: התכנסות לפי קנים/ערים, ביקור
בתערוכות (ארבעה אולמות), ארוחת צהריים: פיקניק ־ כל משתתף מביא אוכל לעצמו.
14.00 עד 16.30: סימפוזיונים, רבי שיח, ־ בהשתתפות
מרצים ומנחים.
א. דיון פתוח: תולדות יהדות רומניה.
ב. שולחן עגול: תולדות השומר הצעיר ברומניה.
ג. סימפוזיון: השומר הצעיר וההסתדרות הציונית
(1939 עד 1949).
ד. רב שיח: קליטת יהודי רומניה בישראל.
ה. שיח חברים: סיפורים אישיים.
ו. פינת השיר והנוסטלגיה.
כל משתתף יבחר לעצמו את החוג הרצוי.
שמות המרצים והמנחים יפורסמו בזמן.
17.00: התכנסות במקום העצרת. (לפי קנים)
מפקד חגיגי.
18.00 עד 19.00: העצרת.:
ברכות,
מקהלה,
חזיון אור קולי (סרט)
הסתדרות השומר
ההנהגה
הצעיר בישראל
הראשית
השומר הצעיר
תל־אביב 4SV רח׳ בצלאל יפה
• טלפון 291161
28-6-88
לכבוד
מזכיר הקיבוץ מרכז המשק רכז ועדת עבודה רכז ועדת בנים הנה"ר - רישום עבודה
קיבוץ --------------------------
הנדון: י"ג בתנועה החינוכית - השוה"צ, נוהלים והנחיות
לפניכם ריכוז נושאים ונוהלים הקשורים בעבודתו של הי”ג בתנועה:
מועד יציאה:
א- 24-29/7/88 סמינר משלחת חדשה תשמ"ט בגבעת חביבה. ב- 31-5/8/88 סמינר צופי, הכנה למשלחת מ"ט כראשי חוליות בחורשת חוליות.
ה- 6 ימי הדרכה בסמינר צופי באחד משלושת המחזורים שלו: 8-13/8 ; 13-18/8 ; 18-23/8.
ר- ביקור בקומונה אליה מיוער הי"ג- יום אחר בלבד במהלך חורש אורוסט.
ה- תחילת עבודה רציפה מ-31/8/88 בגבעת חביבה.
זיכוי הקיבוץ עבור ימי העבודה שנעשים לפני תחילת העבודה הרציפה תעשה בסוף חודש ספטמבר עם הגשת הדו"ח החודשי הראשון.
הקיבוץ יזוכה רק על ימי פעילות המוגדרים על ידינו ! למעט 6 ימי סמינר הכשרת המשלחת בחודש יולי שהם ע"ח הקיבוץ. * מועד סיום : ראשית ספטמבר 1989.
* אש"ל : המדריך מקבל אש"ל לפי מספר ימי הפעילות כפול סכום ליום פעילות שהובהו נקבע עפ"י הנחיות גזברות הועד הפועל והזכרות ההנה"ר.
* תלושי אוכל : למסעדת הקבה"א ולמסעדה הקרובה לבית ההנהגה בת"א, ניתן לקבל בהנהגה כנגד חיוב המדריך בהזכרות ההנה"ר. (א. צהריים)
* כלכלה: (מצרכי אוכל מהקיבוץ). המדריך זכאי לקחת אוכל ממטבח קיבוצו. הקיבוץ מזוכה מדי חורש בחורשו על פי מספר הי"ג שלו כפול סכום שנקבע ע"י המחלקה לכלכלה ומעודכן תקופתית.
ההנה"ר לא תזכה קיבוצים עבור אוכל שנלקח למפעלי התנועה ללא תיאום ואישור מראש !
* עבודה בקיבוצים : בלוח השנתי של פעילות התנועה מסומנים כ-60 ימי עבורה בקיבוצים. למעט מדריכים המשתתפים בפעילות כלשהי, שנעשית ברמת הנההת התנועה ובמקביל לימי העבודה - חובת העבודה חלה על כולם!
סכימתית, כל י"ג צריך לתת כ-4 ימי עבודה בחודש ובנוסף שבוע עבורה מרוכז המוגדר אצלנו שבוע עצמאי בקינים.
לידיעתכם, ימי עבורה אלו של הי"גמלים נותנים כ-%30 מתקציב התנועה. אנחנו מצידנו עושים הכל כרי לממש את ימי העבודה האלה ומזמינים שיתוף פעולה הרוק בין הקיבוץ לבינינו ליישום הדבר.
* דו"ח חודשי : בסופו של כל חודש עבודה ממלא הי"ג דו"ח חורשי ובו מפרט מה עשה בכל יום ויום מימי החודש ; פעילות תנועתית, עבורה בקיבוץ, מחלה, צה"ל וכ"ד.
דו"ח זה הוא הבסיס מחר לזיכוי הקיבוץ דרך מח' לסטטיסטטיקה של ימי הפעילות ומאירך הבסיס לחיוב הקיבוץ ברין יייע בקיבוץ. בכל מקרה של אי התאמה בין הרישום של הי"ג ורישום הקיבוץ, אנחנו מכבדים את הרישום של הי"גמלים.
תל־אביב רח׳ בצלאל יפה 7
טלפון 291161
־ 2 -
* הוצאות נסיעה: התנועה מחדירה למדריך אח כל הוצאות נסיעותיו לעבודתו התנועתית. המדריכים מקבלים מההנה"ר כרטיס ”אגד” חופשי ובנוסף מזוכים על נסיעות בתוך העיר. איו החדר נסיעות במוניות.!
* שימוש ברכב הקיבוץ : הקיבוץ לא יזוכה עבור נסיעות י"ג ברכב הקיבוץ אלא אם קיבל אישור מראש לכך מרכז טכני בהנהגה או ממזכיר ההנה"ר.
* אובדנים וגניבות : במקרה של אובדן ו/או גניבה של כסף ו/או רכוש פרטי במסגרת העבודה התנועתית, לאחר בירור ובדיקה שלא היתה הזנחה באירוע,
ממליצה התנועה לפעול לפי המפתח הבא :
1/3 מהערך תכסה התנועה.
1/3 מהערך יכסה הקיבוץ.
1/3 השתתפות עצמית של המדריך.
הזיכוי בגזברות ההנה"ר כנגד קבלה על רכישת הפריט.
* נסיעות לחו"ל:(כולל מצריים וסיני) התנועה מתנגדת לנסיעתם של מדריכים לחוייל במשך שנח ההדרכה ומבקשת מהקיבוצים לעשות הכל למונעם. והיה ומתעוררת סוגיה כדו, יש לפנות למחלקת חינוך בהנהייר והיא הסמכות לפסוק בנושא.
נהיגה ברכב התנועה : י"ג אינם רשאים לנהוג ברכב השומר הצעיר !
* תקציבים מהקיבוץ : מציעים לראות את הי"ג כפעיל של הקיבוץ ובהתאם לכך להמשיך ולהעמיד לרשותו אח כל התקציבים כמקובל לגבי פעיל - בוגר.
נושאים נוספים שיועלו וידרשו בירור - ירוכזו ויטופלו ע"י מזכיר ההנהגה והגזברות.
בברכת חזק ואמץ
יוסי ליבנה
הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
השומר הצעיר
מזכיר השומר הצעיר.
הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
השומר הצעיר
תל אביב
תל-אביב
אל:
רכז המשק רכז ו. עבודה רישום עבודה קבוץ משמר העמק
הנדון: סיכום עבודת י״גמלים בקיבוצים בחודשים אפריל מאי ויוני 88 .
שלום רב!
לפניכם סיכום ימי עבודה של הי״גמלים מקיבוצכם לחודשים אפריל, מאי ויוני 1988.
סיכום זה הוא ריכוז של הדיווחים שנעשים בסוף כל חודש ע״י הי״גמלים עצמם, והיה ויש לכם השגות כל שהן אד שאלוה לברור, אנא החזירו תגובתכם במהרה אלינו. והיה ולא תתקבל כל תגובה במהלר החודש הקרוב, נראה מספרים אלו כמאושרים על-ידכם וסיכום זה יועבר לגזברות הועד-הפועל של הקבה״א.
ימי עבודה
יוני מאי אפריל שם ומשפחה
1. סנדי גולד
2. רוית ארנון
נופר הרפז
אילת שחם
תמר רון
יסמין רון
חדשי גולן
בברכת ״חזק ואמץ״ יוסי ליבנה מזכיר השומר - הצעיר
•L
88.7.18
הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
רח׳ בצלאל יפה 7, תל־אביב 65204 טל: 291161/2/3 - 03-202601/3
תל־אביב,
7.8.88
לכבוד רכז המשק רכז ו. עבודה קבוץ:
שלום רב!
הנדון: תכנית תשמ"ט- ימי עבודה בקיבוצים.
רצ״ב תוכנית שנתית של תנועת השומר-הצעיר לשנת תשמ״ט 1989 ־ 1988, בתקוה לשיתוף פעולה פורה מתוך התחשבות והבנה בפעילות התנועתית.
בלוח השנה מסומנים כ- 50 ימי עבודה של הי"גמלים בקיבוצים שלהם, עד החופש הגדול, למעט מדריכים המשתתפים בפעילות כלשהי, שנעשית ברמת הנהגת התנועה ובמקביל לימי העבודה - חובת העבודה חלה על כולם!
בסופו של כל חודש עבודה, ממלא מדריך התנועה דו״ח חודשי ובו מפרט מה עשה בכל אחד מימי החודש.
מדו״ח זה גזגרים ימי הפעילות מחד, דבר המזכה את הקיבוצים דרך המתי לסטטיסטיקה, מדו״ח זה נגזרים ימי העבודה בקיבוצים והם מחוייבים על כך דרך גזברות הועד-הפועל.
בתום כל 3 חודשי עבודה תקבלו מאיתנו סיכום ימי העבודה של הי״גמלים בקיבוצים, כפי שנרשם אצלנו.
בכל מקרה של אי התאמה ביו הרישום של הי"ג ורישום הקיבוץ, אבחנו מכבדים את הרישום
של הי״גמלים.
רק שיתוף פעולה מלא שלכם ושלנו, יביא למימוש ימי עבודה אלו בקיבוצים.
הכתובת לבירורים והשגות; גזברות ההנה״ר או מזכיר התנועה.
בברכת חזק ואמץ ! יוסי ליבנה
מזכיר
השומר
הצעיר
לוגו השומר הצעיר
75 שנה
1913-1988
השומר הצעיר
הסתדרות השומר הצעיר בישראל
ההנהגה הראשית
השומר הצעיר
תל-אביב 0י1 7 h* Km •m M וגד, »0׳1 » גולפזן MM ג
תל־אביב
1988
מחנה עבודה - טופס לגזברות
מחנה עבודה בקיבוץ משמר העמק
קן פתח תקוה
252
מס' חניכים. ש' עבודה סה״כ ש"ע.
מסי מדריכים, 1..X.$(.,עי עבודה - סח״כמ״ע..?!.
הונאות נסיעה (מגי כיווניה) סוז״ג !Iff מ״ת
חתימת המדריך... ענבל צור
חותמת וחתימת הקיבוץ נכנס לזכות הקן בתאריך
בתאריך
כיתה ט'
27-29/9/88
למילוי ע"י גזברות הנה״ר
מחיר סה״ג עבודה חניכים ש״ח
מחיר סה״נ עבודת מדריכים..... מ״ת
מתיר הונאות נסינו! (מלא) .... סייח
סה״כ
סה״ב לחיוב הקיבוץ סה״כ לזכות הקן
.... סייח
.... יויית .... ע״ח
j
חניכי התנועה הקבוצית חניכי התנועה העירונית תעריפים לשעת עבודה
1.60 ש״ח כיתה ז'-ח׳
2.40 1.80 כיתה ט'
3.20 . ״ י 1.99 » כיתה י׳
00.* ״ ס!.נ ״ כיהח י־ייא . ן י־ י
5.60 י' 3.30 י• סיתה ייגוג ,
־ יי ft.io מל״ת מוקדם (גרעינים)
** ״ W ־«. r מדייר י"* K ■
הוועד הפועל ב-%50 מסה״כ הסכום. * הקיבוץ יחוייב דרך גזברות
* הקן יזוכה במלוא מסמם עבור העבודה. והזיכוי יירשם בכרטיס מחשבון בהנה״ר.
* הונאות הנסיעה מתחלקות: 50% על הסבון הקיבוץ, %50 על חשבון החניך (או הקן).
עבודה מהנה ומועילה גזברות התנועה
איז'ו מאשר
חניכי התנועה העירונית
חניכי התנועה הקבועים
תעריפים לשעת עבודה
ש"ח 1,60 * כיתה ז'-ח!
II 2.40 1.60 כיתה ט'
(1 3.20 11 1 ,ss כיתה יי
{! ״־* • ס ס 1 3.J0 ביתה י״א
II 5.60 U 3,30 ביתה יי!1ג
- 11 4.10 . - של"ת מוקדם (גרעינים)
־ ri 6.» , מדריך י״ג •-
* הקיבוץ יחוייב דרך גזברות הוועד הפועל ב-50% מסה"כ הסכום.
* הקו יזוכה במלוא הסכום עבור העבודה, והזיכוי יירשם בכרטיס חחמגון בחנהייר.
י
* התאוו! הנסיעה מתחלקות? 30% על חקגון הקיבוץ, *50 על תשגו ן התנין (או הקן).
עבודה מהנה ומועילה קן גן שמואל (סנדי)
גזברות התנועה
'׳•'־'*׳יי *'״•־ zoo i% v
־' ! n t ^ * די 2? 2״
d l, y ^
׳ye- v, - »-
נשלח לגזברות השוה"צ 25.12.88
השומר הצעיר
רח׳ בצלאל יפה 7, תל־אביב 65204 טל: 291161/2/3 - 03-202601/3
מרכז משק יקר!
תל־אביב
פתחנו את שנת הפעילות שלנו בקן השומר הצעיר רעננה.
חלק גדול מהפעילות של הקן ממומן על ידי מחנות עבודה , לכן הינו מאוד מעוניינים לקיים מחנות עבודה בקיבוצי התנועה.
במקרה שתצטרכי עזרה של מחנה עברדה נשמח מאוד להגיע,
אנא צרו אתגר קשר בתווך זימן מספיק אדיר כדי שנוכל לארגן זאת אם כל הנוגעים לדבר.
נוכל להגיע למחנות עבודה בחופשים ובסופי שבוע. בתודה מראש ובתקווה שתצרו אתגר קשר, קן רעננה.
כתובתינו:
קומונת השומר הצעיר רעננה רחוב הח״יל א/26 ע”ל*321-6052/44
הסתדרות השומר הצעיר בישראל ההנהגה הראשית
בברכה
חזק ואמץ
הקומונרים
גבע
ענת ודפנהמשמר תעמק
31.1.89
תאריך
אל
מאת
הנידון: עם אמנון- מח' צופיות
אראלה, רנה, אברהם ש. יערה, יוסי- מזכיר השוה"צ
דורון (הזורע)- הורה מלווה
הפגישה מתקיימת לאחר חילופי מכתבים בין אברהם ש. ליוסי
לבנה מהשוה"צ בעקבות מחנה קיץ 88 של כיתות ו'.
משמר העמק
תאריך
אל
מאת
אראלה
משמר העמק
תאריך
אל
מאת
הנידון
דורון (הזורע)
אמנון
IV
משמר העמק
תאריך
אל
מאת
קינים עירוניים
קיבוציים
מוסד "שומריה"
רנה
אברהם ש.
נעמה אראל
מחנות
לנציגי ההנהגה שלום!
12.2.1989
אל
מזכירי הקיבוץ
שלום רב.
הנדון: מפעלי הקיץ
כמו בכל שנה, כך גם הקיץ, יגיעו אלפי בני נוער מארצות שונות בעולם לשהות ולהכיר את הארץ והקיבוץ.
הם באים במסגרות משותפות טל התנועה העולמית והנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, ומטופלים בארץ ע״י ההנהגה העליונה. תוכניות אלו הן חינוכיות וציוניות באופן מוצהר. לקיבוץ הארצי יש מסורת סובה ורבת שנים באירוח קבוצות אלו ובתרומה אמיתית לזהותם היהודית טל החניכים וברצונם לחזור לארץ במסגרות שונות, בהמשך חייהם.
למרות הקשיים המיוחדים שלשנה זו, אנחנו מבקשים להמשיך ולארח את בני הנוער הבאים במסגרת זו, ולא לקחת קבוצות מתנדבים וסטודנטים באופן פרטי, גם אם יש שכר בצידן. ההתקשרויות והסידורים הפרטיים הם בניגוד למוסכם ופוגעים בפעילות החינוכית של התנועה. קיבוצים שצריכים, ושיש באפשרותם לקבל קבוצות, מתבקשים לעטות זאת רק דרך מוסדות התנועה - ההנהגה העליונה או המחלקה לכח אדם זמני.
בברכה
רכז ההנה״ע
העתק: עידית חגי רכזת מפעלי קיץ
ברוך רדיין - רכז כח אדם זמני
השומר הצעיר - התנועה העולמית, רה' ליאונרדו דה וינצ׳׳ 13, תל אביב 61400, i.n־. 40009, טלפון 435459־03, פקס. 03-266754, טלקס 33499 33499 Hashomer Hatzair, 13 Leonardo Da Vinci St. Tel Aviv 61400, P.O.B. 40009, Phone 03-435459, Fax 03/266754, Telex
התנועה העולמית
משמר העמק
בברכה
עזרא רבין מזכיר הקב״א
מרקי לוי
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר מחלקת ח״צ
17.9.89
עבור
מזכיר/ה אורה רון רכז/ת הצעירים רכז/ת ח״צ
קיבוץ משמר העמק......
שלום רב!
הנדון: טיפול בסמינרים לאוכלוסיית הצעירים בקיבוץ
עם פרוס השנה החדשה, ברצוננו לפנות לשלושת בעלי התפקידים הרשומים מעלה ולהעלות כמה נקודות חשובות: -
אנו מקיימים ב-8 סמינרים שונים בשנה לאוכלוסיית הצעירים במגמה לתרום ולו במעט, לפעילות משמעותית של צעירים בקיבוץ.
ידוע לנו שאיו בכוחו של סמינר לשנות את התמונה המורכבת של הצעירים,
אד יחד עם זאת נראה שיש כאן הזדמנות להציע כיוון נוסף לצעיר בקיבוץ, שיכול אולי, לתרום ליתר משמעות באורח חייו.
אצל צעירים רבים (ואוכלוסיות נוספות), קריאה לעיסוק והתמודדות עם חומר רעיוני, נתפסת כאנכרוניסטית וחסרת עניין, אך מסתבר שרוב הצעירים אשר חוו סמינר, חזרו נשכרים ונלהבים - והתגובות החיוביות רבות.
כאן אנו עומדים בפני שתי בעיות, שבהן־ אנו זקוקים לשיתוף פעולה עם מלווי הצעירים בבית : ־
1. שלב הגיוס וההזמנה לסמינר - מנסיוננו מסתבר שמקיבוץ בו יש מלווה או אחראי אשר מתמסר למשימה זו, מגיעים צעירים רבים לסמינרים.
לצערנו איו באפשרותנו ליצור קשר אישי עם הצעירים, לכן־ אנו מפקידים עבודה זו בידיכם, והיא כוללת :
א. תליית פלקט וחוזר על לוח מודעות המיוער לח״צ.
ב. פנייה אישית לצעיר להזמינו להשתתף בסמינר (לא דרך תא דואר)
ג. הפניית הצעיר (אם ברצונו) ליצור עמנו קשר ולקבל אינפורמציה נוספת על הסמינר :
טלפון: 435329־03 (הכולל מזכירה אלקטרונית); 03-435355.
שוב - חשוב מאד שיטפל בזאת אדם קבוע באופו אישי!
עבור:
מזכיר- אורה רון
קבוץ- משמר העמק
11.10.89
ח"ץ קבה"א
שלום רב!
מצורף בזאת חוזר המפרט תכנית עבודה שבכוונתינו לערוך
לחברים העובדים עם צעירים בקבוצים בדצמבר.
בברכה,
מרב- ח"ץ קבהא
נירית- אפעל
סמינר
ועדות
צעירים
11.10.89
אל
קיבוץ
שלום רב,
הנדון: סמינר חברי ועדות צעירים.
1. הסמינר השנתי של חברי ועדות צעירים יתקיים השנה באפעל ב-14-17.1.90 בהמשך לסמינר נקיים ימי-עיון אחת לחודש.
בימי עיון אלה, שהשתתפות בסמינר היא תנאי להשתתפות בהם, נבקש להרחיב ולהדגיש את מרכיבי פעילותה של ועדת צעירים.
כמו כן נוכל לדון בפורום רחב בשאלות ונושאים אותם יביאו המשתתפים מקיבוציהם.
ראוי לציין כי את הסמינר ואת ימי-העיון בונה ומלווה כיועץ וכמנחה, מיודעינו שלמה בר-לב.
2. תכנית הסמינר בשלבי גיבוש אחרונים. לכשתושלם על פרטיה, תישלח אליכם. באופן כללי נעסוק בסמינר בארבעת הנושאים שלהלן:
א. צעירים בקיבוץ - תמונת מצב וניתוחה.
ב. תפיסת התפקיד והגדרת התפקיד של ועדת צעירים.
ג. מגוון אפשרויות לצעירים בקיבוץ ומחוצה לו.
ד. בניית תבניות עבודה לועדת צעירים.
3. אנו מצפים להשתתפות של לפחות 2 חברים/ות מכל קיבוץ (ביניהם אחד/אחת צעירה/ה). רק השתתפותם של לפחות שניים יכולה להבטיח יישום מוצלח של הגישות והרעיונות שיועלו בסמינר.
.4
נא למלא ספח ההרשמה ולשלחו אלינו.
5. לשאלות והבהרות נשמח לענות טלפונית.
מרב - מח' ח״ץ קבה״א 03-435329 (מזכ‘ אלק')
נירית - מרה״ד אפעל 03-342997 ( ״ ״ )
- ספח הרשמה
שם:
קיבוץ
מעוניין להשתתף בסמינר ועדת צעירים ב-14-17.1.90 ובימי עיון שאחריו.
להתראות
צוות צעירים
קבה״א
24.10.89
שלום רב
ב-6-7.10 קיימנו בגבעת חביבה פגישה שעסקה בהסתדרות לקראת הבחירות.
לקראת סופה הקדשנו זמן לדיון נוסף על מהותו של צוות הצעירים - סיכום וכווני המשך. להלן נביא את עיקרי וחווים שנאמרו :
1. סקירה לאחור:
עד כה נערכו 9 פגישות שמתוכן 3 נערנו בשישי-שבת ו־6 באמצע השבוע, בקבה״א אחה״צ.
הפגישה הראשונה נערנה כ-9.2.89, כך שאנו פועלים כבר נ-8 חודשים. בפגישות השתתפו כ-80 צעירים שבתוכם גרעין קבוע המונה כ-20 צעירים.
המטרות המרכזיות שהוצגו בצוות היו :
א. יצירת מסגרת לדיון ובירור רעיוני ובניית מושגים משותפים.
ב. נסיון להתארגנות משותפת לקידום יעדים בשטח, והשתלבות במהלכים פוליטיים. לאורך כל הזרז אנו מתלבטים באיזון הרצוי והנכון שביו 2 מטרות אלו.
2. כיוונים להמשך: א. מאפיינים :
הגדלת הצוות בכמה דרכים: דרך חברי הצוות כיום, דרך מזכירים, ועדות צעירים וכו'..., באמצעות שיחות אישיות.
קיום מפגשי הצוות בקיבוצים בשילוב עם צעירי המקום והאיזור.
שילוב נושאי הצוות עם בעיות ייחודיות בקיבוצים ספציפיים. שמירה על הייחוד של המסגרת. דגש על לימוד ומיצוי הדיון.
השפעה על מהלכים בתנועה. לדוגמא: תכנון השנלה לצעירים (הועלה רעיון לערוד השנה מועצת צעירים שתעסוק בהשכלה ותעסוקה של צעירים בקיבוץ).
שלב החזרה מהסמינר - תופעה בעייתית שקיימת לאורך כל הדרך, מתרחשת עם שובו של הצעיר מהסמינר: העיסוק הרעיוני במשך הסמינר מעלה רעיונות לעשייה ולחשיבה שהינם תנופה טובה לעיסוק משמעותי בקיבוץ. עם שובו של הצעיר לקיבוצו, הוא נתקל במציאות הפונה ־ התקלות אשר מפילה אותו ״מהצמרת לתהום״, וגורמת לתסכול כפול ומכופל!! וכאן תפקיד המלווה בקיבוץ לחשוב עם הצעירים, כיצד ניתן לבטא ולעבר את מה שנקלט בסמינר בשטח, וכיצד יכול הצעיר להשתלב בפעילות שעשוייה להתקיים בקיבוץ.
ללא שיתוף__הפעולה עמכם לפני ואחרי הסמינר, לוקה טעמו בחוסר רב,
והרצף נפגם, לכן פנייה זו חשובה לנו מאד!!
ובאשר לשוטף - במשך השנה יצרנו קשר עם מרבית האנשים האחראים לענייני הצעירים בקיבוץ. אם חלו שינויים ותחלופות, נבקשכם להקפיד להודיע לנו שמית על השינוי.
בקרוב נשלח את תכנית הסמינרים השנתית, ובינתיים לגבי הקרובים יותר:
ב- 30 - 26 בנובמבר : סמינר חוזרי צבא באפעל.
ב־ 19 - 17 בדצמבר : סמינר רכזי ועדות צעירים ופעילי ח"צ באפעל, עם
המשך של יום עיון אחת לחודש.
זה הרגע להתחיל להתארגן ולהרשס לסמינרים !!
(לגבי סמינר ר.ו. צעירים ימי עיון, אנו ממליצים מאד לעשות כל מאמץ לשליחת שני נציגים מכל קיבוץ!!).
ולסיום: שנה טובה ומבורכת לכולנו,
בסימן עשייה, יצירה ופעילות משמעותית משותפת,
תוך שמירה על קשר הדוק.
נירית, מרה״ר אפעל
03-342997
מירי,
מרה״ר ג"ח
בברכה
מרב
ח״צ קבה״א
03-435329 (מזכירה אלקטר')
03 -4353 55
2
ב. תכנים:
קיבוץ - תנועה
* התיישבות צעירה
* צרכנות, חומרנות בקיבוץ. תמורה-תרומה.
* שילוב איזורי - שותפות הקיבוץ בסביבתו
* קיבוץ ויהדות - זהות קיבוצית השכלת הצעירים
* משמעות וייחוד הח"ץ בקיבוץ הקטן
* אטרקטיביות ורלוונטיות הקיבוץ לצעירים
* חינוך בקיבוץ
* אינתיפאדה - סרבנות
״ תהליך מדיני - קפאון השלום.
לאחר הצבעה בצוות הוחלט לקיים את המפגש הבא בנושא הצעירים בקיבוץ ובתנועה. סביר להניח שנושא זה יתמשך לאורך מספר מפגשים.
(בצוות המכין: ארנון בוכבינדר וירון שור).
הנושא שאחריו יעסוק באינתיפאדה ובסרבנות. (בצוות המכין: דני כץ, עמירה אלון).
זה הכל בינתיים
נכון לעכשיו
מקווים להמשיך במרץ כל טוב,
ניתאי, יהודה, מירב רשות׳.
מח' ח"ץ הקבה"א
29.10.89
עבור:
מזכיר אורה רון
ר.ו. צעירים
ר. ח"ץ
שלום רב!
"צעירים בקבוץ"
צוות צעירי הקבה"א הנו גוף צעירים (מחוזרי צבא עד סביב 35)
הנפגש זה 8 חודשים אחת לחודש
צוות צעירים- קבה"א
29.10.89
ארנון
ירון
יהודה מרב
עבור: מרב ח"ץ הקבה"א
שלמה ברלב
22.11.89
"הצעירים בקיבוץ
תמונת מצב כיום
מיקוד בעיות וצרכים
כוונים אחרים וחדשיםצבי נתנזון
תנועת הנוער הגדולה, ״ה-שומר הצעיר" ברומניה, ריכזה בשנות ה־30, בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, המוני חניכים, מרביתם תלמידי בתי־טפר. ״הקנים״ היו פזורים במחוזות המדינה, בערים הגדולות ובעיירות שבהן גרו יהודים -״קיבוץ גלויות" של דוברי שפות רבות: רומנית, יידיש, רוסית, הונגרית, גרמנית. ״השומר הצעיר" הנחיל לנו את המשותף: השפה
העברית.
לתנועה הציונית ברומניה יש עבר מרשים. עדו לפני למעלה מ־100 שנה עלו לארץ ראשוני ״חיבת ציוף לראש־ פינה, זכרון־יעקב, ראשון־ לציון. ביניהם גם קרובי משפחתי. מאז כמעט לא נותקה השרשרת. גם בהמנון של ״השומר הצעיר״, ״אנו עולים״, שרנו: ״אנו עולים ושרים, אנו שרים ועולים״. אבל את המאבק הקשה ביותר בעד הזכות לעלייה ניהלו חברי ״השומר הצעיר״ -״משמר״, ״בני עבודה״ ואסירי ציון. הם זכו ועלו למדינת ישראל.
בעיר שלי, גלץ, בעלת מסורת ציונית, עברו רבים מעולי ״העלייה השלישית״, בדרכם הארוכה לארץ־ ישראל. שמואל פינלס, הדמות המרכזית של התנועה הציונית בגלץ, היה ציר הקונגרס הציוני הראשון ועוזרו הקרוב של הרצל. הוא וראשי הציונים עזרו לנוער ״השומר הצעיר״, ביחס אוהד, בתמיכה כספית, למרות שידעו שאנו חלק נאמן, צעיר ומתסיס בתוך מחנה ״ארץ ישראל העובדת״. הם תמכו בכל תנועות הנוער: ״השומר הצעיר״, ״גורדוניה״, ״העובד הציוני״ ובית״ר.
נוער ״השומר הצעיר״ פעל בתוך יהודי רומניה. הוא קרא לציונות מגשימה,
שמשמעותה: עלייה לארץ.
באותן השנים הזהרנו בפני סכנת ההתבוללות והשאננות. היו אלה ימים קשים ליהודים, בתחילת שנות השלושים: עליית כוחו של הנאציזם בגרמניה, הפשיזם באיטליה, והתוקפנות
״אף על פי כן"
תנועתנו קסמה לנוער היהודי, במאבקה נגד המציאות בהם חיים היהודים בגולה, שמרביתם עוסקים במסחר ובתיווך, ומעטים עובדים במקצועות המיועדים
לשורה מכובדת של ״שליחים״ שהגיעו מהארץ: יהושע בורוגרסקי ממשמר העמק, זאב בלוך מבית אלפא, דב פרנק, מנחם שדמי, גבעוני וחברי קיבוץ ״מעברות״, אהרונציק כהן ורבקה גבלבר
לאורך כל הדרך, עד היום.
בבית־הספר היינו
תלמידים טובים. בקן השומרי עשינו חיים. נערים יהודים שיוצאים אז לראשונה לטיולי לילה. המפעל המרכזי היה ״מושבות
מגשימי התנועה מקיבוץ מגן
מברכים את באי הכנס של התנועה מרומניה
בברכת התנועה חזק ואמץ!
קיבוץ שמיר
ליהודים: חייטים, סנדלרים, שענים, נגרים. קראנו להגשמה חלוצית, להעלאת ערך העבודה ולהכשרה לעמל־כפיים. מתלמידים בבתי־ספר, חניכי התנועה, תבענו לצאת להכשרה במסגרת ״החלוץ״. זאת, טרם סיום בית־הספר התיכון, לפני מתן בחינת־בגרות. היה זה מבחן קשה ועמדנו בו.
״אף־על־פי־כן״, הפכה לסיסמה ואמונה בצידקת הדרך של הציונות החלוצית. החינוך לחישול האופי, לשמירת ״עשרת הדיברות״ של ״השומר הצעיר״ הוכיח את עצמו. תפקיד מרכזי היה
חברי קיבוץ ״משמר העמקים״. הם היו בעלי נסיון, מדריכים מעולים.
״הקן״ - היה גם בית. בלט הקשר בין המדריך הצעיר והחניך הצעיר ללא התנשאות. חינכנו לקבלת משמעת ותבענו מכולנו ״ביקורת עצמית״. אבל המדריך חייב להיות גם חבר וידיד נאמן. לתת דוגמא אישית, להיות ראשון להגשמת הערכים ההומניים, להיות נאמן לעמל, להיות דובר אמת, והעיקר: להיות אחי־עזר ואחי־סמך. הייתי אז ראש קן. מסתבר שערכים אלו הנחו אותי ורבים מאתנו,
לחברי התנועה יוצאי רומניה
החוגגים 70 שנות עשייה מפוארת
שלוחה ברכה חמה ביום חגכם עלו והצליחו!
קיבוץ רשפים
במלאת 70 עונה לייסוד השומר הצעיר ברומניה
ברכתנו
ול״רומנים" שלנו חזק ואמץ!
מכל קיבוץ בית זרע
:
הקיץ״, מחנה שנמשך חודש. קן גלץ קיים את פעולתו החינוכית והצופית במגרש גדול, ברחוב קולומב. גלץ
היא עיר גדולה, נמל גדול על הדנובה, מרכז לפעילות המפלגות הסוציאליסטיות והקומוניסטים. היכרנו את פועלי הנמל ופועלי מפעל המתכת ״ארסנל״. ותמכנו במאבקם המעמדי. ראשית, השילוב שלנו בין ציונות, חלוציות וסוציאליזם.
הסכמי עבודה
״השומר הצעיר״
ו״גורדוניה״ משתפים אז פעולה במרכז ״החלוץ״, ביעד
החשוב ביותר, להכשיר
חלוצים בני 17־18 שנה, לקראת עלייתם לארץ.
ההכשרה נמשכה שנתיים,
בעבודה חקלאית, עובדי
תעשייה ובכל מלאכה קשה. ארוכה מאוד רשימת סניפי ההכשרה, שם נפגשים
שומרים ״בני עבודה״ וחלוצים מכל מחוזות רומניה. סניף ההכשרה הגדול הוא
ב״פראוני״, באחוזה גדולה, בעבודה עונתית וקשה בכרמים. משם המשכנו ל״קאושני״ שעל גבול ברית־ המועצות, עבדנו קשה אצל בעל אחוזה אכזב. משם -לסניפי ההכשרה בגלץ, בקאו, יאסי, ובסניפי הכשרה בטרסילווניה. ההכשרה הקשה גיבשה וחיזקה את הנערים. ב־1933 הוקם הגרעין של ״במעלה״, לעתיד -קיבוץ ״דליה״ הגדול
והמפותח ב״הרי אפרים״.
אני וחברי צבי שחורי (קיבוץ ״הזורע״) נבחרו
כמדריכים ומפקחים על
סניפי ההכשרה החלוצית -לסייע ולשפר קצת את תנאי העבודה ולהשיג שכר־עבודה, שמאפשר קיום מינימלי. אז גם חתמתי עם בעלי האחוזה על הסכמי עבודה, בשם מרכז ״החלוץ״, בטרם עלייתי
בינואר 1935.
רבת־הישגים היא הדרך של ״השומר הצעיר״ ברומניה, מאז ההנהגה הראשית בראשות יצחק בן־אהרן (ניוסיו) - הוא היה מופת לרבים, רבים וטובים, שהקימו את קבוצת ״השומר״ הצעיר בכל חלקי הארץ: מעברות, שער העמקים, שריד, דליה, שמיר, רוחמה, מגן ועוד.
אכן, רבים־רבים מחניכי התנועה ברומניה, הגרים
בערים, בשכונות ובעירות הפיתוח, הם חברי מפ״ם ואוהדיה; שומרים על המשך הקשר והברית, כיום ולעתיד, בין הקיבוץ הארצי ומפ״ם בעיר. גם כעת שרי, ה וקיימת הנאמנות לעקרונות וערכי תנועתנו - הצעירה והוותיקה.
ליוצאי תנועת השומר הצעיר בטרנסילבניה ורומניה
ברבת חזק ואמץ ביום היובל
חברים בקיבוץ עברון
לכנס יוצאי תנועת השומר הצעיר ברומניה(טרנסילבניה) למניחי היסוד ולממשיכי הדרך לחברינו יוצאי התנועה מטרנסילבניה בעין דור
שאו ברכת חזק ואמץ לציון 70 שנה לייסוד התנועה ברומניה
קיבוץ עין דור
עמוד 22
'המשמר
20.5.88
המאיימת של קודריאנו, מנהיג האנטישמים ברומניה.
אבל הנהגת התנועה עמדה גם במאבק פוליטי ורעיוני ממושך נגד השפעת המפלגה הקומוניסטית, אשר שללה אז את הציונות והתנגדה לעלייה לארץ־ישראל. אז גם פורסם ספרו של אוטו הלר על ״שקיעת היהדות...״, שכלל מיתקפה רבתי מהשמאל נגד הציונות. רבים הושפעו מהתעמולה הקומוניסטית. אבל מחנה השומר הצעיר נשאר מלוכד, ואף הרחיב את שורותיו. השנים 1933, 1934, 1935 היו שנים של עלייה גדולה לארץ, חלוצית בעיקרה.
לחברי השומר הצעיר יוצאי רומניה
בהתכנסותכם לחגיגות 70 השנה
שלוחה ברכה חמה ואיחולים לבביים
המאבק לעלייה והנאמנות לעקרונות
70 שנה לשוה"צ - רומניה
״צוותא״ חיפה
יום שני, 23.5.88 שעה 20.45 ערב עם: חיים שפיר שירצה על ״המשחק באמצעי תקשורת בין ההורים לילדים״.
מוצאי שבת, 28.5.88 שעה 21.00 רשמי מטע בסין ־ח״כ אלעזר גרנות־מזכ״ל מפ״ם. ״פריצת החומה הסינית׳, וגישושים לקשרים מדיניים חדשים.
יום שני, 30.5.88 שעה 21.00 ״מדינת ישראל״ארץ ישראל״. בעקבות ספר חדש שיצא לאור בעריכת אדם דורון. משתתפים: פרופ׳ בנימין נויברגר, אריה נאור־ מזכיר הממשלה בימי בגין. ד״ר דב בר־ניר ועומר מסאלחה.
״צוותא״ רמת״השרון
ליל שבת, 20.5.88 שעה 22.00 גלי עטרי ״צעד אחד לפני הנהר״. שירים ישנים וחדשים. מלווים: איתמר ארז־ גיטרה חשמלית, קובי נעים־קלידים, צביקה דרכמן־גיטרה בס[ אלכס פולק־גיטרה מובילה, סמי אכזרדל־ תופים.
ליל שבת, 27.5.88 שעה 22.00 מאיר אריאל־במופע חדש -קונצרט בחירה ־88״. מלווה ע״י להקת־ ״כריזמה״. מיקי שביב־בס, גיטרות ושירה, רע מוכיח־כלי הקשה, אדם מדר־כנור, חצוצרה וקלידים. יהודה אדר־גיטרה ושירה.
מוצאי שבת, 28.5.88 שעה 21.00 יהודה פוליקר בתכניתו־״אפר ואבק". מלווים: שפי ישי־קלידים, חיים רומנו־בוזוקי, איתי זילברבס, ניר צדקיה־תופים, נעים זייד־גיטרה חשמלית.
״צוותא״ בית־אליעזר
(חדרה), ליל שבת, 20.5.88 שעה 15.00 הצגה לילדים ״פרפרים בראש" בביצוע־עפרה ואיציק ויינגרטן.
מוצאי שבת, 28.5.88 שעה 21.00 הזמרת־חוה אלברשטיין בשירים ישנים וחדשים.
״צוותא״ ראשוו־לציון
ליל שבת, 20.5.88 שעה 22.00 לשיר בצוותא עם־יורם שחר. עמו על הבמה־החלילן יואל הוד והזמר־ לוליק.
יום ראשון, 22.5.88 שעה 20.00 רסיטל ברומנית הזמר־ניקולאי ניצ׳סקי. ____________
שבת, 28.5.88 שעה 17.30 הצגה לילדים מגיל 5 ומעלה. ״סוד המכשפות" בביצוע־מוטי כץ, יואב חייט, נטלי פיק ואילנה אדרי.
״צוותא״ ירושלים
שבת, 21.5.88 שעה 11.00 בבוקר קונצרט בוקר מוסיקת בארוק המוקדם בצרפת ואיטליה. בכלים מקוריים. יהואש הירשברג־כינור בארוק, קלאודיה אות־חלילית, אתי רוזנטל־חלילית, וחליל בארוק, לילי אפשטיין־סופרן, יואל סבובס, סבינה פרנקנברג־צילו בארוק, נטע לדר־צימבלו.
מוצאי שבת, 21.5.88 שעה 20.30 יוקרן הסרט־״הדוור מצלצל פעמיים״.
יום שלישי, 24.5.88 שעה 20.30 ״במת צוותא בעניני השעה״. תכנית
שלום עם, על מה, מתי...״על נוסחת
שם־טוב ־יריב המחודשת, תכנית אלון, ועידה בינלאומית.
שבת, 28.5.88 שעה 11.00 קונצרט בוקר מוסיקה צרפתית. חובב ישראל־סקסופון, חגית גלאי-פסנתר.
מוצאי שבת, 28.5.88 שעה 20.00 יוקרן הסרט ״חלף עם הרוח״.
״צוותא״ לוד
יום שלישי, 24.5.88 שעה 21.00 במועדון נוה־זית. ערב בירה ומצב רוח עם להקת רוק.
״צוותא״ קרית־חיים
מוצאי שבת, 21.5.88 שעה 20.30 בלדי אולייאר וניצה טרמין. שתי גיטרות, המון רומנסות וסיפורי ירושלים.
״צוותא״ צהריה
שבת, 21.5.88 שעה 11.00 בבוקר קונצרט שחרית לכל המשפחה. קלסי וקל עם שלישיית ״עדי״.
סמינר פעילי מועדוני ״צוותא״ יתקיים בימים ־6.88. 4־3 בגבעת־ חביבה. המעונינים להשתתף מתבקשים להירשם אצל רכז ״צוותא״ במקום.
20.5.88
בגתי־הקולנוע
תל-אביב
אסתר
בלש צמוד
שישי שבת 10.00 יום א׳ 9.45, 7.30 חול 9.45, 7.30, 5.00
אורלי
מוכת ירח
שישי שבת 10.00 יום א׳ 9.30, 7.30 חול 9.30, 7.30, 5.00 יום א׳ 9.30, 7.30
בית ציוני אמריקה
גברת מס הכנסה שישי - חצות מוצאי־שבת 12, 10 ויום אי 9.15, 7.30 חול 9.45, 7.30, 5.00 שבת חצות
לאבד הבתולים בטיחואנה
בן יהודה
חיזור גורלי שישי 9.35,12.00 מוצ״ש ויום א׳ 7.15,9.30 חול 7.15,9.30, 4.30
גת
שאלה של שפיות שישי שבת 10.00 מוצ״ש ויום אי 9.45, 7.30 חול 9.45, 7.30, 5.00
גורדון
יופיו של החטא
מוצאי חג 9.45, 7.30 חול 9.45, 7.30, 5.00
דקל
משדרים חדשות
שישי שבת 10.00 יום אי וחול 9.45, 7.00
דרייב אין
רב מכר
שישי שבת 10.00 חול 9.30, 6.15 סקס
___________חצות_________
הוד
נשואה לשניים שישי שבת 9.45,12.00 יום א' 9.30, 7.15 חול 7.15,9.30, 5.00
לימור חדש
פסיכיאטר ליום אחד שישי שבת 00 12, 10.00 ויום א׳ 7.15,9.30 חול 9.30, 7.30, 5.00
פאר
בשם העם
שישי שבת 10.00 יום א׳ 9.30, 7.30 חול 9.30, 7.30, 5.00
מוזיאון תל־אביב
עיניים שחורות
מוצאי־חג וחול 9.30, 7,00
פאריס
שישי
12.00 ליידי איב
2.30 1001 שקרים על פיקסו
4.30 בעלים
10.00-12.00 ליידי איב
שבת
11.00 מונטי פייטון
13.00 מארה סאד
15.00 צרות בגן עדן
17.00 9 וחצי שבועות של שכרון חושים
חו 1
וול סטריט
שישי שבת 12.15, 9.50 ויום אי 9.55, 7.30 חול 9.50, 7.25, 4.50
חן 2
תפלת
כוחו של מקרה יום א׳ 9.45, 7.30 חול 9.45, 5,7.30
תל־אביב
כלא מתאבדים
שישי שבת 12.00, 10.00 יום אי 9.30, 7.30 _______חול 9.30, 7.30, 5
לב 1
חופשה בכפר
שישי ושבת: 12.15 - 10.00 יום א׳: 9.00 - 7.40 חול: 10.00, 7.40, 5.00, 2.00
לב 2
אהבנו כל כך
שישי ושבת: 12.15, 9.45 יום א,: 9.50 - 7.25 חול: 9.50, 7.25, 5.00, 2.00
לב 3
החבר של החברה שלי
שישי ושבת: 12.15, 10.00 יום א,: 10, 7.50 חול: 10.00, 7.50, 5.00, 2.00
לב 4
המדבר הנסתר
שישי ושבת: 12.15, 9.45 יום אי: 9.45 - 7.15 חול: 9.45, 7.15, 4.45, 2.00
טיילת 1
שם המשחק שישי שבת 12.00, 9.45 יום א׳ 9.30, 7.15 חול 7.15,9.30, 5.00
טיילת 2
עדות במבחן
שישי שבת 12.00, 9.45 חול 9.30, 7.15, 5.00
טיילת 3
מוכת ירח
שישי שבת 12.00, 10.00 חול 9.30, 7.15, 5.00
דיו
נשואה לשניים
יום אי: 9.30 - 7.15 חול: 9.30 - 7.00 - 4.30
קרן אור המחודש
בשם העם
מוצ״ח: 9.15 - 7.00 חול: 9.15 - 7.00 - 5.00
רמת-גן
אואזיס
החשוד
שישי־שבת: 10.00 יום א,: 9.50 - 7.30 חול: 9.50 - 7.30
לילי
שם המשחק שישי ושבת: 10.00 חול: 9.30 - 7.30
רב־גן 1
וול סטריט
שישי ושבת: 12.15 - 9.50 יום א,: 9.55 - 7.30 יום חול: 9.55 - 7.30 - 5.00
רב גן 2
שאלה של שפיות
שישי ושבת: 12.15 - 10.00
יום א׳: 9.55 - 7.25 חול: 9.00 - 7.25 - 5.00
פעמיים אשתי
שישי שבת 12.15, 9.50 יום א׳ 9.55, 7.30 חול 9.55, 7.30, 5.00
חן 3
הקיסר האחרון שישי שבת 10.00 יום אי 9.40, 6.40 חול 9.30, 6.30, 3.30, 12.30
חן 4
מעקב צמוד שישי שבת 12.15,10.00 ויום א, 9.50, 7.30 חול 9.50, 11,2,5,7.30
חן 5
זר שומר עלי
שישי שבת 12.15, 9.50 יום א׳ 9.55, 7.30 חול 9.55, 7.30, 5.00, 2.00, 11.00
שחף
זרוק אותה מהרכבת
שישי שבת 12, 10 יום א׳ 9.30, 7.30 חול 9.30, 7.15, 5
רב״גן 3
מעקב צמוד שישי ושבת: 10.00 יום אי: 9.50 - 7.30 חול: 9.50 - 7.30 - 5.00
רב־גן 4
הקיסר האחרון
ימי שישי ושבת: 10.00 יום אי: 9.30 - 6.30 חול: 9.15 - 6.10
חולון
ארמון
המאבק לבגרות
שישי: 10.00
מוצ״ש + חול: 9.30 - 7.30
סבוי
עדות במבחן
שישי ושבת: 10.00 יום אי: 9.30 - 7.15 חול: 9.30 - 7.15 - 5.00
מגדל
וול סטריט
שישי ושבת: 10.00 יום א׳ + חול: 9.30 - 7.30
ירושלים
אדיסון
נשואה לשניים יום אי - 9.30 חול: 9,15 - 7.15 - 4.30
אורגיל
וול סטריט יום א׳ - 9.15 חול: 9.15 - 6.50 - 4.30
עדו
זרוק אותה מהרכבת
יום אי - 9.30 חול: 9.15 - 7.15 - 4.30
מיטשל
מוכת ירח
יום א׳ - 9.30 חול: 9.15 - 7.15
כפיר
שם המשחק
9.30 - 7.10 - 4.30
בית אגרון
שישי:
14.30 ישו כוכב עליון
16.30 9J שבועות של שכרון חושים
22.00 שבלול
24.00 |9 שבועות של שכרון חושים שגת:
22.00 ישו כוכב עליון
24.00 צייינה טאון ראשון:
16.30 הקוסם מארץ אוץ 18.15 הנסיך הקטן
20.00 טרזן
21.30 פריו טקסס
24.00 לא יכולה בלי זה
תיאטרון ירושלים
להתראות, ילדים
שישי - 14.00 מוצ״ש וחול: 9.30 - 7.15
סמדר
שישי: 10.00 מוצ״ש: 9.30 - 7.30 חול: 9.30 - 7.30 עסקי משפחה
רון
מוצ״ש: 9.15
חול: 9.15 ״ 6.45 - 4.15
משדרים חדשות
אורנע
מוצ״ש: 9.00
חול: 9.15 - 7.00 - 4.30 שאלה של שפיות עם ברברה סטרייסנד
נתניה
שרון
מאנון
מוצ״ש: 9.30 - 7.00 חול: 9.30 - 7.00 - 5.00
חיפה
״ו
פעמיים אשתי שישי: 10.00 בערב מוצ״ש: 10.00 בערב מוצאי חג: 7.00 - 9.15 חול: 4.30 - 7.00 - 9.1 S
פאר
וול סטריט
שישי ומוצ״ש: 10.00 בערב מוצאי חג: 6.45 - 9.15 חול: 4.30 - 6.50 - 9.15
אורלי
חופשה בכפר
מוצאי חג וחול: 7.00 - 7.15
רב־אור 1
הקיסר האחרון
שישי ומוצ״ש: 10.00 בערב מוצאי חג: 6.00 - 9.15 חול: 5.00 - 8.15 יום שבת + יום ראשון:
יום במלכודת
רב־אור 2
שאלה של שפיות שישי ושבת: 10.00 בערב מוצאי חג: 7.00 - 9.15 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15 שבת ויום ראשון - 11.00 בבוקר: במבי
רב״אור 3
זר שומר עלי שישי ומוצ״ש: 10.00 בערב מוצאי חג: 7.00 - 9.15 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15 שבת ויום ראשון - 11.00 בבוקר: הרפתקאות בקס בני
אורה
תשוקות מאפריקה
שישי ומוצ״ש: 10.00 בערב מוצאי תג: ■7.15 - 9.30 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15
עצמון 1
זרוק אותה מהרכבת שישי: 10.15 בערב מוצ״ש: 10.15 בערב מוצאי חג: 7.15 - 9.30 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15
עצמון 2
מוכת ירח
שישי ומוצ״ש: 10.15 בערב מוצאי חג: 7.15 - 9.30 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15
עצמון 3
פסיכיאטר ליום אחד שישי ומוצ״ש: 10.15 בערב מוצאי חג: 7.15 - 9.30 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15
רוו
שרותים
נשואה לשניים מוצאי חג: 7.00 - 9.15 חול: 4.30 - 7.00 - 9.15
תחבורה
תורנות
בתי־מרקחת
שישי
בתרים: עצמאות, בלפור 75, קופ״דז, עין יהב, חולון: עין יהב — עין יהב 2 ירושלים: ד״ר בלה — המלך דוד 6 נתניה: המגן — שד׳ וייצמן 13 פתדדתקוה: מרכז השרון — אהרון קציר 46 רמת־גן: רש״י — רש״י 13 תל־אביב: שחר — פנקס 27 בריאות — המלך ג׳ורג׳ 28 חיטה: חניתה — חניתה 22 רעננה כ״ס: הדר — הבנים 12, הוד־השרון
שגת
גת־ים: עצמאות, בלפור 75: קופ״ח, עין יהב חולון: קרית בן־גוריון — לנדאו 16 ירושלים: ביה״ח עין־כרם—עין־כרם מוצ״ש נתניה: מקסים — סולומון 2 טתודתקוה: מיניפארם — שפרינצק 20 רמת־גן: חן — ז׳בוטינסקי 99 תל־אבים: נצח ישראל, נ.יש. 11 (מוצ״ש) סיני, שד' ירושלים 70, יפו(מוצ״ש) היסה: נורדאו — נורדאו 13 רעננה ב״ס: מגדיאל, דרך מגדיאל 54 הוד השרון הרגיל, רוטשילד 47, כפר־סבא
חג שפועות
בת־ים: עצמאות, בלפוד 75 קופ׳׳ח, עין יהב 2 חולון חולון: עין־יהב — עין יהב 2 ירושלים: אל חייאת ־ בית חנניא
קופ״ח, מרפאת רוממה המ״ג 28 (מוצ״ח) נתניה: מקסים — סולומון 2 סתה־תקוה: סופרפארם—שפירא 43 רמת־גן: אסותא — ז׳בוטינסקי 41 תל־אבים: בני—דיזינגוף 174 (מוצ״ח) סיני— שד׳ ירושלים 70 יפו(מוצ״ח) היסה: הנשיא — שד׳ הנשיא 33 רעננה ב״ם: סופרפארם, אוסטשינסקי 36 הופ׳׳ח כ״ם. כו־גוריוז 45. כ״ם
תורנות
בתי־חולים
תל־אכיב והמרכז
• בית החולים ע׳׳ש שיבא תל־השומר - כל המחלקות - כל השבוע.
• בית החולים בילינסון, פתח־תקוה - כל המחלקות - כל השבוע.
• בית החולים ע״ש רוקח, תל־אביב - בימים ב׳, ד; ו׳ - כירורגיה ופנימית. ילדים - כל השבוע.
• בית החולים איכילוב, תל־אביב - בימים א׳, ג׳, ה׳ שבת - כירורגיה ופנימית.
• בית החולים וולפסון, חולון - כל המחלקות
- כל השבוע.
• בית החולים אסף הרופא - כל המחלקות -כל השבוע.
נתניה
• בי׳׳ח לניאדו נמצא בתורנות למקרים דחופים
- כל השבוע, כולל שנת.
ירושלים
שישי
הדסה ע״ב - נשים, כירורגית, אורטופדית עיניים, א.א.ג.
שערי צדק - פנימית: ביקור חולים - ילדים
שבת
הדסה ע״כ-כירורגית, אורטופדית, עיניים, א.א,ג. שערי צדק - ילדים: ביקור חולים - נשים. הדסה ה״צ - פנימית
חג שבועות
בקור חוליס-כירורגית; שערי צדק-פנימית הדסה ע״כ-ילדים, עיניים, א.א.ג הדסה ה״צ-נשים, אורטופדית
יד ביד - אוזן קשבת בטלפון לילד ולנוער - קו לנוער במצוקה ירושלים - 243358־02 ת״א - 226027 (24 שעות) חיפה - 229488־04 (11.00-20.00) גליל מערבי - 922222־04
ראשל״ע
רון!
הקיסר האחרון
חול 9.30, 6.30
רון 2
מוכת ירח
יום א׳ 9.30, 7.30 חול 9.30, 5,7.30
3תת תקוה
היכל 1
מוכת ירח
שישי שבת 10.00 יום א׳ 9.30, 7.30 חול 9,15, 7.00, 4.30
היכל 2
בראדוק
שישי שבת 10.00 מוצ״ש: 9.30, 7.15 יום א■ 9.30, 7.15 חול 9.30, 7.30, 5.00
היכל 3
הקיסר האחרון שישי ושבת 9.45 יום א׳ 9.15, 6.00 חול 9.15, 6.00
עפולה
מופתרון
אי אפשר לקנות אהבה
חול 9.00
בת־ים
עצמאות
בראדוק
שישי ושבת 10.00 יום א׳ 9.30, 7.30 חול 9.30, 7.15, 5.00
גבעתיים
הדר
מוכת ירח
שישי + מוצ״ש: 10.00 יום אי: 9.30 - 7.30 חול: 9.30 - 7.30 - 5.00
באר־שבע
חן
חיזור גורלי
שישי ושבת: 10.00 יום אי: 9.30 - 9.15 חול: 9.30 - 7.15 - 5.00
עזרה ראשונה לשיניים שליד ההסת׳ לרפואת שיניים בישראל
בתל־אניב — בימים א׳—ה׳ בין השעות: 23.00—21.00. בלילות שבת ובעובי חג נין השעות: 24.00—18.00. בשבתות ונהגים נין השעות: 21.00—15.00. הכתובת: וח׳ נר־כוכבא 49, טל׳ 284649. בחיפה: וחוב הגפן 26, קומה ג', טל: 523566, פתוחה מוי יום ביומו, כולל עובי שבתות, שבתות וחגים מ־20.00 עו 23.00 בעוב.
מרפאת שיניים לעזרה ראשונה
המופאה פתוחה כל יום כולל שנתות וחגים בין השעות 24.00-9.00. אחוי חצות בתאום טלפוני בלבו.
דיזנגוף סנטו שעו 3 (ליד המשניו) קומה א; טל: 294869, 285822־03.
מרכז סיוע לקורבנות אונס
לועננה ואיזוו השח!, טל' 32432־052 נימים א׳— ה׳ בשעות 21.00—17.00.
עזרה ראשונה נפשית
עו״ן ירושלים — טל' 227171־02. עוץ תל־אביב — טל' 5461111־03. עוץ ילוים ונועו — טל' 261113־03. עו׳׳ן חיפה — טל' 672222־04. עו״ן כומיאל (גליל מעובי) — טל׳ 988410־04. עו״ן נתניה — 335316־053. עוץ כפו־סבא — 913999־052. עוץ נאו־שבע — טל' 418111־057.
סילוק מיטרדים
מוקו עת״א למקוים וחופים — טל׳ 106.
inMmrr
יוושלים, ת״א, חיפה — טל' 101. ומת־גן, בני־נוק, גבעתיים — טל׳ 781111; ומלה - טל' 21022־054; עפולה - טל' 93333; קוית־גת - טל׳ 881333־051; באו־שנע - טל' 74767־057; אשחר - 51333־055. שח״ל בגוש דן, טל׳ 330848־03
עמוד 21
צוותא
,לתרבות מתקדמת
מסמך: הוראת־יום
למפקד המגשימים של הסתדרות ״השומר הצעיר״ מרומניה בקיבוץ הארצי
עם יובל ה־50 של התנועה עולמית
שומרים ושומרות, חברים יקרים!
תנועת ״השומר הצעיר״ העולמית, שאת יובלה החמישים הננו חוגגים בכנס זה, מונה את הסתדרות ״השומר הצעיר״ ברומניה כאחת ההסתדרויות
הארציות הראשונות
והגדולות.
מבין קבוצת הראשונים בוינה, ערש התנועה העולמית, נדדו חברים אל צ׳רנוביץ שבבוקובינה, ובשנת 1918 הניחו את היסוד לקן שומרי ראשון ברומניה. בשנת 1920 כבר מתקיימת המושבה השומרית הראשונה של קני השומר הצעיר בבוקובינה. ב־ 1921 נוסד הקן השומרי הראשון בבסרביה, ובשנת 1923 בועידת קישינוב, נערך האיחוד בין ההסתדרויות בבוקובינה ובבסרביה. בשנת 1927 מתאחדים אנו עם הסתדרות הנוער הציוני א.ט.ס שברומניה הישנה ואילו בשנת 1930 נשלם המעגל - על ידי האיחוד עם הסתדרות ״השומר״
שבטרנסילבניה. היינו תנועת הנוער הציונית הראשונה באותה ארץ שבין שתי מלחמות עולם נקראה ״רומניה הגדולה״. היינו התנועה היחידה שהכתה שורשים בקרב הנוער היהודי שבכל גלילות רומניה, תוך גבוש תנועה ארצית אחידה.
יחד עם ״השומר הצעיר״ כולו, עשינו את הדרך הארוכה, מתנועת נוער חופשית, אל הצופיות, ערכים לאומיים ציוניים ועד להשקפת עולם
סוציאליסטית. בשנת 1925 מעלה התנועה ארצה את ראשוני חלוציה ואילו ב־ 1926, ב״יום המנהלים״ הרביעי במושבת דעא, מחליטה התנועה על כיוונה המוגדר: לארץ־ישראל,
לחלוציות, לקיבוץ.
עוד בשחר תולדותיה נתנה הסתדרותנו את ידה להקמת התנועה העולמית של השו״הצ. אם בוועידה העולמית השניה עדיין חלוקות היו הדעות בין צירי רומניה לגבי דרכו של הקיבוץ הארצי, הרי בוועידה השלישית בוורוסקי (1930) התייצבה ההסתדרות -לאחר מאבקים קשים מבית ומחוץ - תחת דגלה של התנועה העולמית המאוחדת ולשרות משימותיו של הקבוץ הארצי שבשורותיו ובשמו נערך כנוס זה.
ויתרה מזו: קבוצה הראשון של הסתדרותנו, קיבוץ ג, (ג׳, על שום היותו השלישי במנין קבוצי הקבוץ הארצי) נמנה עם ארבעת הקבוצים שיסדו בשנת 1927 את הקיבוץ הארצי השומר״הצעיר, לאחר שהתגבר על הפילוג המכאיב שפקד את שורותיו.
היינו תנועת הנוער הראשונה ב״החלוץ״ הרומני וברבות הימים עצבנו בו שיטה והנהגה משלנו. צעדנו בראש, במנין ובבנין, בחינוך הנוער, בהכשרה, בעליה, בבנין קיבוצים בארץ. זאת ניתן להגיד לגבי העבר בגולה, כשם שמוכיחים זאת כיום הסכומים שנתפרסמו לקראת כנס זה.
היינו תנועת נוער חלוצית ״פלסטינוצנטרית״, כביטוי אותם הימים. אך גם כתבנו דפים מזהירים בתולדותיה של היהדות והתנועה הציונית בגולת רומניה. עשינו זאת בשנים שבין שתי מלחמות עולם, בימים של התנכלות אנטישמית ובימים של טירור פשיסטי. היינו עם העם, סבלותיו ומאבקיו, בימי מוראות המלחמה, במחנות־ עבודה, בגירוש, בכלא הפשיסטי וכ״אסירי ציון״ במשטר הדמוקרטיה
העממית הרומנית.
יצוין במיוחד אותו חיזיון מופלא של תקומת התנועה לאחר מלחמת העולם, על־ידי חברינו הצנחנים והשליחים מן הארץ ופעילי ההסתדרות ברומניה. באותן שנים עשו התנועה והמפלגה רבות
לחברי השומר הצעיר יוצאי רומניה
ל-70 שנה לייסוד התנועה
ברכת חזק ואמץ מיוצאי רומניה בקיבוץ דן
לכנס יוצאי התנועה ברומניה
שלוחה ברכתנו הלבבית להמשך ההגשמה המפוארת של עלייה זו בקיבוצינו ובארץ להמשך מפעל התיעור היקר לכולנו
קיבוץ רוחמה וחבריו יוצאי רומניה ״המברשת״
מפעל למברשות ומוצרי פלסטיק
בחינוך הנוער, בהכשרה, בארגון עליה גדולה, בפעילות ציבורית ענפה. במשטר הדימוקרטיה העממית הרומנית, היא שמרה על נאמנות ציונית
וסוציאליסטית גם יחד, עד תום.
גם ביום חג לא נתעלם ממשברים רעיוניים
וחברתיים שפקדו את הסתדרותנו כמו הסתדרויות ארציות אחרות של ״השומר הצעיר״, בתקופות שונות. מבלי שנסיח את דעתנו מעובדות של עריקה, נשירה וחולשת־דעת, נזכור ונדגיש: הרבים והטובים המשיכו וממשיכים במצעד ההגשמה החלוצית.
לאחר קיבוץ ג׳ שבנה את ביתו במעברות שבעמק חפר, הקימו הקיבוצים ד׳ והי את שער־העמקים. הקיבוץ הטרנסילבני א׳ הקים את ״גבעת השומר״ בכפר־סבא שמצא את המשכו בקיבוץ דן של היום, וקיבוץ ״מלט״ השלים את משק שריד. קיבוץ ח, מרומניה וב, מטרנסילבניה הקימו את דליה שבהרי אפרים והקיבוצים ט' ויא׳ את שמיר שבגליל העליון. הקבוצים י׳ מרומניה וג' מטרנסילבניה לאחר איחוד עם גופים נוספים - בונים את רוחמה בנגב ואת עברון שבגליל המערבי. שנות ערב המלחמה מביאות ארצה את החברים המקימים את קיבוץ רשפים שבעמק בית־שאן וכן קבוצות של חברים הנמנים עם מיסדי שמרת, זיקים וברקאי. לאחר המלחמה, נוסד צעיר קיבוצנו הלא הוא קיבוץ מגן שבנגב. ב־50 קיבוצים נוספים של הקיבוץ הארצי פזורים מגשימים מרומניה.
קיבוצינו וחברינו בקיבוץ הארצי מגשימים את החלום, שרקמנוהו על שפיי קרפטים על גדות הדונאו, ב״עיר ההריגה.״ ובעיירות רומניה. מגשימים אנו את צווי ״השומר הצעיר״ והקיבוץ־ הארצי, בבניו חברה קיבוצית, בעבודה, במשימות ביטחון, בחיי תרבות, בחינוך דור
ממשיכים, בשליחות העם והמעמד. את האימרה התמימה מני אז ״פעם שומר - תמיד שומר״, הפכנו למציאות חיה ויוצרת בעמק חפר, יזרעאל ובית־שאן. בהרי אפרים והגליל, במרחבי הנגב
- אנו, בנינו ובני בנינו ותוך מיזוג גלויות רבות. אך עוד הדרך רב ועינינו נשואות להרחבת השורות מבני עמנו בגולה ובארץ.
ביום חג, לעת מפקד השורות, נגיד: תחילה
שומרית לראשונים. מלוא ההערכה למגשימים, כל הכבוד לממשיכים.
ליובלות וליבולים - חזק ונתחזק!
דוד דורון
כנס יוצאי התנועה
יהושע מרקוס
בשבת, 28 במאי, יתקיים בגבעת חביבה כנס של יוצאי ״השומר הצעיר״ בארץ.־ בשיחה עם בומי בר־אל מקיבוץ ברקאי, ממארגני הכנס, ביקשנו לשמוע פרטים על כנס זה. הכנס הוא אחת הפעולות של הוועד לחקר תולדות ״השומר הצעיר״ ברומניה, הפועל בחסות המרכז לתיעוד וחקר ״השומר הצעיר״ בגבעת חביבה.
הוועד מספר בומי בר־אל — קם לפני שנתיים, ושם לו למטרה ארבע פעולות:
• הנצחת זיכרו של אביר מארק, אסיר־ציון וחבר ההנהגה הראשית של תנועת ״השומר הצעיר״ ברומניה. הוא שימש סמל ומופת להתנהגות אמיצה במשפט השומרים, שנערך בשנת 1953 על־ידי הממשלה הקומוניסטית דאז.
• טיפול באביו של אביר, נתן מארק, משורר, סופר בעברית, יידיש ורומנית, מחנך שעלה ארצה, התגורר בחיפה ונפטר לפני חודשים אחדים.
• • הקמת מערכת למחקר אקדמי על תולדות ״השומר הצעיר״ ברומניה, שנוסדה בשנת 1918 ופעלה עד שנת 1949.
• עריכת כנם גדול של יוצאי תנועת ״השומר הצעיר", ״בגי־העבודה" (התנועה הבוגרת של ״השומר הצעיר״) ומשמר המפלגה ברומניה.
את המטרה הראשונה הישגנו — מציין בומי — הישגנו בזה שהוקם חדר לזיכרו של אביר מארק, בבניין של המרכז לתיעוד בגבעת חביבה. בתוך החדר נמצאת הספרייה של נתן מארק. כל כתבי־היד
שלו והמסמכים נמצאים בארכיון ״השומר הצעיר״ באותו בניין.
המערכת לחקר תולדות התנועה ברומניה פועלת מאותו מקום. רכז המערכת הוא ד״ר אפרים אופיר, חבר קיבוץ שובל, מיוצאי התנועה. ברומניה.
מצפים ל־2000 איש
הפעולה האחרונה הוא הכנס שיתקיים בשבת (28.5.88) בגבעת חביבה. את הוועדה לאירגון הכנס מרכזים שני חברים: מאיר אלביני מקיבוץ מגן וחיים בנימיני, שהיה עד לזמן האחרון המנהל של המכון האפרו־אסיאני של ההסתדרות. ההיענות של יוצאי ״השומר הצעיר״, ״בני העבודה״ ״משמר״ שהוזמנו לכנס, הוא מעל למצופה — אומר בומי בר־אל ומציין שמצפים שיגיעו מעל ל־2000 איש.
לקראת הכנס הכינה הוועדה חוברת מקוצרת, אשר מכילה בקצרה את ההיסטוריה של תנועת ״השומר הצעיר״ ברומניה, עם תמונות רבות מתולדות התנועה. כמו כן כלול בחוברת סיקור היסטורי קצר של 13 קיבוצי ״השומר הצעיר״, שנוסדו על־ידי עולי התנועה מרומניה,— מראשון הקיבוצים, מעברות, עד לקיבוץ האחרון — מגן.
כמו כן, הופק סרט על תולדות התנועה והקיבוצים. בין באי הכנס יחולק שירון בעברית, ביידיש וברומנית. הוכנה תערוכה גדולה ורחבה עם צילומים ומסמכים של תנועת ״השומר הצעיר" ברומניה.
לאחר הכנס יתחילו להפעיל את כל המסגרות שהוקמו, במיוחד המחקר האקדמי של תולדות תנועת ״השומר הצעיר״ ברומניה.
לחברי התנועה יוצאי רומניה
בהתכנסותכם לרגל חג ה־70 בגבעת חביבה
ברכות לבביות להמשך העשייה והחזון
קיבוץ ברקאי
לכינוס יוצאי תנועת העוומר הצעיר מרומניה לציון 70 עונה לתנועה
קיבוץ שער העמקים
לחברי ויוצאי תנועת השוה"צ ברומניה
אתם מניחי היסוד ומפלסי הדרך בוני הארץ והתנועה קולסים מקלסים, בונים ונבנים מעצבי דרכו של הקיבוץ
להתכנסותכם ברכת חזק ואמץ
קיבוץ שריד
לחברי ויוצאי התנועה ברומניה
החוגגים 70 שנות עשייה מפוארת
שלוחה
ברבת ראשונים
בית מעברות
20.5.88
המשמר
עמוד 23
70 שנה לשוה"צ-רומניה
ברכותם,
ברכת
ספורט בעריכת ישראל פז
משחקי חוץ מחר לשתי המתמודדות על כתר האליפות
הפוער פ"ת וכפ"ס ינסו להפתיע הפועל תל־אביב ומכבי נתניה
לאומית
שתי המתמודדות על הכתר הלאומי בכדורגל, קבוצות הפועל תל־אביב ומכבי נתניה, יקיימו מחר כ־5 אחה״צ משחקי חוץ במחזור ה־5 בפליי־אוף העליון. הפועל תל־אביב תשחק בפ״ת נגד הפועל פ״ת, ומכבי נתניה תתמודד בכפר־סבא עם הפועל כפר־סבא.
בשני משחקים נוספים תארח הפועל באר־שבע את בית״ר תל־ אביב, ושמשון תל־אביב תשחק עם הפועל צפרירים חולון.
• להפועל ת״א, העייפה ממאבקי הליגה והגביע, צפוי מאבק קשה בפתח״תקוה, נגד הפועל פ״ת. אמנם הקבוצה הפתח־תקואית איבדה את כל אתגריה, כשנכנעה באמצע השבוע בגביע, בבעיטות־ת, בצורה שלומיאלית, לשמשון ת״א, אולם מחר תנסה לאיים על הפועל ת״א שניצחה בשני משחקי־הליגה את יריבתה — 0:1 ו־1:3. אם הפועל ת״א לא תשתפר היא עלולה לחזור הביתה מאוכזבת. ישפוט: יצחק בן־ יצחק.
• גם השנייה בטבלה, מכבי נתניה, תצטרך להתאמץ במשחקה בכפר־סבא, נגר הפועל כפר־סבא. המארחים, שלא ניצחו בשלושת משחקיהם האחרונים, עלולים
הפליי־אוף העליון
59 38־21 30 הפועל ת״א .1
55 52־32 30 מכבי נתניה .2
48 29־18 30 הפ. באר־שבע .3
44 32־28 30 הפ. כפר־סבא .4
44 33־31 30 שמשון ת״א .5
42 43־38 30 הפועל פ״ת .6
40 37־33 30 בית״ר ת״א .7
34 28־33 30 הפועל חולון .8
משחקי השבת
• שמשון ת״א — הפועל חולון.
• הם. כפר־סבא — מ. נתניה.
• הפועל פ״ת — הפועל ת״א.
• הפ. באר־שבע — בית״ר ת״א.
לקלקל לעצמם עונה שלמה אם לא יתאוששו בשלושת המשחקים שנותרו להם. אם הכפר־סבאים ילחמו יהיה קשה לנתנייתים לנצח. עריץ זכור המשחק הראשון בין שתי הקבוצות בליגה כאשר כפר־סבא מחצה את יריבתה — 1:5, ואילו בגומלין בנתניה, נפרדו השתיים בתיקו אפם. ישפוט: יעקב שיינר.
• קבוצת הפועל באר־שבע תשתדל לשמור על מקומה השלישי בטבלה כשתארח מחר בבירת הנגב את בית״ר תל־אביב, המאוכזבת מנשירתה מהגביע באמצע השבוע. באר־שבע, שלא הצליחה לנצח את יריבתה בליגה (במשחק הראשון —
מכבי ת״א - בני־יהודה ת"א בסיום ״הסיוט״ בבית התחתון
משחקי הפליי־אוף התחתון ה הלאומית בכדורגל יסתיימו
בליגה
מחר כשייערכו שלושת המשחקים האחרונים וחמש משש הקבוצות ייצאו לפגרת־הקייץ. רק מכבי ת״א, שעלתה לחצי־גמר הגביע תמשיך בהתמודדויות.
מכבי ת״א, שהיתה השבוע בחדשות אחרי תבוסת ה־10:10 בחיפה, תארח באיצטריון ברמת־גן את בני־יהודה ת״א, המקדימה אותה ב־5 נקודות. לגבי מכבי ת״א אין המיקום קובע אלא הרצון לסיים את הליגה בצורה מכובדת, אם־כי ״תבוסת חיפה" תמשיך לרדוף אחריה. ישפוט: סבי אלנקוד,.
חפליי-אוף התחתון
9. מכבי חיפה 30 52־33 44
10. בני־יהודה 30 26־22 41
11. מכבי ת״א 30 42־41 36
12. בית״ר י־ם 30 36־42 36
13. הפועל לוד 30 17־65 18
14. מכבי פ״ת 30 19־47 17
כדורגלני מכבי חיפה, הראשונים בפליי־אוף התחתון, ישחקו בלוד, נגד היורדת, הפועל לוד (ישפוט: שלמה שחר), ואילו היורדת השנייה, מכבי פ״ת תתמודד במשחק חוץ בבלומפילד (ד) עם בית״ר ירושלים (ישפוט: יעקב בן־חמו).
נמשך המאבק הדרמטי בארצית טבריה - בבית; חיפה - בחוץ
ארצית
מאבקי הפליי־און! העליון בליגה הארצית בכדורגל ימשכו מחר ב־ 5, בעיקר בין קבוצות הפועל חיפה (59 נקודות) והפועל טבריה (57). להפועל חיפה צפוי, במחזור ה־5, משחק־חוץ קשה בחדרה, בעוד שהפועל טבריה תנסה לנצל את ביתיותה כשתארח את הפועל יהוד.
• הראשונה בטבלה הפועל ירושלים, תקיים משחק־חוץ נגד מכבי יבנה. שחקני הבירה ינסו להבטיח את עלייתם כבר מחר בעוד שליבנה נותרה היוקרה בלבד, ולא תקל על יריבתה. ישפוט: רחמים דינצ׳י.
• המאבק המסקרן בפליי־אוף העליון יהיה בחדרה, בין קבוצות הפועל חיפה והפועל חדרה. בין שתי הקבוצות ישנה יריבות גדולה. החי׳פנים יעשו מאמצים שלא למעוד במשחק החוץ הקשה. תיקו עלול שלא להספיק להם. ישפוט: יהושע לויה.
• הפועל טבריה בתנופה. אחרי נצחון הטבריינים בשבת בחוץ על הפועל חיפה (0:2) החלו להאמין בעיר הכנרת בסיכויי העליה. ייתנאי: נצחון מחר בבית על הפועל יהוד. תהיה זו הפתעה גדולה אם עופר דן וחבריו לא ישיגו את מטרתם. ישפוט: עובדיה צבי.
• המשחק הרביעי בפליי־אוף העליון חסר חשיבות כאשר ברחובות ייפגשו קבוצות הפועל רמת־גן ומכבי שעריים. ישפוט: יוסף דוד.
הכח או בית״ר נתניה
בפליי־אוף התחתון בארצית יסתיימו המשחקים. הפועל עכו כבר ירדה. הקבוצה השנייה תיקבע
בנתניה, בעימות הישיר בין בית״ר נתניה והכה רמת־גן. המפסידה תרד לליגה א׳. להכח יספיק תיקו. ישפוט: צבי שריר.
שני המשחקים האחרים הם חסרי חשיבות, ויתגמדו לעומת המאבק בנתניה. הפועל בת־ים תארח בחולון את הפועל עכו (ישפוט: יוסף גרוסמן) וברמת־עמידר יתמודדו בת קבוצות מכבי יפו ומכבי רמת־ עמידר. ישפוט: שמעון דנן.
הפליי־אוף העליון
1. הפועל י־ם 30 57־30 65
2. הפועל חיפה 30 30־19 59
3. הפועל טבריה 30 61־41 57
4. מכבי יבנה 30 34־28 49
5. הפועל חדרה 30 48־40 44
6. מכבי שעריים 30 40־41 42
7. הפועל רמת־גן 30 30־32 40
8. הפועל יהוד 30 39־46 33
הפליי־אוף התחתון
9. מכבי יפו 30 34־35 37
10. הפועל בת־ים 30 32־37 34
11. מכבי עמידר 30 32־42 33
12. הכה רמת־גן 30 26־34 30
13. בית״ר נתניה 30 30־46 30
14. הפועל עכו 30 22־44 24
• קליעה: תחרויות לאזור הגליל ייערכו מחרב־8.30 בבוקר במטווח באילת־השחר.
•רכיבה: אליפות העונה בקפי־ צות־ראווה תתקיים מחר ב־2 אחה״צ בחוות לירון במושב רשפון.
•אתלטיקה: מירוץ עין־דור. מי־
רוץ תחרותי ל־10 ק״מ ועממי ל־2.5 ק״מ, ייערך בשבת. הזינוק בקיבוץ עין־דור ב־5.30 אחה״צ.
• שייט: אליפות ישראל לנוער בדגמים 420, לייזר וגלשנים, תחל מחר (11) ותסתיים ביום שני (10). התחרות תהיה בבית־הספר הימי מבואות־ים.
1:2, ובשני — 1:1), נמצאת בכושר טוב ומסוגלת לזכות במשחק השלישי. ישפוט: אריה ולף.
• שמשון תל־אביב תתמודד באיצטדיון בלומפילד עם הפועל צפרירים חולון(5). מעניין ששמשון,
שמקומה בטבלה טוב מזה של החולונים, לא הצליחה לגבור על יריבתה בליגה (בסיבוב הראשון — 0:0, ובשני — 1:2 לחולון). הפעם תהיה זו הפתעה אם שמשון לא תזכה. ישפוט: רחמים שאשו.
מסע-רכש, ללא תקדים במכבי היפה
הארגנטינים אברמוביץ וגרונדמן עשויים להצטרף לבראיילובסקי ואימרה
יוסף גלזר
דניאל בראיילובסקי, כדורגלנה של מכבי חיפה, שקרוב לודאי ישאר בשורותיה גס בעונה הבאה, לאחר שהסכים לשנות את תנאי חוזהו, כך שיכללו גם מענקי־נצחון, עשוי להצטרף בעונה הבאה כדורגלן ארגנטיני־יהודי נוסף, חורחה אברמוביץ, קשר ומגן קבוצת כוקה־ג׳וניורם, שהוזכר לאחרונה כמועמד להיכלל בנבחרת ארגנטינה.
יו״ר מכבי חיפה, יצחק אביעד, מנהל מו״מ עם אברמוביץ, מזה תקופה ארוכה וממתין לתשובתו החיובית. אם זו תתקבל עתידים לצאת לארגנטינה היו״ר אביעד והצוות המקצועי, שהוחתם לעונה הבאה, המאמן אמציה לבקוביץ והמנהל ג׳וני הררי.
השלושה חזרו לפני כשבועיים מהונגריה, שם החתימו כדורגלן נוסף, החלוץ בודה אימרה.
במקביל מנהלת מכבי חיפה מו״מ עם כדורגלן ארגנטיני נוסף, גרונדמן, בן 19, מקבוצת ארגנטי־ נום־ג׳וניורם, שעלות רכישתו זולה יותר מזו של אברמוביץ.
היום - הגרלת משחקי חצי־הגמר
משחקי חצי־הגמר בגביע־ המדינה בכדורגל שיתקיימו ב־31 במאי באיצטדיון ברמת־גן יוגדלו היום בצהריים באולפני ״קול ישראל״ בתל־אכיב, במסגרת התכנית ״שריקת פתיחה״.
ארבע הקבוצות שעלו לחצי־ הגמר: הפועל ת״א, מכבי נתניה, שמשון ת״א ומכבי ת״א.
אנגליה - סקוטלנד, מחר בוומבלי
המיפגש ה־106 בין נבחרות הכדורגל של אנגליה וסקוטלנד (מאז 1872) ייערך מחר האיצטדיון וומבלי בלונדון.
המאזן מורה על 41 נצחונות לאנגליה לעומת 40 של סקוטלנד. 24 משחקים הסתיימו בתיקו. מאזן השערים — 168:195 לאנגליה.
טליאס לא התאמן -יתנצל הבוקר
שוער הפועל ת״א, יום־טוב טליאס, לא הורשה להתאמן אתמול לאחר שתקף בעתונות את מאמנו יצחק שניאור. הבוקר יתקיים בירור ואם השוער יתנצל יתייצב מחר בין הקורות נגד הפועל פ״ת.
אתמול נודע כי החיזוק של הפועל ת״א בעונה הבאה יכלול, בין השאר, את שוער נבחרת הנוער, רפי כהן מהפועל אילת וכדורגלן מכבי יפו, יצחק זוהר.
בין השחקנים שישוחררו: מיקי בן־שיטרית, אריה אלטר, שבתאי לוי וגיל לנדאו.
כדוריד
נשים: יוון-ישראל 14:17
צחי זלצר
נבחרת הנשים של יוון בכדוריד גברה אמש באולם הספורט בקרית־שרת על נבחרת ישראל — 14:17 (6:9), במשחק בקדם הגביע העולמי.
לנבחרת הנשים של ישראל היה זה משחקה הראשון בארץ מאז קום המדינה. *
האורחות מיוון הוליכו בדקה ה־9
— 0:4, ויתרון־השיא היה בדקה ה־ 44 — 7.12.
הירבו להבקיע ליוון: פופור־ פיאדאו 5: קוסליק 3 ופאסומיאדו 3.
• שערים לישראל: גורוחובסקי 4 (4 במכות־7); מיכל כהן 3; נורית כהן 2: ברכה 2; סולמני 2 וגיל 1.
שפטו היטב השופטים הביו־ לאומיים מרומניה, ימאנדי והגי, לעיני 1000 צופים.
הגומלין יהיה בשבוע הבא ביוון.
• הטניסאי שחר פרקים מדורג ראשון באליפות הכרמל המסורתית בטניס שתיפתח היום. במקום השני
— אוהד ויינברג. בין הנשים מדורגת ראשונה אילנה ברגר. אתמול החלו התחרויות המוקדמות. סך־הכל משתתפים 180 טניסאים וטניסאיות, וסך פרסים הוא 1500 דולאר.
מכבי ת״א ניצחה במשחק סוער את גבעתיים 91:104
יוסף חבם
במשחק השלישי והמכריע זכתה אמש באולם בחולון קבוצת הנוער של מכבי ת״א באליפות־ המדינה בכדורסל לעונת 1987/88, לאחר שניצחה את הפועל גבעתיים — 91.104 (48:47).
היה זה משחק מרתק וסוער שבו שלטו שחקני הפועל גבעתיים בכל דקות המחצית הראשונה, אולם לאחר ההפסקה נטלו שחקני מכבי ת״א, בניצוחו של ציון קובה' ואמיר כץ, את היוזמה וצלפו מכל טווח.
צלף אמיר כץ
במחצית הראשונה הוליכה הפועל גבעתיים ביתרון־שיא — 30:41, אולם המאמן חנוך מינץ שגה כשהחליף בדקה ה־15 את התאומים רב ומיכאל הרמן, דבר שאיפשר למכבי ת״א להקטין ל־47:48 במחצית.
שחקני הפועל גבעתיים הוליכו בפעם האחרונה ברקה ה־22 — 51:53, ואז היטו קובה וכץ, בסיררת קליעות של 3 נקודות, את הכף למכבי ת״א —״69:81,55:62, בדקה ה־37 — 81:100, ובסיום — 91:104.
חבל שלמשחק מכריע לא הוזמן כוח שיטור. בדקה ה־18 היתה תקרית מאחורי ספסל הפועל גבעתיים, כשמספר אנשים ניסו לפגוע בשחקנים.
• קלעו למכבי ת״א: כץ 33 (6 סלי 3); קובה 22 (4 סלי 3); ברגנשטיין 19: בן־דוד 14 (3 סלי 3); כהן 6; רובין 3; גדות 3: שגב 2 ובן־זקן 2.
• קלעו להפועל גבעתיים: מיכאל הרמן 31; אשכנזי 19: שרכזי 16 (2 סלי 3): דב הרמן 15; שפר 4: נעמן 4 ואייל 2.
שפטו יצחק רמות ושי שטריקם, לעיני 2000 צופים, באולם בחולון.
הקרב שעלול להעיף את בוסטון: כדורסלן אטלנטה, קוויו ויליס, קולע מול רוברט פריש מבוסטון, במשחק ההפתעה אור לאתמול
(תצלום: איי.פי.)
מסטזן בסכנה: אטלנטה ניצחה 104:112 ומובילה 2:3!
אחרי שפיגרה 2:0 מול בוסטון־ סלטיקם עלתה אתמול לפנות־בוקר קבוצת אטלנטה ליתרון 2:3, בסידרת המשחקים של הטוב משבעה. אטלנטה גברה בגארדן־ של־בוסטון על הסלטיקס — 104:112, ושברה בכך רצף של 13 הפסדים רצופים בבוסטון.
קווין ויליס היה הקלעי המצטיין באטלנטה, עם 27 נקודות. דומיניק וילקינס הוסיף 25 נקודות. בבוסטון היו הקלעים הבולטים: רוברט פריש — 24: לארי ביר — 22 ודנים ג׳ונסון — 20.
המשחק השישי בין שתי הקבוצות ייערך הלילה באטלנטה. אם בוסטון תנוצח תהיה זו הפעם הראשונה בחמש השנים האחרונות שלא תופיע במשחק־הגמר.
קבוצת דטרויט־פיסטונס היתה לקבוצה הראשונה שהבטיחה את מקומה במשחק־הגמר האיזורי לאחר נצחון על שיקאגו — 95:102, במשחק שנערך בדטרויט. בנצחון זה השלימה דטרויט נצחון — 1:4.
ביל לאמביר הצטיין בדטרויט, כשקלע 13 מ־19 נקודותיו במשחק ברבע האחרון. איזייה תומאס קלע 25 נקודות, וחברו אדריאן דנטלי, הוסיף 22. מייקל ג׳ורדן קלע 25
נקודות בלבד לזכות השיקאגו.
דטרויט תפגוש בגמר המערבי את המנצחת בין אטלנטה לבוסטון.
סקסליני פזארו -אלופת איטליה
סקבוליני פזארו זכתה אמש בפעם הראשונה כאליפות איטליה בכדורסל כשניצחה את אלופת אירופה, טרסר מילאנו — 89:98, לאחר 45:54 במחצית, וזכתה 1:3 כגמר הפליי־אוף.
לפזארו הירבו לקלוע: די 25, קוק 22 ומגניפיקו 19. לטרסר: מקאדו 29 ובראון 20.
• ריאל מדריד ניצחה אמש באולמה במשחק השלישי בפליי־אוף בכדורסל הספרדי את ברצלונה — 85.90, וצימקה ל־1:2. גם המשחק הרביעי יהיה במדריד.
בעונה הבאה: שני מתאזרחים ושני זרים
הקונגרס האירופי בכדורסל, הנערך ברומא, החליט אמש על שינוי בתקנון גביעי־אירופה.
החל מהעונה הקרובה יוכלו לשחק בכל קבוצה שני זרים ושני מתאזרחים.
סגל הנבחרת והגליל יחנכו האולם בכפר־בלום
כדורסל
יצחק ויסהוף
נבחרת ישראל בכדורסל, מודל 1988, תעשה ביום ראשון ב־8 את צעדיה הראשונים, אמנם בהרכב חסר, לקראת המשימה הקדם־ אולימפית שתהיה בסוף חודש יוני בהולנד. הנבחרת תתמודד נגד הפועל הגליל־העליון במשחק חגיגי שיחנוך את האולם החדש שנבנה בכפר־בלום.
מספר שחקנים בכירים לא יטלו חלק במשחק, מאחר שאינם בארץ. לאוואן מרסר ודורון ג׳מצ׳י שוהים בארה״ב, ואחרים לא הוזמנו בגלל פציעות. את הנבחרת יאמן עוזר־ המאמן הלאומי, משה וינקרנץ.
השחקנים שיופיעו בסגל הם:
עולים מאתיופיה הצטיינו באליפות ביה״ס
אריה גיטליס
יצחק גולה בלט אתמול בגמר אליפות בתי־הספר התיכוניים באתלטיקה בהדר־יוסף.
גולה, עולה חדש מאתיופיה, הלומד בכפר־בתיה, ניצח בריצת 1500 מטר — 4:03.46 דקות וב־ 3000 מטר קבע — 8:54.41 דקות.
יאיר מולכו, גם הוא עולה חדש מאתיופיה, ניצח בריצת 800 מטר
— 1:58.69 דקה.
איתי מרגלית, בן ה־18, תלמיד י״ב, קבע הישג נאה ושיא אישי בקפיצה לגובה — 2.07 מטר, בהדיפת כדור־ברזל ניצח שריר פלד
— 16.36 מטר; בקפיצה לרוחק בנות זכתה ליאור סיוון — 5.31 מטר ובריצת 100 מטר בנים הגיע ראשון עמיחי שיימן — 11.41 שניות.
חיים זלוטיקמן, עמוס פרישמן, עדי גורדון, תומר שטיינהאואר, אסף ברנע, ניר רכליס, ליאור ארדיטי, אבי מאור ושמעון אמסלם.
שני שחקני הנבחרת נדב הנפלד ועופר פליישר, ישחקו עם קבוצתם, הפועל הגליל־העליון, שתחסר את ברד ליף, שיצא לארה״ב.
המשחק שייערך בחסות המקומון ״קול העמק והצפון״ יהיה במסגרת חגיגות זכיית הגליל־העליון בגביע ולשחקנים המצטיינים יוענקו גביעים.
נערי ישראל העפילו לגמר אליפות העולם
נבחרת הנערים של ישראל בטנים, עד גיל 16, העפילה ׳אתמול לגמר אליפות העולם לגיל זה. ישראל משתתפת בבית האסייני כהונג־קונג עם עוד 13 מדינות.
ישראל דורגה במקום הראשון, לפני יפאן והודו.
בשלב רבע־הגמר־ גברה ישראל על טייוואן — 1:2.
בשלב חצי־הגמר ניצחה ישראל את ניו־זילנר — 0:2.
לבית־הגמר* עולות שלוש הנבחרות הראשונות בבית האסייני. ישראל תתמודד בגמר נגד המנצחת בין יפאן וקוריאה.
נבחרת הפועל נוצחה ע״י נבחרת מברית המועצות 5:1
נבחרת הפועל בטניס־שולחן, בהרכב יוסי בוגן, יצחק אברמוביץ וצור הם, דורגה במקום השני בטורניר בין־לאומי באנטוורפן, בלגיה.
הישראלים ניצחו קבוצה מיפאן — 1:5 והפסידו לנבחרת מברית־ המועצות — 5:1.
עמוד 24
המשמר
20.5.88
טניס
Former MK (Mapam) Haika Grossman
Poet Abba Kovner
The conflict lay not only in the fact that the members of the re-sistance were certain that the Jewish people in Europe would be destroyed by the Nazis, while the heads of the communities did not believe this. The conflict lay also in that members of the un-derground (the Communists and Hashomer Hatza’ir among them) saw the German regime not only as the enemy of the Jewish people, but also as the enemy of the Soviet Union. The fascist government and coopera-tion with it, which ensured the survival of Jews during the “qui-et” periods, were seen as wrong, not only because of their (the underground’s] inner certainty that the end was total destruc-tion, but also because these rela-tions... helped fascism, the ene-my of mankind.
Between Two Roads, p. 31.
28.7.1989
sive ante-natal care.
“I would like to unlearn some of the things I learned here. For exam-pie, we were taught that the best birth is a fast birth and we learned to be too interventive. We were not taught to believe enough in natural childbirth,” she says. “Most of our learning should come from the women themselves, by letting worn-en manage their births and listening to them.”
Unlike the days when midwiveS delivered at home, hospital mid-wives are constrained by the rules and regulations of their employer. And hospital policy varies widely around the country. What is routine prepping, for example, in one hospi-tal may include shaving, an enema and insertion of an intravenous line. Other hospitals may eliminate part or all of these procedures and offer a birthing-chair or different positions for delivery. Women may be en-couraged to walk around during la-bour rather than lying flat on their backs, which is the least helpful po-
clinical work.
After the course and a govern-ment exam, the midwife receives a temporary licence. Six months later she is granted a permanent licence, which does not require־ renewal.
The course, which has been run since 1948, is offered in a different city each year to meet local demand. Kupat Holim also runs a midwifery course with the same qualifications and exams, as do certain hospitals, such as Soroka in Beersheba.
Today, of the country’s 400-500 midwives, all except one are worn-en. The first male nurse completed the midwifery course at Beersheba’s Soroka Hospital several years ago and is employed by the hospital.
Also, almost all the midwives are Jewish. Many mentioned the gulf in communication between themselves and their Arab patients. Even at Soroka, where a large number of Beduin women come for their deliv-eries, there are no Arab midwives.
Although the Health Ministry once sponsored a course for Israeli-Arab midwives and another for mid-wives from Gaza, most midwives operating on the West Bank are trained and certified in Jordan.
AMONG THE YOUNGER gener-ation of midwives trained here are North American and European im-migrants who want to bring choice
PAGE EIGHT
דף לחבר
27 (1937)
7.7.1990
הודעה מרכז המשק:
בתאריכים 13-15/7 יתקיים ביער משמר העמק (אלפים), מחנה בדואי של השוה״צ. במחנה יהיו כ-1000 חניכים.
החניכים אינם רשאים לרדת למשק ולהשתמש בשרותיו והמארגנים ישתדלו לשמור על כך.
לידיעתכם!
כל העמק והגליל
24.8.1990
זכרון לשמחה
החזרה אל השורשים והמקורות החזירה גם רבים מיוצאי השומר הצעיר למזרח אירופה אל סיפורו של מזכיר תנועות השומר הצעיר בהונגריה בתקופת השואה. סיפורו של מנהיג המחתרת החלוצית בהונגריה.
יגאל וילפנד
מסעות הנוער לפולין ולאחרונה להונגריה והעניין ההולך וגובר כתולדות היהודים בתקופת השואה מעלים מחדש שאלות וסיפורים על אותה תקופה. סיפור נשכח כזה הוא סיפורו של שמחה הוונואלד, מזכיר תנועת השומר־הצעיר הונגריה כשנים 1939 עד 1942 (עת נלקח למאסר ע׳׳י הפאשיסטים ההונגרים), וכסופה של המלחמה, לאחר שהצליח לברוח מאוקריאנה ולהגיע בדרך לא דרך לבודפסט, היה ממנהיגי ההתנגדות והמחתרת החלוצית, שהצילה בפעילות רבת תושיה עשרות אלפי יהודים, ביניהם ילדים רבים.
שמחה נולד ב־1916 בעיר קולוז׳ואר (היום קלוז׳) שהיתה בירת טרנסלבניה, היו לו שלוש אחיות ושלושה אחים. אביו עורך דין ידוע בעיר, בית עשיר עם ששה משרתים. האב נפטר בהיות שמחה בן ארבע והמשפחה ירדה מגדולתה ואף גורשה לבודפסט. האם נשארה עם ששה ילדים, בת אחת נפטרה עוב בהיותה תינוקת. האם גרה בחדר מטבח של דודה זקנה בבודפסט, ועל־כן נאלצה למסור את ארבעת ילדיה הגדולים. לבית יתומים ורק שמחה ואחיו הצעיר אריה נשארו עימה. אריה ושמחה, כמו שאר בני המשפחה, זכו למרות העוני, בחינוך יהודי וכללי טוב.
בהיותו בן 16 נכנס שמחה להשומר־הצעיר (1932) ועד מהרה הפך לדמות מרכזיה בהנהגתו. בתחילה היתה פעילות התנועה מותרת אך יותר מאוחר הפכה לבלתי ליגאלית וירדה למחתרת. כשגמר את חוק לימודיו, החל לעבוד לפרנסתו ולפרנסת המשפחה, בתור פקיד, מנהל חשבונות, וכן כפועל במפעל טקסטיל גדול. בתנועה היה שמחה מעין מדריך בכיר ומאוחר יותר מזכיר התנועה. חבריו לגרעין שעלו לארץ והיו בין מייסדי קיבוץ רמת־השופט מספרים על כישוריו הרבים, רגש האחריות והמסירות, יכולת תושיה בלתי רגילה והנהגה בשעות קשות.
שני אחיו הבוגרים היו ממנהיגי הנוער הסוציאליסטי בהונגריה, האח אקוש, שנפטר בגיל
צעיר, היה מנהיג אהוב ונערץ על הנוער הסוציאליסטי בהונגריה ובינו לבין שמחה שררה הערכה רבה אך גם חילוקי דעות נוקבים באשר לדרך הציונית. אחיו הצעיר של שמחה, אריה, היה בהנהגה הראשית של התנועה, עלה בשנת 1941 לארץ ישראל, ממיסדי קיבוץ עין־דור.
עם ראשית המלחמה התארגנה תנועת השומר־ הצעיר בהונגריה לפעילות במחתרת, שמחה היה מזכיר התנועה. בסוף 1941 ראשית 42 החלו להגיע פליטים יהודיים מצ׳כוסלובקיה, ביניהם גם חברים מן התנועה. חברים אלה נזקקו לתעודות שבלעדיהן לא יכלו להימצא בהונגריה, ואת אלו סיפקו להם שמחה וחבריו. שמחה אירגן מבצע שבו מסרו חברי התנועה ההונגרית את תעודותיהם לידי הצ׳כים, חלק מן ההנהגה הצ׳כית הפך אחר־ כך למוביל בפעילות המחתרת בהונגריה, חברים כמו משה פיל (היה בקיבוץ העוגן ומראשי כור בעבר), רפי בן שלום(חבר קיבוץ העוגן היה שגריר ישראל ברומניה ומאלי בעברן יושקו ברואמר ןחבר געתון) ועוד...
אחת הבחורות שקיבלה תעודות נתפסה על־ידי משטרת הבטחון ההונגרית ונשברה בחקירה. היא דיברה, והעקבות הובילו אל שמחה. הוא נאסר ויחד עם עוד 22 חברים נלקח למחנה כפייה בשם גריין. חברים שהיו איתו שם מספרים, כי שמחה תפס גם שם מנהיגות, שיכנע את מפקד המחנה, שיש להקים גן־ירק לתצרוכת האסירים, קיים ימי עיון ולימוד לאסירים במחנה ועד מהרה הפך למפקדו בפועל. כעבור זמן מה הלשין מישהו לשלטונות על מה שמתרחש במחנה, אסרו את מפקד המחנה וחלק מן האסירים, ביניהם שמחה, שלחו לאוקרינה, וצירפו אותם לפלוגות כפייה של הצבא ההונגרי, שנלחם עם הגרמנים נגד הרוסים. כאן היתה כפייה כפולה — גם להיות כצבא שנוא וגם להילחם בצד הלא נכוו.
על היהודים נכפו הפעולות הקשות והמסוכנות ביותר, ביניהן פינוי מוקשים. מתוך 270 איש שהיו במחנה אליו נשלח שמחה נותרו בחיים חמישה ושמחה ביניהם. הוא חלה שם בטיפוס והגיע למשקל של 36 ק״ג כשהוא מפרפר זמן רב בין חיים ומוות. כאשר התאושש נשאר עוד זמן
מה בבית־החולים ובתוקף כישוריו וידיעתו את השפה הרוסית, אותה למד בחזית, היה למזכיר בית־החולים. הוא היה עובר בין כל החולים והיה עוזר. במיוחד חיפש אחר יהודים.
מספר שמואל פרנקל, חבר מענית, שנפטר לפני כמה חודשים... ״שכבתי בבית־חולים צבאי בחזית הרוסית, פצוע ומדוכדך. פתאום הופיע חייל הונגרי ושאל אם יש מישהו מחברי השומר־הצעיר בין החולים והפצועים, הובילו אותו אלי. אני לא הכרתיו מיד, כי לא יכולתי לתאר שזה יכול להיות שמחה, הרי יהודים לא הורשו ללבוש מדים במחנה הכפייה. הוא הכירני מיד, התחבקנו, התנשקנו. אץ לתאר את האושר והשמחה שהרגשתי כאן אלפי ק״מ מהבית, פצוע, עלוב ועזוב ופתאום לא רק חבר אהוב ונער׳ן אלא ממש מציל. שאל מה נחוץ לי, הביא לי את האוצר שעבורו אפשר היה להשיג הכל, אלף סיגריות, אך לא הודות לכך, אלא הודות לעידוד שניתן לי מעצם הופעתו המופלאה — קמתי לתחיה ממש. היו איתי חברים מ״דרור״ ו״הבונים״, התחלקתי איתם בכל, להם איש לא דאג והם אמרו: איזו תנועה נפלאה יש לכם. ואכן שם נודע לי ששמחה בעצמו היה חולה בטיפוס הבהרות והגיע עד סף המוות, אך הצליח להתאושש הודות לכוח רצונו״.
לקראת סוף 1944, החלו הגרמנים להתמוטט והרוסים התקדמו לעבר הונגריה. שמחה החליט לברוח מבית־החולים ולנסות להגיע חזרה לבודפסט מרחק של לפחות 1500 ק״מ. הוא לקח סוס ועגלה, לבוש מדי חייל הונגרי הגיע עד לגבול ההונגרי, כאן גילו שאין לו תעודות והחזירו אותו חזרה, כך קרה כמה פעמים, כשהוא עושה דרכו ברגל, עד שהצליח לחצות את הגבול ובאוקטובר 1944 הגיע לבודפסט. כאן השתלב מיד בעבודת המחתרת של התנועות החלוציות, חברים מספרים שלאחר שנתיים שלא היה, ובמצב גופני לא קל, הצליח להיות שוב במרכז הענינים.
באותה תקופה היו משלוחי המוות לאושוויץ בעיצומם. התנועות החלוציות הובילו מהלך נועז של זיוף מסמכים והשגת מקומות מחסה לעשרות אלפי יהודים, ביניהם ילדים רבים. הפעילות נעשתה בעזרת נציגים דיפלומטיים של מדינות ניאטרליות ובראשם ראול וולנברג משבדיה, קרל לוץ הציר השוויצרי ופרידריך בורן, ראש סוכנות הצלב האדום הבינלאומי. שמחה הפך להיות מזכיר אצל השגריר השוויצרי קרל לוץ ועזר בכל הפעילויות. עיקר המאמץ התרכז סביב ״בית הזכוכית״ ברחוב 'בדסקה, כמו כתים מוגנים אחרים בהם ניצלו אלפים, ילדים, זקנים ואזרחים רבים. תחת השם הדיפלומטי האנס קלונה, ובעזרת רכב דיפלומטי, חדר שמחה לכל מקום. הוא הצליח להוציא אנשים מתוך הגיטו ומתוך שיירות לפני העלייה לרכבת המוות ההולכת לאושוויץ.
יום אחד בראשית ינואר 1945, הגיע שמחה לשערי ״בית הזכוכית״. הוא ראה קבוצה של פאשיסטים הונגרים מאנשי ״צלב החץ״ מתעללים ביהודים וביניהם נער, חבר התנועה. למרות אזהרות וקריאות מתוך הבית ולמרות שהנער כבר היה מת, ניסה שמחה להפסיק את ההתעללות.
הפאשיסיטים ההונגרים, שחמדו את מכוניתו של שמחה, לקחו אותו אל הדנובה ומאז לא נראה יותר. עוד הגיע פתק ממנו, שנשלח עם שוטר הונגרי הקורא לחברים להכריחו מן הכלא, אך הפתק הגיע מאוחר ומשערים כי כמה ימים אחר־כך הוצא שמחה להורג ע״י הנאצים. נסיונות של החברים לחדור במסווה של חיילים הונגריים לכלא לא הועילו.
באותם ימים הגיעו הרוסים אל שערי בודפסט, ששוחררה ב־18 בינואר. שמחה נפל ממש עם בוא הנצחון.
עפ״י מפקד שנערך ב־ 1941, היו בהונגריה 725,007 יהודים שהיוו 4.9 אחוז מכלל האוכלוסיה. במלחמת העולם השנייה ניספו כ־564,500 יהודים, מהם קרוב למחצית בני שטחים שסופחו להונגריה מצ׳כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה. 434,351 מיהודי הונגריה שולחו למחנה ההשמדה באושוויץ.
המחתרת החלוצית בהונגריה, שפעלה בשיתוף כל התנועות החלוציות ויחד עם חלקים 'של־ ההנהגה היהודית הוותיקה, וגורמים דיפלומטיים שהוזכרו לעיל, הצילה עשרות אלפי יהודים, הודות לתעשיה גדולה של תעודות מזויפות, פעולות הסתרה והברחה' ותושיה בלתי פוסקת למציאת פתרונות למצבים נוראיים.
קן השומר־הצעיר הראשון שנפתח בבודפסט לאחר המלחמה נקרא על שמו של שמחה - קן הוונוולד. לאחר המלחמה נערכה׳ עצרת ממלכתית י לזכרו של שמחה והוענק לו אות גבורה של לחימה בנאצים. אחותו חווה, שהיתה כלואה במחנה ברגן בלזן, ניצלה עם הרכבת המפורסמת שליקאסטנר ועלתה עם בעלה ובנה. אחותו קאטי ובעלה נותרו בחיים ועלו לישראל ב־1948, גם אמו נני חיה עוד שנים, עד שיבה טובה, ונפטרה ב־1956 בישראל. נכדתו של אריה — יעל, עשתה עבודת ״שורשים״ על דודה שמחה במסגרת משימות סיום של כיתה ר, וחלק מן העובדות המובאות בכתבה נשענו על עבודה זו.
לפני שנתיים נערך כנס של יוצאי השומר־
הצעיר מהונגריה באולם האזורי של עין־השופט. אחד המדברים הראשיים בכנס היה אחיו של שמחה, אריה יערי (היום חבר קיבוץ עין־דור, ממנהלי המרכז הבינלאומי לשלום). כשעה לפני שקם לדבר ניגש אליו אחד החברים ונתן לו מכתב שהיה שמור עימו 45 שנה, מכתב ששמחה הבריח ממחנה הכפיה בו היה אסור ב־1942. במכתב זה הוא ממשיך לדאוג לניהול ענייני התנועה ומפרט שורה של שמות חברים והוריהם שיש לדאוג להם לרשיונות עלייה. הוא מסיים את המכתב: ״...עליכם לזכור שחברים שיש להם חברות לא יעלו בלעדיהן. אשר לי, דעו שאסכים לממש את זכותי לעלייה רק אם כל החברים הנ״ל יקבלו רשיון. לנושא הזה השלכות נוספות וברצוני לשמוע גם את דעתכם״. שמחה הוונוולד.
במפקד חגיגי שנערך באפריל 1990 בבודפסט (הוכרז) על חידוש פעילותו של קן השומר־הצעיר, נפתחה מחדש פעילות השומר־הצעיר בהונגריה, אחרי ארבעים שנה שהתנועה לא פעלה. יש בכך הגשמת חלום, והנצחה חיה לשמחה וחבריו.
אבא קובנר על שמחה הונוואלד
...וכאשר פקדה הרעה את הונגריה, זו היהדות הקונטרוורסאלית, שבחלקה הגדול על פרנסיה ונגידיה, התגוננה כמעט עד הסוף בפני הכרת שותפות הגורל היהודי והמתחייב ממנו־בקרב, בישוב זה קמה מחתרת חלוצית, שמחולליה וראשיה היו אנשי השומר־הצעיר, בהנהגתו של שמחה הוונוולד. המחתרת בהונגריה, שעשתה להצלת חברים מסלובקיה, נחלצה לעזרת הפליטים, חתרה, בכל הדרכים אל חופי הארץ, ומאוחר יותר הקימה את מפעל ההצלה המסועף, רב הדמיון והתעוזה, לחילוץ רכבות יהודים נידונים לגירוש, היא לא התחמהה מהגורל היהודי המשותף אלא התייצבה להיאבק עימת.
... חוקרים והיסטוריונים ורושמי רשומות שואלים אם היתה מנהיגות יהודית בשואה. תשובתי היא: כן! היתה. ולא זו הרשומה באנציקלופדיות. ולא רק באנציקלופדיות כלליות, טלו, למשל את ספר השומר הצעיר, זה הכרך הגדול ורב החשיבות, המציב יד ומעלה נר נשמה לתנועה גדולה, והנה בקשו את י האינדקס וחפשו במילון השמות בסוף ספר השומר־הצעיר, בכרך המוקדש לתקופה זאת, תמצאו שם את שמו של קוסצישקו, של קרופוטקין ועור. ואין לי דבר חלילה, נגד
קוסיצישקו וקרופוטקין, אך לא תמצאו באינדקס של ספר השומר־הצעיר את שמותיהם של שמחה הוונוולד ולא של אדק בורקאס ולא של זרח, וודאי שלא את שמו של הגדי־ הרועה משה פלדמן, מהעיירה זילינה. כך מנהגו של עולם וכך בעולמנו...
קוכנר אומר על אנילביץ שהחליט לחזור מווילנה לווארשה, שהוא אמר לעצמו, כמו משיח עם מצפונו: ״אין זכות למדריך להציל את נפשו ולהפקיר את חניכיו״ אמר, קם-וחזר אל מעבר לגבול כדי ללהט את חניכיו ־ ולהנהיגם. הפעמונים לא צילצלו. אך לעניות דעתי, נולד״ ניאותה שעה מנהיג חדש'לנו ולעם ישראל: ובשובו, ובצאתו שנית־והפעם במטרת-להגיע־ לווארשה הנאצית ולהישאר בה, כבר הוא נושא עליו גושפנקה שלשליח ובתוכו פנימה גלום אותו יסוד שממנו ובו יתנשא מקץ ארבע שנים בונקר הפיקוד של המרד בגיטו. כך חזרו למקום שראו מחובתם לחזור השק באומינגר־לקראקוב, שמחה הוונוולד לבודפסט, הם ודומיהם... (אבא קובנר/מפגש מעבר לחשיכה/בספר על הגשר הצר. ספריית פועלים 1981).
אצלנו זה לא יקרה
העזיבה הגדולה, העדקה לחדל, הרהורי הכפירה מבפנים-כל אלה זועקים את משנו החינוך שפקד את הקיבוץ
יעקב הווביץ
ראשית דרכנו, בתנועת השומר הצעיר הצטיינו בחינוך הנוער^על זה היתה גאוותנו, וככאלה העריכו אותנו-אוהבים וגם יר!בים. והנה, דווקא בתחום חשוב ורגיש זה נכשלו קיבוצינו. אין לגו נחת מדור הבנים הגדל לעינינו. העזיבה הגדולה, העריקה . לחו״ל, הרהורי כפירה מרוביס מבפנים - כל אלה זועקים את משבר החינוך שפקד את קיבוצינו.
את הסיבה לכך יש לראות בראש ובראשונה בהפניית עורף לאופי החינוך במוסד כחברת נעורים אוטונומית, המחנכת את האדם השלם והרב־צדדי, ומעבר לחינוך פורמלי, המבוסס על רדיפה אחר ציונים גבוהים. כתוצאה מנסיגה זו מהדרך החינוכית גברה מגמת ההתמקצעות (ספציאליזציה) בקרב הבנים והבנות; אין שאיפה להתמסר למקצוע ההוראה והחינוך ולמקצועות הנחוצים כאוויר לנשימה במשק הקיבוצי. רבים נכספים לאמנות, .צילום, וידיאו, והעיקר - למימוש.עצמי.
כתוצאה ממפולת זו לא גדל אצלנו דור של מחנכים ומורים, שיעמיסו על שכמם את עול הגידול של כוחות מילואים לחיי הקיבוץ. אנו נזקקים יותר ויותר למורים שכירים, וקיים: מחסור משווע במטפלות .מסורות ומוכשרות לבתי התינוקות ולבתי הילדים. בעקבות אלה גברו תחושות אי־הנחת של ההורים מהחינוך המשותף וגברה הנהייה אל הלינה המשפחתית, כתרופת־פלא לכל המרווים. בית הילדים המשותף, גאוות הקיבוץ, מופקר והולך.
זכות נתגלגלה לתנועתנו, שגדל בתוכנו דור' של מחנכים, הוגי חינוך ומורים'מחוננים, ובראשם שמואל גולן, שבאחרונה מלאו 30 שנך, לפטירתו.-גולן קיבל את הנחתו של-פרויד בדבר השפעתן המעצבת והגורלית של השנים הראשונות בחיי הילד לגבי התפתחותו בעתיד. בעקבות גישה זו גיבש את דעותיו על עוצמת ההשפעה הבלתי מודעת של ההורים, המעבירים אל הילד לא רק את אהבתם אלא גם את חרדותיהם, ציפיותיהם וצרכיהם
הנפשיים, ובכך יוצרים לעתים תלות מופרזת, מעוותת ומזיקה. במיוחד אמורים הדברים לגבי התחום של חינוך היצרים בגיל הרך, ולגבי החינוך המיני על כל שלביו.
ויחד עם זה הוא אומר: "החינוך המשותף לא נתכוון מעולם לרופף את הקשר הרגשי־נפשי שבין ההורים לילדיהם, ולא להטיל ספק בערכו של זה להתפתחותם הנורמלית של הילדים".
החינוך המשותף לא פעל בחלל ריק; לנגד עיניו עמדה תמונה של החינוך המשפחתי, על התמורות שחלו בו בעשרות השנים.האחרונות והביקורת שנמתחה עליו,
וכן החיפושים, הלבטים והנסיונות לתקן את המעוות. היו לנגד עיניו גם תוצאות החינוך הזה - אנשים אומללים, מופרעי־אופי, שהם י למעמסה לעצמם ולחברה. ליקויים בחינוך שנבעו מהמשטרהרכושני, אמרה התנועה הקיבוצית למנוע על-ידי הקמת חברה חדשה, ואת השגיאות, שהיו פרי החתוך המשפחתי־מסורתי, ניסתה לתקן על״ידי החינוך המשותף.
חברינו ירימו קול זעקת לאמור: אבל אנחנו איננו משפחה כזאת. הם שוכחים שקיבלו חינוך קיבוצי במיטבו וגדלו באווירה של אהדה, תמיכה בחלש, עזרה הדדית וסולידריות בכל תחומי החיים. עם ביטול כל ערכי החינוך המשותף, ובראש ובראשונה השלטת הלינה המשפחתית, יגוועו אט־אט כל אותם ערכים נפלאים
שמהם ספגו בנינו. ואמר על כך שמואל גולן: "לאחר מלחמה עקשנית התגברנו בתנועתנו על הסכנה של הלינה המשותפת של ילדיהם עם הוריהם". בהמשך הוא ציין את מידת הקושי לבער את המנהג הברברי, השינה של ילדים בגיל הרך עם הוריהם', ובראשי פרקים על המשפחה בקיבוץ הוא אומר: "...המשפחה בקיבוץ פותחת על־ידי הקשר של הילד לא להוריו בלבד, כי אם גם לקיבוץ, סיכוי של פריצת תחום המורשת המשפחתית להתפתחות בקו של התגברות על מוגבלותה".
ואם נחזור לפחיתות הדמות של המוסד החינוכי ושינוי מהותו, כדאי להאזין לדבריו של הפרום׳ (לביולוגיה) מיכאל קוסטה, שמגיל 11 שנה גדל במשמר העמק כחניך קבוצת -'עולים', שמחנכה היה שמואל גולן: 'היום עובר החינוך שלנו תהליך של פורמליזציה. התנגדתי, ואני מתנגד גם היום ל׳תעודת בגרות׳ במוסד. זה מסיט את המערכת כולה מן החינוך - וזה העיקר - לצד הלימודים, שהם בכל זאת משניים. אני, למשל, סיימתי את המוסד ב-1938 ואת ה׳בגרות׳ עשיתי ב־1951. אינני רואה בזה שום פגם ומכשול ללימודים אקדמיים בשלב יותר מאוחר".
מסקר העמדות החברתיות, כפי שנתפרסם ב״אצלנו",
אנו למדים כי למעלה משליש הנשאלים הם בעד לינה משפחתית. והרושמים מעירים, כי למעשה השיעור אף גדול יותר. לפי אותו מקור, התמיכה בלינה המשפחתית מאפיינת את הצעירים, הנשים, בני הקיבוץ והנקלטים, יותר מכל, קבוצות האוכלוסיה האחרות. קבוצה זו. מתאפיינת גם בשביעות־רצון נמוכה יחסית מחייה בקיבוץ, ומעוניינת יותר בשינויים משמעותיים בקיבוץ. החברים התומכים בלינה המשפחתית מאמינים פחות בעתיד הקבוץ, ומוכנים -יותר מאחרים לשקול עזיבה.
המיתאם (קורלציה) בין תומכי הלינה המשפחתית והפזילה לעבר עזיבת הקיבוץ ופירוקו מערכיו, הוא ברור ביותר. אלה המערערים על עקרונות הקיבוץ תומכים בכל יכולתם להשחיר את פני הקיבוץ, להציגו ככלי ריק מנכסיו העקרוניים, ובסופו של דבר, גם מבלי שירצו בכך מפורשות -יוליכו לפירוק הקיבוץ.
קשה לתאר כיצד תיראה מדינת ישראל בלי הקיבוץ. פרופ׳ ז׳ורז׳ פרידמן, סוציולוג צרפתי(יהודי), כתב ספר בשם "ישראל - ארץ הקיבוץ". לדבריו,'כל הטוב והיפה שבישראל מגולמים בקיבוץ: אמונה בעתיד, סובלנות, -דמוקרטיה, אחוות עמים, סולידריות, עזרה הדדית, תרבות על רמה גבוהה. אם יימחק הקיבוץ ממפת ישראל, -ייעלמו כל הערכים הנפלאים הקובעים את שם ישראל בעולם. האמנם לזה חותרים ה״מחפשים״ שלנו, הרוצים לשנות את הקיבוץ ביסודו? תח1 תאמרו, הנה התק״ם הכנים לפני שנים את הלינה המשפחתית, והוא קיים ורבים מקיבוציו פורחים. לא אעמוד כאן על המשבר החמור העובר על התק״ם. גם תנועתנו עברה תהליך של ברירה (סלקציה); מעטים נשארו מהרבבות שמילאו את שורותיה בגולה ובארץ. אולם תהליך. הברירה בתק״ם הוא חמור שבעתיים, ממש אכזרי. הקיבוץ הארצי שאב את חיל המילואים שלו מתנועה אחת בלבד - השומר הצעיר. התק"ם על מרכיביו (הקיבוץ המאוחד, איחוד הקיבוצים והקבוצות) קיבל משאבי כוח-האדם שלו מתנועות רבות ושונות (הנוער העובד והלומד, החוגים, הצופית בלאו-וייס ועוד). ממאות אלפי הצעירים שזרמו,לקיבוצי התק"ם נותר רק חלק קטן. גדול היה הבלאי. די אם נעיף מבט על תנועות הנוער מגרמניה. הקיבוץ המאוחד השתלט על כולו: מחנה גדול ורב. מעטים נותרו בין המגשימים. לעומתו נראה את קיבוץ הזורע, שנקלט יפה בקיבוץ הארצי.
טעות היא לחשוב כי כל מה שמתחולל בתק״ם יגיע באיחור גם לקיבוצי השומר הצעיר. יש לנו דרך וקווי אופי מיוחדים משלנו, שתוקפם לא ניטל מהם גם היום. אם רק נדע להתגבר על החולשות הפוקדות רכים מאיתנו, נצא שלמים ומנצחים.
1
20.11.90
״!׳»״. uuacist (numai carti de acest fel ni se aduceau), un dictionar ebraic-roman p o Biblie. Acolo, am avut timp sa cant o traducere bund a numelui men de familie.
״Biogiafia mea seamdna cu a multora dintre linerii din vremea aceea. M-am ndscut la Bitcurepi, iar in 1947 am paiasit Romania. Pina in 1949 am slat in Cipm. Cind am vend in (aid am inlral in kibutul Mislimar Haemek, celebml kibu( al lid lacov Hazan. Gmpul nostra, din Hashomer Hatzair, considera ca Mapamul nu practica o politico com secventa p eram acuza(i ca sintem extremipi. Noi n-am fost de acord cu excluderea din kibu( a unui gmp de comunipi p ce crezi ca s-a intimplat? Ne-au exclus p pe noi. Mai bine zis, ne-au expulzat pur p simplu.
״M-am infuiiat teribil... p m-am gindit ca dupa ce am fost sionist in regim comunist, a venil vremea sa fin comunist in lara noastrd sionisld. Nu... nu te speiia. Mi-a trecul...
״Cu studiile (liners foarte greu. La Bucurepi, mi.pa re a sionisld din care fdceam pane m-a retras de trei on de la facilitate. Binein(eles, /acul-tatea de Istoiie. Spuneau ca au nevoie de halulim, nu de ״intelec-tuali”. Aid, la Mislimar Haemek, am literal in vie p m-am specializat in butap. La Vacdrepi lucrasem la impiimeiie p devenisem tipograf, dar eu tineam mor(is sa devin isto-riograf Md pasiona Istoria omenini p pasiunea asla se accentueazd pe zi ce trece.
״Impliniscm 30 de ani p de fapt, nu aveam nici o profesie, sail mescric. Litre timp, am predat engleza p Isloiia la ^coala ORT din Holon. hitr-o bund zi, am lual o holdnre eroica. Aveam 34 de ani p m-am insciis in anul / la facultatea de Istoiie. Trebuie spits ca in Israel, facultatea de Istoiie esle foaite putin oilodoxa, in sensul ca in nici o (ara din lunie, o universitale nu ar fi piimit in anul I un student la virsta pc care o aveam eu atunci. Mai mult, mi s-a acordat p bursa. Am fost ajulat peslc ceea ce apfi speral...
״In limpul studenfiei am fost preparator, apoi am fost trimis la Paris, la Sorbona, pentni doctoral. Sint trei grade la doctoral, iar eu m-am insciis la cel mai modest, ״Doctoral d'Universitf". Cind am
revista mea
שבועון
TEL-AVIV
15/05/91
MICHAEL HARSGOR
Renumitul profesor de la Uni-versitatea din Tel Aviv 1^i spune astazi Harsgor, care e un nume tanahic, dar la BUcure^ti, in copi-larie se nuniea Goldberg.
Prof. Michael Harsgor
״Am gasit traducerea in Biblie - a explicat o data, prof. univ. Michael Harsgor, p schimbarea am facut-o la incliisoarea Vacdrepi, unde am fost inchis (n.n. sub regimul onto-nescian) pentni ca fdceam pane din organiza(ia sionisld Hashomer Ha-tzair. Pe vremea aceea, eram elevi de liceu. Din gnipul nostiu, trei baie(i au fost impupuiti... Familiile noastre strecurau car(i in nifaiia pe care ne-o aduceau. Mie mi s-a strecural, printre
לועזית דרוש תרגום
ai u. vu uutuun• v/ guotuiv ן/uw.
׳ita la acea ora, mai ales ca nuream de foame.
Pe parcursul mesei fata raniase ;acuta, zimbind tot timpul. Nici eu 11־an1 vorbit prea mult. O priveam de־a dreptul fascinat, temindu-ina י a rup vraja, miracotul.
1)11 pa ce am mincat, i-am spus, satisfacut: ״Doamne, ce flamind eram! M-am desfatat cu bucatele dv. alese. O masa buna ma face fntotdeauna sa ma simt mai cura-jos”. Aveam sa constat, curind, ca intr-adevar trebuia sa fiu.
Fata ma aproba si surizind in ;ontinuare, ma intreba: ״Ei bine, »pune-mi acum, cu ce pot sa te ijut”.
I-am povestit ca am vrut sa urc 11e scarile de piatra ale edificiului, lar un barbat solid, poate inten-lentul, mi-a interzis accesul.
Fata ramase ginditoare, citeva :lipe. Ma ascultase cu atenjie §i ii i^teptain raspunsul, ca pe al unui racol.
״Oh! Nu e nimic, grai ea in cele lin urrna. Aici exista un ascensor, :11 care vei putea urea pina sus”.
M-a condus in fundul salii de la ntrare. Acolo, se alia o ni§a in :are trona o construc|ie de lemn :e parea improvizata, o cusca cu-ica de scinduri, cu doi pereji si o !ardoseala patrata, sustinuta la ele patru coljuri de cabluri de irma nu prea groasa. Roata scri-‘“*“,יי■ atirna la mijloc, avea
trams manuscrisul cu lucrarea de doctoral, profesorii mi-au acordal ״Doctoral d’Etat” (doctorahd de Stat) - litlul cel mai malt, care in domeniul Istoriei Frantei nu se a-corda celor care nu sint cetateni francezi. Am primit cea mai inalta distinctfie, pentni subiectul ״Grupul conducdtor francez la incepulul Re-naperii”. Sint singuml israelian care poseda acest tillu, dar cel mai amu-zant lucru esle faptul ca nici in vis nu nvneam la el.
״Apoi, am saiil etapele... Din preparator am fost numit profesor, ceea ce constitute un caz unic. Spe-cialitatea mea cste ״oligarhia in Eu-ropa apuseana”.
Interviul de mai sus I-a acordat prof. Harsgor, in 1977. De atunci au trecut mulfi ani, dar timpul e o nojiune foarte relativa, pentru un istoriograf. Profesorul nostru a mai scris in acest rastimp carfi, a susjinut citeva sute de conferinfe si prelegeri §i a devenit §i mai sceptic in legatura cu oamenii.
Este amuzant §i instructiv sa asculji o prelegere a profesorului nostru, despre Prostie in istorie mai ales in politica.
L-am auzit o data citind un moralist: ״La gradina zoologica, toate animalele au o Jinuta decenta, in afara de 1naimu|e. Se siinte ca omul nu-i departe״...
TE^U SOLOMOVICI
20 91,.26.4 על המשמר
תפארתה של תנועה
משה צ׳יז׳יק
השומר הצעיר בפולין, 1950-1913, עורך: יוסף שמיר, ספריית־פועלים, עיצוב; רוני רכב, 300 עמ' 1991
מעל לארבעים שנים חלפו מאז חיסולה של תנועת השומר הצעיר בפולין(1950), עד שזכינו להופעת הספר, הבא לספר את סיפורה של תנועת השומר־הצעיר העולמית והתנועה הגדולה ביותר, זו של פולין בכללותה, הכוללת את פולין הקונגרסאית וגליציה. אחרי מלחמת העולם השנייה בשנות החמישים בוצע מפעל גדול - הוצאו לאור שלושה כרכים של ספרי השומר־ הצעיר, ובהם חומר עצום מראשיתה של התנועה, המתאר גם את עמידתו של הקיבוץ הארצי במלחמת השחרור, ואת פריסת מפעלי ההתיישבות שלו. העמדות שציינו את התקופה והשפעת האנשים שעמדו בראשה עיצבו את תוכנם של ספרים אלה. אולם, ההקדמות לכל פרק נכתבו, מתוך מאמץ לשמור על האובייקטיביות, בידי כלל חברי המערכת. ספרים אלה מילאו תפקיד רב־־ערך בחינוך התנועתי, אך גרמו לטראומה, באשר צורתם ואופיים לא ענו לדרישות הדור השלישי, עד כדי כך, שלעיתים מצאת אותם זנוחים בפינות השונות של חצר הקיבוץ.
בספרי הזכרון הרבים שחוברו מאז המלחמה על ידי יוצאי ערים ועיירות שנשארו לפליטה, מצויות סקירות מאלפות על קיני השומר־הצעיר, שפעלו וחינכו דורות של מגשימים. ניסיון מקורי ראשון בעניין נעשה על ידי משה זרטל, אשר ספרו, ״קן נעורים״ (השומר־הצעיר בווארשה 1913־1943), שראה אור בהוצאת ״מורשת״ ו״ספרית־פועלים", מקפל שלושים שנות השומר־הצעיר בוורשה.
אולם, הניסיון הראשון לעצב את סיפורה השלם של התנועה, מאז היווסדה ועד לחיסולה בפולין, נעשה לפני שנים אחדות על ידי יוצאי התנועה בליטא, שהוציאו מתחת ידיהם ספר מרתק ויפה, בעריכת לוי דרור, רניאל בן נחום ועוד. ספר ליטא נתן דחיפה לתכנון הספר שהופיע זה עתה. עם זאת, התנועה בליטא היתה קטנה, לעומת פאר השומר־הצעיר בפולין ובגליציה. לכן, השאלה בה התלבטו היוזמים וחברי המערכת של הספר החדש שלפנינו היתה, כיצד יוכלו לתת ביטוי מתומצת, מתאים ליכולת העיון והקריאה של הדור הצעיר, שלא יקפח את כל היופי, היצירתיות, מפעלי ההגשמה והחינוך, במציאות של יהדות פולין, שלחמה על קיומה הפיסי, אך העניקה אוצרות תרבות כבירים בכל תחומי היצירה לעם היהודי ולאנושות כולה.
מערכת הספר הבינה, כי אי־אפשר יהיה לרכז בספר אחד קטן, יחסית, את תולדות התנועה על עשרות גליליה ומאות קיניה, התפתחותה ומאבקה ומפעליה. שכן, כדי לעשות כן יזדקקו להרבה כרכים, ומי יודע האם גם אז אפשר יהיה לדלות את כל העושר שביטאה תנועה זו. אולי רק ירי אמן סופר, שטרם קם לנו, יהיו מסוגלות לתאר אפופיאה זאת, כך שתחדור ללבבות בני כל הדורות, ותשאר עדות שלא נס לחה. כאמור, לצערנו סופר כזה טרם קם לנו. .אך קיים פוטנציאל של אנשי יצירה שיכולים לעשות זאת, ואני מאמין שהדבר עוד ייעשה.
תופעה מיוחדת במינה
אם כן, הספר שלפנינו הוא קובץ של מסות ותעודות, המבטא דור בראשית, שברוחו התחוללה המהפכה הציונית בקרב הנוער. השומר־הצעיר עיצב מהפכה זו מתוך התלבטות, מאבקים, אבירות וגם הישגים אדירים, ששימשו מקור לא אכזב לא רק להתעוררות הספונטנית בכל הארצות בהן חיו היהודים וקמו התנועות הציוניות, אלא גם שימשו מקור לחיקוי וללימוד הדרך החינוכית של התנועה על ידי תנועות נוער ציוניות וחלוציות, שנוסדו באותה תקופה. גם החולקים על דרכה של התנועה, אפילו שונאיה המושבעים, לא יכולים היו שלא להבין, כי לפניהם פנומן מיוחד במינו, של נוער אשר הקים תנועת נוער. סיכוייו של נוער זה לא בוזבזו, אלא שימשו מנוף ותשתית ייחודית לתנועה מגשימה, שהקימה את העדה השומרית, בדמות קיכוציה הפרושים על מפת ארץ ישראל. בזאת נטלה חלק חשוב ביותר במהפכה הציונית, שאין לה אח ודוגמה בתולדות העמים.
הספר הוא יצירה משותפת של חברי המערכת, אשר ברובם המכריע השתתפו בפועל בכתיבת המסות והסקירות(ולא רק הם). אך בבואנו לברך על המוגמר יש לציין לא רק את עבודת העורך, ששקד יחד עם המערכת המצומצמת והרחבה במשך שלוש השנים האחרונות על המלאכה, אלא גם את העיצוב הנפלא של הספר, בידי רוני רכב, איש מזרע, שבעבודה משותפת עם העורך, הצליח, בזכות כשרונו, להגיש לנו ספר מדהים ביופיו.
הספר מופיע בצורה אלבומית ומכיל 300 עמודים. הוא נחלק לשלושה מדורים, המתארים את התפתחותה של התנועה באורח כרונולוגי. מסתו של מרדכי להב(דז׳ימס צוקרמן) על התנועה בגליציה, היא נרחבת, וממצה את כל הטוב והרע, את ההישגים והכשלונות. כך גם סקירתו של משה זרטל, ״בטרם״, שעיקרה הוא תיאור התפתחותה של התנועה ושל הדגם המייצג שלה, הוא קן ורשה. הפרק האחרון דן בתקופה של סיום המלחמה, במסות משל ארם רנד, יצחק זיו(זלמנסון), חייקה גרוסמן, ישראל גוטמן, שלמה קלס, יוסף תאני, יהודה באואר, מרדכי רוזמן, והח״מ. במסות אלה פרושים פרקים מתולדות התנועה
במלחמה ואחריה, עד סופה ב־1950.
שני חלקים אלה, הראשון והאחרון, אינם מעוררים תגובות הסתייגות מצד החברים שהספר מגיע אליהם, עם כל החיוב שמסותיהם של שלמה פראנק וצפורה אפרת על וילנה, של זלמן ליבנה על ווהלין, וסקירתם של נחום בונה וחיים אלון ״ברחבי פולין״. ההסתייגות נעוצה בעוברה, שכל אחד מבוגרי התנועה בפולין, החי עימנו (ורבים, לצערנו, כבר הלכו לעולמם), מחפש את עצמו, את מקום יצירתו וחינוכו, את הקן שלו. נכון, אי אפשר היה לכלול פרטים כה רבים בספר אחד, אבל למערכת, שגם אני חבר בה, היתה גישה שגוייה, במידה רבה: בשל הטראומה של ספרי השומר־הצעיר הזנוחים, שכאמור מילאו תפקיד חיוני בזמנו, ומשמשים גם היום לחוקרים מקור לא אכזב של חומר תיעודי, החלטנו לא לחרוג ממתכונת של 300 עמודים, שמא כל תוספת תחבל ברצון וביכולת הקריאה של מקבלי הספר. אולם, הנחתי היא, כי הגדלת הספר לא היתה פוגמת במאומה ברצון לעיין בו. הגדלה סבירה של הכתוב היתה מונעת את גזירת הצימצומים שהטילו על כותבי המסות, והיתה מאפשרת לכלול בתוכו קינים, גלילות ורשימות, שאין לתאר את התנועה בלעדם. כלום ייתכן לתאר את התנועה בפולין בלי קן סלונים, גליל ברונביץ גרונדו, ופולסיה, אזורי הספר המערביים? כל זה היה ניתן לציון במידה נאה ומתומצתת, שתמנע את ההתמרמרות שאני עד לה, בקרב חברים יוצאי התנועה.
היתר והחסר
בעור החלק הראשון והאחרון נותן תמונה היסטורית,
הרי שהחלק האמצעי, ״לקראת״, המכיל, למרות גזרת הצמצום, את מסותיהם של מאיר תלמי, של יעקב הורביץ, צבי בן חורין, אהרון אפרת ודור זית - עוסק בתחומים שונים של חיי התנועה, כמו חינוך, הגשמה דרך ההכשרה, כוננות לעלייה והתפתחות רעיונית. אמר לי חבר אחד מוותיקי התנועה, שהספר הוא ״אש קרה״. אינני בטוח אם קלע למטרה. לדעתי, האש מחממת מאד הודות למאמרם של שלמה יפה ורחל שמיר, על השירה בתנועה (״אתה לי תפארת הזמר״...), וכמו כן, הודות לשתי רשימות יפות של אדם שמידברג וצשקה ארנון(וחבל שכל כך מעט), וגם במקצת משום כותבי המסות על החינוך השומרי, על הגולה וארץ ישראל, ששילבו במסותיהם שירים המתאימים לתקופה.
העורך לא הקפיד על חזרות ברקע הכללי, הבאות
.והמערכת יצאו מתוך ההנחה, שלא כל אחד יקרא את כל הספר, וכאשר יקרא פרק אחר או שניים, מן הראוי שיקבל תמונה מקיפה וכללית, הכוללת גם את הרקע של פולין ויהדותה. לדעתי, זוהי גישה שגויה, משום שאם יוצאים מהנחה זו, אפשר היה לחרוג מגזרת הצמצום. יתר על כן, האם לא מספיק הרקע הכללי המתואר בצורה מקיפה ע״י עורך הספר וע״י מרדכי להב, וצריך היה להוסיף מאותו הדבר בסקירות ומסות אחרות?
לעומת זאת תמוה בעיני היעדר ההתייחסות להתלבטותה של התנועה בין שתי מלחמות עולם, בין הגישה הפלסטינוצנטרית, שעוצבה בשחר ימיה, לבין הגולה היהודית בפולין, שהלכה מדחי אל דחי והעמידה את הנהגת התנועה בפני פעילות במסגרת ארץ ישראל העובדת. היתה זו התלבטות על דרך ההשתתפות בהפגנות האחד במאי, ועם מי להפגין, במקומות בהם היו נקודות הכשרה הקשורות באיגוד המקצועי. כן חסר כאן תיאור הוויכוח הגדול על רעיון הקמת הקונגרס של יהודי
פולין ומקומה של התנועה בו, אם יקום, וחסרה תגובת התנועה על נושאי האמיגרציה והאבקואציה, שהסעירו את יהדות פולין. מבחינה אחרת כלולים כאן נושאים שאפשר היה לוותר עליהם, כגון יחם התנועה למפלגות הבלתי תלויות, הדרכים השונות לסוציאליזם, עדה ומפלגה, כולם נושאים חשובים כשלעצמם, אך אלה העסיקו את הקיבוץ הארצי יותר מאשר את התנועה החינוכית בפולין. למרות כל האמור לעיל, נושאים בהם תפסה התנועה מקום נכבד במאבק נגד הרביזיוניזם, והמאבק על נפש הגוער לנוכח החתירה הקומוניסטית, באים לידי ביטוי נכון בספר.
טוב ששולבו בספר דברי חברים ושליחים, שעיצבו את פני התנועה, מלבד מ. יערי וי. חזן - דולק הורוביץ, מרדכי אורנשטיין, יעקב רפתין, אמה לוין(תלמי), אפרים ברזילי, ברוך רבינוב, אשר שיינפלד סטרנר, דויד הנדלסמן (כנעני), יעקב מאיום ואחרים. אלה קטעים חשובים, ולא מניתי את השמות הנזכרים בגופי המאמרים. ודאי כל השמות גם יחד אינם ממצים את המכלול הגדול של אנשים, שזכותם גדולה בעיצוב התנועה. חבל שלעיתים אנו משכיחים ושוכחים, לעתים גם משכיחים מדעת, חלק מאנשים אלה (והכוונה כמובן אינה דווקא לספר זה). תצויין רשימתו הקצרה אך הנפלאה בביטויה התמציתי, של הסופר ״הצבר״ נתן שחם, הכותב על החבר האלמוני, לו מקדיש ״בין השורות״, וחותם את הספר בתיאור הדיוקן הקיבוצי של חבר תנועת השוה״צ בפולין.
הופעתו של הספר היא הישג גדול, אך הוא מייצג את תפארת התנועה רק באורח חלקי. מדורתה הגדולה של תנועתנו, שהערש שלה היה בגליציה ובפולין, כבתה ברחבי אירופה לאחר השואה, - וקמה לתחייה מתוך להבות ואפר בכל מקום שהיו בו יהודים. אולם אין זו מדורה גדולה, ומצער שהיא בקושי בוערת במרכזים הגדולים של יהדות הגולה. תרומתו הגדולה של הספר היא בכך, שהוא ממחיש לכל את מגוון ההישגים והכשלונות, את היש הגדול הזה, שהמשכו הוא הקיבוץ הארצי.
לא אוכל לסיים את סקירתי בלא הערת ביקורת בעלת משמעות לתהודה הציבורית של הספר. בפתח הספר רשומים חברי המערכת, אך לא צויין שם הוועד הציבורי שאורגן והורכב לקראת הופעתו, בו היו כלולים חברים שחלקם בעיצובה ובהישגיה של התנועה בפולין אינו מוטל בספק. כשזימנתי לפני חמש שנים את הקבוצה שהיתה צריכה לדון על היוזמה להוציא ספר על השומר
בפולין צריך להיקף ומשאבים גדולים פי כמה מספר ליטא וכיוצא בו, ואילו קהל היעד של קוראיו פוחת והולך. בית התנועה שאמור היה להיות ניסיון חדשני להנחיל את תולדות התנועה ומורשתה לדורות הבאים, ולעורר עניין מעבר לחוג הפארטיקולארי. רעיונו נגנז, כידוע, באי־כבוד, וספק אם תהיה לו תקומה. מה טעם להוסיף עור ספר זכרון, שנדון להיות כאבן גדולה שאין לה הופכין?״
אבן שיהיו לה הופכין?
לצערי, הרעיון הגדול של אבא קובנר, שתפקידו היה להנחיל לדורות הבאים את מורשת התנועה, לא התגשם. השאלה אשר הציג אבא במכתביו הנ״ל בעינה עומדת, גם אחרי הופעת הספר המכובד והיפה הזה. האם הוא יהיה ספר זכרון בלבד, או ישמש מקור להנחלה לדורות הבאים אחרינו, חניכי התנועה בפולין, שמספרנו הולך ופוחת.
רבות .ההסבר שלי הוא׳ כ_זזוא הצעיר בפולין, כמ3-*י אבא קוייי ז״ל: ״ספר השוה״צ
לידי ביטוי במסות
השומר הצעיר בפולין
1950-1913
משחר ימיה של התנועה בגליציה
סמל השומר הצעיר
חדש
יום עיון לחוקרים
על ראשיתה של תנועת ״השומר הצעיר״ הארצישראלית
חוברת מס׳ יוני 1989
מרכז תעוד וחקר של ־השומר הצעיר־ - גבעת חביבה
ראשית תנועת ״השומר הצעיר" הארצישראלית
דברי ראשונים ביום עיון בגבעת חביבה
מייסדים וחניכים מדור ראשוני התנועה בארץ ישראל מעלים פרקים מרתקים מראשית קיומה של תנועת "השומר הצעיר" בארץ. הדברים הוקלטו ביום עיון, שנערך בגבעת חביבה ושבו הושמעה גם הרצאתו. של יזהר בן־נחום, החוקר את תחילת דרכה של תנועת השומר הצעיר בא״י.
בחוברת משתתפים: יהושע לוריא, שרה טל, מאירקה דוידסון, שושנה שריג, יעקב נחתומי, שרה אשל, משה קרוא,
דב אסא, שמואל שריג, אסתר עופר וכן דוד זית ואלי צור.
גזור ושלח
לכבוד
המכון לחקר תנועת הנוער המרכז לתעוד וחקר גבעת חביבה ד.נ. מנשה 37850 טל' 06-378944
שם_____________________ אני מעוניין לרכוש________
עותקים מחוברת מס, 3 בסידרת "יום עיון לחוקרים" שהוקדשה לראשיתה של תנועת "השומר הצעיר" הארצישראלית, במחיר 5 ש״ח לעותק (כולל מע"מ ודמי משלוח).
מצ״ב המחאה ע״ס_________ לפקודת גבעת חביבה.
שטר ע"ס
I
זכרונות נעורים
ומסר לצעירים
סידרת חוברות בהוצאת המכון לחקר תנועות הנוערמתוך: "מאיר יערי- דיוקנו של מנהיג..."
1992
פרק ו'
הקמת התנועה העולמית
פגישת בית־אלפא, (יוני 1924), היוותה את הנסיון הראשון לליכוד הקיבועים השומריים. ההתנערות מהפיזור ומאובדן הדרך המשותפת חלה כתוצאה משורה של התרחשויות שאירעו פחות או יותר בעת ובעונה אחת: כבר בראשית שנות ה־20 היו קיימים בארץ כמה קיבוצים מאורגנים ויציבים ועוד קבוצות אחדות בשלב של התארגנות; עם גלי העלייה הרביעית הגיעו ארצה קבוצות נוספות של עולים מהשומר הצעיר. למרות הניתוק מהארץ וחרף המשברים שעברו על עולי התנועה בעלייה השלישית, גדלה וצמחה התנועה בארצות מזרח אירופה ובמיוחד בפולין. ב־1923 ו־1924 עלו ארצה אחדים מראשי התנועה בפולין ״הקונגרסאית״ ובגליציה והם האיצו את תהליך ליכודו של המחנה השומרי.
לא נשתמר פרוטוקול של הפגישה בבית־אלפא, אולם מצויים בידינו דיווחים מפורטים שנשלחו לפולין וכן גם רישומים מדוייקים למדי של משתתפים מארץ, וביניהם רשימתו של זאב און, שנתפרסמה בבטאון גדוד העבודה ״מחיינו״. (כל החומר הזה לוקט בקובץ ״מקורות״, מס׳ 3, שיצא לאור בגבעת־חביבה ביוני 1985). מתוך הדיווחים השונים ניתן להיווכח בתמורה הרעיונית הגדולה שחלה בהגותו של מאיר יערי. ב״סמלים תלושים" הוא העלה על גם את ״הסמל המאיר״ של גורדון בלבד, ואילו כעבור שנה אחת בלבד הריהו מופיע בבית־ אלפא כמארקסיסט. אין לנו עדויות, לא מפיו של יערי עצמו, ולא מאת חבריו וקרוביו, על תהליך השינוי שחל בהשקפת עולמו. היה זה, ללא ספק, אחד הגילויים הראשונים של תהליך ההשמאלה שעבר על המחנה החלוצי בארץ, כתגובה על העלייה הרביעית, שהגיע לשיאו בשנים 1927־1926. יערי המופיע בבית־אלפא ב־1924 הוא יערי שונה מהמנהיג שעדתו מרדה בו ב1921. כעת הוא מזוהה עם שיקום הקשר עם התנועה העולמית ועם הרצון ליצור יצירה קיבוצית עצמאית של קיבוצי השומר הצעיר.
בבית־אלפא הרצה יערי את ההרצאה המרכזית. לא נותר רישום מדבריו, אך תמציתם נרשמה ע״י חיים קרונגולד, מפעילי התנועה בפולין. הדו״ח שנשלח ע״י קרונגולד, וולפר ובן־ עמי גורדון להנהגה הראשית בפולין נתפרסם בקובץ ״ממעמקים״, וארשה תרפ״ה. ההרצאה בבית־אלפא הינה עדות ברורה לכברת־הדרך שעבר יערי בהתפתחותו הרעיונית בין 1923 ל־1924. נוסח ההרצאה (״עמדתנו החברתית״) ניתן כאן על פי ב״ממעמקים״. מילואים לדברים, שלא נכללו בדו״ח של קורנגולד מתפרסמים להלן על פי ״רשמים מפגישת השומר הצעיר בבית־אלפא״, אשר נתפרסמו בבטאון "גדוד העבודה״ ״מחיינו״, בל׳ סיוון תרפ״ד.
בסיכום הפגישה בבית־אלפא הוגשו שתי הצעות החלטה, אחת של דולק הורוביץ, שקראה לאיחוד עם ״גדוד העבודה״ ושנייה ברוח דברי יערי ובהסכמה עם שצ׳ופק מקבוצת ״אריאל״. נתקבלה הצעת יערי־שצ׳ופק והיא נוסחה כהצהרה של הפגישה על־ידי יעקב חזן. ואלה עיקריה:
״א. הקיבוצים השומריים רואים בציבור הבנוי על יסודות הפדרליזם הקומוניסטי את השלמת והגשמת רעיונותיהם ומפעלם. בהתאם לכך באים הקיבוצים הקיימים לידי הכרת
143
1
ההכרח לצאת ממסגרת מצומצמת של קיבוץ בודד לשם יצירת יחידה חברתית מקיפה פתוחה בצורת עדה חופשית טריטוריאלית ורואים בעדה זו יחידה חלוצית של התנועה הפדרליסטית בתוך ציבור הפועלים. ב. הפגישה רואה בקיבוצי השומר הצעיר הקיימים בארץ ובקיבוצים קומוניסטיים׳ אחרים את החומר לבניין החברה הפדרליסטית ומציעה לקיבוצים לפתוח במו״מ הדדי בעניין אפשרויות הגשמתה ההדרגתית״.
פגישת בית־אלפא לא הולידה את איחודם של קיבוצי השומר הצעיר. התנאים טרם בשלו, אולם בסיומה יצאה המשלחת הראשונה לתנועה בגולה ובראשה יערי.
הוועידה העולמית הראשונה של השומר הצעיר התכנסה בדנציג באותה שנה, 1924. בגלל שריפה בקן וארשה, נשמד חלק גדול מארכיון ההנהגה העליונה, ועל כן נותרו בכתובים רק פרטים מעטים על הוועידה.
להלן תמצית קצרה, על פי קטע של כרוניקה תנועתית משנת 1924:
בשנים 924 ו־923 ו התקיים ליד ההנהגה הראשית בוארשה ״משרד לענייני חוץ לארץ״, אשר עמד במגע מתמיד עם כמה הסתדרויות ארציות של השומר הצעיר והניח את היסוד להסתדרות עולמית. המשרד הזה כינס את הוועידה העולמית הראשונה בדנציג (28.8 -1.9.1924). בוועידה השתתפו צירי שמונה ארצות: פולין ״הקונגרסאית״, גליציה, ליטא, לטביה, ס.ס.ס.ר, רומניה, דנציג וארץ ישראל. נוסף לאלה הכריזו הסתדרויות בחמש ארצות (בולגריה, אסטוניה, הונגריה, ארה״ב) על התקשרותן עם ההסתדרות העולמית, והסכימו מראש לכל ההחלטות של הוועידה.
בוועידה נבחרה הנהגה עליונה, אשר עתידה היתה לעמוד בראש התנועה העולמית, ובסיומה הוכרזה הצהרה על ״יסודות השומר הצעיר״ בה נאמר, בין השאר:
״תכליתנו - כלל השקפותינו הלאומיות והחברתיות המבוססות על ההכשרה הרוחנית והמקצועית של הבוגרים המתכוננים לעלייה ארצה־ישראל ועל השאיפה להקים בארץ ישראל חברת עובדים שיתופית־קונסטרוקטיבית, אשר בגבולותיה תינתן האפשרות לכל פרט ופרט להגשים את הרעיון מתוך חופש פנימי. דרכנו דרך החינוך הצופי־העמלני המתבסס על פיתוח האופי, הגברת כשרון העבודה והפעולה, חוש האחריות והמשמעת החברתית של האיש, תכונה המכשירה ומחייבת כל יחיד להגשים את רעיונותיו בחייו הפרטיים ועל בולם - שאיפתנו המכוונת לסגנון חיים מיוחד שהוא בטוי לתנועת הנוער. ביצרנו חטיבה עצמית בכלל תנועת התחיה העברית הננו מתאגדים לברית עולמית של השומר הצעיר״.
, באותה העיר דנציג, כמעט.באותו מועד עצמו, כלומר ב־1924, נתכנסה עוד ועידה עולמית אחת - ועידת "ברית הנוער החלוצי״, אשר השתתפו בה ארגוני־נוער־ציוני כמו ה״בלאו ווייס״ מגרמניה ו״תכלת לבן" מצ׳כיה, ועוד. בדיונים לקחה חלק משלחת ארצישראלית, ובה שליחי התנועה הקיבוצית וגם בן־גוריון. על פי רישום מאותה תקופה (חוזר הסתדרות ״החלוץ" בגרמניה), הרצה שם יערי את ההרצאה המרכזית, ובה תבע ש״ברית־הנוער״ תכריז על השתייכותה להסתדרות העובדים, ושלא תקים לעצמה מרכז מתבדל ומופנה אך ורק לטיפוח חייו הפנימיים של הנוער. כמו כן הצביע על יעד מרכזי בפעולתה של ״הברית״, והוא המלחמה נגד ההתבוללות.
בוויכוח בוועידה נתברר, כי "בלאו ווייס״ הסתייגה מהזדהות מפורשת עם דרכה של הסתדרות העובדים, ואילו השומר הצעיר, שהיה הכוח המוביל והגדול ביותר ב״ברית״, לא היה מוכן לוותר על כך. ל״ברית הנוער" הצטרפו: השומר הצעיר, ברית־העולים, הצופה, החלוץ הצעיר, מנורה, תכלת־לבן, צעירי־ציון מרוסיה וארגוני נוער נוספים, אך ״בלאו־ווייס״ נותרה בחוץ.
כאמור, לא נשתמרה הרצאתו של יערי בוועידה העולמית של השומר הצעיר וכמו כן הפרוטוקול של ועידת ״ברית הנוער״. יערי פרסם מאמר על דרכה ומטרותיה של ״הברית״ בעתון ״השומר״, שהופיע בלבוב, באפריל 1925, תחת הכותרת ״מסביב לברית הנוער".
1. קיבוצים קומוניסטיים - מלשון קומונה, הכוונה לקיבוצים, בהם נהוג שיתוף מלא.
144
דבריו של יערי על פגישת בית־אלפא, וכן הרשימה ״שליחות ראשונה לגולה״ מובאים ממחברת הזכרונות.
פגישת בית־אלפא
בסוף שנת 1923 עלה ארצה חברי יעקב חזן, שיד־ביד אתו אנו עושים את דרכנו בתנועה זה שנים רבות. כמעט נצחי הוא הוויכוח על השפעת הגומלין בין מנהיגים ויוזמים לבין ההמונים, הנוהים אחריהם. לדעתי,
קיימים ללא ספק יחסי־גומלין במידת ההשפעה של שני הגורמים הללו, הנהגת התנועה ו״החברים־מן־השורה״, ״כמו שאומרים. רוצה אני לקבוע, כי כאשר נפגשנו לראשונה - חזן ואני - וזה היה בנהלל, החלטנו על שורת יזמות, אשר הוליכו להקמת ההסתדרות העולמית של השומר הצעיר בגולה והקיבוץ־הארצי בארץ. חזן ואני תרמנו לא־מעט לגיבוש המצע הרעיוני של הקיבוץ הארצי. אנחנו גם מתווכחים לפעמים, ויכול להיות גם מתח בוויכוח. אבל יש הקשבה הדדית, יש אחריות משותפת, המכתיבה חתירה לסיכוס משותף. אנחנו עובדים יחד זה שנות דור, וכאשר אנו מתחילים לעסוק בבעיה אנחנו מאירים אותה מבחינות שונות. היחסים ביני לבין חזן אינם רק עניין של סנטימנטים, זהו מגע חברתי. החברות בין שנינו היא עמוקת שרשים, ולא סתם ידידות קיקיונית המבוססת על סנטימנטים שטחיים. אמת, אנו בני טבע שונה. בלעדי ההשלמה ההדדית ביני ובין חזן, ובלעדי חזן בכלל, לא הייתי יכול להצליח. יש מקרים כאלה בהיסטוריה. אינני רוצה לתלות עצמי באילן גדול ולהביא דוגמאות, אבל דבר אחד ברור לי - לא טוב שלתנועה פוליטית יהיה רק ״אחד בדורו״. זה איננו טוב בשביל המפלגה, וזה עשוי להיות גורלי בשביל המנהיג עצמו! בלאטינית אומרים: ״חבורה מורכבת משלושה״. אבל גם שניים כמו חזן וכמוני, היודעים להשלים זה את זה, הם חבורה טובה. זה נותן יתר איזון, זו גם ערובה ליתר דמוקרטיה.
ואלה הדברים שהשמעתי כשמלאו לחזן חמישים שנה:
״רצוני לספר דבר־מה על חברות אחת, ששום משברים ותלאות לא יכלו לה. אילו רציתי לדבר על מה שקושר אותי באופן אישי אל חזן, הייתי מתקשה מאוד, משום שאלה הם דברים שהצניעות יפה להם. זוהי חברות שנולדה בסימן של ברית להגשמת החזון, והיא מהווה במשך עשרות בשנים יסוד בונה בתנועה, העומדת בפני שיני הזמן.
קרה הדבר לפני שנים הרבה. בשלהי העלייה השלישית התהלכתי בארץ ולוחות־הברית של התנועה התגוללו שבורים לעינינו; נפגשנו אז אנשים מעטים, ולוחות־הברית נתאחו מחדש. כיום אני שואל את עצמי: היכן טמון הסוד המוצק שבברית הזאת? התשובה היא, כי בחברות הזאת שבינינו טמון כל מה שהקים את החברות הרחבה והחובקת־זרועות־עולם של תנועת השומר הצעיר... כשנשברו לוחות־הברית של התנועה בשלהי העלייה השלישית, הם נשברו משום שלא נמצאה הסינתזה בין המהפכה הלאומית והסוציאלית. החברות ביני וביו
145
חזן ניזונה מן האמונה המשותפת בכוח הנושא החברתי, שעליו להגשימה בחיים. האמנו בכוח האדם בחברה, שממנו הכול יוצא ואליו הכול חוזר. הוא יכול לגאול הכרח היסטורי, והוא יכול להחמיץ הכרח היסטורי.
ועוד דבר חישל את חברותנו. ראינו בתא האורגני ששמו קיבוץ את הערובה להגשמת החזון, אבל אף לרגע לא שכחנו, שלא לשם אושר פרטי אנו מחפשים אחר שורש האדם, אלא לשם גיוסו המלא לשירות העם והמעמד. לכן התעקשנו להיצמד אל הקיבוץ בכל רמ״ח איברינו ועם זה לפתוח חלון רחב לתפקידים ציבוריים. מאז ועד עתה נושאים אנו יחדיו בעול הזה, שהוא לפעמים קשה מנשוא - גם להיצמד לקיבוץ וגם להירתם להגשמת היעוד הלאומי והסוציאלי. ידענו שנינו, כי הברית שכרתנו תובעת מאתנו שלא להזניח אף תחום מן התחומים האלו. והנה שלוש האמיתות שעמדו לה לחברותנו ושהעמידו לנו את הקאדר היוצר והלוחם: בראשית היה האדם, וכל מהפכה תלויה בכוח היוצר והלוחם של התא. התאים הללו מתחשלים לנושא המהפכני שלא יוכלו לו שיני הזמן; העמקת הסינתזה בין המהפכה הלאומית והסוציאלית; שירות לציבור תוך היצמדות עקשנית אל התא הבונה והלוחם.
יש בינינו אנשים, שהסינתזה הזאת עולה להם בדמים. הם מוכרחים יום־יום להתגבר על הקרעים, כדי להציל את הסינתזה ולהעלותה על שלב יותר גבוה. אבל יש גם אנשים שנולדו בסימן של הרמוניה, והדבר עולה להם בקלות. חזן הוא אחד מאלה.
זוהי ברכה גדולה לאדם ולציבור, שאיש כזה חי בתוכו. יש בו, בחזן, מיסוד הפשטות המשכנעת, והוא יודע בקלות לשאת בכובד; לבטא רעיונות ולבצע מעשים בלי שזה יעלה לו בדמים. אומרים בהלצה לאדם המגיע לגיל החמישים כי ׳חמישים השנים הקשות הן מאחוריו, ומעכשיו ייקל לוי. לא כן חזן - חזקה עליו, כי גם להבא יוסיף באותה קלות לשאת בכובד־העול עד ימי שיבה, עצה וגבורה, ואף למעלה מזה.״
בעת ההיא הגיעו אלינו פניות דחופות מהתנועה בגולה. התנועה גדלה בינתיים ושיקמה את עצמה לאחר המשבר שגרמה עלייתה של שכבת המדריכים בעלייה השלישית. התארגנו קיבוצי־עלייה, והם תבעו מאתנו שנגבש כתובת ברורה לקליטתם בארץ. הקבוצה שיזמה את הפגישה כללה את חזן, רישרד וינטרויב.2 3 ואותי, וכמו כן חברים מקיבוץ ב׳ בעפולה ומקיבוץ די בחדרה.!
דוד הורוביץ הופיע אז בפעם האחרונה בכינוס של השומר הצעיר, כחבר השמאל שב״גדוד העבודה״, כדי לבשר למתכנסים כי הוא כופר בצורך המשכיותה של תנועת השומר הצעיר בארץ ״היות שתנועת השומר הצעיר היתה בגולה תנועת־נוער בלבד, ואיננה מהווה גוף פוליטי או רעיוני מובדל בארץ״. הקיבוץ־המארח עצמו, בית־אלפא, היווה אכסניה די־בעייתית. הוא כבר היה אז 2 3
2. ויינטרויב רישרד (1977־1903) - עלה ב־1923 מגליציה. ממייסדי קיבוץ מרחביה וממעצבי דמותו של הקיבוץ הארצי. היה עורך ״הדים״ וחבר מערכת ״על המשמר״. ספרו: ״דור ומורשתו״.
3. קיבוץ ב' וקיבוץ ד' התאחדו ולאחר שהות בעפולה עלו יחד להתיישבות במשמר־העמק.
146
מפולג; החלק שחייב את המשך קיום התנועה התרכז סביב אליעזר הכהן,4 והם לא היוו את הרוב בקיבוץ הזה...
אנשים שעלו אז באו ישר מהתנועה, עם כל המרץ והרעננות. כזו היתה החבורה בחדרה - חזן, אמה תלמי5 בן־עמי גורדון.6 הם הזכירו לנו שמה שיש -אינו מספיק. וכך אמרה הקבוצה הזאת וביטאה בזה דרישה להשקפת עולם סינתיטית:
״...דרישה לתוכן רוחני, חיפוש אמת החיים, אמת שתכלול את הרעיונות האובייקטיביים ואת היחיד עם עצמיותו הסובייקטיבית כאחד... אין אנו שוללים כלל וכלל את חשיבותו המרובה של הצד הכלכלי־חברתי של חיינו, אבל הרי זה לא מספיק לנו ...אנו דורשים דווקא את היחס הכולל, העמוק והנעלה בקומונה, וליחס כזה בין אנשים נשאף. נלך בדרך החיפוש של השאלות האחרונות של האדם והחיים. חיי כל יחיד ויחיד בתוך עדה רוחנית־כלכלית -הן שאיפתנו, והעדה הרוחנית־הכלכלית תהיה התא היסודי של מבנה החברה העתידה... זוהי תביעה שלא ללכת בדרך של קונצפציה ארגונית, ולא לוותר על הממד השלישי של החיים השומריים.״
תביעתם היתה תביעה חלוצית, אולם היא הקדימה את הזמן. כאשר נסתיימה הפגישה בבית־אלפא חזר כל איש לאוהלו. בית־אלפא התפתח בדיפרנציאציה. קיבוץ בי חי את חיי ההתהוות הראשונים שלו, הוא טרם סיים את בנייתו. היתה עוד קבוצה, לא קיבוץ, בת 40 חברים. אני הייתי חבר בה, היא שהתה בקרית־ענבים ואחר־כך בהרצליה. זה היה אז כל השומר הצעיר בארץ...
עמדתנו החברתית
(הרצאה בפגישת בית־אלפא)
קראנו לאספתנו פגישה ולא ועידה, כי רוצים אנו בפגישה בלתי אמצעית בין אנשים, כי יש לנו יחס אישי לכל אחד ואחד, ובזה יסוד השיתוף שבינינו, שהביא אותנו לכאן. אבל עלינו גם לבחון, אם יש בתנועתנו תוכן שיצדיק את קיומו של דבר מיוחד במינו בארץ ישראל. ויש להדגיש: עד כמה שלא יהא מיוחד, אינו
4. הכהן אליעזר(1971־1900) - עלה ב־1920 והיה בין מייסדי בית־אלפא וחבר בו כל חייו. חבר המוסדות העליונים של הקיבוץ הארצי ומפ״ם ונציג תנועתו בוועד הפועל של ההסתדרות והנהלת חברת העובדים. סופר, כלכלן, חוקר ומתרגם.
5. תלמי אמה נולדה ב־1905, עלתה ב־1924. חברת משמר־העמק, מחנכת סופרת, חברת כנסת. מילאה תפקידים מרכזיים בקיבוץ הארצי ובמפ״ם.
6. גורדון בן־עמי (1979־1904) - בין ראשי השומר הצעיר בפולין. עלה ב־1924. חבר משמר־ העמק. פעל בשליחות התנועה בפולין ובהנהגתה העליונה. מחנך, מורה מרצה ובין פעיליו המרכזיים של הקיבוץ הארצי.
147תעודת זהות
טבת תשנ״ג דצמבר 1992
הקיבוץ הארצי
הקיבוץ הארצי מאחד בקרבו 85 קיבוצים, הפזורים בכל חלקי הארץ. בהנחותיו האידיאולוגיות, שנתקבלו עם היווסדו, בשנת 1927, הוא ראה בצורת החיים הקיבוצית:
• תאים חלוציים של החברה החדשה;
• מכשיר קונסטרוקטיבי־התיישבותי; • מכשיר לקליטת עלייה;
• משען למאבק על התחדשות פני החברה.
הקיבוץ הארצי השומר
הקיבוץ הארצי הוקם ב־1927 על־ידי מגשימי תנועת השומר הצעיר, שעלו לארץ בתחילת שנות ה־20.
בימיו הראשונים מנה הקבה״א ארבעה קיבוצים, בהם כ־200 חברים. כבר במועצה הראשונה קבעה התנועה את מטרותיה, שרובן תקפות עד היום:
• פעולה חברתית ופוליטית משותפת.
• ליבון ובירור שאלות אידיאולוגיות וחינוכיות
• פעולה תרבותית והקמת מפעלים תרבותיים וחינוכיים
• קליטת עלייה והתיישבות חדשה
• הגשמה של מפעלי עזרה הדדית ושיתוף כלכלי, תוך שמירת האוטונומיה של כל קיבוץ.
• יצירת מפעלים התיישבותיים משותפים ודאגה משותפת להמצאת עבודה ופרנסה. (נוסח מקוצר מתוך החלטות היסוד ב־1927).
במהלך השנים, הצטרפו לקיבוץ הארצי רבים מבין חניכי ובוגרי התנועה בארצות הגולה, בוגרי התנועה הישראלית ורבים נוספים, שבאו מכל קצוות הארץ. היום מונה הקבה״א 85 קיבוצים, בהם אוכלוסיה של כארבעים אלף נפש, הפזורים על־פני הארץ כולה.
ברוח המטרות שקבעו ראשוני התנועה, הוקמו בתי־ספר, מוסדות חינוך, מפעלי תרבות, הוצאת ספרים, עיתון, מפעלים כלכליים משותפים וכלים לעזרה וערבות הדדית. עם הזמן התפתחו הקיבוצים, גדלו והשתנו, בהתאם לצרכים ולתנאי הסביבה המשתנים. ממחנות של שכירי יום, בראשית הדרך, לבעלי משק חקלאי ענף ומפותח ועד למשק, שעיקרו תעשייה ומיעוטו חקלאות ושירותים.
משותפות כוללת ומלאה של עניים(קומונה א') ועד לחלוקה ואיזון מחודש של האחריות בין החברה והכלל, לפרט ולמשפחה - שתפקידם התרחב מאוד במסגרת השותפות והערבות ההדדית.
ההתפתחות לא היתה רצופה והתנועה ידעה משברים קשים בחייה. לאחרונה נקלע הקבה״א, יחד עם התנועה הקיבוצית כולה, לאחד המשברים היותר קשים בתולדותיו. חילופי השלטון הפוליטי במדינה בסוף שנות השבעים; שינוי המגמות במשק הלאומי, שפגעו בכל המגזר היצרני; קריאה לא נכונה של המציאות ופיגור בהתאמת כלי הארגון והניהול בפנים, הביאו לקשיים כלכליים ולערעור האמון הפנימי של חברים רבים. היום, בתחילת שנות התשעים ולקראת המאה העשרים ואחת, מתמודד הקבה״א על דרכו הייחודית, כחברה שיתופית הומניסטית. הוא עושה זאת תוך ביצוע שינויים מרחיקי לכת במבנה המשק והפעילות הכלכלית, בארגון ובניהול, בטיפוח ההשכלה והתרבות ובהתאמה מחודשת של הדמוקרטיה החברתית.
יחד עם זאת, ממשיך הקבה״א בקיום מפעלי חינוך, בקליטת מאות בני נוער מחוץ לקיבוץ, בפעילות חברתית ופוליטית - והוא אף נחלץ לקחת חלק במשימה הלאומית, של קליטת העלייה ההמונית.
התמודדות על עתיד הקיבוץ מלווה בחרדה, יחד עם תקווה רבה ואמונה ביכולת הקיבוצים והתנועה להתחדש, להמשיך ולפתח דפוסי חיים אנושיים שיתופיים, שיתאימו לצרכי האדם והחברה בעתיד.
3
הצעיר
מבנה ארגוני ומוסדות
עוד בהחלטותיו הראשונות של הקיבוץ הארצי(1928), הושתת מבנהו על עקרון הפדרטיביות, תוך החשבת האורגאניות בהווי הקיבוץ הבודד. ואלה מוסדותיו העיקריים כיום:
מוסדות מחוקקים:
ועידה - אחת ל־4 שנים. מועצה - אחת לשנה ולפי הצורך.
גופים מבצעים:
הוועד הפועל - מורכב מנבחרי הועידה ומנציגי קיבוצים. מתכנס אחת לשישה שבועות. ליד הוועד הפועל קיימות ועדת ביקורת, ועדה מכינה וועדות תחומיות. המזכירות מורכבת מרכזי מחלקות, נציגים מרכזיים במוסדות חוץ ומספר אזרחים, והיא מתכנסת פעם בשבוע ולפי הצורך.
שני מזכירים מרכזים את פעולות המזכירות ומשמשים נציגים מרכזיים של התנועה כלפי פנים וכלפי חוץ.
אגף מזכירות
מזכירות הקבה״א ועדת ביקורת גיוס כח אדם כוח אדם זמני רעיונית פוליטית סטטיסטיקה הנהלת הבית תחבורה
מוסדות העזר:
גיוס כוח־אדם;
צוות חשיבה אסטרטגית;
יחי מידע וחקר; מרכז הדרכה.
4
מתאם אגף מחלקת חברה מחלקת לחינוך מחלקה לתרבות ולאמנים עלייה, קליטה ואולפנים השכלה והשתלמות יעוץ ארגוני
הסברה ותקשורת
השבוע
הגשה עצמית
אגף צעירים
מתאם האגף חטיבה צעירה התיישבות צעירה-ביטחון
5
מתאם האגף יח׳ המידע
מחלקה לכלכלה ולתעשיה הקרן וגזברות הוע״פ מחלקה משפטית תאגידים
אגף כלכלה וכספים
אגף חברה
תיעוד ומחקר
פעילות ציבורית
הסברה מפ״ם ברית עולמית השוה״צ וגרעינים השוה״צ עולמי גבעת חביבה חוג נוער פוליטי
מורשת
הממן לחקר הקיבוץ-יד יערי (מ.ת.ח.)
אגף כלכלה וכספים
מטרות: הדרכה וליווי כלכלי לקיבוצים.
• סיוע בקשר עם מערכות חיצוניות, משרדי ממשלה וכדומה;
• קיום תאגידים עסקיים, בהם הגודל או ההתמחות מקנים יתרונות לקיבוץ היחיד;
• ייזום והובלת תהליכים להתאמת מבנה המשק;
• יישום הסדר הקיבוצים וסיוע מול המערכת הבנקאית;
• העברת ניסיון מצטבר בין הקיבוצים בתחומי כלכלה וניהול.
• מחי משפטית ומיסוי
לביצוע המטרות קיימים הכלים העיקריים:
כוח אדם מיומן, העוסק במשימות ותחומים מוגדרים ותאגידים הנותנים את השירותים הנדרשים. מחלקות עיקריות:
• מחלקה לכלכלה ומשק - מדור לתעשייה - ליווי והדרכה;
• קרן השומר הצעיר - נושאים פיננסיים;
• צוות כלכלנים - מידע וניתוחים כלכליים.
ממוצע % שינוי תחזית סיכום סיכום סיכום
לקיבוץ(91) 91־90 1991 1990 1989 ל־75 קיבוצים
8,947 -6.6 671,008 718,440 775,960 הכנסות החקלאות
2,381 -10.2 178,588 198,969 213,810 עודף החקלאות
26.6% 26.6% 27.7% 27.6% שיעור העודף
25,587 -0.8 1,919,022 1,933,860 1,832,532 הכנסות התעשיה
6,315 3.0 473,623 459,824 438,903 עודף התעשיה
24.7% 24.7% 23.8% 24.0% שיעור העודף
2,656 1.0 199,205 197,214 189,232 הכנסות אחרות
1,837 4.8 137,772 131,428 122,536 עודף מאחרות
37,190 -2.1 2,789,235 2,849,513 2,797,724 סה״כ הכנסות
9,138 1.0 685,353 678,796 666,535 סה"כ עודף
24.6% 24.6% 23.8% 23.8% שיעור העודף
366,799 369,266 397,283 333,826 עודף לפני מימון ופחת
6
סיכום כלכלי של קיבוצי הקיבוץ הארצי - 1991־1989
כלכלה
ותאגידים
מדור התעשייה ןהתיירות
מרכז את נושאי התעשיה בקיבוץ הארצי, הכוללים 125 מפעלים ב־70 קיבוצים. המדור עוסק בפעולות ארגון, קידום, הקמת מפעלים נוספים, שילוב לשותפויות וליווי כלכלי וחברתי של המפעלים. כמו כן, הוא מייצג את נושא התעשייה והתיירות בגופים תעשייתיים, כלכליים וציבוריים שבהם קשורה התנועה - כמו איגוד התעשייה הקיבוצית, מכון הייצוא, משרד התעשייה והמסחר, מרכז ההשקעות, התאחדות התעשיינים, משרד התיירות ועוד.
ההכנסה הכללית לסוף 1991 - 1,919 מיליון ש״ח.
מזה הייצוא - 610 מיליון ש״ח.
ענפים עיקריים:
• פלסטיק - 26 מפעלים, מכירות - 675 מיליון ש״ח.
•מזון - 15 מפעלים, מכירות - 443 מיליון ש״ח.
• מתכת - 19 מפעלים, מכירות - 295 מיליון ש״ח.
המובילים בייצוא - ענפי הפלסטיק והמזון.
קיבוצי השומר הצעיר
קיבוצי השומר הצעיר זהו גוף כלכלי, המבצע רכישת סחורות ומוצרים בישראל עבור קיבוצים הנמנים עם תנועת הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר ולקוחות נוספים, ונותן שירותי הדרכה כלכלית.
היקף פעילויות ב־1991 - 150,000,000 ש״ח (כולל מחזור הביטוח).
7
מפעלי תכן בע״מ
מפעלי תכן בע׳׳ם היא חברה כלכלית גדולה של הקיבוץ הארצי, אחת מהחברות הישראליות המובילות בייבוא התעשייתי, ומייצגת מ־100 לקוחות, בעיקר של הסקטור הקיבוצי.
החברה מסייעת בהרחבת התעשיות הקיבוציות, על־ידי יבוא ציוד תעשייתי וחומרי גלם.
ספריית פועלים
ספריית פועלים הוא בית ההוצאה הוותיק ביותר בארץ. בחמישים ואחת שנות קיומו, מצאו בו את ביתם טובי הסופרים העברים. תחום פעולתו של בית ההוצאה רחב ביותר: פרוזה, שירה, הגות, היסטוריה, פוליטיקה, חינוך ופסיכולוגיה, ספרי ילדים, ספרי לימוד, ספרי עזר ואנציקלופדיות למדעי החברה ולשואה. בשנים האחרונות הוא מפיק את האנציקלופדיה העברית.
״על המשמר׳
חבצלת
חבצלת עוסקת בתחומי החינוך והתרבות של הקיבוץ הארצי. לשם כך היא מקיימת מוסדות ופעילויות רבים ומגוונים, שהחשובים בהם:
• גבעת חביבה - סמינר השומר הצעיר.
• צוותא - מועדוני תרבות וחינוך.
• מורשת - מפעל הנצחה, לימוד והוצאה לאור של ספרי מורשת.
• תנועה חינוכית - הסתדרות השומר הצעיר בארץ ובחו״ל.
• תרבות וחינוך, עליית נוער, הוצאת ספרים, סדנת אומנים וכר. האמצעים באים מגיוס תרומות בארץ ובחו״ל, וניהול קרנות שונות לביצוע המטרות האמורות.
נוסד ב־1943, בשם ״משמר״, כאשר הלכה וגברה השפעתו הפוליטית של הקיבוץ הארצי בקרב ציבור הפועלים והאינטליגנציה הישראלית, כעיתון מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ״ם). לעיתון מצורף מוסף שבועי, ״חותם״.
העיתון זכה וזוכה להערכה גם מצד יריבים ומתנגדים, בשל רמתו ועריכתו. הוא מתמיד בהופעתו מזה כיובל שנים, תופעה נדירה בין יומונים, שחוג קוראיהם מצומצם, יחסית. אולם מסיבה זו, ובשל ההתפתחות שחלה בתפוצת העיתונות היומית בישראל, הוא עומד בפני קשיים כלכליים ובפני משימות שיווק לציבור הרחב. כיום מופץ העיתון בעיקר בקרב מינויים. מזה 12 שנים מוציא ״על המשמר״, אחת לשבועיים, את המוסף ״הדף הירוק״, העוסק בהווייתה ובבעיותיה של התנועה הקיבוצית.
המוסף זוכה לתהודה רבה ולתפוצה בקרב חברי כל התנועות הקיבוציות. מזה שנה יוצא גם מוסף דו־שבועי למושבים, ״קו למושב", וכן ירחון לענייני אמנות בשם ״סטודיו״.
8
מחלקה טכנית
המחלקה הטכנית קיימת משנת 1943 ועובדים בה כ־50 אדריכלים, ביניהם 18 חברי קיבוצים. המחלקה התמחתה בכל סוגי התכנון הנחוצים לקיבוצים והיא משתתפת יחד עם מחלקות בתנועה בחשיבה ובגיבוש פתרונות למערכות חברתיות, מבני ציבור ושרותים, מערכות החינוך ובתי הספר ועוד. המחלקה פועלת כגוף כלכלי מאוזן והיקף פעילותה כ־16.5 מיליון ש״ח בשנה.
המחלקה המשפטית
במחלקה עובדים עורכי דין, פעילי התנועה. תפקידיה העיקריים של המחלקה:
• ייעוץ משפטי למחלקות השונות בקיבוץ הארצי: מזכירות, כלכלה, תעשייה, חברה, חינוך וכר.
• ייעוץ משפטי לתאגידים ומוסדות של התנועה.
• ייעוץ משפטי לקיבוצים ובעיקר לבעלי תפקידים בקיבוצים, בכל הקשור לניהול הקיבוץ מהבחינה המשפטית.
• ייזום וחקיקה של חוקים, נהלים והסדרים קיבוציים כגון תקנון הקיבוץ, זכויות חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ, תקנונים שונים וכר.
• ייעוץ משפטי לברית התנועה הקיבוצית ולגופיה.
• ליווי כולל של הפעילות במערכות התנועה ומוסדותיה, בהיבטים משפטיים וחוקתיים.
• השתתפות בהרצאות בסמינרים, בהשתלמויות ובימי עיון של מוסדות התנועות הקיבוציות ובקיבוצים.
מחלקת הבנייה
חברת הבנייה של הקיבוץ הארצי נוסדה בשנת 1954 ולאורך השנים היא בנתה בקיבוצים בכל חלקי הארץ המרוחקים והקרובים. החברה היתה לעזר לרכזי הבניין וסיפקה בנייה איכותית במחירים נוחים. עם המשבר הכלכלי, כאשר נעצרה רוב הבנייה בקיבוצים, נאלצה החברה לעבור לעבודה בהיקף גדול גם מחוץ לקיבוצים. לפני כשנה נכנס לחברה שותף חיצוני (50%) ובעתיד הקרוב יהיה צורך להחליט שוב לאן פניה של חברת הבנייה.
9
להבות־הבשן
מדן ועד אליפז
שטתים תפוקות ומכסות כחקלאות 1991
סה״כ % מסה״ב תנועה % מסה״ב הקבוץ הענף
ארצי ארצי קיבוצית ארצי הארצי
2,360,000 ־50.27 1,184,00 15.1.%■ 355,200 גידולי שדה (דונם)
511,282 27.2% 139,307 0.2% 41,792 ירקות (דונם)
897,068 19.1% 171,480 5.7% 51,444 מטעים (דונם)
חלב בקר
840,000 55.2% 463,585 16.7% 140,000 (אלפי ליטר)
163,000 40.2% 65,522 11.6% 18,960 פיטום (טון)
4.176.000 37.1% 1.549.000 20.0% 870.000 שטח מעובד(דונם)
1.312 42.6% 559 12.2% 160 מים (מליוני קוב)
920.000 ימי עבודה
23.000 חברים
4.510.000 3.1% 138.400 1.0% 44.740 אוכלוסיה
אוכלוסיית הקיבוץ הארצי, נכון לסוף 1991
חברים ומועמדים חיילים
גרעינים (כולל צבא) ילדים
חברות נוער ילדי חוץ
אחרים (הורים, תושבים)
סך־הכל:
לא כולל מתנדבים ואולפן
22,210
1,950
743
12,284
457
300
997
38,941
הקיבוץ הארצי
מחלקות בקיבוץ הארצי
מחלקת חברה
המחלקה לחברה הינה מהחשובות במחלקות התנועה, ותפקידה הוא להביא למודעות חברי הקיבוצים את ערכיה הכלליים והחברתיים של התנועה, תוך דאגה לטיפוח חיי חברה ואורחות־חיים התואמים את עקרונות הקיבוץ. המחלקה עובדת כשלמות ובאמצעות מדורים, המהווים גופים מייעצים בתחומים מוגדרים, על־פי תוכנית עבודה נפרדת לכל מדור.
• צוות מלווים כגוף מרסי במחלקה, שמתפקידו ללוות את הקיבוצים, להעביר מידע, לסייע בתהליכים ולעזור לממלאי התפקידים והמוסדות בקיבוץ.
• המדור לטיפול בנושא סמים, אלכוהול, כתות - עוסק בהתוויית דרכי התמודדות בנושאים אלה.
• בריאות - עוסק בליווי מערכות הבריאות בקיבוץ, באזורים ובקשר עם המערכות החיצוניות. פועל בתיאום עם התק״ם והקיבוץ הארצי, דרך הברית.
• שוויון המינים - גיבוש ויוזמה של תוכניות חינוכיות, קידום האישה בקיבוץ ושיפור יחסי הגומלין בין גברים ונשים בחברה.
• הנצחה - ליווי והדרכה בנושאים הקשורים בנוהלים, זכויות, תמיכה וקשר עם גורמי חוץ(משותף עם התק״ם).
• מדור לעבודה סוציאלית - עוסק בניהול שירות העזרה הסוציאלית בקיבוצים. במדור 1.5 פעילות (משרה וחצי־משרה), וכ־30 עו"ס חלקיים.
• קשישים - מתן שירות, ייעוץ והדרכה לפיתוח מודעות וידע, לצרכים ייחודיים בגיל הזיקנה, לפרט ולמשפחה, לפעילי הקיבוץ ולפעילי האיזור. פועל בשיתוף עם התק״ם והקיבוץ הדתי, במסגרת הברית.
• הכשרת נושאי תפקידים - הכנת קורס המזכירים.
המחלקה הרעיונית־פוליטית
למחלקה הרעיונית־פוליטית של הקיבוץ הארצי תפקיד כפול: מצד אחד, הרחבה והעמקה מתמדת של הפעילות הרעיונית והפוליטית בכל קיבוץ; ומתן ביטוי לשותפות הרעיונית־פוליטית של התנועה, על־ידי מעורבות ופעילות במגזרים השונים של החברה הישראלית, מאידך. כתנועה פוליטית, שותף הקיבוץ הארצי להתוויית דרכה ובניית כוחה של מפ״ם. המחלקה הרעיונית־פוליטית אחראית על קשרי הגומלין ועל מעורבותם של חברי התנועה במאבקים הציבוריים ובפעילות הושטפת של המפלגה.
מחלקת החינוך
אחראית על תפקוד המערכת החינוכית בקיבוץ הארצי, מגיל 18־0. המערכת מורכבת ממדורים:
• מדור הגיל הרך - אחראי על גיל 6־0. תפקיד המדור:
א. סיוע בבניית מערכת חינוך בקיבוץ.
ב. גיבוש צוות חינוכי.
ג. הגדלת הקבוצות החינוכיות. אוכלוסיית הגיל הרך בקיבוץ הארצי מונה כ־4.000 ילדים.
• מדור כיתות יסוד - אחראי על כיתות א׳־ו'.
תפקיד המדור - גיבוש מדיניות חינוכית ויישומה בבתי־הספר המשותפים. המערכת החינוכית בגיל בית־הספר עברה במשך השנתיים האחרונות שינויים רבים. בין היתר, מעבר מבתי־ספר מקומיים של כל קיבוץ לבתי־ספר משותפים לכמה קיבוצים. כיום מרוכזים כל ילדי בית־הספר היסודי של הקיבוץ הארצי ב־42 בתי־ספר קיבוציים. מספר התלמידים הוא כ־4.200.
• מדור חברות נוער - עוסק בקליטת ילדי עליית הנוער בקיבוצים במסגרת חברות נוער.
כיום נמצאים כ־750 חניכים במסגרת הקיבוץ הארצי. כמו כן קלטנו חברת נוער הונגרית בקיבוץ עין־המפרץ.
על הפרק - מגמת השתלבות בקליטת נוער עולה ובתכנון קליטת חברות נוער רוסיות בשנת תשנ״ב.
•
בנוסף לכל האמור לעיל, מקיימת המחלקה קשרים קבועים עם מוסדות חיצוניים: משרד החינוך, האגף לחינוך התיישבותי, עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, סמינרים, התק״ם והברית.
מחלקת התרבות
מחלקת התרבות פועלת:
• במסגרת פעילות התנועה וקיבוצי הקיבוץ הארצי.
• בשיתוף עם מחלקת התרבות של התק״ם.
• עם ברית התנועה הקיבוצית. המחלקה משמשת כלי־עזר, כתובת לבעיות, ייעוץ בכל תחום ארגוני, תוכני ופרסונלי, לרכזי התרבות ולמזכירים. מקיימת סמינרים ומסגרות שונות להדרכה ולהכוונה. מסייעת בעצה ובכסף (מעט...) למאות האומנים, חברי הקיבוצים. משתתפת בעיצוב הפעילויות במוסדות התרבות של התנועה.
ארגוני וגופי תרבות בקיבוץ הארצי: ארגון הסופרים, ארגון הציירים והפסלים, סדנת האומנים, גלריית המגדל. ארגון וגופי תרבות במסגרת הברית: להקת המחול, התיאטרון, התזמורת הקאמרית, הגלריה.
מחלקת ההשכלה
• מובילה את מדיניות התנועה בתחום ההשכלה:
• ייצוג האינטרסים של חברי הקיבוץ הארצי במוסדות ההשכלה העל־תיכונית.
• איסוף נתונים על אפשרות לימוד, תנאי קבלה וסיוע כלכלי, וייעוץ בשטחים אלה.
• הכוונה מקצועית.
• חלוקת המשאבים התנועתיים.
• איסוף נתונים סטטיסטיים על הלומדים ועל סוגיהם.
המחלקה לקליטה
מטרת העל: צמיחה דמוגרפית של קיבוצי הקיבוץ הארצי, ותרומה למשימת הקליטה במדינה.
היעד: הגדלה מתמדת ומשמעותית של כמות ואיכות הנקלטים, מקרב העולים החדשים ומקרב אוכלוסיית הארץ, במגמת קליטה לחברות בקיבוץ. בית ראשון במולדת: במסגרת תוכנית זו מגיעות לקיבוצים כ־100 משפחות בחודש. למעלה מ־1,600 משפחות נמצאות כיום בקיבוצים. כ־20% מהמשפחות המסיימות את התוכנית פונות להמשך שהות בקיבוץ, וחלקן אף לקליטה. העולים מגלים את הקיבוץ ורבות מאוד הפניות של עולים להשתלבות בתוכניות הקליטה בקיבוץ.
מחלקת ביטחון
מחלקת הביטחון עוסקת בחמישה תחומים עיקריים:
• הכנה לקראת צבא - כ־1,700 חניכים.
• ליווי בתקופת השירות בצבא - כ־2,000 חיילים.
• טיפול בנפגעי צה״ל וקשר עם הקיבוצים ומשפחותיהם.
• סיוע לקיבוצים בנושא ביטחון שוטף.
• הכנת הקיבוצים לשעת חירום.
מחלקת ח״ץ - חטיבה צעירה
המטרה - יצירת קשר ופעילות עם צעירים בקיבוצים, במגמה לערבם ולהשרישם בחברה הקיבוצית באופן יוזם ומוביל. מרחב הפעולה:
• במימד הקיבוץ היחיד והצעירים שבו.
• במימד ארצי, המשלב את צעירי הקיבוץ הארצי עם מסגרות נוספות (לדוגמא: תק״ם, מפ״ם, אוניברסיטאות וכו').
דרכי פעולה: בניית סוגי מפגשים שונים על בסיס רעיוני־חברתי, כרקע לפעילות מעשית ויוזמת בבנייה וחידוש של החברה הקיבוצית.
תכנים: רעיון החברה הקיבוצית במכלול המישורים. דגשים:
• השתלבות ומעורבות צעירים בחברה הקיבוצית.
• עידוד ללקיחת אחריות בעיצוב דרכה של התנועה הקיבוצית.
• השכלה ותעסוקה בחברה הקיבוצית, בהווה ובעתיד.
• מעורבות בחברה הישראלית.
התיישבןת צעירה
ההתיישבות הצעירה בקיבוץ הארצי מלווה כלכלית וחברתית את כלל הקיבוצים הצעירים בקבה״א.
מספר הקיבוצים הצעירים בקיבוץ הארצי - 11, מבני 15 ומטה, כשהצעיר שבהם בן 5 שנים. בקיבוץ הגדול ביותר 60 חברים. כל הקיבוצים מלווי הסוכנות, והם מפוזרים על־פני מפת ישראל, מצבעון בצפון (גבול לבנון) ועד אליפז, בואך אילת. רוב הקיבוצים נוסדו על־ידי גרעינים בוגרי תנועה נח״ל.
13
תנועת
הנוער
השומר
הצעיר
תנועת השומר הצעיר היתה בכל שנותיה בית־היוצר לדור המגשימים לתנועה הקיבוצית.
המשבר העובר על התנועה הקיבוצית, צמצום המשאבים ושלל סימני השאלה, מחייבים את הנהגת השומר הצעיר להציב מטרות חדשות ולפתח אמצעים, אשר יענו על המהפכה העוברת בחצר הקיבוצית.
פעילות השומר הצעיר בישראל:
• הקן העירוני: כ־45 קנים פרושים ברחבי הארץ, מהגדולים ביותר ועד לקני השכונות, המביאים את דבר התנועה לקצווי הארץ. הקנים מופעלים על־ידי בני התנועה הקיבוצית, אשר באים לראשונה בחייהם במגע יומיומי עם אוכלוסיית השפע והמצוקה בישראל, עם ביורוקרטיה, צרות־ עין וגם רצון טוב.
לאחרונה חל פיחות במספר בוגרי התנועה המצטרפים לנח״ל, ונעשים מאמצים רבים כדי שמספרם של אלה יגדל. החניכים פועלים על־פי לוח עבודה שנתי, המשלב בתוכו חינוך שומרי, סמינרים, הדרכה, צופיות, טיולים ועוד. אין ספק, שנוער העובר את מסלול החניכות וההדרכה בשומר הצעיר, משלב באישיותו יוזמה, מעשיות ויכולת לחנך - כישורים שאין ערוך להם.
עתה הוחלט לשלב במשלחת הי״ג גם בני התנועה העירוניים, דבר שיגדיל את הפוטנציאל של מדריכי התנועה ויעשיר אותו.
• הקן הקיבוצי: זהו הבסיס עליו יושבת התנועה - 20 המוסדות החינוכיים של הקיבוץ הארצי. מכאן באה המשלחת הי״ג ומכאן נשאבים כוחה, התמדתה ויכולת פעילותה של התנועה. אמנם, ישנם איים של חוסר פעילות, אך ברוב המוסדות משמשת התנועה כר נרחב לפעילות נוער יוצרת.
• מחלקת הגרעינים: מחלקה זו מרכזת את הטיפול בגרעינים וליוויים, משלב הקמתם בסוף י”א ועד הגעתם לגיבוש. גם בנח״ל נעשית עבודת ליווי צמודה עד לסיום הצבא ועד בכלל.
מחלקת הגרעינים עומדת בתווך בין השומר הצעיר כתנועת נוער, לבין הקיבוצים שהנם היעד הסופי המוצהר של גרעיני הנח״ל.
התנועה העולמית
תנועת השומר הצעיר פרוסה בעולם בקרב 16 ארצות. הפעילות מתנהלת ב־26 קנים (מועדונים). אנו פועלים ברוב המקומות כתנועת נוער חלוצית מגשימה, ולאחרונה הרחבנו את פעילותנו בקרב קהילות ומסגרות סטודנטים. שליחינו בעולם, 24 משפחות ו־5 שליחים צעירים, פעילים בתחומים רבים כשליחי מחלקות הארגון של הסוכנות, מחלקת העלייה, מחלקת הנוער והחלוץ, מרכזים קהילתיים ועוד.
לפני כשנה וחצי חידשנו את התנועה בבודפשט ואנו מקווים בעתיד להמשיך את פריסתנו למדינות נוספות במזרח־אירופה.
14
מוסחת נוספים
מפ״ם
מועדון צוותא
ברית התנועה הקיבוצית
ברית התנועה הקיבוצית נוסדה בשנת 1963, כתוצאה משיתוף פעולה הולך וגובר בין הזרמים הקיבוציים. הברית מהווה ארגון גג לכל הזרמים, המקיפים יחד כ־280 קיבוצים, והיא כוללת את התנועה הקיבוצית המאוחדת, הקיבוץ הארצי והקיבוץ הדתי.
במסגרת ה״ברית״: ועדה כלכלית, איגוד התעשייה הקיבוצית, רשות השכלה וחקר, ועדת התרבות הבין־קיבוצית (הכוללת את כל מדורי התרבות והגופים האמנותיים -תזמורת, להקת מחול ותיאטרון הקיבוץ), ועדת החינוך הבין־קיבוצית, ועדת חברה בין־קיבוצית, ועדת קליטה בין־קיבוצית, ועדת בריאות בין־קיבוצית על שלוחותיה, תחנה לייעוץ מקצועי ושיקום, ועדה משפטית, יחידת ביקורת, ועדת ביטחון, מדור לחברים מבוגרים וקשישים, פורום מוניציפלי, פורום דוברות ותקשורת, מדור לעורכי עלונים (ס.ל.ע.), טיפול בחיילים בודדים ומדור יחידים.
מפ״ם נוסדה ב־1948. מפ״ם משלבת גישה מדינית של שלום וביטחון, תוך הידברות ופשרה עם הפלסטינים - עם מאבק על כינונה של חברה צודקת וסולידרית בישראל.
• 1988 - בבחירות לכנסת ה־12. מתיצבת מפ״ם, לאחר 20 שנות מערך, שוב כמפלגה עצמאית וזוכה ב־56 אלף קולות, המעניקים לה 3 מנדטים.
• 1989 - ועידת מפ״ם מחליטה על פירוק המערך בהסתדרות.
בבחירות לוועידת ההסתדרות, מתייצבת מפ״ם תחת דגלה וזוכה ב־27 אלף קולות, שהם 9%.
• רוב חברי הקיבוץ הארצי תומכים במפ״ם. למפ״ם אחיזה גם במגזר העירוני וגם במגזר הערבי.
• בוועידת מפ״ם בינואר 92׳ הוחלט על הליכה לבחירות ברשימה משותפת של מפ״ם, רצ ושינוי - ״מרצ״.
את מועדון ״צוותא לתרבות מתקדמת״ הקימו בשנת 1952 אנשי רוח ואמנים, בהנהגת המשורר (המוביל, אז) אברהם שלונסקי. מאז ועד היום יזמה "צוותא" אלפי אירועים ספרותיים, אמנותיים ואידיאולוגיים לצד מופעי תיאטרון, מחול, מוסיקה וסרטים. המועדון משרת ציבור של עשרות אלפי מבקרים בשנה. לצד אירוח תיאטראות ואמנים על במותיה, הפיקה "צוותא" שורה של סאטירות חברתיות. גם הסרטים שהפיקה, נולדו מבעיות המעיקות על החברה הישראלית. "צוותא״ מקיימת מפגשים עם סופרים ואמנים, מפגשי דיון בסוגיות אידיאולוגיות, ערבי תרבות ומפגני מחאה. היא מראשוני היוזמים והמארגנים של דיאלוג וקשר בין ציבור ישראלי לציבור פלסטיני, הן במסגרת פוליטית והן במסגרת אמנותית. כמו כן קשורה"צוותא" עם הטלוויזיה הישראלית ועם שתי רשתות הרדיו.
גבעת חביבה
בגבעת חביבה(ע״ש הצנחנית חביבה רייך) נמצא המרכז הרעיוני היוצר של הקיבוץ הארצי.
במקום - מכון ללימודים ערביים, מרכז הדרכה, "יד יערי” - מרכז תיעוד וחקר, מקרר(מרכז קיבוץ ורעיון), מרכז סמינריוני בשפות זרות, אולפן לעברית, מרכז ליהדות חילונית, מרכז ללימודים סוציאליסטיים ומרכז אומנויות, מרכז וידיאו וספרייה מרכזית.
מדי שנה בשנה לומדים אלפים רבים של בני נוער, חברי קיבוצים, עולים חדשים, יהודים וערבים, בקורסים השונים המתקיימים במכונים השונים של הגבעה.
15
מורשת - בית־עדות על-שם מרדכי אנילביץ'
סמינר הקיבוצים באורנים
״אורנים" הוא בית־ספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, מוסד להכשרת מורים, בתמיכת משרד החינוך. לומדים בו 1,300 תלמידי תעודה, כ־300 תלמידים מלאים ללא תעודה, ו־1,200 מורים־בפועל, בלימודי השתלמות (חלקיים). המוסד כולל:
• חטיבה אוניברסיטאית, אשר מבחינה אקדמאית הינה יחידה של אוניברסיטת חיפה. היא מכשירה מורים לחטיבת הביניים ומעניקה תואר אוניברסיטאי ותעודת הוראה.
• מכללה אקדמאית, אשר קיבלה עתה היתר להכשיר מורים לתואר אקדמאי במסלול מורים לכיתות יסוד, גיל רך (גננות מורות א־ב) וחינוך מיוחד.
• מסלולים לא אקדמאיים - הכשרת מורים למוסיקה, מורים לאומנות, מרכז למחשבת ישראל, מדרשה ציונית לפעולות נוער.
• מכון לשיפור דרכי הוראה על־שם יהודה מסינגר, להשתלמויות מורים, בו קיימים מרסי למידה ומוקדי פעילות למורות וגננות.
סמינר הקיבוצים בת״א
המכללה לחינוך - סמינר הקיבוצים בתל־ אביב, הוא מוסד אקדמי להכשרת מחנכים לכל הגילים, מפעוטות ועד בית־הספר התיכון.
יש בו מסלולים להכשרת מטפלות, גננות, מורות־גננות, מורות לכיתות יסוד, לחינוך מיוחד, לחינוך גופני ולמחול, מורים לדרמה. הסמינר נוסד ב־1939, כמקום להכשרת מורים לתנועה הקיבוצית, עם דגש על חינוך הומניסטי וחינוך לטבע. כיום הוא נמנה על גדולי הסמינרים במדינה, ומכשיר מחנכים לתנועה הקיבוצית ולמערכת כולה.
המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי - אוניברסיטת חיפה
״מורשת״ הוקמה במחצית שנת 1963, על־ידי קבוצת חברים, שבמרסה חברי השומר הצעיר, שנמנו על הלוחמים בגטאות וביערות בתקופת השואה. כן היו בקבוצה כמה חברים מן הארץ, שחשו עצמם קשורים לנושא, אם משום קשרי חברות וגורל ואם משום הזדהות, התעניינות ופנייה למחקר. במרכזה של הקבוצה עמדו אבא קובנר, ישראל גוטמן, יהודה באואר, רוזקה קורציק, שלום חולבסקי, חייקה גרוסמן, יהודה טובין ואחרים. עיקר עשייתה של ״מורשת״ בשני קווים מקבילים: הקמה וטיפוח ארכיון והוצאה לאור של ספרים, ובטאון בשם ״ילקוט־ מורשת״, אשר מאז ועד היום רואה אור אחת לחצי שנה.
המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה הוקם 19760, במאמץ משותף של התנועות הקיבוציות ושל אוניברסיטית חיפה. מאז הקמתו, משמש המכון מרכז אוניברסיטאי יחיד במינו לחקר ההתפתחות ובעיות הקיום של הקיבוץ ושל צורות שיתופיות אחרות בישראל ובעולם. המחקרים הנערכים על־ידי המכון, ואשר עוסקים בתחומים שונים של חיי הקיבוץ(חברה, כלכלה, חינוך, פעילות ציבורית, תרבות הפנאי וכוי), מתבססים על גישות מדעיות שונות, תוך ניסיון לאינטגרציה ביניהן. עם הקמת המכון באוניברסיטת חיפה, אוחדו במסגרתו מוסדות מקחר נפרדים של התנועות, שהגדול ביניהם היה המכון לחקר החברה הקיבוצית בגבעת חביבה. הקמתו באה לענות הן על הצרכים של התנועות הקיבוציות, והן על העניין המדעי והציבורי הרב; שמעורר הניסיון הקיבוצי בארץ ובעולם הרחב.
16
סה״כ אוכלוסיה ילדים חברים ומועמדים שנת ייסוד הקבוץ
157 48 65 1985 אדמית
828 241 461 1935 אילון
34 5 29 1983 אליפז
755 228 424 1920 בית־אלפא
695 215 396 1921 בית־זרע
245 96 123 1957 בית־ניר
312 126 161 1949 בית־קמה
437 138 260 1949 ברעם
446 116 247 1947 ברקאי
263 105 123 1946 גבולות
393 114 244 1949 גבעת־עוז
635 229 357 1946 גזית
402 118 224 1939 גלאון
994 279 532 1921 גן־שמואל
531 172 302 1949 געש
453 153 235 1948 געתון
162 52 53 1976 גשור
432 136 272 1935 גת
325 141 163 1951 דביר
871 284 503 1934 דליה
545 173 304 1933 דן
1002 325 556 1934 הזורע
583 170 334 1938 המעפיל
637 191 376 1939 העוגן
72 24 41 1948 הראל
17
הקיבוץ הארצי אוכלוסיה
סה״כ אוכלוסיה* ילדים חברים ומועמדים שנת ייסוד הקבוץ
306 104 182 1947 זיקים
188 75 99 1955 חורשים
647 207 370 1937 חצור
26 2 21 1984 חריש
755 225 410 1936 יד־מרדכי
544 144 300 1945 יחיעם
345 95 199 1947 יסעור
470 160 266 1938 יקום
53 0 15 1980 כישור
501 141 332 1933 כפר־מנחם
711 179 385 1932 כפר־מסריק
106 30 37 1968 כרם־שלום
296 81 152 1950 כרמיה
9 1 7 1981 כרמים
445 144 210 1952 להב
435 133 263 1940 להבשות הבשן
250 82 153 1948 להבות־חביבה
334 112 187 1948 מגידו
450 153 222 1948 מגן
781 198 462 1921 מזרע
12 3 9 1989 מיגוון
617 229 333 1932 מסילות
790 255 436 1925 מעברות
585 184 331 1935 מענית
360 135 213 1953 מצר
783 241 456 1926 מרחביה
606 184 321 1933 נגבה
461 143 234 1950 נחשון
285 70 140 1946 נחשונים
27 2 24 1982 נטור
705 213 442 1982 ניר־דוד ניר־יצחק
603 202 289 1949
407 136 199 1955 ניר־עוז
429 129 217 1946 נירים
404 130 216 1949 סאסא
115 39 69 1977 סמר
352 100 194 1948 סער
641 196 346 1937 עברון
685 227 421 1940 עין־דור
801 207 466 1929 עין־החורש
785 220 465 1934 עין־השופט
716 244 384 1925 עין־שמר
539 167 333 1934 עמיר
38 0 1 1982 פלך
539 104 171 1947 רבדים
560 160 317 1936 רוחמה
582 179 347 1947 רמות־מנשה
746 222 383 1935 רמת־השופט
449 155 280 1944 רשפים
217 91 107 1957 שדה־יואב
217 91 333 1944 שובל
73 0 27 1985 שומריה
472 150 302 1936 שמיר
449 112 253 1946 שמרת
215 114 97 1969 שניר
660 188 392 1931 שער־הגולן
630 198 397 1929 שער־העמקים
37416 11565 21002 סה"כ
* לא כולל מתנדבים ואולפן. ** הנתונים נכונים לשנת 1991.
הפקה: דוברות הקבה״א
שלמה חבר - מיכל יבנין
עריכה: נני כהן עיצוב: שאולקנז.
18"דף לחבר"- 13 בפברואר 1993
הסתדרות השומר הצעיר בישראל ההנהגה הראשית
רח' בצלאל יפה 7, תל-אביב 65204 0ל . 291161/2/3 - פקס: 03-202603
HASHOMER HAT2AIR ISRAEL
CENTRAL OFFICE
7 BEZALEL YAFFE ST., TEL-AVIV 65204, ISRAEL TEL; 972-3291161/2 FAX; 972-3202603
ינואר 1993. 0001/93.ק.ק.
הקן השומרי במוסדות החינוך
מתוך רצון לקרב את הורי החניכים בפרט ואת החברים בכלל לנעשה בקן הקיבוצי, אנו מבקשים לפרסם מכתב זה בעלוני הקיבוצים (או לחילופין, לדאוג שמכתב זה יגיע לידיעת החברים).
התהליכים והשינויים אשר עוברים הקיבוצים בכלל והמוסדות בפרס, הביאו אותנו למחשבות חדשות ולהתארגנות שונה בכל הנוגע לתנועה בקו הקיבוצי.
היעדים העיקריים, שהמחלקה הגדירה לעצמה לשנת תשנ"ג היו:
1. לבחון את הרלוונטיות של התנועה במוסדות החינוך לגבי הנוער.
2. בחינת דגמים שונים של הקן השומרי העתידי.
3. לנצל את שנת ה-80 לשומר הצעיר
א. להעמקת העבודה התנועתית בקינים ולהעלאת הדימוי התנועתי (תוך עבודה רצופה ומפעלים).
ב. חיזוק הקשר בין הקיבוצים לבין התנועה במוסדות.
4. הגברת החינוך הרעיוני ומעורבות חניכינו בהברה הישראלית. בכלל ובקליטת עלייה בפרט.
5. בדיקת יעדי ההגשמה של חניכי הקן הקיבוצי.
במסגרת ההתארגנות החדשה, בנוייה היום מחלקת הקן הקיבוצי מ־ 20 מק"קים (מדריך קן קיבוצי), אשר פרוסים ברוב המוסדות; 2 רכזי אזור - שקמה כהן - דרום ואורי תומר - צפון וגרשון אשחר - רכז המחלקה.
המשובים שאנו מקבלים מעבודת המק"קים בקינים חיוביים מאוד, וברצוננו, לקראת השגה הבאה עלינו לטובה, להוסיף מק"קים לקינים נוספים.
במסגרת פעילותינו קיימנו במחצית ינואר את מועצת הקן הקיבוצי, אשר דנה בקשר שבין מוסד, תנועה וקיבוץ. במועצה השתתפו 220 בוגרים מ ־ 85% מהמוסדות, ההנחייה נעשתה ע"י י"גמלים ומק"קים ובסופה נבנה תהליך לעבודה חינוכית בכל מוסד ומוסד והבנה למועצה הארצית, אשר תתקיים ב- 18-20.2.93, ותעסוק בקשר תנועה קיבוץ ומפלגה.
הסיכומים שקיבלנו מהמועצה היו טובים ביותר (מכל הגורמים), ואנו מקווים, שאכן זה יהווה מנוף להמשך פעילות רעיונית במוסדות.
בהמשך אירועי שנת ה- 80, יתקיימו משחק ארצי של חפש את המטמון (בנושא 80 שנה לשומר הצעיר), תחרויות ספורט, ערבי תרבות בקינים, תבנית לקראת 50 שנה למרד גטו ווארשה ובקיץ - השומריה ה- 8, ביערות מנשה.
חידוש הופעת ה"דפים"
תופעת ה"דפים" האלה הופסקה בתלל עומס העבודה בארכיון , ואולם הצורך בבטאון צנוע נוכח החומר הרב המצוי בארכיון , שאין לו תמיד מקום בעלון הקיבוץ- הוא אשר מניענו לעשות נסיון זה לחדשו.
מה שדחף אותנו סופית היא הפרשה המובאת בהמשך על דוד בן-גוריון ותנועת השומר הצעיר באמריקה. על קיומו של חומר זה אנו חייבים תודה לאלעזר גואלמן מ"החוג הירושלמי" של חברי קיבוץ אמריקה א'. המקור אותו גילה נמצא בכרך ג' של "אגדות דוד בן—גוריון" בעריכת יהודה ארז, הוצאת עם עובד ואוניברסיטת תל-אביב, 1974. מי שיעיין במכתבי ב.ג. מביקורו באמריקה בשנת 1930 ו.עמ' 187-175 ) יתפעל כמונו מהיקף הפעולות שלו ומקצב העבודה. וכך הוא סיכם:
ב"דפים" מס.20 פרסמנו פרק על קורות עלון הקיבוץ והבטחנו המשך. מתברר שהשלמת הסיפור תדרוש עבודה רבה, אבל אנו מקווים להשלימו. בינתיים הופיע עלון
חגיגי של "ידיעות עין-השופט" לכבוד מס. 900. מתברר עתה שהמספר
הזה שתוי אם כי "מה זה משנה?" אבל היצר ההיסטורי והארכיוני דוחק בנו למצוא היכן סטו העורכים. גם תעלומה זו נשתדל לפתור.
ד"ו
בן -גוריון והשומר הצעיר באמריקה
כל אלה שהיו נוכחים בוועידה השלישית של השומר הצעיר באמריקה בחנוכה תר"ץ, שגה לפגי התעת השליח הראשון של הקיבוץ הארצי, מרדכי בנטוב, לאמריקה, לא שכחו עד היום את הופעת דוד בן-גוריון. הדברים תועדו מפי אברהם פיין ז"ל ע"י הח"מ. והרי דבריו:
ניו-יורק, ז' טבת (27.12)
"נגמר סדר מסעי. במשך החודש עברתי ברכבת 5192 מיל וביקרתי בשתים-עשרה ערים (מלבד ניו-יורק) ונשאתי 35 נאומים, מלבד שיחות-חברים, ראיונות, פגישות ומשא-ומתן וישיבות ועדים."
"(אחרי] ועידת ורוטקי בספטמבר 1930: שם חל הפילות בתנועה העולמית, עמדה בפנינו השאלה "לאן". זימנו ועידה שהתקיים באולם הייא"ס ברחוב לאפאייט לדון ולהחליט על עמדתנו.
1
מדהים!
"באותם הימים ביקר דוד בן-גוריון באמריקה כשליח ההסתדרות. כשנודע לו על הוועידה הזמין את עצמו
דפים מן הארכיון
עין-
השופט
שנה ה'
מס. 21
מאי
1993
-2- דפים מן הארכיון מס. 21 מאי 1993
לנאום בפנינו. הוא יצא בשצף קצף נגד מה שהוא כינה "וארשה", שהיתה בעיניו סמל הבדלנות של השומר הצעיר. אם אנו רוצים בלב שלם ותמים לעלות ארצה, טען , צריכים אנו להצטרף למחנה הכללי הגדול-להסתדרות ולמפלגת פועלי ארץ-ישראל כמפא"י קמה מאיחוד "התאחדות" ו"הפועל הצעיר" בשנת )1930 ולא להתבודד באופן כיתתי...
"מעניין שדבריו הבוטים של בן-גוריון השפיעו עלינו בכיוון הפוך. כיו"ר הישיבה שבה נאם ב.ג. יצא לי, למען לשבור את ההלם בדבריו, לשאול שאלה קנטרנית. בתשובתו כל כך התרגז והוסיף לדפוק באגרופיו על השולחן ולחזור על דבריו ש'אין כאן וארשה', שרק הצליח לחזק את ההתנגדות.
"בהצבעה הכריעו למעלה מ-%90 של הצירים והבוגרים על דרך הקיבוץ הארצי והצטרפותנו אליו. כתוצאה פנינו אל ההנהגה העליונה שתשלח אלינו שליח מן הארץ, וזה
היה מרדכי בנטוב."
.
את הגירסה של ב.ג. למה שקרה בוועידה ניתן כקרוא בקטע מס.3 בעמוד האחרון. בקטעים מס. 1 ומס. 2 ניתן כעמוד על איזכורים נוספים של "השומר הצעיר" במכתביו.
ארשה קעצמי להוסיף את ההתרשמות שלי מאותו אירוע. הייתי אז בין הבוגרים היותר צעירים שבאו כוועידה. הזדעזעתי מהמכים ומההתנהגות. היה לי די ברור שמה שב.מ. מנסה לעשות הוא לנתק אותנו מביתנו התנועתי בוארשה. בשבילנו סימלה וארשה את לבה שק תנועת הנוער ורעיון ההמשמה. וכמעשה, את כל שאיפותינו ועתידנו. בשקיקה קראנו את הפרסומים משם חרף
העברית הקשה והמיוחדת, הן בחוברות "המצפה" והן במקיונות "השומר הצעיר". (קא פעם הצמנו גליון כזה בפני מורינו, וגם הם התקשו ונאנחו מן העברית הזו!)
בן-גוריון בהתקפתו פגע בנשמתנו באומרו "כאן לא וארשה- כאן אמריקה!" (והוא ביטא זאת: "אמריקה", באשכנזית). ונכון העיר א"פ, דברי ב.ג. פעלו כבומרנג. הוא התכוון להפחידנו והגיבונו בהפגנת יתר של עצמאותנו.
ואמנם זו היתה הפרשה המסעירה ביותר בתולדות התנועה באותן שנות בראשית, ואולי בכלל. שנים האחר האירוע עוד המשכנו לחזור ולספר את המעשה תוך הדגשה שזו היתה הופעה "דמוגוגית" לעילא.
ומה בדבר שיחת ה"התפייסות"?
יונה ינאי ואריה דשבסקי הלכו אל ב.ג. כדי לפייסו. יונה נזכר:
"בכל זאת מתוך כבוד לשליח ההסתדרות שעזב בצורה כה הפגנתית את הוועידה- אורגנה משלחת פיוס.
"באנו למלון בו התאכסן ב.מ. ומה ששהרשים אותי במיוחד היתה הצניעות של החדר. לא היה מקום שם ליותר מאשר מיטה וכיסא. הוא דחה את דברי ההתנצלות שלנו באומרו, 'אינני כועס עליכם. רק רציתי להגיד שאינכם צריכים לקבל פקודות ממרדכי אורנשטיין (אורן. אז נתון בפולמוס חריף עם ב.ג. ומפא"י) בוארשה.
"בסך הכל היתה זו שיחה נוחה ועזבנו בלחיצת ידיים."
-4- דפים מן הארכיון מס. 21 מאי 1993
4.12.1930
לטוסיה יודין* ולכסון [?] דיברו אתי על שאלות הנוער. ניסו לקבץ את כל ארגוני הנוער סביב מפעל חלוצי. הסתדרויות הנוער נענו ונוסד ועד, אבל
נתערבו "פועלי־ציון" והציונים וביטלו ההתחלה. במקומה יסדו ועד של המפלגות אשר לא פעל כלום ואינו מסוגל להשפיע על הנוער. יש "יונג' י'ודה"- 10,000-8000 חבר, יוניור "הדסה" - 20,000 חברות, "אבוקה" - 500 חבר, "מנורה"-8000 חבר, 80 סניפים, "יונג ישראל" דתי-10,000 חברים בניו־יורק בלבד. יוניור "מזרחי" - 400-300 חבר. "גורדוניה" - 200, "השומר הצעיר" - 500 חבר (בראש זינגר, פיין, לייבנר)*- נדברנו להיפגש שגית.
ביום ששי בערב, 5 בדצמבר, סידר המלין "ארוחה" בבית פרושנסקי. נזדמנו כשלושים איש, אמידים. גם הלקין* סיפר על הישוב והמאורעות, אספו כחמש מאות דולר.
בצהרים, 6 בדצמבר, באתי לקליוולנד. מיד הביאו אותי להוטל שבו נתאספה ועידת "צעירי־ציון". כאן נפגשתי בפעם הראשונה עם גרינברג.* נכנסתי לועידת "גורדוניה". גרינברג דיבר על תעודת הנוער - לא חלוציות (כי הנוער לא יוכל לנסוע לארץ). לא עברית (כי לא ידברו ולא יקראו עברית)-עלינו לקרוא לעבודה. התנגדתי לדבריו. האם הקריאה לעבודה לא תהיה באמריקה קול קורא במדבר ? אין לנו עכשיו פרוגרמה בשביל כל הדור הצעיר באמריקה, אולם יש לנו פרוגרמה הכל שבנוער. עלינו לדרוש מהנוער את כולו: גם חלוציות, גם עברית וגם עבודה. רק מכסימליזם ייצור התחלה של תנועת נוער, אשר תהיה לכוח משפיע ומחנך בקרב הדור הצעיר. לא דבר. השוה לכל נפש, כי אם הנפש כולה של המעטים אשר ישמעו לנו.
בערב נפתחה ועידת "צעירי־ציון" באסיפה פומבית. דיברתי על האיחוד ודרשתי שזו תהיה הועידה האחרונה של המפלגה.
27.12.1930 2.
בערב ניגשתי לועידת '־■השומר הצעיר". התוכחו על הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד. ליפובצקי [בן־עמרם] הסביר את ההבדלים. ביקשתי רשות הדיבור ..וקבלתי על הקלקול שמכניסים באמריקה בויכוח העקר והתפל על הקיבוצים.
הנוער באמריקה זקוק ליסודות הראשוניים של התנועה: ציונות, השכלה עברית וארץ־ישראלית, סוציאליות, חלוציות-ואם גם קיבוציות-מה טוב, אד אל ילעיטו אותו בלחם הקלוקל של "המארכסיזם" מנוסח קיבוץ ארצי ואל ינבלו את שם התנועה כאשר עושים אנשי הקיבוץ בדברם על מפלגת פועלי ארץ־ישראל. מפה צריך להיות קשר ישר את תנועת הפועלים בארץ -את ההסתדרות. ואם יש צורך בקשר את "השומר־הצעיר" בעולם-הרי את בל חלקי "השומר הצעיר". ועל העומדים בראש לדבר דברים ברורים-אם רוצים להקים כאן מפלגת הקיבוץ או לחנך לחלוציות לשם הארץ.
זינגר ענני באופן דמגוגי - ועזבתי בתור מחאה את הועידה.
למחרת-ה' טבת-באו אצלי שני חברי ההנהלה והביעו צערם על דברי זינגר. דעתם כדעתי, ורוב החברים בארץ אתם, רק אחדים בהנהגה הם שליחי ןהקיבוץ הארצי. שוחחנו ארוכות על דרך התנועה באמריקה. נדרשתי לבקר הסניפים. זוהי התחלה חשובה שיש לה סיכויים עשירים לעתיד. דרושה הדרכה מהארץ.
25.12.1930
בערב אסיפת חברים: "פועלי־ציון", "צעירי־ציון", "השומר הצעיר". אחד שאל: מדוע הזניחה ההסתדרות במשך עשר שנים את הארגון המשותף. השואל היה כמובן חבר "השומר הצעיר"־* העומד ~בחליפת מכתבים את "השומר הצעיר" בוארשה. שאלתיו: אתה קורא "דבר" ? לא! "קונטרס", "הפועל הצעיר"-לא! "השומר הצעיר"-כן. הזמנתי את קבוצת "השומר הצעיר" לשיחה, וישבנו כל הבוקר. שוחחנו על המפלגה, הקיבוצים, "השומר הצעיר", הפילוג, דרך התנועה, הנוער באמריקה. הבירורים פעלו.
לפנות ערב אסיפה פומבית בוינדזור. אספו 307 דולר. בערב בנקט בדיט־ רויט, נאספו 1890 דולר. הסיכויים למלוא המכסה טובים.
הערות
סופיה יודין: ספרנית ומחנכת בניו-יורק. בשנות ה-30 ניהלה, סמינר חינוכי עם ראשוני המדריכים בשומר הצעיר. יהודה יערי התגורר אצלה כשבא לאמריקה ללמוד ספרנות. ב-1948 הוזמנה לארץ להקים את גנזך המדינה. הירצתה על ספרנות באוניברסיטה העברית. ביה"ס לספרנות נקראה על שמה.
אבוקה: הסתדרות הסטונדטים הציונים. המזכ'לית היתה סילביה בינדר-פרי (עין-השופט ומרחביה).
הלקין שמעון: פרופסור לספרות, האונ' העברית. בשובו לאמריקה מתקופה של הוראה בארץ תאר את ההבנה על תל-אביב במאורעות 1929. ידידם ומורם של אחדים מחברי קיבוצנו.
חיים גרינברג: ממנהיגי פועלי ציון באמריקה. מרצה פופולארי. חברי הקן בניו-יורק נהרו אליו.
זינגר, פיין , לייבנר: אברהם זייגר, "ראש התנועה" באמריקה. נפטר טרם עליה ועצמותיו הובאו לקבורה בעין-השופט. פיין אברהם ולייבנר יהושע- שניהם חברי עה"ש. השלושה יחד עם יוסף שנייוייס (ג'ורג' וייז) היוו את ההנהגה הראשית באותם הימים.
השואל היה כמובן חבר "השומר הצעיר": השאלה והמקום (דיטרויט) מצביעים על ירמיהו חגי. בפלוגה של קיבוץ עליה א' בעיר זו היו ירמיהו חגי , לוי שפירא ואפרים טיקטין - כולם חברי עין-השופט.
"בצרור אחד" מס. 4 יופיע בקרוב ויחולק לקוראים.
שומריה - פרטים לידיעה.
לשומריה תתקיים בתאריכים : מה־ 14/7 - חלוץ יגורו בשטח או בשומריה.
20/7 - הכנה
5-8/8 - השומריה
8-19/8 - מאסף
במה מסייעת משמר העמק :
1. התחברות לבזק, לצורך הבאת טלפונים לשומריה ע"י בזק ע"ח השומריה.
2. קו מים ע"י צינור עילי מהבריכה (ליד האולם) + 1000 קוב (בתשלום) בימי השומריה.
3. אם נוכל - השאלת הכבאית, אמבולנס, אבטחה .
אנשי השומר הצעיר התחייבו בכתב :
1. נקיון - באחריותם. השטח יוחזר כפי שנמסר.
2. תיקון נזקים או תשלום עבורם. עבור גדרות בקר, מטעים ושטח המשק.
3. מניעת ירידת החניכים למשק.
מתקשר עם אנשי השומריה - אברהם שחר.
דף לחבר- 17 ביולי 1993
ריכוז משק
"פסטיבל שיר היונה" יסיים השומריה ה־8
□ יגאל וילפנד
"פסטיבל שיר היונה" השלישי יסיים את השומריה השמינית של השומר־ הצעיר. הפסטיבל ייער החל מהשקיעה ועד הזריחה של יום ראשון ושני, ה־8 וה־9 באוגוסט - כך מסר אתמול חמי סל מפיק הפסטיבל. הפסטיבל ייערך בחוף הכרמל בחיפה והוא יעמוד בסימן הכמיהה המשותפת של בני הנעורים ושל כל האנשים לשלום.
על־כן נערך הפעם הפסטיבל בחיפה, שהיא עיר מעורבת ליהודים וערבים וכן כמפעל לסיומה של השומריה השמינית שהיא שומרית־ השלום.
בין המשתתפים מיטב אמני ישראל בהם יהודית רביץ, לאחר העדרות של ארבע שנים, דויד ברוזה, דני ליטני, יצחק קלפטר, סי היימן, מירי אלוני, חיה סמיר, אמאל מרכוס, קורץ אלאל, להקת משינה, ערן כרמלי, להקת בית־הגפן ועור. ינחו את האירוע בו צפויים לקחת בו חלק כ־40 אלף איש, דורי בן־זאב, זוהיר בהלול, ומוחמד בכרי.
פסטיבל שיר היונה הראשון נערך בשנת 1980 בפארק הירקון עם חתימת הסכם השלום עם מצרים. השני נערך ב־1984 בחורשת טל, ואילו השלישי, הגדול מכולם ייערך, כאמור, בסיום השומריה. בשלושת הפעמים הפיק את המופע חמי סל מעין־שמר.
סוליימן פאיז(שמאל), שעלה באחרונה מתימן, מסב בשנת אחים גם עם קרוב משפחתו
דגלאס הוג ביקר ברצועה ונפגש עם חיידר אל-שאפי
(ע). דגלאס הוג, סגן שר החוץ הבריטי, ביקר אתמול ברצועת עזה. הוא הגיע לרצועה היישר מגשר אלנבי, ותחנתו הראשונה היתה ביה"ח אל־ הלי בעזה, הזוכה לתקציב מידי הקהילה האירופית.
לאחר ביקור זה נפגש סגן השר הוג עם כמה אישים פלסטינים, ובהם ראש משלחת הפלסטינית לשיחות השלום, ד"ר חיידר עבד אל־שאפי, זכרייה אל־ רא, פריח אבו מדיין, ג'אבר פדה וראג'י סוראני.
השיחה בין האישים נסבה סביב תהליך השלום, והוא תמך בה בעמדות אמריקניות. הוג אמר, כי אל להם לפלסטינים להפסיק מיוזמתם את השיחות. דבריו, בריטניה לא תצטרף כשותפה מלאה לתהליך, אולם תתמוך בארה"ב מאמצי התיווך שלה.
הוג הטעים, כי הוא יעלה בשיחתו עם ראש הממשלה, יצחק רבין, את בעיות זכויות האדם בשטחים, כפי שנמסרו לו. ד"ר אל שאפי אמר אחרי הפגישה, כי הוג לא הביא עמו בשורה חדשה ואין
השבוע בקיבוץ הארצי
80 שנה בתנועה - השומריה ה־8
השומריה היא אירוע שיא בחיי השומר הצעיר. מצד אחד היא גולת הכותרת לפעילות העשור, ומאידך דירבון ותמריץ להמשך הפעילות השומרית.
חלק ממטרות השומריה השמינית - לצאת מהשיגרה התנועתית ולבטא בריש גלי את עמדותיה של. תנועת השומר הצעיר. בשומריה מורגשת יכולת הביצוע והאירגון של התנועה.
כבר בשלבי התכנון הראשונים של השומריה השמינית, הוחלט להקדיש הפעם רבות לנושא השלום. "שיד היונה"
יונים שרות שלום בפסטיבל שיחתום את ארועי השומריה השמינית. "שיר היונה" יתקיים בחוף הכרמל בליל ה־8 באוגוסט, משקיעה ועד זריחה.
ב"שיר היונה" יופיעו מיטב אמני ישראל, דווקא בחיפה, עיר יהודית־ערבית. בין משתתפי "שיר היונה": יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, משינה, דני ליטני, פורטרט, סי היימן, קורין אלאל, יצחק קלפטר (צ'רצ'יל), אמאל מורקוס, חיה סמיר, מירי אלוני, ערן כרמלי, להקת בית הגפן. מנחים: רורי בן זאב, זוהיר בהלול, מוחמר בכרי.
"שיר היונה" פתוח לקהל הרחב. לחברי קיבוץ ניתן להשיג כרטיסים מוזלים בהנהגה הראשית, טל. 3־ 291161־03, במחיר של 27.5 ש"ח. חמי סל (עץ־שמר,-ברעם), המפיק את שיר היונה, סבור שפסטיבל זה מתאפיין בהיותו מרתון מוסיקלי הקורא לשלום.
מצעד השלום
נדב שלומות (ברעם) ואורון גלעד (בית זרע) מפיקים את צעדת השלום ברחובותיה של חיפה. באי השומריה יצעדו כגוש, מ"גן האם" עד לחוף הכרמל, בתהלוכה ססגונית למען השלום. חלק מצוערי "צעדת השלום" יגיעו ל"גן האם" ב"כרמלית". בתום הצעדה יערך טקס נעילת השומריה בהשתתפות נשיא המדינה, עזר ויצמן, ושגריר מצרים בישראל, מוחמר בסיוני.
כשהשמש תשקע, יזרח "שיר היונה" עד אור הבוקר.
שמוצרוק
ערב בקצב הרוק, בו יופיעו מיטב הלהקות השומריות. מפיק את הערב דורון גולן(יקום), שיחד עם עומר לנס (בית אלפא) הסתובבו בקיגים, שמעו והתרשמו. השבוע ערכו הלהקות חזרות באולם בקיבוץ שפיים. בסוף החזרות הוחלט, שכל להקה תנגן שני שירים: אחד מקורי ואחד של אמן ידוע.
בזמן השומריה תערך תחרות בין הלהקות. הלהקה הזוכה תזכה בפרס. חבר השופטים יהיה מורכב משני נציגים מכל איזור. "על החומה"
"על החומה", בטאון התנועה, יוציא לאור גיליון חגיגי
לקראת השומריה השמינית. העיתון יחולק לבאי השומריה.
במהדורה מיוחדת זו יעסוק הבטאון, מטבע הדברים, בנושאים הקשורים לשמונים שנות השומר הצעיר ולשומריית השלום.
רועי פלד, עורך "על החומה", מבטיח שיהיו ראיונות חושפניים עם בוגרי השומר הצעיר ממגזרים שונים של העשייה, כמו הסופר יורם קניוק, הפסל דני קרוון, מפכ"ל המשטרה, רפי פלד, הרב אורי זוהר, ח"כ רן כהן ועוד.
אגב, זה הגיליון החמישי שיוצא לאור, כן ירבו.
סמינר משלחת
ביום ראשון נפתח סמינר משלחת למשלחת ההדרכה החדשה בתנועה. היו"ד־גימ"לים הטריים מודרכים על־ידי המסיימים, ובמשך השבוע יעסקו בהכשרה לקראת שנה מלאת אתגרים. בקיני התנועה מרכזים את הסמינר רוני גיטר, אורלי חצור ושירלי כהן; מחנה השלום
בסוף השבוע האחרון התקיים מפגש מרגש בין נוער פלסטיני מהשטחים לבין חניכי השומר הצעיר והנוער הערבי של מפ"ם. הסמינר היה בקיבוץ נחשונים ובכפר קאסם. במסגרת המפגש נקבעו כללים למחנה השלום והיתה הכרות ראשונית בין משתתפי הסמינר בקפריסין (לאחר מכן מגיע המחנה לשומריה השמינית).
במפגש זה הופיעו מארי חאס מעזה, חנא סניורא ממזרח ירושלים ועופר סלע משדה יואב.
★
בשטח השומריה: הופרחה השממה, הקק"ל העלה כלים כבדים, הזיזו הרים, יישרו גבעות והכינו תשתית בשטח לקליטת אלפי השומרים ומבקרים בשומריה.
משה קפלן(עין החורש) מציין את אנשי הקק"ל וגדוד העבודה, שביצעו את משימתם בצורה מושלמת ומעל לציפיות.
גדוד העבודה ביצע עבודות גיזום ונקיון השטח. מי שמגיע לאתר השומריה מתרשם מגודל העבודה. החלוץ, המורכב מיו"ד־גימ"לים וחצניקים, הספיק לבנות את המתקנים למטה השומריה. האחראים על השומריה מתכננים, שהמטה יהיה בסים להמשך העבודות בשטח. חובר צינור מים, שיספק מי שתייה לשטח השומריה מקיבוץ משמר העמק.
עבודות החשמל בעיצומן. באיזור מטה השומריה כבר דולקות מנורות, ומערכת הכבישים ביער הושלמה.
בינתיים מתיזים מי מלח, כדי שהמכוניות הרבות שמגיעות ויגיעו לשומריה לא יפזרו ענני אבק - אגב, בזמן השומריה לא ינועו בשטח כלי רכב, לשם כך נבנתה חניה, המסוגלת לאכלס כ־3,000 מכוניות.
באיזור המבנים של הקינים כבר עובדים בקצב החניכים, שהחלו בבנייה צופית. מבני מעלה הבשור, מעיין ועמקים הפכו לדיירי קבע ביער ע"ש חזן. ★
מועצה אזורית מגידו: מ.א. מגידו וקיבוצי הסביבה נרתמו במלוא המרץ לסיוע לשומריה. יש שיתוף פעולה בין האחראים במועצה לבין האחראים לשומריה. קיבוץ עין השופט, שאימץ את השומריה, עוזר בכל האמצעים להצלחת האירוע. חביב, הממונה על החבר'ה במועצה, עוזר רבות בהשגת כל האמצעים ורשיונות. כיוון שצפויים משתתפים רבים בשומריה, נושא התברואה ופינוי האשפה הופך למורכב ביותר.
★
עיריית חיפה: עיריית חיפה תורמת את חלקה להצלחת השומרייה. יהודה ביאבי, אשר לבלק, ד"ר פרי, רוחלה ורדי ואנשים טובים ורבים נותנים כתף תומכת, בעיקר לאירועים המתקיימים בחיפה.
שילוט: בימים אלה ממש שוקדים על בחירת השלטים לשומריה. דני מבית ניר, הגרפיקאי של הלוגו לשומריה,
כוח החלוץ, שני ברעם, חלוצה 93
דואג להיבטים האמנותיים. באתר יפזרו שלטים מכוונים, מפות התמצאות ושלטי הוראות.
★
רפואה: נורית קדרון(להב) מרכזת את הנושא הרפואי לשומריה. עדיין חסרים רופאים, אחיות וחובשים. בעלי הכשרה מתאימה המעוניינים להצטרף, מוזמנים להתקשר לנורית בקיבוץ להב.
★
ביטחון: בחוזר מנכ"ל משרר החינוך יש הוראות מחמירות. מארגני השומריה מקפידים על קוצו של יו"ד בנושא זה. בינתיים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם גורמי הביטחון במ.א. מגידו, צה"ל, המשטרה ומג"ב. כך נוכל כולנו ליהנות ולהיות שקטים בזמן השומריה. ★
תחבורה: אבי בן עמי (אליפז) הצפין, כדי לטפל בנושא ההסעות לשומריה. המכירים את אבי יודעים שהוא מנהל מו"מ קשוח עם חברות ההסעות לשם יעילות וחיסכון.
★
• לפותרים בבית: סמנו את מעלה המדרגות הצהובות במרכז.
אליעזר מואב
שבע שומריות ועוד אחת
1945 - השומריה הראשונה, הר הכרמל. 1949 - השומריה השניה, חוף כיאט, ליד הכרמל. 1956 - השומריה השלישית, אחוזה, על הכרמל. 1976 - השומריה החמישית, דרך בורמה. 1980 - השומריה השישית, מיני שומריה, חבל תפן. 1983 - השומריה השביעית,יער אחיהוד. 1993 - השומריה השמינית, יערות מנשה.
בעיתון "על־החומה" מאוגוסט 1945, מצאנו על השומריה הראשונה.
★
הפתיחה הכפולה
בליל שישי בשעה 7.45 (רבע שעה איחור לגבי התוכנית), החל מיפקד הפתיחה של השומריה במצעד של 1,550 שומרים מ־40 קינים שעברו לפני ההנהגה העליונה, חברי הווער הפועל של הקבה"א וההנהגה הראשית. המיפקד היה קצר למופת, ארך כחצי שעה, היה מאורגן כהלכה ומרהיב עין, והסתיים בהקראת הוראת היום של ההנה"ר...
מתוך הוראת היום
במלאת חצי יובל לעלייה השומרית הראשונה, העלינו לפסגות הכרמל את משואות השומריה הראשונה. לא שעשועים חמדנו לנו, ושירינו ומחולותינו לא מעודף פנאי יצאו. מקיני התנועה, מפינות עמל בערי הארץ וכפריה, התאספנו ונבואה עם רב. הבאנו הלום ביכורי תרבות נעורים, פרחי הנעורים של תנועתנו הבשילו פירות, כפרים שיתופיים במולדת. במסכת המהפכה היוצרת של תנועת הפועלים בא"י והתנועה הקיבוצית בראשה, מן ההכרח שתתמזג גם המהפכה בתרבות. נהיה צוברים מנכסי העבר של אומתנו, חומר מהווי החיים המתגשמים בארץ האבות, כוח ורצון, ומן הדמיון היוצר של נוער ברוך חזון, תנופת יצירה.
עינינו נשואות להגשמת הציונות הסוציאליסטית,
ציונות של התיישבות מיליונים. פנינו מועדות אל העם, מתוכו יצאנו לנוער אשר רחוק מחזון, אל יהודים אשר .אבדה מהם התקווה, אל עם שתש כוחו בייסורים, לספר להם סיפור אשר כולו תקווה. מחנה של אלפים נאסף להציב מצבת חיים ולקרוא קריאת של חיים אל אלה אשר המוות רוכב על כתפיהם.
★
...מה אומר ראש שבט הקופים?
מפי אוריאל חטפנו את האינפורמציה הראשונה בשפת אנוש על מצב העניינים בצופיות. מה רופק כהלכה? מרבית חברי המחנה הגיעו אתמול עד שעה 11 בבוקר. ביקורת הציור והלבוש בשער הכניסה נעשתה ברצינות והיתה בסדר גמור, עד כדי דמעות. היו כאלה שבאו בלי עניבות ונשלחו להשיג אותן בעיר.
הידעתם כי במחנה קרוב למאה אוהלים ועוד חמישים אוהלים עשויים שמיכות וכר...
הידעתם כי במחנה השתמשו ב־6 ק"מ חבלים, 200 מצינורות, אינסטלציה וכר...
כיצד קם המחנה במשך שעות ספורות?
כשהחברים הגיעו למחנה, היו מוכנים במקומותיהם כל האוהלים, אולם במצב של שכיבה. ב־11 בדיוק ניתן האות על־ידי חצוצרה וב־11 עמד המחנה על תילו. רק שש עשרה שעות ביום
נמסור בזה משהו על פלוגת החלוץ, שבלעדיה לא היה קם מחנה גדול זה בצורתו של היום.
פלוגת החלוץ הקדימה ב־12 יום. היא מנתה בשבוע הראשון 15 ובשבוע השני 30 חבר, אך במשך כל הימים עבד כל אחד מחברי פלוגת ההכנה בממוצע 16 שעות ביום. לא יותר. יש לציין את השתתפותם היפה של החברים מחברות הנוער, בניגוד לקינים העירוניים שהכזיבו. בעבודת ההכנה הושקעו כ־600 ימי עבורה -הכשרת שטח המחנה, 97 רונם, הקמת המגדל, גידור המחנה, סימונו והנחת קו המים, החשמל ועוד.
י.ו
מפגש הדרום
המפגש התקיים הפעם ביד־מרדכי, והשתתפו בו חברים מ־7 קיבוצים. הנושא היה "תרבות במובן הרחב של אורחות חיים'. נעסוק כאן בכמה מהנקודות שהועלו.
בדרך כלל, כשאנו עוסקים בנושא הקיבוץ, אנו מנתחים את "המצב" - המצב הכלכלי, המצב הדמוגרפי, המצב החברתי ועוד "מצבים". טרם טיפלנו בנושא הבסיסי - תרבות החשיבה וההתנהגות - בצורה משמעותית. האם הקיבוץ הוא עדיין חברה שיתופית? היש תרבות חיים ייחודית לקהילה שיתופית? מהי "תרבות השותפות המשתפת"? אולי "המצב" הכלכלי־ חברתי הינו תוצאה של סטייה ועיוות רעיוניים? מהי התרבות שסופגים בני קיבוץ: שאיפה להישגיות(תעודת בגרות), או לחשיבה והידברות? תרבות בניהול - קבלת החלטות על־ידי מומחים, או באמצעות שיתוף כל העובדים: ניהול עצמי: תהליך דיונים וחשיבה לעומת הצבעות הרוב: תרבות בחגים: מודל של "צוותא" או של משפחות בודדות: מסורת מתמשכת בחגים הלא־דתיים: צפייה פסיבית בהופעת אמן, או השתתפות פעילה בחג עממי: תרבות של דיונים: לא בלחץ של קבלת החלטות, אלא במטרה לקרב עמדות בין שותפים.
רוב חברי קיבוץ לא בנויים לעמדה ביקורתית כלפי התרבות החיצונית (פסיביות, הליכה בעדר, חומרנות, ניידות). איך יוצרים עמדה ביקורתית והצגת אלטרנטיבה?
אסור לכפות על חברים התנהגות כלשהי והעדפה כלשהי - אלא לבנות כלים ומסגרות לדיונים וחשיבה, שיהוו את הזהות של תרבות שיתופית.
העולם המערבי בנה דגם תעשייתי של ייצור המוני,
לא רק של חלפים, אלא גם של אנשים.
תקשורת הלוויינים גרמה להשפעה גוברת של התרבות המערבית. על התנועה הקיבוצית לבנות גישה ביקורתית על התרבות החיצונית וליצור תרבות חיים אלטרנטיבית. בקיבוץ אנו זקוקים לא לבית־כנסת, אלא לבית־התכנסות, לשם הידברות וחשיבה משותפים.
אם כל שאנו רוצים זה חופש ובחירה - מה משותף בינינו? הכרחי לבנות אצל כולנו הכרה רעיונית, שתאפשר הנמקה למוסכמות השיתופיות, אצל כל חבר. לפתח מנהיגות ולא מנהלים.
ההחלטה להצטרף לקיבוץ מחייבת ויתור על חלק מהעדפות האישיות לטובת הזולת ומעניקה לנו עוצמה, ביטחון ועזרה הדדית, גדולים מאשר יש לפרט הבודד.
בין המשתתפים לקחו חלק בדיון: מרטין בן־מורה, מוסא בר־סמך, עמום ילון, צבי סולוב, מיכל שצקי, אמנון ורנר, חנה מורג, מאיה חרנש גלזר, דני שני, משה סוקר.
הדיון לא הסתיים ונקבע דיון נוסף ממוקד בנושא "יצירת מסרים תרבותיים שיתופים"(תרבות במובן הרחב של באורח־חיים). הפגישה הבאה תתקיים בקיבוץ נחשון, בשבת ה־14 באוגוסט, בשעה 13:30.
משה סוקר
יד־מרדכי
מ"דע את אויבך" ל"דע את שכנך"
בני נוער ישראלים (יהודים וערבים) נפגשים עם בני נוער פלשתינאים מהשטחים וממצרים.
מחנה שלום ישראלי פלסטיני יתקיים במסגרת השומריה ה־8, שומריית השלום.
בתאריכים 4.8־26.7 יתקיים בעיירה פלאטרס שבקפריסין מחנה שלום ישראלי פלסטיני. במחנה ישתתפו בני נוער ישראלים, חניכי השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד והנוער הערבי של מפ"ם, בני נוער פלסטינים מהגדה המערבית, מהרצועה וממצרים (בארגונו של חנא סניורא), בני נוער מצרים ובני נוער אירופאים מתנועות נוער סוציאליסטיות שונות. במחנה יותר מ־200 משתתפים.
המחנה הוא שלב רביעי בפרויקט רב־שנתי, הנערך בחסות ארגון ה"פלקון" הבינלאומי, שהוא ארגון גג של תנועות נוער סוציאליסטיות בעולם, ופועל על יד הנהלת האינטרנציונל הסוציאליסטי. הפרויקט ממומן ברובו על־ ירי קרנות וממשלות אירופאיות, ומלווה פוליטית על־ירי אישים רמי דרג מכל הצדדים, וביניהם פייסל חוסייני, שרי מרצ וראשי הקיבוץ הארצי, ואישים אירופאים וביניהם סטאן אנדרסון, שר החוץ השוודי לשעבר.
במחנה יקחו המשתתפים חלק בפעילויות בינאישיות, בינתרבותיות ופוליטיות. עד היום הסתכמו מפגשים אלה בחתימת מסמכי הבנה פוליטיים בין המשתתפים. בסיומו של המחנה בקפריסין, יגיעו כל משתתפיו הישראלים, האירופאים והפלסטינים (פרט לפלסטינים ממצרים), לקחת חלק במחנה שלום מיוחד שיתקיים במסגרת השומריה ה־8, המציינת 80 שנה להיווסדה של תנועת השומר הצעיר.
מדינת ישראל צריכה להיערך לקראת עידן שלום קבע. במישור המדיני חלו תמורות במו"ט לשלום. נוצרה סיטואציה היסטורית מיוחדת, שיצרה אווירה קל הידברות לקראת הסדרים מדיניים. הסכסוך הנמשך כמה דורות יצר חומות של חשדנות ואיבה. תנועת השומר הצעיר רואה בפרויקט השלום בניית תשתית לקראת הסדרי שלום קבע. קברניטי התנועה רואים במחנה השלום תהליך חינוכי חשוב, במטרה להמיר את הגישה "דע את האויב' בתפיסה "דע את שכנך".
21.7.93 18 על המשמר
■
"הדף הירוק"
20.7.93
והיא מציגה 60 דמויות מתוך כ־12,000 איש המוכרים כחסידי אומות העולם. בתערוכה, תצלומים, אלבומים וסרט וידיאו המלמדים על ה"מצילים" ומעשיהם ועל דרכי ההצלה שלהם. לפתיחת התערוכה הגיעה משלחת של חסידי אומות העולם מפולין, והשתתפו בה גם שגריר פולין בישראל, יאן דובגיאלו, יו"ר הוועדה לציון חסידי אומות העולם, השופט משה בייסקי, מנכ"ל "יד ושם", אבנר שלו ועוד.
"שומריית השלום" היא השומרייה ה־8 של השוה"צ שתתקיים ביערות מנשה בין התאריכים 8.8.93־5. בשומרייה ישתתפו כ־10,000 חניכי תנועה מהארץ ומהעולם ובהם נציגים מבולגריה, הונגריה, בלגיה, צרפת, איטליה, שווייץ, ברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה, קנדה ויארה"ב. יטלו בה חלק גם נערים ערביים מישראל, נוער פלסטיני, עולים חדשים ונציגים מתנועות־נוער ישראליות אחרות. יתקיימו בה אירועים רבים ובהם מפקד אש לפתיחה בהשתתפות ראש הממשלה, יצחק רבין, שר החינוך, אמנון רובינשטיין ושר הקליטה, יאיר צבן וכן, במות דיון בסגנון "הייד פארק" בהשתתפות ח"כים ממפלגות שונות, צעדת שלום בחיפה, טקס נעילה בהשתתפות נשיא המרינה, עזר ויצמן, שגריר מצרים, מוחמר בסיוני וראש עיריית חיפה, אריה גוראל, פסטיבל "שיר היונה" עם מיטב אמני ישראל, יום הנח"ל עם תצוגה של תרגיל אש ו"מחנה השלום" בהשתתפות בני־נוער ישראליים, פלסטיניים ומארצות אירופה שיגיעו לשומרייה לאחר כינוס שייקימו במשותף בקפריסין.
מפרסומי ועדת מוסד :
1. מחנה צופי כתות ט' - התבטל. עקב המצב הבטחוני בצפון.
מלווים ממשמר העמק : יואל קורנבליט ומאיר (מהגרעין).
במסגרת השוממה.יש הזמנה להורים ולקהל האוהדים. תחבורה תעמוד לרשות החברים. נא להסתכל בפרטים על לוח המודעות.
הפנינג הורים
להפנינג מוזמנים הורי החניכים, אורחים ובוגרי התנועה.
כולם מוזמנים לסייר בשטח השומריה ולהשתתף באירועים השונים שיתרחשו במהלך ההפנינג .
ההפנינג יתקיים - שבת, 7/8 בין השעות 11.00-17.00 בשטח השומריה.
2. ועדת מוסד מזכירה - אין נסיעות בטרמפים !!
אנו מאשרים נסיעות לקיבוצי הסביבה על חשבון הועדה במידה והפניה מסודרת ומאושרת.
כמו כן : בשום פנים ואופן אין לנסוע בטרמפ מזדמן במכונית של הקיבוץ, כאשר אין הסעה מובטחת חזרה.
אנו פונים לציבור ההורים לפקוח עין, לעזור לילדים במידה ויש צורך בהסעות. אין לכו בשעות הלילה המאוחרות פיקוח - כל אחד ישמור על עצמו.
"דף לחבר"- 31 ביולי 1993
השומריה נפתחת ביום ה' 5/8 ומסתיימת ביום א' 8/8. משתתפים : כתות ו' - יומיים ראשונים.
כתות ז' - יומיים ראשונים.
כתות ח' - י"א - כל השומריה.
"דף לחבר"- 31 ביולי 1993
- 120 -
השומריה ה- 8
השומריה השמינית מתקיימת ביערות משמר העמק - אזור כינוסה "האלפים" - "הג'מבורי".
השומריה מתקיימת ב- 5-8/8. בימים אלו יסתובבו אלפי נערים ביערות. כבר עכשיו נמצאים ביער מאות חניכים אשר מכינים את השטח.
ענפי הלול, השקדים, בקר לבשר, מדגרה ידאגו לאבטחת שטחיהם.
גם היום מתרוצצות מאות מכוניות דרך המשק, (בימי השומריה הם יעברו מסביב - כביש עין השופט). יש לכוון אותם בכביש העוקף.
בימי השומריה איך סיבה לחניכים להסתובב במשק בשעות היום והלילה. אם רואים נוער בבריכה, באולם הספורט באזורי הלולים וכוי - יש לכוונם למחנה ביער ולמסור פרטים. כל אלו אמורים גם לגבי מכוניות. בימי השומריה אנו מתגברים את השמירה. יום שבת ה- 7/8 יהיה יום בו יבקרו ההורים את ילדיהם (יש לשער שיבואו רבים) ויתכן שנצטרך לסגור את השער הראשי על מנת לא לשמש מעבר כיוון הג'מבורי.
אברהם שחר
"חותם"- 6 באוגוסט 1993
את השומריה הראשונה, שנערכה בשנת 1945 על הכרמל, עשה גיורא מנור, אז נער בן 16 חניך המוסד במשמר העמק, כמפקד המערך הרפואי, אחראי לבריאותם של כאלפיים משתתפים. גיורא נתמנה לתפקיד הבכיר משום שמארגני האירוע זכרו, כי פעם שימש כעוזר לחובשת בקיבוץ. הרבה עקרבים צהובים שרעו אז מתחת לאבני הכרמל ולמזלו של האחראי על העזרה הראשונה מישהו דאג לצייר את אוהל המרפאה הדל בבקבוק קוניאק
אורן יתיצב מייד במפקדת השומריה!" הייתי מופתע, ואפילו חשתי קצת אח"ם, משום ששפ, במרומי מגדל הפיקוד, מישהו מקברניטי השומריה ידע את שמי והיה מודע לקיומי בשטח.
עשיתי כמצווה, והלכתי לחפש את המפקדה. שם חיכה לי אוריאל, גם הוא מקיבוצי, שהיה המארגן הראשי של השומריה.
"טוב שהגעת, גיורא. אני צריך לספר לך ששכחתי לומר לך בבית שאתה תהיה אחראי על העזרה הרפואית בשומריה."
אמנם בשנות ההתבגרות חלמתי על קריירה של רופא, ואפילו הייתי הבחור היחיד שעבד אי־פעם כעוזר לחובשת, כפי שקראו אז לאחיות, במרפאת המוסד, ואף עברתי קורס של עזרה ראשונה.
כך שבחירתי למפקד המערך הרפואי של השומריה לא נעשתה לגמרי באורח שרירותי, אבל דווקא משום שידעתי קצת מה נחוץ ומה נדרש במבצע כזה, נדהמתי.
"אבל אוריאל," אמרתי אחרי דממה די ארוכה, על אף שאני לא מהשתקנים, "הרי יש פה כאלפיים איש והכינוס יימשך שלושה ימים. איך נוכל להיות אחראים לבריאות החניכים והמדריכים והמבקרים למאותיהם ללא הכנה וכלים?"
"הכל מסודר." אמר אוריאל ברוח צברית־חלוצית בלגניסטית אמיתית.
"מה זאת אומרת 'הכל מסודר'?"
ואז הוא הראה לי אוהל מרובע לא רחוק מהמפקדה, ריק מכל,
מלבד אלונקה מתקפלת אחת, ונתן בידי תיק עזרה ראשונה קטן,
מהסוג שיש בידי נהגי אוטובוס, ובו כמה "משולשים" לחבישת שברים, בקבוק אלכוהול ותחבושות. אמרתי לו שזה טוב לטיול
גיורא מנור
ד כמה שזה לא יישמע מוזר, למרות שהשתתפתי בשומריה הראשונה, שהתקיימה ביערות הכרמל בשנת 1945 ונטלו בה חלק אקטיבי כאלפיים איש, במשך שלוש יממות, מתחילתה ועד סופה,
אינני זוכר מאירועיה ומופעיה הרבים כמעט דבר. ולא משום שמטבע בריאתי אינני איש יערות ומחנאות ולמרות ששנים רבות עבדתי ברפת ובלול אני מעדיף חדר ממוזג, מיטה נוחה וכורסא על שק שינה, מחטי־אורן וסלעים ציוריים.
הייתי אז חניך המוסד החינוכי במשמר העמק, המוסד בה"א הידעה, כי לא היו אחרים זולתו בקיבוץ הארצי. הלורד באדן־ פאול והצופיות שלו תמיד נראו לי חשודים, והתקשיתי כבר אז להבין מה לשומר האימפריה השמרני הזקן ולתנועת השומר הצעיר המתקדמת. אבל היינו קבוצה בוגרת במוסד, והמשמעת מחייבת ונחוץ לתת דוגמה חינוכית, וכך הגעתי, לא מצפה להרבה מלבד עקיצות יתושים ואבנים המפריעות לישון, ליער האורגים על הר הכרמל.
מבעוד יום הוכן שם מגרש מפקדים ענקי, עם מגדל פיקוד, ועליו חידוש טכני מהפכני אז, מערכת כריזה ציבורית עם רמקולים שלא פסקו מהשמעת הוראות ומידע.
אחרי שירדנו מהמשאית שהביאה אותנו לחיפה ושמנו את חפצינו במקום שיועד לנו, נשמע קול ברמקול: "גיורא מקבוצת
קבוצה, אבל למבצע כמו השומריה נחוץ הרבה יותר. "תקבל כל מה שתרצה. תעשה רשימה," היתה התשובה.
רופא אליל שומרי
ראיתי שאני אבוד ואין לי ברירה, כי ברוח החלוציות במקום שאין איש, היה איש. וכך בגיל 16, ללא הכנה וללא ציוד, בתוך הבלגן הכללי, נעשיתי אחראי לשלימותם הגופנית של אלפיים איש. קודם כל דרשתי, שיתקשרו עם רופא, שיהיה בכוננות 24 שעות למקרה הצורך, ושמישהו יסע תיכף ומיד לבית־מרקחת ויביא תרופות רגילות נגד כאב־ראש ומיחושי בטן, שלשול ונזלת. כן דרשתי שהאוהל של העזרה הראשונה יצויד בשולחן וכסאות ושלידו יוקמם אוהל אחר, שישמש חדר־חולים, עם שלוש מיטות לפחות.
בשלב מסוים הבין גם אוריאל את חומרת המצב ונתן הוראות לספק לי כל מה שאבקש. תוך כדי כך ניגשתי לאוהל המרפאה ופתחתי את תיק העזרה הראשונה. להפתעתי מצאתי בו גם בקבוק לא גדול של ברנדי מיקבי ראשון־לציון. אין לי מושג איך הגיע הי"ש למחנה צופי של תנועה שדגלה בהימנעות משתיית משקאות חריפים, כפי שנאמר בדיבר העשירי של הצופיות. אבל הרי גם על יתר ציוויי הטהרה, כגון בתחום יחסי המין, לא כל־כך הקפידו. בסופו של דבר השומר הצעיר היה תנועה הומנית ששום דבר אנושי אינו זר לה.
עד מהרה התברר לי שאותו בקבוק קוניאק זול היה המכשיר החשוב ביותר שבאמתחתי. כי עד שהספקתי להתמקם באוהל כבר הופיע חניך קטן, עיניו זולגות דמעות, נאנח מכאבים ופחד -עקרב עקץ אותו. עקרבים, צהובים ומגעילים, שרצו בשטח השומריה תחת כל אבן.
האילתור תמיד היה צד חזק באופי שלי. הסתכלתי על הזאטוט המיילל והחלטתי לעשות מה שעושה כל רופא אליל באפריקה, ובעצם גם רופאים חשובים, מלומדים ומפורסמים, בטובים והמשוכללים שכבתי החולים המודרניים. כל מה שהיה לי זה הקוניאק. אבל הפסיכולוגיה בשירות הרפואה פועלת תמיד, וממילא לא היתה לי ברירה. הוצאתי מתרמיל הצד הפרטי שלי כף מרק, מזגתי בזהירות את המשקה החריף והילד העקוץ עצם את עיניו ושתה. מייד אורו עיניו, תרופת הפלא פעלה והכאב כבר לא היה נורא כל־כך.
השכבתי אותו על האלונקה ועד שהספקתי לחשוב על מצבי הלא מזהיר, ומה אעשה אם יקרה באמת משהוא רציני, הופיעה בפתח האוהל נערה שאף היא פגשה עקרב. מייד נתתי לה את ה"תרופה" וגם היא נרגעה. נכנסה לאוהל עוד נערה וחשבתי שלפני עוד פציינט. אבל טעיתי, כי שולה, כך התברר שהיא נקראת בישראל, נשלחה אלי כצוות המרפאה. לא נפרדנו במשך כל שלושת ימי השומריה. עד מהרה התברר לי שמצאתי חן בעיניה והיא מתחילה להתאהב בי. זה היה מחניף, אבל גם לא כל־ כך נעים, כי כידוע מוטב לא לערב ענייני עבודה בעסקי אהבה.
הראיתי לה מה לעשות בנפגעי העקרבים. אבל מתוך זהירות לא סיפרתי לה מהי תרופת הפלא בבקבוק המשקה. כי אם המטפל לא ניחן בכשרונות משחק, מוטב שיהיה משוכנע ביעילות המים שהוא מרפא בהם.
את הצד הפסיכולוגי של הטיפול הרפואי למדתי מהניסיון, שבא לי, כפי שכבר סיפרתי, כששימשתי עוזר לחובשת במוסד החינוכי. יום אחד, שעה שניקיתי את המרפאה, נכנסה בריצה חברת הקבוצה שלי, כרמלה, נערה חיננית מאוד וחביבה על הכל, כשדם נוטף מאגרופה הקמוץ. היא עבדה במטבח והוטל עליה לפרום לחם בגליוטיגה שנועדה למטרה זו ובה סכין חצי־עגולה שהחותך מוריד בכוח, כשהוא דוחף את הכיכר העגולה ביד שמאל אל המאכלת החדה. כרמלה לא שמה לב ואחת מאצבעותיה נחתכה.
לפי כל הכללים הוצאיתי מהארון פד סטרילי וביקשתי ממנה לפתוח את האגרוף, כדי שאוכל לחבוש את החתך ולשלוח אותה להמשך הטיפול במרפאת הקיבוץ. אבל כרמלה היתה מבוהלת, הדם שטפטף הפחיד אותה, והיא סירבה בכל תוקף להרפות את אחיזת ידה הבריאה בפצועה.
אמרתי לה שלא אוכל לטפל בה אם לא תפתח את היד. היא טענה שאז יפול קצה האצבע שנחתך. בלחץ המצב אמרתי לה שעכשיו יש כבר במרפאה חומד דבק מיוחד שבו אפשר להדביק את האצבע החתוכה. זה היה שנים רבות לפני שהכירורגים למדו לחבר מחדש גפיים לגוף. אבל השקר הלבן שלי עזר. כרמלה הרפתה את ידה והתברר שהחתך אינו עמוק כל־כך. רחצתי את הפצע בחומר מחטא והדימום פסק. בקיצור, הספיכולוגיה עבדה שעות נוספות. כרמלה לא היתה טיפשה, וכעבור יומיים שאלה אותי מה, בעצם, אמרתי לה אז במרפאה.
★
בעוד שולה ואני מתארגנים ככל שניתן במצב המאולתר התארגן על מגרש המסדרים מפקד הפתיחה של השומריה. תמיד שנאתי מפקדים עם ה"עמוד דום!" ו"עמוד נוח!" המגוחכים, כך שלא הצטערתי על הסיבה הטובה שיש לי לא לעמוד שם בשורה ולהשתעמם. אחרי הפתיחה החל רונדו ענקי של ריקודים שעיצב זאב חבצלת. זה היה מרשים ועשוי היטב, כיד דמיונו הטובה עליו. וזה כל מה שאני זוכר ממופעי אותה שומריה. כי עוד לפני גמר הרונדו כבר הצטבר שוב תור של פציינטים באוהל שלנו.
למחרת כבר היו בידי מד־חום, כדורים נגד כאב־ראש וכו' ויכולתי לשולח חולים שהיה להם חום לרופא בשכונת אחוזה הסמוכה, או פשוט הביתה. העייפות שלי ושל העוזרת שלי, שולה, גברה וביום השני והשלישי כבר לא ידעתי מה בדיוק מתרחש מחוץ לאוהל העזרה הראשונה.
לתמימים ולטיפשים יש מזל. שום אסון של ממש לא אירע. גמרתי שלושה בקבוקי ברנדי כתרופה לעקיצות עקרב (מבלי לשתות בעצמי, כי את הטעם המר הנהדר של הקוניאק גיליתי רק מאוחר יותר בחיי) והכל עבר, בעצם, בשלום.
וזו הסיבה שאיני זוכר דבר מהשומריה הראשונה.
9
עקרבים וקוניאק
על הכרמל
באדן פאול והצופיות תמיד נראו לו חשודים, אבל בוגרי תנועה צריכים לתת דוגמה חינוכית
IFHT יפעת
■-*המרכז למידע תקשורתי בע"ס £03-563505072 03-5617166
NEWS IN BRIEF
5,000 teenagers in peace march
More than 5,000 teenagers took part in a five kilometer peace march from Gan Ha'em in Haifa's central Carmel district yesterday to the Hof Hacarmel beach, officially ending the Hashomer Hatzair's “Shomriah” four-day youth camp.
The camp was held in the Menashe forest near Kibbutz Mishmar Ha'emek to mark the 80th anniversary of the founding of the Hashomer Hatzair youth movement.
the jerusalem
POST
9.8.93
2) לאברהם שחר
ברצוני להודות לך על מאמציך ותרומתך בבטחון השומריה.
אין ספק שתרומתך ועבודתך המסורה תרמה רבות להצלחת השומריה. מקווה להמשך שתוף פעולה פורה.
שמחה נאור - קב"ט
"דף לחבר"- 28 באוגוסט 1993
IFHT יפעת
המרכז למידע תקשורתי בע"מ
03-S6X7166S03-S63s0s0®
הארץ
05.10.93
גילויים קנטרניים
בגיליון "הארץ" מ-24.9, ערב יום הכיפורים, גי־. לתה עדה אושפיז את "הסודות הכמוסים של השומר הצעיר", המשתרעים על חצי עמוד מהעיתון. מועד-פרסומו של המאמר נקבע כנראה בהנחה כי ביום הכיפורים ייסלח ויימחל כל הכתוב. לו היה מדובר בסודות, הייתי מחפש במילון את שם התואר המתאים למי שמוסר ברבים את סודותיו הכמוסים של הזולת. לא קשה למצוא.
אולם התגליות אינן מרעישות. הנה סופר לנו איך וכיצד קמה תנועת השומר הצעיר בגליציה ב-1913. גילוי חשוב, כדי שיותן לסכם שמונים שנה שבהן התנועה הזאת "מגלמת את הסתירות הפנימיות של כל המחנה הקרוי שמאל ציוני". הימין כנראה יישב, בנה, לחם, בעוד שהשמאל היה עסוק בסתירותיו הפנימיות. ולא די בכך. יש לו חלק בהסכם הנחתם עתה, הסכם שיש בו סיכוי לשלום. אושפיז אינה יכולה לשאת את העוול ש"בקיבוצי השומר הצעיר נתפס ההסכם כסגירת מעגל וניצחון הדרו".
קשה להתווכח ולחלוק על צרור סודותיה. יש לשער כי ארכיון השומר הצעיר נתן לה באדיבות לעיין בגנזים - ובמקום מאמץ ללמוד ולהבין דברים, גם כשאין מסכימים אתם, העדיפה הכתבת לגרוף ציטטות מקוטעות מדברי חברים שונים, בתקופות שונות, לאורך כל השנים.
א' בן מרדכי
משמר העמק
"הסודות הכמוסים של השומר הצעיר"("הארץ", ערב יום הכיפורים) עסק להלכה בגילויי חוסר יושר אינטלקטואלי ופוליטי כתופעה קבועה בתולדות תנועה זו. למעשה הוא גילה מידה מדהימה של סלקטיוויות מניפולטיווית בשימוש במקורות.
הופתעתי להיווכח, ש"הארץ" מסתפק ברמה מקצועית כל כך ירודה של מחקר וריווח.
ישעיהו ניר האוניברסיטה העברית, ירושלים
מכתבים למערכת הארץ
"דף לחבר"- 12 בנובמבר 1993
מתוך: ישיבת מזכירות 10.11.93
- 178 -
3. השארת מתקנים באתר השומריה.
לאור הצלמת השומריה פנתה אלינו ההנה"ר של השומר הצעיר בבקשה להשאיר במקום שישה מתקני קבע להנצחת השומריה ואת קו המים המחבר את הבריכה לאתר. קדמנו לדיון את לירן גורדון (צוות הבקר) ונציגי ההנהגה הראשית מאחר והאחרונים נעדרו נערך הדיון בלעדיהם. לירן הביע התנגדות נמרצת הן להשארת המתקנים והן להפיכת המקום לאתר מחנות קבוע.
הוחלט : להענות לפניה בצורה חלקית. כלומר - השארת המתקנים אך פירוק צינור המים.
"דף לחבר"- 20 בנובמבר 1993
3. ערעור ליאור פז ונציג השוה"צ על החלטת המזכירות בנוגע לצינור המים לאתר השומריה.
כזכור, החליטה המזכירות להעתר חלקית לפניית השוה"צ בנוגע להשארת מתקני השומריה וצינור המים אליהם. ליאור ואבנר (נציג השוה"צ) עירערו על ההחלטה לנתק את המים מהאתר.
הוחלט: א) לקבל את הערעור. ב) לדרוש מהתנועה תיאום איתנו וחתימת זכרון דברים, לגבי כל מחנה אשר ינטה אוהליו ביערותינו. ג) מתקנים שלא יעמדו בתקן יפורקו. ד) יערך תיאום עם צרכי הבקר באזור. ה) אם תהיה חריגה כלשהי מן ההסכמים, נחזור אנחנו לתבוע קיום ההבטחה שניתנה בשעתו ע"י ההנהגה - להחזיר את השטח כולו למצב בו היה לפני השומריה.
מתוך : ישיבת מזכירות 17.11.93
177
שבת שלום
דף לחבר
לקראת השומריה ה-8
תערוכת אומנים שציידו את הקיבוץ מן השנים 1954-1930
שמות האומנים:
דבורה דוידסון ז"ל טושק ז"ל יצחק בן מצחם ז"ל שלמה מאיר ז"ל
בית-אלפא
מזרע
משמר העמק דליה
התערוכה תוצג באולם האיזורי "מגידו" מן ה- 5.8.93 למשך כחודש
שעות ביקור - 08:00 - 13:00
שעות אחרות בתאום עם ג'ין מאיר טל: 04-895181, שרגא לוסטיג טל: 04-895157
איסוף תמונות באדיבות ארכיוני הקיבוצים, בני משפחה וחברי משק
אוצרות ואיסוף החומר - מרים ביטמן
הכנת התערוכה - מרים ביטמן, ג'ין מאיר, דוד מאיר
השבוע
בקיבוץ הארצי יומן המזכירות
מס 223
80 שנה בתנועה - השומויה ה־8
הקבה"א לתושבי הצפון: אנחנו אתכם
אל תושבי הצפון בקו העימות - כערי הפיתוח, בקיבוצים ובמושבים.
בשעות קשות אלו, כאשד ישובי הצמח ותושביהם נמצאים בחדרי הבטחון, ובמקלטים, באשר מטחי הקטיושות זורעים מוות והרם, כאשר חיילי צה"ל פועלים בעומק רצועת הבטחון - אנחנו אתכם. עם החברים והחברות השומרים על שגרה ויוצאים לעמל
הצעירה הנצחית חוגגת 80 שנה להיווסדה. השאלות הן נצחיות והתשובות ארעיות. השאלות מטרידות ארם צעיר בכל הזמנים, התשובות הן פונקציה של מציאות משתנה. בתווך, בין שאלות לתשובות, קיים החיפוש המתמיד שמעניק משמעות. אולי זו כל התורה של השומר הצעיר על רגל אחת?
החתירה לטוב יוצרת מרד מתמיד. במציאות קשה וכנגד מגמות פסימיות המנסות להשתלט ולמשול בכיפה, יוצאת תנועת השומר הצעיר בביקורת נוקבת, תוך פילוס דרכים, כשבאופק רואים את התקווה.
הצעירה הנצחית בשומריה ה־8 חוגגת 80 שנה של מרד נגר המוסכמות, של הליכה נגד הזרם, תוך בניית נתיבים אל התקווה. פותחים שומריה:
פותחים את השומריה ה־8, שומריית השלום, בגדול. בערב הפתיחה - מיפקד אש בביצוע חניכי מוסד "הרי אפרים". ישאו דברים במיפקד שר החינוך אמנון רובינשטיין, רכז ההנהגה העליונה ראובן סדן (מגידו) וחניך מהתנועה הישראלית.
החלק השני של הפתיחה יהיה ערב אמנותי, שכתב במיוחד יזהר בן נחום(בית קמה), הלחין מנולו(מעברות), תפאורה - לאו פלטו(רמות מנשה), מחול - להקת המחול של מ.א. מגידו וכוריאוגרפיה של עופרה לין (משמר העמק). בשירה ובמשחק - ־חניכי קן גן־שמואל, קן מעיין, קן מבואות עירון. חניכי מוסד שומריה יופיעו במפגן צופי. מפיק את הערב דורון ליבר (מצר).
יברכו: ראש הממשלה יצחק רבין, שר הקליטה יאיר צבן ורכז ההנה"ר ניר זמיר. לאמא של משה טנא מקיבוץ גת: הילד מביים את ערב הפתיחה. הוא עובד בשקידה לקראת השומריה, אנחנו דואגים שבלילות ילבש סוודר. סוגרים שומריה:
טקס נעילת השומריה ייערך בחוף הכרמל בחיפה. יברכו - נשיא המדינה עזר ויצמן, שרת התרבות שולמית אלוני,(היתה בהשוה"צ) ראש עיריית חיפה אריה גוראל (אגב, שמוצניק ותיק), ושגריר מצרים בישראל מוחמר בסיוני.
השומרים יגיעו לטקס לאחר צעדת השלום ברחובותיה של חיפה. בתום הטקס ישירו את "שיר היונה". שיר היונה:
צפויים ב"שיר היונה" כ־30,000 משתתפים. יופיעו משקיעה ועד זריחה - יהודית רביץ, משינה ומיטב אמני ישראל. במרתון מוסיקלי זה יביעו האומנים אמירה בעד השלום.
שיר היונה יתקיים בחוף הכרמל בחיפה, כשהאירוע יהיה פתוח לקהל הרחב.
לחברי הקיבוץ הנחה מיוחדת - כרטיס מוזל במחיר של 27.5 ש"ח, ניתן לרכוש במשרדי ההנהגה הראשית, טלפון: 291161/2־03.
הצדעת תנועות הנוער:
תנועות הנוער יגיעו לברך את השומר הצעיר בחגה ה־
80. בערב אומנותי יופיעו: להקת צופי תל־אביב, להקת בני־עקיבא, להקת הנוער הלאומי ולהקה של הנוער העובד. מנחה את ערב ההצדעה - דורון נשר. הכי חשוב, שריבקה קנטור (עין החורש) מפיקה את ערב. הכנות לשומריה:
ביום ראשון יצאו המדריכים של השומר הצעיר להכנה לקראת השומריה ה־8. המדריכים עברו ביומיים על תוכנית השומריה, הכירו את השטח, וכך יהיו מוכנים לנווט את חניכיהם בזמן השומריה. סמינר משלחת:
לפני שבוע הסתיים סמינר המיועד למשלחת ההדרכה של התנועה. הסמינר, שהתחיל בת"א, נדד מאוחר יותר למוסד הרי־אפרים. בהנהגה הראשית סבורים שהמשלחת של השנה הינה קומפקטית, אולם ייחודית" מרכז עצבים:
צומת מרכזי בשומריה מתעקש(ת) להישאר מאחורי הקלעים. היא מהווה חוט מקשר לעושים בשטח, ולמרות רצונה להצטנע, אני מתפתה לחשוף אותה: ענת גילת (עין החורש). היא מרכז העצבים (תרתי משמע) של השומריה ה־8. מסיעים לה בחן: עדי שרון(נחשון) וסיגל צוק (שער העמקים).
תזמורת:
אירועים בקנה מידה כמו השומריה נעשים בידי אנשים שמתרחקים מאורות הזרקורים. הודות להם קוצרים הצלחות ומקיימים מבצעים. אחד כזה הוא מיכאל הוכמן(בית ניר), שמנצח על הפקות השומריה. תפקיד המנצח בתזמורת הוא להפיק את המקסימום מכל נגן ונגן. מיכאל, כמנצח, דואג לכל פרט ופרט. יחד עם שרביטו הוא מבלה ימים כלילות להשגת אירועים, אמנים ומה לא.
מתנה השלום:
מחנה השלום יצא השבוע לקפריסין. באי אקזוטי זה נפגשים חניכי השומר הצעיר עם נערים פלסטינים.
בסוף המחנה מגיעים לשומריה ה־8, לחברי פרויקט השלום - מחנה מיוחד בשטח השומריה. אליעזר מואב
פרח לחלום
לחניכי השומר הצעיר, באי השומריה
אני רוצה להגיש כאן פרח לחלום
עוטה חולצה כחולה ושרוך לבן, אשר בדור חומרן ונהנתן וציניקן,
דור מיוזע ואץ וממהר תדיר בנפתולי מבוכיו, דור השליך אודי כל תורותיו פוזרו להתגולל אין חפץ בצדי דרכיו, - איננו בוש, אינו נכלם הזות בחוצפתו התמימה עולם נחלם,
בו האדם אל זולתו עודו אדם.'
אני רוצה להגיש כאן פרח לזו צמה עבה, לזו בלורית המתבדרת, לסנדלים המרופטים, המאובקים, לאמונה שהכל יכול להיות אחרת, יפה וטוב יותר, אם אך נרצה.
לזו הרוח הנהדרת, אשר על אף הכל מדור אל דור עוברת,
באהבה רבה ־ אני מגיש כאן פרח.
יעקב גוטרמן
העוגן
השומריה הרביעית
בסקירת השומריות בגליון הקודם נשמטה השורה שהיתה שייכת לשומריה הרביעית שנפתחה ב־7 ביולי 1966 בשער העמקים.
רבים העירו לנו על־כך, ולמרות שאין זו אשמתנו, הרי שברצון נתקן את המעוות ונסקור בקצרה כמה מאירועי השומריה ההיא.
כותבת כתבתנו בעמק אז..."שעה ארוכה תופפו התופים לאלפי הצועדים בחולצות הכחולות, עד אשר כיסו בשורות מרהיבות עין את שטח המפקד. כך החל הערב מפקד הפתיחה של השומריה הרביעית. 7567 שומר ושומרת הריעו: " חזק ואמץ"! והד אדיר השיב להם מהרי שלוחות נצרת אשר בשדות שער־העמקים. לקול התזמורת הונפו רגלי הקינים, דגל התנועה ודגל
השומריה.
את ברכת 73 קיבוצי הקבה"א הביא מזכיר הקבה"א מאיר תלמי, יודקס, שאמר בין השאר: "אנחנו לא ביבזנו את נעורינו. תנועתנו אינה מביטה אחורה בזעם. על כתפי האב יושב בנו הצעיר שאופקיו רחבים יותר"
ראש עירית חיפה אבא חושי, שומר וותיק בפני עצמו, בירך בשם העיר חיפה שנתנה הרבה עזרה לשומריה. עזרא בן־דור בירך בשם שער־העמקים , ורכז ההנהגה הראשית אריה יערי מעין־דור הביא את דבר התנועה, הוא אמר, בין השאר : החזון והגבורה נהפכו לעוברות היסטוריות בזכות ההתיישבות. החזון, הגבורה וההגשמה יהיו תמיד סוד כוחה של השומר־הצעיר".
פיקד על המפקד א. בינימינוב מבית־אלפא ועל המחנה מ. אגוזי. ( אגוזי היה הרוח החיה של ההכנות לשומריה זו. נפל כמפקד גדוד בקרבות על הרמה במלחמת יום הכיפורים).
ארבעה ימים אחר־כך(11/7/66) מרווח שמואל האוזר כתבנו בחיפה כי 7560 שומר ושומרת (ירדו ששה שומרים) ענו בקול אחד " חזק ואמץ" לקריאת ברכתו של שמוליק רון, שפקד על מפקד הנעילה של השומריה הרביעית. משה אגוזי סקר את הישגי השומריה וקרא להתראות בשומריה החמישית. אחר־כך היה מצעד לאורך רחובות חיפה בהדר הכרמל.
בענף הצופיות זכה במקום ראשון מוסד גלבוע , במקום שני בקעת־כנורות, והשלישי קן מרכז תל־אביב.
בתרבות זכה במקום הראשון המוסד החינוכי אשרת־ עברון, במקום שני נווה שאנן ושלישי כפר־מנחם. בספורט זכו הרי־אפרים, בקעת־כנורות ומוסד גלבוע.
לגבי מפקד הסיום נאמר : לאחר שירת האינטרנציונל, חיכתה לנוכחים הפתעה: נורו זיקוקין די־נור צבועניים, שהפליאו את כולם ביופיים.
י.ו
יומם כבימים בתיקונם. עם האמהות החרדות, התוהות לדעת מתי בבר יגמר הסיוט, ובה בשעה p מרגיעות את ילדיהן. ועם הילדים - דור שלישי ורביעי ליושבי המקלטים בקו העימות.
אנו מאחלים ומקווים שהשקט ישוב לאמור. שהעשיה היומיומית לא תיפגע, שעונת קטיף התפוחים והכותנה תעבור בשלום. שהענף החדש, ענף התיירות, לא ייהרס עוד בטרם קם על רגליו.
אנו מאחלים ומקווים שהפעולה המתבצעת מעבד לגבול תהיה קצרה ויעילה ושכל חיילנו ישובו בשלום. שלא נסתבך שוב בביצה הלבנונית - והרי למודי נסיון אנו.
תנחומינו למשפחות החללים, ולפצועים נאחל החלמה מהירה ושלמה.
אנא ראו בקבוץ־הארצי כתובת לכל בעיה שתתעורר, ונעשה הכל בדי לטפל בה כמיטב יכולתנו.
מזכירי הקבוץ־הארצי גיורא פורמן עמירם אפרתי
לידיעת מזכירים, ו. בדדאדם, חבתת וחברים, דרושות מזכירות, בעלות ידע ונסיון, למרכז הדרכה בגבעת־חביבה־מיידי. למחלקה להשכלה ■מיידי. למחלpת במפם־ מימי. למחלקה לחינוך ולתרבות מפברואר 1994. המעונינים ות) יפנו באישור קיבוצם למחלקה לגיוס כוח אדם טל :6925309־03 עידית בכר, או : 6925326־03 חנן בן־דור.
שומריה - דע: חידון ופרס
חידות ורמזים על מה שמתרחש - שומריה, שמונים שנה, השומר הצעיר, ולא רק לבוגרי התנועה ולוותיקי השומריות, אלא לכל מי שרוצה לפתור. לשלוח במעטפה אל: אבי נבון, "השיטה־להב", קיבוץ להב, ד.נ. נגב 85335 עד לסיומה של השומריה(8.8.93). בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.
א. המושגים האלו קבלו טיפול שורש:
1. .ו"ים - נקראו לדגל
2...הע.ק - זה לא רחוק משם
3. .ו"יה - בזה מרובר
4. ה.ו..הצעי. - זה הם
5. .ו"ון - זה לא יהיה שם
ב. תנועת הנוער היהודית נוסדה ב־1913 מאיחוד "השומר" עם "צעירי ציון" בגליציה, וטיפחה הכרה לאומית יחד עם צופיות וחישול האופי. היא אימצה לעצמה מייד בראשית דרכה את העיקרון, כי כל הפיקוד, הדיווח, ובהדרגה גם הדיונים יתנהלו רק בשפה אחת. מהי השפה?(ראה, למשל, ספר השומר הצעיר א')
ג. למרות שהציבו לראשונה כלי משחית גדולים,
לא הצליחו "כוחות הנהר" לכבוש את היישוב, וטענו כי 15,000 איש מגינים על המקום. פאוזי ביי לא חלם אפילו ש־45 שנה וארבעה חודשים אחריו, "ייכבש" האיזור על־ידי 10,000 איש, שממש באותו המקום - תל אבו קשה - יציבו את המיתקנים הגדולים. מה שם המערה הידועה שבשולי אותו יישוב?
ד. אם כאן זה א', הראל זה ב', ולהב זה ג', במה מדובר? חלק מהתשובה כתוב על הקופסה שלהם, וחלק - על הניירת שלגו.
ה. כששמקווה פגשה את חיפה, הוכרז על יסוד התנועה. מספר שעות אחר־כך כבר יצאו החניכים לטיול הראשון של התנועה. היה זה טיול לילי, לפסגת התבור. היכן היה הכינוס, ובאיזו תנועה מדובר?
ו. העיר שאירחה את 3 השומריות הראשונות (1956,1949,1945) בגבולותיה, תארח הפעם אירוע מרשים ביומה האחרון של השומריה. הקהל מוזמן להצטרף לאירוע, ששמו כולל את שם אחד הנביאים. מהו?
ז. מי האישיות הבכירה שתכבד בנוכחותה את טקס הסיום של השומריה ה־8?
הודעות
18 28.7.93 על המשמר
הסתדרות השומר הצעיר בישראל ההנהגה הראשית
רח' בצלאל יפה 7, תל-אביב 65204 טל 291161/2/3 - פקס: 03-202603
השומר הצעיר
HASHOMER HATZAIR ISRAEL CENTRAL OFFICE
80 שנה בתנועה
7 BEZALEL YAFFE ST., TEL-AVIV 65204, ISRAEL TEL: 972-3291161/2 FAX: 972-3202603
חבר/ה בכל מוסד וקיבוץ!
ניתן לעזור בעצה ובמעשה למען הגברת הפעילות התנועתית במקום, עזרה בהרמת ערב 80 שנה (אולי משותף למוסד ולקיבוצים), עזרה בכתב החידה, עזרה בהתמודדויות השונות ויותר מכל - ח"צניקים/סטודנטים, המוכנים לתת כתף בעשייה חינוכית רצופה.
כפי שציינו, עבודת המק"קים מועילה מאוד, אך לא מספיקה.
למען יצירת תנועת נוער ראוייה, אנו רואים הכרח בשיתוף פעולה של ח"צניקים.
תוך הכרת המציאות בקיבוצים והקושי של שילוב התנועה במסלולי הצעירים, אנו פותחים בשנת תשנ"ד אפשרות של עבודת סטודנטים במוסדות, תוך תגמול ראוי.
אנא, הפנו אלינו את אותם סטודנטים, שביכולתם לתרום בפעילות תנועתית במוסדכם (או בקן קרוב למקום הלימודים? וכולנו נצא נשכרים.
חזק ואמץ
אורי,שקמה,גרשון מח' קן קיבוצי ההנהגה הראשית השומר הצעיר
הסתדרות השומר הצעיר בישראל ההנהגה הראשית
רח' בצלאל יפה 7, תל-אביב 65204 0ל ! 291161/2/3 - פקס: 03-202603
80 שנה בתנועה
HASHOMER HATZAIR ISRAEL CENTRAL OFFICE
7 BEZALEL YAFFE ST., TEL-AVIV 65204, ISRAEL TEL: 972-3291161/2 FAX: 972-3202603
1 בספטמבר 1993 ט"ו באלול תשנ"ג 103/93.ש-ת.
עבור
אמיר גינת משמר העמק
תודה!
אכן, חלפו כמה שבועות מאז ה- 6 לאוגוסט, שעות הערב המוקדמות אותן הקדישה תנועת השומר הצעיר לשירה בציבור במסגרת השומריה ה־8 80
שנות זמר.
הרבה רעיונות, התלבטויות, שינויים, החלטות ביטולים וכד' עברו עלי עד אשר נולד אירוע זה, נדמה לי, כי מיותר לומר ולציין עד כמה הופתענו כולנו משתי עובדות:
א. הנוער שלט היטב ברפרטואר שירי ארץ ישראל היפה.
ב. המעורבות הגבוהה של הנוער, אשר גילה רצון עז לשירים אלה ולשיתוף הפעולה עם גבי ברלין ועם תזמורתו.
עובדות אלה הביאו לכולנו חוויה אמיתית של 80 שנות זמר ישראלי.
אמיר, איך מודים?
בכל אופן, אני אסיר תודות לך מקרב לב ובכל הכנות על הנכונות בהכנות ועל תרומתך הגדולה בערב עצמו, הבאת לכולם את קולך הערב ואווירה שומרית אמיתית, אשר הזכירה לרבים מאתנו את התנועה במלא יופייה, פארה והדרה.
תבורך על כך, ומקווה, להתראות עמך באירועים כאלה ואחרים בעתיד.
חזק ואמץ
בידידות חמה -
העתקים: מזכירות קיבוץ משמר העמק עורך עלון תיק שומריה
יגאל גלבוע - מפיק "השומריה שרה" מיכאל הוכמן - רכז אירועי השומרית ה- 8 ההנהגה הראשית השומר הצעיר תשנ"ג
השומר הצעיר
199
שבת שלום
משמר העמק מס' 51
ד' בטבת תשמ"ד ; 18 בדצמבר 1993
שיחת קיבוץ 11.12.93
יו"ר: יעל קנטור נוכחים : 75 חברים
1. חובנו לקרן השומר הצעיר
לאחר שתי שיחות ממצות, בהן נפרסו שאלות רחבות הקשורות ביחסינו עם התנועה, בשלו הההחלטות הבאות (לפי החלטת ועדת משק) :
א) משמר העמק תשלם את חובה לקרן השומר הצעיר.
ב) נדרוש מהתנועה הקמת מנגנונים לפיצוי פנימי ושיתוף נציגנו בתהליך קבלת החלטות.
ג) נבקש ערעור על נושא ההחלטות.
* הקיבוץ ידון בעתיד הנראה לעין במכלול היחסים בינינו לבין התנועה. השתתפו : עמירים, אמרי רון, צביקי .
דף לחבר"דף לחבר- 5 במרץ 1994
(מתוך: ישיבת מזכירות 4.3.94)
2. שימוש באתר מחנה השומריה בטיולי פסח של השומר הצעיר.
המסגרת היא של מחנה נודד לכיתה ט'. המחנה אמור לשהות באתר ה"שומריה"
ב- 20/3 וב- 30/3.
הוחלט :
1) להתנות את האישור בתיאום עם לירן גורדון (צוות הבקר) בבנוגע
למסלולים. ולקיחת אחרית אישית על סגירת שערי הבקר.
2) להענות לפניה ולמתן שירותי חירום רפואיים (אמבולנס ואחות בלי רופא).
3) מבנה ריק למקרה של גשם - יתואם עם מוסד שומריה.
4. אושרה הפעלת משאבת המים.
משה ע'
4 באפריל 1994
מהעשה
במוסד שומריה
הצגת "משחקים בחצר-האחורית": כהצגה עצמה (בביצועם של חניכי י"א ובבימויה של מתניה), קדמו לא מעט התלבטויות: האם נכונה בחידת הנושא? האם נכון לחשוף אה החניכים להתמודדות עם נושא האונס? האם יוכלו החניכים "להתחרות" עם הזכרון-הטרי של חוויית הצפייה ב"משחקים בחצר-האחורית" בתיאטרון חיפה? האם נכון לשתף את כיתות ז' ו-ח' בהצגה? ועוד כהגה... בסופו של דבר יצאו רובם של החניכים, ההורים וחבר-העובדים מן ההצגה בתחושה של התעלות וחוויה גדולה.
החניכים והמחנכים דיברו גם על "הרווחים המשניים" - של עבודה שכבתית, חוויה
אמנותית ועוד. ולמוסד כולו - הוכחה נוספה (באמת צריך?) ש"לא רק לומדים פה -אלא גם יוצרים". ושוב הרבה תודות לפלגים, ליובלים, למתניה ולמחנכים, שהעניקו לנו הוויה זו!
הערכות סמסטר א' נשלמו ותהליך מסירתו הסתיים מזמן. זו לנו שנה שניה שהתהליך מתחיל בכיתות, כאשר המורים מוסרים לחניכים באופן אישי את ההערכה ומשוחחים עמם על משמעות הדברים שנכתבו. ההמשך - בשיחות-ההערכה של המחנכים הכוללות התיחסוה לתחום הלימודי ובמיוחד להערכת הפעילות בחברה ובעבודה, וסיומו ב"מפגשי חמ"ה". זוהי שנה שניה שהמפגשים מוכיחים את עצמם כאמצעי טוב להידברות ישירה בין ההורים, המורים והמחנכים. בסה"כ נוכל להשתבר
בשיטת-הערכה זו, שמעטות כמוה במערכת-החינוך בארץ (!). במיוחד מגיעה ההוקרה
עליה למורים הכותבים (במאמץ גדול) את ההערכות,' למחנכים הנושאים בעול שיחות-ההערכה המרתוניות, וליעל ק' ואורלי האחראיות על מפגשי-חמ"ה!
בהתרמה לאלו"ט (בארגונה של ו.גו"צ) השתתפו חניכי שכבות ח' ו-ט'. ההתרמה נערכה בנהלל, תל-עדשים וכפר-יהושע. כמי אשתקד כן השנה סוכם המבצע בהצלחה רבה, וכן תהליך־-ההכנה בקבוצות שנלווה אליו. תודה המה נשלחה מאלישבע ומשה אכמון מעל גבי עלון משמר-העמק לחניכי הגו"צ שביצעו ולירון שטרן שאירגן אה ההתרמה.
פגש מחנכים בנושא הערכת הפעילות בחברה ובעבודה: מטרת המפגש היתה לקבוע קו משותף בנושא זה, שבשנים הקודמות חל בו "פיחות" מסוים בחלק מן הקבוצות, וזאת בניגוד למדיניות המוסד המיחסת לו חשיבות רבה. הוצעו כמה דגמי הערכות: הערכה-עצמית שתמולא ע"י החניכים ותסוכם ע"י המחנכים, מילוי ההערכה במשותף (חניך - מחנכיו) בשיחת-ההערכה ועוד. הוצגו מספד דגמים של דפי-הערכה לגילאים השוגים, ובסה"כ הושגה הסכמה לגבי חשיבותן של הערכות אלו. בהערכות סמסטר א' שבאו אחרי מפגש זה. באו החלטות פגש-המחנכים לידי ביטוי מעשי, ובכל הקבוצות קיבלו החניכים הערכות לפעילותם בחברה ובעבודה.
יעל זכאי (מקבוץ דליה) החלה את עבודתה אצלנו כיועצת במקומה של נירה לביא. זוהי הזדמנות טובה להודות פעם נוספת לנידה על תרומתה למוסד! יעל עובדה במוסד במסגרת שר יומיים בשבוע, ותגדיל בהדרגה את משרתה עד שלושה ימים. מערכת-היעוץ של המוסד כוללת איפוא את יעל זכאי (2-3 ימים) ואת דבורית (יום אחד בשבוע). עם כניסתה של יעל לתפקיד. אנו מקווים שתחום היוני זה יגיע לידי התייצבות ובניית קשר רב-שנתי עם החניכים, ההורים והמערכת.
קורס נהיגה-מונעת לשכבת י"א נסתיים לפני כחודש. הקורס כלל 15 שעות לימוד (3 פגישות בנות 3 שעות, אחה"צ). חומר הלימוד: הכנה לקראת מבחן תיאוריה (חוקי-תנועה, מבנה הרכב וכוי). וכן כללי נהיגר,-מונעת והתנהגות נכונה על הכביש. בסופו של הקורס ניגשו החניכים למבחן תיאוריה שהתקיים במוסד. ו-70%
מהם עמדו בו בהצלחה. לדעת כולם היה הקורס מצוין - בזכותו של המורה שידע להעביר את החומר בצורה משעשעת ומענינת. הרווחים מקורס זה: ראשית - נחסך לחניכים הצורך ללמוד את החומר התיאורטי באופן עצמאי, שנית - לימוד הרגלי-הנהיגה הנכונים הופך להיות חלק מן ההכשרה הניתנת לפני עשיית הרשיון. ושלישית - חינם!... לאור כל אלה ברור שנרצה להמשיך מגמה זו גם בשנה הבאה.
"דף לחבר"- 16 באפריל 1994
יום מרוכז לכיתות י' (ארז-אמיר) בגבעת-חביבה (במרכז היהודי-ערבי) סוכם בהצלחה מראה: בין היתר שמעו החניכים הרצאה ער מנהגי הערבים. היו
במעבדה-לשונית, שמעו רשמים ממסע החאגי למכה, הרצאה ער ערביי-ישראל, וקינחו בסיור בסדנת-הנפחות של אורי חופי (בעין־שמר), ובטיול אל "קו-התפר" ליד אום אל-פחם.
תנועת השומר-הצעיר במוסד בשעה זו: בשיחה עם אורי, הרכז-החברתי, מתקבלת התמונה שהתנועה חזרה לפעילות ניכרת בקרב המוסד. אורי בעצמו מתבו־נן בעשייה זו מעמדה של שותף ורא מעמדה של מרכז או קובע. קבוצות י"א נותנות את ריכוז הנהגת-הקן (חניכי י"ב כמעט שאינם מעורבים). כל הקבוצות מכיתה ו' בקבוצים
ועד י"א במוסד מודרכות - ע"י חניכים בוגרים. ע"י המק"קים וע"י יואב בן־־דוד
(כל זאת בתנאי שמק"קנו אינו שוכב על ערש-דווי עם רגל שבורה...). הפעולות בקבוצות נערכות פעם בשבוע - לפי תכניות-הדרכה של ההנה"ר. מדובר עפי"ר
בפעולות צופיות בחוץ. במשחקים מסוגים שונים וכו' - כל עוד מזג-האויר מאפשר
זאת. יש גס תכנית לפעילויות בתוך המוסד, וזו בתכנון עצמי של פורום המד"ציב. עוסקים שם בהיסטוריה של השוה־יצ ושאר נושאים. האם קיימת גם עבודה על נושאים פוליטיים? לאו דווקא! אבל אפשר לומר שהחניכים מודעים לזה שהם חברים בתנועה גדולה ומיוחדת. האם יש עוד "דברות-השומר"? אורי משיב ער כך בחיוב. תלמידי היוגב אינם משתתפים בפעולות התנועה, מכיון שיש להם במושב פעילות שד "הנוער-העובד". אין שום קושי בהמצאותם של חניכים משתי התנועות בבי"ס אחד. הקושי העיקרי של התנועה הוא בגיוס המדריכים לקבוצות וביכולתם של המדריכים "למשוך" בעול יותר משנה תוך כדי עבודה מסודרת עם הקבוצות. ההצלחה מתבטא־ בכך שהתנועה בהחלט פועלת ומורגשת בחיי-המוסד (שמע מאורי: מאיר מירון).
אהוד רביב.
הדף הירוק
שבועון תל אביב 29.11.95
4. תשלום מיסי תנועה וריבית "חבצלת" של קיבוץ משמר-העמק
קיבוץ משמר־העמק חייב לתנועה בשנת 1995:
א. לתקציב התנועה 171.5 אלף שקל.
ב. ל"חבצלת" 220 אלף שקל.
ג. סה"ב 391.5 אלף שקל.
בחודשיים האחרונים פנינו מספר פעמים למזכירות הקיבוץ ולמרכז המשק. גזברות התנועה ניסתה ליצור קשר גם עם גזברות הקיבוץ, ונדחתה בנימוקים שונים. נציגי הקיבוץ הוזמנו לישיבת המזכירות. באוקטובר הם ביקשו דחיה בגלל הצורך לדון אצלם. בנובמבר לא ענו על מברקי הפקסימיליה ולא התייחסו. הוחלט:
קיבוץ משמר העמק יוזמן לדיון במועצה הקרובה (26.11.95) לפי החלטות התנועה בדיון על מחויבות הקיבוצים לתשלומי מיסיה.
רשם: גיורא פורמן/מזביר הקבה"א
1 פברואר, 1996
מושגה עברית א' של "השומר-הצעיר" בצ'כוסלובקיה
לפני שבועות אחדים קבלתי מחברי בנעורים, היום הוא בפראג, העתק של צלום המושבה העברית הראשונה שיזמתי וריכזתי ב־ 1927.
אני אז הייתי מדריך בקן קושיצה, למעשה מרכז הקן, תלמיד בכתה י' בגימנסיה ריאלית. מתוך גישתי לתנועה, ראיתי כאחת המטרות החשובוות של הקן בגולה והתנועה בכלל את ה"שעבור" ־ לימוד השפה העברית ותרבותה ובשמוש של השפה העברית גם בפרסומים וחוזרים של העברית ועל כן החלטתי לארגן מושבה עברית א': לאחר חיפושים מצאתי מקום vychodna ־ ויכודנה, כפר קטן לרגלי הרי הטטרים (הקרפטים) הגבוהים במרחק כמה עשרות קילומטרים ביו Poprad (פופרד) לבין העיר Liptovskv Svi Mikuias. בכפר ויכודנה היו ברישום תושבים ב- 260,1930 תושבים. קבלת הפנים שלנו - 14 משתתפים היתה לבבית. במושבה היה אולם גדול של בית מרזח ולידו 2-3 חדרים קטנים. המשתתפים למדו ושיננו את העברית למעשה ללא מורה, באופן אוטודידקטי. השגתי מילון עברי-גרמני של שפירא ־ המילון השלם וגם את המילון הגדול יותר של טורצ'ינר, גרמני-עברי(היה בנוי מלבד על מילים לפי א'-ב', גם עם שמות עצם, תואר ופועל). 2 ה"תלמידים" חברי המושבים הכינו לעצמם מילון פרטי.
כמובן צריך הייתי לתרגם את המלים הגרמניות לעברית. המושבה נמשכה מעל שבועיים. כבר בשבוע הראשון הגיעו החברים להרכבת משפטים. בזה הקלתי ע"י "דקדוק עברי" על לימוד השפה. מלבד הטיפול בענינים סידוריים וארגוניים שעזרו לחברים בהדרכה קטנה (רב החברים ידעו קרוא וכתוב בעברים בימים הראשונים).
בקושיצה היה גר בתקופה הזאת חברי פנחס וינקלר, אז סטודנט בפראג בפקולטה הרפואית באוניברסיטה הגרמנית. הוא נחשב אצלנו כ"הבראיסט" (לדוגמה: בדלת דירתו הוא כתב בעברית "זהירות ־ הכלב הנובעך נושך'). פנחס היה נאמן לתנועה. אחרי עליתו ארצה כבר כרופא, הוא כתב לי מכתב: "שיניתי את שמי לאפרתי, כי אני נמצא באיזור הנושא שם זה".. אם כן, פנחס עזר גם כן בהרכבת המשפטים והקריאה העברית וכד'. כמובן דאגנו יחד עם פנחס וינקלר לצד החברתי ולאוירה שהיתה טובה מאד. היות ונודע לי, שהגיע לצ'כוסלובקיה כשליח רזניצ'נקו - הזמנתי אותו ליום יומיים והוא לימד שירים בעברית וסיפר על הארץ. עברנו לתרגם את השירים לעברית. ההשגים במושבה היו גדולים. כבר בשבוע השני ניצלנו את הטקסטים של המשפטים הראשונים לדיבור העברית, כשהחברים החזיקו בידיהם את המחברת עם עבודותיהם. כמובן - מפעל זה התפרסם מאד ברחבי התנועה.
לאחר 3 שנים שוב יזמתי מושבה עברית ב' עם למעלה מ- 100 משתתפים של התנועה הצ'כוסלובקית, של קבוצה גדולה מתכלת-לבן ממורביה וב- 15 חברי "השומר-הצעיר" מהונגריה.
'A-0/cjj ראובןשפירא.
"ארגוס" מידע קטעי עיתונות בע"מ
רח' בצלאל 6, ת.ד, 2431, ירושלים 91024, טל: 02-240004, טקס: 02-245698
02.02.1996
דברים כדרבנות
מאת דוד תמר
בין דם לדם
ההפגנה האלימה של אלפי בני העדה האתיופית ליד משרד ראש הממשלה היבתה בתדהמה את הממשלה ואת המשטרה ואת בל תושבי המדינה. לצערנו בבר היינו עדים להפגנות אלימות של עובדים, שנשבר מטה לחמם, אבל לא פיללנו, שעדה זו, העדינה והשקטה, תלך בדרך זו.
אמנם כבר היו הפגנות של בני העדה האתיופית, וזכורה עדיין ההפגנה הגדולה והממושכת שלהם, שנערכה לפני עשר שנים לערך ליד היכל שלמה בעיצומו של ראש השנה, בגלל שהרבנות הראשית דרשה מן האתיופים הטפת דם ברית. ברם הפגנה זו, וכן ההפגנות של בני העדה להעלאת קרוביהם לארץ, היוו הפגנות שקטות, בלי אלימות ובלי הרמת ידיים. הקיסים ראשי העדה איבדו את כוחם ואת סמכותם "וצעירים משכילים ומיליטאנטים מושלים בה. ואם אמרו חכמינו שבניין נערים סתירה, על אחת כמה וכמה סתירת נערים סתירה.
עיתון הערב, שרדף אחר הסנסציה ופירסם את הפרשה, לא יכול לרחוץ בנקיון כפיו ולומר, ידיי לא שפכו את הדם (תרתי משמע!) הזה. אם תחנות מגן דוד אדום השונות ובנקי הדם ליד בתי החולים היו מסבירים לאתיופים יחידים את הסכנה שיכולה אולי לגרום תרומת הדם שלהם, קרוב לוודאי שהם היו מבינים זאת ולא היתה מתעוררת הסערה הגדולה של בני העדה, שהרגישו מושפלים ומוכפשים לאחר שהשליכו לאשפה את תרומות הדם שלהם. רק יום לפני ההפגנה, בשבת פרשת בא, קראנו בתורה, שה' אמר אל משה ואל אהרן, שידבר אל כל עדת ישראל, שיקחו איש שה לבית אבות "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים ולקחו מן הרם ונתנו על שתי המזוזות ועל
המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם-
והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית". הדם של כל עדת ישראל בלי להפלות בין דם לדם.
הפגיעה החמורה בבני העדה היתה בכך, שהתוו את התו של סכנת האיידס על העדה כולה.
כבר העירונו כמה פעמים בטורים אלו, שזו דרכה של האנטישמיות מאז ומעולם לטפול חטאים ועוונות של יהודים יחידים על העם היהודי כולו. היינו עדים לאחרונה לדברי שיסוי ושטנה על כל הציבור שומר המצוות, בייחוד על הציבור הדתי־ לאומי, בגלל שהנאשם ברצח ראש הממשלה הוא צעיר דתי. כן התחילו להכפיש ולהתנכל גם לעדה התימנית, בגלל שיגאל עמיר הוא תימני וכן בגלל מעשי האלימות של חסידי עוזי משולם.
קולה של נערה שכולה
בגליון האחרון של "נקודה", בטאון היישובים היהודיים ביהודה, שומרון וחבל עזה, טבת תשנ"ו (ינואר 1966) נתפרסמו במדור "גוונים" דבריה של שיל"ת מנדלסון. את הדברים אמורה היתה לשאת בעצרת הציונות הדתית, שנתקיימה במוצאי שבת פרשת וישב בכיכר יצחק רבין בתל־אביב, אלא שבגלל מזג האוויר הגשום נאלצו לבטל את נאומה כמו שנאלצו לבטל את הופעתם של דוברים אחרים ושל הזמר אברהם פריד. מכיוון שיש לי בני משפחה ביישוב דלב אני מזדמן לעיתים לשם. אני מכיר את שיל"ת מנדלסון, נערה נבונה ואמיצה כבת חמש־ עשרה כשם שהכרתי את אביה המנוח יאיר הי"ד, שנרצח בידי מחבל־מרצח שפל, וכשם שאני מכיר את אלמנתו ואת הוריו, ייבדלו לחיים ארוכים. אביא להלן פיסקאות מתוך דבריה המרגשים והכואבים הראויים להיות מופצים בכל שדרות הציבור.
"אנחנו יודעים מההיסטוריה של עם ישראל כי פירוד, פילוג ושנאה הביאו לחורבן ולגלות, ולכן זה כואב שמותחים כלפינו ביקורת ומאשימים אותנו, הנוער הציוני־דתי, בהסתה או בקיצוניות. אני יודעת שכשאדם הורג מישהו אחר הוא לא רואה את האדם שמולו, את האבא הסבא והבעל, אלא רק את הדעות שהוא מייצג. אני חוויתי את זה כשמחבלים רצחו את אבא שלי. הם ראו בו רק את היהודי, האויב שלהם, ולא ראו בו אדם, אבא, בעל ובן.
"מתוך כאב אישי אני מבקשת לפנות אל הגב' לאה רבין. אני, כנערה צעירה, שומעת אותך הרבה, וקצת מתבלבלת. הייתי רוצה להזדהות אתך, אבל קשה לי מאוד, כשאני שומעת אותך מדברת מתוך הכאב שלך ומוסיפה דברים בגנות הציבור שאליו אני שייכת. זו שעה שבה אנחנו צריכים להתאחד. תני לנו את היכולת להזדהות אתך ולא צורך
מכאיב להתגונן או להתקיף איש את זולתו---
אני יודעת שכל המחנה הציוני־דתי מקווה ומתפלל לשלום. גם אנו שרים את שיר־השלום שלנו: "ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה". שמא ייכנסו הדברים הללו, היוצאים מליבה של בת שכולה לליבה של לאה רבין, אשה שכולה ותחדל מדברי שיסוי וגינוי על ציבור גדול, שרובו ככולו חף מפשע רציחת בעלה לא פחות מן המחנה, שבעלה המנוח נמנה עליו. בלי כוונת־מכוון פוגעת אלמנת ראש הממשלה בבעלה הדגול, כשהיא מוצאת צדדים שווים בינו לבין מנהיגותו לבין יאסר ערפאת, שדם ילדינו ודם אנשינו ונשינו תלויים בו עד עולם".
בהמשך דבריה כותבת שיל"ת: "לאחרונה מדובר על יציאת צה"ל מהמאחז "יד יאיר" "יד יאיר" זו הנקודה שבה נרצח אבא שלי, שם הוקם גלעד לזכרו, ושם יושבים החיילים השומרים עלינו ביישוב ובדרכים. יציאת צה"ל משמעותה שאין שום חיץ בין היישוב לבין רמאללה, וכתוצאה מכך תהיה התפשטות השטח שבשליטת הפלשתינים עד לשער היישוב ממש".
ושיל"ת מסיימת את דבריה בפנייה לרבנים, אנשי ציבור, חברי כנסת ולנוער בתקווה שתסייעו לי ולחברי דולב במאמץ להמשיך ולהיאחז ב"יד; יאיר" ולהגן בכך על רולב. בשעה קשה זו לעם ישראל, של פירוד מבית ומאבק עם אויבים מבחוץ, כל עם ישראל מקווה ומתפלל ביחד כי הקב"ה יזכנו בזכות אבות".
גם אנו מקווים כי תפילת נערה תמה לא תשוב ריקם.
התורה והמדינה
ראשי תנועת מימד וחבריה רואים כמדומה בגאון רבי יוסף רב סולובייציק זצ"ל את מורה־ דרכם בהלכות דת ומדינה. לפיכך מן הראוי להביא את הדברים שכתב הרב בחיבורו על "התשובה": "גם השיעבוד למדינה יכול לייהפך לעבודה־זרה. אפילו אם יבואו כל גדולי־עולם שאחתום כי כל נאמנותי הבלתי־מסוייגת נתונה למדינה, שהיא דום האידיאל העליון ביותר ליהודים - לא אתן די לכך בשום פנים ואופן. השתעבדות כזאת היא עבודה־זרה! השתעבדות אחת בלבד יש לנו והיא 'הקב"ה ולתורה שנתן לנו כדרך חיים ולסולם רכים רוחניים שהתווה לנו. אם המדינה מסייעת השתעבדות זאת שלנו - הרינו מסורים לה בלב־ פש, אבל אם המרינה מפריעה להשתעבדות זאת אז איני יכול להרגיש אהבה בלבי למדינה" (על !שובה, תשל"ה, עמ' 142). ,מסתבר שהדברים שאמר הגאון ז"ל לגבי היחס התורה למדינה היה אומרם גם לגבי היחס בין ורה לצה"ל, דברים שאינם תואמים כמדומה
לדעותיה ולהשקפותיה של תנועת מימד.
שר הדתות ולא שר התורה
שר הדתות, שמעון שטרית, הכריז על מקום קברו של הבאבא סאלי כעל מקום קדוש. ההילולא בשבוע שעבר ליד קברו של הצדיק היו בה סימנים הרבה, שהיו רחוקים מקדושה. הקדושה נעשתה כיסא לחולין, למושב בכנסת הבאה. קול הפריימריס נשמע בהילולא. כל השרים וכל ראשי הסיעות בכנסת וכל הח"כים ושאר עסקני הציבור לא באו בתום־לב ובכוונה טהורה לחלוק כבוד לבעל ההילולא. גם במודעה שפירסמה המפד"ל בנושא זה אין לדורשה לשבח.
קול הבחירות נשמע בארצנו. בעוד חודשיים וחצי לערך, באיסרו חג הפסח, נראה את כל השרים והח"כים והרצים לכנסת הבאה מתרוצצים ומתגודדים בחגיגות המימונה.
נחזור לקברו של הבבא סאלי שר הדתות, עם כל הכבוד, איננו בר־הסמכא להכריז על מקום מסויים כעל מקום קדוש. סמכות זו מסורה לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית בלבד. למן קום המדינה לא היה שר דתות שנטל לעצמו סמכויות לא־לו כמו השר שיטרית, אעפ"י שהיו לנו שרי דתות, שהיו, בניגוד לפרופ' שיטרית, תלמידי חכמים ובקיאים בתורת ישראל ובחכמת ישראל כמו הרב רי"ל מימון ז"ל וד"ר זרח ורהפטיג וד"ר יצחק רפאל, ייבדלו לחיים ארוכים. אולי יעלה השר־הרב יהודה עמיטל נושא זה בישיבת הממשלה.
★
לאחר פירסום הדברים הללו קראתי ב"הצופה"
ביום ב' וביום ג', וכן שמעתי ביום ג' בערוץ 7 וביומן מורשת, שמשרד הדתות, כנראה בהשראתו של שר הדתות, ביטל את הופעתו של הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של רמת גן, לפני הכנס של המנהיגות האורטודקסית. אמנם אברהם דובדבני, ראש דור ההמשך בסוכנות, אמר ש"לא השר ביקש לבטל את השתתפות הרב אריאל כי אם מקורביו של שיטרית, אולם מקורבי הרב אריאל העבירו שהרב אריאל עשה זאת משהוברר לו שאם יעמוד על זכותו, שר הדתות שמעון שיטרית עלול לבטל הקצבה של חמישים אלף דולר, שהובטחה למימון הכנס"(הצופה ט' בטבת - 29.1). למן התנכלותו של השר לרב אריאל בגלל מאמרו על דין רודף, שהשר לקה בו בחוסר "הבנת הנקרא", הוא מקיים ברב דין רודף. אמנם ההלכה היא כרב יוסף, ולא כרב חסדא, שרב שמחל על כבודו כבודו מחול (קדושין לבע"א) אבל רבני ישראל צריכים למחות על הפגיעה בכבודו של רבה של רמת גן.
הרב שיטרית צריך לזכור, שהוא נתמנה לשר «רתות ולא לשר התורה.
ברל כצנלסון על החינוך של השומר הצעיר
בספרו האחרון של הרב משה צבי נריה זצ"ל "ליקוטי הראי"ה", פרקי חיים ואסופת אמרים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל", שיצא כמה חדשים לפני פטירתו, מובא הסיפור שלהלן: "סח לי ידידי חבר קבוצת שלוחות לשעבר, רבי בנימין אדלר הי"ו (עכשיו תושב ירושלים - צ.ת.): "כשהייתי במסגרת קבוצת "עליית הנוער" כשרה־ ; יעקב ביקרתי פעם בצפת, ובשעה מוקדמת בשבת' בבוקר יצאתי לטייל ברחובותיה העתיקים. הגעתי ל"בית בוסל", והנה אני שומע קול לימוד גמרא הבוקע מחצר הבית. קול זה ממקום זה סיקרנני ביותר. הלכתי בעקבות הקול והנה ביליתי להפתעתי המרובה: על המרפסת הפנימית יושב אדם מבוגר והוא הלומד בקול וניגון, בחום ובמתיקות והקרבתי יותר והנה - לפני ברל כצנלסון.
למראה האורח הצעיר הבלתי־קרוא, חבוש הכובע, שהתמהון שהסתמן על פניו היה גלוי לעין, הפסיק ברל לימודו, קרא לי ושאל אותי ועל מוצאי. כשסחתי לו מי היו רבותי בפולין ועד מה היו גדולים בתורה, הביע פליאתו: "בפולין של היום עוד צומחים אילנות כאלה"?!
שאל אותי על שדה־יעקב וכיצד מתקיים משק חקלאי־דתי שומר שבת. התעניין בנוער של המושב וכן בנוער העולה וקליטתו. כשאמרתי לו שביקרתי במשמר־העמק ואני מתפעל מעבודת החינוך שלהם, הגיב בחריפות: "השומר הצעיר - זה שמד!"
כעבור שנים נפגשתי עם יעקב חזן(בתו היתה שכנה שלנו בקיבוץ רשפים) ומסרתי לו את דברי ברל. כן, השיב לי חזן, דעתו זאת ידועה לנו. והוסיף וסיפר לי, שפעם, בדיון על החינוך של זרם העובדים, העלה בן־גוריון הצעה למסור את מערכת החינוך הזאת לידי אנשי "השומר הצעיר", שהתמחו בחינוך, אולם ברל כצנלסון שלל דעה זו בכל תוקף. הוא טען כי חינוך זה סופו שמד" (ליקוטי הראי"ה, תשנ"ה, עט' 231־232).
לתשומת־ליבו של שר החינוך אמנון רובינשטיין, שהשיג בחריפות על דבריו של הראשון לציון רבי מרדכי אליהו שליט"א על החינוך החילוני.
________________זוטות
מאמר המערכת ב"הצופה" בע"ש פרשת וארא על שולמית אלוני נראה לי יותר מדבריו של ח"כ שאול יהלום. היא היחידה כמדומה בין הח"כים של מר"צ, שפגעה פגיעות חמורות בקודשי ישראל ובהלכה היהודית ב"גיבורי התנ"ך. אכן כל המיצר לישראל נעשה ראש - ראש ראשי תיבות - ראש אלוני שולמית... בע"ש הנזכר בתכנית "החיים על פי הכט" רואיין לאחר שולמית אלוני... הרב יוסי שריד, ממבשרת ציון. השרה־הצרה חותרת לכך, שככל הגויים בית ישראל ואילו הרב שריד דיבר על כך, שלא ככל הגויים בית ישראל.
הפסטיבל שערכה התקשורת הכתובה והאלקט-רונית לרגל התפטרותה של שולמית אלוני מהנהגת מר"צ מעיד, עד כמה גדולה התהום בין הציבור החילוני לבין הציבור הדתי.
★
ולעניין קרוב. זהבה גל־און, מזכירת מר"צ, נתקנאה כנראה במנהיגתה והיא מבקשת לאסור את הצפירות בערי ישראל בערבי שבתות, המכריזות על כניסת השבת. גברת זו דרה כמדומה בתל־אביב ואזניה העדינות, שסובלות את הרעש ללא הפסקה בעיר הגדולה, אינן יכולות לסבול את הצפירה בת הדקה האחת. אילו היו מושמעות צפירות על כניסת השבת באירופה ובארצות הברית ולא־יהודי היה מבקש לאסור זאת, היו רואים בו אנטישמי. אכן מהרסיך ומחריביך ומשנאיך ממך יצאו. לא שמענו שגברת גל־און התריעה על קריאות המואזינים במסגדים. מה לא עושים למען הפריימריס...
משה נגבי, הפרשן לענייני משפט של רשות השידור, הוא אמנם משפטן מקצועי, אבל הוא איננו אובייקטיווי בדעותיו ובהשקפותיו. הוא שמאלני ויפה־נפש. אני סבור שצריך להעמיד לצידו ברשות השידור עור משפטן, שיוכל להתעמת עימו. אני מציע את עו"ד רב הלברטל, המשפטן של "יומן מורשת", שהוא לא רק משפטן מעולה, אלא גם, בניגוד למשה נגבי, גם בקי בהלכה ובמשפט העברי.
"דף לחבר"- 6 ביולי 1996
מתוך: ישיבת מזכירות- 31.6.96"
2. ליאת טאוב - פנימית "מנוף" בהשתתפות ליאת, פלומה זהר, חיים פורת - רכז י''ג בתק"מ ויוסי מנדלסון - רכז חינוכי בפנימית "מנוף"
המזכירות שמעה מחיים פורת על מסלול השרות בפנימיה הנ"ל כאחד ממסלולי הי"ג המבוקשים והמעשירים ביותר, ומפי יוסי מנדלסון על הפנימיה עצמה, מהות עזרתם של המדריכים ועל חניכי הפנימיה. הפנימיה משמשת "הזדמנות אחרונה" לנערים ונערות שנפלטו מכל מסגרת חינוכית אחרת, והעבודה עמם היא עבודת קודש, תרומה אמיתית לחברה הישראלית. שליחי הי"ג מלווים את החניכים לווי אישי, אחראים על מערך החיים התרבותיים בפנימיה ועל הפעילות החברתית. העבודה היא לשבוע מלא, וחופשה רק מספטמבר עד ספטמבר. עד לפני שנתיים הגיעו לשם חניכי התק"מ בלבד, ובשנתיים האחרונות התחילו להגיע לשם גם חניכי קיבוצי הקיבוץ הארצי. המזכירות אישרה לליאת את היציאה לשנת י"ג בפנימיה.
"ארגוס" מידע קטעי עיתונות בע"מ
רח, בצלאל 8, ת.ד. 2431, ירושלים 91024, טל: 02-6240004, פקס: 02-6245688
יומון תל אביב
31 .12.96
מן הגנזים
כש"השומר הצעיר" התנהל בהרי חברון...
מאת עקיבא צימרמן
שרידי השומר הצעיר שנטמעו במר''צ שופכים אש וגפרית על המתיישבים היהודים בחברון, והם מוכנים להפקיר את הישובים היהודים בידיו של הרוצח מעזה וחבר מרעיו. והנה מתברר בי לפני חמישים שנה בדיוק בחדש טבת תש"ז התנחל גוף מחניכי השומר הצעיר בהרי חברון.
ב"הצופה" מאותה תקופה מצאנו כתוב כי "ישוב רביעי הוקם בהרי חברון, כולו מילידי הארץ חלקם מת"א וחלקם מקרית חיים, ראשיתם ב"חברת נוער" של השומר הצעיר בארץ שיצאה להכשרה בבית זרע". לישוב נקבע שם זמני "מסלע", וכדברי ההסבר נאמר כי זאת על שם הפסוקים "ויניקהו דבש מסלע"(דברים ל"ב"י"ג) ו"מים מסלע הוצאת להם" "(נחמיה ט' ט"ו). עוד קראנו ב"הצופה" מאותם ימים כי המתישבים הדתיים בכפר עציון ערכו מסיבה למתיישבים החדשים מ"השומר הצעיר" ואברהם בומה ממרכז
"השומר הצעיר" אמר בדברי ברכתו: "גישתנו היא: כל הרחבת התיישבות נותנת תוספת קרקע לפליטי ישראל. כל חבל ארץ קדוש לנו" ועוד אמר נציג מרכז השומר הצעיר במסיבה בכפר עציון "רצוננו להפרות את האדמה ולהקים מולדת לישראל ולפעול לאחוות עמים. גם עקרונות הרת הישראלית מחייבים ואת. במובן זה נמצא שפה משותפת".
כראי גם להזכיר שאחד ממייסדי השומר הצעיר יעקב חזו ז"ל מספר בזכרונותיו כי סבתו עלתה לארץ ישראל וכתבה לו כי כאשר יעלה ארצה הרי הדבר הראשון שעליו לעשות הוא לבקר ליד הכותל המערבי "כי יהודי שעולה ארצה ואינו מבקר על יד הכותל המערבי אינו זכאי להיקרא יהודי". עוד מספר יעקב חזן כי סבתו כתבה לו "כאשר יבוא יום וליהודים יהיה מותר לעבור את המדרגה השביעית ולהיכנס למערת המכפלה שאבוא לשם וכשאעמוד על יד קברות האבות אעלה אותה בזיכרוני".
אכן - דברים אלו יפים לשעה ויפים לדור וחבל מאד ששרידי השומר הצעיר דואגים "לייבש" את המתנחלים בעוד שאבותיהם אמרו "כל חבל ארץ קדוש לנו..."
הצפה
היכן היא רוח הזמן?
בספר "חזן־תנועת חיים" אסף זאב צחור סרטים רבים וחשובים וניצל אותם בשקידה. אבל "רוח הזמן" נעלמה מהמחקר וכיוון שכן, חטא המחבר באי הבנה יסודית של המאורעות ושל פועלו של חזן בתוכם
יוסף שמיר
איו מופיעה דמותו של יעקב חזן בספרו של פרופ' זאב צחור? על כך נחלקו כבר הדעות. בפתיח למאמרו של עודד ליפשיץ ב"הדף ודחק" נקבע, כי "צחור לא כל כך אוהב את חזן וגם לא מעריך אותו במיוחד". מתחת ל"חביבות מעושה", מתגלה, לדבריו, ארס "קר ומנוכר".
לעומת זאת, יזהר בן-נחום, שעבד עם צחור על הכנת הספר, כותב: "חזן היה ענק... היום לא נולדים אנשים כאלה...עבדתי על הביוגרפיה בחרדת קודש... יש בי הערכה עמוקה לאדם ענק, שהקים את השומר הצעיר ומפ"ם". נראה לי שהערכה זו קרובה יותר לאמת ההסטורית, ואולם הבעייה איננה דמותו של חזן בלבד, אלא דמותה של התנועה ודמותה של התקופה, יתר על כן - הבנת "רוחה של התקופה".
הפילוסוף הגל טען, כי אל לו להסטוריון לטבוע באין סוף פרטים ונתונים שאגר ולנטת לחברם ברצף הגיוני כלשהו. תחת זאת, עליו לחדור ל"רוח הזמן", "צייטגייסט" כלשונו, ולהפנים אותה, לשאוף אותה לריאותיו ולאורה לחדור למשמעותם של האירועים ומעלליהם של גיבורי התקופה. לא כך נהג צחור, לצערנו. נאספו בספח פרטים רבים וחשובים, מפי אנשים שראיין ומגנד הארכיונים שנפתחו בפניו, והוא ניצל אותם בשקידה. אבל "רוח הזמן" נעלמה מהמחקר וכיוון שכך, חטא המחבר באי הבנה יסודית של המאורעות ושל פועלו של חזן בתוכם.
כבר 19200, כותב צחור, וזו הנחת היסוד שלו, "חדרה לראשונה לתנועה סוגיה העתירה לכרסם בבשרה לאורך עשרות בשנים - היחס למארכסיזם". וזאת על שום מה? משום שלדעתו, סתר המארס
סיזם את מהותה של התנועה כתנועת נוער ציונית. כיוון שכך, נאלצו מנהיגי התנועה לעמוד תדיר בפני "הסתירה הטרגית, שבין ציונות ו"סוציאליזם מהפכני" (שמצא ביטויו באהדה גוברת לברית המועצות), וניסו לגבור על סתירה זו ב"לוליינות אידיאולוגית", המופיעה "כחזית חוזר בתולדות התנועה" ובמעשיו של חזן. ביטוי זה, "לוליינות אידיאולוגית", או "ייצור כלאיים", מופיע בספר פעמים רבות, בכל ויכוח או סוגייה שהתנועה התמודדה איתם. הבה נשאל: האומנם "הסינתזה בין ציונות גדולה וסוציאליזם מהפכני", סיממה שעברה בתנועה מדור לדור, עמדה לה למכשול? ואולי להפך, היא היא שנסכה בה כוחות שתרמו תרומה נכבדה במאבקנו הלאומי, לפני תקומת המרינה, עם הקמתה ובמלחמת השחרור, במאבק על עצם קיומ-נו, דבר שהמחבר עצמו עומד עליו ומזכירו לא פעם. אותה "סינתזה", מונח יסוד באידיאולוגיה השומרית, אינו מופיע בספר ולו רק פעם אחת.
ועוד נשאל, האם כל תנועה הסטורית אינה נקלעת, בימי סער ומשבר, לתוך "סתירות טרגיות" לחב? האין זו דרכה של ההסטוריה? האם ראשוני' הציונות הדתית לא נקלעו לסתירה שבין אמונתם בביאת המשיח לבין שאיפתם להגשים את חלום הדורות? האם לא נקלע אליה הרצל, באותו "קונג-רס הבוכים", כשיצא להיאבק למען תוכנית אוגנדה נגד "ציוני ציון"? ומה ברבר "הייאוש" ו"האף על פי כן" בהגותו של ברנד? ומה בין משנתו של טבנקין (הומניסט וסוציאליסט, שנהג לכנות את תנועתו תנועה קומוניסטית, שכן אנו, בוני הקומות, קומוניסטים אמיתיים) לבין תביעותיו הלאומניות הקיצוניות אחרי מלחמת 67'? האם הציונות מרא-שיתה לא חיה בסתירה טראגית? כל התנועות הלאומיות הקימו מדינותיהם לאחר גירוש הכובשים
הזרים, ואילו אנו בנינו אותה, עם כל זכויותינו ההסטוריות והטבעיות, על אדמתו וגבו של עם אחר. אם כך, היתקבל על הדעת לתאר את הציו-נות, על דברי מנהיגיה ששינו לא פעם את דעו-תיהם מקצה אל קצה, כלוליינות אידיאולוגית ותי-אורטית, ואת הפילוגים והאיחודים שבין תנועותיהם כ"יצוח כלאיים"?
כוחה של השומר הצעיר היה דווקא בכך, שהודתה ב"סתירה" אך התמודדה איתה וגברה עליה, בתורה ובמעשה. עוד בימי בראשית כתב מאיר יערי: "הפכנו אנשי אקסטזה לחלוצי ישראל. לחמנו באשליה של אזרחות עולם קוסמופוליטית. נאבקנו על סינתזה, תבעו התערות בקרקע המול-דת, תוך קריעת חלון אל העולם הרחב".
ומה היה אותו "עולם רחב" עם תום מלחמת העולם הראשונה, מה היתה "רוח הזמן" אשר שלטה בו? בתום טבח העמים האיום, התחוללו שגי מאור-עות כבירים בעת ובעונה אחת, ושינו את עולמה של יהודת מזרח אירפה מהקצה עד הקצה - הצהרת בלפוד והמהפיכה הבולשביסטית. רוח סוערת ותקו-ות .משיחיות השתלטו על יהדות אירופה ואולם אחריהם באו ימי החלומות והייאוש של שנות ה-20, כשצל כבד של הפאשיזם החל לכסות את שמי אירופה. בעקבותיהם אחזה "האקסטזה" ברבבות צעירי ישראל, שנפשם יצאה לקרב האחרון על גאולת העולם. וזאת זכותה של תנועת השומר הצעיר. התנועה הצילה אלפים רבים מללכת לרעות בשדות זרים ולאבד את תקוות חייהם, ולא פעם את חייהם ממש, כסגידה למולך. היא עשתה זאת בכוו-נה את מירצם ותשוקותיהם האידיאליסטיות לעבר האידיאולוגיה של "סינתזה" בין "הציונות הגדולה והסוציאליזם המהפכני". קודם כל להתערות בקרקע המולדת, לבנות עם וארץ, ו"הסוציאליזם המהפכ-
ני?" זמנו יבוא בשלב השני של ההתפתחות ההס-טורית. כאמור, צחור לא מזכיר את המושג "סינת-זה" ולועג ל"תורת השלבים", שהיא היא בנתה את התנועה.
משה דיין אמר פעם, כי השומר הצעיר יודע לבנות ולחיות ב"ספר הספרים". טבנקין דודי אמר לי פעם, כי הוא אוהב את השומר הצעיר, דווקא בשל אותה יכולת להגיע אל מיטב הנוער בגולה ולשמור עליו מפני סכנה של הליכה אחר המולך.
וכדי לסבר את האוזן אעלה סיטר מלפני שלושה דורות". אחי הבוגר, שהיה חניך קן וארשה, טפר לי כי האזין פעם לדו-שיח מתוח, באסיפת בוגרים, בין מדרבי אורנשטיין (אורן) לבין יהודה גוטהלף. כאשר הסביר אות את התיזה שפיתח בדבר "מתיחת הקו" לעבר הקומוניזם, שאל אותו גוטהלף בחרדה: מרדכי, הדרך הזו לאן היא מובי-לה? לציון! השיב אורן. לציון?! חזר גוטהלף. לציון, ובציון ניבנה את מוסקבה, ודתה התשובה.
לבסוף הערה ל"יד יערי", אחר משני המו"לים של הספר. האם לא ניתן היה למצוא מישהו הבקי בהסטוריה הטלנית ובתולדות השוה"צ, כדי למנוע טעויות מביכות? למשל: יוסלביץ'(ברק) לא היה מעולם לוחם בימי המהפיכה הצרפתית. הוא עמר 18940 בראש גדוד של 500 מתנדבים יהודיים שהצטרפו למרד הפולני ברוסים והיה לסמל פטר-יוטיזם בפולין. כן אפשר היה לא להחליף את משד, זרטל במאיר תלמי בכיתוב לתמונת הוועידה משנת 1931 (לא 1930, טעות נוספת), לא לטעות בשמה של הקבוצה הצ'כית, ממייסדי קיבוץ שריד ולבנו-תה קבוצת בבירכה במקום ביברכה (על שם הכפר ביבריך), למנוע ביטויים מוזרים כגון "השואה היא פרק אימננטי (?) בתולדות היהודים, ועור כהנה וכהנה.
הדף הירוק 8.5.97
ארגוס מידע אקטואלי קטעי עיתונות בע"מ
רח' בצלאל 8, ת.ד. 2431, ירושלים 91024, טל. 02-6240004 פקס. 02-6245688
-1-
2730
רשת ב'
תוכנית: הבוקר הזה שעה: 7:48
תאריך: 27 במאי 1997 מגיש: אריה גולן
אריה גולן
קבוצה של חברים בכירים בקיבוץ הארצי מאיימת בהתארגנות נפרדת, עד כדי פילוג התנועה. עם זאת תסטה מעקרונות היסוד של שיתוף ושיוויון ברכוש ובהכנסות. לקראת ועידת הקיבוץ הארצי מתברר, כי עולה גם דרישה להרחיק מן התנועה קיבוצים שיסרבו לחתום על אמנה של שמירה על העקרונות הללו.
מדווחת שולה שמרלינג.
שולה שמרלינג
התנועות הקיבוציות מנסות להתמודד עם דחף השינויים המתחולל בקיבוצים שחלקם נוגדים בעליל את עקרונות היסוד של הקיבוץ. הקיבוץ הארצי המכנס מחר את ועידתו גיבש אמנה מחייבת המגדירה מחדש את העקרונות המוכרים: רכוש משותף, שכר שווה והכנסות משותפות. הקיבוצים ידרשו לחתום על האמנה אבל יש מי שאומר שאבד הקלח על העקרונות המסורתיים הללו, נראה כי בין עשרים לשלושים קיבוצים דנים כעת בתוכם
ארגוס מידע קטעי עיתונות בע"מ
רח' בצלאל 8, ת.ד. 2431, ירושלים 91024, טל. 6240004־02 פקס. 6245688־02
־2-
בשינוי אורחות חייהם ובהנהגת תקציב שונה ושכר משתנה מחבר לחבר והם יסרבו לחתום על האמנה בראשם הקיבוצים מניר ובית ניר שכבר הנהיגו שכר דינפרציאלי כזה. בועידה מחר יש מי שידרשו להוציא את הקיבוצים הללו מן התנועה. התנועה הקיבוצית מאבדת את דרכה היא בדרך להפוך לישוב קהילתי אומר אימרי רון אחד מבכירי הקיבוץ הארצי ומאיים כמעט בפילוג.
אימרי רון
עכשיו שמגיעים לקראת הסיכום וצריך להחליט על אמנה אז לצערי פה בתנועה יש פעילים מרכזיים שקיבלו פיק ברכיים. אם הקיבוץ הארצי בועידה הזו, אני רואה בה גורלית להתקפל כלומר למסור את התהליך אז אני חושב שתהיה התארגנות אחרת של קיבוצים שלא יתאיישו עדיין מהרעיון השיתופי.
שולה שמרלינג
ומזכיר הקיבוץ הארצי אבשלום וילן אומר בתגובה לא נגרש מחר קיבוצים בועידה גם לא נכפה עליהם חתימה על האמנה. אבל מי שלא יחתום ימצא עצמו בסופו של דבר מחוץ לתנועה ויהפוך קרוב לודאי לישוב קהילתי.
1. סמינר עולמי של התנועה העולמית
גם צ'יגיקנים היו מתרגשים בשומעם את קרי-אות "חזק ואמץ" מתובלות במבטא דרום אמריקאי ואנגלי, במפקד רב רושם שנערך לסיום הסמינר המוצלח שהתקיים בגבעת חביבה בין ה- 9 ל-13 החודש. בסמינר השתתפו 55 חניכים מדרום אמרי-קה (ארגנטינה, אורוגוואי, צ'ילה, ברזיל ומקסיקו), קבוצה מאוסטרליה (7 שומר ושומרת) וחניכי התנו-עה מארה"ב וקנדה שהגיעו. לארץ במסגרת תוכנית "ידיד פלוס".
אבו וילן בירך את החניכים בשם הקבה"א ושלמה מרגלית בשם ההנה"ע. החניכים עסקו בתולדות התנועה, בתהליך המדיני, בשינויים העוברים כיום על התנועה הקיבוצית וקיימו סיור לאורך הקו הירוק. יום אחד הוקדש לנושא "קק"ל -50 שנה למדינת ישראל" ובסיום התקיים רב שיח בנושא "האתגרים של התנועה באמל"ט בשנת 2000", בהשתתפות ישראל מאש, רכז משלחת אמל"ט, אשר חזר על הצורך לעלות את נושא ההגש-מה השומרית, וללו סלפוי, שליח במקסיקו, אשר קרא לחניכים לחדש את דרכי הפעולה של התנועה לטובת העמקת השפעתה על הנועד היהודי.
תודות ל־3 חברים אשר יעדיהם כל המבצע נראה בלתי אפשרי; מנחם בזנרממשמר העמק, אשר היה אחראי על התוכנית הקבוצות אנגלוסקסי־ ות, בטו מאיה מברעם, ורדה סקבה מכפר מנחם, אשר ניצחו על המקהלה הקולנית הלטינואמריקאית.:
.2 שליחים חוזרים ... חליחים יוצאים...
בברכת "ברוכים החוזרים" אנחנו מברכים את
מש' סלפוי מברקאי, אשר סיימה 3 שנות שליחות : מוצלחות במקסיקו, מדינה הנחשבת ל"קשת שרות" עקב זיהום האוויר ורמת האלימות הגוברת, אך בעלת קהילה יהודית חמה ואוהדת את ישראל וקשורה בקשר אמיץ עם השומר הצעיר והקבה"א.
אנחנו מברכים את מש' לזר מגעתון לאחר שליחות מוצלחת בארגנטינה. ניקולאס לזר שימש שליח עליה ושרה ניהלה את פעילות קהילת "צוו-תא בואנוס איירס" ובכך ייצגו בהצלחה יתרה את הקבה"א.
דדך צלחה למש' שיאל, גילי משה והבנות, מסמר, אשר יוצאים לשליחות במקסיקו סיסי.
20.8.98 הדף הירוק
השומר הצעיר בעולם
שלוש שנים עשו מנחם ויעל בזנר ממשמר העמק בשליחות תנועתית במלבורן, אוסטרליה, שנים קשות וטעונות, שהחלו עם רצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, והסתיימו עם אסון הגשר במכביה
שרה כוכבי
חלפה שנה מאסון המככיה, כה קרס הגשר תחת רגלי המשלחת האוסטרלית. בארץ עוסקים בנושאי הנדסה ובזיהום מים ומחפ־ שים אשמים. בארץ הקנגורו, הקהילה היהו־
דית מדממת, מלאת תסכולים, נוכח טיפול
ממשלת ישראל בטראומה שפקדה אותה.
"האסון העיב על העשייה התנועתית שלנו", מציינים יעל ומנחם בזנר(משמר העמק), שהיו במשך שלוש שנים שליחי תנועת השוה"צ באוסטרליה. הטראומה הזו מלווה אותם מימי שבתם במלבורן ועד היום, בעוד שהטראומה הלאומית של רצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, ליוותה את ראשית תקופת שליחותם התנועתית.
היתה תחושה שמשהו איום קרה
חודשים ספורים לאחר שנחתו באוסטרליה והיו עדיין בשלבי היכרות ראשוניים, העירם הטלפון בשעת בוקר מוקדמת, ומצידו השני של הקו הגיעה הבשורה המרה. "רבין נרצח", עידכן אחד מבוגרי התנועה. מאותו רגע בו צפו בשידור חי בכל שהתרחש כאן, ירעו שחניכי התנועה והקהילה היהודית מצפים למוצא פיהם.
תוך זמן קצר החלו חברי תנועות הנוער היהודיות במל-בורן, עיר פעילותם, לנהור לבית הפדרציה היהודית ואיתם רבבות מיהודי העיר, כדי להזדהות עם ישראל. רגל העיר הורד לחצי התורן והיתה תחושה שמשהו איום ונורא קרה.
"את היום הנורא הזה לא נשכח בחיים", הם מספרים.
"מאותו רגע חדלנו להיות אנשים אנונימיים שהגיעו לפעול במסגרת השוה"צ. נחשפנו לכלל הקהילה היהודית בעצרות שארגנו במשותף עם כל תנועות הנוער. הפכנו לכתובת להזד-הות של יהודים באופן פרטי. ביתנו הפך לבית אבלים ואנשי הקהילה היהודית באו לנחם אותנו, כשהם מביאים דברי מאכל, כנהוג במצב כזה. חניכי התנועה ובוגריה, אף שתמה מחוייבותם לתנועה, העדיפו להסתופף בביתנו ולצפות איתנו באירועי אותם הימים, שהועברו בשידור חי. נוצרו קשרים חזקים עם רבים מאלה שבקרבם פעלנו ומהסטארט הזה - אי אפשר היה לסגת".
השוה"צ היא רק אחת משש תנועות הנוער הפועלות באוסטר-ליה ולא הגדולה שבהן. במלבורן 200 חניכים בקן אחד. יעל ומנחם היו שליחי התנועה היחידים ביבשת זו. למעשה, כל הקשת הפולי-טית בישראל באה לידי ביטוי בזרמים שבתוך הקהילה היהודית. לצד תנועת "הבונים" הגדולה, ניתן למצוא את תנועת בית"ר, המפלגה הרוויזיוניסטית, זרמים של היהדות הדתית לאומית, שארץ ישראל השלמה בראש מעינם, ואפילו סניף של מפ"ם. הפעילות הציבורית המשותפת עקב הרצח, חשפה את יעל ומנחם למורכבות הפוליטית שבין הזרמים.
לאחר רצח רבין ליוו את מנחם ויעל הטראומות של הפיגועים באוטובוסים. כל פיגוע, בנוסף לגל החרדות האישיים, הביא גם ללחצים של הורי הבוגרים ששהו באותה עת כי"גימלים בארץ. ההו-רים רצו להחזיר הביתה את בניהם, ששהו במכון למדריכי חו"ל. הילדים סרבו. השליחים והסוכנות היהודית, האחראית על תוכנית המכון, עמדו בצמתים הקשים שבין רצונות ההורים ונחישות החני-כים. השתתפות של בוגר תנועה בשנת הי"ג, עולה לו ומשפחתו כסף רב. התנועה מעודדת השתתפות צעירים בתוכנית זו, כעתודה להדרכה בתנועה בחו"ל וכדי לעודדם להכרות עמוקה יותר עם ישראל ולעליה. כאשר רוצה להשתתף בתוכנית חניך שאמצעיו הכלכליים דלים, התנועה כולה מתגייסת לממן את עלות שהותו בארץ, בערבי התרמה מיוחדים.
מנחם: "השנה הזו חשובה מאוד. לשמחתנו, מתנועת השוה"צ באוסטרליה באים בכל שנה לארץ כ־15 בוגרים ויותר. בשנה הזו, המכונה "שנת", נולד הרומן שלהם עם הארץ וחלק מהם עולה לבסוף ארצה לאחר מסלול של שנתיים הדרכה בתנועה באוסטרליה. גם אלה שאינם עולים, מקפידים לשמור על קשר עם הארץ וכסטודנטים חוס-כים כסף כדי לבקר כאן בחופשותיהם. בכל שנה עולים יהודים מאוס-טרליה לארץ ומספרם גדול, יחסית למדינה מערבית. מאז שליחותנו אנו מלווים כעשרה עולים בהתארגנות ושלבי קליטתה שונים".
משפחת בזנר הגיעה לשליחות השוה"צ באוסטרליה עם שלושת ילדיהם. במסגרת השליחות ניתנה להם האפשרות להתרחק מהקי-בוץ, אך לא להינתק ממנו. להתרחק מהארץ אל מעבר לאופק, עד ליבשת אוסטרליה הפסטורלית, הנחשבת בין קהילות ישראל בעולם לגן עדן וכך לחיות בעיר חד קומתית שהיא יותר שקטה מכפר ישראלי טיפוסי. יחד עם זאת, הזדמן להם לעשות פעילות תורמת למטרות ציוניות.
מוטרדים מחוק ההמרה
בתנועת השוה"צ מתקיימת פעילות שוטפת של כלל החניכים בפעולות שבועיות ומחנות קיץ. הגוף הבוגר והמדריכים, שהם בוגרי התנועה, הלוקחים חלק גם בניהולה, מתכנסים יותר מפעם בשבוע. מארגנים עצרות, הפגנות (כמו זו שהיתה מול חנות לממכר סמלים נאציים), ערבי התרמה ופגישות עם אורחים מהארץ.
מנחם: "התכנים עוסקים בפוליטיקה ישראלית ודילמות פוליטיות, תהליך השלום, קיבוץ ועליה. מאוד מטריד אותם חוק ההמרה, אף שההתבוללות באוסטרליה שולית. הם מאוד אוהבים שירים ישראלים וכל מי שחוזר מ'שנת' בארץ מביא עמו אוסף דיסקים מכובד.
"אחת התחושות הטובות שלנו מהשליחות נובעת מכד שעבדנו גם עם ההורים במסגרת הקהילה. דיברנו על עליה והם שמעו ברצון. על אף שמעטים עולים בפועל, הם פתוחים לכל רעיון של יצירת קשר טוב עם ישראל. מי שבן משפחתו עולה, זוכה בקהילה ליוקרה
20.8.98 הדף הירוק
גשר על מים
עכורים
פארקים גדולים ומודעות אקולוגית
שבכל אחד מישראל. וזהו שהעבודה דאלול היא ני לדודי, אף שההתעוררות היא ע"י הגילוי מלמעלה, כי הגילוי שמלמעלה הוא רק סיבה שעל ידו מתגלה הרצון הפנימי דהאדם.
ז) ויש לומר, דע"י שהגילוי דיגמה"ר מעורר ומגלה הרצון הפנימי דישראל, שהרצון דישראל באלקות הוא־לפי שהם מושרשים בהעצמות, נעשה עילוי ביגמה"ר. והענין הוא, דזה שהבריאה היא בשביל ישראל32, הכוונה בזה היא33 לא רק לבריאת העולם אלא־לכל הגילויים, גם לגילויים הכי נעלים. שע"י הירידה דיגמה"ר ממקומם (היכל מלכותו, למעלה מהשתלשלות) לשדה בכדי לעורר ולגלות הרצון הפנימי בישראל מתגלה בהם שהכוונה בהם היא בשביל ישראל ששרשם הוא בהעצמות.34 ויש לקשר זה עם מ"ש35 מלך לשדה נעבד, שאפילו המלך שאין למעלה ממנו נעבד לשדה כי ממנו מחיתו36, ולפי מ"ש בזהר37 מאן מלך דא מלך עילאה דאתחבר לשדה יש לומר שגם מחייתו כביכול של מלך עילאה37 הוא ע"י שיורד ונמשך לשדה, כי עי''ז מתגלה שהכוונה בו היא בשביל ישראל ששרשם בהעצמות. וע''פ מ"ש
בזהר38 אית שדה ואית שדה, שדה דקדושה ושדה דלעו''ז, יש לומר39, דענין מלך לשדה נעבד (שע"י הירידה וההמשכה לשדה נעשה עילוי במלך עילאה) הוא בעיקר ע"י שהגילוי דיגמה"ר שלמעלה מהשתלשלות (דבכללות הוא מלך עילאה40) הוא גם לישראל הנמצאים במדבר (שדה41 דלעו"ז) שעי"ז מתגלה הרצון פנימי שלהם ויוצאים ממדבר (שדה דלעו"ז) לשדה דקדושה להקביל את פני המלך. כי ע"י התשובה דישראל שהיו תחלה בתכלית הריחוק מתגלה עוד יותר הפנימיות דישראל שרצונם האמיתי(גם בשעת החטא) הוא באלקות רק שיצרם הוא שתקפם42 [כפירוש הצ"צ43 עה"פ44 כי בשדה מצאה
צעקה הנערה ואין מושיע לה, שגם כשהנערה (הנשמה) היא בשדה דלעו"ז, ויתירה מזו, שזה גרם שעשו איש שדה החזיק בה ושכב עמה45, הנה גם אז הרצון דהנשמה הוא בקדושה, והיא צועקת במר נפשה על זה שעשו איש שדה מחזיק בה, צעקה הנערה, ועי"ז אץ מושיע לה, שנמשך לה ישועה מבחינת אין שלמעלה מהשתלשלות]. וכיון שגילוי רצון הפנימי דישראל (שמצד שרשם בהעצמות) הוא ע"י התשובה דישראל שהיו תחלה בשדה דלעו"ז (מדבר), לכן העילוי שנעשה בהי"ג מדות ע"י ירידתם והמשכתם למטה לעורר את האדם הוא בעיקר ע"י שמעוררים את אלה שהיו תחלה בתכלית הריחוק.
ח) וזהו אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול, דיש לומר46 שודודי לי שבר"ת אלול קאי(בעיקר) על הגילוי דיגמה"ר שבאלול. וזה שנאמר ודודי לי לאחרי,.אני לדודי [אף שהגילוי דיגמה"ר שבאלול הוא הנתינת כח על העבודה דאני לדודי. הוא, כי בפנימיות הענינים, אני לדודי(עבודת האדם) הוא־ למעלה מודודי לי(גילוי מלמעלה), וכנ"ל(סעיף ו וסעיף ז) שהכוונה בהגילוי דיגמה"ר היא בכדי לעורר עבודת האדם, ועי"ז נעשה עילוי ביגמה"ר. ושני ענינים בזה. העילוי שנעשה בהגילוי מלמעלה ע"י ירידתו למטה בכדי לעורר את האדם (כנ"ל סעיף ז), והעילוי שנעשה ע"י התעוררות תשובה דהאדכדבפועל. ובזה עצמו - שני ענינים. העילוי
שמצד התענוג דלמעלה שבעבודת האדם ובפרט בעבודת התשובה - מקבל כו' בסבר פנים יפות, ועי"ז מתגלה אח''כ התענוג העצמי שבישראל עצמם (דשורש הנשמות הוא־למעלה מהשורש דתומ"צ, גם ממצות התשובה) - פנים שוחקות (כנ''ל סעיף ה). ויש לומר, דכיון שהתעוררות התשובה דהאדם(שעל ידה הוא הגילוי דפנים יפות ופנים שוחקות) באה ע"י הגילוי דודודי לי (הגילוי דיגמה"ר שבאלול), לכן, הפעולה דאני לדודי בודודי לי הוא שגם הגילוי דודודי לי מתעלה להתענוג דפנים יפות ופנים שוחקות.
ויהי רצון, שע"י מעשינו ועבודתינו47, ובפרט ע"י העבודה דחודש אלול, נזכה בקרוב ממש לגאולה העתידה, שאז יהי' אמיתית הענין דמראה פנים שוחקות, וכמבואר בכ"מ48 בענין הקניגיא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לע"ל49, שיראו בגילוי שכל המלחמה דטוב ורע (שבעולם הזה) הוא רק בכדי שיהי' שחוק ותענוג, ואז ימלא שחוק פינו50, וכל זה - בקרוב ממש.
1) שה"ש ו, ג.
2) אבודרהס סדר תפלת ר"ה ופירושה פ"א. פע"ח שער כ"ז (שער ר"ה) פ"א. שעה"פ להאריז"ל עה"פ. ב"ח לטור ארח הל' ר"ה סתקפ"א ד"ה והעבירו. הנסמן בסה'־מ מלוקט ח"ב ע' פב הערה 67.
3) פרשת ראה לב, א ואילך. וראה ד"ה אני לדודי תשמ"ז(נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' תסז ואילך) השייכות דמאמר זה (שבלקו"ת) לפרשת ראה והרש לדף לב.
4) כמפורש בלקו"ת שם בהתחלת המאמר "והענין ני באלול בו", חה שבאלול הוא אתערותא דלתתא בו' הוא ביאור הענין דאני לדודי ודודי לי ר"ת אלול.
5) ועפ"ז יומתק מ"ש בהמאמר שבכדי שיהי' ודודי לי בר"ה וביוהכ"פ צריך תחילה אתעדל"ת באלול - אף שמאמר זה מדבר בענין אלול, ולא בר"ה ויוהכ"פ - כי זהו ביאור על אני לדודי ודודי לי ו"ת אלול.
6) ראה מ''ח מס' אלול פ"א מ"ג. פע"ח שס.
7) סה"מ ש"ת ע' 166.
8) בהבא לקמן ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1343 ואילך. סה'־מ מלוקט ח"ג ע' רסג.
9) ישעי' לג, יז. וברמב"ס הל' מלכים פ''ב ה"ה "המלך כו' מתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך".
10) להעיר מלקו"ת ראה כה, ג, דכשהמלך בשדה "הוא לבוש עד''מ לבוש החיצון".
11) הוספת כ"ק מו"ח אדמו"ר בסה"מ ה'ש"ת ע' 167.
12) משא"כ כשהוא בהיכל מלכותו, הרי "כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו"(אגה"ק סכ"ב - תניא קלד, ב).
13) להעיר מתו"א מג"א צח, ד ואילך בפירוש מח"ל (שבת פח, א) נפה עליהם הר כגיגית כו' מודעא רבה לאורייתא, דכיון שהקדימו נעשה לנשמע מצד הגילוי מלמעלה ולא מצד עצמם - אין זה בבחירה ורצון, נפה. ודוקא בימי אחשורוש, זמן של הסתר, קבלו ברצון גמור, רצון שמצד עצמם.
14) שהרי זה שהמלך מקבל את כולם כו' קאי (בפשטות) על אלה שמקבלים את פניו.
15) סה"מ ש"ת ע' 167.
16) להעיר ממאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ד"ה ענין אלול (ס"ע תתכה) "ונק'
שדה ומדבר כמו מלך הנוסע בדרך במדבר".
וי"ל שהכוונה שם היא שבאלול הגילוי דיגמה''ר הוא לישראל הנמצאים במדבר,
בבפנים.
17) ראה המאמר שבלקו"ת רפ"ב (לד, ב).
ובכ''מ.
18) ראה לקו"ת ראה לג, סע"ג "י"ג מכילין דרחמי המאירים ומתגלים בחודש אלול להיות עושים תשובה". ובאוה"ת פ' ראה ס"ע תתז "י"ג מדות המאירים באלול הם הרחמים על חיי הנשמה לעוררה בתשובה".
19) להעיר מאגה"ת פ"א (תניא צא, רע''א)
דענין התשובה הוא שיגמור בלבו שלא למרוד במלנותו ית' ולא יעבור עוד מצות המלך.
20) ראה בארוכה תו"ח תולדות ב, ג־ד.
21) מהטעמים על המעלה דבע''ת על צדיקים היא שתשובה באה מצד הנשמה, שלמעלה מתורה (סה"מ תש"ה ע' 125. ובכ"נס. ולכן,
ע"י התשובה מתגלית (אח"ס המעלה דישראל עצמם. אלא שאעפ"כ, ענין התשובה הוא רק הקדמה לגילוי התענוג שבישראל עצמם - כי הנשמה עצמה היא למעלה גם מענין התשובה (ראה בארוכה ד"ה שובה ישראל דשבת שובה ה'תשל"ז (נדפס
בקונטרס שבת שובה תש"0 ס"ד בענין עיצומו של יום מכפר. ובכ"מ).
22) משלי כז, יט. וראה תניא פמ''ו.
23) להעיר גם מהלשון באוה"ת שבהערה 18 "לעוררה בתשובה".
24) ולהעיר דמהפרטיס שמוסיף (שמקבל בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות) מובן רק שהגילוי מלמעלה שבאלול פועל שהרצון להקביל פני המלך יהי' בתוקף יותר; ומהענין דמלך בשדה מובן שהגילוי מלמעלה פועל גס התעוררות הרצון מלכתחילה, כדלקמן בפנים.
25) ובפרט ע"י ההתבוננות שכוונת המלך בירידתו לשדה היא בכדי שגם אנשי השדה יוכלו להקביל את פניו - ובשביל זה הוא מוותר על גילוי כתר מלכותו ולבושי מלכותו - שעי"ז יתעורר עוד יותר(כמים הפנים לפנים) הרצון להקביל את פני המלך.
26) ראה רמב"ס הל' מלכים פ"ג ה"ו.
27) ראה לקו"ש ח"ד ע' 1050. ח"ח ע' 25. ובכ"מ.
28) לקו"ת ראה לב, ב.
29) תהלים קיח, כז.
30) ראה ספר הערכים - חב"ד כרך ב' ע' תנח ואילך. וש"נ.
31) בלקו"ת שם שהיו''ד מורה על התמדת הפעולה. היינו, שהענין ד"שר א־ל" הוא תמידי. ושם בה"קיצור" (לב, ד) דישראל הוא "ישר א־ל".
32) פירש''י ר"פ בראשית.
33) ראה גם סה"מ מלוקט ח"ג ע' רנז.
34) וראה סה"מ מלוקט שם ע' רנח כמה פרטים בזה.
35) קהלת ה, ח.
36) פירוש הראב"ע שם. וראה ביאוה"ז(בהוספות) חיי שרה קכט, סע"א ואילך, דפירוש הפשוט בהכתוב הוא שגס המלך לשדה נעבד שצריך לקבל השפע מתבואותיו ופירותיו.
37) ח"א קכב, א.
38) סהר שם מפרש שנעבד קאי על שדה ולא על מלך. אבל כיון שלפי פשוטו נעבד קאי על מלך, יש מקום לפירוש זה גס להפירוש שמלך הוא מלך עילאה.
39) וראה עד"ז סה"מ מלוקט ח"ג ע' רמו.
40) בביאוה"ז שם שמלך עילאה הוא ז"א. אבל בד"ה נחמו עת"ר(סה"מ עת"ר ס"ע ריח; שם ס"ע רכג ואילך) שמלך עילאה הוא הכתר שלמעלה מהשתלשלות.
41) ראה אוה"ת תולדות קמג, סע"ב (בשם הרו"ק בשרשיס ובמכלול) "לפעמים נאמר שדה והפירוש מדבר".
42) רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.
43) אוה"ת שם קמד, א ואילך.
44) תצא כב, כז.
45) שם כב, כה.
46) עוד ביאור בזה - ראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' רסט.
47) תניא רפל"ז.
48) תו"ח תולדות יו"ד, סע"ד ואילך. שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי ח"א כא, ד. ועוד.
49) ויק"ר פי"ג, ג.
50) תהלים קכו, ב.
יש כאן אקשן
גם שהעלייה של הצעירים אינה המונית, אפשר בהחלט להבחין באיכותה. צעירים מגיעים בודדים וכמו טיפות מתלכדים לקיבוץ היעד, או בונים חייהם בעיר. לכל אחד מסלול אישי הקושר את גורלו לארץ. לא פעם הם באים, נוסעים ושבים, ער שמתגבשת החלטתם הסופית.
דניאל ליטון וליאורה ולין שוהים עם כמה מחבריהם, שעלו לארץ בשנים האחרונות, בקיבוץ גזית. כיום נמצאים שם כשבעה צעירים מאוסטרליה. שלושה בחורים התגייסו. דניאל(25), חייל בשריון, הוא חלוץ הקבוצה. לפני שלוש שנים עלה לארץ, ולפני חצי שנה התגייס. אהבתו לארץ פרחה כאשר היה במסגרת ה"שנת" לפני שבע שנים. אחר כך שב להדריך בתנועה, ובאותן שנתיים למד באוניברסיטה מדעים מדויקים וחקלאות בעלי חיים. בלימודי חקלאות בחר, גם משום אהבתו לנושא וגם מכיוון שהחליט לבנות ביתו בישראל. באותן שנים הגיע פעמיים לביקור בארץ והקשר העמיק והתהדק.
"גדלתי בתנועה", הוא אומר. "הצלחתי לשכנע את ההורים, כי יהיה לי טוב בישראל. אחרי הרבה שיחות הם השתכנעו. מאז שהגע-תי אני כל הזמן בגזית. לפני הצבא עבדתי בדיר וברפת. עברתי קורס של יום בשבוע ברופין, בנושא בריאות בעלי חיים. לאחר הצבא אני מתכוון ללמוד בארץ ולהישאר בה. אני מעדיף לחיות בקיבוץ, אך בשלב זה של החיים קשה לדעת. בכל מקרה, אין לי מחשבות לחזור לאוסטרליה. לא הייתי מתגייס לצבא כדי לחזור אחר כך.
נשאלת השאלה המתבקשת: אם כל כך טוב באוסטרליה, למה בכלל לעלות?
דניאל: "גם חברים שלי, שביקרו באוסטרליה, שואלים את אותה שאלה ולא מבינים למה אני פה. החיים שם יפים ונוחים, זה ברור. אין בעיות כמו שיש בארץ. כל אחר שייסע לאוסטרליה לשליחות, ייהנה. אבל כאן יש משהו אחר. יש אקשן. אני מרגיש שאנחנו חיים כאן במדינה מיוחדת ולעומת מה שמתרחש כאן, באוסטרליה פשוט משעמם. הכנתי עצמי לחספוס של האופי הישרא-לי ואני, על אף שאני משתדל להיות מנומס וסובלני, נהייתי כבר קצת ישראלי".
מנחם בזנר: חוסר אונים מול הקהילה
9 HSU 20.8.98
יעל בזנר (השניה משמאל) עם חניכים
.ולכבוד. צריך להבין את המנטליות שלהם, שכל כך שונה משלנו, כדי להבין למה קשה להם לעלות. ישנו הנימוס האנגלו סקסי, הכבוד לזולת, הסובלנות. ישנו מרחב מחייה פיזי, פארקים גדולים, מודעות אקו-לוגית ורמת פשיעה נמוכה מאוד.
"החיים שלהם שקטים. אם לא די בכך, הפגיעות שלהם רבה. אין מבט ישיר, ספו-נטניות ומילה ישירה. כשהילדים שלנו רצו להתארח אצל חבר, היה צורך לתאם זאת כמה ימים מראש. נפגשתי עם זוג הורים לקראת עליית הבת לארץ. נגעתי בנושא קשה של שימוש בסמים והסברתי שהיא עלולה להימצא בארץ במצב מסובך בעק-בות השימוש בסמים. כל מערכת היחסים נשברה ובמקום להמשיך בשיחה עניינית, נאלצתי לעמוד בהטפת מוסר ו"חינוך" על כללי התנהגות. יש גבו-לות של תגובה, המקשים על כל מורה בבי"ס. לכן אין תקשורת אמיתית בין אנשים. הכל מעל פני השטח".
לחץ חברתי כמו בקיבוץ
הקהילה היהודית מאוד מלוכדת ולרובם יחשב לאסון, על פי משפחת בזנר, קשר של בן או בת עם מי שאינו יהודי. יעל מספרת, שבכל פעם שהיא או מנחם הוזמנו למסעדה על ידי הורים, ירעו שנושא השיחה יהיה קשרי ילדם, שאינם עולים בקנה אחד עם השקפתם היהודים. כשליחים ראו בהם אנשי חינוך שהשפעתם החיובית רבה.
יעל: "יחד עם זאת ההשפעה של כל הקהילה על הנערים חזקה מאוד והם מבטאים לא פעם את הלחץ הזה. מלבורן היא כמו קיבוץ, גם מבחינת הלחץ החברתי. לחץ הבא לידי ביטוי גם בערבי התר-מה. רבים מהצעירים חשים צורך להתרחק בשל כך מהקהילה ומהמ-שפחה ולצורך זה ישראל מתאימה להם. הם נוסעים למקום מרוחק מצד אחד, אבל שייך וקשור למוסכמות, מצד שני. מה גם שההורים מאוד מעודדים את הקשר עם ישראל, למרות החששות הביטחוניים.
"ככלל, מוסדות הקהילה מאוד ריכוזיים ומאפשרים נגישות טובה. לשליחים ניתנת יד חופשית לפעולה עם ילדים בתחום בתי הספר היהודים. לכל זרם יש בית ספר יהודי לילדיו. מנחם פעל בחלקם. בביה"ס "הר הצופים", שהוא הגדול מסוגו בעולם, לימד, בנוסף לעזרה לימודית, על חגי ישראל, על הקיבוץ וצה"ל והשת-תף בפרוייקטים מיוחדים הקשורים לציונות. מנחם: "בתי הספר מעודדים את הפעילות של השליחים. העיסוק בציונות מעלה את קרנו של ביה"ס ומוסיף לו נקודות זכות בקרב הקהילה היהודית. בכל בתי הספר היהודיים מלבד זה של המזרחי, שכלל לא ציין את רצח רבין, מתקיימת תוכנית כזו".
כאשר נחתמו הסכמי השלום הביעו יהודי אוסטרליה, שמניינם כ־90 אלף נפש, את גאוותם בישראל והיו בהתרוממות נפש. מאז עליית בנימין נתניהו לשלטון, התעניינות הקהילה בארץ קטנה ופוחתת. יעל ומנחם, שחיו בקרב 40 אלף יהודי מלבורן, מספרים עד
כמה יכולת יהודי אוסטרליה להתחבר למה שנעשה בארץ ולרצות לדעת מה קורה כאן, דועכת בהדרגה. כשליחים שימשו ערוצי מידע בכל פעם ששערוריה נוספת פרצה. אסון קריסת גשר המכביה, הרחיב עוד יותר את הפער. הכעס היה כה רב, שאפילו הרצון לקשר עם הארץ נעלם במידה שאין לה שיעור.
מנחם: "כשהאסון קרה היינו במבוכה איומה. התנצלנו והזדהי-נו וכאבנו יחד עם אנשי הקהילה. באותם רגעים, רציתי לקבור את עצמי. כאנשים שמתפקידם להתגאות בישראל, לחזק את קשרי הקהילה היהודית עם הארץ ולעודד אנשים לעליה, נשארתי עם רעיונות מנופצים. הקהילה הגאה, הרואה עצמה כיהלום שבכתר יהדות הגולה, נפגעה, ואני שאלתי את עצמי שוב ושוב, למה זה קרה דווקא למשלחת אוסטרליה. לא ידענו מה לעשות ולאן ללכת. החלטתי שאני לא מפחית את נוכחותי, גם אם יזרקו עלי עגבניות".
בפגישה של נציגי הקהילות עם שמואל מויאל, שגריר ישראל באוסטרליה, שנסבה על אירועי שנת ה־50 למדינה, נכח מנחם בהתפרצות זעם שמאוד לא אופיינית ליהודי אוסטרליה. מנחם: "הם תקפו אותו על מהלכים של ממשלת ישראל, אשר שלחה לקראת אירועי היובל הזמנות רק לעשירי הקהילה והתעלמה ממוסדותיה. נזפו בו בצורה בוטה. אנשים איבדו רסן ונתנו ביטוי לתסכולים שהם מנת חלקם בשנה האחרונה.
"מאז האסון, יהודי אוסטרליה פחות מזדהים עם ישראל. חוסר הביטחון הכלכלי בארץ גורע אף הוא מהעניין בארץ ועם זאת הם ימשיכו לעלות לישראל. ביחס מספרי העולה על כל ארץ מערבית אחרת. יהדות אוסטרליה תתגבר על הטלטלה שעברה עליה -בזכות הציונות, החינוך ותנועות הנוער".
אבל אסון המכביה פגע בהם אישית. אם של אחת המדריכות הבוגרות, מוניק מינק, נסעה למכביה עם נבחרת הברידג', נפצעה בעת קריסת הגשר ונפטרה תוך זמן קצר. הקשר של יעל ומנחם עם מוניק החל בארץ, לפני צאתם לשליחות, כאשר מוניק היתה במכון למדריכי חו"ל ושהתה בקיבוץ גזית במשך תקופת ה'שנת', בקבוצה של 20 נערים ונערות מהשוה"צ באוסטרליה. בני הזוג בזנר, כיוון שידעו שזה יהיה הקאדר שאיתו יעבדו בתנועה, יצרו קשר פורה, שיהווה תשתית איתנה לעשייה.
הרגשנו בושה איומה
באוסטרליה עבדו שנתיים יחד בהדרכה ובאירגון התנועה. למעשה,
סיימה מוניק את תקופת ההדרכה כאשר האסון אירע והתכוונה לעלות לישראל.
עם מות אמה הרצון לעלייה חלף כלא היה. גם הקשר עם התנועה פסק בהדר-גה. חניכי התנועה כאבו את כאבה של מוניק. לאחר שהאם נפטרה, פרסמו מודעת השתתפות באבל מטעם התנועה.
יעל ומנחם היו נציגיה היחידים של ישראל בהלוויה ותמכו במוניק תקופה ארוכה. ביום השלושים ערכו השליחים ערב עם מוניק, בעל גוון הברתי, בו הם וחברי קבוצתה ביטאו את תמיכתם בה.
יעל: "אסון הגשר גרם ליהדות אוסטרליה לטראומה. באופן אישי, מעבר לכאב האישי שלנו, לא העזנו להוציא את ראשינו מהבית. לא ידענו איך לנהוג. בניגוד לפעמים קודמות, כל תנועת נוער הסתגרה בעצמה ולא ארגנו עצרת מרכזית. מההלוויה של אמא של מוניק חזרנו כועסים. לא הבנו איך ממשלת ישראל נשארת אדישה. אנחנו לא חשנו צורך להתנצל, משום שלא היינו אשמים. אבל הרגשנו בושה איומה על שדבר כזה קרה במדינה שלנו ובעי-קר על אופן הטיפול בקהילה. כל התקופה לא הועילה שום נציגות ישראלית להגיע למלבורן כדי להסביר מה קרה ולשמור על קשר עם הנפגעים. העובד הסוציאלי של תנועת הנוער, הפועל באירגון הסוציאלי של הקהילה היהודית, היה זה שארגן בעיר קבוצת תמיכה לאלה ששבו מזירת האירוע. היתה זו עבודה של צוות אוסטרלי מבלי שדמות מישראל תתייצב, ממניעים אנושיים, לעזור לנפג-עים.
"הרגשנו סביבנו את תגובת האנשים. היו שגילו כלפינו תמיד פתיחות, אפילו כשרצו להשמיץ את ישראל. הפעם לא העזו לדבר אתנו ואם התבטאו, הסבירו בצורה מינורית, שאותנו אינם מאשימים וכי האירוע הנורא לא ימנע את אהבתם לישראל. ג'ורג' מינק, הסבא של מוניק, ידוע כאוהב ישראל ואוהד קיבוצים. יום לפני שבתו נפטרה עמר לנסוע אליה לארץ ואסף כתובות של גופים תנועתיים שונים שהיה בדעתו לתרום להם. כיוון שביתו נפטרה, לא הגיע לארץ ונושא התרומה ירד מהפרק. אנחנו שומרים אתו על קשר. ייתכן שיבוא בקרוב ואז ייתכן שיעלה בשנית את רעיון תרומתו".
אחד הקשיים שהיו ליעל ומנחם בעקבות האירוע הטרגי, הוא חוסר האונים מול קהילה שקשה לחדור לרובדי המנטליות העמוקים שלה כשקורה לה משהו. הם מודים שפשוט לא ידעו כיצד "לאכול" את המצב שנוצר. מעבר לתמיכה האישית במוניק, לא קיימו שום אירוע טקסי כפי שנהגו לעשות כאשר קרה מקרה קשה בארץ. יעל: "הטראומה הזאת מלווה אותי עד היום, כיוון שלא ארגנו טקס מיו-חד. התאבלנו יחד עם אנשי הקהי-לה במלבורן וכאבתי כשלא באה שום תמיכה מהארץ".
