קיבוץ משמר העמק:הצעת החלטה לועידה ה-8 (תוספת "להצעה ב'")
דני זמיר
המאורעות המדיניים והצבאיים המתחוללים בלבנון פוגעים ללא-רחם באוכלוסיה האזרחית ואף מסכנים את השלום באיזור. ריכוזי אש"ף ופעילותו החבלנית בישראל מתוך גבולה של לבנון, מחמירים את הבעיות ומונעים ארגעה, שלימתה הצבאית של סוריה בלבנון החמירה אף היא את הבעיות המדיניות וליבתה את מאורעות הדמים הנמשכים.
ישראל קוראת לכל הגורמים המעורבים בסבך הלבנוני כי יפעלו להפסקת פעולות האיבה והטרור למען חיזוקה של ממשלת לבנון והכרת שלטונה כשלטון בלעדי בגבולותיה, ללא הוצאת הצבא הזר, הסכם בין הדתות והעדות והפסקת שלטונן של קבוצות המחבלים בשטחי לבנון - לא תוכל לבנון לשקם את משקה ההרוס ולבנות מחדש את חייה החברתיים, כמדינה ריבונית ועצמאית.
ישראל לא תוכל לעבור לסדר היום על מבצעי רצה וחבלה בשמחה, זכותה וחובתה להגן על אזרחיה בכל האמצעים העומדים לרשותה, ועליה לעשות זאת מתוך הקפדה חמורה שלא לפגוע באוכלוסיה האזרחית.
לבנון
צה"ל
ועידת מפ"ם וזו זרת וקובעת כי הערובה העיקרית לבטחונה של המדינה הוא צבא ההגנה לישראל - צבא העם. הדאגה לפיתוח כוחו של צה"ל,לכושרו הקרבי ולעיצוב דמותו המוסרית של החייל הישראלי, חייבים לעמוד בראש מעייניה של מדינה ישראל ומוסדותיה הנבחרים.
מאז מלחמת יום הכיפורים גבר כוחו של צה"ל והתעצם נשקו. אולם נוכח הנשק הרב הזורם לארצות ערב הכרח הוא להוסיף ולהקפיד על סיפוק שוטף של הנשק ההכרחי להגנתנו, גם ממקורות חוץ וגם מכוחו של תע"ש, ובעינו עומד ההכרח להוסיף ולהעלות את איכותו של צה"ל כצבא מודרני שיהיה מסוגל, כדרכו מאז ייסודו, להתייצב ולעמוד בכבוד במערכות ישראל.
הועידה מדגישה את חשיבותו של ערך טוהר-הנשק כמקור חוסנו המוסרי של צה"ל. נוכח גילויי לאומנות בקצוות-המחנה חייבים חיילי ישראל ומפקדיהם להקפיד ולטפח ערך זה ולהנחילו לבאים אחריהם.
הועידה מביעה את התנגדותה הנמרצת להקלות הביטחוניות שהממשלה העניקה לבנות חייבות-גיוס עפ"י הסכם עם אגודת-ישראל. מתוך כיבוד רצונן של בנות דתיות לשרת בצה"ל, תומכת הועידה בשיחרורן משירות גבאי בתנאי שתגוייסנה לשירות לאומי הקביל.
1. קצב העליה מארצות אירופה ומארה"ב, אחוז ה"נושרים" בוינה מבין ייוצאי ברית-המועצות ונתיבי ההגירה של פליטי צ'ילי, ארגנטינה ואיראן - מעידים על חומרת מצבה של הציונות בימינו ומחייבים מחשבה נוקבת ומעסה מכוון ומקיף.
2. האסון הלאומי שפקד אותנו עם השואה פגע בשרשי העם. עקירתם מהשורש של המרכזים החיוניים
באירופה קבעה עובדות חותכות בהוויתנו הלאומית, לימים רבים.
העם היהודי והתנועה הציונית בארץ והגולה, שבים וניצבים בפגי מבחן קיומם ועתידם.
מרכזי הגולה, בכל'המשטרים, מצטיינים זה שנים בילודה נמוכה ובתהליכי התבוללות
וטמיעה גוברת, בדרך של נשואי תערובת.
ברית המועצות גזרה, משך שנים רבות, על ניתוק היהודים מכל זיקה לתרבות עברית או יידישאית, דתית כחילונית. מציאות זו הולידה אמנם, תגובה אמיצה של קבוצות ציוניות הנאבקות בחירוף נפט על זיקתן לתרבות עמן וזכותן לעליה, אולם אלה אינן מאזנות את התהליך הגובר של ההתבוללות הבא לבטוי בראש וראשונה בערים הגדולות בהן מרוכזים דוב יהודי בריה"מ.
יהדות ארצות הברית, המונה עתה 6 מליון נפש, ניצבת כיום במרכזה של הגולה, אך גם בה
מורגשים תהליכי התבוללות מסוכנים. יהדות זו שומרה ברובה אימונים למדינת ישראל
ונכונה לסייע לה, אולם מניעיה - יותר משהם ציונים, הם פרו-ישראלים. בניגוד
לגולת מזרה אירופה בטרם-שואה לא פועלים בה זרמים אנטי ציונים חזקים, אולם
אין בה גם בסיסים של ציונות חיה, הצמודה לתרבות העם והחותרת לחופי ישראל.
תהליכים דומים עוברים גם על גלויות ישראל האחרות וסימני התבוללות-גוברת
מאותתים מקהילות אירופה, אמריקה הלאטיניה וצפון-אפריקה.
3. התנועה הציונית אינה מצליחה להתמודד עם מציאות זו המחייבת תנופה חנוכית, תרבותית וארגונית גדולה, ואילו מוסדות המדינה רואים ביהדות המערב מקור למשאבים כספיים בעיקר, וסומכים על המצוקה שתוביל לישראל יהודים
מארצות אחרות הנרדפים ע"י משטרים עוינים.
העם היהודי והתנועה הציונית
- 2 -
מדינת ישראל, ממשלתה, מוסדותיה והזרמים הרעיונית והפוליטיים הפועלית בה חייבים בחשבון- נפש לגבי הגולה.
בכל שיהודי התפוצות ייראו עצמה שותף שווה-ערך במאמץ לבנין הארץ ועתידו על העם -כן יגבר הקשר בינם לבין מדינת ישראל. מדינת ישראל זכאית לתבוע מיהודי הגולה עליה, עזרה לסיוע, אולם היה חייבת להקשיב לדעותיהם ולהלכי רוחם, לשתפם בדרגותיה ולהתחשב בהם בהכרעותיה.
התנועה הציונים חייבת להעלות דור צעיר להנהגתה ברמה הקהילתית, הארצית והעולמית ולהציב את החינוך העברי והעליה לישראל במרכז פעילותה.
תנועת העבודה, על כל מפלגותיה וזרמיה ההתישבותים, חייבת להתייצב במרכזם על מערכת קיומית זו, ותנועות הנוער החלוציות חייבות לשוב וליטול על עצמן את משימתן הייחודית ולבנות מחדש מרכזי-הכשרה פעילים בדרך לעליה ולהגשמה החלוצית.
הועידה מצינת את פעילותה המתמדת על תנועת השוה"צ במרכזי הגולה וקוראת .להרחבת פעולתה, לביסוסה החינוכי העברי והחלוצי והידוק קשריה עם סניפי מפ"ם בתפוצות,
4. ערכיה ואיכות חייה של החברה הישראלית הופכים, יותר ויותר, לגורמים קובעים בזיקתם של יהודי העולם למדינת ישראל ובהכרעתם האישית לעלות אליה, דברים אלה אמורים בעיקר לגבי הצעירים והמשכילים שבהם.התחדשותן של המחשבה וההגשמה הציונית. לא תיתכנה במציאות של אלימות ביחסי אנוש, פער והפליה עדתית וקיפוח של מיעוט לאומי.
על כן המאבק על דמותה החברתית של המדינה חורגת מעבר לאינטרס של אזרחיה והיא מהווה משימה לאומית-ציונית ממדרגה ראשונה.
ערביי ישראל
1. הוועידה השמינית של מפ"ם קובעת כי מאז עלייתה לשלטון של ממשלת-הליכוד חלה הרעה במעמדם של ערביי ישראל. ממשלה זו לא נתפנתה אפילו פעם אחת, לבירור יסודי בבעיותיהם של אזרחיה הערבים של המדינה, והרבתה בקרבם רגשי תסכול וניכור.
2. מפ"ם עוקבת בדאגה אחרי ההקצנה הפוליטית הגוברת בקרב יהודי□ וערבים אזרחי ישראל.
מתוך הכרה כי מדובר במציאות-חיים המחייבת שיתוף פעולה והמבוססת על הצורך בהעמקת נאמנותם של ערביי ישראל למדינה, תוך שמירה על זהות□ הלאומית - קוראת מפ"ם למאמץ משולב של כל הנוגעים בדבר, לשם עיצוב דפוסי-חיים של כבוד הדדי ויחסים מתוקנים בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי בישראל.
3. הוועידה קובעת, כי במהלך השנים חלה התקדמות ניכרת במצבם הכלכלי של ערביי ישראל, עלתה רמת החינוך והבריאות ואף פותחו שירותים ציבוריים וחברתיים.
עם זאת, טרם הושג שיוויון אמיתי ומלא לערבים, כציבור שווה-זכויות-וחובות במדינה.
הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה ונציגיה להיאבק בהתמדה נגד כל אפליה לאומית, ולפעול בכל מגזרי החברה הישראלית ברוח אחוות-העמים, שהיא
עקרון מדריך בדרכה של מפ"ם.
4. הוועידה קובעת, שהמאבק להבטחת שוויון לאוכלוסיה הערבית - מן הדין שייעשה תוך שיתוף יהודי-ערבי ובמסגרות פוליטיות וציבוריות משותפות.
מסגרות נפרדות ובדלניות עלולות לגרום למתחים מיותרים בין שתי האוכלוסיות ולהזיק למאבקו של הציבור הערבי להבטחת זכויותיו הצודקות. מפ"ם, המשמשת כחלוץ המפלגות הציוניות בהגדרתה-העצמית כמפלגה יהודית-ערבית, הוכיחה במאבקיה הממושכים את צדקת-דאכה ויעילותה של תפיסה זו.
5. הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה ונציגיה להמשיך במאבקם למען:
א. קידום החקלאות במגזר הערבי, תיעוש היישובים הערביים ויצירת מקורות פרנסה מקומיים שיבטיחו רמת חיים נאותה.
ב. קליטת ערבים במנגנוני הממשלה, ההסתדרות ומערכת הייצור.
ג. מניעת הפקעת אדמות חקלאיות ובמקרים של הפקעות בלתי-נמנעות - הבטחת זכותו של החקלאי הערבי להמשיך ולהתפרנס מחקלאות, על קרקע-חליפה-שוות-ערך, שתימסר לבעלותו ע"י המדינה.
ד. הסדר מוסכם של בעיית אדמות בדואי-הנגב.
ה. הבטחת נציגות ערבית בוועדות הקובעות פיצויים-על-הפקעת-קרקע. נושא זה דוחק במיוחד בכל הנוגע לבדואי הנגב.
ו. השלמה מהירה של תכניות המתאר ליישובים הערביים והבטחת סיוע בשיכון לצעירים הערבים.
ז. מניעת ההפליה הלאומית בתמיכה הממשלתית למשפחות מרובות ילדים ומניעת
חוקים מפלים גם בתחומים אחרים.
- 2 -
ח. החזרת עקורי בירעם ואיקרית.
ט. ביצוע החלטות ועידת ההסתדרות בדבר שילובם המלא של ערביי ישראל בכל תחומי פעילות הסתדרות, פתיחת שערי "המרכז החקלאי" בפני החקלאי הערבי והפעלת חברת העובדים בפיתוח התעשיה בכפר הערבי.
6. הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה ועל מחלקות המרכז לבחון מחדש דרכי פעולתנו ההסברתיים והאירגוניים בקרב ערביי ישראל.
הוועידה מחליטה על מבצע-חברות נרחב למפ"ם באוכלוסיה הערבית, וקוראת לחבריה הערבים ובמיוחד לפעילי המפלגה, לחברים במוסדותיה ולנציגים במוסדות ההסתדרות וברשויות המקומיות - להיחלץ למבצע זה במשנה מרץ.
הוועידה קוראת למוסדות המפלגה להגביר מאמציהם להשגת מקורות מימון
מתאימים לשם חידוש הופעתו של "אל-מירסד".
- 3 -מס' 7
ינואר 1980
עלון אינפורמציה לפעילי המפלגה
מפ"ם- המפה הארגונית
בהתכנס הועידה ה-8,פועלת המפלגה במגזר היהודי ב-51 סניפים מפלגתיים בהם נבחרו צירים. סניפים אלה מאורג-נים ב-8 אזורים המופעלים כעת ע״י 8 רכזים אזוריים. חלק מהסניפים הס סניפים רבתיים הכוללים סניפי משנה (אחד לפחות). כך פועלים בחיפה 15 סניפי מפ״ם, בחדרה 2, בתל אביב 7, ברמת-גן 2. בירושלים 3, בראשל״צ 2. לרשימה זו יש להוסיף 2 סניפים ערביים בטיפול מח' הארגון. ב-4 מקומות יש למפ"ם קבוצות חברים,שאינם מאורגנים כסניף. בס"ה יש למפ״ם ב-1.1.80 76 סניפים.
המחלקה הערבית מטפלת בקבוצות חברים ערביים במקומות רבים, אין אלה סניפי
מפלגה לפי המקובל כמה הארגון והרווח על הנעשה בתחום זה מופיע בפעולות המחלקה הערבית. מידה הפעילות בסניפים משתנה, בתקופת הבהירות הפעילות מגיעה לשיא ויורדת לאחר מכן. בשעת מערכות ציבוריות הפעילות גוברת. כך - מצאנו רבים מחבי
בין מפגיני ״שלום עכשיו", ב׳; ׳: ו. ו ו; לוועידה, בכנסים אזוריים, קיבוץ -עיר וכו', בדרך כלל בכול הסניפים, השלד הארגוני הוא איתן. מוסדות העי. פים מתכנסים בדרך קבע והמזכירות היא המשענת הבסיסית לכל הפעולות בסניף
בציבור במקומות-•האלה ונאלשת .
מח׳ ההסברה
ידיעון
מפ'ם
מפ"ם מפלגת הפועלים המאוחדת
קיים גם תהליך מסוכן של החלשת הזיקה בין הברים מרכזיים שהתחילו בשעתו את פעילותם בשם מפ"ם במסגרות כלליות כגון ההסתדרות, המישור המוניציפלי וכו', לבין הסניף במקום.
הסניפים מנסים במרץ דרכי פעולה חדשים כדי להגיע לחוגי ציבור נוספים. כן התחילו לפעול צוותאות ב-14 מקומות, קבוצות קהילתיות פעילות ב-4 מקומות. טרם מצאנו את הדרך הבטוחה לקשור את מזכירויות הסניפים לפעולות הללו. על כן קיימת סכנה להחמיץ מקור לגידול והגברת ההשפעה שלנו במקומות.
גם השנה קיימנו עצרות יהודיות-ערביות ל-1 במאי כהשתתפות מאות רבות של חברים מהעיר מהכפר ומהקיבוץ.
במקומות רבים אמנם לא קיימנו עצרות מפ"ם ל-1 במאי, אולם תרומת חברינו היתה מכרעת לארועי ההסתדרות שאירגנו מועצות הפועלים המקומיות והאזוריות. במקומות מסויימים התחילה לפעול חטיבה צעירה במסגרת אזורית.
אנו מקווים שהצטרפותם של חברים מ"עודד" לסניפים תביא לחיזוקם ולתוספת חברים צעירים בסניפים.
במרכז המפלגה חודשה פעילות המדורים: לדוברי רומנית, לטינו-אמריקאים, יידיש ויש התחלות למדור דוברי צרפתית ואנגלית מדורים אלה פועלים כחלק של מחלקת הארגון. חודשה הופעת העיתון "משמר" לדוברי רומנית. העיתון ביידיש ממשיך בהופעתו הסדירה.
הפעילות בין דוברי רוסית נמשכת ובמקומות לא מעטים עמדנו במערכת בחירות לסניפי התאחדות רוסיה וחלקנו בין הנבחרים ניכר למדי.
סניפי מפלגה רבים קיימו בירורים יסודיים לקראת הוועידה ופעולות עניפות למפעלי הוועידה - רכישת תוו והחתמה על הצהרות חברות.בחודשים האחרונים התרכזה עיקר הפעילות בשני אלה והתוצאות השביעו רצון. אלפי חברים רכשו את התוו. חברים רבים חידשו בכך את הקשר לסניף ולפעיליו. מאות חברים חדשים הצטרפו למפלגה, וכל זה בתקופת פעילות אינטנסביות אבל קצרה.
נקווה כי הסניפים יידעו לנצל את ה"יש" ולהמשיך את הפעילות בתנופה גם לאחר הוועידה.
צ'יבי
2
מחלקת החברות-סיכום שנת פעילות
אם נעצור לרגע, נביט לאחר שנת פעילות-יתברר לגו כי קשה לסכם, משום שהדברים אינם מסתכמים, אינם נמדדים במספרים ובכמויות.השאלה הנראית לי: האם יש תנועה בשטח, פעילות, האם זו משהו. מחלקת ההברות הינה, במידה מסויימת המסגרת המפלגתית הכוללת(בהקטנה), על מגוון פעילותה עם דגשים שונים במקצת, כי במה אנו עוסקות?
הקשר עם החברות בסניפים(כולל בקיבוצים) ניטווה ונשזר לאט לאט. יש חברות פעילות עמן קיים קשר מתמיד,עם אחרות אנו נפגשות רק בהזדמנות של ביקור בסניף, או במסגרות כלליות; כנסים, נעמ"ת וכו' עם חלק נוסף של החברות לא קיים שום קשר איתנו ואינן מוכרות לנו אישית. איננו משופעות בחברות הנלהבות לפעילות אך ישנן גם כאלה ה"נדלקות" לנושא ועושות עבודה טובה.עומדת בפנינו בעיה חמורה - כיצד להגיע אל חברות נוספות ולעורר בהן מוטיבציה לפעילות.
קיימנו במשך השנה כנסים ארציים ואזוריים של חברות. חלק מהם היו לקראת הועידה שלא נתוועדה ועתה שוב אנו מכנסות מפגשים אזוריים לקראת הועידה השמינית. ערכם של הכנסים בכך שהחברות הבאות מסניפים ומקיבוצים באזור דנות במשותף ומבטאות שעתן ביתר הפשרות.
במבצע תו-הועידה נתקלנו בעובדה מכאיבה במקרים רבים, כאשר שני בני הזוג במשפחה הינם חברי מפלגה, התפקד ורכש תו רק החבר ואילו חברתו "נשארה חברת מפלגה" ללא תו. הסיבות; אולי כספיות ואולי אחרות.
עוד בתחילת המבצע העלינו את הבעיה בפג חברות פעילות בכנס מרכזי ואף הוצאנו חוזרים לחברות בכל הסניפים. שוב- בעיית המודעות, שוויון הערך וחוסר המוטיבציה והאמביציה של החברות. בשנה זו "נזדמנו" לנו אתגרים למאבקים ציבוריים רבי משקל כמו: חוק שרות בנות, שינוי חוק הוופלות. פעלנו במאבקים אלה במסגרת משותפת עם נעמ"ת ומחלקת החברות במפ' העבודה. בבעיות כלל ישראליות; יוקר, דיור, חינוך וכו' נגענו והיבענו רצון לפעילות משותפת. הנושא של מעורבות חברתית היווה ומהווה עד היום חלק חשוב מפעולת המחלקה. נטייה נשית? אולי. אך יש בזה הרבה יותר מכך. זו תפיסה חברתית מסויימת. לא הצלחנו במידה מספקת "להדביק" חברים נוספים לדרך חשובה זו, ואולי אין לנו די אמצעים וכח אדם לכך.
3
על פעולת מחלקת ההסברה
בתחילת שנה זו נלקח מאתנו מרדכי בלנש ז"ל שבא לפעילות במפלגה ולרכוז מחלקת ההסברה לאחר הבחירות. מרדכי, יחד עם חברים אחרים הניח את היסודות לפעולת מחלקת ההסברה במתכונתה הנוכחית ולשורה של יוזמות כגון: בית הספר לפעילים, חוגי חשיבה, המדור למועדוני צוותא והוצאת חוברות רקע למסבירים.
חלק מיוזמות אלה היו בשלב התכנון וההכנה ומרדכי לא זכה לראות בביצוען. הבולטת שבהן היתה בית הספר לפעילים, שפעל השנה במידה שוגה של אינטנסיביות בחיפה, תל אביב ובאר שבע, ורוכז ע"י יערה שי מגן שמואל שסיימה בינתיים את פעילותה במרכז מפ"ם.
חוגי החשיבה בבעיות הסוציאליזם, כלכלה וחברה ובעיות הקיבוץ פועלים פעולה קבועה ויסודית כחלק מהעבודה היומיומית הנעשית בגבעת חביבה. ה"מוצר" הראשון שיצא כתוצאה מפעילות זו הוא המאמר של מנחם רוזנר ואריה יפה "קווים לדגם סוציאליסטי " שהתפרסם בשני המשכים בעל המשמר ויופיע בקרוב בחוברת אשר תשמש ללא ספק בסיס לדיון ברחבי התנועה בחדשים הקרובים - לקראת גיבוש עמדה רעיונית עדכנית בנושא הדגם הסוציאלי לישראל של שנות ה-80.
בשנתיים שחלפו יצאו לאור 10 חוברות חומר-רקע למסביר, שהגישו מסמכים וחומר דוקומנטרי למתענינים בנושאים השונים ושמשו בסיס לדיונים במוסדות ובסניפים. חוברות אלו שנערכו רובן ככולן ע"י אברהם כהן, הוו יחד עם הפרסומים התקופתיים בשפות לועזיות (בד"כ תקצירים של החוברות הנ"ל) את ההסברה בכתב. לכך יש להוסיף את חידוש הופעת משמר לפועלים, חידוש תופעת משמר ברומנית, ההופעה הקבועה של הבטאון באנגלית וכן עלונים היוצאים בתדירות משתנה בשפות לועזיות; כל אחד מהם בוזמת ובהוצאת המחלקה המתאימה במרכז מפ"ם .
רשת מועדוני צוותא גדלה השנה והיא הולכת ונעשית חלק מהנוף בשורה של ישובים בארץ. על היוזמה מופקד דוביק גן שחדרו במרכז מפ"ם רוחש אמנים , רכזי צוותאות ותכניות למכביר לעתיד.
לאחר התרופפות מסויימת שהורגשה לאחר הבחירות בשטח ההסברה בע"פ בסניפים, נעשה מאמץ לתקון המצב, מאמץ שהלך והתגבר לקראת הועידה.
בחדשים מרץ אוקטובר התקיימו בסניפי המפלגה 361 אסיפות חברים וחוגי בית, 48 פעולות לח"צ וסטודנטים, 40 ימי עיון בקיבוצים לחברי מפ"ם מהעיר, 43 פעולות במגזר הערבי ו-50 הופעות חוץ. בחדשים נובמבר דצמבר התקיימו הבירורים לקראת הועידה. בתקופה קצרה זו התקיימו 108 פעולות במגזר העירוני ו-119 פעולות בקיבוצים ובכלל זה 10 פעולות במוסדות החינוכיים בקיבוץ הארצי. השתתפו בדיונים לקראת הועידה 54 מרצים ומנחים.
4
עיקר הנטל בארגון וגיוס המרצים בכל חודשי השנה ולקראת הועידה נפל בחלקה של רבקה ניר האחראית להסברה בע"פ במחלקה.
בחודש אפריל החל לצאת הידיעון לפעילי המפלגה היוצא מאז בקביעות מדי חודש ומביא לכ-1000 נמענים אינפורמציה שוטפת מהנעשה במחלקות המרכז.
מליאת מחלקת ההסברה הכוללת פרט לחברים שהזכרנו למעלה והח"מ גם את מוחמד ווחד, אינה מרבה בישיבות. אלה מתכנסות בפרקי זמן שונים לקבלת החלמות בנושאי פרסומים, הסברה בכתב ודיונים כלליים , עיקר העבודה נעשית איש איש כשטח הפעילות הספציפי שלו.
כאמור, מטבע הדברים התרחבה הפעילות ככל שהתקרבנו אל הועידה. אנו מקווים שהוועידה לא תהיה סוף פסוק כי - אם קוו התחלה מחודשת לפעילות רעיונית -הסברתית מקיפה במפלגה כלפי פנים וחיץ.
מחלקת החברות - המשך
פעולה משמעותית יותר עשינו בין הנשים הערביות - כאן יש אפילו סיפוק של הישג בימוי מוחשי לכך היא העובדה של עשרות הצהרות חברות ורכישת תווי ועידה ע"י חברות ערביות. לצערי הצטמצמה הפעולה לאזור מסויים וזאת בגלל המגבלה בכה אדם. במשך השנה קיימנו מספר פגישות עם החברות שנושאיהם פוליטיים בעיקרם, קבוצות אלה מתבססות בעיקר על פעולתן של חברות מפלגה מזה שנים ואליהן מצטרפות צעירות. דחיפה חזקה לפעולה זו ניתנת ע"י חברות וחברים מקיבוצים בסביבה, הפעילים באופן מתמיד ומסור.
ב"נעמת" - במרכז תופשות נציגותינו עמדה ורוכשות הערכה. בשטח - במקומות, עמדנו לאחרונה בפני בעיות קשות של סכסוכים ויחם בלתי נאות אל נציגותינו. קיימת הרגשה של אי נחת מהתיחסותן של חלק החברות מפלגת העבודה הממלאות תפקידים, כלפי חברות שלנו. הדרך לטיפול בנושא היא תגובה מתאימה מחד, ומצד שני יצירת עורף, כתובת שאליה אפשר וצריך לפנות, יחס חברי.
כתובת זו הנמצאת בחדר מחלקת החברות -במרכז - מוכרת על ידי חלק מחברותינו. אני מקווה שחברות נוספות יימצאו אותה בעתיד; לברור, שיחה, עזרה ולשתוף פעולה
5
אמירה סרטני
שמוליק קדמון
מחלקת
ההסתדרות
תפקידי המחלקה לרכז, לתאם ולהפעיל את כל נציגויות המפלגה במוסדות השונים והמגוונים של ההסתדרות; בועד הפועל על כל שלוחותיו, במועצות הפועלים, בקופת חולים, לשכת המם, קרנות בטוח, "הפועל" ובמגזר הערבי. הנהלת סיעתנו הנה אולי הגוף הפוליטי היחיד בהסתדרות אשר מתכנס מדי שבוע, דן ומסכם עמדות ויוזם דברים בצמוד לדיוני הוועדה המרכזת. מליאת הסיעה מתכנסת בצמוד לישיבות הועד הפועל.
חברינו בוועדה המרכזת ובמוסדות המרכזיים של ההסתדרות (קופ"ח לשכת המס ועוד) יוזמים ומשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ובצוען, לעיתים מעבר למשקלנו היחסי. לעומת מעמדנו והשפעתנו הרבה בקביעת המדיניות והבצוע, אנו נתקלים בקשיים רבים בשמירה על מעמדנו המספרי בועה"פ ובמועצות הפועלים. בגל הצמצומים בכח -אדם, מספרנו הולך ופוחת. בועה"פ נאלצנו להכריז על השהיית השתתפותנו במוסדות המערך סם, משום שטרם בצעו התחייבות מלפני שנתיים לתוספת ייצוג באגוד מקצועי, במגזר הערבי ובקרנות הבטוח. גם במועצות הפועלים, אשר שליחינו שם מקיימים את הקשר החי עם הצבור הרחב, פחת מספרנו כי כל אימת שמישהו מחברנו פורש או עוזב, משרתו נספגת מיד. פתחנו כאן בהתמודדות קשה עם האגף לארגון ומועצות הפועלים למען למנוע שב-1980 יפחת עוד יותר מספרנו שם.
המגעיח שלנו עם עשרות הרבות של חברינו במוסדות הנ"ל ובמועצות הפועלים נעשה בדרך של פגישות,
בקורים וכנסים אזוריים.
המחלקה מתואמת עם המחלקה לאגוד מקצועי לגבי פעולות חברינו בתחום זה וכן עם מחלקת החברות לגבי פעילות "נעמת" .
לקראת וועידת קופ"ח נערכו שורת דיונים בסיעתנו שם וחברינו בוועדה המכינה ובהנהלה היו בין מעצבי ההחלטות ובקביעת המדיניות של מוסד זה.
במגזר הערבי לווינו באופן שוטף את פעילות חברינו וכן זרזנו ותבענו את בצוע הרפורמה הארגונית אשר צריכה לאפשר את שלובם המלא של חברי ההסתדרות הערבים במועצות הפועלים הקיימות וכן ע"י הקמתן של מועצות חדשות ערביות. בלחצנו וביוזמתנו הוקמה המחלקה לתעוש וקואופורציה בכפר הערבי במסגרת "חברת עובדים".
משה ורבין
6
סיעת מפ"מ בכנסת/ מאת ש. סוקר
ישנן דרכים שונות למדידת נוכחותה ומשקלה של סיעה פרלמנטרית. לא תמיד קיים קשר אוטומטי בין משקלה של סיעה (שנקבע ביום הבהירות) לבין נוכחותה ורישומה בעשייה הפרלמנטרית. לאחר שנקבע גודלה באמצעות קולו של הבוחר, עומדת בפני סיעה קטנה, הדילמה כיצד להפעיל ולהביא לידי ביטוי מכסימלי את משקלה הנתון. יש סיעות המפגינות נוכחות בעיקר במהומה שהן יוצרות באמצעות קריאות ביניים רמות, הפרעות מתוכננות ומעשי ליצנות ויש גם-שלא בטובתן- המגיעות אל הציבור הרחב בעיקר באמצעות המריבות הפנימיות המזעזעות אותן, חדשים לבקרים. לעומתן יש סיעות המתבלטות בפעילות וביוזמה הבאות לידי ביטוי בעיקר בעבודת החקיקה ובתגובות המחייבות את הממשלה להתייחם לנושאים המועלים ע”י חברי הסיעה.
סיעה כזו היא סיעת מפ"ם, הידועה בכנסת והמקובלת בין ידידים ויריבים כסיעה שפעולתה ויוזמותיה עולות כמה וכמה מונים על משקלה במניין חברי הכנסת. חלוקת התפקידים בין חברי הםיעה מכתיבה במידה רבה את שטחי העסוק של הח"כים כאשר חייקה כרכות הסיעה טרודה בצד יוזמותיה הפרלמנטריות בתאום בתוך סיעת המערך ובועדות הכנסת; תלמי, שבנוסף להיותו מזכ"ל מפ"ם הוא ממלא את תפקיד סגן יו"ר וועדת החוץ והבטחון; פדר ואמרי יושבים בוועדה הטרודה ביותר בכנסת, ועדת הכספים בנוסף לחברים בוועדות נוספות ועמאר פעיל בועדת חוקה חוק ומשפט ועדת הפנים. עוזרים על ידם בנאמנות יועץ הסיעה אמנון לוי, אירית ברניר ואמירה בן אדיר מזכירת הסיעה שמסיכומיה לקטנו את הנתונים הבאים: במושבי החורף והקיץ שחלפו דהיינו בתקופה שבין אוקטובר 78 ליולי 79 הופיעו חברי הכנסת של מפ"ם 61 פעמים בפני המליאה: משה עמאר 28 פעם, חייקה ואמרי 11 פעמים כ"א פדר 7 פעמים ותלמי 4 פעמים,
בציבור הרחב וגם במפלגה עצמה יש למפ"ם דימוי של מפלגה העוסקת בעיקר בנושאי חוץ ובטחון, חלוקת ההופעות לפי סוגים מפריכה דמוי זה כך: 22 הופעות היו בנושאי חוק ומשפט(בעיקר מ. עמאר) 12 הופעות בנושאים כלכליים 6 בנושאי חוץ ובטחון 4 הופעות בנושאי חינוך ותרבות, 4 עבודת הממשלה ו-13 שונות. באותה תקופה העלו חברי הסיעה 128 הצעות דחופות לסדר היום: 46 בנושאי כלכלה וחברה, 28 בנושאי חוץ ובטחון, 12 מיעוטים, 10 חינוך ותרבות, 8 עבודת הממשלה, 4 חוק ומשפט ו-20 שונות.
בנוסף לכל אלה מאות שאילתות ופעילות המשותפת - סיעת המערך. מאז התחדשה פעולת הכנסת לאחר פגרת הקייץ הוגשו ע"י סיעת מפ"ם 11 הצעות דחופות ורגילות וכ-40 שאילתות ושוב בנושאים שונים ומגוונים.
7
דו"ח המחלקה לקשרי חוץ
המחלקה לקשרי חוץ החלה לתפקד מחדש (לאחר הפסקה של למעלה משנה) בסוף אפריל שנה זאת. המגמה: לחדש ולהרחיב את הקשרים עם מפלגות האינטירנציונאל הסוציאליסטי, עם מפלגות קומוניסטיות (הרומנית, האיטלקית והצרפתית) וכן עם מפלגות סוציאלי-סטיות בלתי תלויות.
במרכז הפעילות בחודשים האחרונים: בירורים אינטנסיביים עם מפלגות האינטרנציו-נאל הסוציאליסטי לבחינת האפשרות של התקבלות מפייס (אם תאושר הפנייה בוועידתנו הקרובה) כחברים מלאים בארגון זה.
הוזמנו והשתתפנו כאורחים בוועידת המפלגה הסוציאליסטית הפורטוגלית שהתקיימה באפריל ש.ז. בליסבון. בועידה זו (שנערכה בסימן הציפיות הגדולות של המפלגה להגיע לשלטון בבחירות הכלליות בסוף השנה - תקוה שנכזבה) השתתפו משלחות רבות מאסיה, דרום אמריקה, אפריקה, ארה"ב ואירופה. כן השתתפו משלחות של מפלגות קומוניסטיות, ביניהן משלחת מרומניה. זאת היתה הזדמנות נאותה לקשור קשרים עם משלחות רבות ולהציג את תפיסותיה של מפ"ם ביתם להתפתחויות במזרח התיכון.
ניתנה לנו הזדמנות להדק את הקשרים הנ"ל בוועידות נוספות של המפלגה הסוציאלי-סטית הספרדית, המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, והאיטלקית וכן על ידי השתתפותנו (על פי הזמנה רשמית) בוועידת המפלגה הקומוניסטית האיטלקית.
לאחר כמה ביקורים של אישי מפ"ם ברומניה כאורחים רשמיים נתבצע בקייץ ביקור גומלין של משלחת רמת"דרג מטעם המפלגה הקומוניסטית הרומנית כאורחת מפלגת העבודה ומפ"ם. המשלחת נפגשה עם מוסדות מפייס והנהגתה וכן ביקרה בקיבוצים, מפעלים, ערי פיתוח ויישובי ספר. עם המפלגה הסוציאליסטית האוסטרית הדקנו את הקשרים במיוחד על ידי אירוח (באמצעות הקיבוץ הארצי) משלחה גדולה של שבעה עשר מנהיגים של הנוער העובד האוסטרי "רוטה פאלקן". חברינו מהדור הצעיר ומדור ההמשך כוננו יחסים חבויים ביותר עם המשלחת הנ"ל והם הוכיחו עצמם כידידים נאמנים של מפ"ם בכנסים הבינלאומיים של האינטרנציונל הצעיר "יוסי" .I.U.S.Y ובביקורנו בוינה.
אין ספק כי הבחינה בעלת המשמעות הרבה ביותר של עמדת מנהיגי מפלגות סוציאלי-סטיות בארו פה ביתם לכניסתה של מפ"ם לאינטרנציונאל נערכה בביקורו של יודקס (ובהשתתפותי) בפורטוגל, צרפת, אוסטריה, איטליה ואנגליה(באיטליה הייתה לנו גם פגישה רשמית עם משלחת של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית).
8
Sozialistische Rortei Osterreichs
ZENTRALSEKRET ARI AT
1014 Wien 1, LowelstraBe 18 Telefon (0 22 2) 63 27 31 Fernschreiber 07-4198 BAWAG-Kto.-Nr.00-66730-3
junge Generation Wien
1014 Wien, Lowelstrafte 18, 63 27 31 Klappe 233 Oder 234
PARTIDO SOCIALISTA
SecretarioGeral
Sozialistische Partei Osterreichs
PARTITO COMUNI5TA ITAUANO
OIREZIONE
הסתבר לנו, כי מנהיגי המפלגות הסוציאליסטיות הגדולות בארופה, לא זו בלבד שגילו אהדה לעמדות מפ"ם, אלא הביעו נכונות להפעיל את השפעתם כדי לזרז את הליכי הכניסה לאיטרנציונאל. למותר להדגיש, כי כינון קשר ישיר (בשיחות ממושכות ומפורטות), בין יו"ר המפלגות לבין המזכ"ל של מפ"ם העניק לקשרי□ בין המפלגות מימד נסיוני מיוחד והבנה הדדית שלא תהיה בת-תלוף.
במהלך הסיור בארופה היו כמה אי-הבנות ושיבושים ובמיוחד ביתם לפגישתנו עם יו"ר האינטרנציונל הח' ווילי ברנד. עם שובנו לארץ קיימנו, כאן, שיחות הבהרה עם כמה גורמים ובסיכום נתקבלה הזמנה לביקור ולפגישה עם ברנד בחודש ינואר מיד לאחר סיום הועידה.
לקראת הועידה ה-8 של מפ"ם העברנו לכל המפלגות, אתן כוננו קשרים במשך השנים חומר רקע על הנושאים שיידונו בועידה וכמובן שגרנו הזמנות למפלגות הקרובות לנו במיוחד. כן העברנו הזמנות לשגרירויות בישראל ( להשתתפות בערב הפתיחה) וקבלנו תשובות חיוביות רבות. כ-50 דיפלומטים יהיו נוכחים בערב הפתיחה.
הביולוטין "ישראל המתקדמת" שיופיע לאחר הוועידה יוקדש כולו לסיכומי הועידה וסקירות בתחומים שונים. נכין "מלאי" מפירסום זה, שישמש לנו במצע מפ"ם להסברה בחו"ל וכבסיס רעיוני להסברה המדינית השוטפת.
9
דב זכין
המחלקה המוניציפלית בפעולתה
מפ"ם חיזקה את מעמדה
בבחירות המוניציפליות האחרונות חיזקה מפ"ם את מעמדה ביישובים יהודיים כמו ביישובי המיעוטים. יש לנו נציגים נבחרים ב-28 ערים ב-17 רועצות מקומיות-יהודיות וב-17 מועצות מקומיות ערביות ולמעלה מ-100 חברים וחברות מייצגים את סניפי המפלגה ברחבי הארץ בוועדות העירוניות והמקומיות.
הועדה המוניציפלית
הועדה המוניציפלית הארצית של המפלגה מתכנסת באופן סדיר ודנה בשאלות עקרוניות ובבעיות העומדות על הפרק. אנו רואים בוועדות המוניציפליות בסניפים מכשיר עזר רב ערך לעבודת נציגנו ולפעילים במישור המוניציפלי.
המעדר המוניציפלי
בחירת הנהלת החדשה של המרכז לשלטון המקומי שבה מיוצגים אך ורק ראשי הרשויות המקומיות לא איפשרה נציגות מפייס במוסד זה, לעומת זאת מפ"ם מיוצגת בסיעת המערך של המרכז המקומי. כן הובטח ייצוג נאות של נבחרי מפ"ם בוועדות החשובות שליד המרכז לשלטון המקומי ובוועדות המשותפות של המערך במישור המוניציפלי.
הביטאון המוניציפלי
על אף הקשיים שהזמן גרמם, אנו מתמידים בהופעתו הסדירה של הביטאון "דפים מוניציפליים", אשר זכה לאחרונה להדים חיוביים בחוגים שונים ובקרב הפעילים בעניני השלטון המקומי. הסקר שערכנו ביון קוראי הביטאון, הראה התענינות הולכת וגוברת בחוגים חוץ מפלגתיים וזה מעודד אותנו להוציא את הביטאון כדו-ירחון קבוע.
פ . זינגר
10
פעילות המחלקה הפרסונלית
תפקידה המרכזי של המחלקה הפרסונלית הוא להבטיח צוותי פעילים בסניפים באזורים ובמחלקות המרכז.
במשך שנת 1979 הגענו לכך שבכל סניפי המפלגה - מלבד 4 - ישנם מזכירי סניפים מקומיים. גיוס חברים בקיבוע הארצי לפעי-לויות במפלגה הוא ממשימותיה העיקריות של המחלקה.
ב-1.1.79 פעלו במפ"ם 70 חברים מהקבה"א בפעילות מלאה וחלקית (*) .
ב-1.1.80 פועלים במפ"ם 84 חברי הקבה"א בפעילות מלאה וחלקית (*). הגידול במם' הפעילים באחוזים - 18% בערך.29 מתוכם פעילים במרכז המפלגה , 53 בסניפים ובאזורים. במשלחת הקבה"א במפ"ם 23 חברות שהן 28% בערך. 42 פעילים מתוך ה-82 הס בגיל מתחת ל-50 ובאחוזים הם בערך 51%. כמחצית הפעילים הגיעו לפעילות במשך עונת 1979, ובערך במחצית השניה של השנה הזאת. המשלחת פועלת (מלבד פעילי בית המרכז) ב-6 איזורים 24 סניפים, חטיבות צעירות אזוריות, פעולה במגזר הערבי ובין הסטו-דנטים בכמה ערים בהן סניפים רבתיים (עם סניפי משנה) יש לנו כיום יותר מפעיל אחד.
כך המצב בסניף ירושלים, חיפה באר שבע, חולון ראשון לציון. 82 הפעילים באים מ-46 קיבוצים. ישנם קיבוצים רבים שיש להם יותר מפעיל אחד בראש צועד קיבוץ אילון אשר 5 מחבריו פעילים במפ"ם.
בנוסף למשלחת הנ"ל החלו בפעילותם -יוסי מרצי א נו כרכז אזור הנגב הצפוני, אילן פפה בריכוז תא הסטודנטים הארצי. עדנה קנטור במזכירות הח"צ הארצית, מורים חלפון מועצת הפועלים בבאר שבע. השנה הופעל בי"ס לפעילים בחיפה בת"א ובבאר שבע. פעילי המפלגה מהקבת"א והסניפים העירוניים כאחד השתתפו בשעורים שהתקיימו בסדירות. פעילי המפלגה השתתפו גם בימי העיון שנערכו בגבעת חביבה לפעילי הקבה"א. בכך ניסינו למצוא תשובה חלקית להכשרת צוותי פעילים לסניפים. הבעיה דחוקה מפתרון והמחלקה הפרסונלית בשיתוף עם מחלקת הארגון וההסברה חייבים למצוא את הדרך היעילה לטיפוח פעילים מקומיים בכל מקום.
(*) פעילות חלקית-מעל ליומיים בשבוע.
11
צ'יבי
כנס הדור הצעיר- גולת הכותרת לפעולת הח"צ
במשך השנתיים האחרונות עיקר פעילותנו היתה עבודת שטח, רצינו לגלות את החברים והאוהדים שלאחר המהפך נעלמו והסתתרו בכוכים.ידענו שיש לעשות את העבודה בצנעה ולא לאור זרןורים כדי לשכנע את החברים שאין החליף לפעילות פוליטית רעיונית בסקטור העירוני, ההצלחה בחירה לנו פנים כמידה מסוימת חך לא נוכל לאשר זאת לגבי הסקטור הקיבוצי. נדמה שאחת הסיבות מהקיבוצניקים לא
פעולה היא העובדה שלדור הצעיר של מפ"ם היתה תדמית שלילית בגלל הקצנה בדעות, ואופי העבודה שהיתה ראוותנית, אם כל זה יש לדעה שהדור הצעיר הוא גוף אוטונומי ורשאי להביע דעות קיצוניות אך כמובן שחייבה להיות פרופורציה מתאימה. בכנס הדור הצעיר שנערך ג-21-22.12.79 בצוותא ראשון לציון היתה גולת הכותרת לפעילותינו בשנתיים האחרונות. בכנס השתתפו נציגים מ-32 סניפים עירוניים וסטודנטים, מסהר המשתתפים מהקיבוצים היה מועט ויש להצטער על כך.
לעתיד יש הרבה תכניות ואחת המטרות לערב חח הדור הצעיר של הקיבוץ הארצי בפעילות מפלגתית. כמו כן להקים צווה תגובות של הדור הצעיר כגוף אוטונומי ולהערך לקראת מועצה שנקיים באביב . לכסוף, חנו רוצים להודות למזכ"ל מפ"ם מאיר תלמי ואלעזר גרנות על הפתיחות והעידוד שבהם אנו זוכים בפעילותנו.
יוסי שחר
עיטורים: י. גוטרמןהחלטות
הוועידה השמינית
של
מפלגת הפועלים המאוחדת
(3-5 בינואר 1980)
תדפיס מ"בשער" (149)1 ינואר-פברואר 1980
החניתות הוועידה השמינית שר מפלגת הנועדים המאוחדת
(3-5 בינואר 1980)
הפרק המדיני
מבוא
הוועידה השמינית של מפ"ם מתכנסת ב-ימים של תסיסה מדינית גואה בישראל ובאיזור כולו: מבית — משבר חברתי־כלכלי מחמיר, ומחוץ — בידוד מדיני גובר והולך.
ממשלת הליכוד־מפד"ל, הנקרעת בין אילוצי המציאות המדינית, הכופים עליה את מהלכי השלום, לבין התורה הלאומנית־דתית של של-מות הארץ — מריצה את המדינה למיבצעי הת-נחלות מסוכנים, פזיזים ובזבזניים, העלולים לפגוע באופיה היהודי והדמוקראטי של ישראל ולסכל כל נסיון של הידברות עם ירדן ועם הפלשתינים כאחד, לחסום את ההתקדמות אל שלום כולל עם מדינות־ערב ואף לסכן את הסכם השלום עם מצרים.
במציאות זו, מצווה מפלגת הפועלים ה-מאוחדת להרים את דגל הריאליזם המדיני וה-ציונות השפויה, כפי שבא לביטוי מאז מלחמת־ ששת־הימים בתוכנית השלום שלה, ולעצב תוכ-נית חברתית־כלכלית, אשר תגדיר את הדרכים לשיקום ולהתחדשות ציונית־סוציאליסטית של החברה בישראל.
כדי להציל את ישראל ממבוי־סתום מדיני, מסכנת התמוטטות משקית, מהרס המוסר החבר-תי והלאומי, ומדרך התעתועים של השלטון ה-נוכחי — רואה מפלגת הפועלים המאוחדת כצו מכריע ומיידי התייצבותם של כל הכוחות הבו-נים והמתקדמים בחברה הישראלית, לשם הפל-תה של ממשלת הליכוד, וכינונה של ממשלה חדשה, שבמרכזה יעמדו מפלגות תנועת העבודה.
השלום עם מצרים
1. מלחמת יום־הכיפורים שוב המחישה למצרים ולישראל גם יחד, כי דרך המלחמה אינה יכולה לקדמן להשגת יעדיהן הלאומיים.
מצרים נוכחה לדעת, כי אפילו יתרונות־ פתיחת־הפתע החד־פעמיים ושיקום כבודו של צבאה בימיה הראשונים של מלחמה זו, לא איפ־ שרו לה להשיג פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-מצרי. מצרים הגיעה למסקנה, שהדרך היחידה לפתרון בעיותיה הפנימיות ובעיות האיזור היא דרך ההכרה בישראל והמו"מ על השלום איתה; ואילו העם בישראל שוב נוכח לדעת, כי הנצחון הצבאי כשלעצמו, אין בו כדי להבטיח פתרון מדיני לסכסוך באיזור.
הסכם הפסקת האש, המו"מ בק"מ ה־101, ובמיוחד הסכם־הביניים שנחתם ב־1975 ע"י ממשלת המערך, חרף התנגדותם של הליכוד וגוש אמונים — סללו את הדרך לביקורו ההיס-טורי של סאדאת בירושלים, לשיחות השלום, להסכמי קמפ־דייוויד. ולחתימת הסכם השלום.
2. א. הוועידה השמינית של מפ"ם רואה בהסכם השלום בין ישראל למצרים פריצת־ דרך חשובה לתמורה יסודית ביחסים שבין ישראל לשכנותיה ולהשגת שלום כולל באיזור. הסכם זה ביטל למעשה לגבי מצרים את שלושת הלאווים של חרטום : "לא הכרה, לא מו"מ ולא שלום". הוועידה סומכת ידיה על תמיכתם העק-בית של מוסדות המפלגה בקידום תהליך השגת ההסכם בכל צומתי ההכרעה של המו"מ, ועל הצבעת נציגי מפ"ם בכנסת לאישרורו הסופי של ההסכם.
כל זאת, למרות ביקורתה והסתייגותה של מפ"ם מתוכנית האוטונומיה ומדרכה הכושלת והמכשילה של ממשלת הליכוד־מפד"ל במשא-ומתן, ומהפירוש שממשלה זו נותנת לסעיפי ההסכם, לאחד חתימתם.
ב. בהסכמתה החפוזה לנסיגת צה"ל עד לגבול הבינלאומי בין ישראל למצרים, ללא מאבק על תיקוני־גבול־בטחוניים ולו על דרך חילופי שטחים, ויתרה ממשלה זו מראש על
פיתחת רפיח כאיזור־חיץ בין ישראל לשכנתה בדרום. היא עירערה את תוקפו של הפירוש הישראלי להחלטת האו"ם 242, בכל הנוגע לנסיגה משטחים ודאגה לגבולות מוכרים ובטו-חים, ויצרה תקדים מסוכן לגבי גבול השלום העתידי של ישראל בצפון.
ג. לוויתוריה המפליגים על מרכיבים בט־ חוניים חשובים בגבול הדרום, הגיעה ממשלת בגין על בסיס האשליה, כי תמורתם תוותר מצ-רים על האינטרסים הערביים בגדה וברצועת עזה, בתוכנית הראשונה של "האוטונומיה", ש־ נתפרה־על־ברך, נתכוונה ממשלת בגין להבטיח את שלטון ישראל בגדה וברצועה לדורי דורות. לעומתם רואים גורמים מדיניים אחרים בתוכנית זו שלב להקמת מדינה פלשתינית נפרדת.
לאחר שינויים מהותיים שחלו בנוסחה ה-מקורית בקמפ־דייוויד ולאחר שהוגדרה כתוכנית לתקופת־מעבר בלבד, שבסופה תיפול הכרעה על עתידה של הגדה ורצועת עזה, נהפכה תוכנית זו לאחת מאבני־היסוד של הסכם השלום עם מצרים.
ד. גם בלבושה המוסכם מהווה תוכנית־ האוטונומיה מירווח למו"מ בין פירושיהם הסות-רים ומגמותיהם הקוטביות של הצדדים החתומים עליה.
מגמתה של ממשלת ישראל הנוכחית, לו גם היתה ריאלית, היתה מסכנת במימושה את אופיה של ישראל כמדינה יהודית ופוגעת ביסו-דות משטרה הדמוקראטי. אולם בהיותה מבוססת על האשליה, כי ניתן להשיג שלום יציב באיזור בלא פתרון לבעייתם הלאומית של הפלשתינים על כל היבטיה, נהפכת מגמתה זו של ממשלת הליכוד לפיצצת־זמן מדינית.
ההתנחלויות בגדה, ההפקעות של אדמות תושבי השטחים ע"י הממשלה ופריעת־החוק מצידם של אנשי גוש־אמונים בעידודם של חלק מהשרים, ידרדרו בהכרח את תקופת המעבר של האוטונומיה למלחמת הכל־בכול, ימוטטו את ה-קונסנזוס הלאומי של העם בישראל ובתפוצות, יעודדו הקצנה בקרב תושבי השטחים, ימנעו סיכוי של פתרון כולל לסכסוך באיזור ואף יסכנו את השלום עם מצרים.
3. מדיניות זו של ממשלת ישראל — מש-מעותה חמורה עוד יותר נוכח המציאות הבינ-לאומית :
א. ניצול הנפט הערבי והפטרודולרים כגורם־לחץ כלפי מדינות הגוש המערבי, ההי־ ערכויות הפוליטיות בעקבות הסכם קמפ־דייוויד והשלכותיו של המהפך באירן — הביאו למיפנה
במדיניותן המזרח־תיכונית של כמה מידידותיה המסורתיות של ישראל והבליטו את קשר־הגוט־ לין ההדוק בין מרחב הבעיות הבינלאומיות לבין תחום בעיותיו של הסכסוך הישראלי־ערבי.
ב. גם כיום יש לארה"ב עניין חיוני בקיומה של ישראל חזקה, אך בניגוד לתקופה שלאחר מלחמת־ ששת־ הימים — מקפידה היא עתה על איזון בין קשרי ידידותה עם ישראל, לבין קש-ריה עם ארצות ערב.
קשרים כפולים אלה והסתירות המתלוות אליהם — כל עוד שרויות בעלות־בריתה במצב מלחמה ביניהן — מכתיבים; למימשל האמריקני מעורבות אקטיבית בחיפוש אחר יישוב מהיר של הסכסוך בין ישראל לשכנותיה ופתרון לבעייתם הלאומית של הפלשתינים, שבלעדיו לא ייכון שלום באיזור.
ג. מדיניותה האזורית של ארה"ב מעוגנת גם בחשבון הרחב של הדטאגט, המהווה את אחד מצירי מהלכיה המדיניים בעולם, ואין להניח, כי יושג שלום יציב ובר־קיימא במזרח התיכון ללא שיתופה של בריה"מ, שכמה מאר-צות האיזור קשורות עמה בברית ואף נהנות מעזרתה הפעילה; וזאת: למרות תפקידה ה-שלילי של מדיניות־החוץ הסובייטית באיזור.
ישראל לא תוכל להתעלם מן האילוצים והסתירות האלה ואת מאבקה על השלום בג-בולות בטוחים, מוכרים ומוסכמים, תיאלץ לערוך תוך קריאה מפוכחת של המפה הפוליטית, בחינה דינאמית של ההתפתחויות באיזור ובזירה הבינ-לאומית ורכישת בעלי־ברית למאבקה.
האוטנמיה כתוכנית זמנית
כדי למנוע התפחות־דברים חמורה זו ולאפשר מו"מ שיביא לפתרון בעיית הגדה וה-פלשתינים ויבסס את השלום עם מצרים — חייבים שני הצדדים לפעול על פי הכתוב והחתום על ידם:
א. ממשלת ישראל חייבת לבצע את אשר קיבלה על עצמה בהסכמי קמפ־דייוויד ולנהל מו"מ אשר יגדיר את סמכויותיה ואחריותה של רשות המינהל העצמי, שתופעל בגדה וברצועת עזה, בתקופת האוטונומיה.
ב. מאחזי הבטחון של צה"ל וכן הסיורים המשותפים בגבולות, המוזכרים בהסכמי קמפ־ דייוויד — מכוונים להבטחת הגבולות. אולם', כל עוד לא קיים גבול החוצה בין הגדה לישראל — הכרחי להבטיח סדרי בטחון אשר ימנעו פעילות הבלגית משטח הגדה.
ג. בפריסה של כוחות צה"ל בגדה, על פי
המוסכם בקמם־דייוויד, חייבת ישראל לדאוג שרצף־מאחזיה הצבאיים בסמוך לגבולותיה יכ-לול, ככל האפשר, את היישובים הקיימים בבק-עת הירדן ובגוש עציון. בתקופת האוטונומיה על ממשלת ישראל לדאוג לקיומם ובטחונם של יישובים אלה וההכרעה על עתידו ישל כל אחד מהם תיפול במו"מ על הגבולות והשלום.
ד. ממשלת ישראל חייבת להפסיק לאלתר את ההתנחלויות בכל הגדה ורצועת עזה, להת-חיל בפירוקן המתוכנן של כל התנחלויות "גוש אמונים" שבלב הישוב' הערבי ולהקפיא, במהלך המו"מ, את המצב הקיים בכל הנוגע לקרקעות הגדה והרצועה. אין ליצור עובדות של התייש־ בות־קבע בשטחים המוחזקים ויש להפנות את המשאבים העומדים לרשותנו לפיתוח הגליל והנגב.
ה. בתקופת המעבר יוסכם על תוכנית להח-זרת פליטי מלחמת־ששת־הימים. פתרון בעיית הפליטים יתבצע בעתיד, במסגרת של שלום כולל, תוך שיתוף פעולה בין תושבי הגדה, אר-צות ערב וישראל, וגיוס מקורות בינלאומיים לשם פיתוח מפעלי חקלאות, תעשיה ושיכון. במו"מ על הסדר כולל של בעיית הפליטים חיי-בת ישראל להעלות את זכויותיהם של הפליטים היהודים מארצות־ערב.
ו. הסדרים בעניין מקורות־המים וניצולם ייגבעו בהתחשב באינטרסים של כל הצדדים ובמסגרת תוכנית אזורית כוללת.
ז. בתקופת המעבר, על ממשלת ישראל לקיים מגעים הדוקים עם ממשלת ירדן, לשם פתרון בעיות קרקע ומים אזוריות ובעיות אחרות שפתרונן מותנה בשיתוף פעולה בעתיד, לרבות בעיית יישובם של הפליטים.
ח. ועדה משותפת ישראלית־פלשתינית־ ירדנית־מצרית, שעליה הוחלט בהסכמי קמפ־ דייוויד, תטפל בבעיות שוטפות השנויות במח-לוקת.
ט. הממשלה העתידה, שתנועת העבודה תע-מוד בראשה, תשאף לצמצם ככל האפשר את תקופת המעבר של האוטונומיה ולהקדים את הסדר השלום המוסכם.
עקרונות השלום הכולל באיזור
חשיבותו ההיסטורית של הסכם השלום עם מצרים אינה משנה את העובדה, כי השלום ה-כולל באיזור לא יושג ללא פתרון לבעיות בטחונה של ישראל בגבולות מוכרים ומוסכמים, וללא פתרון בעייתם הלאומית של הפלשתינים.
תוכנית האוטונומיה היא תוכנית־לתקופת־
מעבר בלבד. בעיות היסוד, המהוות סלע מחלו-קת בין ישראל לשכנותיה, וקובעות את חילוקי-הדעות המחריפים בציבוריות הישראלית — בעינן עומדות.
בוויכוח גורלי זה, לאחר בחיבה יסודית ומקפת של המציאות המדינית על כל מרכי-ביה, קובעת מפ"ם את עמדותיה, עפ"י עקרונו-תיה הציוניים־ סוציאליסטיים וברוח חזון אח-וות-העמים, המנחה אותה למן ייסודה.
א. ארץ־ישראל משבי עברי הירדן, היא המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לאר-צו ושל העם הערבי השוכן בה.
רוב תושבי מדינת־ירדן הם ממוצא פלש-תיני. להם ולאחיהם בגדה ובעזה מסורת דתית משותפת, ודרך הגשרים הפתוחים הם מקיימים, גם עתה, קשרי משק וחברה ואף קשרי משפ-חה מסועפים.
במציאות זו מחייבת מפ"ם פתרון מדיני המושתת על קיום שתי מדינות עצמאיות וריבו־ ניות: ישראל מזה ומדינה ירדנית־פלשתינית מזה, אשר תכלול — בנוסף לירדן — גם את רוב שטחן של הגדה ורצועת עזה.
מרחביה ומשאביה של מדינה שכנה זו יבטי-חו פתרון מלא לבעיית הפליטים ובגבולותיה יבואו לכלל מימוש הגדרתו העצמית ואחדותו הלאומית של העם הפלשתיני.
ב. פתרון זה עשוי להמעיט מגמות אי־ רידנטיות, הקיימות גם עתה בקרב הפלשתינים ומסכנות את השלום באיזור. פתרון זה יגדיל את סיכוייה של ישראל לממש, תוך הסכם, את התנ-אים ההכרחיים לבטחונה.
ג. על כן סבורה מפ"ם, כי אין לחייב פתרון המושתת על הקמתה של מדינה שלי-שית בין ישראל וירדן. עם זאת: על ישראל לכבד את הכרעותיהם הדמוקראטיות של הפלש-תינים והירדנים, בכל הנוגע לריבונותם ולעצמ-אותם, של אלה ואלה, מעבר לגבולותיה, ובלבד שיוסיפו להתקיים כל סעיפי ההסכם והסדרי־ הבטחון שייכללו בו.
ד. משייקבעו תיקוני הגבול ההכרחיים ל־ בטחונה, תיסוג ישראל לגבולות מוכרים ומוסכ-מים והגדה המערבית ורצועת עזה יוחזרו ויפורזו לפי לוה זמנים מוסכם. כוחות צבא לא יחצו את הירדן והפירוז יובטח בצורה יעילה לפי הסדרים בטחוניים שיוסכם עליהם. הנחות אלו עולות גם בקנה אהד עם הסכמי קמפ-דייוויד בהם נאמר: "המשא־ומתן (לגבי הסדרי קבע) יתבסס על הוראותיה ועקרונותיה של החלטת מועצת ה־ בטחון 242. המו"מ יקבע בין שאר העניינים את
מיקומם של הגבולות ואת אופיים של סדרי הבטחון".
ה. על בסיס מציאות מתמשכת של שלום יציב ויחסי שכנות טובים — תהיה ישראל פתוחה גם לרעיונות של פתרון קהילייתי, למען שגשוגם הכלכלי והחברתי של עמי ארץ־ישראל וייצוב השלום באיזור כולו.
ו. בשאלת ירושלים, המהווה שאלת מפתח לכיגונו של השלום, מאשרת הוועידה השמינית, כבסיס לפתרון, את הצעתו של חזן כפי שנת-קבלה ע"י מרכז המפלגה ביום 8.11.79 (ראה נספח). הצעה זו מושתתת על הנחת היסוד, כי ירושלים המאוחדת היא בירתה של ישראל, היא מבטיחה מעמד מיוחד לשלוש הדתות ולאתריהן המקודשים, מעניקה שלטון־בית מרחיק לכת לתושבים הערבים של העיר וביטוי מובהק לייחודם הלאומי והתרבותי והיא פתוחה לחזון הקמתה של בירת הקהילייה העתידית בירושלים.
ז. בדי להבטיח את תהליך השלום, על ישראל לקרוא לממשלת ירדן להצטרף למו"מ
על שלום כולל באיזור, אשר יהיה מבוסס על עקרון זכות ההגדרה העצמית לכל העמים, על כיבוד ריבונותן של כל מדינות־האיזור, על חתירה לגבולות מוכרים ומוסכמים בין ישראל לשכנותיה ועל נכונות לדון בפתרון מדיני ירד־ ני־פלשתיני. על בסיס הנחות אלה על ישראל לקרוא לפלשתינים לכונן משלחת יציגה, אשר תשתתף במו"מ זה, כשותף שווה־ערך.
על ישראל להיות נכונה לשאת ולתת עם כל גורם פלשתיני, אשר יכיר במדינת־ישראל, יכיר בהחלטת האו"ם 242 וישלול פעילות טרור וחבלה. משמעותם של. תנאים אלה למעשה, היא: הסתייגות מסעיפי האמנה הפלשתינית ה-חותרים לביטולה של מדינת ישראל.
ח. למען הבטחת בטחונם ושלומם של ישובי הגליל ועמק הירדן, יעבור הגבול עם סוריה על רמת הגולן. במו"מ על השלום עם סוריה תדאג ישראל להבטחת ההכרחי לבטחונה. לאחר שייקבע הגבול הסופי, יפורז החלק הנותר על פי לוח־זמנים מוסכם.
ההתיישבות
ההתיישבות העובדת, הקיבוצית והמושבית, היתה והינה התגלמות המאוויים הנעלים ביותר של מפעל תקומתנו הציוני והסוציאליסטי בארץ. על התיישבות זו מונפת עתה ידה המהרסת של מדיניות ממשלת הליכוד. ענפים שלמים שטופ-חו בידי המתיישבים בקיבוץ ובמושב נתונים עתה בסכנת התמוטטות והצבר עמל־דורות של חלוצים בונים ומגינים הולד ונהרס בשרירות-לב מכוונת.
תנועת העבודה הציונית הסוציאליסטית נקראת להתייצב בכל תוקף כוחה המדיני והמו-סרי להגנת ההתיישבות העובדת.
הוועידה שוללת מכול וכל את התנחלויות־ הדמה הקיקיוניות של "גוש אמונים", המסכנות את השלום, הפוגעות בבסיסה הדמוקראטי של החברה ומעוותות את אופיה היהודי־הציוני של מדינת ישראל.
הוועידה שוללת מכול וכול את התנחלויות־
את הבזבוז של המיליארדים המושקעים בקיומן והמשך הקמתן של התנחלויות הסרק במרכזי היישוב הערבי ביהודה, שומרון וחבל עזה ולהו-עיד אותם כספים לפיתוח הגליל, הנגב והערבה ולביסוס עיירות־הפיתוח והמשק החקלאי.
הדור הצעיר נקרא להגשמה עצמית חלוצית ביישובי הגליל, הנגב והערבה.
הוועידה מחזקת את הקיבוץ הארצי בדרכו ההתיישבותית המבוססת על אושיותיה של תוכ-נית השלום של מפ"ם.
מפ"ם תיאבק על קיום עקרונות הקואו־ פראציה בתנועת המושבים.
הוועידה קוראת לשיתוף פעולה בין היישוב היהודי והערבי על בסיס שכנות טובה, פיתוח ללא קיפוח והענקת משאבים שווים לכל המיגז־ רים.
לבנון
המאורעות המדיניים והצבאיים המתחוללים בלבנון פוגעים ללא־רחם באוכלוסיה האזרחית ואף מסכנים את השלום באיזור. ריכוזי אש"ף ופעילותו החבלנית בישראל מתוך גבולה של לבנון, מחמירים את הבעיות ומונעים ארגעה. שליטתה הצבאית של סוריה בלבנון החמירה אף היא את הבעיות המדיניות וליבתה את מאורעות הדמים הנמשכים.
ישראל קוראת לכל הגורמים המעורבים בסבך הלבנוני, כי יפעלו להפסקת פעולות האי-בה והטרור למען חיזוקה של ממשלת לבנון והכרת שלטונה כשלטון בלעדי בגבולותיה. ללא הוצאת הצבא הזר, הסכם-בין הדתות והעדות והפסקת שלטונן של קבוצות המחבלים בשטחי לבנון — לא תוכל לבנון לשקם את משקה ה-הרוס ולבנות מחדש את חייה החברתיים, כמדי-
74
יון האזרחי. הוועידה מחייבת את מוסדות המפ-לגה ונציגיה להמשיך ולפעול במשנה־ תוקף לבי-טולו של עיוות זה בחוק במהלכה של הכנסת הנוכחית.
ב. הוועידה תומכת בהחלת חובת שירות־ לאומי, מקביל ושווה בזמן, על בנות שלא תר-צינה להתגייס לצה"ל מטעמי דת ומצפון, ומחיי-בת את מוסדותיה ונציגיה לתבוע אולטימאטי-בית, בכל מו"מ על הקמת ממשלה חדשה, תיקון חוק־שירות־הבטחון בדרך שתבטיח שירות שווה, אם במסגרת צה"ל ואם במסגרת שירות־לאומי.
ג. הוועידה תובעת ממוסדות ההסתדרות ומפעליה, מן הרשויות המקומיות ומכל המוס-דות הציבוריים שלא להעסיק במסגרתם בנות הפוטרות עצמן משירות צבאי, או משירות לאו-מי ותובעת ממוסדות ההשכלה הגבוהה לנעול שעריהם בפני בנות אלו.
4. הוועידה תובעת, כי יונהג יחס שווה לחיילים הדרוזים והערבים מגוייסי צה"ל, הן בשירותם בצבא והן לאחר שחרורם, ובכלל זה: טיפול שוה במשפחות השכולות ומימוש כל הז-כויות וההטבות הניתנות לחיילים משוחררים בשיכון ובתעסוקה.
התקדמות ניכרת במצבם הכלכלי של ערביי ישראל, רמת החינוך והבריאות עלתה ואף פות-חו שירותים ציבוריים וחברתיים.
עם זאת, טרם הושג שיוויון אמיתי ומלא לערבים, כציבור שווה־זכויות־וחובות במדינה.
הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה ונצי-גיה להיאבק בהתמדה נגד כל אפליה לאומית, ולפעול בכל מגזרי החברה הישראלית ברוח אחוות־העמים, שהיא עקרון מדריך בדרכה של מפ"ם.
4. הוועידה קובעת, שהמאבק להבטחת שיוו־
יון לאוכלוסיה הערבית — מן הדין שייעשה תוך שיתוף יהודי־ערבי ובמסגרות פוליטיות וציבוריות משותפות,
מסגרות נפרדות ובדלניות עלולות לגרום למתחים מיותרים בין שתי האוכלוסיות ולהזיק למאבקו של הציבור הערבי להבטחת זכויותיו הצודקות. מפ"ם, המשמשת כחלוץ המפלגות
75
1. הוועידה השמינית של מפ"ם קובעת,
כי מאז עליית ממשלת־הליכוד לשלטון חלה הרעה במעמדם של ערביי ישראל. ממשלה זו לא נתפנתה, אפילו פעם אחת, לבירור יסודי בבעיו-תיהם של אזרחיה הערבים של המדינה, והירבתה בקרבם רגשי תיסכול וניכור.
2. מפ"ם עוקבת בדאגה אחרי התגברות הקיצוניות הפוליטית בקרב יהודים וערבים אזרחי ישראל.
מתוך הכרה, כי מדובר במציאות־חיים ה-מחייבת שיתוף פעולה והמבוססת על הצורך בהעמקת נאמנותם של ערביי ישראל למדינה, תוך שמירה על זהותם הלאומית — קוראת מפ"ם למאמץ משולב של כל הנוגעים בדבר, לשם עיצוב דפוסי־חיים של כבוד הדדי ויחסים מתוקנים בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי בישראל.
3 הוועידה קובעת, כי במהלך השנים חלה
ערביי ישראל
1. ועידת מפ"ם חוזרת וקובעת, כי הערובה• העיקרית לבטחונה של המדינה הוא צבא ההגנה לישראל — צבא העם. הדאגה לפיתוח כוחו של צה"ל, לכושרו הקרבי ולעיצוב דמותו המוסרית של החייל הישראלי, חייבים לעמוד בראש מעיי-ניה של-מדינת ישראל ומוסדותיה הנבחרים.
מאז מלחמת יום־הכיפורים גבר כוחו של צה"ל והתעצם נשקו. אולם נוכח הנשק הרב הזורם לארצות ערב הכרח הוא להוסיף ולהקפיד על סיפוק שוטף של הנשק ההכרחי להגנתנו, גם ממקורות חוץ וגם מכוחו של תע"ש, ובעינו עומד ההכרח להוסיף ולהעלות את איכותו של צה"ל כצבא מודרני שיהיה מסוגל, כדרכו מאז ייסודו, להתייצב ולעמוד בכבוד במערכות ישר-אל.
2. הוועידה מדגישה את חשיבותו של ערך טו־ הר־הנשק כמקור חוסנו המוסרי של צה"ל. נוכח גילויי לאומנות בקצוות־ המחנה חייבים חיילי ישראל ומפקדיהם להקפיד ולטפח ערך זה ולהנ-חילן לבאים אחריהם.
3. א. הוועידה שוללת מכול וכול את ה-חוק המאפשר לבנות להשתמט מהשירות ב־ צה"ל ע"י הצהרת דתיות בלבד, ורואה בחוק זה הפרת עקרונות היסוד של הדמוקראטיה והשיוו־
צה"ל
נה ריבונית ועצמאית.
ישראל לא תוכל לעבור לסדר היום על מבצ-עי רצח וחבלה בשטחה.
זכותה וחובתה להגן על אזרחיה בכל האמצ-עים העומדים לרשותה, ועליה לעשות זאת מתוך הקפדה חמורה שלא לפגוע באוכלוסיה האזרחית.
מבוא
המדיניות הכלכלית־־החברתית של ממשלת הליכוד, שהתבססה על הדוקטרינה המיושנת והריאקציונית של הסתמכות על כוחות השוק ללא הכוונה וללא מעורבות ממשלתית — הביאה בתקופת שלטון הליכוד להידרדרות מסוכנת במשק ובחברה.
הסיחרור האינפלאציוני עובר את השיעור של 100% ; חלה האטה בגידול היצוא והגרעון. במאזן התשלומים הגיע ב־1979 ל־4.5 מיליארד דולר (מעבר לשיא של 1974 בעקבות מלחמת יום־הכיפורים).
גידול החובות במטבע חוץ מתבטא כבר היום בנטל התשלומים של ריבית וקרן העולה על הסיוע שמעניקה ארה"ב לישראל. גידול זה, בעקבות הגרעון במאזן התשלומים, מאיים עלינו במשבר חמור במשק בעוד שנתיים־שלוש, כאשר נהיה חסרים את מטבע החוץ הדרוש לקיום תקין של המשק. משבר זה, שיתבטא במיתון עמוק ואבטלה רחבת ממדים, כבר החל, והוא צובר תאוצה גוברת: מאז תחילת כהונתו של שר האוצר החדש יגאל הורביץ גברה הפגיעה בחק-לאות ובתעשיה, החלו פיטורי עובדים ומושמעים איומים לסגירת מפעלים. וכל זאת: על־חשבון
צרורם הנקוב של השכירים ותוך המשך ההת-עלמות מהתעשרותן של שכבות בעלי ההון.
השינוי הדראסטי בחלוקת ההכנסה הלאומית לרעת השכיר, מתן העדיפות להון הפינאנסי ולספקולציה על פני הייצור, והאינפלאציה — הולידו תסיסה מעמדית גוברת. עם עירעור המטבע בא עירעור המוסר הציבורי ובמקום המשק המתוכנן "חוגגת" אנארכיה משקית. לממשלת הליכוד אין תוכנית, אין מדיניות ואין הכושר ליציאה מהמבוי הסתום אליו הביאה את המשק. אין מנוס מהחלפת מדיניות הליכוד, ושינוי המדיניות מחייב החלפת ממשלת הליכוד.
על תנועת העבודה לגבש תוכנית לשיקום המשק מהריסותיו ולהבראתו אשר תתבסס על העקרונות הציוניים-סוציאליסטיים של תנועת־ העבודה.
שיקום המשק יחייב תוכנית־חירום כוללת למלחמה באינפלאציה; יידרשו קרבנות מכלל האזרחים וזה ייתכן רק במשטר של שוויון בעול ובקרבן, כאשר ההון ובעלי היכולת ישאו בעיקר הנטל.
ממשלה שתנועת־העבודה תעמוד בראשה מצווה לבסס מדיניותה על תיכנון והכוונת המשק; עידוד היצוא וחתירה לעצמאות כלכלית; חלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית ומדיניות מיסים
76
קווים לתוכנית כלכלית־חברתית אלטרנאטיבית
הציוניות בהגדרתה־העצמית כמפלגה יהודית-ערבית, הוכיחה במאבקיה הממושכים את צד־ קת־דרכה ויעילותה של תפיסה זו.
5. הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה ונציגיה להמשיך במאבקם למען:
א. קידום החקלאות במגזר הערבי, תיעוש היישובים הערביים ויצירת מקורות פרנסה מקו-מיים שיבטיחו רמת חיים נאותה.
ב. קליטת ערבים במנגנוני הממשלה, ההס-תדרות ומערכת הייצור.
ג. מניעת הפקעת אדמות חקלאיות ובמק-רים של הפקעות בלתי־נמנעות — הבטחת זכותו של החקלאי הערבי להמשיך ולהתפרנס מחקלאות, על קרקע־חליפה־שוות־ערך, שתימ--סר לבעלותו ע"י המדינה.
ד. הסדר מוסכם של בעיית אדמות בדווי־ הנגב.
ה. הבטחת נציגות ערבית בוועדות הקובעות פיצויים־על־הפקעת־קרקע. נושא זה דוחק במ-יוחד בכל הנוגע לבדווי הנגב.
1. השלמה מהירה של תוכניות המיתאר ליי-שובים והבטחת סיוע בשיכון לצעירים הערבים.
ז. מניעת ההפליה הלאומית בתמיכה הממ-שלתית למשפחות מרובות ילדים ומניעת חו-קים מפלים גם בתחומים אחרים.
ח. החזרת עקורי בירעם ואיקרית.
ט. ביצוע החלטות ועידת ההסתדרות בדבר שילובם המלא .של ערביי ישראל בכל תחומי פעילות ההסתדרות, פתיחת שערי "המרכז ה-חקלאי" בפני החקלאי הערבי והפעלת חברת העובדים בפיתוח התעשיה בכפר הערבי.
6. הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה ועל מחלקות המרכז לבחון -מחדש דרכי פעולתנו ההסברתיים והאירגוניים בקרב ערביי ישראל.
הוועידה מחליטה על מבצע־חברות נרחב למפ"ם באוכלוסיה הערבית, וקוראת לחבריה הערביים ובמיוחד לפעילי המפלגה, לחברים במוסדותיה ולנציגים במוסדות ההסתדרות וב-רשויות המקומיות — להיחלץ למבצע זה במישנה מרץ.
הוועידה קוראת למוסדות המפלגה להגביר מאמציהם להשגת מקורות מימון מתאימים לשם חידוש הופעתו של "אל־מירסד".
פרוגרסיבית; צימצום הפער החברתי וחיסול מוקדי המצוקה. ממשלה זו חייבת לחתור לאמנה חברתית בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים במדיניות המיסים, המחירים, הרווחים והשכר.
ממשלת תנועת־העבודה תפעל לביצור ופיתוח המשק הממלכתי הציבורי ובמיוחד משק העוב-דים, עידוד הקואופרציה. כל אלה במטרה של בניין משק וחברה הבנויים על יסודות שיתופיים ועל ניהול עצמי וסוציאליזם ישראלי דמוקראטי.
עקרונות המדיניות הכלכלית־חברתי ת
חוסנה של החברה בישראל וקידומו של המשק לקראת עצמאות כלכלית, בטחון המדינה והיכולת למשוך ולקלוט עליית יהודים מהתפו-צות, מותנים הלכה למעשה, היום כבעבר, בדרך הבניין של המשק על אושיות וערכים של הציונות החלוצית־הסוציאליסטית.
תנועת־העבודה על מפלגותיה, עם שובן לשלטון לאחר המפולת החברתית־כלכלית שהביא על המדינה "המהפך הליברלי" של תנועת הציונים־הכלליים, תממש במסגרת משק פלורא־ ליסטי ותוך כיבוד היוזמה לכל צורות המשק, את עקרונותיה הסוציאליסטיים ותיישם את יעדיה בחברה ובמשק על יסוד העיקרים והכללים:
1. תיכנון ממלכתי כולל, רב שנתי ובשלבי ביניים, מכוון את גורמי הייצור וענפי המשק. יקויימו: פיקוח ממלכתי ציבורי, מבוקר על־ידי הכנסת, על זרמי ההון הראשיים במשק, ועל הבנקים ותנועות מט"ח וכן מדיניות השקעות ואשראי מועדפים על־פי מטרות לאומיות לפיתוח המשק.
2. בעלות לאומית על הקרקע, מקורות הטבע והאנרגיה ושליטה ממלכתית על תעשיות התשתית, הבטחון ושירותי היסוד של משק המדינה. הוועידה מביעה ־ התנגדותה המוחלטת להחלטות הממשלה בדבר מכירת קרקעות המדינה.
3. א) קידום ועידוד יזומים של משק העוב-דים בבעלות עצמית־קואופרטיבית ומוסדית־ הסתדרותית לביסוס חברת עובדים סוציאליסטית. הרחבת ההתיישבות החקלאית וביסוסה, עידוד ההשקעות והייצור המתוכנן בחקלאות. פיתוח תעשייתי, וקידום חברתי של עיירות הפיתוח.
ב) מימוש הבטחון הסוציאלי לציבור העוב-דים במדינה, במסגרת חקיקה ממלכתית, על יסוד העזרה והאחריות ההדדית ובאמצעות המכשירים העצמיים־דמוקראטיים של ההסתדרות ואירגוני העובדים (קופות חולים, קרנות פנסיה, מוסדות
סיעוד ורווחה) תוך שיתוף פעולה ותיאום עם המוסד לביטוח לאומי.
ג) דמוקראטיזציה סוציאלית של, המשק ובראש וראשונה של המיגזרים הממלכתי וההסתדרותי, על־ידי שיתוף עובדים בהנהלות וברווחים ופיתוח מערכות של רווחה חברתית־ שוויונית, לצימצום הפערים הכלכליים.
4. מדיניות המבוססת על מיסוי פרוגרסיבי,
על תשלומי העברה ופיתוח שירותים ציבוריים־ ממלכתיים לשם:
א) עידוד המאמץ היצרני, תימרוץ ומתן תמורה לעבודה על־פי תפוקתה, פריונה וערכה החברתי.
ב) העמקת השוויוניות בחלוקת ההכנסה הלאומית.
ג) הבטחת שכר מינימום לעובד והבטחת הכנסת מינימום לשכבות המצוקה ומניעת טפילות חברתית.
5. פתרון ממלכתי לדיור מותאם ליכולת הכלכלית של העובדים־המשתכנים ועידוד למפ-עלי שיכון קהילתיים־עירוניים וקואופרטיביים.
6. מדיניות כלכלית, אשר יעדיה הם:
א) פיתוח וצמיחה כלכלית על יסוד חלוקה מתוכננת ונכונה של גורמי הייצור (עבודה והון) והעדפת ענפי הייצור התורמים לשיפור מאזן התשלומים.
ב) הבטחת תעסוקה מלאה.
ג) ריסון הצריכה הפרטית, עידוד החסכון הסוציאלי והגברת הצבירה לפיתוח המשק.
ד) צימצום יחסי והדרגתי של התעסוקה בשירותים הציבוריים וייעולם על־פי תיכנון רב שנתי לכדי שיעור סביר מכלל התעסוקה במשק.
ה) חיסכון מוכוון ומחייב בצריכת האנרגיה ופיתוח מזורז של מקורות עצמיים.
ו) העדפה כלכלית של פיתוח תעשיות וחק-לאות ברמה טכנולוגית גבוהה ועתירת הון וידע מכוונת ליצוא.
ז) תימרוץ כלכלי של העלייה בפריון הע-בודה.
ח) תנופה מחודשת של ההתיישבות.העובדת ובמיוחד בגליל ובנגב.
קווים לתוכנית פעולה
1. תיכנון והכוונה:
א) הכוונת גורמי הייצור במשק ומדיניות הממשלה על יסוד תיכנון רב ־שנתי באמצעים הממלכתיים הפיסקליים והמוניטריים, הפיקוח על המחירים ושוק ההון.
ב) תוקם רשות ממלכתית לתיכנון, עצמאית ובעלת סמכויות.
ג) הממשלה תקיים הידברות מתמדת עם ההסתדרות הכללית לתיאום המדיניות הכלכלית החברתית.
ד) מפלגת העבודה ומפ"ם יקיימו מוסד קבוע משותף, מורכב מנציגיהן בכנסת, בהסתדרות ומוסדות משקיים ופוליטיים מרכזיים, לבירור בעיות כלכליות וסיכום צרכים וכללים להכוונת הנציגים הפעילים של המפלגות במוסדות המדינה וההסתדרות. מוסד זה יסתייע בצוותי תיכנון וייעוץ משותפים למינהל המשק ולמימסד האקדמי.
2. תקציב המדינה:
א) תקציב המדינה יותאם למקורות הריאליים שעומדים לרשות המשק, וישמש מכשיר לספיגה אנטי־אינפלציונית באמצעות מיסים ישירים על הכנסות והון בעיקר.
ב) התקציב יקדם את השירותים הציבוריים־ אזרחיים וכן שירותי הרווחה הממלכתיים והמוני־ ציפליים (כולל תשלומי העברה) ברמה נאותה ובמתכונתם הנוכחית.
ג) בשלוש השנים הבאות, היינו, בשלב שיקום המשק מהתוצאות ההרסניות של האינפ-לציה הדוהרת וגידול הגרעון במאזן התשלומים, יאשר נגרמו על־ידי "המהפך" של השלטון הנוכחי, יינקטו צעדים מיוחדים ואמצעים אפקטיביים וביניהם: הבטחת רמת השירותים על ידי ניידות פנימית, הסבה מקצועית, התייעלות ארגונית ושיפור רמת הניהול.
בשירותי חינוך, בריאות וסעד תקויים מצבת כוח־האדם הנוכחית ורמת שירותיהם ושיפורה וכן תקניהם יובטחו על־ידי ניידות פנימית, התייעלות ועליית פריון העבודה.
הקפאת כוח־האדם במיגזר השירותים הפי-נאנסיים.
תקציב הבטחון יתרום את חלקו לחיסכון על־ידי צימצום המנגנונים האזרחיים במערכת, הגברת ההתנדבות לשירותי עזר בטחוניים וצבאיים, קימוצים ומניעת ביזבוז בצריכה, הפסקת ההוצאות להתנחלויות ביהודה ושומרון והחזרת גורמות של צה"ל כצבא עממי־חלוצי, כבעבר. כל אלה — מבלי לפגוע בעוצמתו של צה"ל.
3. מערכת המיסוי:
א) מערכת המיסוי תושתת על חקיקה ומא-מצים מכוונים להגברת ההכנסות וספיגת אמצעים מידי הציבור בעיקר באמצעות המיסים הישירים והפרוגרסיביים,
ב) הממשלה תנהל מלחמת תורמה ציבורית, כלכלית־משפטית־מוסרית, ב"כלכלה השחורה" ובהון השחור ותפעיל לשם כך מערכת שיפוט מהירה על העלמת מס אשר תטיל מאסר וקנסות
כבדים שלא יהיו מוכרים כהוצאה וכן קנסות על דיווחים מאוחרים; תוטל חובת ניהול חשבו-נות ודיווח על כל העצמאיים במשק; תוכרז התנגדות מוחלטת להלבנת ההון השחור.
ג) יונהגו מחדש ו/או יועלו לרמה אפקטיבית המיסים על רכוש ו/או הון נטו (כולל נכסים פינאנסיים ואחרים), מס עזבון, מס על נסיעות לחו"ל, מס שבח מקרקעין ורווחי הון וכל אלה שבוטלו או שניתנו בהם הטבות על־ידי ממשלת הליכוד.
ד) מס ערך מוסף לא יועלה; יוטלו מיסי קנייה ספציפיים מוגדלים על מוצרי ושירותי מותרות מובהקים; יוטל לתקופת מעבר היטל מיוחד על יבוא, פרט לחומרי גלם ואמצעי ייצור, בהתאם להסכמים כלכליים־בינלאומיים. ייאסר יבוא היצפי.
ה) יוטל מס בשיעור של 10% על רווחים אינפלציוניים מנכסים פינאנסיים ויופעל החוק של מס על רווחי המסחר השוטף בבורסה; ימומשו היטלים על מלאי מסחרי בעקבות פיחותי הלירה.
ו) המחירים על שירותי הממשלה, אגרות וכיו"ב ייקבעו לפי שיעורים שיש בהם .כדי למתן את התהליך האינפלאציוני במשק.
ז) לתקופת המעבר יוטל היטל מודרג עד 10% על מס ההכנסה בשיעוריו הקיימים; תיווסף דרגת מס שולית עליונה של 70%.
ח) מדרגות המס יותאמו למדד הכללי של יוקר המחיה.
4. שוק ההון, ההצמדה והמטבע
א) הממשלה תורשה להנפיק אמיסיות רק לצרכי פיתוח ולפדיון שנתי של אג"ח העומדות לפרעון. אמיסיות ממשלתיות לא תשמשנה לכיסוי הוצאות תקציב שוטפות.
ב) 1. תובטח הצמדה מלאה לקרנות הפנסיה, לביטוח הלאומי ולחיסכון העממי המבוקר והצמוד למטרות חברתיות,;
2. איגרות החוב הצמודות תונפקנה על־
שם ותהיינה סחירות החל מהשנה השישית ל-הנפקתן.
ג) חוק עידוד השקעות הון יעודכן ויתוקן במסגרת עידוד ופיתוח התעשיה, החקלאות, המלונאות והשירותים למטרות יצוא; למפעלי תשתית במשק ולקידום אזורי הפיתוח. ההטבות תיוחסנה לשלבי ההשקעה בלבד. להלוואות הפי-תוח תינתן העדפה סבירה ומותאמת לשיעור האינפלאציה.
ד) יבוטלו הוראות "המהפך' מאוקטובר 1977 בתחום מטבע חוץ; בנק ישראל יכוון את ניוד שער הלירה; תוחזר שיטת הפיחות הזוחל
78
המכוונת לריסון האינפלאציה; כדאיות היצוא תישמר על ידי תמריץ מבוקר לפי ערכו המוסף.
ה) הממשלה תכוון את שוק ההון להגברת השקעות במניות וניירות ערך של חברות יצ-רניות.
ו) יוחזר האשראי המכוון לייצור בחקלאות ובתעשיה.
5. היערכות חכרתית־כלכלית
המאמץ הלאומי לחולל מיפנה במשק ובחברה יתבסס על אמנה דו־שנתית מתחדשת בין הממ-שלה, ההסתדרות והמעסיקים — להסדר מתואם ומוסכם של מדיניות המיסים, השכר והרווחים; השיכון והבוראת המיבנה התעסוקתי של כוח־ האדם במשק.
א) השכר יישמר בתקופת שיקומו של המשק על רמתו הריאלית הקיימת ועלייתו תוצמד, מעשית, לגידול בפריון העבודה והייצור הענפיים ולרווחיות המפעלים.
ב) יקויים פיקוח מחירים יעיל ממשלתי־ ציבורי על מוצרי צריכה בסיסיים בטווח רחב, ועל תשומות הייצור שלהם. יצומצמו פערי התיווך במסחר, על ידי פיקוח וצווים, ויורחבו רשתות השיווק המאורגן. עליית מחירים תקו-פתית תאופשר על פי הסדרים וקריטריונים קבועים.
ג) הממשלה תמשיך לקיים מערכת סוב-סידיות כמכשיר לצרכי תכנון הייצור ולוויסות חלוקת ההכנסה. הסובסידיות למצרכי יסוד, לפי סל מוסכם שייקבע, לא יעלו על שיעור קבוע ממחיריהם לצרכן.
ד) חברות ממלכתיות בשירותי תשתית (תקשורת, תחבורה, אנרגיה, חשמל ומים), מפעלי יסוד של המשק, התעשיה הבטחונית, האשראי המרכזי לשיכון ולפיתוח החקלאות והתעשייה — יושארו בשליטת המדינה ובבעלותה. מפ"ם תתבע שהממשלה תחזיר לבעלות ציבורית את המפעלים שממשלת הליכוד מכרה לבעלי הון פרטיים.
ה) להרחבתה של הקואופראציה היצרנית והשירותים בעיר ובכפר — יינתן סיוע תחיקתי והוני.
ו) הממשלה תשקוד על מדיניות התעסוקה המלאה ע"י צמיחה כלכלית מבוקרת ומכוונת של המיגזר היצרני במשק, פיתוח התשתית ובנייה רחבה לשיכון ציבורי. הוועידה מביעה את דאגתה נוכח מדיניות האבטלה המבשרת משבר חמור בתעסוקה ובאזורי הפיתוח בפרט, ותובעת נקיטת כל הצעדים להבטחת תעסוקה מלאה לכל דורש.
ז) מדיניות ההכנסות של הממשלה תשאף
להגדלה מתמדת של גורם השכר בהכנסה הלאו-מית. מערכת הקיצבאות ותשלומי הסעד והרווחה‘ החברתית תיקבע בשיעור מוסכם עם ההסתדרות ותשמור על רמתה הריאלית הנאותה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אשר ימשיך לפעול על יסוד עצמאותו והנהלתו הציבורית. חוקי ביטוח הבריאות הכללי והפנסיה לכלל האוכלוסיה יוש־ תתו על עצמאותן של קופות החולים וקרנות הפנסיה ההסתדרותיות.
ח) 1. ועידת מפ"ם תובעת לשמור על הערכים הסוציאליים הטמונים ביסוד קיומו של הביטוח הלאומי.
2. הוועידה תובעת:
— להילחם נגד המגמות להפוך את הביטוח הלאומי למנוף לספיגת כספים מהמבוטחים, מעין מס הכנסה ב'.
— לשחרר את תקציב הביטוח הלאומי מן התלות ־ במדיניות הפיסקאלית של האוצר.
— להפסיק את תהליך שחיקת קיצבאות הבי-טוח הלאומי כגון: זיקנה, שאירים, נכות, ילדים וכר.
— להעמיד את ערך הקיצבאות על פי הבסיס שנקבע על ידי המחוקק.
3. הוועידה תובעת לאמץ את המלצות הוועדות הציבוריות בדבר גיל פרישה גמיש לציבור העובדים. הוועידה פונה לציבור העובדים העומדים לפגי הפרישה לתרום לקידום תוכניות להכנת הקדם פנסיונרים לפרישה על מנת למנוע חרדה ותיסכול לפורשים מן העבודה.
ט) ועידת מפ"ם שוללת התערבות הממשלה על ידי חקיקה נוספת בתחום יחסי העבודה ומתנגדת בתוקף להצעות הליכוד לחוקק חוק בוררות חובה. ועידת מפ"ם דוחה על הסף הצעה זו וקוראת למאבק נגד חוק בוררות חובה, בהיותו נוגד י אושיות מדינה דמוקרטית, מכוון לפגוע בהסתדרות, בחופש המאבק המקצועי ובחופש השביתה ופוגע בהליכי המשא־ומתן הישיר בין ההסתדרות, העובדים והמעסיקים הציבוריים והפרטיים.
י) הכנסת, ההסתדרות, הממשלה, אירגוני המעסיקים ישקדו בחוק ובמעשה על הרחבת מעורבותם של העובדים ופיתוח תהליכי הדמו־ קראטיזציה בייצור, למען העלייה בפריון העבודה והייצור, שיפור איכות החיים בעבודה וביסוס המקורות להטבת הכנסתו הריאלית של העובד מפרי עבודתו.
העובדים בחברות הממשלתיות ישותפו בהנ-הלות ובחלוקת הרווחים וייקבע בחוק שיתוף העובדים בהנהלות המפעלים הגדולים '."בבעלות פרטית. ברית התנועה הקיבוצית תפעל להגשמת
79
החלטותיה בנושא שיתוף הפועלים בהנהלות במפעלים האזוריים.
יא) בתקופת שלטון הליכוד מוטל על ההס-תדרות להמחיש במדיניותה ובמפעליה הכלכליים והשירותים את הדרך האלטרנאטיבית לקו הרכו־ שני והליבראלי. נוכח האופי הריכוזי של המשק המוסדי ומשבר הקואופראציה היצרנית יש לבחון מחדש את מטרות חברת־העובדים, את המיבגה שלה ואת דרכי ניהול המפעלים, כדי לחזק את היסודות השיתופיים והסוציאליסטיים.
יב) הוועידה מחזקת את ידי האגף לדמו-קרטיה תעשייתית בוועד־הפועל של ההסתדרות בהגשמת רעיון השיתוף במפעלי חברת העובדים והמפעלים האזוריים של התנועה הקיבוצית, ואת מאמציו להחדיר את השיתוף למגזרי המשק הממשלתי והציבורי והפרטי.
הוועידה קוראת להעמקת השיתוף במפעלי חברת העובדים על כל מגזריה על־ידי שיתוף העובדים גם ביחידות משנה וע"י הנהגת שינויים אירגוניים וסוציוטכניים אשר יאפשרו את הגברת עצמאות העובד בעבודתו ואת התאמת התנאים. הטכנולוגיים והאירגוניים לצרכי העובד.
יג) על ההסתדרות להחזיר את היסוד ההש־ תתפותי למוסדות השירות והעזרה ההדדית כגון קופת חולים, שייכון עובדים וכו' ולארגנם על בסים של זיקת תאי־היסוד וצימרים מוגדרים, כגון: שכונות, מקומות עבודה וכו'.
יד) על ההסתדרות ליהפך לגורם פעיל בביסוס הפיתוח הקהילתי בשכונות, בערי הפיתוח וכו', על יסוד של דמוקראטיה פעילה והשתת־ פותית תוך התארגנות התושבים לטיפול בבעיו--תיהם.
על חברי מפ"ם ופעיליה להיות בין היוזמים ומעודדים פעילות זו.
טו) ועידת מפ"ם מחייבת ומעודדת את השילוב האזורי, על מסגרותיו השונות, בתחום ההסתדרותי, המוניציפאלי, הכלכלי, החינוכי, החברתי והתרבותי — בין הקיבוצים, המושבים ועיירות הפיתוח. שילוב זה יכול להיות מגוף לפיתוח האיזור, לשיפור היחסים הבין־עדתיים, למניעת הידלדלות של עיירות הפיתוח ולקידומם החברתי של אזורי מצוקה.
ועידת מפ"ם קוראת לחבריה לפעול לחיזוק מסגרות אלה.
טז) עם שובה של תנועת העבודה לשלטון במדינה, תיהפך הגשמת השינויים המכוונים להנהגת השיתוף והדמוקראטיה הפעילה — לקו מנחה ומחייב של מדיניות הממשלה. הקו המנחה ישמש בסיס לתוכנית פעולה מעשית של הממ-שלה בהנהגת מפלגות הפועלים כדי להחזיר את
מדינת ישראל אל אפיק התפתחותה הנכון: בניין חברת עובדים סוציאליסטית.
יז) הוועידה מחליטה שהמועצה הקרובה של המפלגה (או המושב הבא של הוועידה) יוקדשו לגיבוש הדגם הישראלי לסוציאליזם ולתפקידן של חברת העובדים וההסתדרות בדגם זה.
6. ההסתדרות
מפ"ם התייצבה בראש המערכה הגורלית על נפשה וקיומה של ההסתדרות בבחירות 1977, ולא מעט בזכותה נבלמה הסתערות הימין.
מפ"ם לא תיתן לימין להרוס את ההסתדרות, ותיאבק בכל כוחה נגד מגמותיו של הליכוד לשבירתה, נגד המגמה לחתור תחת סמכותה כמייצגת אירגוני־העובדים, נגד המגמה לביטול קופת חוללם, נגד מגמת חיסול מוסדות הבטחון הסוציאלי וקופות הפנסיה, נגד מגמות חיסול משק העובדים.
מפ"ם תיאבק בתוך ההסתדרות על דמותה הלוחמת הציונית־סוציאליסטית, על סולידאריות בין יהודים לערבים, בין שכירים לחקלאים, בין עובדי ייצור לעובדי שירותים.
מפ"ם תילחם על שמירת רמת חייו של העובד, על צמצום הפער במשכורות, על זכות המאבק המקצועי, נגד בוררות חובה, נגד מדיניות האבטלה והפיטורים.
מפ"ם תפעל לפיתוח משק העובדים לעידוד הקואופראציה, להגברת הפעולה האזורית באמצעות מועצות הפועלים, לשיתוף העובדים בתרומת המפעלים וניהולם.
מפ"ם תילחם על ביצועו, הלכה למעשה, של "חוק שכר שווה לעובד ולעובדת".
7. הבעיה העדתית
א) הוועידה השמינית של מפ"ם רואה בחומרה רבה את החפיפה בין הקיטוב הסוציאלי לבין הזהות העדתית. זהות זו טומנת בחובה סכנות רבות לעצם קיומו של המפעל הציוני.
ב) קהילות ישראל יוצאות ארצות לרב לא שותפו ולא שולבו עד היום בצורה מהותית בגיבושה ובעיצובה של החברה הישראלית.
ג) התנגשות תרבויות בארץ, גררה אחריה ניכור עמוק של. עדות שונות, ניכור גם כלפי המימסד הפוליטי על כל צורותיו וכן כלפי תנו-עת העבודה.
ד) על כן ממליצה הוועידה השמינית לטפח בארץ חברה פתוחה ופלוראליסטית, תוך כיבוד והכרה הדדית בין אורחות חיים שונות, גישות שונות במסגרת דפוסים דמוקראטיים בסיסיים.
ה) לצורך זה דרושה פעולה בתחומים ה-באים:
80
1. ייצוג פוליטי
מפ"ם תפעל לשילוב נציגות רחבה של יוצ-אי קהילות ארצות־ערב, במוסדות הממשלתיים והציבוריים, במוסדות ההסתדרות ושלוחותיה ו-כן במוסדות הלאומיים.
2. פעילות פנים־מפלגותית
מפ"ם תפעל לטיפוח מנהיגות ייצוגית של האוכלוסיה בכל הרמות וזאת ע"י הבטחת רוטציה בתפקידים הפוליטיים תוך שילוב יוצאי העדות בתוכה.
הוועידה השמינית מטילה על מוסדות המפ-לגה לפתח מוסדות אזוריים לחינוך פוליטי סוציאליסטי ובראש וראשונה באזורי פיתוח ואזורי מצוקה. מוסדות. אלו יהיו משותפים לעיר ולכפר.
ו) המצוקה החברתית והתרבותית ותחושת הניכור של עדות המזרח מהווים קרקע נוחה לדמאגוגיה סוציאלית.
ועידת מפ"ם קוראת לשלב את בעייתי עדות המזרח במאבקם הסוציאלי והמעמדי של פועלי ישראל.
8. שיכון
פתרון בעיית השיכון הוא אתגר לאומי המחייב ביצוע של בנייה ציבורית בהיקפים נרחבים, אשר. יענו במסגרת תוכנית חמש שנתית לזוגות צעירים, לעולים חדשים, לאזורי הפיתוח וההת^ יישבות העובדת ולחיסול מוקדי מצוקת הדיור במגזר היהודי והערבי.
א) לתקופת מעבר תוקפא בניית דירות־ מותרות והבנייה שלא למגורים, פרט לצרכי המשק הייצרני והמלונאזת.
ב) הבנייה תוזל על־ידי העמדת קרקע לאומית לרשות השיכון הציבורי. לזכאי משרד השיכון יינתן סיוע מיוחד לרכישת דירה.
ג) יש לבטל את הצמדת המשכנתאות ולזכאי השיכון העממי, לרבות "יחידים", יש להבטיח משכנתא רבת־שנים, אשר עומס
נוכח המשבר, הערכי והמיבני, העמוק ששרוי בו החינוך בישראל, ומתוך הכרת מעמדו המרכזי של החינוך בתיקון עיוותיה של החברה הישראלית ובנייתה מחדש כחברה המיוסדת על ערכי הצדק, השוויון והסולידריות האנושית, קוראת הוועידה לשידוד מערכות כולל בהגדרת מטרותיו, בסדרי העדיפות של תקציבו ובאירגונו המיבני של החי-נוך בישראל.
תשלומיה יותאם לרמת הכנסתו השוטפת של המשתכן.
ד) הקפאת הבנייה הציבורית מוצדקת ככל שהמדובר בבנייני ראווה ופאר בלבד, ואילו בנייתם של מוסדות חיוניים ומימים ציבוריים קהילתיים, המהווים מרכיב חיוני בשיקומן ה-מקיף של שכונות המצוקה, חייבת להימשך במלוא הקצב.
ה) הוועידה מביעה דאגתה על עיכוב ביצועו של "פרוייקט־שיקום־השכונות" ותובעת מימושה לאלתר של הפניית המשאבים, אשר הובטחו למטרה זו. מפ"ם מחייבת שיתופם של התושבים ושל הרשויות המקומיות בתוכניות לשיקום השכונות.
ו) על הממשלה והעיריות ליזום בנייה־ להשכרה בדמי שכירות סוציאליים.
ז) יש להגדיל את המס על דירות פנויות, לרבות דירותיהם של מתנחלי "גוש־אמונים".
9. קליטה
הוועידה מציינת בחומרה רבה את קשיי הקליטה בשיכון ובעבודה של. העלייה החדשה. חוסר העבודה בין העולים בולם את תהליך העלייה ומגביר נשירה. על כן נתבעים הממשלה, הסוכנות היהודית, העיריות, מוסדות המדע, המחקר והתעשיה, לגבש תוכנית מיוחדת שתב-טיח לעולים תעסוקה ותמנע ירידתם.
10. חוק ההפלות
מפ"ם תיאבק לתיקון חוק דיני העונשין. (התרת הפלות) ולהחזרת סעיף 5 (5 א') הנותן לחוק זה את המימד הסוציאלל. מפ"ם מתחייבת להעמיד סעיף זה כאחד התנאים להשתתפותה בממשלה.
11. המגזר הערבי
הממשלה תשקוד, הלכה למעשה, על מתן הזדמנות שווה לערבים כליהודים בתעסוקה, חינוך ושירותים ציבוריים וכן תפעל לתיעושו של הכפר הערבי ולקירוב תרבותי וחברתי בין העמים.
בתחום הערכי
* החינוך במדינה יושתת על עקרונות של ציונות חלוצית, הומאניזם, צדק סוציאלי ואחוות עמים.
* תטופח הזדהות עם העם היהודי ועם מדי-נת ישראל, תטופח תודעת העבודה ועמל כפיית
* תנועת העבודה תחדש את ערכי תנועת העבודה בחינוך מבחינה אידיאולוגית ומעשית מול
61
החינוך בישראל
נחשול המיסטיקה הדתית והלאומניח.
* החינוך יושתת על הכרה בשוויוךערך-האדם באשר הוא אדם וללא הבדלי מין, דת, לאום והשתייכות סוציו־אקונומית.
* יש להביא לאינטגראציה־של־אמת בחי-נוך. לשם כך חייבים לשגות את יסודות החינוך, המבוסס בעיקרו על הישגים ותחרותיות.
בתחום המטרות החברתיות ועידת מפ"ם סבורה, כי החינוך בכל הגי-לים צריך להינתן חינם, במסגרת של שירותי האדם באשר הוא אדם וללא הבדלי מין, דת, חברה בסיסיים. מצוקה כספית, אסור שתפגע במסגרות חינוך מקדמות, החל מהגיל הרך, כדי לצמצם פערים, גהתגבר על תיסכולים ולמנוע נשירה ממערכות החינוך.
חינוך חינם מגיל שלוש קודם לחינוך חינם בתיכון. ועידת מפ"ם קוראת להחיל את חוק חינוך חובה וחינם מגיל שלוש.
יטופחו ויקודמו מעונות היום לילדים, כדי לעודד אמהות לצאת לעבודה.
* יחוסל הפער בין החינוך במגזר הערבי לזה שבמגזר היהודי, שיאפשר חיסולן של כי-תות הלימודי השכורות בבתים הפרטיים בכפרים הערביים ע"י בנייה מואצת של כיתות.
* מערכת החינוך צריכה להתרכז בעשור הבא במתן הכלים המתאימים שיבטיחו צמיחה חברתית לילדי קבוצות חלשות במדינה.
* יטופחו החינוך הגופני והפעילות הספור-טיבית במסגרת החינוך הכוללת, תוך הקפדה, בי המגמה של הישגיות לשמה וראוותנות ממוס-חרת בספורט לא תדחק את תרבות הגוף והעי-סוק הספורטיבי על בסיס עממי רחב. המגמה היא מפורט לאלפים ולא לאלופים בלבד!
בתחום המדיני־אירגוני
א. יש לחוקק חוק יום חינוך ארוך ובשלב א' לפתוח את שערי ביה"ס אחרי הצהריים לפעי-לות תרבות וספורט, לרבות פעילות תנועות הנו-ער בין כותלי ביה"ס.
ב. תורחב מערכת הפנימיות הקיימת בארץ לקליטת אוכלוסיות רחבות יותר — גיל קליטה למוסדות עליית הנוער יונמך מגילאי 13—12, לגילאי 12—11.
ג. ועידת מפ"ם מטילה על מוסדות המפ-לגה לבחון את האפשרויות להקמת מסגרות נוער סוציאליסטיות בתיאום עם תנועת השומר הצעיר מתוך זיקה ברורה למפ"ם בכפיפות לצרכי המדינה והאוכלוסיה על כל גווניה.
ד. ועידת מפ"ם קוראת לתנועת השומר הצעיר להעמיק את פעילותה החינוכית רעיונית־ פוליטית, להרחיב שורותיה ולטפח הגשמה חלו-צית מתוך זיקה למפ"ם ולדרכה הציונית־סוצ־ יאליסטית.
ה. הוועידה קוראת להבטחת מעמדו של המורה בהתאם למסקנותיה של ועדת עציוני.
העם היהודי והתנועה הציונית
1. הוועידה השמינית של מפ"ם דוחה בשאט־
נפש את החלטתה החוזרת של עצרת־האומות־ המאוחדות, המזהה את הציונות — תנועת השיח־ רור של העם היהודי — עם הגזענות והקולוניא-ליזם.
מראשית ימיה הוגשמה הציונות ע"י חלוצים ומגינים ובהנהגתה הדמוקראטית של תנועת העבודה הסוציאליסטית — חתרה ללא ליאות לאחוות עמים ולשלום.
בהיסטוריה של תנועות השיחרור הלאומיות אין כתנועה הציונית — במאמציה לבסס את מפעלה על יסודות של צדק חברתי וערכי מוסר מתקדמים.
2. לא חלף אלא דור אחד מאז השואה, ושוב מרימה ראשה האנטישמיות המסורתית, במזרח ובמערב כאחד. אנטישמיות זו, המסווה עצמה כ"אנטי־ציונות", משלבת את השינאה ההיסטורית לעם ישראל בשינאה למדינתו ולמפעל תקומתו הלאומית.
הוועידה קוראת להסתדרות הציונית, למוסדות המדינה ולקהילות בתפוצות להיערך למאבק משולב ומתואם: באנטישמיות ובאנטי־ציונות ולגייס למערכה זו את כל הגורמים המתקדמים במדינות העולם ובמוסדות הקהיליה הבין־לאומית.
3. נוכח תהליכי ההתבוללות והטמיעה, הת-פוררות הזהות היהודית והשקיעה הדמוגראפית בקהילות הגולה — מזעיקה הוועידה את התנועה הציונית למערכה חינוכית מקיפה: להעמקת התו־ דעה־היהודית, לערבות־הדדית יהודית כוללת, להכרה במרכזיותה של מדינת ישראל בחייו של העם היהודי, ולהצבת העלייה לישראל כפתרון הקיומי הלאומי האחד והיחיד.
4. אחוז הנושרים בווינה מקרב יוצאי בריה"מ והנתיבות־העקלקלות של פליטי איראן וארגנטינה, מעידים על נטיית הנדידה והפיזור של ההגירה היהודית ומלמדים על חולשת הש-פעתה של הציונות המאורגנת.
גם יהדות ארה"ב, השומרת אמונים למדינת
82
ישראל ונכונה לסייע לה, מניעיה — יותר משהם ציוניים — הם פרו־ישראליים ואין בה בסיסים של ציונות חיה, הצמודה לתרבות העם וחו-תרת לחופי ישראל.
במציאות זו, ערכיה ואיכות חייה של החב-רה הישראלית הופכים, יותר ויותר, להיות גור-מים, הקובעים בזיקתם של יהודי העולם ליש-ראל ובהכרעתם האישית לעלות אליה.
על כן קובעת הוועידה, כי המאבק על דמו-תה החברתית של המדינה — חורג מעבר לאינ-טרס של אזרחיה והוא מהווה משימה לאומית-ציונית ממדרגה ראשונה.
5. על מדינת ישראל להתחשב באופיר. הפלוראליסטי של החברה היהודית בגולה ובמיגוון זרמיה החילוניים והדתיים, וכדי לעודד את העלייה — חייבת המדינה להבטיח, בחוקיה, את שיוויון הערך והמעמד לכל אותם זרמים.
6. על מדינת ישראל וממשלותיה לראות בעם היהודי שותף שווה־ערך, למחשבה ולעצה בכל הנוגע לגורלו ובעיותיו של העם בגולה ולאופיה ועתידה של ישראל.
הוועידה תובעת כינונה של מסגרת קבע ממו-סדת בין ממשלת ישראל והנהגת ההסתדרות הציונית לשם קיומו של דו־שיח מתמיד.
7. גם בישראל חלה ירידה תלולה בהשפעת האידיאולוגיה הציונית ובזיקה אל יסודות מפ-עלה הבונה והמשחרר. ירידה זו מתבטאת גם בגלי הירידה של בגי הארץ.
הוועידה קוראת לכל מערכות החינוך ביש-ראל (ומערכת החינוך של צה"ל, בכלל זה)
הרשויות המקומיות מהוות מרכיב יסודי וחיו-ני במיבנה הדמוקראטי של המדינה. מפ"ם רואה בשלטון המקומי גורם חשוב בעיצוב דמותה של ישראל במגזרי המשק, החברה והחינוך.
המהפך הכלכלי מאוקטובר 1977 והאינפלאצ־
יה הדוהרת במשק, כתוצאה ממדיניותה של ממשלת הליכוד, פוגעים באופן חמור ביכולת תיפקודן של הרשויות המקומיות, אך רוב העיוותים בשלטון המקומי מקורם בהיעדר דפוסי־ ממשל חדשניים, העונים לצרכי התקופה ותו־ אמים את התפתחותה של המדינה.
הפתרון למצוקותיו של השלטון המקומי — בחלוקת תפקידים נכונה בין השלטון המרכזי והמקומי ובקביעת תחומי אחריותו וסמכותו של כל אחד מהם לגבי השירותים במדינה יש לר-אות כמסכת אחת — ומחובתה של הממשלה
להשתית את פעולתן החינוכית־לימודית על עק-רונותיה החלוציים וההומאניים של הציונות ועל הגברת ההזדהות עם העם היהודי ועם מדינת ישראל.
8. הוועידה קוראת לתנועה הציונית להע-לות דור צעיר להנהגתה ברמה הקהילתית, האר-צית והעולמית, ולהציב את החינוך העברי והיהודי ועלייה לישראל במרכז פעילותה.
הוועידה קוראת לתנועת העבודה, על כל מפלגותיה וזרמיה ההתיישבותיים, להתייצב במר-כזה של מערכה -קיומית זו ולתנועות הנוער החלוציות לשוב וליטול על עצמן את משימתן הייחודית ולבנות מחדש מרכזי־הכשרה פעילים בדרך לעלייה ולהגשמה חלוצית. הוועידה מציינת את פעילותה המתמדת של תנועת השוה"צ במרכזי הגולה וקוראת להרחבת שירותיה של התנועה לביסוסה החינוכי ולהידוק קשריה עם החוגים הקשורים בברית־העולמית של מפ"ם.
9. ועידת מפ"ם מביעה חרדתה נוכה מצבם החמור של יהודי סוריה ומצוקתם של היהודים בשאר ארצות ערב.
הוועידה פונה אל מוסדות האו"ם, אל ממ-שלות העולם ואל אירגונים ויחידים נאורים באשר העם — לפעולה מיידית ונמרצת להצלתם של יהודי סוריה ושאר ארצות המצוקה ולהבטחת זכותם לעלייה.
הוועידה קוראת לממשלת ישראל להגביר מאמציה למען הצלת יהודי אתיופיה והבטחת עלייתם ארצה.
לדאוג לכיסוי מלא של הוצאות המימון, הן בשי-רותים הממלכתיים והן באלה המוטלים על ה-רשויות המקומיות, על־ידי השלטון המרכזי.
1. חוקת הרשויות המקומיות מתקופת של-טון המנדט הבריטי אינה הולמת עוד את אופי התפתחותה של מערכת השלטון המקומי ביש-ראל. מפ"ם תיאבק למען חוקה מוניציפאלית יש-ראלית חדשה, התואמת את צרכי התקופה ואת מיגוון תפקידיו ואופיו הדינאמי של השלטון המקומי.
2. שיטת המיסוי הקיימת ברשויות המקו-מיות, הנקבעת עדיין על פי מיספר הדרי מגורים, שטה המיבנה וכו', חינה שיטה רגרסיבית, שאי-נה קיימת בארצות המתקדמות. מפ"ם תמשיך להיאבק על המרתה של שיטה זו בשיטה פרו-גרסיבית וצודקת יותר, המבוססת על הכנסתו
83
השלטון המקומי
של התושב, צפיפות הדיור ולפי קריטריונים סוציאליים אחרים.
3. הוועידה קובעת, כי שיטת הבחירות האי-שיות לראשות הרשויות המקומיות, לא הצדיקה את הציפיות שתלו בה תומכיה, ויישומה אך הו-סיף לקשיים הקיימים בדרך תיפעולן של הרשו-יות. סיעת מפ"ם בכנסת תיזום בדיקה מחודשת של נושא זה.
4. סיעת מפ"ם בכנסת תפעל לביטול הפרדת הבחירות המוניציפליות מן הבחירות לכנסת.
5. הוועידה מטילה על חבריה בכנסת ובמוס-דותיה המרכזיים של השלטון המקומי לשקוד על
המשך קידומם המוניציפאלי של הישובים הער-ביים, למען הגברת שיתופם במירקם החיים הדמוקראטיים של המדינה.
6. הוועידה רואה בוועדות המוניציפאליות המקומיות מכשיר־עזר רב־ערך לביצוע מדיניותן של מפ"ם ותנועת העבודה ברשויות המקומיות וקוראת להגברת התודעה המיניציפאלית והק-הילתית ברחבי המפלגה.
7. הוועידה רואה צורך חיוני בהכנת קאדר של פעילות המוניציפאלית והקהילתית ומטילה על מוסדות המפלגה לארגן מסגרת של השתל-מויות, ימי עיון, סמינרים וכר לשם גיבושו של קאדר כזה.
השותפות בתנועת העבודה להפלת הליכוד ולהחזרת ההגמוניה הפועלית
בישראל מתחוללת מהפכה שכנגד: לא חי-לופי שלטון, כי אם שינוי משטר. במדינה, בעם ובמעמד הפועלים מתחוללות תמורות המאיימות על עצם עתידה של הציונות. הועמד בסכנה קיומו של כל אשר נבנה עד כה מכוח חזונה ותושיית הנהגתה של תנועת העבודה הציונית הסוציאליסטית, למרות משגיה ומחדליה. הצבר עמלם החלוצי של דורות, בנכסי רוח וחומר, מתפרק והולך לנגד עינינו יום יום ושעה שעה.
המשימה המרכזית הניצבת עתה בפנינו היא: ליכוד כל הכוחות הציוגיים־סוציאליסטיים, כדי לסלק את ממשלת הליכוד מהשלטון ולהשיב את הנהגת המדינה לידי תנועת העבודה. בפני תנו-עת העבודה, עם שובה לשלטון, יעמדו שלושה אתגרים מרכזיים: לשקם ולהבריא את החברה והכלכלה על יסודות של ערכי תנועת העבודה, השוויון והסוציאליזם; לבסס את השלום עם מצרים; להמשיך בתנופה ובמאמצים כדי להשיג שלום עם יתר שכנינו הערביים.
א. להשגת מטרה זו מוכנה מפ"ם להופיע ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה לבחירות לכנסת ה־10, במסגרת המערך ועל בסיס יחסי הכוחות הקיימים בין שתי המפלגות ובתנאים כדלקמן:
1. על שתי המפלגות המרכיבות את המערך לגבש בעוד מועד צוות מלוכד, שיוכל להתייצב בפני הבוחר הישראלי ולמשיג את אמונו ביכולת תיפקודו הקולקטיבי והמופת האישי.
2. על שתי המפלגות לגבש מצע מתקדם בתחומי החברה והכלכלה ומדעיות החוץ והבט־ חון, שתהיה בו בשורה לכלל ואתגר לפרט.
3. על בסיס זה יוכלו להצטרף לרשימה משותפת בכנסת, בהסכמת שתי המפלגות, גופים ציוניים־סוציאליסטיים נוספים.
ב. כדי לשמור על שליחותה הרעיונית וה-פוליטית של מפ"ם בכל מסגרת משותפת עם מפלגת העבודה, תתבע מפ"ם חירויות (זכות הופעה והצבעה עצמית) בכנסת בנושאים ה-באים :
1. תיקוני גבול בטחוניים, התנחלויות מע-בר לקו הירוק והבעיה הפלשתינית.
2. בעיות פוליטיות־מצפוניות בתחום מע-מדה של הדת בחיי הפרט והחברה במדינה.
3. המיעוט הערבי במדינה.
4. שיטת הבחירות.
ג. כמגמה לשותפות בעתיד בין מפ"ם ל-מפלגת העבודה, ממליצה הוועידה על מתכונת של ברית המושתתת על העקרונות הבאים:
1. עצמאותן המלאה של כל אחת משתי המפלגות.
2. ההידברות וההסכמה כדרך עיקרית לפעולתם של מוסדות הברית. מפלגות הברית תפעלנה כלפי חוץ בהתאם להסכם המצע וה־ חרויות המוסכמות.
84
3. לברית יוכלו להצטרף גופים ציוניים סוציאליסטיים בהסכמת שתי המפלגות.
4. העמקת השותפות הבינמפלגתית במסג-רת הברית ויישומה גם ברמה המקומית.
מוסדות מפ"ם ינהלו משא־ומתן עם מפלגת העבודה על תנאי ההליכה המשותפת לבחירות ועל תוכנה ומסגרתה של הברית.
1. הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה, סניפיה ונציגיה להיחלץ לפעולה הסברתית ואיר־ גונית מקיפה, להרחיב את המגע הבלתי אמצעי עם ציבורים רחבים במקומות העבודה, באוניבר-סיטאות, בשכונות, באסיפות ובחוגי בית ולהב-קיע דרך אל כלי התקשורת, כדי לתת ביטוי מלא לעמדותיה של מפ"ם, בהדגשה, כי המשי-מה העיקרית בתקופה הקרובה היא הפלת ממש-לת הליכוד.
ועידת מפ"ם מציינת את חיוניותו של ה־ בטאון היומי של המפלגה, "על־המשמר", מבר-כת על התמדתו במאבקיה של התנועה וקוראת להגברת הפצתו. כל חברי המפלגה, ובמיוחד נציגיה של המפלגה ושליחיה בכל המוסדות הציבוריים, נתבעים להימנות עם מנוייו של העתון.
2. הלכי הרוח בציבור וסקרי דעת הקהל מלמדים, כי רב הסיכוי לנצחון תנועת העבודה בבחירות הקרובות. סיכוי זה יתממש בתנאי שמפלגות המערך יכוונו את כל מעשיהן למט-רה זו, יגבירו את הליכוד הפנימי בשורותיה של כל אחת מהן וישתפו פעולה ביניהן בגיבושן של תוכניות פעולה מתואמות, לפתרון בעיותיה החברתיות, הכלכליות והמדיניות של ישראל.
הוועידה קוראת למפלגת העבודה, כי תימנע מהפיכת הכרעותיה הדמוקראטיות בכל הנוש-אים הפרסונאליים והמוסדיים — לזירת התגו-ששות פומבית, שמא תיפגע דמותה של תנועת העבודה כולה, כאלטרנטיבה יציבה ומלוכדת לממשלת הליכוד הכושלת, ובכך תעורער אמונ-תו של העם בדמוקראטיה הישראלית.
3. הוועידה חוזרת ומביעה את התנגדותה להקמת "ממשלת ליכוד לאומי" וקובעת, כי מפ"ם לא תיתן ידה להקמת ממשלה העלולה לטשטש את דרכה המדינית והחברתית־כלכלית של תנועת העבודה, ונציגיה לא ישתתפו בממ-שלה כזאת.
4. הוועידה קוראת לציבור, כי יגלה עיר־
מועד פתיחת המשא־ומתן וסיכומו ייקבעו ע"י מוסדות המפלגה.
בהתאם להתפתחויות הפוליטיות ועל פי תוצאות המו"מ תחליט מפ"ם על דרכה ומסגרת השותפות עם מפלגת העבודה. סיכום המו"ט על צורת השותפות בעתיד עם מפלגת העבודה יובא להכרעת ועידה.
נות ופעילות נוכח סכנת הלאומנות התוקפנית של "גוש אמונים" ובעלי בריתו. זרם פוליטי זה מסכן את עתידו של השלום, גורם לפירוד בעם וזורע איבה בין העמים, מתנכל לחוק ומהווה סכנה למשטר הדמוקראטי.
על כן, המערכה המדינית נגדו חורגת ממסג-רת של ויכוחים פוליטיים בינמפלגתיים ומשמ-עותה: מערכה כוללת על דמותה ועתידה של מדינת ישראל.
5. הוועידה קוראת לציבור הדתי, הדוגל באחדות העם וחותר לשלום עם שכנינו, לחדש את בריתו עם תנועת העבודה הציונית־סוציא־ ליסטית, על בסיס ערכיה האוניברסליים של המורשת היהודית. על תנועת העבודה לזנוח את שיטת המקח והממכר עם המפד"ל ולחדול מלראות במפלגה זו מייצגת בלבדית של הזרם הדתי בציונות.
6. הוועידה קוראת למוסדות המפלגה וחב-ריה להמשיך בשיתוף פעולה אקטיבי עם תנועת "שלום עכשיו", המהווה מסגרת חוץ־פרלמנט-רית בלתי־מפלגתית, של כל שוחרי השלום וה־ בטחון בישראל — נגד מדיניות־ההתנחלות־ והסיפוח של ממשלת הליכוד, המונעת שלוט ונגד "גוש .אמונים" פורע־החוק, המשמש לה כראש־חץ.
הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה להמ-שיך ולפתח קשרים עם מפלגות פועלים ותנועות דמוקראטיות בעולם. בכוחה של מפ"ם להגיע לשפת בירור והבנה עם אישים, גופים פוליטיים ודעת הקהל בזירה העולמית ועל כן: חובה לאומית היא לקיים את הקשרים האלה ולפתחם.
8. נוכח ההתפתחויות בתנועת הפועלים הבינלאומית מסמיכה הוועידה את מוסדות ה-מפלגה לפתוח במו"מ עם מוסדות האנטרנאצ־ יוגאל הסוציאליסטי לשם הצטרפותה של מפ"ם למסגרת זו.
85
סיכום
עתידה של ירושלים והשלום
לפי ההצעה של יעקב חזן
נספח להחלטות הוועידה ה-8
במערכה על השלום תהווה שאלת ירושלים ועתידה אחת הבעיות החמורות, אם לא החמו-רה ביותר. הסיבה: אין היא פרי ניגודים מדו-מים או מאבקים ותככים פוליטיים חולפים. שור-שיה נעוצים עמוק בנבכי חייהם של שני העמים היהודי והערבי ובהוויותיהן של שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות.
המערכה על. אחדותה של ירושלים כבירתה של מדינת ישראל מלכדת ומאחדת, יותר מאשר כל דבר אחר, את כל חלקי עמנו. ליהודים ה-דתיים היא המקום המקודש מכול. ליהודים, החי-לוניים כלדתיים, היא התגלמות עצם קיומנו ה־ לאומי־העצמאי. בימי גלותנו הארוכים לא הת-פללנו "בשנה הבאה בארץ ישראל" כי אם: "בשנה הבאה בירושלים". הננו העם היחידי — חוץ מהצלבנים, שמדינתם צצה וקמלה מבלי להשאיר אחריהם יורשים — שלו שימשה ירו-שלים, לא רק מרכז דתי מקודש, כי אם עיר בירה — סמל חי ומרכז חייו הלאומיים המדי-יניים העצמאיים.
לערבים היא מקום קדוש, המקום המקודש אחרי מכה ומדינה, לעולם המוסלמי כולו. הווי-תור על זכותם לשלוט על המקומות הקדושים שעל הר הבית, הוא לגביהם חמור מכל ויתור טריטוריאלי, הנדרש מהם כדי להבטיח לישראל גבולות בטוחים מאלה של 1967.
העולם הנוצרי הדתי מתייחס — עדיין בחל-קו — בהסתייגות לאפשרות, שישראל תהיה השליטה על המקומות הקדושים לדת הנוצרית על כל זרמיה. גם כאן פועלות מעבר לחשבונות פוליטיים חולפים, דוגמות דתיות מקודשות. אלו נפגעו קשה על־ידי חזרתם של היהודים לשל-טון בירושלים. עולם דתי זה, בייחוד חלקו הקא־ תולי, עוד עלול להפתיענו בעמדותיו, כשכל מגמתו תהיה להוציא את ירושלים — או לכל הפחות את לבה, את העיר העתיקה — מתחום שלטונה של מדינת ישראל.
חומרתן של כל העמדות הללו היא בהיותן רוויות מתח לאומי ודתי עמוק; בהתחבר שני אלה מזין המתח הדתי — גם בדורנו — את המתחים הלאומיים. הוא גודם גם בזמננו להת-פרצות חוזרת ונשנית של מעשי איבה ואלימות, ההורסים את הגשרים המובילים אל השלום. זיווג זה של המתח הלאומי והדתי באזורנו מסוכן לשלום יותר מאשר בכל מקום אחר.
אנחנו היהודים, אשר חזרנו לירושלים כל-בירתה של ישראל, חייבים תשובה לכל הבעיות הסבוכות הקשורות בעתידה. בפתרונן של בעיות אלו תלוי עתידו של השלום. הפתרון היחיד האפשרי כאן הוא זה המנסה לספק את תביעו-תיהם הצודקות של כל הגורמים המעורבים, ללא הפרד, בחייה של ירושלים מבלי לפגוע ככל האפשר בעמדותיו הצודקות של הזולת. זה נראה לגבי ירושלים כריבוע העיגול. אבל דבר שהוא בלתי אפשרי בגיאומטריה הוא אפשרי בפוליטיקה. כל זה בתנאי שפתרונות אלו יחרגו מתחום ההסדרים הפוליטיים השיגרתיים. ללא פתרונות שיהיה בהם משום העזה שמקורה בחזון השלום ורוחב־לב לגבי הדתות והעמים המעור-בים בסכסוך זה ומשום בשורה גדולה לעולם — בשורת השלום — לא יצלח כאן כל פתרון.
כל נסיון אשר יבוא מבחוץ, כשכוונותיו לפתור את כל הבעיות הללו תוך כדי שלילת זכותו של העם היהודי לירושלים המאוחדת כבירת מדינתו, יקומם את העם היהודי כולו. כל נסיון להתכחש לזכותנו זו מבפנים יביא את עמנו אל ספה של מלחמת אזרחים, לסף החורבן של הבית השלישי.
ירושלים עלולה לשמש מחסום מסוכן ביותר בדרכנו אל השלום. אבל היא עשויה גם להיות מנוף רב־עוצמה, שבעזרתו ייקל עלינו לפרוץ את מעגל־ הבדידות ההולך ונסגר עלינו, היא עשויה לסייע לנו במאמצינו להרחיב ולהעמיק את האהדה למאבקנו על עתידה ובטחונה של ישראל והמשך הגשמתה של הציונות. הפתרו-נות שאנו נציע עשויים להקל את מאבקנו על עתידה של ירושלים כבירת ישראל. הפתרונות אשר יובילונו לקראת זה ידרשו -מאתנו — היהודים — מעוף מדיני, אידיאי־מוסרי, החורג מתחומיהם של הסדרים פוליטיים פראגמאטיים־ שיגרתיים. כל זה תוך דבקות בלתי־מתפשרת במטרה שהיא שלמותה של ירושלים ואחדותה כבירתה של מדינת ישראל.
אם לא נשכיל לנהוג כך יתקיים בנו הפסוק הנפלא — החכם והעצוב עד כדי טרגיות — של חכמינו ז"ל: "רבונו של עולם שהוא פלד השלום, מסר את ירושלים שהיא עיר השלום לעם ישראל שהוא עם השלום — ואין שלום".
א. הנחת היסוד
ירושלים המאוחדת היא בירתה של ישראל.
ב. אירגונה הפנימי של ירושלים רבתי
86
1. עיריית ירושלים הגדולה תחולק לעי-ריות מישנה, אשר תתנהלנה על־ידי נבחריהן על יסוד חוקתה ובהתאם לסדרים ולנהלים ה-מחייבים של עיריית ירושלים הגדולה. בידיה של עיריה זו יהיה מרוכז'הניהול הכללי של ירושלים רבתי.
2. החלוקה לעיריות־מישנה תתבצע, בין היתר בהתחשב בנתונים הדמוגראפיים־הלאו־ מיים של תושבי ירושלים — היהודים והער-בים.
3. למועצות הנבחרות של העיריה או של עיריות המישנה, שבהן יהיה רוב ערבי, תוב-טח אוטונומיה רחבה בניהול העירית בתחום החברתי, התרבותי והחינוכי ובכל תחום אחר, אשר לא יפגע בתיכנונה הכללי של ירושלים ובזכויותיהם האזרחיות של כל תושביה, ללא הבדל דת ולאום. הכול בגבולות חוקתה.של ירושלים רבתי.
4. התנאי היחיד לקיומה של האוטונומיה החינוכית המלאה, בעיריה או בעיריות המישנה הערביות, הוא חינוך הילדים ברוח של לויאליות למדינת ישראל, אזרחות טובה, סובלנות הדדית והעמקת שיתוף הפעולה בין שני העמים.
ג. מעמדם של כני העם הארמני
מן הדין היה להבטיח לעדה הארמנית —
בני העם הארמני החיים בירושלים — את אירגון וניהול חייהם בתוך תחומיה של עיריית־מישנה מיוחדת. אך דבר זה נראה להיות בלתי־אפשרי בהתחשב במספרם הקטן ומקום ריכוזם של בני העדה הזאת. לפיכך יש להבטיח לבני העדה הזאת את האפשרות להקים אירגון עדתי פרסונאלי אוטונומי בכל תחומי החיים החבר-תיים, התרבותיים והחינוכיים.
ד. הנתיבות של תושבי ירושלים הערכיים ומעמדם כירושלים וכמדינת ישראל
1. לתושביה הערביים של ירושלים תיש-מר הזכות לבחור בין הנתינות הישראלית לבין זו של המדינה הערבית אשר ממזרח למדינת־ ישראל.
2. לתושביה הערביים של ירושלים, אשר יבחרו בנתינות הערבית, תישמרנה כל הזכויות האזרחיות במדינת ישראל, זולת הזכות להש-תתף בבחירות לכנסת ישראל.
3. לתושבים ערביים אלו יובטח שיווי־ זכויות מלא בחיים העירוניים של ירושלים. לכל תושבי ירושלים הערביים, בעלי הנתינות הער-בית, אשר יחיו בה ביום חתימת חוזה השלום, תישמר זכות הכתירה האקטיבית והפסיכית לעיריות המישנה הערביות ולעיריית ירושלים
הגדולות זכות זו תובטח גם לפליטי ירושלים הערביים משנת 1967, אשר יוסכם על חזרתם לירושלים. זכות זו תישמר גם לצאצאיהם של הערבים הנ"ל, אשר ירצו להמשיך ולקיים את נתינותם הערבית.
4. לתושביה הערביים של ירושלים, בעלי הנתינות הישראלית והערבית כאחת, תישמר הזכות — ככל שהדבר יהיה תלוי בישראל — למעבר חופשי למדינה הערבית והחזרה ממנה. מצב זה יקדים כל עוד לא יהיו הגבולות המוכ-רים והמוסכמים בין שתי המדינות לגבולות פתו-חים בפני כל אזרחי שתי המדינות — יהודים וערבים כאחד.
ה. מעמדה של העיר העתיקה
כאן צפון גרעינה הקשה של הבעיה. בין חומותיה של העיר העתיקה מרוכזים המקומות המקודשים לשלוש הדתות המונותאיסטיות ה-גדולות, מקומות אשר קדושתם חורגת מתחומי המקום וחובקת זרועות עולם.
לעמנו היא סמלה החי של עצמאותנו הלאו-מית, שנגדעה עם חורבן הבית השני. בהיפתח שערי ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים לפני צה"ל ובהגיע לוחמיו לכותל המערבי, היה זה כאילו נקשר שוב החוט — חוט עצמאותנו הלאומית — אשר נותק עם ראשית גלותנו ה-ארוכה. כאן נשמתה היתרה של שיבת ציון.
והנה דווקא כאן נדרש מאתנו — היהודים
— מעשה גדול למען השלום — מעשה שלא יהיה בו משום ויתור על שלמותה של ירושלים ועל העיר העתיקה כחלק בלתי נפרד של מדי-נת ישראל, אך יחד עם זאת יהיה בו משום בשורת־שלום גדולה לעולם, שלום אשר ביטויו הממשי כאן הוא השלום בין שלוש הדתות הגדולות. בכוחנו להפוך את ירושלים מעיר של מלחמות וחורכן חוזרים ונשנים — למה שהיא נועדה להיות: לעיר של כשורת השלום והאח-ווה האנושית כעולם.
1. העיר העתיקה שבין החומות תוכרז כקריית השלום .של שלוש הדתות המונותאיס־ טיות הגדולות.
2. כדי להבטיח ולקיים את מעמדה זה
— את דבר היותה קריית השלום של שלוש הד-תות — תוקם בה מועצה דתית של שלוש הד-תות. מועצה זו תהיה מורכבת משלוש חטיבות דתיות שוות במספר.
3. חברי המועצה של שלוש הדתות ייקבעו על־ידי מוסדותיה המרכזיים של כל דת או בכל צורה אחרת אשר יוסכם עליה וללא התערבות של מוסדות הדת האחרים.
/
4. המועצה הדתית תהיה אחראית לניהול העיד בכל אשר נוגע לקיום צביונה הדתי וה-תרבותי של העיר. היא תהיה אחראית להבטחת ולקיום מעמדם של האתרים הדתיים בעיר.
5. לאתרים הדתיים המרכזיים של האיסלם והנצרות יובטח מעמד אקסטריטוריאלי. ב"כ של כל אחת משלוש הדתות שבתוך המועצה הדתית של העיר יהיו אחראים לניהולם של האתרים הדתיים של אמונתם.
6. כל החלטותיה של המועצה הדתית — להוציא את אלו הנוגעות ישירות לניהול המקו-מות הקדושים של כל דת ודת — תתקבלנה בהסכמה כללית ודת מדת לא תעצם.
7. ענייניה האזרחיים־ החילוניים של העיר העתיקה כעיריית־מישנה ושהיא יחד עם זאת ליבה של ירושלים, יתנהלו על־ידי ועדה מיוח-דת אשר תוקם על־יד העיריה המרכזית של ירושלים רבתי. בוועדה זו ישותפו חברים ער-ביים באחוז שאינו נופל מאחוזם בתוך היישוב כולו של ירושלים הגדולה.
בוועדה זו ישותף גם חבר אחד — בן העדה הארמנית.
8. מדיבת ישראל תהיה אחראית לקיום החוק והסדר בעיר העתיקה, לרבות אתרים דתיים אקסטריטוריאליים. לא תהיה לה כל סמ-כות לגבי ניהולם של האתרים הללו וסדריהם הפנימיים.
ו. עתידו של הר הכית
לגבי הר־הבית קיימות שתי עמדות — ערבית ויהודית — השונות מהותית זו מזו. העמ-דה הערבית היא כולה דתית ויחד עם זאת ממשית מאוד. כאן המרכז הדתי השני בקדושתו לאיסלם. זיהו מרכז פעיל וחי בדמותם של שני המסגדים הגדולים. אין זה מרכז דתי ערטילאי, כי אם מרכז אשר דופק חייו הוא דופק העולם המוסלמי כולו.
העמדה היהודית הדתית היא בניגוד לכך כולה מעוגנת בחזון אחרית הימים. היא מוותרת מלכתחילה על מימוש תקוותיה עד בוא המשיח. ליהודים הדתיים אף אסורה, על פי המסורת, העלייה על הר הבית, שמא ידרכו רגליהם על המקום שם שכן קודש הקדשים.
ליהדות החילונית זהו מקום רווי מסורת יהו-דית נעלה וצורבת. חורבנו של בית־המקדש היה לחורבנה של עצמאות ישראל. ליהדות הדתית זהו המקום המקודש ביותר. כאן חברו יחדיו האמונה הדתית והחוויה הלאומית־החילונית. אבל גם אצל היהדות הדתית־ הציונית ניתקה המסורת הדתית את תחייתה של עצמאות ישר-אל מתקומתו של המרכז הדתי — בניין בית
המקדש. דווקא האמונה הדתית היא השוללת כל רעיון של תקומה חילונית של המרכז הדתי המקודש מכול. היא יקום וייבנה רק בבוא המשיח: "אם ד' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו" (תהילים קכ"ז, א.)
כל זה הופך את מדינת ישראל, למעשה, לשומר בלתי־רצוי, ומבחינה ערבית — עויין לקדושת האיסלם. זהו שומר המקבל על עצמו את כל הסיכון שבשמירה הזאת, המעוררת בתוך העולם' המוסלמי שיאה דתית ולאומית חמורה, כשאין בצידה של שמירה זו שום תמורה, לא חילונית ולא דתית.
והסיכונים הם גדולים. די להזכיר את הצתת אל־אקצה. בימינו, ימים רוויי טירוף טרוריסטי, החודר לכל תחומי החיים האנושיים, כאשר אדם מסוגל להרים ידו על הפיטה של מיכלאנג'לו, קל לתאר לעצמנו מטורף ממש, המוסת על־ידי האווירה הזאת או פרובוקאטור־מטורף־פוליטי, אשר ינסה בדרך זו או אחרת לנצל את שלטוננו על הר הבית כדי להצית שוב ושוב את השנאה בינינו לבין העולם הערבי.
המסקנות
1. עלינו להקנות להר הבית כולו מעמד אקסטריטוריאלי. מובלעת זו, לא תהיה כרוכה בה שום סכנה לאחדותה של ירושלים כבירתה של ישראל. לעומת זאת יתרום הדבר לחיסולו של אחד ממוקדי האיבה המסוכנים ביותר בין העולם הערבי לבין העם היהודי ומדינת ישר-אל.
2. החלק המוסלמי של המועצה הדתית של העיר העתיקה, הוא אישר יהיה אחראי לניהולו של האתר הדתי הזה והבטחת שלומו.
3. ישראל תבטיח מעבר חופשי לעולי הרגל המוסלמיים מכל הארצות למקום קדושתם זה.
4. אם המוסדות הדתיים היהודיים יקבלו את קביעתו של הרב הראשי, הרב גורן, אשר פסק בשעתו שאכן קיים על־ הר הבית מקום שם מותר ליהודים חרדים לעלות ולהתפלל, יש להוציא את המקום הזה מהתחום האקסטרי־ טוריאלי של הר הבית, להקים סביבו סבכה התואמת את הדרת המקום ולהבטיח את זכות התפילה של היהודים שם.
5. לאחר מכן על שני הצדדים — הערבי והיהודי — להתחייב שלא להכניס שום שינויים במצבו הקיים של הר הבית.
ז. חוק ירושלים
יש לחוקק חוק מיוחד — "חוק ירושלים" — כחלק של חוקי היסוד של מדינת־ישראל, בו ייקבע מעמדה המיוחד של ירושלים כבירתה של ישראל וכל ההסדרים הנ"ל יקבלו תוקף חוקי.
88
ח. קונפדראציה ישראלית־ערבית וירושלים
1. אם וכאשר תקום קונפדראציה ישראלית־ ערבית בין מדינת ישראל והמדינה הערבית אשר ממזרח לה, יובטח בתוך שטחה של ירושלים רבתי מרכז מתאים להקמתם של המוסדות המר-כזיים של הקונפדראציה הזאת, היא קריית ה־ קונפדראציה.
2. מרכז זה יוצא מתחום שלטונה של יש-ראל ויועבר לשלטונה של הקונפדרציה הישרא-לית-ערבית. מעמדו של המרכז הזה יסמל את השלום ואת השאיפה של העמקת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות.
3. הסדר בשטה זה יובטח על־ידי יחידת משטרה יהודית־ערבית פאריטטית הכפופה ל-מוסדות השלטון של הקונפדראציה.
למנויי וקוראי בשער
מטעמים טכניים לא צורף לגליון האחרון של שנת 1979 מס' 6—5 (148—147) תוכן העניינים של הכרך כ"ב, 1979.
הננו מצרפים אותו לחוברת שלפניכם, הראשונה לשנת 1980. הוא יוצמד לכרך כ"ב ויישלח לכל אלה שמזמינים כרכים.
האינפלאציה, הדוהרת משאירה את "בשער" בפיגור רב בהעלאת מחיר הגליון.
אנו עושים זאת תמיד בהיסוס, אולם אין ברירה.
מחיר הגליון החדש של "בשער" יהיה 30 ל"י. מחיר החתימה לשנה 1.50 ל"י.
אנו מקווים שמנויינו יקבלו את הדבר בהבנה מלאה.
המערכת והמינהלהקוים להסדר שלום כולל ישראל - ערב
מתוך - החלטות הועידה השביעית של מפ"ם - יוני 1976
קוים אלה מבוססים על תוכנית השלום של מפ"ם, כפי שאושרה בוועידה: החמישית 1968 והשישית 1972 של המפלגה.
1. תשע שנים חלפו מאז מלחמת ששת הימים, שנכפתה על ישראל על-ידי מדינות ערב השכנות" הייתה זו מלחמת התגוננות, ישראל לא יצאה למסע כיבושים" אלא להגנה על קיומה ובטחונה" העויינות הבלתי מתפשרת וסירוב? של מדינות ערב להכיר בעצם קיומה של מדינת ישראל הוליכו לשפיכות דמים ולמלחמות" עמידתו של העם וכוחו של צה"ל שמו לאל כל נסיון להתנכל לקיומה של המדינה ואף מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בנצחו? צבאי מזהיר של ישראל למרות החומרה שבתחילתה. אך נצחו? צה"ל במלחמה זו ובמלחמות שהיו לפניה לא פרצו את הדרך לשלום.
הוכח בעליל, כי הדביקות במדיניות של סטאטוס קוו מדיני וטריטוריאלי היא הרת סכנות ומביאה למבמי סתום.
בעיות היסוד שבין ישראל לבין שכנותיה עומדות איפוא בעינן. המציאות המדינית, האזורית והעולמית, אינה מת ישבת עם מצב של קבפאון" מאז מלחמת יום הכיפורים נעשו, בתיווכה של ארה"ב, צעדים ראשונים לקראת הפגת המתיחות והפרדת הכוחות הלוחמים בסיני ובגולן, התכנסה ועידת ז'נבה, נחתם, אף מקויים, הסדר ביניים בין ישראל ומצרים. תוך שקידה על קיום עוצמתה ובטחונה, חייבת ישראל לגבש תוכנית כוללת וריאלית, ולהגביר את מאבקה המדיני כגורם פעיל ויוזם.
הוועידה השביעית של מפלגת הפועלים המאוחדת קוראת איפוא לממשלת ישראל לגבש תוכנית להסדר שלום כולל ישראלי-ערבי. תוכנית כזו, אשר עימה תלך ישראל לז"נבה או לכל פורום מוסכם אחר, תביא לביטוי את הצעותיה של ישראל לפתרון הבעיות הנויות במחלוקת" תכנית זו, המופנית כלפי מדמנות ערב, עשויה לחזק את מעמדנו בזירה הבינלאומית, לרכוש אהדה לישראל בדעת הקהל העולמית ולגייס תמיכה למאבקנו על שלום ובטחון.
2. התוכנית להסדר שלום כולל ישראלי-ערבי, תושתת על ההנחות הבאות?
א. יחסי השלום בין ישראל לשכנותיה יושתתו על הכרה בעצמאותה וריבונותה של מדינת ישראל, הפסקת תעמולת האיבה והחרם הכלכלי , על שיתוף פעולה כלכלי, מדעי ותרבותי, ופיתוח תיירות, תוך מגמה להגיע לקשרים תקינים בין המדינות, לרבות יסחים דיפלומטיים. תוכנית השלום תתבצע תוך זמן שיוגדר ובשלבים שייקבעו מראש.
ב ישראל תחתור להסדר שלום כולל עם כל שכנותיה. היא תהיה איפוא נכונה לנהל מו"מ ללא תנאים מוקדמים עם כל מדינות ערב יחד או עם כל אחת מהן לחוד.
../2
- 2 -
ג. ישראל תהיה מוכנה גם למו"מ על סיום מצב המלחמה וכן על הסדרי ביניים או הסדרים חלקיים - כשלב לקראת שלום בר־קיימא. מו"מ זה תנהל ממשלת ישראל על בסים תוכניתה הכוללת.
ו. מדינת ישראל פניה לא לסיפוחים, אלא להבטחת בטחונה. ישראל תתייצב במו"מ על בסים החלטות מועצת הבטחון 242 ו - 383 , ותצהיר על נכונותה
לפנות שטחים מוחזקים על ידה ־ בסיני, בגדה ובגולן - ולסגת נסיגה מרחיקת לכת, תוך תיקוני גבול הכרחיים, המתחייבים מצרכי בטחונה ומרצונה לשלומי לגבולות בטחוים, מוכרים למוםכמים. עד בוא השלום לא ייקבעו עובדות, שאינן מתחייבות מצרכי בטחון, העלולות לשים מכשולים על דרך ההסדר באמצעים מדיניים.
מ. בתיקוני הגבול ההכרחיים, לפי הקווים בתוכנית זו, לצורך כינון גבולות בטוחים, מוכרים ומוסכמים, תנחה את ישראל הדאגה לקיום אופיה כמדינה יהודית, המקבלת את גלויותיה וממלאת את שליחותה הציונית.
ו. בטחון ישראל מחייבו
1. שקידה מתמדת על עוצמתו של צה"ל.
2. פירוד תכליתי של שטחים שיפונו על ידי צה"ל וערבויות נאותות.
3. הסכם שלום חוזי עם המדינות השכנות, שיבטיח מניעת כל פעולות עויינות מכל צד שהוא.
4. תיקוני גבול והסדרים אחרים, המתחייבים מצרכי הבטחון של ישראל, מוסכמים ומוכרים על ידי שני הצדדים.
3. ארץ ישראל משני עברי הירדן היא המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לארצו ושל העם הערבי השוכן בה. לכן תחייב ישראל, במו"מ עם ירדן ועם כל גורם מוסמך, פתרון מדיני, שיושתת על קיום שתי מדינות עצמאיות וריבוניות - ישראל מזה, ומדינה ערבית, ירדנית-פלסטינית, מזה. במדינה: שכנה זו תבוא לכלל מימוש ההגדרה העצמית של העם הערבי הפלסטיני. עם זאת תכבד ישראל את הכרעותיהם הדימוקראטיות של הפלסטינים וירדנים בכל הנוגע להגדרה עצמית, לריבונות ולעצמאות של אלה ושל אלה" מעבר לגבולותיה של ישראל - ובלבד שהיחסים עם ישראל יתבססו על הסכמי שלום ושכנות טובה. ישראל תהיה נכונה לשאת ולתת עם כל גורם פלסטיני אשר יכיר בזכות קיומה וריבונותה של מדינת ישראל, ויסתייג ויחדל מכל פעולה של טרור וחבלה (וזאת: על בטיט ההחלטה של מועצת הבטחון 242). ההסכם בין ישראל לבין שכנתה, במזרח יושתת על חוזה שלום ועל שיתוף-פעולה כלכלי ותרבותי. ייעשו מאמצים משולבים של שתי המדינות בגיוס אמצעים ממקורות בינלאומיים לשם פיתוח מפעלי ההשקייה, החקלאות, התיעוש והשיכון.
משייקבעו תיקוני הגבול ההכרחיים לבטחונה תיסוג ישראל לגבולות מוסכמים? והגדה המערבית תוחזר ותפורז לפי לוח זמנים מוסכם. כוחות צבא לא יחצו את הירדן, והפירוד יובטח בצורה יעילה לפי הסדרים בטחוניים מוסכמים.
../3
-3-
רצועת עזה לא תחזור עוד לשלטון מצרי, מעמדה המדיני של רצועת עזה ייקבע,
בבוא העת, בהתחשב בצרכי הבטחון של ישראל ורצון התושבים וצרכי הפתרון לבעיית הפליטים, במו"מ הכולל על שלום.
הסדר שלום עם מצרים יושתת על פירוז נרחב במדבר סיני, והבטחת תיקוני גבול הכרחיים לבטחונה של ישראל. הפירוז יושתת על ערובות מירביות לקיומו,
לבל יתחדש האיום על גבולותיה הדרומיים של ישראל. השיט החופשי במיצרי טירן יובטח בהסכמי השלום על ידי נוכחות ישראלית בצורה זו או אחרת בשארם-אל-שייך. השיט החופשי לישראל בתעלת סואץ יובטח בהסכם שלום. להבטחת בטחון המדינה בגבולה הצפוני יעבור הגבול עם סוריה על רמת הגולן.
לאחר שייקבע הגבול הסופי, יפורז החלק הנותר.
פליטים
אם כי פתרון מלא של בעטית הפליטים יבוא רק במסגרת של הסדר שלום כולל ופתרון הבעיה הפלסטינית, חייבת מדינת ישראל להמשיך ביתר שאת עד בוא השלום, לצעוד צעדים מוחשיים לקראת שיקומם של הפליטים.
4. ירושלים
ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת ישראל. בהסדרי השלום יובטחו הזכויות המיוחדות של המקומות הקדושים לאיסלם ולנצרות.
יובטחו הסדרים מוניציפאליים אוטונוציים לאוכלוסיה הערבית בירושלים, במסגרת העיר המאוחדת.
הוועידה מטילה על מוסדות המפלגה לקיים ולסכם את הדיון במסמך על "עתידה של ירושלים והשלום" אשר הוגש לוועדה המדינית על-ידי יעקב חזן.
סיום הלוחמה והסדרי שלום בין ישראל לשכנותיה ישחררו משאבים אנושיים וכלכליים עצומים לקידום עמי האיזור לאי-תלות כלכלית ומדינית, ולהשתחררות מהתערבותן של מעצמות זרות־ להעלאת רמת-החיים, לביעור עוני, המחלות והבעות, לניצול תכליתי של אוצרות הטבע, למפעלי פיתוח רבי תנופה, לחילוף ידע לתועלתם ההדדית של כל עמי האיזור.
מדיניות ההתישבות
1. מאז ראשית פעולתה של התנועה הציונית בארץ, עמדה ההתישבות במרכז משימותיה. החייאת השממה והפרתה סללו את הדרך לכינון מדינת-ישראל. תוך כדי כך שקדה התנועה הציונית על מניעת עוול לערבים ונישולם, ההתישבות היהודית הוכיחה שיש בה כדי להביא ברכת התקדמות כלכלית וחברתית לכל תושבי הארץ, יהודים כערבים. מדיניות זו היא שחייבת להנחות וביתר שאת את מדינת ישראל בתקופה זו.
2. במרכז הפעולה ההתישבותית בשנים הבאות, יש להעמיד את הגליל, הנגב והערבה. פיזור האוכלוסיה הוא צו עליון מבחינה בטחונית, כלכלית וחברתית. עדיפות ראשונה לפיתוח הגליל. תושלם תוכנית פיתוח הנגב, תוך הבטחת זכויות הבדווים, החיים באיזור.
../4
- 4 ־
3. פיתוח ירושלים ושכונותיה, הזרמת עליה אליה ודאגה לתשתית העיר ורציפותה הם יעד ראשוני במעלה ולביצור ירושלים המאוחדת, בטחונה ועתידה של העיר כבירת ישראל. יש להימנע מתוכניות מפליגות לעיבוי ירושלים וביצוען ע"י זרועות שונות של המדינה, ללא תיאום וללא החלטות מוסכמות.
4. תוכניות הפיתוח בישראל חייבות להתבצע לטובת כל תושבי הארץ ,יהודים כערבים. מפעלי פיתוח התיישבותיים בישראל כבשאר הארצות, מן הנמנע שיוצאו לפועל ללא הפקעת קרקעות־ אלא מן הדין, שההפקעה תיעשה למטרות הכרחיות בלבד. אין לפגוע בזכותו של החקלאי המעבד אדמתו. יש להבטיח פיצוי מלא לבעלי האדמות המופקעות או תמורה בקרקע לחקלאי מפונה, הרוצה להוסיף להתפרנס מעבודת אדמה. בעיבוד ובביצוע תוכניות ההפקעה ומפעלי הפיתוח יש לשתף גורמים ציבוריים, כגון נציגי רשויות מקומיות וגופים אחרים מכלל האוכלוסיה הנוגעת בדבר־
התנחלויות
1. אין ליצור עובדות של התנחלות-קבע ברחבי השטחים המוחזקים, העלולות לשים מכשולים על דרך המו"מ להשגת השלום, יש לשלול הקמת ישובים ביהודה ובשומרון ולהפנות את המשאבים העומדים לרשותנו בכוח אדם ובהשקעות לפיתוח הגליל והנגב.
2. הממשלה נתבעת לשים קןן אחת ולתמיד לשיטת ההתנחלויות הפראיות, כפי שהתבצעו ע"י "גוש אמונים". שיטה זו פוגעת בחוק, בסדר הטוב ובאמינות הממשלה. אין היא משרתת את צורכי ההתישבות, אלא מגמות פוליטיות מובהקות של חסידי "שלמות הארץ". היא מעוררת תסיסה בקרב האוכלוסיה בשטחים ופוגעת בתדמיתה של ישראל בדעת הקהל העולמית־
על ממשלת ישראל למנוע בכל האמצעים שבידיה, הקמתן של התנחלויות בניגוד להחלטותיה.
3. בהתאם להנחת היסוד, כי הגבול עם סוריה, יעבור על רמת הגולן, תחייב מפ"ם, בתנאים האמורים, הקמתן של היאחזויות בטחוניות-התישבותיות ברמת הגולן.
4. מתוך דאבה לבטחון גבולותיה של ישראל, מחייבת מפ"ם הקמת היאחזויות בטחוניות-התיישבותיות בפיתחת רפיח, תנאי לכך הוא שלא ייפגעו זכויות הבדואים ואף ייעשה להטבת מצבם וקידומם הכלכלי והחברתי, לפי מיטב המסורת של ההתישבות הציונית. יש לתקן ללא דיחוי את העוול, שנגרם לבידואי הפיתחה, להחזיר חלקם למקומותיהם ולהגיע לכלל הסדר צודק ומוסכם: עם האחרים.
/ 5
...
5
ערביי ישראל
מפלגת הפועלים המאוחדת, המפלגה הציונית הסוציאליסטית היחידה, קיימה באירגונה ובחייה את עקרון אחוות העמים. כמפלגה יהודית-ערבית תמשיך היא במאבקה רב-השנים למען שילוב ערביי ישראל בחיי המדינה ותתמיד בפעולתה נגד כל גילוי של אפליה וקיפוח כלפיהם.
מפ"ם צעדה בראש המאבק לביטול הממשל הצבאי ולפתיחת שערי ההסתדרות לחברים ערבים בזכויות מלאות"
שילובם של ערביי ישראל בחיי המדינה עמד מלחכתחילה בסימן של קשיים שנגרמו ע"י מצב הלחימה המתמשך. מכשולים על דרך השילוב נעו"מו גם על ידי קו מדיני מוטעה של הממשלה. חרף קשיים ומכשולים חלה התקדמות הדרגתית במעמדו של הישוב הערבי, עלתה רמת-החיים, אך עדיין לא נסתם הפער בינו לבין הרוב היהודי במדינה, משום כך מצווה ישראל על מדיניות רצופה מכוונת לקידום מהיר של תהליך השתלבותם של ערביי ישראל.
ואמנם ההתפתחויות האחרונות הביאו לתודעת הציבור והממשלה את דחיפות הצורך להתמודד עם בעיית היחסים בין יהודים וערבים בישראל, והמחייבות שינוי מדיניותה הקודמת של הממשלה. על הממשלה לנקוט בפעולות הנדרשות לקידום פתרונות הנוגעים למעמדו של היישוב הערבי, להכין תכניות מקיפות ולהגשימן.
ועידת מפ"ם מציינת את פעולתה של ההסתדרות, האיגודים המקצועיים ומועצות הפועלים להבטחת זכויות שוות לפועלים הערבים בשכר ותנאים סוציאליים, בקופות הגמל ושרותי קופת חולים.הקיבוץ הארצי השדמר הצעיר הועד הפועל
החלטות הקיבוץ הארצי בנושאים מדיניים והתיישבותיים
(סיכום ישיבת הועד הפועל - תל-אביב 5.2.78 )
בישיבה נתקבלו ההחלטות הבאות:
1. הועד הפועל רואה ביוזמת סאדאת פריצת דרך הסטורית במו"מ על השלום" המשך הנופת המו"מ וסיכומו החיובי מחייבים אה שגי הצדדים, ישראל ומצרים, בהגמשת עמדותיהם"
הקבה"א ימשיך לראות ב"הכנית השלום של מפ"ם" - בסיס ריאלי לכינון השלום,
2. המשך תנופת המו"מ מחייב את הממשלה לבחון מחדש את תכניתה ולתקנה בכיוון שיאפשר בעתיד פשרה טריטוריאלית ביהודה, בשומרון, וברצועת עזה, תוך תיקוני גבול לצרכי בטחון בכל הגזרות.
3. הועה"פ קובע מחדש את עמדתו העקרונית בי להתיישבות תרומה חיונית לבטחון גבולותיה של המדינה ולעיצובם. עם זאת, אנו חוזרים ומדגישים את עמדתנו כי שום ישוב לא יהווה מכשול לשלום.
הועה"פ מברך על החלטתו של קיבוץ גשור בנושא זה.
הקיבוץ מוכיח את שורשיותו באזורי הספר כיוצר שילוב של חיים תקינים עם יכולת הגנה עצמית והשתלבות בתכניות צה"ל גם בתנאים בטחוניים קשים ובכך הוא תורם לבטחון וליציבותה של האוכלוסיה האזרחית באזורים אלה.
גם בעתיד יראה הקבה"א את המעשה ההתיישבותי כפוף לצרכיה המדיניים־בטחוניים של ישראל וע"פ עמדתו בנושאים אלה יקבע את מדיניותו ההתיישבותית.
השיקולים המדינייס-בטחוניים הם שייקבעו את מיקומם של הישובים, ולא להיפך.
4. פיתחת רפיה בריבונות ישראל היא אחד המרכיבים של גבולות בטחון שיש להציגו במו"מ על
הסכם שלום, על-כן חייבת הממשלה לחזור ולבחון אפשרות של תיקוני גבול, או חילופי שטחים, אולם, התפתחות המו"מ יצרה מצב ©בו גורלה של הפיתחה וישוביה ייקבעו ע"י הוצאות ההסדר עם מצרים ועפ"י גבול השלום איתה.
5. הקבה"א שולל את ההתנחלויות הראוותניות והמתגרות שנעשו לאחרונה ע"י הממשלה.
התנחלויות אלה בגדה המערבית, בקידמת סיני ובפיתחת רפיח מסכנות את המו"מ לשלום.
הועה"פ קורא לכל הזרמים ההתיישבותיים בתנועת העבודה להתייצב נגד פעילות מסוג זה ולא
להשתתף בה.
6. הועה"פ קורא לתנועה להתלכד סביב עמדות אלה, להאבק עליהן בציבור, בתנועות ההתיישבותיות, במערך ומחוצה לו.
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר צוות מועצת הקבה"א
החלטות
1. מזכירות מפ"ם קובעת בדאגה עמוקה, כי תנופת המו"ם להסדר באזור נחלשת והולכת, ונשקפת סכנה כי היא תיעצר כליל, נוכח הפער בעמדות ישראל ומצרים.
2. המזכירות קובעת כי תכנית השלום של מפ"ם, מהווה גם כיום בסיס ריאלי להשגת שלום אמת ובר קיימא עם כל שכנינו, תכנית זו, המבוססת על החלטת 242 של מועצת הבטחון והחותרוו להסכם שלום, בו ייקבעו גבולות מוכרים ובטוחים על-ידי תיקוני גבול - בכוחה, גם עתה,
לחלץ את המו"מ הישראלי-מצרי מהמשבר ולהבטיח לכל עמי האזור שלום צודק ופתרון אמת לבעיה הפלשיתנאית.
3. התכנית של ממשלת הליכוד נתגלתה בכל חולשותיה:
א. תכנית ה"אוטונומיה" בגדה וברצועת עזה בגירסתה המקורית - אין בה תשובה לישראל
כמדינה יהודית דמוקרטית, אין בה תשובה לבעייתם הלאומית של הפלשתינאים והיא צופנת בחובה סכנת מתח גובר והולך בין ממשלה ישראל לבין "הממשל העצמי” הפלשתינאי, עד לניתוק ישראל שלא על דרך השלום וקביעת גבולה המזרחי של ישראל לצידה של מדינה שלישית וללא תיקוני גבול הכרחיים.
ב. ההנחה כי הוויתור הישראלי בגבול הדרומי יביא להסכמה מצרית לתבנית הליכוד בגדה, הוכחה כאשלייה מכתחילה.
4. התנחלויות הדמה הראוותניות והסתגרות בגדה, בקידמת סיני ובפיתחת רפיח ע"י ממשלת ישראל, העמידו בספק אמינותה בצד המו"מ, פגעו בתדמיתה בדעת הקהל הבינלאומית ושיבשו יחסיה עם הממשל האמריקאי, מדיניות כושלת זו של ממשלת ישראל ותביעות בלתי קבילות מצד ממשלת מצריים, הביאו את המו"מ עד למשבר המאיים על עצם המשכו לקראת הסכם שלום, במצב זה חייבים שני הצדדים, ישראל ומצריים, לחדול מכל מעשה והצהרה, שיש בהם כדי לחבל בהמשך תנופת המהלך לשלום, על שני הצדדים ליצור סיכוי ממשי לסיכומו החיובי של המו"מ ע"י הגמשה עמדותיהם המדיניות.
לקראת חידושו של המו"מ קובעת מזכירות מפ"ם:
א. ערכה הבטחוני של פיתחת רפיח מחייב את הממשלה לחזור למו"מ על אפשרות הכללתה בתחום הריבונות של ישראל ע"י תיקוני גבול, או תיקוני גבול הדדיים, בכל מקרה-גורלה של הפיתחה וגורל ישוביה ייקבעו עפ"י תוצאות המו"מ עם מצריים ועפ"י גבול השלום איתה,
פירוז סיני הינו תנאי הכרחי לבטחונה של ישראל בגבולה הדרומי.
ב. ממשלת ישראל נתבעת לתקן תכניתה לגבי הגדה ורצועת עזה:
1) בכיוון שיאפשר בעתיד פשרה טריטוריאלית בדרך של תיקוני גבול בטחוניים.
2) בכיוון שיביא לשיתופה של ירדן וגורמים פלשתיניים במו"מ לפתרון המדיני העתידי של הבעיה הפלשתינאית, במסגרת פלשיתנאית-ירדנית משותפת והסכם שלום עם ישראל בגבולות בטוחים ומוכרים,
תיקונים אלה מכוונים להביא להצטרפותה של ירדן למו"מ ובכך גם לאפשר הגמשת עמדותיה של מצריים, במכלול הבעיות העומדות להכרעה.
מפ"ם - החלטות מ-78.2.8
22.7.78
סכום המטה הבין קיבוצי מתאריך 19/11/73
המטה הבין קיבוצי
רח' דובנוב 10, טל. 230231 רח' סוטין 27' טל. 245271 רח' לאונרדו דה 1ינצי 13, טל. 253131 ת ל ־ א ב י ב
נכחו: אלי אברהמי, דן כרמון , כצלה , עליזה שפי , משה כלפון , אבישי גרוסמן יצחק ששון , אלי גורן .
1. - התקיימה שיתה על המשך פעולתו של המטה הבין קיבוצי , הובע חשש שבמידה
ומפ"ם בנפרד בבחירות ,לא יוכל המטה להמשיך לפעול .
סוכם להמשיך לפעול כרגיל .
2. - פעולות במסגרת הסמינרים הציוניים - משה כלפון קבל על עצמו להכין הצעה
לישיבה הבאה .
3. - מועצות פועלים אזוריות - עליזה שפי מסרה אינפורמציה , התקיימה שיחה ובין היתר הובע רצון שעליזה בעזרת המטה יכוונו את פעולות המועצות .
סוכם : שיחד עם עליזה נגייס האנשים המתאימים לעבודה .
וכן אחד החברים בכל מחוז ירכז את הפעולה האיזורית הקבוצית על
כל שלוחותיו ויפעיל אותה במסגרת מועצת הפועלים האזורית .
שימו לב !!!
מועד הישיבות נקבע לימי חמישי בשעה 1200 .
רשם : אלי גורן
20 /11/78
הישיבה הבאה תתקיים ב 7/12 בשעה 1200
באחוד.
אל:
דני זמיר
שוה"צ
התנועה לשלום - שלום עכשיו
ירושלים, ת.ד. 20422, טל' 02-60648 ת"א, ת.ד. 21291, טל' 03-228476 (משרד חדש)
חיפה, ח.ד. 388, טל' 538085-04
חשבון בנק: 55566/37 בל"ל, דיזינגרף 100, ת"א,
שלום רב,
מאז מרץ 78' שמה לעצמה תנועתנו למטרה להביא לידי נטוי את רצונו של העם בישראל בשלום, להאבק למענו, ולמנוע מהממשלה נקיטת קו המבוסס על אידאולוגיה משיחית-נצית - שבו ראינו סכנה לתהליך השלום ולהזדמנות ההסטורית להשגתו, הזדמנות שנוצרה עם ביקורו של נשיא מצרים סאדאת בארץ.
פעילות התנועה נעשתה בנסיון להבהיר לממשלה כי חלקים רחבים בציבור הישראלי מוכנים לעשיית הויתורים הדרושים למען השגת השלום. הלחץ שהופעל על הממשלה הגיע לשיאו במצעד השלום שנערך בת"א ערב נסיעת ראש-הממשלה לקמפ-דיוויד, כשמאה אלף איש הבהירו למשלחת ישראל למו"מ כי העם בישראל לא ישלים עם פיצוץ השיחות בגלל עמדות ישראליות קשוחות.
בקמפ-דיוויד הושגו כידוע הסכמי המסגרת לשלום, והממשלה עשתה (מרצון או מאונס) תפנית חשובה בדרך לשלום. ראינו לנכון לברך על כך, ולהבהיר כי אם מר בגין יהיה האיש שימשיך בדרך הויתורים למען השלום - הוא יזכה בתמיכתנו המלאה. ראינו לנכון גם להשמיע קול ברור ואמיץ למען ההסכמים, בעת שרוה"מ עמד תחת מטר של ביקורת נוקבת מצד שותפיו לשעבר, ואף מצד חוגים במפלגות האופוזיציה.
מאז חתימת הסכמי קמפ-דיוויד ראינו לנכון שלא לפעול במישור הציבורי-פומבי.
נראה כי למרוח צעדים ישראליים רבים שאין אנו שלמים עמם - המו"מ מתקרב לידי גמר, כשרובו הגדול של הציבור מברך על-כך, והתערבותנו איננה דרושה. נמשיך לשמור על שתיקה כל עוד נמשכת ההתקדמות בדרך לשלום, מבלי שממשלת ישראל מחבלת בתהליך. תקותנו היא שהתערבותנו לא תידרש עוד, עד להשגת שלום מלא עם כל שכנותינו.
אולם,נראה שכולנו שותפים לחשש הכבד כי אנו עדיי־ן בראשית המאבק הפנימי בארץ להשגת השלום. נראה שלמרות הסכמי המסגרת לשלום, אין ממשלתנו משלימה עם העובדה כי בעתיד נאלע להשלים עם ריבונות זרה לפחות על חלקים מיהודה ושומרון, וכי נאלץ לותר
על הזכות להתנחל באזורים אלו, ועל ההתנחלויות שהוקמו בהם. כן אין הממשלה מקבלת את
העקרון שהמשך השליטה על מליון וחצי ערבים, בגדה ובעזה, מהוה אסון לאופיה היהודי-דמוקרטי של מדינת ישראל. כל אלו הם עקרונות שאת חשיבותם הדגשנו עוד ב"מכתב הקצינים" ומאז לא הפסיקה תנועתנו להבהירם לציבור הישראלי ולממשלה.
לפיכך, צפויים לדעתנו עוד מאבקים, בעיקר אם תתחיל הממשלה (כפי שאנו חוששים)
בתנופת התנחלויות, או תעשה צעדים אחרים שפירושם נסיון ליצור מצב שינציח את שלטוננו בגדה המערבית. צעדים כאלו הם לדעתנ ומכה לתהליך השלום, פגיעה במערכת היחסים עם שכנותינו, ואף בהסדר השלום שיושג, כך אנו מקוים, עם מצרים. צעדים כאלו יפגעו גם במעמדה של ישראל בעולם ובנכונות ארה"ב לסייע לה, ויביאו לבסוף לאי-השגת הסדר שלום, או להשגת הסדר שיפגע בבטחונה של ישראל.
לכן, עלינו להתארגן למאבקים הצפויים, כנגד מגמות נציות בציבור ובממשלה.
נראה לנו שפעילותנו עד היום הוכיחה כי פעילות ציבורית חוץ-פרלמנטלית אינה חסרת השפעה. עלינו לשמור על המסגרות הארגוניות שהוקמו, ללבן לעצמנו את מחשבותינו ודרכינו בעתיד, ולהערך לפעילות נוספת, אם תידרש בעתיד.
לצורך זה אנו קוראים לך להשתתף ב כנס פעילים שיערך ביום ג' 5.12.78 בשעה 19.00 בירושלים, במלון רם (צמוד לתחנת אג"ד, בכניסה לעיר). אם אתה חרד לאופיה העתידי של ישראל ולבטחונה, וממשיך לראות עצמך כפעיל התנועה - נוכחותך הכרחית!!! נקודות ריכוז להסעה במכוניות פרטיות ובתחבורה ציבורית: ת"א, ברחבת היכל-התרבות בשעה 17.30, חיפה, בתחנת אג"ד, ליד בנק הפועלים, בשעה 16.15.
נשמח גם לקבל תגובותיך למכתב זה, בדאר.
להתראות!
26.11.78
דני זמיר
משמר בעמק
על-המשמר 27.11.78
מפ"ם תתבע שינוי
בחוק הבחירות האישיות
ציינה הישג הרשימות העצמאיות של מפ"ם * ביקרה התגייסות ההתיישבות
מאת בתכנו לעניינים מוניציפאיליים
הוועדה המוניציפאלית הארצית של מפ"ם, שהתכנסה אתמול גבית מרכז המפלגה הכריזה מהדש על התנגדותה לבחירות האישיות של ראשי הרשויות המקומיות וקראה לרוויזיה מהדש בהוק — לאוד לקהי הבהירות המוניציפא-ליות בשני המחזורים.
הוועדה גם קראה לבדוק מחדש נושא הפרדת הבחירות לרשויות המקומיות מהבחירות לכנסת.
סיפוק וביקורת
הוועדה בירכה על הישגי המערך בבחירות, כאשר במרבית הערים והמועצות המקומיות הגדולות, ניצה המערך. יחד עם זאת, קבלה על שהמערך לא עשה די בגיוס הכוה המשקי וההתיישבותי. דבר שהיה מביא אותו להישגים מרשימים יותר. כן תבעה הוועדה שיתוף יתר של כוחות צעירים בנושאים המוני־ ציפאליים.
הופעת מפ"ם
הוועדה גם ציינה בסיפוק מאופק את הישגה של מפ"ם במרבית המקומות, ביישוב היהודי והערבי, בהם הופיעה ברשימות העצמאיות, כאשר כ־10 אלפים אנשים הצביעו לרשימו־ תיה. הוחלט שהמחלקה המוניציפאלית של מפ"ם תעשה הכל כדי להפעיל וועדות מוניציפאליות ליד הסניפים. כן הוחלט שהמפלגה תקיים דיון מיוחד בנושא המיגזר הערבי.
בראשית הישיבה הורמה בוסית "לחיים" עם החלמתו ושובו לעבודה תקינה של רכז המחלקה, פ. זינגר, שניהל את הישיבה.
א. גרנות, מזכיר המרכז הביע את תודתו לפעילים שעשו את המלאכה וציין, שהעובדה שכרבבת חברים הצביעה עבור רשימות מפי'ם"ה־
ההכרעה על דרכה של מפ"ם לעתיד. טוב שזו תהיה מתוך הרגשת כוח
כפי שבאה לידי ביטוי בבהירות ה-אחרונות,
התגייסות ההתיישבות
בישיבה נמסר דו"ח תוצאות הבהירות על־ידי אנשי המטה, צ. בארי, א, כהן וציבי, ממחלקת האיר־ גון. ל. דורי מסר, על התוצאות במיגור הערבי ועל הישגה של מפ"ם באותו מיגזר, כאשר 4000 איש הצביעו עבור רשימותיה העצמאיות. בדיון, בעקבות הדו"ח, בו השתתפו ח. רמות, ע. שלו, מ. לויט הח"כ מ. עמר, הובעה ביקורת על ההתיישבות העוברת שהתגייסה בעיקר ביום ה־ בהירות עצמו מבלי שחברי הקינו־ צים יבינו שהמערכה המוניציפאלית היא מערכה פוליטית..וגם מערכה של ההתחשבות העובדת עצמה. בישיבה נמתחה ביקורת על כך שמערכת הבהירות התנהלה בעיקר על בסיס אישי, להבטיח את בחירתו של ראש הרשימה, מבלי לתת את הדעת על הרשימה עצמה והחשיבות המירבית, בנוסף לראש הרשות המקומית. כן צויינד, על־ידי הכל מסירותם של אנשי מפ"ם בסניפים השונים שנרתמו למערכת הבהירות. במיגזר הערבי
הוועדה ציינה את הישגי המערך ומפ"ם במיגור הערבי, ובייחוד במשולש, אולם יחד עם זאת הביעה דאגתה מהמצב הכללי באותו נושא במיגזר הערבי, כן הוצע על־ידי ח. רמות, שהמערך יתרכז להבא בעיקר במספר יישובים ערבים גדולים, ולא יתפרש על כל השטח כולו.
הסתייגות מהחלטה מזכירות מפ"ם
החלטת שיחת־הקיבוץ מיום 23.12.78
קיבוץ עין־החורש בשיחתו מיום 23.12.78 מסתייג נמרצות מהחלטת מזכירות מפ"ם, שמשמעותה היחידה היא פירוק המערך.
החלשת כוחה של תנועת העבודה בשעה זאת שכה נמצאת המדינה, היא דבר
חמור שאין הדעת סובלתו.
קיבוץ עין־החורש מקווה שוועידת המפלגה לא תאשר ההלטה הרת-סכנות זו ותמצא דרכים לחידוש השותפות בתנועת העבודה, בדי לעמוד בפני המיב-הנים המדיניים והחברתיים הצפויים לנו.
שיבוץ עין־החורש
j ujsj'w . r ur'-־־. 'rrjTvs־m"1/ fT "/I
יותר, להיות נאמן יותר לפרטי המציאות, כך יימצא איזה סדק שיצביע על התרמית התיאטראלית. במקרה זה, הרעש שעושים צעדי השחקנים על פני מדרגות הבית ומרצפות המרפסת, ששומעים היטב שהם הלולות ובנויות עץ. ■(וגם עמוד החשמל שעל ראש הבית לא מחובר, משום מה, לרשת הברת החשמל).
כל התריסר של סובול עוסק במציאות הישראלית בתקופות שונות. הוא מעולם לא ברה אל הדמיון המפליג או אל האבסורד המשחרר. סובול נאמן לנו ולצרותינו:
קבע כי אין היצירה יכולה להעמיק בתודעת התקופה או המצב המתואר אל מעבר למידת המודעות של הדמויות הפועלות. אנשי "הביתה הבאתה" או "ליל הכלולות" מנתחים את מצבם על המישור הריגשי, השטחי בלבד. רק חיים, הטיפש והתמים, מחפש כל העת את הקשר עם ה"עולם הגדול" בעזרת הרדיו, שאת מה שזה משמיע אין הוא מבין. וב-"ליל העשרים" הזדמנו לו, למחזאי, אנשים שמודעותם לעצמם ולמצבם היתה עצומה. וזה מאפשר להעלות על הבימה רעיונות של ממש, מבלי לגלוש אל ההטפה. לא המחבר משמיע את הפרשנות, אלא הדמויות עצמו חיות אותה.
כך עשוי לקרות באמנות חזות השימוש ההולך וגובר במרכיבים לוליים, בתצלומים או בעבודת מו בים ובטכנולוגיות אחרות הופך מוסד התערוכה לאנכרוניזם.
יום פעילות תרבותית ואמנו במעלות־תרשיהא בהשתתפות סטודנטים ומורים — יהודים ועו התקיים בשבוע שעבר ביוזמת דור ליצירד, בחוג לאמנות ובשי | עם היחידה לגישור פערים בא I ברסיטת חיפה.
משמר העמק, ינואר 1979
ידיעון מ"ס 1.
לקראת הועידה השמינית מפ"ם
משמר העמק, ינואר 1979
ידיעון מס 2
מדדים כספיים בידיעון הבא (אם אדע מספרים)
לקראת הועידה השמינית של מע"ם
ידיעון מ"ס 4. לקראת הועידה השמינית של מפ"ם
משמר העמק, ינואר 1979
האם זה שלב נוסף בהתפתחות הקבוץ
הגדרת יסוד
(נתקבלו במועצה המייסדת 3-1 באפריל 1927 חיפה)
הקיבוץ מושתת על יסודות הפעולה החברתית, הפוליטית והכלכלית........
.....מהותו של הקיבוץ נובעת מעצם חייו החברתיים
אשר בהם הוא שואף להתלכדות שלמה של הפרט והחברה למפעל חיים בכל שטחי-החיים והפעולה הקיבוצית הפנימית והחיצונית........
מפקד חברי מפ"ם בעיר ובכפר (קיבוץ)
הקיבוץ הוא תא:
חברתי,תרבותי,חינוכי,כלכלי ופוליטי.
סניף מפ"ם
מפקד אמת הנותן יחסי כוחות נכונים במפלגה.
במה תבחר ???
הצעות חנן, ראובן ויוסקה.
1. קיבוץ משמר-העמק קורא לועידת מפ"ם לאמץ את הצעת 6ו הקיבוצים, שהוגשה למועצת הקבה"א האומרת: על מפ"ם לפעול למען התחדשות והעמקת השותפות בתנועת העבודה, בהתבסס על המערך הקיים, תוך שיפורו, כך שתתאפשר השפעה הדדית בין מרכיביו, על-
מנת שיוכל לפעול במלוכד להחלפת השלטון.
2. הקיבוץ קורא לועידת מפ"ם להגביר את השותפות הפוליטית בין התנועות הקיבוציות, כדי להגדיל את תרומת ערכי הקיבוץ לחידוש דרכה של תנועת העבודה.
3. הקיבוץ תובע שההכרעות במפ"ס תתקבלנה לפי הייצוג הריאלי של כל מרכיבי המפלגה.
4. באם תדחה הועידה יש להכינה ע"י צוות שיבטא נכונה את שתי הדעות העקריות בנושא המערך. הצוות הזה יהיה אחראי לבהול המשא ומתן עם מפלגת העבודה, למפקד בסניפי מפ"ם ולשאר ההכנות לועידה.
(ועידת חולון בינואר 1977 תמכו כ 65% מצירי הועידה בקיום המערך)
5. הקיבוץ מחליט לפרסם את החלטותיו בעל המשמר.
מתוך מכתבו של שמעון פרס אל מאיר תלמי יש צורך בתיקון תיפקוד של המערך.
יש מקלס צביקורת כצפי תלפקודו של המערך ליש צררך בתיקונו והפעלתו, אך אין לראותו כמדרגות אחורירת לפירוד מחדש. רעל כך, באופן יסודי-כל מה שיצעיד את המערך קדימה לעבר איחוד תנועת העברדה יזכה בתמיכתנו, וכל מה שילניצל לעבר נסיגה ממידת הליכוד שהושגה עד עכשיו-תעררר את התנגדותנו.
כדי לשמרר על מידת האחדרת שהרשגה במסגרת המערך-ולקדמה תוך התחשבות גם בנקודות ההשקפה של מפ"ם אנו מציעים:
1. לחדש את פעילרת המרסדרת המשרתפים כרלל הנהלת המערך, שעליהם הוחלט באמנת המערך. אנר מוכנים לדירך על תרספת מרסד אל מרסררת, אם יוסכם על כך, ולשפר את דרכי כינוסם, דירניהם ופעילרתם של מרסדרת אלה.
2. המערך בנלי על שלרשה עקררנרת אירגרניים:
א. הליכה משרתפת לבחיררת.
ב. הכרערת במוסדות המשרתפים (כולל סיעות המערך בכנסת ובהסתדרות), על בסיס של הכרעת הרוב.
ג. זכרת הצבעה נפרדת לחברי מפ"ם בשררה של נושאים מסויימים מוסכמים.
משמר העמק, ינואר 1979
לקראת הועידה השמינית של מפ"ם
8.1.79
שלום יודקס
בברכה יוסקה
ליעל שלום!
יום ה' שעה 1500
יוסקה
השתתפו בדיון: לקראת הועידה-ה8 של מפ"ם
שבת 13.1.79
יום שישי 14.1.79
שבת 20.1.79
ס
A '*"’'י'־'־ T 7r/J•/ •-ל-י?''
1 1r//'־ '''''"''''יי //*1/^ v/?'
1 יי' 7//A .
_£_ V ; roy} y0 T ל,/y-^ .
P^?r -ysjj ,V' ^(ר°' י/1'י' •/
י־/^ /) // ףת' '£־'•* ' . v A 1P^p-fi?' - -*/ר*Hjfc J1.
A
pf!(6ta 4(1ן? njn
3
■!I -
SJ11 -s'lfi/J ''° f
Ptl? hi? fcPf jCp '-/}s-
י'//י/ ,%?ol j-jd/fS fjj't - J WA
ג^'י'
$ft a־//
1 sjfh /J0,7 '^2 G '°J/(a f(P yti '/J י 'y^vt (A'— ??/ft /W
ק י/''( ן 97 JJV^y fj'fc •
/,, Aq A'־"r'b-tQjV //נ' ־'•°'
'־''''»). י־''/^ '//''' ^ ?v/' /1 j/ ר,)
./y/??fc? VV13 f
3 ר'ך|זן
'0 L
y־'' /'(!'1־" 1^
'*[a
.?J■/ *t
r.
0•' f7f"/ »V) /
י־'" 7 י7י^
5
/
3 ’ *pj »/ / /ס", r* aI 1f ■J^ vjdj
IS o V
/ fij» *j'Tx l''c -^l 183 מ
מיבצע בירורים רעיוניים משותפים
אם "חסרו" לנו בעיות הרי נוספה לנו סמוך לוועידה "בעיית חשובה" והיא: הערעור על לגיטימיות הוועידה בשל... יחסי יצוג "לא־צודקים" בין העיר לקיבוץ.
לפתע — אותו גוף ששמו מפ"ם, נלעג ומושמץ בפנים, זכה לחשיבות שכזאת, שאפילו פירורי אחוזים חשובים למישהו, למען הגברת ההשפעה על ביוון ההכרעה.
מוזר, בי במועצת הקיבוץ־הארצי, שעסקה בהכנות לועידת מפ"ם,
לא נמצא אף אחד שיעירער על הייצוג והלגיטימיות------.
לאחר שחברים הצליחו בתכסיס, שהתגלגל בפצצה עד ל"משבר" וחמנא ליצלן, והוועידה נדחתח, נתעלה כולנו לאיתור הבעייה בפרופורציות הנכונות.
לדעתי, אין מקום לכל שינוי ביחסי הייצוג בוועידה. כל ניסיון נוסף לשנות את יחסי הכוחות בשל תשלומי מס וכו', יטרפד את מהלכי הוועידה בטרם נולדה, ויתמרן אותנו לפינה, ממנה אין מוצא.
הסתדרנו עם הייצוג הקיים, יאתו יש להגיע לוועידה בלי מיפקד הדש. הבל להשקיע במיפקד עמל רב, הנחוץ למשימות יותר חיוניות למפ"ם ולקבה"א בשעה זו.
למען החזרת האווירה הטובה ויחסי אימון בין חלקי המפלגה השונים, הנני מציע לקיים מיבצע מרכזי לבירורים רעיוניים אידיאולוגיים משותפים לקיבוצים ולחברינו בעיר, מיבצע — לקירוב לבבות והעמקה רעיונית, אשר יתלווה למו"מ עם מפלגת־העבודה על דרכי הפעולה המשותפת בתנועת־הזיייי"י יי'-""יי ־־ —•ימים,
ייאיר הולצמן
---־שופט
לקראת ועידת מפ"ם
החלטות קיבוץ משמר העמק
1. קיבוץ משמר־העמק קורא לוועידת מפ"ם לאמץ את הצעת 16 הקיבוצים, שהוגשה למועצת הקיבוץ , הארצי האומרת: על מפ"ם לפעול למען התחדשות והעמקת השותפות בתנועת העבודה, כהתכסם על המערך הקיים, תוך שיפורו, כך שתתאפשר השפעה הדדית בין מרכיביו, על־מנת שיוכל לפעול במלוכד להחלפת השלטון.
2. הקיבוץ קורא לוועידת מפ"ם להגביר את השותפות הפוליטית בין התנועות הקיבוציות, כדי להג־ דיל את תרומת ערכי הקיבוץ לחידוש דרכה של תנועת העבודה-
3. הקיבוץ תובע שההכרעות ב־ מפ"ם תתקבלנה לפי הייצוג הריאלי של כל מרכיבי המפלגה.
4. באם תדחה הוועידה יש להכינה ע"י צוות שיבטא נכונה את שתי הדעות העיקריות בנושא המערך. הצוות הזד, יהיה אחראי לניהול המשא ומתן עם מפלגת העבודה, ולשאר ההכנות לוועידה.
הערת המערכת:
מכתכו של קיבוץ משמר־העמק נשרה אלינו עוד לפני ישיבת מרכז מפ"ם, שהחליטה על דחיית הוועידה. אף לרגל תקלה טכנית, הניע המכתב לאחר הישיבה ולאחר ש־ סיימנו את פירסום ממאמרים ב-
"במת-1ז3י,,. .
אנו מביאים איפוא את תוכן. פ* מכתב כמדור זה.
*
מה הפעם מפ"ם ?
ההחלטה על דחיית ועידת מפ"ם, אם בי היתד, צפוייה היד, בד, כדי להדאיג ולהרגיז.
אחת מן השתיים; או , שיש כאן זלזול בחברים מן השורה, או עיוורון פוליטי כרוני.
הזלזול, משום שלאחר ההחלטה, כשחוזרים ומחליטים על תאריך לוועידה, שבים ודוחים אותה ממועד למועד מתוך הנחה, שחברי מפ"ם אינם יכולים לדון ולהתווכח בחופשיות ומבלי שתוצאות הוועידה ייקבעו מראש על־ידי ראשיה.
העיוורון פוליטי, על שום חוסר ההכרה, כי מפלגה שאינה מתייצבת מאחורי החלטותיה, ותהיינה אשר תהיינה, אינה מפלגת אמינה.
מן הראוי להזכיר כמה כללים פשוטים שנשכחו כנראה במפ"ם.: א. הכרעות מושגות על־ידי ויכוח ;
ב. ויכוח אינו פילוג; ג. לכל הכרעה יש מחיר; ד. לא יתכן לא להכריע ולא לשלם ; ה. לא יתכן להכריע ולתת למישהו אחר לשלם.
אמנון מרקר
קיבוץ רבדים
30.1.79 על המש נגד עט' 5
החלטות מרכז מפ"ם
1. מרכז מפ"ם מברך על חתימת ההסכם ומורה לנציגי המפלגה בכנסת להצביע על אישורו, למרות הביקורת על ניהול המו"מ והסתייגויותינו מתוכנית האוטונומיה.
2. עם החתימה על חוזה השלום נפתח סיכוי לתמורה ביחסי ישראל־ערב ותקווה כי הדינאמיקה של יחסי שלום תוביל לשינוי פני הדברים ותחרוג מתחום יחסים בין ישראל ומצי רים בלבד. מפ"ם קוראת לממשלות ישראל ומצרים להקפיז בביצוע כל הכתוב והחתום בהסכמי השלום ולהתמיד במהל; השלום.
3. תוכנית האוטונומיה בגדה וברצועת עזה מלווה על־ידי הצדדים בפרושים שונים לחלוטין, המאותתים כי על מהוונת ותכליתה צפויים ויכוחים קשים העלולים להכשיל את השלום. מפ"ם מזהירה בפני האשליה שתוכנית האוטונומיה תנציח את שלטון ישראל בגדה וברצועה. לא נגיע לשלום אמת יציב באיזור ללא פתרון בעייתם הלאומית של הפלשתינאים. גם על פי הכתוב בהסכמי קמפ-דייוויד ברור כי יש לראות בתוכנית האוטונומיה תוכנית לתקופת מעבר בלבד. מפ"ם חוזרת וקובעת כי הפתרון הנכון של הבעיה יימצא על דרך מימוש ההגדרה העצמית של הפלשתינאים במסגרת מדינית ירדנית"פלשתינאית.
4. בהתאם להנחת היסוד האומרת כי ישראל תצטרך לסגת מיהודה ושומרון ורצועת"עזה עד לגבולות בטוחים ומוסכמים, תובעת מפ"ם להפסיק את מבצעי ההתנחלות ולהשקיע את המשאבים המיועדים למטרת זו לפיתוח הגליל והנגב.
5. גובר והולך החשש כי חתימת חוזה השלום בין ישראל ומצרים תביא בעקבותיה גל טרור בישראל ובשטחים, אשר יהנה מעידוד וסיוע של חזית הסירוב הערבית. כוחות הבט־
חון והציבור כולו חייבים לגלות עירנות פעילה כדי לסכל מבצעי חבלה ולמנוע קורבנות שווא.
6. מפ"ם מזהירה בפני הפעילות החמורה של גוש אמונים בגדה ובירושלים תוך שימוש בנשק והפרת החוק המלווה בהודעה כי נאמני דרכם התייאשו ממערכה מדינית וישתמשו ב"סוגי שפות אחרות". מפ"ם קוראת לממשלה כי תשים קץ לאלתר למגמות האלה ותשליט את החוק לגבי כל הפורעים בו, ערבים ויהודים כאחד.
על-המשמר
19.3.79
שחררי, הכתבת המדינית של "על המשמר" יום כשעה 11.30 לפנה"צ פדי לקיים דיון על האוטונומיה זלום כץ ישראל ומצרים על נספהיו והניידות הנלווים אליו. פן הצבעתם של שלושה שרים — אריאל שרון, חיים לנדאו פקודות אשר העריכו, שחוזה השלום יאושר פה־אהד.
עשוי לתמוך בחוזה כחבילה, הן בשל יחסו המיוהד לראש הממשלה, והן בשל הסיכום שיציע בגין בנושא האוטונומיה, שאולי יתקבל על דעתו.
ראש הממשלה מעוניין, כי הדיין באוטונומיה יהיה בקווים כלליים בלבד, וכי בסופו לא יתקבלו החלטות. ההשערה היא שהישיבה תימשך לא יותר מ־5 שעות. ככל־הנראר. עומד בגין להציע מינוי ועדת שר־ם, אשר תטפל בנושא האוטונומיה ותייצג את ישראל במגעים לכינונה. בראש ועדה כזו יעמוד ככ ל הנראה שר־התוץ משה דיין, ועמי חבריה יימנו, בין היתר שר ר,בטחון עזר וייצמן והשרים אריאל שר־ן וזבולון המר.
ישיבת הממשלה נקבעה לשעה 11.30 מאחר שלפני כן הוזמנו השרים להשתתך• בטקס ברית־המילה לנכדי של שר הפנים יוסח בורג.
קהיר:
אלה שלבי הנסיגה
קהיר. — הגנרל חסן אבו סיתה, ראש אגף המבצעים בצבא מצרים, אמר אור לאתמול כי ישראל תפנה את אל־עריש ואת שדות הנפט של סואץ חודשיים לאחי אישרור חוזה השלום.
בחודש השלישי יפונה האיזור מדרום לחוף הים התיכון עד אל־ עריש, — הוסיף באוזני 300 חברי הפרלמנט המצרי ממפלגתי שיל סא־ דאת,
כוחות ישראל־ יפנו את הגזרה הדרומית של סיני כולל הר סיני וראס־מוחמד בקצה הדרומי של חצי-האי, בחודשים הרביעי, החמישי והשישי. הגזרה המרכזית של סיני, כולל המעברים האסטרטגיים, תפונה בחודשים השביעי, השמיני והתשיעי.
דור פה־אחד של בממשלה היום
15 באפריל, 1979
שלמה לשן
הצעת יודקס בנושא האוטונומיה,
1. ארץ ישראל מסגי עברי הירדן היא המולדת המעות פת טל העם היהודי החוזר לארצו וטיל העם הערבי השוכן בה. במסגרת זו תחייב ישראל פתרון מדיני שיושתת על קיום עתי מדינות עצמאיות וריבוניות; ישראל מזה ומדינה ערבית ירדנית-פלסתנאית מזה,
במדינה שכנה זו תבוא לכלל מימוש ההגדרה העצמית של העת הערבי הפלשתי נהי. רוב תושבי מדינת ירדן הם ממוצא פלשתינאי. הישובים המרוכזים בגדה ובירדן צמודים לתרבות, דת
ומסורת משותפים ודרך הגשרים הפתוחים הם מקיימים עד עתה קשרי משק, חברה ואף קשרי משפתה מסועפים. ותנאים הנתונים ניתן לבסס את השותפות המדינית בין הירדנים והפלשתינאים ולהבטיח פתרון יסודי של בעיית הפלשתינאים, בתנאים היוצרים. גם סימוי רציני לקליטת הפליטים.
התנגדותנו להקמת מדינה שילישית בינינו לבין ירדן מבוססת על ההנחה כי הקמתה תצמצם בהכרח את האפשרות להבטיח לישראל הקוני גבול הכרחיים לבטחונה ופירוז שטחים, וכן תעודד מגמת אידידנמה לגבי ישראל וירדן כאחת ולא תקרג את האיזור להרגעה ושללם.
עט זאת תכבד ישראל את הכרעותיהם הדמוקראטיות של הפלשתינים והירדנים בכל הנוגע להגדרה עצמית, לריבונות ועצמאת של אלה ואלה מעבר לגבולותיה של ישראל.
2. משייקבעו במו"מ על השלוח הקוני הגבול ההכרתיים לבטחונה תיסוג ישראל לגבולות מוסכמים והגדה המזרחית תוחזר ותפורז לפי לוח זמנים מוסכם. כוחות צבא לא יחצו את הירדן
והפירוז יובטח לפי הסדרים בטחוניים מוסכמים. הנחות אלה אינן סותרות את הסכמי קמפ-דיויד בחס נאמר; "המשא ומתן (לגבי פתרון הקבע) יתבסס על כל הוראותיה ועקרונותיה על החלטת מועצת הבטחון 242. המו"מ יקבע בין שאר העניינים את מיקומם של הגבולות ואת אופיים של סדרי השלטון."
3. מפ"ם קוראת לממשלה כי תצהיר על נכונותה לנהל אתי המו"מ עם כל גורם פלשתינאי אשר יכיר במדינת ישראל. ובהחלטות האו"ם 242 ויסתייג מפעולות טרור וחבלה.
4. תכנית האוטונומיה אין בה פתרון לבעיות הגדה והפלשתינאים. ממשלת בגין מתכוונת להנציח
בדרך זו את שלטונה של ישראל ביהודה ושומרון וחבל עזה, בעוד תומכי האוטונומיה בקרב
הערבים רואים בה שלב להקמת מדינה פלשתינאית, שתי המגמות עלולות לערער את סיכויי השלום באיזור ואף מסכנות אוו מדינת ישראל ואת אופייה היהודי והדמוקראטי. בקרנו את תכנית האוטונומיה מאז פורסמה ע"י הממשלה. הצעת האוטונומיה היא יוזמתה של ממשלת בגין והיא הובילה לברירה בין אישור הסכמי קמפ-דיויד בשלמותם לבין ניתוק המו"מ עם מצרים ומשבר יחסים עם ארצות הברית. פריצת הדרך לשלום היא מאורע רב חשיבות והסיכוי הטמון בה חייב להצביע לאישור המו"מ למרות יחסנו לתכנית האוטונומיה. נוסח ההסכם אשר נחתם מעיד על כך כי החתומים עליו מודעים היטב לחילוקי הדעות הקטביים ביניהם לגבי המגמות של הצדדים ולכן נאמר בו ברורות כי המדובר הוא בתכנית לתקופת-מעבר בלבד.
2/
יהודת גלר
יוני
- 2 -
5. תקומת המעבר סל האוטונומיה טומנת בחובה ספגה של מתח גובר כאשר כל צד יפעל לאלתר הדי להבטיח לעצמו הכרעה סופית לפי מגמתו הוא. על מי עמדותיה של הממשלה הקיימת ניתן לסער כי מהלכה העיקרי לקראה ההכרעה ימצא תת ביטויו בהגברת מבצעי התנחלויות, בעוד שהצד השני יגלה סימני התנגדות ובסיוע חזית הסירוב הערבית יגביר מבצעי תבלה ואלימות. תקופת המעבר עלולה להתדרדר למציאות אשר תקשה על המו"מ לפתרון' קבע ואף עלולה לסכן
את השלום עם-מצרים.
6. כדי למנוע התפתחות דברים חמורה זו, לבסס את השלום עם מצרים ולהקל על המו"מ בעניין הגדה ו הפלשתינאיים הננו מציעים:
א) להפסיק לאלתר את כל ההתנחלויות ביהודה ושומרון ורצועה עזה ולעת המו"מ להקפיא את המצב-הקיים לגבי אדמות נפקדים ואדמות טרשים שהם עתה בסמכותה של ישראל.
ב) מאחזי הבטחון של צהייל וכן סיורים המשותפים בגבולות בהם מדובר בהסכמי קמפ-דיויד מכוונים להבטחת הגבולות, אולם כל עוד אין גבול החוצה בין הגדה לישראל הכרחי
להבטידויסדרי בטחון משר ימנעו פעולה חבלנית משטח הגדה,
ג) !תנגדנו עקרונית להתיישבות בגדה ועתה ברור לכל פי גורל היישובים האלה ייקבע מופית במו"מ על השלום והגבולות. ההתיישבות היא גס עתה גורם בטחוני בעל ערף רב בהגנה על הגבולות, אך אין היא קובעת אותם. בפריסה של כוחות צה"ל בגדה - כמוסכם עליה בחוזה קמפ-דיויד - חייבת ישראל לדאוג לרצף ממוז־ויה וככל המפשר לכלול בהם-את ישובי הבקעה וגוש עציון. בתקופת מעבר זו יש לדאוג לתנאי קיומם ובטחו נם של הישובים הקיימים,
תוך זיקה למדינת ישראל.
ד) ירושלים המאוחדת היא בירתה של ישראל. בתקופת המעבר ,של האוטונומיה יובא בחשבון כי בהסדרי השלום הקבועים יובטחו בה הזכויות המיוחדות של. המקומות; הקדושים לאיסלאם ולנצרות ויובטחו הסדרים מוניציפאליים אוטונומיים לאוכלוסייה הערבית בירושלים בתחום החברה, החינוך והתרבות.
ה) בתקופת המעבר יוסכם על החזרת פליטים מבוקרת במסגרת איחוד משפחות. פתרון בעיית הפליטים יתבצע בעתיד•תוך שיתוף בין תושבי הגדה, ארצות ערב וישראל, תוך גיוס מקורות בינלאומיים לשם פיתוח מפעלי חקלאות, תעשיה ושיכון.
ו) לגבי כל הסכם בתקומת האוטונומיה ולאחריה הכרחי שיתוף פעולה בעניין מקורות המים,
7. לאחר החתימה על חוזה השלום עם מצרים חייבים שגי הצדדים לפעול על פי הכתוב והחתום על ידיהם, בעיות רבות וקובעות בעניין האוטונומיה לא הגיעו לכלל סיכום והן תובעות לעצמן מאמץ רב של הצדדים להדברות, כדי להצעיד את החיזור לקראת שלום אמת תוך דאגה קפדנית לבטחונה של ישראל ופתרון שאלתם הלאומית של הפלשתינאים.
27 באפריל, 1979
הצעות לסיכום בעניין האוטונומיה
1. ארץ ישראל משבי עברי הירדן היא המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לארצו ושל העם הערבי השוכן בה. במסגרת זו תחייב ישראל, במו"מ עם ירדן ועם בל גורם מוסמך אחר, פתרון מדיני שיושתת על קיום שתי מדינות עצמאיות וריבוניות: ישראל מזה ומדינה ערבית ירדנית-פלשתינאית מזה.
במדינה שבנה זו תבוא לכלל מימוש ההגדרה העצמית של העם הערבי הפלשתינאי.
רוב תושבי מדיבת ירדן הם ממוצא פלשתינאי. התושבים המרוכזים בגדה ובירדן צמודים לתרבות, דת ומסורת משותפים ודרך הגשרים הפתוחים הם מקיימים עד עתה קשרי משק, חברה ואף קשרי משפתה מסועפים. בתנאים הנתונים ניתן לבסס את השותפות המדינית בין הירדנים והפלשתינאים ולהבטיח פתרון יסודי של בעיית הפלשתינאים, בתנאים היוצרים גס סיכוי רציני לקליטת הפליטים. התנגדותנו להקמת מדינה שלישית בינינו לבין ירדן מבוססת על ההנחה כי הקמתה תצמצם בהכרח את האפשרות להבטיח לישראל תיקוני גבול הכרחיים לבטחונה ופירוז שטחים. וכן תעודד מגמת אירידנמה לגבי ישראל וירדן כאחת ולא תקרב אה האיזור לארגעה ושלום. עם זאת תכבד ישראל את הכרעותיהם הדמוקראטיות של הפלשתינאים והירדנים בכל הנוגע להגדרה עצמית, לריבונות ועצמאות של אלה ואלה מעבר לגבולותיה של ישראל, ובלבד שהיחסים עם ישראל יתבססו על הסכמי שלום ושכנות טובה.
2. משייקבעו הקוני הגבול ההכרחיים לבטחונה תיסוג ישראל לגבולות מוסכמים והגדה המזרחית תוחזר ותפורז לפי לוח זמנים מוסכם. כוחות צבא לא יחצו את הירדן ו הפירוז יובטח בצורה יעילה לפי הסדרים בסחוניים מוסכמים. הנחות אלה אינן סותרות את הסכמי קמפ-דיויד בהמ נאמר: "המשא ומתן (לגבי פתרון הקבע) יתבסס על כל הוראותיה ועקרונותיה של החלטת מועצת הבטחון 242. המו"מ יקבע בין שאר העניינים את מיקומם של הגבולות ואת אופיינו של סדרי השלטון". .
3. ישראל תהיה נכונה לשאת ולתת עס בל גורם. פלשתינאי אשר יכיר במדינת ישראל ובהחלטות האו"ם 242 ויסתייג מפעולות טרור ותבלה.
4. בקרנו את תכנית האוטונומיה מאז פורסמה ע"י הממשלה. ממשלת בגין מתכוונת להנציח בדרך זו את שלטונה של ישראל ביהודה ושומרון וחבל-עזה. מגמה זו - לו היתה ריאלית היתה מסכנת את אופיה היהודי והדמוקראטי של מדינת ישראל. ואילו המדיניות המבוססת על אשליה זו תפגע במו"מ על תקופח האוטונומיה וכן על ההכרעה הסופית לגבי הגדה והפלשתינאיםי תומכי האוטונומיה בקרב הערבים רואים בה שלב להקמת מדינה פלשתינאית ואף הס ינהלו את המו"ם על פי מגמתם.הם. שתי המגמות הסותרות עלולות לערער את סיכויי השלום באיזור.
הצעת האוטונומיה היא יוזמתה סל ממשלת בגין והיא הובילה לברירה בין אישור הסכם קמפ-דיויד בשלמותו לבין ניתוק המו"מ עם מצרים ומשבר יחסים עם ארצות-הברית. במצב שנוצר הצבענו בעד הסכמי קמפ-דיויד למרות יחסנו לתכנית האוטונומיה. פריצת הדרך לשלום היא מאורע רב-חשיבות והסיכוי הטמון בה חייב להצביע בעדה, למרות שתכנית האוטונומיה ופירושיה המנוגדים זורעים מוקשים בדרך להסכם ושלום באיזור.
2/...
נוסה ההסכם אשר נחתם מעיד כי התחומים עליו מודעים היטב לחילוקי הדעות הקטביים לגבי המגמות של הצדדים ולכן נאמר בו ברורות כי אין המדובר אלא בתכנית לתקופת מעבר בלבד.
5. תקופת המעבר של האוטונומיה טומנת בחובה סכנה של מחה גובר כאשר כל צד יפעל
לאלתר בדי להבטיח לעצמו הכרעה סופית לפי מגמתו הוא. על פי עמדותיה של הממשלה הקיימת ניתן. לשער כי מהלכה העיקרי ימצא את ביטויו בהגברת מבצעי התנחלויות, בעוד שהצד השני יגלה סימני התנגדות ובסיוע חזית הסירוב הערבית יגביר מבצעי תבלה ואלימות. תקופת המעבר עלולה להתדרדר למציאות אשר תקשה על המו"מ לפתרון קבע ואף עלולה לסכן את השלום עם מצרים.
6. בדי למנוע התפתתות דברים חמורה וו, לבסס את השלום עם מצרים ולהקל על המו"מ בעניין עתיד הגדה והפלשתינאים הננו מציעים:
א. להפסיק לאלתר את ההתנחלויות ביהודה ושומרון ורצועתדעזה ולעת המו"מ להקפיא אח המצב הקיים לגבי אדמות נפקדים ואדמות מרשים שהם עתה בסמכותה של ישראל.
ב. בהסכם קמפ-דיויד נאמר כי "הצדדים ישאו ויתנו על הסכם אשר יגדיר את סמכויותיה ואחריותה של רשות המינהל העצמי שיופעלו ביהודה ושומרון וחבל-עזה". הפירושים הניתנים ע"י גורמים שונים בממשלה ובקואליציה (החלטות המנכ"לים, החלטות מפד"ל, הצהרות השר לנדאו וכדומה) הטוענים כי את מקור הסמכות יהווה הממשל הצבאי, אין להם על מה לסמוך. ממשלת ישראל חייבת לבצע את אשר קיבלה על עצמה ולנהל מו"מ על הסמכויות בתקופת האוטונומיה,
ג. מאחזי הנמתון של צה"ל וכן הסיורים המשותפיס בגבולות בהם מדובר בהמכמי קמפ-דיויד - מנוונים להבטחת הגבולות, אולם כל עוד אין גבול החוצה בין הגדה לישראל הכרחי, .להבטיח סדרי בטחון אשר ימנעו פעולה חבלנית משטח הגדה.
ד. בפריטה של כוחות צה"ל בגדה - על פי המוסכם בקמפ-דיויד - חייבת ישראל לדאוג. לרצף מאהזיה בסמוך לגבולותיה ובכל האפשר לכלול בהם את הישובים בבקעת-הירדן ובגוש ע«יון. גורל הישובים האלה ייקבע סופית במו"מ על השלום ועל הגבולות. בתקופת המעבר יש לדאוג לתנאי קיומם ובמחונם תוך זיקה למדינת יש ל.
ה. ירושלים המאוחדת היא בירתה של ישראל, בתקופת המעבר של האוטונומיה יובא בחשבון כי בהסדרי השלום הקבועים יובטחו בה הזכויות המיוחדות של המקדמות הקדושים לאיסלאם ולנצרות ויובטחו הסדרים מוניציפאליים אוטונומיים לאוכלוסיה הערבית בירושלים בתחום החברה, החינוך והתרבות.
ו. בתקופת המעבר יוסכם על החזרת פליטים מבוקרת במסגרת איחוד משפחות. פתרון בעיית הפליטים יתבצע בעתיד במסגרת של שלום כולל, תוך שיתוף פעולה בין תושבי הגדה, ארצות ערב וישראל, תוך גיוס מקורות בינלאומיים לשם פיתות מפעלי חקלאות, תעשיה ושיכון.
ז. הסדרים בעניין מקורות המים וניצולם ייקבעו בהתחשב באינטרסים של הצדדים.
7. לאחר החתימה על חוזה השלום עם מצרים חייבים שני הצדדים לפעול על פי הכתוב והחתום על ידיהם. בעיות רבות וקובעות בענין האוטונומיה לא הגיעו לכלל סיכום והן תובעות לעצמן מאמץ רב של הדברות, כדי להצעיד את האיזור לקראת שלום אמת תוך דאגה קפדנית לבטחונה של ישראל ופתרון שאלתם'הלאו מ י ת של הפלשתינאים.
הצעת - תיקון לסיכום בעניין האוטונומיה
(מרכז מפ"ם 7.6.79)
הוועידה שלא הכריעה
"שמורת טבע חיובית וחיונית" — כך הגדיר ישעיהו בן־פורת ב"ידיעות אחרונות" את מפ"ם לאחר ועי־
דתה. נורמה גבוהה של תרבות דיבור, ויכוח והכרעה.
וגם ברגעי מתת שומרים על כבוד הזולת ועל יחס חברי. התשבחות כולו מוצדקות, בעיקר אם משווים את מפ"ם — כפי שעושה י, בן־פורת — לסגנון הוויכוח השורר בימים אלה בממשלה, בכנסת ובמפלגות האופוזיציה. ואולם, העיקר בכל־ זאת אינה ההתבשמות העצמית המוצדקת, אלא התוצאה. עוד יתווכחו הרבה מי ניצח ומי הפסיד, ומי תימרן את מי ולאן, דבר אחד ברור כבר עכשיו: הוועידה לא הפריעה הכרעה חד־משמעית. הוויכוח "כן או לא מערך" יוסיף להעסיק את מפ"ם והיא תתקשה להתפנות לעשייה רחבה וטיפול בבעיות העומדות על הפרק. מבחינה זו — אין מנצחים, וההפסד הוא כולו של מפ"ם.
אילו עמדה להצבעה הצעה לקיים את המערך עד לאחר הבחירות במתכונתו הנוכחית, כי אז אין ספק שהיה צפוי רוב של כ־80%. ואולם, נסיונו של יעקב חזן למשוך בכיוון של אישור תוכניתו עלה בקולות רבים, כי מסתבר שרוב חברי המפלגה אינם רוצים להתחייב מעבר למועד הבחירות, בעיקר בשל החשש משמעון פרס ומדמות הממשלה שירכיב. בכל־זאת, היה חידוש. כל ההחלטות שקיבלה מפ"ם עד כה בשאלת המערך היו בעד המשכו אד־הוק, עד להכרעה הבאה. זו הפעם הראשונה שמפ"ם קיבלה החלטה על מגמה של ברית, שאופיר. לא נקבע, אך היא מאפשרת לנהל מו"מ על "תוכנית חזן" ועל הגברת השותפות במערך עוד לפני הבחירות הקרובות. אין זו החלטה מהפכנית, והמיעוט הגדול שתמך בהצעה ג' יהיה גורם שיש להתחשב בו; הכרעה חד־משמעית, אם בכיוון של פרישה ואם בכיוון של חיזוק המערך, תהיה כמעט בלתי־אפשרית. דומה כי התוצאות עושות את מפ"ם מנוטרלת לתקופה נוספת, והתוצאה הסופית של הוויכוח רב־ השנים על המערך תוכרע בסופו־של־דבר על־ידי ההתפתחויות במדינה ובמפ־ לגת־העבודה. ותהא תרבות הוויכוח יפה ככל שתהיה, מפ"ם מתחילם כבר לפתח תרבות של אי־הכרעה...
11 בינואר 1980
חותם
מרדכי בנטוב
למור ההערכה הכללית כי המערך מכזב מת מרבית התקוות שתלו בו, ולא הצליח לחסום מת הדרך לעליה הימין לשלטון יש צורך דחוף להכניס שינויים במערכת היחסים בין מפ"ם ומפלגת העבודה. הועידה תפנה איפוא למפלגת העבודה ותציע לה לפתוח במו"מ בין שתי המפלגות על הכנסת שינויים בהעדפת היחסים ביניהם, שיבטחו מת לקחי העבר ומת הצורך בהתממת המערכת לדרישות המציתות החדשה שנתחו ותה.
כן יגובשו במו"מ עקרונות רעיוניית בסיסיים ומשותפים של הציונות הסוציאליסטית ותוכניות פעולה לשנים הקרובות.
מזכירות המפלגה תלווה בהדרכתה מת ועדת המו"מ, והצעת ההסבם תובא לאישור לכנס השני של הועידה, שיקרא עם סיכומו של המו"מ.
יצחק פטיש: הצעה לסיכו ם הדיון כמזכירות
(נמסרה בפעם הראשונה ביום ה' 7 בדצמבר)
ועידת מפייה תדון ותקבע תוכנית מדינית, אופרטיבית, תואמת את ציוני הזמן -במאבק על השלום ועל הצלת המדינה מפני התדרדרות החברתית והכלכלית אליה נדחפת ע"י ממשלת בגין-ארליך.
נקרא מבמת הועידה לתמוך בהגשמת תוכנית כזאת - במיוחד לציבור העובדים, לאינטליגנצית ולנוער. לפי עקרונותיה נמשיך בברית עם מפלגת העבודה בגיבוש כוח גדול להחלפת השלטון. אך לא נוותר על עקרונות יסוד גם במסגרת המערך הקיים ועל הופעתנו הברורה והעצמאית בעל-פה ובכתב, בציבור, בכנסת ובהסתדרות -גם אם בדרך זו יווצר עימות עם שותפנו.
כאשר, תוך זעזועים במערכת המדינית הקיימת או לקראת בחירות חדשות, תועמד שאלת שינוי המסגרת - אם להדוק הברית, אם לפרוקה - תכונס ועידה מיוחדת לתכריע על כך.ועידת מפ"ם השמינית
הפתיחה ביום ה' 3.1.1980 בקולנוע תל־אביב רח' פינסקר בשעה 20.00
מפלגת הפועלים המאוחדת
המרכז
3-4-5
בינואר
1980
תל אביב
מפ'ם
מפלגת
הפועלים
המאוחדת
מערך
ליבראלי?
מאת אמרי רון
ביום א', 24.2.80, הונחה על שולחן ריכוז מפ"ם ההצעה ה-באת:
"במגמה לגבש את האופוזיציה האחראית במדינת ישראל, ולתאם פעילות פרלמנטארית בצורה יעילה, ובמגמה להחליף את ממשלת הליכוד בהקדם ולהקדים את הבחירות, ובמ-גמה להביא לשינוי שינות הבחירות, מוסכם על דעת סיעות המערך ("עבו-דה — "מפ"ם") וש"י:
א) תקויים בכנסת הנוכחית ועי תום הקדנציה שלה, הבהלה משו-תפת לסיעות המערך, ש"י ל"ע ור"צ. הנהלה זו תנחה את שיתוף־הפעולה בין הסיעות בנושאים הפרלמנטא-ריים. הנהלת האופוזיציה תורכב לפי יחם קבוע: כל סיעה חבר אחד, ש"י חבר נוסף והמערך — ע"י חב-רים נוספים.
ב) ההנהלה המשותפת תדון ביי-זום הצעות אי־אמון, הצעות לסדר-היום, הצעות־חוק, הצעות סיכום משותפות וסיכום עם סיעות נוס-פות.
החלטות הנהלת האופוזיציה תחייב-נה: את בל חבריהן, אך לכל סיעה תישמר הזנות לתבוע הצבעה נפר-דת פרט להצבעות אי-אמון.
ג) הסיעות מתחייבות שלא לנהל מו"מ עם סיעות אחדות בדבר שי־ תוף־פעולה קבוע ללא תיאום מראש עם הנהלת האופוזיציה"
*
עד כאן לשון ההצעה, שהוגדרה במוסמסת על־ידי לשכת מפלגת הע-בודה (דבר שהתברר אחר־כך כמוט־ עת). התלוותה לה הצעה נוספת לה-קמת רשימה משותפת לבחירות, וכן הצעה לצירוף ל"ע למערך.
ריכוז מפ"ם התנגד להצעה זו, וואף פירסם החלטותיו. מסיבות שו-נות ראיתי לנכון לחזק את החלטת מפ"ם ולפרסם תגובתי הברורה למה־ לד זה, ואמרתי:
1) שאישים או גופים המכריזים על עצמם כציוגים־סוציאליסטים ומ-קבלים את מצע המערך — יבורכו בין כתלי המערך ומפלגותיו.
2) שהסיעות, שההצעה מדברת בהן, אינן סוציאליסטיות, אלא ליבראליות, ומצעו הכלכלי־חברתי חופף במידה רבה את מצע "הלי-כוד". ראוי שיפעלו להקמת מפלגה ליבראלית־פרוגרסיבית אשר, אולי
13.3.80 על המשמר
בעתיד, תוכל להיות שותפה לממ-שלת מערך.
3) שהצעת המסגרת החדשה מח-ליפה את המערך, באשר מדובר בד, על הנהלה, ייצוג, הכרע־ת־רוב ולא על "הידברות" (הידברות בין סיעות האופוזיציה קיימת גם היום לפני הצבעה בכנסת בנושא כלשהו).
4) החלטות ועידת מפ"ם מתכוו-נות להקמת "ברית", שתהדק את שיתוף־הפעולה הפוליטי בין שתי המפלגות הציוניות סוציאליסטיות. אין ספק בכך, שמחייבי המערך ושולליו כאחד, התכוונו למאבק על תוכנו ואופיו הסוציאליסטי של ה־ מערך, מאבק שיוחלש במאוד במס-גרת "מרכזית־ליבראלית". מפ"ם חיי-בת להיאבק במגמה המסתמנת בה-צעות החדשות הנ"ל — ולו גם על־ידי הפעלת הווטו שלה, במידת הצורך. צריך שיהיה ברור לכל, שהקמת "החזית" הנ"ל פירושה המ-משי עבורנו הוא פירוק המערך.
על עמדתי זו קיבלתי תגובה חיו-בית מצד אישים רבים במפ"ם, ב-מפלגת העבודה ובהסתדרות. התפ-לאתי, על־כן, על תגובתו של מוז־ כ"ל מפ"ם (ב"על המשמר", 28.2), אשר טען שהצהרה זו שלי "מתאי-מה למדריך תנועת נוער" ושהיא "תסרת־אמינית".
ובכן, אשר להערה הראשונה — אני נוטה לקבל אותה ברוח טובה, עסקנו רבות בשבוע האבל האחרון בהבדל שבין פוליטיקה, המושתתת על ערכים תנועתיים, לבין הפוליטיקה האחרת, תהא מחוכמת ככל שתהיה. על־כן אני מקבל הערה זו בפירוש כמחמאה...
ולעניין "האמינות" — האם יש ספק בכך, שמתייבי המערך (ואני בתוכם) התכוונו תמיד למאבק על מערך ־ סוציאליסטי כאילטרנאטיבה רעיונית פוליטית ? להיפך: מפליא הדבר, שחברים שבמשך שנים נימ-קו התנגדותם למערך בנימוקים של "טישטוש עמדות" — נותנים יד לה-קמת מסגרת מטושטשת עוד יותר.
הרי אין להניח, שממשלת הלי-כוד תופל מהר יותר על־ידי "הת-ארגנות חדשה" של סיעות האופו-זיציה ואילו המחיר, והנזק — בל ישוערו, ועוד אני תוהה מדוע כדאי לשלם את המחיר האידיאי עבור חזית עם סיעות שערכן האלקטוראלי אפ-סי — אליבא דכל הסקרים ? ולב-סוף — לא תקפתי איש באופן אישי עדיף בעיני בירור תנועתי רחב, שיעסיק בתוכנן הרעיוני של ההצ-עות החדשות על כל המשתמע מהן — על פני הכתמות אישיות.
23.3.80 על המשמר
המשפחה מדברים רוסית ופרסית. בות ולתעשייה.
עשרות פועלים מחולון התארחו במשמר־העמק
מאת כתב "על המשמר"
עשרות פועלי מתכת מהמוסך המרכזי של "סולל כונה" בחולון עם רעיותיהם, התארחו אתמול בקיבוץ משמר-העמק, במסגרת פעולות ההסברה של מפ"ם והמערך לקראת הכחירות להסתדרות עובדי מתכת, חשמל ואלקטרוניקה שנקבעו ל־24 ביולי.
גשם המחלקה לאיגוד מקצועי ש־ ליד מרכז מפ"ם ובשם סניף המפ-לגה בחולון, קידם את האורחים ב-חדר־התרבות של המשק אליעזר קיציס, המטפל בעובדי המוסך מס-עם מועצת פועלי חולון אשר ציין, שזו ראשיתה של מערכת הסברה רחבת־ממדים, החייבת להביא לנצ־ הון מוחץ של חנועת־העבודח ב־24 ביולי, בקרב 100 אלף עובדי מתכת.
על תולדות משמר־העמק הרהיב את הדיבור החבר ליובקה ממייסדי הקיבוץ, שעמד בעיקר על המערכה הקשה מולה עמדו הוא וחבריו ב-ימי מלחמת־העצמאות. מרדכי מ-טוב מתח בדבריו ביקורת קשה על ההידרדרות שחלה בחברה הישרא-לית בשנים האחרונות וציין, כי הוכה מעל לכל ספק, שרק חברה צודקת המבוססת על עזרה הדדית ושיתוף, יכולה להציל את ישראל ולהצליח לשנות את הלוך־הרוחות בעם.
יעקב הרמוני, רכז האיגוד המק-צועי במועצת פועלי חולון, קרא ל-עובדי המוסך להתייצב לעזרת פעי-לי המערך ולהתגייס מעתה למערכת הבחירות בענף המתכת.
הרצאה מדינית־כלכלית לאחר ארוחת הצהריים האזינו ה-אורחים להרצאתו המדינית־כלכלית של ח"כ אימרי רון, שציין בין ה-יתר, שצפויה הקדמת הבחירות ל-הסתדרות, אך יש סיכוי קלוש ביו-תר שממשלת בגין תסכים להקדמת הבחירות לכנסת. אימרי רון ביקר קשות חברים מסויימים במפלגת־ העבודה, התומכים בגלוי בתוכנית הכלכלית של הורביץ והמעדיפים ברית עם כוחות מרכז וימין, במ-קום לחזק יחד עם מפ"ם את השמאל הציוני. בסיום הביקור הודו האור-חים למארחים על קבלת־הפנים ה-חמה והמעניינת לה זכו, ואת תרומ-תו המיוחדת של פאולה ופרידה ל־ הצלחת הביקור.
7. שאלה: אבל הליכוד הציע את תבנית חאוטונומית, שגס המערך תבטיח לכבד. מה, אס כן, ההבדל!
תשובה: המערך הודיע שממשלת המערך בעתיד תכבד כל התחייבות בינלאומית של ממשלה קודמת — וזה הנוהג ביחסים בינלאומיים. המערך מוכן גם לחפש כל דרך לקדם את תהליך השלום ולכן יציע גם הצעות נוספות כדי לאפשר התקדמות במו"ט על האוטונומיהה — כמו למשל להחילה ברצועת עזה תחילה, שכן שם יש הרבה פחות בעיות. מצעד ראשון זה אפשר להתקדם אחר כך.
אבל אין זה מקרה שנוצר קפאון מוחלט במו"מ על האוטונומיה, שכן מה שהליכוד רוצה — שלטון עצמי בשטחים מוגבל לענינים פחותי ערך, כאשר למעשה כל הסמכות תשאר בידי ישראל וכל זה רק כצעד לספוח בעתיד — זהו דבר ששום ערבי לא יקבלו. ואילו ההצעות המצריות עד כה אינן קבילות על ישראל — גם על דעת המערך. הסכוי היחיד, הוא, איפוא, הצעות פשרה חדשות — או העברה לפסים אחרים של מו"מ, בהתאם לתכנית המדינית של המערך.
8♦ שאלה: הסקרים האחרונים הראו עליה מחודשת בכוחו של הליכוד. אולי הוא למד את שעורו'
תשובת: מה שקרה באמת הוא זאת: בעם פשטה אכזבה נוראה מהממשלה בגלל האינפלציה המשתוללת, האבט-לה המתפשטת, מצוקת השיכון, העליה המצתמצמת לשפל נורא, הירידה הגוברת ומגיעה לשיאים חדשים, הכניעה המתמדת לסחטנות הדתיים, הקפאון המדיני וכן בגלל התנהגות הממשלה עצמה: שרים מסוכסכים, משמיצים, מדליפים, ראש ממשלה חלש ועייף, שאינו מצליח לעשות סדר בממשלתו, התפטרות כל שרי המפתח בממשלה (חוץ, בטחון, אוצר, משפטים) ואז נכנס הלכוד לפאניקה והחליט ברגע האחרון לעשות מאמץ נואש, כדי לטשטש את העבר, בגין התחיל לפתע לשחק את המנהיג התקיף, אבל הצליח בעיקר לקלל ולהעליב יריבים הן בין מדינאי חו''ל והן בארץ. השרים מנסים להיות "ילדים טובים", אך ברור שזאת הפוגה בלבד עד לאחר הבחירות. ובמאמץ זה התשלב גם שוחד הבחירות של ארידור שכבר דברנו עליו.
9. שאלה: אבל גם במערך היו, כידוע, סכסוכים...
תשובה: אין מפלגה פוליטית ללא חילוקי דעות פנימיים וגם סכסוכים. השאלה היא רק, אם וכיצך זה משפיע על תפקוד הממשלה. ועובדה היא, שלמרות סכסוכים בתוך ממשלת המערך, מעולם לא חיתה ממשלה שתיפקדה בצורה כה לקויה כמו ממשלת הלכוד, שבה דיברו זה אל זה בגסות כזאת, שהתפטרו ממנה כל שרי המפתח.
יתר על כן, המערך סיים את המחלוקת הפנימית שלו לא על־ידי "התישרות" לתקופה מוגבלת של מערכת הבחירות, אלא בהצבעה דמוקרטית. ולבסוף, עתה נקבעה רשימת המועמדים לכנסת בהסכמה מלאה והמערך יוצא מאוחד למערכה.
10. שאלה: האם כל הויכוח הוא עם הלכוד בלבדי מה בקשר לשאר המפלגות'
תשובה: הלכוד הוא היריב העיקרי והמשך שלטונו סכנה לעתיד מדינת ישראל. אבל יש בהחלט גם סכנה של מפלגות בינוניות וקטנות, שעלולות להיות ”לשון המאזניים” — דהיינו בידיהן המפתח להחליט אם השלטון יהיה בידי המערך או הליכוד, משום כך יהיה בידיהם גם כוח סחטנות גדול — כפי שכבר ראינו בעבר אצל מפד"ל, הפעם יש סכנה שגם רשימתו של משה דיין תמצא במצב דומה — ואולי גם רשימות נוספות.
זהו מצב אנטי-דמוקרטי מהסוג הגרוע ביותר, שכן פרוש הדבר, שמפלגה שהשיגה 5, 6 או אפילו 10 אחוזים תוכל להכתיב את דעתה למפלגה שהשיגה 40 או אפילו 50 אחוזים. פיצול הכוחות הוא, איפוא, רעה חולה בפוליטיקה הישראלית ועלולה להביא למצב המסוכן ביותר מכל — לא רק למפלגה אחת אלא למדינה כולה: שאי-אפשר להזיז את הענינים בכלל, לא לכיוון אחד ולא לכיוון שני. את זאת יש למנוע בכל מחיר.
למטביר המטה הקיגוצי
תשובות קצרות ל-10 שאלות עיקריות
1. שאלה: הכל מדברים על הצורך בצמצום האינפלציה. מדוע להאמין, שהמערך יצליח לצמצמה יותר משלושה שרי אוצר של הליכוד'
תשובה: העובדות מדברות בעד עצמן: מאז עליתו של הלכוד לשלטון חלה אינפלציה מצטברת של 1150 אחוזים! בימים אלה הגיע מחיר של דולר אחד ל-100 ל"י לעומת 9.98 ל"י ב-1977, בעת סוף תקופת המערך. המערך הציג תכנית כלכלית, שתביא להורדת האינפל-ציה תוך שנה אחת מ-140%, היום ל-70%. והמערך כבר הוכיח, שהוא יכול לעשות זאת: ב-1974; בעקבות מלחמת יום הכפורים, הגיע האינפלציה ל-56.18% — מה שנחשב אז ל"שיא" נורא.-אולם תוך שנה אחת הצליח שר האוצר של המערך להוריד אותה ל-23.52%! בשנים האחונות של ממשלת המערך'היא נשארה סביב 30% ועל כך אמרו אנשי הלכוד ב-1977 שזה אסון לאומי והבטיחו להורידה ל-15%.
ומה קרה באמת' אחרי שנה אחת של שלטון הלכוד היא קפצה ל-48.13% (1978), אחרי שנה שניה ל-39%.ill (1979) ואחרי שנה שלישית ל-133% (1980). הסיבה העיקרית לכך היתה המדיניות של "ליברליזם” כלכלי שהליכוד דגל בה.
שיטה זו, איננה מאפשרת לס!ן את המשק הלאומי ולפתחו לטובת הכלל, אלא משאירה אותו בידי "היוזמה הפרטית" ומעשירה את העשירים. מכיוון שהמערך מתנגד לשיטה זו, יש לו אפשרויות של מדיניות כלכלית,
שאין לליכוד.
יאות פזי' הדפסה והוצאה לאור תל אביב טל' 441204/5
2* שאלה: במה, אם כן, ההבדל העיקרי בין המדיניות הכלכלית של המערך לבין זו של הלכודז
תשובה: אחרי שמדיניות "הליברליזם" הכלכלי של הלכוד נכשלה, אין לו מדיניות כלכלית בכלל והוא עוסק (ללא הצלחה) בכיבוי שריפות. (ראה לכולן). הנקודה המרכזית בתכנית המערך ■היא תכנית לחידוש הצמיחה הכלכלית, אשר בתקופת הליכוד נעצרה לחלוטין. המערך מציע לחזור לצמיחה בשעור של 60% בשנה. בדרך זו נצליח בכמה מישורים גם יחד: העברת מרכז הכובד לייצור על־ידי עידוד שינתן לו(ישיר או בעקיפין, למשל על־ידי הקלות במיסוי) צמצום החוב החיצוני שלנו, שהגיע לשיא מפחיד של 20 מיליארד דולר; צמצום בגרעון במאזן התשלומים שהגיע למספר המדהים של 5 מיליארד דולר בשנה. צמצום הפערים העדתיים והחברתיים, שכן כאשר מייצרים יותר, אפשר גם להגיע לחלוקה צודקת יומר של פרי הייצור; וחשוב במיוחד: חיסול האבטלה, שהגיעה עתה ל-75000 בלתי-מועסקים, שיכולתם אינה מנוצלת והסובלים ממצוקה כלכלית וחברתית.
3. שאלה: אס אמרתם, שהמדיניות הכלכלית ה"ליברלית" נכשלה, כלום לא תוקן הדבר על־ידי שר האוצר החדש של הלכוד, יורם ארידור?
תשובה: לארידור אין תכנית בכלל. הוא לא הגדיר יעדים ברורים. שלבי ביצוע, אמצעים, בסך הכל הוא מבצע כמה צעדים ותרגילים, שמטרה אחת להם: לפזר הטבות שונות על־חשבון קופת המדינה — לזמן קצר עד אחרי הבחירות. כדי להוזיל מוצרים שונים — כולם מוצרי יבוא — הוא מבזבז דולרים יקרים ומגדיל את החוב החיצוני הנורא עוד יותר. והרי עובדה: למרות ההוזלות הוא לא הצליח לצמצם את האינפלציה. שהרי ברור, כי כדי לאפשר לצבור לקנות מוצרים מוזלים, צריכה הממשלה להזרים יותר כסף למשק — משמע להפעיל את מכונות הדפוס. וכיצד נשלם זאתי כמובן, אחרי הבחירות. כך, למשל, אחרי שממשלת הליכוד זעקה כל הזמן, שהסובסידיות הן "אויב המדינה" — פתאום בא ארידור ומקדיש מאות מליונים שקלים לחיזוק הסובסידיות.
אבל, לפי חוק התקציב ששר האוצר הגיש לכנסת מתברר, שתקציב הסובסידיות יספיק לו בדיוק עד יולי ש.ז.! ואם למרות כל התרגילים הללו האינפלציה לא נעצרה, ברור שאי-אפשר לעשות זאת אלא על-ידי תכנית כוללת, דוגמת זו של המערך(ראה למעלה).
4. שאלה: דברתם על צמצום פערים חברתיים. כלום אלו לא היו קיימים גם בתקופת המערך?
תשובה: כמובן, שהיו קיימים גס אז. אבל מדיניות המערך היתה מיועדת לצמצומם.
ב-4 השנים האחרונות של ממשלת המערך הוכפל הסכום (במספרים ריאליים!) שנועד להבטחת הכנסה; הוקמה רשת ענפה של שרותים סוציאליים; הונהגה ריפורמה במסים, שגם היא נועדה לסלק עיוותים ולקחת פחות מהעניים; ובעיקר: נעשו מאמצים בלתי נלאים למנוע אבטלה.
לעומת זאת גדל הפער ב-4 שנות הלכוד בצורה קיצונית. מספר המשפחות החיות מתחת לקו העוני גדל בתקופה זו מ-23 אלף ל-57 אלף! הפער בהכנסות בין שני העשירונים העליונים לבין שני העשירונים התחתונים, שבשנים 1970 הצטמצם במקצת, שוב עלה. שני העשירונים התחתונים מקבלים רק כ-7% מההכנסה הלאומית, בעוד ששני העשירונים העליונים מקבלים קרוב ל-40% (והמדובר בהכנסה רשומה בלבד — לא כולל הון שחור!) ממשלת הלכוד גם דאגה להעביר מליארדים רבים של לירות בדרך של הקלות מיסוי —
בוטל מס רכוש, בוטל מס נסיעות לחו"ל, ניתנו הקלות מלאי, הונהגו שינויים במס עסקים וכו' — הכל למען השכבות המבוססות.
5. שאלה: שר השיכון, דוד לוי, מתפאר, שהוא בדרך לפתרון בעיות השיכון. מה האמת?
תשובה: בשנים 1948-77 נבנו במסגרת הבניה הציבורית ובסיוע כספי של הממשלה 6000000 דירות. לעומת זאת המאפיין העיקרי של מדיניות הליכוד בתחום זה הוא ההנחה המוטעית, שעל-ידי צמצום התערבות הממשלה בענין זה ייבנו יותר דירות ויוזל מחירן. התברר שההיפך הוא נכון. 19770 נותרו בידי הממשלה 10.0000 דירות, שנבנו על-ידי ממשלת המערך ושמנעו בהתחלה את העליה במחירי הדירות. אולם עם גמר המלאי נפרצו הסכרים והמחירים עלו בצורה פנטסטית. זוג צעיר שרצה לרכוש דירה ממוצעת היה צריך לעבוד לשם כך ב-1972: 5 שנות עבודה; 19760: 4,5 שנות עבודה; ב-10.3:1980 שנות עבודה! ואם בעבר נסתיימה בנייתן של 47.000 דירות בממוצע לשנה — הרי בשנת 1980 הגיעו ל-30.000 בלבד!
6. שאלה: הליכוד טוען, כי המערך רוצה למסור את ארץ-ישראל לשלטון זר וכי כתוצאה מהסכם עם ירדן תקום מדינה פלשתינאית. האמנם?
תשובה: המערך מתנגד להקמת מדינה פלשתינאית ומציע לפתור את הבעיה הפלשתינאית (שאכן, אי־אפשר להתעלם ממנה), במסגרת מדינה ירדנית-פלשתינאית. אבל דווקא הצעת האוטונומיה של בגין עלולה להיות הגרעין למדינה פלשתינאית בעתיד.
המערך טוען, שאנו רוצים במדינה יהודית ודמוקראטית. אולם אם נספח את כל השטחים לפי תוכנית הליכוד כבר לא תהיה זאת מדינה יהודית. לפי מספרים זהירים יש היום ביהודה ושומרון 800.0000 ערבים וברצועת עזה קרוב ל-500.000, בסה"כ 1.300.000 ערבים נוספים. (הערכות אחרות טוענות, כי המדובר 1,50 מיליון ערבים, שכן אין ספירה מדוייקת אצל המשפחות בשטחים). אפילו לפי ההערכה הזהירה פירוש הדבר שיחד עם הערבים בתחומי הקו הירוק וירושלים יהוו הערבים ס40% מכלל האוכלוסיה! מובן, שאין זאת עוד מדינה יהודית. תארו לעצמכם, מה יקרה אם כל אלה יהוו ביחד סיעה ערבית לאומנית אחת בכנסת. ואם תשללו את זכותם לבחור לכנסת, הרי כבר לא תהיה זאת מדינה דמוקרטית ואי-אפשר יהיה לחיות לאורך זמן במדינה המבוססת על התנגדות פנימית של קרוב למחצית האוכלוסיה. הברירה לפי תוכנית הליכוד היא, איפוא, בין מצב של לבנון וצפון אירלנד לבין דרום-אפריקה. לאוו.דווקא חזות מלבבת.
אלא שדמוגראפים חוזים החמרה נוספת של המצב. לפי הגידול הטבעי הנוכחי והקצב הנוכחי של העליה (נטו, מינוס ירידה), יהיו הערבים בשנת 2000 (בעוד פחות מעשרים שנה!) 53%. אבל אפילו אם העליה תגדל שוב למימדיה מלפני כמה שנים (נטו 15.0000 בשנה), עדיין יהיו הערבים 51.6% באוכלוסיה ב"ארץ ישראל השלמה". לכן מוכן המערך להגיע לפשרה טריטוריאלית לגבי השטחים המאוכלסים ערבים בצפיפות ביהודה, שומרון ועזה — ולעומת זאת עומד על עיצוב גבולות בני־הגנה באזורי הגבול, אשר למזלנו הם דלילי אוכלוסיה כגון הגולן, ובקעת הירדן. שם יש לרכז גם את עיקר המאמץ ההתישבותי במקום לבזבז מליארדים על גב ההר בשומרון.
• הקשרים בין משמר-העמק וירושלים החלו לפני שנים ושותפים להם חברים רבים. גם בימים אלו נמשכת טווית המסכת. והפעם - נוסף לפאולה המקדישת-אה מרצה לעבודה שם - תגובתם של אורחינו מראשי השכונות והעדות במכתבם לדני זמיר.
ב-־1 במאי התארחו אצלנו שלושה מנהיגי שכונות וועדות מירושלים: מתי רונן, שוקי בן־עמי ושמשון ניר. הם התארחו כאן עם משפחותיהם במשך שלושה ימים, נפגשו עם חברים והשתתפו בשיחת-קיבוץ. להלן המכתב שקיבלנו מהם לאחר הביקור
מועצת פועלי ירושלים לכבוד
הח' דני זמיר מזכיר המשק משמר-העמק
דני היקר,
בשמי לבשם חברי ברצוני להודות צך במללחד לצימר החברים שטרחר להנעים אמ שהלמגל במשמר-העמק. עבלרגל היתה זו חוייה שלא נטהרה תישכח. המפגשים עם החי הזל, ילדקס לאימרי היל מהנים למלעיציס למרמל רברת להבנה טל בה ילתר של בעירת העיר להקלבלץ, כמל שתרם צכך גס המפגש בשיחת הקלביץ.
מלדה מילחדת לח' פאלצה כארי שהלמה ילזממל שצ רעילל מבידך זה. אנל משלכגעיס כל הבלקלר יהל לה פתח צהידלק הקשר ביל ירלשציס צמשמר העמק ליביא גם לתוצאות טעשירת שצ סייע ממשי צשכלנלמ המזנלקה בירלשלים.
בברכת חברים,
מתי רונן
• מכתב תוד־ה הגיע מסניף מפ"ם בירושלים - על האירוח הלבבי של קבוצת עולים.
ירושלים, 20.4.81
מפלגת הפועלים המאוחדת
סניף ירושלים
לחברינו במזכירות משמר העמק-. ירדנה קל סטה ודני זמיר
אבו מביעים תודתנו העמוקה לאירוח החס והלבבי שהענקתם לקבוצת העולים, חברי סניף ירושלים, בביקורה במשמר-העמק בשבת 4.4.81. למרבית החברים בקבוצה, היה זה המפגש הראשון עם הקיבוץ וחבריו, ומפגש זה המחיש להם את ההבדל המהותי שבין ההגשמה הסוציאליסטית ברוח תנועת העבודה לבין המשטרים "הסוציאליסטיים" האפלים בארצות מוצאם.
השילוב הנפלא של נוף, מרחבים ואדם בקיבוציכם, נטעו באנשים את האמונה בכוחנו המשותף ובאמיתות דרבנו.
אנא הביעו תודתנו וברב ותינו לחברים יעקב חזן ואמרי רון, לבל צוות המטבח, לפאולה שהקדישה מזמנה וממרצה להצלחת המפגש, ולכל החברות הרבות הרבות, הצעירות והוותיקות, אשר דאגו והנעימו לנו.
בטוחני שחלקכם רב, בנצחוננו בבחירות להסתדרות בירושלים. נשמח לגמול לבס באירוח בירושלים.
שלום בנאמנות,
איקה שחם, שוקי בן-עמי נחמיה צור,
בשם הקבוצה
ב' בניסן תשמ"א, 6.5.81
xsrs Aוזי'
יפעת 1
הוזגאד. לאיי־
p ppp pתונ1ת
תל־אניב. רחוב דיך mpn nno י. OJ-6I7I9: / Oi-tlUtH
מה הולך במפלגות
מה צפוי מאומ"ץ
האם זה "קומץ" לא מסוכן ל"עבודה" או התארגנות רצינית כאופציה לפירוק המערך ?
מאת אריה כנרתי
היום, לפני ישיבת לשכת מפלגת העבודה, ה-עומדת להמשיך בדיון המדיני, מתכנסת ועדת החוקה של המפלגה לדון בסעיף אהד: השתת-פותם של חברים מ"עבודה" בגוף ה"יוני" ה-חדש "אומץ", שעם יוזמיו נמנים ח"כ יוסי ש-ריד, פרופסור זאב שטרנהל, צבי כסה ואחרים מ"עבודה". על ועדת החוקה, בראשותו של פרו-פסור דויד ליבאי, להגיש לפי בקשתו של היו"ר שמעון פרס, את חוות־דעתה אם הבעייה היא רק תחוקתית או מפלגתית־פוליטית.
אמנם ח"כ רענן נעים, מה"ניצים" בעבודה, פסק מייד עם ההודעה על הקמת "אומץ", כי "זה יהיר. רק קומץ של מיעוט שולי במפלגה". אך נראה שלא זו דעתם של "ניצים" אחרים במפלגה. אין זו גם דעתו של היו"ר פרם. הוא אינו מתייחס בביטול לגוף החדש ואינו מכנה אותו "קומץ".
הדאגה שמעורר הגוף ה"יוני" החדש בקרב מלק מה"ניצים" מקורה בחשש. שהוא עשוי להתגבש ב"של"י מורחבת" בתוך המערך. המ-צע של "אומץ" הוא, לטענת ה"ניצים", ערעור של מצע המפלגה והמערך. יוזמיו של "אומץ" רוצים, לדברי ה"ניצים", "לגרור את המפלגה, המערך והמדינה, אל גבולות 1967".
במפלגת העבודה, ולא רק בקרב ה"ניצים'/ מודאגים מעצם ההתארגנות של חברי מפלגה לגוף פוליטי עם אישים שמחוץ למפלגה במצב שהמפלגה נמצאת בו כיום, מצב שאינו גורם נחת לרבים מחבריה. "כל התארגנות פוליטית במפלגה או מחוץ לד, על־ידי חברים שלנו, עלולה לגרום לזעזועים פנימיים", אומרים ב־ "עבודה".
שמעץ פרם מודע לדאגות האלה. פרם זקוק לתקופה של שקט פנימי במפלגה, לדברי די־ מזב"ל חיים בר־לב. לאחר כל מה שעבר על המפלגה בשנים האחרונות לפני ואחרי ההתמו-דדויות והבחירות לכנסת. פרס חושש, קי הת-ארגנות "אומץ" כאופוזיציה בתוך אופוזיציה, עלולה לפגוע בליכוד המפלגה
פרם, שאינו מזדהה לא עם מחנה ה"יונים' ולא עם מחנה ה"ניצים" במפלגה. שואב עי-דוד מתגובתו של ה"ב אבא אבן, ה"יונה" המוצ-הרת במפלגה, שיצא נגד התארגנות "אומץ", ומהודעתו של אבן, שלא יצטרף לגוף החדש. אבן רואה עצמו כחבר במפלגה סוציאל-דמד קראטית ולא כ"שמאלי", כל שכן לא כ"שמא-לני". הוא ודאי שמע את דברי פרופסור שטרנ־ הל, כי "אומץ" שואף להיות גוף "יוני-שמא-לי". אין ספק שהצטרפותו של אבן ל"אומץ", ב"שלישיה הפותחת", היתד. מוסיפה משקל וכוח לגוף החדש.
\ ש "נצים" בעבודה, התובעים מפרס וממום- y המפלגה לקבל החלטה שתאסור על חברי
ב"אומץ". לעומתם יש "נצים"
המייעצים לחכות ולראות מה יהיה סיבו של גוף זה. אלה סבורים, שלא כדאי "לעלות ב־ בולדוזרים" על הגוף החדש, שסופו עשוי להיות כסופן של קבוצות מחאה אחרות, ש"התחילו ברעש גדול וגמרו בקול דממה דקה".
פעילים מקרב ה"נצים", ביניהם מתק"ם, מ-ציינים ש"ד,יונים" במפלגה — מהם מהחוג ל-"שילוב", מה"איחוד" שבתק"ם, וגם מקרב דד "משמרת הצעירה" במפלגה — "לא יצאו מ-כליהם, עם הקמת אומץ". אישיות "יונית" אס-רה לנו: "לעת עתה בל הדראמה של .אופ7 מתחוללת בעיקר במפ"ם ומעל דפי בטאונה ,על המשמר', בכותרות בולטות, ואין לנד צורך לסייע לניפוח העניין. עוד לא רואים את המוני היונים מהמפלגה ומהמערך הנוהרים לגוף ה-חדש. גם של"י לא ביקשה ברטיס־כניסה לאו-פוזיציה החדשה".
אלא שעל אף הודעות יוזמי "אומץ", ני אין
שמעון
פרס:
הקמת
אומ"ץ
מעוררת
דאגה
הגוף החדש תהליף למסגרות המפלגתיות ה-קיימות במערך וכי לא גא במקום המערך, כלד מר אין בכוונת מייסדיו לחתור לפירוק המערך ולפילוג ב"עבודה", יש חששות מפניו ב"עבד דד," וגם במפ"ם. בשתי המפלגות יש הרואים בהתארגנות החדשה הכנה לקראת פירוק דד מערך, נוכח הדיבורים הגוברים במפ"ם על "ה-ערכה מחדש" לגבי המשך המערך, ובעיקר לאחר שה"כ א. גרנות ממפ"ם הציע להמשיך את המערך בשתי סיעות נפרדות בכנסת — "עבודה" ומפ"ם — בעקבות אי־חנחת שטר-גישים ח"כים של מפ"ם בסיעת המערך.
הצעה זו, שיש לה תומכים גם בקרב ה-ה"כים מ"העבודה", עוררה התנגדות בהנהגת הוותיקה במפ"ם, ובראשה יעקב חזן מאיר יערי,_מאיר תלמי ואחרים. וגם בקרב הנהלת "העבודה" ובראשה שמעון פרם.
על כך ועל השאר, בפרשת "אומץ" ומרכיבית והמשך המערך — ברשימה הבאת,
14 ינוא' 1982
ק. משמר העמק
יפעת
הוצאה לאור
קטעי עתונות
חל־אביב, דו»י ריך "■;" ין?יי ד. »41^?6 H) / יי'
2 אפר' 1982
מיומנו של חוקר העבר
מאת מיכאל הרסגור
ממשלתו של מנחם בגין מצאה את הפרופסור מנחם מילסון. לאחר שמצאתהו, עשתה איותו מושל אזרחי של מה שאנשיה של ממשלת הפילוג קוראים בצורה פיוטית וסוריאליסטית "יהודה ושומרון" (למעשה מדובר בשטחים המוחזקים מאז הפרובוקציה התוקפנית של נאצר־חוסיין ביוני 1961. כלומר הגדה המערבית של הירדן ורצועת עזיה). מנחם ה־2 הוא אדם גאה, מומחה לספרות ערבית, (כרגע דיברנו על פיוט וסוריא-ליזם) ומתבטא גם' באנגלית רהוטה. אבל ידיעותיו'בהיסטוריה הכללית הן בוודאי קלושות ביותר־ מייד תונח הנחה זאת.
שגי המנחמים מבקשים לספח את הגדה פלוס עזה כדי להרוס את המדינה היהודית־ במקומה הם רוצים להקים מדינה דרלאומית. למעשה תהיה. זאת: מדינה חד־לאומית, כי אף יהודי לא ירצה להישאר במדינה בעלת רוב ערבי, לאחר שאלפי חיילים שפכו את דמם כדי להגן על המדינה היהודית. ולמה. מבקשים שני המנחמים דבר נורא בזה? קיימים אולי הסברים פסיכואנאליטיים. אולם הסיבה פחות עמוקה ויותר בולטת: שני המנחמים פועלים מתוך בורות, כוללת. כללית. תהומית. אסטרונומית. אין־סופית. נצחית. מצוייה. בהתאם לקונספציה הכללית של מנחם ה־1, יזם מנחם ה־2 באימפריונת הקולוניאלית של שלטון הפילוג אגודות כפריות נשיא אוניברסיטת הנגב, שלמה גזית, גרם לשערוריה כאשד כינה את ראשי האגודות הללו "קוויסלינגים". באמת כיצד אפשר להשוות אותם לקווים־ לינג, שהיה נורווגי, בנה (המגד) של ארץ קרה, כאשר אנו חיים בארץ השייכת לאיזור התת־טרופיקאלי?
בכל אופן, האגודות הכפריות הללו הוקמו בעיקבות תגלית עוד יותר מהפכנית מהמצאתו של יעקב מרידור: בספירות העליונות של ממשלת הפילוג גילו שכ־30% מתושבי האימד פריונת הקולוניאלית הם עירוניים; והתוצאה של התגלית הראשונה — כך הסיקו — היא, ש־70% מתושבי האימפריונת הם כפריים. מנחם ה-2 עשה את החשבון והחליט לפתח יוזמה קודמת; מאחר שהעירוניים הם משכילים יותר, הרגש הלאומי מפותח יותר אצלם; מאחר שהכפריים הם מפגרים יותר, רגש זה פחות מפותח אצלם. על כן החליט מנחם ה-2 להשתית את השלטון האימפריאלצ'יקי של מנחם ה-1 בשטחים, על
70 קטן מ־30
המפגרים. יש משהו ברעיון זה, משהו האימוני, קונסונאגטי, אקורד מוסיקאלי של קווינטות, מה שיוהאן־וולפגאנג פון גטה (1832—1749) קרא "וואהלפערוואנדשאפטעך, כלומר, כפי שכבר הביו הקורא, "קירבה (נפשית) שמתוך בהירה".
אך, אליה וקוץ בה (:מאז עליית ממשלת הפילוג אין עוד אליה, אבל יש הרבה קוצים): מה שמנחם ה־2 לא ידע (זה לא תחום התמחותו האקדמית) הוא, שבהיסטוריה הרסה פעמים 30 גדול מ־70. תולדות התנועה הלאומית בארצות במו אלבאניה (סוף המאה ה־19), בלגיה (1830—1815), קוויבק (מ-1837), קפריסין (החל עם 1945), הונגריה (מ-1848), איטליה (אחרי 1815) נורווגיה (אחרי 1815), רומניה (אחרי 1821), צ'כיה (1818), ארה"ב (סוף המאה ה-18) וכו' החלו בעיר; משם
התפשטו, כעבור זמן — רב בדרך כלל — רעיונות השחרור
הלאומי גם בכפר־ רק בשני מקומות החל השתמר בכפר והתפשט לעיר; בשווייץ (1291) ובישוב העברי בארץ-
ישראל. בקיבוץ ובמושב נבנתה התשתית המשקית והרוחנית של המדינה-בדרך, שעה שבבתי-הקפה בערים פיטפטו הרוויזי-ניסטים. אבל כפר בגדה אינו דומה לקבוצת כינרת אז לקיבוץ משמר-העמק.
חברים רבים במפלגה העבודה או במפ"ם סבורים שהווי-כוח העיקרי בינם ובין נאמני ממשלת הפילוג הוא רעיוני־ פוליטי. אין טעות גדילה מזו. הוויכוח הוא בין השכלה כללית מינימאלית ונין בורות טוטאלית. גונב לאוזני, שמנחם ה־1 שוקד יום ולילה על תולדות מלחמת הבורים (1902—1897) ; אני מבין לרוחו — כי סוף־סוף זאת מלחמתו. ובזאת אינני רוצה להקל באחריות שרי החינוך והתרבות של ממשלות המערך שלפני 1977 ; יש להם חלק בפרוץ מלחמת הבורים — הם איפשרו לצבא הבורים להתחזק באופן משמעותי, היום הצבא הזה עדיין שומע לדברי האיוולת המרובעים של הבורים המצטיינים אשר בצמרת הפילוג. אולם, אם נעבור למנחם ה-2, אין ספק שהפרופסור הזה נמנה על גדולי הבורים, אולי הגדול מכולם, :מאז מת ב־1904 'נשיא הבורים מטראנסוואאל, פאול קרוגר. בור גדול זה חושב שבתוך האימפריונת הקו-לוניאלית של מנחם ה-1 הוא יהפוך על פיהם את כל נסיונות
ההיסטוריה. כיצד הוא חושב שהפלשתינאים הם אספסוף של תתי־אדם שיסכימו לנצח לחיות תחת ממשלם המדומה של ראשי האגודות הכפריות, עושי דברו של האימפרא־ טורצ'יק, מנתם ה־1 ? המומחה לספרות ערבית מנחם ה־2 הושב שגם ב-2082 יסכיים עם ישראל שיעמדו בניו רכובים על מכונות-משחית בכיכר העיר שכם כדי לירות פצצות גז מדמיע בנערים משליכי אבנים. אשליה זאת באה למנחם ה־2 אולי מפני שבתור מומחה בספרות הערבית הוא חש את עצמו קצת יותר מדי באווירת "אלף לילה דלילה". בזאת הוא טועה: התקבצנו כאן כדי לקיים את מדינת היהודים, לא כדי לישס מצעה של מפלגת־מיעוט קיצונית, המתקראת (מתוך הפעלת חוש ההומור) "חיריות".
מי שחושב שהערבים הפלשתינאים ישכחו ב־15 שנים מה שהיהודים לא שכחו במשך 2000 שגה נוהג כאילו היה פשוט פאשיסט. אל יראו אנשי ממשלת הפילוג השמצת בקביעה זאת. היא אינה השמצה של אנשי הפילוג, משתי סיבות: א) אנשי הפילוג אינם מכירים די צורכם את עברה של המפלגה הרוויז-יוניסטית, ואת היחסים בין מייסדה של תנועית זאת לבין הרב־ מג של הפאשיזם, הרי הוא בניטו מוסוליני, זפ"ש (זכר פאשיסטים לשימצה); ב) הם לא קראו את העתונות הרוויזיוניס-טית על כל זרמיה ערב רצח חיים ארלוזורוב. נוסף לזאת, בכל מחנה הבורים אין יודעים אפילו פרק בתולדות תנועות: השחרור בעולם הרחב, הנזכרות בגופה של הרשימה. אין זאת אומרת שאש"ף של היום, עם האידאיולוגיה הפיאשיסטית שלו ("האפנה הפלשתינאית") הוא שותף אפשרי למשא-ומתן. אבל שני המנחמים ריק מחזקים את אש"ף על־ידי מעשיהם באימ-פריונת; כי ערפאת ואבו-ג'יהאד זקוקים למנחם ה־1 ולמנחם ה־2, ונראה שהאחרונים זקוקים לראשונים. אבל השפלת והריגת הפלשתינאים בגדה, במחיר הריגת בחורינו לא תפתור בעייה לאומית סבוכה, היא רק תסבך יאותה יותר. מנחם ה-1 ומנחם ה-2 ייטיבו לעשות אם ילמדו יותר את תולדות הציונות: משה הם, פינסקר, הרצל היו אנשיי העיר, לא כפריים. אפילו בריסט־ליטובסק יכולה, עם רצון טוב, להיחשב לעיר. אז מה הטעם באגודות הכפריות ?
יפעת
הוצאה לאוד שרות לקטעי עיתתות
,ill CUPPIMG* UltVICt
0j-*12m 41תל־ אביב יי* דרו דדך פתח־תקוה ד, סל. ו!14ג־ Tal-Avlv, 1 Oarah Patah-TIha 8uaal. ■181 Tal 9MI1IB / aj-OM(• p o t. 3147s .וור
ה א ר ץ
6 מאי 1982
הקצף בשולי המפה
מאת אמנון ברזילי
את הרוח המרדנית במפ"ם וה-קריאה לפרק את המערך עם מפלגת העבודה, קירר באחת הישיבות האח־ רינות יעקב חזן. למטיפים להקים את מפ"ם העצמאית אמר המנהיג הזקן משער-העמקים, כי צריך ל־ חדד בשנים הקרובות את המאבק. והמערכה העיקרית של מפ"ם היא בראש וראשונה נגד מנחם בגין וה-ליכוד. מפ"ם, הוסיף חזן, לא יכולה להרשות לעצמה את "הלוכסוס". לפ-תוח שתי חזיתות: גם להיאבק ב-ליכוד וגם במפלגת העבידה. ופירוק המערך, אמר, יביא בהכרח להקמת חזית שניה. כי מפ"ם והעבודה ייא-בקו על אותו "שדה ציד".
מפ"ם, כמו המפלגה הליבראלית בליכוד, שכהה מתי הופיעה כמפ-לגה עצמאית במערכת הבחירות (1965). זה נימוק טוב כשלעצמו לאיים, אך להימנע ממימוש האיום. אך שפר מזלן של הליבראלים ו־ מפ"ם, ובשנות ה־80, תחת שלטונו של בגין, נוצרה תופעה יוצאת־דו־ פן: אין מי שישתלט על החללים שהותירו. שום מרכז פוליטי לא תפס את מקומם של הליבראלים. וגם ב-אגף השמאלי, למרות השתלבות מפ"ם בתוך המערך, לא התמלא החלל. לא זו בלבד ששל"י ורק"ח אינן מסוגלות למלא אותו, אלא ש-סיעת חד"ש שבה לכנסת העשירית עם מושב אחד פחות ואילו של"י איבדה שני מושבים ולא עברה את אחוז החסימה. וכמו השולים הרדי־ קאליים משמאל, גם הימין הקיצוני איני מצליח בעידן בגין להכות שו-רשים. הסיבה העיקרית נעוצה בכוח מנהיגותו של בגין. סיבה אחרת מת־ ייחסת לשמאל וברובה מן הסתם ב-טשטוש האידאולוגי של מפלגות ה-מעדר ושל"י בתחום ההברתי והכל-כלי. דיג הפועלים והשכירים בעלי
ההכנסות הנמוכות הצביעו בעד, ה־ ליכוד ותמ"י.
בריחה המונית
את כישלונה של של"י במפלגה ציינה הבריתה ההמונית של חסידי האידיאולוגיה הציונית־סוציאליס-טית. עם קבוצה מכובדת זו שפריצה, חלקה מיד עם עליית הליכוד לשל-טון, נמנים בין השאר: א' ב' יהו-שע, מניחם ברינקר, עמוס עוז (אוהד של"י), אבישי מרגלית, ובאחרונה גם הד"ר יוחנן פרס והד"ר דן יע־ קובסון. שניים שהצטרפו למפ"ם ו-עושים בה חיל הם יאיר צבן שנב-חר מטעמה לכנסת והד"ר גדי יציב שנבחר לתפקיד המזכיר המדיני. אריה אליאב פרש מפעילות, ואילו מאיר פעיל ורן כהן מייצגים רק את אחד הפלגים בשל"י השסועה.
אשר להמשך השותפות במפלגה א-חת עם אורי איבינרי, מתי פלד ויעקב ארנון. של"י שחרטה על דגלה, בין השאר, גם את הסיסמה לשוויון הב-רתי אינה מייצגת, לדבריו, אינטר-סים של שיכבה חברתית שיש לה בעיה קיומית"כלכלית. של"י, טוען רן כהן, בינויה על קבוצה של "אינ־ טלקטואלים תלושים". גם הגישה המדינית, אוהדת אש"ף, אינה נראית לכהן (סגן־אלוף במילואים). של"י צריכה לפעול בנושא המדיני במס-גרת הבעיות שהעימות הישראלי-ער-בי גורם לנו, סבור כיהן, ולא לייצג את הפלשתינאים שיודעים יפה ליצג את עמדתם.
תוצאות הבחירות להסתדרות ול-כנסת מוכיחות, לדעתו, את צדקת גישתו. בבחירות לכנסת קיבלה של"י כ־8,000 קולית. בבחירות להסתד-רות, שבהן משתתפים מיליון בוח-רים פחות מאשר לכניסת, צברה של"י כ־12 אלף קולות (ב־1.5 אחוז).
גם הרדיקאלים מהאגף הימני גו־
תרו קטנים "באשמתו" של בגין. רק מיעוט ממצביעי תנועת "התחיה" באו מהליכוד. אך התשתית העירו-נית שבונה ממשלת הליכוד בשומרון, אשר תאפשר התיישבות בקנה־מידה גדל והולך, עשויה להיות מקור ה־ כות האלקטוראלי של "התחיה" ו־ גוש־אמונים לשנים הבאות. קץ עי-דן בגין, בשלב זה או אחר, עשוי להגביר את כוחן של התנועות הקי-צוניות מימין, למרבה האירוניה, בונד, הליכוד את "התחיה" וגוש־ אמונים. אנשי הליכוד, במפלגת ה-שלטון, יוזמים בניה בשטחים, אך לא יהיה בכוחם לשכנע את המת-יישבים, לאתר עידן בגין, כי ביכול-תם להבטיח שהשומרון יישאר תחת ריבונות ישראלית. את המירות -פו-ליטיים של התיישבות ממחים ע-שויים לקטוף "התחיה" וגוש־אמונים.
הקול הערכי יכריע
סקרי דעת הקהל מצביעים על יציבות, או על התחזקות של הלי-כוד, לעומת ידידה קלה בכוחו של המערך. מערכת הבהירות בשנה ש-עברה הוכיחה, כי התחזית קורם ל-פתיחת המערכה אינה מלמדת על תוצאות הבחירות. אך בגין משוכנע בניצחון סוחף על המערך. ובמפלגת העבודה אין מצב-רוח של בחירות. למרות זאת, מאירה קרן של תקווה ברחוב הירקון 110. ח"כ אמנון לין מהליכוד, בעל ידע רב במתרחש ב-מגזר הערבי בישראל מעריך: דפו-סי הצבעתם של הערבים למפלגות הציוניות יהיו מכריעים כבר בבחי-רות הקרובות. הסיבה העיקרית היא אכזבתם של ערבי ישראל מרק"ח וממנהיגותה. בבחירות של יוני 1981 עדיין היתה רק"ח הגורם המשפיע ביותר. היא נהנתה מתמיכתם של כ-60 אלף בוחרים ערבים. ואלה היוו ב־37 אחוז מכלל המצביעים הער-נים. אך בהשוואה לבחירות מאי
1977, ספגה רק"ח מפלה. היא איב-דה כ־11 אלף סוחרים, ואילו ב־1977 זכתה בתמיכתם של 50 אחוז מכלל הבוחרים הערבים.
הנהנה העיקרי מהסחף ברחוב ה-ערבי היה המערך. מספר המצבי-עים הערבים למערך גדל פי־שלושה! מכ־16 אלף בוחרים ערבים ב־1977 לכ־47 אלף ביוני 1981, ואלה היוו 29 אחוז מכלל המצביעים הערבים. ראש אגף המיעוטים שמפלגת העבו-דה רענן כהן משוכנע כי תהליך זה יתחזק. ניתוח אירועי "יום האד-מה" מוכיח כי רק"ח נחלה כישלון חרוץ. זיקת הערבים לרק"ח נח-לשת. וכל זאת, למרות הזדהות ה-הולכת וגוברת בין ערביי ישראל לערביי השטחים.
מגמה זאת מתחזקת, לאחר שנים של אדישות ויחם של זלזול שגילה הרחוב הערבי בישראל כלפי ערביי השטתים. מודעותם של ערביי יש-ראל לזהותם הערבית—פלשתינית. רענן כיון טוען כי ערביי ישראל רואים בליכוד ובשר הביטחון ארי-אל שרון את הסכנה העיקרית. וה-תשובה המוחצת מנקודה־מבטם יכו-לה להיות תמיכה במפלגת העבודה, המפלגה היחידה שיכולת להכות ב-ליכוד. המשך בריחת הערבים מ-רק"ח, צופה כהן, יכול להכפיל(!) את תמיכת הערבים במערך.
אם שוויון הכוחות בין הליכוד ל-מערך ישמר פחות או יותר בבחי-רות הבאות, יכול איפוא הקול הער-בי להכריע מי תהיה המפלגה הגדו-לה בישראל. לבך יש משמעית ב־ שאלה מי ילך ראשון לנשיא המדי-נה, בגין או שמעון פרס. זה עשוי להיות הישג יוקרתי. אך עדיין אין זה מבטיח כי המערך ירכיב את הממשלה. בדיחת הקול הערבי מ-רקחה לעבר המערך מכרסמת בכוחה של מפלגיה אשר תמיכתה למערך בהפלת הליכוד מובטחת במילא, בכל מקרה.
המפלגות לאחר הנסיגה (ד')
ור*'.
«W1*$ " לק סעי
I r AT
rUtllCATION
mtss cuffing• mvici
מל אמב ו•!.*. m' דרך •חת־תקוה 7. סל. •41245-0J-*12m -cs 634880/ 0412168 «»Tal-Avlv, 7 Dereti Pvtsh-Tikva StrMt. S91S1 T
POJ. 31475 .1JI
ה א ר ץ
26 מאי 1982
מפ"ם עומדת בהתנגדותה לצירוף לין ופרץ למערך
מאד. אמנון ברזילי ודן מרגלית סופרי "הארץ''
המשבר במערך נשאר בעינו., למרות. נסיונה של צמרת מפלגת העבודה, אתמול, ליישב את חי-לוקי הדעות עם מפ''ם. מזכ"ל מפ"ם לשעבר, מאיר תלמי, אמר כי המערך בכנסת חדל להתקיים. מפ"ם עומדת על כך שחה"ב אמנון לין ויצחק פרץ לא יצ-טרפו לסיעת המערך. נודע כי הוגים במפ"ם לא 'יתנגדו אם ה-שניים יצטרפו למפלגת העבודה.
קריאתו של ח"כ יופיי שריד ל-פירוק המערך נותרה ללא תגובה. מוסדות ר"ץ יתכנסו רק בחודש ה-ביא וידונו בעתיד המערך, ומרכז מפ"ם יתכנס בשבוע הבא. ראשי מפ"ם קבעו אתכול כי כל החלטה
פירוק המערך שתתקבל במרכז
המפלגה תובא כהמלצת לוועידת מפ"ם ,שתתכנס בחודש, הבא.
ארבעת נציגי התנועה הקיבוצית בכנסת פנו במכתב אל מזכ"ל מפ-לגת העבודה, ח"כ חיים ברילב, שיפעל בדחיפות להחזרתו המידית של יו"ר מפלגת העבודה שמעון פרס מפינלנד ולפעול למניעת פי-רוק המערך.
בניסיון לבלום את ההידרדרות
ביחסי מפלגות המערך, נזעקו א-תמול ראשיי מפלגת העבידה ובהם החכי"ם בר־לב. יצחק רבין, משה
(הסוף בעמוד 2, טור 8)
מפ"ם עומדת
(סוף מעמוד 1)
שחל, יעקב צור, אבריהם כץ־עוז, אהרון הראל ורענן נעים לפגישת הידברות עם ראשי מפ"ם, בניסיון לאתר את שורשי המחלוקת. מטעם מפ"ם הופיעו חברי סיעתם בכנסת וכן המזכירים ד"ר גדי יציב, הייקד' גרוסמן ובנימין יסעור. בישיבה זו נמסר אילטימטיווית מטעם מפ"ם שהיא לא תשלים עם צירוף ההכי"ם לין ופרץ לסיעה.
"אי-התחשבות מחושבת"
לצמרת מפ"ם הציע בר־לב כי יש לשמור על המסגרת הארגונית של 50 חברי כנסת, שכן הרוב ה-פרלמנטרי של המערך בכנסת עשוי להכריע, אם במקרה של משבר מ-משלתי יזמין נשיא המדינה את ה-מערך להרכיב את הממשלה הבאה. עוד הציע בר־לב לפעול במשותף ולהקים ועדת שתבוא בדברים עם ה"ה לין ופרץ ותנסה את ההס-כמים עמם. כן הבטיח כי המחיר ש-יש לשלם לשיבוצים של לץ ופרץ ברשימה, לא יבוא על חשבון מפ"ם.
דוברי מפ"ם היו מאוחדים בדע-תם נגד ההסכמים והודיעו חד־מש-מעית בי לא ישבו עם השניים ב-סיעה אהוב יציב טען כי מצע ה-מערך נפרץ. יסעור טען כי הדי-ווחים וההבטחות שנמסרו למפ"ם שונים מאלו שנמסרו בפורום זה" גב' גרוסמן טענה כלפי העבודה כי צירופם של לין ופרץ היה "אי־הת־ תשבות מחושבת".
ח"כ רבין ניסת להרגיע ואמר כי מדובר על צרופם של לין ופרץ ל-
מסגרת משותפת בכנסת בלבד ובל השאר צריך להיות הסכמה עם מ־
"החזית - קוסמטיקה בלבד"
לאחר הדיון עם ראשי מפלגת ה-עבודה, התכנסה לדיון צמרת מפ"ם תוך הערכת פסימית לגבי עתיד ה־ מערך. דוברי מפ"ם טענו כי הגי-סות שהציעה מפלגת העבודה לה-קמת "הזית פרלמנטרית" במקום היי מערך, איננה מקובלת וזו קוסמטי־ קה בלבד. ח"כ אמרי רון אמר "בכנסת מכירים רק במוסד של סי־ עה. בל דבר אתר ויקראו לו, גוש, חזית או צנצנת, זה הבדל במונח בלבד".
ח"כ נפתלי פדר הציע שמפ"ם תבריז שהיא מפרקת את המערך ו-תלך לבחירות כסיעה עצמאית, אך תשהה את הודעת הפירוק של הסי-עה בכנסת. הצעתו של מר פדר, לא התקבלה.
נציגי התנועה הקיבוצית בכנסת ח"כ כץ־עוז, צור, עדנה סולידר, ודני רוזוליו, הזהירו אתמול, במכ-תב לח"כ בר-לב, מפני יצירת אווי-רה של תמיכה בפירוק המערך. הם תבעו, כאמור, לפעול להחזרתו ה־ מיידית של מר פרס, ולקיים את המגעים עם מפ"ם בהשתתפותו.
מזכיר המשמרת הצעירה של ה־ עבודה, חיים רמון, תובע לכנס בדחיפות את לשכת המפלגה כדי להחליט לאלתר על עתיד המערך, בדעתו להציע לאמץ את הצעתו של ח"כ אלעזר גרנות (מפ"ם) לפירוק הסיעה בכנסת לסיעת העבודה ו־ לסיעת מפ"ם.
ייתכן שלא תתנגד אם הם יצטרפו לעבודה; 4 נציגי התנועה הקיבוצית בכנסת תובעים להזעיק את פרס מפינלנד
ית ז 11 ־7
ל? סעי *יממות
imi nmiCATfON mm cum*GM mvici
תל־אביב 1*41*, רח־ דז־ד פתח"תקוה ד, סל. •2245**43 01* 12m Tsl-Aviv, 7 Dor«#1 Pstak-Yllraa Strmm. «»*t Yoi 83-9)210 / 83-B234SS ועד. 31475 fob
may fpg£
JOURNAL D*ISRAEL (Tel Aviv, Israel)
YOSSI SARID PROPOSE DEUX LISTES DE CANDIDATS
peut trouver une solution a !'adhesion de MM. Pe-retz et L Inn en creant une fraction separee qui les representerait au Maarakh et de cette fag on, donner satisfaction au Mapam.
Mme Choulamith Alo-ni, de. Ratz, egalement opposee a la participation de MM. Linn et Peretz, envisage une fusion Ratz « Chinouy ».
ברוב 36 נגד 12 קובעת מזכירות מפ"ם
ההסכם עם לין ופרץ יביא לפירוק המערך
מאת אמנון ברזילי,
סופר "הארץ"
לענייני מפלגות "אם תעמוד מפלגת העבודה על קבלת ההסכם הפוליטי־ארגוני עם אמנון לין ויצחק פרץ, תקבל על עצמה את האחריות הכבדה לפירוק השותפות הקיימת בין שתי המפלגות בכנסת" — החלי-טה אתמול מזכירות מפ"ם ברוב קולות של 36 נגד 16.
בישיבה, מתוחה שלא כרגיל ב־ מפ"ם, שבה הופיע גם מזכ"ל העבו-דה, ח"כ חיים בר־לב, התקבלה גם הצעת מנהיג צופ"ם. יעקב חזן. השרי ללת הקרת רשגרת פרלמנטרית ר-שותי- עם החי כים לי: ופרץ. עוד נאר־ בהחלטה, כי רפ"ם ריננה ל-קיים "שותפות פרלמנטרית על בסיס תיאום והידברות, בלי שזו תפגע בעצמאותו של המערך בסיעה פר־ למנטרית נפרדת. ירצע שלו יב־ אמנתו".
החלטות המזכירות טעונות אישור מרכז מפ"ם * בר־לב: הרוב במערך אונו רוצה בפירוקו
החלטות מזכירות מפ"ם יובאו ל-אישור מרכז מפ"ם, שיתכנס בשבוע הבא. החלטותיו של המרכז יובאו כהמלצה לוועידת המפלגה, שתתכנס ביוני.
חוגים מעבודה ובמפ"ם הביעו את-מול חרדה מפני "הדינמיקה" של ה-אירועים הנוספים וההחלטות במוס-דות מפ"ם, העלולים להביא לפירוק המערך. אתמול גייס ח"כ עוזי יר-עם את חתימותיהם של 14 ח"כים, חברי מפלגת העבודה, הפונים לרא-שי המערך לפעול למניעת פירוקו.
בישיבת המזכירות הביעו כל הדו־ ביים עמדה נחרצת נגד ההסברים, דנחתרי עם תה"ב־ם לי־ »פרץ. הדו-ברים הדגישו, כי מהות הד,סכרים והאידיאולוגיה שמייצגים השניים יוצרת מציאות חדירה, לפיה המעיד
גדי יציב, טען כי גם אם היתה קמה ממשלה בזהות לין ופרץ היא היתה נופלת כעבור זמן קצר. מאיר יערי אמר, כי ח"כ אמנון לין יותר קרוב לבגין מאשר למפ"ם ו"איך אפשר להשוות את החדויות שניתנו למפ"ם עם תחרויות שרוצים לתת לפרץ ול-לין הקרובים לחדות".
ח"כים אלעזר גרנות גילה, כי יום לפני הצבעת אי האמון החליטה מפ"ים לא להביע התנגדות אולטי־ מטיווית להסכם עם לין ופרץ, מ-חשש שזו תמנע את פרישת השניים מהליכוד ועל כן הוחלט להמתין עד לאחר הצבעת אי האמון.
ח"ב אמרי רון הקף את ח"כ יוסי שריד, שהיה לדבריו "בתוך הבי-שול ושכנע אותנו לא להתנגד ל-מהלך ואחר כך היא מודיע, שהוא פורש בגלל הצטרפותם של דין ו-פרץ".
בין מפלגת העבודה ורפ"ם אינני ל־ים'יותר.
הרוב לא רוצה בפירוק
ח"כ חיים בר־דב, שהופעתו ה-בלתי שגרתית הדגישה את חומרת הרצי במערך, אמר כי הרוב בעבו-דה אינו רוצה בפירוק המערך. פי-צול תנועת העבודה לא יוסיף לנו כוח. "לא אני ולא רבים אחרים האמינו, שמהלך זה יביא לתגובה | כזאת ברפי'ם, ארד. היא הוסיף, בי "מפלגת העבודה עלתה על עץ גבוה רדי ואינה יודעת איך לרדת ממנו". לדבריו, אין מדובר בציריפם של ה-שנ-ים למערך, א־א ביצירת מסגרת חדשה, שתכלול את סיעת המערך פלוס שני חברי הביסה, המזכיר המדיני של מפ"ם, ה"ר (הסוף בעמוד 2, טור 3) מאשר הסכימה לנהל עם לין ופרץ דיון אידאולוגי וגם לצרף אותם ל-מערד. השניים שהצטרפו משנים את עמדותיו שד המערך". מר הזן המ-שיל את השניים לכפית של זפת שמקלקלת הבית של דבש, אף הו־
סיף: "הם לא זפת ואנחנו לא ד-בש".
"זפת ודבש"
מר חזן העריך, בי תנועת העבודה נמצאת היום במערבה הגדולה ביו-תר על עתידה. היא אמר עוד, כי מפלגת העבודה הולכת על גשר צר מאוד "והיא עכשיו עבדה אותו,
סיכום מילוא־השאי
סופרו הפרלמנטרי של "הארץ"
מוסר: יו"ר סיעת הליכוד, רוני מילוא, וח"כ יהודה תשאי כן המע-רד סכמו ביניהם להפחית את מספר תברי ועדות הכנסת ל־15-9 בבד ועדה במקום 15—21. ח"כ מילוא הסביר כי הכוונה היא לאפשר לכל ח"כ להיות חבר במספר מצומצם של ועדות ולהקדיש זמן רב יותר לעבו-דתן.
מר מילוא דתה את תביעת המעיד להגדיל את ייצוגו מועדות הכנסת; בעקבות הצטרפות לין ופרץ לסיע-
תו.
צמצום הוועדות יידון בסיעת ה-מערך בשבוע הבא. צפוי מאבק על המקומות בוועדות הכספים, ועדת ה- חוץ והביטחון. הליכוד ידחה תביעה ,
להעביר למערך ראשיתה של אחת מיועדות אלי.
II est possible que I'on assiste prochainement a la dissolution du Maa-rakh et que le Parti Tra-vailliste Israelien et le Mapam se presentent aux prochaines elections sur deux listes sSparees.
Les divergences de vues au sein du Maarakh sont devenues encore plus profondes et el les ont empeche la reunion heb-domadaire de la fraction parlementaire de ce .bloc , le Mapam ayant refuse de participer 3 une sean-ce comprenant MM. Am-non Linn et Yitzhak Pe-retz, venus du Likkoud.
M. Yossi Sarid a d6-clare qu'il se sentait mdr pour quitter le Maarakh mais qu'il ne veut pas le faire seul. II a propose a M. Chimon Peress que le mouvement ouvrier se presente aux prochaines Elections sur deux listes s^parees, I'une represen־ tant le parti travaiIliste la seconde le Mapam.
Le depute Imri Ron du Mapam a declarT que le comite central de son parti, qui se reunira dans deux semaines, aurait ten-dance prendre une d6-cision sur la dissolution du Maarakh.
II 0 ajout6 que la si-tuation du Maarakh 6tait au plus mal et que pour la premiere fois depuis de longues anntes, le Mapam s'oppose !'unanimity aux accords realises avec les deputes Yitzhak Peretz et Amnon Linn. I! a souli-gn6 que si cet accord n'6-tait pas annuli, le Mapam prendra une dision sur ia dissolution du Maarakh.
MM. Hayim Ber Lev, Ouzi Bar'am et Moche Chahal pensent quant £ eux qu'on
27 מאי 1982
הארץ
יפעת
הוצאה לאור
קטעי עתונות
הל;|יג,ב. י"ונ רי־ן מ"ח-חקיי־' '
, :61719*0
מעריב
במפ"ם רוצים להינתק מסיעת "המערך בכנסת
ההצעה של ח"כ אלעזר גרנות, על הקמת סיעה נפרדת מבלי לפרק את "המערך" נדונה בדיונים פנימיים במוסדות מפ"ם, ואם תתקבל - יש לראות בכר את ראשית הקץ של "המערך' * מאיר יערי תוקף את פרם ורביו ויעקב חזן מתווה "קו אדום": הצטרפות "עבודה" לממשלת ליכוד לאומי
מאת משה מייזלס
אז ההצבעה בכנסת על "חוק הגולן" סו־ מערות הרוחות במ-"פ"ם. במפלגה זו ה-חלו לדון בתביעה להנהיג שי-נויים בהסכם "המערך", ואף נשמעים קולות בעד פירוק ה-שותפות עם מפלגת העבודה וחזרה למסגרת מפלגתית עצ-מאית.
ראשי מפ"ם, ואפילו מי שנמנו ביניהם עד כד, עם חסידי "המערך" המושבעים, הגיעו למסקנה, כי "כך
כמו המנהיג הוותיק יעקב חזן, המא־ מין כי ניתן להציל את תנועת העבו-דה ולהחזירה להגמוניה במדינה רק עם מפלגת העבודה, ובין מתנגדי המ-שך השותפות הטוענים, כי המצב ש-נוצר במפלגת העבודה וצעדיה האח-רונים סתמו את הגולל על האפשרות של הצלה משותפת.
מזכ"ל מפ"ם ויקטור שם־טוב אומד על המצב הקריטי שנוצר במערך: "מעולם לא התעורר ברבים במפ"ם, התומכים ב'מערך', ספק כה גדול בי-כולתו להמשיך לתפקד כבשעת ההצ-בעה בכנסת על 'חוק הגולן'. אחדים מחברי מפלגת העבודה הפגינו בהצ־
רעה זו נטיה מתמשכת ללכת עם ה־
לפתור את ענין המנהיגות, עליה להי-אבק בכל כוחה על הדרך של תנועת העבודה".
ראש סיעת מפ"ם בהסתדרות נפ-תלי בן־משה הביע דעתו, כי הסיבה להידרדרות "המערך" אינה רק בהצ-בעה בכנסת בענין "חוק הגולן" אלא מפני שאין עוד עמדה מגובשת בנוש-אי יסוד; "יש מצע, אבל לא נוהגים לפיו. ואם לא תהיה התאוששות, לא יהיה מנוס מפירוק 'המערך' ".
משה ורבין טען, כי "המערך" רץ לקראת אבדון במצבו הנוכחי, ועל מפ"ם לפעול למען תהליך של דה־ רוויזיוניזציה של מפלגת העבודה. דב בר־גיר תבע לומר למפלגת העבודה
1982
לקראת
הקונגרס הציוני
בעוד שנה ייערד בירושלים ה-קונגרס הציוני השלושים שיע-מוד בסימן ציון מלאות מאד, ש-נות ציונות. אך אין לציין רק אירועים היסטוריים ולהתעלם מ-נושאים אמיתיים שעל סדר היום. זז העת לדון במערכת היחסים ביו ישראל והגולה, בשיטות ה-עבודה שלנו, במבנה וצורת התפ-קיד של ההסתדרות הציונית ה-עולמית וביחסי הגומלין שלה עם הסוכנות היהודית.
הקונגרס הציוני ייערך בשנה שבה ירד מספר העולים לישראל לשפל שלא היה כמוהו (12 אלף בלבד!), על כן יש להחזיר את רעיון הציונות המגשימה אל ראש סולם העדיפויות של התנועה ה-ציונית. יש להעמיד במרכז דיוני הקונגרס הקרוב את הצורך בהק-מת תנועה לציונות מגשימה.
אין לראות. בקונגרס הקרוב רק בימה להתרפקות על העבר המר-שים, לציון אירועים היסטוריים אלא זירה לחשיבה חדשה וגי-בוש רעיונות ויעדים היסטוריים לעתיד.
אורי גורדון
ב"ה בגין מחלל שבת
בגין מטלפן בשבת, והוא שומע בשבת רדיו. עובדה. הוא טלפן ל"קול ישראל" ב-גלל ידיעה ששודרה בשבת.
כיפה או לא כיפה, בעזרת השם ראש הממשלה מחלל את השבת.
א. גבע
הקו
היום. יום ייכ רן הקיימת ליש מונים שנה בקונגרס החמישי בבאזל, מן הראוי להעלות את זכרו של האיש שהגת רעיון הקופסה הכחולה -חיים קליינמאן. היה האיש אלמ"ני ונשבה, ככל שהקופ-סה הכחולה, ברי רעיונו ויז-מתו, חדרה לכל שיכבות העם בגולה וכאן, אם כמכשיר חי-נוכי לילדי ישראל במשך שני דורות ואם באיסופם של שלושה מיליון לירות (לא לירית שלנו היום ואפילו לא שקלים) בחמישים שנותיה הראשונות של הקיץ הקיימת.
בעיסוקי בתולדות הקרן ה-קיימת הגעתי למכתב למער-כת העתון, שהקים הרצל, "די וועלט", שנתפרסם מקץ שבו-עיים לאחר ייסוד. הקרן. וכך לשון המכתב (בתרגום מגר-מנית) :
נאדבורנה, ט' בשבט תרס"ב אישי העורך!
בהתאם למימרה: פרוטה לפרוטה מצטרפת וכו', הת-קנתי, לאחר פירסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקיימת לישראל, קופסה אר־צ־ ישראלית והדבקתי עליה פתק עם כתובת: "קרן לאו-מית" (עברית במקור) וקבע-תיה במקום מתאים במשרדי, התוצאה, במידת נסיוני עד בה, ה־תה מזהירה. לחברים לדעה, יביחוד לכל פקידי מש-רד הציוניים, אני מציע אי־ פיא לאסוף בדרך זו ה-ו-מות לקרן הקיימת".
בכד הונח היסוד לקיפסה דבחילה. כשפירסמתי לראש-־ נה מכתב זה בספרי על היל-דות הקרן הקיימת ("קורות", הוצאת הקק"ל, תשי"א, עמ' לו) לא ידעתי מיהו קליינ-ראן זה, אף שידעתי היטב את העיירה נאדבורנה בגלי-ציה המזרחית. לאחר חקירה
חיים קליינמאן
ודרישה נודע לי, להפתעתי, לאחד שאיתרתי שני בניו ב-חיפה, שאשתו של קליינמאן היתה בת עירי (זאבלוטוב) ובתו של מורי ורבי ר' אור* צ'י שייקיס. שתואר ביד־אמן על ידי בן־עירי ובן משפחתי הסופר הנודע מאנס שפרבר בספרו על זאבלוטוב: "שוא-בי המיס לאלהים" (יצא בכ-רה לשונות באירופה). ה־ה קליינמאן פקיד באנק בנאד־ בורנה, שעסק כל ימיו בפעי-לות ציונית. ביקר בארץ ב-1935 והיה מאושר לאין קץ לראות פדי עמלו ורעיונו ה-קופסה. הוא חזר לעירו על נעת לשוב להשתקע בארץ. אולם המלחמה שפרצה השי-גה גם את נאדבורנה ובשלהי 19-12 נרצח יחד עם כל בני-העיירה היהודים.
נקווה שבעצרת הקק"ל, הנערכת היום בירושלים, יוע-לה גם זכרו של יהודי אלמו-ני זה, שמילא תפקיד כה נכ-בד בגאולת אדמת הארץ וב-החדרת רעיון גאולת הארץ לאלפי ילדי ישראל כאן ובת-פוצית.
ג. קרסל
הייג פיטר את רשיש
ער החוץ האמריקאי, אלכסנדר הייג' קיבל את רשותו של הנשיא רייגן, להחליף את תת־שד החוץ לענייני כלכלה, מאי- רשיש, בס־ גיבו — יהודי אף היא — ת־ברט הורמאטס. רשיש, הוא בן אחיו של פנחס רשיש, ראש עירית פתח תקוה ישעבד.
יחסיו של הייג עם רשיש ה־ו מעורערים תקופת איוכה, אולם
היא נהנה מתמיכת ■של חוגים בכירים בבית הלבן• אלא שעתה, בעקבות מריבה בין השניים בש-בוע שעבר, ניאות הנשיא רייגו לאפשר לה־יג לפטר את רשיש — צעד, המתפרש בואשיגגטון כחיזוק, נוסף למעמדו של שר־ החיץ האמריקאי.
יוסף פריאל,
ואשינגטון
שותפות של ניגודים
חולקים על כך כי נציגי אגודת ישראל סכנסת מזניחים חוש פוליטי ומסחרי בקנה מידה הראוי לקגאה, המפלגה ותומכיה משבילים להיבנות מנכסיה הפו-ליטיים הנמכרים לכל דורש כא-שר "המחיר" איננו עוד כספי מלבד אלא גם שינויים תחיקתיים עקרוניים. כל המתנגדים לאגודה ולדרכה בפוליטיקה הישראלית ובתנועת העבודה, ומספרם של אלה רב, יכולים רק לחרוק שי-גייס ולצפות ליום בו תחזור ה־
ר"1****%י*» '*%•*** •*** •יי* יד* די .M39Br
ישראל. אפילו הן מוצנעות בהת-אם לצרכי.השעה, פרשת סעיף 5 בחוק ההפלות תיזכר אולי כאחד המאבקים היותר עקשניים וחסרי־ הפשרות שניהלה 'תנועה העבודה נגד מכבש הקואליציה. אותם חב-רי וחברות כנסת וכן אלפי חב-רות נעמת שנאבקו כנגד החוק במישורים השונים עשו זאת מ-תוך תחושה שיש לעצור את ה-עגלה המתדרדרת במאמץ של ה-רגע האחרון. מאבק זד, היה אות ליכולתה של תנועת העבודר, ל־ hxr _ HroSipL ייייי■'־־*-—
יהודי. לטי בדיוק מתכוון הכו-תב 1 נתבשרנו בימים אלה כי אגודת ישראל יי מ5קשת י לפתוה במערכה נגד היהדות הרפורמית שהיא בעלת-השפעה לא מבוטלת וקשורה גם בתנועת העבודה. ו-הרי אין. כוונה לטעון כי אגודת ישראל היא המייצגת את רוב יהדות העילם. אין איש מצפה משותף קואליציוני אפשרי כי יק-בל כל שורה הכתובה במצע ה-מערך, אך קשת למצוא שותף ה-דוגל ביהיד "י*"
דברים
זה-לא יוכל להימשך". לא ייתכן — הם אומרים — כי חברי כנסת של מפלגת העבודה, לרבות שלושה מן התנועה הקיבוצית המאוחדת, יפרו משמעת סיעתית ויצביעו יחד עם "הליכוד".
ישיבת מרכז מפ"ם, שנועדה לדיון מדיני, הפכה היש מהר ל"אני מא-שים" נגד מפלגת העבודה. מרבית הדוברים הזהירו, כי הימשכות מצב העניינים בסיעת "המערך" בכנסת, אי־תיפקודה הראוי כאופוזיציה לוח-מת ועקבית נגד "הליכוד" והוסר מנהיגות וסמכות במפלגת העבודה, עלולים להוביל את מפ"ם ל"הרהור שני" בעניין המשך השותפות ב־ "מערך".
הנהגת מפ"ם הנוכחית שונה מקודמתה. מזכ"ל מפ"ם הקודם ה"כ מאיר תלמי נמנה עם המחנה המתון, שראה בקיום "המערך" צורך חיוני והכרתי לתנועת העבודה. מזכ"ל מפ"ם הנוכחי ח"כ ויקטור שם־טוב, שהביע מדי פעם אכזבה ממצב ה-שותפות, אינו רואה ב"מערך" "פרה קדושה". שלושת החברים האחרים שבצוות המזכירים החדש נחשבים "שמאליים" יותר, ונוטים לפירוק "המערך" בנסיבות מסויימות. אלה הם המזכיר המדיני ד"ר גדי יציב (שהיה חבר של"י), חייקה גרוסמן (שעמדה בראש מחנה השמאל ב־ מפ"ם) והמזכיר הארגוני אריה יפה. גם בנציגות מפ"ם בכנסת חלה תפנית שמאלה עם צירופם של ח"כ יאיר צבן (שהיה בשעתו הבר מק"י) וח"כ אליעזר גרנות.
הצעתו של ח"כ אלעזר גרנות
ח"כ אלעזר גרנות העלה בימים אלה הצעה, הנידונה כעת במוסדות מפ"ם ועלולה — אם תתקבל — להיות רא-שית סופו של "המערך": מפ"ם תה-ווה בעתיד סיעה נפרדת ועצמאית ב-כנסת, מבלי לפרק את "המערך".
"רבים ממצביעי 'המערך' מצטערים כיום על שתמכו בו בבחירות האחרו-נות", טוען גרנות בנמקו את הצעתו. "לאכזבה ותסכול מן המצב ב,מערך' יש אפקט מצטבר בציבור ובקרב חברי מפ"ם. הפרדת הסיעות בכנסת תקל גם על מפלגת העבודה ועל חברי הכ-נסת שלה, ותאפשר למפ"ם לשמור על החרדות שלה בהצבעות בכנסת ב־ נושאים שהיא חלוקה בהם על מפ-לגת העבודה".
הצעתו של אלעזר גרנות נחשבת כפשרה בין שומרי הומות "המערך"
ביקורת על "המערך" בדיונים הפנימיים של מפ"ם
לאחר שחברי כנסת ממפלגת העבו-דה הצביעו עם "הליכוד" בעד "חוק הגולן", לא יכלו חברי מפ"ם להימנע מלהצביע נגדו. "מיסמך גלילי" מב-טיח למפ"ם חרויות בהצבעה בכנסת בענייני התנחלות וגבולות. חברי מ־ פ"ם אינם צריכים להיות ממושמעים יותר מאשר חברי מפלגת העבודה. אם הללו מפירים משמעת סיעתית, אין מפ"ם יכולה שלא ללכת גם בדרך זו. יוסי שריד מופיע מדי פעם בקיבוצי "השומר הצעיר" וטוען, כי מפ"ם סו-טה מעקרונותיה. מפ"ם מזהירה את מפלגת העבודה שלא לשקול כניסה לממשלת אחדות לאומית. עד כה הצ-לחנו למנוע זאת, אך אי אפשר לדעת לכמה זמן.
בדיונים פנימיים התבטאו ראשי מ־ פ"ם בימים האחרונים באכזבה וברוגז על ההתרחשויות ב"מערך". המזכיר המדיני של מפ"ם ד"ר גד יציב אמר: "יש להציב את גבולות ההשתתפות של מפ"ם ב'מערך', והם המועד שבו לא יישמע קולה העצמאי והייחודי של מפ"ם משום שהיא הברה ב,מערך', או שקול זה ייתקל באי־אמון. יש ל-התכונן כבר עכשיו לבניית כוח הדש, ולבדוק מיהם בעלי הברית ומהו המ-כנה המשותף המינימלי. גם אם ,המ-ערך' יתפרק לא נחזור לפירוק ההיס-טורי בין מפא"י ומפ"ם. לא נוכל לח-זור עוד לגבולות הפוליטיים של 1967".
יו"יר סיעת מפ"ם בכנסת דב זכין אמר: "המצב השורר כיום ב,מערך' אינו יכול להימשך עוד. עשינו מאמץ עליון, כדי לשמור על הופעה משו-תפת בכנסת, אך חברים במפלגת הע-בודה לא שמרו על מצע ה,מערך'. זהו נטל עצום, ללא־נשוא עבורנו. יש לח-שוב על הסדר לתיקון המצב. אין בר-צוננו לגרום נחת רוח לבגין ולשבור את הכלים, אבל להגיון פנימי של מ-צוקה והעדר ביטוי של אופוזיציה יש תאוצה רבה".
ה"כ יאיר צבן אמר: "במפלגת הע-בודה אין כיום הנהגה ראויה ולא דרך משותפת. מאחר שמפ"ם אינה יכולה
ברורות, כי יש מצע ד"מערך" והוא מחייב מרות ולא הפקרות; או ש"ה־ מערך" יהיה "מערך", או שמפ"ם תצ-טרך להסיק מסקנות מכשלונו. צבי רובל אמר, כי על מפ"ם לחשוב אם אין לבנות משהו חדש מהתחלה, שכן מה שישנו מתפורר לנגד עיניה.
המנהיג הוותיק של מפ"ם מאיר יערי השמיע דברי תוכחה ואזהרה, בתבעו מראשי מפלגת העבודה שמעון פרס ויצחק רבין "שיחזרו בהם, אחת לת-מיד, מן האימפרוביזציות המקשרות בינם ובין מחנה "הליכוד", ויחד עם מפ"ם יחליטו החלטה נחושה להיות אופוזיציה לוחמת: "הנהגת מפלגת־ העבודה, עם פרס ורבין בראשה, איב-דה את הלגיטימציה לשפוט אחרים, ומוטב שיפשפשו במעשיהם־הם ויטלו קורה מבין עיניהם. היה רגע פטאלי, כאשר שני מנהיגי מפלגת העבודה אלה רמזו על אפשרות של הצטרפותם לממשלת אחדות לאומית, בגין דחה את תנאיהם בבוז ובחוצפה, ומפלגת העבודה ניצלה מכשלון מביש. אבל הופעתם המוזרה הזאת, שהעידה על עייפותם מלהמשיך כאופוזיציה, הד-ליקה במפ"ם אור אדום, ואנו הזהרנו אותם, שאם יעלו על הדרך הזו, הם ימשיכו בלעדינו".
"הקו האדום"
של יעקב חזן
אולם חלק גדול במפ"ם עדיין מצדד בהמשך קיומו של "המערך". יעקב הזן רואה את "הקו האדום" רק בהצ-טרפות מפלגת העבודה לממשלת לי-כוד לאומי. ח"כ אמרי רון קורא לקיים דיון רציני בעתיד "המערך", לא ב־ "שליפות", ולתבוע ממפלגת העבודה הכרעות קונקרטיות הקשורות בתהליך השלום. מזכיר הקיבוץ הארצי דב פלג סבור, כי על מפ"ם לומר למפלגת ה-עבודה שהיא יושבת ב"מערך" על־ תנאי. על מפ"ם ללכת בשני מסלולים : למצוא שותפים בכל מערכה ובו בזמן לעסוק בפעילות ובנייה של מפ"ם.
יו"ר הועדה המכינה את ועידת מפ"ם הקרובה בנימין יסעור טוען, כי מפ"ם לא צריכה לגרום לפירוק "המערך" אלא לחדד את הפרופיל שלה.
חייקה גרוסמן, שצידדה בעבר ב-פירוק "המערך" ובהופעה עצמאית של מפ"ם בבחירות, לא הספיקה הפעם להביע דעתה בדיונים הפנימיים של מפ"ם בהיותה בביקור בברית המוע-צות, כשחזרה ממוסקווה נשאלה ל-דעתה, והשיבה בנימה אירונית : "הז-דרזתי לחזור מברית המועצות, כדי שלא יפרקו את 'המערך' בלעדי"...
ליכוד'. לפני זה היתה משלחת ההס-ברה המשותפת בארה"ב — שלא הצ-ליחה — והמחיר המפלגתי שלה היה גדול, אין אופוזיציה בכנסת. למפלגת העבודה אין סבלנות לפעול כאופו-זיציה וכל הזמן היא 'עושה עיניים' לבגין".
עמוד 24
השלמת הממשלה נ1
תשד־שחא. שאי! בב
וד לוי — חדש: לא מח־ jj לצות-לשון. לא מלים מער-
! פלות. סגן ראש הממשלה
ושר השיכון והבינוי מש-לח בליסטראות כברות וכואבות ב-ממשלה על אשמתה במאורעות ה-עצובים בימית ומונה את חטאיה הגדולים.
אץ זו תופעה רגילה מפיו של שר זהיר, שעד כה הקפיד להתבטא בפומבי כסניגור מובהק של הממשלה. איני מעלה על דעתי, כי דוד לוי נפרע מראש ה-ממשלה על העוול הגדול שעולל לו, בכך שלא כלל אותו בועדת השרים לענייני בטחון. אמנם, החלטה זו של ראש הממ-שלה פגעה בדוד לוי באורח חמור ביותר, גם מעצם העובדה, ששר בכיר כמוהו וסגן ראש הממשלה, לא נמצא ראוי לכהן ב-ועדה החשובה, אף כי ביקש במפורש להיכלל בה, ולא פחות מכך מפני שה-החלטה נפלה בימים שישב "שבעה", ב-אבלו על מות אמו וראש הממשלה לא טרח כלל להודיעו על החלטתו. עם זאת נראה, כי זעמו של מר לוי על הממשלה בעניין ימית — אין לו קשר לועדה השרים לבטחון.
ביום ד' השבוע, מצומח זקן וחובש כי-פה, אבל על מות אמו, ניצח דוד לוי על העתקת משרדו מרחוב הלל בירושלים למזרח העיר — אל הבניין שהיה מיועד ללשכתו של ראש הממשלה. בעוד פקידים טורחים ב"אריזת" המשרד ואוצרותיו ב-תיבות קרטון, הסתגרתי עם השר בחדרו. הוא היה הפעמ קצר־רוח. אפשר שנתבקש לו הצורך לומר דברים קשים ולא ציפה אלא להזדמנות הנאותה. את תשובותיו השמיע, בדרך־כלל, עוד לפני שסיימתי את השאלה.
— כאשר משפחות בודדות, לעתים מוכות־גורל, פולשות לדירות לא־ להן, אתה מסרב לנהל איתן מו"מ עד שיפנו וטוען, בי בישראל.לא ישיג איש יתרון כמעשים אלימים ובלתי־ חוקיים. פלישתם של מאו ת תושבים לדירות לא־ להם כימית היא מעשה חוקי ? אליהם צריך להתייחס בסלחנות?
המציעה לערוד רוויזיה בהחלטה זו. כל הדיבורים המיותרים על השלמה עם מה שקורה בימית, מפני שיש לנו "טראגדיית הנסיגה", מוסיפים שמן על המדורה ו-מעודדים מעשי אלימות בימית.
— במה שגתה הממשלה ף
בכמה דברים. כאשר טיפלתי בסוגיית הפיצויים לתושבי ימית ואופירה, עשיתי כמיטב יכולתי, יחד עם צוות בינמשרדי שהקמתי, לתת תשובות מלאות לבעיות האישיות של התושבים בכל התחומים. נתנו אז תשובה הוגנת וצודקת לבעיות והתשובה היתה מקובלת על תשעים אחוז מן התושבים.
אבל כל זה התערער והתמוטט מפני, לצערי הרב, שהממשלה נתנה סכומי עתק, ביד רחבה מאוד, לחקלאים בחבל ימית וזה גרם לערעור של כל מה ש-השגנו עם התושבים הלא־הקלאים באזור, כך נתהפכה הקערה על פיה והתיקרה בפיצויים הפכה לריצפה, שעליה הוסיפו התביעות עוד ועוד, בלי חסך, בלי פרו-פורציה, בלי הגיון. הזהרתי מפני הצפוי וצר לי לומר, שתחזיתי נתקיימה. ה-סכומים למיגזר החקלאי היו כה גדולים, מחוץ לכל יחם והגיון, שתושבי האזור הלא־חקלאים לא רצו לפגר אחרי הישגי החקלאים. אגב, קבוצה של חקלאים מפונים הקימה בכספי הפיצויים הברה להשקעות וגם זה מוכיח לשם מה היו דרושים להם הכספים העצומים.
אין אסחני בויל איש קוית־שמונה...
מה שקורה בימית הוא חמור מאוד. החוק נרמס. אין הדעת סובלת מאורעות כאלה במדינת חוק. עיר, שחלק מאזרחיה מטיל עליה מצור ושורף בתים — זה גובל באנרכיה. אני אומר זאת בהדגשה חזקה, שלא יהיה לאיש ספק: הממש-לה שגתה. התרעתי בכל כוחי, שוב ושוב, מהשלמה עם מצב זה, שאני רואה אותו כערעור אושיותיה של מדינה מתו-קנת. אין להשלים עם מעשים כאלה. ה-ממשלה קיבלה החלטה ברורה על אכיפת החוק, השלטת הסדר והענשת פורעי-החוק.
אי־אפשר לפעול בעניין הפיצויים ל-תושבי ימית במנותק מכל הבעיות ה-אחרות של החברה בישראל. אי־ אפשר לפזר כספים בנדיבות לתושבי ימית ו-להסתכל אחר־כך בעיניהם של אזרחים במצוקה — בין שהם שרויים במצוקת־ דיור, או במצוקת פרנסה קשה. אני לא יבול להסתכל יותר בעיניו של תושב קרית־שמונה, שדירתו נהרסה על־ידי קטיושה. כאשר נותנים עשרות מיליונים לירות לחקלאי בחבל ימית — אני אינני יכול להסביר לאיש מקרית־שמונה מדוע אין לי בשבילו. אני לא אוכל להסתכל בעיניהם של אבות, שאינם יכולים לפרנס את משפחותיהם בדרכים האלמנטאריים ושמגוריהם הם אות־קלון לנו.
אין לסבול את התופעה, שאלימות ו-טרור והשתוללות מזכים את מחולליהם
אגיז־ גוויות: חגתשות שגתה
— הממשלה כבר החליטה פך פעמים אחדות...
רגע, אני אגיד הכל... החלטה זו חובה על הממשלה לבצע. אינני מקבל בשום צורה שהיא נימוקים כלשהם, המס-בירים מדוע קשה להתמודד עם בעייה זו. קשה.— מובן שקשה. אבל הממשלה מקבלת החלטות קלות?! זו ההגדרה? שהחלטות נוחות היא תבצע והחלטות קשות היא תחליט ולא תבצע ? אני דו-חה על הסף, בתקיפות, ללא עוררין, את הטעון, שהממשלה אינה יכולה לבצע את החלטתה לאכוף את החוק בימית, מפני שצריך למנוע מלחמת־אחים. מה זהי! הלא עצם האמירה האומללה הזאת היא הודאה מפורשת, שאין לממשלה הרצון להתמודד כראוי עם הבעייה. מי שמופקד על אכיפת החוק ועל שמירתו אינו יכוי כלל למצוא אליבי לאי־קיום החוק, על־ ידי שימוש בטענה זו. מי שמפר את החוק ורומס אותו ובז לו הוא שצריך ל-היות נתון בלבטים על מעשיו ולא מי שתפקידו המפורש והמוצהר הוא לקיים את החוק.
כאן מדובר בקבוצה, שעושה מה ש-עולה בדעתה כדי להשיג עוד ועוד כסף. אין כל השוואה בין מאבק זה לבין הכאב הטבעי, הנובע מן ההכרח לסגת מסיני. אין כל קשר בין שני הדברים.
זעקתי בכל נשמתי ואני ממשיך ל-זעוק : מוכרח להיות דין שווה לכל אזרחי המדינה. לנהוג בקבוצה אהת בחסד, ב-התחשבות, בסלחנות ולהניח לה לרמוס את החוק — זהו משגה כה חמור, שיכול להפוך את החוק בישראל ללעג ולשנינה.
לא שמעתי בממשלה עמדה הסותרת את ההחלטה בדבר הנסיגה מסיגי או
