מפלגת הפועלים המאוחדת בישראל סניף ירושלים
רח' המלך ג'ורג' 14, טל' 222640 ת. ד. 4 4 2 2
ירושלים, יום. 20.4.81
לחברינו ירדנה קוסטה ודני זמיר
במזכירות משמר העמק
שלכם בנאמנות
איקה שחם
שוקי בן-עמי
נחמיה צור
אבישי שלום!
דני
ההסתדרות הכללית של חעובדיס בארץ־ישראל
מועצת פועלי ירושלים
General Federation of Labour in Eretz- Swael
JERUSALEM LABOUR COUNCIL
JERUSALEM ירושלים ג' .בניסן תשמ"א Histadruth Hou»e TeL 22 5s* בית ההסתדרות סל. ו
Strauas St. 17 6.5.81 17 רח', שטדאום
P. O. B. 238 - Mikowfc* 1 000 2 - פיקודs8 .ת. ד
בתשובה נא להזכיר
In reply please quote
לכבוד
הח' דני זמיר מזכיר המשק
משמר העמק
דני היקר.,
בשמי ובשם חברי ברצוני להודות לך במייחד וליתר החברים שטרחו להנעים אח שהותנו במשמר העמק,עבורנו היתה זו חוייה שלא במהרה תישכח.המפגשים עם הח' חזן, יודקס ואימרי היו מהנות ומועילות ותרמו רבות להבנה טובה יותר של בעיות העיר והקיבוץ,כמו שתרם לכך גם המפגש בשיחת הקיבוץ.
תודה מיוחדת לח' פאולה בארי שהיתה יוזמתו של רעיון מבורך זה,אנו משוכנעים כי הביקור יהווה פתח להידוק הששר בין ירושלים למשמר העמק ויביא גם לתוצאות מעשיות של סיוע ממשי לשכונות המצוקה בירושלים.
בברכת חברים,
מתי רונן
ירדנית - לתיק
מפלגת העבודה הישראלית מהוו חיפה
מועדון אליהו
שדרות הנשיא 104
חיפה, ט"ז בסיון תשמ"א 18 ביוני 1981.
אל
מזכיר המשק קבוץ משמר העמק.
ח"י,
בשם פעילי הסניף ובשמי שלי ברצונבו להביע לבם תודתנו הכנה על קבלת הפנים היפה לה זכינו בחג השבועות בקבוצכם.
אנו רואים בקשר בינינו, קשר אמיתי וחזק, ומאמינים בהמשך בקיום מערכת יחסים יפה זו.
סניף כרמל מרכזי
שי חרוב מזכיר הסניף
בברכת חברים.
□ו_1יר־ גני-□run חרכו קהילתי דןו־ירג
ד383רג !ah□ . □'hbLim' □run rvnp 7 "mm רחוב
KIRYAT MEPUACHEfV!—IR GANIM COMMUNITY CENTER
DAHOMEY 7־ K IRYAT MENACHEM, JERUSALEM, TEL. 413897
לכבוד חברי המשק משמר העמק
שלום רב
מלאי הוקרה על הארות הנעים - השייך למפעלים החשובים לקרוב לבבות בין הנוער העירוני להתישבות העובדת.
יהיה המגן בטרי צנוע לרגשי תודתנו.
אנו נשמח לארח אותכס בשכונתנו בירושלים.
26.6.81
26.6.81
81-30 א-5
בברכת חברים
המחלקה לשרותי משפתה ותהילת
ידושליס
עירית ירושלים
לשכת צפון
לככוד
החבר דני זמיר מזכיר המשק משמר-העמק
דני היקר,
אין די מילים כדי לתאר את החויה הנרגשת שעברה על המשפחות בביתכם משמר העמק.
תשומת הלב, החיבה והיחס הבלתי אמצעי שקבלו, לא במהרה ישכחו. נגלה בפניהם עולם חדש ואין לי ספק שגם מארחיהם למדו לא מעט על הרגשותיהם ומאויהם של האורחים.
אבי מודה לבם על המאמץ והפתיחות אשר גילתם במפגש זה עם משפחות אשר נתונים במצוקה. הלכתם בדרך הקשה של נכונות להתמודד במישרין ולהקדיש מזמנכם וממרצכם כדי ליצור בסיס מחודש לקשרים עם אוכלוסיה מחוץ לגבולותיהם.
ואני מקוה שזוהי רק תחילת הדרך ומצפה להמשך.
תודה מיוחדת מוקדשת לחברה פאולה בארי שאלמלא יזמתה ומרצה הבלתי נלאה לא ניתן היה לקיים אה המפגש. ותודה למשפחות אשר נרתמו לארוח.
העתק: מר שמואל היימברג מנהל לשכת צפון פאולה בארי קבוץ משמר העמק
בברכה
נילי רונן, עו"ס לשכת צפון
רווי יפו 2ו2 ת.ד. 775 ירושלים 91000 טלפון 5J2111
or ן \■ \ ן זז •.. ^J}\
ירושלים 9.7.81
מפלגת הפועלים המאוחדת
בארץ ישראל המרכז
תל אביב, יום
איתמר בן־אבי 4
21 .10.81
אל
איתן בן אור משמר העמק
לאיתן, שלום רב!
במעט ארבע שנים מזל פעילותך במפלגה מגיעות לסיומן, ומן הדין לעשות סיכום דרך.
שנים רבות נישאה הבעולה המפלגתית על שכמם של חברים,ילידי העיר,
בארץ ובגולה, אשר עברו את בור החיתוך של המושבה והיתה להם ידיעה וזיקה למציאות על העובד העירוני.
בני הקיבוץ מגיעים לפעולה זו טיפין - טיפין, ויש לרבים מהם רתיעה מהעבודה האפורה בשטח, במזכיר סניף, כרכז אזור. בשנות פעולתך התברר, עכשנשבר הקרח ונפתח הלב ויש כשרון מבורך לקשור קשרים עם בני אדם, הרי גם ההצלחה מובטחת.
זאת ועוד. הוכחת הלכה למעשה, שאין כל בורך להפריד בין ריכוז הסניפים בעיר לבין הטיפול בציבור הערבי, נוצר דגם אמיתי של אזור משולב, שבו לצד הטיפול בסניפים הגדולים והותיקים, נארג מרקס יחסים מסועף עם אוכלוסית הכפרים הערביים, חברי ואוהדי מפייס.
עם שובך הביתה ברצוני להודות לך, בשם מרכז המפלגה ובשמי, על פעילותך הברוכה. נשארו הרבה קשרים, שודאי ימצא להם המשך.
אני מאחל לך השתלבות מהירה בחברה ובעבודה, ומקווה שעוד תעמוד בבוא העת לשרות המפלגה.
בברכתץחברים
אריה יפה (מזכיר המרכז)
העתק: מזכירות משמר העמק
המח. הפרסונאלית - הקבה"א
מפלגת הפועלים המאוחדת
בארץ־ישראל
המרכז
תל־אגיב, איתמר בן-אבי 4 טלפון 266244 ת.ד• 1777
לכבוד
מזכירי הקיבוץ מנחם וירדנה משמר העמק
ח.י.,
חן חי לקיבוץ ולכם אישית על העזרה שהגשתם לחברנו ביוקנעם עידית כדי שיוכלו לחדש את פעילות הסניף בתנאים משופרים ובהיקף ללא תקדים בעיירה זו.
הוכחתם להלכה למעשה כי מפ"ם היא מפלגת השותפות בין עיר לכפר.
העתקים:
בנג'ילה ,מזכיר מרכז מפ"ם משה אברמוביץ, רכז האיזור יוקנעם, עמום משה.
בברכה,
רכז מחלקת האירגון
תאריד 3.3.82
9/6/82
לויקטור שם טוב וסיעת מפם בכנסת שלום!
דן חדשי
קיבוץ משמר העמק
קיבוץ משמר העמק
משמר העמק............................................................7.7.82
דאר משמר העמק טל. 994181־04 מיקוד 19236
קרן השומר הצעיר בית הקיבוץ הארצי ___תל-אביב
הנידון:הפסקת תשלומם מסי חבר למפיים לקראת עריכת מפקד חברי מפייס בקיבוצנו הודיעו החברים הבאים על הפסקת חברותם במפ"ם; 1)רמי יבזורי.2)דן חדשי, 3)משה אכמון, 4)עפרה אכמון 5)יצחק ענבר, 6)יוסף .אפרתי, 7)מאיר שמגר.
אי לכך הננו מבקשים להפסיק את תשלום המיסים למפ"ם על שמם של הנ"ל.
כמו כן מצויים בקיבוצנו שני חברי שלי,אשר בקשר למיסיהם תקבלו מכתב נפרד.
בברכה
מנחם שלח
מזכיר קיבוץ.
ג.ב. יתכן מאד כי הרשימה הזאת אינה סוסית,ולקראת ועידת מפ"ם ימנו חברים נוספים.
17.7.82
החלטת שיחת קיבוץ משמר העמק בנושא הראיון של דב זכין בהארץ
16.7.82
הלל אשכנזי
מזכירות הקיבוץ
קיבוץ משמר העמק
משמר העמק
מחלקת ההסברה מרכז מפ"ם
2.8.82
שלום רב,
מכתבכם בקשר לנכונותו של דב זכין לבוא אלינו לשיחה הוא במקרה הטוב מתמיה.האם החבר זכין אינו יכול לפנות אלינו ישירות אלא הוא זקוק לשירותיכם הטובים?שנית נדמה לנו כי הנכונות לא צריכה להיות שלו אלא שלנו.שלישית נשמח להתיחם לפניה אשר תבוא מצירו ותפרט באילו נושאים הוא מעוניין לשוחח עם החברים.
בברכה,
מנחם שלח מזכיר קיבוץ
קיבוץ משמר העמק
1.2.83
משמר העמק..
דאר משמר העמק
טל. 1 8 9941 - 04 מיקוד 19236
ג לו י דעת
חברי קבוץ משמר העמק מגיעים את דאגתם מעמיקה והזדעזעותם מסגנון הדיון והויכוח שמדד לאחרונה לשורות מפ"ם.
הדבר מפתיע וחמור שבעתים כאשר בין'נותני הטון' לסוג דיון זה נמצא חכר מרכזי כויקטור שם טובי הנושא בתפקיד המחייג גם עמידה על סגנון דיון וויכוח ( יחיה חריף כבל שיחיה) הגרי והוגן.
חברי קבוץ משמר העמק קופאים למועצת מפ"ם והריכוז לשים קץ לאלתר ולמנוע המשכו של אופן התכסאות מסוג זה, ופונים אל ויקטור שמטוב לחזור בו מאותם משפטים שיש בהם משום הטלת דופי אישי בחבר קבוצנו -אמרי רון, ופגיעה במסורה המכרות המקובלת במפ"ם.
חברי משמר העמק
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
איתמר בן־אבי 4, 64 7J6 תל-אביב. טל' 266244 ת.ד. 1777, 6ו0 ו6 ת"א.
המחלקה לכוח האדם.
תאריך 28.3.84
אל
מזכירות קיבוץ משמר העמק.
ה"י
הנדון: יוחנן כהן - המשך הפעילות.
עם ההכרזה על קיום הבהירות לכנסת האחת עשרה, הודעתנו לכם על סיום פעילותו - ובהמשך הצעת הפשרה שהו שבה ביניכם לחנן ארז על פעילות חלקית- מתבטלת.
ההחלטה החפוזה על קיום הבחירות מחייבת אותנו לגיוס מירבי של חברים למערכה זו - במיוחד השובה תרומתם של אוהב החברים הנמצאים בעת במערכת הפעילות ובאופן שבעי נושאים באחריות להיערכות והפעלה חברינו.
אנו מודעים לאי הנעימות הנגרמת לבל הנוגעים בדבר - ואישית ליוחנן- אבל ב וחנו שתסכימו אהנו שבמצב הנתון אין אנו יכולים לנהוג אחרת.
בגיוס הכללי, עליו יוכרז בקרוב קבה"א, יוחנן ייכלל במיכסת הפעילים בה תחוייבו.
העתק: יוחנן כהן - משמר העמק. חנן ארז - כאן. בנג'ילה - כאן.
המח' הפרסונאלית - הקבה"א.
בברכה,
שלום חמיאל.
שלום בית אחריותך- הצטרף לניצני שלום!
רח' הנביאים 7/1, תל-אביב/יפו - טל. 03-297678.
יום חמישי, כ"ט בשבט תשמ"ד 2 בפברואר, 1984
טורק ודרייפוס מגייסים ספורטאים ל־"ניצני שלום"
המתגייסים יעסקו בפעילות משותפת ליהודים וערבים בגליל ובמשולש
ריפעת טורק (מימיו) ונמרוד דרייפוס, "ניצני השילום"
(צילם: עוזי קרן)
(ע.) שחקני הכדורגל ה-ידועים ריפעאת טורק מהפו-על תל־אביב- ונמרוד דרייפוס מבית"ר תל־אביב, התנדבו לשמש יושבי ראש כבוד של הוועדה לגיוס ספורטאים ל-תכנית ההכשרה לשיתוף פ-עולה יהודי־ערבי, באמצעות עבודה קהילתית.
התכנית נועדה לגייס ספור־ טאים ישראלים, ערבים,ויהודים, לתנועת "ניצני שלום", לתקופת הכשרה בת חודשיים ולשנת ש-רות מלאה ופעילה ביסוד קבו-צות ספורט ופעילויות משותפות בגליל המערבי ובמשולש.
הרב ברוס כהן, ממארגני דד תכנית, מסר במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, כי "ניצני שלום" היא תנועה א־פוליטית, מנותקת מכל מסגרת מפלגתית ובעלת מימון עצמאי, בעיקר מתרימות יהיד־ם בארצות־הברית, ומטר-תה לעודד יחסי גומלין וליזום
שיתוף פעולה בין אזרחים יהו-דים וערבים בישראל באמצעות עבודה קהילתית וחינוכית.
פרחאת אג'בריה, אף הוא מ־ המרגנים, מסר כי תכנית ההכ-שרה פועלת זה 7 שנים בגליל המערבי ובמשולש ו"הנצנים" שהוכשרו עד כה הם בעיקר צ-עירים מארצות הברית• עתה, הוחלט על שילוב ספורטאים ישראלים כדי לקדם באמצעות הספורט את יחסי הקירבה בין שני י העמים.
גרוס כהן כיקר בישראל בפעם הראשונה ב־1969, כמסגרת לימודי־ההסכמה שלו לרכנות. כאשר ביקר פעם נוספת, ב־1977, הטרידה אותו כמיוחד בעיה אחת: יחסי יהודים וערכים. "זה חיה לאחר יום האדמה הראשון", נזכר הרב כהן. "שמעתי על המאורעות של אותו יום, הה הדאיג אותי מאד".
חרא התעניין אצל מסדות, והציג שאלות ממעט לכל מישיש לו יד והקל בעניין המסובך הזה, ששמו "חו־קיום יהודי־וערב". התשובות לא והגיחו את דעתי, וגמלה מ־ ההחלטה לפעול.
יזם האשון, כ"ד בסיון, תשמ"ד — 24.6.1984
"ניצני שלום"
ביונואר 1977, לאחר מאמצים רבים, הצליח הרוב לאסוף כ־30 יהודים וערבים מכל רחבי הארץ, "כולם בעלי נסיון ורצון לקידום ההבנה ובין שני העמים", ופרש לפניהם את תכניתו: לעודד את הדו־'קיום לא באמצעים פוליטיים, אלא באמצעות עבורה קהילותית וחינוכית.
(באי הכינוס התווכחו, שאלו, והעירו * הרב הס-ביר, דשיכנע; ולבסוף הסכימו סל הגרכהים על הקסת ארגון חרש, "ני־ צגי ־שלום" (בערבית: .בראעם אלסלאס").
מייד אחרי־כן ייצא ה-רב לארה"ב, כדי לגייס כספים ומתנדבים לתוכ-נית. "מלכתחילה רציתי שהארגון יהיר. אוטונומי לחלוטין, ללא התערבות הממסד והמפלגות הפד ליטיות בישראל". הוא הצליח.
בסתיו 1978 החלה ה-קבוצה הראשונה של "ניצנים" את הכשרתה המקצועית לקראת מי-מוש הרעיון. ההכשרה נמשכה ששה חודשים, והניצנים למדו ערבית ועברית, כמתחייב מאו-פיה של התפנית. הם גם למדו על המסורת ועל ההיסטוריה של החברה, שבה התכוונו לפעול. עם מיום הכשרתם יצאו הניצנים לשטח: אל ערערה ואל פדרס־חנה, אל כפר קרע (במשו-לש) ואל חדרה, אל ספר סמרה (בגליל) ו-אל קרית-אתא.
רבי ברום מסביר, ש־ ה"ניצך — לאחר שעבר את ועדת־הקבלה ואת הראיון עם פסיכולוג — עובר הכשרה לעבודה קהילתית מקצועית ב-תחום של יחסי־אנוש בכלל, ויחסים בין ההו-דים לערבים בפרס. הוא צריד לסייע בפיתוח פעולוודהברה, תרבות והשכלה בין קהילות יהודיות וערביות שכ-מת, שיסייעו לקידום הקשרים והאיגסרסים ה-משותפים ויחסי־האחווה בין תושביהן.
ה"ניצנים" המקומיים, ההודים כערבים, מתחיי-בים לשרת לפחות שנה. הניצנים היהודיים מ-צפון אמריקה צריכים להתחייב לשנתיים לפ-חות. במשל תקופת-השירות מובטחת לכל "נשך מילגת"קיום ב-סך של 350 דולאר ל-חודש. כתובת הא6^: רחוב הנביאים; 7, תל-אביב.
מאת מוסטפה נשאף
שלום בית אחריותו- הצטרף לניצני שלום !
בינתיים נולד בזכות התכנית גם שיתוף פעולה בין שמונה מתנ"סים בגליל המערבי. משה בר תקווה, מנהל המתנ"ס בקריית־ים, שמע על התכנית, נפגש עם מנהל המתנ"ם בתמרה ויחד עם שאר המתנ"סים התגבשה תכנית עבודה משותפת. "אצל הערבים והדרוזים זה הרבה יותר ברור שיש צורך בשיתוף כזה. אבל אצלנו בקריית־ים או בקריית־ אתא זה פחות ברור: מה פתאום מוציאים כסף לטובת הקהילות הערביות?" שיתוף הפעולה מתבסס על נושאים שמעניינים את שני הצדדים: הכנה ללידה לנשים, חוגים למוזיקה ואמנות, פגישות של מורים וגננות ומשלחות משותפות לחו"ל. "אנחנו לא מתעסקים בשאלה למי שייכת האדמה הזאת או במלחמת לבנון. אני מנגן בגיטרה ואתה מנגן בעוד, בוא ניפגש תנגן ביחד," אומר בר תקווה,
השבוע, ביום ראשון אחר הצהריים, עמדו "ניצנים"; עם טוריה ביד באחד המגרשים בכפר: גן־המשחקים שאת הקמתו קידמו בחודשים האחרונים הולך ונבנה: צמיגים, מוטות־עץ ודודי־שמש ישנים משמשים בסים לקונסטרוקציות. בכפר המונה כשמונה־עשר אלף תושבים אין אף מגרש משחקים. בכל זאת רק מעטים מתושביו באים לסייע לסוזן ואירית. "שש שנים מתכננים להקים כאן גן ושום דבר לא יצא. אולי בגלל זה כבר אין איכפתיות," אומר ניזאת מעכו, עובד קהילתי בתמרה. הוא מנצל את ההזדמנות להשמיע ביקורת: "אמריקאים זה לא מספיק. אנשים בכפר יודעים שלאמריקאים יש כל מיני שגעונות וזה אולי אחד מהם. הם זרים ומתחלפים כל שנתיים, כאילו באו ללמוד עלינו." החלפתם בישראלים בעוד כחודש ושפר, ^דנ;ריו את ההתייחסות; הוא רוצזד התייחסות ממסדית, שיוויון זכויות, שיפור החינוך.
ג'האד זועבי, עירית גבאי, פרחת אגבריה ויונית זמרט עוברים בגן הציבורי בתמרה.
כהן אינו מקבל את הטענה בדבר הצורך בשיתוף פעולה עם הממסד. דווקא אנשי משרד החינוך היו אלה שהמליצו על פעולה עצמאית שלא תזוהה עם קו פוליטי מסוים. "לא מדובר כאן על קידום הסקטור הערבי, זה יבוא אולי בלעדינו. אנחנו מבקשים ליצור נסיון חיים אחר. לא לדבר, לא לדסקס, קודם נבנה ביחד ואחר כך נשתה ביחד." על הביקורת כלפי האמריקאים הוא אומר: "זו אשמתי שנולדתי בבאפלו ניו־יורק? אין לי מה לתרום? עבדתי עשרים שנה בעבודה קהילתית. עבדתי עם כושים ויהודים. צברתי נסיון. אז כאן אני צריך רק לבוא לבקר?". תרומה חשובה הוא רואה בכך שיותר ממחצית הבוגרים האמריקאים נשארו לחיות בישראל.
תמר קרוק, מרמת גן, בוגרת ביה"ס לחינוך מיוחד באוניברסיטת ת"א, תסיים את הכשרתה בעוד חודש. היא לא פוחדת. בשטח היא מוצאת הרבה אהדה והערכה ל"ניצנים". "אני חושבת שיהיו עכשיו חששות שאנחנו שליחים של
כהנא, אבל המציאות תוכיח את ההפך." עבדול ראוף מדבוריה, בין המצטרפים החדשים, נשוי ואב לשניים, הוא עובד סוציאלי קהילתי במקצועו. בעוד חודש יצטרך לעזוב את משפחתו למשך ימות השבוע ולהתגורר באחד מישובי התכנית. "אני יודע שלא צריך לבוא עם ציפיות גדולות," הוא אומר. עד כמה הממסד יעזור בעתיד עדיין לא ברור. כהן מספר על תכנית של משרד החינוך לשינוי כל ספרי הלימוד. בינתיים שומעים הילדים זמירות אחרות: "רציתי לעלות עם חבר שלי לכרמלית בחיפה, אבל השוטרת אמרה לנו לצאת," אומר אחד הילדים במגרש המשחקים בתמרה. "אמרתי לה שזו מדינה דמוקרטית, אבל השוטרת אמרה אתה ערבי, דמוקרטיה זה לא בשבילכם."
'־נימי עלום" רוז' הגביאים 7 16441 .m תל-אביב, 61163 טל. *03-19767
מאת אורלי רפמן
אירועי יום־האדמה בשנת 76' הם שדחפו את בדוס כהן, רב רפורמי בקהילת ניו־הייבן שבקונטיקט, ליזום תכנית הכשרה שתקדם את שיתוף הפעולה היהודי־ערבי בארץ, באמצעות עבודה קהילתית וחינוכית. במשך שנתיים גייס כאחד־עשר אלף דולר מארגונים ותורמים יהודים מארצות־ הברית, קיבל כרטיס טיסה לישראל מאייבי נתן ("זה היה חשוב. קיבלתי הרגשה שמישהו מזמין אותי לבוא.") וב־ 78' הגיע לארץ והפך "משוגע" לדבר. ביחד עם הרב יעקב בהן מבית הלל כינס כשלושים אנשי מקצוע, ערבים ויהודים, אנשי חינוך ועובדים קהילתיים שביקשו לתרום. רעיון ה"ניצנים" החיים ופועלים בתוך הקהילות הועלה על ידי מוניר דיאב, מנהל המתנ"ס בתמרה. לאחר שנתקבלה הסכמת הישובים לתרום את מקום המגורים ולאחר שנמצאו מרצים יהודים וערבים, החלו להכשיר את המחזור הראשון. עד עתה היו רוב בוגרי ההכשרות אמריקאים. השנה, שישה ישראלים, שני ערבים וארבעה יהודים יסיימו את הכשרתם בקיבוץ געש, בעוד חודש.
קיבוץ עין - השופט
דואר עין־השופט 237 19, טלפון 66 32 99־04
תאריך 23.11.84
לתושבי מעויה שלום,
אנו חברי וילדי קיבוץ עין השופט - שכנים וידידים זה שנים רבות, הצטערנו צער רב לראות את הריסת הבית של משפחת קאסם נהייה. לקאסם ותופיק ידידים רבים בקיבוצנו ולכן הדבר עוד קרוב יותר ונוגע ללב.
הריסת ביתו של אדם בכל מקום עלי אדמות, גם כשהדבר נעשה על פי החוק, היא דבר עצוב אשר נמדד לא רק בפגיעה ברכושו אלא יותר מכך פגיעה בנפשו ורגשותיו. ראינו אתכם, דיברנו איתכם וכאב לנו.
בשיחת הקיבוץ (פגישה של החברים בשבת בערב) בתאריך 17.11 נמסרו פרטי המקרה ע"י כמה חברים שביקרו את המשפחה. הוסברו הבעיות המיוחדות של בניה מחוץ לתחום המיועד לכך, על פי החוק, וכן הקושיים המיוחדים של הכפר מעוויה. ידוע לנו כי בעיות תוכניות המיתאר בכפרים רבים טרם ניפתרה.
שמחנו על כך שראשי מפ"ם ולאחר מכן ראש הממשלה שמעון פרם והשר עזר ויצמן, נפגשו עם ראשי הישובים הערבים והבטיחו לטפל במציאת פתרון חיובי בהיקף ארצי לנושא. אנו בטוחים כי אמנם כך יעשו.
חברי עין השופט יעשו כמיטב יכולתם לסייע לכם בטיפול לגמר חיובי של הסדר אדמות
לבניה.
כעזרה מיוחדת וביטוי לידידותנו למשפחתו של קאסם, אנו מעבירים אליכם המחאה על-סך 150,000 שקל, שתצטרף לתרומתם של עוד עשרות אנשים המסייעים לשיקום ובנית בית חדש למשפחה.
^ 0,ס^ר, )jf
בברכת ידידות ארוכת ימים £ ^jP
חברים בעין השופט.
מטה הערכות מפ"ם - לנצהוו המערך בהסתדרות
30.4.85
לכבוד
רכזי האזורים, מזכירי הסניפים, פעילי מפ"ם בבחירות, מזכירי הקבוצים ח.נ,
הנדון: הערכות מפ"ם ליום הבחירות להסתדרות 13.5.1985.
1. כללי
לקראת יום הבחירות המתקרב הננו לפרט את התארגנות מרכז מפ"ם ליום הבחירות. המפלגה כולה משתלבת בהתארגנות המערך והמטה הבינקיבוצי.
חברי המפלגה יתגיסו כל אחד בסניף מגוריו לפי תיאום מטה המערך במקום.
חברי הקבוצים יתגיסו לפי תיאום המטה הבינקיבוצי כאשר בקיבוצים סידור עבודה מיוחד לבחירות.
2. מטח יום הבחירות במפ"ם:
במרכז מפ"ם יפעל המטה במשך כל יום הבחירות. המטה יתך תשובה לבעיות שיעלו ויעסוק בתחומים הבאים:
א. טיפול בבעיות מיוחדות במקומות בהם מופיעה מפ"ם באופן עצמאי.
ב. מעקב אחרי שיבוץ והתיצבות הקיבוצים לסניפים העצמאיים ולמטות המערך בכל רחבי הארץ. (כוח אדם, רכב ועוד...)
ג. קבלת תוצאות הבחירות מהסניפים בהם מפ"ם מופיעה עצמאית ומקיבוצי הקבוץ הארצי
ד. קשר למטה המערך המרכזי
ה. טיפול בבעיות שונות של סניפי מפ"ם ובדיקת פעולת הסניפים.
ו. קשר לועדת הבחירות המרכזית.
ז. מידע לבוחרים.
3. קשר:
א. את מטה הבחירות במרכז מפ"ם ניתן להשיג לפי המספרים: 03-257341,03-266244-7
ב. מערכת קשר אלחוטי (רכב מהשומר הצעיר) שתכלול את הסניפים העצמאיים, מכשיר נייד במרכז ומכשירים לפעילים מרכזיים.
(תדריך מפורט יועבר למשתמשים).
4. מרכז מידע
א. פרטים שונים ניתן לקבל במטה הבחירות במרכז המפלגה.
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
איתמר בן־אבי 4 736 64 טל: 266244 ת.ד. 1777 10166 ת"א
- 2 -
ב. מידע על זכות הצבעה ומקום הצבעה ניתן לקבל ישירות ממסוף לשכת המה (של מפ"ם).
בטלפונים:
5. לוח זמנים
מטה יום הבחירות יפתח ב-13.5, בשעה 06.00 ויסגר ב-14.5, בשעה 02.00 (או לפי הצורר).
6. איוש מטח הבחירות
במטה ישבו פעילי הארגון במפ"ם ומזכירות לפי הידור עבודה שיקבע לאורך כל שעות היום.
כמו כך ישב במטה נציג המחלקה הרעיונית בקיבוץ הארצי.
הה"כ יהיו לאורך כל היום לרבות 4 חברים, כאשר גם מודיעין הבית מאויש.
7. פעילי מרכז מפ"ם
כלל הפעילים מחוץ למשובצים כמטה יום הבחירות יגויסו למשימות בשטח לפי .תיאום מחלקת הארגון (משה סוקר).
על החברים להצביע מוקדם בבוקר במקום מגוריהם ולאחר מכן לצאת למשימתם או לפי תיאום .
8. סיכום
יום הבחירות מסכם את כלל ההערכות ובו תלויה במידה רבה הצלחתנו בבחירות.
יש לעשות כל מאמץ שכל התוכניות יצאו לפועל.
אפשרות הצבעת העובדים מאפשרת להעביר אנשים להצבעה בישובים שונים.
ככלל יש לעשות מאמץ שכל אחד יצביע במקום מגוריו הקבוע.
אחוז הצבעה גבוה הוא ערובה להצלחתנו בבחירות וכמובן יש לפעול להביא את מירב חברינו ואוהדינו לקלפי.
בברכה ובהצלחה,
מטה הערכות מפ"ם לבחירות להסתדרות.
מטה הערכות מפ"ם - לנצחון המעיר בהסתדרות
לנצחון המערך בהסתדרות
אל: רותי
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
אלישע שפירא
איתמר בן-אבי 4 736 64 טל: 266244 ת.ד. 1777 61016 ת"א
רותי
מזכירות משמר העמק
הזמנה
מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם 1 במאי לסולידריות ואחוות עמים
35 שנה להיוסדה של תנועת הנוער הערבי החלוצי ח"י.
הנך מוזמן להשתתף במפגש היהודי-ערבי
אשר יתקיים בקבוץ משמר העמק ב - 1.5.85 בתכנית:
12.00 התכנסות במועדון
13.30 ארוחת צהריים
14.30 שלחה בנושא הקמת תנועת נוער
18.00 עצרת אחד במאי כולל תכנית אמנותית.
ההזמנה זוגית
aiUJi j:ij • interns for peace • ניצני שכיום
שיתוף פעולה יהודי-ערבי באמצעות עבודה קהילתית
ניצני שלום הינה תוכנית א-פוליטית, מנותקת מכל מסגרת מפלגתית, ובעלת מימון עצמאי, שמטרתה לעודד יחסי גומלין וליזום שיתוף פעולה בין אזרחים יהודים וערבים בישראל באמצעות עבודה קהילתית וחנוכית.
לתוכנית שני יעדים : א. הכשרת עובדים קהילתיים פקצועיים בתחום של יחסי אנוש בכלל, ויחסים בין ערבים
ויהודים בפרס,
ב. פיתוח פעולות חברה, תרבות וחינוך בין קהילות להודיות וערביות שכנות, אשר תסיענה לקידום הקשרים, האינסרסים הפשותפים, ויחסי אחווה בין תושביהן,
"ניצני שלום" פועלים בישובים בגליל הפערבי ובפשולש הקסן מ- 1978, כתוכנית אזרת לאזרח ניצני שלום פועלים בקרב 3.6 פליון אזרחים יהודים ובקרב 600 אלף אזרחים ערבים בפדינח ישראל.
ניצנים הם יהודים וערבים מהארץ ופחו"ל החיים ועובדים בקהילות היעד לתקופות של שנה או שנתיים. כל קיץ נערכת הכשרה למחזור חדש. ההכשרה ל"ניצנים" מהארץ תארך חודשיים.
ארגון "ניצני שלום" קורא לאנשים בגיל 22 ופעלה להצטרף למפעל.
הכישורים הנדרשים : מודעות לחשיבות מסרות הארגון והתחייבות אישית להגשמתן.
יכולת לעבוד בין תרבויות שונות עם ערכים והשקפות שונים פאלה שלך.
יכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם צוות ניצנים והנהלת התוכנית,ולשמור על חוש הומור !
יוזמה אישית וגמישות הנדרשת להפוך את חלומך למציאות.
יכולת אישית ומיומנות ליזום, לארגן ולהדריך פרוייקטים באחד הנושאים הבאים :
חינוך ועזרה בלמודים, חינוך גופני וספורט, מלאכת יד, ציור וכיור, דרמה, תברואה וסי נהלה.
החזקת ה"ניצנים" בתקופת התנדבותם - על חשבון הארגון. ההכנה למחזור הקרוב תחל ב - 1.7.85
לקבלת מידע נוסף גא להתקשר למשרדנו.
הרב ברום כהן - מנהל התוכנית פרחאת אגבריה - מפקח בשטח ג'וני ג'קובסון - רכזת התוכנית ג'ודי מורבץ - מזכירת התוכנית.
03-297678 ."ניצני שלום" רח' הנביאים 7, ת.ד. 16441 תל-אביב, 61163 טל
.r_w1־YA u*־p '־-*-י זחיו! lP ו»דו v • v ^ ^V■ ..י• _ «■־
INTERNS FOR PEACE Rehov Haneviim 7. P.O.Box 16441, Tel-Aviv, 61163 Tel. (03) 297678 U.S. OFFICE: 150 Fifth Avenue room 1002 New York NY 10011 U.S.A. (212)255-8220
1.1.85
INTERNS FOR PEACE • ניצני שלום
שיתוף פעולה יהודי-ערבי באמצעות עבודה קהילתית
לכבוד
מזכירי הח"צ
גיל דור
קיבוץ משמר העמק.
א.נ.,
הינני פונה אליכם כרכזת תוכנית "ניצני שלום", תוכנית א-פוליטית, עצמאית אשר עוסקת ביחסי גומלין בין יהודים לערבים באמצעות עבודה קהילתית. התוכנית ממומנת ע"י גורמים פרטיים מארה"ב, ואינה קשורה כלל במסגרת ממשלתית.
התוכנית מכשירה אנשים לתקופה של 14 חודשים, בייזום פרוייקטים של הפגשת הקהילות היהודיות והערביות מכל שכבות החברה ובגילאים שונים.
המחזור הבא שלנו מתחיל בחודש יולי, ואנו מתחילים כעת בגיוס של ישראלים המעונינים להצטרף לתוכנית בשנה הבאה. לחברי קיבוצים מן הקיבון הארצי, אושרה שנה פעילות לכל חבר קיבוץ המעוניין להצטרף לתוכנית.
אני פגיעה אליך לראות באם יש אפשרות להגיע לקיבוצן, ולארגן ערב הסברה על התוכנית לח"צ אשר מעונייגים בדבר.
אנא, התקשר עם משרדינו ברגע שתראו כי ניתן לארגן דבר זה בקיבוצך.
אשמח לענות על שאלות נוספות.
להתראות שלום וסלאם,
03-297678 ."ניצני שלום" רה' הנביאים 7, ת.ד. 16441 תל-אביב, 61163 סל
INTERNS FOR PEACE Rehov Haneviim 7. P.O.Box 16441, Tel-Aviv, 61163 Tel. (03) 297678 U.S. OFFICE: 150 Fifth Avenue room 1002 New York NY 10011 U.S.A. (212)255-8220
14.2.85
ג'וני ג'קובסון רכזת התוכנית ניצני שלום.
מפ"ם - מחלקת ההסברה
נגד "תכנית - חירום" בעד תכנית צודקת
יולי 1985
חלוקה צודקת של הנטל ! חידוש הצמיחה ! שאיבת אמצעים מבעלי היכולת ! מניעת אבטלה ושמירה על הסכמי העבודה.
חבילת הצעדים המכונה "תוכנית כלכלית" עליה החליטה הממשלה הינה ביטוי להשקפה שמרנית ואנטי חברתית. הממשלה מעלימה מהציבור את התוצאות הממשיות של צעדים אלה והצפוי במשק לאחר חלוף שלושת החודשים הקרובים.
"התוכנית הכלכלית" הינה נסיון לפתור את בעיות המשק תוך עירעור יסודות החברה הישראלית, על ידי הטלת עול בלתי מאוזן ובלתי סביר על צוואר השכירים, העמקת הפערים החברתיים, ופגיעה בשרותים החברתיים וגידול באבטלה.
הממשלה מנצלת באורח ציני את נכונותם של העובדים בהסתדרות לשאת בנטל ההבראה הכלכלית, כדי להקל את חלקם של הגורמים האחרים.
הממשלה בהחלטתה על התוכנית הכלכלית הפרה הסכם מפורש עם ההסתדרות. הפרת הסכם תוך שימוש שרירותי בצווי חירום בעיקר בתחומי יחסי .עבודה ושכר מחסלת את אמינותה של הממשלה, חותרת תחת עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק, תוך עקיפה של הרשות המחוקקת.
מפ"ם דורשת מהממשלה לחזור בה מדרך זו הזורעת פורענות, לבטל מיד את צווי החירום שפרסמה ולנהל מו"מ חופשי ובתום לב עם ההסתדרות על חתימת אמנה חברתית בין כל גורמי המשק שתבטיח את חידוש הצמיחה של המשק תוך שוויון חלוקת הנטל.
מפ"ם מביעה את מחאתה וסלידתה מהצעת הממשלה לפצות משפחות מעוטות הכנסה תוך אפליה וקיפוח של האוכלוסיה הלא יהודית. נוסף להיבט החברתי והכלכלי הקשה הכרוך בכך יש בצעד זה פגיעה במלחמה נגד סרטן הגזענות הפושה בחברתנו.
מפ"ם מביעה את סיפוקה כי מאבקה נגד החלטה זו נשא פרי ומביעה תקותה כי אכן תתקן הממשלה בישיבתה ביום אי הקדוב עיוות בלתי נסבל זה.
מפ"ם מציעה ליישם תוכנית אלטרנטיבית כלכלית שתכלול:
1. קיצוץ תקציב המדינה במיליארד דולר, 600 מיליון דולר מתקציב הבטחון,
הפסקת פיתוח מטוס הלביא, ההתנחלויות מעבר לקו הירוק והתשלומים הקואליציוניים.
2. שמירה על הסכמי העבודה והסכמי תוספת היוקר לשם חלוקה צודקת של הנטל ושמירת השכר הריאלי.
3. ייעול השרותים הציבוריים תוך הידברות עם ההסתדרות ונציגי העובדים.
4. שמירה על רמת השרותים החברתיים: בריאות וחינוך, ואבטחת כושר תפקודה של קופת חולים.
5. פיצוי מיידי למקבלי הבטחת הכנסה, לגימלאים, בגין ההתיקרויות האחרונות ללא אפליה של דת ולאום.
6. שמירה על ערכם הריאלי של קיצבאות הילדים.
7. הגדלת ריווחיות היצוא ועידוד השקעות לשם ייצוא.
2
8. שמירה על רמת הסובסידיות בשיעור 25%-30% ממחיר המוצר ו-50% בתחבורה הציבורית.
9. ביצוע מיידי של השינויים בחוקי המס הקיימים לשם מיסוי ריאלי של חברות ועצמאיים.
10. מאבק עיקבי ורציני לביעור ההון השחור וגביית מס אמת תוך ספיגת מיליארד דולר נוספים.
11. הצמדת החזרי המשכנתאות של זכאים לשיכוך לשיעור תוספת היוקר והגבלת התשלום ל-25% מהשכר של המשלם.
12. ביטול החלטה המעבירה את החסכון המוסדי לשוק ההון החופשי לשם אבטחת מקורות השקעה על ידי הממשלה לענפים היצרנים: חקלאות, תעשיה ובנין תוך הגבלת שיעור הריבית ל-6% ריאלית.
13. שמירה על קיומו של ענף החקלאות והייצוא החקלאי על ידי:
- תכנון ענפי החקלאות וקיום סובסידיה קבועה של 25%-30% מהמוצר.
- טמירה על ביטוח השער.
- קביעת מחירי מים המתאימים ליכולת הנשיאה של הענפים החקלאיים.
מפ"ם מתייצבת לימין ההסתדרות וועדי העובדים במאבקם לשמירת השכר הריאלי, לחלוקה צודקת טל הנטל וחופש המאבק המקצועי ותתמוך במאבק זה ללא פשרות.
מפ"ם - מחלקת ההסברה
הממשלה "מכהחת" את השכירים
יולי 1985
הממשלה ישבה, יום ולילה ברציפות ולבסוף הוציאו! מתחת ידת גזירות קשות וכבדות - שכולן מוטלות על ציבור העובדים ועליו בלבד !
בבטלה את ההסכמים הקיימים במשק ומבלי להדבר עם ההסתדרות, המייצגת
של העובדים, בחרה הממשלה להטיל צווי חירום, לשם שחיקת השכר והורדתו ולפיטורי עובדים וזה יגדיל, כמובן, את מימדי האבטלה במשק.
זוהי מדיניות פסולה והרסנית, בשני מישורים: גם בנסיון לפתור את בעיות
המשק ואת המשבר הכלכלי שהליכוד המיט על המדינה, ב-7 שנות שלטונו, על גבם
של העובדים ומעוטי היכולת בלבד.
הממשלה "מכסחת" ברשעות, את שכרם הריאלי של העובדים וגם מנסר. לכופף אותם באמצעות צווי חירום, במקום להדבר אתם ולחלק באופן צודק, את הנטל. הממשלה מתכוונת לכפות בכוח, את רצונה ולשבש לגמרי את מערכת יחסי העבודה, המושתתת על הסכמים בין העובדים והמעסיקים, זוהי מעין "הכרזת מלחמה" על העובדים ורוב העם בישראל !
אם תצליח הממשלה, לבצע את זממה, היא לא תפתור בכך, את הבעיות הקשות של המשק, אבל תעביר שכבות שלמות של עובדים, מעבר לקו העוני ותגדיל, בצורה משמעותית מאוד, את הפער הכלכלי ואי הצדק החברתי.
ציבור העובדים נקרא ע"י מפ"ם, שלא להסכים לביצוע הגזרות הללו של שחיקת תוספת היוקר, של הייקור הגדול והמסחרר של רוב המוצרים, של הפיטורים והאבטלה, של הרעת תנאי העבודה ושל "כיסוח" רמת החיים של רוב השכירים בישראל בעוד בעלי ההון מרוויחים מהצעדים האחרונים.
מפ"ם קובעת:
* ממשלת האחדות הלאומית נכשלה באופן מוחלט, במדיניותה הכלכלית, באמצה את מדיניות הליכוד במלואה.
* הממשלה מלבה את האינפלציה במכוון, שוחקת את השכר ופוגעת בשירותי רווחה וגורמת לאבטלה רבת היקף ואת העול היא מטילה רק על השכירים.
* מפ"ם תובעת שתכונן אמנה חברתית משותפת, לכל הגורמים במשק תוך שלילה מוחלטת של צעדים חד-צדדיים, וצווי חירום.
* מפ"ם מזהירה, שצווי החירום מסכנים את הדמוקרטיה ופוגעים בה.
* מפ"ם מציעה שהאמנה החברתית תתבסס על עקרונות עסקת חבילה א' תוך הקפאת שער החליפין, הורדת הריבית ומיסוי ריאלי על עצמאיים ועל הון, ניהול מאבק נמרץ בהון השחור.
* מפ"ם מתיצבת לימין ההסתדרות בהחלטתה לצאת למאבק גלוי נגד הממשלה, כדי לסכל את צעדיה הכלכליים.
כל עוד ההסתדרות תתמיד במאבקה נגד מדיניות הממשלה ותציב מדיניות כלכלית כוללת וחליפית - תתמוך מפ"ם בכל כוחה במאבקה של ההסתדרות ותתייצב בראשו.
תדע הממשלה וידעו שריה מהליכוד ו"העבודה" גם יחד: כל מי שיפגע בעובדים בישראל ידו לא תנקה וציבור העובדים יקום ויפעל נגדו.
מפ"ם עם העובדים ! יהיו העובדים עם מפ"ם
מפ"ם בסיס איתן להתחלה חדשה !
מפ'ם-מפלגת הפועלים המאוחדת
מפ"ם - מחלקת ההסברה
חהסתדרות-חמש נקודות כובד
הועידה ה-15 של ההסתדרות תתכנס בנובמבר הקרוב, לפני כן תתקימנר. וועידות מקומיות, לראשונה בתולדות ההסתדרות. אין זה מוקדם מדי לחשוב, כבר עכשיו, מה אנו רוצים שההסתדרות תעשה ותפעל בקדנציה הבאה, ב-4 השנים הקרובות.
תוכנית כלכלית-חברתית חלופית
התחום הראשון, שבו חיוני ביותר, שתגובש מדיניות בהירה וברורה, הוא התחום של גיבוש מדיניות כלכלית-חברתית חלופית ומנוגדת למדיניות ממשלת האחדות הלאומית.
במידה רבה כבר גובשו קווים של מדיניות כזו, שבאו לידי ביטוי ב"מסמך קיסר" ובהצעות מפ"ם וכן בפעולות, בהצעות החלופיות ובמאבקים של ההסתדרות והנהגתה בשנה האחרונה ובמיוחד מאז ראשית חורש יולי, כשהכריזה הממשלה על "תוכנית החירום הכלכלית" והחלה בביצועה, בליווית צווי חירום וצעדים דרסטיים של שחיקת שכר ופגיעה בשכבות החלשות ובמשק היצרני, במיוחד במגזר החקלאי.
אולם וועידת ההסתדרות מהווה את ההזדמנות לגבש ולאשר מסמך כלכלי-חברתי מקיף, שיקבל את התוקף ואת הגושפנקה של הוועידה הכללית ושיתווה את קווי המדיניות הללו, בעקרונות בסיסיים ומנחים, שעליהם אין ההסתדרות מוותרת ומהם אין היא נסוגה ומתפשרת.
במרכז התוכנית הזו, אין ספק שצריכים לעמוד הדברים הבאים:
תכנון משקי-חברתי כולל וקביעת סדר עדיפויות אחר, עיצוב מדיניות של חידוש הצמיחה הכלכלית, תעסוקה מלאה ומניעת אבטלה, צמצום הפער הכלכלי-חברתי, ע"י שימוש מכוון ומושכל בכל הכלים הכלכליים־חברתיים, הממלכתיים והציבוריים, שמירת השכר הריאלי של העובדים בשכבות הנמוכות והבינוניות ושינוי מבנה המשק, בכיוון הגדלת החלק היצרני ועידור ענפי התעשיה והחקלאות (במיוחד לייצוא) והכשרה והסבה מקצועית לעובדים, על פי צרכי המשק והחברה ולבסוף שמירה קפדנית על מו"מ חופשי וקיום הסכמי עבודה בין הגורמים במשק, ללא שימוש באמצעי כפייה וצווי חירום.
רמיקרטיזציה מרחיקת לכת
המכלול השני, שבו מן הראוי ומן ההכרחי לקבוע יעדים מוגדרים להגשמה,
ב-4 השנים הקרובות, הוא בבית ההסתדרות פגימה: לחולל "מהפכת דמוקרטיזציה", מרחיקת לכת, בכל המערכות ההסתדרותיות ובראש וראשונה במפעלי "חברת העובדים", אך כמובן, לא רק בהם.
ה"שורה התחתונה" של מהפכת הדמוקרטיזציה, צריכה להביא לכך, שקולם של חברי השורה בהסתדרות ושל העובדים במפעליה ישמע ודעתם תחשב.
במצב הנוכחי, לחבר מן השורה בהסתדרות, אין כמעט "מילה" ואין לו כל השפעה על הנעשה והלא-נעשה בהסתדרות ועל עיצוב מדיניותה.
וכאן נעוץ שורש הניכור של חלק גדול מחברי ההסתדרות, כלפי אירגונם היציג.
אין גם, עדיין, ברוב מפעלי ההסתדרות ביצוע ומימוש ברמה מספקת, של אותן הרפורמות שכה הרבה דובר בהן: רפורמות בכיוון של ניהול עצמי, "קנין חברתי" במפעלי ההסתדרות, שיתוף העובדים בניהול, ברווחים, באחריות ובקבלת ההחלטות (ובהכשרתם לכך).
אוגוסט 1985
איך ספק שלא מעט דברים חיוביים נעשו, אך המפנה היסודי עדייו מאתנו והלאה והגיע הזמן, שיהיו פחות דיבורים בתחום זה ויותר "תכלית": ועידת ההסתדרות צריכה לקבל החלטות מוגדרות וברורות בתחום הדמוקרטיזציה של ההסתדרות, עם לוח זמנים ותאריכי ביצוע ועם יעדי ביניים.
הדבר החשוב ביותר הוא, שהתהליך הזה יקבל תנופה ויתקדם, לא בפסיעות מדודות, אלא בצעדים יותר גדולים ויותר משמעותיים.
פתרוו לשאלת המפעלים האזוריים
המטרות שהונחו ביסוד הקמת ה"שילוב האיזורי", לא יוכלו להתממש, אם לא תבוא על פתרונה שאלת המפעלים האיזוריים, שבבעלות הקיבוצים. גם הניכור ואף גילויי העוינות של חלקים מתושבי עיירות הפיתוח, כלפי הקיבוצים, לא יעלמו בלי פתרון יסודי של בעית המפעלים האיזוריים הללו.
מזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, כבר היטיב להגדיר את הבעיה ואת חשיבותה ועתה מוטל על ההסתדרות, ביחד עם שתי התנועות הקיבוציות, לגבש תוכניות מעשיות לפתרון מהותי, בטווח הזמן של 4 השנים הקרובות.
אפשר לומר שאפילו ייעשו הרבה פעולות מבורכות, בתחום ה"שילוב האיזורי" ולא תפתר בעיה זו, הרי כאילו שלא נעשה כמעט דבר.
אך אם תפתר בעית המפעלים האיזוריים - אפילו לא יקודמו תחומים אחרי ם - תהיה התקדמות בדבר המרכזי והמהותי של ה"שילוב האזרחי" ויגדל הסיכוי לשיפור משמעותי במערכת היחסים בין הקיבוץ לעיירות הפיתוח ובין הקיבוץ לסביבתו בכלל.
חינוך ויוזמות חברתיות
נקודת תורפה רצינית, היא מצב החינוך הרעיוני והקניית מטרותיה, ערכיה ומשימותיה של ההסתדרות ושל תנועת העבודה למיליון וחצי החברים הרשומים בה.
באותה מידה, מן הראוי שההסתדרות תתן את דעתה על יוזמות חברתיות חדשניות, לאחר תקופה ארוכה, של עשרות בשנים, שבה קפאו, כמעט כליל, היוזמות והחידושים החברתיים בתוך תנועת העבודה.
מתעורר הצורך שההסתדרות תשוב ותעודד ואף תיזום, במחשבה תחילה, התארגנויות חברתיות חדשות, שהשונה ביניהן לבין מה שהתרחש בתנועת העבודה בעשרות השנים האחרונות, הוא שהן צריכות להשעו על יוזמות עצמיות מלמטה ועל אחריות אישית והשתתפות מלאה של החברים עצמם ולא על מנגנונים בירוקרטיים וריכוזיות של "צמרות" או של "בוסים" ובעלי מרפקים למיניהם.
צורות חברתיות חדשות יכולות להיות, למשל, התארגנויות שכונתיות לניהול עצמי (דוגמת הוועדים השכונתיים שהחלו להתארגן בחולון), של התושבים שיקבעו את סדרי העדיפויות לפעולה והקצאת משאבים באיזורם, קואופרציה צרכנית ואף יצרנית על בסיס קהילתי ועידוד התנסויות של הקמת קומונות עירוניות (או צורות שיתופיות אחרות) ואף הקמת ישובים קואופרטיבים חדשים, על בסיס של ניהול עצמי ורמות שונות של שיתוף ועזרה הדדית, בין חבריי ישובים אלה.
המכנה המשותף לכל הדוגמאות הללו הוא לא רק היוזמה מלמטה ושבירת הריכוזיות הבירוקרטית אלא גם האתגר החברתי לאנשים צעירים ובשורה חברתית ורעיונית - שיש עמה גם נסיון של מימוש והגשמה - "כאן ועכשיו".
שינויים פרסונליים - הנהגה צעירה להסתדרות
ואחרון אחרון חשוב, זהו הזמן להעיז, בצורה בלתי שגרתית, לזרז ולהחיש את העלאתם של כוחות חדשים, צעירים ואותנטיים, להנהגת ההסתדרות, על כל מערכותיה ובכל רמותיה, החל מוועדי העובדים והאגודים המקצועיים ומועצות הפועלים המקומיות ועד לרמה הארצית הכללית של ההסתדרות.
בהופעתו ובצמיחתו של דור מנהיגות חדש כזה ובמידת הזדהותו עם ערכיה ומטרותיה של תנועת העבודה מצד אחד ובמידת יכולתו לייצג וגם להנהיג ולהוביל את ציבור השכירים והעוברים בישראל ואת כל חברי ההסתדרות, טמונים גם עתידה וגורלה של ההסתדרות ותנועת העבודה ולפיכך, כבר עכשיו צריך לקבוע את הדפוסים הארגוניים, המעשיים וההכשרתיים שיאפשרו לזרז את תהליך הרוטציה וחילופי המשמרות בהסתדרות ואת הפעולות שיתרמו לכך, שאותה צמיחה של מנהיגות חדשה, לא רק שלא תאחר לבוא, אלא שזו תהיה מנהיגות מוכשרת ומתאימה וש"ברוח תנועת העבודה", תוכל לחולל את התמורות הארגוניות והחברתיות הדרושות, מבעוד זמן, בטרם יהיה מאוחר.
מפ"ם הדור הצעיר
בית מפ"ם
רח.איתמר בן-אבי 4 736 64 טלפון 266244 תל אביב
31/3/86
לכבוד
מזכיר/ת הקיבוץ
משמר העמק
שלום רב!
הנדון: מהנות עבודה לנוער ערבי ליד מפ"ם
תוך נסיון להקים מחדש תנועת נוער ערבי ליד מפ"ם, החלטנו לארגן לקבוצות הנוער מחנות עבודה שתכליתם גיבוש רעיוני-חבדתי של הקבוצה, בצד השגת אמצעי מימון להמשך פעולה.
קבוצותנו מונות בד"כ 15-25 חברים בגילאים 16-18, ומעוניינות במחנות עבודה בתקופת החופשים (החופש הגדול), לפרקי זמן שביו שבוע לשלושה שבועות.
הקבוצות מלוות על ידי מדריכים מטעמנו, מקיימות לאחר שעות העבודה פעילויות עצמאיות על פי תכנית הדור הצעיר ומחלקת הארגון של מפ"ם.
כמו כן יש לנו קבוצות מהחטיבות המקצועיות, וכן קבוצות של בוגרי תיכון, טרם השתלבותם בלימודים אוניברסיטאים ובמקומות העבודה בחיים האזרחיים. קבוצות אלו זמינות בכל ימות השנה ואפשר להעסיקו לתקופות ממושכות יותר (כמה חודשים), ומבחינת הקיבוץ, יכולות להחליף קבוצות מתנדבים, אשר איבדו את ערכן החינוכי-ציוני והפכו למסלול תיירות זול ולא פעם בעייתי לקיבוץ.
אין צורך להסביר את חשיבות העניין, מבחינתה של מפ"ם ומבחינת החברה הישראלית בתקופה זו.
אנו מקווים כי תוכלו להעסיק אחת (או יותר) מקבוצותנו בקיבוצכם ובכך לתרום למשימה רבת ענייו וחשיבות זו.
אנו מצידנו ננסה ליצור איתפס קשר. אנא, מיסרו לנו תשובותיכם, ועשו בינתיים את הברורים הנחוצים לכך בקיבוץ.
בתודה מראש ובברכה,
אידריס מואסי רכז הדור חצעיר במפ"םמפלגת הפועלים המאוחדת-המרכז
המועצה המדינית ה-כט 19-20.1.83
חומר רקע לדיון
לקראת המועצה
מוגש לדברי המפלגה ע״י מח' ההסברה
6.12.82
תהליך השלום
א. מלחמה לבנון
מועצת מפ״ם, המתכנסת 8 חודשים לאחר פרוץ מלחמת לבנון, סוקרה בחומרה רבה אה יוזמיה את מהלכיה ואח תוצאותיה וקוראת לממשלה להסיק את המסקנה הנדרשת לאור העובדות הבאות:
1. על בסיס הנחת נכונה כי הדאגה לבשחוו ישובי הגליל מלכדת את רובו המוחלט של העם, החלישה הממשלה להעדיף את הנוסח: מערכה על "שלום הגליל", על נוסח "מבצע אורנים"
על פי התכנון המקורי, תוך זמן קצר למדי התברר כי המבצע לא נועד למשרה זו בלבד. רבים מבין אלה אשי ביודעין או בלא יודעין סמכו על הסברי הממשלה למדו לדעת כי משרות המלחמה חורגות הרחק מן הנאמר לעם. היה בהסברי הממשלה לנסות ולהשעות את העם על מנת לזכות בהסכמה לאומית למהלכי הממשלה במלחמה זו.
2 נוסף למשרות טווח ההגנה של 45 קילומשר מן הגבול הצפוני עלו משרותיה של מלחמת לבנון כפי שנקבעו על-ידי יוזמיה ומתכנניה: חיסולו של אש"ף "אחת ולתמיד"; כינון ממשלה בלבנוו נסייע ישראל וברוח הרצויה לה; וכן אופציה להורדת מכה על צבא סוריה. כל המשרות האלה 1או לשרת את המשרה העיקרית - זו המובילה את מדיניותה של ממשלת בגין -לקבוע עובדות נוספות להבטחת ריבונותה של ישראל הגדה וברצועה עזה. צה"ל נקרא לשרת משרוח מדיניות מעבר למשרות הכרחיות לבטחונה של ישראל, מהן השנויות במחלוקת חריפה נעם.
3. עם שוך הקרנות ניתן עתה לקבוע, כי למרות הנצחון הצבאי שהיה צפוי, לא הושגו משרוח המלחמה שממשלת בגין התכוונה להן, ואף נגרם נזק חמור למדינת ישראל:
א. אש"ף לא חוסל למרוח המכה הצבאית הקשה שספג, הנהגתו לא נפגעה. יש להאיל ידיו למלא אח שורותיו ולחדש מחסני נשק. הוא מסוגל בתקופת הביניים לבצע פיגועים
בישראלים וירודים, אלפי חבריו נותרו בתחום לבנון עד עתה. אולם העובדה הקובעת היא כי למרוח המכר. הצבאית זכר. אש"ף בעליית יוקרתו ומעמדו המדיני בעולם גבר.
ב. המציאות הוכיחה כי אין בכוחה של ישראל לקבוע את סדרי חייה המדיניים של לבנון גם הנשיא שנרצח לא היה מוכן להעדיף שלום עם ישראל על הזיקה לעולם
הערבי. ואילו נשיאה החדש של לבנון הוא חפשי מהתחייבויות לישראל שלא ניתנו על ידו, לא היו דעתו ורצונו.
ג. המכות שספג הצבא הסורי לא עודדו אותו למלחמה חזיתית. ואם אמנם היו שארבו להזדמנוו להגיש מכה ניצחת לסו יה, הרי כיום, נוכח מצבה של ישראל בעולם עקב
מלחמת לבנון. ודאי ברור גם לאלה כי תכנית מעין זו היא חמורה וחסרת הגיון מדיני.
ד. השפעתו של אש"ף ביהודה ושומרוו לא ירדה ולא נוצר הרקע לשינויים שבכירי ממשלח ישראל קיוו להם. נוספה על כך התפטרותו של פרופי מילסון המבליטה את
כשלונו של הו הלו שאמור היה להכין תשתית להנהגה חדשה נוחה למגמותיה המדיניות של ממשלת בגין.
ה. המטרה שי ושגה היא הרחקתו של אש"ף מגבול ישראל ויש לקוות כי במו"מ המדיני אמנם יי טח שלומו של הגליל , מבלי לחזור עתה לויכוח האם זו היתה הדרך היחידה
והנכונה לקי ם את בטחונו של הגליל, סביר הוא כי לו הממשלה היתה דואגת למטרה זו בלבד היא היתה מונעת סיבוכים קשים שצפו מבית ומחוץ בעקבות המלחמה הזאת
2/. .
2
4. אל מול ההישגים הצנועים למדי של מלחמת לבנון מתייצב חשבון המור של אבידות ונזקים שירדו על ישראל בעשייה:
א. מעל 440 חיילים נפלו במערכה. קרוב ל2000 נפצעו ומהם ודאי רבים ישארו נכים לכי חייהם .
ב. עקב שישה המלחמה בערי לבנון. הכניסה לביירות המערבית והשבח של הפלנגות
במחנות סאברה ושתילה באחריותנו. חלה תמורה מרחיקת לכת לרעתנו בדעת הקהל בעולם. החמירו היחסים עם הממשל האמריקאי, עם מצרים ועט מדינות אירופה.
כל זאת נאשר נוסף לעובדות חמורות לכשעצמו התווסף כשלון בלתי רגיל של ההסברה הישראלית.
ג. תפוצות העם היהודי הונו מכה כפולה: הביקורת על ישראל ברחבי העולם סייעה לאנטישמיות החבויה להרים ראש ולפעול בחריפות שלא ידענוה מאז מלחמת העולם;
התווספה לכו מבוכה של חילוקי דעות בקרב הציבור היהודי, כאשר רבים לא השלימו עם מדיניות המלומה. לולא השלמתה המאולצת של הממשלה עם כינון ועדת חקירה בעניו שתילה וסאברה היתר. נשקפת החודדות יחסים חמורה ביו ישראל לתפוצה. גם עתה ברור כי לרקמת היחסים הסנוכה בין ישראל לגולה נוסף קושי בלתי צפוי.
ד. בניגוד ימלחמות הקןדמות בהם המקימה סולידאריות בציבור הישראלי החריפו הפעם חילוקי י דעות. ההפגנה נגד מדיניות הממשלה במלחמה הזאת עברה בממדיה על בל מסורת
ההפגנות במדינה. הפגנת 400 האלף תימה תרומה אדירה לתדמיתה הדמוקרטיה החיובית של מדינת ישראל הממשלה ויתרה על הפגנת נגד. או לא בלמה תופעות חמורות של אלימות מילולית והתנקשות בכללי הדמוקרטיה
ה. חמורה מאח היא התופעה של ערעיר כללים קבועים ומקובלים בצה"ל, כאשר בקרב מפקדים יפיקודים עלה וגבר גל תחאות נגד מדיניות הממשלה במלחמה הזאת והתערער
האמוו בראש י ממשלה, בשר הבסי'זון ובממשלה נולה.
ו. על רקע ומתרחש בלבנון הורגשה תסיסה בקרב המיעוש הערבי בישראל, הניזונה משלושה גורמים: מהצער על קרובים ובני משפחה שנהרגו, נפצעו או נידונו להתחיל
מחדש בסבלו של פליט; מעלית רוח הסילידריות הלאומית; וכן גם מניצול ההתרגשות על ידי גורמים נוליטיים הנגועים באיבו לישראל.
ז עלות המלחמה היא תוספת עומס קשה על המשק המעורער בלאו-הכי, כשטרם סוכמו הנזקים ונגרמו לייצור. לסחר החוץ ולתיירות.
5. מאזן ההישגים המועטים אל מול האבידות והנזקים מחייב סיכום חד, בעוד שהאחראים על החשבון העגינ עדיין מנסים לטעון לייפירות הנצחון".
מועצת מפ"ם י וראה לחשבון נוקב על כל אשר התרחש במלחמה הזאת בעטיה של מדיניות משלה מסוננת היא קוראת לנסיגת צה"ל מלבנון תמורת הסדרי בטחון מיוחדים בשטח הקרוב של 40-45 ק"מ מוגבול הצפוני של ישראל. במאמץ להבטיח במו"מ אח בטחונם.
היא קוראת ליגיעת רוחות בצה"ל בהדגשה כי אין ממשלה בישראל יכולה להפעיל את צבא העם ללא יאגי לקונסנזוס לאומי. היא קוראת להמוני העם לערנות ולמחשבה תחילה לקראת הצפוי נבחירות הקרובות, בידיעה כי המערכות המדיניות הגדולות הן עדיין לפנינו.
3/.
3
6. בניגוד לכוונותיה של הממשלה האיצה המלחמה את הדחיפות בפתרון הבעיה הלאומית
הפלשתינית, הבעיות החריפו ועלו למוקדי דיונים בבירות העולם והן יעמידו את ישראל בפני ההכרח להתמודד עם תשובות מדיניות קונקרטיות. המהלך המדיני של ממשלת בגין נכשל כשלון מוחלס והדאגה לבסחוך המדינה ועתידה מחייבת לסכם מחדש סיכום של מהלכים מדיניים בכינון השלום עם מצרים, בבעיות האוטונומיה ועתיד הגדה והפלשתינים והצעותיה של ארצות הברית כפי שנוסחו בהצעותיו של הנשיא רייגן.
ב. השלום עם מצרים
1. מפ"ם רואה בשלום עם מצרים מאורע רב חשיבות וראשית דרך לשלום כולל באיזור. לכן היא חייבה אח הסכמי קמפ-דיוויד למרות בקורתה הקשה על ניהול המשא ומתן ע"י ממשלת
ישראל ולמרות הסתייגותה מתכנית האוטונומיה.
2. בהסכם הביניים שנחתם בין ישראל למצרים בספטמבר 1975 נאמר, כי ישראל ומצרים "נחושות בהחלטתו להגיע לכלל הסדר שלום צודק וסופי באמצעות משא ומתן, כשהסכם זה הוא צעד משמעותי לקראה "אותה מטרה". הסכם זה אשר נחתם ע"י ממשלת המערך למרות התנגדותו של ה"ליכוד" פתח את הדרך להמשך המו"מ ולהסכמי קמפ-דיוויד. משא ומתן זה שנפסק ב־1976 בשל הבחירות לנשיאות ארצות הברית וב־1977 בשל הבחירות בישראל. התחדש בשלהי שנת 77 כאשר מצרים, ישראל יאף ארצות הברית היו מעונינות במו"מ שיוביל לקראת שלום.
3. החלטת מועצת הבטחון 242 מחייבה נסיגה של צה"ל משטחים מוחזקים ומכירה בזכותה של ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים. הסכמתה של ממשלת ישראל לנסיגה עד לגבול הבינלאומי
ללא מערכה מתוכנני על תיקוני גבול בטחוניים - ולו אפילו על דרך חילופי שטחים - היא פרי האשליה כי במחיר הויתור הזה בגבול הדרומי יותן לישראל להתעלם מהחלטת 242 בגבול המזרחי ותובטח ליורי דורות" ריבונותה ביהודה ושומרון. אשליה זו היתה חסרת שחר ונזקה חמור.
4. מדיניות השלום של הנשיא סאדאח היתר מעוגנת באינטרסים חיוניים של מצרים ולא חל בהם שינוי לאחר רצח סאדאת וחילוף השלטון. בעיותיה הכלכליות של מצרים, קרבנותיה
הרבים במלחמות שחררו ונשנו, חשבון הפסדיה הכלכליים נוכח התעשרותן של מפיקות הנפט בעקבות המלחמה וכ עובדת כוחו של צה"ל אפילו במלחמות בהן הופתע - כל אלה הובילו את מצרים לשנוי יחסה לשלום עם ישראל בניגוד לשלושת הלאוו"ים של חרטום, מצרים בטחה בצדקת מהלכה נאשר העולם הערבי התייצב נגדו ועתה היא נאבקת על מעמדה כאומה הערבית הגדולה באיזור.
5. השלום הישראלי-מצרי לא יובטח לאורך ימים כשלום נפרד, מדיניותה של ישראל באיזור ובראש וראשוני- נכונותה לקדם את המו"מ שיוביל לפתרון הבעיה הפלשתינית יהוה גורם
רב משקל ביחסים העתידים בין ישראל למצרים ובעיצוב יחסי הנורמאליזציה בין שתי המדינות.
6. מלחמת לבנון הורידה מכה על הנורמליזציה של היחסים בין ישראל ומצרים. מדיניות השלום של מצרים מבוססת על אינטרסים משלה ואין ממשלת מצרים ששה אלי קרע. אולם
בחינת הדברים נפי שהתפתחו בזמן המלחמה החזרת השגריר המצרי לקהיר, ההתקפה הבלחי מרוסנת על ישראל בעתונות ובכלי התקשורת המצריים ואף הודעות רשמיות של בכירי השלטון המצרי חוזרים ומעידים מחדש על ה"לינקץ" הקיים בין יחסי מצרים-ישראל לבין מדיניותה של ישראל באיזור
4/..
- 4-
ג. תבנית האוטונומיה
1. תכנית האוטונומיה לא נכפתה על ישראל, היא יציר מחשבה של ממשלת בגין בנסיון
להגיע לשלום עם מצרים תוך דחיית הויכוח על עתיד הגדה והנחה משלה כי ניתן לבצע אוטונומיה פרסונלית לגבי עם מרוכז טריטוריאלית, המערך הצביע בעד הסכמי קמפ-דייויד למרוח תכנית האוטונומיה ולא בגללה. כל ממשלה שתנועת העבודה תעמוד במרכזה תהיה חייבת לעשות את כל האפשר כדי לצמצם את תקופת המעבר של האוטונומיה אם תקום ־ ולהקדים אח המו"מ על הסדר שלום קבוע. אולם עדי יושג הסכם כזה חובה היא על ממשלות ישראל לקיים את הכתוב ואח החתום בהסכמי קמפ-דיוויד בעניו הפלשתינאים, הגדה ורצועת עזר,וכן לחתור להסכם לגבי ענינים שלא נכללו בהסכם הזה כי לא הושגה בהם פשרה בין הצדדים.
2. בויכוח על מסור הסמכות חייבת ישראל להתייצב על בסיס ההסכם החתום בו נאמר כי "הצדדים ישאו ויתנו על הסכם אשר יגדיר את סמכויותיה ואחריותה של רשות המנהל
העצמי" הפירוש שי ממשלת ישראל המנסה לקבוע כי הממשל הצבאי יהווה את מקור הסמכות משבש את המשא ימיו ומוביל לקיר אטום.
3. מאחזי הבטחון של צה"ל וכן הסיורים המשותפים המוזכרים בהסכם קמפ-דיוויד המכוונים להבטחת הגנובות. אולם כאשר לא נקבעו גבולות חוצים בין ישראל ושטחי האוטונומיה
הכרחי להבטיח סדרי בטחון אשר ימנעו פעולה חבלנית בישראל משטח הגדה ורצועת עזה. ענין זה לא זכה לתשומו לב בהסכם שנחתם וחובה היא לתקן את המעוות.
בפריסה של כוחות צה"ל בגדה - על פי המוסכם בק.ד. - חייבת ישראל לדאוג שרצף מאחזיה הצבאיים סמוי לגבולות יכלול, ככל האפשר את הישובים הקיימים בבקעת הירדן ובגוש עציון. בתקופת האוטונומיה חייבת מדינת ישראל לדאוג לקיומם ולבטחונם וההכרעה על עתידו של כח אחד מהם תיפול במו"מ על הגבולות והשלום.
5. ממשלת ה"ליכוד" כיוונה מתנחלים למרכזי האוכלוסיה הערבית במגמה לקבוע עובדות בשטח ובהנחה כי זי אחת הדרכים להבטחת ריבונותה של ישראל בגדה. לו הנחה זו היתה בת ביצוע היא היתה מסכנת את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקראטית, מאחר שהיא חסרת סיכוי סופה להוריד על מדינת ישראל מכר. חמורה מזו בה התנסתה המדינה בחבל ימית. למתנחלים האלה צפויה בעתיד ברירה בין שתי אפשרויות: העתקת יישוביהם לתחומה של מדינת ישראל או המשך קיומם במעמד של מיעוט לאומי במדינה ערבית. מפ"ם קובעת כי המצאותם של המתנחלים האלה בשטח יוצרת מתיחות בלתי פוסקת בינם לבין התושבים. היא מרבה תנועות אלימות ואיבה ומהווה מכשול לשלום
б. הממשלה נתבעו לא להסיף התנחלויות חדשות בשטחים ולהקפיא את המצב הקיים בכל הנוגע לקרקעות ומים. הסדרי קרקע ומים ייקבעו במו"מ בהתחשב באינטרסים של הצדדים ובמסגרת
תכנית איזורית כיללת.
7. בבחירות לקב עת מוסדות האוטונומיה - כפי שייקבעו במשא ומתן ־ יש לאפשר לתושבי ירושלים המזרחית, שאינם אזרחי ישראל, להשתתף בהצבעה.
8. בהסכמי ק.ד. הוגדרה תכנית האוטונומיה כתקופת מעבר ונאמר כי לא יאוחר מן השנה השלישית לאחי תחילתה של תקופת המעבר יתנהל מו"מ בו ייקבע המעמד הסופי של יו"ש
וחבל עזה. פירושים שכוונתם להפר את המוסכם בנדון מערערים את אמינותה של ישראל ופוגעים בסיכוי לנהל מו"מ על פתרון הבעיות בהווה ובעתיד כאחת.
5/..
5
ד. ישראל, ירדן והפלשתינאים
1. במערבה הגורלית על עתיד השלום תחתור ישראל לפתרון הבעיות על בסיס הבטחת בטחונה כמדינה יהודית ודמוקרטית ומתן ביטוי לזכות ההגדרה העצמית של הפלשתינאים. מפ"ם
קובעת את עמדותיה בשאלות הסבוכות האלה על פי עקרונותיה הציוניים והסוציאלסטיים ועל יסוד החלסותיה שנתקבלו ב־1967 סמוך למלחמת ששת הימים.
בארץ ישראל נגבויותיה ההיסטוריים ראינו את המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לארצו ושל העם הערבי השובו בו. במפגש היהודי - הערבי התברר ההכרח לחלק את השטח בין שני העמים. בשל ההתנגדות של מדינות ערב להקמתה של מדינת ישראל פתחו במלחמה שבתוצאותיה נקבעו הגבולות ביו ישר"ל לשכנותיה. מלחמת ששת הימים נכפתה על ישראל כמלחמת מגן על גבולותיה, ולשלום אזרחיה. מלחמה הזאת חצה צה"ל בין ערביי הגדה לבין מדינת ירדן ומאז מחזיקה ישראל בשטח בה ח יישוב ערבי מרוכז ומושרש השואף לפתרון בעיתו הלאומית. כאשר המציאות המדינית הנתונה ייבשה ומגבשת את הכרתו הלאומית. במו"מ על השלום תהיה ישראל חייבת לסגת משטחים מוחזקים ל ידה ולהבטיח לעצמה גבולות בטוחים ומוכרים. בהסכמי קמפ-דיוויד התחייבה ישראל לנהל מו"מ על "פתרון בעית ערביי ישראל (בטקסט אנגלי: "העם הפלשתינאי") על בל היבטיה", הפתרוו שינבע מן המו"מ חייב להכיר גם בזכויות החוקיות של ערביי ארץ ישראל (בנוסח האנגלי העם הפלשתיני) ובצרכיהם הצודקים".
2. כדי לאפשר התקדמות לקראת פתרון הבעיה הפלשתינאית על כל היבטיה שומה על ישראל להכיר בזכותם של הפלשתינאים להגדרה עצמית שתוגשם בשלבים תוך דאגה לבטחונם של
ישראל. בתנאים שייקבעו בהסכם השלום. על יסוד הכרה הדדית בו-זמנית של שני העמים ייפתח משא ומתן ישיר על השלום ללא תנאים מוקדמים. כאשר כל צד יבוא לשולחן הדיונים עם עמדותיו הוא.
3. על ישראל להיות נכונה לשאת ולתת עם כל נציגות פלשתינאית שתכיר במדינת ישראל, תתמוך בשלום,תשלול את הטרור וכן תכיר בזכותה של ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים בהתאם
להחלטות האו"ם 242. משמעותם של התנאים האלה היא ביטול סעיפי האמנה הפלשתינאית החותרים להרס מדינת ישראל.
4. מפ"ם תיאבק על פתרון המושתת על שחי מדינות עצמאיות וריבוניות: ישראל מזה ומדינה ירדנית-פלשתינאית מזה. רוב תושבי ירדן הם פלשתינאים ומלחמת ששת הימים לא שינתה את
העובדה כי להם ולאחיהם בגדה יש שפה משותפת, ומסורת משותפת, לא שינתה את העובדות בתחומי הדת, המנהגים וסדרי החיים. דרך הגשרים הפתוחים ממשיכים עד היום קשרי משק וחברה ואף קשרי משפחה מסועפים. מרחביה של מדינה ירדנית-פלשתינית עשויים להבטיח את מימוש הגדרתו העצמית ואת אחדותו של העם הפלשתיני, לסייע לפתרון בעית הפליטים וכן לאפשר את המו"מ על גבולות בטחון לישראל. לא כן הדבר לגבי מדינה שלישית, בין ישראל וירדן, אשר לא תביא איתה פתרון יציב, לא תפתור את בעית הפליטים ואף לא תאפשר הסדרי בטחון ופירוז. עם בוא השלום לא תוכל ישראל לקבוע את סדרי חייהם המדיניים של הירדנים והפלשתינאים והיא תכבד את הכרעותיהם הדמוקרטיות בכל הנוגע לריבונותם של אלה ואלה מעבר לגבולותיה ובלבד שיקויימו ויובטחו סעיפי ההסכם וסדרי הבטחון שייקבעו בהסכם השלום.
5. משייקבעו תיקוני גבול ההכרחיים לבטחונה של ישראל היא תיסוג לגבולות בטוחים ומוכרים ושטחים שיוריזרו יפורזו לפי לוח זמנים מוסכם. כוחות צבא לא יחצו את הירדן והפירוד
יובטח על פי הסדרים שיסוכם עליהם, כנאמר גם בהסכמי קמפ-דיוויד, כי "המו"מ יקבע בין שאר הענינים את מיקומם של הגבולות ואת אופיים של סדרי הבטחון".
6. במו"מ על השלום יוסכם על תכנית לשיקום הפליטים, תכנית זאת תתבצע במסגרת של שלום כולל תוו שיתוף פעולה בין תושבי בשטחים, ירדו, ארצות ערב וישראל וכן גיוס הון
בינלאומי לשם פיתוח מפעלי חקלאות. תעשיה ושיכון בשטחים ובמרחבי מדינת ירדן
6/.
־ 6 ־
במו"מ על הסדר כולל של בעית הפליטים תעלה ישראל את דבר זכויות היהודים שעלו מארצות ערב, ללא אפשרות להוציא את רכושם.
7. על בסיס מציאות של שלום יציב ויחסי שכנות טובים תהיה ישראל פתוחה גם לרעיונות של פתרון קהילתי - פדראטיבי - למען שגשוגם הכלכלי והתרבותי של עמי ארץ ישראל ייצוב חשלום באיזור כולו.
8. ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת ישראל. במסגרת הסכם השלום חייבת ישראל להבטיח מעמד מיוחד בשלוש הדתות ואתריהן התקודשים בעיר העתיקה וביטוי מובהק לייחודם הלאומי
והתרבותי של התוחבים הערבים של העיר. במסגרת העיר המאוחדת יובטחו הסדרים מוניציפאליים לאוכלוסיה הערביי .
9. כדי להבטיח את תהליך השלום שומה על ישראל לקרוא לממשלת ירדן ואף לנציגי הפלשתינים להצטרף למשא ומתו על השלום, אשר יהיה מבוסס על עקרון ההגדרה העצמית לעמים ועל כיבוד
ריבונותן ובטחוג! של מדינות האזור.
ה. עמדותיו של הממשל האמריקאי על פי הצעות הנשיא רייגן
1. מועצת מפ"ם שוללת לחלוטין את החלטת הממשלה שנחפזה לדחות על הסף את הצעותיו של נשיא ארצות הברית החלטתה זו של הממשלה היא עדות נוספת למדיניות חסרת הגיון פוליטי
המתעלמת מהמציאוי הקונקרטית. בממשל האמריקאי וכן בממשלות אחרות בעולם אין תמיכה בכוונו-- תיה של ממשלת גין להבטיח ריבונות ישראלית בגדה לדורי דורות. ככל שבושינגטון ובבירות עולם אחרות היו וישנם חילוקי דעות. הם נעים בין תמיכה במדינה פלשתינית בראשות אש"ף לבין תמיכה ב"מימוש הזכויות הלגיטימיות" של העם הפלשתיני בהקשר עם מדינת ירדן. בעמדותיו של נשיא ארצות הברית יש בסיס רציני למו"מ על פתרון קונסקרוקטיבי של הבעיות.
2. הצעותיו של הנשיא רייגן שוללות הקמת מדינה פלשתינית, שוליית את התביעה של נסיגה לגבולות 67' אינן רואות באש"ף אה נציג הפלשתינים ואפילו, מתנגדת לתביעה לפירוק
הישובים היהודים בגדה. הצעותיו של נשיא ארצות הברית מבוססות על הסכמי קמפ-דיוויד ופתוחות למו"מ עם סעיפים שנויים במחלוקת. הן נותנות גם ביטוי לדעתו של הממשל האמריקאי לגבי הכרעות העתידות לבוא לאחר תקופת המעבר של האוטונומיה בכיוון לפתרון פלשתיני-ירדני, על בסיס החלטת 242 ואף התנגדות לחלוקה ירושלים.
3. ממשלת בגין מפרשת את הצעות רייגן כתמיכה בחלוקת ירושלים,כי כלולה בהן הנחה כי לתושבי מזרח ירושלים תהיה זכות להשתתף בבחירה הרשות האוטונומית; היא מפרשת פירוש
מרחיק לכת אח ההגעה האמריקאית הענין הבטחון הפנימי, במקום מו"מ על תיקונה בהתאם להסכמי קמפ-דייויד, היא עומדת בתוקף על הזכות הבלתי מוגבלת להתנחלות "שאינה ניתנת לערעור" ומניחה כי על יסוד זה נותר סיכוי להגיע לשלום. היא חוזרת להנחה כי למליון תושבים המרוכזים טריטוריאלית כמי מוחלט ומכריע ניתן להעניק אוטונומיה לתושבים ולא לשטח; והיא מסכמת אח פירושיה בהערכה חסרת הגיון כי הצעות רייגן משמען: מדינה פלשתינית, בה חוסיו ימליך אח ערפאת ויכריח רית עם הסוביטים.
4. המועצה קובעת כי תגובתה החפוזה של ממשלת בגין להצעות הנשיא רייגן מוסיפה לבנים
לחומת אי הובנה המתרוממת בין ישראל לארצות הברית, בין ישראל למדינות אירופה,
בין ישראל לדעת הקהל בעולם. תגובתה של הממשלה סותמת דרכים למוצא מהסבך של הבעיות בהן הננו נתונים,
7/. .
מועצת מפייס רואה בהצעות רייגן בסיס חשוב למו"מ הפותח סיכוי לשלום ומעיינת בקורת רוח כי מפלגת העבודה היא שותפה להערכה הזאת. מפ"ם קוראת למערך לגבש חזית רחבה של נאמני הציונות השפויה ולהאבק על פתיחת מו"מ על בסיס ההצעות האלה.
ו. רמת הגולן וסוריה
ז. למען הבטחת בטחונם ושלומם של הגליל ועמק הירדן,הכרחי הוא כי הגבול עם סוריה יעבור על הגילו, קווי הגבול ייקבעו במו"מ על השלום. צה"ל ייסוג לגבול שייקבע
והחלק הנוחר יפורז על פי לוח זמנים מוסכם.
2. המועצה מחייצבת מאחורי החלטות מוסדות המפלגה וסיעתה בכנסת אשר שללו בתקיפות את "חוק הגולן". מפ"ם קובעת כי כל אשר ממשלת הליכוד השיגה בהחלסתה זו של הכנסה הוא החרפה היחסים עם הדרוזים בגולן, החרפת היחסים עם ארצות הברית ומכר. נוספת לישראל בדעת הקהל בעולם. גם לאחר שהחוק התקבל חייבת ישראל להודיע על נכונותה לנהל מו"מ על קביעת הגבולות וסדרי הבטחון במסגרת של הסכם שלום. עדי יקבע הסכם שלום חייבים שני הצדדים לכבד בהקפדה את הסכם הפרדת הכוחות על כל סעיפיו, כפי שנחתם ב-1974. מפ"ם קו ־את למו"מ ביו ישראל וסוריה, על פינוי לבנון ומו"מ על שלום שיתנהל ללא תנאים מוקדמים.
כל ממשלה שתנועת העבודה העמוד במרכזה תהיה חייבת להעלות תכנית אלטרנטיבית לפתרון יסודי של הבעיה הפלשתינית, תוך נכונות מוצהרת מצידה לשאת ולתת עם כל הגורמים הערבייה המעורבים, בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד, על מנת להשכין שלום קבע ובטחון ביחסי שני העמים.
הצעות מגובשות להחלטות במועצה המזינית הכ'ט יוגשו לסניפים בתהליך הבירור ולקראת סיומו הצעות אלה יכללו מרכיבים שיגובשו תוך תהליך הבירור.
- 7-
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
תאריך 2/3.2.83
איתמר בן-־אבי 4 67 64 תל-אביב טל' 166244
ת.ד. 1777 61016 ת"א
ועדות המועצה
ועדה מתמדת מאיר תלמי דב בר ניר מארק גפן אשר ליבלינג אסתר מורדוך דב פלג
מחמוד ארחיים
יו"ר הישיבות נתן פלד שולה רון נפתלי פדר מוחמד וותד
יפעת
nmm ל»יו* •nn לעמי «*1wjvn
ifat
*UIUC4TI0H
""" cu»»!hcj» UHvia
"::r? •תל• *סיב י•'**- ייי• ייד י""־,"*," ז' "'י
י*• P*taJt T1kw| Sumt. ■91•) Y«J. flo-iungg /
4 פבר' 1983
מועצת מפ"ם: הפתרון - במדיה ירדנית-פלשתינית לצד ישראל
מאת משה מייזלס
מועצת מפ"ם אישרה אמש את העקרונות לשלום ש־ הגיש ריכוז המפלגה, לאחר שדחתה כ־50 הסתייגויות מימין ומשמאל.
כהחלטית המועצה נאמר, בין השאר, כי מפ"ם תיאבק ל-מען פתרון המושתת עד שיתי מדעות' עצמאיות וריסניות, ישראל מזה ומדינת ירדנית־ פלשתינית מזה. עם בוא ה-שלום לא תוכל ישראל לקטע את הדרי הייתם המדיניים של הירדנים והפלשתינים, והיא תכבד את הכרעותיהם הדמוק-רטיות בכל הנוגע לריבונותם ולעצמאותם של אלה ואלה מ-עבר לגבולותיה, ובלבד ש־ יקויימו סעיפי ההסכם וסדרי הבטחיון שייקבעו בחוזה ה-שלום.
על ישראל, נאמר, להיות נכונה לשאת ולתת עם כל גו-רם פלשתיני שיכיר במדינת ישראל, ישלול את מטרור ו-יכיר בזכות ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים בהתאם ל-החלטת 242 של מועצת ה־ בטחון. על יסוד הכרה בו-זמ-נית של שני העמים ייפתח מו"מ ישיר על השלום ללא תנאים מוקדמים. המועצה קר-אה לנסיגה מיידית מלבנון ו-להקפאת ההתנחלויות בשטחים,
כדי לקדם את השלום בגבולנו המזרחי.
במשך היום התנהל ויכוה ביין התומבים בעיקתנות הרי-כוז לבין המערערים עליהם. המנהיג הוותיק יעקב חזן אמר, כי מפ"ם רואה את פתרון ה-הבעיה הפלשתינית במדינה ירדנית-פלשתינית, ומה שיהיה אחר כך זה ענין של הגדרה עצמית, אד לא לפני בן. ב-עקרונות מפ"ם אין מדובר על חלוקת אדץ־ישראל עד לגדה, אלא משני עברי הירדן בין שגי עמים. כשמדברים על
פשרה טריטוריואילית זח מחייב ויתורים, אך גם גבולות בטו-חים יותר לישראל.
חייקה גדוסמן טענה, כי מפ"ם לא צריפה להכריז על "לאווים". הגדרה עצמית צרי-כה להתגשם על־ידי עם אחר ולא על חשבונו. מה שמגיע לעם מיהודי מגיע גם לעם אחר — מולדת ווריבונות. ב-מפלגת העבודה "ש כאלה ה-מדברים על פשרה טריטור-יאלית, אך אינם מתכוונים ל-בצע אותה ברצינות.
אמרי רון אמר, כי אם מפ"ם
תחליט כעת להוביל כראש חץ למתן הכשר למדינה פלשתי-נית שלישית ולמו"מ עם אש"ף ללא תנאים, היא תעשה שגי-אה משולשת: היא תחזק את האופוזיציה האש"פית במקום הירדנית, תמנע מן הפלשתי-נים את ההתמתנות המיוחלת ותחליש את הסיכוי לשכנע את העם בישראל כי בגין אינו צודק בטענתו כלפי המערך, שהוא מתכוון כעצם למדינה אש"פית שלישית.
ח"כ דב זכין טען נגד החב-רים הקמים ומתנדבים למצוא נימוקים אבסורדיים להצדקת מלחמת לבנון, כאילו היא מקרבת את תהליך השלום. הוא טען כי עקרונות מפ"ם, המבקשים ערובות בהתה ה-שלום ובסידורים הבטחוניים עם הירדנים והפלשתינים, נות-נים תשובה ריאליסטית לחש-שות הלגיטימיים ולסיכויים גם יתד.
כשתבע מזכיר הקיבוץ ה-ארצי דב פלג, לשנות בנוסח ההצעות פיסגה המדברת על "שני עברי הירדן", מאחיי ש-ביטוי זה אינו שייך למיפ"ם, התנגד לכך יעקב חזן בטענו, כי באותה צורה אפשר לדרוש למחזיק את טרומפלדור, בי י'ש תנועת כיית"ד על שמו, ו-להפסיק לנישום, כי. גם ד6 נושמים...
ת.ד. 24 . ._
טלפון 02-227515
מערך בין מפלגת
העבודה לבין מפ"ם הוא בן 15 שנה. הוא הוקם
ה בשנת 1969, כדי למנוע את עליית הימין ה לשלטון. היום הימין נמצא בשלטון. במפ"ם רוצים לפרוש מהמערך מאותה סיבה שלשמה הוקם.
בהצעת החלטה שתגיש מזכירות מפ"ם לוועידה בסוף יוני ייאמר, כי "כדי למנוע את עליית הימין, קיימה מפ"ם בנאמנות את שותפותה עם מפלגת העבודה במסגרת המערך, אף כי מתכונת זו חייבה את מפ"ם לוותר על מאפיינים מובהקים של עצמאותה. אולם קורבנה של מפ"ם לא נרצה. המערך נכשל במשימה העיקרית שנטל על עצמו ולא מנע את ניצחון הליכוד בבחירות." ובהמשך: "המערך מיצה את עצמו, מפ"ם מחדשת את עצמאותה..."
ניתן להעלות בהקשר זה את האסוציאציה של פילגש צעירה, המתקשרת למאהב המבוגר ובעל הניסיון וכאשר מרגישה הפילגש, כי המאהב מיצה את עצמו, הזדקן ונחלש, היא עוזבת אותו "כדי לחדש את עצמאותה". אגב, ההצעה לפירוק המערך אינה נקראת כך באופן רשמי-"פירוק," אלא "מפ"ם והתחדשות תנועת העבודה במאבק על עתידה ודמותה של מדינת ישראל."
היום בעד, מחר נגד
הקולות הקוראים לפרידה ממפלגת העבודה הם רק פן אחד של הדברים. למעשה, מי שינסה להבין מה קורה היום במפ"ם, יתבלבל. מי שהיה פעם בעד פירוק, היום הוא נגדו; מי שהיה פעם נגד פירוק, היום תומך בו.
כדי לדבר עם האנשים המרכזיים במפ"ם צריך להכין היטב את שיעורי הבית. אי־אפשר לדעת מי בעד מה, ומתי הוא שינה עמדה.
נכון להיום, ארבעת המזכירים של מפ"ם: ד"ר גד יציב(מזכיר מדיני), ויקשור שס־סוב(מזכ"ל), חייקה גרוסמן(מזכירה לעניני פנים וחברה) ובנימין יסעור
(מזכיר ארגוני) הם בעד פירוק המערך. אליהם מצטרפים עוד חמישה מתוך שבעת חברי"הכנסת של מפ"ם: רב וכין, אלעזר גרנות, יאיר צבן, מוחמר וואתד ושם־טוב (שהוא גם ח"כ).
לעומתם, המתנגדים בתוקף לפירוק הם חברי הכנסת אמרי רון ונפתלי פדר ואנשי ההנהגה הוותיקה, שערכו את האיחוד עם המערך - יעקב חזן, מאיר יערי ומאיר תלמי. אליהם מצטרפים רוב חברי הוועדה המרכזת מטעם מפ"ם בהסתדרות.
הן השוללים פרידה מהמערך והן המחייבים אותה מתכוונים לכך בכל הרצינות. האיום של הליכה לבד, כך נראה, לא נועד לצרכי סחיטה אידיאולוגית או שלטונית, כמו שהדברים מצטיירים במפלגה הליברלית. בימים אלה נערך בסניפי מפ"ם ברחבי הארץ חריש עמוק של הדוברים בעד ונגד הפרישה. כל צד מנסה לשכנע קהל
יאיר צבן - ללכת לגד
חברים גדול יותר. הפור יפול ב־23 ביוני, מועד כינוס ועידת מפ"ם, המתכנסת אחת לארבע שנים.
חמש הצעות החלטה
למעשה, הדרישה לפרק את המערך אינה חדשה. היא מושמעת כל ארבע שנים מחדש, כשמועד התעוררותה הוא כמה חודשים לפני כל ועידה.
לפני שבוע היו אמורים 35 חברי ריכוז מפ"ם, שהוא הגוף האופרטיבי המכריע במפלגה, להגיע לסיכום בענין. בישיבה השתתפו 33 חברים בלבד. הישיבה הסתיימה בהגשת חמש הצעות החלטה שונות לוועידה. הצעה אחת צידדה בפירוק השותפות-14 חברים הצביעו בעד. הצעה שנייה-נגד פרישה - זכתה ל"14 חברים תומכים. הצעה שלישית - להיות סיעה עצמאית בחלק מהמאבקים ובחלק אחר לפעול עם מפלגת העבודה. בהצעה זו תמך חבר אחד. הצעה רביעית - אם המערך יסטה מהתכנית המדינית של מפ"ם -תישקל פרישה. בהצעה זו תמך חבר אחד. הצעה חמישית - לשנות מבפנים את מסגרות המפלגה בלי להיפרד מהעבודה. בהצעה זו תמכו שלושה חברים. ברור אם כן, כי שתי ההצעות המרכזיות התמקדו בענין הפירוק.
השאלה היא, מדוע כל־כך דחוף עכשיו להעלות את הצעת פירוק המערך? התשובה הראשונה היא, כאמור, העיתוי של כחודש לפני קיום הוועידה. אם לא יחליטו עכשיו על פירוק, יצטרכו המצדדים בו לחכות ארבע שנים. שנית, ארועי השנה האחרונה רק דחפו את מחייבי הפירוק להאמין ביתר תוקף בעמדה שהם נוקטים.
מתחילת המלחמה בלבנון הובלטו בבירור העמדות השונות בין מפלגת העבודה ומפ"ם. חילוקי הדעות התפרצו בצורה חריפה כאשר המערך תמך בתחילת המלחמה בעמדת הליכוד, בעוד שעמדת מפ"ם היתה בתוקף נגד. הוויכוח סביב המלחמה העמיק את הפערים שניבעו בענין חוק סיפוח הגולן, חוק ירושלים, שיגור משלחת הסברה משותפת, ליכוד־מערך, לארצות־הברית, כדי להסביר את מלחמת לבנון, הדיבורים על הליכה לממשלת ליכוד לאומי ולאחרונה - התנגדות מפלגת העבודה כי מפ"ם תקבל נציגות משלה באינטרנציונל הסוציאליסטי.
לא מערך-ברית
רבים בתוך מפ"ם סוברים, כי המערך במבנהו הנוכחי, אינו מתפקד ואיבד מיעילותו כאופוזיציה לוחמת מול שלטון הליכוד. חמור מזה: במפ"ם רווחת היום התחושה שראשי מפלגת העבודה או לפחות חלק ממנה, נושאים את נפשם לפירוק המערך. על־פי תחושה זו, תהיה הדרך חופשית לתמרן את הכוחות במפלגה לממשלת ליכוד לאומי, בלי להיכנס ללחצים פנימיים.
ד"ר גד יציב, המזכיר המדיני של מפ"ם, הדוגל בפילוק המערך, מצביע על אפשרות של פירוק ללא פירוק. הוא מתמרן את חבריו לתמיכה ברעיון של המרת המערך המשותף-בברית משותפת. משמעה של ברית כזאת הוא שיתוף פעולה עם מפלגת העבודה בדברים שבהם האינטרסים נפגשים. "היום יש הכרעות רוב בכנסת," אומר יציב, "ואנחנו לא מוכנים לקבל על עצמנו כל הכרעה באופן אוטומטי. אנחנו רוצים הידברות, דיונים ולהיות שותפים להכרעות. יש לנו סיעות משותפות בכנסת, בהסתדרות ובעיריות, והשיתוף הזה לא תמיד פועל לטובת מפ"ם. אנחנו רוצים לבחור את האפשרות של הליכה משותפת לבחירות בכל
מקרה לגופו."
גד יציב מעדיף, אם כן, להיות עצמאי קטן, הפועל בשיתוף כוחות רק בשעת הצורך. לדעתו, צריך להשאיר את האופציות פתוחות. עמדתו של יציב נתמכת על ידי אישים מרכזיים בהנהגת ריכוז מפ"ם.
אין נחת משם־טוב
התובעים לפרק את המסגרת עם העבודה באופן מוחלט מציינים כי מפ"ם, במסגרת המערך אינה מתפקדת. אותם אנשים מדגישים, כי האשם הוא במבנה המסורבל של הכוחות במערך, שאינו מסוגל לשגר מסרים ברורים וחד משמעיים על עמדות המפלגה לציבור, עובדה שגורמת תיסכול וכעם. הצורך
האם המערך מתפרק? במפ"ם רוצים חצי מהחברים לפרועה, לעזוב את מפלגת העבודה וללכת לבד. החצי השני - מתנגד. כל צד מתכוון למה שהוא אומר.ועידת מפ"ם תתכנס בסוף יוני, כדי לקבל החלטה. מה יהיה?
תצלום: מיכה קירשנר
16 מאי 1983
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 ת"ד 724' טלפון 240242 ירושלים 91007
ליכוד ג'
מנהיגי מפלגת העבודה כועסים מאוד כאשר אומרים שהם ליכוד ג'. אך הנה אסרו על ח"כ אמרי רון להעלות לדיון את נושא תעלת ה-ימים הדרומית: ח"כ רבין בטעינה שאין סיכויי להגיע להסכמה עם חו-סיין; וח"כ פרס בנימוק ש"מכרו" לעם היהודי את הפרוייקט הדרומי.
אותה מנהיגות שמדברת כליי הרף על הסכם עם ירדן שיל חוסיין; אותת מנהיגות שבשמה ניהל יגאל אלון ז"ל מו"מ עם נציגי המלך חוסיין על פרויקט התעלה הצפונית — אותת מנהיגות תומכת היום ב-תעלה הדרומית שהיא תעלת־מריבה מדינית ומופרכת מבחינה כלכלית — שפל תכליתה למנוע שיתוף פעולה ישראלי־ירדני בניצול האוצר של ים־המלח המשותף לשתי המדינות. אותה מנהיגות נותנת ידה להשקעה עצומה שספק אם אפשר יהיה להש-לימה. בבוא היום יהיה המערך שותף באחריות לכשלון הזה.
איך לכנות את התופעה הזאת? אולי ליכוד ג' ?
צבי כסה
רמת השרון
3 יוני 1983
בקטטה ביו יהודים וערבים בכלא באר שבע
סוהרים השליטו סדר לאחר שפרצו מהומות
שני אסירים ערביים, בני 23, הכלואים בכלא באי־שבע, נפצ-עו אמש, אחד מהם באופן קשר, בקטטה שבה היו מעורבים עב אבירים יהודיים בחצר ביה ה-כלא.
אמש, סמוד לשעה. 6. פרצה תגרה ביו קבוצה של אסירים יהודיים ל-קבוצת אסירים ערביים, בחצר ה-משותפת שבין האגף הפלילי שבו שוכנים האסירים היהודיים לאגף פלילי, שבו מרוכזים אסירים ער-ביים,
במהלך חילופי מהלומית בין ה-קבוצות, נדקרו שניים מן האסירים. הערביים. אחד האסירים הערביים נפצע קשה מדקירות יכל חלקי גופו וחברו נפצע באופן קל. שניהם די־ עברו לביה"ת "סורוקה" בבאר"שבע ונמסר כי אחד מהם הוכנס לחוד הניתוח,
כוח של סוהרים, התערב בקטטה, והשליט סדר. בשעות אלה, שורר '"הס בכלא באר־שבע.
העתיד מתחיל...
לחברים בקיבוץ הארצי,
אנחנו, קבוצת.רןברים הפעילים עתה בסמינר הרעיוני של תק"ם — אפעל * מודאגים מהדעות הנשמעות בקיבוץ הארצי הקוראות לפילוג המערך ופיצול תנועת העבודה הציונית-יסוציאליסטית. נראה לנו, כי מעבר לחילוקי הדעות יש לנו הרבה מן המשותף. היריב הפוליטי שלנו הוא הליכוד, תהליך של פילוג אינו קטטי ? לפילוג עכשיו ישנה דינאמיקה שלא ניתן לשער עוצמתה ותוצאותיה.
אנחנו רואים את התנועה הקיבוצית על כל מרכיביה כנושא מגשים מרכזי במאבקיה של תנועת העבודה.
יחד נמשיך להיאבק על הערכים הציונים-סוציאליסטיים של תנועת העבודה. אנחנו קוראים לחברינדשותפינו בקיבוץ
הארצי לפעול יחד איומו למען שלמות תנועת העבודה וחיזוק המערך.
אברהם קלוסקי —
יד טבנקין אורה ערמוני —
מרכז ההדרכה אייל כפכפי — יד טבנקין אמנון מגן — יד טבנקין אמו בר אפעל אשר מניב — יד טבנקין דוד דניאל — אפעל דוד הדרי — יד טבנקין יריב בן־אהרון —
מרכז ההדרכה
חלל לויתן — יד טבנקין חיים זליגמן — אפעל יאיר לין — מרכז ההדרכה יעקב עובד — יד טבנקין ישי בונה — מרכז ההדרכה מוטקה יהזקאלי —
מרכז ההדרכה מנחם טופל — יד טבנקין מרטין בן־מורה —
מרכז ההדרכה אורי יזהר —
מרכז ההדרכה
* החתימות בולן על דעתם ואחריותם האישית של החותמים בלבד.
10.VI.83
"■"י 472, טלפון 240242 ירושלים 91007
משמר לילדים
תל אביב
30 יוני 1983
יחד בדרך משותפת
מפלגת הפועלים המאוחדת, מפ"ם, נתכנסה לוועידה חשובה. אל הוועידה באו למעלה מאלף צירים מכל רחבי הארץ — מהקיבוצים, הערים, עיירות הפיתוח, והישובים הערביים.
ערב הפתיחה היה חגיגי מאוד. נשיא המדינה, חיים הרצוג כיבד בנוכחותו את המעמד המרשים. כן באו משלחות של מפלגות עבודה מארצות שונות.
הוועידה נקראה להכריע בעניין קיומו או אי־קיומו של המערך. לאחר מלחמת ששת הימים, קמה ברית בין שתי מפלגות הפועלים הראשונות בארצנו: מפלגת העבודה ומפלגת הפועלים המאוחדת. הברית הזאת, היא המערך, קבעה שהמבחנים הגדולים שמדינת ישראל הולכת לקראתם, מחייבים את תנועת העבודה על כל זרמיה להופיע במלוכד, בכוחות משותפים.
ההרגשה הכללית בעם היתה, כי מלחמת ששת הימים פתחה תקופה חדשה בתולדות המדינה. הניצחון המזהיר הדף את הסכנה על עצם קיומה של ישראל, אבל יחד עם זאת הוא גם העמיד אותנו בפני בעיות קשות ואילץ אותנו לשלוט על ערביי ה"שטחים" —שלטון, המטיל עלינו משא כבד מאוד.
גם בפנים המדינה ביצבצו ועלו תופעות שליליות, בייחוד בתחום הזנחת עבודת הכפיים על ידי יהודים והעברת ענפי עבודה שלמים (בניין, חקלאות) לידי ערבים. פעם נלחמו היהודים בעד עבודה עברית — איפה היא העבודה העברית כיום? לכן אמרו רבים כי לעת כזאת חייבת תנועת הפועלים ללכת יחד, לפעול במשותף, כשכל אחת משתי המפלגות שומרת על ייחוד דרכה.
לכן: מערך ולא איחוד. כי איחוד יכול לקום בין שתי מפלגות שדרכן זהה. אולם, מפלגת העבודה ומפ"ם נבדלות זו מזו בהשקפות שונות על המדיניות — גם הפנימית וגם החיצונית.
ההסכם והניגודים
ההסכם בין שתי המפלגות הכיל איפוא בתוכו משמעות כפולה: גם הליכה משותפת לבחירות לכנסת וסיעה משותפת בכנסת, וגם שמירה על התפישות המיוחדות של מפ"ם מזה ושל מפלגת העבודה — מזה. מן המשמעות הכפולה הזאת נבעו קשיים רבים בכל שנות קיומו של המערך. גם במפלגת העבודה וגם
שרים "התקווה" בוועידת מפ"ם. מימין לשמאל: מאיר יערי, ויקטור שם־טוב, הנשיא חיים הרצוג, בנימין יסעור, שמעון פרס ויעקב חץ.
למפ"ם במערכת בחירות, תחליש את תנועת העבודה כולה, ותעזור לימין להוסיף ולשלוט. לא עת פירוק המערך היא העת הזאת — אלא להיפך: נגד שלטון הליכוד הכושל, יש להעמיד חזית משותפת של כל הכוחות הבונים, ובראש ובראשונה
— חזית משותפת של מפלגת העבודה ושל מפ"ם.
הבירור נמשך חודשים אחדים. השתתפו בו אלפי חברים בקיבוצים, הפזורים ברחבי הארץ מן הצפון עד הדרום, מים ועד מידבר
— אנשים עובדים הנושאים יעל גבם בעול היצירה, האחריות הלאומית והבטחון.
השתתפו בו אלפי חברים מהעיר, מעיירות הפיתוח, ממושבי עולים, מהיי-שובים הערביים — כל המחנה הגדול של חלוצים, עמלים, בונים ומגינים.
הוויכוח בוועידה היה ער, חם, נרגש, אך עמד על רמה גבוהה של ליבון דרכים ושל שותפות גורל: גורלה של מדינת ישראל, כמדינת העם העובד, כמדינה של שלום וביטחון, כמדינה של שוויון בין יהודים ליהודים ובין יהודים לערבים.
זאת ועוד. לפני הוועידה התחייבו שגי המחנות, גם השוללים את קיוםהמערך וגם המחייבים את המשך קיומו של המערך — לעת הזאת — לקבל בכל מקרה את הכרעת הרוב.
וזה חשוב, כי: קבלת הכרעת הרוב היא כלל גדול בדמוקראטיה. לאחר שגי ימי דיונים נוקבים שהתנהלו בקולנוע "תל־אביב", הגיעה שעת ההכרעה. וההכרעה היתה:
ועידת מפ"ם החליטה להמשיך בקיום המערך עם מפלגת העבודה. ההחלטה נתקבלה ברוב קטן. כתום ההצבעה הודיע מזכ"ל מפ"ם, ויקטור שם־טוב בהתאם לאמור לעיל — כי כל החלטה שנתקבלה ברוב (קטן ככל שיהיה) מחייבת את המפלגה כולה. הוא קרא לחברי מפ"ם להגדיל את השפעתם במערך ולחזק את שורות המפלגה במערכות הצפויות לה בעתיד.
מאת י. נור
במפ"ם — נתרבו החברים, שלא שבעו נחת מן השותפות. חברים מסויימים במפלגת העבודה לא קיבלו את העמדות של מפ"ם וטענו, כי עמדות אלה — בנושאים שוגים — מפריעות למפלגת העבודה להרחיב את השפעתה בקרב הציבור, שאיננו בהסתדרות.
כנגד זה היו גם במפ"ם חברים רבים, ששללו את קבלת הדרך חסרת הבהירות של מפלגת העבודה. והרי לפי אמנת המערך, חייבת מפ"ם, בסופו של כל בירור, לקבל את עמדת הרוב, והרוב הוא תמיר של מפלגת העבודה.
עם המהפך שחל במדינה, משהגיע הליכוד לשלטון, הלך המאבק בין הימין ובין תנועת העבודה והחריף — בכל התחומים: הכלכלי, החברתי, המדיני, וגם, כמובן, בתחום היחסים עם התושבים הערביים בגדה המערבית ובתחום חיפוש פתרון לבעיה הפלשתינית.
כל הבעיות הרבות האלה גם קרבו את שתי המפלגות זו אל זו — וגם זרעו ריחוק ביניהן. עד שרבים במפ"ם הגיעו למסקנה, שדרך הטישטוש, והיעדר ההכרעה במפ-לגת העבודה — מכבידים על הסיכוי לחולל תמורה במדינה ולהחליף את הממשלה הקיימת בממשלה של תנועת העבודה.
כנגד זה קמו חברים רבים במפ"ם וטענו את ההיפך: דווקא המציאות החמורה שלתוכה הטילה ממשלת הליכוד את המדינה בפנים ובחוץ — מחייבת את המשך קיומו של המערך. את שיתוף הפעולה, את ההליכה יחדיו ועוד אמרו חברים אלה:
פיצול הכוחות בין מפלגת העבודה
843
חדשות
השבוע
3 יולי 1983
ועידת מפ"ם החליטה
בעד המשך היום המערך
ועידת מפ"ם החליטה, לאחר שעות רבות של דיונים ומאבקי קשה" לא לפרק* את המערך. ההחלטה נתקבלה ברוב של 17 קולות. בעקבות זאת הו-דיע מזכיר מפ"ם, ויקטור שם־טוב, שעמד 'בראש המתנגדים להמשך ה-מערך, כי לא יציג את מועמדותו ל-הקופה נוספת. הוא אמר, כי מזכיר, שלא הצליח בהצעה שלו בנושא כל כך חשוב, חיב להוציא מסקנות אישיות.
המנהיג הותיק של מפ"ם, יעקב חזן, שהיה אחד הלוחמים בועידה בעד הכד שך המערך, אמר, כי הוא שמח בהח-לטה, אך "לבו כבד עליו".* לדעתו, מפ"ם נכנסת לתקופה פנימית קשה' של "קצי הצי" - הצי בעד ה?שך המערך וחצי נגד. עם זאת אומר חזן, כי הוא מקוה, שלא יהיה פילוג במפ"ם. "שום חשבונות אישיים ופנימיים לא יהיו
בין שני המהנות" - אמר.
יושיב ראשי מפלגת העבודה, שמעון פרס, בירך על ההקלטה ואמר, שהמע־ רך צריך עכשיו לרכז את כלי כוחו במאמצים להחליף את הליכוד בשל-טון. גם ראשי התק"ם (התנועה הקי-בוצית המאוחדת, שמאחדת את הקי-בוצים) בירכו על ההחלטה להמשיך במערך.
אכזבה* וצער מהחלטת מפ"ם הביע חברי הכנסת יוסי שריד. הוא אמר: "המיסדים של מפ"ם החליטו על עתי-דם של הבנים והנכדים". לדעתו, ה-שמאל בארץ יצטרך להחליט על המ-שך דרכו לקראת הבחירות הבאות.
ביאורי מלים:
לפרק — לחלק ךבר שלם; לבו כבד עליו — יש לו הרגשה לא טובה. אכזבה — ראה מילון
"אמר".
שני מנהיגי מפ"ם הותיקים, מאיר יערי ויעקב חזן, משוחחים בזמן דיוני ועידת מפ"ם
סוכנות לקטעי עתונות
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 ת"ד 724, טלפון 240242 ירושלים 91007
שם־טוב: המצב שנוצר במפ"ם לאחר ההכרעה טומן סכנות פנימיות
מאת אריה כנרתי סופר "דבר"
"המצג שנוצר במפ"ם בעב-בות ההכרעה כוועידה על ה-מערך של 'כמעט חצי-חצי' — טומן כתוכו סכנות פנימיות ש-אין להתעלם מהן", אמר מז-כ"ל מפ"ם ח"כ ויקטור שם-טוס בישיבת הנהנת מפ"ם "ה-ריכוז", בסוף השבוע.
בישיבה זו משמיע יעקב חזן קריאה נרגשת לשם-טוב, שלא ל-הסיק מסקנות אישיות מההכרעה בוועידה על המשך המערך ולא להתפטר מתפקידו. יחד עם זאת אמר חזן. כי לפי ההכרעה בוועי-דה, יידרש ייצוג נצוות המוכי-רים של מפ"ם לרוב שמכריע בעד המערך. חזן אמר: "היתה ועי-דה יפה אך קשה ובלתי-נחוצה כלל למפ"ם".
בישיבת "הריכוז", שהתחילה ב-אווירה שקמה ושנעשתה פתוחה במהלכה, אמר שם-טוב. כי "מה-מיעוט הגדול (מציעי פירוק המע-רך) נדרשת מעתה משמעת קפ-דנית פנימית במפלגה ומהרוב ה-קטן — נדרשת עתה תבונה רבה". אין להרוס את מפ"ם כדי לחציל המערך
שם־טוב אמר- כי "בשביל הק-רב הגדול להצלת המערך — אין צורו להרוס את מפ"ם". הוא קרא למפ"ם לבחור את בעלי התפקי-דים הבאים במפלגה, כולל המז-
כירים, "לפי כישורים ולא לפי עמדות לגבי עתיד המערך".
כן קרא שם־טוב לא להשמיע תביעות במפ"ם להסקת מסקנות לגבי המזכירים, לאחר שרק הוא עצמו כבר הודיע שיסיק מסקנות מכשלון מציעי פירוק המערך ש-הוא כשלנו האישי. שם-טוב הסתייג מהדיבורים ב־ מפ"ם, במחנה הרוב, על הסקת מסקנות וחילופים בנציגות מפ"ם בוועדה המרכזת של ההסתדרות. בציינו כי שליחי מפ"ם נבחרו לפי כישוריהם בהסתדרות וכן גם בכנסת אפר כי כך יש לנהוג גם להבא, לגבי שליחי מפ"ם. דעתו של שם־טוב, שפתח את ישיבת הריכוז: "המלחמות במפ"ם נגמרו עם ההכרעה בוועידה ויש לעשות עתה מאמץ משותף לרגיעה במפ-לגה".
המזכירים פועלים באווירה קשה בישיבה היה ויכוח לגבי מועד כינוס מועצת מפ"ם, שתבחר את מרכז המפלגה ואת "הריכוז" וה-מזכירים. סוכם שהמועצה תתכנס בתחילת ספסמבר. המלצה זז תובא השבוע לאישור מזכירות מפ"ם. ח"כ אימרי רון הציע להקדים את כינוס המועצה לרגל המצב שנוצר במפ"ם. חזן אפר, שאיו למהר עם כינוס המועצה.
בישיבה נשמעה הדעה, כי מז-כירי מפ"ם שהציעו את פירוק ה-מעדר וחיברו את המיסמך בענין זה לוועידה (שם-טוב, חייקח גרוס-מן, בנימין יסעור וגד יציב) -
אינם רוצים לפעול באווירה קשה. שתתפרש במפלגת שהם מעוניינים ב"סתבת" בהרכב המוסדות של מפ"ם. ד.מ היו רוצים שלא לדחות את המועצה לתקזפוו ארוכה.
במאמר בבטאון מפ"ם "על דד משמר" של ערב שבת בשם "מו-נולוג", מגולל מזכ"ל מפ"ם את פרשת יחסיו עם המשמרת הוותי-קה של הקיבוץ הארצי, שהביאה לדבריו לכשלונו של שם־טוב ב-וועידה ולהתפטרותז מתפקידו.
"אני מרגיש בודד בקרב ותיקי הקבוה"א"
שם־טוב מגלה ב"מונולוג" שלו,
כי בישיבת ה"ריכוז" לפני הוועי-דה דרש ממנו אחד ממגהיגי מ־ פ"ם, "חבר שאני רואה בו מורי ורבי, לא לקחת צד בוויכוח על עתיד המערד — במזב"ל אני חייב להיות נייטרלי". שם־טוב שואל: "האם מאיר יערי כמזכ"ל מפ"ם היה נייטרלי, באשר הוביל את המפלגה אל המערך ב-1969 ?"
"דרישה זו להישאר נייטרלי הז-ניחה לי יותר מכל, שההנהגה הוותיקה של הקיבוץ הארצי או חלק ממנה, רואה בי כמזכ"ל בעל זכויות מוגבלות, בי אני מז־ כ"ל כל עוד אני שותף לדעת ה-משמרת הוותיקה", אומר שם־טוב ב"מונולוג" שלו.
שם־טוב מציין בצער: "מכבידה עלי מאוד הרגשת בדידות בין חברים־לדרך וביחד בתוף משפ-חת המשמרת הוותיקה של הקיבוץ הארצי או חלק ממנה".
3 יולי 1983
חזן קורא למזכ"ל לא להתפטר
tm על התפתחות זיו.
ביום 'חמישי שעבר נודעה לשגרירות היון החדשה מטלפונים שהחלו זורמים אליה ®ונתון וישראלים, בעקבות חשיפת הנושא על־ידי עדין אור בוואשינגטון "מידל איסט פוליסי סרוויי'ז היה הראשון שקרא באזני השגריר רוזן אה תוכן הידיעה — שלה כלל לא היה הוא מודע.
מהשגרירות, מיהרו לבקש ממשרד החוץ בירושלים הבה־
מת ומידע, ורק ביום שישי — ארבעה ימים לאחד שהעמדה האמריקאית הועלתה בפני ישראל ונדחתה על־ידזז — התקבל ;בשגרירות מבר? המפרט ומבהיר את הנושא הזד" שעלה בינתיים לכותרות ראשיות בארץ ובארו! "a
אף שנראה, כי מניעת המידע מן השגריר גבעה מהרצון לשמור על סודיות מקסימאלית, של הצעודנפל זו מצד המימשל האפריקאי, הרי היא העמידה אותו במצב בלתי אפשרי כמעט. מזוהר התייחסות זו הפגינה ירושלים עד במה היא מעריכה, מחשיפה וסומכת על השגריר החדש ששיגרה לוואשינגטון. פקידים בשגרירות ישראל אמרו, כי אם קצרים אלה בתקשורת ל* יתוקנו, עלולים גס פקידים אמריקאים למהר להסיק מסקנות ולהתייחס באותה צורה לשגרירות ולעומד בראשה.
מיהם בעלי ה"סקו־פ"
מאת tm!* ®ריאל
עלון־המידע "מיודל איסט פוליסי סדוויי". שחשף את התפ-נית במדיניות מימשל דייגן כלפי לבנון, הוא תוצר דרשביחעי של שני צעירים מיומנים ובקיאים מאין כמותם בקשרי" הגומלין שבין המימשל, הקונגרס והשתדלנים למען מדינור* הסזרח־התיבון בוואשינגטון.
קן וואלאק וריצ'רד שטראוס פרשו לפגי כארבע שנים פארגון־ד,שדולה הפרו־יש'ראדי "אייפא"ק", שם כיהנו בתפקי-דים מרכזיים ועתירי-קשריס בקונגרס. משרד-ך,ייעוץ של דוא־ לאק ושטראום מלקט מידע פנימי על הנעשה במועצות ד,מימ־ של, בשני בתי־ד,מחוקקים ובממשלות ישראל ובמדינות ערב. מקצת המידע המתפרסם בעלון; פרטים אחרים נשמרים ללקוחו-תיהם של וואלאק ושטראוס.
"מצל איסט פוליסי סרוויי" הצליח בשנים האחרונות לפרסם גילויים בלעדיים, שנעלמו מעיניהם של נציגי אמצעי־ תקשורת ותיקים ומבוססים הרבה יותר. חשיפת החלטתה של המועצה לבםחון לאומי לשנות את עמדת המימשל, באישורו של הנשיא רייגן ומול התנגדות רוב יועציו המזהח־תי"כוניים, הגדילה את יוקרתם של השניים בזירה התחרותית של התק-שורת הוואשינגטוגית, ואילצה את דוברי המימשל לגמגם, וכנראה גם לחזור;בהם.
שיני הצעירים היהודיים הואשמו בעבר פעמים אחדות, שהם זוכים ל"סקופ" בהדלפות מכוונות של גורמים ישראליים. אלא שבמקרה חזה לפחות ה"סקופ" שלהם הפתיע גם את שגרירות ישראל הפתעה מוחלטת.
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 ת"ד 724, טלפון 240242 ירושלים 91007
הנהלת המערך מתכנסת היום בעקבות הכרעת מפ"ם
מאת א. כנרתי,
סופר "דבר"
הנהלת המערך תתכנס היום ב-צהריים בלשכתו של יו"ר העבו-דה שמעון פרס לישיבה ואשר נה אחרי ההכרעה בוועידת מפ"ם
על המשך המערה, תהיה זו הדב-רות ראשונה מצומצמת בין נצי-גי שתי הנהגות המערך, בעקבות ההכרעה במפ"ם, בה יביאו נצי-גי מפ"ם את החלטות הוועידה.
המזכיר הארגוני של מפ"ם בנ-ימין יסעור (בנג'ילה) הודיע על
כך אתמול בישיבת מזכירות מפ"ם, שהוקדשה לסיכום הוועי-דה. יסעור אמר' כי הפגישה מת-קיימת לפי בקשת מפ"ם הרוצה לדעת את עמדת העבודה לגבי ההכרעה במפ"ם "וימה הן הצי-פיות של מפ"ם 'מהמשך השותפות עם מפלגת העבודה".
בישיבה, שלא הטרו בה קרי-אות ביניים, בעיקר בעת דבריו של יעקב חזן. הגיב מאיר תלמי על מאמריו של המזכ"ל ויקטור שם־טוב, בעניו עמדות ההנהגה הוותיקה בשאלת המערך. שם־טוב השיב לו.
כינוס המועצה באוקטובר
בדברי הנואמים בישיבה, הוד-גש הצורך בליכודה של מפ"ם ל-אחר ההכרעה על המשך המע-רך, וכן בכך שיש לקיים עד בחי-רת המוסדות החדשים של מפ"ם את המבנה הנוכחי של צוות ה-מזכירים, ולכנס בקרוב את מי־ עצת המפלגה, שתבחר את המר-כז והמוסדות של המפלגה. "רי-כוז" מפ"ם שיתכנס היום. יקבע את המועד לכינוס המועצה, ש-יהיה כנראה באוקטובר
7 = יולי 1983
דבר
מאת דוד ארליך, שופר "דגר"
"אסטרטגיה למאבק בלי-כוד" — בך הסתיר פרוס, אלוף (כיל,! יהושפט הרכבי מסמך שהפיץ בקרב חברי־ כנסת מן המערך. המסמך מציין, כי "ממשלת הליכוד עברה את שיאה, ואפשרות ירידתה ונפילתה נראות כ-יום באופק".
"צורת המאבק בליכוד צרי-כה להיות אידיאולוגית," קובע הרכבי. "יש להדגיש שהבש-לונות המדיניים, הצבאיים ו--כלכליים שהנחילה הממשלה למדינה לא היו ■מקריים, אלא נבעו מרקעה האידלאולוגי ה־ רייזיוניסטי-הדבוטינסקאי".
בגין — נאמד במסמך —
היה ער לכך שהבלטת הנו־ ,שא האידיאולוגי תהיה לו ל-רועץ. הוא זכה לתמיכה פ־ שיתפיו הליבראליים, מהניפד"ל ומהאגודה דווקא משוס ש-הצניע יסוד זה- גס התמיכה שלה הוא זוכה בעדות המז-רח איננה אידיאולוגית. ויותר משהיא ®שיקוליה בעד, היא■ באה כתגובה של נגד.
הרכבי קובע, כי כל התו-מך במדיניות זו הופך לדבז־ טינסקאי, בורג' למשל — הו* כותב — לא היה ריצה להי-קרא כך, אבל גם הוא הפך דבוטינספאי. את המלחמה ב-לבנון יש לקרוא מדחמה רבי־
ניזת הליכוד תביא לערבים לא תהיה ז אלא להתכונן למי ומגז־ג רבת קרינות ראל. "הז'יוטינסקא מת טיפוס אופי ? השיכורים מהמליצות של עצ-מם ומאלצת את נישאיה לאי יושר".
תגיכות בורק
השר יוסף בורג שמע "רא-שונה מסופי־ "דבר" על ה-מסמך וגיחך כשנודע לו ש-הוגדר כדבוטינסקאי.
כשנשאל לתגובתו, אמר כי "איו דבר יותר קל מלהגדיד הגדרות בלתי מדעיות וליישם איתן ע־1 בני-אדס.
— ."הוא פרופסור',.
— "אגי דוקטור. אני בעל השקפה תרבותית", המשיך
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 ת"ד 724, טלפון 240242 ירושלים 91007
7 = יולי 1983
חילופי דברים קשים בין שם טוב ותלמי חשפו המחלוקת על המשך השותפות עם המערך
היום תתכנס הנהלת המערך לדון בהמשך שיתוף הפעולה עם מפ"ם
מאת אמנון ברזילי סופר "ארץ" לענייני מפלגות חילופי דברים קשים בין מז-כירי מפ"ם בעבר ובהווה, ח"כ ויקטור שם טוב ומאיר תלמי, וסערת רוחות שפרצה בעת ש-דיבר מר יעקב חזן, חשפו את-מול במזכירות מפ"ם את המח-לוקת במפלגת בשאלת המשך השותפות עם העבודה.
היום תתכנס ההנהלה המצומצמת של והמערך לדון בהידוק שיתוף
הפעולה בין שתי המפלגות. גם רי-
כוז מפ"ם יתכנס היום כדי לדון במועד כינוס המועצה שתיבחר את .מרכז המפלגה ושאר מוסדות ה-מפלגה. בקרב מחנה הרוב שתומך בקיום המערך יש פעילים העוסקים בהעלאת מועמד מטעמם לכהונת מזכ"ל מפ"ם במקום ה"כ שם טוב שהודיע בתום הוועידה כי לא יגיש את מועמדותו.
בהודעה אישית שמסר תלמי ל-מזכירות, מתה ביקורת על הנהגת מפ"ם בראשותו של שם טוב ש-הובילה את המפלגה לוועידה על עתיד המערך על אף שידע כ־ לא צפוי לד, רוב גדול. המזכ"ל לשעבר תקף את שם טיוב על שניסה כדבריו
"להטיף לו מוסר" בוועידת מפ"ם. תלמי טען, כי מזכירי מפ"ם לא באו בדברים עמו או עם חזן כדי למצוא הצעת פשרה למניעת עימות בוועידה. עם זאת אמר תלמי, כי הוא מצטער ששם טוב הודיע על כוונתו להתפטר. מנהיגה הישיש של מפ"ם מאיר יערי העיר בקריאת־ ביניים כי שם טוב חזר בו והוא
כבר נאם נאום פרוגרמטי.
ח"כ שם טיב השיב, כי לא הית-לו כל כוונה "להטיף מוסר" לתלמי והסביר את עמדותיו שהביאו ל-החלטתו לתמוך בפירוק המערך עב מפלגת העבודה.
דיון בטונים גבוהים
הדיון במזכירות עלה לטונים גבו-הים כאשר חזן ניתח את משמעות תוצאות הוועידה. היא אמר בין ה-שאר כי שני מזכירי הקיבוץ ה-ארצי, עליזה עמיר ודב פלג, שתמכו בפירוק המערך, לא קראו את המפה בקיבוצים ואת הלוך הרוחות שם והיטעו את שם טוב. הסערה פרצה כאשר טען כי הגוף היחידי במפ"ם שהיא בעד פירוק המערך הם צירי הוועידה הערביים. הוא נדרש לחזור בו מדבריו, וטענו כלפיו כי הוא "מסלף את המציאית".
הארץ
סכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 "ד 724, טלפון 240242 ירושלים 91007
ה"כיפה" של מפ"ם
—
(מא"ן) יעקב חזן, ממנהיגי מפ"ם הוותיקים, גילה חידוש גדול בוועידת מפלגתו. אמר בין היתר: "בהערכות העתידה שלנו נצמיד להפתגל למחש־ כה, שיש לנו חובשי כיפות רבים, ונצמיד לדעת כיצד ל-כבד אותם במסגרתה של מפ-לגתנו שהיא מפלגה חילונית המכבדת את המאמינים הד-תיים".
אמנם, עד כה לא נזדמן לנו לפגוש מפ"מניקים חובשי כי-פות, אך כלל הוא כי "לא ראי-נו" אינה ראיה. אם יעקב חזן מצא לנכון להציג את הכיפה של מפ"ם — מן הסתם יש לו על מה להסתמך.
ודווקא משום כך, יש בדברים הללו כדי לעורר מחשבה במחנה הדתי. נראה שחובשי כיפות נס-חבים לא רק אל הימין החילוני, אלא יש ביניהם אשר מוצאים פורקן גם בשמאל הקיצוני.
התפתחות זו אין בה כדי ל-החמיא לציבוריות הדתית המ-
7 = יולי 1983
הצפה
(מא"ן) יעקב חזן' ממנהיגי מפ"ם הוותיקים, גילה חידדנו גדול בוועידת מפלגתו. אמר בין היתר: "כהערכות העתידה שלנו נצמיד להסתגל למהש-כה, שיש לנו חובשי כיפות רבים, ונצמיד לדעת כיצד ל-כבד אותם במסגרתה של מפ-לגתנו שהיא מפלגה חילונית המכבדת את המאמינים הד-תיים".
אמנם, עד כה לא נזדמן לנו לפגוש מפ"מניקים חובשי כי-פות, אך כלל הוא כי "לא ראי-נו" אינה ראיה, אם יעקב הזן מצא לנכון להציג את הכיפה של מפ"ם — מן הסתם יש לו על מה להסתמך.
ודווקא משום כך, יש בדברים הללו כדי לעורר מחשבה במחנה הדתי. נראה שחובשי כיפות נס-חבים לא רק אל הימין החילוני, אלא יש ביניהם אשר מוצאים פורקן גם בשמאל הקיצוני.
התפתחות זו אין בה כדי ל-החמיא לציבוריות הדתית המ־
ה"כיפה" של מפ"ם
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 "ד 724, טלפיו 240242 ירושלים 91007
7 = יולי 1983
חזן: רק הערבים במפ"ם נגד השותפות במערך
מאת שאול שיף'
סופרנו לענייני מפלגות חלופי דבדים חריפים התנהלו אתמול במזכירות מפ"ם בין יעקב הזן לבין שוללי המערך.
היה זה כאשר יעקב חזן התבטא כי הגוף היחידי במפ"ם שהתנגד ל-המשך קיום המערך עם מפלגת הע-בודה, היו הערבים חברי המפלגה.
מאיר תלמי ביקר את מזכ"ל מפ"ם י"קטור שם־טוב על שלא מצא לנכון להידבר עם ה"ה חזן ויערי ועימו
ערב הוועידה בשאלת המשך השות-פות עם מפלגת העבודה.
יצויין' כי מחייבי המערך מתכוו-נים להציג מועמד לכהונת מזכ"ל המפלגה, עם התפטרותו הצפויה של ח"כ ויקטור שם טוב מתפקיד זה. בשיחה עם מקורביו אמר ח"כ ויק־ טור שם טוב כי החלטתי לפרוש מ-תפקיד המזכ"ל — סופית.
היום מתכנסת ההנהלה של המערך כדי לדון בדרכים להידוק הקשר בין מפלגה העבודה לבין סיעת מפ"ם.
הצפה
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 ת"ד 724, טלפון 240242 ירושלים 91007
הארץ
13 יולי 1983
מפ"ם - דריכה במקום
מאת חייקה גרוסמן
מה לא נכתב ערב הוועידה ה־9 של מפ"ם? מה לא נכתב לאחריה. דומה שמעולם לא זכתה מפ"ם ליהנות במידה כזאת מקרן השפע של פרשנות וציפיות בכלי התקשו-רת כבפעם הזאת.
הסיבה העיקרית לפופולאריות שבה זכתה הוועידה איננה נעוצה ב"שיחור לטרף" ובציפיה ל"אקשן", דבר שהוא טבעי למדי אצל עי-תונאים. יש. יסוד להנחה, שלא מעטים רקמו תקוות להתחדשותו של גוף פוליטי בעל ערכים ייחו-דיים שהבמה הפוליטית בארץ אינ-נה מבורכת בכמוהו בימים אלה. רבים ציפו שהוועידה הזאת תהיה קרש־קפיצה להתחדשותה של מפ"ם כמוקד לשמאל ציוני אמיתי.
אחרי הוועידה ה־9, שבה התברר כי מפ"ם חצויה ביחס להמשך קיו-מה של המסגרת המשותפת עם מפלגת העבודה במתכונתה הנוכ-חית, מופיעות הערכות ופרשנויות שונות וקוטביות. הערכות אלה אינן נופלות, כנראה, הרחק מהציפיות. כל אחד וציפיותיו, כל אחד ופרש-נותו. אין ספק שההצבעה, ככל שהיתה צמודה בתוצאותיה, הביאה להכרעה. אם לא יהיו התפתחויות דרמאטיות (וזאת, לפחות, בהתאם למה שמכונה "קווים אדומים" לקיום המערך, כמצוין בהחלטה שהתקבלה ברוב זעום, ההחלטה לפי ההצעה הידועה כ"הצעה ב'"), הרי לא יעמוד נושא זה על סדר יומה של המפלגה בטווח הנראה לעין. אולם המבחנים לא תמו והמפלגה לא תשוחרר מקבלת החלטות וממאבק על עמדותיה בימים הבאים.
דן מרגלית היה אחד הפרשנים המעניינים לאחר הוועידה האמורה. אני מוצאת לנכון לפיכך לתקן טעות פטאלית שעשה בהערכתו את ההרכב הפוליטי הפנימי במפ"ם ו־ בקבה"א. אותו הרכב הוביל את ועידת מפ"ם לרוב של 50.8 אחוז בעד המשך המערך. אך עוד יותר חשוב: להוציא אותו מפסקנותו לגבי דרכה העתידית של מפ"ם, והרי הא בהא תליא. דן מרגלית פסק כי "מפ"ם מתיישרת לימין" ("הא-רץ" 28.6). הערכה זאת מבוססת על קריאה לא נכונה של עובדות ועל היגיון הפוך. מבלי שאחטא בחשדנות יתר, עלי להוסיף כי ה-ערכות אלה מבוססות גם על העיק-רון, ש"אם מאוד תרצה גם מטאטא יורה". אם אמנם ויקטור שם־טוב אמר ש"כל תומכי המלחמה בלבנון במפלגתו מצדדים בהמשך קיום המערך" — הרי צדק. האם מזה משתמע גם המשפט ההפוך, ש"כל מי שתמך בהמשך קיום המערך הוא גם תומך במלחמה בלבנון?" ודאי שלא. את המשפט ההפוך הו-סיף דן מרגלית כאילו היה זה דבר נובע מדבר.
הבה נראה מה כתוב בהצעה ב' על מלחמת לבנון: "היא התנהלה ללא קונסנזוס לאומי", היא "העמי-קה את הקרע בציבור", "ממשלת בגין יזמה את מלחמת לבנון והו-בילה את המדינה למבוי סתום" וכף. האם צריך להוסיף להערכה שלילית זאת על מלחמת לבנון? אמנם כידוע לא הייתי בין יוזמי הצעה ב', אבל ביחס למלחמת לב-
נון לא היו חילוקי דעות ביני לבין מאיר תלמי, למשל, או ביני לבין נפתלי בן־משה. חילוקי דעות היו לי עם אמרי רון. לוא היתה בוועי-דת מפ"ם הכרעה על עמדות פולי-טיות, ודאי שההצבעה היתה אחרת — וכן גם התפלגות הקולות. חבל שדן מרגלית לא טרח לבדוק את ההתפלגות הזאת בדיונים קודמים על נושאים פוליטיים אחרים. לוא עשה כן, היה מגיע למסקנה אחרת לחלוטין.
למה להרחיק לכת? ב-2—3 בפ- דואר ש"ז התקיימה מועצה מדינית של מפ"ם. במועצה התקבלו החל-טות על נושא: "חידוש תהליך השלום". כדאי לבדוק את העובדות כהווייתן, ללא "התיישרות" עם ה-ציפיות הנבואיות הרבות באשר למגמת פניה של מפ"ם. תשעים אחוזים ומעלה של חברי המועצה הצביעו בעד ההחלטות הבאות:
בסעיף הדן על "הדרך אל ה-שלום" נאמר: "המועצה סומכת ידה על החלטות המפלגה נגד המלחמה בלבנון ומציינת את התפקיד ש-מילאה המפלגה בגיבוש ההתנגדות הציבורית למהלכי הממשלה בעת המלחמה", "אם כל חטאת במלחמת לבנון היתר, ההנחה השוגה, בי כוח הנשק הוא תחליף לפתרונות מדי-ניים". באותו פרק מופיעה קריאת לירדן ולנציגי הפלשתינאים להצ-טרף למו"מ על שלום "אשר יהיה מבוסס על כיבוד ריבונותן וביטחונו של מדינות האזור ועל זכות ההגד-רה העצמית של העם הפלשתיני. זכות זו תוגשם בתנאים ובשלבים שייקבעו בהסכם השלים. כדי לקדם מהלך זה על ישראל להקפיא את ההתנחלויות..." "על ישראל להיות נכונה לשאת ולתת עם כל גורם פלשתיני שיכיר במדינת ישראל, ישלול את הטרור"." "משמעות ת-נאים אלה היא שלילת סעיפי האמ-נת הפלשתינית של אש"ף החותרים להרס מדינת ישראל. על יסוד הכרה הדדית בו זמנית של שני העמים ייפתח משא ומתן ישיר על השלום, ללא תנאים מוקדמים". ו-בפרק אחר כתוב, ש"עם בוא ה-שלום לא תוכל ישראל לקבוע את סדרי חייהם המדיניים של הירדנים והפלשתינאים והיא תכבד את הכ-רעותיהם הדמוקראטיות בכל הנוגע לריבונותם ולעצמאותם של אלה ואלה, מעבר לגבולותיה..." החלטות אלה הובאו למועצה בשם הנהגת המפלגה והתקבלו כאמור ברוב כה מכריע, שאינני זוכרת במפ"ם הכרעה פוליטית משכנעת יותר. יסלח לי דן מרגלית, אך כל הסיפור על ה"דיסונס הבלתי אפש-רי", "כשרוב במפ"ם מצדד בקיום המערך אך מיעוט מבין ח"כיה פועל בהתאם לכך ואילו חלק הארי מפר את מרות הרוב של המערך" — זוהי קביעה מצוצה מן האצבע. על מה מצביעים בכנסת? על כן מערך או לא מערך ? או על נושאים לגופם? מצביעים על חוק ירושלים, חוק הגולן, מלחמת לבנון — דברים של מה בכך ? בכל הנושאים האלה הצביעו ח"כי מפ"ם בהתאם לרצון רוב רובה. של מפ"ם, לרבות תומכי המערך בוועידה זאת, ביניהם ח"כ נפתלי פדר. מי שהצביע אחרת אולי שמר על שלמות המערך, אך הפר את רצו! המפלגה, כמעט כולה, ובכלל זה רצונם של רוב תומכי
הצעה ב' והמצביעים בעדה.
אפשר לעוות כל דבר, לפשט ולעשות את החיים קלים. אפשר לומר על יום לילה ועל לילה יום, ולחזור על כך ריבוא פעמים, אך זה אינו מביא את החושך ביום ואת האור בלילה. לא, אין מיתאם בין צידוד בהמשך המערך עכשיו ובין עמדות פוליטיות המיישרות את מפ"ם ימינה. רוב רובם של מצביעי הצעה ב' יתקוממו נגד קביעה זאת. צריך לראות את ה-עובדות ולא לסמוך על הרהורי לב. שום החלטה פוליטית לא הת-קבלה במפ"ם באונס, אלא בהכרעה דמוקראטית ודווקא ברוב מכריע ביותר. כל מי שינסה להציע הצעות ה"מתיישרות" ימינה או המסתפקות רק ב"לאווים" כדרך לשלום, כמו: לא לנסיגה לגבולות 1967, או לא למו"מ עם אש"ף או לא להגדרה עצמית ולנוסחה יריב־שם־טוב, או שינסה להסתפק ב"הן" פוליטי אחד ויחיד: הפשרה הטריטוריאלית — לא יזכה אלא למיעוט מבוטל. כך גס קרה לכמה הברים שהציעו ה-צעות משלהם, מקורבות יותר לקונ-סנזוס עם מפלגת העבודה. עשרות מהצעותיהם לא הובאו כלל להצ-בעה, מחוך ידיעה מוקדמת שיישארו במיעוט קטן. שתיים־שלוש הצעות שהועמדו להצבעה זכו באחוזים ספורים.
למפ"ם דרך פוליטית הפותחת אופציות רחבות לשלום, שביסודן הדאגה לאינטרס הקיומי־ביטחוני של ישראל. חברים אחדים הציעו בנושא הפלשתיני הצעות מרחיהות לכת של פתיחת אופציות רחבות עוד יותר, לרבות דיאלוג מידי עם אש"ף. הצעותיהם נדחו ב־60 אחוז מול 40 אחוז בערך.
דן מרגלית מדבר בשם ה"ב אמרי רון, שטען כי "ישנם אולי שישה ה"כים החותרים להידבר בצורה בלעדית עם אש"ף ולהתרחק מתוכ-נית אלון". אבל לא זו האמת העובדתית. אינני בטוחה שת"כ אמ-רי רון טען כך. משהו אינו מתקבל על הדעת. אך אם זוהי טענתו של דן מרגלית, עליו לדעת: א) מפ"ם מעולם לא קיבלה את תוכנית אלון כפרוגרמת לשלום, לא במסגרת "הצמרת הקיצונית" ולא במסגרת "גוף פוליטי גדול ודמוקראטי". גם ח"כ אמרי רון אף פעם לא הציע לנו לקבל אותה. גם מפלגת העבודה אף פעם לא קיבלה את תוכנית אלון כמצע פוליטי לפעולה, וכל מה שנוגע למו"מ עם הפלשתינאים — ישנן החלטות מפורשות של מפ"ם שאולי מיעוט בה איננו מש-לים אתן; ב) שנים עבדתי במשותף עם חברים רבים שחתמו על הצעה ב' ואני מכירה את דעותיהם. הם רחוקים מאותן קביעות של דן מר-גלית המדבר בשמו של ח"כ אמרי רון — ש"ביסודו של דבר התאמתה תחזיתו" לפי דן מרגלית.
כל קביעותיו של דן מרגלית טובות כדי לעשות נפשות לדרך פוליטית שאיננה דרכה של מפ"ם. לוא היו אותן קביעות נכונות, צריך היה דן מרגלית להתנבא להתחסלו־ תה של מפ"ם ולהצטרפותה למפלגת העבודה כדי לתגבר את הימין בה.
אני משוכנעת כי רוב רובם של תומכי המשך המערך במפ"ם ידחו מגמה זו.
חרות: תנועה בתיסכול
מאת אמנון ברזילי
"פיצוצה" של ישיבת מרכז ת-נועת חירות, על רקע הביקורת ש-השמיע יגאל כהן־אורגד נגד שר האוצר, היה מאלף מכמה בחינות. הסערה באולם "העצמאות", שיכלה בקלות להתפתח לקטטה המונית, התרחשה בהעדרו של בעל הבית. ראש הממשלה מנחם בגין נטש את האולם שעה ארוכה קודם לכן. עו-בדה אחרת, לא פחות חשובה — הביקורת על ארידור, שנשמעה עד כה .מפי האופוזיציה וגורמי כל-כלה במשק, חדרה לתוך מצודת זאב. אמנם אורגד הוא יריב ישן נושן לארידור, אך העזתו לעשות את ביקורתו פומבי ולהיחשף בגלוי כמתנגד למדיניותו של שר האוצר, היא כשלעצמה בעלת משמעות. היא מלמדת על כך שיש גורמים בתוך חירות, שסבורים כי מעמדו של ארידור בתנועה נחלש. היא רומזת גם, שאורגד, אם כי סביר להניח שלא יודה בכך, רואה עצמו כמו-עמד אפשרי לכהונת שר האוצר. את העימות החד צדדי לפי' שעה, בין אורגד לארידור, אי אפשר ל-נתק מהמעגלים הגדולים יותר ש-אליהם משתייכים השניים. אין ס-פק, שאורגד, אשר נמנה מזה ש-נים עם קבוצתו של שר הבטחון פרופ' משה ארנס, יונק ממנו גם השראה וגם ביטחון. ואי־א^שר על כן שלא לקשור את עליית מדד ה-פופולאריות של ארנס — הן ב-ציבור והן בתוך המפלגה — עם הביקורת שהשמיע אורגד נגד א־ רידוד הנחשב (על אף הכחשותיו), כמו ארנס, לאחד מיורשיו בכח של מנהיג חירות.
יש משהו מבשר רעות באווירה הרעה שיידיירה ר-אילח ה"יוייומ ה-
אי היכולת להאזין לזולת וההתנג-דות לשמוע ביקורת — כל אלה היו גם בעבר סממנים אופייניים לת-נועת חירות. זד, היה רע למפלגה כשהיתה באופוזיציה וזה גרוע שב-עתיים כשהיא צריכה לתפקד כמפ-לגת שלטון. ובהתפרצות ביום ח-מישי האחרון, לאחר שבגין נטש את האולם, יש הרבה מן הסמליות. יש סכנה שזו האווירה ואלו היח-סים שיהיו נחלתה של התנועה ל־ כשיפרוש ממנה בגין, שיחגוג ה-חודש את יובלו השבעים. נסיונו של אורגד למתוח ביקורת על שר האוצר נעשה כאשר על במת הנ-שיאות עדיין ישבו כמה מנכבדיה של המפלגה; בראש וראשונה א־ רידור עצמו, והשרים יצחק שמיר, מרדכי ציפורי ויעקב מרידור.
ליו"ר המרכז, אברהם שכטרמן, אין הכישורים הדרושים כדי לשלוט בציבור התוסס והססגוני של מרכז חירות. אך מוזר היה שאיש מבין השרים חתומי הפנים לא ני-סה להתערב, למנוע את ההידרד-רות. ואולי גם תשובתו האינסטיג־ קטיווית כמעט, של שר החוץ יצחק שמיר, היתה אופיינית. מיד כש-פרצה המהומה הוא קם ונטש את האולם. מן הסתם כדי לשמור על "נייטרליות" במלחמה בין המחנות. מי יודע, אולי זה יעזור במלחמה הסמויה על הירושה.
היו שייחסו את ההתפרצות ב-מרכז ללחצים שיש במפלגה, ש* מוסדותיה אינם מרבים להתכנס. פעילי התנועה מתוסכלים. גם היום, למעלה משש שנים אחרי המהפך הפוליטי, הם חיים בתחושה שנותרו באופוזיציה. רובם של אלף חברי המרכז לא עברו את המסננת, או אולי את "המטחנה", של ערוצי ה־ שלטנו שטפל"־. ר«י"ית מנתבת בהם
שמרבית פעיליה (חברי מרכז ה* מפלגה) התברגו במרוצת השנים במינהל הממלכתי — המוניציפאלי או הממשלתי, הפקידותי או הבי־1 צועי (למפלגת העבודה יש גם צבא הפקידים והמנהלים במשק ה-הסתדרותי), רוב חברי מרכז חירות בא "מהשטח". הם פעילים בסניפי התנועה בכל רחבי הארץ. לחלקם הגדול עדיין לא נקרתה ההזדמנות לנטוש את מקצועם ולזכות ב"עצם" שלטונית. אין ספק שניתוח עיסו־1 קם של חברי מרכז חירות היה מג-לה, כי חירות, יותר מכל מפלגה אחרת, היא מעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית החדשה. נציגי מפלגת העבודה מעיירות הפיתות הם בדרך כלל עובדים בכירים ב-מועצות הפועלים, בקופת חולים, ב-"מבטחים" או במועצות המקומיות, כל אלה הם, למעשה, עובדי מינהל בדרג בכיר ובינוני. המשותף לכו-לם הוא היותם פקידים. מרכז ת-נועת חירות הוא כלי הקיבול הפו-ליטי, היחידי אולי, שיש בו פעי-לים מקשת רחבה וססגונית של מקצועות: פועלים ממש, ולא רק נציגי עובדים; בעלי מלאכה ו-בעלי חנויות; עצמאים קטנים — בעלי דוכנים, ולא רק עצמאים ב-עלי הצווארון הלבן. זהו אחד מ-יתרונותיה של חירות כתנועה פד ליטית־חברתית המייצגת ציבור ע-נק, שגם העניקה לו הזדמנות ל-היכלל במוסדותיה. אך אחד מחס-רונותיו הבולטים של ציבור זה הוא חוסר עידונו — ובלשון בוטה ייתר, זהו ציבור שהתנהגותו גובלת לע-תים בגסות.
מרכז חירות, כפי שנחשף ביום חמישי האחרון, הציג דפוסי התנ-הגות שכנראה עוברים בירושה 5 בעיקר ביחס למנהיג, למנהיגות.
סוכנות לקטעי עתונות
רחוב שמאי 8 ת"ד 724, טלפון 240242 ירושלים 91007
דיון מתוח במזכירות מפ"ם על השלכות הוועידה
מאת דורית גפן,
כתבתנו לענייני מפלגות באוירה מתוחה וחילופי־דברים קשים, אשר הגיעו לשיא בעת דבריו של יעקב חזן, התכנסה אתמול ישיבת מזכירות מפ"ם לסיכום הועידה התשיעית.
נושא המחלוקת, שסביבו היו התפרצויות וקריאות ביניים חמורות כלפי חזן, וקריאות ביניים נגדיות של הברים אחרים — כלפי המתפרצים, היו סביב שאלת תרגום תוצאות ההצבעה בועידה בבחירת המוסדות החדשים, ובבחירת בעלי התפקידים.
הופעתו הממתנת של מזכיר המרכז, בנימין (בנג'ילה) יסעור בפתח הדיון, אשר הודיע, כי ההחלטה בועידה מחייבת את כולם, וקרא להגברת השותפות בתוך מפ"ם, גם כדי למצות את השותפות עם מפלגת העבודה, לא השפיעה על הדיון, שבו ערכו מספר חברים חשבונות זה עם זה.
יסעור הודיע, כי ריכוז מפ"ם יגבש הצעה לגבי מועד כינוס המועצה החדשה, שתבחר את המוסדות. עוד מסר, כי ביוזמת מפ"ם היום תתקיים פגישה של הנהלת המערך המצומצמת, שבה תוצג החלטת הועידה, ויידון כיצד ליישם את הדברים הנגזרים ממנה — לשיתוף, ולמעורבות יתר בין שתי המפלגות.
הודעה אישית
מאיר תלמי ביקש למסור הודעה אישית, אשר התייחסה לדברים שאמר כנגדו ויקטור שם טוב, הן בועידה והן במאמר שפירסם ב"על המשמר". לדבריו, נמנע מלהגיב בועידה כדי לא ליצור רושם של מתח, והסתפק במכתב פרטי, ולאחר מכן גם ויתר על מאמר תשובה בעיתון. תלמי ערך שחזור היסטורי של הועידה הקודמת (השמינית), והזכיר בין היתר, כי לא הוא ניהל את המשא־ומתן עם מפלגת העבודה על המצע או על כל תנאי אחר — לקראת הבחירות ב־81. בצטטו את ההצעות הישנות אמר, כי לא הוא זה ששינה את דעתו. לדבריו, כאשר התברר לו אז, כי הצעה שנאבק עליה עלולה לפרק את המחנה ולסכן
את שלמותו, נסוג ממנה. בענין אחר אמר כי חשוב, ששם טוב ימשיך להיות מזכ"ל,
מסקנות אישיות זהות
ויקטור שם טוב הביע צער על כך שתלמי נפגע, "לא אמרתי שאסור לשגות דיעה, גם אני שיניתי דיעה — הדגיש. לדבריו, ציפה שתלמי יסתייג מאלה שטענו, כי השימוש במונח ברית, כתחליף למערך, הוא מעשה מרמה והסוואה. גם הוא הביא שפע ציטוטים מהצעות החלטה, שעליהן חתם בשעתו תלמי, והזכיר כי גם אז היה ניסיון להציג את ההצעה של תלמי כהסוואה לפירוק המערך. שם טוב סיים את דבריו בהדגישו, כי גם הוא וגם תלמי, שהיה אז מזכ"ל המפלגה, הסיקו מסקנות אישיות דומות.
דגי זמר אמר, כי מפ"ם לא יצאה נשכרת מהמבחן של הועידה, וקיים ויכוח פוליטי קשה בתוכה. לדבריו ההנהגה טעתה כאשר הובילה מהלך, שלא היה לו סיכוי לרוב ברור במחנה. לדעתו יש ללכד את
המפלגה על בסיס מיגוון הריעות שבתוכה.
לא לעשות חשבונות
אריה צוקר הביע דאגה מתחושתו שמתבשלים דברים ושלל את הנימה של חלוקה על פי שוללי מערך ומחייבי מערך, וקרא שלא לעשות חשבונות. חייקל רמות אמר כי יש להתפאר על הועידה אשר הויכוח בה לא היה רק אירגוני. הוא הביע אי שביעות רצון מהחלטת שם טוב להתפטר. יחד עם זאת קרא להחיש את הקמת המוסדות החדשים של המפלגה ולבחור במוסדות מגוונים.
לא לחכות ל"אמבוש"
חגן ארז אמר, כי המסקנה שלו מן הועידה היא, שבסופו של דבר שני שליש מחברי מפ"ם הצביעו בעד שותפות עם מפלגת העבודה, והביע צער, שאליעזר רונן לא העמיד את הצעתו להצבעה. לדבריו, אין להשאיר את המצב ולחכות ל"אמבוש", ויש לשנות את הדברים. ביטוי זה עורר קריאות־ביניים רבות, ומזכיר המרכז הגיב, כי איש לא מתכוון לעשות "אמבושים", וההכרעה שנפלה בועידה התקבלה על ידי כולם. ארז קרא להקדים את כינוס המועצה,
שתבחר את המרכז, ולהשלים את הבחירות של בעלי התפקידים.
אריה יפה טען, כי המפלגה היא מונוליטית מבחינה אידאולוגית ופוליטית, ולדעתו יש ניסיון לקונטרה־ מהפך פוליטי, שנועד לשנות את הרוב המוצק בנושאים הפוליטיים, על בסיס העמדה לגבי המערך. הוא הביע התנגדות "לקבוצת וטו", המטילה את מרותה על המפלגה.
יצחק פטיש הציע לקיים פחות דיונים אידאולוגים, ולצאת ולעבוד בשטח. הוא גם הזהיר שלא לראות בתוצאות הבחירות המוניציפליות את משפט הציבור כלפי הליכוד והמערך, ואמר כי יש לבחון בכל מקום אם ללכת יחד עם מפלגת העבודה, או להופיע ברשימה עצמאית.
לא להעמיד פנים
יעקב חזן אמר, כי שם טוב צריך להישאר מזכ"ל. לדבריו, שני המאמרים של שם טוב ציערו אותו באופן אישי. הוא הציע לא להעמיד פנים. אין זו אמת שלא התחשבו בעבר ביחסי הכוחות. מפ"ם לא היתה קיימת אילו לא התחשבו, אמר. הכישורים פזורים באופן שווה בכל המפלגה. הוא הזכיר, כי בשעתו נבחר אריה יפה כמזכיר המרכז, כבא־כוח של זרם מסויים, מכובד מאוד, ובעל כל הזכויות. דברים אלה גרמו להתפרצות של יפה, שהכחיש את הענין.
חזן שאל: האם מישהו היה מקבל הצעה לבחור שלושה מזכירים בעלי כישורים, שתמכו בהמשך המערך? אתם לא הייתם מקבלים את זה. גם זה עורר חילופי־דברים. חזן הדגיש, כי צריך לפתור את הבעיה באופן הוגן. יש להתאמץ למצוא פתרונות לבעיות הסבוכות. מפ"ם מסוגלת לצאת מהסבך הזה, בתנאי ששני החלקים ידעו מה האמת. יש לכנס מועצה לכל המאוחר חודש לפני הבחירות העירוניות, לבחירת המרכז, כדי שאפשר יהיה לגייס את המפלגה למערכת הבחירות, אמר. בתום הדיון הביע בנג'ילה צער על הביטויים שנזרקו לחלל, וקרא לאותם חברים לקחת את דבריהם חזרה.
הדיון במזכירות יימשך בישיבה הבאה.
על המשמר
ישראל קיסר בריכוז מפ"ם:
אין דבר חשוב יותר מניצחון מוחץ על הליכוד בהסתדרות
במסגרת אחת, במפלגת עבודה ציונית סוציאליסטית — ולא רק במערך.
קיסר ציין, שעמדתה של ההסתדרות היא עמדה עצמאית בכל הרכב של ממשלה ואין להשליך לגבי מערכת היחסים של שתי מפלגות הפועלים במישור ההסתדרותי באשר לתמונת־המצב הקיימת בכנסת. קיסר הודיע, שכל הצטרפות של סיעה זו או אחרת לסיעת העבודה בהסתדרות, תהיה בעצה משותפת עם מפ"ם.
יצויין, כי שלוש סיעות מקיימות מגעים על אפשרות להליכה משותפת: שינוי, יח"ד ואומץ. סיכויי ההליכה עם הראשונה קלושים ביותר.
לא לשתף הליכוד בהנהגה
גרנות אמר עוד, כי מפ"ם החליטה — כמפלגה עצמאית המקיימת סיעה נפרדת בכנסת — לקיים את השותפות עם מפלגת העבודה במסגרת המערך בהסתדרות כדי להיאבק ביחד להבסת הליכוד. מפ"ם תתמיד בעמדה זו כל עוד תקיים ההסתדרות את עצמאותה כלפי הממשלה ותמנע את שיתופו
של הליכוד בהנהגתה. מפ"ם, הוסיף גרנות, תובעת תיקונים מרחיקי־ לכת במעמדם של חברי ההסתדרות הערבים כדי לקיים את עיקרון השוויון וכדי לבצר את הסולידריות והאחריות המשותפת בבניינה הסוציאליסטי של החברה הישראלית.
מחמוד יונס שיבח את התקבלותם של המגדלים הערבים לארגון מגדלי הפירות והירקות, אך תבע למלא את ההתחייבות לקבל את החקלאים הערבים למרכז החקלאי.
בעיה הסברתית
אליעזר רונן קבע, כי המערך בהסתדרות עומד בפני בעיה הסברתית, דבר שלדבריו לא ייפטר על־ירי הטלת האשמה, המוצדקת לכשעצמה, על הממשלות הקודמות.
הנציג הבכיר של סיעת מפ"ם בהסתדרות נפתלי בן־משה, אמר, כי על־פי גיבוש המדיניות הקיימת בהסתדרות, אין חילוקי־דעות עקרוניים המחייבים הופעה נפרדת. עוד אמר בן־משה, כי להערכתו, יש סיכוי לכך שהליכוד בבחירות להסתדרות יירד.
ישראל קיטר (משמאל) וויקטור שם־טוב, המזכיר היוצא של מפ"ם, בריכוז מפ"ם אתמול. (צילום: יונתן סלינגר/י.פ.פ.א.)
עמודי 4
מאת כתבנו לענייני הסתדרות
מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר, היה אתמול אורח ריכוז מפ"ם. בפגישה נטלו חלק גם חברי האגף לאיגוד מקצועי ופעילי מפ"ם בהסתדרות.
מזכ"ל מפ"ם אלעזר גרנות אשר פתח את הישיבה אמר, כי "מפ"ם תעמוד על כף שיינתן לה ביטוי הולם במסגרת השותפות בהסתדרות, בכל הנוגע לייצוג עמדותיה הייחודיות בהסברת המעדר לאורך כל מהלכה של מערכת הבחירות".
המערך הוכיח עצמו בהסתדרות
בפתח דבריו אמר קיסר, כי הבחירות הקרבות להסתדרות הינן מאבק נגד הליכוד, על דמותה של מדינת ישראל וחברתה. "אין דבר יותר השוב מאשר להשיג ניצחון מוחץ בהסתדרות", אמר קיסר. על השותפות עם מפ"ם בהסתדרות אמר, כי המערך בין מפלגת העבודה ומפ"ם הוכיח עצמו במישור ההסתדרותי ואין רצוי וטבעי מלראות את שתי המפלגות הללו
"שריר וניסים מובילים אותנו כצאן לטבח"
הכריזו אתמול — בכנס שקיימו בכפר המכבייה — המתנגדים במפלגה הליברלית לאיחוד עם "חירות" * בהחלטתם קבעו: איחוד פירושו פילוג
מאת דורית גפן כתבתנו לענייני מפלגות
איום בפילוג המפלגה הליב-רלית הושמע אמש בבנם של פעילי המפלגה המתנגדים למשא ומתן המתנהל עתה לאיחוד הליכוד.
באולם הקולנוע הקטן של כפר המכביה הקטן התאספו כ־120 ליברלים חברי מרכז ומועצה שחלקם הגדול הכריז על עצמו כציונים כלליים, ותבעו מראשי המפלגה להפסיק לאלתר את השיחות עם תנועת "החירות" על איחוד שתי המפלגות. הם קראו לכינוס ועידה בהקדם אשר תחליט ותכריע בעניין זה.
"כצאן לטבח"
אחדים מן הדוברים תקפו בחריפות את השרים שריר וניסים אשר "מובילים אותנו כצאן לטבח".
יחזקאל הר־מלר ראש עיריית רחובות' מיוזמי הכינוס יאמר: "בימים
האחרונים לחצו חברים מסויימים, לבקשת שרים מסויימים. שחברי קבוצותיהם לא יבואו לכנס".
עזריקם מילצ'ן היה החלטי יותר בהאשמותיו וקרא לשר שריר להתפטר בקובעו: אם הוא היה מסוגל ללחוץ על חברים בסיעתו שלא להופיע כאן, הוא עבר את הקו האדום כליבראל וכאזרח ישראל. מילצ'ן קרא גם לשר ניסים להתפטר בהאשימו אותו שנטל לעצמו סמכות שלא ניתנה לו בניהול המו"מ עם דוד לוי. "הוא לקח אחוזה, והוא מנסה למכור אותה יחר איתנו".
איחוד — פירושו פילוג
אריה דולצ'ין, יו"ר הנהלת ה-סוכנות, אמר שאין הדבר נגד תנועת "החירות" אף הוא בעד מפלגה ליברלית עצמאית, שתהיה לשון מאזניים בין שתי הגושים הגדולים — העבודה והליכוד במקום הדתיים. לדבריו על הכנס הזה להבהיר כי איחוד הליכוד פירושו פילוג
המפלגה. יחזקאל פלומין הזכיר כי לפני הבחירות הצליחה קבוצה זו לבלום את הסחף ואת נסיונות "חירות" לבלוע את הליברלים ואמר כי אין לפחד מהשיטות של "רק כך" שמפעילים נגד המפלגה, ברומזו על
האיום של "חירות" בהסתדרות בקשר להופעת איגוד העוברים הליברלים ברשימת הליכוד.
יצחק כספי, סגן ראש עיריית תל־אביב. רחה את הכינוי כנס המורדים שניתן לפעילים האלה ואמר: המוררים הם אלה שמתכוונים לחסל את המפלגה. הוא הכריז כי איננו יותר חבר בקבוצת השר ניסים.
יחזקאל הרמלד הודיע כי הכנס איננו על פי בקשתו של השר מורעי, וכי הוא יוזמה של כמה חברים. כתבתנו מציינת כי הרמלן שייך לסיעת מודעי. על דברים אלה נשמעה קריאה מאחת השורות: "אפשר להגיד לו (למודעי) שהוא שפן,. שהוא לא .פה".
השר פת חרד ממיתקפה מדינית
"הסכם חוסיין־ ערפאת יעודד חידוש יוזמת נשיא ארה"ב רונלד רייגן לקידום התוכנית להשגת הסכם שלום בין ישראל לירח. ולהעלאת תכיעות אמריקניות הרשות לפשרה טריטוריאליות ואוטונומיה לפלשתינאים, תוך כדי הגברת שיתופה של בריה"מ במהלכים המדיניים באזור — אמר שר המדע והפיתוח גדעון פת בפגישה עם משקיעים יהודים מחו"ל שהשתתפו ב"פיסגה הכלכלית" בירושלים.
השר פת הודיע כי יתבע מהממשלה לדון בתוכנית ישראלית לשלום באזור בכדי למנוע מצב קשה ומסוכן בו עלולה ישראל לעמוד מול מיתקפה מדינית מסוג זה שתחילתה בהסכם חוסיין־ערפאת והמשכה בחידוש יוזמה אמריקנית.
עמוד 3
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
איתמר בן־אבי 4 736 64 תל-אביב טלי 266244
ת.ד 1777 61016 ת"א
תבניה השלום של מפ"ם תשל"ג - ועידה ה-6 1973
מדינה ישראל לא יצאה למלחמת כיבושים. הנצחון במלחמה שנכפתה עלינו, הציל את קיומנו ושם לאל את מזימת אויבנו להשמיד את ישראל. התקווה לשלום מהיר לא נתקיימה. ישראל מצווה איפוא להתמיד במאבק לשלום, תוך שקידה על קיום בשחונה. המאבק לשלום צריו שיהיה ראש משרותיה של המדיניות הישראלית.
מהנחות אלו מתחייבים העקרונות, אשר מפ"ם תיאבק לאימוצם על ידי ממשלת ישראל כהנחיות למשא ומתן.
ו. מדינת ישראל פניה לא לסיפוחים, כי אם לתיקוני גבולות, המתחייבים מצורכי בשחונה. לפיכך לא תהיה עוד שיבה אל הגבולות שלפני ה-5 ביוני 1967.
2. ארץ ישראל משני עברי הירדן היא המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לארצו ושל העם הערבי ר-שונז בה.
במסגרת זו תחייב ישראל פתרון מדיני, שיושתת על קיום שתי מדינות עצמאיות וריבוניות • ישראל מזה ומדינה ערבית מזה. במדינה שכנה זו תבוא לכלל מימוש ההגדרה העצמית של העם הערבי הפלשרייאי. עם זאת תכבד ישראל את הכרעותיהם של הפלשתינאים והירדנים בכל הנוגע להגדרה העצמית, לריבונות ועצמאות של אלה ושל אלה, מעבר לגבולותיה של ישראל -
ובלבד שהיחסים עם ישראל יתבססו על הסכמי-שלום ושכנות שובה.
3. שתי המדינות ישפחו אופיין הלאומי ולא תהיה התערבות של אחת בחייה ובעיצוב מששרה הפנימי של רעותה.
4. בתיקוני הגבול ההכרחיים, לפי הקווים המותווים בתוכנית זו, לצורך כנון גבולות מוכרים ומוסכמים, תנחה את ישראל, בין שאר השיקולים, הדאגה לקיום אופיר! כמדינה יהודית"
אי־לכך סיפוח ששחים, מעבר לתיקוני גבול בשחוניים, יש בו כדי לסכן את אופיר! היהודי ויעודיה הציוניים של מדיגת-ישראל.
5. עד להסדר שלום וכינון גבולות בשוחים, מוכרים ומוסכמים, לא יסוג צה"ל מהקווים שאליהם הגיע במלחמת ששח הימים. אין הנחת-יסוד זו פותרת אפשרות של הסדר חלקי, שלפיו ייערך צה"ל כשלב להמשך המשא־ומתן ע"י הסדר־שלום, בקוו-הגנה חדש, מוסכם ומוכר.
6. הדרך המקובלת ליישוב סיכסוכים בין מדינות הוא המו"מ הישיר. עם זאת תהיה ישראל נכונה לצורות אחרות של משא-ומתן ־ ובלבד שיקדמו את השלום.
ישראל תהיה איפוא נכונה לנהל מו"מ ללא תנאים מוקדמים, עם כל מדינות-ערב, או עם כל אחת מהן לחוד, אס על שלום־קבע כולל ואם על הסדרים חלקיים, הסדרי ביניים, לקראת גמר מצב הלוחמה והסדי־י־שלום. בטרם בוא השלום לא ייקבעו עובדות, שאינן מתחייבות מצורכי הבסחון העלולים לשים מכשולים על הדרו להסדר באמצעים מדיניים. 7
7. סיום הלוחמה והסדרי־השלום בין ישראל לשכנותיה ישחררו משאבים אנושיים וכלכליים עצומים לקידום עמי האזו לאי-תלות כלכלית ומדינית, להשתחררות מהתערבותן של מעצמות זרות,
להעלאת רמת-חייהם של ההמונים. לביעור העוני, המחלות והבערות, לניצול תכליתי של אוצרות הטבע, למפעלי-פיתוח רבי-תנופה. לחילוף ידע לתועלתם ההדדית של כל עמי האזור.
2/. .
מפלגת הפועלים המאוחדת- המרכז
איתמר בן־ אבי 4. 67 64 תל-אביב 266244
ת.ד 777י 6ו0 י6 ת־ א
8. בטחון ישראל לאורך ימים יתבסס על היסודות הבאים;
א. שמירה קפדנית על עדיפותו המכרעת של צה"ל במאזן-כוחות ביו ישראל למדינוח־ערב;
ב. פירוז אפקטיבי של כל השטחים שיפונו מידי צה"ל;
ב. הסכם שלום חוזי עם המדינות השכנות, שיבטיח מניעת כל פעולות עוינות מכל צד שהוא;
ד. תיקוני בבול וסידורים אחרים, המתחייבים מצרכי הבסחון של ישראל, מוסכמים ומוכרים על ידי שני הצדדים;
גבולות שלום ובטחון
אח המשא ומתו עם מדינות-ערב, עם כולן יחד, או עם כל אחת לחוד, להסדר-שלום, תנהל
ישראל במסגרת החלשת מועצת הבטחון 242, מן ה-22 בנובמבר 1967.
א. רמת הגולן
לשם הבטחת בשחונם ושלומם של יישובי הגליל ועמק הירדן, יעבור הגבול עם סוריה על רמת
הגולן.לאחר שייקבע הגבול הסופי, יפורז החלק הנותר.
ב. ירושלים
1. ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת-ישראל.
2. בהסדרי שלום יובטחו הזכויות המיוחדות של המקומות הקדושים לאיסלם ולנצרות, בהנהלתו העצמית.
בבוא השלום, לא תתנגד ישראל, שהפיקוח על המקומות הקדושים לאיסלם וסיפוחם יהיו בידי הממונים ע"י המוסדות השלטוניים של המדינה השכנה.
3. יוכרו זכויות האוכלוסיה הערבית כמיעוט לאומי ויובטחו הסדרים מוניציפליים לאוכלוסיה הערבית בירושלים, במסגרת העיר המאוחדת.
4. לתושבים הערביים בירושלים המזרחית תישמר הזכות לבחור בין אזרחות ישראלית לבין אזרחות המדינה השכנה. הבוחרים באזרחות המדינה השכנה, כל זכויותיהם כתושבי ירושלים יישמרו.
5. מפ"ם תומכת במפעל הפיתוח של ירושלים למען ביצור מעמדה כבירת ישראל וכמרכז תרבותי ורוחני של העם היהודי. תנופה הפיתוח והבנין של ירושלים המאוחדת מחייבת משנה זהירות בטיפוח אופיה, דמותה ויופיה של העיר ושמירה על ערכיה ההיססוריים והמסורתיים בירושלים יש להוסיף ולקיים מדיניות של סובלנות, כיבוד זכויות אזרחיות ודחיות, הגברת ההבנה ההדדית בין יהודים לערבים, סיפוח יחסי שכנות טובה בין כל חלק האוכלוסיה וכן הקמת מפעלים משותפים. כל אלה עשויים לסייע לנטות גשר של דו-קיום בשלום ביו יהודים לערבים.
ג. מצרים
1. ישראל תהא מוכנה למו"מ עם מצרים, אם על שלום כולל או על הסדר-ביניים, לרבות הסכם לפתיחת תעלת סואץ לשיט חופשי לכל המדינות, ישראל בכלל זה . אם יושג הסדר חלקי, תהיה ישראל נכונה לסגת אל קוו-הגנה מוסכם. עם זאת יימשך המו"מ להסדר־שלום כולל.
3/
2
מפלגה הפועלים המאוחדת-המרכז
איתסר בו־ אבי 4, 4ג7 44 תל-אביב 264244 v ת.ד. 1777. 6ו0 י6 ת־ א.
2. ישראל תתבע, כי הסדר שלום עם מצרים יושתת על פירוז מדבר סיני, עם שיובשתו תיקוני גבולות הכרחיים לבטחונה של ישראל. הפירוז יושתת על ערובות מירביות לקיומו, לבל יתחדש האיום על גבולותיה הדרומיים של ישראל.
3. רצועת עזה, שמעולם לא השתייכה למצרים ואף לא סופחה אליה במשך תשע־עשרה שנות הכיבו המצרי, לא תחזור עוד אליה.
מעמדה המדיני של רצועת עזה ייקבע, בבוא העת, בהתחשב בצורכי הבסחוך של ישראל. רצון התושבים וצורכי הפתרון לבעיית הפליטים.
4. השיש החופשי במיצרי-טיראן יובטח בהסכמי-שלום ע"י נוכחות ישראלית בצורה זו או אחרת, השיש החופשי לישראל בתעלת סואץ יובטח בהסכם-השלום.
ד. ירדן
המו"מ בין ישראל לבין ירדן יתנהל לאור העקרונות המנוסחים לעיל וההסכם יושתת על חוזה-אי-התקפה ועל שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי. משייקבעו התיקונים ההכרחיים לבטחונה, תיסוג ישראל לגבולות מוסכמים והגדה הוחזר ותפורז.
כוחות-צבא לא יחצו את הירדן, שהוא מכשול שבעי, והפירוז יובשח בצורה יעילה לפי הסדרים מוסכמים.
שיתוף פעולה בין שתי המדינות יסייע לפתרון שאלת הפלישים, אשר ברובם ישוקמו במדינה הערבית השכנה לישראל. מאמצים משולבים של שתי המדינות בגיוס אמצעים ממקורות בינלאומיים ייעשו לשם פיתוח מפעלי ההשקיה, החקלאות, התיעוש והשיכון.
במו"מ שישראל תנהל עם ירדן תהיה נכונה לשתף נציגים, שוחרי שלום של התושבים הפלשתינים בששחים המוחזקים.
האחזויות בטחוניות והאחזויות בטחוניות־התיישבותיות
בבניין מפעלה ההתיישבותי, שקדה התנועה הציונית לבל ייגרם נישול של ערבים. אם כך בזמן שהשלטון בארץ־ישראל היה בידי גורם זר - המנדאט הבריטי ־ עתה. כשהריבונות היא בידינו -לא כל שכן; מדינת ישראל חייבת לקיים קוו זה במדיניות ההתיישבות, שכן האחריות לדרכי ר.גשמ הציונות היא בידיה.
מפ"ם תתמיד במאבקה נגד כל עוול ונישול. מפ"ם תיאבק להמשך קיומה של המסורת הציונית-המתקדמת, שהוכיחה, כי אין זה דין שההתיישבות היהודית תהיה מלווה בנישול של הזולת אלא שיש בה, נדי להביא ברכת ההתקדמות המשקית-החברתית והשגשוג הכלכלי גם לתושבים הערביים.
1. תוך העינות לצורכי בטחון חיוניים של ישראל, יקויימו עד בוא השלום היאחזויות בטחוניות בשטחים המוחזקים. אין ליצור עובדות של התנחלות קבע ברחבי השטחים המוחזקים, העלולות לשים מכשולים על דרך המו"מ לשלום.
2. בהתאם להנחת-היסוד, כי ישראל לא תחזור לגבולות ה־4 ביוני 1967, מתוך הכרח בגבולות בטחון, תחייב מפייס, בתנאים האמורים, היאחזויות בטחוניות-התיישבותיות ברמת־ הגולן.
3
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
איתמר בו־»ב► 6k 736 ,k תל-^ביב. טז 266h 73.ד. 1777, 16©61 :K~T.
4
3. תוך דאגה לבטחונה של מדינת ישראל ועתיד גבולותיה הבטחוניים, מחייבת מפ"ם היאחזויות בטחוניות בפיתחת רפיח. נוכח העוול החמור שנעשה לבדואי הפיתחה, נובח שלילת נישולם השרירותי על ידי ממשלת ישראל והתקוממותה של דעת הקהל בישראל נגדו, תובעת מפ"ם את תיקונו של המעוות הזה.
מפ"ם משוכנעת שניתן לקיים ולהרחיב את ההיאחזויות הבטחוניות-ההתישבותיות בפיתחת רפיח ללא פגיעה בזכויותיהם של הבדואים, ואף תור הטבת מצבם וקידומם המשקי, הכלכלי והחברתי לפי מיטב המסורת של ההתישבות העיונית.
מפייס תיאבק על תיקון המעוות או ע"י החזרת חלק מהבדואים לפיתתה" או בכל צורה אחרת,
כדי לאפשר את המשך המפעל ההתיישבותי-הבטחוני בפיתחת רפיח.
השטחים המוחזקים
1. בתקופת הביניים, כל עוד לא הושגו הסדרי שלום קבועים, תעשה ישראל לחיזוק הכלכלה: בחקלאות, בתעשיה ובבניה; להבטחת העסוקה מלאה, לקיומם התקין ופיתוחם של שירותי הבריאות, החינוך והסעד; לפעולתן התקינה של הרשויות המוניציפליות, לרבות קיום הבחירות במועדן? לקידום כללי של אורח חיים דמוקרטי.
יש לעודד מסחר חופשי בין המשק הישראלי למשק השטחים ולהמנע מהשתלטות הון יהודי כן יש לצמצם בהדרגה בעקבות פיתוח השטחים את העסקתם של תושבי השטחים בישראל. מדיניות כלכלית זו תוביל לשיתוף פעולה מרצון בשני המשקים הלאומיים גם לאחר הסדר השלום.
הגשמת תכניות לשיפור תנאי החיים תסייע ליצירת הבנה הדדית ושיתוף פעולה עם האוכלוסיה בשטחים המוחזקים, תבער משפטים קדומים ואיבה בין הצדדים ותכשיר הקרקע לקידום השלום הישראלי-ערבי.
2. בשטחים המוחזקים תקיים מדינת ישראל את הבטחון והסדר. הטירור שיבש את חייה של רצועת עזה. ככל שיודבר הטירור ברצועה, ניתן יהיה להמשיך בתהליך הליברליזציה - דבר שמצא ביטויו בפתיחת שערים לתנועה חופשית של תושבי הרצועה לישראל.
3. בגדה יש להמשיך במדיניות הגשרים הפתוחים ואי-ההתערבות בחייהם החברתיים והתרבותיים של הערבים היושבים בה. ככל שתעמיק תחושת החירות של ערביי הגדה בכל תחומי החיים החברתיים, המשקיים והתרבותיים, וככל שיורחבו תחומיה, כן יגבר סיכוי ההבנה, השיתוף והשלום בין מדינת ישראל למדינה הערבית השכנה.
לשם טיפוח הדמוקרטיה, על ישראל לאפשר לתושבי השטחים המוחזקים התארגנות פוליטית -ובלבד שלא תעמוד בסתירה לבטחונה של המזינה.
4. על אף המכסות שלא נוצלו, תאפשר ממשלת ישראל, בהמשך למדיניות שהחליטה עליה בעבר ותוך ביקורת בטחונית קפדנית, את שובם של תושבי הגדה המערבית למקומות מוגוריהם, אשר עזבום עם מלחמת ששת הימים.
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
איתמר בן־ אבי 4 64736 תל-אביב טל' 266244
ת.ד 1777 61016 ת"א
בעיית הפליטים
בתקופת ביניים זו, עד בוא השלום, חייבת מדינת ישראל לצעוד צעדים מוחשיים לקראת פתרון בעיית הפליטים ושיקומם. אם כי הפתרון הכולל לבעיה זו ייתכן עם בוא השלום ובעזרת קרנות בינלאומיות, הרי כבו עתה ניתנת אפשרות לקליטת חלק מהפליטים בחיי הכלנלר. של השטחים המוחזקים.
שיתוף פעולה ביו ישראל לירדן יסייע לפתרונות חלקיים של בעיית הפליטים. עוד לפני בוא השלום על ישראל לחתור לראשית פתרונה של בעיית הפליטים ע"י המשך איחוד המשפחות והרחבתו, ביטול הדרגתי של מחנות הפליטים. ככל שתתרחב התעסוקה בשטחים ובכפוף לשיקולי בטחון, יש להתיר שיבתם של פליטים ליהודה ושומרון, פליטי 1967, ובכך לצמצם את מספר הפליטים המצויים בשליטת גורמים עוינים לישראל והמנוצלים לחבלה.
בתהליך הפגת המתיחות הפיכת חלקם של המחנות לישובים כפריים ועירוניים רגילים, סידור ושיכון תושבים בחור הישובים הערביים הקיימים, פיתוח מפעלי חקלאות, מלאכה ותעשיה בגדה המערבית, והבטחת קליטתם של הפליטים בהם.
במסגרת הסכם שלום תקלוט מדינת ישראל מספר מוסכם של פליטים ע"י איחוד משפחות ובדרכים אחרות.
5
חידוש תהליך השלום
הצעות החלטה למועצה הכ"ט של מפ"ם מוגשות ע"י ריכוז המפלגה
מועצת המפלגה מתכנסת בימים של פעילות מדינית ערה באזורנו. המשא ומתן המתנהל בין ירדן לבין אש"ף, הקולות הנשמעים בירדן ובקרב כמה מאנשי אש"ף בוכות האופציה המדינית, גילויי התמתנות בכמה ממדינות ערב, המתח הגובר ביחסים שבין ישראל למצרים, המשא ומתן בין ישראל לבין לבנון, ומעורבותה הגוברת של ארצות הברית בכל אלה, ביהוד כפי שהיא באה לידי ביטוי בהצעות הנשיא רייגן — מקרבים את שעת ההכרעות.
המזרח התיכון כמה לשלום. לאחר כל המלחמות שהתחוללו באזורנו נותרו עדיין בעיות היסוד של עמי המזרח התיכון בלתי פתורות. הולך וגדל כוחם ומספרם של האנשים, התנועות והעמים באזורנו אשר קצה נפשם בשפיכות הדמים המתמשכת. בהרס ובחורבן, ובבזבוז המשאבים עצום המימדים. ההכרה בכורח השלום ובסיכוייו גדלה ומתרחבת וחוצה קווי גבול מדיניים. הגיעה העת להחיש את תהליך השלום, ולקרוא לשיתוף פעולה בין כל עמי המזרח התיכון, למען בטחונם, חרותם ורווחתם.
זו גס השעה שבה גדל הסיכוי להגשים את תקוות השלום של העם בישראל על ידי יוזמה מדינית אמיצה, מפלגת הפועלים המאוחדת מציגה בפני העם את עקרונות היסוי־ למדיניות זו, את יעדיה ואת הדרכים לניהול המערכה על השלום.
א. עקרונות יסוד לשלום
ארץ ישראל משני עברי הירדן ריא המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לארצו ושל העם הערבי השוכן בה. בתולדית המפגש היהודי־ערבי התהוותה מציאות אשי בה חלוקת הארץ היא הדרך לחלץ את האיזור ממעגל המלחמות.
במערכה על שלומה ובטחונה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, תחתור מדינת ישראל לפתרון המושתת על זכות ההגדרה העצמיר של העמים בארץ ישראל. _____
ב. פתרון של שלום
1. מפ"ם תיאבק למען פתרון המושחת על שתי מדינות עצמאיות וריבוניות, ישראל מזה ומדינה ירדנית־פיישתינית מזה. רוב תושבי ירדן הם פלשתינים. להם ולאחיהם בגדה המערבית שפה ומסורת משותפות. וקשרי המשפחה ביניהם רבים ומסועפים. מרחביה של מדינה ירדנית־פלשתיניח מאפשרים לעם הפלשתיני לממש את זכותו להגדרה עצמית, לשמור על אחדותו, לקלוט את הפליטים ולפתור את בעייתם, ילכבד את זכותה של מדינת ישראל לגבולית בטוחים ומוכרים, להסדרי בטחון ולפירוז. לא כן לגבי מדינה שלישית, כין ישראל וירדן.
עם בוא השלום לא חובל ישראל לקבוע את סדרי חייהם המדיניים של הירדנים והפלשתינים, והיא תכבד את הכרעותיהם הדמוקרטיות בכל הנוגע לריבונותם ולעצמאותם של אלה ואלה מעבר לגבולותיה, ובלבד שיקדימו סעיפי ההסכם וסדרי הבטחון שייקבעו בחוזה השלום.
על בסיס מציאות של שלום יציב ויחס־, שכנות טובים, יהיה על ישראל לשקול גס אפשרות של פתרון קהילייתי — פי־רטיבי או קונפדרטיבי.
2. לאחר שייקבעו תיקוני הגבול ההכרחיים לבטחונה, תיסוג ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים, והשטחים שיוחזרו יפורזו על פי לוח זמנים מוסכם. כוחות צבא לא יחצו את הירדן והפירוז יובטח על פי הסדרים שיסוכם עליהם.
3. ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת ישראל. במסגרת הסכם שלום תבטיח ישראל מעמד אקסטריטוריאלי למקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות, ותאפשר מתן ביטוי לייחודם הלאומי והתרבותי של התושבים הערבים של העיר, במסגרת עידיות־בת אוטונומיות, תוך הבטחת זכותם לבחור באזרחות הנראית להם. אם וכאשר תוקם קונפדרציה ישראלית־ערבית יובטח בתוך שטחה של ירושלים רבתי מרכז מתאים להקמת המוסדות המרכזיים של קונפדרציה זו, היא קריית הקונפדרציה. מעמדו של מרכז דה יסמל את השלום ואת השאיפה להעמקת שיתוף הפעולה בין שתי מדינות הקונפדרציה, כמפורט בתכנית חזן לירושלים, כפי שהתקבלה על ידי מרכז המפלגה בנובמבר 1979.
4. במשא ומתן על הסכם השלום יוסכם גם על תכנית לשיקום הפליטים במרחבי המדינה הירדנית־פלשתיוית. תכנית זו תתבצע בתנאים
של שלים כולל, תוך שיתוף פעולה בין ארצות ערב לישראל, ובעזרת הון בינלאומי. במסגרת תכנית זו יבוצעו מפעלים לפיתוח החקלאות, התעשיה והשיכון. ישראל תתרום את חלקה לפתרון בעיה כאובה זו על ידי קליטת מספר מסויים ומוסכם של פליטים במסגרת הומניטרית של איחוד משפחות.
5. פתרון שלום המבוסס על עקרונות והסדר־ים אלה הוצע על ידי מפייס כבר ב־1967, ובכל ועידותיה מאז. דבר לא נגרע'מתוקפו, ובמשך השנים. אף הוכחה ביתר שאת עדיפותו הברורה על פני כל פתרוז אחר.
ג. הדרך אל השלום
1. כדי לקדם את השלום בגבולנו המזרחי,
וכדי לאפשר התקדמות לקראת פתרון הבעיה הפלשתינית על כל היבטיה, על ישראל לקרוא לממשלת ירדן ולנציגי הפלשתינים להצטרף למשא ומתן על שלום, אשר ידיה מבוסס על כיבוד ריבונותן ובטחונן של מדינות האיזור ועל זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני. זכות זו תוגשם בתנאים ובשלבים שייקבעו בהסכם השלום. כדי לקדם מהלך זה על ישראל להקפיא את ההתנחלויות.
2. על ישראל להיות נכונה לשאת ולתת עם כל גורם פלשתיני שיכיר במדינת ישראל, ישלול את הטרור ויכיר בזכות ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים בהתאם להחלטה 242 של מועצת הבטחון. משמעות תנאים אלה היא שלילת סעיפי האמנה הפלשתינית של אש"ף החותרים להרס מדינת ישראל. על יסוד הכרה הדדית בו-זמנית של שני העמים ייפתח משא ומתן ישיר על השלום, ללא תנאים מוקדמים.
3. א. מפ"ם קוראת לנסיגה מיידית מלבנון, להודעה חוזרת כי אין ישראל מערערת על הגבולות הקיימים בינה לבין לבנון, וכי היא תובעת הסדרי בטחון שיבטיחו את שלום הישובים בגבול הצפון.
ב. המועצה סומכת ידה על החלטות המפלגה נגד המלחמה בלבנון, ומציינת את התפקיד שמילאה המפלגה בגיבוש ההתנגדות הציבורית למהלכי הממשלה בעת המלחמה.
ג. אם כל חטאת במלחמת לבנון היתה ההנחה השוגה כי כוח הנשק הוא תחליף לפתרונות מדיניים, וכי ניתן בעזרתו לחסל "אחת ולתמיד" את אש"ף, כדי לאפשר לממשלה לבצע את מדיניות הסיפוח שלה ביהודה ובשומרון. על אף
מפ"ם
הכרזתה כי המדובר בדאגה לשלום הגליל בלבד, פתחה הממשלה במלחמת לבנון כדי להשיג מטרות פוליטיות אשר אין להשיגן בכוח הנשק. כבר עתה ברור כי אש"ף לא חוסל על אף תבוסתו הצבאית; הממשלה הלבנונית אינה יכולה להנתק מן המערך הכל־ערבי, ואף אין היא מוכנה לחתום על חוזה שלום על פי הצעת ישראל; ההבנה בין ישראל לבין ארצות הברית עורערה ושמה של ישראל בעמים הוכפש. על אף ההישגים הצבאיים היו התוצאות המדיניות של מלחמה זו חמורות ביותר. מעבר לכל אלה קשה ומכאיב מחיר הדמים של המלחמה בלבנון.
ד. לראשונה בתולדות ישראל החליטה הממשלה להפעיל את צה"ל בקנה מידה רחב על אף הקרע העמוק והמסוכן שדבר זה גרם בין אזרחי המדינה, והמלחמה בלבנון מתנהלת עדיין על רקע מחלוקת ציבורית חמורה. ממשלה וו המרבה דיבורים על "קונסנזוס" היא האחראית לקרע זה בקרב העם.
4. א. מועצת מפ"ם רואה בהצעות רייגן בסים חשוב ובעל סיכויים למשא ומתן על השלום, ומציינת בקורת רוח בי מפלגת העבודה שותפה להערכה זו. מפ"ם קוראת למערך לגבש חזית רחבה של נאמני מחנה השלום כדי להיאבק על פתיחת משא ומתן על בסיס הצעות אלה.
ב. הצעותיו של הנשיא רייגן כוללות התנגדות לסיפוח, שוללות הקמת מדינה פלשתינית נפרדת, שוללות את חלוקת ירושלים, מחייבות פתרון הבעיה הפלשתינית תוך זיקה לירק, דוגלות בגבולות בטחון לישראל, מחפשות דרך לניהול משא ומתן משותף עם ירדן והפלשתינים, ותובעות הקפאת ההתנחלויות בגדה. הצעות אלה המבוססות על הסכמי קמם־ דייויד מאפשרות התקדמות לקראת ההכרעות העתידות לבוא לאחר תקופת המעבר של האוטונומיה במגמה להביא לידי פתרון פלשתיני־־ירדני, על בסיס החלטה 242.
ג. מועצת מפ"ם שוללת לחלוטין את ההחלטה החפוזה של הממשלה לדחות על הסף את הצעותיו של הנשיא רייגן, החלטה זו של ממשלת הליכוד היא עדות נוספת למדיניותה המובילה למבוי סתום, המתעלמת מן המציאות הקיימת באמור ומן התמורוח החיוביות המתרחשות בו, המעלות את הסיכויים לקידום" תהליך השלום,
5. במשא ומתן עם סוריה תעמוד ישראל על כך כי למען בטחונם ושלומם של תושבי הגליל העליון ועמק הירדן הכרחי הוא כי הגבול עם סוריה יעבור על הגולן. צה"ל יסוג לגבולות שיוסכם עליהם במשא ומתן והחלק הנותי של הרמה יפוח על פי לוח זמנים מוסכם. עד להסכם השלום חייבים שני הצדדים לכבד בהקפדה את הסכם הפרדת הכוחות על כל סעיפיו כפי שנחתם ב־1974, על ידי ממשלות ישראל וסוריה.
6. השלום עם מצרים הוא מאורע בעל חשיבות היסטורית וראשית דרך לשלום כולל באמור השלום הישראלי מצרי לא יובטח לאורך ימים בשלום נפרד. במדיניותה של ישראל באמור — בנסיגתה המהירה מלבנון, ובראש וראשונה בנכונותה לקדם את המשא ומתן לפתרון הבעיה הפלשתינית — מותנה עתיד השלום בין ישראל למצרים, ופיתוחם של יחסי הנורמליזציה בין שתי המדינות.
7. הקפאון המוחלט במשא ומתן על האוטונומיה הוא תוצאה של פירושים חד־ צדדיים שניתנו להסכמי קמפ־דייויד על ידי שני הצדדים. כל עוד אין פתרון אלטרנטיבי מוסכם, על ישראל להגמיש את עמדותיה ותוך כדי כך עליה לשאוף לקצר את תקופת המעבר אל האוטונומיה ולקרב את מועד המשא ומתן על הסדר קבוע. ההתנחלויות ביהודה, שומרון וחבל עזה שהממשלה יוזמת כדי ליצור עובדות פוליטיות בשטח, מהוות מכשול רציני במשא ומתן על האוטונומיה ומסבנות את המשך תהליך השלום.
8. מפ"ם קוראת לכוחות השלום בעולם הערבי התומכים בוכות ההגדרה העצמית של כל העמים, המעלים על נס את חשיבות ההכרה בזכויות הלגיטימיות של כל העמים, והרואים במשא ומתן על בסיס הכרה הדדית אמצעי יחידי לקידום השלום — לתת פוגזבי וחד־משמעי לעמדתם, ולהיאבק איחנו יחד למען שלומו ישגשוגו של המזרח התיכון כולו.
ד. למען השלום: המערכה להפלת ממשלת הליכוד
1. תכנית השלום של מפ"ם, העקרונות עליהם היא מבוססת, והמדיניות המתחייבת ממנה, מטיבים לשרת את האינטרס הלאומי של ישראל, ועולים בקנה אחד הן עם שאיפותיהם הלאומיות של היהודים והן עם שאיפותיהם הלאומיות של הערבים. מפ"ם שואפת להנחיל הכרה זו לאזרחי ישראל כולם, למען שלומה ותפארתה של מדינת ישראל ולמען רווחתם של כל אזרחיה.
2. מפ"ם מתריעה ומזהירה מפני הסכנות הכרוכות בסיפוח השטחים המוחזקים, כפי שהוא מתוכנן ומתבצע על ידי ממשלת הליכוד. סיפוח השטחים מוביל למלחמות אין קץ ומעוות את דמותנו. לאחריו לא תוכל ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.
3. הממשל הצבאי ביהודה שומרון וחבל עזה התנער זה מכבר מכל יומרה לכונן בשטחים אלה "שלטון ליברלי". מעשים של שרירות־לב ודיכוי, אשר אינם תורמים דבר לבטחון ולסדר הציבורי, היו בשנים האחרונות לשכיחים יותר ויותר. "הממשל האזרחי" אשר כוננה ממשלת "הליכוד" בשטחים איננו מסייע ליתר מתינות בקרב הפלשתינים, אלא מגביר את התסיסה ומעמיק את האיבה בין שני העמים. כל עוד שלטוננו בשטחים אלה מחריב המציאות —־ בהיעדר הסכם שלום או בטרם יושבה המחלוקת על הסדר האוטונומיה — חייבת ישראל לשלב את דאגתה לבטחון, במאמצים עליונים לכינון יחסים הוגנים ותקינים, המבוססיט על כיבוד החוק, בין הממשל לבין חושבי השטחים.
4. במערכה על השלום חייבת ישראל להסתייע במערכת תקינה של יחסי ידידות ושיתוף פעולה עם מדינות העולם. ממשלת הליכוד פוגעת ומחבלת בידידות שבין ישראל לעמים, ומבודדת אותנו ממספר הולך יגדל של מדינות.
5. הסכמה לאומית. המיוסדת על חופש הדיון והוויכוח, חינה מרכיב חיוני באורח חיינו ובעוצמתו הבטחונית. מפ"ם נאבקת המגמה לשלול מהאופוזיציה את זכותה לבקר את הממשלה, וכנגד הנוהג הנפסד והאנטי-דמוקרטי להציג כל יריב פוליטי כבוגד, כנהוג המקולקלות ובטוטליטריות שבמדינות.
6. העמקת תחושות האיבה בינינו לבין שכר:: הערבים מכסה על חוסר התוחלת וחוסר השחר שבמדיניות ההכרחית והכלכלית של ממשלת הליכוד, המרחיבה את הפערים החברתיים. מפ"ם תחשוף עובדה זו בפני אזרחי ישראל ותצביע על הקשר הקיים בין החתירה לשלום יהודי־ערבי לבין הסיכוי לחלץ את ישראל מן המשבר החברתי והכלכלי שבו היא נתונה.
7. חלוקת ארץ ישראל איננה גורעת אלא מגבירה ומחזקת את יכולתנו לתת ביטוי לזיקה ההיסטורית שלנו למולדת, בלעדי חלוקת הארץ כפויים אזרחי ישראל לבטא את זיקתם לארץ על ידי שלטונם על עם אחר, על ידי פעולות שיטור ובילוש המתחייבות מהשלטון הזה, ועל ידי מלחמות חוזרות משנות שאין לראות את קיצן. עם חלוקת הארץ יעם כינון השלום על יסוד חלוקה זו. ייפתחו בפני אזרחי ישראל אפייים חדשים ויפיס יותר למתן ביטוי לאהבת המילדת שלהם. ויגדלו סיכוייהם לבנות בארץ זו חיים של צדק חברתי, שגשוג כלכלי ושיתוף פעולה בץ כל יושביה.
8. כדי לתת סיכוי לשלום. קוראת מפ"ם לכל הכיתות המתקדמים בעם למאמץ מלוכד להפלת ממשלת הליכוד ולהחזרת תנועת העבודה להנהגת המדינה.
I
המועצה הכ"ט
3.2.83-2
"בני־ברית" תל-אביבהחבר בקבוץ!
מוגש ע"י מחלקת ההסברה
מרכז מפ"ם
אליך
אל הדובר בקבוץ חבר יקר,
אליך מופנים דפים אלה, שתקבלם מדי פעם, כדפי מידע על מפלגתך, על מפ״ם
ועל פעולותיה.
אנו יודעים שאתה מקבל, מדי בוקר, יחד עם ארוחת הבוקר אה "על המשמר”
עתונה של מפ״ם. אנו יודעים שאתה שומע הרצאות, סקירות ודיווחים מדי פעם על הנעשה כארץ ובעולם אך לא אחת נדמה שדווקא על פעולותיה של מפלגתו אינך יודע הרבה.
מצאנו לנחוץ לספר לך, מדי פעם ובקצרה על מעשיה של מפ״ם עצמה. שחרי גם מפלגה רעיונית ופוליטית מורכבת מאנשים ויש לה מבנה, ארגון ודפוסי פעולה ושמך הראוי תמיד לבחון אותם וכשצריך - גם לשנותם).
בחרנו לספר לך, כדפדפת הראשונה, על המבנה טל המפלגה תחומי פעולתה. בדפדפות הבאות נביא לך תיאור יותר מפורט על פעולות ומעשים בתחומים טונים וכן נספר את סיפורם של סניפים טל אנשים, שאנו חושבים שכדאי שתדע ותשמע עליהם.
ומעל הכל, מפ״ם הלא מפלגה שלך ולא של מישהו אחר, נשמח לשמוע ולקבל את הצעותיך, הערותיך, תגובותיך וכן את כל שאלותיך על דברים שרצית לדעת ולא העזת לשאול
בברכה
מחלקת ההסברה
4״
בית שהוא מפלגה
ברחוב קטן, הנושא את שמו טל ״הילד העברי הראשון״ - איתמר בן אבי - ביתו של מרכז מפ״ם. זהו המוקד לפעולתה של המפלגה. "טיול״ בין חדריו אמור לספר את סיפורה של פעילות זאת. אלא שדווקא למים אלה הם זמן ביו השמשות: מכאן - מחלקות, תפקידים, וחלוקת אחריות שהם ״היסטוריים״ במהותם (או במילים אחרות, פרי התפתחות של שנים ונטיות אישיות), ומכאן - תוכנית לאירגון-מחדש של בית המרכז, שיענה על הגוון האירגוני ועל צרכי המפלגה באמצע שנות ה-80 ולהבא. אלא, שכשם שוועידת המפלגה ה-9 שינתה דברים רבים, כן גם הניחה דברים אחרים לצורך עיון וברצון האינרטי לפתור בעיות אד-הוק. האירגון-מחדש של בית המפלגה הועבר לדיון במרכז של המפלגה וזה יקבע מסמרות.
להלך צילום המצב הנוכחי וגם התוכניות לארגון מחדש. בשל הסיבות שמנינו לעיל,
אין המפה חאירגונית נותנת תמונה מדוייקת של מפת הפעילות, אך עם זאת, היא המצביעה
על המגמות.
בראש ההיירארכיה עומדים ארבעת המזכירים. לשלושה מהם (למעט המזכ״לז יש "אחריות מיניסטריאלית״ על מחלקות המרכז השונות - גם זאת ב כפיפות למיגבלות הנ״ל
מזכיר כללי -ח"כ ויקטור שם-טוב (ירושלים)
מזכירה לענייני פנים וחברה - חייקה גרוסמן (עברוך) - אחראית למחלקות
הבאות:
- המחלקה המוניציפלית (חנן רוזן - ר״ג);
- המחלקה לאיגוד המיקצועי (דב אלקנתי - חיפה) המטפלת בוועדי עובדים ובאיגוד
המקצועי;
- המחלקה להסתדרות (אריה גרוסמן - מרחביה), המטפלת במועצות הפועלים ובוועד-הפועל; המחלקה לפעולה קהילתית (נרדה שחר - מזיע), שעוסקת בפעילות שכונתית;
- המחלקה לעדות המזרח ועיירות הפיתוח (דוד כהן -ר״ג);
- מחלקת החברות (חיה קליין - געתון)
מזכיר המרכז -בנימיו (בנג'ילה) יסעור (מגן) - אחראי למחלקות הבאות:
- מחלקת הארגון (משה סוקר - עין המפרץ), המטפלת דרך רכזי האזורים בעבודת הסניפים
והפעלתם;
- המחלקה למי נהל ולכספים (צבי סטקלוב, צבינג'י - רבדים), המטפלת בנושאי כספים
והנהלת חשבונות, תחבורה, הנהלת בית המרכז וכוח אדם בו; ־ המחלקה לננוח-אדם (שלום חמיאל - המעפיל) ,
- המחלקה הערבית (לטיח דורי - ר״ג, וסברי חורי - כפר יסיף).
הצעת ועדת המישנה לארגון ולמיבנה.
המרכז החדש יבחר, מלבד המזכירים, גם את מזכירות המפלגה, את בית_הדלן העליון של המפלגה, את ועדת הבקורת, ואת הוועדה הפרסונלית. המזכירות מצדה תבחר
גם את הריכוז.
במקביל לפעולה במחלקות ישנן בבית המרכז גם מספר ועדות, שהמפלגה פועלת באמצעותן, ריכוז המפלגה והוועדה הפרסונלית (בראשותו של ו. שם טוב) ועדה כלכלית (אליעזר רונן), ועדה מוניציפלית (חנן רוזן), ועדת כספים (הלל אשכנזי), ועדת כוח אדם (שלום חמיאל), ועוד ועדות פונקציונאליות. לכינוס המרכז ומזכירות המפלגה אחראי בנג'ילה.
מוסדות המערך
בעקבות הוועידה ה-9 הוחלט על חיזוק שיתוף-פעולה עם מפלגת העבודה במסגרת המערך. מאחר שעד עתה היה הגוף הפעיל הכמעט-יחידי - הנהלת המערך, הציעה מפ״ם
להקים לה מספר ועדות מישנה:
- מזכירות הנהלת המערך: שתדון בכל נושא הקשור בתאום בין שתי המפלגות, הן פוליטי
והן ארגוני;
- ועדה מדינית: שתעסוק בתיאום מדיני;
־ ועדת התישבות שתטפל בכל הנושאים של ההתיישבות, לרבות ההתיישבות בעזה וברצועה;
- מסה להכנת מערכות הבחירות;
- ועדת היגוי למיגזר הערבי;
- ועדה לקשרים בין-לאומיים
עד כה לא נתקבלו תשובות, כנראה מסיבות טכניות, ומפ״ם עדיין ממתינה.
סיעות ארציות
במישור הארצי קיימות שלוש סיעות מאוחדות: בכנסת (שבראשה עומד מטעם מפ״ם דב זכין), בהסתדרות (אריה גרוסמן) ובתנועה הציונית (אברהם שנקר). כך קיימות סיעות במספר מוסדות, וכמובן במישור המקומי - מועצות מקומיות ומועצות
פועלים.
־5-
הסיעה בכנסת
סיעת מפ״ם בכנסת העשירית מונה שבעה חברים. האנשים שלנו בגבעת רם פזורים על פגי רוב ועדות הכנסת, לפי הסדר הבא:
אלעזר גרנות - ועדת חוקה, חוק ומשפט;
מוחמד וותד - ועדת הפנים ואיכות הסביבה והוועדה לחינוך ולתרבות;
דב זכין - ועדת הכנסת וועדת הקליטה;
נפתלי פדר - ועדת הכספים;
יאיר צבן - ועדת העבודה והרווחה;
אמרי רוך - ועדת הכספים וועדת ביקורת המדינה;
ויקטור שם-טוב - ועדת חוץ ובטחון.
בשל הסדר סיעות ״ העבודה ״ וה״ליכוד״, לפיו יש רק שני סגנים ליו״ר הכנסת,
אין למפ״ם - זו הפעם הראשונה - סגן יו״ר הכנסת. כך איך למפ״ם נציג בוועדת הכלכלה של הכנסת.
מרכז הסיעה בכנסת הוא דב זכין, וחברי מפ״ם בהנהלת סיעת המערך הם: ויקטור שם-טוב, דב זכין ומוחמד ותד.
מבלי להיכנס לשאלה של הצורך במערך, הרי דווקא בכנסת ישנן מיגבלות רבות על עבודתה של סיעת מפ״ם בשל קיום המערך. בדרך כלל סיעה קטנה,ובמי וחד סיעה של איש אחד או שניים, זוכה - במסגרת דיון סיעתי - למיכסת רשות דיבור במליאה גדולה יותר, יחסית, מאשר סיעה גדולה. כך יכול ח״כ בודד להביע את דעתו בכל נושא, בעוד שבסיעה גדולה יש תור של הופעה מעל הדוכן - בדרך-כלל על-פי ההתמחות. אך בעוד שלמפ״ם יש ח"כ מתמחה אחד בכל שטח, למפלגת העבודה יש יותר מתמחים. וערה פנימית של הסיעה המורחבת קובעת את רשות הדבור - ומפ״ם כמפלגה, אינה יכולה להביע דעתה בכל נושא.
גם לגופם של הנושאים, המשמעת הסיעתית מחייבת הופעה אחידה, פחות או יותר; ובסיעה המורכבת משהי סיעות - או יותר - צריכים דברי הח״כ להביע את המכנה המשותף הרחב ביותר של הסיעה, ולא את דעתה הייחודית של הסיעה בנושא המסויים ( פרט לנושאים הכלולים ב״חירויות״, שניתנו למפ״ם עם הקמת המערך). אמת, גם בסיעת מפ״ם המצומצמת אין המשמעת הדוהה לגמרי - אולם באופן כללי אלה פני הדברים.
כך הדבר הן ביחס לתוכן הדברים המושמעים והן ביחס להצבעות. וכאשר הרוב בהנהלת הסיעה קובע את עמדתו, אין מפ״ם לכולה להצביע בניגוד למוחלט, ולא תמיד אף להימנע.
אך למען האמת יש להודות, שלפעמים גם קולה המצומצם של מפ״ם יש לו השפעה על דרך קביעת ההיתיחסות של סיעת המערך כולה בנושא מסויים - הן בדיבור והן בהצבעה.
כמובן, שבוועדות - שם נעשית עיקר העבודה של הכנסת - קובעים הח״כים עמדות לגופו טל עניין, ולא על-פי "צרכי״ הפרטיכל; שם לכול חבר מפ״ם לבטא את העמדה הייחודית של המפלגה. אלא שדיוני הוועדות חסויים, לש להזדקק לכלי ההדלפות, כדי להביא לידיעת
הציבור את העמדה שהובעה.
תירוצים כיצד להמנע מלפעול !
מדוע לא אוכל לנסוע להפגנה !
מצא רק 3 תירוצים וסיבות המתאימות לך וסמנן !
1. מלחמת לבנון היתה הכרחית; אני בעדה,צריך להמשיך לשבת שם עד.......
2. אני נגד המלחמה מראשיתה,אבל הקיבוץ ארגן לי טיול.
3. באמת צריך לעשות משהו אבל למה אני ?
4. להפגין זה המינימום,אולי בפעם הבאה אבוא.
5. צריך למטות משהו,אך לא בשבת,כי מה יגידו הילדים ?
6. הכל שטויות,כלום לא יעזור,
7. "שלום עכשו" ודעותיהם זה בלבול מוח,לא בשבילי.
8. יהיו מספיק מפגינים ועוד אחד לא ישגה.
9. יש שיחה על שיכון וטלויזיות והקול שלי חשוב.
10. קיבוץ ופוליטיקה לא קשורים.
אם נגמרו הסיבות ולא מצאת את עצמך בהם, הצטרף בשבת לרבבות שיבואו !
ראה הזמנה זו כאישית I
ביצה
משמר העמק ,סוף ינואר 1984.
הבוץ בלבנון
ללוח מודעות
מזכיר הקיבוץ מעומר העמק
פברואר 1984
מס' 1
ואיך יוצאים ממנו?
הבעיה המדינית המרכזית של ישראל כיום היא: איך להביא
כסיום המלחמה בלבנון, המתמשכת כבר כמעט עונתיים. ה"אני מאשים״ הגדול של מפ"ם, ותנועת העבודה בכללה, נגד הממשלה, מתמצה בשתי שאלות עיקריות אליה: למה הכנסתם את ישראל לבוץ בלבנון? מדוע אינכם מוציאים אותה ממנו?
ראש-הממשלה דבר לא-אמת מעל בימת הכנסת, מפני שכבר ביום הראשון למלחמה, הפקודה לצה״ל היתה לרוץ ולהגיע עד לכביש ביירות-דמשק.
* הרמטכ״ל, רב-אלוף איתן,
הודיע (והדבר לא הוכחש) שמעולם לא ניתנה לצה״ל פקודה המגבילה אותו ל-45 ק״מ.
איך הוכנסנו לבוץ
ניתוח המצב בו אנו שרויים כיום והמהלכים שהביאו אותו מגלה, כי כל ההחלטות של התנשפה בנוגע ללבנון היו מוטעות. אין זו טעות אחת בלבד, אלא רצף של החלטות מוטעות, מהחל ועד כלה, עם יוצא-מן-הככל אחד: ההחלשה על הנסיגה מן השוף;
(א) ההחלטה הפטאלית מכולן היתה, עפ עצם הפתיחה במלחמה. היתה זו החלשה לחפש עילה כלשהי, בפינה כלשהי של העולם, כדי לפתוח במלחמה זו.משבאה ההתנקשות בשגריר ארגוב - העילה
נמצאה. אילו באה היום ממשלת הליכוד ההרפתקנית, אפילו היא, להחליט על המבצע - לנוכח מה שאנו יודעים כיום על מבצע של"ג, לאחר 20 חודשי לחימה - לא היתה מתרוממת אפילו יד אחת לאישור (אולי, פרט לידו של אריאל שרון).
(ב) ההחלטה הבלתי-מוסרית ביותר היתה ההחלטה שביודעין להסוות את מלחמת לבנון, כאילו היא מבצע שימשך 48 שעות ולטווח של 40 ק”מ בלבד. ודוגמאות לכך:
* ב-8.6.82, היום השלישי למלחמה, הודיע ראש-הממשלה בכנסת: "כאשר נגיע ל-40 ק״מ,
תיפסק כל לחימה ותיגמר המלחמה".
* אפוף (מיל.) אביגדור בן-גל הודיע פומבית בטלוויויה, שכבר שנה לפני ה״מבצע״ הודיע לו ראש-הממשלה, שהכוונה היא להגיע לביירות ו"לעשות סדר" בלבנון.
(ג) החפשה חמורה מאין-כמוה היתה להכניס את הפלאנגות להרי השוף (בזמן ההסתערות על כביש ביירות-דמשק). דבר זה גרם לנו לאחר-מכן לקרבנות שווא, כאשר צה״ל פעל כמתווך בין דרוזים לנוצרים. (גם לממשלה כושלת יש זכות החלטה לסגת חד- צדדית).
(ד) ההחלטה החמורה ביותר מבחינת התוצאות: הטלת המצור על ביירות ומניעת חשמל ומים מתו-שביה. מרגע זה נהייתה המלחמה בעיני העולם, ובעיני רבים בישראל, ל״מלחמה מזוהמת".
(ה) החלשה קטלנית נוספת: להיכנס למערב ביירות אחרי שאש״ף יצא ממנה. החלטה זו סיבכה את ישראל, הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית, בתסבוכת הלבנו-נית הפנימית.
(ו) עוד החלטה קטלנית
נוספת: הכנסת הפלאנגות למחנות
סאברה ושתילה, שגרמה לישראל נזק מוסרי בל-ישוער.
כל ההחלטות האסטרטגיות-מדיניות התגלו כאשליות שווא. כגון:
נושאים מד־יניים
* האמונה שאפשר להגיע לחווה שלום עם לבנון עד סוף 1982.
* האמונה שניתן להוציא את הסורים מלבנון ולכלום את הסובייטים, כאשר בפועל יצאה סוריה ההנצחה האמיתית של מלחמת לבנון וההשפעה הסובייטית בסוריה הגיעה כשיא כתוצאה מן המלחמה.
* האמונה שאפשר לחסל את הטרור במכה צבאית. התוצאה: הטרור האשפ״י אמנם נחלש, אך בלבנון צומח טרור אנטי-ישראלי אשפ"י-אירני-שיעי-חומיניסטי, מסוכן פי כמה.
מתי נצא מלבנון
נושא העדיפות השני במישור המדיני הוא הבטחת המשך התהליך המדיני. סיום המלחמה יאפשר לפתוח במאבק ליצירת תנאים שיאפשרו לירדן ולנציגות פלשתי-נית לבוא אל שולחן הדיונים. מפ"ם אינה סבורה שירדן תוכל לבוא לשולחן הדיונים לבדה, בלא משלחת פלשתינית - כפי שמפ״ם אינה סבורה שאפשר לנהל מו״מ על שלום עם משלחת פלשתינית בלא ירדן.
לכן, אם יסתבר, שביקורו של עראפת בקהיר ופגישתו עם מובארק יקרבו אפשרות של הקמת משלחת ירדנית-פלשתינית, שתצהיר על נכונות לעלות על הדרך המדינית לפתרון הסכסוך - תסמל הפגישה בקהיר מפנה חיובי באזור.
את ירדן ואת הפלשתינים יש להזמין למו"מ בלי תנאים מוק-דמים. אך עם ואת, כדי שהירדנים והפלשתינים יתייחסו להזמנת ישראל להכנס למו"מ - חייבת ממשלת ישראל להגמיש את עמדותיה במספר נושאים יסודיים:
(א) לבכריז על נכונות
להקפיא את הקמתן של התנחלויות חדשות בשטחים, כפחות ככ עוד נמשך המו"מ.
(ב) לא להתנות את הצטרפותם של ירדן והפלשתינים למו״מ בהסכמתם - או בהצטרפותם כהסכמי קמפ-דיוויד. ירדן אינה חתומה על הסכמים אלה, היא לא השתתפה בניסוחם ואינה חייבת לנהל מו"מ עכ בסיס הסכמים אכה; הסכמי קמפ-דיוויד מחייבים את ישראל, מצרים וארה״ב בכבד.
(ג) על ממשלת ישראל לסגת מן הדחיה הטוטאלית של תוכנית רייגן. יש בתוכנית זו סעיפים שניתן לקבלם וסעיפים שצריך לדחות - אך היא יכולה לשמש בסיס למו"מ.
(ד) על ממשכת ישראל להו-דיע, שהיא מגמישה את עמדותיה בכל הנוגע לפרשנות שלה על-אודות האוטונומיה לערביי השטחים בתקופת המעבר. הממשכה חייבת להודיע, שהאוטונומיה תחול על אנשים ושטחים כאחד - או כפי שכתוב בהסכמי קמפ-דיוויד, היא צריכה כהיות אוטונומיה מלאה, ולא אוטונומיה ריקה מתוכן.
(ה) ישראל חייבת להצהיר על נכונות לנהל מו״מ על שלום עם ירדן ועם כל גורם פלשתיני שיכיר בישראל ובריבונותה ולא יעסוק בטרור.
רק כך אפשר לחדש את התהליך, המדיני ולנהל מו״מ.
מאחר שממשלת הליכוד אינה מסוגלת לכל אלה - תנאי בל-יעבור לצאת מן המבוי הסתום המדיני הוא - להחליף, ולאלתר, ממשלה זו.
Phone : 333711
טלקס 341652 elex
12.84
לכבוד
מזכירות וגזברות קיבוץ
ח"י,
הנדון: חידוש החתימה ל"על המשמר״ ו״משמר לילדים״ לשנת 1985 .
הנכם מתבקשים לחדש את החתימה ל"על המשמר״ ו״משמר לילדים״,
לשנת 1985.
מחיר החתימה לשנת 1985 הוא:
ל"על המשמר" -.134.780 שקל
ל״משמר לילדים״ -.24.486 ״
לערבי-שבת -.33.345 ״
למחיר הנ״ל תינתן הנחה של 5%.
המחיר נקבע בסיכום משותף עם מושרות התנועה. נעשו סידורים עם קרן השוה״צ לנותן הל ואה מתאימה לקיבוצים, כמי שהיו, מקובל אשתקד.
הגזברים מתבקשים לגשת לקיבוצי השומר-הצעיר, לחבר מורדי,
על מנת להסדיר את החתימה.יוצא ע"י מח' ההסברה ומח' הארגון ינואר 1985
במפ"ם
על סדר היום
קליטת חברים חדשים
הבה ונדבר גלויות: האתגר של קליטת חברים חדשים הוא אחד המבחנים הרציניים והאמיתיים ביותר של מפ"ם. זהו המבחן האם בל הדיבורים הרמים על "פתיחות" ו"התרחבות" ו"עם הפנים לחברים חדשים וצעירים" , יש בהם ממש , אם לאו.
חנה מתנהל מבצע רציני של קליטת אנשי רשימת "דף" (מצביעי לובה אליאב לכנסת ה-11) במפ"ם. חברים אלה פועלים עתה במסגרת "קבוצת ארץ הצבי" ואצל הלק גדול מהם נפלה ההכרעה לפתוח בתהליך של הצטרפות קבוצתית למפ"ם.הוקם מטה פעולה בבית מפ"ם בריכוזם של אלדד לוי ואבי שיין מראשי פעילי "דף" , ומטה זה מרכז את שמות האנשים ומפנה אותם לסניפי מפ"ם .
אין ספק שהרוב המכריע של אנשי לובה אליאב הם "מכוחותינו" . אלה הם אנשים שמונעים , ברובם הגדול על-ידי השקפת עולם רעיונית הקרובה מאור או אף זהה להשקפות מפ"ם ותרומתם האיכותית והמעשית של אנשים אלה לפעולתה של מפ"ם יכולה להיות חשובה ומשמעותית. עתה הכל תלוי בסניפים עצמם האם יטבילו לקלוט את האנשים המצוינים האלה בסניפים בצורה הולמת ולא רק באופן חברי אלא גם באופן חם ואישי.
הוא הדין לגבי עטרות ויותר הברים חדשים המצטרפים אלינו באמצעות מילוי הספה טל מודעות מפ" ם בעתונים. גם פה אין טעם להתפלסף: "האם יבוא ההר אל מוחמד או שמא יבוא מוחמד אל ההר"?
מן הראוי להגיע איטית , אל כל מצטרף חדש כזה , לשוחח איתו שיחה רצינית , אם בביתו ואם בסניף ולהקצות למשימת ואת את טובי החברים בסניף היודעים לא רק לשוחח ולהסביר , אלא גם להקשיב וליצור קשרים אישיים לבביים.
מה יש לדבר: והו אחד האתגרים הרציניים והחטובים ביותר טל סניפי המפלגה ובהצלחת משימה וו הם יבחנו.
מפ"ם בכנסת
דובר סיעת מפ"ם בכנסת, יורם בר , הוציא חוברת נאה בשם "מפ"ם בכנסת" , דו"ח מס' 1. מתוך הדוח הזה אנו מביאים בחוברת שלנו את הצעות החוק הפרטיות שהוגשו ע"י ח"כי מפ"ם וכן את איוש ועדות הכנסת ע"י חברי הכנסת שלנו ואת נאומיהם:
הצעות חוק פרטיות
הצעת חוק פרסית מוגשת על-ידי חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת. זוהי הדרך היחידה ליוום חקיקה על ידי הכנסת. מרבית החקיקה המבוצעת בכנסת היא ביוזמת הממשלה. הצעות החוק הפרטיות באות להוסיף ולתקן על יוזמות החקיקה הממשלתיות. לכל חבר כנסת הזכות להניח על שולחן הכנסת מספר לא מוגבל טל הצעות חוק פרטיות , אך הנו יכול להעלות לדיון והצבעה רק שלוש הצעות חוק (או הצעות רגילות לסדר היום) מדי מוטב.
שלא במו הצעת חוק המוגשת על ידי הממשלה לה יש 3 קריאות . הצעת החוק הפרטית עובדת גם הצבעה טרומית וביחד - 4 קריאות. הממשלה רשאית לעכב עד 60 יום את ההגשה לקריאה טרומית של הצעת החוק הפרטית.
- 1 -
- 2 -
הצעות החוק הפרטיות לפי סדר הגשתן:
1. חוק למניעת גזענות ואפליה , התשמ"ה-1984 המגישים : כל חברי הסיעה.
הצעת חוק זו היתה הראטונה שהוגשה על שולחן הכנסת ה-11 ונוסחה זהה להצעת החוק שהגישה מפ"ם ביוזמת ח"כ מוחמד וותד בכנסת ה- 10 ואטד לא הגיעה לשלב הצבעה.
עיקרי החוק הם: איסור הסתה לשנאה ואפליה כלפי אדם או קבוצת אנשים בשל השתייכותם או אי השתייכותם לגזע , ללאום , לדת או לעדה כלשהי.
* הונה על שולחן הכנסת ב-22.10.84
2. חוק חשבות (תיקון), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: אין לשנות סעיפים בחוק הטבות אלא ברוב של שני שליש מחברי הכנסת.
* הונה על שולחן הכנסת ב-0.84 ו.22.
3. חוק שרות לאומי (תקון מס' 2), התשמ"ה-1984 המגיט: ה"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: יישום חוק שרות לאומי לכל בנות ישראל ולבטל הפטור המוחלט מטעמי הכרה דתית לבנות.
* הונח על שולחן הכנסת ב- 22.10.84.
4. חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מצב חרום), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: ביטול מצב החרום במדינה , ביטול תקנות החרום הקיימות במדינה , והגבלת תוקפן של תקנות חרום עתידיות לתקופה של ששת חודשים בלבד.
* הונח על שולחן הכנסת ב-22.10.84
5. חוק לתיקון חוק יסוד הכנסת, התשמ"ד-1984 המגיש: ח"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: לאפשר כונוסה של הכנסת ע"י קריאת מחצית מחברי האופוזיציה. השינוי נחוץ בעקר כאשר האופוזיציה מונה פחות מ- 30 הברים (הדרושים לכינוס הכנסת עפ"י החוק הקיים).
* הונח על שולחן הכנסת ב-22.10.84.
6. חוק הביטוח הלאומי (תיקון) (הגדרת השכר הממוצע), התשמ"ה-1984 תמגיש; ח"כ יאיר צבן.
עיקרי החוק הם: לעגן בחוק תקנות שהוצאו השנה שמטרתן למנוע שחיקת קיצבאות הביטוח לאומי בתנאי אינפלציה.
* הונח על שולחן הכנסת ב-29.10.84.
7. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (התאמת סכומים), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ יאיר צבן.
עיקרי החוק הם: לעדכן את מדרגות המס כל אימת שמשתלמת לעובדים תוספת יוקר.
* הונח על שולחן הכנסת ב-5.11.84.
8. חוק הגנת השכר (תיקון - הלנה ומקדמות), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ יאיר צבן.
עיקרי החוק הם: בשל האינפלציה שכר מולן ייחשב היום השמיני במקום היום השישה-עשה. כמו כן החוק מציע לחייב מעביד לשלם מקדמה לעובדו ב- 15 לכל חודש בשיעור 50% משכרו הקודם.
* הונח על שולחן הכנסת ב-5.11.84.
-3-9. חוק יסוד הכנסת (תיקון מס' 9), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: מכיוון שחוק יסור הכנסת מותיר ליו"ר הכנסת שיקול דעת מלא לגבי מועד כינוסו של מושב מיוחד, מציע התיקון "תקרה" של 7 ימים.
* הונח על שולחן הכנסת ב-6.11.84.
10 . חוק הגנת הסכר (תיקון), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ יאיר צבן.
עיקרי החוק הם: להבטיח לעובדי הברה מתפרקת קבלת שכר מולן מהביטוח הלאומי בצירוף הצמדה וריבית כמקובל בחוק פסיקת ריבית.
* הונח על שולחן הכנסת ב-12.11.84 .
11. חוק יסוד הצבא (תיקון), התשמ"ה-1984 המניש: ח"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: לחייב את שר הבטחון או רוה"מ לדווח לוועדת חוץ ובטחון של הכנסת על כל פעולה מזויינת למעט פעולות מודיעיניות ופעולות בטחון שוטף הנערכות מעבר לגבולות המדינה,
תוך 72 שעות מתחילתה. כמו כן החוק דורש לאפשר זימון רוה"מ או שר הבטחון עפ"י בקשה בחתימת שליש מחברי הוועדה.
* הונח על שולחן הכנסת ב-12.11.84 .
12. חוק שכר מינימום, התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ יאיר צבן.
עיקרי החוק הם : קביעת סכר מינימום כ- 60% מהשכר הממוצע כאשר בתקופת מעבר של שנתיים יהווה שכר המינימום 50% מהסכר הממוצע.
* הונח על שולחן הכנסת ב-12.11.84 .
13. חוק החזקת תעודת זהות והצגתה (תיקון), התשמ"ה-1984
המגישים: ח"כ שולמית אלוני, ח"כ אלעזר גרנות, ח"כ מרדכי וירושבסקי.
עיקרי החוק הם: לאפשר לשאת במקום תעודה זהות כל תעודה אחרת המאפשרת זהות נושאה והנושאת את תצלומו.
* הונח על שולחן הכנסת ב-12.11.84 .
14. חוק לענייני קבורה, התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ אלעזר גרנות.
עיקרי החוק הם: לאפשר קבורה אזרחית לכל המעוניין בכך.
* הוגש ליו"ר הכנסת ב-14.11.84.
15. חוק איסור מכירת נשק, התשמ"ה-1984 המגישה: ח"כ חייקה גרוסמן.
עיקרי החוק הם: לא לאפשר מכירת ציוד לחימה לגורם זר , אם חוקתו , חוקיו או פעילותו יש בהם משום הפרה מכוונת ושיטתית של עקרונות מגילת זכויות אדם של ארגון האומות המאוחדות.
* הוגש לי ו"ר הכנסת ב-14.11.84 .
16. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון), התשמ"ה-1984 המגישה: ח"כ חייקה גרוסמן.
עיקרי החוק הם : לסנות את החוק הקיים כך שהמושג "פגיעת איבה" יכלול כל לנפגע ללא הבדל גזע או לאום, גם בפעולות איבה על רקע פוליטי או ממניעים לאומניים.
* הוגש לי ו"ר הכנסת ב-14.11.84 .
17. חוק הצהרת הון (חברי ממשלה וחברי כנסת), התשמ"ה-1984 המגיש: ח"כ ויקטוד שם-טוב.
עיקרי החוק הם : לחייב כל חבר כנסת וכל חבר ממשלה להגיש תוך שבוע ימים מיום הבחרו הצהרת הון ונכסים שתפורסם ב"רשומות" .
* הוגש ליו"ר הכנסת ב-14.11.84 .
- 4 -
"העולם הזה" הקדיש זה מכבר סדרת כתבות על פעולתה של הכנסה ה-77 . בין היתד צויין שם שחברנו , ח"כ יאיר צבן הוא , לדעת העתון חבר הכנסת הטוב ביותר.
בהעריכנו את תקשיים הנפשיים של עורך עתון זה, שהסכים לפרסם את ההערכה הזו על יאיר צבן , אנו מברכים את הבר הכנסת יאיר צבן ומאחלים לו המסך מוצלח ופורה.
ועדות הכנסת
חברי הכנסת של מפ"ם מאיישים את הוועדות הבאות:
עבודה ורווחה כלכלה חייקה גרוסמן
כנסת - אלעזר גרנות
עבודה ורווחה פנים - מוחמד ווחד
חינוך - אמירה סרטני
כספים ביקורת המדינה (ראשות ו. משנה לענייני האומבודסמן) יאיר צבן
חוץ ובטחון (ראשות ו. משנה לענייני לבנון) - ויקטור שם-טוב
מצאנו בעתון "הארץ" מיום 7.12.84 את הקטע הבא מאח עמוס בן - ורד הכתב הפרלמנטרי:
"יש סגנונות שונים , שהח"כים החדשים הביאו אתם כל אחד מעולמו שלו. רן כהן מסיעת ר"ץ נוהג כמו בוועד הפועל של ההסתדרות: הרבה דיבורים בקול , תוקפנות מילולית שלא תמיד יש בה תוכן של ממש , ולעתים גם נאום תקיף , שהטיעונים שבו הם כהלמות פטישים. ולעומתו אמירה סרטני ממפ"ם , מאותה אסכולה מחשבתית כמו כהן , ממעטת בדיבור , איננה צועקת ואינה משתתפת בדו-קרבות של קריאות ביניים. אך בשני הנאומים שלה עד כה מעל הדוכן הביאה עובדות והשמיעה טיעונים שהיו צריכים לשכנע אפילו את המתנגדים החריפים ביותר לדעותיה".
- 5 -
במחלקות המרכז
ב"צוותא"
להלך סקירת הפעולות לחודשים נ ובמבר-דצמבר 1984:
כיום יש 16 מועדוני "צוותא" פעילים.
ב- 26-27.10.84 התקיים הסמינר השביעי של פעילי "צוותא" בגבעת-חביבה. השתתפו בו כ-150 פעילים , מתנדבים ורכזי המועדונים. תכנית הסמינר הוכנה ע"י ועדה , קיבלה את אישורה בפגישת רכזים וכללה: הרצאה פוליטית והרצאה על פרסום והפצה (ע"י איש מקצוע). בסדנאות עבדו על הנושא וגיבשו אותו. התקיים מיני-מרתון של מופעים על מנת לגרות את מחשבת החברים לכיוונים השונים שבפעולה אמנותית. לסמינר היו הדים רבים על הצלחתו. חשיבות הסמינר גם בזה , שהוא יוצר אפשרות של הברות והחלפת דעות בין המועדונים על אופי עבודתם.
בחדשים האחרונים התגבשה בכמה מועדונים , במיוחד בדימונה . אשדוד ויבנה הבורה רצינית שהיא הנושאת העיקרית בעול הפעולה ופועלה מורגש מאד במקום.
זה הזמן לתהילה עונה הדשה והפעלת המועדונים בחנופה.
היו מועדונים בהם הוקרן הסרט "הקרב על אלג'יר" ולאחריו התקיים דיון רציני. לדוגמה באשדוד השתתף בדיון צבי אל-פלג. הסרט "ילדי המדרגות" (הוקרן גם בסמינר) - גם לאחריו התקיים דיון. הוצגו עוד סרטים. אפשר עוד לציין את הפעולה המיוחדת של "צוותא" ירושלים. הם נוהגים להקרין סרטים בלילות שבת ובמוצאי שבת על-מנת להיעזר בהכנסות לכיסוי פעולות אחרות.
ההצגות שמועלות על במת "צוותא" הן בדרך כלל הצגות קאמריות והצגות להן מסר פוליטי-הברתי שלאחריהן מתקיים בדרך בלל דיון בהשתתפות השחקנים , הבמאי או איש מקצוע וכמובן בהשתתפות הקהל. לדוגמה: "ג'וני חוזר משדה הקרב" בביצוע איציק ויינגרטן , או "שיר אהבה בדואי" , בביצוע עפרה ואיציק ויינגרטך. "פסדובלה" או "העקרה" בו מדובר על פגישת שני אבות שכולים שבניהם נפלו במלחמת יום כיפור, או "הסיסמה - עוגת קרם" , "קולו'" - פסיפס התיאטרון החברתי-פוליטי ועוד הצגות. התוכנית: "קול ישראל הברים" - סאטירה והומור על אקטואליה. יש ומקיימים שחריות לילדים , הצגות ומסיבות חג ודרך הילדים אנו מגיעים גם להורים.
יש מועדונים בהם מצליחים גם להכניס בפעולה ולו במעט , קונצרטים של מוסיקה קלאסית. שחריות מוסיקליות בשבת בבוקר , למשל : בירושלים ובגבעתיים , שמצטיינים בכך שהם מתמידים בפעולה.
אולי החשוב מכל הם הערבים הפוליטיים , מפגשים שונים של קפה פוליטי , בהרכבים שונים על בעיות אקטואליות - "טרור יהודי - תופעה שולית או סימן ימני" , "לבנון לנצח" . נושא תשוב היו הערבים בעקבות הופעת ספרו של אהוד יערי - "מלחמת של"ג - מלחמת שולל" , השתתפו בו חוץ מאהוד יערי , ד"ר יוסי אולמרט , רוביק תמרי , לחילופין אהרון יריב , ד"ר אבנר יריב. היו ערבים על בעיות הפער החברתי. לדוגמה ביבנה השתתפו : ח"כ מאיר שיטרית , פרופ' יוחנן פרס , ארז ביטון ומתי רונן. ערב על "משמעות החינוכית של הקיטוב בחברה הישראלית - רב שיח" . בכמה מועדונים התקיימו מפגשים עם פרופ' י. ליבוביץ ולאחרונה גם השתתף ד"ר אמנון קפליוק. באחד המועדונים התקיים ערב מעניו עם פרות' יהודה באואר על "ערכים הומניזם וגזענות" . היתה השתתפות ערה של הצבור לאחר ההרצאה. על נושא זה היו מספר ערבים במועדונים בווריאציות שונות ובהרכבים שונים. מקום נכבד קיים לערבי זמר ומועדוני זמר.
אחת לשלושה שבועות נפגשים כל רכזי המועדונים לישיבה בה דנים על מכלול הבעיות ושומעים דו"ח מהמועדונים.
רכז מועדוני "צוותא" נפגש מפעם לפעם עם הפעילים במקומם והורם בכך לחיזוק וגיבוש החבורה.
רשמה: רות מיכאלי
- 6 -
במחלקת החברות
המשימה העיקרית שמחלקת ההברות הטילה על עצמה היא: גיבוש דור המסך של נשים מתוך ראית ששכבה זו היא השכבה שצריכה להפעיל את הפעילות המקומית של מפ"ם.
לצורך זה גיבשה המחלקה תוכנית לשלושה סמינרים אזוריים: אחד במרכז בבית מרכז מפ"ם , השני באזור הדרום בסניף מפ"ם בבאר-שבע והשלישי באזור הצפון בסניף מפ"ם בחיפה. במפגשים אלו מתקיימת הרצאה פוליטית אקטואלית ועבודה בקבוצות הנחיה מתוך מטרה להעביר מסרים ולפעול באזורים השונים.
חיה קליין - נעמי ריפתין
במחלקת ההסברה
מחלקת ההסברה של המפלגה משתלבת בהערכות מהדש של מפ"ם. ברמה הסניפית מושם הדגש על קיום חוגי הבית מטעם הסניף ככלי הסברה מרכזי ועל פיתוה מערכות הסברה במקומות עבודה (בעיקר מפעלים) ובבתי ספר.
במספר סניפים החלו פעולות אלה להתקדם ולקבל מימד שיטתי אך האמת חייבת להאמר , שברוב המקומות טרם החלה ההתארגנות החדשה לרקום עור וגידים.
יש לציין במיוחד את הפעולה במקומות עבודה ובבתי ספר בחולון , שם מפתחים את הפעולה באורח שיטתי.
ברמה האיזורית מושם דגש על פיתוח ההסברה באיזורים ועל כינון חוגים רעיוניים איזוריים. מן הראוי לציין את הפעולה האיזורית המוצלחת בגליל המערבי ובמיוחד את החוג הרעיוני האזורי.
ברמה הארצית אנו מרכזים מאמץ בפעולות הסברה לציבור הרחב , כולל תיאום עם פעולות הפרסום.
כתוצאה מהמודעות שפורסמו בעתונות , כבר פנו למעלה ממאה חברים חדשים להצטרף למפ"ם. כל חבר כזה מקבל ממחלקת ההסברה מכתב אישי והומר הסברה בכתב על מפ"ם ודרכה.
כן יצאו כמה ובמה "דפי עמדה" חדשים , ברובם מוקדשים לנושאים כלכליים ומיועדים לחלוקת במקומות עבודה. "דף עמדה" יצא גם בנושא "דת ומדינה" .
בהכנה: חוברת מעודכנת על עמדות מפ"ם בתחומים השונים. מאמץ מיוחד מושקע בתחום הכשרת המערכת ההסברתית: בראשית ינואר (5-8 בינואר 1985) יתקיים בגבעת חביבה סמינר משלחת שיוקדש ברובו לתחום הכלכלי ולבעיות ההסתדרות. בסמינר יערכו סדנאות לליבון ולימוד הבעיות.
לפעילים בבתי הספר מתקיים סמינר בן יומיים בבית בדל בסוף דצמבר.
החוג הרעיוני המרכזי קיים בבר שתי פגישות ויקיים יום עיון מיוחד בשבת, 29 בדצמבר 1984 ,
על נושא "השכירים בישראל - לקראת 1985" בהשתתפות ח"כ יאיר צבן , ד"ר אברהם רוזנקיאר , פרופ' מנחם רוזנר וח"כ חייקה גרוסמן.
בתכנון עוד כמה סמינרים וימי עיון: בחודש פברואר יום עיון לפעילים על ערביי ישראל בשיתוף המכון בגבעת חביבה , סמינר מיוחד לפעילי מפי'ם לשיפור ההבעה בעל פה (עם טלביזיה במעגל סגור) בבית הספר לפעילי ההסתדרות וסמינר שיוקדש לבעיות הדמוקרטיה והמלחמה בגזענות.
- 7 -
מחלקת ההסברה לוחצת על הסניפים לארגן ימי ציוך לחבריהם (במיוחד לחברים חדשים וצעירים) אם בסניף עצמו ואם בגבעת חביבה , או במקומות האירוח סל ההסתדרות או בקיבוצים. בחורש ינואר מתוכננים ימי עיון בסופי שבוע לסניף חולון ( 80 חברים צעירים), אור-יהודה (100 צעירים) בגבעת חביבה , לסניף קרית גת בבית ניר ועור סניפים.
ב"חודש ההזדהות" עם יהודי בריה"מ , יזמה מחלקת ההסברה ערב הזדהות מרכזי ב"צוותא" תל-אביב ובו יום עיוו לפעילים ומרצים בנוסא: "מאבקם סל יהודי בריה"מ" . פעולות אלו נעשות בתיאום וסיוע עם חברנו חיים אנגלסברג מקבוץ גל-און.
תחום פעולה נוסף שמחלקת ההסברה לוחצת לפיתוחו הן האסיפות הפומביות, במיוחד בערים הראשיות. בינתיים נערכים כבר כמה סניפים לביצוע אסיפות כאלה. אסיפות כאלה התקיימו בבאר-שבע ובחדרה ותוך ימים יתקיימו בירושלים ובחיפה.
ולבסוף , בשורה של סניפים החלו בביצוע סמינרים רעיוניים ממושכים שבהם נכללות הרצאות בכל התחומים שמפ"ם עוסקת בהם. בין הסניפים האלה יש לציין את סניף אשדוד, סניף נצרת וכפר-סבא. הפעולות מתואמות עם מחלקת ההסברה.
בסניף ירושלים החלו להערך לשילוב אנשי התקשורת, חברי המפלגה ואוהדיה (עתונאים ואנשי טלביזיה ורדיו) בפעולה ההסברתית.
על הסניפים לפנות למחלקת ההסברה על-מנת לתאם פעולות כאלה.
נחום שור
במחלק!! לאגוד מקצועי
המחלקה לאגוד מקצועי מטפלת ב-17 איגודים מקצועיים , מכנסת אותם בכל חודשיים שלושה לשם מסירת דו"ח על הנעשה באיגודים :
* בחודש ספטמבר המחלקה אירגנה :
4 ימי הבראה ועיון בגבעת חביבה בראש השנה בהשתתפות 320 חברים;
סמינר לגימלאים במגידו בהשתתפות 40 הברים;
סמינר לעובדי מזון בהשתתפות 54 הברים; התקיימו 6 פגישות של תאים מקצועיים.
* בחודש אוקטובר התקיימו:
3 פגישות של תאים מקצועיים;
סמינר לעובדת השכירה בבית יציב בבאר-שבע בהשתתפות 55 חברות;
סמינר לגימלאים בביתן אהרון בהשתתפות 45 הברים.
* בחודש נובמבר התקיימו:
4 כינוסים אזוריים בחיפה , עפולה , באר-שבע ותל-אביב בהשתתפות 300 חברים ואוהדים;
סמינר של סיירת ההסברה של הועד הפועל בהשתתפות 12 מנציגינו;
יום עיון בקבוץ געתון של פועלי מתכת באזור תל-אביב; מפגשים עם ועד פועלי וולקן וועד פועלי אתא.
* בחודש דצמבר התקיימו:
סמינר של עובדי התקשורת ופקידים בטבעון בהשתתפות 52 איש;
יום עיון בקבוץ שובל לעוברי מפעלים תעשייתיים בהשתתפות 50 איש;
כנס ארצי של גימלאים עם יעקב חזן ועליזה שפי בהשתתפות 85 איש.
6 פגישות של תאים מקצועיים.
- 8 -
בחודשים הנ"ל ביקרה המחלקה במועצות הפועלים בהשתתפות נציגינו ומזכירי מועצות הפועלים: רחובות , ראשון לציון , נס ציונה , רמלה , לוד , נהריה , עכו , חדרה , נתניה , כרמיאל , חיפה , תל-אביב, קרית שמונה , הרצליה וירושלים.
קיימנו מערכת בהירות בהסתדרות פועלי בנין והסתדרות המורים. מתכוננים לבחירות להסתדרות האחים והאחיות.
מקיימים פגישות שבועיות של רכוז מקצועי בהשתתפות חברינו בועד הפועל ומזכירי איגודים.
מקיימים פעמיים בחודש צוות חשיבה בהשתתפות מספר חברים ממחלקות טונות ומגבשים תוכנית פעולה לעתיד , מרצים במקומות העבודה ומסיירים בסניפים.
השתתפנו באופן פעיל ביותר במפגשים של ועד פועלי אתא ובהפגנה של הזדהות בקרית-אתא. כן משתתפים בהפגנה שניה בבית אסיה של הבעלים אייזנברג ונשתתף בהפגנה של העובדים ליד משרדו של ראש הממשלה בירושלים.
נטע מן - דב אלקנתי
במגזר הערבי
הכנס הארצי טל פעילי המפלגה במגזר הערבי שהתקיים בחודש שעבר בגבעת-חביבה בהשתתפותם של 80 פעילים נתן את האות להגברת הפעילות. לאחר שדן ואישר את תוכנית הפעולה לשנת 1985 שהוגשה ע"י צוות מיוחד.
התוכנית כוללת הצעות שונות להרחבת תפעולה וביסוסה במישור הרעיוני והאירגוני. דגש מיוחד יושם על קירובם וצירופם טל אישים ומשכילים ערביים.
* במחצית השנה האחרונה נפתחו שני מועדונים בכפרים נחף שבגליל , עוד לפני הבחירות,
ובכפר הבדואי ערב אל עראמשה סליו גבול הלבנון לאחר הבחירות. בקרוב עומדים לפתוח רשמית את המועדון בעיירה הבדואית רהט שבנגב הפועל מזה זמן מה.
* בנצרת הסתיים מחזור ראשון שנמשך חצי שנה וכעת מתחיל המחזור השני. בכפר בקה שבמשולש וברהט שבנגב מתקיימים שני החוגים האחרים. בחוגים הנ"ל משתתפים כ- 100 צעירים. החברים הערבים נוטלים חלק פעיל בחוג הרעיוני האיזורי היהודי-ערבי הפועל בגליל המערבי.
* החברים הערביים תורמים את חלקם להצלחה ביקוריהם של משלחות ואנשים מחו"ל. לאחרונה אירחו חברינו בכפר ערערה את חברי המשלחת של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית שהתרשמו עמוקות מהמפגש הלבבי.
* בבחירות למועצה המקומית בכפר שעב שבגליל נבחר נפעם הראשונה סלמאן שתארה איש מפ"ם למועצה.
* פעילי מפ"ם באיזוד המשולש עמדו בראש הנאבק נגד הריסת בתים בכפר מעאויה והצליחו למנוע את הריסתו של בית נוסף.
* עם הצטרפותם למפ"ם של מוחמד אבו עוסבה ראש המועצה המקומית ג‘ת טבמשולש ושל נבהאן קשקוש ראש מועצת קלנסואה עלה מספר ראשי המועצה הערביים חברי מפ"ם לששה !
- 9 -
* גן הילדים ה-41 של מפ"ם במגזר הערבי נפתח לאחרונה בנצרת ע" י מחלקת החברות בסיוע קרן
בדר.
* לאתר מאבק ממוסך בתחומים טוניס כולל מאבק משפטי שאותו נהלה בהתנדבות עו"ד אמל חורי
מכפר יאסיף הושג הסכם בבית המשפט שלפיו שוחררו ממעצרת המטת אנטי הטב ט הבדואי ערב אל סאועד
שישבו 9 חורטים בבית הסוהר בגלל סירובם למלא אחרי צוו בית המטפס "להרוס את בתיהם במו ידיהם" .
* לאחר פרישת מפ"ם מן המערך גבר זרם המצטרפים טל אזרחים ערביים למפלגה , שבחלקם הגיעו
דרך המודעות המתפרסמות בעתונות העברית כדאי לציין טכמה מהם שלחו את בקשותיהם בדאר רשום - מה שבטוה בטוח!
* הופיע עלון מס' 17 של "קול מפ"ם" בערבית המופיע ב- 10000 עותקים והנשלח דרך הדאר למאות אישים בשטחים ובמצרים.
* הפעילים הערביים הם היחידים שעדיין ממשיכים בביצוע מגבית המפלגה ובהצלחה. התרומה הגדולה ביותר למגביה מאיש בודד , באה מחבר ערבי בדיר אל אסד , בסכום של 50 אלף שקל שנמסר איטית למזכ"ל המפלגה בעת ביקורו בכפר.
* אהרון אהרון הביב נכנסו לפעולה: ולאדי מורג מעין דור לריכוז הפעולה האירגונית במגזר הערבי במסגרת מחלקת האירגון , ואדריס מואסי מבקה לריכוז הח"ץ הערבי. נאחל להם הצלחה.
לטיף דורי
בדור הצעיר
נבחר רכז ח"צ ערבי : אידריס מואסי מבקה אל גרביה , שהצטרף לשני הרכזים הנוכחיים , רן חכים ומיכאל רועה. כעת פועלים חברי הח"צ בשלושת המגזרים שקבלו כיום מעמר שווה זכויות, כפי שמפ"ם ראויה להיות.
החלה לפעול מזכירות חדשה , ביום רביעי 18.12.84 , שהחליטה שהנושא המרכזי לפעולה הוא המאבק באבטלה, שפוגע במיוחד בצעירים. עתה מנהלים פעילות בבל רחבי הארץ יחד עם קבוצות של מובטלים , שיאורגנו למאבק פוליטי.
הדור הצעיר הוציא מדבקה אדומה ועליה כתוב "תנו לעבוד בארץ הזאת" . המדבקה חולקה באלפי עותקים בהפגנת פועלי "אתא" והפכה ללהיט ממש.
חברי הדור הצעיר השתתפו באופן פעיל בהפגנות של פועלי "אתא" ובהפגנת פועלי הבנין בירושלים.
חבר הדור הצעיר , דורו רבין מקבוץ מזרע , היה מרכז המטה של ההפגנה שבלמה את צעירי "חירות" ,
שבאו לעטות פרובוקציה והתגרות בח"כ עבד-אל-והב דרואטה על יוזמות השלום שלו.
במקביל , מוקמות קבוצות צעירים בכל רחבי הארץ. בתל-אביב נעשה קשר טוב בין חברי הדור הצעיר של מפ"ם לקבוצת צעירים מ"ארץ הצבי" (אנשי רשימת "דף" ) והוחלט על עבודה משותפת.
כך ממשיך הדור הצעיר בפעולת ט.ה.ר. (שינוי הברתי רעיוני) בכל רחבי הארץ. חברי הדור הצעיר פועלים בבתי ספר ומסבירים את עמדות מפ"ם ותנועה העבודה. הכוונה לרכזם בקבוצות רעיוניות שיופעלו בכל הארץ.
מיכאל רועה
- 10 -
פעילים מספרים
אנו פותחים מדור חדש בשם "פעילים מסברים" ובו נביא ראיונות קצרים עם חברינו העוסקים במגזרים הטונים טל הפעולה המפלגתית והפעם: שיחה עם יעל וגנר מקבוץ שובל העוסקת בפעולה עם נשים ערביות בבל רחבי הארץ .
שאלה: מהו תחום פעולתך?
יעל: אני עוברת עם נשים ערביות בכל רחבי הארץ מטעם מחלקת החברות של המפלגה. שאלה: מה זה "בכל רחבי הארץ"? מהי פריטת פעולתך?
יעל: אני פועלת מהכפרים פסוטה, מעיליה ובית ג'ן שבגליל העליון המרכזי דרך הכפרים , והעיירות שבגליל המערבי , נצרת והאיזור שלה (הכפרים איכסל , כפר-מנדה וטובל , דרך המשולש מערה עד ג‘ת והמשולש הדרומי קלנסואה , טירה , כפר-ברה וער לבדואים ברהט , שבנגב ליד שובל , ביתי.
שאלה: מה בריוק את עושה עם הנשים הללו?
יעל: אני מקיימת קשר הרוק ושוטף עמן. חלקן הן כבר הברות מפ"ם בתוצאה מפעולה מתמשכת וחלקן חברות פוטנציאליות. לאחר שמפ"ם יצאה לעצמאות אני מרגישה יותר את ההבט הפוליטי בפעולתי.
הפעילות עצמה מתחלקת לאותם ההומים שמענינים את האטה הערבית והיקף הפעולה ורמתה שונה בבל מקום עפ" י התנאים. יש מקומות שניתנות הרצאות פוליטיות , במו , למשל בערה , פסוטח , טייבה ,
בקה אל גרביה ועוד ויש בפריט שבהט הפעולה התחילה דרך הוגי תפירה, טיולים ובר,.
התהום הגרול ביותר של הפעולה עם הנשים הם ארבעים הגנונים הפרטיים , שהם גנונים לגיל החובה, כלומר גילאי 3-5 שנה, באשר המגמה היא להגיע, ררך הגנונים הללו לבמה מטרות:
1. להשוות את החינוך הניתן לילדים הערביים בגנונים אלה לרמה של החינוך הניתן לילדים היהוריים.
2. להגיע לחורי הילדים הללו ולהשפיע עליהם ולקרבם למפ"ם. אם נובור שבבל גן יש בממוצע 35 ילדים הרי מדובר ב- 70 הורים בכל גן כזה או בכ- 2,800 הורים בסה"ב וזה ציבור גדול למדי. התחלתי את הפעולה עם 12 גנונים וביוב , כאמור , יש לנו כבר 40 גנונים באלה.
שאלה: מה את עושה עם ההורים הללו?
יעל: אני מקיימת אסיפות הורים על נושאים חינוכיים והמגמה היא להגיע בהדרגה גם לנושאים פוליטיים. הם יודעים , במובן , היטב שמפ"ם היא המארגנת את הפעולה הזאת. נוסף לכך אנו מקיימים אסיפות וסמינרים לבל הגננות והעוורות שלהן ובינוי העיון הללו אנו מתווים תוכנית פעולה לבל מקום. הגננות והעוורות הן ברובן חברות מפ"ם שמקבלות הכשרה מיותרת. בגליל המערבי קיימנו במשך שנה שלמה , פעם בשבוע יום עיון בסניף מפ"ם בנהריה לגננות הללו והשתתפו ב- 40 גננות. פעולה מקבילה לבך קיימנו בקבוץ המעפיל לגננות מאוור המשולש. בן קיימנו בקיץ סמינר של שבוע ב"אורנים" בסיוע החשוב של הנהלה סמינר הקבוצים.
שאלה: ביצר הופכות הנשים בחוגי התפירה לחברות מפ"ם?
יעל: ראשית, החברות הערביות משלמות בעד השתתפותו בהוגי התפירה, ואנו מקיימים איתן ועם נושפחותיהך בהדרגה פעולות נוספות. כך למשל , החברות איטקה (משער הגולך) ומריקה (מדליה) התחילו את הקשר שלהן עם הנשים הערביות דרך חוגי תפירה באלה.
- 11 -
כמו כך יש לנו טבע נשים שהן רבוות "נעמת" בכפרים ומשלבות פעילות ב"נעמת" עם פעילות במפ"ם.
שאלדד. ומה עם פעולת פוליטית ורעיונית ישירה יותר?
יעל: אנו מגבירים עכשיו את הפעולה הזו , כטכבר הסברתי טהיא קבלה עתה דגש חזק יותר לאזור יציאתה של מפ"ם לעצמאות. בכפר ערה ובטייבה, שט יש לנו קבוצת נטים בעלות רמה גבוהה ועירנות פוליטית אנו מתכננים סמינר רצוף ושיטתי של חינוך רעיוני ופוליטי.
בעיירת הבדואים רהט, הההלנו את הפעולה עם חוגי לימור לעברית שהתנהלו בצורת שיחות וכך קיימנו הרצאות על בעיה האטה. הגענו לכך ש-30 נשים כבר הצטרפו למפ"ם וקבלו פנקסי הבר.
שאלה: איך הפעולה עם הנשים מתרחבת ועוברה לבעלים ולשאר המשפחה?
יעל: אנו מתהילים אה הפעולה שלנו דרך הגברים וקבלת הסכמתם ואישורם לפעולתנו. בהרבה מקרים העיסוק עם הנשים מביא גם את הגברים להתקרבות אלינו ולהצטרפות למפ"ם בשלב מאוחר יותר.
באזורים ובסניפים
המזכירות האזורית מתכנסת באופן סדיר מדי 6 טבועות ורנה בנושאים המשותפים לפעילות האיזורית של המפלגה.מועצת האזור מתכנסת אף היא באופן סדיר מרי חורשיים עוסקת ורנה בנושאים אקטואליים.
בשני הגופים הללו מיוצגים שללשה המגזרים של המפלגה: הקיבוצים , החלק העירוני והסקטור הערבי וכך נרקמת הפעולה המשותפת בין כל חלקי המפלגה באזורי.
הולך ומוקם צווה תגובות איזורי בריכוזו של אמציה רייז מעין המפרץ ובו מיוצגים בל טלוטת המגזרים של מפ"ם.
הזזוג הרעיוני האיזורי מתכנס באופן קבוע, אתת לחודש במקומות שונים באזור. הנושא הראשון שהחוג מלבן אותו הוא "הפער ההברתי במציאות של ישראל" ולנושא זה מוקדשות שלוש פגישות. בפגישה הראשונה השתתפו מעל ל- 80 איש והיא היתה מוצלחת מאד. לפגישה השניה באו רק 40 איש מפאת מזג האויר הסוער.
המפגשים של פעילי הצפון מתקיימים גם הם, כל מפגש בקבוץ אחר.
ב- 5 לינואר יתקיים ערב איזורי של מפ"ם , שיוקדש לנושא האבטלה , בהשתתפות מזכיר מועצת פועלי נהריה , נציגים של ועדי עוברים ומעסיקים בהנחיית איש מפ"ם מנהריה.
בחודש מרץ מתוכנו ארוע איזורי גדול על "ערכי תנועת העבודה בשנות ה- 90", בהשתתפות י. חזן, ופרופ' ירמיהו יובל.
מהאירועים הבולטים בסניפי הגליל המערבי אפטר להזכיר את בחירתה של רינה גבאי, אשה צעירה, למזכירת סניף נהריה ואת חידושה של הלשכה הפרלמנטרית בנהריה , עם ח"כ אמירה סרטני. את הלשכה הזו הרכז אשה צעירה , סמדר הרן-קייזר .
בגליל המפערבי
- 12 -
ב"צוותא" נהריה יש פעולות עניפה ומבורכת, שמושכת קהל רב והאולם במעט תמיד מלא עד אפס מקום. התוכניות הן שילזב של אירועים תרבותיים-בידוריים ורעיוניים וכן באופן קבוע נערכות תערוכות.
בעכו הידע הסניף את פעולתו בתנופה. מזכיר הסניף , יעקב שפיץ , אחראי על הפעולה.
בכרמיאל הסניף צעיר ותוסס ונערך כעת לבהירות חדשות של מועצת הסניף ומוסדותיו ולהתארגנות בסניף למציאות החדשה.
מפי: שלמה קיבריק
רשימות ותגובות
מצטרפים חדשים למפ"ם - כתוצאה ממסע הפרסום
מאז תחילת מבצע הפרסום בעתונוה באמצע דצמבר , הגיעו אלינו למעלה ממאה תשובות. יותר ממחצית המטיבים מביעים את רצונם להצטרף למפלגה כחברים. האחרים מבקשים חומר הסברה נוסף , חומר רקע על מפ"ם ואת מצעה. כל זה בנוסף למעל לחמישים אנשים שמסרו את כתובתם בישיבת המרבו הפתוח מה-10.11.34 ושאינם חברי מפ"ם.
קשה, כמובן , להתרשם מהתשובות בספח המודעות , אך נראה כי רבים מהמשיבים הם צעירים. אחדים מהם הם חיילים וחיילות בשרות סדיר , אחדים סטודנטים , ערבים ואפילו חברים מקיבוצי התק"ם. יש מביניהם שמצרפים מכתב קצר , לעיתים בנוסח רשמי מאד , ואחרים שכותבים מעט על עצמם ועל השקפותיהם הפוליטיות.
ראוי לציין, בי מטרת מבצע הפרסום איננה אותם אורחים המשיבים לפנייתנו - אלא ההמונים הקוראים את המודעות ויודעים עקב כך כי מפ"ם קיימת ופעילה כמפלגה עצמאית. אף על פי כן , נראה שיש הד למודעות מפ"ם בעתונות. חשוב יותר , במובן , הוא הקטר שאמור להווצר עם אותם אנשים , ועל כן עיקר האחריות מוטלת על איש הקשר בכל סניף וסניף שעליו להתקשר ולהפגש עם האנשים הללו באזורו.
עדנה גולדמן
עלינו לנוע יותר מהר
חלפו בבר למעלה מ- 3 חודשים מאז יצאנו לעצמאות מחודשת. ב- 9 בספטמבר החליט מרכז מפ"ם ברוב של 400 נגד 9 , שמאחר שמפלגת העבודה כוננה "ממשלת אחדות לאומית" עם הליכוד, היריב ההיסטורי של תנועת העבודה - מתפרק המערך בכנסת ומפי' ם הופכת לסיעה עצמאית, הנערכת לבחירות בעתיד.
זוהי החלטה בעלת משמעות מרחיקת לבת , המעמידה שוב אה מפ"ם למשפט הבוחר , לאחר בשני עשורים,
בהם הופיעה מפלגתנו במסגרת המערך.
מאז החלטתנו זו, החלו להופיע סקרי דעה קהל, המראים, שלו נערכו הבהירות היום, היה שיעור התמיכה במפ"ם קטן ביותר ולא יותר ממנדט אחד או שניים היתה מקבלת רשימתנו העצמאית.
- 13 -
פרסום תוצאות אלו אסור שיעורר אצלנו בהלה אל יאוש , שהרי לאחר שנים כה רבות שלא הופענו בפני הבוחר היה צפוי שהדבר ישתקף בסקרים , אבל תוצאות אלו , הגם שאינן בהכרה מדויקות, חייבות לדרבן אותנו לנוע ולפעול הרבה יותר מהר ובצורה נמרצת ביותר.
מרכז המפלגה אישר , בישיבתו האחרונה מיום 29.11.84, את ה"קווים להערכות מחודשת" , שהוגשו ע"י חנן ארז , מזכיר המרכז. קווים אלה מהווים בסיס טוב להתחלה מחודשת ולעדכון כלי הפעולה שלנו שהתיישנו מאז במרוצת השנים.
מימוש וביצוע התוכנית הזו ולו גם באופן חלקי , יכול לחדש את פני הסניפים שלנו ולהפוך אותם מסניפים שעיקר פעולתם היתה בעיקר פנימה, לסניפים שפועלים בעיקר החוצה, אל עבר האוכלוסיות המגוונות שנמצאות במרחב הפעולה של הסניף.
במרכז הפעולה וכמאמץ עיקרי של הפעילות המפלגתית, מן הראוי שהסניפים יבנו במה מערבות פעולה והסברה , שהחשובות שבהך הן:
1. מערכה פעולה והסברה במקומות עבורה , שמטרתה העיקרית היא להגיע, בסופו של דבר , להקמת תאים של מפ"ם במקומות העבודה ולהגברת השפעתנו בקרב העובדים וועדי העובדים.
2. מערבת פעולה והסברה בטכונות ובקהיליה העירונית , שמטרתה לקרב את האזרחים למפ"ם ולדרכה.
3 . מערכת פעולה והסברה בבתי הספר ובקרב הנוער , שמטרתה העיקרית, מלבד ההשפעה החינוכית הכללית בבתי הספר וחינוך לערכי דמוקרטיה והומניזם היא הקמת חבורות נוער של מפ"ם.
4 . מערכת פעולה והסברה , שתביא לגיבוש חבורות ח"צ ודור המשך בסניפים שלנו.
אלה הם היעדים המרכזיים והמיידיים שעלינו להשיג בהם תוצאות משמעותיות בזמן הקרוב.
עלינו לזכור: הזמן דוחק בנו לאיש מאתנו איננו יודע מתי נצטרך לעמוד בפני פסק דינו של הבוחר , כלומר מתי יהיו הבחירות הקרובות.
נכון , יש סתירה בין העובדה ששכנוע אנשים להצטרף למפלגה רעיונית ואידיאית , כמו מפ"ם , הוא בדרך כלל , תהליך חינוכי ארוך ומורכב לבין הצורך להשיג השגים משמעותיים בזמן קצר יחסית , אך אין ברירה. אנו חייבים להתחיל , כבר עכשיו , בתהליך החינוכי-רעיוני היסודי הממושך וארוך הטווח ובו-בזמן לערוך ולכייל את מערכות פעולתנו ושיטות עבודתנו בך שנוכל גם לצבור כוח פוליטי ניכר , בטווח הקצר , כך שנוכל להשיג את יעדינו הפוליטיים והחברתיים למען עתידו של עמנו וארצנו.
נחום שורמי צריך
את מפ"ם?
אתה!
מח. ההסברה של מפ"ם
מגיש: דב בר ניר
1985
מי צריך את מפ"ם - שאלה זאת נשאלת לא-אחת בחברה הישראלית, בעיקר בדור העולה שהכיר, בשש-עשרה השנים האחרונות, רק את המערך, במבחני בחירות, זיהה אותו עם מפלגת העבודה בלבד, ולא שם את לבו לעובדה כי היה זה צירוף של מפלגת העבודה ומפ"ם.
כן לא עמד על כך כי חזית זאת בין שתי מפלגות הפועלים היתה לה תכלית עיקרית אחת: לחסום את הדרך בפני הריאקציה הימנית ־ זו המדינית, זו הסוציאלית, זו הקלריקאלית, העלולה להמיט עלינו אסונות כבדים, בחזית המדינית, הצבאית, הכלכלית, החברתית, הפועלית והרוחנית גם יחד, בדמות הליכוד.
ואמנם כן, הסוללה שהקימונו נגד הימין התוקפני והדמאגוגי, המלבה את אש השנאה בקרב העם ואשר הוליך אותנו להרפתקאות דמים, כגון מלחמת הלבנון, נפרצה ולמרות מאמצינו, למרות גם פנייתנו המתמדת למפלגת העבודה ליישר את הקו המדיני והסוציאלי, נהדפה תנועת העבודה, ספגה תבוסה מכאיבה בבחירות לכנסת ב-1977, פינתה את השלטון לליכוד המנצח, וימין משתולל זה דירדר אותנו כמעט לפשיטת-רגל כלכלית ו"זיכה" אותנו ב"מלחמת ברירה" בצפון, שעלתה לנו במאות רבות של חללים, באלפי פצועים ונכים לכל ימי חייהם, בהתלכדות מרבית העדות הלבנוניות נגדנו, ואחרון בירידת מנחם בגין, ראש הליכוד, מן הבמה הציבורית.
הלקח המר הזה של ממשלת ליכוד כושלת לא הופק עדיין כולו על ידי שדרות-עם רבות, בבחירות לכנסת ביולי 1984, וכאשר מפלגת העבודה בחרה להקים ממשלה משותפת עם הליכוד פושט-הרגל, בשם "ממשלת אחדות לאומית", החזרנו לעצמנו את עצמאותנו, פירקנו בכנסת את המערך עם מפלגת העבודה, התייצבנו מחדש תחת דגלנו בפני אזרחי ישראל, ולהלן נפרוש לפניך, הקורא, את תוכניתנו המדינית והסוציאלית, שכן עת צרה לישראל. אך לפני כן עוד נשיב, במבט היסטורי, לאלה הטוענים עדיין: "מי צריך את מפ"ם ?"...
מי צריך את החלוצים בכל שטחי העשייה והמאבק?
בעקבות השואלים הללו, יכולנו באמת לשאול: מי צריך חלוצים, מבחינה היסטורית ואקטואלית גם יחד ? כלום לא די לנו בכל הפוליטיקאים הפרופסיונאליים שידיהם רייקות מעשייה, ידיהם גם מלאות הבטחות ללא כיסוי, וכל מגמתם היא כיסאות בכנסת, או הטבות למפלגותיהם ? עתה אשאל, מצידי, בכל הרצינות, אך גם עם מעין צער על השפתיים: "מי צריך" את תנועת השומר הצעיר (חלק אינטגרלי של מפ"ם) שהיתה תנועת הנוער החלוצית הראשונה בישראל, וכל הנוער המאורגן, בגולה ובישראל, הלך לאחר מכן בעקבותיה, בדרך ההגשמה החלוצית ? מי צריך את הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר שהקים 80 וכמה קיבוצים לתפארת, מדן ועד גבולות, לא של "מיליונרים" חלילה, אלא של עובדי כפיים שהעלו את החקלאות, ואף את התעשייה הישראלית, לשיאים בין-לאומיים ללא תקדים.
"מי צריך" את מרדכי אנילביץ, מפקד גיטו וארשה, את אבא קובנר, מראשי הפרטיזאנים בוילנה, ואת תייקה גרוסמן, מראשי הפארטיזנים בביאליסטוק, שהעלו לפסגות חדשות את כבוד ישראל במאבק הנואש נגד החי יה הנאצית" "מי צריך" את מייסדי השומר-הצעיר, בעלייה השלישית בארץ-ישראל, שכבר אז תבעו כי הסתדרות העובדים הכללית, בראשית צעדיה, תהיה בידי העובדים עצמם והם ינהלו את חברת העובדים, את משק העובדים, בהנהלתם הם, ולא בידי מנהלים, הממונים עליהם מלמעלה? "מי צריך" את מי שעתידים להיות ראשי מפ"ם והללו תבעו בראייתם את הנולד - שארץ-ישראל, שבה שוכנים שני עמים, תהיה למולדת שני העמים הללו, ואם אין בכוחם, או ברצונם, לחיות יחדיו, יחיו הם בנפרד, בארץ ישראל המחולקת ?
מי שוב ראה את הנולד ותבע כי הסתדרות העובדים הכללית תיפתח בפני הפועל הערבי (דבר שהוגשם עתה מזמן) וכי יבוטל הממשל הצבאי באזורים הערביים של הארץ (שאף הוא בוטל מזמן),
../2
מי צריך את מפ"ם? אתה !
למען לא יצטרפו הערבים, אזרחי ישראל לאוייבינו וישמשו גייס חמישי בגבולות המדינה ?
היש צורך להזכיר כי ביער משמר-העמק, טל השומר הצעיר נולד הפלמ"ח, וכי שכם אחד וביוזמה מבורכת של הקיבוץ המאוחר, נולדה אותה פורמאציה צבאית טהיכתה את צבאות הפולשים הערביים שוק על ירך, עוד בטרם הספיק צה"ל הצעיר להתארגן, במלחמת השיחרור, בשחר המדינה?
ועוד: "מי צריך" היה את מפ"םגכאשר זו לחמה מאז על שוויון העדות בישראל, ללא נחיתות ספרדית, ללא התנשאות אשכנזית, כשם שלא הסכימה כי על כתפי המדינה תקום רכושנות מתחצפת, או סתם מדינה קאפיטליסטית שתתנכר לשכר הוגן, לתנאי דיור, חינוך והשכלה, לכל שכבות האוכלוסיה בארץ, ללא עוני מיטכנות עוני, "כמקובל" במזרח התיכון, ובכל המדינות הנחשלות בעולם ? כן לא הסכמנו לעולם כי - עם כל הכבוד למורשת ישראל, הלאומית והדתית - ישתלטו מפלגות דתיות על כל חוקי האישות, ועל תקציבי עתק, תוך כפיית המצפון של הרוב החילוני במדינה.
אפילו התפשרה מפלגת העבודה, לא אחת ולא-שתים, עם הימין המדיני והקלריקאלי,
בזירה הפרלמנטרית והסוציאלית, אפילו הניב מאבקנו תוצאות חלקיות בלבד - נשא מאבק זה אופי חיובי, והנחיל למדינת ישראל, ולחברה הישראלית, הישגים ונצחונות לא מעטים, שכן הישוב הארצישראלי גדל עד למיליונים, הקים מאות כפרים בכל רחבי המדינה, חישל לעצמו צבא הגנה לתפארת, יצר רשת צפופה של מוסדות בריאות והשכלה-וביטוח לאומי, לטיפוח האזרח והגנתו מפני תקלות החיים. לשם כך דרושה היתה תנועת פועלים הניצבת בראש העם.
לשם כך דרושה היתה גם חזית פועלים, על אף כל חילוקי הדעות הלגיטימיים בין מפלגותיה השונות, לשם בניין הארץ ולשם הדיפת התקפת הריאקציה הרכושנית, ומה שחמור מזה, הדמאגוגיה הסוציאלית של תנועה פופוליסטית המסיתה נגד מימסרים, והיא עצמה חותרת כולה להכניס בסיטונות את כל פעיליה, לרוב הבלתי מוכשרים באורח מדכא, בכל המטרות, הכיבודים והמשכורות הגבוהות האפשריות. ואמנם כן: למטרה זאת קם המערך בשעתו - לשם הבטחת מנהיגותה של תנועת העבודה, בעם השואף לקידמה, לשוויון ולתיקון עוולות חברתיים.
ועתה, מאחר שמפלגת העבודה עלתה על דרך "ממשלת האחדות הלאומית", מחזירה מפ"ם לעצמה את עצמאותה המדינית והפרלמנטארית, מתייצבת לפניך, האזרח, ופורשת לפניך את עיקר תוכניתה המדינית, ומבקשת במפורש את אמונך ותמיכתך.
מה מבטיחים אנו לעשות?
אתה הקורא, אנא זכור: שום טערוריה לא ליוותה אי-פעם את מפ"ם, מבחינה ציבורית. מנהיגיה לא סרחו, לא חצו קווים, לא ביישו אי-פעם את בוחריהם.
מפ"ם ידועה בארץ כולה כמפלגה נקיית-כפיים שאין בה אחד בפה ואחד בלב. אין היא מבטיחה, דמאגוגית, "הרים וגבעות", ואין היא מקדשת באופן אופורטוניסטי את הקיים, כאשר המציאות כולה זועקת לשינוי ולתמורה. כל שנוכל להבטיח הוא שנאבק ללא רתיעה על מה שנראה לנו כעיקר בעם, במדינה, בחברה ובמעמד - ונתחיל דווקא מן החזית הפנימית.
אנשי הליכוד, בשבע שנות שלטונם הבלעדי, הקימו לנו את "חברת הבורסה".
שמחה ארליך המנוח, שר האוצר הראשון של ממשלת הליכוד, הוא שהעלה אז על נס את הפיכת ישראל ל"שוויצריה של המזרח התיכון" - ויותר משהתכוון לתעשיית שעונים חלם הוא על ישראל כמעין מרכז בנקאי שבו יחליפו ללא הגבלה את כל המטבעות האפשריים.
יורם ארידור, אחד מיורשיו, אלוף "הכלכלה הנכונה", לפי ביטויו, שרף לעינינו קרוב לעשרים מיליארדי דולארים אמריקניים (שאזרחי אותה מדינה אגרו אותם בעבודה קשה), זרק אותם לשוק הישראלי לצריכה משוגעת, למען "היטיב עם העם" (נוסח מנחם בגין) ודירדר אותנו לשואה כלכלית שעוד לא קמנו ממנה.
מנהיגי תנועת העבודה שאפו בשעתו לעם עובד, ולא לעם המספסר בבורסה - והגיע הזמן שנשוב לחזונם, כבר לא במקוש וטוריה, אלא במשק טכנולוגי מפותח ופורח, המשלב את רווחת המשק ברווחת העובדים.
../3
- 2 -
לא בשחיקת השכר, לא באבטלה "מתוכננת", לא בהעמסת כל נטל המיסים על השכירים,
לא בגן-עדן לבעלי רכוש והידוק חגורת היצרנים האמיתיים תיוושע הארץ הזאת - אלא בעידוד-תנופה של הצמיחה הכלכלית, בהעלאת פריון הייצור המשולב, בהעלאת רמת החילם.
לא חסר כשרון טכנולוגי, ולא חסרה תבונת הכפלים, במדינת ישראל. מה שדרוש לנו איננו אנרכיה קפיטליסטית המפטמת החזקים ומרוששת את החלשים - אלא תכנון לאומי, לשם עידוד התעשיה והחקלאות, כפי שעשינו בעבר, ואזי היינו, יחד עם יפאן, בין חלוצי הצמיחה הכלכלית ברחבי העולם כולו.
מפ"ם תלחם איפה נגד כל בעלי תרופות האליל הלוחשים באזנינו, או צועקים מעל הגגות, שרק הורדת רמת החיים, רק אבטלה גדולה, רק הטלת כל הנטל על השכירים, הם שיחלצנו מן המיצר.
להפך: רק תכנון קפדני, רק שוויון בקרבן, אם וכאשר יש צורך בו, רק הטלת עול מסים על כל אלה שפרקו את עולו והזרימו את הונם לשוק השחור, יש בהם כדי לחלצנו מן המשבר, לשחררנו מתלות גוברת והולכת בעזרה אמריקנית, ולקרבנו למה שאנו מסוגלים בהחלט להשיג - העצמאות הכלכלית של המשק הישראלי.
אתה, הקורא - זכור איפוא: תיתכן תוכנית אלטרנטיבית ל"תוכנית" שהיא חוסר תוכנית, ואף התחמקות מתוכנית, מצד שרי אוצר מתחלפים אצלנו. ועוד דבר, בשטח זה: בניגוד למשק הפרטי (נוסח ה"אליזנברגים" בתשלובת "אתא") מצטיין המשק ההסתדרותי של חברת-העובדים בעמידתו האיתנה, בהעדר פיטורי עובדים, בתנאי שכר וזכויות סוציאליות העולים על כל המקובל במשק הפרטי.
אין דבר מצחיק ועלוב יותר מטענת אותם "אידיאולוגים" המטיפים לנו כל הזמן לעדיפות כביכול של "היוזמה הפרטית" על פני היוזמה ההסתדרותית, בזירת הנשק והכלכלה. ה"אייזנברגים" אינם דואגים כלל לרווחת המשק, אלא לרווחת הקונצרן שלהם בלבד. אין הם אצים ללכת לאזורי הפיתוח שדווקא בהם קמו עיירות הפיתוח הידועות. ברגע שריווחיות מפעליהם נחלשת במקצת, מיד מושכים הם את ידיהם מכל "היוזמה הפרסית" המבורכת, ואפילו מכל עיסוק כלכלי בענייני הארץ.
אין זה מקרה שהמשק ההסתדרותי הלך כל השנים לאזורים חדשים, לשם בניין הארץ ולשם הבטחת תעסוקה בתנאים הוגנים, לאוכלוסיה שם. ברם בדבר אחד לא צלחה,עד כה דרכה של חברת העובדים: לא חש העובד במפעליה, כי קיים הבדל איכותי, מהותי, בין משק פועלים לבין משק קפיטליסטי רגיל. גם פה וגם שם שולט המנהל והפועל היה שכיר ותו לא. ברם,אין בכך כלל גזירה מן השמיים. לא כתוב בשום מקום שהעובד איננו יכול להיות שותף מלא, ואף אדון במפעל שהוא קניינה של תנועת העבודה כולה.
כאן מציעה מפ"ם - כתביעת הסופר י.ח. ברנר בשחר ההסתדרות - ש"ענייני הפועל יימסרו לידי הפועל עצמו". כלומר לא רק ישותפו העובדים במשק ההסתדרותי בכל שלבי הייצור ובכל המחלקות עד להנהלה הראשית, אלא הם יהיו גם שותף מלא בבחירת המנהלית, ועם הכשרה טכנית ומשקית מתאימה, מנהלים אלה אף ייצאו משורותיהם. כך ייהפך בית-החרושת לבית ממש של העובדים, למרכזם הקהילתי, למועדונם החברתי, לכיתה שבה ישתלמו, מקצועית ותרבותית-כלכלית, למקום שבו יוזמנו משפחותיהם, בעת חג ומועד.
לדעתנויאין כל מניע אוביקטיבי "שחברת העובדים" תהייה לנחלת מאות אלפי עובדיה, ויווצר הבדל עצום בין משק קפיטליסטי, קר, ומתנכר, לבין הבית החם טל המשק הפועלי העצמי. בכך נתרום תרומה משמעותית ביותר לקליטת ואימוץ הרעיון הסוציאליסטי בישראל. שכן, לעג עצוב הוא זרות הפועל העברי, עתה, לעצם הרעיון הסוציאליסטי - דבר המתבטא לא-אחת אף ביחס לחג העבודה, ולאידיאולוגיה טל תנועת העבודה, מעבר למאבק המקצועי היומיומי. שכן, לפי מיטב הכרתנו ומצפוננו, הסוציאליזם איננו משטר ריכוזי בירוקרטי של מנהיגים על המוני העובדים: הסוציאליזם הוא חופש, סוציאליזם הוא שוויון מירבי, השוויוו הוא אחווה ביד בני האדם. חייב הוא לצמוח מלמטה, ולא מלמעלה, לבטא את רצון העובד, ולא של הפקיד הממונה עליו - ועל ידי כיבוד רצון הצרכן, טיפוח הכושר היצירתי של היצרן העובד, הכוונה נבונה של המשק באמצעות תכנון (שלא יבוא במקום צרכי השוק וכוח ההמצאה והיוזמה של כל מפעל ומפעל), יתחרה בהצלחה עם המשק הפרטי, ותוך דו-קיום של התחרות, יעלה עליו מכל הבחינות.
- 3 -
- 4 -
בקיצור: עוד לזמן רב יתקיימו בארץ שני מגזרים: המגזר הפרטי והמגזר הציבורי, הממלכתי וההסתדרותי, אך אנו מציעים כי, בתנאים שווים,יעלה המגזר הציבורי על המגזר הפרטי, הן ברמת החיים שהוא יקנה לעובד, והך בשילובו המלא של אותו עובד בכל מהלך משק העובדים, לרבות רווחיו ואף שחלק יוגדר כקניינו.
ואל-נא יחשוב הקורא שהצעותינו לדמוקראטיזציה רדיקלית של המשק ההסתדרותי נעצרות בחברת העובדים: אנו מציעים להחליף את הדמוקראטיה החד-פעמית מדי כמה שנים, דרך הבחירות לכנסת, בדמוקראטיה השתתפותית, במשך כל ימות השנה ובכל תחומי החיים במדינת ישראל.
מציעים אנו כי לא יתקיים בית ספר יסודי ללא שיתוף מלא של ההורים; שלא יתקיים בית ספר תיכון או אוניברסיטה, ללא שיתוף מלא של הסטודנטים; שלא תתקיים עירית בישראל, ללא מועצת אזרחים מייעצת, לצד הנהלת העיריה; שלא תתקיים שום חברה ממלכתית, כחברת החשמל, או כל חברה אחרת, ללא מועצת אזרחים וצרכנים; שלא יפעל שום משרד ממשלתי, שום רשות שידור, ללא מועצת אזרחים מייעצת.
בכך לא באנו להקטין את סמכות המוסדות הנבחרים, פעם בכמה מבחני בחירות, אך אדיר חפצנו לגמור עם פאסיביות האזרחים בין קלפי אחת לרעותה. מעתה יהיה הציבור שותף בכל, ובכל ימות השנה, על ידי נבחריו, בכל בית-ספר, בכל מרפאה של קופות החולים, בכל שכונה, בכל מגזר ציבורי שהוא חיוני לאוכלוסיה כולה. זו המשמעות החדשה שאנו רוצים להעניק למושג הסוציאליזם - וכל מי שימרוד בה אך יוכיח שהוא נגד המושג האמיתי והמלא של החירות, של בגרות האזרחים וזכות מעורבותם בכל הנוגע להם בכל שטחי החיים.
כלום תתנגד אתה להרחבת מושג זה של הסוציאליזם, וכלום לא נוכל להיות כאן חלוצי הסוציאליזם החדש, כפי שחידשנו בשעתו, כאשר הקימונו את הקיבוץ, את המושב, את חברת העובדים ?
ועוד דבר: טען הליכוד, בתעמולת הבחירות שלו להסתדרות, כי הוא החזיר לפועל,
לעדות המזרח, בעיקר, את "כבודם". בשולחן הנשיאות, במצודת זאב, בערב מניין הקולות, ישבו כמעט אשכנזים בלבד שבאו "להציל את כבוד" המזרחיים... מידי ישראל קיסר התימני. בינתיים התברר כי ברוב המכריע של מועצות הפועלים יושבים עתה נציגים ממוצא מזרחי, בתפקידים המרכזיים. בינתיים גם התברר שבשנות שלטון הליכוד העמיק מאוד הפער העדתי בישראל.
לא ראינו כלל מה עשו נציגי הליכוד להרמת מצבן של עיירות הפיתוח, כאשר הם עמדו ליד ההגה. האמת היא שרק תנועת העבודה תביא, ומסוגלת להביא לשוויון אמת בין גלי העלייה והעדות השונות בישראל. כאן תוכל מפ"ם לתרום תרומה משמעותית לקידום פני הדברים. כל המעיין במצעי מפ"ם, בטרם מדינה ולאחר כינונה, יווכח כי דאגה זאת לשוויון עדתי היתה בראש דאגותינו, מאז ועד עתה.
אין אנו זקוקים לבני-עדות מזרח "מקטרים", שכל האנרגיה שלהם יוצאת לביטויי מרירות ותיסכול. זקוקים אנו למזרחיים לוחמים, משתלמים, עולים במעלות הידע המקצועי והטכנולוגי, המגיעים לשוויון אמת בכוח עצמם ובכוח כל אותם היסודות בתנועת העבודה הרואים בכך משימה מעמדית ולאומית שאין למעלה ממנה. מפ"ם מבטיחה לעמוד בשורה הראשונה של שוויון עדתי זה, לאורך כל החזית כולה.
באחרונה מדברים רבות בציבוריות הישראלית על "חזרה בתשובה", על החוזרים לאמונת אבותינו. ומעניין: כמעט איש מן החוזרים בתשובה, או המוחאים להם כף, אינם מדברים על הצורך לחזור בתשובה אל הסוציאליזם, אל הדמוקראטיה, אל ערכים אוניברסליים, אל השכנת השלום עם שכנינו. מתקבל הרושם כי החזרה בתשובה פירושה אפילו זרות או התנכרות לערכים חיוניים אלה. והרי לא כתוב בשום מקום כי היהדות האמיתית נוגדת את הרמוקראטיה המודרנית, נוגדת את הסוציאליזם, נוגדת את היחס לגר ולעם אחר. בעבר היינו עדים לזרמים דתיים ששיתפו פעולה עם תנועת העבודה, לפי הכלל שכל אחד באמונתו יחיה. יתירה מזו: הקיבוצים הקרויים חילוניים עשו אולי יותר מכל גורם אחר להחייאת חגי ישראל, לטיפוח הספרות העברית, ליצירת תשלובת חיונית של חידוש מורשת ישראל. הציונות הדתית, מצידה, פעלה אף היא לקרוב הלבבות בין מחנה המאמינים ומחנה החלוצים בארץ. עתה יוצרים במודע פער, ואף תהום, בין שוחרי המסורת ושוחרי הקידמה.
5/..
עתה מלבישים את דת ישראל לבוש לאומני צר, תוקפני, כיתני, חשוך, לעתים אנטי-מדינה ב"ישיבות" השונות ובכל מקרה נגד אותה שפיות ציונית וממלכתית שפירנסה את רדיפת השלום של מדינת ישראל עם שכניה. באשמתם, הדת מופיעה עתה בלבוש ריאקציוני, ולעתים "חומייניהטי". קמו אצלנו גם מפלגות דתיות סחטניות, המוצצות את לשד עצמותיה של המדינה, התאבות לתקציבים, אף ללא פיקוח ציבורי נאות, ואשר יותר משהן דואגות לסיפוק צרכי צאן מדעיתן, "דואגות הן לכוף את מצפונם של היהודים, הקרויים "חופשיים".
מפ"ם, מכל מקום, תלחם על כי אחדות העם היהודי לא תנוצל למטרות נצלניות וקלריקאליות של מפלגות דתיות העושות את הדת מונופול וקרדום לחפור בו. אנו נכבד כל רגש דתי אמיתי, ולא נתנכל לו כלל,או אנו נלחם על כר שכל אחד מאתנו באמונתו יחייה - ביו אם הוא חילוני או דתי, ללא ניצול הדת למטרות פוליטיות ומפלגתיות.
ועוד הערה למושג "השוויון", שנעשה ללעג ולשנינה, כמו מושג "הסוציאליזם",
בחוגי אזרחים ונוער, שאולי התרשמו מן ההתכחשות לשוויון ולסוציאליזם במשטרים קומוניסטיים למיניהם. אך מושגים אלה קדמו לסטאלין, והם מקובלים עד היום בארצות המערב. יודעים אנו גם יודעים כי בני האדם אינם שווים בכישוריהם ואופיים, אף אין פירוש הדבר כי יש ליצור אי-שוויון מראש בין ילד אחד למישנהו. קיימים תנאים בסיסיים שבהם חייבים כל בני האדם להיות שווים: זכותם השווה לחינוך ולהשכלה - כל אחד לפי כישוריו ונטיותיו; זכותם השווה לתנאי דיור ורווחה הוגנים; זכותם השווה לבריאות, לעבודה, לתעסוקה, לגימלה - גם אם יתחרו, לאחר מכו, בהכרה הציבורית, ביוקרה, אף בעמדה חברתית נישאה.
חברה שאינה מבטיחה לאזרחיה תנאי שוויון בסיסיים היא חברה בלתי-צודקת, חברה מפלה לרעה, ובסופו של דבר, חברה אנטי-מוסרית, חברה רקובה. מה עוד נשאר כאן "ללעוג" במושג השוויון, שכן מרבית הלועגים לו מתפללים ביודעים לאי-שוויון, שבו מנצלים החזקים ונרמסים תחת מרכבת החברה כל הקרויים חלשים, שהם מרבית בני-העם. לכן, כל מושג של חברה מתקדמת והומאנית שבה "כל ישראל חברים", הוא מושג של חברה שוויונית-מירבית.
עתה, נוכל לסכם את כל הפונה לבעיות החברה הישראלית פנימה: אנו, אנשי מפ"ם, שואפים לטיפוח חברה ישראלית צודקת, שוויונית, דמוקראטית-מירבית, מתכננת את צעדיה בתבונה, ממזגת עדות וגלויות, סובלנית בזירת האמונה החילונית והדתית, מכבדת מאמץ חלוצי, דוחה מעל פניה את היחס הנצלני, הספסרי, הדמאגוגי, של מה שנקרא עתה הימין בחברה הישראלית, והוא ערב רב של יסודות חשוכים קלריקאלים, דמגאגוגים פופוליסטים וקפיטליסטים צרי אופק, מן המאה הקודמת.
הלעולם תאכל חרב?
ארצנו נתונה זה שנות דור - ולמעשה, זה כמה דורות - במלחמה עם שכנינו הערביים.
עמידה זאת על נפשנו, ועל זכותנו לקוממיות, אין ממנה מפלט, ועם זאת שאלה גדולה היא אם מיצינו את כל האפשרויות, מלבד ציוויי הבטחון, כדי לקדם את פני השלום, ביום מן הימים. למעשה, קיים בתוכנו מחנה שאיננו מאמין כלל בסיכויי השלום ולכן שומה עלינו לחיות על חרבנו עד קץ כל הימים, ומכל מקום בעתיד הנראה לעין.
לא זו בלבד שמחנה זה איננו מאמין בכל סיכוי לשלום, ולכן איננו גורם מאמץ כלשהו לקראת פשרה אפשרית בקונפליקט העמים - היפוכו של דבר, מהמר הוא על דבר אחד ויחיד: מדיניות הכוח שתרתיע את האוייב, תגרום לו הפסדים כבדים, עד שירפה אולי מאתנו, וישלים עם קיומנו, בגבולות ארץ-ישראל הלשמה.
אין אנחנו שייכים למחנה זה שתקוותו ואמונתו בשלום הם אפס, וכל מאווייו נתונים לא רק להגנה עצמית הכרחית אלא לסילוק הגורם הנגדי (הוא העם הפלשתיני) עד שיוותר סופית על שאיפותיו הלאומיות. להפך משוכנעים אנו שארבעת מיליוני העם הפלשתיני לא יוותרו לעולם על הגדרתם העצמית כעם, ועל מקומם תחת השמש - והשאלה היא מהו המחיר הטריטוריאלי שאנו מוכנים לשלם ומהו הגורם הירדני והפלשתיני שמוכנים אגו לשאת ולתת עמו כדי להשכין שלום בין העמים.
6/..
- 5 -
מבחינה זאת, דעתנו לא נשתנתה מאז מלחמת ששת הימים, והיינו גם הראשונים,
כמה שבועות לאחר מלחמה זאת שהכרזנו, כי בתנאי שלום, נהיה נכונים לסגת מן השטחים הכבושים עד לגבולות בטחון מוכרים, שיוסכם עליהם בין הצדדים, כן היינו הראשונים שהצהרנו כי נישא וניתן (לפי נוסחת שם-טוב-יריב) עם כל גורם פלשתיני שיכיר במדינת ישראל וימשוך את ידיו מכל אמצעי טרור. תפיסתנו המדינית היתה ונשארה כי מדינה ירדנית-פלשתינית היא לא רק פתרון אמת לעם הפלשתיני, לא רק תאפשר לו לפתור את בעיית פליטיו, אלא תאפשר גם תנאי שלום תקינים עם מדינת ישראל.
נראה כי הולכים ומתקרבים הזמנים בהם ניתן יהיה להשיג את היעדים החיוניים האלה, גם אם עדיין מתעקשים הגורמים הפלשתינים, השולטים בכיפה, ומנסים לעקוף את התנאים המדיניים הדרושים הללו, תוך ניהול "מאבק מזויין" טרוריסטי, המפיל חללים מבלי לקדם אותנו כהוא זה לקראת הפתרון השפוי והמיוחל.
מכל מקום, שלום זה לא יושג על ידי הקיצונים משני עברי המיתרס - הוא יושג רק על-ידי מתונים בשני העמים.
לכן גם גאה מפ"ם על חלקה הרב (יש אומרים המכריע) בכינון התנועה "שלום עכשיו" שהביאה לנו עד כה רק כבוד ויוקרה בדעת הקהל העולמית, לרבות הפגנת הענק, שהיא היתה מעיקרי מחולליה, במחאה על הטבח הגדול בסברה ושאתילה שבוצע על ידי הפלאנגות הלבנוניות, אך ועדת חקירה ישראלית לא ניקתה את שר הבטחון דאז, אריק שרון, את יצחק שמיר ואת מנחם בגין, ממידת אחריות, חוסר ערנות מספקת לפשע שבוצע ישירות ע"י גורמים לבנוניים.
כי מציון תצא תורה
כך אמרו נביאינו אך הללו קשרו הקרנה אוניברסאלית זאת בחזון נבואי אמיתי.
ואמנם כן: כל עוד היתה הציונות, היתה מדינת ישראל הצעירה, קשורות ודבוקות בחזון לאומי וחברתי מתקדם שיגשגה החלוציות ברחבי הנוער היהודי בגולה ובנוער הישראלי וזכינו לכבוד והערכה, במיטב האנושות בעולם. ולהיפך - מאז השתלטה בנו רוח ה"ליכוד", מאז משתוללים בנו החוגים האורתודוקסים, מאז לוטש גוש אמונים עין לא לשממות הנגב ולא למרחבי הגליל, אלא דווקא לאדמות ערביות באזורים ערביים צפופים של יהודה ושומרון, ירדה קרנה של ישראל בין הגויים, וירדה נכונות היהודים בתפוצות לעלות לישראל, עד שעלייה זו הגיעה לשפל המדרגה.
מכך משתמע לקח חיוני: אם תשוב ישראל להיות מגדלור ברחוב היהודי בתפוצות,
שוב יעפילו יהודים רבים לבוא ולהשתקע בישראל, ואף יתרמו תרומה רבת משמעות, מקצועית, טכנולוגית, מוסרית תרבותית, להמשך מפעלנו בארץ.
עלינו לדעת איפוא ולזכור: חתירה לשלום בתנאי בטחון עם שכנינו הערביים במזרח-התיכון, ובניין חברה ישראלית מתקדמת וחלוצית, לא רק ירדו כרוכים יחדיו - הם תנאי בל-יעבור לחידוש הדינאמיקה הציונית, ולבנייה קדחתנית של מולדת עברית, משגשגת מכל הבחינות.
דור לדור יביע אומר
פה ושם מספרים לך מעשיות כי מפ"ם היא מפלגה "זקנה" וכי, כמובן, עבר זמנה.
איש לא יצא לבדוק מה "גילן הממוצע" של שאר המפלגות בישראל. כל בחינה הלכה למעשה, תגלה כי רוב המפלגות שוות בהחלט מבחינה ביולוגית. בקיבוצי השומר הצעיר תמצא מחנות מחנות של צעירים, שאולי לא נוצלו דיים עד כה כדי לעמוד בעמדה הקדמית של המפלגה. בסניפי מפ"ם תמצא ותיקים, כפי שבתנאים של חוסר ערות מדינית ומפלגתית שוב תמצא אותם בכל שאר המפלגות. אם תבדוק את גיל מנהיגי מפ"ם בפועל ותשווה אותם לנציגי מפלגות אחרות, מן ההכרח תגיע למסקנה שכמונו כמוהן אנו מקיימים הנהגה של אנשים בני ארבעים, חמישים ושישים, פרט לזקני העדה. "זיקנת" מפ"ם היא מעשייה המצוצה מן האצבע, ולא בכל מפלגה תמצא קרוב לאלף חברי מרכז המתכנסים לעתים מזומנות, ומקיימים דיונים ערים, על רמה רעיונית גבוהה ביותר, בכל בעיות המפלגה ועתידותיה. עם זאת, אולי יותר מבכל מפלגה אחרת, פתוחים שערי מפ"ם בפני כל צעיר מבחוץ, הרוצה למצוא בה שדה-פעולה, למרצו והתלהבותו.
- 6 -
- 7 -
לאן מועדות בנינו
בתולדות מפלגתנו נמצאו תמיד חברים שהעלו על נס את הצורך בחזית מאוחדת עם כלל חברי תנועת העבודה, ויעצו לנו לשלב ידיים עם מפלגת העבודה, הגדולה ממפלגתנו. כן נמצאו חברים שאמרו נואש ממפלגת העבודה, והמריצו אותנו להקים אלטרנטיבה נגדה, תוך צירוף כל כוחות השמאל לתנועתנו. האמת היא שאלה ואלה דברי אלוהים חיים, ורק מצבים אוביקטיביים מתחלפים מביאים אותנו לשים דגש פעם על החזית המאוחדת של כל כוחות תנועת העבודה, ופעם בהתמודדות עם נטיות מסוכנות המתגלות, ופועמות, במפלגת העבודה. מבחינה זאת ניתן לומר שהיתר. תקופה שבה נתנו יד למערך עם מפלגת העבודה, בחזית הממשלתית והפרלמנטארית, ונכנסנו עתה לתקופה שבה מיצינו את כל מה שניתן היה להפיק מאותו מערך, ואנו מתייצבים בפני הציבור כמפלגה עצמאית לכל דבר. כן נהיה נכונים לשמש מרכז ומוקד לכל כוחות השמאל, אם יתמלאו תנאים הכרחיים לכל שיתוף, ואף לכל איחוד בין כל חטיבות השמאל הללו.
מסד לשמאל חייב להיות - כמוטו בראש עתוננו "על המשמר" - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
ברם ציונות משמעה יחס כבוד, ואף התגייסות לכל מפעל קונסטרוקטיבי, ובראש וראשונה הוקרה למפעל השיתופי והקיבוצי בישראל.
סוציאליזם פירושו הודאה בחזון הסוציאליסטי, ונשיאת שמו ברבים, ללא טישטוש והעלמה. אחוות עמים פירושה שלום־אמת עם העם הערבי הפלשתיני, שייקנה לא רק בהגדרה העצמית של העם השכן אלא גם בתנאי בטחון ורווחה למדינת ישראל. אם וכאשר יושג מסד רעיוני זה, ותוכר בפה מלא תרומתה ההיסטורית של מפ"ם במלחמות השמאל בעבר ובהווה, יוכתרו התנאים לאיחוד השמאל שיהיה מוצק, ויעמוד במבחני העתים, תוך שותפות ומאבק עם שאר חלקי תנועת העבודה בישראל.
עוברים עלינו ימי חירום: איש איננו יודע מה יהיה גורלה הקרוב של ממשלת האחדות הלאומית, על השידוך המשונה שבה בין תנועת העבודה לבין יריבתה ההיסטורית היא התנועה הרביזיוניסטית. איש אינו יודע מתי שוב ייקרא העם להביע את דעתו בקלפי, לקראת הכנסת הבאה.
ובינתיים, בוערת הקרקע מתחת לרגלינו: האינפלציה הדוהרת אוכלת בכל פה, מקום העבודה, של ותיקים וצעירים, הוא בחזקת סכנה - מאבקים אידיאיים תובעים את התגייסותנו המוחלטת.
פונים אנו אליך, הקורא, לא רק לתת שכם, אלא גם להצטרף אלינו. נפתח לפניך את השערים לרווחה, ניתן לך שטח פעולה התואם את יכולתך, נקיים אתך יחסי רעות וחברות טובה. בוא אלינו במהרה בימינו. אל תטה אוזן לאלה הלוחשים באוזנך כי כל זה הוא "פוליטיקה". אמת נכון הדבר: הכל מותנה בפוליטיקה - וכל השאלה היא התהייה אתה אובייקט פאסיבי להחלטות, לעתים גרועות ביותר, של אחרים, או שתחליט ליטול, יחד אתנו, את גורלך בידיך, ולעשות את "הפוליטיקה" לשדה פעולה הכרעה, שבו אתה ניצב, בכל כוחך ושיעור קומתך. תמצא אצלנו בית שבו טוב ונעים יהיה להתחבר עם צעירים אחרים. בוא אלינו !מפ"ם-מחלקת ההסברה
אפריל 1985
החוג הרעיוני המרכזי בנושא:
הרצאות:
ח"כ יאיר צבן
ח"כ חייקה גרוסמן פרופ' מנחם רוזנר
השכירים בישראל
דיוני החוג הרעיוני המרכזי של מפ"ם על הנושא "משכירים בישראל"
דברי פתיחה
נחום טור: החוג הרעיוני המרכזי של מפ"ם פועל כבר בהפסקות אפשר לומר כמעט שלושת-
רבעי שנה.
הייתה הפסקה ממושכת בזמן הבחירות וחידשנו אותו. הגענו למסקנה בהנהלת החוג שאנחנו לא יכולים להסתפק רק במיפגשים החודשיים, שיש להם מתכונת משלהם, אלא אנחנו רוצים מדי פעם לקחת איזה נושא ולהעמיק בו בצורה עיונית, על מנת שהרעיון הזה יפרה וינחה את המפלגה בעבודתה. איו לנו שום ספק ששאלת השכירים היא אחת השאלות הראשונות שעומדת על הפרק מבחינת ההעמקה והעיון, מפני שזאת היא גם אחת השאלות המרכזיות ביותר שעומדת על הפרק מבחינת הפעולה, איך להגיע אליהם, איך לרכוש אותם מחדש.
במרוצת השנים ציבור השכירים יצא במידה מסויימת מתודעתנו ואנחנו יצאנו במידה רבה מאוד מתודעתו. ההוכחה הבולטת ביותר לכך היא שכאשר באנו אברהם ואני וחברים אחרים מהנהלת החוג להתחיל ולאסוף את העצמות היבשות ולראות על מה אנחנו מדברים, התברר שאין בכלל חומר. פנינו לחברינו בועדה המרכזת וביקשנו מהם חומר בסיסי, נתונים. והכוונה הייתה חתכים שונים של ציבור השכירים. חלוקה בין צווארון כחול ולבן, חלוקה בין מפעלים מתוחכמים לבין מפעלים פרימיטביים יותר, פיזור גיאוגרפי, חלוקה אתנית,
חלוקה גילית דמוגרפית, השכלה, המקצועות, חלוקה ענפית, חלוקה כמותית,
משך השהות של העובדים במפעלים, השאלה הלאומית, פועלים יהודים וערבים,
השאלה התודעתית, התנהגות פוליטית, האם ישנם עוד תאים מפלגתיים, איך הדברים האלה נראים ושורה של שאלות אחרות. מניתי רק על קצה המזלג.
התברר שאין שום כלום, ממש אפילו לא על קצה המזלג. והיתה קצת הפתעה או אכזבה להיווכח שאין לנו כמעט באמתחתנו נתונים בסיסיים שיכולים לכוון,
להפרות. והרי כל אחד יודע שלא מתחילים פעולה כשרק מגששים באפילה אלא צריך להיות מומחה. ותפקיד העיון והתלאוריה הוא להנחות את הפעולה, את המעשה, את הפרכסיס. לכן הגענו למסקנה שצריך לעשות יום עיון יותר רציני,
שיהיה בו גם "בשר" ויהיו בו גם נתונים וגם עובדות. דבר דומה ראינו גם בחוג הרעיוני המשותף של מפ"ם והקיבוץ הארצי יחד עם התקיים, גם שם היו תיאוריות באוויר שלא נשענו על שום יסוד מוצק של עובדות. וזוהי המטרה הראשונה של המיפגש העיוני הזה, קודם כל לחדש את ההתעניינות ואת ההבנה,
את תשומת הלב ואת ההתמקדות בציבור השכירים בישראל שאנחנו רואים בו,
בראש וראשונה מפ"ם, כציבור יעד מרכזי שלה ונושאים עינינו בתקווה שציבור השכירים הזה בסופו של דבר יבין שמפ"ם בהשקפותיה, במאבקיה וברעיונותיה מבטאת את מיטב האינטרסים שלו ואנחנו מקווים שנעשה את החיבור בין האינטרסים לבין השאיפות.
לפיכך התכנסנו כאן ועכשיו בלי הקדמות מיותרות אנחנו נותנים את רשות הדיבור למרצה הראשון, לחבר הכנסת יאיר צבן, שבתפקידי ו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת עשה עבודה רצינית מאוד בתחומים האלה והקנה לו שם בנושא, ואנחנו פנינו אליו שהוא יתן את הרצאת הפתיחה הראשונה על השכירים בישראל ופרופיל של השכירים בישראל לקראת שנת 85.
כמובן המתכונת היא כזאת: תשמענה שתי הרצאות, אחר כך תישמע הרצאה של ד"ר אברהם רוזנקיאר, יו"ר החוג הרעיוני המרכזי, על שכירים ואבטלה וסוציאליזם, ששמה גם תוצג השאלה של הקשר בין השכירים ובין השאלה המעמדית,
הכרה, תודעה מעמדית, ואחרי כן המתכונת היא דיון פתוח שכל אחד רשאי לא רק לשאול אלא גם להעיר ולהאיר. בהזדמנות זו תרשו לי להודות לקיבוץ עין החורש על האירוח וליעקב הורביץ, חבר הנהלת החוג, אחד הפעילים ביותר בעיצוב דרכו של החוג שגם נטל הפעם את תפקיד המארח. ורשות הדיבור ליאיר צבן.
2/..
- 2 -
יאיר צבן: שמאל ראוי לשמו,ראה עצמו תמיד מחוייב בתשובת לשלוש קבוצות של שאלות: קבוצת שאלות ה"מה", קבוצת שאלות ה"מי" וקבוצת שאלות ה"איך".
קבוצת ה"מה", זאת אומרת מהו החזון ומהי המטרה ? קבוצת ה"מי", משמע מיהו הנושא החברתי המעמדי,שמיועד להגשים את החזון ? קבוצת שאלות ה"איך",
משמע איך, באיזו דרך, באילו כלים אירגוניים, באיזו איהטרטגיה יפעל אותו נושא מעמדי-חברתי ויאבק כדי להגשים את החזון.
כמה הערות לגבי הקשיים, אחד מהמעקלים הללו: לגבי שאלת המטרה והחזון אנחנו יודעים שהכשלון הצורב של הנסיונות להגשמת הסוציאליזם,גם במזרח וגם במערב הציב סימני שאלה ומעורר סוציאליסטים,החל בשנות השישים, השבעים והשמונים,
במיוחד באירופה,למחשבה חדשה,לא דוגמטית,מצד אחד, ולא סוציאל-דמוקרטית במובן הידוע, מהצד השני.
לגבי שאלת ה"מי", שאלת הנושא המעמדי היא השאלה הרלבנטית לנושא שלנו כיום.
השאלה הזאת טורדת גם כן את מנוחתם של ההוגים הסוציאליסטים באירופה,
משום שאותה תפיסה,של חלוקה חברתית-מעמדית של החברה כפי שנתפסה במאה ה-19,
במידה מסוימת לפני מארכס,אבל במיוחד ממארכס ואילך, נראית היום לא תקפה,
בוודאי לא תקפה כפשוטה. עולה לאחרונה המושג, הקונספט, של "מעמד פועלים חדש",
כאשר האיפיונים שלו נגזרים מההתפתחויות הטכנולוגיות, מהאוטומטיזציה, מהרובוטיזציה, מהמיחשוב של הייצור, מהתהפכות הפרופורציות בהרכב מעמד הפועלים,
בעיקר של צווארון כחול ושוליים של צווארון לבן,לפרופורציה שונה לחלוטין.
כך זה בארצות המערב. ואילו אצלנויהמושג של "מעמד פועלים חדש" במובן הזה,
צריך לומר את האמת, הוא עדיין בשלבים ראשונים של התפתחות. אתן לכם את הנתונים. די אם אומר לכם, שאם לוקחים שנתון סטטיסטי של ישראל, אז החלוקה המופיעה בו,של ריכוז פועלים במפעלים נעשית ככה: מאחד עד ארבע במפעל,
מחמישה עד עשרה, מעשרה עד 25, מ-25 עד 50, מ-50 עד 100, מ-100 עד 300,
מ-300 ומעלה. זה המודל של התפלגות המפעלים לפי הרכז הייצור שלהם,
מבחינת כוח אדם. מי שלוקח שנתונים סטטיסטיים באירופה,יודע שמפעל של 300 נחשב למפעל בינוני קטן, לא בינוני גדול ובוודאי לא מפעל גדול. ובהמשך הדברים אתאר את תהליך הרכז הייצור בארצנו.
לנו יש מעמד פועלים חדש במובן כפול, והוא גם סותר את המובן הקודם: "מעמד פועלים חדש" משמע - מעמד פועלים שהוא ברובו עולים חדשים, וכיום עולים חדשים מארצות המזרח או בניהם, או דור ראשון של בניה של עולים חדשים.
והמסקנות שעלינו לגזור מעובדת היותו של מעמד הפועלים "חדש" במובן הראשון,
שיש בו יותר בעלי צווארון לבן, יותר בעלי השכלה גבוהה, יותר בעלי רמה טכנולוגית,הן מסוג אחד, ואתה צריך לגזור מסקנות מסוג אחר לגמרי,כאשר אתה מדבר על מעמד פועלים חדש,במובן זה שיש לך יותר פועלים שלא באו ממסורת של מעמד פועלים, בלי מסורת איגוד מקצועית ורמת השכלה נמוכה, מארצות תת-מפותחות וכדומה.
אנחנו תובעים,מכל מיני גורמים אחרים שיקימו ועדות חקירה בנושאים שונים על מלחמת לבנון, בצדק, על עסקי אייזנברג, בצדק, על פרשת המניות בבנקים, בצדק.
אני הייתי מקים,בתנועת העבודה ועדת חקירה פנימית ובודק איך זה קורה שעד 1984 לא נעשה מחקר בנושא מיהו מעמד הפועלים הישראלי ? איני חושב שזה מקרי. יש להסתדרות מכון למחקר כלכלי חברתי. זו לא בעייה שאפשר לומר שלא הועלתה. היא הועלתה.
אני עצמי העליתי אותה פעם ראשונה לפני תשע שנים בישיבה של הוועד הפועל של ההסתדרות בהצעה לסדר היום ומאז חזרתי והעליתי זאת כמה פעמים.
אני איני חושב שזה מקרי שעד היום לא נערך מחקר כזה.בהמשך כמה מחקרים שנעשו לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב,למשל.
הנתונים שאביא בפניכם הם נתונים מלוקטים, והמגרעת של נתונים מלוקטים ממקורות שונים היא שלא תמיד הפרמטרים של איסוף הנתונים הם שווים במחקרים השונים ואז קשה להשוות דברים שאינם מושווים. היות והזמן מוגבל,אני מודיע מראש, שלא אתייחס לכל הבעיות ואשאיר הרבה לאקונות, או מפני שאין לי חומר או מפני שאין לי זמן.
3/..
- 3 -
הדבר הראשון זה המושג שקוראים לו - "השתתפות בכוח העבודה". זה הבסיס הראשוני לחלוקה החברתית ולאופי החברה, באיזו מידה מדובר בחברה יותר פרודוקטיבית, יותר יצרנית, ובאיזו מידה מדובר בחברה פחות פרודוקטיבית, פחות יצרנית. השותפות בכוח עבודה במדינת ישראל היא אחת הנמוכות בעולם. אצלנו רק כ-50% מהאוכלוסיה משתתפים בכוח העבודה האזרחי, לעומת 67%, לדוגמה, בשבדיה, או 65% בקנדה, או 64% בארה"ב, ומספרים דומים ביפאן, בבריטניה. ההשתתפות בכוח העבודה, צריך לרעת, כוללת גם את המובטלים, את כל מי שמציע את עצמו בשוק העבודה, בין אם הוא מקבל עבודה בין אם הוא לא מקבל עבודה. הסיבות העיקריות להשתתפות הנמוכה בכוח העבודה האזרחי בישראל הן:
א. אחוז הקשישים בארץ אצלנו גבוה היום.הוא נע מסביב ל-11%, הוא גדל מאוד בשנים האחרונות;
ב. משקלה של האוכלוסיה הצעירה אצלנו,עד גיל 18, הוא גבוה במיוחד. בסקטורים שונים של האוכלוסיה, בחלק מעדות המזרח ועוד יותר בסקטור הערבי,
מספר הילדים ביחס למספר המבוגרים בגיל העבודה הוא גדול בהשוואה לארצות תעשיתיות מפותחות.
ג. הגורם השלישי, טיט לו משקל כבד מאוד, הוא הצבא. כלומר, שבגילאי 22-18 רוב הגברים וחלק גדול מהנשים במדינת ישראל הם מחוץ לשוק העבודה.
הנתון השני,שאני רוצה להביא בפניכם,גם הוא בהשוואה בינלאומית, הוא הנתון לגבי התפלגות המועסקים,לפי ענפי הכלכלה הראשיים. אצלנו בישראל, שנת 1982, שישה אחוזים מכוח האדם עסקו בחקלאות. עשר שנים קודם לכן היה, שיעורם, שמונה אחוזים, 20 שנים קודם לכן, שיעורם היה 16 אחוז. כלומר, תודות לשיכלולים הטכנולוגיים בחקלאות והמעבר של אוכלוסיות כפריות ערביות ואוכלוסיות מושביות יהודיות מתעסוקות כפריות לתעסוקות עירוניות, ירד החלק של המועסקים בחקלאות בצורה דרמטית כל כך. גם לפני 67' היתה ירידה דרמטית, של שיעור כוח האדם המועסק בחקלאות, אבל עיקר הירידה באה בגלל כניסת כוח האדם מהשטחים והיא התרחשה בין 67' ל-73'.
בענפים היצרניים האחרים, למעט חקלאות - תעשייה, בינוי, חשמל ומים - עסקו בישראל בשנת 82' כ-30% מכלל המועסקים. במשך 10 שנים חלה ירידה משמעותית מ-35% ל-30%. הירידה הזאת אופיינית כמעט לכל הארצות המערביות התעשייתיות המפותחות, לכל הארצות שמושוות במחקר של המכון לפריון העבודה והייצור. בארה"ב אחוז המועסקים בענפים יצרניים הוא 28% וכמובן התוצר לנפש שם הוא הרבה יותר גבוה, פי 1.7. באיטליה, שהיא ארץ קרובה אלינו יותר מבחינה כלכלית-חברתית,37% מועסקים בענפים היצרניים.
הסיבות העיקריות לעובדה שהענפים היצרניים,לא רק שיחסית לא התפתחו, אלא נסוגו לאחור, משקפות צירוף של שתי מגמות, אחת,שלילית ואחת חיובית. השלילית -פחות השקעות בייצור, פחות השקעות בתעשיה וניפוח של שירותים - השירותים הפיננסיים והשירותים המסחריים, לא פחות מאשר השירותים הציבוריים, השירותים הפיננסיים למשל, כמעט הכפילו את עצמם בעשר שנים. והמגמה החיובית - הכנסת שיכלולים טכנולוגיים, שבענפים מסויימים גורמים לכר, שמעסיקים לשם יצירת אותו שיעור של תוצר פחות עובדים. בשיעור המועסקים בשירותים היתה עלייה; בכל השירותים: הציבוריים, הממשלתיים, האקדמאים, המסחריים והפיננסיים, מ-57% לפני עשר שנים, ל-64% כיום.
העליה הזאת מאפיינת גם ארצות אחרות, אבל אי-אפשר, שלא לקחת בחשבון את הייחוד, שבמצבנו.
מה קרה אצלנו במשך עשר שנים בענפים השונים ? אני אתמקד בתעשייה עצמה ובשירותים הציבוריים: אנחנו רואים שבתעשיה עצמה יש ירידה קטנה מ-24% ל-23% ואילו בשירותים הציבוריים והקהילתיים יש עלייה מ-24.5% ל-30% ובשירותים האחרים ובכלל השירותים, מ-50% ל-57%. עכשיו אני רוצה לומר כמה דברים לגבי האופי של התעשיות השונות. אנחנו יודעים,שמבחינת תודעת השייכות המעמדית, במובנים האיגוד מקצועיים - ואני לא רוצה להרחיק, כרגע,לכת מעבר למובנים האיגוד-מקצועיים - אנו מצפים שתודעת השייכות המעמדית תעלה ככל שמדובר
4/..
- 4 -
בפועלים שקשורים לתעשיות המובילות יותר במשק. בגלל תנאי עבודת נחותים ותנאי שכר נחותים בתעשיות כמו מזוך, טקסטיל, שם גם תודעת ההשתייכות המעמדית במובן הזה. היא נמוכה יותר והיא עולה,ככל שאתה עולה לענפים כמו מתכת, אלקטרוניקה וכדומה. כך היה מקובל,עד לפני 15-10 שנה. היום, גם על כך יש סימני שאלה. אני מבקש שתשימו לב: אם בסך הכל המאגר של פועלי התעשיה כמעט לא השתנה - 23-24 אחוז במשך 10 שנים - הרי חלו שינויים דרמטיים בהתחלקות כוח האדם בין הענפים השונים. ענפים הנחשבים לענפים מובילים בתעשייה חלו בהם שינויים דרמטיים. למשל, במשך 20 שנה, בין 65' ל-76' בענף התעשייה הכימית,גדל מספר המועסקים מ-8200 ל-15300, כמעט פי שניים. בענף חשמל ואלקטרוניקה מ-8000 לכמעט 24000, כמעט פי שלושה. בציוד להובלה מ-11000 ל־24000, יותר מאשר פי שניים. כלומר, למרות העובדה, שהמאגר הכללי של עובדי התעשייה מהווה קצת פחות מרבע המועסקים,הרי, שעל חשבון אי-גידול פרופורציוני בענפי המזון, הטקסטיל (בדרך כלל), בעור ומוצריו, העץ ומוצריו, הנייר ומוצריו,התרחש גידול מרשים מאוד,במה שקרוי התעשיות המובילות.
ועתה, לגבי אחד הנושאי שמשפיעים מאוד על אופי המודעות המעמדית, שוב בהקשר האיגוד המקצועי. אני מתכוון להרכז הייצור. אומר משהו,אחר כך,גם על ריכוז ההון. ישראל,כארץ לא כל כך מפותחת, ארץ שיש בה עירוב מדהים של תעשייה מאוד קטנה, שהיא על סף מלאכה וגם מלאכה זעירה, תעשיות הכי מתוחכמות, מתאפיינת בפיזור רב של כוח אדם במפעלים, יחד עם זאת אנחנו רואים תהליך ברור, חד-משמעי, תהליך של הרכז הייצור.
ב-67' גדל מספר המפעלים, גדל מספר העובדים והממוצע עלה - 31 עובדים למפעל; ב-77 - 41 עובדים למפעל; ב-80 - 44 עובדים למפעל.
אנחנו רואים,ראשית-כל, שמספר העובדים הממוצע למפעל,נמצא בעליה. אם נתייחס אל כלל מפעלי התעשייה, אנחנו רואים, למשל, כי ב-66י ביו 15500 מפעלים, מהם 14800 שהעסיקו בין אחד לארבעה עובדים, המהווים 96% של המפעלים; 96% של המפעלים העסיקו אז 51% של העובדים במדינת ישראל.
מ-66'יש התפתחות דרמטית. מאז גם יש ביסוס נתונים סביר יותר ואפשר כבר לעשות ניתוחים רציניים יותר. התוצאה היא,שמספר המפעלים האלה ירד ב-76' ל-46%. חל אמנם שינוי בין מפקד 66' למפקד 76' ואני לא רוצה להכנם לדקויות, אבל הירידה היא דרמטית. מספר המועסקים ב-76', לפי המפקד החדש, במפעלים הקטנים האלה היה בסך הכל 5%. אם לוקחים את הפרמטרים של 76'ומחילים אותם לגבי שנת 66', יש לתקן ולומר שבערך 70% מהמפעלים העסיקו אז בערך 53% מהעובדים. ב-82', וזה כבר על פי המפקד החדש, שוב אנחנו רואים ירידה, 42% מהמפעלים הם מפעלים קטנים ומעסיקים רק 4.5% מהעובדים. ניקח את המפעלים הבינוניים,שמעסיקים בין 50 ל-300 עובדים. ב-66' הם היוו 4% והם העסיקו 30% מהעובדים במדינת-ישראל, ב-73 הם היוו 3.3% והם העסיקו 27%, ב-82'הם היוו 6% והם העסיקו 26%. ואני מגיע,עכשיו,למה שלדעתי הוא החשוב ביותר, המפעלים הגדולים של מעל 300 עובדים. ב-61' רק 12% מעובדי התעשייה במדינת ישראל היו מועסקים במפעלים הגדולים הללו, גדולים במושגים שלנו. ב-66'19%. ב-73',שימו לב, 53%, ב-73'39%, ב-82' 43%. מבחינת מספר המפעלים,הם מהווים,בערך,בין אחוז ל-1.4. רק כ-1.5% מהמפעלים היום מעסיקים 43% של העובדים. כלומר, אנחנו רואים כאן תהליך ברור, דרמטי, של ריכוז הייצור. אומר משהו לגבי נושא הבעלות ומכאן אעבור גם לנושא הרכז ההון. ב-77' 96% מהמפעלים היו מפעלים פרטיים ו-70% מהעובדים היו מועסקים בסקטור הפרטי. 4% ממספר המפעלים היו הסתדרותיים ו-16.5% מהעובדים היו מועסקים במשק ההסתדרותי, ושליש האחוז במשק ציבורי וממשלתי, 14% מהעובדים, אבקש לשים לב, ב-77' 70% מעובדי התעשייה עובדים במשק הפרטי, 16% בהסתדרותי 14% ממשלתי, ציבורי סוכנותי וכדי. ב-82' 71% במשק הפרטי. תקופת הליכוד עשתה משהו, התעשייה ההסתדרותית יורדת קצת באחוז אחד, 13% אחוז, התעשייה הממשלתית עולה ל-15%.
עכשיו אני רוצה לומר משהו לגבי הרכז ההון. אתן את זה בשני תחומים והמחקר האחרון הרציני שיש לנו זה המחקר של יאיר אהרוני מלפני כמה שנים. יאיר אהרוני כותב סקירה מרשימה מאוד,של השתלטות שלושת הבנקים הגדולים על כל המערכת
5/..
הבנקאית ומבחינת סך הכל המאזנים. אז אם ב-51'-56 הם הקיפו בין 50% ל-53%, ב-74' חם הגיעו ל-88% אחוז, אני מניח שהשנה הם עברו את ה-90% ומתקרבים ל-95-94%. אם מדובר מבחינת מספר המועסקים, ב51י שלושת הבנקים הגדולים העסיקו 46%, ב-74' 72% מכלל עובדי הבנקים, היום זה הרבה יותר. כלומר, במערכת הבנקאות אנחנו רואים תהליך של ריכוז עצום. יש כאן נתונים דרמטיים לגבי הריכוזיות בתעשייה הישראלית. בשנת 69', הוא עשה מחקר מדוייק ומאז המצב עוד החמיר, 49% מהמכירות במשק הישראלי בוצעו,בכל ענף, בממוצע על ידי שני מפעלים.
אם בודקים כל ענף וענף, שיש בו עשרות, לפעמים מאות מפעלים, אז הממוצע זה 49%, יש כאלה שקצת פחות או קצת יותר, בממוצע, מחצית המכירות בוצעו על ידי שני מפעלים ועוד 8% על ידי המפעל השלישי, זאת אומרת,אם אתה לוקח את, שלושת המפעלים הגדולים בכל ענף בממוצע,זה בערך 57%.
הדוגמה הקלסית,למי שיעשה פעם עבודת מחקר ויראה מה זה תהליך של הרכז הון, הוא יקח את חברת
חברת"כלל",שהוקמה ב-62', מ-62' עד 74' הקימה 160 חברות בת, היום זה היקף יותר גדול והמאזן שלה גדל בחמש שנים, למשל, בין 69' ל-74', בערכים ריאליים פי, שבע.
כלומר, יש כאן היקף גדול של עוצמות אדירות של הוןישהולך ומתרכז. ולכן, כאשר היה ויכוח על עיסקת החבילה ועל האפקטיביות של יכולת פיקוח על המחירים, התיזה של יודעי דבר היתה, שבשליטה ופיקוח על 12 מוקדי הכרעה במשק הישראלי, אתה שולט על 90% מהמשק.
12 מוקדי הכרעה, שאם הם מקבלים את המרות, אז לא הסוחרים הקטנים ולא המפעלים הקטנים יקבעו, "הגדולים" הם שיקבעו. ואנחנו חוקרים היום, בועדת מישנה של ועדת הכספים ודולים, לאט, לאם נתונים, את הפרשה של המחירים בין ה-2 בנובמבר ל-5 בנובמבר ולא ניתן מנוח ומה שאנחנו דולים מתוך הסיפור הזה,זה סיפורים מאוד לא נעימים, על הקשרים למעלה. לדוגמה, אנחנו ביקשנו את רשימות המחירים של המפעלים הבאים מיולי עד נובמבר: של "עלית", "אוסם", "תלמה","טבע","ניר חדרה", מפעלי הדיקטים ועוד איזה שני מפעלים. לא במקרה היו לנו חשדות מבוסםים,שאלה הם קרובים לצמרת של התעשיה וכאן ברור לנו, שנעשו דברים חמורים מאוד מבחינת הקפצת המחירים.
יש סוגיה, שאני לא אגע בה, היום היא דורשת דיון מיוחד, על כל הסימביוזה של המערכת המשקית ההסתדרותית,עם המערכת המשקית הפרטית. אנחנו בחקירה הזאת בבעיה, אני אומר בגלוי, שהטיעון של ראשי משדד המסחר והתעשייה,שהקפצות המחירים האלה היו בידיעה ובהסכמה של גורמים הסתדרותיים מסוימים, אני לא רוצה להכנס לזה כרגע. והסימביוזה הזאת, היא בעייתית מאוד.
אם זה בשיווק, מדובר ברשת השיווק ההסתדרותית, של הסופרמקטים והשופרסלים, אם זה בבנקאות, הרי זה, שלושת הבנקים, בייצור זה "כור", "כלל" ועוד כמה חברות.
מדובר ב-12 קונצרנים גדולים, שהם יכולים להטיל בעצמם פיקוח, אם הם בכלל רוצים את העניין הזה, זאת השאלה הגדולה, אם הם רוצים הקפאה או לא.
נעבור עכשיו, לגבי הפרופיל, של התכונות הדמו גרפי ות.אני אומר את הדברים בקיצור, כי המחקרים האלה, המקובלים בסקרי כוח האדם, לא נעשים בפרמטרים המבוקשים על ידינו, מנקודת ראות, של השקפת עולם סוציאליסטית. מה זה מנהלים, למשל ? זה כולל,לפעמים,ממנהל מחלקה, שהוא בהגדרה, שלי, שייך למעמד הפועלים, כי הוא,בסך הכל,אחד מתוך קבוצה ולא מישהו, שבא עם ג'ימס בונד לעבודה. מצד שני,ארנםט יפת מופיע בקטגוריה כשכיר, מנהל בל"ל, מפני, שהוא מופיע ברישום כשכיר. ואז יש לנו עם הקרקריסטיקה של הסטטיסטיקה, של לשכת המס המרכזית לסטטיסטיקה בעיות רציניות.
קו פרשת המים בין פועלים צעירים ללא צעירים,נקבע במחקרים השונים בגיל 35-34. 34 ומטה נחשבים פועלים צעירים, 35 ומעלה נחשבים פועלים בוגרים, לא צעירים. ובכן,קצת למעלה מ-50% מפועלי הייצור במדינת ישראל ה פועלים צעירים. בין הפועלים המקצועיים האחוז שלהם גבוה יותר, הוא 57-56%.
6/..
- 5 -
- 6 -
שאלה: מה ההגדרה של מקצועי ?
יאיר צבן: יש כאן בעיות, אז הבה ונאמר, שמקצועי זה אדם, שיש לו מיומנות, יש לו סיווג מקצועי במקצוע כלשהו, הוא לא פועל פשוט.
יש מושג בלשכת התעסוקה, שנקרא עבודה מתאימה. מה זה עבודה מתאימה ?
אדם אומר: יש לי מקצוע מסויים, אל תשלח אותי לעבודה לא מתאימה. ואז ההגדרות המקצועיות הן לפי ההגדרות, שהן בחלקך גם מעוגנות בחוק.
הפועלים המקצועיים,הם לא בהכרח,בעלי תואר בהנדסאות או בטכנאות וכדומה.
למשל, מדובר במסגר, שיש לו מקצוע כמסגר ונגר, שיש לו מקצוע כנגר וכדומה.
ביו הפועלים המקצועיים, הצעירים 57-56%, מכיוון שזה הדור החדש, שרכש השכלה,
שרכש מקצוע. ביך הפועלים הלא מקצועיים, אחוז הפועלים המבוגרים,הוא יותר גדול, כי בין העולים החדשים, שבאו לארץ ולא רכשו מקצוע,רבים הם, כמובן,
היום בגילאים מבוגרים.
לגבי השכלה. כשלושת רבעי מעובדי הייצור היהודים, ראשית כל,אינם ילידי הארץ,
(ביתר דיוק: למעלה מ-70% מפועלי הייצור היהודים אינם ילידי הארץ).
זה אומר משהו.
זה גם, שייך להשכלה. בקרב הבלתי מקצועיים,70% יש להם השכלה של 8 שנים ומסה.
בכלל השכירים 70% מכלל השכירים, יש להם השכלה של 9 שנים ומעלה. תראו את הפער בין המצב בכלל ציבור השכירים לפועלי הייצור הבלתי מקצועיים. בקרב המקצועיים,48% הם בעלי השכלה של 8 שנים ומטה, 52% הם עם השכלה, של 9 שנים ומעלה. אני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת מבחינת המחשבות על איסטרטגיה,
של חדירה להשתרשות וכיבוש השפעה בקרב ציבורי עובדים. וכאן אני רוצה לומר משהו לגבי הנושא העדתי:
קרוב ל-70% מעובדי הייצור במדינת ישראל,הם בני עדות המזרח. וכן גם קרוב ל-70% מחברי ועדי העובדים בתעשייה הם בני עדות המזרח. כשאמרתי קרוב, אינני יודע אם זה 68% או 73%. יכול להיות, שזה 73%, כי הנתונים העדתיים, גם כן יש להם גבול של ילידי הארץ שגם ההורים הם ילידי הארץ ואתה לא יודע לאן לשייך אותם. מה שקרה מאז, שהכניסו את הרפורמה בחינוך (וכל האיסטניסטים יכולים ללגלג על המבצע ההוא של הרפורמה), יש לרפורמה הזאת הישג בלתי רגיל ותרומה לשינוי, שחל באחוז בני עדות המזרח, שהגיעו ללימוד, של 12 שנות לימוד,
יש כאן עליה דרמטית.
צריך לדעת, שהעלייה הדרמטית הזאת בכמויות, היא בעיקרה תוצאה, של התפתחות אדירה של מערכת בתי הספר המקצועיים, הטכנולוגיים והתפתחות המגמות הטכנולוגיות בבתי הספר המקיפים.
הבעיה הרצינית היא שהמסגרות האלה התפתחו בעיקר כמסגרות החזקה. כשבודקים יותר לעומק, באיזה מידה המסגרות האלה נתנו השכלה, מתברר, שהן נתנו, אבל רק במידה מסויימת. יש לא מעט כשלונות במערכת. כשאתה בודק באיזו מידה הן היקנו מקצוע ראוי לשמו, הן היקנו, אבל בחוליות רבות לא במידה ראוייה. אבל אין, משום כך, לזלזל בעצם העובדה, אני לא רוצה להכנס למחקרים שנעשו מסביב זה,
איזו משמעות יש לעובדה, שהצליחו ליצור מסגרות החזקה, שנותנות השכלה, אולי לא הכי טובה בכל המקרים, נותנות מקצוע,שהוא לא הטוב ביותר בכל המקרים,
אבל נגמרה התופעה, שרווחה בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, ש-25% מהנוער בגיל 18-14,לא עבד ולא למד.
עכשיו, יש בעיה רצינית לגבי החינוך הטכנולוגי, וזה יעסיק אותנו, במידה רבה אם נרצה לעסוק ברצינות בהשתרשות במעמד הפועלים וציבור העובדים. הבעיה היא שהחינוך הטכנולוגי בעולם בכלל הוא במשבר, לא יודעים מה ללמד. כי הדפום הקודם שאתה לוקח ומכשיר פועל דפוס.או כלינוטיפיסט או כסדר יד או כדפס והוא לומד 3 שנים ואחר כך הוא יוצא לשוק העבודה ומקבל העבודה והוא עובד בעבודה 4-3 שנים, ואחר כך באה מכונת בלט קצת יותר משוכללת והוא עובר למכונת הבלט היותר משוכללת. זה היה הדפום, שלפני 20, 30 40, שנה. היום קצב ההתפתחות כה מהיר, שאין החינוך המקצועי מדביק אותו ולא אחת נוצר מצב מוזר, שדווקא מי,
שלמד, השקיע והכשיר את עצמו נחשב למודל נכשל וכושר התחרות שלו, על מקומו בשוק,
יימצא נפגע.
7/..
- 7 -
ולכך יש,כיום, מגמות שונות; יש מי שאומד, שלכן צריך להצמיד את הלימוד אל התעסוקה עצמה, המפעל, כשבית הספר הטכנולוגי צריך להיות חלק אינטגרטיבי ממפעל או מתשלובת, של מפעלים. יש גירסה אחרת, שאומרת, שמה, שאני צריך להעניק בחינוך הטכנולוגי5 זה פיתוח הכשרים, פיתוח הדמיון,, פיתוח היכולת הטכנולוגית הבסיסית ולא בעיקר המקצוע הנדרש^פרופר.
יש נסיונות לשלב ביו זה לזה ומוטב גם לנו, שאנחנו נעסוק יותר בדברים הללו.
עכשיו אני רוצה לומר משהו לגבי התמורה לעבודה במדינת ישראל. וזה רקע לשאלה של מאבק האיגוד המקצועי. אני רוצה, שתהיה בדורה עמדתי, שנסמכת על מחקרים, שונים ולא בשורה אחרונה על המחקרים השיטתיים, של המכון לפריון העבודה והייצור, שמפרסם מדי שנה דו"ח שנתי ואני רוצה לשבח את המכון הזה, שהוא משותף לממשלה, להסתדרות ולמעסיקים ומכאן ברור, שהוא אוביקטיבי במובן המקובל בחברתנו והוא נותן לנו השוואות בתחומים חשובים מאוד.
וממנו וממחקרים נוספים, בייחוד ממחקר מקיף מאוד,שעשה "היוניון בנק אוף סוויסרלנד",לפני כמה שנים, ב-42 ערים בעולם, על תנאי העבודה ושכר העבודה ורמת החיים ויוקר המחיה, של הציבור העובדים. והוא בחר ערים לא בגלל ארצות כמו שוויץ או אנגליה או ישראל, אם כי גם בישראל אפשר להעמיד טיעון על דיפראנציאציה בין אזורים שונים, אלא בעיקר על ארצות בעולם השלישי, כאשר יש הבדל עצום בין בומביי ובין הפרובינציה, בין קהיר ובין הפרובינציה.
ובכן,התוצאות הן בעייתיות מאוד לציבור העובדים במדינת ישראל. למשל, תוצר למועסק בישראל,היווה 53% מתוצר למועסק בשבדיה. עכשיו, כאשר אומרים תוצר למועסק, האסוציאציה המיידית היא,שיש לנו כאן מועסק חרוץ וכאן מועסק פחות חרוץ. זה הבל ורעות רוח. מה שקרוי אצלנו מוסר העבודה,מופיע בדו"ח שלהם כגורם שביעי. יש גורמים אובייקטיביים, זה רמת ההתפתחות של התעשיה, השתתפות בכוח האדם, מצב השווקים. יש גורמים סובייקטיביים,של ניהול המדיניות הכלכלית. ברור,שלמשל, לדוגמה, השנה התוצר למועסק אצלנו יהיה נמוך מאוד. מדוע ? מפני, שיש מדיניות, שמובילה לאבטלה. אז הפועלים, שעובדים,יכולים לעבוד פי שניים יותר קשה, אבל התוצאה הסטטיסטית הממוצעת תהיה, שהתוצר למועסק במדינת-ישראל יהיה נמוך מאוד.
קיימים גורמים נוספים, כמו ימי מילואים, רמת הניהול וכדי. אבל נניח לרגע, שכל האחריות נופלת על הפועל הישראלי, אז אתה מצפה, שהתמורה לעבודתו תהיה בפרופורציה לתוצר. והנה בשעה, שאמרתי, שהתוצר למועסק בישראל הוא 53% מהתוצר למועסק בשבדיה, השכר לשעת עבודה בישראל הוא רק 27% מזה, שבשבדיה. ואני מדבר עכשיו על השכר ברוטו. פירוש הדבר, שאפילו ביחס לתפוקה, הפועל הישראלי מקופח, כמעט פי שניים, ביחס לעובד השבדי. וזאת לפי הנתונים של המכון לפריון העבודה והייצור. אם לוקחים את המחקר,של "היוניון בנק אוף סוויסרלנד", המצב הוא כזה, שמדד השכר הכללי בתל-אביב הוא 36% ממדד השכר הכללי בשטוקהולם, של כל העובדים. מדד יוקר המחיה בתל-אביב הוא בסך הכל 92% בדולרים, ממדד יוקר המחיה בשטוקהולם. והישראליים, מכיוון, שהם מטיילים או, שומעים הרבה סיפורים על תיירות והם נתקלים בסוגים מסויימים מאוד של מוצרים כמו מזון, תחבורה ציבורית, דברים שבארץ מסובסדים ולכן הם יותר זולים, יש להם הרגשה, שפער המחירים הוא גדול. אך פער המחירים, בסך הכל, איננו כל כר גדול, כפי שאנו חושבים. ולכן, מדד כוח הקנייה, של השכר הוא כזה, שכוח השכר, של העובד התל-אביבי, בהתחשב במחירים, הוא בסך הכל בממוצע 38% מכוח הקנייה, של השכר, של העובד השבדי.
אם הייתי עושה לכם את זה לגבי העובד הבלגי, הפערים היו קצת יותר קטנים. עשינו השוואה, לפי המחקר הזה, של מורה בבית ספר יסודי עם ותק של עשר שנים. באנגליה היא משתכרת 8100 דולר לשנה, בארץ 5400 דולר לשנה. זאת אומרת, באנגליה פי 1.56 בהתחשב בתוצר, זה יוצא פי 1.61, בהתחשב במדד, של המחירים זה יוצא פי 2.4. כי אנגליה, בשנה, שהמחקר הזה נעשה, היתה ארץ יותר זולה מישראל.
8/..
- 8 -
עכשיו משהו על המאבק המקצועי, של פועלי ישראל. אני עשיתי לפני כמה טניס מחקר וטרם הצלחתי לעדכן אותו, אבל אני חושב, שהנתונים האלה הם חשובים. מחקר, אני מעיז לומר, מקיף ויסודי,על תנועת השביתות במדינת ישראל,במשך 15 שנים. בניתי, בהתייעצות עם חוקרים אקדמאים, מדד שביתות, שמורכב ממספר העובדים, שמשתתף בשביתה ומשך השביתה, בעיקר. ועשינו לוח (סקאלה) מהו מדר השביתות.
אז אם מדובר על כלל המשק, הרי אם ב־1962 המדד עמד על 34 נקודות, ב-1965 הוא קפץ ל-73, ב-1966 הוא ירד ל-69, ב-1969 הוא ירד ל-47, ב-1970 הוא קפץ ל-100, ב-80-1973, ב-1976—57, ב-1977~95.
כלומר, מבחינת תנועת השביתות, אתם רואים זיגזגים די רציניים. ואז היתר• השאלה איך אתה מבודד את המשתנים השונים. ומה הם המשתנים שמשווים כאן ?
1. המשתנים הפוליטיים, הם בעיקר:
א. מצב הבטחון.
ב. שנת בחירות.
2. משתנים כלכליים חברתיים, אינפלציה, שכר ותפוקה, שכר ורווח.
3. הדבר השלישי הם משתני המדיניות המקצועית, ההסתדרות, מבנה השכר ומעורבותם של ועדי העובדים.
עכשיו ,ראו מה קורה והדברים הם, לדעתי, ממט מאלפים ומעניינים: מדד 1965 מראה 73, מדד 1967 מראה 22. פתאום ישנה ירידה עצומה. למה ב-1965 המדד כל כך גבוה? כי היו בחירות, למה ב-1967 הוא כל כך נמוך ? כי הייתה מלחמה.
מדד 1973 - 88, מדד 1974 - 16. כי 1973 היתה שנת בחירות, המלחמה קרתה באוקטובר, לכן מבחינת הממוצע השנתי היא לא השפיעה כל כך, היא השפיעה יותר ב-1974. מדד 1969 - 33, מדד 1970 - 100. כי ב-1969 היתה מלחמת ההתשה ואז היה שיא ההתשה, ב-1970 היתה קצת הרפייה בהתשה ומאוגוסט אין התשה, יש הסכם הפסקת אש עם מצרים.
מדד 1976 - 57, מדד 1977 - 95, שנת בחירות.
בודדתי כאן את המרכיב הפוליטי, אני לא אומר שהוא פועל לבד, כי תיכף תראו איך משפיעים המשתנים האחרים. המשתנים הכלכליים-חברתיים.
ב-1965 יש לנו אינפלציה של 8%, התל"ג גודל בין 1960 ל-1965 ב-66%, במונחים ריאליים. זוהי התפתחות גדולה מאוד. זאת אומרת, שהמשק נמצא בתנופה אדירה, 66%. השכר הריאלי בחמש השנים האלה ,גדל רק ב-29%. כלומר, השכר הריאלי מפגר מאוד אחרי ההתפתחות הכללית של המשק. ואז הפועלים מרגישים שהם מייצרים ומייצרים והם לא מקבלים את התמורה לפי גודל הייצור. ובנקודה הזאת זה מתפרץ ב-1965.
ב-1966 היה מיתון ואז,במיתון כמובן שהמאבק המקצועי יורד.
ואז רואים דבר מעניין: מיינתי את השביתות, ב-1965, קוראים להן: שביתות תביעה ושביתות הגנה. שביתות תביעה הן כאשר העובדים דורשים הישגים נוספים על מה שיש להם כבר.שביתות הגנה הן שביתות כאשר העובדים טוענים, שמה שקבוע בחוק או מה שהובטח להם לא מתמלא, או שביתות נגד פיטורים וכדומה. אז ב-1965 שביתות תביעה הן 78% מהשביתות ושביתות הגנה 22.
ב-1977, לא רק שמספר השביתות בכלל יורד, אלא שמבינן שביתות תביעה הן רק 54% ושביתות הגנה הן 46%. וכאן רואים בבירור השפעה דרמטית מאוד של עוצמת המשתנים האלה וניתן להראות זאת גם לגבי השנים האחרות.
אני רוצה לסיים ולהעיר משהו על עמדות, בקרב ציבור העובדים במדינת ישראל. טוב זה הכל ממחקרים חלקיים ואני כאן מסתמך בעיקר על מחקר של פרופסור אפרים יער-יוכטמן, מאוניברסיטת תל-אביב, מחקר שהולך ומסתיים וזהו מחקר מאלף מאוד מכל בחינה שהיא.
9/..
- 9 -
ואני אומר לכם את המימצאים העיקריים. במחקר הזח נשאלו האנשים אם חם,
והם לא רק עובדים, אם הם מגדירים את עצמם כימיו או כשמאל. 6% מכלל הנשאלים הגדירו את עצמם כשמאל. 12% הגדירו עצמם כשמאל מתון. 19% הגדירו עצמם כמרכז. 14% הגדירו עצמם כימין מתוך 20% כימין ו-28% הגדירו את עמדתם אין לי עניין בפוליטיקה. זהו מדגם כללי של אוכלוסית ישראל.
עכשיו, כשבדקו, ה-28% שהצהירו שהם כאילו לא ימין, לא שמאל, לא מרכז, אין להם עניין בפוליטיקה, בדקו את עמדותיהם בשאלות: כן להחזיר שטחים, לא להחזיר שטחים וכדומה. התברר,שמתוך ה־28% 20% הם ימין. זאת אומרת,שיש לנו מצב טל 54% לפחות,המזהים עצמם כימין, דוב מוחלט במדינת ישראל שמזהה עצמו במישרין,או קצת פחות,במישרין כימין.
עכשיו,תשימו לב לדבר מעניין. מהם האיפיונים הדמוגרפיים טל אלה שמגדירים את עצמם כימין ? אנשים דתיים, ממוצא מזרחי, השכלה נמוכה, מגיל צעיר.
ועכשיו הנתון המעניין הנוסף הוא, שבדקו את הקוהרנטיות, את העקביות,
את הכוללנות, את הטוטליות של התפיסה, של השקפת העולם, מסתבר שבין 80%-ל-85 מאלה שמזהים את עצמם בצורה זאת או אחרת,כימין, הם עקביים בימניותם בכל התחומים: בשאלה החברתית, בשאלות תרבותיות, דת ומדינה, יחס לערבים,
שטחים.
ואילו כשלקחו את השמאל, את ה-18% של השמאל, שמגדירים את עצמם כשמאל, וניסו לבדוק את הקוהרנטיות של השמאל,התברר שאין קוהרנטיות. אם לקחו 6-5 עמדות בוחן, אז אחוז קטן מאוד מתוך השמאל,הוא מצדד בשש העמדות האלה, ורוב השמאל גם מחזיק בדבר והיפוכו. בלבול גמור. עכשיו, מה, אם כן, קובע את הימניות ?
כמה דברים: הדתיות, העדתיות, הגיל, ההשכלה. למה יש את המשקל הכי גדול ?
ובכן התברר, שוב, בעוצמת השפעה ולא חטוב איך מרכיבים את הפרמטר הזה.
הדת תופסת את המקום הראשון, 38 נקודות, העדה 23 נקודות, הגיל 15 נקודות,
ההשכלה 13 נקודות. אבל אם אתה לוקח שלוש תכונות מתוך הארבע, דתי, מזרחי והשכלה נמוכה, הצירוף של שלוש התכונות האלה נותן אינסראקצלה פעולת גומלין,
שהיא יותר מהחיבור האריטמטי של שלושת הגורמים האלה יחד.
ועכשיו,לויכוח שקשור בין השאר גם לבמה. ובכן, מה, שמפריע לפועלים במדינת ישראל זה לא הביטוי סוציאליזם, וזה הגילוי המפתיע, המדהים של המחקר הזה,שנבדק מכל זווית ראייה שהיא. תשמעו את הנתון. אנשים נשאלו, האם אתה מזהה את עצמך, כסוציאליסט או כליברל ? מטרת השאלה היתה לבחון את הדימוי העצמי של האנשים.
רצו להציג, מול תפיסה סוציאליסטית, תפיסה ליברליות וראו, שרוב אזרחי ישראל לא מבינים מה זה ליברלי, ואז בדקו וראו שהם מבינים מה זה סוציאליסטי והם מבינים מה זה קפיטליסטי, ושאלו: האם אתה מצדד בגישה סוציאליסטית לפתרון הבעיות החברתיות והכלכליות של המדינה, או בגישה קפיטליסטית,לפתרון הבעיות החברתיות. ושאלה שנייה, האם אתה נוטה יותר לגישה סוציאליסטית,או נוטה יותר לגישה קפיטליסטית. ובכן,בגישה קפיטליסטית "פרופר" תמכו 19%.
בגישה סוציאליסטית,"פרופר",,תמכו 38%. נטייה לגישה קפיטליסטית 20%, נטייה לגישה סוציאליסטית 22%. סך הכל התומכים במגמה הקפיטליסטית 39%, סך הכל התומכים במגמה סוציאליסטית 60%. ועכשיו,מה מסתבר,כמובן ? שאין שום מיתאם ביו זיהוי עצמי סוציאליסטי לזיהוי עצמי שמאלי, יש יותר מיתאם בלו זיהוי עצמי ימני לזיהוי עצמי סוציאליסטי.
הערת ביניים: לפי מיתאם כזה דוד לוי יכול להתפש כ"סוציאליסט".
צבן: נכון. ולכן לא הביטוי סוציאליזם מפריע לנו. בוויכוח על השאלה גם איזה אופי
האם מפלגה שלנו או ליכוד כוחות או הבמה צריכה את השם סוציאליזם, המלה סוציאליזם מפריעה יותר בקרב אלה שמגדירים את עצמם מרכז, שמאל מתון ושמאל במדינת ישראל של 1984. זה הפרדוכס הטראגי.
שאלה: אולי הם מתכוונים למלה סוציאלי ולא סוציאליסטי ?
צבן: לא, בדקו את זה. גם בין פועלי "וולקן" שמעתי את זה. הפועלים שואלים אותי
מי סוציאליסט, דוד לוי או גד יעקובי ?
10/..
- 10 -
תאמר לי אתה, שואלים אותי פועלים. הוא לא אמר לי סוציאלי, מי סוציאליסט. עכשיו, כדי שלגמרי יהיה ברור,אני אתן לכם עוד דוגמה. לקחו ארבע שאלות שבודקות את הנאורות, את הקידמה של האנשים ואת נקודת התצפית שלהם לפתרון של בעיות,כמו בעיית "אתא". האם מפעל כושל, ממשלה צריכה לשקול תמיכה בו מתוך נימוק של מניעת פיטורים וכדומה, או, שהעקרון של יעילות וריווחיות צריך להיות העקרון הקובע וכן הלאה.
ואז מה מסתבר ? שוב, שהאינדכס של ההוגנות, זה נקרא בסוציולוגיה, הוא כזה שבימין, אלה שמגדירים את עצמם ימין, יש יותר תמיכה בעקרונות שלנו, בשאלות האלה, מאשר באלה שמגדירים את עצמם שמאל. סולידריות חברתית ועוצמת התמיכה בהוגנות חברתית היא כזאת, שעניין ההשכלה הנמוכה מופיע בעוצמה של 72 נקודות, כמוטיבציה.
ובכן נכון, יש סכנה חמורה, של חיבור לאומנות עם סוציאליזם, וסוציאליזם ככותרת. ולפנינו עומדת השאלה איר אנחנו מתמודדים עם זה. באתי לתת רק כמה הארות על דמותו של ציבור העובדים במדינת ישראל. פתחתי ואמרתי שאינני מסוגל לתת תמונה שלמה וקוהרנטית משום שאין לנו מחקרים רציניים ומקיפים בענייו הזה. יש לנו חלקי מחקרים וחלקי סקירות ואוספי נתונים. אבל נדמה לי שניסיתי לבחור את אותם אלמנטים מתוך המידע הלא גדול שישנו, שיכול לכוון את המחשבה שלנו. מה, שבאתי להדגיש כאן זה לא רק את הצורך, שלנו, שאנחנו נפרוץ פריצה רצינית אל ציבורי העובדים הללו,אלא גם לומר ,שאם אנחנו לא נעשה את הפריצה הזו, המחדל לא יתמצה בכך שאנחנו לא נהיה מספיק חזקים ולא נוכל להקים מפלגה סוציאליסטית ראויה לשמה, (מפני שאין מפלגה סוציאליסטית ראויה לשמה ,שאין לה אחיזה בציבור עובדים באורח רציני וכדומה). כל זה חשוב. תאמינו לי, זה לא הדבר הכי חשוב. הדבר הכי חשוב הוא זה, שאנחנו לא נתרום את מה שאנחנו חייבים לתרום כדי למנוע את התהליך הזה שאנחנו נמצאים בעיצומו,של חיבור בין תודעה סוציאליסטית, תהיה מסורסת כאשר תהיה, זה לא משנה, לבין תודעה עצמית ימנית ולאומנית. כי כאן יש סכנה אדירה של פופוליזם קיצוני, שבשעה של משבר בדמוקרטיה, במשבר חברתי, הוא יכול להביא על החברה הישראלית אסון.
ולכן, אם הממשלה הזאת הולכת, ואני חרד מאוד שהיא הולכת, לאבטלה, שעוד לא ידענו כמותה, אינני יודע מי יהיה זה, שיקצור את הפרי ולפי זה גם נדע אם זה פרי או פרי באושים.
ואני חושב שעל הקיר כתובה כתובת, באותיות גדולות של אזהרה.
לצערי הרב ההנהגה של מפלגת העבודה לא מוכנה לקרוא את הכתובת הזאת. כי הכתובת הזאת אומרת ככה: היתה אבטלה המונית בראשית שנות החמישים, שהיתה למעשה תוצאה, של אילוצים אובייקטיביים אדירים שהיינו בהם.
וגם מי, שיש לו ביקורת על המדיניות הכלכלית החברתית בתקופה ההיא מוכרח להודות בכך. היתה אבטלה גדולה ב-1966-67, שהיתה תוצאה של מדיניות מכוונת של ספיר וזנבר. יש היום אבטלה ,שהיא תוצאה של מחדל אדיר של ממשלת הליכוד בתחום ההשקעות ,פלוס הכרעה במדיניות הכלכלית של הממשלה הזאת, שהיא נעה בין חוסר הכרעה, שמשמעה אבטלה,לבין הכרעות מסוימות, שמשמען אבטלה. ואם אנחנו נגיע לכך, שהפועלים הצעירים במדינת ישראל, בעיקר בני עדות המזרח, לא רק הם, יש גם ערבים וערבים מהשטחים, אבל אני מדבר על האלמנט הפנימי בתוך החברה שלנו, שהוא לצורך זה כאן מרכזי, אם פועלים צעירים, ביניהם כאלה שחוו את החוויה הנוראה, של שנתיים ומעלה בלבנון, מתוך, שירות צבאי קשה, של שלוש וחצי שנים,חוזרים הביתה, לשכונה או לעיירת הפיתוח, והחברה הזאת, ששלחה אותם לאן, ששלחה למבחן הכי קשה, איננה מסוגלת לספק להם את הבסיס, את העבודה.
אם ניקח פועל צעיר כזה, איש עדות, או מהשכונה, או מעיירת פיתוח, והוא חי בטראומה, של הסיפורים, של אבא על האבטלה, של אז ועל עבודות הדחק ועל ההשפלה וכל מה שכרוך בכך ובקיצור,עלולים להזרע כאן זרעי שנאה,
שיעבור דור עד שיוכלו לעקור אותם מהנשמות, וכאן אנחנו, לפי דעתי, צריכים לעשות את השליחות שלנו בכל כיוון אפשרי, אבל,ראשית כל, כמידת כוחנו להציג את האלטרנטיבה שלנו גם מבחינת הצגת אלטרנטיבה של מדיניות כלכלית חברתית, אבל לא פחות מכך, להיות חלק בלתי נפרד מהתארגנות של ציבורי עובדים שונים ומובטלים על הזכות שלהם לעבודה ועל הזכות שלהם לתמורה הוגנת.
11/..
- 11 -
שאלה: באופוזיציה שבה אנחנו נמצאים כעת, אלך אתה רואה את הצגת האלטרנטיבה הזאת ?
אולי להיות קצת פופוליסטיים, אולי להגיד דברים יותר ברורים, אולי להגיד:
בואו ניקח מהעשירים וניתן לעניים ?
צבן: תסביר לי את הדילמה. לקחת מהעשירים ולתת לעניים זה פופוליזם ?
השואל: לא.
צבן: אז מה זה פופוליזם ? אם אתה אומר לפועלי "אתא" שהם לא צריכים לוותר על
הזכות שלהם לעבוד במפעל, זה פופוליזם ? אני לא חושב,שעומדת בפניינו הבעייה הזאת, כי זו לא הבעייה של פופוליזם. עומדת בפנינו בעייה של אחריות ושל שכל ישר, בדברים האלה ולא בעייה של פופוליזם. אני חושב, שהמצוקות הן כל כך קשות,שאתה לא תהיה מסוגל בכלל, בגרון ניחר, לבטא אותן, לא תהיה מסוגל,
הרי הכל עכשיו רק בהתהוות. מר, אתה יכול לומר למובטלים ?
מה אתה יכול לומר לפועלים ב"אתא", לגברים בני 55 שבוכים לך ? מה אתה יכול לומר להם ? אתה צריך להסית אותם ? הם בוכים. עומד לך גבר בן 55 ובוכה. מה אתה יכול עוד לומר לו ? מה זה משנה כבר? אתה צריך לעזור לו לפתור את הבעייה שלו ולעזור לו להביו, וזו הנקודה מה, שהשמאל צריך לעשות,
לעזור לו להבין מה קורה כאן ולכן לא להרפות מהנושא של אייזנברג ולשאול איפה אחריות הממשלה, איפה היא הייתה אז לגבי ההתפתחות ואיפה היא אחראית היום.
ומה מהותה של ממשלה, שעושה, מצד אחד "חוק אייזנברג" מיוחד בכנסת, אבל כאשר צריך לפקח עליו, היא לא מפקחת.
אמרו לי הרבה פעמים, בועד הפועל: מה אתה דורש שכר יותר גבוה לפועלי טקסטיל ?
הרי מה אומר שמעון פרם בכנסת, בוויכוח שהיה על התוכנית הכלכלית ?
הוא אומר לי ככה: יאיר, אתה הרי אדם רציני, אתה יודע שהברירה היא,או פחות שכר ויותר עובדים, או יותר שכר אבל אז פחות עובדים ויותר מובטלים.
זאת הברירה. זה סגנון ויכוח מהמאה ה-19. היום כולם יודעים שזה בלוף.
כאשר דרשנו עליית שכר בטקסטיל אז אמרו לנו בטיעון נגדי, שאנחנו שומרים על רמת שכר נמוכה בטקסטיל,כי אחרת התעשייה של הטקסטיל לא תוכל לעמוד בזה ואז מפעלים יפלו ותהיה אבטלה. ואילו אנו אמרנו: להיפר, אם אתה תשמור על רמת שכר נמוכה, לא יהיה תמריץ להנהלות המפעלים להכניס שיכלולים טכנולוגיים,
כמה שנים הם יוכלו לספוג רווחים כתוצאה מזה שהשכר הוא נמוך ולהתחרות על זה בשוק, כעבור כמה שנים, אחרים יכניסו את השיכלולים הטכנולוגיים, הם לא יהיו מסוגלים להתחרות, כיוון, שבגלל השכר הנמוך, הם ישמרו על רמה טכנולוגית נמוכה, הרמה הטכנולוגית הנמוכה תכשיל אותם ואז המפעל יתמוטט ותהיה אבטלה. כלומר, השכר הנמוך הוא לא תרופה נגד אבטלה, להיפך, הוא מבטיח את התמוטטות המפעל,אלא שהוא רק דוחה את זה לזמן מה. את כל זה צריך להסביר לפועלים.
את החלוקה של תמורה להון ותמורה לעבודה. ולכן הבעייה היא לא רק לפנות לייצר,
ולא בעיקר, ולא רק לפנות לרגש, ולא בעיקר, משום שכשלפועלים נשקפת סכנה של פיטורים, אתה לא צריך להסית אותם ואתה לא צריך לרגש אותם, הם יסיתו אותך והם ירגשו אותך. הבעייה היא שהם יבינו מה קורה וצריך גם לעזור להם, לנסח את התביעות ושהם יבינו מה מקור המצוקה שלהם.
שאלה: הבעייה כפי, שיאיר הציג אותה הי מעניינת מאוד והיא נכונה. אבל לדעתי,
בשטח הדברים האלה הרבה יותר חריפים. יש לנו מצב של ריכוז הבעיות בפריפריה.
במרכז, הבעיה היא פחות בולטת ופחות חריפה והמשמעות היא הרבה יותר חזקה כי הריכוז הוא בפריפריה ושם זה חומר נפץ חברתי,עוד הרבה יותר חריף.
דבר אחר שחסר, והוא גם מאוד משמעותי זה הנושא של "חברת העובדים". אני יודע שלא רצית לנגוע בזה, אבל אני לא יכול לראות את התמונה בכללותה אם אני לא אתייחס למשמעות של השפעת חברת העובדים, או כל המפעלים של "חברת העובדים" על התהליך.
12/..
- 12 -
בעצם גם חברת העובדים, לצערי, פועלת, לפי מה שאני מביו, על פי אותם קריטריונים ומזה, בין היתר, נובע האסון של המצב הקיים,הן במשבר בפריפריה והן במרכז. ולדעתי, אי אפשר להבין את המשמעות, כי אנחנו יכולים גם להשפיע על שינוי התהליך,בין היתר, דרו "חברת העובדים". אבל, ברגע ש"חברת העובדים" פועלת כגוף קפיטליסטי טהור, על מקסימיליזציה של רווחים ולא במתכונת ההתחלתית שלה בשנות ה-20, על מציאה של מקומות עבודה. זו, בעצם .הבעייה של התעשייה בארץ וגם של "חברת העובדים", לצערי, שבמקום שאנחנו נחשוב גם במתכונת מתקדמת ומודרנית של תעשייה עתירת הון ועתירת ידע, אנחנו בהרבה מקרים, כולל "חברת העובדים",חושבים במתכונת של תעשייה עתירת עבודה. ומכאןיבעצם אנחנו יכולים להגיע לכל ההשלכות שיש לכל התעשייה הישראלית.
צבן: לגבי הפריפריה, אתה צודק במאה אחוז, אני אתן נתון אחד. עיירות הפיתוח
מאכלסות 9% מהאוכלוסיה במדינת ישראל. מבחינת מספר המובטלים בארץ, היום הם עברו את ה-40%. זאת אומרת, באופן יחסי עוצמת האבטלה בעיירות הפיתוח היא פי ארבע מאשר הממוצע הארצי. וזה אומר כבר הכל. ובייחוד שזה יישוב קטן,
גם זה קובע. יש יישובים, שבהם עוד מאה מובטלים זה אסון, זה אבל ביישוב.
וצריך לדעת את זה. מכיוון, שיש זהות קולקטיבית לעיירה, שיש לה פרמטרים שונים, מעמדיים, עדתיים. אז רק העובדה הזאת שאמרתי, מצדיקה אה התחושה העצמית, תסלחו לי, של: "דופקים את השחורים".
שאלה: אתה לא חושב שהחוק של עבודה מתאימה הוא הגורם להגברת האבטלה ?
צבן: לא. זה אחד הדברים האופייניים, ואני חושב שאברהם יעסוק בזה. היות ואני
בכנסת,כמו שאומרים,"אוכל" זאת,שלוש פעמים ביום. הרי מה קורה ? כל החוקים הסוציאליים, אנחנו עכשיו אחרי חנוכה, יש בתפיסה הרייגניסטית,
התאציריסטית ואלה שנוטים לה, רוצים שאנחנו נתייחס אליהם כמו אל נרות חנוכה,
לראות אותם אבל לא להשתמש בהם. זאת אומרת מה קורה ? מתי מחוקקים חוקים סוציאליים ? בדרך כלל, בתקופה של גיאות במשק. אז יש אפשרות להפריש לקרנות וכדומה. עכשיו, מה באים ואומרים ? כשיש תקופה של גיאות ותעסוקה מלאה באים ואומרים, רבותי לא לעולם חוסן, עכשיו יש תעסוקה מלאה, מח עלולה להיות אבטלה,
בואו נבטח את עצמנו באופן קולקטיבי מפני אבטלה. כל אחד יפריש, נעשה קרן אבטלה, נקבע פרמטרים, ונקבע חוק,איך מפעילים את קרן האבטלה הזאת.
היתה ועדה ציבורית, ישבה בימי עיון, רצינית מאוד וכדומה, ולא ישבו שם סוציאליסטים גדולים, ישבו שם אנשים נאורים ומתקדמים.
והשאלה הזאת של עבודה מתאימה מבחינת שכר, עבודה מתאימה מבחינת מקצוע והשכלה,
עמדה על הפרק ונדונה לפני ולפנים. והגיעו למסקנה, שבחשבון הכולל, כולל גם מבחינה כלכלית, אבל, ראשית כל, מבחינה חברתית ואנושית וכדאי לזכור, כלכלה באה לשרת חברה ואדם ולא להיפר. אז מבחינה כוללת, העמידה על העקרון של עבודה מתאימה הוא בחשבון כולל הדבר הנכון. מכיוון,שמדובר באנשים צעירים הרי אוי לה לאותה חברה שלא יודעת להציע לבניה הצעירים החוזרים משלוש וחצי שנות שירות בצבא, עבודה, שיהיה להם, לפחות קצת חשק ורצון לעבוד בה.
ותמיד הרייגניזם הזה, התאציריזם הזה סוחב אותנו מהעקרונות של מדינת הסעד והרווחה שהם לא כל כך עקרונות סוציאליסטים אבל יש בהם משהו מההגנה על "הדפוקים".
תזכרו,הרייגניזם הזה סוחב אותנו לכיוון הלא נכון. אומר גם, משהו לגבי "חברת העובדים".
לפי דעתי, זה דורש דיון רציני מאוד במפ"ם, לעומק ולרוחב, מלפנים ומאחור.
אני יכול לומר רק דבר אחד. המציאות היא לא כל כך פשוטה. אני מסכים בעקרון לרוב הדברים שאמרת, אך במשפטים קצרים, אשים להם כמה סייגים.
סייג ראשון, אתה למשל אמרת, בצדק, ש"חברת העובדים" לא מתפתחת מספיק לכיוון של תעשיות עתירות הון וידע. נכון.
אחת הסיבות לכך היא, שכדי ללכת לכיוון הזה צריך לקצר את החזית בתעשיות האחרות. לקצר את החזית בתעשיות האחרות,משמע לפטר. ו"חברת העובדים" לא רוצה לפטר. ולכן היא עוסקת בתוך עצמה עדייו, במפעלים עתירי עבודה ומתלבטת בענייו הזה.
13/..
- 13 -
המציאות היא כזאת; תנאי העבודה ב"חברת העובדים", הם בין 20% ל-27% יותר גבוהיםימהממוצע של השוק הפרסי. גם היום, בתקופה הזאת, הסכנה של פיטורים קיימת.
ניקח את "וולקן", שנמכרה מ"חברת העובדים" למשק פרטי, מה שמעתם מהעובדים ? למה הפקירו אותנו. עכשיו פועלי "אתא" נלחמו על זה ש"חברת העובדים" תיקח אותם. כלומר, יש לנו כאן מציאות מאוד אמביוולנטית. ואחרי כל מה שאמרתי לך אומר עוד משהו.
מי שרואה את התמורה שחלה ביחסי העבודה בקריית הפלדה בשלוש השנים האחרונות לא יכול שלא להעריר את ההתפתחות שהתחוללה שם.
וכל זה יחד, לא מצדיק בעיני את היומרה, שאפילו גנוזה בשם של "חברת העובדים". אני סבור, שאם ההסתדרות ו"חברת העובדים" והמפלגות של תנועת הפועלים לא יפתרו את הבעיות ב"משק העובדים" נעמוד בפני שאלות כבדות מאוד.
14/..
- 14 -
נחום שור: ההרצאה הבאה תהיה של חייקה גרוסמן על מפ"ם כמפלגת פועלים,
ואנחנו נקיים דיון על שלושת ההרצאות יחד, כאשר יאיר נתן לנו היבט כללי,
מפה של אחד למאה אלף על התמונה כולה, אברהם נתן לנו מיקוד, מפה טל אחד לעשרת אלפים על נושא מהויים, חייקה תאיר זווית אחרת ואז נקיים דיון משולב.
ח. גרוםמך: מפ"ם וציבור השכירים.
אני מבינה שעד עכשיו ניסו המרצים לנתח את המציאות ואנחנו צריכים גם להתחיל לדבר על זר. איך משנים אותה. קשה מאוד היום לקבוע דברים פסקניים,
בפרס כשהנושא הוא מפ"ם. אנחנו בצומת דרכים מבחינה זאת. עזבנו את המערך,
יצאנו לעצמאות, אנחנו מנסים ללכד שמאל ציוני סוציאליססי יותר רחב.
הדברים בהחלט לא מגובשים עד הסוף.
ובכל זאת עלי להוסיף דברים אחדים לניתוח של אברהם. שני דברים הם חשובים.
במדינת ישראל ישנה הריכוזיות המשקית הגדולה ביותר ממה שידוע בעולם הקפיטליסטי. יש לי על זה נתונים, זה פשוט מדהים. ודאי שאנחנו יכולים לייחס את התהליך הזה גם לעובדת קיומה של חברת העובדים, של קונצרנים גדולים, אבל זאת היא העובדה. הריכוזיות הזאת מעוררת את השאלה:
האם היא מקילה על המעבר לחברה סוציאליסטית או לא. אני מדברת על עצם הריכוזיות המשקית, אני לא מדבר על אופיה של הריכוזיות הזאת.
עובדה שנייה והיא גם כן חשובה, כדי לעבור לשלב מעשי יותר, פחות תיאורטי.
בין המובטלים - הרוב שייך לאוכלוסיה, שאברהם דיבר עליה. אבל מבחינת מעמדן בתעסוקה של האוכלוסיות האלה, האופייני הוא, שרוב רובם הם פועלים בלתי מיומנים.
עדיין לא הגענו לאבטלה בקרב בעלי מקצוע. זה אומר משהו. אגב עד עכשיו לא פגעה האבטלה בערבים יותר, להיפך.
מדוע פגעה האבטלה פחות בערבים ? האבטלה עדייו לא פגעה בערבים כפי שהיא פגעה באופן יחסי באוכלוסיה היהודית מכיוון שישנן עבודות שחייבים לעטות אותן, מוכרחים לעשות אותן, אי אפשר לפטר פועלים חיוניים בעבודות פיזיות קשות ומלוכלכות ושום יהודי לא יילך לעבודה הזאת. אלה הם שני נתונים שנדמה לי שהם חשובים למדי לפני שעוברים לנושא של מפ"ם כמפלגת פועלים.
היה בעבר ויכוח גם בתוך המפלגה, האם אנחנו צריכים לרכז את מוקד הפעילות הפוליטית בקרב אוכלוסיה יותר חלשה, שכירים שהם בתחתית הסולם, או שאנחנו צריכים יותר לרכז את הפעילות שלנו בקרב מעמדות של שכירים מהעשירון החמישי-שישי ומעלה. הוויכוח הזה לא היה לרוחי. כי נראה לי ששום מפלגת פועלים איננה יכולה להתעלם מאוכלוסיות חלשות, גם אם הן לא המצבר האלקטורלי המובהק, הבטוח של מפלגת פועלים.
מפלגת פועלים אסור לה לעשות כן בפרט בעת משבר כלכלי, כאשר יש ניידות בין העשירונים, והעשירונים האלה,שהם נמצאים באמצע הסולם עדייו לא נפגעו באופן משמעותי, אך עלולים להפגע אם המשבר והאבטלה ימשכו. בינתיים נפגעו עשירוני הביניים במידה קטנה בהכנסתם ויותר בנטל שמוטל עליהם, עדייו לא נפגעו מבחינת האבטלה. חוץ מזה הנושא שייך לצדק החברתי שכל מפלגת פועלים אמונה עליו.
מפלגת פועלים המתכחשת לצדק החברתי מוטב שתלך הביתה.
הוויכוח הנוסף שהיה תמיד בתנועת העבודה, וזהו וויכוח מתמשך ובשלבים שונים הוא מחריף מקבל ממדים שונים, הוא: האם מפלגת פועלים צריכה להיות סוציאליסטית מגובשת, שיש לה פתרונות סוציאליסטיים, לכל דבר או שעליה להיות מפלגה עממית.
הקונצפציה "העממית" ולא סוציאליסטית באה לביטוי בצורה חריפה ביותר במערכת הבחירות האחרונה. לא חברות הפרסום החליטו על קוו זה בהסברה לא הם התוו את קוו ההסברה או את האופי של התעמולה ערב הבחירות. הי ה ויכוח מהותי מאוד בנושא זה שלמעשה החליטה הנהגת מפלגת העבודה לא להופיע בפני הציבור כמפלגה סוציאליסטית, אלא כמפלגה הדוגלת בעממיות, כשהסיסמה עממיות מחליפה את הסוציאליזם.
15/. .
- 15 -
זה לא היה ולכוח סמנטי. אנחנו מפלגה סוציאליסטית וצייר לדעת את היתרון של מפלגה שיש לה אידיאולוגיה מגובשת, ויש גם לדעת מה הם הקשיים העומדים בפני מפלגה כזאת. יש בהחלט שני צדדים של המטבע. לא רק בגלל זה שהסוציאליזם היום איננו פופולרי בתוכנו המהותי אלא בגלל זה שכל הנסיונות ליישמו באופן ממלכתי במדינה גדולה ובמדינות רבות קטנות יותר, בצורה אדמיניסטרטיבית כפי שהיא מתגשמת או התחילה להתגשם, ומתגשמת עד היום בכל הגוש המזרחי, נסיונות אלה הם המרתיעים. אני מדברת על השכירים. לכולה להיות גם תערובת של גורמים שונים המרתיעים המונים מפני הפתרון הסוציאליסטי לחוליי החברה. קודם כל זה פתרון לטווח רחוק וההמונים רוצים פתרונות יותר מהירים ותשובות מיידיות לבעיות מיידיות, לבעיות שהן רלבנטיות היום ומחר. ההמונים אינם מוכנים להסתפק בתשובות לאחרית הימים. קשה לראות את התהליך הארוך, את התהליך הגדול. זאת היא בעיה אחת, יש עוד בעיות כמובן. בין היתר כל אחד, גם אם לש לו מעט להפסיד מפחד להפסיד. כל מי שיש לו פחות הוא יותר מאוהב במה שיש לו. למי שיש הרבה אולי יכולה להיות גישה אחרת, אבל מי שיש לו מעט הוא מאוד קשור למעט הזה והפחד שנאבד את הכל אם יתחיל סוציאליזם הוא מדריך אנשים. זאת היא בעיה פסיכולוגית ידועה ואנחנו יודעים,שלהעביר את הרפורמה האגררית או את הקולקטיביזציה בארצות הסוציאליסטיות היה לא פחות קשה בקרב איכרים בעלי חלקות קטנות של אדמה מאשר בקרב בעלי אחוזות. מבלי להכנס לעומקה של הבעיה אני קובעת שהבעיה הפסיכולוגית מהווה אחד הקשיים, כמובן אין זה הקושי היחיד או העיקרי, קיימת גם הטראומה איך הגשימו סוציאליזם בארצות מזרח אירופה, בעיקר בבריה"מ. (שנוכחים לדעת שעצם המעבר למשטר סוציאליסטי או להלאמה עדייו איננו פותר את הבעיות המיידיות של משברים כלכלים - זה מרתיע. יש משברים כלכליים וחוסר מצרכים ושורה ארוכה של מחדלים במשטרים שיש בהם הלאמה וסוציאליזציה ושיש כל הרצון הטוב יש מעט מאוד מה לאכול. ובתערובת זו הצליחו איך שהוא להשניא את המלה הזאת. האם זה מה שגרם למפלגת העבודה לעבור יותר לעממיות, ואני בוחרת את המילה העברית ולא פופוליזם. ישנם פה שני אלמנטים עיקריים:
א. באמת הרצון להגיע לשלטון כמטרה עליונה.
ב. אי רצון לנסות להתמודד על פתרונות אחרים ממה שנותן המשטר הקפיטליסטי לבעיות של החברה והמשק.
מתאוננים פה על "אתא" אינני חוטבת לתת פתרון סוציאליסטי ל"אתא" כאשר המשטר כולו אצלנו משטר קפיטליסטי. לא בגלל זה שזה לא נכון, אלא בגלל זה שזה מטהו מחוץ למציאות הקיימת במדינה. עצם ניהול "אתא" על ידי אייזנברג, ואתם יודעים שיש בארץ חוק אייזנברג, עצם הדבר איך חברות גדולות, חברות פיננסיות, איך הן משתלטות על נתחים עצומים של המשק, איך מאפשרים להן להשתלט עליהם ואיך הן מנצלות עובדה זו. זאת שיטה שבאר. לא רק מן הליכוד,
זו שיטה שהתפתחה במשך שנים. כמובן שהיתר. לה מוטיבציה נעלה מאוד, לשיטה
הזאת. המוטיבציה היתר. שצריך לפתח את הארץ.
ספיר ז"ל תמיד אמר לנו: מה אתם רוצים, צריך לפתח, צריך להגיע לצמיחה כלכלית, והגענו כבר לצמיחה כלכלית של 11% בשנה, שיא עולמי. כאשר יש מין זינוק כזה אז בזינוק יש כמה אנשים שהם דרך אגב מתעשרים ויש 200 מיליונרים. זו לא התם עובדה. אז היה מדובר ב-200 מיליונרים, אני מדברת על התקופה בה נכנסנו לשיטה הזאת, שאהבו את השיטה הזאת והיא כאילו נתנה את הרווח הלאומי העצום.
מה לעשות, יש דברים שהם נראים בטווח הקצר נהדרים וכל העם נוהר אחריהם,
"כי טוב לנו, כי אף פעם עוד לא היה כל כך טוב לנו."
יש דברים שההפסד שלהם מסתבר בטווח הקצר יותר ויש דברים, שההפסד שלהם מסתבר בטווח הארוך יותר. קשה לשכנע את ההמונים שצריך לחיות עם הטווח הארוך, הארוך מאוד.
כל הקשיים האלה עומדים בפני מפלגה אידיאולוגית סוציאליסטית. כפי שנאמר, עם מציאות לא צריך להשלים אבל בהחלט צריך להתחשב בה. אנחנו אולי מתחשבים, אולי לפעמים קצת יותר מדי, ואינני יודעת אם מישהו מצא את קנה המידה המדוייק איפה נגמרת ההתחשבות במציאות ואיפה מתחילה ההשלמה אתה. אם מישהו חושב שיש בידו קנה המידה המדוייק, שיבוא הנה. אני מאמינה בקולקטיב מפלגתי שהוא מגבש את קנה המידה יום יום ומעמיד יום יום את קנה המידה הזר. בפני מבחן.
16/..
- 16 -
מפלגה כמו שלנו צריכה כל יום לעמוד בפני המבחנים האלה. ועליה להחליט מתי נגמרת ההתחשבות הנבונה במציאות ומתי מתחילה ההשלמה אתה.
להשלמה הזאת יש גם הגדרות אחרות כמו סתגלנות, ויתור על המאבק, פשרות רקובות וכה הלאה.
הערת ביניים: זה מתחיל בבית.
חייקה: אני מדברת על הכל, כולל הבית, כולל הבית ההסתדרותי. רצית שאני אומר את
זה ככה שישמעו, לתקוע בשופר. אני בחרתי לדבר בנחת. אין לי כל עניין היום בהתנצחות. אנחנו מבררים לעצמנו את מעמדנו בכל הנושא הזה, כי יום יום אנחנו צריכים לקבל החלטות וגם לדעת איך לפעול. גם אנחנו איננו מחוץ לתחום הלחצים. הלחצים פועלים גם מבפנים, גם בתוך המפלגה,בכל שאלה.
אני יודעת שישנם אנשים הרוצים מפלגה, שיש לה הנהגה החלטית, מובילה, נותנת את הטון, נותנת את ההנחיות, את הכיוון, וכולם הולכים אחריה.
(שוב הערת ביניים)
חייקה: תאמר לי, חוץ ממני גם לקודמי הפריעו ? למה לא הפריעו לו ? כי זה היה
תיאורטי. כשאני מתחילה לשים את האצבע על עובדות אז כולם מתעוררים.
אני יודעת, אף אחד לא יירדם פה היום. כשמתחילים לדבר על הדברים שהם נוגעים לסובסטנציה החיה, אז מתחילים כולם להיות שותפים וזה טוב, כך צריך להיות.
מה שאני רוצה לומר, הוא כי במידה רבה נכון הדבר שאיננו מפלגת פועלים.
יש לנו הטייטל הזה, קוראים לנו מפלגת הפועלים המאוחדת, ויש כאלה שאומרים לא פועלים ולא מאוחדת.
הערת ביניים: בכל מקרה מיוחדת.
חייקה: מיוחדת. מבחינת ראשי התיבות זה בסדר. אולי אפשר להתווכח על זה, אם כי לי
זה ברור, אבל אפשר להתווכח האם באמת מפלגה שהיא רוצה להיות מפלגת הרעיון המוביל, מפלגה פרינציפיונית יותר, עקרונית יותר, האם היא יכולה להיות מפלגה שמקיפה המונים. אולי באמת זה ככה שהיא צריכה להיות יותר מפלגה אליטיסטית,
עם צוותי היגוי, מתווים רעיון, שיש לה קבוצת אינטלקטואלים, קבוצת פעילים וזהו. והיא יכולה רק להשפיע אך אינה יכולה לגרוף אתה המונים לחברות.
תרשו לי אם להיות גלויית לב. אחרי שהגשנו הצעת אי אמון בענייו אבטלה, הצעת אי אמון, לממשלה זה לא דבר שמגישים יום יום, בכנסת, באתי לאיזה כנם של האיגוד המקצועי, לכנס אזורי, והתנפלו שם עלי, זה היה יומיים אחרי שהגשנו את הצעת אי האמון, התנפלו עלי חברים בדברים כאלה: מפ"ם ? היא עוסקת רק בלבנון, היא עוסקת רק בפלשתינאים, והיא מתעלמת לגמרי ממה שקורה לנו בחברה ולא עוסקת באבטלה. אני מוכרחה לומר לכם, אני עמדתי ממש חסרת אונים. לך תוכיח שאין לך בכלל אחות. הדבר היה כל כך בולט. זה שייעל המשמר" פירסם והבליט את התשובה של מודעי להצעת האי אמון שהגישה מפ"ם, כי התשובה של שר האוצר היתה כנראה הדבר החשוב ביותר ב"על המשמר". אנחנו הגשנו הצעת אי אמון כאשר היו עוד שלוט או ארבע הצעות אי אמון כולן כמעט על לבנון.
הערת ביניים: כמה אנשים קוראים את "על המשמר" ?
חייקה: הרי אני באתי לכנס הפעילים שלנו, אני מדברת על כנם של חברים שלנו,
והם כך התרשמו בכל הנוגע למפ"ם אז קל וחומר אנשים, שהם מחוץ למפ"ם, שהם לא מרגישים שמפ"ם מובילה לא רק בנושא אחד אלא בכמה נושאים. אני יכולה לומר עוד יותר, גם בנושא לבנון סיפרו לי סיפור שאני פשוט לא האמנתי למשמע אוזני. סיפרו לי שיוסי אולמרט, אדם שיודע היטב מה קורה בלבנון וגם יודע אלו כוחות פועלים בישראל בהתנגדות למלחמת לבנון, הוא הירצה על לבנון ונימק את התנגדותו למלחמה זאת. הוא העלה על נם את יוסי שריד שהיה כביכול היחיד שהתייצב מול מלחמת לבנון.
הערת ביניים: אני תיקנתי אותו באותה הרצאה.
חייקה: אני יודעת שאתה תיקנת, אבל זאת היא העובדה. אנחנו יכולים להיות מפלגת פועלים
שהיא מפלגה סוציאליסטית בבחינת מפלגה של נושא אחד;
17/..
- 17 -
או מפלגה בנושא לבנון או הפלשתינאים או של אבטלה ושכר מינימום. פעם קראו לנו מפלגת תוספת היוקר. היום אולי יקראו לנו מפלגת האבטלה. ואני אומרת שמפלגת פועלים כמונו מוכרחה לעמוד לא על רגל אחת אלא על שתי רגליים.
יתכן ולא כולם יהיו מרוצים,אם יהיה איזון בין שני הנושאים: המדיני והחברתי.
תמיד יהיו בלתי מרוצים ממידת האיזון כי הרי פעם אנו מקדישים יותר תשומת לב לבעיות הפוליטיות ופעם אגו מקדישים יותר תשומת לב לבעיות החברה והשכר והאבטלה. זה מוכרח להיות ככה.
אינני רוצה להשמע כמי שמרצה הרצאה שהיא כולה אפולוגטיקה למפ"ם. האמנם אנחנו צריכים להצטדק ולהוכיח שתמיד צדקנו ? ודאי שעושים גם שגיאות וגם לא תמיד צדקנו. אינני יכולה להתיימר ולומר שקנה המידה שלנו מביא את כל האיזונים גם ביחס לנושאים, גם ביחס לדגשים. לא אוכל להבטיח שתמיד יהיה אצלנו איזון אידיאלי בין התחשבות במציאות להתמרדות נגדה, האמנם בידינו קנה המידה המושלם ? לא אוכל לומר זאת. מה שבטוח שאנו חייבים לשאוף אליו. אני בטוחה שיהיה לנו היום גם יותר קשה לפרוץ דרך ולחזור לשכונות, לשכירים, לפועלים,
למקומות עבודה.
אני יודעת שאסור להישאר באותו מקום בו אנו עומדים היום. כל זמן שהיינו מתחת למטריה של המערך, היה קשה לחזור אולי גם לא היתה לנו מוטיבציה.
עכשיו קשה להגיע לתמורה מהירה. דבר אחד אני יודעת שכדי לחזור למקומות העבודה אנחנו איננו יכולים לפגר אחרי קיסר. אולי במשפט אחד ממין זה שאני שמה את ידי בתוך כוורת, אבל אני מוכרחה הייתי לומר זאת.
קיסר משחק היום את התפקיד של האופוזיציונר. אני יודעת וגם הוא יודע למה הוא עושה כך. אבל למה אנחנו צריכם לחכות עד שהוא ירוץ קדימה ואחר כך אנחנו נצטרף ? זה קשה לי להבין. מותר לנו ללכת לפני אחרים בדברים שאנחנו חושבים שהם צודקים.
הערת ביניים: "הארץ" אמר שהברפלד הוא השליח של בן-משה.
חייקה: אתה יודע מה, הלוואי וב"על המשמר" היו מתפרסמים מאמרים כאלה על מפ"ם כפי
שהתפרסם ב"הארץ". כוונתי למאמרו של דן מרגלית.
לא די שאנו נאבקים על זכויותיהם של השכירים בחדרי חדרים. הצדק צריך גם להראות. מה שנעשה בחדרי חדרים, איך אנו דוחפים את הברפלד או איך אנו משפיעים על קיסר או על ההסתדרות כולה זה חשוב מאוד, אבל זה לא די.
למה, נכון שחשוב לנו העניין עצמו ולא איך נתפרסם. בכל זאת כל כוח פוליטי,
אם אין לו ייצר של כיבוש, של התפשטות, אז אין לו זכות קיום. אנחנו חייבים בייצר זה. אני לא יודעת איזה הורמונים צריך להזריק למפלגה, אבל לייצר הזה מוכרחים לחזור.
הערת ביניים: זה יהיה תלוי בנו או בכם ?
חייקה: אני אומר משהו שאולי יעורר פה סערה אבל אותי זה מטריד. בתקופה האחרונה,
אחרי גל האכזבות, האמיתיות והמדומות, מהפתרונות הסוציאליסטיים, יש גם אכזבה אולי מעצמנו על כך שאיננו מסוגלים לתת את הפתרון הסוציאליסטי, לבעיות החברה בישראל, נכון זה לא בידינו, יש שפע של רעיונות סוציאליסטיים,או שפע של רעיונות חברתיים. אני מעריכה מאוד את התחדשותו של הרעיון. בוודאי שלא צריך להישאר בדוגמות. אני אפילו מוכנה לקבל שמישהו בא ואומר צריך להגדיר מחדש מה זה מעמד הפועלים. האם כל השכירים זה מעמד הפועלים ?
כולל כל אלה שהם שכבת המנהלים, העלית של החברה ? מבחינת המעמד, מבחינת ההכנסה, מבחינת ההשכלה, מכל הבחינות הם העלית. שואלים את השאלות האלו.
ונדמה לי שצריך להתמודד עם הבעיה הזאת. וצריך לתת תשובות לא אעשה זאת עכשיו, גם לי קשה להתמודד עם זה. צריך להיות מאמץ אינטלקטואלי ואידיאולוגי משותף של המפלגה. אולי יש עוד כמה שאלות שנשאלות בנושא זה.
לפעמים נדמה לי שכדי לצאת מן המבוכה חוזרים להגדרות או למושגים או לתפיסות של המאה ה-19. זה הלהיט. למשל, אני לוקחת את החוברת הזאת על "הצינות החברתית" ואני מנסה, לעקוב אחרי הדברים והרעיונות שמתפרסמים שם.
עם כל העומס המוטל על כל "חד מאתנו בפעילות היומיומית הפוליטית.
חייבים גם לעיין ולהקדיש זמן להגות אני שמעתי גם את שולמית אלוני.
אחת מנקודות המחלוקת בינינו, ויכול להיות שבגלל זר. אולי לא יקום השמאל המאוחד, מצאתי גם שם וגם אצלה אסכולה שלמה שדוגלת באידיאולוגיה של "האדם הריבון".
18/..
- 18 -
"האדם הריבון" הוא התשובה לכשלונות הסוציאליזם. ואני שואלת את עצמי למעשה מה משמעותו של האדם הריבון ? אם אתם תורידו את הנימוח החדש תגיעו חזרה לליברליזם. ליברליזם במתכונת האורגינלית, לפני שהיה פיתוח ומוציאליזציה של החברה. אינני פוסלת את המאמץ של מישהו שיושב וחושב ומוציא חוברת, אבל אני חוששת שיש איזו בריחה מהאידיאולוגיה הבמיהית האומרת שצריך לשאוף לחברה שיוויונית, וחברה שיוויונית היא חברה בלי ניצול. אני לא מגדירה מחדש את הסוציאליזם, אני בטוחה שמפלגת פועלים צריכה לתת גם תשובות בתחום העקרוני וגם בתחום היום יומי. כפי שאומרים אצלנו, עד שאתה מגיע לבית המרזח, בית המרזח הוא רחוק ונוסעים בעגלה ויש בוץ בדרך, אז עד שמגיעים גם כן צריך איזה טיפת משקה. אי אפשר לחכות עם הוודקה עד שתגיע לבית המרזח. ויכול להיות שהסוציאליזם במדינת ישראל לא יבוא מחר. במקומות אחרים שניסו ליישם אותו באופן דמוקרטי בבחירות זה נגמר בשפיכות דמים איומה.זה קרה לא במקום אחד. אנחנו צריכים לתת גם תשובות עדכניות, אבל אנחנו גם צריכים לתת מסר של חזון. אם לומר את האמת, הרי מה שחסר היה לי בבמה הזאת שהיתה לפני יומיים, במת "מסד" הרי זה מסר של השמאל לחברה הישראלית. הערה זו היא כללית.אני לא מדברת על נאום זה או על נאום אחר. חסרה לנו קצת התלהבות בלב קצת השראה וקצת חזון. לעם בישראל חסר משהו. לפועלים, לעובדים, לשכירים, לסטודנטים, לאקדמאים, חסר איזה שהוא דבר שאפשר להאמין בו, לא רק לכתוב את הסיסמה במערכת בחירות "שיש תקווה", אלא שהנה, ישנה תנועה שהיא מקיפה זרמים שונים ולתנועה עם הזרמים השונים יש מסר לחברה הישראלית. מה שנוגע למפ"ם, כל מה שאמרתי למעשה התכוונתי למפלגה שלנו. את התפקיד הזה אנחנו צריכים למלא. האם זה ניתן ? אני יודעת, זה קשה מאוד. במציאות של היום זה קשה מאוד. אינני מדברת על שיטות ולא על טכניקה ולא על חברת פרסומת, אני מדברת על מהות. אין קושי להביא דוגמאות ולהוכיח שגם המהות הלכה לאיבוד, לא רק בחברת העובדים. הפטנטים שמציעים, אין בהם כדי שהפועלים יזדהו יותר עם הסוציאליזם או עם הפתרון החזוני יותר, המקיף יותר, אמיתי יותר, המעמיק והמשחרר את האדם. זוהי הבעייה שבפניה אנחנו עומדים. זאת לא בעיה טכנית. אני יודעת שישנם "מומחים" שמסבירים לנו איך "למכור" את הסוציאליזם, איך "למכור" את האידיאולוגיה, איך "למכור" את השלום, ישנם סוציולוגים למיניהם. אבל נראה לי שאין זאת בעייה טכנית. מדבריו של חזן אני קלטתי דבר שהוא מאוד דיבר אל ליבי. הוא אמר שפיצול בין מאוחדים זה אסון ואיחוד של בלתי מאוחדים זאת איוולת. אז קודם כל המפלגה שלנו צריכה להיות מאוחדת סביב אותו רצון, אותה אמביציה להעביר מסר חברתי גדול עם אותו כוח חיות. אנו חייבים להיות גם מאוחדים וגם פתוחים להתאחד, לקלוט את אלה שאנחנו יכולים להתאחר אתם ולקלוט אם הבסיס המשותף ישנו, אבל צריך להתאחד לא רק עם עוד איזו קבוצה שהיא מוציאה חוברות, אלא קודם כל להתאחד, לא רק עם עצמנו, אלא עם הפועלים. אם זה לא יילך יחד אנחנו באמת נישאר קבוצה אליטיסטית, עם חוג 77 ובלי חוג 77. אגב אני מאוד מעריכה את החוג הזה.
19/. .
- 19 -
מנחם רוזנר: תכנית לרפורמות בחברת העובדים
אני רוצה להציג רקע יותר רחב לפני שניכנס לניתוח ההצעות עצמן.
אפשר להתייחס לצורך ברפורמה בחברת העובדים מתוך נקודות מוצא טונות. נקודת מוצא אחת נובעת מתוך ניתוח כולל יותר של הנעשה בחברה הישראלית , של מעמדה של תנועת העבודה בתוך החברה הישראלית. לגבי חלקים גדוליח , לא רק מעדות המזרח, אבל בעיקר מהן - המפגש המרכזי עם המציאות הישראלית היה מפגש ביו נקלטים ומימסד קולס. מאז, אפשר לומר, שאולי אחת הבעיות המכריעות לגבי הקניית תודעה סוציאליסטית לאותם האנשים , שהם רובו של ציבור השכירים היצרני בישראל כיום , היא הניכור הקיים ביניהם לביו המימסד של תנועת העבודה , כפי שהוא מיוצג על ידי ההסתדרות , על כל השלוחות שלה. מהבחינה הזאת הצורך ברפורמה איננו מתייחס רק לאותו סקטור משקי של חברת העובדים שעליו אדבר.
קיים בהחלט גם צורך ברפורמה באיגוד המקצועי, ובכל הסקטור של העזרה ההדדית. מתוך אותה נקודת מוצא אנחנו מגיעים איפוא לאותו סקטור נכבד של ציבור העובדים , שהוא עובד ישיר במשק המוסדי , במשק הציבורי של חברת העובדים , שיש כמה וכמה סימני שאלה לגבי מערכות הקניין והניהול הקיימות בתוכו. ובכו, זוהי נקודת המוצא הכללית יותר.
יש אולי נקודת מוצא עוד יותר כללית. בחוג רעיוני אפשר לדבר על כך שבתנועת העבודה בעולם , בתנועת הפועלים בעולם ובתנועה הסוציאליסטית בעולם היו שתי מסורות, שלמעשה מראשית הקמתה של התנועה הזאת נאבקו זו בזו. מצד אחד היתה מגמה ריכוזית, שראתה את העיקר במאבק על השלטון הפוליטי והניחה שעם הצלחת המאבק הזה אפשר על ידי תכנון מלמעלה ועל ידי שינויים חברתיים מלמעלה להביא להגשמת החברה הסוציאליסטית. מצד שני היתה תפיסה אי ריכוזית , ששמה את הדגש יותר על הזיקה הבלתי אמצעית בין העובד לביו מסגרות שונות אשר בהו הוא שותף. באופן הקיצוני ביותר הוצגה הגישה הזאת על ידי הזרמים האנרכיסטיים, אבל יש גם כל מיני גווני ביניים. אינני רוצה להרחיב בנושא זה. ברצוני רק לציין , שהנושא המצומצם יותר והמעשי יותר של רפורמה בחברת העובדים שאנחנו עומקים בו , מתקשר גם בתפיסות סוציאליסטיות יותר כוללות.
ניגש מכאן לנקודה הספציפית יותר של היחס בין חברת העובדים לביו עובדיה.
אולי השאלה הראשונה היא האם יש בכלל בעיה. אפשר לשמוע גם כיום ממנהלים שונים של חברת העובדים , שאיו בעיה חריפה אשר תובעת רפורמה מרחיקת לכת. דווקא בשנים האחרונות חברת העובדים, או המשק המוסדי שלה, התברך בכמה וכמה הצלחות מבחינת העליה בתפוקה ועליית הפריוו. רק לפני כמה ימים שמעתי על מחקר השוואתי בין המשק ההסתדרותי לבין המשק הפרטי והמשק הממלכתי בו נמצא שבמדדים רבים - אם אם לוקחים בחשבון את ההבדלים בגודל ובהון המושקע - המשק ההסתדרותי עולה על שני הסקטורים האחרים. אנחנו יודעים גם שלעומת תקופות אשר בהן היו זעזועים די רציניים ביחסי העבודה בתוך משק העובדים והיו שביתות וכולי, הרי 15-10 השנים האחרונות מצטיינות ברגיעה בשטח הזה. כל זה איפוא יכול לחזק את ההנחה שאולי אין בכלל בעיה.
אבל מצד שני, בעיקר נוכח השינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים, שבאו לידי ביטוי עם עלית הליכוד לשלטון, עמדה השאלה של הלגיטימציה, של הצדקת הקיום של משק העובדים. כידוע, משק העובדים הוא תופעה יוצאת דופו גמורה בעולם של ימינו. איו עוד איגוד מקצועי שבבעלותו יש מפעלים כלכליים בהם מועסקים עשרות אלפים של עובדים. בגרמניה קיים אמנם סקטור משקי אבל הוא בהיקף הרבה יותר מצומצם ומתרכז רק בתחומים מוגדרים. היתה גם דוגמה, אבל לא של משק יצרני, בתקופת וינה האדומה. גם כאשר קיימת קואופרציה יצרנית או צרכנית היא נפרדת מהאיגוד המקצועי. על כן יש שאלה מה מצדיק את קיומו של המשק הציבורי-מוסדי. בעבר, יכלה התרומה לפיתוח המשק הלאומי לשמש כהצדקה עיקרית. אפשר היה להגיד שאם לא תהיה יוזמה של פועלים
20/..
- 20 -
במדינה שבדרך , לא יהיה מי שיצור תשתית כלכלית. אבל זה לא תופס לגבי המציאות של היום. גם עזרה לאזורי פיתוח איננה הצדקה מספקת, אם כי אני חושב שלמשק ההסתדרותי יש אחריות בנושא זה. חיפשו גם הצדקות אחרות, כגון: ההצעה של ירוחם משל למתן הנחות ממחירי המוצרים של המשק הזה לציבור הרחב של הבעלים שלו , כלל חברי ההסתדרות. השאלה היא אח איו צורר בהצדקה עקרונית יותר. ולי נראה שההצדקה העקרונית יותר קשורה דווקא למערכת היחסים שביו המשק הזה לביו עובדיו. ההצדקה העקרונית קשורה בנושא, מה הוא סוציאליזם? האם הסוציאליזם הוא משטר ביורוקרטי אשר מנהלים אותו מלמעלה, אשר המבחו העיקרי שלו הוא לא ביעילות הכלכלית שלו אלא בסוג חדש של יחסי ייצור, בסוג חדש של יחסי אנוש, בסוג חדש של שותפות ושל שיוויון ויצירת דגם של חברה אחרת.
הערת ביניים: מדובר בסוציאליזם במדינה קפיטליסטית.
רוזנר : נכון. אך דווקא בגלל אותם המשטרים, שספק אם בצדק הם קוראים
לעצמם סוציאליסטיים , הבעיה החשובה היא להוכיח היום מה זה באמת סוציאליזם. לא ניתך לדחות זאת עד אחרי המהפכה הסוציאליסטית, אלא צריך להראות שסוציאליזם
פרושו לשגות את החיים לא רק בעתיד רחוק מאד, אלא יש לו משמעות כבר כיום.
התפיסה שהולמת את המציאות של היום היא של רפורמיזם מהפכני , בדומה למה
שפעם בצרפת קראו רפורמות סטרוקטורליות. הכוונה היא שצריך לשנות את המצב כבר
היום , ולא לחכות עד אחרי המהפכה. לא מדובר על שינוי הדרגתי , שיוביל למטרה שתתגשם אחרי הרבה מאד שנים. מדובר על שינוי שיש לו משמעות מהפכנית לעומת אורח החיים הקיים , לעומת יחסי הכוחות הקיימים , לעומת יחסי הייצור הקיימים כבר כיום. בגישה הזאת דגלה המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ודוגלים בה כוחות שונים בעולם. גח חלק מ"הירוקים" בגרמניה, אשר אחת הסיסמאות שלהם היא לשנות את החיים. אולם איו להם נקודת מוצא של משק לא קפיטליסטי. בגרמניה יש כיום תנועה גדולה למדי שרוצה להקים משק אלטרנטיבי. המשק האלטרנטיבי הזה מתבסס על אלפים של קואופרטיבים קטנים ובכל קואופרטיב כזה יש 5 , 10 או 15 שותפים. קיימת רשת גדולה, קרן המגייסת כספים מחברי התנועה ועוזרת לקואופרטיבים האלה. אבל זה, כמובן, כאפס וכאין לעומת מה שיש ב"חברת העובדיח" ובמשק העובדים. כאן יש לנו סיכוי מיוחד במינו, אשר לא קיים בשום מקום בעולם. השאלה היא, האם המוני השכירים והפועלים יראו במשק הפועלים , בסים ליחסי עבודה ויחסים חברתיים חדשים , דגם ניהולי אחר , או חלילה, יראו בו , בעיקר , אמצעי שלטוני של עילית מנהלית ופוליטית. ההצדקה העיקרית למשק העובדים כיום היא, לדעתי איפוא, במשמעות החברתית, בסיכוי הסוציאליסטי הטמון בו. השאלה היא איך אנחנו מגשרים על הפער בין מה שקיים כיום במשק הזה לבין מה שצריך להיות קיים בו כדי שהסיכוי יתגשם. יש סימנים שונים לפער הזה כגון: עובדי המשק ההסתדרותי שמצביעים עבור הליכוד. ביטויים של ניכור ואי נחת שקיימים, אם כי השכר והתנאים הסוציאליים יותר טובים מסקטורים אחרים. על הפער הזה מצביעים גם תוצאות של מחקרים. אני השתתפתי במחקר שמשווה בין התעשיה ההסתדרותית לתעשיה בארבע ארצות אירופאיות אחרות: גרמניה, שבדיה, הולנד ואנגליה, נוסף לתעשיה הקיבוצית בארץ. פרופ' רוזנשטיין מהטכניון השתתף במחקר בו נערכה השוואה עם עשר ארצות אירופאיות. לצערנו , בהשוואות אלה ישראל היתה במקום האחרון , כמעט בכל אחד מהממדים , כגון : במידת ההשפעה של העובדים , במידת השותפות בסגנון הניהול וכו‘. בעייתיות זאת אופיינית לא רק למשק העובדים. אולם הצרה היא שלא בולט הייחוד של משק העובדים. שורה של מחקרים הראו שאין הבדל בין התפיסות והגישות של המנהלים במשק העובדים לבין אלה טל המנהלים בסקטוריח אחרים. וידוע שישראל לא מצטיינת בשיטות ניהול חדישות, אשר משתפות יותר את העובד, מתייחסות לצרכים האנושיים שלו ודואגות לשיפור איכות חיי עבודה וכו‘. המשק ההסתדרותי ודאי לא יותר גרוע מהסקסורים האחרים, אבל הוא לא יותר טוב ובכך טמון הפער ביו המציאות ובין המטרה החברתית המצדיקה את קיומו.
אין להתעלם מהתפתחויות חיוביות שחלו בשנים האחרונות. אחרי המהפך של 77'
הנהלת "כור" התחילה בשתי פעולות חשובות: (1) קורס תלת-חודשי למנהלים של "כור" שמנסה להקנות להם גם יסודות רעיוניים ולפתח תורת ניהול מיוחדת; (2) התוכנית החברתית של "כור". התוכנית הזאת מתבצעת כרגע בחמישה מפעלי-דגם, בהם מנסים,
21/..
- 21 -
בעורות שונות, לפתח פעולה קהילתית. הדגש הוא בעיקר על הדאגה של המפעל לרווחה של העובד. חלק מהדברים היו קיימים גם קודם , אבל זה מתבטא בשיפורים שונים בתנאים הפיזיים, בחדר האוכל, במקלחת ובפעילויות חברתיות ותרבותיות. יש נסיון לעשות פעילויות תרבותיות גם לבני המשפחה ובצד הדאגה לרווחה של הפרס וליצור זיקות חברתיות ביו העובדים של המפעל. שני הדברים האלה הם ללא ספק חיוביים ואפשר להצטער על זה שלא קיימים במידה מספקת גם בתחומים אחרים של משק העובדה , אבל שני הדברים האלה הם בהחלט רק ההתחלה והם אינם נוגעים , לדעתי , בשלושת המוקדים העיקריים של הבעייתיות בניהול משק העובדים.
לדעתי, צריך להבחין בין ארבעה מימדים טונים של ארגון תעשייתי. לאחד מהם,
הממד החברתי - קהילתי מתייחסת התכנית החברתית. הממד השני הוא היחס בין העובד לבין תוכן העבודה שלו. במטך הרבה דורות שלטה ההנחה שיש שני אמצעים מרכזיים שבהם אפשר להבטיח את הקשר בין העובד לבין העבודה שלו במשטר קפיטליסטי , הגזר של השכר והשוט של סנקציות למיניהן , עד לעונש הסופי של הפיטורים. ובכן , ככל שאנחנו מגיעים לרמות טכנולוגיה יותר מפותחות הבנויות על אחריות גדולה יותר של העובד, וככל שעולה רמת ההשכלה הממוצעת של ציבור העובדים , מתברר ששני האמצעים האלה אינם מספיקים. מסיבה זאת התחילו להשקיע יותר ויותר מאמצים, כדי לעשות את העבודה התעשייתית ליותר אנושית, הדומה פחות ל"סרט הנע" ומאפשרת יותר את הרגשת היצירה והסיפוק של העובד מעבודתו. פעולות אלה נעשו לעיתים על ידי יוזמות של מעבידים ואירגוני מעבידים, שעמדו בפני בעיות של העדרות, של אי נכונות צעירים ללכת לעבודה תעשייתית.
בשנים האחרונות נוספו שני אמצעים אחרים לשיפור איכות חיי העבודה: (1)
הדרך התחיקתית. בארצות סקנדינביה נקבעו חוקים המתייחסים לבטיחות נפשית בעבודה לפי המקובל לגבי בטיחות פיזית. פירוש הדבר שהחוק אוסר קצב העבודה מהיר מדי , עבודה החוזרת על עצמה וסוגי עבודה אחרים העשויים לפגוע בבריאות הנפשית; (2) הכללת סעיפי איכות החיים בעבודה במו"מ הקולקטיבי. בגרמניה, סעיפים בתחום הזה הם חלק מהמו"מ הקולקטיבי בין האיגוד המקצועי לבין המעבידים. איגוד פועלי המתכת בגרמניה עיבד חוזה המתייחס באופן ספציפי לקצב העבודה, ולפרטים אחריה מהסוג הזה. בארץ אנו נמצאים בפיגור גדול כתחום זה וזה שייך בהחלט לשאלה מה אפשר לעשות כדי שיותר יהודים ירצו לעבוד בתעשיה. בשנתיים האחרונות ישבה ועדה של תעשיינים , אנשי איגוד מקצועי ואנשי אקדמיה כרי לבחון מה אפשר לעשות לשיפור איכות חיי העבודה. לפי התפיסה שלי, המשק ההסתדרותי צריך להיות מוביל בעניו הזה והיום אין זה כך.
אולם אין זה נושא שאפשר להחליט מלמעלה במוסדות המרכזיים של ההסתדרות.
אפשר להחליט מלמעלה שצריכים להיות בכל הנהלה של מפעל כך וכך נציגים של פועלים, אך אי אפשר להחליט מלמעלה, איך המפעל צריך להתארגן לשפור איכות חיי העבודה ואיזה מגבלות הוא צריך לקבל על עצמו לגבי סוגי הטכנולוגיה או לגבי מידת העצמאות של קבוצת העבודה. השיטות לשיפור איכות חיי העבודה הולכות ביחד עם שינוי באירגון של קבוצות עבודה אוטונומיות, או סמי - אוטונומיות.
מכאן אנו מגיעים לשני ממדים מרכזיים, שאני רואה אותם כקשורים, והמיוחד שבהצעות שלנו היא בהבלטת הקשר שביניהם. הממד הראשון הוא חלוקת הכוח במפעל והשני הוא זכויות הבעלות. אין זה מקרה, שכאשר אנחנו דנים בנושאים האלה ההנהלות מוכנות לפעולה בתחום החברתי, הן מוכנות, אולי, לקבל החלטות לשיפור תוכן עבודה. לעומת זה, ברגע שאנחנו מגיעים לנושא של יחסי הכוח במפעל ולנושא של יחסי הבעלות או זכויות הבעלות של העובדים, הוויכוח נעשה הרבה יותר מסובך. אחרי הרבה שנים -והיו על זה ויכוחים כמעט 20 שנה - ההסתדרות קיבלה בסוף שנות השישים תקנות על נציגות עובדים בהנהלות. לא במקרה התקנון נקרא שיתוף עובדים בהנהלות, כי הוא מתרכז בהנהלות בלבד. קדמו לכך הרבה ויכוחים , כי המנהלים וגם ההנהלה המרכזית של ההסתדרות, היתה קשורה בתפיסה הריכוזית שבה התחילה "חברת העובדים". אמנם היו שתי מפלגות, שהיו בהתחלה "הפועל הצעיר" ואחר כך מפלגת "השומר הצעיר" , על הגלגולים השונים שלה, שייצגו גישה פחות ריכוזית, שרצתה לתת יותר סמכות וכוח החלטה לעובדים במשק העובדים, על ידי קואופרציה או בצורות אחרות, אבל הן היו
22/..
- 22 -
במיעוט. ניצחה, באופן חד משמעי, הגישה הריכוזית שבה דגל בן גוריון, מי שלראשונה הגה את הרעיון של "חברת העוברית". תפיסתו המקורית היתר. ריכוזית ביותר, כאשר המטרה היא, שכל חברי ההסתדרות יהיו שכירים של חברת העובדיס. באותה תקופה תפיחה זו היתר. קשורה בגישה שיוויונית מרחיקת לכת. אבל זה כבר שייך להיסטוריה.
לפי הנתונים האחרונים שנמסרו על ידי "חברת העובדים" היו מועסקים ב-1983 בזרועות השונות שלה כ-194,000 עובדים. כ-73,000 במשק העצמי בהתישבות העובדת. 60,000 בחקלאות ו-13,170 בתעשיה הקיבוצית, שהם ברובם המכריע חברי קיבוצים ומושבים.
במשק הקואופרטיבי בעיר, יש כ־ססס,27 מועסקים - אולם רק פחות מ־ 10,000 הם חברי קואופרטיבים בקואופרציה היצרנית - שרותית. עוד כמספר הזה הם שכירים בקואופרטיבים אלה והיתר הם שכירי אגודות הצרכנים ו"המשביר לצרכן".
גם במוסדות הקשורים בהתישבות העובדת יש כ-20,000 מועסקים - בתנובה, המשביר והמפעלים האיזוריים אשר רובם הם שכירים. ואילו המשק המוסדי הנמצא כולו בבעלות ההסתדרות מקיף כ-74,000 עובדים - מהם כ-36,000 בתעשיה - "כור" ו"תעוש" כ-17,000 בבניה - סולל בונה , כ-8,000 בחקלאות - "יכין" וכ-13,000 בעיקר "בבנק הפועלים" וכן ב"הסנה" , "שכון עובדים" וכו‘. זה הסך הכל טל המערכת.
אך כעת אתייחס ל-74 אלף, ששייכים למשק המוסדי. ובכן, לגבי המשק המוסדי,
התקבל בסוף שנות ה-60, בוועידת ההסתדרות, התקנון על השיתוף בהנהלות שאחר כך צורף לו גם השיתוף ברווחים. התקנות קובעות, שצריכים להיות נציגי עובדים בכל הנהלה טל מפעל וגם בהנהלה המרכזית טל הקונצרן, ויש לעובדים זכות לקבל חלק מהרווחים של המפעל. במשך כל השנים האלה , חבר מפ"ם עמד בראש המחלקה ואחר כך האגף לדמוקרטיה תעשיתית. תחילה זה היה יודין ואחרי זה נפתלי בן משה. כיוס המצב הוא , שיש נציגי עובדים בכל ההנהלות המרכזיות. יש נציגי עובדים ב-40 סניפים של "מולל בונה" , אך רק ב-22 מהנהלות "כור" מתוך קרוב ל-100 מפעלים של "כור" . כך ש-16 שנה אחרי ההחלטות המחייבות, הן קוימו בכל התחומים. אולם השאלה היא, גם, מה קורה כשיש הנהלה משותפת. אתיחס תחילה לשיטה עצמה. השיטה הזאת שייכת למשפחה טל דפוסים של שיתוף עובדים בעולם , אשר הוגשמה תחילה בגרמניה. השיטה ההסתדרותית מרחיקת לכת יותר מהשיטה הגרמנית בנקודה אחת: בגרמניה השיתוף של הנציגים הוא רק ברמה של הקונצרן. הוא מתקיים רק בחברות מניות ונציגי העובדים יושבים במועצת המנהלים. הם לא יושבים בהנהלה של המפעלים עצמם ואילו בארץ הם יושבים גם בהנהלה של "כור" וגם בהנהלה של "פניציה" , "וולקן" , "מכתשים" וכו‘. זה הבדל חשוב.
ההבדל השני החשוב, הוא הקשר בין השיתוף בהנהלה לבין השותפות ברווחים.
בעולם קיימות שיטות שונות של שותפות ברווחים, בעיקר על ידי חברות קפיטליסטיות שבדרך של חלוקת מניות רוצות לגרום ליתר הזדהות של העובדים ולעליה בפריון עבודה. בשיטה ההסתדרותית יש צירוף בין שני סוגי השיתוף ובמובן מסויים יש כאן חריגה מהתפיסה הריכוזית של בן גוריון. התפיסה של בן גוריון היתה , שכלל חברי ההסתדרות הם הבעלים והעובדים במשק הם שכירים כמו כל שכיר אחר. מבחינה זאת השיטה הקיימת של השיתוף היא כעין פשרה. באופן יסודי נשארת תפיסה ריכוזית, אבל מאידך הכירו בזכות העובדים לשיתוף בפירות עבודתם. אולם השאלה היא, האם זאת פטרה מספקת. אין ספק, שיש הרבה מאד בעיות בהגשמת השיטה בשטח. להחלטות ההסתדרות, ההנהלה המשותפת איננה ההנהלה היחידה במפעל וברוב המפעלים זה פורום רחב שמזמנים אותו פעם בחודש או פעם בחודשיים , כדי למסור לו אינפורמציה על הנעשה במפעל ואילו ההחלטות עצמן מתקבלות בפורום מצומצם טל המנהלים הפעילים. האגף, אמנם, חוזר ומדגיש, שזאת צריכה להיות ההנהלה היחידה ואיו בלעדה, אך זה לא משפיע בשטח. זו אחת מנקודות המחלוקת בוועדה שדנה עתה בהעמקת השיתוף ובסוף סוכם שגם בהנהלה התיפעולית יהיה נציג של עובדים. הבעיה השניה הקיימת, גם בגרמניה, היא, שאם רוצים לשנות את היחסים בין העובדים לבין המפעל ולהביא להזדהות של העובדים, אין להסתפק בשיתוף בהנהלה. השיתוף צריך להיות בכל הרמות. הוא צריך להיות ברמה של אגף, אם זה מפעל גדול מאד ויש לו אגפים, ברמה של
23/..
- 23 -
המחלקה וברמה של קבוצת העבודה. במשך הרבה שנים, הדגש הושם על ההנהלה. הדרגים הנוספים של השיתוף יכולים לקרב את השיתוף לחיי היומיום של כל עובד ועובד. בעיה נוספת היא, שהעובדים בוחרים בנפרד את ועד הפועלים ואת הנציגים בהנהלה. בתקנות כתוב, שמזכיר ועד הפועלים לא יכול להיות חבר ההנהלה, חברים אחרים כך. זה כנראה יוצר בעיות. עד עכשיו אנחנו הזכרנו, שלמנהלים יש רתיעה מסויימת בפני השיתוף, כי הם חושבים שעל ידי זה מפסידים סמכות. אבל גם לפועלים יש רתיעה, בחלקה זאת רתיעה לאחר שנראה, להם שלא מגשימים את השיתוף ברצינות. אבל יש גם שתי רתיעות נוספות. אחת מתבטאת במערכת היחסים ביו ועד העובדים לביו הנציגים בהנהלה, לפעמים יש התחרות ביו שני הגורמים האלה. לפעמים ועד הפועלים לא רואה את השיתוף בעין טובה, כי הוא חושב שזה יפריע למאבקים שלו. בדרך כלל המצב הוא, שהפועלים בוחרים את האנשים החזקים יותר לוועד הפועלים ולאו דווקא להנהלות. בעיה נוספת היא, שקיים מעט מאד קשר בין הנציגים לביו ציבור הפועלים. כך שיש שורה שלמה של בעיות בקשר ליישום השיטה הקיימת. אבל לנו (לנפתלי ולי) היה נראה שעם כל חשיבות הצעדים שצריך לעשות לשיפור השיטה הקיימת, הדבר הזה איננו מספיק.
הבעיה היא, כיצד לתת לשיתוף שיניים. הבעיה היא כיצד להביא לכך שהמנהלים יבינו , שהנציגים של העובדים לא יושבים בהנהלות בחסד או רק בתוקף של איזה שהיא החלטה פוליטית. מקור הסמכות. שלהם צריך להיות, שהם לא רק שכירים כי אם גם שותפים. וזה עיקר החידוש בהצעות שאנחנו מביאים.
היה ויכוח על שתוף עובדים בבעלות והוא עלה אפילו במועצת ההסתדרות שדנה בנושאים האלה. היתה הצעה לחלק מניות לעובדים ולעשות אותם בצורה כזאת לשותפים. אנחנו חושבים , בעיקר על יהוד הנסיוך הבעייתי של הקואופרציה בישראל, המבוססת על בעלות אישית בצורת מניות, שזאת איננה הדרך. אנחנו חושבים, שאפשר ללמוד מן הנסיון בעולם לגבי סוג שלישי של בעלות לא קאפיטליסטית, נוסף לבעלות קואופרטיבית וציבורית. הגישה של הקואופרציה, שאמרה שכל אחד משלם מניה, אשר מבטאת את חלקו ברכוש הקואופרטיב ואשר ערכה עולה עם הזמו , גרמה לכך , שיט גס קושי וגם פחות עניו בקבלת חברים חדשים וכך מגיעים ל- 0 5 אחוז שכירים , או בקואופרציה היצרנית בישראל אפילו 70 אחוז שכירים.
הדוגמה של בעלות ציבורית היא המשק ההסתדרותי , השייך לכלל החברים אשר בהצבעה שלהם לוועידת ההסתדרות בוחרים גם את הנהלת המשק. הדרך השלישית אומרת שיט אפשרות , שהבעלות החלקית תהיה בידי הכלל , ובמקרה זה ההסתדרות , אבל כל זמן שאדם עובד במפעל הוא יכול להגות מזכויות בעלות ממשיות. העובדים לא יכולים למכור את המפעל, או את חלקם במפעל, אבל כל זמן שעובדים במפעל, יש זכות לשותפות ברווחים, זכות לשותפות בכל ההכרעות הנוגעות למפעל. זאת השיטה שבצורה המפותחת ביותר היא קיימת ביוגוסלביה, ונקראת הקנין החברתי.
בצורה אחרת קיימת שיטה זאת גם בקבוץ. הנכנס לקבוץ לא רוכש מניה, העוזב לא מקבל תמורה על הרכוש שנצבר בינתיים, ואילו בזמן החברות בקבוץ, החבר שותף מלא לכל ההחלטות ולכל ההכנסות.
ההצעות שלנו לשותפות בזכויות בעלות מושפעות מגישות הקניו החברתי, אם כי הן שומרות על הבסיס של בעלות ציבורית. הכוונה היא להכניס שינויים בשיטה הקיימת של שיתוף ברווחים, כאשר חלקם של העובדים ברווחים מוגבל על ידי סעיפי התקנון ונקבע ברמה של הנהלת הקונצרן. אנו מציעים , שההחלטה על השימוש ביתרת הרווח הפנוי של המפעל וחלוקתו בין השקעתו לפתוח המפעל לביו החלק הניתן לעובדים תתקבל על ידי ההנהלה המשותפת ברוב של 2/3 של חבריה. חלק מהרווחים השייכים לעובדים יושקע במפעל, כחסכון לעובדים והם יוכלו לקבל את חלקם עם עזיבת המפעל. החלק האחר יצטרף למשכורת.
אנו מציעים, כי מחלוקת הרווחים יהגו רק אותם העובדים המעונינים להיות שותפים במפעל והביטוי לכך יהיה רכישת תעודת שותפות על ידם. מאידך, תהיה גם אחריות מוגבלת של העובדים במקרה של הפסדים.
24/..
- 24 -
הצעות אלה הס צעדים ראשונית לכוון של ניחול עצמי וקנין חברתי , אשר עם זאת אינם פוגעים ביסודות הקיימים טל בעלות ציבורית וניהול מקצועי. הצעות אלה נתקלו מתחילה כהתנגדות של נציגי חברת העובדים , אולם בשלב זה, טרם נקבעה העמדה הסופית לגביה. כמו כן התגלתה התנגדות להצעה שמינוי מנהל המפעל, סגנו ומנהל כח אדם יהיו טעונים אישור של ההנהלה המשותפת ברוב של שני שליש.
נראה לנו שהגישה של קניו שיתופי , יכולה לסייע גס למתן פתרונות שיתופיים לבעיות התעסוקה העומדות כיום בפני ישראל.
בעשר השנים האחרונות התפתחה בעולם תנועה גדולה של העברת בעלות של מפעלים לידי פועלים ובארה"ב אלה גס מפעלים מאד גדולים. השנה רכשו העובדים מפעל פלדה עם חמשת אלפים עובדים; בבעלות עובדים יש חברת תעופה בקליפורניה; חברת רכבות; בית חרושת. למוצרי בשר , המעסיק חמשת אלפים פועלים , שהיה שייך לקונצרן , אשר מתוך שיקולים פנימיית שלו, לא היה כדאי לו להפעיל אותו יותר. הישוב דומה לכפר אתא בכך, שהתעשיה הזאת היא מקור הפרנסה העיקרי של התושבים. מתו אשראי לפועלים כדי שיוכלו לקנות את המפעל, זה כוון אחד. באירופה קיים גם הנסיון הזה, אך בגרמניה, באנגליה ובצרפת מוקמים גם מפעלים יצרניים קטנים רבים על ידי קואופרטיבים. הם למדו מהשגיאות של הקואופרציה מהטיפוס הישן , המבוססת על מניות ומנסים ללכת לשיטה הדומה לקניו חברתי קיים. גוף מרכזי המשקיע את ההון או בצורה ישירה או בצורה של הלוואות לטווח ארוך, והוא גם עוזר לקואופרטיבים, המתחילים מבחינה ניהולית. הנסיון המפותח ביותר מסוג זה נעשה בספרד, באיזור הבסקי מסביב לעיר מונדראגון. לפני חודשיים, הנציגים שלהם היו אורחים של התנועה הקיבוצית. יש שם 20 אלף איש, שמייצרים תפוקה של מיליארד דולר ב-80 קואופרטיבים. בחלקם המפעלים מאד משוכללים והם כולם בנויים על התפיסה הזאת שיש בנק מרכזי שהוא כעין חברת עובדים. זאת אומרת, שהוא נותן את המימון להקמת המפעלים האלה. כל מי שרוצה להצטרף למפעל חייב לשלם תעודת שותפות , שהיא , אמנם , השקעה לא של מניה , בגובה של ההשקעה הדרושה ליצירה מקום עבודה.
נדמה לי, שיש לנו מה ללמוד מהנסיון הזה ואפשר להשתמט בכוח הכלכלי של "חברת העובדים" , כדי לסייע להקמת קואופרטיבים מטיפוס חדש, אשר יוכלו להקל ביחד על בעיות התעסוקה של צעירים באיזורי פיתוח.
ודאי, לא דרוש לכך רק דגם כלכלי וניהולי מתאים. לחידוש התנופה השיתופית בישראל דרושה התעוררות רעיונית וחינוכית. אולם הא בהא תליא. רפורמה של "חברת העובדים" היא צעד הכרחי להתחדשות האמונה בדרכה של תנועת העבודה ובעתיד הסוציאליזם בישראל ובהם תלויה גם התנופה החינוכית והרעיונית.הקבוץ הארצי השומר הצעיר המזכירות
14.1.85
הצעות החלטה של מזכירות הקבה"א לדיון הפוליטי בישיבת הועד הפועל
1. ההכרעות הכלכליות והמדיניות הקשות המטלטלות את החברה הישראלית, וטרוף המערכות הפוליטי--מפלגתי, שהואץ עם כינונה של "ממשלת האחדות הלאומית" - מחייבים אותנו למחשבה שקולה ואחראית ולבירור חברי ונוקב שילכד ויחשל את הקבוץ הארצי כתנועה של שותפות רעיונית--פוליטית פעילה, משפיעה ולוחמת.
2. כדי לכוון את מהלך הבירור ולרכזו - מובא לידיעת חברי הועד-הפועל סיכום הדברים כפי שנתגבשו במזכירות הקבה"א לקראת דיון זה:
א. הקבה"א רואה בחיזוקה ובהתחדשותה של מפ"ם יעד ראשון ומרכזי. הועד הפועל קורא לקבוציט להתגייס לפעילות בשטח כדי להרחיב את שורות המפלגה בערים, בעירות-פיתוח ובכפרים אשר סביבם. הועה"פ מציין כי במצב שנוצר זכות וחובה היא ללבד את התנועה בדרכה ובמעשיה הפוליטיים שכם אחד עם מוסדות המפלגה וסניפיה.
ב. מפ"ם פעילה, גדלה ומתרחבת - היא תנאי הכרחי לכל תמורה חיובית, ואבן-פינה לכל התלכדות פוליטית במערכה על גורלה של המדינה ועל עתידה של תנועת העבודה.
ג. הקבה"א קורא למפ"ם לגבש ביוזמתה חזית משותפת של השמאל הציוני הסוציאליסטי. חזית זו חייבת להתבסס על הסכמה רעיונית-פרוגרמטית, ושלבי ליכודה המסגרתי יהיו ביטוי נאמן למידת האחדות הרעיונית והפוליטית אשד תושג בכל שלב ושלב. בדרך זו יתאפשר גיבושה טל רשימה משותפת לבחירות הבאות לכנסת, ותתכן בעתיד אף כינונה של מסגרת קבע משותפת. שותפיה המיועדים של מסגרת חזית זו שמפ"ט במרכזה הם גופים קיימים וכן קבוצות ויחידים מכל מגזריה טל החברה הישראלית, יהודים וערבים כאחד.
ד. הקבוץ הארצי יפעיל את מלוא כוחו לבנייתה וחיזוקה של מפ"ם, ובמסגרתה יעשה כדי לקדם את מהלך כינונה של חזית השמאל הציוני הסוציאליסטי.
ה. הקבוץ הארצי מחייב את מדיניותה של מפ"ם הגורסת מיצוי אפשרויות של שיתוף הפעולה עם מפלגת העבודה בכל מאבק נגד הליכוד והימין כולו.
על מפייט להמשיך ולקיים את השותפות עם מפלגת העבודה בהנהגת ההסתדרות, ככל שזו תתמיד במאבקה נגד הליכוד ותפיסותיו הכלכליות-חברתיות, וככל שתוסיף לעמוד נגד שיתופו של הליכוד בהנהגתה.
הקבוץ הארצי קורא לכל שותפיה של מפ"ם בשמאל הציוני-הסוציאליסטי להצטרף אליה בעמדתה זו.
התלכדותו של הקבוץ הארצי מסביב למטרות אלה הוא ערובה הכרחית למיצוי הכוח הרעיוני, הפוליטי והארגוני הגנוז בו, במאב; הגורלי המתנהל על דמותה והתפתחותה החברתית, מדינית ותרבותית של מדינת ישראל.
מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם)
24.1.85
החלטות ריכוז מפ"ם - השמאל הציוני
המציאות הפוליטית שנוצרה אחר כינון ממשלת האחדות הלאומית, לאחר פירוק השותפות בין מפלגת העבודה ומפ"ם במסגרת המערך, מחייבת את מפ"ם:
א. לחזק, לחדש ולהרחיב שורותיה בערים, בעיירות הפיתוח ובכפרים הערביים , במקומות העבודה. במצב שנוצר חובה היא ללכד את המפלגה בשותפות רעיונית ופוליטית פעילה
ולוחמת.
ב. ליטול על עצמה את התפקיד המוביל בדרך להתלכדות כל כוחות השמאל הציוני,
במערכה על גורלה של המדינה ועתידה של תנועת העבודה.
ג. ליצור חזית משותפת של השמאל הציוני הסוציאליסטי אשר תתבסס על הסכמה פוליטית-פרוגרמטית. כדי להשיג מטרה זאת,יוחל בתהליך של גיבוש אידיאולוגי משותף. שלבי ליכודה המסגרתי של חזית זאת ישקפו את מידת השותפות הרעיונית-פוליטית'שתושג בתהליך זה. בדרך זו יתאפשר גיבושה של רשימה משותפת לבחירות הבאות לכנסת ותתכן בעתיד אף
כינונה של מסגרת קבע משותפת.
שותפיה המיועדים של חזית זאת, שמפ"ם במרכזה,הם הגופים הפוליטיים הקיימים, המשתתפים בבמת "מסד" וכן קבוצות ויחידים מכל מגזריה של החברה הישראלית, יהודים וערבים כאחד.
ד. מפ"ם תמצה את האפשרויות של שיתוף פעולה עם מפלגת העבודה בכל מאבק נגד הליכוד והימין כולו .
ה. מפ"ם תמשיך ותקיים את השותפות עם מפלגת העבודה בהנהגת ההסתדרות ככל שזו תתמיד במאבקה נגד הליכוד ותפיסותיו הכלכליות - חברתיות וככל שתוסיף לעמוד נגד שיתופו
של הליכוד בהנהגת ההסתדרות.
מפייס קוראה לכל שותפיה בשמאל הציוני הסוציאליסטי להצטרף אליה בעמדה זו בהסתדרות.
חו' איתסר בךאני 4 - תל־אביג 156 64. ת. ד. 777:, 6י0 44 - טלפון *4 62 26 ־05
ביטאון הקיבוץ הארצי גליון 1504 15 במרץ 1985
השבוע
בתנועה העולמית
גרעינים נובטים בלונג־איילנד
קן גוב — גזר רז גולן — משמר העמק
מול גלים אפורים וקרים של'האוקינוס האטלנטי, בבית־מלון יהודי שקירות חדריו מתקלפים — נערך בפעם השנייה כנם הגרעינים, או כפי שקראנו לו: כנס העלייה הקיבוצי של צפון אמריקה, לא "שעת כושר" היא לעלייה מצפון אמריקה, אף לא לתנועות הנוער החלוציות. ובכל זאת... ואף על פי כן, התכנסו לקריאתנו כ־200 צעירים וצעירות, שיש להם "קיבוץ וישראל בראש".
השתתפו חברי גרעינים של תנועות הנוער: הבונים־דרור, בני־עקיבא, השומר הצעיר, יהודה הצעיר, (הדסה) והתנועה הרפורמית, חברי גרעינים לא תנועתיים של התק"ם והקיבוץ הארצי, ו"סתם" צעירים החושבים על עלייה לישראל והצטרפות לקיבוץ — אולפניסטים ומתנדבים לשעבר, ואיתם, אנחנו — השליחים משלושת התנועות הקיבוציות. שלושה ימים ושני לילות: עיון משותף, פעילות בתחומים שונים, עבודה בקבוצות, לימוד הקיבוץ, האזנה הדדית...
מילוי מצברים לתקופה של "עד העלייה".
בין היתר, נפגשו המשתתפים עם שר הקליטה יעקב צור, עם דב'לה פלג — לשעבר מזכיר הקיבוץ הארצי, ועם הרבי ארתור הרצברג.
המשתתפים, שבגמר הכנס התפזרו בכל רחבי היבשת, לקחו עמם תיקים עם מעט חומר הסברה, ומיטען כבד של חוויות וקשרים אישיים ותנועתיים. אנחנו השליחים, יצאנו עם הרגשה מעודדת של מפעל ציוני מוצלח — העומדת בניגוד לאכזבות הרבות הפוקדות אותנו בפעולתנו השיגרתית כאן.
עם תום הכנס — יצאה לישראל משלחת של נציגי הגרעינים השונים, בליווי שליח מטעם שולחן העלייה הקיבוצי. משלחת זו קיימה סמינר נודד של ארבעה ימים. הסמינר כלל ביקור בקיבוצי הערבה ובמרכזי פיתוח ומושבים באיזור, בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, בבתי התנועות בתל־אביב, במחנה 80, במוסד חינוכי "מבואות עירון", בגבעת חביבה ובאום אל־פחם. כמו כן, התקיימו פגישות ושיחות עם אנשים במקומות השונים, או אנשים שהוזמנו במיוחד לפגישה עם המשלחת. אחרי הסמינר — התפזרו חברי הסמינר לקיבוצי היעד שלהם — קטורה, יהל, לוטן וגרופית בערבה, דרך גבולות וגלאון ועד עין הנציב וארמית שבצפון. ביקורם בקיבוצים יחזק את הקשר בין קיבוץ היעד והגרעין שישלים אותו. הכנס והמשלחת אורגנו ע"י שולחן העלייה הקיבוצי בניו־יורק, שהוא הזרוע המשותפת של התנועה הקיבוצית העוסקת בתוכניות קיבוץ ועלייה.
נמסר ע"י שליחי השולחן המשותף:
פנל הפתיחה של הכנס בנושא "75 שנה להתיישבות הקיבוצית"
רשות דיבור
(המשך מעמוד 3) "ארץ הצבי".
לרעתי, כמי שלא קרא עדיין את הספר וכמי שסבור שההצבעה בעבור לובה אליאב בבחירות שחלפו היתה שגיאה בשיקול הפוליטי היבש והקר. מתגלמת בהם, חד וחלק, תמציתה של הציונות. היה בכנס הזה משב ער וחם של אפשרות שינוי, לפי רוח הדברים, והודאה, סמויה משהו, באי־אפשרות המשך שלטונו של עולם מושגים שהבכורה בו נתונה להאדרת המנהיג.
באמצע הנייר אפשר לקרוא כמילים האלה:
"קבוצת ארץ הצבי אינה קבוצה של מנהיג ולא קמנו בכדי לשמש מכשיר לקידומו הפוליטי האישי של לובה אליאב".
הם מצהירים, לא במילים רמות, בניסוח פשוט, ישיר וכן על קירבה רעיונית אל גופים המגדירים עצמם שמאליים וביותר אל מפ"ם שאף העניקה להם משרד בבית מרכז המפלגה. אי־ההתחייבות להשתדך בשלב כלשהו אל מפ"ם והזמנתו של כל מי שקווי־הפעולה הבהירים של הקבוצה מבטאים את דעתו לפעול במיסגרתה מדגישות את עיקרה: חיל חלוץ לעשייה שוטפת ולגילוי מעורבות ברבדיה השונים של החברה הישראלית. בין עיקרי הדברים לא הובלעה הביקורת על התנוונותה של מפ"ם, על אי־קריאתה את השינויים שחלו בחברה הישראלית והחמצתה את חלקיו ההולכים וגדלים של ציבור אוהדים ותומכים פוטנציאלי. גם אם מוקדם, לפי שעה, לדבר על עירויי־דם דחוף כל־כך לעורקיה האנמיים של מפ"ם, אין כמעט ספק שהקשר הטוב הנקי והשקט שנוצר בינה לבין קבוצת "ארץ הצבי" עשוי להיות זרז חשוב מאד לעיצובה מחדש של המפלגה. נחצ'ה היימן הוציא את האקורדיאון שלו מנרתיקו והחזירו כחלוף שעה. לא הייתה שירה בציבור אבל היתה בו איזו תמימות משוחזרת. האמונה העיקשת בסיכוי להשיב לארץ מוקזת־הדם הזאת טעם של פעם וביטוי כוונה להתגייס לעבודה חינוכית אפורה ומינורית נתנה חומר להירהורים: ואולי עוד יהיו הדברים באפשר. ועוד יתקמרו מעל תכלת שוקטה ותום.
אשרי העושה.
11
1 במאי 1985
קיבוץ משמר העמק
כנס בוגרי הנוער הערבי חלוצי
לפני שבועות מספר פנו אלינו "בוגרי הנוער הערבי החלוצי" בבקשה לערוך אצלנו מפגש של בוגרי התנועה.
הכוונה להפגיש את בוגרי התנועה והקבוצות אשר התחנכו בקיבוצים. קבוצת חברים קיבלה על עצמה ברצון לסייע בקיום הכנס. המפגש יתקיים במשמר העמק ביום ה-1 במאי וזו התכנית:
12.30 התכנסות באיזור המועדון לחבר, על כוס קפה ומפגש רעים.
למפגש מוזמנים גם חברי קיבוצים אשר פעלו בעבר ופועלים בהווה בנושא זה.
13.30 ארוחת צהריים בחדר האוכל לבאי הכנס.
14.30 שיחה ודיון בנושא: תנועת הנוער בערבית חלוצית.
לשיחה זו מוזמנים חברים אשר מעונינים להאזין ולתרום בנושא זה.
הפגישה תתקיים בחדר האוכל - מנחה אמרי רון.
16.00 אסיפה חגיגית ליד במת המועדון לחבר.
יושמעו דברי פרידה וברכות - יודקס בעברית ,
מחמוד יונס - בערבית.
תופיע להקה ערבית במחול , והלהקה שלנו (בהדרכת גלעד ורצ'י) ואמיר גינת ינעים בשיריו.
חשוב ואף מומלץ לכל תושבי המקום להופיע בכנס בשעה 16.00.
בצורה זו נחוג בביתנו את הג הסולידריות הבין לאומית ואת חג אחוות העמים
ביום ה " 1 במאי.
נזדקק לסי רע רב בסדרביס רנטארהיס במרעדרך ל בחדר האדכצ.
רשימה בנרשא זה תרפיע בקררב.
השבוע
בטאון הקיבוץ הארצי מוסף על המשמר
גיליון 1531 25 במאי 1985 י' באייר תשמ"ה
לכאוב את כאבם
יוסף שטוקהמר, משמר העמק
השתתפתי בהפגנה בעפולה. שעה קלה עמדתי ליד מחסום המשטרה, בקרב קהל שואג, שורק ומקלל, והתבוננתי בפרצופים המעוותים משנאה. (למחרת היום נכנסתי לאשפוז קצר לביה"ח באותה העיר, וראיתי כמותם שוכבים ליד ערבים, מכבדים זה את זה במאכלים, ואין פרץ וצווחה. גורל משותף). אחר כך הצטרפתי לקהל שלי. בררו שמעתי עוברי אורח אומרים: "כאשר היתה ההלוויה, לא בא אף אחד מן הקיבוצניקים האלה. עכשיו הם באים עם השלטים שלהם". והדברים נאמרו דווקא בשקט. זוכר אני, במאורעות 39־1936, כאשר נפלו יהודים רבים בכל פינות הארץ, מידי הכנופיות, ליוו אותם רבים שלגביהם הם היו אלמונים, מתוך הזדהות עם הגורל המשותף. והרי כך נשאר גורלנו עד היום. גם אם אין אנו מזדהים בכל — הטרור אינו מפלה ביננו. אנחנו לא הפגנו בשדה פתוח, אלא בתוך מקום ישוב. אילו היו תושבי הקיבוצים בהמוניהם שותפים לאבל הישוב הזה, היינו, אולי, מתקבלים אחרת.
ומן הפרט הזה אל הכלל. — בבחירות אנחנו מציפים את הערים, דופקים בדלתות ומציעים את דעותינו. אילו עשינו זאת על סמך הדדיות, אך ורק, ומזמינים כל מי שחפץ להכנס אל בתינו לדו־שיח, פנים אל פנים, איש אל איש־קרוב לוודאי שלא הינו משכנעים ולא היינו משתכנעים, אבל זרעי מחשבות היו נזרעים. ומראש לכל "מענה רק ישיב חימה". לפחות אלה לא היו בין המקללים. ואף על פי כן, הפגנה
------
3
פוליטיקה
המשך מעמוד 3
הזאת היתה נחוצה. קראתי את רשימתה של נאוה חרש ב"דף הירוק", ואני מסכים איתה בכל, אילו היו רבים כמוהה, מי יודע אם הפגנות כאלה לא היו מיותרות. אבל אנחנו יודעים, הרי, שאין זה כך. לא היתה זאת מן ההפגנות המוכרות לנו, שהן בעיקר מחאה נגד מימסד מלמעלה (ולכן מצאו להם המשתמטים הרבים תמיד תירוץ: "זה ממילא לא יעזור"). הפעם מאיים עלינו הרחוב מלמטה איום פיזי. הפעם אין זאת יותר מחאה מציתו, אלא התפקדות, גיוס השורות להגנה על קיום הדמוקרטיה, קיומנו אנו — ובכל הזדמנות. לא תמיד תוכל — ואולי גם לא תרצה — המשטרה להגן עלינו, למרות צו השר. (וכי לא היו "מצווים" השוטרים להגן על הרופאים והאחים הערבים בבאר-שבע?). עם כל המודעות לאשמתנו על התבדלותנו, עלינו לדעת להשיב, הן במקל נועם והן במקל חובטים. כל הכבוד לראשי השיבה הרבים שנראו בהפגנה; הם עדיין זוכרים, איד זה התחיל "שם". ועוד יותר כבוד לבני הנוער הרבים, שהתייצבו נגד הזרם המאפיין היום רבים מאוד מבני גילם. אבל את האגרוף נגד הפאשיזם העולה צריכים לחשל אלה שכוחם אתם, והיום הם אולי שואלים עדיין בהיסוס, האם "אצלנו זה יכול לקרות?" — ואכן אנו מגיעים לשלב העימות הישיר, שהוא מכוער אבל קיומי, זה יכול לקרות בכל מקום.
רשות דיבור
הברית העולמית של מפ"ם
מועצה עולמית גבעת חביבה, 30.1.85 - 28.6.85
סדר היזם
יום שישי - 28.6.85
09.30 - נסיעה מאורגנת מתל־אביב לגבעת־חביבה, יציאה
מבית הקבה"א, תל־אביב 1.00-12.30 ו - התכנסות והרשמה
13.30 - פתיחה במליאה
א. דרכה של מפ"ם והציונות הסוציאליסטית בקרב יהדות העולם - הייני בורנשטיין
ב. הברור הרעיוני בתנועה הציונית ועמדתנו - אברהם שנקר
15.00 - תהליכים ואתגרים: ארצות־הברית, דרום אמריקה,
אירופה
17.00 - דיון כללי
18.30 - ארוחת ערב חגיגית
ברמת: אריה דולציו - יו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית, נתן פלד - מנהל גבעת־חביבה, חנן ארז -מזכיר מרכז מפ"ם
20.30 - המשך הדיון הכללי:
הפעילות הבינלאומית של מפ"ם - אברהם רוזנקיאר ג'וני גולדברג - הדור הצעיר יום שבח - 29.6.85
08.15 - מליאה: הצגת הנושאים לדיון בחוגים
09.00 - חוגים - ו. הסברה, 2. מעגלי פעילות - הערכות ארגונית,
3. התנועה הציונית.
14.00 - חוגים: ו. ארצות־הברית, 2. דרום אמריקה, 3. אירופה.
17.00 - "הקיבוץ הארצי בתקופה הזאת" - אפרים רוזן - מזכיר
הקבה"א
20.00 - "המצב הפוליטי ודרכה של מפ"ם בישראל" - ח"ב אלעזר גרנות
- מזכ"ל מפ"ם - דיון יום ראשון ־ 30.6.85
08.00 - ישראל והתפוצות - אברהם בורג - יועץ ראש הממשלה
לעניני תפוצות
09.00 - דו"ח מהחוגים - החלטות 00..12 - ארוחת צהרים 13.00 - פגיעוהעבהיעקב־חזו
14.00 - סכום
16.00 - ישיבה משותפת של מזכירות הברית ומזכירות המפלגה בבית
הקיבוץ הארצי
26.6.85
על המשמר 26.6.85
1985
על המשמר
30.6.1985
במת הכינוס וחלק מהממשתתפים במועצת הברית העולמית של מפ"ם בגבעת חביבה.
1985
המרכז
מפלגת הפועלים המאוחדת
מפ"ם
לוח פעילות שבועית מה־4.7.85 עד 10.7.85 מחלקת ההסברה
4.7 תל־אביב - בית הפועל החקלאי - 10.00- רבקה יעקובוביץ נצרת עלית - 21.00 - חנן ארז
עפולה - 20.00 - אפרים קורן
5.7 סמינר הקיבוצים - 8.00 - סמינר מורים - משה גבאי כפר כאנה - 19.00 - מחמוד אדהים
6.7 משמר העמק - 10.00
יום עיון לחברי סניף פתח־תקוה - יעקב חזן
קיבוץ יסעור - 21.15 " חנן ארז
קיבוץ הראל - 10.00 - צעירים מרמלה - עופר אבני רמת אליהו - 11.00 - יידיש - דוד שסוקפיש
7.7 חיפה - 18.30 - ח"כ אלעזר גרנות אילת - 19.00 - מאיר רוג
חיפה - 14.30 - מועצה ציונית - משה גבאי תל"אביב - 19.00 - צבי נתנזון
8.7 עברון - 10.30 - דב פלג
כפרי המשולש - 18.00 - אפרים ז'ילוני
9.7 ראשון לציון - 20.00 - ח"ב יאיר צבן גליל המזרחי - 18.00 - חוסיין פארס
10.7 געתוו - 21.00 - אפרים מורו
4.7 בת־ים - מוסך צמפיון - 9.00 - צבי רובל
5.7 חיפה - סיעת מפ"ם במועצת הפועלים - 8.00 -
בחדרו של יחזקאל יחזקאל - דב אלקנתי
8.7 פתח-תקוה - סניף מפ"ם - 19.00 -
דב אלקנתי - צבי רובל - משה סוקר
9.7 ועד הפועל - 8.00 - בחדרו של אפרים ז'ילוני -
ריכוז מקצועי עם כל מזכירי ההסתדרויות השונות
10.7 ירושלים - בית מבטחים - 9.30 -
נציגי מפ"ם בהסתדרות - פועלי מזון - נטע מן
7.7 בית מרבז מפ"ם - 19.30 - האם יש סיכוי
לתהליך השלום? - אליעזר רונן
המחלקה לאגוד מקצועי
המחלקה לקשרי חוץ המדור הלטינו אמריקאי
4.7.85
על המשמר
4.7.85
עצות נגד הגזענות.עפולה 7.9.85
ביום א' ה-7.9 בשעה 17.30, נתכנס יהד, יהודים וערבים בכיכר הבנים במרכז עפולה.
יחד נפגין בעד דו קיום בשלום. יחד נפגין בעד יחסי שכנות טובים ונגד טרור, נגד שפיכות דמים ונגד הרג חפים מפשע, בני שני העמים.
מעפולה נשמיע את קולה של ישראל האחרת. עפולה האחרת
עצות
נגד הגזענות.
עפולה 7.9.85
ביום ו בשעה 17.30, נתכנס יחד יהודים וערבים בכיי *'*ז העיר.
'ים בשלום ושכנות טובה.
יחזי של ישר._
ה האחרת.
אל תגיד "לא ידעתי"
היש עמק יזרעאל אחר? אם יש, וכמה דיוויזיות יש להם, נוכל להיווכח ביום א', 1.9.85, בכנס נגד הגזענות וכעד אחוות־עמים, שיתקיים כעפולה.
הכנס הזה הוא רק צעד פתיחה כמסע מקיף שמכינים מפ"ם, הקבה"א והשוה"צ בנושא הדחוף הזה. פרטים יבואו. היו נכונים.
מפ"ם'
במאבק נגד הגזענות
נצרת נגד הגזענות.עפולה 5
ום א' ה-7.9 בשעה 17.30, נתכנס יחד, יהודים וערבים ניכר הבנים במרכז עפולה.
ד נפגין בעד דו קיום בשלום. יחד נפגין בעד יחסי שכנות בים ונגד טרור, נגד שפיכות דמים ונגד הרג חפים מפשע, י שני העמים.
פולה נשמיע את קולה של ישראל האחרת. 1לה האחרת.
טלויזיה
קבלים
c:a.t
i
צוותא
לתרבות מתקדמת
הזמנה
1985
חוג רעיוני חברתי יהודי ערבי המשולש מנשה
מתוך אמונה שהשלום מתחיל בניה. בהגברת ההבנה, האחווה והשכנות השובה בתשובה לגזענות,
לבן חוג האקדמאים ואנשי העיבוד הערבים, החליש להמשיך אה פעילותו בחוג ששותף יהודי ערב?,
המפגש של החוג יתקיים אחה לחורש ויהארח נאחד הכפרים או הישובים בסנינה לדיון נגושאים רעיונים חברתיים תרבותיים ופוליטיים.
הנך מוזמן לפגישה אשר ההקיים ביום חמישי 26.12.85,
בשעה 19.00 בבית ההסתדרות בכפר קרע. נושא המפגש: סימפוזיון העיתונות והערבים בישראל. בהשתתפות: ישראל זמיר - על המשמר.
לוי יעחק הירושלמי - מעריב.
גרשון שוקן - הארץ.
זאב גלילי - ידיעוה.
דני רובינשעיין - דבר.
בברכה חברים
מחמוד יונס - רכז החוג
3.12.85
לכבוד
החבר
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
הועד הפועל
יום
10.12.85
תל אביב 61400, ליאונרדו דד, וינצ'י 13, ת.ד. 40009, טלפון 435222
מח' רעיונית-פוליטית
מס'
אל: מזכירות קיבוץ
משמר העמק
שלום רב,
במשולש נערך חוג משותף ערבי-יהודי, בריכוזו של חבר מפ"ם ונציגנו בוועדה המרכזת בהסתדרות - מחמוד יונס.
אנחנו שולחים לכם הזמנה, והיינו רוצים שחברינו מהקיבוצים של האזור הרחב יקחו חלק פעיל בחוג זה.
נבקשכם לשלוח למח' הרעיונית את שמות החברים, אשר ישתתפו בחוג המשותף ערבי-יהודי.
ברקאי גבעת-עוז גן-שמואל דליה הזורע המעפיל להבות חביבה מגידו מענית מצר
משמר העמק עין החורש עין השופט עין שמר רמות מנשה רמת השופט
בברכה,
יוסי שחר
עתק:
מחמוד יונס3.9.89
הצעת החלטה לועד הפועל של הקיבוץ הארצי
בימים אלה מלאי 21 חודש לפרוץ האינתיפדה.
בתקופה זו נהרגו בשטחים, כתוצאה ישירה מהתנגשות עם כוחות הבטחון, יותר מ-520 חושבים פלשתינאים, מחוכם כ-100 ילדים ונערים מתחת לגיל 16.
7 חיילי צה"ל ו-10 אזרחים ישראלים נהרגו בשטחים ועוד 16 נהרגו באוטובוס שדורדר לתהום בדרך לירושלים, ע"י פלשתינאי מנוסיראת.
מחיר הדמים שמשלמים שני הצדדים כבד מנשוא וההשלכות על החברה בישראל ועל צה"ל מטילות צל כבד על דמותה של מדינת ישראל.
הועד הפועל של הקבה"א קורא לכל אזרחי ישראל המאמינים בדרך השלום להשמיע את קולם ומחאתם נגד המשך הקיפאון המדיני, ולנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו כדי להשפיע על ממשלח ישראל לפתוח במו"מ מיידי עם המנהיגות הפלשתינאית, כולל אש"ף, להפסקת האליטות ולסלול את הדרך להסדר מדיני.
הקבהייא ומסיים רואים בממשלת שני הראשים ממשלה משוחקת, חסרת יכולת לקדם את השלום בחנופה ובפתיחות הנחוצות, תוך נכונות לוותר על שטחים למען השלום. יחד עם זאת, אנו נתמוך בכל נסיון לקרב ולקדם הידברות והסכמה על פני המשך האלימות ובכלל זה אנו תומכים ביוזמת הבחירות שהיא עדיפה על קיפאון.
הועד הפועל קורא לצהייל ולחיילי הקבה"א בסדיר ובמילואים בתוכו, להתייצב באומץ,
תוך מילוי משיטותיו, נגד כל תופעה של אלימות לשמה ושל התעללות ופגיעה בכבוד התושבים בשטחים. מקרים של פקודות בלתי חוקיות, ביצוען של פקודות כאלה ויוזמות של חיילים ומפקדים העומדות בניגוד לפקודות, לנורמות ולמוסר, פוגעות קשה בחוסנו של צה"ל. יש לעשות הכל כדי להעמיד לדין את מבצעיהן ולמנוע ביצוען כלל.
הועד הפועל של הקבה"א קורא לאזרחי ישראל להתייצב כחומה בצורה נגד כל נסיון לשלול את זכויותיהם של הפלשתינאים לחיות לצידה של מדינת ישראל וליהנות מזכות ההגדרה העצמית. ההטפה של גורמים קיצוניים לטרנספר, ההתעלמות של חלק מהמתנחלים, בכללם אישים מרכזיים בגוש אמונים, מהחוק, המוסר והצדק והצטיידותם בנשק ובחחמושת, הם חציית גבול שכל העובר אוחו שותף באחריות להדרדרות, שאם תימשך תהיה בלתי הפיכה ותערער את יסודות קיומה של מדינת ישראל.
ערביי ישראל מוצאים עצמם בין הפטיש והסדן של המאבק הפלשתינאי לעצמאות לאומית ואזרחותם הישראלית. במציאות זו חובה על כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, לנהוג איפוק רב. הועד הפועל קורא לממשלת ישראל ולראשי היישוב הערבי בישראל לפעול להרגעת הרוחות ולקיום החיים המשותפים תוך שמירת החוק והכבוד ההדדי ולקירוב וחיזוק הקשר בין שני העמיס החיים בשותפות במדינת ישראל.
ועידת ההסתדרות ה־16 1989
מטה הבחירות
אל
מזכיר הקיבוץ
ארמית
דליה
יסעור
סער
עין השופט רמת השופט
אילון הזורע כפר מסריק עברון שמרת
שער העמקים
געתון יחיעם משמר העמק עין המפרץ רמות מנשה
14.9.89
שלום וברכה,
הנדון : מבצע טלפונים
לקראת הבחירות להסתדרות אנו עורכים מבצע טלפונים באזור תיפה ואנו מבקשים את התגייסותכם למבצע.
השדיחות נערכות מן הקיבוץ ולכן ניתן לגייס לנושא חברים רבים מכל השכבות. החברים יקבלו הדרכה מפורטת איך לנהל את השיחה עפ"י "תסריט" מוכן מראש, מה שיבטיח את מירב התועלת.
לתיאום המבצע עליכם ליצור קשר עם פעילינו באזור:
ויקטור בליט - בקיבוץ רמות מנשה - בבית - 04-895073 בסניף חיפה 04-674192 04-674198
אנא, טפלו בנושא ללא דיחוי.
בברכה
עליזה עמיר-זהר
מפם
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
מחלקת כוח אדם.
לכבוד
מזכירות קיבוץ
משמר העמק
שלום רב!
הנדון: פאולה בארי - לפעילות בחירות
במסגרת הערכות לקראת מערכת הבחירות להסתדרות, ובהתאם להחלטות הועד הפועל של הקיבוץ הארצי.
אנו פונים לגיוסו של חברכם פאולה בארי לפעילות בנצרת עלית
לא צריך להרחיב בדבר חשיבותה וגורליותה של מערכת בחירות זו למפ"ם, אנו חייבים כולנו לתת את מיטב הכוחות על מנת שנוכל בצורה יעילה וחסכונית להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
תאריך הגיוס הנדרש הוא:
מצפים להתיחסותכם החיובית.
העתקים:
פאולה בארי - משמר העמק
חנן ארז - מזכיר המרכז.
אבו וילו - מטה בחירות.
המחלקה הפרסונלית - הקיבוץ הארצי. עליזה עמיר - מטה בינקיבוצי.
בברכה רינה קרן רכזת כוח אדם.
תאריך: 18/9/89
14.11.89
הצבעת הקבוץ הארצי
השוואה בין הבחירות לכנסת (נוב' 88) ולהסתדרות (נוב' 89)
מועצת הפועלים נעמ"ת ועידת הסתדרות הצבעה לכנסת
% % % %
100 18 407 100 10827 100 20448 100 23675 סה"כ הצביעו
84 15493 82 8775 83 16980 76.1 18018 מפ"ם
11.1 2057 13 1395 11.5 2353 17 4025 מערך(עבודה)
1.2 228 4 415 1.7 357 4.3 1014 ר"צ
0.2 45 0.7 156 ליכוד
0.3 73 שינוי
0.1 31 תחיה
0.3 72 צומת
3.4 629 1 242 3.6 713 1.2 286 אחרים .
** אחוז הצבעה לועידה (מתוך בעלי זכות בחירה): 85%
** אחוז ההצבעה לגעמ"ת (מתוך בעלות זכות הצבעה): 87%
** אחוז ההצבעה למועצות הפועלים (מתוך המצביעים לועידה): 90%
14.11.1989
ההצבעה לכנסת ה- 12 בקבוצי הקבוץ הארצי (תוצאות נבחרות) לעומת הבחירות לועידת ההסתדרות
קבוצים: אחוז המצביעים למפ"ס - בהדי יורד):
הסתדרות 84% ־ 80 הסתדרות כנסת 85.7%
92 84.8 1. כפר-מנחם - 90 89.3 1. נירים ־
90 84.2 2. דביר - 93 87.3 2. גל-און ־
92 84.1 3. נשון - 88 86.6 3. רוחמה -
83.7 4. יסעור - 88 ־ 86.5 4. שדה-יואב
92 83.1 5. רבדים - 93 86.1 5. גזית -
86 82.9 6. להבות הבשן - 94 86.1 6. נגבה -
89 82.3 7. עין-דור - 90 ־ 86.0 7. יד-מרדכי
89 81.6 8. ביר-יצחק - 94 85.8 8. חצור -
90 81.0 9. זיקים - 91 85.2 9. געתון -
92 80,8 10. געש - 85.1 10. מצר -
89 80.5 11. אילון -
90 80.2 12. גבעת-עוז -
89 80.2 13. שמרת ־
88 80.1 14. עין-השופט -
79% ־ 75
89 76.5 19. ברעם - 85 79.9 1. מענית - חריש -
94 76.4 20. חורשים ־ 86 79.5 2. דן -
89 76.3 21. ברקאי ־ 88 78.6 3. דליה ־
85 76.3 22. גת - 85 78.5 4. עמיר ־
88 76.8 23. עין-שמר ־ 90 78.5 5. רמות-מנשה ־
88 75.6 24. גן-שמואל - 87 78.1 6. מגידו ־
83 75.3 25. המעפיל - 91 78.0 7. כרמיה ־
84 77.9 8. יחיעם -
91 77.9 9. ניר-עוז ־
90 77.8 10. עין-המפרץ ־
94 77.6 11. גשור ־
81 77.6 12. מעברות ־
90 77.6 13. גבולות ־
81 77.2 14. שובל -
87 71.1 15. להבות-חביבה -
77.0 16. ניר-דוד ־
83 76.6 17. עין-החורש ־
76.6 18. הראל -
הבחירות לכנסת ולהסת־דרות
המצביעים למערך או לעבודה (באחוזים) (בסדר יורד של האחוזים)
14.11.89
הסתדרות % כנסת שם הקבוץ
37.1 %34% 1. משמר העמק
34.7 33 2. בית-אלפא
30.a 22 3. מזרע
29.0 28 4. שריד
27.9 17 5. שער-הגולן
26.3 12 6. סאסא ,(צבעון)
25.9 15 7. מהילות
24.7 18 8. הזורע
24.2 19 9. יקום
22.4 10 10. סער
21.4 11 11. שער-העמקים
21.1 18 12. בית-זרע
20.8 12 13. עברון
20.2 15 14. המעפיל
20.2 17 15. מרחביה
20.1 12 16. להב-שומריה
% שם הקבוץ
19 13 1. גת
18.7 11 2. ניר-רוד
18.6 11 3. העוגן
18.2 16 4. עין-החורש
18.0 8 5. ברעם
17.7 11 6. עין-שמר
17.3 10 7. רמת-השופט
16.9 9 8. גן-שמואל
16.5 10 9. דליה
16.4 12 10. עמיר
16.0 8 11. גבעת-עוז
16.0 15 12. מעברות
16.0 10 13. עין-השופס
15.7 13 14. יחיעם
15.1 17 15. שובל
15.1 7 16. ניר-עוז
15 6 17. שמיר
מפם
לחברי הקיבוץ הארצי , שקמו והתגייסו לסייע ביום הבחירות , ולחברים שטיפלו בנושא זה בכל קיבוץ וקיבוץ ,
תודה!
מפייס סיימה בהצלחה מערכת בחירות מאומצת ורחבת היקף .
ייחודה של מערכה זו והיות מפ"ם אחד משלשת הכוחות הגדולים , חייבו הערכות ארגונית ופרישה ארצית רחבה , במימדים שלא ידענו .
ההכרח לאייש את כל הקלפיות בארץ (למעלה מ - 3200 ) , חייב אותנו לגייס , לצורך זה ולפעולות נלוות , כ- 8000 איש ביום הבחירות .
חולשתם היחסית של חלק מהסניפים הגדולים והותיקים , המבנה הדמוגראפי שלהם והנגיסה של קופות החולים הקטנות במצבת החברים בקופ"ח של ההסתדרות , גרמו לכך שהסקטור העירוני של מפ"ם לא היה מסוגל להתמודד עם המשימות לבדו . אי לכך , פנינו שוב לחברי הקבוץ הארצי , להטות שכם ולהתגייס לעזרה . בסיכומו של דבר היה זה מבצע מרשים טל התנדבות אישית במסגרות קיבוציות . אולם היו פערים מדהימים ברמת הביצוע .
במרבית הקיבוצים היתה הענות גבוהה . לצערנו , היה מספר גדול מדי של קיבוצים שהביצוע לא דמה כלל למה שנתבקשו לתת .
אם ברמה הקיבוצית היה שוני , הרי כל חברה וחבר שהתנדבו , עשו זאת אישית באורח
מלא .
ועל כך , שלוחה לכל אחת ואחד תודה .
זכיתם לקחת חלק במהלך , שאם נדע לטפל כהלכה בתוצאותיו י נכון לנו המשך התקדמות בעתיד .
אורי דרורי
בברכה
מטה יום הבחירות
הנרי אלקסלסי
ועידת ההסתדרות ה-16 1989
מטה הבחירות
17.11.89
מטה יום הבחירות
גלעד חרוזי
מפלגת הפועלים המאוחדת
מפ"ם. סניף רמלה
19.11.1989
תאריך
רח רמב"ם 22 ת,ד. 25
טל. 225732 /08
לכבוד
מזכירות קיבוץ משמר העמק דאר משמר העמק 236 19
שלום רב,
בשם קבוצת וותיקי מזכירות מפ"ם סניף רמלה, בשם משה לאופר ובשמי, אני מבקש ההודות על האירוח הנאה בו זכינו בהיותנו אורחיכם ביום 9.11.1989.
נהננו מאוד מהביקור והמפגש עם הח' מאיר תלמי, השיחה תרמה ליתר הבנה ושיתוף הפעולה בין חברי העיר וחברי הקיבוץ.
העתק:
חנן ארז-מזכיר המרכז: חיים חיים-רכז מח' אירגון יוסי מוצ'ניק-רכז המרחב
בברכה ,
חיים כמיל מזכיר הסניף
20.11.89
שנתיים לאינתיפאדה והפתרון אינו נראה באופק. אחדים מאיתנו היו פעילים
בהפגנות שנסתיימו בקול ענות חלושה, חתמו על עצומות או הרימו קודם
בהתכנסויות ובדיונים. אחרים חרקו שן ויצאו לשרות מילואים בשטחים, למרוח הרושם הנוצר מהתרוצצויות מנהיגינו, הקפאון המדיני נמשך. אך לא כך בשטח, שם רחוק המצב מקפאון וקרוב יותר לנקודת רתיחה. ילדים נהרגים מדי יום, ואין משמיע זעקה. השבוע נהרגו גם שני חיילי
מילואים, אבות לילדים, ואיש אינו משלה את עצמו שהם יהיו
האחרונים.האם נמתין עד שיגבר זרם הדם, כפי שהיה בלבנון ורק אז נחדל מן האדישות?
העולם בולו משתנה נובח עינינו והסכסוך המזרח תיכוני הופך למטרד שולי ותמוה בעיני המערב.־ אם לא נפעל אנו - הישועה לא תצמח מידי זרים.
אין בכוחנו להחריש יותר. לא נאמר יותר: לא ראינו - לא שמענו - לא ידענו - מה אנחנו יכולים לעשות. אנחנו יבולים לעשות - והרבה!
מי שמרגיש כמונו, מוזמן לכינוס שיתקיים:
ב -יום רביעי. 13.12.1989 בשעה 15.00
באודיטוריום של הקב וגן הארצי בתל-אביב
בכינוס תוצע תכנית פעולה במספר מישורים:
1. הקמת גוף קבוע של התנועה הקיבוצית, שיעסוק בקידום תהליך השלום.
2. פעולות יזומות שלנו לניעור דעת הקהל והשפעה על קובעי המדיניות.
3. פעולות הומניטריות לסיוע לשטחים.
4. הקמת קשר עם פלסטינים בשטחים ומחוצה להם ופתיחת ערוצי הדברות.
אין כוונה להקים ארגון נוסף או לנקות את המצפון במילים של מחאה -אנו מתכוונים לפתוח מייד בפעולות מעשיות. כל החרד לעתיד, כל המובן להושיט יד - מוזמן.
קבוצת חברים ברמות מנשה :
ד"ר מרדכי קאפמן ורה יורדן
שרה אוסצקי אלדד פז
ויקטור בליט דליה קורקין
גרסיאלה בליט חיים קינן
יוסף בן-משה יהושע רץ
סלסו גרברז
השלום
אינו חלום
יד סבנקין
YAD TABENKIN
נובמבר 1989 6 .1 .1 .1
לכ'
המזכיר, מרכז ועדת חברה, מרכז בית-הספר, קבוץ _____________________
שלום רב
הנדון: דפי רקע וברור
סדרת חוברות זו מיועדת לחברים שעניינם בקבוץ, בחברה הישראלית,
ובמדיניות ( על כל היבטיה) .
מובאים בחוברות תקצירי מחקרים בנושאים הנ"ל , נתונים סטאטיסטיים,
ניתוחים עיוניים של סוגיות קיבוציות ומדיניות, - בקצרה, חומר רב
ענין לקורא המשכיל, המעונין בעדכון מידע ובהרחבת אופקים.
חוברות צנומות אלה הן בבחינת מעט המחזיק את המרובה, ולהכרתנו - יש סיוע רב לפעיל בקבוץ, לנושא בתפקיד, למורה ולמדריך.
מחירן סמלי (בין -.3 ל-.5 ש"ח לחוברת) וסגנונן שווה לכל נפש (אנו משתדלים להימנע מהטרמינולוגיה המדעית היבשה והכבדה) .
רצ"ב רשימת כל שראה-אור עד כה.
בימים הקרובים יופיעו 2 חוברות נוספות:
1. המדיניות הכלכלית - זאב צור.
2. התנועה הקבוצית 1988, נתונים סטטיסטיקה - סטנלי מרון .
הזמנות יש להפנות אל: הפצה, יד־-טבנקין
אפעל, רמת־ אפעל 52960
בברכה, הפצה
EFAL P.O. RAMAT-EFAL 52960, ISRAEL TEL: 03343311־ FAX: 346376 :דואר רמת-אפעל 52960, טל: 343311־03 9ק
נילי אור
מפלגת הפועלים המאוחדת סניף נצרת-עילית
רחוב חרוד 904/1 טלפון: 579230(06)
לכ' מזכירות קבוץ משמר-העמק
הנדוד: פניית סניף מפם בנצרת-עילית לעזרתכם.
7.12.89 :תאריך
ח.י.
סניף מפם בנצרת-עילית, פונה אליכם בזאת בבקשת סיוע להגרלה שתיערך בסניף על-מנת לגלים משאבים הנחוצים לו לפעולתו. יודעים אנו כי מצבם הכלכלי של קבוצים רבים אינו במיטבו, אולם אנו תקוה כי זה ישתפר וכי בינתים תוכלו לסייע לנו במוצרי מפעלכם, שכך, גם המצב בעירנו אינו מן השופרים כאשר האבטלה וגרורותיה כובשות כל חלקה טובה. גם הסיוע התקציבי של מרכז המפלגה לא יכול בימים אלה, להספיק לביסוסה טל פעילות מינימאלית המתבקשת בישוב כשלנו. בסניף שלגו התקבצה חבורה של אכפתניקים" המקדישה זמך ומרץ מרובים לפעולת הסניף, אולם, אין די בכך ואנו זקוקים למשאבים כספיים הכרחיים כדי לשלם את חשבונות הסניף. משאבים אלה אנו מקוים להשיג (ביו השאר גם) ע"י עריכת הגרלות שתמורתו תועבר לכיסוי הוצאות הסניף.
נודה לכם מאד, באם תוכלו להרים תרומה צנועה מתוצרת מפעלכם-תמ"ה-למטרה זו ולתת בכך משנה משמעות ותוקף לברית הקימת בין חברי המפלגה בכל זרמי ההתישבות.
יגאל תלמי - הנהלת תמה
מפם
מפם
סניף נצרת עילית
רחוב חרוד 904/4
אל:
מזכיר/ה
רכזות וץפוליטית
טלפונים:
דני גל. המחלקה רעיונית-פוליטית. 03/435351 שרה אוסצקי. רמות מנשה. 04/895949 ויקטור בליט. רמות מנשה. 04/895073
כינוס
כיום רביעי 13.12.1989 נשעה 15.00
באודיטוריום של הקיבוץ הארצי ליאונרדו דה וינצי 13 תל-אביב
תן יד
לשלום
שעה 15.00 פתיחה
השר עזר וייצמן־ ח"כ חיים אורון (ג'ומס) הח. וליד צאדק
מנחה: הח. שרה אדסצקי (רמות מנשה)
חלק ב
שעה 16.00
"עיקרי היוזמה"
הח. מרדכי קאפמן (רמות מנשה)
"הצעות מעשיות לדיון ולהכרעה" הח. ויקטור בליט (רכזות מנשה)
שעה 16.30 *דיוך פתוח
חלק א
14.11.1989
המכסה: 1 חודש פעילות על כל 50 איש
ביציע 13.11.89 חודשי פעילות ביצוע 13.11.89 חודשי פעילות
העברה: 0 2 אדמית .1
11/4 9 מגידו .45 6 9 אילון .2
51/2 9 מגן .46 אליפז .3
9 9 מזרע .47 אמיתי .4
81/4 7 מסילות .46 1 7 בית-אלפא .5
0 8.5 מעברות .49 3 8 בית זרע .6
21/4 7 גזענית .50 0 2.5 בית-ניר .7
11/2 8 מרחביה 51. 3 4 בית קמה .8
23/4 3.5 מצר .52 5 ברעם .9
9 משמר-העמק .53 11/2 5 ברקאי .10
123/4 7 נגבה .54 1 3 גבולות .11
נוה שלום .55 1 5.5 גבעת-עוז .12
6 4 נחשון .56 2 7 גזית .13
11/2 נחשונים .57 71/2 5 גל-און .14
נטור .58 51/2 10,5 גן־שמואל 15.
0 9 ניר-דוד .59 952. 6•5 געש
4 9.5 נירים .60 674 5 געתון .17
11/2 5.5 ניר-יצחק ו6. 9 גשור .18
1/3 4 ניר-עוז .62 374 6 גת .19
9 9 סאסא .63 23/4 3 דביר .20
סמר .64 61/2 10.5 דליה .21
0 4 סער .65 51/2 6.5 דן .22
0 9.5 עברון .66 61/4 11 הזורע .23
41/2 8.5 עין-דור .67 2 3 המפעיל .24
2 9 עין-החורש .60 8 העוגן .25
81/2 10 עין-המפרץ .69 1 9 הראל 26. י
q, 9 עין-השופט .70 21/4 4 זיקים .27
31Z עין-שמר .71 6 2 חורשים .28
6 7 עמיר .72 7.5 7.5 חצור
פלך .73 חריש .30
צבעון .74 41/2 8 יד-מרדכי .31
2 4 רבדים .75 יד-חנה 32. י
3/4 7 רוחמה .76 3 6 יחיעם .33
71/2 8 רמות-מנשה .77 0 7 יסעור .34
1 8 רמת-השופט .78 31/2 5 יקום .35
6 רשפים .79 כישור .36
2.5 שדה-יואב .80 71/2 7 כפר-מנחם .37
0 7 שובל .81 2 7.5 כפר-מסריק .38
שמריה .82 21/4 3 כרמיה .39
2 7 שמיר .03 כרמים .40
0 5.5 שמרת .84 0 7 כרם שלום .41
8.5 שער-הגולן .85 2 9.5 להב .42
13/4 2 שער-העמקים .86 23/4 5 להבות-הבשן, .43
31/2 8 שריד .87 0 3 להבות-חביבה .44
0 2 שניר .80
ס"ה להעברה
87 4 00c.ז-י.ש.
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיד
יום 17.12.89
-הזמנה
עם תום הבחירות לההתדרות, נערכת מפ"ם לקראת המושב ה-3 של הועידה העשירית, אשר יתקיים בכפר המכביה ביום א' 11.2.90. מושב זה יקבל הכרעות בנושא שינויים בחוקת המפלגה ושינוי הרכב המוסדות המרכזיים של מפ"ם. צירי המושב ה-3 הם אותם הצירים שנבחרו למושב הראשון של הועידה העשירית, שהתקיימה באביב 1988.
באחריות המזכירים לקיים בקבוצים דיונים ולקבל הצעות-החלטה לועידה. יש לעשות זאת בתקופה 7.1.90 - 31.1.90. בתאום עם מח' ההסברה במפ"ם תקבלו פותחים לדיון.
על מנת להבהיר את הנושאים העומדים על הפרק בועידה, נקיים בנס של חברי הקבה"א- מזכירי קבוץ.ורכזי ועדות פוליטיות, צירי הועידה והפעילים במערכת הבחירות להסתדרות.
הכנס יתקיים בבית הקבה"א ביום ד' 3.1.90 בין השעות 13.00 - 16.00 , באחריות המזכיר/ה לדאוג לנסיעת חברי הקבוץ לבנם.
הפותחים: אלעזר גרנות - הערכות מפ"ם לאחר הבחירות.
אליעזר רונן - (יו"ר הועדה לשינויים בחוקה) -שינויי החוקה והעקרונות המנחים
סיכום: אלישע שפירא.
נ.ב.: א. לנוחיות המזכירים מצורפת רשימת הצירים של קבוצכם לועידה. ב. בבנם נחלק את הצעות-ההחלסה לועידה.
נא, הבטיחו את השתתפותכם!!
אברהם רוזנקיאר
מח' ההסברה - מפ"ם
- מאיר תלמי
- ביני תלמי
- לוי רון
- אמרי רון
- אורה רון
- דני זמיר
- רחל אילון
דני גל
מח' רעיונית פוליטית הקבה"א
- איתן בן אור
הועד הפועל
המחלקה הרעיונית-פוליטית
אל:
קבוץ משמר העמק
- שי צור
- יוחנן כהן
- יעקב חזן
- טובה דימנט
- יונה גולן
לכבוד
מזכיר הסניף
מזכיר קיבוץ / רכזי ו. פוליטית.
הוועידה העשירית של מפם. מושב 4-3 תש"ן 1990 תל־אביב
מפם
המושב ה - 3 - 4
19 לדצמבר 1989
חוזר מספר 1
אנו נערכים למושב ה-4-3 של הועידה ה-10 אשר יידון בנושא: ארגון וחוקה. המושב ה~3 יתקיים בכפר המכביה בתאריך: 11.2.90 בין השעות - 20.00 -08.30
* על הסניפים לתאם בהקדם עם ההסברה בעל-פה במרכז מפ"ם טל'- 260698 / 260664, מועד לפתיחת דיון בשינויים המוצעים עם פותח מסעם המרכז.
* צירי המושב ה-3 הם אותם החברים אשר נבחרו למושב ה-1 במאי 88. אין אפשרות להחליף צירים.
* תיקי הציר יימסרו לסניפים באופן מרוכז. על כל ציר לשלם דמי השתתפות של 10 ש"ח במזומן.
לפניכם לוח זמנים לקראת המושב ה-3
31.1.90 - 7.1.90 - ברורים בסניפים בהצעות הועדה לחוקה אשר אושרו בריכוז.
31.1.90 - תאריך אחרון להגשת הסתייגויות הסניפים להצעות.
7.2.90 - 1.2.90 - ריכוז הצעות מהסניפים ע"י הועדה להצעות החוקה.
9.2.90 - 5.2.90 - פתיחת לשכת המטה בבית מפ"ם בקומה א', וחלוקת תיקי ציר.
11.2.90 - המושב ה-3 טל הועידה ה-10 בכפר המכביה.
בברכה,
חנן אחז מזכיר המרכז.
חיים חייט מח' ארגון.
מרדכי הראבן רכז המטה.
ועידת ההסתדרות ה-16 1989
עבור: ההנהגה הרוסית הסומר הצעיר, חברי משלחת השוה"צ, מק"קים ומק"קיות, י"גמלים,
מובירי הקיבוצים, פעילי בחירות מפ"ם, חברי ה"צ הקבה"א, מאמינים ומאמינות !
אנו חוזרים לצמתים ולכבישים !!!
במדי בחירות גם הפעם, נצא לצמתים ולחניונים ונביא את דבר מפ"ם לציבור.
בכוונתנו להוציא אותבם ואותנו לצמתים באזורכם ובאמצעות דוכנים ושילוט נצבע את הארץ
השיטה: ההל מראם השנה תש"ן 30.9.89 - 10.89 .1 נצא על פי הרשימה המצורפת לצמתים ובאמצעות הרוכנים והשילוט נפנה את ציבור הנוסעים הרבים לדוכנים.
הדוכן: הקמת הדוכן תהיה באחריות הקיבוץ/מוסד.
בדוכן יכללו הדברים הבאים: שולחנות - באחריות הקיבוץ
כסאות - באחריות הקיבוץ חולצות מפ"ם - באחריות מרכז מפ"ם כובעי מפ"ם - "
מדבקות - "
כרוזים - "
חומר הסברה - "
פירות - באחריות הקיבוץ עונות ושתיה - באחריות הקיבוץ
משטחי כותנה ושילוט אחר: יש להציב משטחי כותנה ושילוט החל מראש השנה ולהשתדל ששלטים אלו יעמרו עד יום הבהירות.
(יש להציב את השלטים 100 מ' מהכביש.) סיסמאות אפשריות לשילוט: * מפ"ם להסתדרות חדשה
* בדרך לעבודה עוצרים במפ"ם
* אני רץ למפ"ם
* הקול תלוי מפ"ם זכו'
את כל הציוד לדוכנים ניתן לקבל במרכז מפ"ם.
במידה ואתם רוצים לשנות את מיקום הצומת הכתובה ברשימה המצורפת - ניתן לעשות זאת. רישוי משטרתי: באחריותכם לפנות לתחנת המשטרה ולתאם איתה את הקמת הדוכן.
זהו, בואו ונצבע את הארץ בראש השנה במפ"ם
זה יהיה גדול ומשמעותי !
ניתן לפנות אלינו לשאלות, עצות והבהרות -
מפ"ם - 03-266245 לפנות ליורי, חמי, דובי
מח' מבצעים מפ"ם
מפם
מטה הבחירות
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
ההסתדרות הכללית של העוגדיס בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
פורום הסטודנטים הארצי של מפם והקיבוץ הארצי
תל אביב, 15,1,1990
הועד הפועל
מח' רעיונית-פוליטית
מח' ח"ץ
אל:
הנדון: השתתפות בבחירות באוניברסיטת תל אביב חבר יקר- חבר הקבוץ הארצי,
עם התקרב מועד הבחירות למועצת אגודת הסטודנטית של אוניברסיטת
תל אביב, הנערכות ביום די, 24,1.1990, אנו שבים ופונים אליך (והפעם- אף
בדרישה-בקשה צנועה יותר..,) : אנא, נצל את מעט הימים התפורים שעוד נותרו
עד לבחירות - לשכנע ולהשתכנע. בל נעמוד בפני תוצאות מאכזבות אשר ניתן
למנען ואשר עלולות להגרם בגין אדישות אנשינו דווקא!!!
אנו שבים ומפצירים בך; אנא, נצל את זכותך להשפיע ולבחור והבא גם
את חבריך להצבעה!!! למועמדי "צו ותא" באוניברסיטת ת"א השנה הזדמנות, אולי
היסטורית, להגדיל את כוחם בקמפוס עד כדי אפשרות להפוך למרכיב הגדול של
המועצה. הדבר תלוי בכל אחד ואחד מתומכינו הפוטנציאליים!!
אגו סומכים עליכם שלא תאכזבונו .!!!
להתראות בקלפים - 24.1.90 !
חנן ארז - מרכז מפם יעל וייס - "צוותא" סטודנטים אונ. ת"א
דני גל - המחלקה הרעיונית-פוליטית - הקיבוץ הארצי
יהודה מרלא - מחלקת ח"ץ - הקיבוץ הארצי
תדי כ"ץ - הפורום הארצי של הסטודנטים של הקיבוץ הארצי ומפס
ד ^,*• . I
קיבוץ משמר העמק
משמר העמק
. 9.3.90
לכ'
מחי הארגון מפ"ם שלום רב
החברים שנבחרו על ידנו למרכז מפ"ם בשיחת הקיבוץ ביום 3.3.90 הם:
ש ם תאריך לידה מספר תע' זהות
אילון רחל 30.10.1943 042220525
(אישה וגם עדות המזרח) טל. 896908־04
זמיר דניאל 4.6.1935 009478934
(דור הביניים־ - וגם המשכיות הסטורית)
של. 04-896943
בזנרמנחם 20.11.1957 054932637
(דור צעיר וגם בן קיבוץ) של. 04-896937
בברכה
מזכירי הקיבוץ
בתקווה שהפרוש הזה יספק ...
יד טבנקין
YAD TABENKIN
רשימת הפרסומים במסגרת דפי רקע וברור
1. השטחים המוחזקים (דמו מרפיח השכלה וכלכלה) - סטנלי מרון
2. הפתרון הקונפדרטיבי - יוסף הגיר
3. הנח"ל - יאיר דואר
4. ישראל והפלסטינאים במערכת הבינלאומית - אשר נתן
5. הדילמה שה ממללת ירדן - סטנלי מרון
6. צמיחת מנהיגות אצל בני קיבוץ והשתלבותם בפעילות - אביבה זמיר
7. שגת שירות למשימות חברתיות, פרק בתהליך החיברות של בן הקיבוץ
(דו"ח ראשון , תקציר) - ארזה אברהמי
8. התנועה הקיבוצית 1987 - נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
9. המשבר בסוריה - סטנלי מרון
10. אחריות הדדית וערבות הדדית - סטנלי מרון
11. אינדיווידואליזם וקי בוציות, ניגוד והשלמה - אלי אברהמי
12. מצרים במלכוד דמוגרפי - כלכלי - סטנלי מרון
13. השיתוף הקיבוצי - ברוך כנרי
14. עבודה בקבוץ 1977 - 1987, תחקיר - סטנלי מרון
15. בנות ובנים בקיבוץ - סוציאליזציה לחברה אחרת? -
שני מאמרים: ארזה אברהמי, מיכאל נתן.
16. קומונות אנרכיסטיות בספרד 1936 - 1939 - יעקב עובד
17. קווים להשקפת עולם קיבוצית - יעקב מורן
EFALP.O. RAMAT-EFAL 52960, ISRAEL 7EL: 03343311־ FAX: 346376 :דואר רמת-אפעל 52960, טל: 343311־03 פקס
