עשרות עובדים מהמספנות
הצטרפו למפ"ם
יום ה', כ"ז בשבט
תשמ"ו - 6.2.86
בעקבות התייצבות המפלגה לצד העובדים במאבקם נגד סגירה
|t •vIjJ ■ ^p^pp$$$ m ipw
^ן*מא?|
^vt * cV"! Siyitiir 1^Y
||£$;» ׳*1ממ»8שתמ0ו 7ס5?־מ^^:המס0גוו1? גימ
־ ה5זז3דart ^מר* מניין חוזעדןןפועל א^תהסתח
§!®ttiwM;l^
V^^^HHSinKHI^
איתנולמדם.ftnf *v^jfegtf. M$mmt (ממיר מועאת פחנלי חיפה) ואמר V’; ׳פישל, תוריד
דית אתהשודז :^מיי^^מ גשאגחגומז אוגר
®®•.דדמנריפהזמתררזת^סמה מיזת^ועדהיום,אין§מ
נשראיתי את מן מלוזיזיה, אמרתי לאשתת«י אתתטלווודר* חמם^:ממש;©לוחהלזמ^ת:מהימן
מעריב
1986
הדף הירוק
21.2.86
מפ"ם בדרך הנכונה
מן הראוי שלא לזלזל בכוחה של מפ״ם, ולא בסיכוי שמספר המנדטים שתגרוף (אם תלך לבדה) בבחירות הבאות יעלה. הסיכוי הזה קשור, ועל־כן ריאלי למדי, במספר המפעלים שייסגרו במשק, ובמספר הפועלים שיקבלו הודעות פיטורין.
אחרי שקירבה מפ״ם רחוקים מקרב מפוטרי המתפרות, היא עושה כן, יעילה ותכליתית יותר, לעובדי המספנות. העסק עובד!
חייקה גרוסמן עם חברים (חדשים) למפלגה
— חיים אמויאל, יו״ר ועד העובדים ב״מספנות ישראל״, אתם מחליפים מפלגה? —בהחלט. אנחנו מצטרפים למפ״ם. מפ״ם הוכיחה, שהיא לא רק מדברת, אלא גם פועלת לטובת הפועלים. החברים מהשוה״צ, ובעיקר יוסי סלומון, או איך שקוראים לו, עושים עבודה טובה. דואגים לעיתונים, להסעות, לשלטים, למשקה חם. כל הכבוד להם!
— תמורת זח אתם חותמים על הצטרפות למפ״ם?
— למה לא. ברצון! פעם היו פה הרוב ליכודניקים. היום איזה עשרים־שלושים-ארבעים אחוז מ־645 הפועלים הצטרפו למפ״ם. יש כמה שנשארו במערך, אבל ליכודניקים אין. לא רוצים לשמוע יותר מהליכוד. תצטט, תצטט, אל תדאג.
— אתה היית ליכודניק?
— מה לעשות. בן־אדם עושה טעויות. כולנו טעינו. הליכוד איכזב לאורך כל הדרך. הוא רק רצה את הפתק שלך, ויותר לא היה איכפת לו. • היום אני לא יכול להסתכל עליהם.
— את מדיניות החוץ והביטחון של המפלגה החדשה — אתה מכיר?
— מכיר. למה לא. אי־אפשר לקבל דבר אחד ולא לקבל דבר אחר. אני דואג לאינטרסים של הפועלים. וכשאני רואה, איך מפ״ם במועצת פועלי חיפה, בהסתדרות ובממשלה, אז אני איתה. תדע לך, שגם מפלגת העבודה איכזבה. מוטה גור הצביע בער לסגור את המספנות וגם אריק שרון, לא, לא שרון, נחמקין. נכון שהם תיקנו אחרי זה את עצמם. בוא, בוא תדבר עם פועל ותיק, 39 שנה נתן את החיים שלו למספנות, קוראים לו ארלן מיכאל.
— בוקר טוב, מר ארלן.
— למה מר? אני חבר. כולנו חברים, לא? תקרא לי מיכאל.
— גם אתה, מיכאל, חבר חדש במפ״ם?
— אני הייתי מצביע ליכוד כל השנים. עכשיו יותר לא. עכשיו אני ניטראלי. לא מצביע בשביל אף אחד. פעם הייתי מערך, מפא״י, והייתי פעיל מאוד, אבל הם עשו לי הרבה רע, אז התנקמתי והצבעתי ליכוד. עכשיו לא.
— גם לא מפ״ם?
— עכשיו ניטראלי. קח בחזרה את חיים.
— חיים, שמעת, מיכאל לא מצטרף למפ״ם.
— ככה הוא אמר? טוב, יהיה בסדר ישכנעו
- יערי או חזן?
— אני אשכנע אותו. כבר אני מגיש לו טופס, ׳ והוא חותם כמו בובה׳לה.
1986
על המשמר 11.4.86
הנבחרים לריכוז מפ"ם
מזכירות מפ״ם בחרה אמש ריכוז חדש. החברים שנבחרו הם: מאיר יערי. יעקב חזן, גרנות אלעזר. שם־טוב ויקטור, צבן יאיר, ז'ילוני אפרים; רטיג רעיה, אחיעזר אברהם, קורן אפרים, יציב גדי, מרציאנו יוסי, בר-ניר דב, גולדברג ג׳וני, ריפתין נעמי. שחר שולה, שטרנל זאב, וותר מוחמר. יוניס מחמוד, כנען ג׳מאל. גרוסמן חייקה, סרטני אמירה, פלג דב, וילן גרשון, ארז חנן, רוזן אפרים, אורון חיים (ג׳ומס), רגב אילן, רון אמרי. שחר יוסף, שפירא אלישע. תלמי מאיר.
על סדר היום
היה/יהיה
עמדה
מי שנכח בישיבת מרכז מפ״ם, ב״צוותא״, תל-אביב בשבוע שעבר (ב-5.2.86),חש חוויה מסעירה ומיוחדת במינה. היה זה צירוף של התרגשות גדולה עם,כמעט התרוממות רוח,כאשר עשרות רבות מעובדי ״מספנות ישראל״ וכן נציגים מ״אתא״ וממפעלים אחרים במפרץ חיפה,השתתפו בישיבת המרכז וקראו,״אתם אתנו -אנחנו אתכם".
כעין זרם חשמלי עבר בקהל כאשר חבר הוועד של מספנות ישראל מישל אלמליח, אמר בין היתר: "טעיתי בדרך הפוליטית שלי. לפני כמה שנים, כשראיתי את צבן בטלביזיה אמרתי לאשתי: תכבי את הטלביזיה. היום אני מבקש סליחה וכפרה.מהיום אני ואשתי נהיה חברים במפ״ם, כי למדתי את זה על בשרי״. מה שקרה בישיבת מרכז מפ״ם ב-5 בפברואר, יכול להיות ראשיתו של מפנה והמשכו תלוי בנו, אם באמת נרים את הדגל של מאבק משותף, יחד עם העובדים ולא במקומם ולא מעליהם אלא יחד איתם. מאבק למען תעסוקה מלאה וחידוש הצמיחה, מאבק למניעת האבטלה ונגד סגירת מפעלים יצרניים מאבק לתנאי שכר הוגנים ולאפשרות לחיות בכבוד מעבודה. למפ״ם,נועד תפקיד מרכזי,במאבק הזה אך לא בלבדי.תפקידה לעודד את העובדים, את ההסתדרות ואת ראשי משק העובדים, ההתישבות העובדת והמגזר היצרני כולו, בחקלאות ובתעשיה למאבק משולב שתכליתו להביא לשינוי ב״מאה שמונים מעלות״ של המדיניות הכלכלית של הממשלה ויעד זה ניתן להשיגו רק אם תוחלף ממשלת האחדות בממשלה אחרת, בראשות תנועת העבודה.
כאמור, החיבור בין מפ״ם והעובדים היה לרגע גדול, בישיבת המרכז, אך אחריו באים הרגעים האפורים, בהם צריך לנהל, ללא ליאות, את המאבק ההכרחי והצודק. התחלנו לה ווכח מה קורה כאשר מפ״ם (באמת) עם העובדים, ובא יבוא הרגע,שגם העובדים יהיו עם מפ״ם. וכמאמר המשורר, חיים חפר (בטורו ב״ידיעות", ב-7.2.86): "אנשים קשים הם אנשי המספנות. ידיהם קשות וקשה צעדם. הברזל, והפלדה, ואש הרתכות, כמו נוצקו אל תוכם, אל תוך הדם. ויש בהם מיפיו של הלחם ומיפיה של העבודה - שהם הם צלם האדם. והם חיבים לדעת -שאינם לברנדי.
* פעילי מפ״ם ובהם, בראש וראשונה מהדור הצעיר של המפלגה ואנשי האגוד המקצועי ובראשם דב אלקנתי, מלאו תפקיד חשוב בהפגנת המחאה של פועלי "מספנות ישראל״ שנערכה ביום ראשון, 9.2.86, לפני משרד ראש-הממשלה.
בראש מטה המאבק של עוברי המספנות נמצא יוסי סולומין, חבר קיבוץ שער-העמקים ופעיל מפ״ם בחיפה.
* בתיאום של מחי ההסברה אורגנו השבוע פגישות בין קיבוצי הצפון לבין נציגים מועד העובדים של ״מספנות ישראל״ בחיפה. קיבוצים המעונינים להפגש עם נציגי הועד בשיחות קיבוץ או בערב מיוחד, מתבקשים להתקשר אל מחלקת ההסברה של מפ״ם.
* פעילי מפ״ם והקבה״א, נמנים על מארגני ההפגנה בבניני האומה בירושלים נגד קיום וועידת ״כך", של הפאשיסט והגזען מאיר כהנא בבניני האומה. גם בין המשתתפים ניכר היה חלקם של אנשי מפ״ם.
* כנם ארצי של פעילי ה״צוותאות״, יערך בשבת, ה-15.2.86, במועדון ״צוותא״ (בית מפ״ם), בראשון לציון
* מבצע משולב של חוגי בית נערך, מטעם מחי ההסברה, באילת. במבצע השתתפו: גרשון וילן, חבר הועדה המרכזת, נחום שור, רכז
מחי ההסברה, אילן אסיה, דובר סיעת מפ״ם בהסתדרות ואיש ההסברה של ההסתדרות ומיגל ביק, מפעילי בית מפ״ם. המשתתפים נפגשו גם עם חברי קיבוץ אליפז, שבערבה.
שאלה: מה היא עמדת מפ״ם בשאלת יירוט המטוס הלובי?
תשובה: מפ״ם דוגלת במאבק נמרץ ובלתי מתפשר בטרור וחתירה בלתי נלאית לשלום, בעת ובעונה אחת. במאבק בטרור יש לחפש, כל הזמן, דרכים בלתי שגרתיות על מנת להלום בטרור ולפגוע ביכולתם של ארגוני הטרור לבצע פיגועים. עם זאת, יש לזכור שני דברים בסיסיים: ראשית, האמצעים שבהם משתמשים כנגד המחבלים חייבים להיות בהלימה גם עם המטרה וגם עם עובדת היותה של מדינת ישראל מדינה ריבונית.
ישראל איננה מדינת ״רמבו" אלא מדינת חוק ויש לקחת בחשבון את כל ההשלכות של כל סוג פעולה על מעמדה הבינלאומי של ישראל כמדינת חוק כמו גם את שאר ההשלכות המדיניות והבטחוניות.
שנית, את שאלת הטרור לא ניתן לפתור אך ורק על ידי מלחמה נמרצת בו אלא על ידי עקירת הסיבה שמולידה את הטרור והיא הסיבה של הסכסוך הישראלי ערבי הממושך ורווי הדמים שטרם מצא את פתרונו. השגת השלום ופתרון השאלה הפלשתינית יאפשרו לעקור את שרשרת הטרור ולכן כל פעולה צריכה לקחת בחשבון כיצד היא משפיעה גם על תהליך השלום. מפ״ם סבורה מכל הטעמים הללו, שהיו שיקולים מוטעים לא רק בביצוע אלא גם בתכנון של יירוט המטוס.
בסיס איתן להתחלה חדשה.
מפ"ם i
היום
תאריך. 14 בפברואר 1986
11
בהוצאת מחלקת ההסברה
על סדר היום היה/יהיה עמדה
הזעזוע, שפקד את הציבור הנאור בישראל, בהתגלות ה״פוטש", כפי שכינה הסופר עמום עוז, את מתן החנינה למפרע, לראש השב״כ ו-3 מעוזריו ובהתחוור כל הטיוח והמעשים המכוערים, מצד הממשלה, שקדמו להענקת החנינה האומללה, ע״י הנשיא, זעזוע זה חייב להוביל למעשים נמרצים ולגיוס מלוא דעת הקהל, על מנת לממש את התביעה האחת הנדרשת עכשיו: תוקם ועדת חקירה ממלכתית־משפטית, שתחקור את חלקו של הדרג המדיני ואת אחריותו לכל שהתרחש בפרשה חמורה זו.
הסיכוי שועדת חקירה כזו אמנם תקום, מותנה, עתה, ראשית כל, בציבור הרחב.
כשם שהפגנת 400 האלף, בכיכר מלכי ישראל, לאחר פרשת סאברה ושתילה, אילצה את ממשלת בגין לכונן ועדת חקירה ממלכתית-משפטית, כך נראה, שאם שוב יתקבצו המונים, בתביעה הנחרצת הזו, על מנת להציל את שלטון החוק, המשפט והצדק בישראל, יש סיכוי שועדה כזו, אמנם תקום. מפ״ם היתה בין הראשונים לתבוע את כינונה של ועדת חקירה כזו וצעיריה היו הראשונים להציב משמרת מחאה בתביעה המפורשת הזו. מפ״ם תהיה גם, בין המגייסים, בכל המישורים: במישור הפרלמנטרי, הציבורי, והתקשורתי, להוביל את המהלך הזה, במאמץ נמרץ ובלתי מתפשר, שלא לתת לקבור את הפרשה על כל השלכותיה הקשות ולא לתת לטיוח, לזיוף, להונאה ולפגיעה בחוק ובצדק, להשתלט על חיינו. למען הדמוקרטיה, למען הבטחון (שיתקיים רק אם יהיה מושתת על צדק וחוק) ולמען טוהר המידות הציבורי, יתנהל המאבק הזה, ללא ליאות, עד אשר קום תקום וועדת החקירה והאמת תצא לאור.
* משמרת מחאה של צעירי מפ״ם הפגינה בתביעה להקמת וועדת חקירה בפרשת השב״כ מיד עם פרוץ הסערה הציבורית בפרשה. פעילים רבים של מפ״ם, השתתפו גם בהפגנת ״שלום עכשיו" בירושלים, שנערכה בקשר לאותה פרשה.
* כ-30 איש השתתפו ביום עיון מוצלח על ״דת ומדינה״, שנערך בראשית השבוע בנושא "דת ומדינה״. המרצים: ח״כ אלעזר גרנות,
ח״כ שולמית אלוני, ח״כ חייקה גרוסמן והרב מירון האירו נקודות חשובות בנושא זה.
* סניף מפ״ם תל-אביב החל שוב, בפעולה שיטתית של הרצאות במקומות עבודה ומפעלים, בעיקר בעת הפסקות לארוחות בוקר וצהרים.
* פעילים ממפ״ם ומהקבה״א השתתפו ב״עצרת הסובלנות״ בין דתיים לחילוניים, שנערכה ביום ב' השבוע.
* פעילי מפ״ם, במיוחד מהדור הצעיר, עוסקים, בכל המרץ, בהכנות להפגנה שתערך בכיכר מלכי ישראל במוצאי שבת,
5 ביולי, בדרישה להקמת ועדת חקירה משפטית ל״פרשת השב״כ״י
* בשבוע הבא יתקיימו, ב-7-8 ביולי, 2 ימי עיון לפעילי מפ״ם בהסתדרות, בגבעת חביבה.
* כנם פעילים למען יהודי בריה״מ התקיים השבוע בבית הקבה״א. הכנס דן בדרכי פעולה מעשיות בנושא זה.
שאלה: מהי עמדת מפ״ם על הדרך שבה בחרה הממשלה לסיים את פרשת ראש השב״כ?
תשובה: מפ״ם שללה, בתוקף, את הסדר ״החנינה למפרע״ שהעניק נשיא המדינה לראש השב״כ ועוזריו במטרה למנוע חקירת הפרשה והוצאת האמת לאור.
מזכ״ל מפ״ם ח"כ אלעזר גרנות הדגיש 4 נקודות עיקריות של ה״פתרון״ האומלל הזה:
א. ראש השב״כ מוכרז כעבריין, ללא חקי? רה וללא משפט.
ב. הדרג המדיני הבכיר הציג עצמו כמורכב מחבר מוגי לב, המוכנים לקנות את מניעת חקירתם במחיר ראשו של ראש השב״כ.
ג. משרת היועץ המשפטי לממשלה שועבדה לקנוניה פוליטית של הרשות המבצעת.
ד. הוטל צל כבד על מעמדו הממלכתי של נשיא המדינה.
לנוכח הדברים האלה התייצבה מפ״ם בחזית הראשונה של התובעים את כינונה של ועדת חקירה ממלכתית-משפטית שתבדוק את חלקו של הדרג המדיני בפרשה ואת השאלות האחרות הקשורות בפרשה: היה או לא היה חיפוי של הדרג המדיני על מעשי ראש השב״כ ואנשיו? מדוע הרשו ל״עינוי הדין״ של (אז) תא״ל יצחק מרדכי להתרחש וכן הלאה. יש צורך לבדוק גם את שאר השאלות החמורות שעלו מן הפרשה. מפ״ם גם הגישה הצעת אי-אמון בממשלה בשל דרך טיפולה בפרשת ראש השב״כ.
מפ"ם
היום
תאריך: 4ביולי 1986
28
בהוצאת מחלקת ההסברה
■ מפלגת הפועלים המאוחדת -מפ״ם- נוסדה בינואר 1948.
■ מפ׳׳ם היא מפלגתם הציונית-סוציאליסטית של עובדים עירוניים, חברי קיבוצים, תושבי שכונות ועיירות הפיתוח.
■ כמפלגה יהודית ערבית פרושים סניפיה של מפ״ם בכל רחבי הארץ-ב-70 ישובים עירוניים יהודים, ב-50 ישובים במגזר הערבי וב-86 קמצי "הקיבוץ הארצי השומר-הצעיר".
■ למפ״ם 6 נציגים בכנסת,
6 נציגים בוועדה המרכזת של
ההסתדרות, ראש מחלקה בהנהלת ההסתדרות הציונית וחברים בהנהלת הסוכנות היהודית, 62 נבחרים בהנהלות הרשויות המקומיות וכן מאות נציגים במועצות-הפועלים, באיגודים המקצועיים ובוועדי-העובדים.
■ למפ״ם עתון יומי - ״על המשמר", דו-שבועון בשפה הערבית-"אל מירסד" וכן בטאונים, המופצים באלפי עותקים בארץ ובחו"ל באנגלית, בספרדית ובצרפתית.
■ מפ"ם מפעילה 24 מועדוני
״צוותא" ברחבי הארץ.
■ מפ־ם מהווה כתובת להזדהות ולפעולה לתנועות הציונות-המתקדמת באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, במסגרת ״הברית העולמית של מפ״ם״.
■ הקבוץ הארצי ומפ״ם מקיימים מרכז רעיוני-לימודי בגבעת-חביבה ובו גם מכון ללימודים ערביים.
■ מפ״ם חברה באינטרנציונאל הסוציאליסטי והיא מקיימת יחסי ידידות ושיתוף פעולה עם כל חברות האירגון.
נעים מאוד - מפ"ם
לשלום ולבטחון • לצדק ולשוויון
אנחנו נאבקים
■ למען חברה נאורה, דמוקרטית, שוויונית ועושה שלום. לצמצום הפערים הכלכליים, החברתיים והעדתיים, להעמקת האחווה היהודית-ערבית.
■ למען קידום מעמדם, כוחם וכבודם של העובדים; למען הבטחת רווחתם ובטחונם הכלכלי, במסגרת חלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית;
נגד כל נסיון לשחוק את שכרם,
או לגרוס לאבטלתם.
■ למען צמיחה כלכלית שהעובדים שותפים בתכנונה, ביישומה ובפירותיה.
■ למען פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-ערבי.
למען שלום צודק ויציב במזרח התיכון, המיוסד על עקרון השוויון וההדדיות ביחסים שבין עמי האזור. בדרך של הכרה בריבונותה של ישראל בגבולות בטוחים ומוכרים-והכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני.
■ נגד המשך שליטתנו הכפויה על עם אחר.
נגד הסיפוח שלהגדה המערבית ורצועת עזה, המסכן את אופיה היהודי והדמוקרטי שלישראל.
נגד הגזענות, הקנאות וההקצנה הלאומנית.
נגד הטרור והאלימות.
■ למען חיזוקו שלצה״ל - צבא העם ופיתוח כושרה הבטחוני שלישראל.
למען התנדבות למשימות לאומיות וחברתיות.
אנחנו נאבקים
■ למען הגשמת החזון הציוני בישראל העצמאית: המקבצת גלויות וקולטת עולים;
המבטיחה את חופש האמונה והמצפון לכל אזרחיה ומונעת כפיה דתית ואנטי-דתית; המקפידה בשמירת זכויות-האדם ללא הבדל מוצא, לאום, מין ודת;
■ למען בניינה שלחברה סוציאליסטית דמוקרטית בה יגברו:
השוויון על הפער; חרות העובד על ניצול וכפיפות; הרווחה על העוני; התכנון על האנרכיה; טובת הכלל על עריצותם של יחידים עתירי הון וכוח. למען ניהול עצמי של מפעלים וקהילות.
ונגד בירוקרטיות מסורבלות ושרירותיות.
■ למען ישראל - המהווה מוקד של גאווה ומשיכה לכל יהודי באשר הוא וכתובת של הזדהות לכל אדם שוחר קידמה בכל אתר.
עם העובדים ולמען העובדים
המפלגה
הסוציאליסטית
הדמוקרטית
של
ישראל
מח' הסברה
אוגוסט
1986
מפ"ם
תוכנית
השלום
של
מפ"ם
סדרה: ״דע מר. שתסביר״
מס. 1: תוכנית השלום של מפ״ם העורך: נחום שור
א. מבוא
עקרונות תוכנית השלום של מפ״ם, עודכנו, לאחרונה, במועצה הכ״ט של המפלגה, שהתקיימה בתל-אביב בתאריך: 2/3.2.83.
אולם, עקרונות אלו גובשו, בקווים העיקריים , כבר באוגוסט 1967, מייד לאחר מלחמת ששת הימים.
מפ״ם היתה המפלגה הישראלית הראשונה, שיצאה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בה נוצרו גבולות ה-10 ביוני 1967, בגולן, בסיני ובגבולנו המזרחי, בתוכנית שלום שעקרונותיה תקפים עד היום הזה (תוכנית השלום של מפ״ם מאוגוסט 1967).
ב. הסיבות העיקריות וההנחות המרכזיות של המאבק לשלום של מפ״ם
1. השלום הוא הכרח קיומי למדינת ישראל ובטווח הארוך, השרדותה של ישראל מותנית בהשגת השלום עם שכנותיה.
ישראל לא תוכל לחיות, לנצח, על חרבה, באיזור המסוער שבו היא ממוקמת.
2. לפיכך, השלום הוא האינטרס העליון והמטרה הראשית של מדינת ישראל.
3. אם לא תהיה התקדמות בתהליך השלום, לקראת השגתו, תגבר מאוד הסכנה של מלחמה חדשה, העלולה להיות קשה מכל קודמותיה וזאת מהסיבות הבאות:
א. הערבים לא יוכלו להשלים ולשאת, בשום פנים ואופן, את המצב הקיים, המכונה בפיהם ״מצב הכיבוש״, שבו שולטת ישראל על כמיליון ורבע פלשתינים בשטחים וזוהי, לפיכך, פצצת זמן קבועה ומתקתקת,שאם לא תפורק, היא עלולה,
בסבירות גבוהה, להתפוצץ.
ב. גם קיומו של "מחנה סירוב" ערבי ו״מחנה סירוב" ישראלי, הם גורמים קבועים, המאיימים על השלום, אם, לא נתקדם לקראתו.
ג. המזרח התיכון מלא חומר נפץ, כלומר במלאי גדול ביותר של כלי נשק מכל הסוגים, כולל נשק גרעיני ועובדה זו, בצירוף מירוץ החימוש הנוכחי באיזור, מגדילה מאוד את סכנת ההתפוצצות.
ד. גם לקח כל המלחמות הקודמות מראה זאת בבירור: בכל פעם שהיה מבוי סתום באיזור - פרצה מלחמה חדשה.
4. לפיכך, השלום עבור ישראל, הוא לא רק שאיפה נשגבה, אלא, לדעת מפ״ם היא,
ראשית כל, משימה מרכזית.
5. המחיר של העדר שלום והמשך הסבסוד הנוכחי הוא גבוה מאוד, עבור ישראל, בכל התחומים: הבידוד בתחום המדיני הוא בעיקדו, תולדה של הסכסוך הערבי-ישראלי והוא עשוי להעלם, כמעט כליל, עם סיומו של הסכסוך ווזה; הנטל הבטחוני מבחינה כלכלית, במצב הנוכחי הוא הנטל הגבוה ביותר, באופן יחסי בעולם (כ-1/3 מהתל״ג - התפוקה הלאומית הגולמית) של ישראל, מוצא במישרין ובעקיפין, על הבטח ון.
2/..
מפ״ם
מחלקת ההסברה
אוגוסט 1986
- 2 -
בתחום הדמוקרטיה, המשך הסבסוד מהווה איום ברור מאוד על עתידה וקיומה של הדמוקרטיה הישראלית, משום שעם במצור ממושך, מתקשה מאוד לקיים ולפתח את המערכת הדמוקרטית; מבחינה מוסרית - השליטה על עם אחר, כנגד רצונו -משחיתה ועל כל אלה - כבד המחיר המשולם בדם ממש, בהרוגים ובפצועים,
כתוצאה מהמלחמות החוזרות ונישנות ומפעולות הטרור והטרור שכנגד.
6. השלום ביו ישראל לבין העולם הערבי ובין ישראל והפלשתינים, הוא אפשרי ובר השגה והוא מותנה ראשית כל, בקבלת עקרונות צודקים ואוניברסליים,
העושים צדק מירבי (ולא צדק מוחלט) עם שני הצדדים.
הוא אפשרי, בעיקר מפני שהוא כדאי לשני הצדדים ולכל עמי האזור, יותר מאשר כל חלופה אחרת (מלחמה או המשך הסכסוך) ויש לשני הצדדים יותר מה להרוויח,
ממצב של שלום ויש הרבה מה להפסיד, במלחמות המחזוריות ובמצב הסכסוך המתמשך על מירוץ החימוש הנובע ממנו.
הוא אפשרי גם מפני שקיים שיווי משקל ושום צד איננו יכול, בעתיד הנראה לעין,
להביס את משנהו, אף שאין סימטריה, מפני שהערבים יכולים להרשות לעצמם להפסיד פעמים רבות וישראל, אפילו לא פעם אחת.
7. אין פתרון לסכסוך בדרך של שימוש בכוח ובמלחמה ומלחמת לבנון הוכיחה זאת שוב. הסכסוך הישראלי-ערבי ניתן לפתור על ידי פתרון מדיני בלבד, בדרך מוסכמת ובאמצעות משא ומתן, ללא תנאים מוקדמים, כאשר ישנו, בפועל, רק תנאי מוקדם אחד: הכרה הדדית בו זמנית וזניחת דרך הטרור והמאבק המזוין וזהו הבסיס ל״נוסחת שם־-טוב יריב".
8. לא ניתן להשיג את השלום על בסים של שליטת ישראל בכל השטחים המוחזקים, או ברובם. גם השגת השלום וגם החזקת השטחים - זה בלתי אפשרי וישראל תצטרך לבחור. וזוהי הבחירה שתקבע את גורלה ועתידה.
9. תוכנית השלום של מפ״ם נשענת גם על בסים השקפת עולם רעיונית (אידיאולוגית) ומוסרית/שרואה בהשגת השלום ובמימוש הגשמת אחוות העמים, עקרון אוניברסלי והומניסטי, הנובע מהתפיסה הציונית והסוציאליסטית של מפ״ם.
ג. הערות והסברים לתוכנית השלום של מפ״ם
(ראה: נספחים)
1. ישנם שלושה עקרונות יסוד לתוכנית השלום של מפ״ם:
א. ארץ ישראל היא המולדת המשותפת של העם היהודי החוזר לארצו ושל העם הערבי הפלשתיני.
ב. חלוקת הארץ היא היישום המדיני של עקרון זה.
ג. על הפתרון המדיני להיות מושתת על עקרון ההגדרה העצמית של שני העמים בארץ ישראל.
2. תצורת הפתרון
המסגרת, שבה יבוא מימוש פתרון הסכסוך היא: שתי מדינות עצמאיות וריבוניות:
ישראל מזה ומדינה ירדנית-פלשתינית מזה ומפ״ם תאבק למען פתרון המושתת על מסגרת כזו.
3. הסיבות לכך, שמפ״ם מעדיפה פתרון ירדני-פלשתיני הן אלה:
א. רוב תושבי ירדן הם פלשתינים, שלהם ולאחיהם, בגדה המערבית שפה ומסורת משותפות וקשרי משפחה מסועפים.
ב. מרחביה של מדינה ירדנית-פלשתינית מאפשרים לעם הפלשתיני לממש את זכותו להגדרה עצמית, לשמור על אחדותו, לקלוט פליטים ולכבד את זכותה של מדינת ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים.
../3
- 3 -
ג. יעדים אלה אינם ניתנים למימוש במדינה שלישית ונפרדת.
4. עם זאת, עם בא השלום, לא תוכל ישראל לקבוע את סדרי חייהם המדיניים של
הירדנים והפלשתינים והיא תכבד את הכרעותיהם הדמוקרטיות ובלבד שיקוימו סעיפי ההסכם וסדרי הבטחון שייקבעו בחוזה השלום.
פירוש פיסקה זו, בתוכנית השלום של מפ״ם, הוא, שאם יחליטו הפלשתינים להקים, לאחר בוא השלום, מדינה נפרדת, לא תהיה לכך התנגדות מצד מפ״ם,
בהתאם לעקרון ההגדרה העצמית, אף שהיא מעדיפה וחותרת, כאמור,לפתרון ירדני-פלשתיני ומניחה שכך אמנם יהיה, בסופו של התהליך המדיני באיזור.
5. על בסיס מציאות של שלום יציב ויחסי שכנות טובים, על ישראל לשקול, לדעת מפ״ם, גם אפשרות של פתרון קהילתי-פדרטיבי, או קונפדרטיבי.
6. הנסיגה משטחים - לאחר שייקבעו תיקוני הגבול ההכרחיים לבטחונה, תיסוג ישראל, על פי תוכנית מפ״ם, לגבולות בטוחים ומוכרים והשטחים שיוחזרו, יפורזו, על פי לוח זמנים מוסכם.
כוחות צבא לא יחצו את הירדן והפירוז יובטח, על פי הסדרים שיוסכם עליהם.
7. ירושלים - העקרון המנחה לגבי פתרון בעית ירושלים הוא, שהיא תשאר עיר מאוחדת, כבירת ישראל. במסגרת הסכם השלום, תבטיח ישראל, כך מציעה מפ״ם,
מעמד אקסטריטוריאלי למקומות הקדושים,לאיסלם ולנצרות ותאפשר ביטוי לייחוד הלאומי והתרבותי של התושבים הערביים של העיר, על פי ״תוכנית חזן"
(נספח מצורף).
8. פתרון שאלת הפליטים - שאלה כאובה זו, יש לפתור בעיקר במסגרת ובמרחבי המדינה הירדנית-פלשתינית שתקום.
9. הדרך אל השלום
א. את השלום בגבול המזרחי ניתן להשיג, על ידי כך שממשלת ישראל תקרא לממשלת ירדן ולנציגים המוסמכים של העם הפלשתיני לנהל משא ומתן לשלום,
שיהיה מבוסם הן על כיבוד ריבונותן ובטחונו של מדינות האיזור והן על עקרון זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני.
כלומר, ראשית כל, דרושה יוזמת שלום ישראלית.
ב. אימוץ נוסחת שם-טוב יריב.
ג. השענות על הצעות הנשיא רייגן כבסים חשוב ובעל סיכויים, למשא ומתן לשלום.
ד. במה שנוגע לגבול עם סוריה על הגבול לעבור על הגולן, עם זאת, צה״ל ייסוג לגבולות, שיוסכם עליהם והחלק הנותר של הרמה יפורז על פי לוח זמנים מוסכם.
ה. האוטונומיה - לשטחים מיועדת רק לתקופת מעבר ואיננה יכולה להיות פתרון קבוע.
ו. ההתנחלויות בשטחים (יו״ש ורצועת עזה) מהוות מכשול רציני לתהליך השלום ויש להפסיק, מפני שהן מסכנות את סיכויי השלום.
על גורל ההתנחלויות הקיימות, יש,לדעת מפ״ם,לדון בעת המשא ומתן לשלום,
כאשר המשא ומתן הזה יפתח, סוף, סוף.
ספטמבר
1986
מפ"ם
מחלקת
ההסברה
דת ומדינה
עמדת מפ"ם
מפ"ם
מחלקת ההסברה
ספטמבר 1986
סדרה: "דע מה שתסביר"
א. מבוא
מם. 2: דת ומדינה - עמדת מפ"ם העורך: נחום שור
הנושא: "דת ומדינה" קיבל לאחרונה משמעות אקטואלית מחודשת והפך שוב לנושא חם בכל המובנים.
המתקפה הדתית-חרדית בלטה מאוד בחודשים האחרונים ואף שיש בה עליות וירידות ומעבר מתחום לתחום (פעם שריפת וריסוס תחנות, פעם התנכלות לחפירות ארכיאולוגיות, ניתוחי מתים, תחבורה בשבתות וכוי וכוי) אין הכרסום בסטטוס קוו נפסק.
הנושא של יחסי דתיים וחילוניים, הנגזר ממכלול השאלות של דת ומדינה מקבל משמעות חשובה במיוחד במספר מקומות כמו בירושלים, פתח-תקוה, רמת-גן, צפוך מזרח תל-אביב, אך זהו נושא בעל חשיבות לציבור בכללו מפני שהוא משפיע על חיי כל האזרחים. יש גם לזכור שחלקים ניכרים מציבור העובדים, שאת לבו ותמיכתו רוצה מפ״ם לרכוש, הם אנשים דתיים או מסורתיים וחשוב שהם יבינו נכונה את עמדות מפ״ם בשאלה הזאת.
בגלל המאבק נגד הכפייה הדתית, שמפ״ם מנהלת עלול להווצר הרושם שאנחנו נגד הדת וזה עלול להסב לנו נזק ניכר, בעוד שהאמת היא, שמפ״ם היא נגד הכפייה הדתית (וגם נגד הכפייה האנטי-דתית) וכמפלגה חילונית, ציונית סוציאליסטית, מכבדת מפ״ם את המסורת היהודית ורואה בה מקור של השראה ויניקה, אך, בשום פנים ואופן לא מקור של סמכות עבור מי שאינו חפץ בכך. מפ״ם מכירה בכך שעבור אנשים דתיים ההלכה היא מקור של סמכות (עבורם אך לא עבור אנשים חילוניים).
הנקודות העיקריות בתפיסת מפ״ם בנושא: ״דת ומדינה״
1. מפ״ם היא מפלגה חילונית, המכבדת, כאמור את המסורת היהודית.
2. חילוניותה של מפ״ם נובעת מהיותה מפלגה ציונית סוציאליסטית, הנשענת על גישה חברתית והיסטורית ומדעית רציונלית. הדת כידוע, מוצאה בהיסטוריה הקדומה והאמונה הדתית נבעה ממקורות שונים כמו: פחד מתופעות הטבע והחברה ומבורות של האדם שלא יכול היה להבין את התופעות הללו בטבע, בחברה האנושית ובאדם עצמו.
(גם בעידן המודרני יש תופעות של חזרה לדת, כתוצאה מההתפתחויות המדעיות, הטכנולוגיות והחברתיות וכריאקציה למודרניות, ולשינויים החברתיים המהירים ולפחדים הקשורים בעידן המודרני).
3. גישתה הבסיסית של מפ״ם היא, שבחיים הציבוריים בישראל, בהם קיים רוב חילוני גדול ומיעוט דתי וחרדי לא מבוטל, יש לפעול לפי העקרון: "איש באמונתו יחיה״ ופירוש הדבר, שיש לשלול כל כפייה בעניני אמונה ומצפון ולמנוע, לפיכך, כל כפייה דתית או אנטי דתית. (כפייה אנטי דתית לא קיימת, בפועל, כיום).
4. מתוך כך סבורה מפ״ם שיש לחתור, כעקרון, להפרדת הדת מהמדינה, כאשר על המוסדות הממלכתיים לספק ולדאוג לצרכי הדתיים והחילוניים בהתאמה ולמנוע השתלטות המנגנון הדתי על חייהם של רוב אוכלוסי ישראל, כנגד רצונם.
5. היהודים הם עם ולא עדה דתית ולפיכך אין הדת מגדירה את הזהות היהודית בימינו. רוב העם היהודי בעולם הוא חילוני והדתיים האורתודוקסיים הם מיעוט.
6. היהדות היא מכלול התרבות היהודית לדורותיה והדת היהודית היא מרכיב חשוב ביהדות, אך לא בלעדי.
תפיסה חברתית מתקדמת רואה את האדם במרכז ואת האדם היחיד כיישות אוטונומית
../2
- 2 -
ואחראית, הריבונית על אורח חייו, דעותיו ואמונותיו - פיט לענינים הדרושים לבטחון, לסדר הציבורי ולכיבוד זכויותיו של אדם אחר.
7. החילוניות, פירושה: יהודים לא דתיים, שיש להם יחס חיובי ליהדות ולמורשת ישראל.
8. יש לזכור, שהציונות, תנועת השחרור וההצלה הלאומית של העם היהודי, היא תנועה הומניסטית, מעצם מהותה והיתה והינה, ברובה המכריע, תנועה חילונית.
מתוך כל אלה נובע, שאיך שום זרם כלשהו ביהדות, דתי או חילוני, שהוא מהווה את היהדות ה״אוטנטית" ואין לאפשר לשום זרם (כמו הזרם האורתודוקסי) עדיפות כלשהי על פני זרם אחר.
9. כלומר, עקרון הפלורליזם ביחסים, כעקרון מפתח, מחיייב שוויון מלא בפני החוק לכל הזרמים ביהדות (וכן לזרמים לא יהודיים) וכן שוויון מלא, בפועל, בהתייחסות ובטיפול, מצד כל המוסדות במדינה, כלפי כל הזרמים הללו.
10. ה״כמורה״ הדתית והחרדית, שהיא מועצת הרבנות הראשית ומנגנוניה בכל ישוב ו״מועצת גדולי התורה", ומנגנוני ה״ישיבות", ה״כוללים״ ושאר המוסדות הדתיים והחרדיים והארגונים שלהם, כולל מנגנוני המפלגות הדתיות והחרדיות, אינם משקיעים מאמץ ניכר בנסיונות לשכנע את הציבור החילוני בעדיפות התפיסה הדתית ובוודאי שאינם מתכוונים להשתכנע בעדיפות ההשקפה החילונית. הם מעונינים לכפות את דתם ואת אורחות חייהם ואת המצוות בכוח החוק הקיים והחוקים שברצונם להעביר בכוח מנגנוני הכפיה שלהם לאכוף חוקים אלה וליצור מצב של תלות לשבט ולחסד (לרוב לשבט) של האזרחים בהם.
הם מנהלים, מזה זמן רב ,״מלחמת תרבות״, חד צדדית ונוגסים בשיטת הסלאמי,
תחום אחרי תחום, מהחילוניים.
האסטרטגיה של "מלחמת התרבות״ של הדתיים והחרדיים לא נשענת איפוא, על התפיסה של השפעה רוחנית, אלא נסמכת על השתלטות מירבית על התחומים החיוניים של חיי האזרחים והפיכתם לתלויים במימסדים הדתיים, בשרירותם ובחוקיהם.
תפיסת היסוד של המימסד הדתי והחרדי, ניתן להגדירה כך: ״כלל לא חשוב מהי אמונתך והשקפתך, חשוב שתנהג ותחייה על פי רצוננו".
11. ההנהגות של שתי המפלגות הראשיות, הליכוד והעבודה, מתחרות ביניהן בחיזור אחר
המפלגות הדתיות, גם כאשר מפלגות אלו אינן מהוות כלל, לשון מאזניים בכנסת.
מאחר שהשלטון הנוכחי איננו בולם ולא יבלום את המתקפה הדתית, אין לציבור החילוני ברירה אלא להתגונן בעצמו.
דרושה הבחנה חדה, בין ההגנה על החוק ואכיפתו על הדתיים והחרדיים, כנגד התפרעות שלהם ופגיעתם באזרחים, בנפש וברכוש לבין פגיעה בחוק והפרתו, בנוסח פגיעה בבתי כנסת ושאר מעשים שפלים, שרק מקילים על הקיצוניים בקרב הדתיים והחרדיים.
12. נקודת החיבור שלנו עם חוגים דתיים נאורים היא הראיה של מורשת ישראל כמקור השראה
ויניקה. נקודת ההבדל היא שאין אנו רואים בה, כאמור,מקור של סמכות.
אין טעם להדבר עם המימסד הדתי והחרדי, הקנאי והחשוך אך יש טעם לפתח דיאלוג עם
יהודים דתיים, שאינם עושים בדת קרדום לחפור בו. ולהגדיר את ה״קווים האדומים״
של היחסים בין שני הצדדים. המפלגות הדתיות שייכות, מבחינה זו למימסד הדתי והחרדי. כל הדברות איתן, בנושא "דת ומדינה״ הוא, למעשה, בלתי אפשרית.
אפשר, רק, לנהל איתן מיקוח פוליטי למניעת סחטנות, אבל אופיין הכפייתי איננו עשוי להשתנות, בוודאי לא בקונסטלציה הנוכחית.
לכן צריך להציג מודל של דיאלוג ויחסים הבנויים על סובלנות וכבוד הדדי, נוסח "איש באמונתו יחיה״ כדי שאפשר יהיה בכל זאת, לחיות ביחד כעם אחד.
למרות ההבדל הממשי בחיים הריאליים.
13. בתפיסה החילונית יש חתירה להפוך את העם היהודי לעם נורמלי במשפחת העמים, עם ייחוד שלו, כמובן וזוהי, לכן, תפיסה אוניברסלית. אך בתפיסה הדתית קיימות שתי "גדות״: היהודים מול כל אומות העולם והגדה היהודית גבוהה יותר ואין גשרים מעל הנהר.
מכאן הקנאות הדתית, המתבטאת אצל החלקים הדתיים הקיצוניים-לאומניים באמרות המסוכנות והגזעניות כמו: ״הטוב בגויים הרוג״.
3/..
- 3 -
14. בתחום יחסי הלכה-מדינה, אצל הדתיים (והחרדיים) ההלכה היא הקובעת והיא מקור הסמכות ולא השלטון הדמוקרטי, רק בחו״ל, בגולה, גורסים הדתיים ש״דינא דמלכותה דינא״.
ברור לעומת זאת, שעל פי תפיסת מפ״ם מקור הסמכות בישראל צריכים להיות המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים וישראל צריכה להיות מדינת חוק דמוקרטית ולא מדינת הלכה.
15. לגבי יחסם של הדתיים והחרדיים אל הציונות: בדרך כלל רווחה,ורווחת אצלם התפיסה הבסיסית ש״המשיח יביא את הגאולה ואין להקדימו ולפיכך הרוב המכריע של הדתיים והחרדיים לא היה שותף פעיל למפעל התקומה הציוני וחלקים רבים אף יצאו נגדו.
רק ״המזרחי״ וה״פועל המזרחי" היו שותפים למעשה הציוני הלאומי, שהיה ברובו המכריע, חילוני.
16. מפ״ם סבורה שיש לשזור בתרבותנו הלאומית המתחדשת, את כל הנאור, המתקדם והיפה, שבמורשתנו העתיקה, עם מיטב ערכיה של התרבות האנושית הכללית.
זכות הבחירה מה להעדיף במורשת ומה להטמין בגנזך, עד לעת מצוא, שמורה לכל יחיד,
לכל קבוצה, לכל זרם ולכל דור.
ובכלל, בעניני אמונה ודעות, שהם בתחום ענינו של הפרט, יש למנוע התערבות של חקיקה.
אך בשל עיוותי העבר והשינוי המתמיד, לרעה בסטטוס קוו, שגם בו יש כפיה דתית בתחומים רבים מאוד, פועלת מפ״ם לחקיקה בכמה תחומים הקשורים במכלול השאלות של "דת ומדינה״.
בנספח המצורף ניתן למצוא את ההצעות לחקיקה בנושא זר. שמפ״ם מציעה.
על המשמר
14.12.1986
בין הזורע ליקנעם - דרך הילדים
הדרך היעילה ביותר להביא לקירוב לבבות היא דרך הילדים — עובדה בדקה זו גילו מחדש בסניף מפ׳׳ם ביקנעם. לאחר הצלחת הקיטנה המשותפת לבני יקנעם ולבני הזורע. במהלך החופש הגדול, הוחלט להמשיך גם במשך השגה את הפעילות במסגרת המשותפת שנוצרה."לעלות כיתה", להגיע להורים ולשתפם בפעילות.
בשבת שעברה חזרו ליוקנעם הילדים מהזדרע שהשתתפו בקייטנת הקיץ. הפעם — בלווית הוריהם. את המשפחות מהזורע אירחו ביוקנעם משפחות הילדים המקומיים שהשתתפו בקייטנה המשותפת.
באמצעות הילדים, שכבר הכירו היטב אלה את אלה, נוצר עתה קשר מעניין בין המשפחות כל משפחה מקומית אירחה לסעודת צדדיים משפחה מהזורע. האירוח היה אמור להמשיך שלוש שעות, אך כל סדרי ההסעה חזרה להזורע שובשו כתוצאה — כיוון שמרבית המשפחות נשארו במקום זמן רב יותר, ולא ודתה הוכחה טובה מזו להצלחת האירוע.
מספר ימים לאחר מכן נערכה בסניף מפ׳׳ם ביוקנעם פגישה של ועדה המשותפת לקיבוצים ולסניף, לדיון בהמשך שיתוף הפעולה החברתי־התרבותי, וכן כדרכים להתמודד במשותף עם בעית התעסוקה בישוב. זאת, בעקבות השמועות על גל פיטורין קרוב העומד לענוד על מפעל ״סולתם", ואשר עלול להכות בראש ובראשונה ביוקנעם, ששיעור האבטלה בה מדאיג ממילא.
את הוועדה המשותפת מרכז אמרי רון. במהלך הפגישה ביקש מזכיר מפ״ם ביוקנעם, עמוס משה, להיפגש עם'מזכירי הקיבוצים בסביבה ולרווח להם על פעילות-מפ״ם בישום תוך שימת דגש בצורך בהמשך הפעולה לשילוב אזורי ובתחום התעסוקה בישוב.
14.12.86מפ"ם
מחלקת ההסברה
שרשי הגזענות
ודרכי המאבק נגדה
מאת ח"כ יאיר צבן
הרצאה בחוג הרעיוני המרכזי של מפ"ם, באפריל 1986
ספטמבר 1986
אנו מרבים לרוך על גילויי הגזענות בארצנו ולפעול לעקירתם, אך ממעטים להעמיק בבירור מושגי והיסטורי של התופעה. כיהודים, בנים לעם שהיה יותר מכל עם אחר קורבנה הנורא של גזענות קניבלית, איננו פטורים מבירור כזה, שיציב את התמודדותנו עם הגזענות בהקשרה היהודי והבינלאומי כאחד.
האנטישמיות הנאצית היא הביטוי המפלצתי ביותר של הגזענות. כאשר ניסה דיטר ויסליצני, עוזרו של אייכמן, להסביר ערב משפטו לאחר המלחמה, את האנטישמיות הנאצית, הוא הגדיר אותה כתוצר של שני רעיונות:
1. "התיאוריות הביולוגיות.הפסבדו מדעיות של פרופסור גינתר (פרופסור האנס גינתר היה תיאורטיקך הגזע הרשמי של הרייך השלישי);
2. השקפה מיסטית ודתית הרואה את העולם כנשלט בידי כוחות טובים ורעים."
הגזענות היתר. גם תמרור - הדרך הראשוני והמשמעותי בהתפתחותו של היטלר. הביוגרפים שלו (בולוק, בראכר ועוד) רואים את שנות שהותו בוינה (1913-1907) כתקופת העיצוב של אופיו ודעותיו. היטלר הושפע אז מאוד מכתב-עת גזעני שעורכו, אדולף לנץ, ייצג "עירוב מוזר של גזענות קיצונית פסבדו דתית". ב-1909 נפגש היטלר עם לנץ וקיבל ממנו את עיקרי תוכניתו, שגרסה כי "גזע בלונדיני והרואי של אריים גיבורים יהיה מעורב במאבק עם גזעים מעורבים ונחותים, שהכחדתם היא צורך פוליטי היסטורי".
מנין וכיצד צמחה האידיאולוגיה הגזענית הזאת ?
הגזענות התיימרה מלכתחילה להיות תורה מדעית, המבוססת על מחקר הגזעים, שהתפתח במיוחד במאות ה-18 וה-19, במסגרת המדע האנתרופולוגי. ראשיתו של המחקר נעוצה בנסיון למיין את האנושות על-פי קריטריונים של מוצא ביולוגי, להבין את התפתחות הקבוצות השונות, לרדת לחקר המתירה שביו רב-גוניותו ובין אחדותו של המין האנושי. האירוניה של ההיסטוריה באה לידי ביטוי בעובדה שמניח-היסודות לאנתרופולוגיה החדשה ולחקר הגזעים המדעי היה הרופא והחוקר הגרמני יוהן פרידריך בלומנבך (1840-1752), אשר נודע כהומניסט דגול ואשר ראה לו למטרה להוכיח את מוצאם האחיד של בני-האדם ואת שיויון ערכם הביולוגי. הוא תיעב את העבדות ואת המסחר בעבדים, לחם לזכויות השחורים וטרח להוכיח כי אינם נופלים בכושרם השכלי משאר בני-האדם.
אולם, עצם העיסוק בחקר הגזעים שימש קרקע נוח לצמיחתם של תורות גזעניות.
אפילו מדען דגול כמו קרל פון לינה (1778-1707), חוקר טבע שוודי, אבי השיטה המודרנית למיון מדעי של צמחים ובעלי-חיים, נסחף על ידי הפיתוי של איפיון הקבוצות האנושיות בתכונות-קבע קולקטיביות. בצעדיו הראשונים לפיתוח מערכת-מיון ביולגית של מין האדם תיאר את 4 הקבוצות שבמערכתו לפי קווי אופי: "האמריקני - עקשן, שמח בחלקו, חופשי, חי במשטר של מנהגים; האירופי - חרוץ, ער, מחדש, חי במשטר של חוקים; האסיאתי - כבד-ראש, גאה, קמצן, חי במשטר של דעות; האפריקני - ערמומי, עצל, רשלני, חי במשטר של הפקרות".
בסוף שנות ר.-80 של המאה ה-19 טען האנתרופולוג הצרפתי ואשה דה לפוז', כי הגזע הבלונדיני של בעלי הגולגלות הארוכות הוא המציין את האדם ה"ארי" ואלה הנמנים עימו הם אמיצים יותר, משלמים כראוי את מסיהם, יושבים בערים, נוטים להגר, משכילים יותר ומעדיפים רכיבה על האופניים... אותו לפוז' התנבא אז: "אני משוכנע שבמאה הבאה ישמידו מיליוני בני אדם איש את רעהו בגלל הבדל של מעלה אחת או שתיים באינדקס הגולגלות".
המאה ה-19 עמדה בסימן של שכלול השיטות למיון הגזעי עם התפתחות הסומאטומטריה (מדידת-הגוף), הראאניומטריה (מדידת הגולגולת), בדיקות השיער, ובסוף המאה - גם בדיקות הדם. כיום יודעים אנו עד כמה דלה היתה תרומתו של מחקר הגזעים להבנת התפתחותו של המין האנושי , אולם בתקופה שאנו דנים בה שררה בקרב רבים האמונה שהנה הנה נמצא מפתח-הקסם להבנת התפתחותה של האנושות.
2/..
- 2 -
הראשון שניסה לבסס תורת-גזע שיטתית, מבוסס כביכול על חקר-הגזעים, היה הרוזן ז'וזף ארתור רה גובינו (1882-1816), סופר וחוקר צרפתי, שכיהן גם בשירות הדיפלומטי של ארצו, ואשר הגיע למסקנותיו הגזעניות לא במעט בעקבות עיסוקיו הפילולוגיים, כחוקר שפות המזרח. ספרו העיקרי, "מסה על אי שוויונם של גזעי האדם"
(1855-1853).
חוד המחץ האידיאולוגי של גובינו לא כוון אל התחום של היחסים בין העמים השונים, כמו אל תחום המאבק החברתי. כחסיד מושבע של צרפת המלוכנית וכשונא מושבע של הרפובליקה (לעולם לא יכול היה להשתחרר מהמרירות על כך שדווקא הוא נולד ב-14 ביולי, יום נפילת הבסטיליה) ניסה גובינו להסביר את עליונות מעמד האצולה הצרפתי במוצאה הגזעי, בהיותה שייכת לגזע הצפוני והמשובח, בה בשעה שהמעמדות האחרים מוצאם הגזעי הוא מעורב בגזעים דרומיים, ומכאן נחיתותם.
מסלול סמוך נוסף שבו צעדה האידיאולוגיה הגזענית לקראת התגבשותה קשור במושג "דארויניזם חברתי". ציארלס דארוין (1882-1809) פירסם ב-1859 את מחקרו הגדול "מוצא המינים", שעורר הדים עצומים. עיקרה של תורת-ההתפתחות שלו התמצה במסקנת מחקרו, כי בטבע מתרחש תהליך של ברירה טבעית בכורח מלחמת-הקיום. רק אותם יצורים שיש בהם הכושר לעמוד בנסיון החיים, בתנאי המקום והזמן בהם הם מתקיימים, ישרדו. אלה שנחונו בוואריציה מתאימה יותר לתנאי הקיום - מצליחים בדרך כלל להנחיל לצאצאיהם את סגולותיהם. יצורים אחרים - הולכים ונכחדים.
אלה שטרחו להעתיק את מסקנותיו של דארווין מתחום הזואולוגיה אל תחומי הסוציולוגיה והאנתרופולגיה החברתית יצרו אסכולה שזכתה בכינוי - "דארויניזם חברתי", לפיה שקיעתם של עמים ומעמדות חברתיים היא תוצאה בלתי נמנעת מהתהליך של ברירה טבעית הפועל תוך כדי מלחמת הקיום האנושית ומותיר על הבמה ההיסטורית רק את הקבוצות החברתיות, עמים או מעמדות, המחוננים מבחינה גזעית, חברתית ומדינית. אסכולה זאת החלה להתגבש למעשה עוד לפני פרסום ספרו של דארוין ומצאה לה את מבשרה הבולט בדמותו של הפילוסוף האנגלי הרברט ספנסר (1903-1829). הוא שטבע את המונח "הישארות המחוננים" וכבר ב-1850 הציג את התחרות בין בני האדם ככורח ביולוגי. היסודות החלשים בחברה אין להם זכות קיום, או כדבריו: "כל המאמץ של הטבע הוא להיפטר מכגון אלה, לטהר את העולם מהם ולפנות מקום לטובים יותר".
לא פלא איפוא, שספנסר שלל בתכלית, כל מעורבות של המדינה לעזרה לשכבות החלשות והוא התנגד בתוקף להסדרים מיוחדים עבורן בתחומי העבודה, השיכון, החינוך, הבריאות. תהליך "הברירה הטבעית", במהלכו ייכחדו הנחותים ויישרדו המחוננים יביא לשיבוחה של החברה האנושית.
טבעי הדבר,.שהחל תהליך של היזון הדדי בין הדארויניזם החברתי לבין תורות הגזע. הכמיהה לבסס אמונות ודעות על ההישגים האחרונים, האמיתיים או המדומים, של המדע מצאה לה כאן זירה נוחה להתגדר בה. לא עוד אידיאולוגיה ריאקציונית הנשענת על הנחות מטאפיזיות או על געגועים רומנטיים אל עבר מפוקפק, אלא תפיסה שיטתית המבוססת,כביכול , על מימצאים מדעיים. כאן גם בא לידי סיפוק מסויים אותו יצר הטבוע בבני-אדם לחפש ולמצוא את מפתח-הקסם שיפענח בהסבר אחד ויחיד, כולל ומקיף־כל, את סוד הקיום האנושי, את סוד התפתחותה של האנושות.
במשך אלפי שנים סופק ההסבר היחיד והכולל על-ידי הדתות השונות בדמות המושג "רצון האל", שעל-פיו אפשר היה להסביר את כל ארועי היקום, את כל המאורעות ההיסטוריים, את כל חידותיה וסתירותיה של המציאות האנושית.
תהליך החילון יצר אמנם חלל ריק בתחום זה, אך הוא הלך והתמלא מדי פעם באסכולות שונות שניסו לספק הסברים מוניסטיים (יחידיים וכוללים) להווייה הטבעית והאנושית. הבולטת שבהם במאה ה-19 היתה האסכולה המארכסיסטית, שהציגה את מלחמת המעמדות ואת התפתחות כוחות הייצור כהסבר מוניסטי להתפתחות ההיסטורית (כיום השכלנו לדעת, כי מבלי להמעיט בתרומתו הכבירה של מארכס להבנת ההיסטוריה האנושית על-ידי הבלטת הגורם הכלכלי-מעמדי, אין אפשרות לצמצם את מניעיה עד כדי העמדתם כולם על גורם זה בלבד). והנה עם הופעתה של תורת-הגזע נדמה היה שטמון בה אותו מפתח-קסם להסברת חידותיה של ההתפתחות. כיצד להסביר, למשל, את החידה בדבר ההבדל התרבותי העצום בין שתי יבשות שהן כל-כך סמוכות זו לזו, אירופה ואפריקה, שעה שהראשונה מסמלת את פיסגת התרבות האנושית והשניה - את שפל המדרגה התרבותי ?
והנה בא ההסבר הגזעני, בלבוש של תיאוריה מדעית, ופותר,כביכול,את כל החידה כולה על רגל אחת.
3/..
- 3 -
עד כאן מנינו את הגורמים התרבותיים-מדעיים שסייעו להיווצרות האידיאולוגיה הגזענית. לאלה יש להוסיף גורמים רבי-משקל בעלי אופי היסטורי, חברתי. גורם ראשון, שמן הראוי להזכירו בהקשר זה,הוא מה שניתן לכנות כעיוותה של הלאומיות. המאה ה-19 היא תקופה התעוררותו ומאבקיהן טל התנועות הלאומיות באירופה. המאבק לשחרור לאומי נתפס כחלק בלתי נפרד מהתהליך ההיסטורי הכולל של מעבר אל "הזמן החדש" אל עידן הקידמה האנושית, שנפתח במהפכה הצרפתית. אולם מאבק זה לשחרור לאומי של עמים מדוכאים ונשלטים בידי זרים לא היה נקי מעיוותי הקצנה של לאומנות, של שוביניזם, לעתים חסר מעצורים. הפרדוכס ההיסטורי הוא, שככל שהעם היה מדוכא ומושפל יותר, כך, בדרך כלל, גברו בו המגמות המעוותות של חלומות גדולה בלתי מרוסנים. העם היווני, למשל, שסבל רבות משעבוד והשפלה, משעה שהעלה את נם המרד בשלטון הטורקי ב-1821 לא הסתפק בשחרורה של יוון בחצי האל האיגאי, אלא קבע כי ליבה של יוון (משמע ירושלים שלו) אינה אלא קונסטנטינופול וסביבותיה. ההסבר ההיסטורי נתלה בעובדה שאסיר. הקטנה היתה, אכן ערש התרבות היוונית העתיק בימי תאלס וכי לימים הפכה קונסטנטינופול למרכז הכנסיה היוונית-אורתודוכסית. רעיון תעתועים זה שכונה ביוון "האידיאה הגדולה", גרר אחריו את נסיונם של היוונים להגשימו בסיומה של מלחמת-העולם הראשונה, נסיון שנגמר בטרגדיה נוראה לטורקים וליוונים כאחד.
או, למשל, העם האלבני: במטך 1000 שנות היסטוריה לא ידע העם הזה אלא 35 שנות עצמאות לאומית (1478-1443) תחת דגלו של גיבורו הראשון והאחרון סקאנדברה הגדול. להיות אלבני במאה ה-19 משמע לחיות היסטוריה ללא היסטוריה של ממש; לדבר בשפר. שכותבים אותה פעם באותיות לטיניות ופעם באותיות קיריליות ופעם באותיות ערביות. אך משפל המדרגה העלוב הזה צומחת הקריאה המגלומניה - "כל העולם נגדנו - אז אנחנו נגד כל העולם וטובים מכולם". והסמל האלבני משקף מגלומניות פתטית זאת כהלכה: אלבניה היא לא פחות ולא יותר, אלא ארץ הנשרים והנשר - סמל השלטון והאימפריאליות -הוא סמלה. אך לא די לה בנשר רגיל. הנשר שלה הוא בעל שני ראשים, האחד פונה מזרחה והשני פונה מערבה למען ידעו הכל הכל, ובמיוחד שכניה, מי ראוי לו שישלוט בכל הבלקן ומעבר לו...
עיוותי הלאומיות והקצנתה גם הם היוו מרכיב חשוב ביצירת הרקע לקליטתן של מגמות גזעניות. מי שנתן ביטוי עז לחרדה מפני תוצאות הרות-שואה של העיוות הלאומני היה הדרמטיקן פרנץ גרילפרצר (וינה, 1877-1791), שנחשב לגדול המשוררים האוסטרו-גרמניים. הוא שטבע לפני למעלה ממאה שנים את האימרה הנבואית - "דרכה של אירופה מובילה אותה מן האנושיות דרך הלאומנות אל החייתיות!".
ועוד גורם שיש להכלילו במניין גורמי הרקע לעליית הגזענות: האפולוגטיקה הקולניאליסטית. הקולוניאליזם המודרני, העושה את צעדיו הראשונים במאות ר.-5 וה-16, בעקבות התגליות הגיאוגרפיות הגדולות, מיוצג בשלביו הראשונים על ידי פורטוגל וספרד, ובעקבותיהן באות אח"כ הולנד, אנגליה וצרפת. שלטון של עם אחד על עם אחר, כמו גם תופעת שעבודם טל בני-אדם לזולתם, נתפסו אז כדרכו של עולם. העמים שהזכרנו היו גאים בעובדת שליטתם על מושבות מעבר לים. שום אפולוגטיקה לא נדרשה לתופעת הקולוניאליזם בשלב ההיסטורי ההוא. חוקר התגליות הגיאוגרפיות, האנגלי ריצירד הקלויט (1616-1553) שופע נימוקים לייסודן של הקולוניות: נוכל להביא משם "שפע של עצים, כופר וקנבוס לבניין ספינות, וכל זה באין מחיר"; נבטיח שם שוק לתעשיית הצמר שלנו ונשיג כך "מכירה למכביר"; נוכל להיפטר ממכת "הקבצנים הנודדים בכל רחבי אנגליה" ונוכל לשלחם לשם; ומצד שני - נוכל לשלוח למושבות אנשים המחפשים מפעלים נועזים "אנשי סגולות מיוחדות שיצאו לתרבות רעה וימצאו שם את תיקונם; ולא בשורה אחרונה -נוכל "למנוע ממלך ספרד מלהתפשט".
מלחמת העצמאות של ארה"ב והכרזת עצמאותה (1776), קריאת התגר כנגד תופעת העבדות בספרות ובהגות של תקופת ההשכלה, שמצאה לה את מבטאה המובהק בז'ן ז'ק רוסו (1712-1778) ("מי שמוותר על חירותו - מוותר על מידת-האדם שבו"), וקריאת הקרב של המהפכה הצרפתית הגדולה (1789) - פתחו פרק חדש ביחסה של תרבות המערב לתופעות העבדות והקולוניאליזם. החל מסוף המאה ה-18 גוברת התביעה באנגליה לאסור בה את העבדות ואת סחר העבדים שברלטים מילאו בו תפקיד מכריע והיא מגיעה לכלל מימוש ב-1807. "קונגרס וינה" (1815) מגנה את סחר העבדים. ב-1833 בוטלה העבדות ברחבי האימפריה הבריטית. המדינות הצפון-מערביות של ארה"ב הכריזו על העבדות כבלתי חוקית כבר ב-1787 ומאז ועד 1865, השנה בה בוטלה העבדות גם בדרום ארה"ב, היתה שאלת העבדות וחיסולה מוקד של תסיסה, פולמוס חריף והתנגשויות שהגיעו עד לידי מלחמת אזרחים עקובה מדם.
4/..
- 4 -
אי אפשד שלא להבחין בקשר שבין היחס לעבדות והיחס לשעבוד הקולוניאלי. שלילת העבדות נגזרה מתוך עמדה ליברלית הומניסטית, שתאמה גם את צרכי התפתחותו של הקפיטאליזם הבנוי על עבודה שכירה. שויון ערך האדם, זכותו של כל אדם לחרות, מעבר לשייכותו לגזע או לדת - אלה היו הערכים שבשמם טענו שוללי העבדות. ואי-אפשר להתעלם מזיקתם של ערכים אלה לשאלת היחס לתופעה הקולוניאלית. אולם, הפרדוקס ההיסטורי הוא שדווקא בתקופה זאת מרחיבות המתקדמות שבין מדינות אירופה את שליטתן הקולוניאלית ומחריף המאבק ביניהן על שליטה זאת.
(בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20 התרחבה האימפריה הבריטית פי 4 והצרפתית פי 16 !!). אלה הן השנים שבאירופה עצמה הולכת ומתחזקת הדמוקרטיה הפארלמנטדית, שאף היא מבוססת על ערכי שויון-ערך-האדם והזכות לחרות. זהו הרקע עליו עולה וצומחת האפולוגטיקה הקולוניאליסטית, שהמבטא הקלאסי שלה הוא המשורר והסופר האנגלי, ראדיארד קיפלינג (1936-1865), שטבע את המטבע להצדקת הקולוניאליזם כ"עול שנוטל על עצמו האדם הלבן" כדי לתרבת את בני הגזעים הנחותים. התפיסה הגזענית מהווה נדבך שימושי ונוח בבניין האפולוגטיקה הזאת.
לא היה זה מקרה, איפוא, שססיל רודס הקולוניאליסט הבריטי שעל שמו קרויה רודזיה, העניק לקיפלינג בית בדרום-אפריקה.
הבה ונסכם, איפוא, את גורמי הרקע שפעלו באירופה ויצרו את התנאים להופעתה של הגזענות: התפתחות חקר הגזעים הביולוגי; הופעת הדארוויניזם וגלגולו ל"דארוויניזם חברתי"; החיפוש אחר הסבר מוניסטי חדש להתפתחות האנושית; עיוותיה של התנועה הלאומית והופעת גילויים לאומניים ושוביניסטים; ההזדקקות של המעצמות הקולוניאליות לצידוקים אפולוגטיים במיוחד בסוף המאה ה-19.
הגזענות הגיעה, כידוע לביטוייה המפלצתי ביותר בקרב העם הגרמני, בדמות הגזענות הנאצית, כשקורבנה העיקרי הוא העם היהודי. לכן, אין להסתפק בשרטוט גורמי הרקע הכלל-אירופיים שתוארו למעלה. אי-אפשר להבין את התפתחותה של הגזענות בכללה מבלי לעקוב אחר ראשית צעדיה במישור היחסים הגרמגיים-יהודיים.
בשנת 1944, כאשר ביצעו הנאצים את מלאכת ההשמדה המבעיתה שלהם בחזית המזרחית,
חילקו לקצינים ולחיילים מבחר מכתביו של פאול לגרד (1891-1827). למרות העובדה שלגרד מת שנים רבות לפני ייסודה של המפלגה הנאצית לא היה זה מקרה שדווקא תיאולוג פרוטסטנטי זה נחשב כמקור השראה לקלגסים של היטלר.
לגרד היה המטיף הבולט ביותר של התפיסה ה"פולקית", אשר חלמה על החזרת "אחדותו הגדולה" של העם הגרמני, של ה"פולק" הגרמני, אשר עתיד לחדש את עברו ולהגשים, למעשה, יעוד משיחי. הרומנטיקה הלאומנית ה"פולקית" ראתה במודרניות את אויבתה הגדולה וביהודים -את סוכניה הראשיים. הגשמת החזון ה"פולקי" כרוכה בעימות בלתי נמנע, לחיים ולמוות, בין הגרמנים ליהודים - טען לגרד - ולא יהיה מנוס מהשמדת היהודים כחיידקים. בראשית כתיבתו עדיין גרם לגרד, כי היהדות היא דת וההתגברות עליה תוכל להתממש בדרך של הטמעה והתבוללות. אולם, בדיוק באותה תקופה החלו לפרוח בגרמניה התיאוריות הפסאודו-מדעיות של הגזענות, שחוללו את המפנה משנאת ישראל המסורתית, השמרנית, אל האנטישמיות הגזענית החדשה.
מפנה זה כרוך,במידה רבה ,בעצם הופעתו של מושג ה"אנטישמיות". מי שטרח להמציא ולחדש מושג זה בא ללמד את בני דורו ששנאת היהודים המקובלת אינה ממצה את התפיסה הנכונה שחייבת לשרור לגבי היהודים. וילהלם מאר (1904-1818), מומר יהודי-גרמני, עתונאי במקצועו, היה זה שטבע את המונח "אנטישמיות" ועשה בו שימוש פוליטי-אידיאולוגי. ב-1873 פירסם מאר את חיבורו - "נצחונה של היהדות על הגרמניות, מנקודת ראות לא דתית" - והדגיש בכך את היסודות הגזעניים החדשים של שנאת היהודים. למקהלת הלאומנים הגזעניים בגרמניה הצטרף בשנת 1881 אויגן דיהרינג (1921-1833), פילוסוף וכלכלו, יריבם של מארכם ואנגלם, אשר הפך לאחד מדבריה הראשיים של הגזענות הגרמנית האנטישמית, ופירסם אז את חיבורו ששמו מדבר בעד עצמו - "השאלה היהודית כשאלה של גזע, מידות ותרבות".
היוסטון סטיוארט צימברלין (1927-1855), אשר נשא לאשה את בתו של הקומפוזיטור הגרמני הגזעני, פרסם בשנת 1899 את ספרו "יסודות המאה ה-19", המתאר את תולדות האנושות כמלחמה לחיים-ולמוות בין ה"גרמניות" לבין ה"יהדות". אנגלי מגורמן זה הפך ,עד מהרה,לכהן הגדול של הגזענים הגרמניים.
5/..
- 5 -
שנתיים לאחר מכך חיבר נזיר לשעבר בשם אדולף לנץ חיבור בשם "תיאו זואולוגיה", "שהיה ערוב מוזר של גזענות קיצונית ופסאודו-דתיות". אותו לנץ הוציא לימים כתב-עת גזעני, בשם "אוסטרה" (האביב הגרמני), שהשפיע ישירות על היטלר, שאף נפגש אישית עם לנץ ב-1909.
סקרנו כאן בקצרה את תמרורי הדרך האידיאולוגית שהובילו, החל מאמצע המאה ה-19 אל הגזענות הנאצית, מבלי שתארנו כלל את הרקע ההיסטורי - על היבטיו המדיניים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים - שסייעו להתפתחותה של הגזענות עד לשלב הגרוע מכל - מלחמת העולם השנייה.
עתה, הגיעה העת לשאול את עצמנו: מהי, אם כך תמציתה הגרעינית של הגזענות?
אם ניטול את המכנה המשותף לתיאוריות הגזעניות השונות, שאת העיקריות שבהן הזכרנו בסקירתנו, נוכל לסכם ולומר כי הגזענות נשענה בעיקרה על שתי הנחות: ראשית -הגורם הגזעי הוא הגורם הדומיננטי בהתפתחותה של החברה האנושית; שנית - אופיו של אדם או של קבוצת בני-אדם ממוצא משותף, תכונותיהם העיקריות, מקומם במידרג האנושי-חברתי, גורלם, כל אלה החורצים;לשבט או לחסד, על-פי שיוכם הגזעי. ואיך זה משנה כלל איזה חינוך יוענק לאותה קבוצה, באיזה משטר חברתי היא תחיה, מהי התרבות שתתפתח בקרבה ותעצב את חייה - כל אלה לא יוכלו לשנות,מהותית..את טבעה וגורלה של אותה קבוצה, שכך תכונותיה נקבעות על-ידי המוצא הביולוגי-גזעי שלה, ע"י קשרי הגזע שלב, ע"י הגנים שלה.
אפשר למצות את הגזענות בשש מלים: "גרמני נשאר גרמני ויהודי נשאר יהודי".
לא יועילו כל אמצעים החינוכיים, או ההשפעות התרבותיות, או התהליכים ,הכלכליים -היהודי יישאר נחות ועלוב ובזוי ושפל, משום שזה טבעו הגזעי שאינו ניתך לשינוי. מכיוון שהגזענות הגרמנית הגיעה להבשלתה דווקא אחרי מלחמת העולם הראשונה, לאחר התבוסה הקשה שספגה גרמניה, בשעה שהיא הצטיירה כאומה מושפלת על-ידי מנצחיה, ומכיוון שאחד הטיעונים העיקריים של האנטישמיים היה, כי "היהודים השתלטו על העולם" והם מנהלים אותו באמצעות עמדות-מפתח שכבשו להם בדרכי עורמה בעתונות ובשליטה עליה, בבנקאות העולמית, בסחר הבינלאומי ובמדינאות - ממילא עלתה השאלה כיצד ייתכן שדווקא העם בן הגזע העליון יהיה במצב נחות כל-כך ואילו העם בן הגזע הנחות והמושפל יגיע לכדי ניהולו של העולם החדש? התשובה הנפוצה אותם ימים היתה, כי מדובר במצב מלאכותי שהוא ממילא מצב זמני: נגד העם הגרמני חברה קואליציית כוחות זדוניים, שנעזרה בבוגדים מבית ש"תקעו סכין בגבה" של האומה הגרמנית (אכן, כאן, בסופה של מלחמת העולם ה-1, נרקמה לראשונה אגדת "הסכין בגב").
בבגידה זאת כרתו ברית טמאה הסוציאליסטים ושאר ה"אדומים" עם היהודים, שהם גם היוו את הדבר המלכד והגורם המסית ביצירת הקואליצייה האנטי-גרמנית מבחוץ. אבל - ניחמו עצמם הגזענים הגרמנים - סדר העולם יחזור אל תקנו והעם הגרמני ישוב אל מקומו הטבעי בצמרתה של האנושות והיהודים, אשר בעורמתם השפלה ובתכסיסיהם האפלים חדרו כמו עכברים דרך כל חור אפשרי אל עמדות-המפתח, גם הם יאלצו לחזור למעמדם הטבעי, הנחות והמושפל, או - מה שרצוי יותר בעיני הגזענים הגרמנים - יחוסלו ויעברו מן העולם.
כולנו יודעים כיום כיצד הסתיים הטירוף הגזעני הקניבאלי הזה.
והנה אירוניה מרה כלענה של ההיסטוריה: העם, שיותר מכל עם אחר במשפחת העמים היה לקורבנה של הגזענות האכזרית מכל, נאלץ - 40 שנה בלבד לאחר הדברת הנאציזם -להאבק אף הוא בגל עולה וגובר של גזענות שצמחה מתוכו. נושא הדגל הבולט, הגס, הברוטאלי ביותר שלה הוא, כמובן, מאיר כהנא. אך האמת ניתנת להאמר, כי הוא מייצג תופעה רחבה בהרבה משיעורם של אלה המכריזים בגלוי על תמיכתם בו. סקרים רציניים מראים, כי למרות העובדה שהתמיכה האלקטוראלית בכהנא, כפי שהיא משתקפת בסקרים, נתונה לתנודות חריפות למדי ואף מצוייה עתה בקו של ירידה, הרי התמיכה בעמדותיו הפוליטיות-רעיוניות היא יציבה למדי: כ-5% מהנשאלים תומכים ברעיונותיו באורח מלא למעשה וכ-20% נוספים באורח חלקי אך משמעותי. כלומר: כרבע מהאוכלוסיה היהודית הבוגרת נגועה במידה זו או אחרת בכהניזם. בקרב הדור הצעיר המצב אף חמור מכך. וכאן חשוב להדגיש: ממדי התמיכה הניכרת הללו בכהנא הם "למרות כהנא" ולא "בגלל כהנא". אילו נתבקשתי לשרטט פרופיל של מנהיג לתנועה גזענית בישראל במגמה שדמות המנהיג תכשיל את התנועה - קשה לי להעלות על דעתי צירוף תכונות דוחה יותר מזה הגלום באישיותו של כהנא:
6/..
- 6 -
ברנש בעל עבר מפוקפק בארה"ב, כולל עבר פלילי; מי שלא פתח באדמתה של הארץ הזאת ולו תלם אחד, לא הניח בבניינה ולו לבנה אחת, לא נלחם לעצמאותה או לבטחונה ולו בקרב אחד; מי שכל דמותו וסגנונו זרים ומנוכרים לישראלי הצעיר המצוי; מי שחרדותו הפונדמנטליסטית עושה מראשי אגודת-ישראל "שובבים רדיקלים" לעומתו; טיפוס נאורוטי, חסר כאריזמה. דמו בנפשכם כי על הגל העכור הזה עולה לא ברנש ככהנא, אלא טיפוס שונה לחלוטין, כריזמטי, מושרש בנופי הארץ ומלחמותיה, בעל אוטוריטה בטחוניסטית וכו'. נקל לשער מה יהיה אז שיעור הסכנה.
אשר על כן, בבואנו לשפוט את סכנת הגזענות אל ניחפז למדוד אותה במידותיו של כהנא.
השאלה - מה בין יהדות לבין גזענות? - כפוייה עלינו, ולו רק בגלל העובדה הפשוטה שהגזען מספר אחד של ישראל נושא מדברותיו לא בשם אידיאולוגיה גזענית או פאשיסטית כללית, שמקורה בינלאומי, אלא בשם תורת ישראל, בשם היהדות. ולנו אין מנוס, שהרי לא נותיר לו ולדומיו את זירת המורשת היהודית כשדה הפקר שיעשה בו ככל שיעלה על רוחו המתעתעת.
לשאלה - מהו יחסה של היהדות לגזענות? - ניתנות בדרר-כלל שתי תשובות קיצוניות שתיהן שגויות בתכלית. האחת אומרת: היהדות על פי עצם טיבה אינה יכולה להיות מקור לגזענות, וממילא, יהודי הנאמן למורשתו העתיקה לא יכול להיות גזען. כהוכחה ניצחת מצביעים הללו על אקט הגיור, אשר מעבר לכל הבדל של גזע או לאום, יש בכוחו להפוך זר לאחד משלנו, ליהודי. והשנייה גורסת: היהדות על פי עצם טיבה גזענית היא, החל ברעיון של "עם נבחר" וגמור באיסורים קיצוניים המונעים התקרבות לבני עמים אחרים, לא כל שכן - נישואי תערובת.
בשתי הגישות הללו גם יחד ניכרת, ביודעין או שלא ביודעין, השפעה של הטיעון הגזעני עצמו. שהיה מי שמתעלם מהעובדה שכל תרבות, כל דת, כל הוויית חיים לאומית נושאת,בהכרח,אופי פלורליסטי ומכילות בתוכן מגמות שונות ומנוגדות - בהיותן נישאות על ידי בני-אדם רבים ולאורך שנים רבות - והוא גוזר על כל אחת מאלה, אפריורית, אופי נתון, קבוע, בלתי משתנה, נלכד, ביודעין או שלא ביודעין, במילכודו של הטיעון הגזעני.
ביהדות, כמו בכל תרבות, תמצאו דבר והיפוכו, זרמים שונים, מגמות סותרות.
בדרך של חידודם של דברים, לצורך הבהרה, ניתן לומר: אין יהדות אחת. שכן, על כל נושא ועניין תמצאו במורשתה של היהדות תשובות שונות, גם סותרות. לכן, השאלה - "מה אומרת היהדות לגבי נושא פלוני?" - היא חסרת משמעות. היהדות, בתורת שכזאת, אינה אומרת על שום עניין דבר וחצי דבר. יהודים אמרו ואומרים. קבוצות של יהודים - אמרו ואומרות. ומכיוון שהם היו בעלי חינוך שונה, אופי שונה, בני שכבה חברתית שונה, בעלי השקפות שונות והם חיו ופעלו בנסיבות היסטוריות שונות ומשתנות, מכיוון שכך - חיוו הם דעות שונות, לעתים מנוגדות, בעניינים שדנו בהם, החל מפירושי הלכה ועד להכרעות הלאומיות הגדולות.
ליהודי המודרני הניצב נוכח המורשת העצומה והמגוונת הזאת אין ברירה אחרת: הוא חייב לבחור; הוא אנוס למעשה לבחור בין ערכים שונים, בין עמדות מנוגדות. הבחירה הזאת כאילו כפוייה עליו והוא מממש אותה בין אם הוא מוסר על כך לעצמו דין-וחשבון, בין אם לאו. זהו הפירוש שלי למושג "עם בחירה": עם שחייב לבחור. אך במובן זה - כל עם הוא "עם הבחירה"...
מה, אם כן, יש בה ביהדות שלנו, כדי להוות משענת לתפיסות הומניסטיות, אוניברסליסטיות, פתוחות, דמוקרטיות, ומה יש בה כדי לפרנס גישות לאומניות מעוותות, סתגרניות, גזעניות?
במניין קצרצר ומרפרף נמצא על כף-המאזניים האחת, המכריעה אל עבר הנאורות, אותם גורמים במורשת עמנו שעיצבו בו דחף מוסרי ייחודי, שהגיע לשיאו במה שאנו נוהגים לכנות - "מוסר הנביאים": תודעת הולדת קולקטיבית של עם שנולד ביציאה מבית עבדים, משמע - במעשה שחרור אנושי-חברתי ולאומי; תודעת התגבשות קולקטיבית הכרוכה במעמד הר-סיני ובקבלת עשרת הדיברות, כאשר הקונוטציה העיקרית בהן היא חברתית-מוסרית לעילא; קבלתה של אמונה מונותיאיסטית ובנגזר ממנה, כי בצלם אחד נבראו כל יצורי-אנוש; התפתחות ייחודית של ערכי מוסר בקרב עם ,שבמרבית דורות קיומו היה גולה ונדכא ונרדף ומושפל והוא פיתח בקירבו מוסר-של-חלשים, שהוא, בנסיבות ייחודיות, היה למוסר נאצל מאוד.
7/..
- 7 -
על כף המאזניים שמנגד, זו המכריעה אל עבר הסתגרנות צרת-האופקים, פועלים גורמים לא-מבוסלים בעוצמתם: מושג "העם הנבחר" ו"עם הסגולה", במיוחד בפירושיו הפשטניים, הפרימיטיביים לעתים; היות עמנו עוד בימי קדם,אובייקט לשנאה שברציפותה ובעוצמתה חרגה מהתופעה הידועה של שנאת זרים (כסנופוביה) הרווחת בין בני עמים שונים והגיעה עד לשנאה המפלצתית של האנטישמיות הנאצית; הקיום האנומלי של עם גולה ומפוזר בקרב אומות העולם, החי בסתגרנות, הן מתוקף חוקיו ומנהגיו והן מתוקף בידוד שנכפה עליו מבחוץ עד לידי הצרת מגוריו בתחומי-מושב או בגטאות.
אולם ברצוני להדגיש כאן את השורש המיוחד של המגמות הסתגרניות בהווייתנו,
המזין, בנסיבות מיוחדות, גם את הגזענות של ימינו אלה. כוונתי לאותה תפיסה מסורתית, דתית, רבת-עוצמה מבחינת רוחה הפנימית של מורשתנו, לפיה החלוקה הבסיסית של האנושות היא לשניים - יהודים מצד אחד של קו החלוקה וכל שאינם יהודים, הקרויים "גויים" מן העבר השני של קו החלוקה. היהדות הכירה בחלוקה לאומות העולם, אך זו היתה עבורה חלוקה משנית, של כל אלה המצויים מן העבר השני של קו החלוקה העיקרי. וקו חלוקה עיקרי זה,שהפריד בין יהודים ל"גויים",לא היה מעין קו המשורטט בגיר על לוח, אלא היה זה נהר עמוק ורחב המפריד בין אלה לאלה. אמת: על נהר החלוקה הזה יש גשרים, אך המעבר עליהם כפוף לכללים הלכתיים שב"שולחן ערוך", הוא יכול להתבצע רק לשם מטרות מוגדרות ורק בתנאים מוגדרים. וגובה הגדות של אותו נהר-חלוקה אינו שווה: הגדה שאנו, היהודים מצויים בה, גבוהה יותר מזו שמנגד. ניתנו לכך הסברים שונים ומשונים, ביניהם הסברים נאצלים ביותר, כגון שגובהה היתר של הגדה "שלנו" נקבע לא משום שזכינו בזכויות יתר כלשהן, אלא רק משום שהוטלו עלינו היהודים, על ידי רבונו-של-עולם או על ידי רוחה של מורשתנו, חובות יתר, כדברי עמוס הנביא - "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה- - -". למה רק אתכם? - והוא ממשיך מייד: "לפקוד עליכם את כל חטאותיכם" ! נדון כאן בשאלה - אלה מהפירושים הללו היכו שורש בנשמתם של יהודים במקומות שונים ובזמנים שונים.
הציונות, עם הופעתה, על פי עצם תפיסתה ומהותה, לא יכלה לקבל את התפיסה המסורתית הזאת של חלוקת האנושות לשניים, את התבודדותו של עמנו על "הגדה שמנגד". אם לנקוט לשון ציורית, מטאפורית, היא רצתה ליטול את עמה עלי-שכם ולהעבירו מגדה לגדה, לא כדי שיתבולל בגדה שמנגד, אלא כדי שיקיים בה את ייחודו הלאומי כדרך שעמים אחרים מקיימים בה את ייחודם הלאומי: שתהיה לו מולדת משלו; שיחיה את שפתו שלו; שיטפח את תרבותו הייחודית; שגורלו ההיסטורי, אף הוא מיוחד במינו, ישתתף בעיצוב ייחודו. "להיות עם חופשי בארצנו ועם שווה-זכויות במשפחת העמים" - זה היה האתוס הבסיסי של הציונות. "חופש" ו"שויון זכויות" - שני ערכים אוניברסליים הם שהפעימו את החזון הציוני מראשיתו.
ההתגברות על התפיסה הסתגרנית לא היתה מלאכה קלה מראשיתה. אולם, אותה מידה ניכרת של השתחררות ממיגבלותיה של תפיסה זאת שהושגה בראשית המאה ה-20 ספגה מכה אנושה בעטיו של הנאציזם. הטראומה של השואה הסיגה לאחור במכה מהממת את תהליך הנורמליזציה של ההוויה היהודית. תקומתה של מדינת-ישראל תוך כדי תמיכה בינלאומית רחבה, אמורה היתה לפתוח שוב במהלך של התגברות על הסתגרנות המסורתית, אך שוב הונחתה על תקווה זאת מכה קשה: הסכסוך המתמיד עם הסביבה הערבית על השלכותיו הבינלאומיות.
בשנת 1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, בעת שביקר בארץ, טרח ז'אן פול סארטר להסביר בחוג ידידים את שורשיה הנוצריים של האנטישמיות ואמר בערך כך: "אם תשאלו אותי - ז'אן פול סארטר, מהו הסימבול, מהו הסמל, החרוט בתודעתך, אות שבתת-תודעה שלך, עמוק יותר מכל סמל אחר - אין לי מנוס אלא להשיב לכם בדבר אמת: הסמל החרוט בנשמתי יותר מכל סמל אחר הוא ישו על הצלב. ואתם יודעים מי אני ומה אני, ומה רקע גידולי והתפתחותי האינטלקטואלית. ואף־על-פי-כן: ישו על הצלב. ואיני צריך לומר לכם מה משמעותו של סמל זה: הסגרתו של ישו לרוצחיו, יהודה איש קריות, שלושים שקלי כסף - הנה גרעינו של הסיפור האנטישמי של הנצרות. אז לי, ז'אן פול סארטר, בתוקף התפתחותי ועיסוקי העיוניים, יש בי מעין מערכת טל פילטרים, מסננים, המונעים את חדירתן של האסוציאציות שמעורר הסמל הזה אל תחום החשיבה וההתנהגות. אולם, נסו להבין את מצבו של האיכר הקתולי הצרפתי בדרום-צרפת, שסמל זה נוכח בתודעתו בעוצמה רבה פי כמה והוא חסר רבים מהפילטרים הללו?!".
8/..
- 8 -
כשיצאתי מאותו מפגש שאלתי את עצמי: "וכי לנו, יהודים חילוניים וציונים הומניסטיים יש בעיה אנלוגית מקבילה דומה לזו של סארטר?" והתשובה היא: אכן, יש בעיה אנלוגית. אותה תפיסה מסורתית יהודית של חלוקת האנושות לשניים, ליהודים ול"גויים", ספוגה כה עמוק במשקעי התרבות שלנו עד שספק רב אם מי מאתנו משוחרר ממנה. ואף אנו נזקקים לכל הפילטרים שיש בנו כדי להתמודד עם השלכותיה המסוכנות של תפיסה סתגרנית ומתבדלת זאת, כדי להתגבר על תגובות כמעט רפלכסיביות בתחום זה.
עלינו להיות מודעים לכך, שבקרב חלקים רחבים בציבוריות הדתית, הגישה הסתגרנית בפירושה הקיצוני, היא גם כיום דוגמה מקודשת, וכי בחלקים אחרים, של הציבור המסורתי ואף של הציבור החילוני, יש לה כיום השפעה עצומה, המתבטאת לא רק בגיבוש תפיסות רעיוניות ומדיניות לאומניות קיצוניות, אלא גם בעיצוב כמעט-נורמטיבי של תגובות מוסכמות, רפלכסיביות כמעט בנוסח - "העולם כולו נגדנו", או "האנטישמיות היא נצחית וכיו"ב. מציאות זו מנוצלת על ידי הגזענות המתעוררת ורב החשש שהיא תנוצל גם בעתיד, ואולי אף ביתר-שאת.
המשתמע מכל שנאמר עד כה הוא, כי אין לנו כל אפשרות לעקוף את שאלת היחס בין היהדות לגזענות ואיננו יכולים להותיר, כאמור, את זירת הפירוש והיצירה שלה לפעולתם הבלעדית של דתיים פונדמנטאליסטיים, של קנאים לאומניים ושל גזענים חשוכי מרפא. עלינו להיאבק על משמעותה של היהדות, לדלות מתוך מורשתה העתירה את כל הנאור והנאצל שבה, את כל שניתך להטילו על כף המאזניים נגד הטירוף הגזעני.
רבים שואלים, ובדיו; מה קרה לנו שלפתע נחתה עלינו קללה זאת של גזענות מתפרצת?
אכן, ה"לפתע" הזה לא היה, לאמיתו של דבר, כל כך פתאומי. מגמות גזעניות שררו בחלקים מסויימים של הציבור שלנו מימים ימימה. אלא, שעם הופעת הכהניזם נתקלנו לראשונה בקבוצת אנשים מאורגנת המכריזה בדבקות קנאית ובריש גלי ובצורה בוטה על עקרונותיה הגזעניים, תוך שהיא מעבירה את ההתמודדות עליהם אל תוככי הזירה הפוליטית הישירה.
כמה גורמים חברו יחד ויצרו את הרקע להחרפת התופעה בצורתה הנוכחית ואמנה כאן,
ושוב בקצרה, את העיקריים שבהם:
א. התמדתו הנמשכת של הסכסוך רב הקורבנות ורווי השנאה בינינו לביו שכנינו הערביים צובר משקעי; חרדות, פחדים ועוינות חזקים;
ב. התפתחותו של הסכסוך היתר. כרוכה ברוב שנות קיומה של המדינה בבידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית וחיזקה את הדוגמה של "העולם כולו נגדנו" וממילא גם לנו איך ברירה - ו"אנו נגד כל העולם";
ג. התמשכותו והחרפתו של הטרור הפלשתינאי על כמה מגילוייו הואנדליים ביותר, בארץ ובחו"ל, כלפי ישראלים וכלפי יהודים,העניקה מימד חריף במיוחד למשקעי-הפחד-והשנאה של הסכסוך ושחררה את שסתומי הלחץ של טראומת השואה (היא גם איפשרה להחריף את השנאה ההדדית על-ידי כל אחד מהצדדים שזיהה את אויבו עם הנאציזם);
ד. התמשכות שלטון הכיבוש בגדה המערבית ובעזה, על למעלה ממליון תושבים פלשתינאים יצר דינמיקה של מעגל איבה: שליטה על עם אחר גוררת אחריה התנגדות, ההתנגדות מזקיקה לאמצעי דיכוי המגבירים את המרי ויוצרים קרקע נוחה יותר לתמיכה וחוזר חלילה;
ה. עצם שלטון הכיבוש והצורך המתמיד להצדיקו ולהצדיק את אמצעי הדיכוי דוחפים להישענות, סמויה או גלוייה, על נימוקים וטיעונים בעלי אופי גזעני ("ערבי נשאר ערבי"; "הם לעולם לא ישלימו אתנו, לכן אין לנו ברירה אלא לשלוט עליהם";
"הם אינם מבינים שפה אחרת זולת הכוח"), המתחזקים מכיוונה של הקנאות הלאומנית והדתית לאומנית הגורסת זכות בלעדית ליהודים על ארץ ישראל כולה;
ו. עליית הפונדמנטליזם הדתי, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים;
ז. התגברותה והתמשכותה של התופעה של העסקת רבבות של פועלים ערבים מהשטחים לא זו בלבד שהגבירה את החיכוך, אלא גם הכפילה את המימד של שליטת יהודים בערבים במישור המדיני-צבאי, במימד של כפיפות וניצול המאפיין יחסי מעביד-עובד;
9/..
- 9 -
ח. על רקע זה גוברת העוינות, החרדה והשנאה, בשעה של משבר כלכלי-חברתי, עם התגברות האבטלה, או אפילו בשעה של אי-ודאות לגבי העתיד מבחינה תעסוקתית;
ט. המציאות המתמשכת של מחיקת "הקו הירוק" ממציאות חיינו גררה אחרינו הנמכת המחיצות בין ערביי הגדה והרצועה לביו ערביי ישראל ועוד יותר משתופעה זו התממשה במציאות היא נתפסת כך בתודעתם של ישראלים רבים (על רקע זה תופעות כמו רציחתו המזוועת של הילד דני כץ ז"ל על ידי קבוצת צעירים ערביים מישראל מחריפות עור יותר את משקעי השנאה והפחד ומפנות דרכים להשתרשותן של דעות גזעניות נוסח - "כל הערבים אותו דבר, כולם נועדו לשנוא אותנו עד קץ כל הדורות").
בנסיבות אלה צמח הכהניזם על גילוייו השונים וצבר את תנופתו הראשונית. על רקע זה צברו מומנטום גם גילויים גזעניים נוספים, מוסווים יותר, לטנטיים יותר.
את חומרת הסכנה הגזענית יש לראות על רקע תמונת המצב הלאומי שלנו לעת זאת.
החברה הישראלית כיום היא חברה מחולקת ושסועה בחמישה שסעים עיקריים: השסע הלאומי (בין יהודים לערבים); השסע החברתי-מעמדי (כזה הקיים בארצות המערב הקפיטליסטי הדמוקרטי); השסע העדתי (בין אשכנזים למזרחיים); השסע התרבותי-אמונתי (בין דתיים לחילוניים); והשסע הרעיוני-פוליטי (בין ימין לשמאל, בין "נצים" ל"יונים").
אנו עדים להיווצרותה של חפיפה מרחיקת לכת ביו כמה מהשסעים הללו. בשלב מסויים,
מוקדם למדי, החלה להיווצר חפיפה כזאת בין השסע המעמדי לשסע העדתי. כיום למעלה משני שליש מבני העשירונים התחתונים הם מיוצאי עדות המזרח ולמעלה משני שליש מעובדי הייצור היהודים הם מזרחיים. כלומר, גם על פי חלוקת ההכנסה הלאומית וגם לפי חלוקת העבודה החברתית יש לפנינו חפיפה מרחיקת לכת. בהמשך הפכה זו לחפיפה משולשת, עת שנוסף לה הנדבך הפוליטי. בבחירות 1981 נתגלה, כי למעלה מ-70% ממצביעי הליכוד היו מזרחיים ולמעלה מ-75% ממצביעי המערך היו אשכנזים.
בבחירות של 1984 חל מיתון מסויים, אך התופעה ביסודה לא השתנתה. גם השסע הדתי-חילוני משתתף בתופעת החפיפה הזאת, אם כי בשיעורים מתונים יותר, לא נוכל לפרט כאן את סכנותיה המפליגות של תופעת החפיפה הזאת בין השסעים השונים ובמיוחד את הסכנות הכרורות בהתגבשותה. נאמר רק כי מלאכת ההתרה שלה עלולה להיות קשה ומכאיבה ביותר ככל שתידחה.
חומרה מיוחדת נעוצה בטיבו של השסע הרעיוני-פוליטי. הוא אינו דומה לשסעים מקבילים בחברות דומות לשלנו. המחלוקות המפלגות את החברה הצרפתית או האנגלית הן על טיב המשטר, על שאלות חשובות של מדיניות חוץ או מדיניות פנים או מדיניות כלכלית. אולם, סלע-המחלוקת המפלג את החברה הישראלית איננו סלע-מחלוקת כמותי (על חלוקת ההכנסה הלאומית, למשל), אך לא סלע-מחלוקת איכותי (על דמות המשטר). זהו סלע מחלוקת קיומי. ומה שמחנה אחד אומר למחנה השני איננו מתמצה בטיעון הפוליטי הרגיל: "דרכו של המחנה שלי טובה יותר, מוצלחת יותר, פרודוקטיבית יותר בפתרון הבעיות הלאומיות או החברתיות מהדרך של המחנה שלך". מה שמחנה אחד אצלנו אומר למחנה השני היא קביעה מוחלטת, המטילה על כף־המאזניים את כל הקיום, את כל העתיד: "אם חם וחלילה, ילך העם בדרך שאתה, המחנה הנגדי, מוליך אליה, סימן שאלה גדול, או גרוע מכך, יוצב על עצם עתיד קיומנו בכברת-ארץ זו". והמחנה הנגדי משיב למחנה הראשון בדיוק באותה מטבע. ושני המחנות טוענים את טענתם באותה מידה של שכנוע פנימי עמוק, של כנות, של דבקות חסרת-פשרות באמונתם זו. זהו השורש האמיתי לחריפותה המרה כלענה של היריבות הפוליטית בארצנו בין שני המחנות.
כאשר אל השסע הרעיוני-פוליטי העמוק הזה מתנקזים גם שאר השסעים, תוך כדי יצירת אותה חפיפה מרחיקת-לכת ביניהם, מתקבלת תמונת מצב לאומי שאין שיעור לסכנותיה. הגזענות מחריפה ומעמיקה את השסעים ואת סכנותיהם ומקשה מאוד על כל נסיון לאחותם. היא עלולה להוסיף להם מימד גורלי שהשלכותיו מי ישורן.
פירוקה של חפיפת-השסעים הזאת היא התרופה הודאית היחידה כנגד סכנות אלה.
את מלאכת הפירוק יש להתחיל ביסודות - בחפיפה שבין שסע מעמדי לשסע עדתי. בלי שהשמאל ישקיע ממרצו ומכוחו במעשה הפירוק הקונסטרוקטיבי הזה לא יתקיים הסיכוי לגבור על הסכנות שתארתי. מעשה הפירוק מחייב מדיניות כלכלית-חברתית אחרת, לא כזו המטילה, למשל, על עיירות הפיתוח נטל טל אבטלה כבד פי 4-3 מהממוצע הארצי.
10/..
אך בכך לא די. דרושים שינויים מבניים, הכרוכים בתהליכי דמוקרטיזציה, שיפתחו מסלולים של השתתפות לבני השכבות המקופחות בתהליכי בניינה וניווטה של הארץ, שינמיכו חומות של ניכור. ההסתדרות וחברת העובדים חייבים להיות הזירה הראשונה להתמודדות זאת, וממילא הכלי האדיר להגשמתה של מגמה זאת. בלי שהשמאל יעניק בכורה למהלך כזה - בצד ההתמדה במאבקו לשלום, נגד עוולות הכיבוד, בעד העמקת הדמוקרטיה ובעד טיפוחה של תרבות נאורה - אין סיכוי למפנה. ההתמדה של הנחתת "מהלומות הסברה והפגנה" על חומת האיבה עד שתיפול ותפנה דרך לשלום - היא תפיסה חד-מימדית, שגוייה, של מצבנו הלאומי.
דווקא משום שהגענו לנקודה בה קשה להמשיך ולמצות את המאבק נגד הגזענות מתוך התחום הבלעדי של הדמוקרטיה וההומניזם; דווקא משום שהגענו לנקודה בה יקשה עלינו יותר ויותר, מיום ליום, להפריד את המאבק נגד גזענות מהמאבק לפתרון הסכסוך הממאיר בינינו לבין הפלשתינאים; דווקא משום שהגענו לנקודה בה ברור לרבים, כי רצח נתעב אחד של ליאון קלינגהופר ז"ל שוטף עימו פריין של מאות פעולות הסברה נגד הגזענות, ומנגד חוויות הכיבוש מחלחלות את רעלן לא רק לנשמותיהם של חיילינו הצעירים, אלא לחלקים רחבים בחברה הישראלית כולה - דווקא משום כל אלה,עלינו להתייחם עתה לשאלת קידום הסיכוי לפתרון הסכסוך בצורה יותר מעמיקה.
סיכוי זה לא יקודם אם לא יחול שינוי יסודי ביחסי הכוחות בזירה הפוליטית שלנו ותהליך כזה לא יתרחש, כתופעה יציבה ומשמעותית, אם לא יוחל במלאכת ההתרה של חפיפת-השסעים שתארנו למעלה.
את פעולתנו ההסברתית הישירה נגד הגזענות, את מאמצינו החינוכיים בתחום זה,
ואת מאבקנו הפרלמנטרי והציבורי למען חקיקת חוק נגד גזענות - יש לראות בפריזמה זאת.
- 10 -מפ"ם הדור הצעיר
28/4/86
אל:
מזכיר / רכז הח"צ משמר העמק
הנדון: משלחת צעירי מפ"ם לגרמניה
כמידי שנה, גם השנה תצא משלחת בת עשרה חברים של צעירי מפ"ם לגרמניה, כאורחי היוזו"ס - צעירי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
מועד הנסיעה - אמצע יולי, עלות המשלחת לחבר - כ-$200 (כולל טיסה ושהיה), אורך השהות - כעשרה ימים.
אנו מבקשים מהחברים והפעילים להגיש את מועמדותם להצטרפות למשלחת עד ה-18/5/86.
המועמדים ייבחנו על פי קריטריונים הכוללים רמת פעילות בדור הצעיר, שליטה באנגלית, ידע בנושאים בינלאומיים ועוד.
הודעה על הרכב המשלחת תבוא עד ה-30/5/86.
בברכה
ג'וני גולדברג רכז בינלאומי
בית מפ"ם
רח. איתמר בן-אבי 4 736 64 טלפון 266244 תל אביב
צוותא
לתרבות מתקדמת
21.5.86
למזכירות קבוץ משמר העמק.
שלום לכם!
עם סיום פעילותה של מיכל חזן במועדוני "צוותא"
יבנה וראשון-לציון,הרשו לי לומר לכם שפעילותה היתה ברוכה ולשביעות רצון כל אלה שבאו אתה בקשר"
לצערי היוזמה על הפסקת פעילותה באה ממנה, וכישוריה הרבים עוד יכלו לעזור לנו רבות וחבל שכך הם הדברים.
אני תקוה שמיכל תמצא בסופו של דבר את מקומה בקבוצכם.
העתקים:
חנן ארז- מזכ"ל ממרכז יהודה ריפתין-מח' פרסונלית "צוותא" ראשון-לציון "צוותא" יבנה מיכל חזן
למדנו להכירה ולהוקירה ועל כך תודתנו לכם.
בברכה
משה טנא
רכז מועדוני "צוותא"
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
יום.
10.6.86
הועד הפועל
תל־אביב 61400, ליאונרדו דד. וינצ'י 13, ת.ד. 40009, טלפון 2 2 2 5 3 4
-מח' רעיונית-פוליטית
מם'.
אל: מזכיר קיבוץ משמר - העמק
שלום רב,
הנידון: רחל איילון - יום פעילות נוסף.
אבקשכם לאשר את הגדלת הפעילות של חברתכם רחל אילון מיומיים בשבוע לשלושה ימים בשבוע. פעילותה היא בשילוב האזורי - נעמ"ת.
בברכה,
העתק:
רחל איילון - משמר-העמק מח' פרסונלית - הקבה"א
יוסי שחר
קיבוץ משמר העמק
משמר העמק .......14.7.1986..............
236 19 דואר משמר העמק טל. 99x181/9־04
לכ'
המחלקה הפרסונלית הקבוץ הארצי - ת"א
ח. י.
הנדון; שושנה שטרן - פעילות בהנה"ע
אישרנו את שחרורם של שושנה שטרן לפעילות בקבה"א במסגרת ההנהגה העליונה - גבעת חביבה ("מקור"). שושנה (שושי) ממלאת כעת תפקיד של סדרנית עבודה -עד נובמבר, ועם סיום התפקיד תוכל להתחיל בפעילות מלאה.
בברכה אמרי רון
העתקים: מזכירות הקיבוץ
ישראל ליבמן - "מקור" ג"ח משמר העמק
רני טריינין - הנ' גבעת חביבה
מזכירי הקבה"א
29/7/86
תוכנית פעולה מועדון נעמת מדרך-עוז
חודש אוגוסס/86
11/8 - הרצאה בנושא אקטואלי - בהשתתפות 45 - 40 חברות 19/8 - טיול - סיור במפעל לקרמיקה בקיבוץ, סיור במעון נעפת בטבעון סיור במפעל אוסם ביקנעם סיום בחורשה - בהשתתפות 40 חברות .
חודש ספטפבר/86
סדנא לאסרטיביות - אחת לשבוע פגישה של 3 - 2 שעות בהנחיית
יורם ביכונסקי בהשתתפות 20 חברות .
הרצאה בנושא מעמד האשה - תאריך סופי לא נקבע.
כמו"כ נשלב חוג למלאכת יד - אחת לשבוע חוג להתעמלות - " "
דפי השתתפות החברות בפעילות ייקבעו בהתאם לעלויות וכן גישת חברות ועד הפועדון לנושא.
קיימת בקשת חברות מדרך עוז המטופלות בילדים קטנים ואין כל מסגרת חינוכית מתאימה עבורן לבדור אפשרות פתיחת כתת פעוטות - הנושא ייבדק עם המועצה האיזורית תהיה מוכנה לשיתוף. נעשיית פעולה לחתימה על ירחון נעמת .
אם הכל יצליח ונצא לדרך; הכוונה לערוך פתיחה חגיגית לאחר 3 חודשים .
רחל אי י לו ן
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
הועד הפועל
מח' רעיונית-פוליטית
יום.
24.8.86
תל־אביב 61400, ליאונרדו דה וינצ'י 13, ת.ד. 40009, טלפון 435222
מס' דף 1
אל: מזכיר
ר. ו. פוליטית
קיבוץ משמר העמק
שלו□ רב,
הנידון: סיכום המפגשים בקיבוצים והצעות לפעילות הקיבוצים.
לאחר ועידת הקבה"א ערכנו סבב בקיבוצים וקיימנו דיונים בנושא הפעילות הרעיונית בבית ועל הפעילות המשותפת עם סניפי מפ"ם ובמסגרות אחרות. התברר לנו, שקיימת נכונות מבחינת מימסד הקיבוץ היחיד להערך לקראת הפעילות, על אף הקשיים בפעילות, הדורשת מחויבות והתמדה.
בקיבוצים ברכו על היוזמה למפגשים ועל התביעה, שהקיבוץ יערך להתמודדות, כדי לקיים
את הפעילות האידיאולוגית ומעורבות חברתית-פוליטית. בפגישות הושמעה המילה אבל______והדגישו
את החששות, שהחברים יעדיפו לעסוק בנושאים האחרים שבהוויתם ובפועל יש נתק בין החבר, התנועה ומפ"ם.
הוועידה בכפר-מנחם הייתה מרשימה והיה רגע של התרוממות רוח והתבשמות מההשתתפות הפעילה של צירי הוועידה ובעיקר של הצעירים, אך עובדה זאת לא הצליחה עדיין לגשר על המציאות הקיימת בקיבוצים לאחר הוועידה. מאידך היה ברור בכל הקיבוצים, שיש לבנות נושא בכל קיבוץ לפעילות הרעיונית ולעבודה חברתית פוליטית. את המערכת צריך לבנות יש מאין. ההנחה הבסיסית היא שדרושה עבודה יסודית משותפת של הקיבוץ עם המפלגה והתנועה.
קיימנו כנס של מזכירים ופעילים בקבה"א ו דובר על האידיאולוגיה והקיבוץ. אסתר עופר (מהמח' הרעיונית) הציעה תוכנית לפעילות רעיונית בחודשים נובמבר-אפריל. ברוריה ממח' התרבות הסבירה אה תוכנית המחלקה בתחום התכנים האידיאולוגים, שנעשית בשיתוף פעולה עם גב"ח. להערכתנו הקבה"א ומפ"ם יכולים לסייע לקיבוצים, שירצו לעסוק ולהתמודד בנושא התכנים (אנו מציעים ויותר מזה... שהקיבוצים יעשו מאמץ ויערכו לכך).
מתגבשת תוכנית, שננקוט לאחר ימי הקייץ התמים בכמה יוזמות:
א. לקיים בכל הקיבוצים שיחות ודיונים בנושא מפ"ם והמפה הפוליטית במציאות החברתית כלכלית ומדינית של היום.
ב. לעודד את חברי הקיבוצים להשתתף במגוון רחב יותר של פעילות ספציפית - חבר יוכל לעסוק בקטע, שקרוב לליבו . לתוכנית זו אנו קוראים פעילות סקטוריאלית. פעילות זאת תעשה במעגלים נפרדים, כשלכל פורום תהיה מזכירות פעילה נפרדה. אנו מציעים לעסוק בתחומים הבאים:
1. מאבק למען יהודי ברה"מ.
2. עבודה בקרב האתיופים.
3. עיירות פיתוח ושכונות.
4. דו קיום וטיפוח קשרים עם המיעוט הערבי.
2/...
החסתדרות הכללית של חעובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
הועד הפועל
תל־אביב 61400, ליאונרדו דד, וינצ'י 13, ת.ד. 40009, טלפון 435222
מס' ךף 2...................
5. פעילות והתארגנות נגד הכפייה הדתית.
6. מאבק בכהניזם ובגזענות.
7. פעילות בבתי-ספר ו"צוותא נעורים".
8. קידום התהליך המדיני לשלום (בשיתוף עם "שלום עכשיו").
9. קשר ופעילות בקרב הגימלאים.
10. פורום מורים בקבה"א.
11. פעילות בשילוב האזורי ובנעמ"ת.
חלק מהפעילויות האלו הצליחו להתארגן ולבנות דפוסי עבודה. יש פעילויות, שנעשות על ידי מפ"ם וגופים אחרים, וחברי הקבה"א פעילים בהן. אנו רוצים, שהקיבוצים ירכזו מאמץ וכוחות, כדי לקיים בעת ובעונה אחת את הפעילות הרעיונית ואת הפעילות במסגרות ובתחומים שהצענו. נבקשכם להקים בכל קיבוץ צוות, שיסייע לוועדה הפוליטית לעסוק ולהתמודד במכלול האפשרויות שהצענו. אנו מאמינים שניתן לנקז את כל הערוצים האלה לאפיק המפ"מי. עיקר הצלחתה של התוכנית תהיה בקיום הפעילות ובתרגומה לשפה פוליטית - חיזוק כוחה של מפ"ם.
בברכה,
יוסי שחר
מפלגת הפועלים המאוחדת,- המרכז
איתמר בן-אבי 4* 7H k חל-אניג S44i44 Yo ת ר 777• 4*0 •4 מ־».
מחלקת כוח אדם.
תאריך
20.10.86
לכבוד
מזכירות קיבוץ משמר-העמק.
שלום רב!
הנדון: רחל כהן לפעילות במפלגה.
בהמשך לשיחות שקיימנו עם רחל, אנו פונים לשחרורה לפעילות בסניף מפ"ם חיפה במסגרת של 4 ימים בשבוע.
רחל אמורה לפעול בתחום הדור הצעיר ובתי הספר בחיפה. אנו מצפים לאישורכם בהקדם.
בברכה
העתקים:
יהודה ריפתין רכז כוח אדם.
רחל כהן - משמר העמק המחלקה הפרסונלית - הקיבוץ הארצי חנן ארז - מזכיר המרכז.
הברית העולמית של מפ"ם
World Union of MAPAM «» Union Mondiale du MAPAM «» Union Mundial dc MAPAM
אל
מזכיר משמר העמק
25.11.86
שלום רב,
בתאריך 3.11.86. נשלחה אליך פניה לבחור חבר אשר יהיה אחראי לאסוף כתובות עבור מפעל החברות לקראת הקונגרס הציוני. עדין לא קבלנו תשובה מקבוצכם.
מפעל זה חשוב ביותר לתועתנו, ואנו מצפים לשיתוף פעולתכם.אנא הודיענו את שם המקשר ונבקר אצלו בקרוב.
אנו מצפים לשיתוף פעולתכם בהקדם.
בברכה
רכז מטה הבחירות לקונגרס הציוני.
4 Itamar Ben Avi St. POB 1777 Tel Aviv 61016 Israel
tel.(03)266245-7 Telex 33499 TEHEN IL
חנן כהן
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
מחלקת ההסברה מח' רעיונית פוליטית תאריך 17 בפברואר 1987
מפ"ם הקבה"א
אל:
מזכירי הקבוצים והאחראים לפעילות רעיונית פוליטית בקבוץ
שלום רב !
אנו מקווים שראשי פרקים אלה ישמשו לכם כנקודות לפתיחת הדיונים הרעיוניים פוליטיים שיערכו בקבוץ בתקופה הקרובה.
אנו מציעים שהדיונים יערכו במסגרת של שיחת הקבוץ או בחוגי דיון.
בברכת חברים,
אסתר עופר, נחום שור, יוסי שחר.
מפ"ם הדור הצעיר
2.3.87
שלום רב,
בתקופת החופש הגדול (יולי 1987) מתקיים בספרד פסטיבל נוער ביו לאומי מטעם ארגון הגג של החטיבות הצעירות במפלגות הסוציאליסטיות בעולם (יוס"י).
בני נוער מ"נוער מפ"ם" ואחרים הוזמנו להשתתף בפסטיבל.
כל הוצאות הפסטיבל יהיו על חשבון המשתתפים.
על מנת שנוכל לשתף בני נוער בפסטיבל ,(ובמימון כמובן) חשבנו לארגן מחנה עבודה בקיבוצים.
תקופת היעד : חופשת פסח ותחילת החופש הגדול.
אנא בדוק באם הדבר אפשרי בקיבוצך וצור עימנו קשר בהקדם ,
תודה ולהיתראות
דני פלג
רכז ארצי / של נוער מפ"ם מרכז מפ"ם
טלפון
03-266244-5
אילן רגב
רכז הדור הצעיר של מפ"ם
מרכז מפ"ם
העתק : רכז משק
בית מפ"ם
רח.איתמר בן-אבי 4 736 64 טלפון 266244 תל אביב
לכ'
מזכיר קבוץ משמר העמק
החלטת שיחת קיבוץ
שיחת הקיבוץ של רמות מנשה, התומכת בשינוי פני החברה הישראלית ומרכבה למאבק למען חברה דמוקרטית, שיוויונית, החותרת לשלום צודק, דורשת מהתנועה לזכויות האזרח - ר"צ וממפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם, לפעול למען הקמח חזית ולהופעה משותפת לבחירות לכנסת ה- 12,
חזית זר תפעל למען:
- מדינת ישראל דמוקרטית עם שיוויון זכויות מלא לכל אזרחיה.
- משח ומתן לשלום על בסיס הכרה הדדית בזכות להגדרה עצמית של שני העמים,
- קביעת סדר עדיפויות לחומי החותר לצימצום המערים החברתיים ולבניית חברה שבמרכזה
ערכי עבודה, המבטיחה שדרתי בריאות וחינוך שווים לכל, קיום בכבוד לקשישים, תעסוקה מלאה, שכד הוגן וקליטת עלייה.
- עמידה איתנה נגד הגזענות המכרסמת ביסודות החברה בישראל. - הפרדת הדת מהמדינה, תוך מתן חופש דה ומצפון.
השיחה מביעה את בטחונה בכף שחזית משותפת זו תהווה גורם בעל השפעה בחברה הישראלית.
רמות מנשה, 1/8/1987
קיבוץ רמות מנשה
ד.נ. חבל מגידו, 19245 טלפון 04-993186
יום
3.9.87
לכבוד
מזכיר קיבוץ
משמר העמק
שלום רב,
ברצוני להביא בפניך את החלטת שיחת הקיבוץ אשר דנה בשיתוף פעולה אפשרי בין ר"צ למפ"ם לקראת הבחירות לכנסת ה-12.
אנו מעוניינים להביא בפני חברי קיבוצך את מערכת השיקולים אשר הניעו אותנו בקבלת החלטות אלו.
נצפה להזמנתך.
בברכה
ויקטור בליט ועדה פוליטית
מפלגת הפועלים המאוחדת
חיפה-המזכירות
אל: אמרי רון
יזם
22/9/87
רזו• *s ו א 5 "ל 98 1 4^6
33 10$
מדור
בית ספר
משמר העמק
טל' 674198/2
בברכה זאביק אבנון
כפר
ראשי פרקים לדיון יחסי הקבה"א ומפ"ם
ההתרחשויות הפוליטיות והכלכליות האחרונות, שבהן בלטר. במיוחד שערורית המקח וממכר הפוליטי סביב אישור ההלוואות לתק"ם, חשפו שוב את הקשר המובהק שבין המתרחש במדינת ישראל ומדיניותה של הממשלה, לביו המתהווה בחצרו של בית הקבוץ.
ההקשר הפוליטי מעלה לדיון את מכלול היחסים בין הקבה"א לבין מפ"ם שהיא המפלגה הפוליטית שהקבה"א הוא חלק ממנה. 4 נקודות קשורות ביחסי הקבה"א ומפ"ם והן:
1. יכולת הפעולה המשותפת והשותפות הרעיונית פוליטית שלנו.
2. האינטרסים הכלכליים והקיבוציים שלנו.
3. ההלימה ביו השקפותינו ובין מהות וטעם חיי הקבוץ לביו הדרך הרעיונית פוליטית שלנו.
4. הרלבנטיות של מפלגה קטנה.
1. יכולתו של הקבוץ הארצי להשפיע גם על המתרחש בחברה הישראלית וגם על המדיניות הננקטת, מותנית, ראשית כל, בליכודו הרעיוני והפוליטי וביכולתו לפעול פעולה משותפת, במישור הרעיוני והפוליטי.
במצב השורר כיום, איו שום מפלגה אחרת, שסביבה ניתן ללכד את רובו המכריע של הקבה"א, מלבד מפ"ם.
כל הכרעה אחרת, כמו למשל, איחוד עם מפלגת העבודה, או הצבעה לר"צ, תביא לפילוגו הפוליטי של הקבה"א, ולהווצרות פלורליזם פוליטי בתוכו ולניטרול כוח השפעתו.
באין מסגרת פוליטית משותפת, יהיה כוחו של הקבה"א שקול לשכונה או לרובע עירוני שמספר אוכלוסיתו שווה לקבה"א (ולפיכך איו לו השפעה פוליטית בתור שכזה).
אך כאשר הקבה"א מלוכד ופועל במסגרת פוליטית משותפת, כוחו גדול פי כמה וכמה מונים.
יתר על כן, בלי שותפות רעיונית פוליטית, יתפוררו גם מעגלי השותפות הקיבוצית האחרים, בתחום המשק והחברה, החינוך והתרבות וזאת מפני שמשקל השותפות הרעיונית פוליטית הוא מכריע אולי הרבה יותר ממה שהדבר נתפס על פניו, בעיצוב התכנים של מרכיבי השותפות בתוך הקיבוץ וביו קיבוצי התנועה.
2. שנית, האירועים האחרונים מבליטים שוב, שהמדיניות שמפ"ם נלחמת עליה, משקפת ומשרתת את האינטרסים של הקבוץ ושל התנועה הקיבוצית, כשלמרבה הצער המדיניות המשותפת של הליכוד ומפלגת העבודה בממשלה פגעה כה קשות בתנועה הקיבוצית ובעיקר במשק הקיבוצי.
מפ"ם היא כיום, כמעט המפלגה היחידה, שנאבקת כמפלגה, נגד התוכנית הכלכלית של הממשלה, כאשר גם מפלגת העבודה וגם ר"צ מדברים בנושא זה בשני קולות.
3. שלישית, השקפותיה, מצעה ודרכה הרעיונית, האידיאולוגית והפוליטית של מפ"ם, נמצאת בהלימה מלאה עם המהות הפנימית של חיי הקבוץ והחברה הקיבוצית וברצוננו שיותר ויותר יסודות של סוציאליזם דמוקרטי וחברה שיתופית וסולידרית יתפתחו בישראל.
4. מול כל אלה עומדת השאלה הבסיסית של מידת הרלבנטיות ויכולת ההשפעה של מפלגה קטנה.
אף שברור שמידת ההשפעה של מפלגה גדולה ניכרת וחזקה הרבה יותר מאשר זו של מפלגה קטנה (וזו סיבה טובה לעשות הכל כדי להגדיל את כוחה של מפ"ם) הרי גם מפלגה קטנה יכולה להשפיע הרבה מעבר לגודלה הממשי, וזאת כאשר היא פועלת במוקדים
של מאבק ומחוללת תמורה בהשקפות של חלקים מהציבור.
כך חוללה מפ"ם, למרות היותה מפלגה קטנה, בהתמדה ובהדרגה, מפנה בדעת הקהל ביחסה למלחמת לבנון, כאשר בראשית המלחמה היתה מפ"ם המפלגה היחידה, כמעט, שהובילה את המאבק נגד מלחמה אומללה זו, אך בתהליך מצטבר סחפה אחריה חלקים גדלים והולכים מהציבור עד שכפות המאזנים של דעת הקהל נטו נגד מלחמת לבנון והחישו את סיומה.
גם עתה ממלאת מפ"ם תפקיד מפתח במאבק נגד תוכניתה הכלכלית חברתית של הממשלה ובהתיצבות לצד מפעלים יצרניים שחרב הסגירה וההתמוטטות מאיימת עליהם, בעיקר כתוצאה ממדיניות הממשלה (המאבקים עם ולמען "אתא", "מספנות ישראל", מפעל "מנועי בית שמש", "פרי זה", ת.א.ת ועוד). מאבקיה של מפ"ם למען העובדים ולמען חידוש הצמיחה ותכנון המשק ולמען צמצום הפערים הכלכליים חברתיים בישראל כמו גם מאבקיה למען השלום, אחוות העמים, בלימת הגזענות והכפיה הדתית הגואה ישיגו תוצאות משמעותיות יותר, ככל שיגדל כוחה של מפ"ם ודבר זה תלוי, במידה רבה, בחברי הקבה"א ואולי ראשית כל בהם.
- 2 -
הקיבוצים והסביבה
חיים חפר
זה קורה חמישים שנה לאחר "חומה ומגדל"
* חמישים שנה לאחר חניתה וסירת צבי ומעוז חיים ותל-עמל* חמישים שנה - כאשר עוד לא החזרנו את החוב שהישוב הזה חיב* לאלה שאמרו: "איו עם אשר יסוג מחפירות חייו!"* ובחפירות לא עמדו, כידוע, סוחרי הגלנטריה והפרפורמריה של הח"כ ויינשטיין וחבריו* בחפירות עמדו ועומדים עדיין אלה ההולכים ראשונים אל הקרב* עומדים ארבעת האחוזים הללו, מלח הארץ, התפארת, בלי מדכאות, של המדינה* אלה השוכלים עשרים וחמשה אחוז מן הנופלים, החל מתש"ח ועד המלחמה האחרונה* אלה המיצרים יותר ממחצית היבולים ועשרים אחוזים מן התעשיה
* אלה, אשר כל העולם רואה בהם בהתפעלות את "החברה היוצרת", את החברה הבריאה* אלה שהם הסמל היפה של ישראל בהא הידיעה
* ואלה נדרשים עכשו לעמוד בפני סוחרי הסדקית כעניים בפתח* כאילו הם בין התובענים שצריך להשליך גם להם. איזה נתח...
* ואולי צריך לומר כאן לכל הפטריוטים הפטפטנים והחרוצים: * שלושים שנה התקימה המדינה הזאת בלי הליכוד ־ היא לא תוכל לחיות שעתים בלי הקבוצים**
ולפתע - ההגנה הזאת על עיירות הפתוח* העירות ש"הכלכלה הנכונה" הפיצה את תושביהן לכל רוח* וכי לא היתה זאת תנועת העבודה שבנתה אותן ואת אלפי השכונים* וכי לא היו אלה ארידור וחבריו שהפכו את יושביהן לחסרי כל למסכנים?* האם אין זה ברור תחת איזה שלטון תפחו החובות במאזנים? והנה - הלכוד. הוא תובע. גם הוא במגינים**
אין ספק, גם סקטורים אחרים במצוקה וצריך גם להם להקשיב* ונקוה, כי כמו שיש עזרה הדדית בין הקבוצים, כך יהיה גם, בין - נאמר - מרדכי יונה וחיים שיף* וזה יפרוס לזה מלחמו, ובלי נהי ובכי וקולות נכאים הם יסכימו - כפטריוטים אמיתיים - להוריד קצת את רמת-החיים* וכי הם הם, בלי התחכמויות ועקיפות ובלי תרוצים* ישמשו דוגמא ומופת חנוכי - למושבים ולקבוצים* ובעקבותיהם -כך אנו מקוים - ילכו קאופן ומצא ושילנסקי ושרון וכל המי ומי* כדי שלא לשוא הם יכנו את עצמם: "המחנה הלאומי"**
ו"גוש אמונים". גם הוא כמובן במקהלה* אלה שחיים רק סימני קריאה, ולא פסיק אחד ולא סימן שאלה* אלה שטענו שהם דור ההמשך של חניתה אלה, "החלוצים" אלה "הנועזים"* אלה, המיצרים - מה? וילות שיש ואסלות "מאיטליה וסלונים ספונים בארזים* כן, גם הפרזיטים האלה בשגעון רדיפת הקבוץ אחוזים* גם אלה נושכים את הקבוץ, ואין בהם בדל חרטה ורעד בידעם, כי אם יפלו משגב עם ורביבים, אין תקומה גם לטירת-צבי וסעד!* אך, למה נשחית דברים לריק. כבר יש בארץ-ישראל שני עמים ושתי מדינות* ישנם אלה שבאו ארצה לבנות, ואלה שבאו -להבנות**
מוגש כשירות ע"י מחי
ההסברה של מפ"ם
(תדפיס מתוך
"ידיעות אחרונות").המרכז לשלום
על המשמר
קורא:
13.2.87
תהא 1987-
שנת שלום למזרח התיכון
עשרים שנה חלפו מאז מלחמת ששת הימים, עשר מאז יוזמת השלום המצרית.
הגיעה השעה לשים קץ לסבסוד הישראלי-ערבי הממושך, למעגל האיבה, לטרור ולאלימות, לשפיכות הדמים ולסבל, לשלטון עם בעם.
הסכסוך לא יבוא על פתרונו בכוח. אנו קוראים לכל הצדדים לוותר על שימוש בכוח מכל סוג שהוא. הגיעה השעה לכונן שלום של הברה הדדית, על בסיס של פשרה טריטוריאלית והגדרה עצמית. רק שלום בזה יבטיח את בטחון ישראל, את מימוש שאיפות הפלשתינים ואת יציבות האיזור.
אנו קוראים לבל הצדדים לסכסוך להתגבר על מחסומי האיבה ולפתוח במשא ומתן לשלום בלי תנאים מוקדמים. תהיה שנת 1987 שנת שלום למזרח התיכון.
סופרים,
עתונאים ואמנים
א.ב. יהושע רן אדליסט יצחק אורפז עמוס אילון גילה אלמגור דפנה ארמוני שלמה ארצי חיים באר יצחק בן־נר שלמה בר חנוך ברטוב נורית גלרון יאיר גרבה משה דור שולמית הראבן מאיר ויזלטיר קאסם זייד נתן זד חנה זמר עדית זרטל שלום חנוך אמירה חטאן חיים חפר יוסי ידין נתן יונתן יוסי כרמון אהרן מגד חנה מרון ס. יזהר עמוס עוז יהודה עמיחי מוחמד עינאים ארנה פורת סבר פלוצקר עמוס קינן יורם קניוק יהודית רביץ דליה רביקוביץ חיים שור דוד שחם נתן שחם
אנשי אקדמיה
ד"ר זיאנט אביעד פרופ' הנרי אטלן ד"ר שלמה אלבז ד"ר מאגיד אלחג' פרופ' יהושע אריאלי פרופ' גבריאל בן־דור פרופ' חיים בן־שחר ד"ר מירון בנבנישתי פרופ' דניאל ברטל פרופ' רות גביזון פרופ' גליה גולן ד"ר נעמי גלאור פרופ' יצחק גלנור עבדול אלקרים דאהר פרופ' יוחנן הופמן פרופ' דן הורוביץ פרופ' מיכאל הר סגור אלוף הראבן ד"ר ורד הראל פרופ' רענן וייץ פרופ' יוסף ולק ד"ר מחמוד זחאלקה ד"ר אהוד טולדאנו ד"ר אחמד טיבי ד"ר גדי יציב פרופ' ירמיהו יובל ד"ר דן יעקבסון ד"ר אריה יערי פרופ' אסא כשר פרופ' שניאור ליפסון פרופ' אורי מאור ד"ר דוד מיטלברג פרופ' אבישי מרגלית ד"ר מרים מרעי ד"ר שלמה סבירסקי פרופ' צבי סובול פרופ' ששון סומך פרופ' עמנואל סיון פרופ' אוריאל סימון פרופ' סמי סמוחה ד"ר שוקרי עבד פרופ' יאיר עברון
יגאל עילם ד"ר אחמד עתאמנה פרופ' מיכאל פלדמן פרופ' אוריאל פרוקצייה פרופ' שאול פרידלנדר פרופ' יוחנן פרס ד"ר אדי קאופמן ד"ר אביעזר רביצקי פרופ' הנרי רוזנפלד פרופ' אסף רזין פרופ' אוריאל רייכמן פרופ' זאב שטרנהל פרופ' איתן שישינסקי פרופ' עמוס שפירא
אנשי צבא ובטחון במילואים
אלוף (מיל.) שמעון אבידן אלוף (מיל.) אברהם אדן אל"מ (מיל.) מרדכי בראון אל"מ (מיל.) אלי גבע אלוף (מיל.) יהושפט הרכבי אלוף (מיל.) אהרן יריב אלוף (מיל.) משה כרמל תת־אלוף (מיל.) אפרים פורן אלוף (מיל.) אלעד פלד אל"מ (מיל.) מאיר פעיל תת־אלוף (מיל.) דני רהב אל"מ (מיל.)זאב(זוניק) שחם
משק וכלכלה
אבי אולשנסקי נפתלי בלומנטל משה זנבר עדי כהן רלף כהן חילמי כיתאנה צבי כסה דוד לוינסון עקיבא מאיר
דוד מושביץ ריצירד ערמון ישראל פולק דב פלג
קלמן פרידשטיין צאדק צאדק צבי רובל יאיר רוטלוי אליעזר רונן אפריים ריינר אמנון שדה דב תמרי
רבנים
הרב יואל אוסיאו הרב חיים אריאב הרב טוביה בן־חורין הרב פנחס לדרמן הרב ירמי מילגרום הרב צבי מרקס הרב ראובן סמואלס הרב מיכאל צבי נהוראי הרב יונתן פרלמן הרב דוד רוזן
אישי ציבור
משה אונא חיים אורון (ג'ומס) אריה (לובה) אליאב נסים אליעד חנן ארז יעקב ארנון מירי ביטון משה בן זאב נפתלי בן־משה אברהם ברדוגו מני ברזילאי יצחק ברקאי סוליימן גיאבר יצחק גולן אורי גורן יעקב גיל
גבריאל גלייזר וילי גפני ישראל גת רות דיין אתי דנינו בתיה דנציגר חגי הלוי
אפרים (זיגי) זינגר וליד חג' יחיה אמל חורי יעקב חזן שמואל טולדאנו מחמוד יונס מאיר יערי אריה יפה השופט חיים כהן רחל לימון יחיאל לקט עבדול ראוף מואסי דוד מלכיאור אשר מניב מוחמד מסארווה נוואף מצאלחה וידה משעור אייבי נתן אריה סימון אסעד עזייזה אבנר עמיאל אחמד אבו עסבה יהודה פז נחום פסה עמיר פרץ חיים צדוק משה קול אפרים רוזן אשר רשף צלי רשף יהודה שוסטר יוסי שחר אברהם שנקר יהודה שערי אלישע ,שפירא מיאיר תלמי
לקריאה, בחתימת ההנהלה ופורום חברי הפנטת של המרכז, הצטרפו:
12.2.87
מאיר יערי, מאחרוני הנפילים של הפוליטיקה הישראלית, נפטר אתמול
ידיעות אחרונות
24
שעות
מנהיג כרזימטי, מחנך, אידיאולוג. בן 90 היה מאיר יערי במותו
מאת שלמה נקדימון
במרחביה, קיבוצו, בגיל 90, הלך אתמול לעולמו מאיר יערי. אחר מאחרוני דור הנפילים, מנהיג שכתב דפים מפוארים בהיסטוריה של ימינו: הקים תנועה קיבוצית גדולה ומפלגה פוליטית בעלת שורשים. בד בבד, היה מורה-דרך מיוסר, לאחר שראה כמה מאמונותיו, עליהן חינך דורות, קורסות לנגד עיניו.
מאיר יערי היה ישר עם עצמו. בכל מה שעשה האמין אמונה שלמה. כך היה גם כאשר הודה. בשגיאותיו. הבולטת שבהן - אמונתו הבלתי־מתפש-רת בברית־המועצות ובתורת־סטאלין, אותה כינה "תורת אמת". הוא נאלץ לחבר כמה וכמה "שולחנות ערוכים" כדי להסביר את הזיקה, שלא ודתה, בין המארכסיזם־לניניזם לבין הציונות. כעבור שנים הודה: "טעיתי וטעינו כולנו גם יחד, ביחס לברית־המועצות ולעולם המחר".
מנהיגותו היתה מסוג מיוחד במינו: הוא לא חיפש לעצמו כהונה ייצוגית. מעודו לא שאף -ולכן לא היה - שר בממשלה. הוא העדיף את השליטה בתוך מפלגתו, מפ"ם, ואת הטלת מרותו עליה ועל שליחיה בכל מוסד שהוא. עם זאת,'היה' חרד מאוד לכבודו ולסמכותו. לכן גם לא מיעט בנזיפות לעמיתים בכל הרמות, במפלגתו או מחו-צה לה. לא אחת חשב שחותרים תחתיו. מכתבת הרבים חושפים נבכים מאלפים באישיותו.
העובדה שהיה אידיאולוג לא מנעה מיערי מל-היות פרגמטיסט, לפחות באופן חלקי. דומה, כי התפתלויותיו הניסוחיות במצעים שכתב, מצבי-עות על הכרתו במצבים משתנים, בצורך להתאים את עצמו למציאות האחרת. אף שהיה פולמוסו, שכתיבתו צורבת, הרי באישיותו היה פחות קיצוני מכמה וכמה מחבריו להנהגה.
בשנת 1948, כאשר דנו ראשי מפלגתו בהדחת דוד בן־גוריון מכהונת שר הבטחון, ניסה מאיר יערי למתן אותם. לימים גם הודה, כי טעה כאשר התנגד לפירוק הפלמ"ח. לא מכבר אף דחה את נוסחת עמיתו להנהגה, ויקטור שם־טוב יבל"א, בדבר התנאים להידברות עם אש"ף. בעיניו, כך אמר, יאסר ערפאת הוא יורשו של היטלר. וכאשר בחרה מפלגת העבודה בשמעון פרם להיות מנהיגה, לא הזדעזע כמו המתנגדים בתוך מפלגתו (צריך לזכור, כי בעבר ראתה מפ"ם בפרס "פאשי־ סט").
"היווה בו תערובת של ארמו"ר חסידי מגליציה ומנהיג כריזמטי, המנגן על מיתרי הסוגסטיה הרוחנית... לעתים התרשמתי מניסיונותיו לחבוק עולם ומלואו במחשבתו ובחווייתו, מיכולת המנהיגות שלו ומהכוח המגנטי של אישיותו" - תיאר אותו, בזכרונותיו, חבר נעורים, דור הורוביץ.
ואולם, על אף מוצאו ממשפחת אדמו"ר מפור-סם, היה מאיר יערי חילוני במוצהר. לפני שנים לעג לאותם "מיני־מהפכנים"(משה סנה?), שבסוף ימיהם מתפייסים עם.אלוהים. בניגוד להם ביקש, ש"בבוא היום אזכה להיקבר במרחביה ללא טכס דתי ובלי ליווי הרבנים". אם לא שינה את דעתו בינתיים, סביר להניח שכך יהיה.
מכל מקום, זכויותיו הגדולות יובילוהו לגן־הע־
דן שהוא האמין בו. מאיר יערי, זכרונו לברכה. חבל על דאבדין.
יום ראשון, כ"ג בשהט, תשמ"ז 22.2.1987
ברית־המועצות, עד שנוכח כי "הלניניזם הוא נטע זר בקרבנו".
יערי היה שילוב של אידיאולוג, איש פוליטיקה ומחנך. מנהיג אמיתי, בעל אישיות מקורית ועט שנון ומושחז. על מאמריו גדל דור שלם של חסידים. הוא פירסם מאות מאמרים, בהם גם הודה באומץ כי טעה בהערכתו לגבי הבולשביזם, לגבי הפירוק עם אהדות־העבודה ועוד. במשך חמישים שנה הנהיג ביד קשה את תנועתו, ושמר עליה מפני פילוג גם לאחר פרישת משה סנה ("בוגד" בפי יערי) ואנשיו על רקע משפטי־פראג. ■■ ■
הקולקטיביות הרעיונית שכפה על תנועתו הקימה לו מתנגדים. "לצערי, אין לי אפילו שרה-בוקר כרי להימלט שמה כשיתרחש עלי האסון הזה", כתב ליעקב חזן, בעקבות ניסיון להדיחו. "ונראה שהאסון ממשמש ובא...מזה הרבה שנים מלווה אותי תסביך המלך ליר וגורלו".
המכתבים שכתב לחזן נמצאים בארכיוני האישי של יערי, שבערוב ימיו החליט להפקירו במרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר בגבעת־חביבה. הארכיון כולל עשרות אלפי מכתבים שקיבל וכתב יערי בין השנים 1920 ל־1982, לחיים וייצמן, ברל כצנלסון, מרטין בובר ומנחם בגין, בן־גוריון ושלונסקי, והם מספקים הצצה מעמיקה אל עולמו הרוחני של הענק המיתי ממרחביה.
יערי ניצל מגורלו האכזר של המלך ליר. גם לאחר פרישתו שמר על סמכותיותו כמנהיג, והיה מה שהוא כינה "פנסיונר פעיל". למרות גילו המופלג נהג השתתף בישיבות השבועיות של ריכוז מפ"ם בתל-אביב, ומנהיגים וסתם אנשים מן היישוב נהגו לעלות אליו לרגל.
* אביבה שאבי
היום במגאזין
לא רק ביגון שוחרר מהכלא
מאת יהודה להב
עמוד 18
אשתי הגנרלית
מאת לאה אתגר
עמוד 33
גי, במסגרת של קיבוץ גלויות עמנו במולדתו". הוא האמין בדיקטטורה של הפרוליטריון. אבל רק שנים אחדות לאחר עלייתו ארצה היה למרכסיסיט אדוק, "בהשפעת האבטלה והקפיטליזם החרש של העלייה הרביעית". במשך שנים רבות התקשה להשתחרר מנטייתו להצדיק את מדיניותה של
מאיר יערי דיל. דוד הורוביץ, חבר־נעורים: "היתה בו תערובת של אדמו"ר חסידי מגליציה ומנהיג כריזמטי..."
האדמו"ר של מפ"ם
מגליציה עד סרתניה
גם בשנותיו האחרונות, למרות גילו המופלג, נהג יערי השתתף כישיבות השבועיות של ריכוז מפ"ם בתליאביב. מנהיגים וסתם אנשים מן היישוב נהגו לעלות אליו לרגל
מאיר יערי נולד ב־1897, שנת כינוס הקונגרס הציוני הראשון, שנת הכינוס הראשון של הסוכנות היהודית, ושנת ייסוד המפלגה המרכסיסטית ברוסיה. ילדותו ונעוריו עברו עליו בחדר בעיירה קנצ'וגה שבגליציה, שמרבית תושביה היו יהודים.
ב־1913 הצטרף לתנועת ה"שומר", ובמלחמת העולם השנייה שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונג-רי. בתקופת לימודיו באקדמיה לחקלאות בווינה נחשף לרומנטיקה הגרמנית, ולרעיונותיהם של בובר ופרויר. לארץ הגיע במאי 1920, והיה בין מייסדי קיבוץ א' של השומר הצעיר בביתניה־עי־ לית. יחד עם רעייתו, אנדה, נדד ב־16 מקומות שונים בארץ, ולבסוף התיישב במרחביה, בשנת 1929, שם חי עד מותו.
בסוף שנת 1923 עלה ארצה יעקב חון, שיחר
עם יערי עשה כברת דרך ארוכה בהנהגת מפ"ם. בין יערי לחזן, הצעיר ממנו בשנתיים, התפתחה ידידות הדוקה, שהיתה מבוססת על שותפות לדרך, ולוותה לעתים בוויכוחים אידיאולוגיים מרים.
בדצמבר 1920 היה מאיר יערי בין מייסדי ההסתדרות וממנסחי חוקתה, ושנים רבות שימש חבר הוועד־הפועל שלה. ב־1927 נמנה עם מקימי הקיבוץ הארצי, וב־1946 היה בין מייסדי מפלגת פועלי השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם), שהוא היה מזכירה הכללי ער לפרישתו לגימלאות. יערי כיהן כחבר־כנסת בשמונה הכנסות הראשונות. בסוף שנות ה־60 תרם להקמת המערך.
מאיר יערי שאף ל"סוציאליזם דמוקרטי והומא־
הפעם - מפ"ם
מבלי להיכנס אל תחום הנבואה, האם
בהליכה עצמאית של מפ"ם לבחירות יש משום "התאבדות פוליטית", אם לאו — ראוי לומר כמה מלים לחברי מפ"ם בזכות השיבה שלהם אל מערך. גם ראוי להימנע, בשורות אלה, מכל ספקולציה עתידית על איחוד מפ"ם־ר"ץ, לאחר ה"פלירט" הפתאומי שנתגלה לראשי מפ"ם ערב שיחות איחוד עם ר"ץ, על אודות מגעי השותף לשיחות — מאחורי גבה של מפ"ם — עם "שינוי".
נכון לעכשיו לא הגיבה ה"עבודה" על פרישתה של סיעת מפ"ם בכנסת מן המערך, ובאורח הפורמאלי הנתיב בכיוון ההפוך עדיין פתוח. הערוץ ההסתדרותי הוכח כמוצק ומוצדק בבחירות האחרונות להסתדרות, ואסור לשכוח את סיסמתה השקרית של ר"ץ דווקא במערכת הבחירות הזאת. הם גרסו אז בכותרות ענק כי "קיסר לא יילחם בפרס". היו דברים מעולם, והופרכו.
מן ההיבט הרחב יותר של מחנה השלום
ותנועת העבודה תחטא מפ"ם לגישה העניינית אם תשוב ותפסול את "השיבה הביתד". דומה כי שתי התנועות זקוקות לכך, אהדדי. וראויה האמת להיאמר: את אשר עשתה "שלום עכשיו" בעידן "קמפ דייוויד" עשו "הורים נגד שתיקח" בעת מלחמת לבנון. לא המפלגות לבדן החזירו את צה"ל מלבנון.
דווקא מיזוגה של "יחד" ב"עבודה" מקהה את עוקצו של המאבק על השלום ומחמיר את הצורך בתנועת עבודה שיש לה השקפת עולם חברתית, קרי: סוציאליסטית. השיקול הרעיוני והערכי על אודות חברה שוויונית ונטולת פערים, בעלת ערכים סוציאליסטיים, הוא הנותן. ועל השאלה כיצד ניתן להשפיע יותר — מבחוץ או מבפנים — כבר ניתנו מאות תשובות אמפיריות בעת כינונו של המערך "עבודה"־מפ"ם. אגרת חינוך, מצב שירותי הבריאות, נושאי הסעד והרווחה ראויים לשיקול מחודש במפ"ם, במלוא כובד
הראש. • נתן רענן
•לילם כז/נז לניד
6.3.1987
חתום
האם אפשר להשפיע יותר מבפנים אל מבחוץ
המרכז לשלום
קורא:
על המשמר
6.3.87
תהא 1987 שנת קידום השלום!
אנו תומכים בקריאת המרכז לשלום וקוראים לציבור להצטרף אליה
אבא אבן רפי אדרי משה אונא פייגה אילנית שולמית אלוני לובה אליאב נסים אליעד אהרון אפרת נאוה ארד יצחק ארעי נפתלי בלומנטל מרדכי בראון דב ברניר עוזי ברעם דוד גולומב יצחק גולן יעקב גיל דוד גלס אלעזר גרנות חייקה גרוסמן עבדול והאב דראוושה מנחם הכהן
אהרון הראל אסתר הרליץ שבח וייס מרדכי וירשובסקי מוחמד ותר
שמואל טולדאנו יהודה יורין מאיר יערי (ז"ל) אהרון יריב חיים כהן רן כהן משה כרמל שלום לוין דוד ליבאי יחיאל לקט סעדיה מרע'יאנו ירוחם משל אורה נמיר ס. יזהר אורי סבאג אמירה סרטני
זיידן עטשי משה עמאר נפתלי פדר נתן פלד מאיר פעיל וליד צאדק יאיר צבן חיים צדוק דדי עוקר משה קול יצחק קורן
אליעזר תנן חיים רמון ויקטור שמטוב יהודה שערי יוסי שריד אמה תלמי מאירי תלמי
המרכז הבינלאומי ושלום במזרח התיכון
רח' החשמונאים 107 תל־אביב, 67011
עמוד 3
מפלגת הפועלים המאוחדת
המרכז
לוח פעילות שבועית מה־18.3.87-12.3
מחלקת הסברה
יום ה' - 12.3
הוד השרון - 0.00 ו - חנן ארז, יוסי מרציאנו, אליהו שמעוני -
כנס מוניציפאלי ארצי
מזכירות מפ''ם - תתקיים בשעה 15.30 במרכז סדר היום: דיון מדיני. הפותח: אלעזד גרנות - מזכ"ל המפלגה
כפר כיסרא - 18.00 - מנחם וז, אלי ספרן - חוג בית
קרית־ים - 19.00 - נתך שיינגרוס, דב אלקנתי, יחזקאל יחזקאל -
אסיפת חברים
רמת־גן־גבעתיים - 19.00 - בולמן, פנינה ואובני - מועדון יידיש -
מסיבת פורים
יום ו' - 3.3 ן
סניף נהריה - 09.30 - צוות הפעלה של המנזר הערבי
מ.א. מגידו - 10.30 - חנן ארז, יוסי שחר, אלישע שפירא, אמרי רון יוחנן מעוז, ראש המועצה - שילוב איזורי
שבת - 14.3
כפר תמרה - יזרעאל - 9.30 - חנן ארז - חוג בית כפר מסר - 11.00 - חנן ארז - חוג בית אנו סנאן - 17.00 - ח"כ חייקה גרוסמן, מיכה כהני, חוסיין עיווד
- חוג בית
קיבוץ שער־העמקים - 21.00 - ח"כ יאיר צנן - שיחת קיבוץ
יום א' - 15.3
במרכז 5.00ו - צוות היגוי פוליטי של המגזר הערבי
סניף נצרת - 19.00 - וולדי מורג, מאיר יצחקי - מועצת הסניף
יום ב' - 16.3
מרכז הגליל - ביה"ס האזורי - 12.00 - ח"כ אמירה סרטני, מנחם רז
- מפגש כיתות י"ב
כפר סג'ור - 16.00 - ח''כ אמירה סרטני - חוג בית קיבוץ שער־הגולן - 17.00 - חנן ארז - מועדון ותיקים סניף הר הכרמל - 18.00 - שדה דורון, ברוך שיינגרוס, אשר לינלינג
- אסיפת הסניף
כפר חורפיש - 18.00 - ח"כ אמירה סרטני - חוג בית יום ג' - 17.3
במרכז שעה 0.00 ו - ישיבת רכזי איזורים
סניף רמת־גן - 10.00 - מתתיהו נר רצון - מועדון לחבר כפר שובלי דבוריה - 18.00 - אילן גלאון - חוג בית מועדון רמת־יצחק - 18.00 - חיה יוסף - פגישה במועדון הרואה 179 סניף ירוחם - 19.00 - וולדי מורג - מזכירות הסניף סניף חולון - 19.30 - שולה שחר - אסיפת הסניף
יום ד' - 18.3
סמינר מנחים ב־20-21.3.87־19־18 בגבעת חביבה
ההתכנסות בשעה 8.00 בבוקר
כנס מזכירים ורכזי ועדות פוליטיות בבית הקבה"א בשעה 13.00 בהשתתפות: אלעזר גרנות, מזכ"ל המפלגה הנושא - עצומת המרכז לשלום:
1987 - שנח שלום במזרח התיכון
חיפה תחתית - 16.30 - יצחק שושני - מועדון יידיש -
מסיבת פורים
באר־שבע - 18.00 - אריה יפה - מועדון דוברי רוסית חיפה, גשר פז - 18.00 - רבקה כהן - מועדון יידיש - עמון סניף תל־אביב - 19.00 - ח"כ אלעזר גרנות - חוג בית
תוכנית כנסים - מחאה נגד אגרת החינוך
19.3 יום ה' - 19.00 - עפולה - ח"כ אמירה סרטני
22.3 יום א' - 19.00 - באר־שבע - בנג'ילה
22.3 יום א' - 21.00 - נהריה - חנן ארז
26.3 יום ה' - 18.00 - קדית חיים - ח"כ חייקה גרוסמן
26.3 יום ה' - 19.00 - אשדוד - ח"כ אמידה סרטני
29.3 יום א' - 19.00 - תל־אביב - ח"כ אמידה סרטני
29.3 יום א' - 19.00 - רמת־גן - ח"כ יאיר צבן
29.3 יום א' - 19.00 - ירושלים - ח"כ ויקטור שם־טוב
פרטים נוספים יבואו
שימו לב!
אל חברי מרכז מפ"ם, הועד הפועל של הקבה"א, חברים ואורחים
ישיבת זיכרון למאיר יעדי ז"ל תתקיים ביום ד' 25.3.87 בשעה 17.00 באולם "צוותא" חל־אביב
איגוד מקצועי
יום ד - 13.3
סניף חיפה - 8.00 - דוד בן־אשר, דב אלקנתי, יחזקאל יחזקאל
- סיעת מפ"ם במועצת פועלי חיפה
יום ג'-17.3
במרכז - 9.30 - נטע מן, משה סמולר - מזכירות ממלאים מועצת פועלי מרכז הגליל - דב אלקנתי, מנחם רז, יוסוף סלאמי
- סיור במקומות העבודה
12.3.87
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
איתמר בן - אבי 4 47 44 תל־אגיג סלי M41U
ת ו 777' 61016 ת"א.
אל חברי הועד הפועל של הקבה"א.
תוכנית האחד במאי 1987 של מפ"ם.
ההתרחשויות הפוליטיות והכלכליות האחרונות, שבהן בלטה במיוחד שערורית המקח וממכר פוליטי סביב אישור ההלואות לתק"ם, חשפו שוב את הקשר המובהק שבין המתרחש במדינת ישראל ומדיניותה של הממשלה, לביו המתהווה בחצרו של בית הקיבוץ. במצב שעל גבה של התנועה הקיבוצית מתנהל מאבק של סוחרי סוסים משני צירי המחנה, חובה עלינו להבלים עד כמה שניתן את יחודה והישגיה של התנועה הקיבוצית, על תעשיתה וחקלאותה. במצב שמפלגות מנסות להתנער מהתנועה הקיבוצית ורואים בה נטל אלקטוראלי, עלינו, מפ"ם, במקום להתבייש במה שאנו, לקום ולהאבק על חשיבותה ומקומה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית.
במצב של משבר חברתי - כלכלי בכל הארץ שהנפגע העיקרי הוא המגזר היצרני (בעיר, בקיבוץ ובכפר) ניתן לראשונה ליצור שותפות אמת של מגזר שלם הנמצא במצוקה והרואה בעבודה ויצור את יעודו. במצב בו זה זמן רב אנו מחפשים דרך להפוך את פעולתה של מפייס לרלבנטית לקיבוץ הארצי אנו עומדים בפני אפשרות להפוך את יום האחד במאי ליום סולידריות בין העובדים,יום הצדעה לתנועה הקיבוצית והישגיה. יכולתו של הקיבוץ הארצי להשפיע על המתרחש בחברה הישראלית ועל המדיניות הננקטת מותנית ראשית כל בליכודו הרעיוני - פוליטי וביכולתו, לאחר הגדרת המטרה, לפעול פעולה משותפת על מנת להגשימה.
לאור דברים אלה כיום בתנועה (קבה"א, השוה".צ) מלבד מפ"ם איו שום מפלגה שיכולה ללכד את רובה המכריע של התנועה. האירועים האחרונים מבליטים שוב, שהמדיניות שמפ"ם נלחמת עליה, משקפת ומשרתת את האינטרסים של הקיבוץ ושל התנועה הקיבוצית, ולמרבה הצער המדיניות המשותפת לליכוד ומפלגת העבודה בממשלה פוגעת בה קשות. מפ"ם כיום,כמעט המפלגה היחידה שנאבקת כמפלגה, נגד התוכנית הכלכלית של הממשלה. גם מפלגת העבודה וגם ר"צ מדברים בנושא זה בשני קולות.
השקפותיה, מצעה ודרכה הרעיונית,אידאולוגית ופוליטית של מפ"ם נמצאת בהלימה מלאה עם המהות הפנימית של חיי הקיבוץ והחברה הקיבוצית. מטרתנו היא שיותר ויותר יסודות של סוציאליזם דמוקרטי, חברה שיתופית וסולידריות יתפתחו בישראל.
מפ"ם כיום ממלאת תפקיד מפתח במאבק בתוצאותיה של המדיניות הכלכלית של הממשלה בהתיצבותה לצד מפעלים יצרניים שחרב הסגירה והתמוטטות מאימת עליהם. (אתא, מספנות ישראל, מנועי בית שמש, פרי-זה, ת.א.ת ועוד) מאבקיה של מפ"ם למען העובדים, חידוש הצמיחה, תכנון המשק וצמצום הפערים הכלכליים חברתיים בישראל. כמו גם מאבקיה למען השלום, אחוות עמים, בלימת הגזענות והכפיה הדתית ישיגו תוצאות משמעותיות יותר ככל שלגדל כוחה של מפ"ם. דבר זה תלוי במידח רבה ביכולת ההזדהות של חברי הקבה"א עם פעולתה של המפלגה ועמדותיה-ככתובת שדרכה התנועה הקיבוצית חוזרת למקומה הטבעי בחברה הישראלית.
תאריד 2/4/87
מפלגת הפועלים המאוחדת.- המרכז
איתמר בן־ אבי 4 4 7M♦ מי־אנינ סל' 44Mi
ת ד 1777 ♦יסי* »־».
תאריך
- 2 -
המטרה:
קיום עצרת רבת משתתפים של מפ"ם ביום חמישי ה 30/4 בשעת 18:00 ברחבת מוזאון תל אביב.
דרך פעולה:
במשך חודש אפריל יערכו מס' פעולות מקדימות בכל קיבוץ וקיבוץ. מומלץ להזמין אליהן חברי ועדי עובדים שהיו קשורים במאבקיה של מפ"ם בשנה האחרונה ואיש או אישים ממפ"ם וההסתדרות שיסבירו על הרלוונטיות של האחד במאי כיום. בו זמנית תעשה פעולת גיוס בקיבוצים להשתתפות גדולה בעצרת אחד במאי של מפ"ם.
סיכום:
בכל חזון יש סיכון, אל לנו להרתע מסיכונים, ככל שנקדים, נחליט וניגש לביצוע, הסיכוי להגשים את החזון ולהצליח גדול יותר.
נלמד לנצל את יתרונותינו היחסיים, ועל ידי כך נוכל לנצל עד תום את מכלול אירועי האחד במאי. לא נוכל להרשות לעצמנו כמפלגה הבונה עצמה מחדש, לעבור את האחד במאי המהווה ציון דרך ולבנה מרכזית בהקמתה של מפ"ם החדשה ללא אירוע שהוא שלנו.
נפשיל השרוולים וקדימה לעבודה.
מטה האחד במאי אילן רגב
1987 - 1.12
אם אינך יכול להם...
לו היו מנהיגי הליכוד מתוחכמים יותר, היו קופצים על עגלת הוועידה. אולי היה מתברר להם שגם עם חוסיין ניתץ לחיות
מאת ישראל זמיר
לפני הרבה שנים. במוסד החינוכי משמר-העמק, החליטה הנהגת הקן של החניכיים, בהתגדותם המוחלטת של המחנכים, שיש לבטל יום לימודים ולצאת לעזרת קיבוץ רמת־השוסט, שעמד לעלות על הקרקע למחרת, השכם בבוקר. התלמידים התארגנו בחשאי, קמו בבוקר, עלו על הגג המפורסם של בית המוסד החינוכי, ערכו מסקד שומרי עם "הוראת יום" ויצאו רגלי לדרך.
בשבע בבוקר הגיעו המורים ומצאו מוסד חינוכי ריק. המחנך פולי ושאר המחנכים רתחו מכעס: הייתכן? ואילו אחת המטפלות העירה באסיפת המורים — "אם אינך יכול למנוע — הצטרף ותוביל את המהלך. כלום יש משהו יותר חינוכי מלהצטרף לקיבוץ העולה על הקרקע? את המהלך הזה, אנחנו היינו צריכים להוביל!"
כזהו המצב שאליו נקלע יצחק שמיר, כאשר הוא נאחז בקרנות המזבח, בבחינת: לא תקום ולא תהיה ועידה בינלאומית. ותובע במקומו "משא־ומתן ישיר".
אילו היו יועציו של יצחק שמיר יותר מפוכחים וריאליים, הם היו מציעים לו את עצת המטפלת ממשמר העמק: "אתם, מן המערך, רוצים בוועידה בינלאומית? בבקשה, למה לא? לאחריה יתנהלו שיחות ישירות במסגרת ועדות דו־צרדיות — נפלא! אתם אומרים שחוסיין הסכים לשבת ואש"ף בחוץ? בסדר גמור! נתחיל ־איפוא לשבת ולדון.
כראש ממשלה אתייצב בראש המהלך הזה ואעשה הכל כדי להובילו לפי הבנתי ולפי אמונתי. בגין עשה שלום עם מצרים — ואני אפתח במשא־ומתן עם ירדן, שיימשך מן הסתם זמן רב, עם אפשרות שיתפוצץ באמצע, ובכלל, אם התביעות של ארצות ערב לא ימצאו חן בעיני, אמריקה תתמוך בגו לאורך כל הדרך ולא תיתן שיכפו איזה־שהוא הסדר בניגוד לרעתנו. ואז אני, יצחק שמיר, עומד ומוביל את המשא־ומתן; אני מפרש מהו הפתרון הפונקציונאלי הרצוי ודוחה כל פתרון טריטוריאלי שאינו מוצא חן בעיני, והסיפור הזה מתגלגל ואת סופו מי ישורנו.
כמה שנים נמשך המשא־ומתן בפאריס עד אשר מלחמת וייטנאם פסקה? חמש שנים. ובינתיים ייתכן שהפריץ ימות או אחד הפארטנרים יתעייף, בלי שאבן אחת הוחזרה משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. אני? יצחק שמיר, ירוע בציבור כ'נץ' גדול, שבשעתו התנגד להסכמי קמפ־דייוויד — אז עכשיו, כשאני ראש ממשלה, כלום מישהו מאמין שאתן ידי לוותר על שטחי מולדת?" ★ ★ ★
זו המדיניות שהייתי מציע ליצחק שמיר לנקוט. לך לוועידה בינלאומית, היכנס לאחריה למשא־ומתן ישיר עם הגורמים. שמוכנים לשבת, נהל בצורה פתוחה ועניינית את המשא־ומתן, בהנחה שייתכן כי אירועי המזרח־התיכון בכוחם לשבש כל הסכם שעומר בסתירה למדיניות הליכוד. אך אם בכל זאת הכל יתנהל "חלק" — אזי ההסדר שיתקבל, אם יתקבל, יהיה קרוב למתכונת הליכוד, אולי בנוסח האוטונומיה ואולי אף פחות מזה. ללכת לבחירות היום לא כדאי לליכוד על סעיף "שלום", כי אם על נושא "שטחים". העם הזה, לאחר ימית, ספק אם יהיה נכון להחזיר שטחים.
שמעון פרם אילץ את חוסיין להסכים למשא־ומתן. זהו הישג מרשים מאוד. אם היום תתפוצץ ישיבת הקאבינט או תידחה, כדי להרוויח זמן — ההישג יהיה כולו של שמעון פרם. העם יקלוט כי היה סיכוי להידברות, לנסיון לפתור בעיות מדיניות והליכוד טירפד אותו. סטאטוס־קוו אינו לטובת ישראל. קיפאון מדיני פירושו בקבוקי תבערה בקלקיליה ובעזה וצעדי ייאוש של צעירים
ראש דסק לענייני היום: לוי מורב עורכת אחראית של עמודי הפנים: עמית אנטר
11.5.87
על המשמר
עכשיו כשבעיתהכיס הפרטי של הסטודנטים "נפתרה" נותרה פתוחה שאלה מרכזית אחת — האם המנהיגות הסטודנטיאלית תמשיך בהתנהגותה ה"שפנית" או אולי תנצל את הזדמנות החד פעמית שנתן לה המאבק על שנה"ל ותצא סוף סוף להנהיג באמת את ציבור הסטודנטים בנתיב חרש של מעורבות אקטיבית בבעיות המדינה..
היגיע הזמן שגם הסטודנטים יטלו חלק פעיל בחיים הפוליטיים במרינה זו, שיעור קומתם של מנהיגי הסטודנטים הוא שיקבע את ררכם של
יומן צוותא
תודה לך ממשלת ישראל. איש לא היה עושה זאת טוב יוחר.
שנים ישב לו הסטודנט הישראלי קבור עמוק בתוך אדישותו האקדמית. m.a ,b.a היו פיסגת המאויים והשאר - עולם אחר, יקום אחר... "
זה היה דווקא נוח מאוד. כל שנה גדל שכר הלימוד בכמה אחוזים. השיטה של "להכות את החלשים" עבדה כמו שעון. אותם סטודנטים ש־$700 היו עבורם שיא יכולתם הכלכלית באמת היו מעטים ועסוקים מכדי שיצליחו להשיג משהו במאבקם כנגד העליה ל־$800. וכאשר עלה שכה"ל מ־$800 ל־$900 הם כבר לא היו בשטח ועשירון תחתון חדש נאנק תחת העול ונשר לו מן החוג האקדמי מבלי שנרגיש.
המהפך וסיבותיו עוד ישמשו נושא למחקרים רבים. אבל הוא התרחש לו. לפתע־פתאום דברה ממשלת ישראל על $3000 או $1600. לא יסוף זוחל אלא שחיטה רבתי. פתאום היתה משמעות ברורה וחדה למספרים. כך גם נולדו ההפגנות הראשונות אשר נראו באמת כהפגנות. נכון, אפשר היה לדרוש מיותר סטודנטים שיגיעו, אבל גם כך היתה ההיענות מפתיעה לטובה. מפתיעה מספיק כדי שממשלת ישראל תחוש חרדה אלקטורלית אמיתית ותמהר לבצע את טעותה השניה.
כבר הרומים דגלו בשיטה של "הפרד ומשול" ובסיפרי ההיסטוריה זה דווקא נראה טוב. אבל כאשר יצאו המילים מפורשות מפי הממשלה היה מובן לכל מי שהקשיב ובתוקף הנסיבות הקשיבו רבים, שהנושא כבר איננו שכר לימוד ריאלי ועתיד ההשכלה הגבוהה.
על הפרק עמדה תמונת דיוקרנה של המדינה כולה. באחת הפך כל ציבור הסטודנטים לציבור גזעני עם ממשלה גזענית של מדינה גזענית.
תמונתו המחיכת של רבנו כהנא היתה מפחידה פחות מן הדיוקן המפלצתי הזה.
אלף מודעות שיסבירו לנו על פוליטיקה, ועל החיים שלנו לא היו עובדות ביעילות כזו. שום מסע תעמולה לא היה הוגה רעיון מבריק כל כך.
חבל רק שהיינו צריכים מכה חזקה כל כך וכל כך נמוך מחחח לחגורה.
איל אורו
הסטודנטים עצמם בציבור שיתרום את חלקו לקביעת עתירנו הלאומי. כי הסטודנטים עצמם. כבר הוכיחו את רצונם וכוחם בפעילות בשטח. אסור לתת לקמפוסים לחזור אל החידלון, הארישות והאגואיזם בהם היו שרויים ער לפני זמן לא רב.
לנו ציבור הסטודנטים יש מה להגיר. המציאות הרקובה והמפוררת (שהותירו בארץ מלחמת לבנון והאינפלציה). אין תחום מתחומי החיים בארץ שאין לנו נגיעה בו. ועתיר המרינה הוא גם עתידנו.
התגובה על החלטת הממשלה מיום א' 17/5 אמנם ברורה מאליה אך אי אפשר שלא לקרוא אותה שוב ושוב בראש חוצות.
תאי הסטודנטים. צוותא — אומ"ץ, רוחים בשאט נפש את ההחלטה הגזענית המפלה בין אזרחים לאזרחים. החלטה אשר ריח כהניסטי מובהק נורף ממנה.
אל לה לממשלת ישראל לזרוע פרור בין הסטודנטים.פיצוי על שרות צבאי צריך להיעשות ישירות וזכאים לו כלל החיילים המשוחררים ולא אקרמאים בלבד.
מאבק הסטודנטים למען עתיד ההשכלה הגבוהה בארץ עדיין רחוק מסיומו ואנו קוראים להתאחרות הסטודנטים הארצית להמשיך בו במשנה מרץ. תאי הסטודנטים של צוותא אומ"ץ לא יטשו את המערכה כשפתרונות שכאלה הם העומדים על הפרק וזאת מבלי להרחיב את הדיבור על הפתרון האבסוררו של ראשי האוניברסיטאות למצב. $1680 אינם מפלים אפליה אתנית בין הסטודנטים אבל מפלים אפליה חברתית ברורה בין אלו שיש להם ואלו שירם אינם משגת סכומים אסטרונומיים כאלה.
שמואל בן נפתלי רכז ארצי של הסטודנטים במפ"ם
שמואל בן נפתלי הרכז הארצי של הצוותאות ואומ"ץ למול השוטרים
(תצלום י.פ.פ.א.)
הצלחה לאומץ בבחירות בירושלים
בבחירות שנערכו לפני כחודש השיג תא הסטודנטים של מפ"ם ר"ץ, ושמאל עצמאי — אומץ — השגים מרשימים. בבחירות היחסיות 17.6% (4 נציגים), לעומת 11.5% (3 נציגים) בשנה שעברה.
בבחירות האישיות לועידה —
19 נציגים.
שנה של פעילות ענפה נתנה את פרותיה. נקווה כי בשנה הבאה תמשיך מגמת הצמיחה והגידול ותצבור תאוצה.
בביצה העמוקה והמעופשת בה שקועה מדינת ישראל יכולה הרוח החרשה הנושבת בין הסטודנטים להוליד גלים רעננים אשר יטהרו אותה מזוהמתה.
צוותא
ועכשיו מה?
זה לא פוליטיקה זה החיים שלנו
בטאון תאי הסטודנטים צוותא תל־אביב צוותא חיפה אומץ ירושלים סימן באר־שבע צוותא אורנים
גליון מס' 5 / ימי 1987
כרגע במערכת צוותא: עורר: איל אורן
כותבים: יכל ברקאי
מתי כוכבי יגאל עמנואל
נציגי התאים: שמואל בן נפתלי יואל וינברג אסף הולצר עריכה גרפית: דוד אפריים דרור גוטליב
לוחות והדפסה
"הדפוס החדש" בע"מ, ת"א
בסוף היגיעו גם הבאר־שבעים
גז מדמיע
את השנה הזו כבר רואים וק במבט אל מאחורי הכתף שם היא משתרכת לה מתנשנת, מזיעה ומנסה להשלים חומר עד הבחינות. רצינו שיהיה על מה להביט רגעים ינים יותר ונחות שהיו לסטודנטים השנה הזו, רגעים שהיו מיוחדים דווקא לשנה זו. לקחנו אם כן מיכל ספרי עם תרכיז כזה וריססנו דף אחד בכמה תמונות.
סוף סוף במקום הראשון
מאת כתבנו
ניצחנו! ההאבק היה קשה אך עשינו זאת. בהנהגת ההשלת ישראל ומשרד החינוך הצלחנו ניתכות שוק על ירך את כל הההשלות ההתחרות ולהכיל על הקרשים עשרות אלפי סטוחטים ישראלים עם שכר ליהוד שאיו סיכוי להשים. שכר הרהור הישראלי שבר את כל השיאים וניצח את כל התחרו בהשרר החינוך חוררו כל העפרונות לקראת רישום ההשג בסכר השיאים הפרטי של ההשרר כהו כן תונפק לרגל הארוע הדליה ההלכתית של צירה האחד יצחק ועל השני נבון מחומר היותר המחזיר אור דמעות אקדמאיות.
בשם.אומרם
קרל מרכס
קרל מרכס, (1883־1818) בן למשפחה יהודית מתבוללת מטריד, היה אחד האנשים הבודדים בתולדות המין האנושי שניתן לומר עליהם בי שינו את ראיית האדם את עצמו.
מרכס ראה את עצמו כממשיכן של שלוש מסורות; המסורת הפילוסופית הגרמנית אשר שיאה בהגל ובהגליגים הצעירים, המסורת הסוציאליסטית הצרפתית שנציגיה הבולטים היו סן סימון ופוריה והמסורת הכלכלית הקלאסית אשר צמחה באנגליה. בשלבו שלוש מסורות אלה למשנה סרורה אחת ניסה מרכס לגלות את מנגנון השינוי הפועל בהיסטוריה ואת ההכרח של שינוי זה. מרכס השתמש בדגם שפיתח לביקורת של המשטר הקפיטליסטי אשר הופיע על בימת ההיסטוריה ממש באותו הזמן. קשה להאמין אך בעת שמרכס מגדיר, מנתח וקובע את אופני הסתלקותו של הקפיטליזם, רב הוגי הדעות טרם הבחינו בעצם הופעתו. אמנם, הקפיטליזם הוכיח חיוניות רבה מזו שיחס לו מרכס אך מרכס קבע את קביעותיו
בראשית המהפכה התעשייתית בזמן שכל התהליכים הללו רק החלו את דרכם.
בצד התפחות התהליכים הנובעת מהחוקים שניסח, יחס מרכס חשיבות מקבילה להתפתחות תודעת האנשים המבצעים פעילות הכרחית זו. הוא ראה בתודעה כח מטריאלי שאינו נופל בעוצמתו מחוקי הטבע והכלכלה. בהדגישו את ההכרח בשינוי אבולוציוני של ההיסטוריה, עמד מרכס גם על האופי המהפכני של השינוי, במעבר משלב לשלב של ההיסטוריה האנושית. במובן זה, לנין גדול המהפכנים של המאה ה־20, ראה בתורתו של מרכס את האלגברה של המהפכה, שעל המהפכן להציב בה את הנתונים הקונקרטים של תקופתו. כיום יש הרואים בו את גדול ההוגים של העת החדשה. אחרים פוסלים אותו מלאי חשש ופחד. אך בסופו של דבר, הבנת תורתו של מרכס נעוצה בתיזה האחרונה שלו "על פויארבך"; "עד עכשיו ניסו הפילוסופים לפרש את העולם, השאלה היא כיצד לשנותו".
תיזות על פויארבך
(פילוסוף מן ההגליינים הצעירים)
"1. עיקר החסרון של כל מאטריאליזם עד כה — לרבות זה של פרארבר — הוא בכך, שהעצם המציאות, החושיות — נתפסים רק בצורת האובייקט או ההסתכלות; אך לא כפעילות אנושית חושית, כפראכסיס לא באורח סובייקטיבי. וכך יצא, שאת הצד הפעיל, בניגוד למאטריאליזם, פיתח האידיאליזם — אבל באורח מופשט בלבד. שכן האידיאליזם כמובן אינו יודע את הפעילות המציאותית, החושית, בחזקתה זו. פויארבך רוצה באובייקטים חושיים, הנבדלים בממש מן האובייק־
טים המחשבתיים; אך את הפעילות האנושית עצמה אין הוא תופס כפעילות מושאית. על־כן, ב"מהות הנצרות"הוא רואה רק את הגישה העיונית כאנושית באמת, ואילו הפראכסיס נתפס ונקבע אצלו רק בצורת הופעתו התגרנית־המלוכלכת. על־כן הוא אינו משיג את משמעות הפעילות "המפכנית", המעשית־ביקורתית.
2. השאלה, האם יש לייחס לחשיבה האנושית אמת מושאית, אינה שאלה של התיאוריה, כי־אם שאלה מעשית. בפראכסיס חייב אדם להוכיח את האמת, כלומר את הממשות ואת התוקף של חשיבתי' את מציאותה בעבר־מזה, המחלוקת בדבר ממשותה.או אי־ממשותה של איזו חשיבה המת־ בדלת מן הפראכסים אינה אלא שאלה סכולאסטית בלבד.
3. התורה המאטריאליסטית האומרת, כי האנשים הם יצירי הנסיבות והחינוך, ואילו אנשים שנשתנו הם יצירי נסיבות אחרות וחינוך שנשתנה — שוכחת, שבני־אדם הם־הם המשנים את הנסיבות, והמחנך עצמו בדין הוא שיחונך. על כן היא מגיעה בהכרח לידי הפרדת החברה לשני חלקים, שהאחד מהם נעלה מעל לחברה (למשל, רוברט אראן).
את התואם של שינוי הנסיבות ושל הפעילות האנושית אפשר לתפוס ולהבין הבנה ראציונלית רק כפראכסים מהולל־תמורות.
4. נקודת־המוצא של פויארבך היא עובדת ההתנכרות העצמית הדתית, הכפלת העולם לעולם דתי־דימויי, ולעולם מציאותי. פעלו הוא — להעמיד את העולם הדתי על מסדו החילוני. הוא מתעלם מכך, שלאחר השלמת פעלו זה, עדיין יש לעשות את העיקר. שכן העובדה, כי המסד החילוני פורש מעם לעצמו ומשתכן בשחקים, כמלכות בפני עצמה, עובדה זו אין לבאר אלא דווקא מתוך הקרע הפנימי והסתירה העצמית של אותו מסד חילוני. על־כן צריך, ראשית, להבין אותו גופו בסתירתו, ואחר־כך להפכו למעשה על־ידי ביטולה של אותה סתירה; כך, למשל, לאחר שהמשפחה הארצית נגלתה כסודה של המשפחה הקדושה, הכרח הוא לבקר את המשפחה הארצית עצמה מבחינה עיונית ולהפכה מבחינה מעשית.
5. פויארבך, כיוון שאינו■ •מרוצה מן החשיבה המופשטול, פונה אל ההסתכלות החושית; ואולם הוא תופס את החושיות לא כפעילות אנושית-חושית, מעשית.
6. פויארבך מעמיד את המהות הדתית על המהות האנושית. אבל המהות האנושית אינה הפשטה הטבועה בפרט היחיד. במציאותה היא הסך־ הכל של היחסים החברתיים..
פויארבך, שהביקורת של מהות מציאותית זו אינה מעיסוקו, אנוס, על־כן:
1) להסיח את — " מן המהלך ההיסטורי
ולקבע את הלך־הגו 'דתי כדבר לעצמו, וכן
להניח קיומו של פר שי מופשט — מבודד.
2) על־כן, המהור זאנ1 .ית תתואר אצלו כ"סוג" בלבד, ככלליות פנימית, אילמת, המקשרת יחידים רבים קשרי־טבע בלבד.
7. על"כן אין פויארבך רואה ש"הלך־הנפש הרתי" הוא עצמו תוצר חברתי, והיחיד המופשט, שהוא בוחנו, נמנה במציאות עם צורת־חברה מסויימת.
8. חיי החברה מעשיים הם במהותם. כל מיני המסתורין, המטים את התיאוריה אל המיסטיציזם, מוצאים את פתרונם הראציונלי בפראכסים האנושי ובהשגת הפראכסיס הזה.
9. השיא שאליו מגיע המאטריאליזם ההסתכלותי, כלומר המאטריאליזם התופס את החושיות לא כפעילות מעשית, היא ההסתכלות ביחידים הנפרדים שבחברה האזרחית.
10. נקודת־הראייה של המאטריאליזם הישן היא החברה האזרחית; נקודת הראייה של המאטריא־ ליזם החדש — החברה האנושית או האנושות שהוחברה.
11. הפילוסופים אך פירשו באופנים שונים את העולם, אבל העיקר הוא לשנותו."
א.צ.
המאבק שאחרי המאבק*
מאת יואל וינברג
המאבק על שכר הלימוד התנהל כנגד הממשלה, וסדר העדיפויות הלאומי המעוות שלה. כאשר למדינה יש כסף לבנות התנחלות חדשה לקראת ועידת חרות אשר במחירה ניתן היה לממן את שכר הלימוד של כלל הסטודנטים בארץ במשך שנה שלמה (התנחלות בית''ח. או־ הגילוי המרעיש שההקצבה לישיבות הלא ציוניות נשחקה במשך השנה ולכן חייבים במהירות להוסיף 20 מיליון דולר לכיסם. במקביל וללא שמץ של בושה מתכננת הממשלה הזו לקצץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה.
אך הממשלה איננה ה"אויב" היחידי שלנו ובעוד אנו מנהלים מלחמה בחזית אחת, הותקפנו בחזרה משתי חזיתות. מכאן ע"י הממשלה ומכאן ע"י הנהלות האוניברסיטאות. מוזר, ההגיון אומר שאוניברסיטאות יבקשו לעודד השכלה גבוהה בלעדיה הרי אין לאוניברסיטאות זכות קיום. האינטרסם שלהן צריך להיות אם כן שכר לימוד נמוך.
* המאמר נכתב לפני החלטת הממשלה המפורסמת
בארה"ב למשל מגייסות האוניברסיטאות סכומי עתק למילגות כדי שכל המעונין יוכל ללמדוד אם רק יש לו את הכשרון הנחוץ. אוניברסיטת הרווארד הנחשבת לעליתא של ההשכלה מקבלת סטודנטים קודם כל על בסיס כשרונם ורק לאחר מכן נבדקת יכולתם הכלכלית. 85% מכלל הסטודנטים בהרווארד זוכים למילגות:
' אצלנו משום מה שונה התמונה תכלית שינוי, האוניברסיטאות (ולא בהכרח ציבור המרצים) לוחמות למען שכר לימוד גבוה עוד יותר מן הדרישה הממשלתית! הסיבה פשוטה, לאוניברסיטאות בארץ גרעונות עצומים (חלקם תוצאה של ניהול כושל) ואת הגרעונות הללו צריך לחסל. הקל בפתרונות הוא לכן לסחוט את הסטודנטים, ומי מחפש פתרונות קשים כאשר לפניו מונחת תשובה פשוטה כל כך. למי אכפת איך תראה המדינה עם 40 אלף סטודנטים פחות העיקר שיחוסלו הגרעונות. ההחלטה לחייב את המרצים (במקרים רבים למרות רצונם) ללמד, ובכך לנסות לשבור את השביתה היתה רק דוגמא נוספת
למדיניות זו של האוניברסיטאות. כך גם נעשו נסיונות לסגור את הסיפריה (בירושלים), קוצץ מספר המתרגלים וכן הלאה.
אסף כל ומן שנמשך המאבק על שכר אבל הלימוד התקפה על האוניברסיטאות היתה למעשה כריתת הענף עליו אנו יושבים, ומתן תחמושת בידי הממשלה כנגד הבקשות לתוספת תקציב עבור ההשכלה הגבוהה. סופו של דבר גם ללא השחיתות והניהול הכושל זקוקה ההשכלה הגבוהה בארץ לתוספת תקציב. נמצאנו אם כן במילכוד תקיפת האוניברסיטאות פועלת כנגדנו, אי תקיפתן כמוה כהשלמה עם המצב הקיים. אולם משתבוא החלטת הממשלה, אל לנו לנוח על זרי הדפנה (אם בכלל תצדיק זאת ההחלטה) עלינו להפנות את כל המרץ שהפגנו במשך המאבק בממשלה למאבק בהנהלות האוניברסיטאות, לטובתן שלהן. אנו ה"בנים" צריכים הפעם לסטור על לחי ,,אבותנד ולומר להם "זה כואב לנו יותר משזה כואב לכם" לעתיד ההשכלה הגבוהה ולעתיד המדינה חשוב המאבק הזה ליא פחות מן המאבק בממשלה.
)
חיימקה החזיר החליט להיות נזיר על יין הוא ויתר. על הכל, כמו פנתר. בצורה החלטית נסוג מכל חזית ועל שלט גדול שתלה על דלתו כתב
"מעכשיו, אני חיימקה נזיר.
נזיר אמיתי זה אני! זה אני! וכל המעונין לראותני, מוזמן, בין ארבע לשבע ורבע, לכאן.
ואני בצבעים טבעיים אתנזר מתענוגות החיים".
איל
צוותא בסרטים
שעור בחיי□ ־ הגיהסה האמריקאית
"סיפור מהחיים" במאי בלייק אדוארדס
על סף סיומה של שנה מטורפת זו, בין המבחנים והעבודות הסמינריוניות בין היוריטמיקס לפסטיבל ירושלים ובמיוחד לקראת פסטיבל הסרטים הירושלמי בחודש הבא, צריך/ה הסטודנט/ית חובב/ת הקולנוע סרט קומפקטי וחסכוני שיתן בשעה וחצי פחות או יותר קמצוץ מכל דבר ולא יפגע יותר מדי בהערכה העצמית שלו כאינטלקטואל. בלייק אדוארס עם סרטו "סיפור מהחיים" ("Thats life") נותן לו את המצרך הנ"ל.
יש כאן את המנה הדרושה של הומור ניל סיימוני הנישא במיוחד על כתפיו המנוסות של ג'ק למון החוטא לעיתים בעודף תיאטרליות-כבעל הבכייני, היפוכונדרי, אגוצנטרי, מזדקן. יש כאן מנה סבירה של דמעות להגיר והחלק הזה של הסרט, בשליטתה המלאה של ג'ולי אנדריוס המסתובבת בסרט עם הבעה של רגע לפני התיפחות אבל באצילות הנדרשת, עם גו זקוף, מטופחת להפליא,אם ורעיה למופת.
ישנה גם המנה ההכרחית של הטפות מוסר והסברים
מדוייקים איך להיות אם, רעיה, עקרת בית, ובמובן איך לחיות. גם אלה בד"כ בפיה של ג'ולי, אגב הדגמות מוחשיות בהן משתתפים גם שאר השחקנים.
כן, לפני שנשכח ישנו גם מתח בסרט שלנו, כי ג'ולי היקרה מעבירה סוף שבוע עם משפחתה העשירה־אומללה ופותרת לכולם את הבעיות כאשר היא בצילו של החשש מפני גידול ספק סרטני אשר נתגלה בגרונה. חשש אותו היא שומרת לעצמה בגבורה.
הפתעות לעומת זאת, אין בסרט הזה. הקצב הוא מופתי המצלמה עומדת במינון הנכון על האנשים, על פניהם, ועל סביבתם. מטפטפת שמלץ כשצריך (ג'ולי השבה מבדיקות בבית החולים מריחה מלא האף שושנה אדומה הגדלה בגינה), או משהה את העלילה לעוד כמה שניות של מתח, כאשר במעבדת בית החולים בודקים את הגידול של ג'ולי שלב אחר שלב.
הסרט בהחלט אינו סרט מזיק. יש לו רגעים יפים והוא קולח לו ומעביר בדיוק את פרק הזמן הדרוש. הוא בהחלט אינו "סרט חובה" אבל לפעמים דווקא "סרטי חובה" הם עול מיתר.
בדיוק לרגעים שכאלה נולד "סיפור מהחיים".
שרשרת האדישות
מאת: תמר לוסטיג
הסטודנטים הם שיכבת משכילים מרוכזת ממנה תצמח המנהיגות החברתית של מחר הסתגרותם של הסטודנטים הישראלים במגדל השן האוניברסיטאי יכולה על כן להיות פטאלית עבור סיפור "אי הכישלון המופתי" של החברה הישראלית.
כיום כאשר בקרב כל שכבות האוכלוסיה נשמעת אכזבה ממציאות חיינו — התפוררות המערכות, החידלון ואזלת היד. הופכת היציאה מדלת אמותינו, לפעילות ועשיה, למאבק על רמות העולם בו אנו חיים, חיונית.
כמו רב תושבי ישראל כך גם רב הסטודנטים עומרים לפני בעיות כלכליות נכבדות. ההפרשים בין שכר הלימוד לשכר העבודה של הסטודנט מותירים זמן פנוי מועט ותיסכול עמוק אצל כל אותם סטודנטים ש"אביהם אינו יפת"...
יתר על כן, בארצנו מגיעים הסטודנטים לאוניברסיטאות בדרך כלל לאחר שרות צבאי. ולעיתים אחרי שהעבירו שנים מספר במנוחה מאותו שרות (טיולים בחו"ל הם הדרך הנפוצה למטרה זו) מטרת הסטודנטים היא השגית: מקסימום תעודה במינימום זמן ומאמץ.
בנסיבות אלו הופכת מעורבות פוליטית לא רלוונטית ואף מפריעה בדרך אל התעודה. התוצאה ציבור הסטודנטים הישראלי נותר על הניר כפוטנציאל של יוזמה והנהגה אך בשטח זהו ציבור אימפוטנט, מבחינה חברתית ראי מושלם של רב החברה הישראלית — אדיש, עצל וצר אופקים.
כרי להתגבר על שרשרת נסיבות זו צריכה החברה הישראלית יסודות פוליטיים מוצקים יותר. יסודות כאלה היה על מערכת החינוך הישראלית להקנות כבר בגיל בית הספר אך בחינוך הישראלי אין חינוך פוליטי ואין מודעות לצרך בקיומו.
האוניברסיטה היא אם כן המשכה של רציפות החיים הישראלית. החסר במודעות לצרך במעורבות פוליטית הוא הרגל ישראלי משנים אשר הסטודנט רק ממשיך להחזיק בו.
מפתיע כי הציבור הישראלי 'הרחב הוא בעל תודעה פוליטית מפותחת בהרבה מזו של ציבור הסטודנטים (אם כי תודעה פוליטית איננה גם כאן תודעה של מעורבות פוליטית)
מערכות הבחירות בקמפוסים נבנות על כן לפי אותה סלידה של הסטודנט הישראלי מפוליטיקה, כאילו א־פוליטיות. אך במימון מפלגתי ברור ותוך ניהול מאבקי כח פוליטיים לחלוטין.
אין ברירה לכן אלא לפתוח את הקמפוסים לפעילות פוליטית מפורשת ובכך לפתוח אותם למעורבות חברתית של ממש הגיע הזמן להכניס את הסטודנטים הישראלים למאבק על פניה של החברה הישראלית.
הותרת הפוליטיקה לאחרים(לפוליטיקאים) עלולה להעמידנו יום אחד לפני מציאות חדשה אשר מעולם לא האמנו באפשרותה.
אנחנו חיים במדינה שלנו, עתידה משמעו עתידנו, מעורבות פוליטית איננה לשם שמיים אלא לשם חיינו אנו.
באריאל ובסבסטיה
דווקא לקראת הקיץ החליטו במפ"ם להוכיח שיש להם באמת דור צעיר והוא אפילו ראוי לשמו.
באריאל היתה מלחמה, בסבסטיה היה מיטב הנוער. המאבק למען השלוב לא מת ומפ"ם בלי מרפאות צועדת בראשו.
סטודנט/סטודנטית
בעיר־ בכפר ובקיבוץ
לקראת סיום שנת הלימודים הנוכחית, מתחיל תיכנונה של השנה הבאה. צוותא ואומ"ץ תאי הסטודנטים של מפ'ים, ר"ץ ושמאל עצמאי, יפעלו בשנה הבאה כמו גם בשנה שחלפה.
אנו קוראים לכם להרתם לפעילות זאת, אם עוד לא נרתמתם.
מה אפשר לעשות:
★ בתאי הסטודנטים: פעילות במפגשים שבועיים - דיונים ושיחות על פוליטיקה, חברה ותרבות.
★ פעילות באגודת הסטודנטים.
★ דוכני הסברה והחתמה בתוך האוניברסיטאות ומחוצה להן.
★ ארגון הרצאות בתוך האוניברסיטאות במסגרת אוניברסיטה חופשית.
★ מעורבות פוליטית חברתית בארץ.
★ עבודה עם הדור הצעיר של מפ"ם בשטח.
★ קשר עם השומר הצעיר באזור.
★ מפגשים עם סופרים ואנשי רוח.
★ "צוותא נעורים" - פרויקט בבתי הספר העירוניים.
★ וכל תחום פעילות נוסף שתרצו.
תמונות מוועידותיה של מפ"ם 1948-1983*
מוועידת האיחוד של מפ"ם - תל־אביב, ינואר 1948
מהוועידה השישית - תל־אביב, 29.12.1972
מהוועידה השמינית - תל־אביב, 1980
מהוועידה החמישית - תל־אביב, 20.3.1968
מהוועידה השביעית. מושב ב' - 30.1.1977
מהוועידה התשיעית - תל־אביב, 23.6.1983
הוועידה השניה של מפ"ם - חיפה, 30.5.1951 (ללא תמונה)
מהוועידה הרביעית - תל־אביב, 17.2.1963
מהוועידה השלישית - חיפה, 3.1.1958
על סדר היום היה/יהיה עמדה
ההתפרעויות והפגיעות בדיירים ערביים בשכונת רמת עמידר שברמת גן אינך רק אות אזהרה לכולנו. כבר מזמן הן הרבה יותר מזה, טהרי אותות אזהרה אנו מקבלים בלי הרף כבר שנים לא מעטות, לגבי הסכנות הצפויות ביחסי טני העמים בארץ, אם לא תעשה פעולה נמרצת לעקירת טרטי הטנאה והגזענות בקרבנו.
לפיכך, ההתנכלויות והפוגרום ברמת עמידר, איו לראות בהם אירוע מקומי בלבד, אלא יש להן מטמעות כלל-ארציח וכלל לאומית.
מיד עם הוודע דבר הפורגרום המחפיר טנערך בדיירים וחוטבים ערביים ברמת עמידר, נחלצו אנטי מפ"ם לפעולה נמרצת לבלימת הגל הגואה טל הגזענות העכורה.
קבוצה טל פעילי הדור הצעיר של מפ"ם, הגיעה לטכונה עוד בסוף השבוע שעבר ויצאה לפגישות ושיחות הסברה עם החוסביס במטרה להסביר להם את חומרת המעשים שהתרחשו ואת הצורך לבלום אח הבריונים הפוגעים גס בשכונה כולה ובשמה הטוב.
סניף מפ"ם ברמת גן, נרתם גם הוא לפעולת הסברה מקיפה בעיר ופרסם גילוי דעת וגינוי תקיף של המתפרעים. הסניף גם פנה לועד השכונה ברמת עמידר לעייריה ולמועצת הפועלים ברמת גן ודרס מהם לנקוט מיד בכל האמצעים הדרושים כדי לבלום את הבריונים הפועלים ב"השראה" כהניסטית ועל - מנת להבטיח אח יחסי השכנות הטובה ביו יהודים וערבים.
ואף סיעת מפ"ם בהסתדרות פנתה למזכ"ל ההסתדרות בדרישה דחופה לדון בפרשה והזהירה, שמעשים שעד אחמול היו נחלת קיצונים, הופכים חיש מהרה לדפוסי התנהגוח נורמטיביים, אלא אם כך יגיב הציבור בחריפות נגדם.
אף שהמאבק בגזענות מחייב טיפול שורש ועקירת מכלול הגורמים המולידים תופעה זו - יש לברד גם על פעולות צנועות : - "נוער מפ"ם" יוזם לקיים, בסוף הקייץ, בשכונת רמת עמידר " קי יטנח השלום " , בשיתוף עם ראש ועד השכונה במקום.
* תדריך לפעילים בנושא "איחוד קרנות הפנסיה" ניתך השבוע ע"י רב פלג. התדריך אורגן ע"י מח' ההסברה.
* כ- 200 נציגים של ועדי עובדים
מכל רחבי הארץ השתתפו בכנס מועצת ועדי העובדים שליד מפ"ם , שנערך בגבעת חביבה, בסוף השבוע שעבר
(27 - 26 ביוני). בכנס, שהיה מוצלח ביותר, נבחר מישל אלמליח מ"מספנות ישראל" ליו"ר מועצת ועדי העובדים , ופיני גרוב, מנהיג עובדי את"א לשעבר, נבחר למ"מ יו"ר המועצה. המועצה קבלה החלטות רבות ובהו הקריאה: "לפחוח אח המאזנים וספרי החשבונות של המפעלים בפני ועדי העובדים".
* בישיבת מרכז הדור הצעיר, שנערכה בשבוע שעבר, נבחרה מוניקה פולק מיבנה, כרכזת חוץ של הדור הצעיר במקום גיוני גל, שסיים את תפקידו. גיוני עשה עבודה מצויינת בתקופת כהונתו וזכה לשבחים רבים מפי כולם בחום הקדנציה שלו. כן נבחרו תשעה חברים לריכוז הדור הצעיר: עופר אבני, עמית אנטר, טלי הופמן , עבד חמזה , שרה לזר, סלמאך עזאיזה, מוטי עמרני , שבע פרידמן ודודי רבין.
* סמינר עובדי מערכת הבריאות, שיתקיים בסוף השבוע 11-10.7, מעורר החענינות גדולה ורבים נרשמו להשתתף כבר עתה. אח ההכנות לסמינר מרכזים נטע מן ונעמי ריפתין מבית המרכז.
* בתאריכים 4-10 ביולי יתקיים בקבוץ געש מחנה עבודה של "נוער מפייס" בהשתתפות כ-30 נערים יהודים וערבים וכן מצטרפים חדשים. המחנה יהיה בחלקו גם סמינר רעיוני ובו ירצו: ח"כ א. גרנות, אילן גילאון, דני גל, דני פלג ואחרים. בסוף יולי תצא משלחת "נוער מפ"ם" בהרכב של 10 נערים ונערות בראשות דני פלג ולילך קליימן , רכזי "נוער מפ"ם", לפסטיבל האינטרנציונל הסוציאליסטי הצעיר בוולנסיה שבספרד. המימון הוא עצמי ויבוא בחלקו מהכנסות מחנה העבודה בגעש.
שאלה: מהי עמדת מפ"ם בקשר לפרוייקט ה"לביא"?
תשובה: כבר בקיץ 1985 קיבל מרכז מפייס, במסגרת החלטותיו על תוכנית כלכלית חלופית לתוכנית החירום הכלכלית של הממשלה, החלטה הקוראת לביטול מבוקר של פרוייקט ה" לביא" .
אך לאור הויכוח הנוקב המתנהל עתה בישראל בנושא זה, החליט ריכוז מפ"ם, שאסור שנושא ה " לביא" יהפוך לעניו מפלגתי משוס שהדיון בנושא כה מרכזי וחיוני חייב להתנהל לגופו של עניו ומתוך ראיה כוללת של צרכי הכלכלה והבטחון.
מפ"ם גינתה שלושה דברים שקשורים בפרוייקט הלביא ובמה שמכונה כבר "פרשת הלביא":
א. את דרך קבלת ההחלטות לגבי פרויקט ה"לביא" ודרך הצגת הנושא
בפני מקבלי ההחלטות והציבור.
ב. את עצם ההחלטה להתחיל בפרוייקט זה לפני שבע שנים.
ג. אח גילויי הסחת ועדי עובדים גדולים בתעשיות הבטחת זה נגד זה (החעשיה האוירית נגד "רפאל") וכן אח התופעה שקציני צה " ל בכירים וראשי מערכת הבטחון נהלו .בנושא זה "מלחמות יהודים" ואף בנו יחסי ציבור לעצמם בג ושא ה " לביא " .
מפ"ם גינתה גם את הפוליטיזציה של הנושא הזה (כזכור, החליטה ועידת "חירות" , למשל, לחמוד בפרוייקט ה"לביא")...
להערכת מפי'ם, של קול עניני,
כלכלי ובטחוני כולל יוליד למסקנה שיש להפסיק אח פרוייקט ה"לביא" ,
אך אין היא, כמפלגה, נוקטת עתה עמדה מפורשת בנושא זה וזאת כדי לתרום למניעת התופעה, שההכרעה בנושא כה כבד וגורלי, בעל השלכות מפליגות, תהיה לפי קוי חיתוך מפלגחייס־
* כחמישים איש מסניף בת ים , התארחו בשבח שעברה בקבוץ עין השופט ודנו בדרכי הפעולה של מבצע 1:1. הם שמעו הרצאות מפי נעמי ריפחיו, אבי שיין ואלישע שפירא, שהציגו אח המטרות ודרכי הפעולה של המבצע
בסיס איתן להתחלה חדע1ח
מפ"ם היום
3 ביולי 1987
78
______
כהוצאת ram rcvmi־.
הצער, לסיכום הדיון הפוליטי בישיבת הוועה"פ - 12.7.87
5.7.87
א. הקיבוץ הארצי נבנה וקיים את שליחותו הלאומית והחברתית, תוך בנינה וגיבושה טל השותפות הרעיונית, בכל תחומי חייו. תוך קיומה של שותפות זו נוכל להגיע להערכה משותפת של המציאות הפוליטית והחברתית והשינויים, שעוברים על החברה בישראל.
ב. השותפות הפוליטית מהווה אחד מיסודות השותפות של הקבה"א. ההכרה העמוקה, כי החתירה המתמדת למיצוי המשותף בתחום זה הכרחית לאחדות הכוללת טל התנועה, עמדה לקבה"א בכל תהפוכות העיתים, ייחדה אותו משאר התנועות הקיבוציות והעניקה לו בסיס יציב ואיתן להשגיו החברתיים, התרבותיים, החינוכיים והכלכליים.
צירוף זה של חירות בויכוח, מיצוי המשותף וסולידריות בביצוע - חיוני לקבה"א בימים אלה של משבר מחוץ ומצוקות מבית.
החלטתו של הקבה"א לממש את אחדותו הפוליטית עם שותפים קבועים בעיר, במסגרתה של מפ"ם, עשויה לפתוח לפניו מרחבי פעולה והשפעה ולהעניק לו עמדת-כח מוסרית ופוליטית. בנו תלוי במידה מרובה אם נממש אפשרות זו.
על רקע התהליכים המתחוללים בחברה הישראלית ונוכח הפיחות במעמדה הפוליטי של התנועה הקיבוצית בתנועת העבודה, הופכים חיזוקה והעמקתה של השותפות הפוליטית במסגרת מפ"ם, צורך מרכזי לקבה"א להמשך מאבקו על קיומו וייחודו.
ג. סקרי דעת הקהל הם קשים למפלגה. משתקפות בהן התמורות שחלו בציבור בהקצנת דעות ומגמות וכך העובדה שמפ"ם לא הופיעה זה שנים בשמה במערכות הבחירות. פינינו דרך לאחרים כאשר רוב בעלי זכות הבחירה כיום לא הכירו את מפ"ם כמפלגה עצמאית.
בועידתה האחרונה הוחלט, כמעט פה אחד, שנעזוב את המערך אם מפלגת העבודה תחליט על ממשלה משותפת עם ה"ליכוד".
כיום נאבקת מפ"ם מחדש על מעמדה ולמרות הצלחות שאליהן מגיעה, סביר וברור כי לפנינו מערכה קשה על מקומנו במפה הפוליטית.
איו כיום גוף שאנו יכולים להזדהות איתו למרות הקירבה שבינינו לבין גופים פעילים בציבור וחובה עלינו להאבק על דרכה של מפ"ם כמפלגה ציונית וסוציאליסטית, כמפלגה הנאבקת על שלום ובטחון ולוחמת את מלחמתן של השכבות המקופחות.
ד. הועד־הפועל מביע תמיכתו בהחלטות מרכז מפ"ם לכוון את כל המאמצים לבניינה של מפ"ם, כמפלגה עצמאית, המסוגלת להתמודד בכוחה שלה בבחירות לכנסת ה-12, לטוב ולהיות כח מרכזי ומלכד של השמאל הציוני־הסוציאליסטי ושל כוחות הקידמה בקרב ערביי ישראל.
ה. אחדותו הפוליטית של הקבהייא במסגרת מפ"ם היא תנאי הכרחי ליכולתה של המפלגה לקיים את שליחותה העצמאית, על-פי הכרעתה החופשית, בכל התנאים ובהתאם לנסיבות שתווצרנה לקראת הבחירות ולאחריהן.
ו. אנו עומדים בפני סכנה מוחשית לאובדן הבסיס המשותף, שהוא תנאי הכרחי למימוש מלוא
כושר פעולתו הרעיונית והפוליטית של הקבה"א. כחלק מן התהליך הרעיוני המתוכנן לסתיו הקרוב, בשנת ה-60 לייסוד הקיבוץ הארצי, רואה הועה"פ חשיבות עליונה בהתמודדות תנועתית רחבה בכל קיבוצי הקבה"א, על גיבושה של שותפות זו ובעיקר על תכניה היהודיים. הברור יסוב על שלושה נושאים: 1. ייחוד דרכנו כגוף קיבוצי-פוליטי;
2. הקשר שבין המציאות הפוליטית והחברתית-כלכלית שבה נאבקים הקיבוצים על קיומם לבין עמדות היסוד של השוה"צ;
3. הקווים המייחדים את תנועתנו מזרמים אחרים, ובייחוד ממפלגת העבודה ומר"צ, ומערכת היחסים שלנו אתם.
ז. הועד-הפועל פונה אל כל מזכירי הקיבוצים להעמיד נושאים אלה על סדר היום טל קיבוציהם לברור, לדיון ולהכרעה.
על
המשמר
jifi
מפלגת הפועלים המאוחדת — המרכז לוח פעילות שבועית מה־87.16.7-22.7
יום חמישי - 16.7
סניף עכו - 20.00 - ח"כ חייקה גרוסמן - אסיפת חברים - מועצת הפועלים.
קיבוץ להבות חביבה - 21.00 - חנן ארז - פגישה עם ח"ע.
יום שישי - 17.7
סניף עפולה - 10.30 - חנן ארז, וולדי מורג - פגישת פעילים.
יום שבת - 18.7
סניף נצרת - 9.30 - מחמוד ארחיים - אירוח חוג "המזרח התיכון" קיבוץ עין דור - 10.30 - וולדי מורג־טאיה - יום עיון לסניף קרית אתא.
קיבוץ רוחמה - 12.30 - בנגיילה - מועדון ותיקים. סניה נצרת - 8.00 ו - שרה דורון - צעירי מפ"ם. קיבוץ משמר העמק - 21.00 - ח"ב יאיר צבן - שיחת חברים.
יום ראשון - 19.7
מבצע כרמיאל 20.7־19 = 1/1
בהשתתפות: אבי שיין, יוסי מרציאנו, א. רגב, א. גילאון, א. ספרן, ________________חוה קליין, ש. קיבריק, י. ארמין____________
גבעת חביבה - 09.00 - יום עיון לוותיקי התנועה מפתח־תקוה. סניף נהריה-09.00 - ח"כ תייקה גרוסמן - פתיחת לשכה פרלמנטרית. סניף נצרת - 16.00 - פתחיה דעאס, שושנה רון - יום עיון לגננות. בפר טובה - 18.00 - ח"כ אמירה סרטני, מופראז' סלאלחה - חוג בית. כפר ג'ת - 18.00 - ח"כ אלעזר גרנות - אסיפת חברים. קרית עקרון - 19.00 - וולדי מורג - פגישת פעילים.
יום שני - 20.7
סניף גבעתיים - 18.00 - יעקב הורוביץ - מועדון ותיקים בנושאי סין. בפר בועינה - 18.30 - חנן ארז - חוג בית.
יום שלישי - 21.7
סניף רמת־גן- 0.00ו-בר רצון מתתיהו-מועדון בנושא: ביאליק ושירתו. קיבוץ ברעם - 12.00 - איצקו מאסטרו - מפגש עם ותיקי חיפה. סניף הוד השרון - 20.45 - יעקב חזן - אסיפת חברים.
יום רביעי - 22.7
תדריך לפעילים - בשעה 11.00 במרכז - עם גרשון וילן _________בנושא: המצב הכלכלי במשק ובחברת העובדים___________
במרכז 16.00 - פגישת פעילים בקרב יוצאי ברה"מ.
סניף רמת השרון - 20.00 - ח"כ אלעזר גרנות - מפגש צוותאים.
איגוד מקצועי יום שישי - 17.7
"מילואות" - 10.00 - רב אלקנתי - מפגש עם ועד העובדים.
יום שני - 20.7
ההסתדרות ־ ועה"פ - 8.30 - אפרים ז'ילוני, רב אלקנתי - מזכירים ארציים של האיגודים המקצועיים.
.שתי קומות מתחת לאולם החגיגי בו הוענק ליעקב חזן תואר "יקיר העיר דימונה", התנהלה לה בפעלתנות רבה הגרלת מגרשים לפרוייקט "בנה ביתך". שכונה בהתחדשות. מחפשי הסמליות שבקהל, שהגיע למקום מכל אזור הנגב, איחדו את שני הארועים. "הנה', הם אמרו, "מצר אחד הוכחה להתחזקותה של דימונה, — אנשים נלחמים על הזכות לבנות כאן בית במדבר, ומצד שני, אדם שהוא סמל החלוציות, העבודה וההגשמה זוכה באותו זמן ל"יקיר העיר"...
באולם עצמו, כשברקע תבליט קיר המתאר את אנשי דימונה הראשונים העוסקים בבנייה, מנסה ראש העיריה אלי הללי, איש הימין(ליברלים) להסביר את המניעים להחלטה על הענקת אות יקיר העיר, לאיש השמאל: "כאן בדימונה", הוא אומר, "השתדלנו לקחת דוגמה מחזן, אינני שייר למחנהו ואין זה משנה כלל. חזן שייך למחנה ישראל החלוצית, היוצרת ואנו השתדלנו להיות אותה ארץ־ישראל יפה אותה הוא מייצג. יש לגו הערכה אליו ואהבה ללא תנאים, לאדם המסמל דור ותקופה שכולנו היינו רוצים לחזור אליהם".
חודשים מספר חלפו מהרגע שעלה הרעיון על מרון "אות היקיר" בראשיהם של ולדי מורג, רכז מחלקת הארגון במפ'ם, פרדי ברגר, חבר הנהלת העיר דימונה, וראובן אילוז, רכז הסניף המקומי, ועד ליום הטקס. בעירייה קבלו את ההצעה בזרועות פתוחות. מי שהיסס בתשובתו היה חזן. "תמיד פקפקתי אם זה מגיע לי", אמר. "תמיר חייתי בהנחה ששכר המצווה הוא הזכות לעשות מצווה נוספת"...
כשהודיע לבסוף על הסכמתו, לא נותר לברגר ולאילוז, הדימונאים, אלא להיאנח לרווחה ולהתחיל להתכונן לטקס המרגש. "היה חשוב לנו מאד האירוע הזה', אומר פרדי ברגר, המשמש כממונה על המינהל הכספי בעיריה, "דימונה נתנה בבחירות חב לליכוד והיה חשוב שכאן, בין מצביעי הימין שלא מסכימים כל כך עם דרכנו, תיקבע עובדה שתשפיע אולי על העתיד, על ההידברות בצוותא'.
להיאבק ביחד
בדברים שנשא חזן לאחר קבלת אות יקיר העיר, הדגיש אף הוא את עניין ה"ביחד". "עתידנו מובטח", אמר, "באם אגשים בעלי דעות שונות יידעו להיאבק על רעות אלה למשותף. אני מאב את הקרע
ומצער אותי שאנו לומדים להיאבק האחד בשני ולא לחיות האחו עם השני".
בהמשך דבריו התייחס חזן לממשלת האחדות והנזקים החמורים שהיא גורמת לשלושה מגזרים חשובים: לתנועה הקבוצית, למושבים ולעיירות הפיתוח. "מדיניות הממשלה", אמר, "הביאה לנהירה של אנשים מהקצוות למרכז הארץ, תוך יצירת מדינה שתשתרע בין אשדוד לנתניה. עתידנו תלוי בכיבוש השממה הזאת, והפשע והחטא של הממשלה הם במגמת חיסול המושבים והפניית הכספים מעיירות הפיתוח לעבר ההתנחלויות. אם יתחיל הנגב להתרוקן מתושביו יהיה זה אסון שיאיים על עתידנו. ואני מאמין שכאן בדימונה ובעיירות אחרות עתיד זה אכן מוכרע"...
עם גמר הטקס והנאומים יצאו המשתתפים אל סניף מפ"ם המקומי לקבלת הפנים. הסניף המשמש בימים רגילים גם כמועדון צוותא, היה מלא מפה לפה. למעמר החגיגי הגיעו נציגים מכל אזור הנגב, מאשקלון, קריית גת, אופקים, ירוחם, באר־שבע, דימונה ואשדוד, ואף צפונה יותר.
בין הפעילים והאוהדים הרבים שהגיעו לכבד בנוכחותם את "יקיר העיר' נכחו גם מ"מ ראש העיר, מזכיר מפלגת העבודה בדימונה ומזכיר מועצת הפועלים.
לאורו של חזן
"גדלתי וחונכתי לאור חזן', אמר ראובן אילוז מזכיר הסניף בפתח דבריו, "זהו איש השייך לדור נפילים, שלולא אמונתם לא היה העם מחדש עצמאותו".
חגן ארז, מזכיר מרכז מפ'ם, ציין, כי היה צורך לדחוק בחזן
להיענות לפנייה וכי מ"המעמר הזה נשאב הרבה כוח ואמונה לעתיד".
יוסי מרציאנו, רכז המחלקה המוניציפאלית, אמר: "יש קשר רציף בין חלוצי טרום המדינה, אנשים כחזן, לחלוצים של היום בעיירות הפיתוח, שהקימו התיישבות לתפארת." "לדאבוני", הוסיף מרציאנו, "סדרי העדיפויות של הממשלה השתבשו והיא מרחיקה את הצעירים והוותיקים מערי הפיתוח ודוחפת אותם למרכז הארץ או מחוצה לה".
יעקב חזן, שסיים את הערב בנאום הבא מהלב, סקר את 100 שנות הציונות ועמד על הבעיות המלוות את המרינה כיום: "זו אחת התקופות הקשות של ההגשמה הציונית", אמר, "מה קרה לנו? הגה קמה ממשלת אחדות לאומית ומתנהלת מלחמה על מניעת הפיכת הארץ למרינה "ליברלית" — החופשית לרמוס ערכים. היתה לנו ארץ של הרבה שוויון, שיתוף ועזרה הדדית ומה היום?"
לחיות על חזון
בהמשך דבריו עמד חזן על פגיעת הממשלה באלה שאין להם ואף התייחס לדוגמה מוחשית — "מספנות ישראל". "עם שחזר למולדתו ובונה את כלי השיט שלו, אומרים לו תסגור! היעלה על הדעת שבמקום לסייע נעזור לחסל?"
בדברו על תושבי עיירות הפיתוח אמר: "אנשים בלי חזון לא היו באים לכאן. המדינה חייבת לחיות על חזון, שכן חשבון פשוט של כדאיות היה אומר בסיכומו של דבר שיש להקים עוד שכונה בת"א ואל לבוא לנגב ליישבו...".
בסיום אמר בהתרגשות: "המסיבה היום הוסיפה לי מספר שנות חיים, הייתי עד לגלי חיבה ונחת, בלי תביעה לתמורה. איני יורע מדוע מחבבים אותי כל־כך". הנאספים, בניגוד לחזן, יודעים היטב מדוע.
על המשמר 19.7.87
חז(ו)ן בדימונה
אות "יקיר העיר דימונה" הוענק במעוז הימין לנציג השמאל יעקב חזן • "יש לנו הערכה ואהבה ללא תנאים לאדם המסמל דור ותקופה שכולנו היינו רוצים לחזור אליהם"
תאורה
פנימית
על המתרחש במפ"ם
בעריכת נחום דוניצה
מפגשים מיוחדים
זה כמה חודשים מבקר צוות ועדי עובדים ממספנות ישראל, וולקן ותדיראן (עפולה) בקיבוצים, ומביאים לפגי קהל מגוון של ותיקים וצעירים את מצוקותיהם ואת דרך מאבקם המקצועי והפועלי. הם מצליחים לעורר ענין, לפעמים להרגיז בדבריהם הבוטים והישירים ובעיקר, להשיג הזדהות למאבקם ופעלם.
התרומה הגדולה ביותר למפגשים אלה, שהדברים נאמרים בלשון אותנטית, בלי מליצות וסיסמאות. כי הם הנושא שעליו נולדות הסיסמאות: סולידריות פועלית. מלחמה על שכר מינימום, הסתדרות לוחמת ומודעות פוליטית בקיבוץ. הם ביקרו כבר בהזורע, עין המפרץ, שמרת, משמר העמק, עין השופט. משם, הגיעו הדים נלהבים ומרגשים. תשובה לשאלה, מדוע מצטרפים פועלים למפ"ם, עכשיו והיום, אפשר לשמוע מאנשים אלה, שהיו רחוקים ממפ"ם כרחוק מזרח ממערב, ועתה הם דבריה. נציגי ועדי העובדים הם עדות מוחשית לחיוניותה ונחיצותה של מפ"ם במפה הפוליטית של ישראל. המחלקה הרעיונית של הקבה"א, בשיתוף עם מפ"ם תענה לכל פניה והזמנה למפגשים אלה. 27.8.87
אסתר עופר
27.10.87
הו, איזו מחאה נחמדה
אוהל המחאה של ראשי תנועות ההתיישבות, שהוקם השבוע מול הכנסת, דומה יותר למופע פולקלור מיושן וחביב, משהו כמו טקס הבאת הביכורים, מאשר לצעד אפקטיבי במאבק קיומי. המלחמה צריכה להיות מלחמה כוללת במדיניות הממשלה, שכבר חיסלה, למעשה, מיגזרים שלמים בתנועה המושבית ומאיימת על עצם קיומה של התנועה הקיבוצית. אבל, יותר מאשר מאבק ומחאה, האוהל הזה מבטא תלישות!
למה מצפים יושבי האוהל הזה, ראשי התק"ם והקיבוץ הארצי, תנועת המושבים, האיחוד החקלאי, התאחדות האיכרים? על מי הם חושבים להשפיע?
הממשלה שדדה בשלוש השנים האחרונות מהחקלאים יותר ממיליארד דולר רק בריבית הנשך, ועוד סכומים אדירים במחירים מוקפאים ומחירי תשומות מאמירים. זהו שוד גלוי בצהרי יום וזהות השודדים ידועה: מודעי ונסים, ברונו ופרם ותומכיהם.
מזכ"לינו מבקשים בנימוס מהשודדים, שיחזירו את הגזילה, ובעצם רק חלק קטן מהגזילה, ובעצם רק להלוות, לא ממש להחזיר, אפשר גם בתשלומים והם נורא מתפלאים, שהשודדים לא נענים לבקשה כל כך מנומסת ומנומקת, ואז הם חוזרים ומבקשים, וחוזרים ומבקשים, והפעם מתוך יריעות האוהל...
ביום רביעי יגיעו לאוהל המחאה ותיקי המנהיגים של התנועה הקיבוצית שעוד נותרו עמנו: חזן ובן־אהרון, גבתי וסנטה יוספטל. אצלנו, אנשי ההתיישבות, שמורה להם בלב פינה של כבוד והערכה. אנו רואים בהם חלוצים, בונים ומנהיגים, פורצי נתיבות במעש וברוח. בירושלים הם יופיעו בתצוגה של דינוזאורים והמבקרים יתבוננו בהם בנוסטלגיה, עם שמץ לגלוג. יקבלו אותם, את הוותיקים, בכבוד רב, הנשיא, ראש הממשלה וממלא מקומו. מן הסתם, הם ינאמו בפאתוס ובכאב, וייענו בדברי נימוס יפים וריקים מכל תוכן. כלום לא יצא מכל זה. למי הם מצפים שם, באוהל המחאה בירושלים. את מי הם רוצים לפגוש, את מנהיגי ההווה ומנהיגי העבר שלנו? מי הם חושבים שייצא לקראתם מבנייני הכנסת והממשלה ויפשיל את יריעת האוהל? איפוא הם חיים, בישראל של היום, או על הירח?
ואולי הם מצפים שלפתע, מתלחש עם אברהם הרצפלד, יבוא אליהם לוי אשכול, יספר בדיחה באידיש ויתן להם פתק, א־צעטאלע: "הנ"ל מאנ"ש. נא לתת למוכ"ז עד חצי המלכות"? מי שייצא אליהם באמת יהיה, למשל, השר נסים, שיבשר להם, כרגיל, כפי שהוא מבשר כל שבועיים, עם חיוך חביב מתחת לשפם קצוץ, שהוא הורה לפקידיו להאיץ את הטיפול בנושא הסיוע לחקלאות. אל דאגה: הוא אינו מתכוון למילה אחת שהוא אומה נתק מוחלט. החרדה הקיומית מתפשטת בין חברי הקיבוצים, ואנשי המושבים. שעוז החול הולך
ואוזל, ה"בום" הגדול מתקרב ומול האימה — מאבק הקיום של החקלאים: הפגנות בצמתים, לפני חדשיים, אוהל מחאה אימפוטנטי עכשיו. אוהל הדוד תום! כושי חביב, מנומס וכנוע, שעשה את שלו, ויכול ללכת, לכל הרוחות!
ודאי היו איזה ארבעה עשר דיונים ועשרים ישיבות, עד שמטה הפעולה להצלת החקלאות הוליד את אוהל הנפל הזה. מחאה? אפילו לא שביתת רעב!
מי יאזין להם, בשבוע של שביתת הרדיו והטלוויזיה, כשהבורסה בוול־סטריט ובתל־אביב נופלת, המפרץ הפרסי בוער, בחלל נשמעים דיבורים על פיחות, רופאים דוחים מאות ניתוחים וחיי ארם בסכנה?
סף הרגישות בציבור הישראלי גבוה, גבוה מאד, אהל מחאה אפילו לא ידגדג אותו! אוהל כזה היה יכול להיות אפקטיבי, אילו היה גולת כותרת לשורת צעדי מחאה אמיתיים, נועזים וחריפים, שיפגעו בנקודות הרגישות והכואבות ביותר לציבור ולשלטון. אילו צעדים?
יש מגוון שלם: אפשר, למשל, להשבית את אספקת החלב. נראה מה יקרה, כשנשים ירוצו מכל גוש דן להשיג חלב בשלוש נקודות חלוקה!
אפשר להשבית אספקה של מוצרים חקלאיים נוספים, מגזר ותפוחי־ארמה ועד ביצים. אפשר לספק תוצרת חקלאית, אך להכפיל, בהחלטה חד־צדדית, את המחירים, כפי שהממשלה העלתה את הריבית, נראה מה יעשה ניסים עם האינפלציה! אפשר להפסיק לשלם חובות לבנקים, לספקים. אפשר להפסיק לשלם מסים. אפשר לזעזע את נבחרי הציבור: עשרים טריילרים של פגרי עופות ופסולת משחטות, שיפוזרו בקרית הממשלה ובאיזור הכנסת ביום חם, ישיגו אפקט ריחני מרתיע. ואפשר, סוף סוף, לעשות את המינימום בתחום הפוליטי: להקים לובי משותף של נציגי החקלאות מכל זרמיה בכנסת, שיעשה הכל כדי לטרפד כל חוק והחלטה בכל תחום שהוא, כפי שהממשלה מטרפדת את הסיוע לחקלאים.
כשינקטו בצעדים כאלה, יש סיכוי שיבואו לאוהל המחאה עם הצעות אמיתיות לפתרונות של ממש, וגם זה לא בטוח.
כמות שהוא האוהל הזה הוא תרגיל במחנאות צופית, נחמד, ונחמד זה הדבר הגרוע ביותר שניתן להגיד על מאבק ומחאה.
עודד ליפשיץבחירות 88
שבוע פוליטי
משמר העמק אוקטובר 1988
הפעם צא "ממעסקים בפוליטיקה"
הפעם הפוליטיקה מתעסקת בנו ובקיום שלנו.
נחוץ לנו כוח פוליטי שלנו - להגן על הקיום שלנו.
דני זמיר
לסיכום חוגי הבית / נמסר ע"י אורה רון ומנחי החוגים.
חוגי הבית נראו, לנו - ל"צוות השבוע" - הארוע החשוב ביותר בשבוע הפוליטי. חשבנו שזוהי הזדמנות, במסגרת קטנה יותר ולעיתים כמעט אינטימית, להגיע לידי שיחה ולא כן לשמוע הרצאה או נאום בחירות. לכך נסינו לחלק את החוגים לפי שכבות גיל, שכונות ואפילי "חבורותיי -כדי לאפשר שיחה נוחה יותר. עבדנו קשה כדי להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר במערכת ודווקא אנטי הקיבוץ הארצי - (שנראה לנו שאיתם יש לנו מחלוקות מבפנים). לצערנו בגלל הלחץ הרב של כל מערכת הבחירות ופניתנו המאוחרת לא הכל ניתן, וחלק מהחוגים אולי "טפחו" קצת מעבר ליכולת השיחה הישירה אך ברובם בכל זאת התקיים דיאלוג שהיה בו ענין וחשיבות.
ללא ספק השתתפות של למעלה מ-200 חברים, גם בקבוצנו, מראה על הענות רבת עניו, מעורבות והעיקר חומר אדישות.
והרי חלק מדווחי מנחי החוגים לפי פניתנו:
חוג בית עם חגי הלוי.
אצל חגית וגלעד עצמון, מנחה: מנחם בזנר, גילאי - 30, השתתפו - 8 חברים. נושאים שדובר בהם:
* עומק הבעיה הכלכלית בה אנו נמצאים והיכולת לצאת ממנה רק ע"י מנוף פוליטי חזק.
* הגישות השונות (של אנשים שונים) בקבה"א ומפ"ם כלפי בעיה זו.
* אולי באמת הגיע הזמן לשנות את השיטה (ההסתדרות, מימשך קיבוצי, גרעינים ושוה"צ, דגשים רעיוניים וכו'? ).
* במה מפ"ם מיצגת/יצגה את הקיבוץ?
* הקשר בין תנועה אידאולוגית לזכות הקיום התאורטית שלנו בארץ וכאן (אתגר לבנים).
* אופורטוניזם ועסקים או מערכת ערכים והסכמות כבסיס ליחסים ברמת החבר, הקיבוץ והמפלגה.
חוג בית עם ג"ומס.
אצל אילנה ועמל. מנחה: אילנה. שכבת גיל - 50 + מספר משתתפים - 14.
נושאי הדיון:
א. כניסת הקבה"א למערכת בחירות עצמאית, כשהמצב הכלכלי בקיבוצים ובקבה"א כפי שהינו.
ב. מפלגת פועלים אחת גדולה וחזקה ולא פלגנות. תפיסה של ועד 1 כחותר תחת מעמדה של ההסתדרות.
ג. מדינה פלשתינאית כגורם מרתיע ממצע המפלגה.
ד. "תסריט" כלכלי לאחר הבחירות. מי יושיענו?
הדיון היה רציני, ברמה גבוהה, תרבותי. לא ניתן לומר שמישהו השתכנע והכריז שיצביע מפ"ם, אבל בהחלט היה במקומו, ואולי?...
מה הולך
חוג בית עם גרשון לילו (נגבה).
אצל אורי ויעל שפיר, מנחה - תמר שניר, שכבת הגיל ־ 60, משתתפים - 15.
הנושאים לדיון:
1. מפ"ם כאפשרות אלקטורלית בהיותה בשורה לחיזוק הערכים של חזית השמאל.
2. הקיבוץ הארצי - ערבות הדדית. לא רק בתחום הכלכלי - פיננסי, אלא גם בתחום הרעיוני פוליטי. כדי להחזיק מעמד ולצבור כח להתקיים.
3. הדמוקרטיה בבחירה הנציגות והמנהיגות.
4. המערך כמוביל בגדול, למה לפרק?
5. ר"צ - כיוון של שינויים לטובת האזרח הפרטי האמנם? גרשון היה מרתק.
חוג ותיקים עם יודקס וחזן (אחה"צ). במועדון, מנחה - חנה קציר, השתתפו 42 חברים. דו"וו מהדיון:
פתחתי בקריאת הרשימה של גדי יציב - בה נפרסות כל הציפיות של "הרחוב" ממפ"ם. חזן פתח (כ-10 דקות). החברים שדיברו נגעו בנושאים שוגים: משה אזוב - "על המשמר" עתון שלנו? מביא לבטוי חד צדדי את הנושא הערבי. כתוצאה מזה רבים החברים שאינם מזדהים עם מפ"ם. אין איזון בעתון - פרושו - אין איזון במפלגה. חוסר עמדות ברורות בנושא השטחים וכוי. וילק טען שמאוחר מדי נרתמנו - קבוצנו "יפהפיה נרדמת" - בנינו בצבא חסרי הדרכה פוליטית. לוי ויונה נימקו הזדהותם העמוקה עם דרכה של מפ"ם. חנה קציר - הספקות דוקא במצוקה הכלכלית של התנועות והאחיות" - תק"ם ומושבים נראה שנתעצם אם לא נתפצל וכן הועלתה הנקודה של מחסור ביצירת תשתית תרבותית יהודית ייחודית.
חזן הטיב קצרות הדגיש את ערך הקולקטיביות הרעיונית, דיבר על השותפים שחיבים למצוא את דיכם. מפ"ם חזקה תוכל להשתלב בחזית השמאל. לא רואה קיום "היחד" תוך פיצול מפלגתי"פנימי. יודקם "תנועות חברתיות לא מתות מדום לב" - זהו תהליך חייבים לשים לב, לאתר, לעצור תהליכים אלה. טיפל ב"שמעון" כיצד נוצרה האחדות הלאומית. ביחסינו עם תק"ם לא זכינו להדדיות.
החברים הביעו רצונם להמשיך בהדברות בנושאים שעלו.
חוג בית עם ג'ונס 0(אחה"צ).
אצל חיה ויוחנן רון, מנחה - יוחנן, שכבת הגיל - סביב השלמת משמר-העמק, משתתפים - 18.
העובדות
מצביעות
שריד
הנושאים העיקריים שהגיעו לדיון:
1. בעית מפלגה גדולה וקטנה.
2. עמדות שלנו בעבר.
3. תנועה מפלגה.
לא היו בעיות מיוחדות, מספר מהססים עברו למפ"ם לפי התרשמותי.
חוג בית עם מרטין בן מורה .
אצל חוה ועקיבא, מנחה: איזיו, שכבת הגיל המיוצגת - רמון, שבלים, תומר, ערבה, נשיים,
מהפר המשתתפים - 25. 2 י"ג ועוד כמה.
הנושאים העיקריים שהגיעו לדיון:
פתיחת מנחה מכוונת להכרעה של הצבעה לפי ההגיון הפוליטי (להפריד מרגש והשקפה אידאולוגית). התיחסות החברים בעיקר לאי שביעות רצונם משמאליות יתר של מפ"ם המתבטאת בעיקר בתמיכה בשביתות. (מעט מאד דובר על הצד הבטחוני ונושא השלום), חוסר דמוקרטיה במפ"ם, על המשמר אינו מבטא השקפותינו וכו".
ההקשבה וההתענינות רבה מאד ועירנית.
*****
חוג בית עם גיורא זלץ (להבות הבשן) .
אצל רינת רון, מנחה יועד צור, שכבת הגיל - 31 - 24, מספר המשתתפים - 15. הנושאים העיקריים שהגיעו לדיון:
הויכוח היה האם להצביע מפיים או מערך. הנושאים העיקריים: האריתמטיקה הצפויה, התחום הכלכלי ובעיקר השפעתו על מצב הקיבוצים, הקיבוץ והתנועה הקיבוצית כמוקד להזדהות שלגו, הסכנה בפיצול קולות בתוך הקבהייא, הרכב רשימת מפ"ם לכנסת, השלום, ועוד,,
האו י רה הי תה טובה .
חוג צעירים עם מרטין בן מורה.
מנחה ־ גיל לין, במועדון, שכבת גיל - 25 - 18, משתתפים - 12. נושאים שעלו לדיון:
* החברה הישראלית - תאור מצב.
* המדיניות הכלכלית. * יחסינו לערבים.
* מקומו של הרעיון השיתופי בחברה המודרנית.
* כישלונן של מערכות שהיו אמורות להגשים את הרעיון הסוציאליסטי (האם בגלל הגשמת הרעיון או אי ביצועו האמיתי?).
* טקטיקה של הצבעה (מפלגה קטנה לעומת גדולה).
* מי נגד מי? חלוקת המפה הפוליטית. מקומו של הקיבוץ במערכה הפוליטית.
* מקומה של הפוליטיקה בקיבוץ.
* משמעותנ של ההצבעה ברגלים.
הערות ודעה אישית במאמר רחב יותר בהמשך.
התקימו עוד 3 חוגים שמהם לא קבלנו דווח בכתב. חוג עם אלישע שפירא.
אצל אורנה וידון, בהנחית - מיכל שמאי, השתתפו - 28 חברים, גילאי - 40-50 (בערך). היה מאד סוער...
חוג עם אבו וילן;.
במועדון, בהנחית ־ נעמה אראל. השתתפו - 26 חברים, גילאי - 40+-30, היה ויכוח אך היה נעים ומענין.
חוג לחיילים וצעירים בשבת במועדון לחבר עם חמי (צעירי מפייס עיו-שמר).
היינו רוצים להורות כאן במיוחד למארחים מפתחו ביתם לאירוח החוגים ולמנחי החוגים, ובולם ברוח טובה ונעימה (בך גם תרגישו האורחים שלנו).
חוג בית 24.10
כל שרציתי לומר הוא, שאותם ימים הרי-גורל ומשמעות היסטורית שבהם הועברה החוה בכנרת ע"י רופין, נציג הבעלים, קרי: המוכנות היהודית - לניהולם של חברי הקבוצה (כך נולדה כידוע התנועה הקיבוצית) היו והינם עד היום נושא בעל ערך כלל-אנושי. הסקרנות והענין שיש לאנושות במציאת פתרון לשאלת קיומה של הטיסה אשר בה יוכלו פועלים להיות מנהלי-עצמם בהפעלת אמצעי הייצור, איסוף ושיווק התוצרת וחלוקת הדוחה, היא שנותנת את הערך ואת הכח הפוטנציאלי להבטחת קיומו של הקיבוץ הארצי - כדוגמה - תחת חסותו של האינטרס העולמי הנ"ל.
ובהקשר של מפ"ם, יציר-כפיו של הקבה"א ביקשתי להוסיף שמפלגה זו שואפת את כוחה מהתוך והלב של מדינת-ישראל.
כל ילד יודע שמנהיגיה האמיתיים של הציונות מונחים בסדר מופתי במאות בתי-קברות לאורכה ולרוחבה של הארץ; שם תמצאו את כפיליו של שמעון פרס? של ישראל קיסר? ללא ספק לא. שם שוכבים "אקזמפלרים" שאין להם דוגמה.
אולי במפ"ם עדיין מסתובבים כמה תחליפים, וגם את זאת יודעים בעולם היהודי.
גדעון שניר.
סיום או בראשית חדשה
אנו הולכים לקראת בחירות שיכריעו לגבי כל עתידנו. אני יודע מה רבה דאגתכם. וזו גם דאגתי. ביום זה יוכרע מה תהיה מהותה ודמותה של מדינתנו. ביום זה יוכרע האם תהיה זאת מדינה שהיא סמל הקידמה החותרת ליתר שוויון בין אזרחיה, ליתר שיתוף וערבות הדדית בין בוניה, או מדינה של מלחמת כולם נגד כולם. ביום זה יוכרע האם במרכז חיינו יתייצב האדם העובד, החופשי והגאה בעבודתו, או שאת מקומו יתפסו אשפי הפיננסים, המתעשרים על חשבון הכלל. ביום זה יוכרע האם תהיה זאת מדינה שהצדק החברתי והשאיפה המתמדת להעמקתו יקבעו את דמותה ואת היחסים בין אזרחיה היהודים והערבים, או שהזרות, הפחד ההדדי והשנאה ילכו וישתלטו בחייה. ואין זה נכון שכאן ניצבות שתי מפלגות גדולות, שההכרעה הגורלית תהיה ביניהן, ואין, מבחינה זאת, כל ערך למפלגות הקטנות. אין זו אמת. כאן ניצבות חזית מול חזית. באחת מרוכזות ה"מערך", מפ"ם, רצ, "שינוי" וכל הכוחות המתקדמים בארץ. בשנייה הליכוד וכל הקרובים המזדהים איתו. אין זו אמת שהנשיא יטיל בהכרח את התפקיד לנסות להרכיב ממשלה חדשה דווקא על המפלגה הגדולה ביותר. הוא יטיל אותו על המפלגה שתוכיח שמץ בכוחה להקים ממשלה חדשה. וה"מערך יוכל לדבר כעל שותפים בטוחים לכך גם בשמנו, גם בשם רצ, וכל הכוחות המתקדמים.
ישנם אצלנו חברים שברוב דאגתם - וכאמור אני שותף שלהם בכך בכל לבי - שעל אף היותם חברים נאמנים למפ"ם ולדרכה, או קרובים אליה, חושבים להצביע הפעם דווקא מערך, כדי להגביר בדרך זו, כביכול, את כוחו. אין אשליה חמורה מזו. המצביע בקבוצינו בבחירות אלה למערך כדי להגביר את כוחו, לא ישיג בכך שלום. הסיכום הכללי של החזית לא ישתנה, אבל הם ישיגו דבר אחד: הם יחלישו את כוחה של מפ'ים, כאשר רק מפ"ם חזקה - בכוחה להשפיע גם על התפתחותו הפנימית של ה"מערך".
מפלגת העבודה חטאת חטא כבד בהקימה את ממשלת ה"אחדווד הלאומית. והיא אחראית לתוצאותיה של המדיניות החברתית והכלכלית של הממשלה.
אבל חטאה הגדול ביותר הוא, שבהקימה את השותפות הזאת היא הרסה את עולמה הרוחני־אידאי. והכל תלוי בכך אם היא תחזור אל עצמה - אל דמותה כפי שעיצבו אותה ד. בן־גוריון, ברל, שפרינצק, רמז, טבנקין, ארן ורבים אחרים.
רק איוולת היא להכריז עליה שהיא "ליכוד ב'". אבל דרוש מאמץ גדול של נאמני הציונות הסוציאליסטית שבתוכה כדי שהיא תחזור אל עצמה.
בהצביעך "מערך" אינך מסוגל להשפיע על תוצאות המערכה הזאת. רק מפ"ם חזקה, הנאמנה לדרכה ושאחת ממטרותיה היא בניינה וקיומה של ברית של גורמים המנסים לשתף במעשה הציוני והסוציאליסטי את כל הכוחות המתקדמים בארצנו - רק היא מסוגלת להתגבר על המצב
הקייס. במפלגת העבודה ישנם כוחות הקרובים אלינו, אם כי לא מזדהים. רק מפ"ם חזקה תסייע להם במערכה זו. היא היתה והינה המצפון והמצפן של תנועת העבודה בארץ.
וללא כל חשבונות נתייצב לימינו של שמעון פרס במאבקו על השלום. כל תוכנית, הנאמנה לנוסחת שם־טוב־יריב, נאמנה עלינו. כל זה בתנאי שהשלום יבטיח את בטחונה של ישראל, ואת היותה מדינה יהודית מתקדמת.
אבל דאגתי בעיקרה, נתונה לקיבוץ הארצי. אנו מתקיימים כבר קרוב ל־70 שנה, ואנו זכאים להביט בגאווה על עברנו. ניסינו תמיד לקיים ולבנות את החיים בהתאם לעמדתנו. עשינו זאת תמיד יחד. במשותף גיבשנו את עולמנו הרוחני. אלה המתלבטים, אשר לא יצביעו מפ"ם -יהרסו את הקיבוץ הארצי בתור תנועה לוחמת. תיהרס השותפות העמוקה בתוך הקיבוץ פנימה. נחדל להיות כוח פוליטי לוחם בארץ שיש לו שותפים רבים בעיר ובעיירות הפיתוח. היינו והננו היום מפלגת השלום והביטחון. הננו המפלגה הציונית היחידה שקיימה את צו השלום ובניין החיים המשותפים - היהודים והערבים במדינתנו - מדינת היהודים. מפ"ם היא המפלגה הציונית־ סוציאליסטית היחידה שהקימה ומקיימת מפלגה בה שותפים כחברים שווי־זכויות יהודים וערבים.
היינו ונמשיך להיות מפלגת השותפות בין ההתיישבות הקיבוצית והפועל, עובד הייצור, והאינטליגנציה בארצנו. לחמנו ונמשיך להיאבק על חידושה של העלייה. אבל אנו זוכרים תמיד שלא נצליח בכך אם נמשיך לשלוט על מיליון וחצי ערבים ביהודה, שומרון ורצועת־עזה. בהצבעתכם תלוי אם השומר הצעיר יסיים את קיומו כתנועה, או יתחיל בראשית החדשה. ורק קיבוצים מלוכדים בכל תחומי חייהם, קיבוצים הנאמנים לחזון חייהם הציוני־סוציאליסטי־קיבוצי יוכלו להבטיח שכמו בעבר כך נקיים את שליחותנו גם בעתיד.
הצביעו מפ'ים והיאבקו למען מפ"ם חזקה. מפ"ם חזקה דרושה לנו לא פחות מאשר לחברינו בעיר. רק כך תקיימו את שליחותכם, שליחות שהפעם היא שליחות היסטורית ממש. הפעם
מה קורה למבנה באם לא תישאר נאמן למפם
אחרי ה"פאנל".
השיח בין נציגי 3 המפלגות היה תרבותי ומעניו, אך כמחשבה שלאחר כך נראה שהיה מימי למדי בתוכנו. זה היה שיח על דברים מוסכמים, פוזות או יותר ביו כולם, ונעקפו הנושאים השנויים במחלוקת יסודית, כגון: ביו מפ"ם ור"ץ לביו מפלגת העבודה על מדיניות צה"ל (קרי רביו) בשטחים ועל תכניות להסכם שלום עם הערבים בכלל; וכך ביו מפ"ם ומפלגת העבודה לבין ר"ץ על נושא המשק ההסתדרותי וכל הקשור בו.
אני מביו שהמנחה לא רצה לעורר פולמוס יסודי בזמן המוגבל כל כך, שאינו מאפשר מיצוי כלשהו ורק יחשוף את המחלוקת. ייתכן שהצדק עמו (אם אמנם חשב כך), וזאת החולשה של דיון חפוז ומרפרף.
אני מציין בצער, שיאיר צבך, אותו אני מעריך מאד בגיו כשוריו המובהקים והידועים, אכזב אותי בסוף הדיון בגלל ווכחנותו ושאיפתו להיות הצודק בכל, ובכל מחיר, וחוסר יכולתו "לפרגן" ולו במעט - חבל.
התרשמתי לטובה מן הנציג של ר"ץ, וגם האיש של תנועת המשבים היה סימפטי - כמובן, הכל התאפשר משום ש-כאמור-הנושאים היו על המישור המוסכם. מה שחסר לי, היתה נוכחותו של נציג הליכוד, למשל, שישאל שאלות "פיקנטיות" ובוודאי מרגיזות על נושאים לא נוחים לקיבוץ, כגון: איך הגענו אנחנו אנשים עמלים ללא ספק, לחוב של כ-150.000 שקלים למשפחה, בשעה שמשפחה דומה בעיר לעולם אינה יכולה לטפס כל כך גבוה ( או ליפול כל כך עמוק...), כי אין מי שילווה לה סכום כזה, או דומה. או-איך אנחנו נוהגים בחיי יומיום נוכח חוב כזה, ומי לדעתנו צריך לשלם אותו. ועוד שאלות בנושא ........
ברור, שבמסגרת ערב אחד אין מקום ללבון כל הבעיות המטרידות, ואני רק זורק את הרעיון בהזדמנות הזאת, שבכלל מתאספים לחלופי דעות, מה שלא קורה לאורך השנה (יותר נכון השנים), אבל מתבקש. האם לש לכך סיכוי? .........
יוסף ש.
יום בישוב - כך נקרא ביקור נציגי ועד 1 של מפ"ם, אשר השתלב בשבוע הפוליטי. שנים רבות חשבנו (ובצדק) שאנחנו - מפ"ם - שליחיהן האמיתיים של הפועלים ולמרות זאת לא ידעה מפ"ם להגיע אל ציבור זה.
בשנים האחרונות, עקב משברים במפעלים שונים, נמצאו האנשים שיפעלו בשטח. במסגרת השבוע הפוליטי חשבנו שיהיה חשוב לעשות הכרות עם "ועד 1" הפועל מטעם מפ"ם בקרב הפועלים, והזמנו אלינו נציגים לקפה של 10.00 בענפי הקיבוץ.
נפגשנו ב-6 מוקדים כשבכל מוקד התאספו כמה ענפים, כל מפגש ארך כשעה, בזמן זה השמיעו נציגי הועד את דברם והסבירו את סיבת התגייסותם למפ"ם ואת מקור אמונתם במפלגה. בשיחות היו לחברים הערות והתפתחו גם וכוחים עניניים - האם מפ"ם היא המפלגה שתצעיד אותנו קדימה? ס"ה השתתפו ביום זה כ-200 חברים.
כמו כן נפגשו נציגי "ועד 1" עם חניכי ומחנכי "שומריה" ונתקבלו בעניו רב. לסכום - היה יום זה מאיר עינים ופתח לנו חלון לראות מהנעשה מחוץ לתחומינו הצר.
מספיק עם היריבות ההיסטורית
רק המערך יכול בכח מאוחד -רק המערך יכול
הלאה הפסיקים, המקפים והיורים!
ימינה ימינה שמאלה שמאל,
(חבר אלמוני)
27.3.88
יש לי חבר עכבר, יותר נכון אני חבר שלו, חבר ותיק ונאמן,
בבוקר, אחרי שהוא מצחצח שיניים, הוא מוציא את הראש מהחור, מרחרח באפו פה ושם, מסתכל בנוף בעיני החרוזים שלו, וצועק בקול צפצפני: "שמאלה! שמאלה אני אומר לכם, שמאלה!". אחרי הצהרים הוא שוב מרים שנורקל, בוחן את הסביבה ומצפצף בקול צעקני, "אמרתי לכם, אמרתי לכם". ואז הוא חוזר למחילה, מציץ בי ואומר בסיפוק צרוד: "שוב פעם צדקתי". לפעמים אנחנו מתווכחים, מה יש גם לחברים מותר להתווכח.
תגיד לי מיקי אמרתי לו, (מיקי זה השם שלו) זאת לא גזענות לחשוב שטרנספר של ערבים זו גזענות וטרנספר של יהודים זה צו השעה?
מיקי קפץ כנשוך נחש וצעק שלוש פעמים "שמאלה" ופעמיים "אמרתי לכם". לפני שהוא הספיק להגיד "שוב פעם צדקתי", הספקתי לדחוף עוד שאלה. אתה חושב שאלתי, שיהודי שפוי יהיה חבר שלך, אם השלום שלך עם הערבים פירושו מלחמת אחים בין היהודים? הויכוח מי היה לפני מי ביו"ש נגמר בספורי התנ"ך אמרתי לו.
מיקי רץ מהר לארון והוציא את התקליט על הדמוגרפיה. בחייך מיקי אני כבר מכיר את השיר הזה, אבל תנסה לחשוב קצת בגדול, זה שוב הקפיץ את זה שאני חבר שלו: מי בכל הארץ הזאת חושב ביותר גדול ממני, ילל, אם תמשיך לדבר ככה לא נהיה חברים. זה העניו בדיוק אמרתי לו, למה אנחנו כל כך מעטים, אתה חושב שרק אנחנו רוצים שלום? הא, הא, צחק מיקי, שוב פעם צדקתי. הרי הודעתי בפומבי שאני גרוש, עצמאי, ומחכה לטלפון משמאלית מתולתלת ושמאליים בכפיות. זה מזכיר לי את מוישה, מי שמחכה לטלפון, חוטף את הזבטה, אמרתי לו - היוזם הוא הזוכה.
ניצלתי רגע מבוכה, בלתי שגרתי אצל מיקי, והמשכתי: הרי יונים יש בשמאל במרכז ובימין אם מוסכם עלינו שזו מערכת בחירות קריטית לשלום, ואם מוסכם עלינו שהשלום הוא קריטי להמשך קיומה של המדינה למה לא נכנס את כל היונים בשובך אחד (לשובך הזה יהיה רק גג לא יהיו לו קירות). עזר וצייץ ועמירב ואברהם בורג עם כל מי שהוא יכול להביא, יחד עם דראושה ותאופיק זיאד, וכל מי שחושב כנ"ל לא חשוב צבע עיניו.
אתה חוטב שהשלום שלי והשלום של עמירב הוא אותו שלום, "שמאלה שמאלה" צרח מיקי. אני חושב שהשלום הוא הידיעה לחלות זה בצד זה, אמרתי לו, אני חוטב שהריסת ימית מנוגדת לשלום שלי, אני חושב שיהודים יכולים לשבת בחברון בדיוק כמו שערביי ישראל יכולים לשבת עמנו כאן, והם מוכיחים את זה כבר 40 שנה.
מיקי רץ שוב בהיסטריה אל ארון התקליטים. מיקי, אמרתי לו, על בעיה גדולה צריך לחשוב בגדול, תעצום את העלנים רגע ותנסה לחלום. כנראה שהגזמתי קצת, כי מלקי צעק: בימים טרופים אלה אסור "לחלום, צריך לעמוד על המשמר.
אה, אמרתי לו, הזכרת לי משהו, אנחנו נכנס לשובך הגדול על דגלנו, טה טררה טה טה כמו שצריך, אבל את על המשמר נעמיד, לפחות עד הבחירות, לרשות השובך וזה, חוץ המגיסטה, גם ינער ממנו את האבק, הוא יוכל לזכות ביוקרה מחודשת.הוא יכתוב לא רק את האמת, אלא את כל האמת. והוא יכריז בראש חוצות על זכותנו לחיות פה זכות שהיא חוב לדורות שהיו לפנינו, ולאלה הבאים אחרינו. מיקי קפץ על הכסא וצרח: לי אתה מטיף מוסר, הרי אצלי הציונות רקומה על החיתולים עוד מקן ורשה. אתה מוכרח להתרגל לרעיון שזה אינו מקנה לך זכות דעה בלעדית עליה, אמרתי לו. קולקטיביות רעיונית התחיל מיקי לבכות, אל תדאג מיקי טפחתי על שכמו, אני אשאר חבר שלך, אפילו אם לא אצביע בשבילך.
2 /
אבל אולי בכל זאת תעצום עינים ותנסה לחלום בגדול: ברית המזרח התיכון, מיקי, וגם זאב עם כבש וישראל עם סוריה וירדן, ומדינה מפורזת דו לאומית ביו"ש, ומצרים וסעודיה ולבנון.
ירושלים תהיה בירתה הרוחנית של הברית, ולא של הברית בלבד, הרי היא קדושה גם לנוצרים, תן להם חלק בה ועשנה בירתו הרוחנית של העולם הנאור. מציון תצא תורה, תל-אביב תהיה פרבר שלה. תחשוב בגדול אמרתי לו, קהיר בירת הברית, חקלאים ישראליים על הנילוס, הראש היהודי הנפט הערבי. אתגרים אדירים, מים למדבר, השוק האירופי יבקש נדבות במזרח התיכון ערש התרבות. תחשוב בגדול, אמרתי לו, את בעית הפליטים לא תוכל לפתור מדינת ישראל לבדה, אך במסגרת הברית הזאת אפשר למצוא לה פתרון הולם.
תחשוב בגדול, אמרתי לו, כך יהיו רק מנצחים לא יהיו מפסידים. שותפות בחלומות מביאה לשותפות באינטרסים. וכשיש שותפות באינטרסים, מי חושב על מלחמות. ועכשיו, תחזיק חזק את הכסא, אמרתי לו, צריך יהיה לשקול לעשות את השלום באגוף ימני. לשמיר יהיה קל בהרבה לעשות שלום מלפרם. אני חושב, אמרתי, שאפשר לבנות שובך כל כך משמעותי, עד שיוכל להכריע מי יהיה בשלטון. יצר השלטון של הליכוד מיקי, הוא שיביא לנו את השלום. זה העקרון הבסיסי בגיודו. מיקי החוויר, ומה עם הדתיים, ילל, מה עם הסטטוס קוו. רצתי לעבר החור, נשמתי קצת אויר צח, וחזרתי רגוע. מיקי, אמרתי לו, מה לעשות, לתורכים יש צבא גדול, תשאיר כמה לקדנציה הבאה. קביעת סדר עדיפויות ורכוז מאמץ עיקרי, זה סודה של האסטרטגיה.
אתה מפוצץ לי את הראש, צעק מיקי, אין לי זמן, יש לי ישיבה בצהרים, הרצאה בערב, וכנס פעילים ונסיעה לחו"ל וגבעת חביבה, ופסח ...
ומחוץ לזה, כבר התרגלתי להיות קטן וסולידי, אתה חושב שאני מסוגל לעשות משהו באמת חוץ מלצעוק? לפחות תנסה, אמרתי לו, אין לך מה להפסיד, חוץ משני מנדטים.
ראיתי שהכסא הולך להשמט למיקי תחת הרגלים, הייתי מוכרח לעודד אותו קצת. ניגשתי לפתח החור וצעקתי "שמאלה, שמאלה! תשתמשו קצת בשכל שלכם!".
אח"כ ירדתי ואמרתי לו, שוב פעם צדקת מיקי, לעזאזל, איך ידעת, מניאק. מיקי גרף את חטמו הזעיר והמחודד, "אמרתי להם", אמר, וחייך בין הדמעות.
יהודה תלמי.
מאמר זה נשלח והגיע בסוף חודש מרץ למערכת "על המשמר", בתוספת בקשה לפרסמו במסגרת וכוח לקראת ועידה מפ"ם.
המאמר לא פורסם. לא נתקבלו גם כל הסברים או התנצלויות.
לגבי משאל הרחוב -
בישראל דעהו הפוליטית של האזרח הינה חשאית ואין לצוות הוידאו של הקיבוץ זכות "להתנפל" על חברים ולגרור אותם לראיון טלביזיוני על דעתם הפוליטית.
על הפעילות ב"שומריה" לקראת הבחירות / מהרה נורית ג"ח.
עד הבחירות התמודדנו בנושאים פוליסים בשלוש זירות מרכזיות: הזירה הכלל מוסדית, זירת הקבוצות ובשכבות הגיל ו"הרחוב".
הזירה הכלל מוסדית כללה פעילויות של מחנכים וחניכים: המחנכים השתתפו בימי עיון מטעם מדור המוסדות ומטעם סמינר אורנים וכך ביום עיון פנימי בו התנסו המחנכים בפעילות משותפת (בהנחית רוו צור), בעקבותיה הוה דיון ערכי ועיבוד דידקטי של התכנים שהועברו לאחר מכן בקבוצות.
החניכים ובעיקר כתות ט' - י"ב שמעו את חנו ארז שתיאר המפה הפוליטית היום, את אמרי שענה לשאלה מדוע הפעם מפ"ם? נפגשו (במסגרת יום בישוב עט ועדי העובדים) עם פיני גרוב ומישל אלמליח, ושמעו על מאבקה של מפיים לימיו ציבור העובדים השכירים, וכן נפגשו עם משה נגבי שדיבר על התקשורת, הדמוקרטיה וזכות האזרח לדעת.
בקבוצות ובשכבות הגיל התקימו פעילויות מחנכים: בחלקו עם מרצים מבחוץ כמו ישראל רינג שדיבר על משמעות הבחירה, גרשון וילך על ההסתדרות, ובחלקו פעילויות עם הורים, משחקי הדמיה, דיונים סביב דילמות המתעוררות בעקבות העקרון הדמוקרטי. כן עסקו הקבוצות בלימוד ובירור מושגים ועמדות, וצפו בסרט "המצעד שלא צעד" המחדד את הבעיה של גבולות הדמוקרטיה. צוות תוכיץ (תוכניות חינוכיות בראשותה של תלמה) דאג לרכז ולעבד חומר לעבודה בקבוצות. המחנכים שיתפו פעולה ע"י דיווח, החלפת רעיונות ושימוש חוזר בעזרים שהוכנו על ידם (כמו משחק שניצל בורשט, ו"הכה את המומחה" ללימוד וברור מושגים. רשימת דילמות לציון, ועוד). חניכינו התגייסו גם למאבקה של מפ"ם "ברחוב" על נפש הבוחרים.
ככל שהתקרב מועד הבחירות, הצטרפו יותר ויותר חניכים לפעילות זו: אם לפני כחודש נרשמו רק 6 חניכים לרחובות ת"א לאיוש דוכן השוה"צ וחלוקת חומר - לפני כטבוע הצטרפו ה-60 מהם לפעילות דומה ברחובות חיפה. כל אלה ביוזמה וארגון של הנהגת החברה. נראה שתחושת המעורבות והרצון לגבש עמדה אישית, התעורר בהדרגה, חרף התנגדותם טל חלק מהחניכים לעיסוק בנושאים פוליטיים, מחשש דוקטרינציה מוכתבת
(כאן אני מבקשת להעיר כי הגיע הזמן שאנחנו חברי הקיבוץ והמחנכים, נברר לעצמנו האם נכונה התביעה המושמעת בינינו, להציג את התפיסות הפוליטיות השונות מבלי לנקוט עמדה מכוונת, משל היו מצרכים על מדף הסופרמרקט שעל ילדינו לבחור ביניהם).
גולת הכותרת של הפעילות לקראת הבחירות היתה יוזמה של הנהגת החברה שקראה למוסד על חבר עובדיו ללכת לקלפיות שהוצבו במוסד. מתוך 280 חניכים שהיו במוסד ביום זה, השתתפו 869 בבחירות, כן בחרו גם 45 חברים מחבר העוברים. חלוקת הקולות היתה כלהלן: מפ"ם - 207, מערך - 76, ר"צ - 16, מולדת - 5, מתקדמת - 3, ליכוד - 2, שינוי, רקח, צומת, מימד, והכח השקט - זכו כל אחת בקול אחד.
ודאי נעסוק כולנו כתום הבחירות בניתוח התוצאות ולימוד המסקנות, מאחר והנושא המשותף לכל בתיה"ס בארץ השגה הוא "כיבוד חוק ומשפט" נמשיך הלאה לעסוק בשאלות של דמוקרטיה, המשטר במדינה והנגזר ממנו לגבינו כאזרחי המדינה וכבני קיבוץ, חניכי מוסד "שומריה" של השוה"צ.
אבישי
הבחירות
ראה:
שיחת הקבוץ 12.11.1988
קסטה מס' 264 - צד א' + ב'
הבעיות הפוליטיות עקב תוצאות
רב - שיח פוליטי
1988
ראה:
2 קסטות רשם-קול מס' 261 א' + ב'
אז זהו זה!
אגו יוצאים לדרך! בעור כ־;3 חודשים, "יום ה"ע" ושעת ה"ש"!" יום הבחירות לכנסת ה־12. כולנו יודעים: תמיד הבחירות לכנסת, הן חשובות ביותר. אך כולנו גם מבינים שהפעם "על באמת", יהיו אלה בחירות גורליות. גורליות ומכריעות למדינת ישראל; גורליות ובעלות חשיבות מרחיקת לכת גם לתנועתנו ולמפלגתנו ולכל אחד מאיתנו. לך, לך, לו ולכולנו ביחד. זו הפעם הראשונה, לאחר 23 שנים, כמעט שנות דור, שאנו שוב על המפה!
אנו שוב, במלוא יכולתנו, עם כל דרכנו הרעיונית־פוליטית, הכלכלית־ חברתית, "היונית" וחותרת השלום ואחות העמים. ואנו שוב, יוצאים לדרך, אל הציבור, לבקש את אמונו ותמיכתו בנו. אנו יודעים: זה לא יהיה קל, זה יהיה אפילו קשה, קשה מאוד, לאחר עשרות שנים, להופיע שוב בפני ציבור בוחרים, שחלק לא מבוטל מהם הוא "דור שלא ידע את יוסף". זה יהיה קשה אבל גם אפשרי. מדוע?
מפני שיש לנו מה לומר ומפני שהתשובות שלנו הן תשובות של אמת, למצוקותיה ולמכאוביה של מדינת ישראל וחברתה והפתרונות, שאנו מציעים, הם הפתרונות הצודקים והנכונים ביותר, לבעיות היסודיות של מדינת ישראל, של החברה הישראלית ושל שני העמים היושבים בה. ומעל לכל: לא רק אנו זקוקים מאוד להצלחה בבחירות הללו: מדינת ישראל, היא שזקוקה, כמו אויר לנשימה להצלחתנו. משום שהיא צריכה, בימים קשים אלה, לקרן אור, לתקוה, לבשורה חדשה, לכוח, שבכל מהותו מגלם ומסמל את האמונה, שאפשר גם אחרת. אז זהו זה!
אנו יוצאים לדרך! כל אחד מאתנו: השליח, הפעיל, המסביר, המארגן, היוצא לבקורי בית המנחה בחוגי בית, היוזם אסיפות ופגישות, החבר והאוהד, שמוכן להשתתף וליזום אירועים ומעשים, ירגיש כאילו הוא "נושא את גורל עמו, ארצו ותנועתו — עלי שכם" והפעם מפ"ם!
דפי הסבר אלה יופיעו, באופן קבוע, מדי שבוע ומטרתם לצייד אותך, הפעיל והמסביר, ב"צידה לדרך" בעדכון עמדות, בהבהרת כוונות, בהדגשת נושאים, בתגובה לאירועים, בהתייחסות לשאלות העולות על הפרק, בתשובה למשוב של הבוחרים.
על מנת להשיג לטרה זו, חשוב לנו מאוד, שתפנה אלינו, באופן קבוע, את שאלותיך ואת דיווחיך מ"השטח": מה לא ברור לך ומה אומרים "ברחוב", בסדנה ובמפעל, במשרד ובבית, על דעותינו, פתרונותינו ועמדותינו. זה חשוב לך, כפעיל וכמסביר! זה חשוב גם לנו, ע"מ שנוכל לעדכן ולהתעדכן.
אז פנה, בבקשה, אל מטה ההסברה בכתב, של מפ"ם (אל אתי ירון, נחום ושאול), בבית מרכז מפ"ם בחל־אביב, בכל שאלה. דיווח, בעיה, הצעה, רעיון חדשני (שאולי צץ אצלך) ובכל מה שרק רצית לדעת ולא העזת לשאול. (טלפון 5־266244).
הרבה דברים מייחדים את מפ"ם, בנוף החברתי והפוליטי של ישראל נמנה כמה מהם:
א. זוהי המפלגה הציונית הסוציאליסטית היהירה במדינת ישראל., הסבר: יש אנשים ציוניים־סוציאליסטיים, טובים וכשרים, גם במפלגות אחרות, כמו במפלגת העבודה ור"צ, אך רק מפ"ם כולה, על כל חבריה ובכל דרכה, מהותה ומדיניותה, היא מפלגה ציונית־סוציאליסטית. האחרות — לא.
כ. זוהי המפלגה היחידה, שמשלבת מאבק נמרץ וחתירה עקשת לשלום ולאחוות עמים, עם אותו מאבק ואותה חתירה, לשינוי פניה של החברה
הישראלית והפיכתה להברה שוויונית וצודקת, סוגרת פערים, יצרנית ולא טפילית, צומחת ולא קופאת על שמריה, דמוקרטית ומגינה על זכויות הפרט והכלל.
הסבר: גם במפלגות אחרות, בשמאל ובתנועת העבודה. יש אנשים בעלי דעות דומות, אך אין השילוב הזה, מהווה מדיניות מעשית ומוצהרת, של מפלגותיהם. רק מפ"ם קושרת ומשלבת, את המאבק לשלום ולאחוות עמים, עם המאבק לחברה אחרת, שוויונית וצודקת. דמוקרטית ונאורה. רק היא מסבירה, שבלי שלום, לא רק שלא יובטח עתידה וקיומה של ישראל, אלא גם לא תושג רמת חיים הוגנת לעובדים. ורק היא מסבירה, שבלי להגן על העובדים, ועל היצרנים והמתיישבים ובלי לפעול לשוויון ולסגירת פערים, לא נוכל לחולל גם מפנה ביחסי הכוחות בין ימין לשמאל, מפנה הדרוש וההכרחי גם במאבק על השלום.
ג. מפ"ם היא המפלגה הציונית היחידה, שהיא מפלגה יהודית"־ערבית "על באמת".
מפ"ם, איתמר בן־אבי 4, תל־אביב. טל: 266244
*דפי הסברה לפעיל/למסביר
בהוצאת מטה ההסברה של מפ"ם
מה הולך
ייחודה של מפ"ם
יש תשובות
הפעם מפם
הסבר: גם במפלגת העבודה ובר"צ, ישנם ערבים ש"מקשטים" את הרשימה, אבל מפ"ם היא המפלגה הציונית היחידה, שהערבים חברים ופעילים בה, על בסיס של שוויון מלא, כבר עשרות רבות של שנים. היא המפלגה הציונית היחידה, שיש בה סניפים פעילים בערים ובישובים, של המגזר הערבי ובהם עשרות ומאות ואלפי חברים ואוהדים, שפועלים ומשפיעים, בקרב עמם. היא המפלגה הציונית היחידה, שהקפידה, תמיר, להציב, מטעמה, מועמד ערבי במקום ריאלי. (הפעם במקומה שלישי) והראשונה שבחרה והשיגה, מטעמה, סגן שר ערבי (עבדול עזיז זועבי המנוח). היא המפלגה היחידה, שב"רקורד" שלה הגשימה, הלכה למעשה, את רעיון אחוות העמים ע"י: התייצבותה בראש המאבק, שהביא לביטולו של הממשל הצבאי בשנות ה־60, התייצבותה בראש המאבק למען זכויות המיעוט הערבי, מאז הקמת המדינה, הגשת תוכניותיה לתיעוש העיר והכפר במגזר הערבי, הקמת תנועת "הנוער הערבי החלוצי", הקמת 54 גני ילדים ועשרות מועדונים, בישובים הערביים, הקמת המרכז ללימודים ערביים ושיתוף פעולה יהודי־ערבי בגבעת חביבה ועוד.
ד. מפ"ם היא המפלגה היחידה בישראל, בה ישנו שיתוף פעולה וברית, על בסים של שוויון הדדי, בין העיר והקיבוץ.
הסבר: גם במפלגת העבודה, מהווה התק"ם מחוז, אבל על מעמדה האמיתי של התק"ם, בתוך מפלגת העבודה אפשר ללמוד גם מעדות ישירה של ראשי ומנהיגי התק"ם (כך זכורה למשל, אמרת מזכ"ל התק"ם, אהרון ידלין, ש"שמעון פרס מקבל "חררה', בראותו את התק"ם")... אבל לא זה בלבד. גם במדיניותה, מגינה מפ"ם ככל יכולתה ונאבקת, הן למען האינטרסים של ההתישבות העובדת, הקיבוצים והמשובים והמגזר היצרני כולו, והן למען קידום והגשמת הרעיונות והאידיאלים של החברה הקיבוצית, להקמת "הברה אחרת", סוציאליסטית, שוויונית וסולידרית, בישראל כולה.
נו, על מדיניותה של מפלגת העבודה, בתחומים אלה, אין צורך להרחיב את הדיבור. למרבה הצער, בעוד שבר"צ, אין כלל שותפות, בין העיר והקיבוץ, למרות שקיבוצניק, מוצב ברשימתה במקום בולט ואין אצלה גם מאמץ כלשהו(בלשון המעטה), לכונן בישראל חברה, שתעמוד בהלימה לחברה הקיבוצית. לצערנו, אפילו ההפך, נכון לפעמים. על קוי יחוד נוספים של מפ"ם בדפים נוספים.
מטרות מערכת הבחירות
שתיים הן מטרות המערכה המרכזיות שלנו, בבחירות לכנסת ה־12.
1. להביא לשבירת התיקו, בין מחנה הימין, למחנה המרכז־שמאל, כך שהימין יובס וניתן יהיה להרכיב ממשלה, שתנועת העבודה תהיה במרכזה ושניתן יהיה, מיד לאחר הבחירות, לשבור את הקיפאון המדיני, לחדש את תהליך השלום, ע"מ לפתור את הסכסוך רווי הדמים באיזורנו ולחולל גם, ראשית תמורה בחברה הישראלית.
2. בתוך מחנה המרכז־שמאל, להשיג את המירב האפשרי, עבור מפ"ם, ע"מ להבטיח שהתמורה הזו, אמנם תתחיל להתרחש ושלא תוקם שוב "ממשלת השיתוק הלאומי" המכונה, משום מה, "ממשלת האחדות הלאומית".
והתשובה היא ברורה: הימין על כל מפלגותיו: הלאומניות שוביניסטיות, הגזעניות והחרדיות הוא היריב הראשי שלנו, הוא מהווה את האיום הממשי, על עתידה של ישראל, על דמותה וגורלה. המפלגות האחרות, במחנה המרכז־שמאל, הן המתחרות שלנו, במאבקנו ובמאמצנו, לנסות ולחולל את התמורה ההכרחית בישראל. חשוב ביותר, להעביר, בראש וראשונה, כל בוחר — ישר ממחנה הימין ולהניעו להצביע עבורנו, למפ"ם וזה יהיה "רווח נטו — מאה אחוז", אך אל נזלזל גם ב"קטנות". חשוב, גם, להעביר קולות, בתוך מחנה תנועת העבודה והשמאל, אלינו וזאת בלי "לכלוך" ובלי השמצות, אך תוך שימת דגש והסברה נכונה לשכנע מדוע: הפעם מפ"ם!
שאלה: מה אומרת מפ"ם, על פרישתו של ח"כ מוחמר ותר והצטרפותו לחד"ש?
תשובה: מפ"ם רואה, בחומרה רבה, מעשה מביש זה, שנעשה בהפתעה מוחלטת, ממש ב'גניבה'. דובר מפ"ם הבהיר, כי יום לפני פרישתו, עוד שוחחו איתו, על הצטרפותו לשביתת הרעב, שיזמה מפ"ם, בענין משבר הבריאות והוא לא גילה מאומה מכוונותיו. עוד ציינו, כי בועידת מפ"ם, שנערכה בחודשיים לפני פרישתו, נשא ותר נאום,ש כלל דברי שבח והלל למפ"ם, כמסגרת פוליטית יהודית־ערבית. מזכ"ל מפ"ם, ח"כ גרנות, אמר, כי פרישתו(של ותר), נעשתה על רקע מניעים אישיים בלבד. הוא ציין, כי "ההחלטות המדיניות, שקיבלה מפ"ם, בועידתה האחרונה והעובדה שמפ"ם בחרה, במועמד ערבי כנסת, למקום השלישי וכן ההערכה הגוברת לפעילויות מפ"ם וגל ההצטרפויות אליה, ברחוב הערבי והיהודי, כל אלה מפריכים, את הנסיון של ותר, להעניק משמעות פוליטית, כביכול, למעשהו".
יש להוסיף, שמפ"ם מדגישה, שאין ולא יהיה שום עתיד לשלום ולאחוות עמים ולשיתוף יהודי־ערבי בישראל, שלא עם מחנה השלום הציוני.
מיהו יריב ומי מתחרה?
עמדה
אקטואליה
מפם חזקה - מחזקת אותך
החינוך המציאות והדרך לתמורה
איגרת למחנכת ולמחנך חברי מפם ואוהדים
מפם
סיעת מפם בהסתדרות המורים
מפם
המציאות
• ממשלת האחדות ממשיכה את מדיניותן החברתית של ממשלות הליכוד שקדמו לה. מדיניות זו נובעת מתפיסת עולם רכושנית, הדוגלת בהענקת הטבות מפליגות לבעלי היכולת, ב"ייצוב המשק" על גבם של השכירים ופגיעה בחלשים על ידי צימצום שרותי החינוך, הבריאות והרווחה.
• "החינוך האפור", כאחד מן הבטויים למדיניות זו, איננו אלא חינוך פרטי, המעניק תוספת שעות לימוד לבניהם של בעלי היכולת, בעת שהמערכת מצמצמת תקנים, מבטלת מקצועות לימוד ומדלדלת את תכני החינוך.
• קיפוחו של החינוך הערבי במבנים, בתוכניות למודים ובמערך החינוכי המסייע יצר אי-שיוויון ביחס לחינוך היהודי, שבנוסף להיותו לא מוסרי, הוא איוולת הרת אסון מבחינה לאומית.
• שכרם של עובדי ההוראה נשחק, יחד עם שכרם של כלל העובדים ומעמדו של המחנך בשפל.
המאבק הוא הדרך
מורי מפם ייאבקו, במסגרת המפלגה ובשיתוף עם גופים ציבוריים ופוליטיים אחרים, למען:
• הבטחת מקומה של מערכת החינוך בראש סולם העדיפויות הלאומי.
• הכרה במקצוע ההוראה כמקצוע מועדף, על כל המתחייב מכך לגבי שכרו של המורה, תנאי עבודתו והמערכת להכשרתו ולהשתלמותו.
• עגינה בחוק של תקן ההוראה, לשם מניעת קיצוצים בתקציבי החינוך.
• העדפה מכווונת של מערכת החינוך הערבית - בפיתוח תוכניות לימודים, מבני חינוך, ציוד ומערכות לימוד, חינוך מקצועי, מערך חינוכי מסייע - לשם השוואתו לחינוך העברי, לאחר הזנחה וקיפוח רב-שנים.
לצורך זה יש לממש, לפי לוח זמנים מחייב, את המלצותיהן של ועדות ממלכתיות שדנו בנושא.
• העדפה מכווונת בתקנים ובתקציבי חינוך ותרבות של עיירות פיתוח, שכונות
וישובים מרוחקים וקטנים.
• עדכון ופיתוח תוכניות לימודים בכל שלבי החינוך, ברוח ערכי ההומאניזים, הסובלנות והשוויון הנובעים מנכסי תרבות יהודיים וכלל אנושיים.
• העמדת אהבת הארץ, הנאמנות למדינת ישראל, החתירה לשלום עם שכניה ושותפות הגורל של כל תושביה - אזרחיה ־ במרכז מטרות החינוך.
י חינוך לדמוקרטיה, לשוויון בפני החוק, לסובלנות, לחופש המחשבה, האמונות והדעות.
• קיום חינוך פוליטי בכל הגילים - לשם עיצוב אזרח מעורב, נוקט עמדה, המקבל והנושא באחריות.
• העמקת החינוך לערכי תנועת העבודה, ברוח הציונות הסוציאליסטית.
• העמקת החינוך הציוני לעליה ולהגשמה חלוצית, תוך טיפוח ההכרה בקשר בין העם בישראל ובין העם היהודי בתפוצות, ובמעמדה המרכזי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
• חינוך לדו-קיום בין העם היהודי והעם הערבי במדינת ישראל, תוך הכרה הדדית ביחודיות הלאומית של שני העמים
יש לזכור!
פני החינוך כפני החברה. שוויון הזדמנויות בחינוך יוגשם באופן מלא ואמיתי רק בחברה המושתתת על שוויון כלכלי וחברתי.
חברה צודקת ושוויונית במדינה יהודית דמוקרטית - רק היא הערובה לכך שהחינוך לא ייקרע עוד בין המציאות הקשה לבין היעדים שהוא נדרש להשיג.
על סדר יומנו
בבחירות להסתדרות המורים יופיעו מורי מפם ברשימות משותפות עם מורי מפלגת העבודה ורץ, שסימנן: אמת - רשימה כללית ג"נ - רשימת גננות ת"י - רשימת מורים על יסודיים
נצחון תנועת העבודה בבחירות להסתדרות המורים יקדם את מאבקנו. נתגייס כולנו להשגתו! זכור! יום הבחירות: 21 במרס 1988.
תא מורי מפם בהסתדרות המורים.
ביסודי אני אופטימיסט חסר תקווה
יאיר צבן: "לפעמים אני מקנא באותם ח"כים שהכריזו על מספר הטלפון שלהם בחסוי. אני לא מעז לעשות כך, למרות שביום ובלילה מדגים לצלצל אלי הביתה".
שטח פרטי
לחברים ולספרים.
את שואלת מה הכרחי בשבילי. נדמה לי שיהיה לי קשה בלי אתגרים אינטלקטואליים. אני זקוק לגירוי שבפתרון בעיות. קשה לי בלי פע־לות שיש בה התמודדות, ואני זקוק לחברת אנשים. אני חש צמאון מתמיד לפעילות שיש בה מימד של יצירתיות ומימד של מאבק. מאבק, יצירה, חברות - שלוש מלים גבוהות, כמו סיסמה, אבל אלה הם האתגרים ההכרחיים, המרתקים, המעשירים. אני מחשיב מאוד את החברות בפוליטיקה. אהד הדברים שהכריעו אצלי כשהצטרפתי למפ"ם היתה התרבות הפוליטית המיוחדת לה, המאפשרת לך לעסוק בפוליטיקה בלי לחוש הרגשת מיאוס.
גם לערוך טיול לבדי אינני מעלה על דעתי. כשאין עם מי להתחלק בחוויות, למעלה ממחצית ההנאה מתעופפת באוויר. טיולנו האחרון, לפני שנה, נולד ביוזמת בתי. טיול כזה עושים פעם בחיים. נסענו, אשתי ואני, עם הבת והבן והעיקר - עם אבי בן ה־86 - לפולין. זוהי חוויה שקשה לתארה. ושיאה - לאחר שפקרנו את מסלול־המוות של יהודי פולין - כניסתו של אבא בשערי עיירת הולדתו 63 שנים לאחר שעזב אותה, וגילוי בית נעוריה של אמי המנוחה בעיירה אחרת.
מצד אחד אני נחשב ל"וורקוהוליק", מכור לעבודה. מצד שני, אני מסוגל להתנתק לתוך קריאה, מנוחה, טיול, תיאטרון, קולנוע, פתירת תשבץ, האזנה למוסיקה. אינני מבין גדול במוסיקה קלאסית, אך אני מנצל הרבה, בנסיעות הארוכות, את האפ.אמ. לשמיעת קול המוסיקה, ומאוד אוהב זימרה עממית. כמי שגדל בתנועות השמאל, יש זמרים הקרובים במיוחד ללבי, זמרים ישראליים כמו אריק איינשטיין ושמעון ישראלי, וזרים כמו פול רובסון, איב מונטאן, ג'ון באייז, פיט סיגר, פיטר פול ומרי, מרסדס סוסה,
צערי הרב, אינני מבלה מספיק זמן בבית.
בצורה זו או אחרת אני מעורב בפעילות צי-בורית כמעט מאז שנישאנו. הילדים נולדו אל תוך בית שאופיו מאוד פוליטי. כל השנים נשמרתי מהטפה מכוונת, מאינדוקטרינציה של הילדים, מנסיון להלעיטם בפוליטיקה. נעניתי להם כשהם רצו לינוק. אני ער לעוברה שבבתים של אנשים פוליטיים רבים צומחים נוגדנים חריפים. ואם היום אין אמנם זהות גמורה בינינו ופה ושם יש ויכוחים, אבל בדרך־כלל קיימת במשפחה הרמוניה בהלך הרוח הערכי, בנורמות המוסריות ובכיוון הפוליטי הכללי -הרי זו במידה רבה תוצאה של הגישה שנקטנו. הפיצוי להם ולי על ההעדרדות המרובות היה בהתמסרות לילדים ולבית בקטעי הזמן המעטים הפנויים. ועל־פי מערכת היחסים בינינו, אני חושב שדי הצלחנו. גם היום, כשהם עומדים ברשות עצמם, אנו מבלים לעתים יחד ויש בינינו שפה משותפת.
לפעמים אני מקנא באותם חברי־כנסת שהכריזו על מספר הטלפון שלהם בחסוי. אני לא מעז לעשות כך, למרות שביום ובלילה מרבים לצלצל אלי הביתה. אנשים עם בעיות אישיות, קבוצות ואירגונים, אלמנה שרוצים לפנותה מביתה, קצין הרוצה למסור עדות על משהו שקרה בשטחים, זוג עם בעיית אימוץ, גימלאי שיש לו בעיות עם הפנסיה שלו והרבה תמהונים שחושבים שבעיות העולם תמצאנה את פתרונן אם רק אקדיש להם עשר דקות.
זה קשה, זה תובעני וגוזל זמן, מוציא אותך מהמסלול. לפעמים סתם רצית לשבת עם אשתך ולשוחח, אולי לראות סרט בטלוויזיה, להיפגש עם ידידים, לקרוא סוף־סוף ספר הממתין על המדף או לצאת לטיול בשבת. כשזה עניין רציני ואתה מרגיש. שאתה יכול לעזור, כל התוכניות משתבשות, כפרה על השישי־שבת, אתה בריצות ובעשייה. ותמיד בתחושה
יאיר צבן
חבר־כנסת
יליד ירושלים(1930). בוגר הגימנסיה העברית, למד בסמינר הקיבוצים, השתלם בבר־אילן ואוניברסיסת ת"א (פילוסופיה כללית ויהדות). במלחמת השחרור לחם בגדוד השישי של הפלמ"ח. ממיסדי קיבוץ צרעה. הצטרף למפ"ם לראשונה ב־1949, פרש למק"י וחזר למפ"ם ב־1980.ייצג את מוקד ושל"י בהסתדרות (79־73), נבחר לכנסת ב־81', פעל בוועדת העבודה והרווחה, סעדת הכספים וסעדה לביקורת המדינה. נשוי, אב לשניים, גר ברמת־גן.
שלא מספיקים, שמפגרים בתגובה לאנשים. אך כשנמצא פתרון הולם יש לי מזה סיפוק אישי רב מאוד. ואחרי כל זאת, חוששני שהמחיר שגבתה פעילותי היה מוגזם. אחת החולשות הגדולות שלי היא שאינני יודע להציב סכר לסחף הפעילות, כדי להקדיש יותר זמן למשפחה שהיא המשענת בשעה קשה,
maeaio 28
על מה אחה גאה? על התוכן שיצסתי במונח "שליח ציבור". _______________________
את מי אתה מכבד? את הנאמנים - לעקרונותיהם, לחבריהם, לעבודתם._______________
למי אחה בז? לחנפנים, לרבלנים, לשסרנים. _______________________________
כמי אתה מקנא? באלה שמרבים להינות מארוחות טובות, ונותרים דסייגיזרה.________
ממה אתה סולד? מציורים וורדרדים של העתיד, ולא פחות מבר מרות הייאוש.________
מה הדבר שאתה הכי מתעב? גזענות. גזענות של אחרים נגד יהודים ושל יהודים נגד
אחרים. זו במו זו - תועבה._______________________________
ממה אתה נעלב? כשאנשים שאני מעריר מנסים להערים עלי באילו הייתטמבל.__________
על מה אחה מתחרט? על עשר שנים של שלילת הציונות, על שלא למדתי יותר שבות, על שלא תיבלתי חינוך מוסיסלי.______________________
מה גורם לך נדודי שינה? מתיחות עם אדם קרוב וחוסר הבנה ראוייה לדיוו חשוב.___
איך אפשר להוציא אותך מהכלים? אייאפשר במעט. הבלמים הזהים. אבל יש טיפוסים' מרגיזים לעילא: בטלו מתחזה לאדם פעיל, טיפש הרוע,משמיצו בזדון, תכבו בלתיינלאה. איך אתה מפנק את עצמו? בשינה טובה, בארוחה מלאת חטאים, בסרט טוב ביום שישי
אחה"צ.____________________________________________________________________
מה המוטו שלו?"הפילוסופים אך פירשו את העולם בדרבים שונות, אבל העיסר הוא
לשנותו" (מארקס).__________________________________________________________
מתי התבגרת? בתו באפריל 948ו, כשנשלחתי יחד עם חברי לביתה לסבור את טבוחי
דירייאסיו.________________________________________________________________
מה היו ההחלטות החשובות בחייך? להתחתן עם שולמית, להגזים את "מוסד", להצטרד
למפ"ם.____________________________________________________________________
מה היחה נקודת המיפנה בחייו? פגישתי עם משה סנה, כשקיבלתי עלי להיות מזכירו
האישי.________________________________________________________________
מה עקב אכילס שלו? פרפסציוניזם גם לגבי מטלות לא כל בר תשובות.______________
מה החולשות שלו? לא משתגע אחרי ביקורת, אבל לעומת-זאת - אוהב דברי שבח... אילו תכונות אתה מעריך? יושר אינטלסטואלי, ואומץ.לב אזרתי עד בדי מתיחת ביסורת גם
על המרובים והישרים לד.____________________________________________________
מה מפחיד אותך אצל אנשים? היכולת להידרדר להתבהמות, לחייתיות, לאבד את המותר המוסרי._________________________
בחברת אילו אנשים אתה מרגיש נוח? אנשים שאני יכול ללמוד מהם ורוצים ללמדני, אגשים שאני יבול ללמדם והם רוצים ללמוד ממני, ובעיקר אנשים שטוב לנו להחליף דעות
וללמוד זה מזה. ___________________________________________________________
מהו הדבר הכי ישראלי בעיניך? פעם - ארוחת ערב עם חביתה, ירסות ולבו; היום - תיירים
רעשנים ב"מארסס אנד ספנסר". ___________________________________________
מה עוזר לך להתרכז? מוסיסת רסע שסטה._______________________________________
מה הולך לך קל ועל מה אתה צריך להאבק? קל לי לעבוד סשה, וסשה לי להיאבס על
הדיאטה.___________________________________________________________________
אילו ירשת בוחטה של כסף, מה היית עושהז מחפש בל דרד אפשרית להמיר אותו בזמן. איזו אישיות בת־זמננו אחה מעריו? נלסוו מנדלה בו ה'70, מנהיג השחורים בדרוסיאפריסה.
25 שנה בכלא ולא נכנע._____________________________________________________
איזו אישיות הסטורית אתה מעריץ? מרדכי אנלביע, מפסד גטו ורשה, בסמל לרות האדם
שאינו נכנע לעריצות._______________________________________________________
אח מי הערצת בילדותוז לפי סדר כרונולוגי - טרזן, ארול פליו, בריבוכבא,ספרטסוס.
איזה ספר השפיע עליוז בנעורי - "מרדות" ו"ידירות שנפסקה".___________________
מהו זכרון הילדות החזק ביותר שלו? שנת 43'. אבא יושב על המיטה, שעות ללא תזוזה, ראשו ביו בפות ידיו, פניו אפורות; הגיעו הידיעות הראשונות על ההשמדה בפולין, שם
נותרה משפחתו._____________________________________________________________
מה ההצלחה הפרלמנטרית הגדולה שלוז הנעת היוזמה של חוס שבר מינימום והבשלת
הגזרות על הגימלאים._______________________________________________________
מה הכשלון הפרלמנטרי הגדול שלו? לאחר שבג"צ הוציא לבקשתי צויביניים ועצר הזרמת "בספים ייחודיים" לפי ההסכם הסואליציוני, ובטרם הכריע בסוגייה בולה - הצליחו עססני
הליכוד,המערך והדתיים להערים ולשרייו אותם בתוס התסציב._____________________
את מי מהימין אתה מעדיך? אני מכבד, מעריר ומחבב את דן מרידור, אבל רואה בו אחד היריבים הפוליטיים והרעיוניים הסשים לדרך שאני מייצג. איו סשר ביו התרמית הסימפ-טית והנינוחה ומאור הפנים שלו, לביו הושר המדיניות שלו. אני מעריר את שרה דורון, במיוחד על ששמרה על אינטגריטי ויושר ובידיעה שהיא מסתבנת, הצביעה לפי מצפונה
בשאלת מיהו יהודי._________________________________________________________
מה היית רוצה להיות? יו"ר ועדת שרים לענייני הברה (עבודה, רווחה, שירותים חברתיים
במו חינור, בריאות, שיכון ו בטחון סוציאלי). _______________________________
לאיזה טלפון אחה מצפה? לטלפון שיבשר על הולדת הנכד הראשון. _________________
תיאודוראקים, שעימו גם נוצרו קשרים אישיים. מוסיקה המשקפת מאבקים לחרות, לשלום או לקידמה חברתית.
הפעילות הפוליטית מכתיבה סדרי קדימויות משלה בתחום הקריאה, ומעניקה עדיפות לפובליציסטיקה. מדי פעם, בייחוד בחופשות, אני משתדל ליטול זמן לקריאת ספרות יפה. שיר חדש אפשר, מדי פעם, לנגוס בחטף ממוסף ספרותי, וספרי עיון כמו הביוגרפיה של מוסליני או מצעד האיוולת של טוכמן אפשר לקרוא, באין ברירה, פרק פה פרק שם. אבל ספרות יפה - זו קריאה אחרת. עכשיו, בחופשה, אני קורא את "רומן רוסי" ונהנה מאוד, בעיקר מהשפה ומהדימויים.
בדירוג שלי לבילוי טוב, הצגת תיאטרון טובה וטיול טוב בחו"ל מתמודדים על המקום הראשון, ולכן מה שמשיג את מדליית־הזהב זה הצירוף של השניים -הצגת תיאטרון טובה בחו"ל, אפילו כרטיס עמידה לחלק השני של הנרי הרביעי בסטרדפורד, לאחר יום נסיעות מעייף. גם בארץ אנחנו אוהבים לטייל והולכים. לא מעט לתיאטרון, אבל בגלל מיעוט הזמן אנחנו סלקטיביים. לבי לא הולך שבי אחרי ההקצנות המודרניסטיות. השנה אהבתי מאוד את "הדוד וניה", "רכוש נטוש" ו"מי מפחד מוירג'יניה וולף". לפני כשנה גרמה לי הצגת "אני לא רפפורט", החושפת את בעיית הזיקנה בכל מורכבותה, ליזום מהלך של הצגת תוכנית לאומית כוללת לטיפול בגיל השלישי. .
כיוון שאני יודע ששגרת הפעילות הפוליטית עלולה לנתק אותי מעבודה אינטלקטואלית, אני נוטל על עצמי באופן קבוע התחייבויות של כתיבה עיונית שאיננה פוליטית, בעיקר בנושאים הנוגעים לזהות ולתרבות היהודית ולחשיבה הסוציאליסטית המודרנית. זה אילוץ שאני מנתב את עצמי לתוכו, כדי לא להישחק בשיגרת הפעילות הפוליטית. אני עושה זאת בידיעה מראש שכאשר יגיע זמן הפרעון אקלל את הרגע שהתחייבתי, ואכנס ללחץ נורא.
התפתחות עולם המחשבה היהודי מסקרנת ומעסיקה אותי. אני חושב שבלי להבין את רצף המחשבה היהודית לדורותיה, לא ניתן להבין את "הראש היהודי" שלנו היום. בעבורי, המשמעות של היות יהודי זו העמידה בנקודת מיפגש של שני קווים: קו אנכי המייצג את הרצף ההסטורי של דורות של חיים יהודיים, וקו אופקי המייצג את הרצף הקיומי האקטואלי, הדמוגרפי־תרבותי של החיים היהודיים בימינו, בניו־יורק, במוסקווה, בדמשק, בישראל. תכני הזהות היהודית־חילונית מעסיקים אותי מאוד.
כיוון שאני אדם סקרן, הרי גם בתחום הפרלמנטרי השתדלתי כל השנים לעסוק בנושאים שיש בהם גם גירויי למידה והתמודדות אינטלקטואלית ומוסרית מורכבת, כמו אקולוגיה, ניסויים רפואיים, היפנוזה, אישפוז כפוי של חולי נפש. בכל נושא ניתן למצוא עניין. אם לא ברובד העליון -הרי ברבדים שמתחתיו.
שנים רבות אני נושא איתי יומרה גדולה -לכתוב את הביוגרפיה של משה סנה. אך מימושה הולך ונדחה בלחץ הפעילות הציבורית. בינתיים אני אוסף חומר ועוסק בהוצאת מבחר כתביו. אני מסוגל, בשעות פנאי נדירות, לעזוב הכל ולהסתגר, למשל, עם כל המסמכים הנוגעים לפיצוץ מלון המלך דור ב־1946, כדי לפענח את המסתורין ואת יחסו של סנה לפרשה. וזה מרתק אותי לא פחות מהריון הבא הצפוי בכנסת.
התחום המחקרי וההגותי מהווה בשבילי מעין עיר מיקלט, חברת ביטוח כנגד כל אכזבה ומהלומה שהחיים הפוליטיים יכולים להנחית. ואני אומר זאת למרות שביסודי אני, כמו שאומרים, "אופטימיסט חסר תקווה".
ראיינה: נורית ברצקי צילום: שמואל רחמני
29 סופשבוע
השורה התחתונה / יוסי שריד
הארץ
10.3.1988
יום ראשון בלי ויקטור
בשבוע הבא יוצאת הכנסת לפגרת הפסח, ובראשית מאי היא תשוב ותתבנם למושב הקיץ, שהוא גם המושב האחרון של הכנסת האחת-עשרה. במאי היא תהיה כנסת אחרת, שונה, לא רק בשל התכונה ה-קדחתנית והעצבנית שלקראת הב-חירות. היא תשתנה כי ויקטור שם טוב לא יהיה עוד בין 120 חבריה. ויקטור פורש בימים אלה מתפקידו, וכבר הפקיד את מכתב ההתפטרות שלו. לאחר 25 שנים של חברות בכנסת, היא לא תהיה בלעדיו כל מה שהיא היתה אתו.
אני קם וצועד לעברו, כדי ללחוץ את ירו לפרידה, מתאמץ להסתיר את התרגשותי מפני האיש אשר אהבתי.
עכשיו, כאשר הוא עושה את דרכו אל הפתח ויוצא, אני יודע שאיבדנו את אחרון הג'נטלמנים בפוליטיקה הישראלית. ויקטור שם טוב הוא הדבר הכי טוב והכי נעים שנתנה לנו יהדות בולגריה בעלייתה ארצה, ואפילו אלכס אנסקי ונסים עזיקרי אומרים לי שאני לגמרי צודק בקשר לוויקטור שלהם, שלנו. ממש הייתי משתגע ממנו, איך הוא עושה את זה, לעזאזל: הרבה שנים ישעו יחד בוועדת החוץ והביטחון, זה לצד זה, ואמרנו שנינו אותם דברים פחות־או־יותר, אני הייתי מקומם עלי את כולם, כמובן, והוא העביר את השיירה שלנו בלי שום נביחה מהצד. הוא השקה אותם מרורים, והם שתו בסבלנות, כאילו הבינו שזו תרופה שמוכרחים לקחת. גם דברי התוכחה שלו, והם היו קשים ומכאיבים, נשמעו כמו רו־ מנסרו ספרדי, כי הם תמיד באו מאהבה ושוררו על פצעי אוהב. וי־ קטור עוזב כנסת, הרבה כנסות, דורות שהלכו ובאו, בלי להשאיר מאחוריו שונא אחד לרפואת הנפש. אני יורע שזה נשמע לא אמיתי, אכל עובדה: הבולגרי הטוב הולך
הביתה, ואנחת הרווחה היחידה היא
שלו.
אולי דווקא במפ"ם, בתוך ה-משפחה הקרובה (כמו שקורה לפעמים במשפחות הכי טובות), הוא בכל זאת הצליח לארגן לו מידה כלשהי של טינה כלפיו. אני זוכר שב-1983, לאחר המאבק הגדול שלו נגד יערי וחזן בשאלת השות-פות עם מפלגת העבודה, הוא היה אומר: שנים לא היו לי שונאים במפלגה. זה הדאיג אותי. איש לייבור שאין לו שונאים, משהו לא בסדר אצלו. אר העניין סוף־סוף הסתדר. יש לי כבר שונאים במפ"ם, ברוך השם.
ההנהגה ההיסטורית של מפ"ם גם גידלה ורוממה אותו וגם פשעה בו, באיש שלא נלקח מאחורי הצאן של משמר העמק, בי אם מאחורי דלפק הצרעיה של נחלת אחים בירושלים. היא אמנם תמכה בבחירתו למזכיר כללי של המפלגה, עירוני ראשון בתפקיד כזה, ולעת עתה גם האחרון, אך היא גם הטילה עליו את צלה הכבד, כמו לקבוע לו את תחום סמכותו. אפילו ויקטור, שאכל הרבה קש בחייו, לא האמין שעוד קצת קש מידי חבריו יוכל לשבור את גבו: מכבידה עלי מאד הרגשת הב-דידות הזאת, הוא היה מתוודה במין התרסה כבושה. אני בורר בין חברים לדרך, הוא אמר, בודד בתוך המשמרת הוותיקה של הקיבוץ. הם
יוצרים בי הרגשת זרות. מעולם לא הרגשתי שאני אחד מבני המשפחה הזאת.
החותם של ויקטור שם טוב על המדינאות הישראלית הוא חתר מרשים מחותם האבירות הסמן" טתית שלו, הרבה יותר. הנוסחה .הרשומה על שמו לעולם, נוסחת שם טוב יריב, היא התרומה הכי חשובה, הכי מקורית, למחשבה המדינית היוצרת, בהשוואה לתרומותיהם של כל עמיתיו לתנועת העבודה ב-
עשרים השנים האחרונות. היא כבו-בת שלוש עשרה, הנוסחה הזאת, והיא עדיין שרידה וקיימת, ותקפה היום יותר מתמיד. מה נשאר לנו ממורשת התקופה של גולדה מאיר, מהניסוחים המהוללים של ישראל גלילי ומצוואתו בת־דמות־הכריזמה של משה דיין? את כולם נשא הרוח, את כולם סחף הזמן. באו מלחמת יום הכיפורים ויוזמת סאדאת והסכמי קמפ דייוויד והשלום עם מצרים ומלחמת לבנון וההתקוממות הפלש-תינית בשטחים, ולא הותירו זכר מכל תורתם בכתב ובעל־פה. רק נוסחת שם טוב יריב בעינה עומדת, כמו חדשה, וגם מי שמאס בה בעבר, רואה בה היום אבן פינה למשא ומתן הממשמש ובא. אלמלא המציא אותה ויקטור אז, כמעט לבדו, היו לה היום המון ממציאים, כי פשוט אי־אפשר בלעדיה.
מעולם לא שאלתי את פיו, אף אני חושד בו, בויקטור, שימי כהונתו כשר בממשלת גולדה מאיר ויצחק רבין נראים לו בדיעבד כימים רעים. נכון, הוא היה במיעוט, הוא חשב אחרת, הוא נאבק, הוא הצביע נגד, אבל שנים כה ארוכות של השתת-פות נעשות גם שנים שותפות, מי כמוני יודע. אי־אפשר להיות זמן כה רב שר בריאות במיטה חולה בלי לפגוע בהיגיינה הציבורית. אולי הוא מתחרט בלבו, מי יודע, שקיבל עליו את התפקיד המפוקפק להחדק את הנר לרומן המוזר בין גולדה מאיר ויעקב חזן. מה הוא היה צריך אז כל זה?
ביוני 1982 הוכיח ויקטור שימי שרותו לא היו אלא ימי חולשה של אדם חזק. צריך לומר אחת ולתמיד למען תדע ההיסטוריה: בלי ויקטור שם טוב לא היתה קמה בעוד מועד אופוזיציה ראויה לשמה למלחמת לבנון הארורה. בקיץ האחרון פירסם ויקטור ב"על המשמר" את קורות הימים של ראשית המלחמה. הוא לא
ויקטור שם־טוב בפעולה
יכעס עלי אם אעיד, כי יומנו האישי חשף את האמת ולא את כל האמת. עוד יגיע הזמן לגלות מי פחד במ-חנה שלנו, ומי בינינו היסס וגימגם, ומי רצה לשחות עם הזרם העכור. ויקטור, בעוצם בדידותו, בגילוי מופתי של מנהיגות, רתם את מפ"ם למאבק והיא היתה בזכותו למפלגה הציונית הראשונה שהתנגדה רשמית להרפתקאות שרון ורבץ בדרך לביירות.
עכשיו נותן ויקטור עוד דוגמא איר ומתי פורשים מהחיים הציבור-יים. לפני שלוש שנים, לא שעה להפצרות ולשידולים והתפטר מ-תפקידו כמזכ"ל מפ"ם, מיד אחר־כך פרש מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ובעוד שבוע הוא פורש גם מהכנסת.
לי אין צורך אפילו ביום אחד בלי ויקטור, כדי להתחיל ולהתגעגע אליו. אתה כבר חסר לי, חבר.
24.3.88
מה נדרש מההנהגה
הבחירות המתקרבות מציגות את השאלה כיצד להצביע בבחירות? בתשובה לכך קוראים לנו מנהיגי הקבה"א ומפ"ם להתלכד סביב מפ"ם.
• הם קוראים לנו למצות את המשותף ולהתעלות מעל המפריד.
• הם מזכירים לנו את השקפת העולם המשותפת וההסכמה הבסיסית בנושאי היסוד של החברה הישראלית.
• הם מצביעים על הצורך בשותפות פוליטית כאחד מהיסודות לשותפות הכוללת בין חברי וקיבוצי הקבה"א.
• הם קוראים לנו להתגייס למאמץ משותף. אך מה נדרש מההנהגה? מה עליה לדרוש מעצמה?
• ראשית, עליה להיות מסוגלת לגייס את תמיכתם הפוליטית והזדהותם האישית של בוחרים רבים ככל האפשר.
• שנית, עליה להיות מסוגלת ללכד סביבה את ציבור החברים.
הרושם המצטבר הוא, שבמפ"ם נעשתה בשנתיים־שלוש האחרונות עבודת־שדה מקיפה בתחום של עובדים וועדי־עובדים. בתחום של צעירים, נוער ובתי־ספר ובתחום של עבודה פרלמנטרית אפורה ומסורה. מפ"ם הצליחה להגיע אל שכבות חברתיות חדשות של קבוצות־גיל צעירות. אולם מדוע אין לכל המאמץ הזה שום ביטוי בסקרים? כיוון שחסרים אישים שיתרגמו את עבודת־ השדה היומיומית והמסורה למסרים ברורים ומנוסחים היטב ויעבירו את המסרים האלה לדעת־הקהל; וחסרות דמויות תקשורתיות בולטות שיבטאו את המסרים האלה ושניתן יהיה להזדהות איתן.
אם לא נצליח להציג נבחרת מעולה, שתתרגם עבודה אפורה למסרים ברורים, להזדהות אישית ולהצבעה בקלפי, קשה יהיה למנוע כשלון.
הקיבוץ הארצי איננו ולא היה אף פעם מקהלה השרה בקול אחר. למרות ההסכמה הרחבה על גישות בסיסיות היו וישנם גוונים, הבדלי־
רעות וחילוקי־דעות בתוכו. הנהגה פוליטית שלא תשקף את חילוקי־ הדעות גם לא תהיה מסוגלת ללכד את הקבה"א. כדאי לזכור: רק לפני שנים מעטות, עמדה בראש הקבה"א ומפ"ם הנהגה שכמעט פה־אחר, צידדה בפירוק המערך. זיו היתה דעתם של מזכירי הקיבוץ הארצי ומפ"ם וכמעט כל חברי הכנסת. בגלל האחידות הפנימית בתוכה, נתפסה ההנהגה הזו בקלות רבה לאשליה שרוב מכריע של חברי הקבה"א ומפ"ם תומך בדעתה. המציאות היתה אחרת. ההנהגה הזו היתה מנותקת מהלכי־הרוח ששררו בקרב הציבור ששלח אותה. היא מצאה את עצמה במיעוט בקבה"א, היא הובילה את מפ"ם לקיטוב חריף ולהימור שהוכרע בקולות ספורים ובניגוד לדעתה של ההנהגה. הנהגה אחידה מאוד בתוכה, עלולה לחזור על שגיאות העבר ולהתנתק מחדש מהמציאות גם בתוך התנועה וגם בציבור הבוחרים. היא תישאר הנהגה הצודקת בעיני עצמה... התוצאה עלולה להיות קיטוב מחודש כלפי פגים וכשלון צורב כלפי חוץ. קיימים בתוכנו חילוקי־דעות על המסקנות הנובעות ממאורעות הימים האלה לגבי האופן שבו עלינו להופיע בבחירות הקרובות. נצטרך להתמודד עם חילוקי הדעות האלה. אבל שום מליצה מלכדת לא תוכל לבוא, במקום הצורך בהנהגה שתוכל להבטיח את התמיכה וההזדהות של הבוחרים וההתלכדות של החברים.
אין לנו עדיין הנהגה כזאת.
דני זמיר (משמר העמק)
14
)
רשות דיבור
השבוע בקבה"א
מוסף על המשמר
פסח תשמח 1.12
שני מכתבים
ויקטור שם־טוב
ימים האחרונים, עם סגירת תקופה בחיי, חיטטתי בתיקים שהצטברו ב אצלי ועיינתי במכתבי ובמכתבים שקבלתי. בין ניירות שהצהיבו לבין מסמכים ופתקים נתקלתי במכתב שכתבתי למזכ"ל מפ"ם דאז, מאיר תלמי, ובתגובתו של מאיר יערי לאותו מכתב. קראתי אותם ותהיתי אם כדאי לתת להם פרסום. אמת, פיקפקתי האם מתאים לפרסם את מכתבי, בגלל מידת התום או התמימות שבו, ואת תגובתו של מאיר בגלל הנימה האישית. אך לאחר מחשבה נראה לי, ששני מכתבים אלה מהווים קוריוז המאיר תקופה עכורה של ציד מכשפות, ששררה ערב עליית הליכוד לשלטון. זאת היתה התקופה של 20.000 הדולר של רבץ, של לכידת כמה מאנשי הצווארון הלבן(שהשתייכותם המפלגתית היתה שונה ומגוונת, אך בציבור הם נחשבו תמיד אנשי המערך), של מות עמיתי וידידי השר אברהם עופר, ומשפט אשר ירלין.
פרשת ידלין במיוחד העיקה על כולנו ויצרה בציבור אווירת חשדנות טוטאלית ("כולם מושחתים").
עם אשר קיימתי במשך שנים קשרי עבודה הדוקים הוא כיו"ר קופת חולים ואני כשר הבריאות. פעם הוזמנתי על ירו לשיחת עבודה שהתקיימה בארוחת צהריים במסעדה "מון ג'אררן" בתל־אביב. זוכר אני שהבחנתי אז בנוכחותם של כמה עתונאים שהסבו סמוך לשולחננו ועקבו אחרינו בסקרנות. זמן קצר
לאחר פגישתנו זו נעצר ידלין והפרשה פרצה בכל כלי התקשורת. בזמן מעצרו הוא חלה ואושפז בבית החולים בילינסון. אשר היה אז אדם בודד ומוחרם עוד בטרם משפט. הייתי משוכנע בחפותו וראיתי חובה לעצמי לקיים לגביו מצוות ביקור חולים. הגעתי' לבילינסון ומצאתי ליד חדרו שוטר, שקיבל כפי הנראה הוראה לאפשר לי לקיים את הביקור. אשר קיבל אותי בעינים עצובות וכאשר אמרתי לו שאני מאמין בחפותו, פרץ בבכי. מאוחר יותר, בהיותי חבר הממשלה, הופעתי בבית המשפט ומסרתי עדות אופי עליו.
באותם ימים הגיע אלי "חבר" (תמיד יש בנמצא "חברים" הנהנים לבשר לך חדשות מכאיבות). ולחש באזני: "ויקטור, מפיצים שמועה, שאתה מעורב בעסקים משותפים עם אשר ידלין". נחרדתי. שמועה כזאת, אילו נתפרסמה "שחור על גבי לבן" בעתונות, עלולה היתה לחסל אדם בעל -מעמד ציבורי.
בצל הכבד של חשדות ולחישות של הזמן ההוא, לאחר שחדלתי לכהן כשר וכחבר הכנסת, שלחתי למזכ"ל מפ"ם, מאיר תלמי, את מכתבי. היום תמוה בעיני, כיצד מכתב זה יכול היה להיכתב בכלל. אך 'הוא נשלח. עובדה! העתקים ממנו שלחתי למאיר יערי, יעקב חזן ונתן פלד. אני מוסר אותו היום לפרסום, מתוך תקווה... שפקידי מס ההכנסה לא יעשו שימוש לרעה בהצהרה וולונטארית זו על מקורות הכנסתי, ועל ההון והרכוש שהיו לי באותה שנה...
והנה המכתב לפניכם במלואו (שימו לב לתאריך — 19.6.77).
חמישה ימים בדיוק לאחר שקיבל העתק מכתבי, מצא מאיר לנחוץ להגיב ושלח אלי את המכתב המתפרסם להלן:
ירושלים, 29.6.77
ויקטור שם טוב ארלוזורוב 16, ירושלים
לכבוד
הח' מאיר תלמי מזכ"ל מפ"ם תל־אביב
חבר תלמי היקר,
הנדון: הצהרת הון ורכוש
עם סיום תפקידי הרשמי הנני מוצא לנחוץ להגיש למפלגה מטעמי היגיינה ציבורית, את ההצהרה הבאה:
א. מקורות הכנסה
במשך כל תקופת עבודתי כאיש ציבור לא היתה לי הכנסה כלשהי פרט להכנסתי משכר עבודה. הפנסיה שאקבל מאוצר המדינה בגובה של 70% מהמשכורת הקובעת על פי החוק, היא מקור ההכנסה היחידי שיש לי כיום.
ב. הצהרת הון
לאחר 16 שנות עבודה בשליחות המפלגה, מהן 8 שנים כחבר הכנסת ו־8 שנים כחבר הממשלה בתפקיד שר הבריאות, ההון העומד לרשותי מסתכם ב־4,000 (ארבעת אלפים) לירות נטו.
בחשבוני בבנק הפועלים מס' 7955 (החשבון היחידי שיש לי בארץ ובחו"ל) מופיעה ליום 29.6.77 יתרה של סך 18.000 לירות. אני חייב לבנק "יהב" סך של כ־14,000 לירות. אני מסיים איפוא את תפקידי הרשמי כשליח המפלגה כאשר לרשותי רזרבה כספית על סך 4,000 לירות. אין לי בבנקים נכסים פיננסיים כלשהם.
ג. רכוש
אין בבעלותי, או בבעלות רעייתי, רכוש כלשהו פרט לדירת המגורים שלנו. לרשותי עומד רכב מסוג רנו 12.
אודה לך מאד אם תוכן הצהרתי זו תובא לידיעת חברי הריכוז של מרכז מפ"ם, או לכל פורום ציבורי שתמצא לנכון.
העתקים: יעקב חזן מאיר יערי נתן פלד
בברכת חברים נאמנה ויקטור שם־טוב
ויקטור שם-טוב ומאיר יערי. "התייצב נא מחדש בשער"
מרחביה, 4.7.77
ויקטור היקר,
במכתבך אל יודקס מתאריך 29.6.77, הנך מתחשבן עם עצמך, כדי להיות בטוח האמנם נשארת אדם ישר מבלי להסתאב ברבות השנים, והוא מילא את ליבי דאגה ועצבות.
ברור לי כמעט, שמפלגת העבודה שעמדה ליד השלטון במדינה כ־30 שנה אינה יודעת איך להתנהג כאופוזיציה, שיש לה סיכויים לעלות ולזכות מחדש. אך חרד אני, שאף אנו במפ"ם, שהאח הגדול לא פינק אותנו במיוחד, עלולים לעמוד בפני אותה הבעיה אם כי לא באותה המידה. הנך מוסר דו"ח כספי למפלגה, כדי שנאשר לך כי ידיך נקיות ושיצאת אחרי כך וכך שנות פעילותך המבורכת כשר, ומלבד דירה ופנסיה נשארת בסה"ב עם כמה אלפים ל"י, הרשומים בחשבונך בבנק. למי חייב אתה דו"ח זהז מי ביקש זאת ממך?! כנראה, משהו מעיק עליך והנך מתהלך עם טינה בלב: כביכול נעזבת ע"י חבריך בהנהגה...
איני יודע באמת מה חושבים האחרים. חזן התהלך עמך ועם רעייתך באופן הרבה יותר מופגן ממני. מתבקש ממש שהוא ידאג לעתיד פעילותך במפלגה ולמקומך, היאה לך בהנהגתה. סבור הייתי שפורום כלשהו חייב היה להחליף דעות בתוכו על כך ואיתך. אשר לי לא נתבקשתי לכך ע"י איש למרות שלפני התבוסה שנחלנו התייעצו אתי חברים המוסמכים לכך - מי צריך לכהן כשר מטעמנו ואז קבעו, כי אתה הראשון הבא בחשבון. בינתיים נחל המערך את תבוסתו. אתה הצהרת משום־מה שלא תחזור להיות שר. לא נמצאת בין אותם 4, שכביכול זכו להיות חברי־כנסת מטעמנו בין אותם 31 הח"כים, חברי המערך, שנותרו לאחר עריקתו של דיין.. וכך נמצאת כאילו קרח מכאן ומכאן. הנני מזכיר לך כי בביקורכם אצלי במרחביה הזהרתיך והתריתי בך בעוד מועד ואתה לא שמעת לעצתי.
הנני מודיע לך כי לפי הרגשתי הדברים מתגלגלים אצלך ממש באופן סטיכי. הנך אדם כלבבי. תמיד חיבבתיך והוקרתי את סגולותיך כאדם וכפעיל כאחת. מעטים כמוך בין חברינו בעיר, וסבור אני שלאחר התבוסה שנחלנו בבחירות לכנסת נשקפת לנו הסכנה, שמפ"ם תיגרר אחרי השפל שהשתרר במפלגת העבודה, אם היא לא תדע להתלכד ולזקוף קומתה, מלוכדת ולוחמת במלוכד על מקומה אם במערך ואם מחוצה לו.
הדרשנות הפרובוקאטיבית של מ. בגין לאחר שעלה הוציאה את כל הדובים מן היער... בניצוחו של קארטר מחליטות 9 מדינות השוק האירופי החלטה אנטי־ציונית ופרדערבית מובהקת, ו־9 הסנאטורים הדמוקראטים, שנחשבו כידידים ובתוכם היהודי ריביקוב, מתייצבים מאחורי מדיניותו של קארטר ונותנים לו שטר־בלאנקו. בפשטות, אנו בכל רע! לפי דעתי, אתה תחטא לעצמך, אם תפרוש מן הפעילות בצורה זו או אחרת. אמנם, אני חבר הוועדה הפרסונלית, אבל אינני בין אלה היוזמים, ופשוט איני נשאל הרבה. מדברים על כך שנפתלי יפנה בקרוב מקומו כמזכיר מדיני. נוקטים בשמות ונרתעים מלקרוא בשמך. אני הייתי מעז להציעך לתפקיד זה לולא חששתי שתסרב לנו כמו שסירבת עד עכשיו. ואילו אני סבור כי בעת צרה כזאת צריך להופיע בתוכנו אותו ויקטור הנפלא ש"לא בז ליום־הקטנות"... כמזכיר סניף ירושלים, והתנהג שם באותו כושר החריצות והאצילות האישית כמו בשנות כהונתו כשר הבריאות. פרט לכך היית גם לוחם פוליטי נועז. לא נרתעת מפני הסתות. - כל זה זכור לי היטב. הן אינך בן 80+ כמוני. אמנם סבא אתה כבר, אבל בימינו כל העולם עוד לפניך. אתה עשוי עוד להגיע יחד עם גרטי בשיבה טובה לסוף המאה הזאת... לכן, למה שירפו ידיך?! והנני קורא לך כידיד ורע: חזק ואמץ, ויקטור! התייצב־נא מחדש בשער!
הנני שלכם, של שניכם - בידידות
מאיר יערי
פ.ס. אם לאחר שלא שמעת לעצותי בכ"ז תרצה להיפגש אתי בכל מקום שתרצה - אקדם פניך בשמחה.
עמוד 20 * פסח תשמ"ח
מעריב
יום ו' 6.5.88 י"ט באייר תשמ"ח
אף אחד לא בא, מ'העבודה'
פרחים אדומים בדש החולצה, שירת התקווה לצד האינטרנציונל, יהודים וערבים, כל אלה היו אחמול, כתמיד, בפתיחת ועידת מפ"ם העשירית נתל־אביב. הפעם, יש לועידה משמעות גדולה במיוחד, היות ומפ"ם חריין הפעם לנחירות בלי 'מטריית המגן' של מפלגת העבודה.
1200 צירים, המייצגים 180 סניפים של מפ"ם בארץ, שמעו אח ברכתו של נשיא המדינה, חיים הדצוג, שאמר, כי מפ"ם בהיותה של מפלגה יהודית־ערביה, היא דוגמא לכל עם ישראל בחתירתו לשלום ולחיים משותפים.
מזכ"ל מפ"ם, ח"כ אלעזר גרנות, ערן חשבון נוקב עם מפלגת העבודה, על שהלכה לממשלת הליכוד הלאומי. הליכוד הביא אח אסון לבנון ואח הרס המשק והעבודה נתנה לו "יד". גרנות קרא להכרה בזכויותיו של העם הפלשתיני, והידברות עם הנהגתו המוסכמת - אש"ף, אם יכיר מדינת ישראל ויפסיק את הטרור.
נקהל נראו מנהיג מפ"ם יעקב חזן, בן 88, יצחק בן אהרן, חברי כנסת ושרים, ורוב הנהגת ההסתדרות. בלטו בהעדרם מנהיגי מפלגת העבודה. ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס שלח מברק ברכה, נו קרא למאבק משותף למען השלום.
הדיון המדיני: מפ"ם והמדינה הפלשתינית
שלמה כלזר
יחסה של מפ"ם למדינה פלשתינית עצמאית או בעלת זיקה לירדן, ביקורת נוקבת על המתרחש בשטחים וחלקם של ה"עבודה" ורבין בהידרדרות המצב, לצד הקביעה כי זכותה של ישראל להילחם במחבלים בכל מקום עמדו במרכז הדיון המדיני בועידה מפ"ם בליל שבת.
פתח את הדיון מאיר תלמי (יודקס) שניתח את ההתפתחויות במזה"ת, את מעמדה של ישראל בעולם ויחסיה עם יהדות התפוצות. הוא הדגיש בדבריו כי בכל פתרון יש לעמוד על זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני עם קביעה כי ההכרה בזכות זו אינה בהכרח הקמת מדינה שלישית בין ירדן לישראל; הפלשתינים הם שיכריעו על טיב יחסיהם עם ירדן; בכל מו"מ לשלום על ישראל להבטיח את ביטחונה ע"י תיקוני גבול, פירוז שטחים וסידורי ביטחון שימנעו מצבא זר לחצות את הירדן.
תת אלוף (מיל.) גיורא פורמן קרא להסיט את הוויכוח מביטחון לפשרה. הוא תמך במעורבות המעצמות וקרא להשקיע בתיעוש השטחים כגורם ממתן.
איפה הדגל השחור?
רב ירימיה חש בחסרונו של הדגל השחור בין הדגלים הכחולים־לבנים והאדומים. לדעתו, כל עוד נמשך הדיכוי בשטחים חייבת מפ"ם להניף גם דגל שחור. הוא קרא למשתתפים לזעוק ולהזעיק את הציבור למאבק במתרחש בשטחים.
יגאל וילפנד זכה למחיאות כפיים סוערות כשקרא לוועידה לקרוא לעם הפלשתיני ולאש"ף להפסיק את התקוממות ואת הטרור, להכיר בישראל, ולבוא לדבר שלום.
נציג מפ"ם וההנהלה הציונית רב פורר, הביא לידיעת צירי הוועידה את מצוקתם וחרדתם של יהודי הגולה וקרא למפלגה לפעול לגיוס ציבורים רחבים ביהדות התפוצות למאבק למען השלום.
אדריס מואסי שלל את הצגת ירדן כפתרון לבעייה הפלשתינית וקבע כי רק מדינה פלשתינאית עצמאית היא הפתרון. הוא קרא לצעירים הערבים לפעול להקמת תנועת "שלום עכשיו" ערבית.
אבו וילן, הציע לצירי הוועידה להתמקד במה שחשוב ליהודים, משום שהפלשתינאים הם שיחליטו על גורלם הם. עד היום אין הוא יודע מהן המטרות של מתקוממי השטחים, אך ברור שהטרור מרחקי את השלום. בבחירות יהיה המאבק העיקרי על הצורך בפשרה, והוא מאמין, שלמפ"ם יש מסר ייחודי, שאפשר לבוא איתו לציבור ולגבש סביבו כוח: צדק חברתי נטו ושלום נטו.
8.5.88
על המשמר
בענז : סורסס ב:
כותרת ראשית
צבן מועמד למס' 1 במפ"ם
בתום ועידת מפ"ם שהתקיימה בסוף השבוע, מסתמנת אפשרות שעירוני, חבר חדש יחסית במפלגה, יעמוד בראש רשימתה לכנסת: יאיר צבן. צבן נחשב במפ"ם לנכס אלקטוראלי, שעשוי למשוך קולות מרצ ומהאגף השמאלי של מפלגת־ העבודה. הם מציגים עמדות יוניות; לו יש גם מסר חברתי.
האופטימיים במפ"ם מקודם לקבל ארבעה מנדאטים, שניים פחות ממה שקיבלה כשרצה במסגרת המערך. הפסימיים מדברים
על שני מנדאטים. הקיבוצניק הבכיר ברשימה יהיה אלעזר גרנות או חיים אורון (ג'ומס). אורון לא נלהב לרוץ לכנסת. "מה אני אשם," אמר השבוע, "שאני היחיד שכולם אוהבים." מוחמר ותר יסיים כנראה את הקריירה במפ"ם. פאטמה מסראווה, מרכזת נעמ"ת בבקה אל־ע'רביה, מועמדת לתפוס את מקומו, אך ספק אם זה יהיה מקום ריאלי. אם לא יהיה סידור מוסכם להרכב הרשימה לכנסת, צפויים מתמודדים נוספים, ביניהם אמרי רון ממשמר־העמק ואבו דלן מנגבה, מראשי 'שלום עכשיו'.
לאה ענבל
ועידה
היו הרכה פנים חדשות כוועידת מפ"ם שהתכנסה לפני כשכועיים כתל אביב. זה היה כל כך כולט עד שוותיקי מפ"ם וועידותיה, ציינו כי הם לא מכירים את מרבית המשתתפים. זו היתה ועידה צעירה עם הרבה צעירים שנתנו לה קצב מיוחד. היה שם הכל. דיונים רשמיים וכאלה שמאחורי הקלעים, שיחות־מסדרון ונאומים חוצבי להבות.
ומסדרונותיה
שרד! בן־הלל
בזמן שנידונו פרקי המצע מעל במת האולם, היו שעסקו בספקולציות. בעיקר בנושא שלא נכלל בתכנית הוועידה. בשיחות הפרוזדור סימנו, בלי התחיבות את מי שיהיה במקום הראשון ושני ברשימת מפ"ם לכנסת. דיברו כאן על זכויות ותק ושיריונים, כנגד בחירת מי שייחשב לשחקן רכש מוצנח. כך היה בלובי התחתון הצפוף של אולם קולנוע תל אביב במשך כל שעות הדיונים. חברי נוער מפ"ם בלטו בחולצות אדומות ויחד עם צעירי הקבה"א היוו חטיבה צעירה שהורידה באופן ניכר את ממוצע הגיל, והיו גורם שלא ניתן להתעלם ממנו. מי שסבר כי ימצא פה את מפ"ם המוכרת בתדמיתה הזקנה — התבדה. ויש אומרים כי הרוח הצעירה הזאת, גרמה לשקיעת בית הקבה"א כדי קומה עקב קיפצוצי הדיסקו שהתארכו עד לשעות הקטנות של הלילה.
מבין אותם צעירים שבאו לכאן עם הרבה ציפיות היא נעמה דקל (עין־השופט). בטרם ועידה פעלה כדי לעורר את צעירי קיבוצה ולדרבנם לקחת חלק בוועידה. "יש לי הרגשה שרוח צעירה נושבת פה, ויש בה משהו משינוי תדמית. בקרב הצעירים שבאו לכאן יש שמחה, חדוות יצירה וסיפוק. לצעירי העיר והקיבוץ חברו צעירים ערבים רבים. ולא במקרה, אומר אידרים מואסי מבאקה־אל־גרביה. הצטרפותם למפ"ם, לדבריו, נובעת מהצורך שלהם להיות חלק אינטגראלי מהעם הפלסטיני ויחד עם זאת להשתייך לקונצנזוס הישראלי. "הם זקוקים לגב פוליטי חזק שלא רק מדבר על רצונות הערבים אלא גם מכסה את חתך העם כולו", I אומר אידריס, השמח עם קיום הוועידה בימים סוערים אלה, המוכיח שערבים ויהודים
יכולים לפעול יחד למען אינטרסים משותפים. הוא היה מעדיף חידוד במצע המפלגה והצהרה על הידברות עם אש"ף ללא תנאי.
מפם
פנים חדשות
תמר ראובני(שער העמקים) באה לוועידה לבדוק ויצאה מחוזקת משם. "קיבלתי חיזוק לכך שלמפ"ם יש הצדקה ללכת בנפרד. הרגשתי הטובה באה מהכוחות החדשים, מהשילוב שנוצר בין אנשי העיר, הקיבוץ, המגזר הערבי ופועלים. אלה כוחות שלא מצטרפים יחד בשום מפלגה, ואני מאמינה שיש למפ"ם כוח להעביר לשורותיה רבים מנאמני הימין. אם המסר של מפ"ם יעבור בצורה נכונה לציבור הרחב, יש סיכוי טוב להצליח. השאלה היא איך מעבירים את המסר ואיך רותמים את חברי הקיבוצים". כמי שידע ועידות רבות, אמרי-רון (משמר־העמק), הוא נראה נפעם במיוחד. ובכל זאת, משהו באוירה יוצר בו תחושה שהוועידה הצליחה אף מעבר למצופה, כשחששות, שמא תהיה משעממת או תהווה במה להתנצחויות — התבדו.
"אני חושב שניכרת כאן מידה רבה של התלכדות סביב מפ"ם, דבר שעדיין לא מתבטא בקיבוצי הקבה"א אבל קיים במגזרים האחרים. טוב לראות פנים חדשות ולהווכח במוטיבציה הנוצרת".
אמרי, העומד בראש מטה הבחירות של מפ"ם, רואה חשיבות רבה בקיום החוגים, זו הפעם הראשונה במסגרת ועידה מפ"מית. "החוגים היו הצלחה של ממש. הידברות בלתי אמצעית. אנשים התבטאו והיו מעורבים אף מעבר לדיון בפרקי המצע. חברים הביעו
סופר־דמוקרטית
ההידברות עם הציבור הרחב עוברת דרך נציגי 30 ראשי ועדי העובדים. מישל אלמליח, מי שהיה יו"ר ועד העובדים במספנות ישראל, היה לא רק לאוהב אלא לשותף, גם שדעותיו בפרק המדיני זהות לדעות מפ"ם רק ב־80%. מתוך חשש עמוק שמא תהווה מדינה פלסטינאית איום על ביטחוננו, הוא מוכן להתפשר על "תכנית אלון". את שאר חלקי המצע הוא מקבל במלואם. "הרגשתי נפלאה. טוב לפגוש חברים ולהרגיש שקיימת פה מפלגה מלוכדת שאין בה מחנות וניכור. מפ"ם כפי שהיא בימים אלה, נותנת לי הרגשה שאני שייך למפלגה סופר־דמוקרטית, הנוטעת בי אופטימיות. אני רוצה שיותר ויותר פועלים יצטרפו". וגם מקריאים מעל דוכן הנואמים מברקי ברכה והזדהות שהגיעו מאישים וגופים ציבוריים בארץ, ובעולם. ובין לבין מברכים חברים שזה מקרוב הצטרפו למפ"ם, ביניהם וואליד צאדק מהכפר טייבה. וואליד, העומד בראש המרכז הבינלאומי לשלום, שב למפ"ם לאחר שנות ניתוק וזוכה כאן ללחיצות ידיים חמות וברכת ברוך השב. לדבריו, שב למפ"ם נוכח המצב הדורש חיזוק המפלגה שהיא יהודית־ערבית.
"כשמפ"ם הצהירה כי היא מקבלת את התיזה של הגדרה עצמית לפלסטינאים והידברות
8
19.5.88
השבוע בקבה"א
דעתם שיש לקיים שיחות שיכנוע רבות בשכבות אוכלוסיה שונות, בהן אנו יכולים לפעול לפי תפיסתנו החברתית־כלכלית, ולשמש כסוכניהן. למפ"ם יש סיכוי להצליח ולהפתיע".
על המשמר 23.9.88
הוגשה רשימת מועמדי מפ"ם לכנסת; חזן חותם במקום ה-120
מפ"ם הגישה אתמול את רשימת 120 מועמדיה לכנסת. ברשימה 23 נשים, 29 בני למטה מ־42,40 חברי קיבוץ, 19 מהמגזר הערבי, ו-11 חברי כנסת בעבר ובהווה. המבוגר ביותר המופיע ברשימה הוא יעקב חזן, יליד 1899, במקום ה־120 והמועמד הצעיר ביותר הוא ערן חייט, יליד 1964 המופיע במקום ה־59. להלן הרשימה במלואה, לפי סדר הופעתם: 1. צבן יאיר, 2. אורון חיים, 3. פארם חסיין, 4. סרטני אמירה, 5. יציב גדי, 6. גילאון אילן, 7. גרוב פנחס־פיני, 8. מרציאנו יוסף, 9. רם(פורמן) גיורא, 10. סלאלחה מופרג', 11. רון שושנה, 12. דורון שרה, 13. זהר־עמיר עליזה, 14. וילן אבשלום, 15. חורי יוסף, 16. אלמליח מישל־מאיר, 17. רגב אילן, 18. יוסף סבח, 19. קרטס־ אנטר עמית, 20. רחים אבוסאלם מחמוד, 21. פינקרפלד אורי, 22. סלומון יעל, 23. זריזי זאב, 24. סולומון יוסף, 25. ננעאן ג'מאל, 26. ורהפטיג מרדכי, 27. אטלס צבי, 28. מוואסי אדרים, 29. פולק מוניקה רבקה, 30. אלקבץ שלמה, 31. שטרנפלד אריה, 32. פלג דניאל, 33. יוריה לבן, 34. לזרוביץ אליעזר לזר, 35. הופמן טל, 36. נחתומי טובה,
ח"כ יאיר צבן מגיש את רשימת מועמדי מפ"ם לחבר ועדת הבחירות. (תצלום: אליהו הראתי)
37. שאפעי חלמי, 38. סולן נחום, 39. עמוס משה, 40. סמולר משה, 41. עזיאזה סלמאן, 42. גרינשפון ישי, 43. אבני שלי, 44. בארי צבי, 45. אמוייל חיים, 46. זהבי חיים, 47. זועבי מונקז, 48. רון שולמית, 49. רובל צבי, 50. פינקלשטיין מוני, 51. הילדסהים פסי, 52. בן שטרית רב (דדה), 53. קדמון שמואל, 54. חמזה עבר, 55. שחר שולמית, 56. מיכאלי מיכל, 57. ילוז ראובן רוברט, 58. סולימן עבד אל מג'יד, 59. חייט ערן, 60. צוקר אריה, 61. אלקסלסי הנרי, 62. שגיא שושנה, 63. חגין פנחס, 64. חאג' אנואר, 65. חיימוביץ עזי, 66. בן יהונתן יוסף, 67. עירון חיה, 68. קרן זיגי, 69. מורג ולדמיר, 70. פרטוש חיים, 71. אליוסף ירון, 72. רוג מאיר, 73. טרביה קאסם, 74. ספינרד אלכסנדר, 75. טל דן, 76. קרני יוסף, 77. ריפטין גיורא, 78. מואסי לוטפי, 79. שחורי חיים, 80. מרלא יהודה, 81. דוד מרצדס, 82. ריאן סמל עמאר, 83. ניימן חנה, 84. גרוספלד יעקב, 85. רון אמרי, 86. שיינגרוס ברוך, 87. גורן ישעיהו, 88. סלאמה יוסף, 89. רוזנר מנחם, 90. וילן גרשון, 91. טרינין רן, 92. מסארווי פאטמה, 93. אסא יצחק, 94. אפרתי עמירם, 95. ריפתין נעמי, 96, אחיעזרא אברהם, 97. ברוורמן שוריקה, 98. באואר יהודה, 99. שד אור שלמה, 100. שפירא אלישע, 101. עמאר משה, 102. גפן מארק, 103. פלג רב, 104. רבין עזרא, 105. קובלנוב לאה, 106. רטיג רעיה־צביה, 107. יונס מחמוד, 108, זילוני אפרים, 109. פלד נתן, 110. ארז חנן, 111. בר ניר רב, 112. חמיס ודאד, 113. אבירן שמעון, 114. טריינין נתן, 115. אלוטאנה מוסא, 116. שנקר אברהם, 117. תלמי מאיר, 118. גרנות אלעזר, 119. שם טוב ויקטור, 120. חזן יעקב.
יעקב חזן קורא לוותיקים ולצעירים:
קול למפם הוא קול נטו לכיוון השל1□. הצמיחה. היצירה והצדק ההברתי
אנו הולכים לקראת בחירות שיכריעו לגבי כל עתידנו. אני יודע מה רבה דאגתכם. וזו גם דאגתי. ביום זה יוכרע מה תהיה מהותה ודמותה של מדינתנו. ביום זה יוכרע האם תהיה זאת מדינה שהיא סמל הקידמה החותרת ליתר שוויון בין אזרחיה, ליתר שיתוף וערבות הדדית בין בוניה, או מדינה של מלחמת כולם נגד כולם. ביום זה יוכרע האם במרכז חיינו יתייצב האדם העובד, החופשי והגאה בעבודתו, או שאת מקומו יתפסו אשפי הפיננסים, המתעשרים על חשבון הכלל. ביום זה יוכרע האם תהיה זאת מדינה שהצדק החברתי והשאיפה המתמדת להעמקתו יקבע את דמותה ואת היחסים בין אזרחיה היהודים והערבים, או שהזרות, הפחד ההדדי והשנאה ילכו וישתלטו בחייה. ישנם אצלנו חברים שברוב דאגתם - וכאמור אני שותף שלהם בכך בכל לבי - שעל אף היותם חברים נאמנים למפ"ם ולדרכה, או קרובים אליה, חושבים להצביע הפעם דווקא מערך, כדי להגביר בדרך זו, כביכול, את כוחו. אין אשליה חמורה מזו. המצביע בבחירות אלה למערך כדי להגביר את כוחו, לא ישיג בכך שלום. הסיכום הכללי של החזית לא ישתנה, אבל הם ישיגו דבר אחד: הם יחלישו את כוחה של מפ"ם, כאשר רק מפ"ם חזקה - בכוחה להשפיע גם על התפתחותו הפנימית של ה"מערך".
מפלגת העבודה חטאה חטא כבד בהקימה את ממשלת ה"אחדות" הלאומית. והיא אחראית לתוצאותיה של המדיניות החברתית והכלכלית של הממשלה.
האינפלציה הודברה, אך הריבית הרצחנית, הבלתי־אנושית, הרסה את הכל ויותר מהכל את המשק והמפעלים התרבותיים־חברתיים של תנועת העבודה. והפרטים ידועים לכם. אבל היא דרסה גם את המשק הפרטי. תזכרו את "אתא", שימו לב למצבה של תעשיית השטיחים ולמצבו של "פולגת". כל יום פשיטות־רגל חדשות. וגרוע מכל, הפגיעה בהתיישבות העובדת - במושבים ובקיבוצים. אבל חטאה הגדול ביותר הוא, שבהקימה את השותפות הזאת היא הרסה את עולמה הרוחני־ אידאי. והכל תלוי בכך אם היא תחזור אל עצמה - אל דמותה כפי שעיצבו אותה ד. בן־גוריון, ברל, שפרינצק, רמז, טבנקין, ארן ורבים אחרים. רק איוולת היא להכריז עליה שהיא "ליכוד ב'". אבל דרוש מאמץ גדול של נאמני הציונות הסוציאליסטית שבתוכה כדי שהיא תחזור אל עצמה.
בהצביעך "מעיך" אינך מסוגל להשפיע על תוצאות המערכה הזאת. רק מפ"ם חזקה, הנאמנה לדרכה, ושאחת ממטרותיה היא בניינה וקיומה של ברית של גורמים חופשיים, המנסים לשתף במעשה הציוני והסוציאליסטי את כל הכוחות המתקדמים בארצנו - רק היא מסוגלת להתגבר על המצב הקיים. במפלגת העבודה ישנם כוחות הקרובים אלינו, אם כי לא מזדהים. רק מפ"ם חזקה תסייע להם במערכה זו. היא היתה והינה המצפון והמצפן של תנועת העבודה בארץ.
היינו ונמשיך להיות מפלגת השותפות בין ההתיישבות העובדת והפועלים, עובדי הייצור והאינטליגנציה בארצנו. ללא כל חשבונות אנו מתייצבים לימינו של שמעון פרס במאבקו על השלום. כל תוכנית, הנאמנה לנוסחת שם־טוב־יריב, נאמנה עלינו. כל זה בתנאי שהשלום יבטיח את בטחונה של ישראל, ואת היותה מדינה יהודית מתקדמת. באנו ארצה לשחרר את עמנו מחיי גלות, ולא לשחרר את הארץ. הארץ האהובה עלינו הופכת ממולדת היסטורית למולדת חיה רק כשאתה מעבד ומחיה את אדמתה. ועל הכל - השלום, המלווה בדאגה לביטחון המדינה, הוא המכוון את מעשינו.
כל קול למפבו הוא קול למחנה הגדול הניצב נגד הליכוד. קול נטו לכיוון השלום, הצמיחה והיצירה. קולו של הצדק החברתי.
כי צריך סדר קדימויות לאומי חדש
יום שני, כ' בחשון תשמ"ט, 31 באוקטובר 1988
p!u j?/ - lr ''?
חדשות
בחירות 88 / השמאל
צילום: יניר אלפיה
מפ"ם: שפרס יכריז מיד על הקמת ממשלה צדה
רואים כהישג גחל את שלושת המנדטים שקיבלו עפ"י המידגם. קיוו לעוד מנדט מהקיבוצים והסכם העודפים
___________יניר אלפיה___________
"אני קורא לפרס להכריז מיד על הקמת ממשלה בראשותו", אמר אתמול מזכ"ל מפ"ם, אלעזר גרנות, מספר דקות לאחר קבלת תוצאות מדגם הטלוויזיה, שלפיו קיבלה מפ"ם שלושה מנדטים. "אנו רואים בזה הישג גדול למפ"ם, ומצפים מהמערך שיודיעו כי הם לוקחים על עצמם להקים ממשלה. הודעה כזו תשנה את כל מהלך העניינים", אמר גרנות.
אתמול, במהלך יום הבחירות, היה בית מפ"ם כמעט ריק מארם. הח"כים והפעילים היו בשטח. "מאמץ של הרגע האחרון", הסביר הדובר, דני פלג. בקומה הרביעית של הבניין הוקם מטה הבחירות. 20 טלפונים, דגל אדום ליד דגל הלאום, מפות, שרטוטים, לוחות עדכון, מצבות כוח אדם. המקום נראה כמו מפקדה צבאית, כאשר גיורא ריפתין, קצין גבוה במילואים, מנהל את העניינים.
בסביבות 8 בערב החל הבניין להתמלא. האנשים שחזרו מהשטח נראו אופטימיים. דיברו על שלושה מנדטים לפחות. יש כאלה שחושבים על יותר. "תהיה הפתעה בבחירות", אמרו. ביומיים האחרונים היו דיבורים על מנדט אחד שעבר מרצ למפ"ם, ופרשנויות למהלך המשוער הזה לא חסרות.
רשת הטלוויזיה של הקיבוץ הארצי, "הגשה עצמית", תיעדה את המתרחש. היום יוקרן הסרט בקיבו־ צים. צילומים של חזן הישיש מצביע בקיבוצו, משמר העמק, שהגיעו מהמעבדה, נשלחו מיד למערכות העיתונים. בחדר הדובר בקומה הש-לישית דיברו על אפשרות להביא למקום את אריק איינשטיין. "גימיקים כאלו לעולם לא מזיקים".
קצת לפני השעה 10 התכנסו ראשי מפ"ם באולם הישיבות, בבית המפלגה בתל־אביב. האווירה סביב השולחן היתה מתוחה מאוד. כשחיים יבין הכריז "מפ"ם 3 מנדטים", עיוותה אמירה סרטני את פרצופה וספקה כפיים. סרטני, שישבה ליד
יאיר צבן, מוצבת במקום הרביעי בר-שימה. באולם שרר שקט מוחלט. לא היו גילויים של שמחה וגם לא של אכזבה. השתררה תחושה של הישג נאה, לצד סימני שאלה לא מעטים, באשר לאפשרות הקמת קואליציה בראשות שמעון פרס. במפ"ם מצפים לתוספת מנדט אחד, מכיוון שהמדגם, לדבריהם, לא התחשב באופן פרופורציונלי בקיבוצי השומר הצעיר, מעוזה העיקרי של המפלגה.
סרטני אמרה בתגובה: "יש לי הרגשה אישית של אכזבה, וזה ברור. מאוד רציתי להמשיך במה שהתחלתי. אבל יחד עם זאת יש תחושה של הישג מרשים למפלגה, שנותן סיכוי גדול לעתיד. אני מקווה שהמצב ישתנה ושאכנס לרשימה. אסור לשכוח שעדיין אין תוצאות של המגזר הערבי והמגזר ההתיישבותי. אני מאמינה שיהיה בסדר".
לראשונה מזה 23 שנה התמודדה מפ"ם בבחירות לבדה, ורוב התחזיות המוקדמות תאמו את תוצאות המד-גם. במפלגה תולים תקוות גדולות בהסכם העודפים עם המרכז־שינוי, ובתוצאות הקיבוצים. כשנשאל גרנות מדוע הפנים באולם נפולות, אם התוצאות של מפ"ם כל־כך טובות, השיב כי "ראינו את המספרים, וראינו את השמחה בלי-כוד". הוא הוסיף בבדיחות כי "אנו שמחים בצורה כזאת". חיים רון (ג'ומאס), מועמד מספר 2 ברשימה, אמר בתגובה לתוצאות המדגם, כי "אנו חושבים שהעבודה יכולה להקים ממשלה. במפלגות הדתיות ישנם פרטנרים לקואליציה וה-תוצאות אינן סופיות".
את התגובות במפ"ם ניתן להגדיר כ"תחושה של הישג גדול, לצד אכזבה מסוימת מהאופציה, שאינה ברורה וחד־משמעית, של קואליציית מפלגות השמאל". רון הוסיף: "הו-דענו בעבר שנלך לקואליציה עם הדתיות, ובשביל שלום וביטחון ניאלץ לעשות ויתורים. אנו מדברים על המשך הסטטוס־קוו".
2.11.1988
דורית גפן
מאתרים קיבוצניקים לשעבר
תנועת השומר הצעיר מארגנת מסע למען מפ"ם. עד כה פעלו הצעירים בהקמת דוכנים, בעזרה בסניפים ובעבודות עזר. עתה הם נסחו אגרת לכל יוצאי הקבה"א, שבה הם מזכירים להם את הערכים שחונכו עליהם כמו ציונות, שיוויון ואחוות עמים, אשר באים לידי ביטוי פוליטי רק במפ"ם. באגרת יש גם התייחסות להתיישבות העובדת. את הפנייה יביאו חברי השומר הצעיר לבתי יוצאי הקבוצים.
דורית גפן
על המשמר 15.11.88
יאיר צבן
רגע האמת בשולחן הוועידה
"מבין התסריטים האפשריים השונים, הריני בוחר בתסריט האופטימי הבא: המשא־ומתן בין ארה"ב לאש"ף, גם אם יתנהל בזיגזגים וילווה משברים, יביא להפסקת הפעילות הטרוריסטית מצד הארגונים הראשיים באש"ןז, שיתנו יד למהלך, ואף יגרום לפעולות מניעה מצד אש"ף כלפי ארגונים פורשים, (כפי שהורה למעשה בשנה שקדמה למלחמת לבנון).
במקביל יתגבש יותר ויותר הקו המדיני החרש של אש"ף, תובהר יותר ויותר הנכונות להכיר בישראל ולעשות עימה שלום על בסיס 242, ועל יסוד נכונות ישראלית להכיר בזכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית. על רקע של התחזקות האהדה הבינלאומית לעניין הפלשתיני והגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל לשינוי במדיניות הסירוב שלה, יעשו ההכנות לפתיחתה של ועידה בינלאומית שהגורמים העיקריים שיפעלו בה יהיו ארה"ב, ברה"מ, מצרים, ירדן ואש"ף.
הסובייטים יעשו מחוות נוספות לעבר ישראל, יכשירו את הקרקע לחידוש היחסים הדיפלומטיים עימנו, ויפעילו השפעה ממתנת על בעלי־ בריתם בעולם הערבי. האמריקנים והסובייטים בסיוע מצרי, יבטיחו תנאי פתיחה וכללי נוהל כאלה לוועידה הבינלאומית, שיהיה בהם כדי להפיג חששות ופחדים בקרב רבים בישראל. גם בקרב הפלשתינים בשטחים יוחרף הוויכוח הפנימי על דרכי האינתיפאדה ויגבר קולם של אלה שיקראו להמשכה, אך ללא שימוש באמצעים קיצוניים.
באווירה זאת יגיע רגע האמת בו תיתבע ישראל להשיב ישירות אם היא באה לשולחן הוועידה או מסרבת. ואז ייתכן גם שהוועידה תתנהל בלעדיה.
כשיהיה ברור בישראל גודל הסיכוי וחומרת הסכנות לבידור בינלאומי טוטאלי, לפגיעה הרסנית ביחסנו עם ארה"ב בכל התחומים ולהתדרדרות למלחמה, נלך שוב לקלפי. כאשר אפשרות השלום תהיה אכן מוחשית — יגבר כוחו של המחנה היוני ותוכרע הכף בתוך מפלגת העבודה לצידו. גם בקרב הליכוד יקומו מתנגדים למדיניות הסירוב. חלק מן המפלגות הדתיות תתיצבנה לתמיכה בהענותנו לבוא לוועידת השלום. אם יקום הסיכוי לרוב בעם לממשלת שלום, נתחיל במאבק כלפי חוץ ופנים כדי להבטיח לישראל שלום שיש עימו ביטחון.
מפ"ם, המתברכת בכך שהנוסחה שיצאה מבית מדרשה, נוסחת שמטוב־ יריב, ניצחה בז'נבה, והיא תתרום, כך אני מאמין, לתהליך זה תרומה סגולית, הן בתחום החשיבה המדינית והן בתחום גיוס מחנה השלום למימושו של תפריט זה."
על המשמר 18.12.88
משמר העמק
פנימי לחברים בלבד
דף לחבר
13 (1331)
כ"ה באדר ב'
1 באפריל 89
בשיחת הקיבוץ 27.3.89.
1. הליכה לבחירות להסתדרות עם המערך או מפ"ם עצמאית.
לקראת ועידת מפ"ם בנושא הבחירות להסתדרות, תוזמנו שני אורחים, חברי מפ"ם, אשר ייצגו שתי עמדות מנוגדות: הליכת מפ"ם עצמאית בבחירות להסתדרות או הליכה משותפת עם המערך.
רן חכים - חבר רמת השופט - ייצג־ את הקו של שותפות עם המערך. בדבריו עמד על אדישות התנועה הקיבוצית כלפי הבחירות. ציין את פעולתה המתוחכמת והמשמעותית טל הליכוד, אשר מנסה להיהפך למפלגת הרוב. עמד על השינויים העוברים על ארצות סוציאליסטיות, על העדר מסר משמעותי לצעירים, צורך בבחינת הרעיונות אשר עמדו בבסיס הקמת ההסתדרות. הציע ללכת בשלב זה עם המערך ובבוא העת, ניתן יהיה לחדש הדיון באם יווצרו תנאים המצדיקים זאת. וואליד צאדק - חזר למפ"ם לאחר תקופה בה השתייך למפלגות שמאל והיה שותף בהקמת התנועה המתקדמת לשלום, התיאש מדרכה של המתקדמת ומהעדר תוכנית חברתית.
וואליד הביע ביקורת על המערך וההסתדרות אשר לא עשו די לקידום הפועלים ערביי ישראל, לא פעלו מספיק לקידום הדו-קיום בשלום בין שני העמים, לדבריו המערכה הפוליטית העיקרית מתרחשת סביב נושא השלום ובו תלוי קיומם ושיפור חייהם של האנשים במדינה. באש"ף מתחוללת מהפכה ממשית וצעירים רוצים בהידברות עם ציונים שפויים. במפ"ם העצמאית יראו כתובת. טוען שמדיניות המערך מנוגדת ופוגעת במפ"ם.
חברים שהשתתפו בדיון עמדו על מספר נקודות: יכולת ההשפעה של מפלגה כה קטנה כמו מפ"ם בתוך ומחוץ למערך - באיזה אופן תהיה תרומת המפלגה משמעותית יותר, החשש משוויון כוחות בהסתדרות בין הליכוד למערך, שאלת קיומה טל ההסתדרות וחשיבותה לתנועה ההתישבותית. בסיכום התקבלה הצעה על הליכה משותפת לבחירות להסתדרות, תוך הפניה שהליכוד לא ישב בועדה המרכזת של ההסתדרות.
השתתפו בדיון: אמרי, חזן, יונה גולן, דני זמיר, חנן צור, השיחה היתה מענינת ומי שלא בא - הפסיד.
...... / 2
- 2 -
מישיבת המזכירות 26.3.89
1. תפקירי ועדת כח-ארם (המשך הדיון).
בהשתתפות נציגי ועדת כח-אדם נמשו הדיון על תפקידי הועדה, לאחר שנתיים של פעילות. בדיון הובעו דעות רבות ומגוונות. הובאו מספר הצעות למסלולים של התקדמות אישית בתוך הקיבוץ תכנון כח־אדם ותפיסה כוללת לגבי צרכי הקיבוץ וצרכי הפרט.
לאחר סידרת הדיונים שהתקיימה בתוך ועדת כח-אדם ובמזכירות תכין הועדה הצעה מפורטת על תפקידיה, אשר תובא לדיון באחת משיחות הקיבוץ הקרובות.
2. מבעיות סדור העבודה.
fj ךץ־ןי ו־י ל ך* נ• ר1 « -־ •* ■י־'י־י "'־'* -*י* ייי*-*ייי• hV י־*י'י*י*ין י?וור יד-ה הקשות כאשר אין כרגע רכז עבודה וכל ממלאי המזכירות שמעה הסבר מפורט יותר על מסרות הנסיעה ואישרו! אותו!.
חברי המזכירות העירו על כך שיש לחדש נוהל שהתקיים בעבר, לפיו נדרש אישור המזכירות לכל נסיעות חו"ל מטעם הקיבוץ. הוחלט לחדש נוהל זה.
מכתב לקיבוץ :
הנידון: הפסקת אימוץ נטור.
ע"פ פנית קיבוץ נטור ולאחר מספר שיחות איתנו החלטנו להענות לפניתו של הקיבוץ ולבקשכם לסיים את אימוץ קיבוץ נטור.
מתוך הערכתנו את האימוץ כפי שהתבצע על ידכם והתרשמותנו מנכונות משמר העמק להמשיך ולתרום מיכולתם ונסיונם להתישבות הצעירה, נרצה לשמור על הקשר הטוב ולקבל מכם עזרה לקיבוצים הצעירים באשר הם.
נזקי קרה באבוקדו.
הודה ולהתראות ליזר ומאיר ־ מדור התישבות.
בסקר שנערך ע"י מדריכי משרד החקלאות לקביעת נזקי הקרה במטעי האבוקדו, גקבעו הפגיעות במסעי נו אשר בעמק כלהלן:
דרגה 1 - 45,2 דונם
דרגה 2 - 93,8 "
דרגה 3 - 38,1 "
דרגה 4 - 1,0 "
(דרגות 1-5. 5 = עץ מת).
בשלב זה מועברים למגדלים מקדמות לפיצויים בסך 40 - 120 $ לדונם, ע"פ דרגת הנזק לפי הערכה ראשונית נקבל מהן כ - 7000 $.
3 / .......
1989
היורשים החוקיים של מפלגת העבודה
בעוד הדיאדוכים של מפלגת העבודה מתקוטטים, מהוגנים לכאורה ונקיי־כפיים, בינם לבין עצמם, מי מהם יעטה על גופו את עור הנמר שטרם נמוד ומי מהם ינעץ שיניו בחריץ הגבינה שיפול, אם וכאשר, מפי העורבדבעור היורשים־בכוח נאבקים על שררה ועל כיבודים, יושב הגרעין הקשה, המתפורר, של תנועת העבודה — אנחנו, הקיבוצים — ומונה טעמים אפשריים לביקועו.
הלא עכשיו, בדיוק עכשיו, נכונו לנו — אם נרצה, עלילות אפורות של החייאה ושל שיקום; של יצירת יש מאין, כמו פעם, כמו בראשית; הלא עכשיו, ממש עכשיו, נקרתה לנו הזדמנות מצויינת לשוב ולהיות חוד החנית, להתגבש מהדש כקבוצת־יחוס עילית(לא עוד מנהיגות אליטיסטית תלושה ומנותקת) לשוב ולהתסיס את הארץ הצמאה הזאת, להרוותה ולהפרותה להזיזה טיפה קדימה.
עם גוויעתה של מפלגת העבודה עשויה — זה סוד הסתירות — להיוולד תנועת העבודה.
ואנחנו יכולים לכונן את בסיסיה העיקריים: לסמן לה יעדים; ליצור בה שפה; לבנם אליה אנשים; לנסח לה מצע חדש, בשפת־מעשים פשוטה ובהירה. הקיבוצים, שלום־עכשיו, נקועי־ נפשה של מפ''ם המפוצלים רסיסים־רסיסים, בכל גוני הקשת הפוליטית, ספקני ר"צ ועוד; אלפי בני־אדם המשוועים, סוף כל סוף, להתחלה חדשה, לשינוי.
הלא עכשיו, בעצם הימים האלה, אם הקריאה המינורית הזו לגיבוש תנועת עבודה חדשה נקראת כאן, על הנייר, כהרחקת־לכת וכחלום באספמיה, אז אולי, לחלופין, זו היא שעת־ הכושר היחידה של מפ"ס לתפוס, סוף כל סוף מנהיגות אמיתית ולהוביל את מהלך השלום; ייתכן, מי יודע, שזו היא השעה, אחת ואין בלתה, לפרוץ קדימה, להציף את הרחובות, לנער את המפהקים, ליזום, להניע, להתחיל ללכת.
די דישדשנו. נאמנו מספיק. די זינבנו באחורי העדר היינו יפים ומדיפים ריח טוב די והותר. עכשיו, יכולה מפ"ם וצריכים הקיבוצים להתגבש מחדש, לתנועת העבודה הישראלית.
אברהם שרון,רשפים
15.3.89 על המשמר
קולנוע "שביט" בגבעתיים. בנפרד - אן בלי לשבור את לוחות הברית (צילומים: מאיר פרטוש)
גירושין נוסח נישואין
אבשלום קווה
המושב השני של ועידת מס"ם החליט שלשום לפרק את השותפות דבת-השכיב" עם מפלגת העבודה בהסתדרות. ההחלטה ביטלה, למעשה, את אמנת המערך. ועתה יצטרכו שני הצדדים לאמץ, לפחות עד הבחירות, הסכם קואלציוני. סביר להניח, שכדי למנוע זעזועים יהיה ההסכם זהה כמעט, לאמנה. אולם הזעזועים צפויים בכל זאת, נוכח ההחלטה לשנות את מסגרת ההתקשרות בין שתי הסיעות.
אתמול כבוקר ביקשו עורכי התוכנית "ערב חדש" בטלוויזיה לעמת את המזכ"ל, ישראל קיטר, עם אחד משני הנתבים העיקריים במפ"ם למהלך החדש, חבר הכנסת יאיר צבן. עוזרו של המזכ"ל הודיע, כי"להתארח באולפן אין שום מניעה. אבל — בלי עימותים. קיסר לא רוצה עימותים". רבים מ"חבריו" של קיסר בסיעת ה"עבודה" בהסתדרות תמהים על חיזורו הנמרץ אחר מפ"ם, ועל הטלת כל כובד משקלו בישיבה המכרעת. יו"ר המפלגה, שמעון פרס, מילא פיו מים בעניין, וגם מזכ"ל המפלגה, מיכה חריש, ויתר חברי ההנהגה עמדו מחרישים מהצד. הדעות נחלקות בין אלה הסבורים, כי קיסר אכן משוכנע, שפיצול הכוחות ישחק לידי הליכוד בבחירות הקרובות, לבין האחרים, הרואים בצעדו מהלך אישי שנוער למנוע את הכתמת שמו, כמי שבתקופתו פירקה מפ"ם את השותפות (מה שיגרום לירידה כמעט אוטומטית במספר האחוזים). מה גם, שהחלטת מפ"ם היא בגדר פגיעה במנהיגותו, ועשויה לעודד התמודדות נפרדת של קבוצות אחרות כמו, למשל, האיגודים האקדמאיים־טכנולוגיים להתמודד בנפרד.
ופן נוסף: מפלגת העבודה שרוייה במשבר עמוק, העלול להביא ליצירת שתי סיעות נפרדות: אחת סביב קיסר וברעם, מעין מפלגת הסתדרות, לעומת האחרת סביב שחל ויעקובי, שתהיה בעלת גישה ליבראלית. אפשרות זו נראית, אמנם, בלתי ריאלית, אך אדיה רוחשים סביב. מפ"ם אמרה בעצם, לקיסר כי אין היא מאמינה, שיוכל להנהיג מהלך דראמטי מעין זה. אולי יוכיח העתיד אחרת, ואולי מפ"ם היא שתהיה הגרעין הסוציאל־ דמוקראטי החדש שעה שמפלגת העבודה משנה את עיקריה ואת גווניה.
יועץ הכעס.
יו"ר סיעת מפ"ם בוועד הפועל, אפרים
ז'ילוני, מצר, כמובן, על ההחלטה, אך מקבל את הכרעת הוועידה, ומצפה שתכובד גם על־ידי מפלגת העבודה. "מאחר שאיננו יריבים פוליטיים, יש לראות כיצד פועלים במשותף גם כאשר שתי הסיעות הולכות בנפרד. אני אצטער צער רב אם תאמץ סיעת העבודה את יועץ
הכעס ותפעל לפיו. אין שום סיבה לשבור את לוחות הברית. צריך להגיע להסכם ־צריך להגיע להידברות על מערכת הבחירות וגם על מה שיהיה לאחר הבחירות".
מזכיר מועצת פועלי חיפה, משה ורטמן :מפלגת העבודה) חושב, שאם תהיה החרפה היא תבוא מצד מפ"ם "בגלל שאנחנו המימסד ומפ"ם תרצה להוכיח את עצמה במקומות העבודה ובמועצות הפועלים". ורטמן טוען, כי ההחלטה מחדדת את קיומם של המוסדות המפלגתיים על חשבון הכלליות של ההסתדרות. למפ"ם נציגים בכל המוסדות ההסתדרותיים מהוועדה המרכזת, שהיא ממשלת ההסתדרות, וכלה בקופת־חולים ומינהלת חברת העובדים. שני ראשי אגפים, ביטחון סוציאלי ודמוקראטיה תעשייתית, משתתפים דרך קבע בפגישות ראשי האגפים שהוא פורום בעל חשיבות לא מבוטלת. יו"ר הסיעה משמש כסגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי והרבה סודות " מן החדר" פתוחים בפניו לפחות עד החלטת הוועידה. מפ"ם. שלא כסיעת העבודה, קיימה חיים מפלגתיים ערים למדי. בנוסף על פגישות סיעת המערך היא מקיימת
התיעצויות ומפגשים קבועים בכל הנושאים העומדים על הפרק. כלומר, גם כשהמערך היה קיים דאגה סיעת מפ"ם בהסתדרות לשמור על חיותה הפנימית. הדבר עמד בניגוד לעמדותיה העצמאיות במספר נושאים, שלא הוצבו על השולחן הפומבי בריש־גלי.
מצבה של מפ"ם במועצות הפועלים חלש בהשוואה למצבה בוועד הפועל ובזרועות הסמוכות לה. ייתכן שההחלטה תגרום לכמה מאנשי מפלגת העבודה לדרוש את סילוק נציגי מפ"ם והצבת נציגים ממפלגת העבודה. סביר להניח, שראשי הסיעה החותרים לשקט מירבי במערכת, ינסו להרגיע את הרוחות ולא לגרום לקרע מעמיק עם אנשי מפ"ם. נציג מפ"ם בהסתדרות עוברי הבניין, רפי רוזוליו, אומר: אם יהיה להם שכל, כדאי להם שלא יתחילו לחפש אותנו".
אם תחליט מפ"ם על שותפות עם ר"צ ואולי אף עם "שינוי", יגרום הדבר לזעזוע בתוך המפלגה. אפרים ז'ילוני אמר אתמול, כי אם פורקה השותפות עם מפלגת העבודה כדי להקים שותפויות אחרות "זהו ביזוי המפלגה ומשמעותו: פילוג מפ"ם". מועצת ההסתדרות, שתתכנס באמצע החודש, תחליט לקיים את הבחירות לוועידת ההסתדרות בחודש נובמבר הקרוב. נציג מפ"ם באיגוד המקצועי, דן שברצברד, טוען כי "אם תעבוד המפלגה נכון, היא תקבל בין 8 ל־9 אחוזים". סקרים שונים מנבאים, כי המערך בהסתדרות ירד בעשרה אחוזים. למפ"ם, על פי האמנה, יש כיום למעלה מ־12 אחוזי ייצוג והשתתפות בכל מוסדות ההסתדרות. "ההפסד שאני צופה של שגיים־שלושה אחוזים אינו גדול", דברי שברצברד.
. "עכשיו נדיב בינינו והליכוד יקח", אומר ורטמן לקראת ההתמודדות המכרעת בחודש נובמבר. לעומתו סבור סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, מאיר גת, כי מפ"ם תספוג את קולות המאוכזבים ממפלגת העבודה, שאינם יכולים לתת את קולם לא לר"צ ואף לא לליכוד. בניגוד למישור הפרלמנטרי, שבו הדיכוטומיה היא כביכול, קלה יותר, הרי שבבחירות להסתדרות קיימים מספר מעצורים ומעקשים בדרך בין מפלגת העבודה לליכוד, ומפ"ם עשוייה לשחק כאן תפקיד חשוב. בקרב אנשי סיעת "העבודה" ניתן לגלות חשש כבד לא מהליכתה העצמאית של מפ"ם, אלא מהתחזקותה של ר"צ והצלחותיה בבחירות המוניצפאליות. מפלגה זו, המגלה את קרביה הפופוליסטיים, עשוייה להיבנות היטב מהשבר, הפוקד את תנועת העבודה, ואשר הוביל את מפ"ם למתן ספר הכריתות למפלגת העבודה.
"יש לראות כיצד פועלים במשותף גם כאשר הולכים בנפרד", אומר ירד סיעת מפ"ם בוועה"פ אפרים ז'ילוני. אולם מפ"ם אמרה לקיסר, כי אין היא מאמינה בהסתדרות בראשותו ובראשות ברעם
על המשמר
4.4.89הוועידה העשירית של מפם.
תל-אביב, תשמ"ח. 5-7.5.88
החלטות הוועידה
מפלגת הפעולים המאוחדת
תוכן העניינים
2־1 פתח דבר
6־3 דבר הועידה
12־7 הפרק המדיני
23־13 הפרק החברתי כלכלי
31־24 הפרק האזרחי
37־32 נספח
פתח דבר
הועידה העשירית של מפ"ם התכנסה בתל-אביב בימים 5-7 במאי 1988.
הועידה נקראה, כנדרש עפ"י חוקת המפלגה, כדי לגבש את עמדותיה של מפ"ם נופת ההתפתחויות המדיניות והכלכליות-חברתיות, וכדי לנסח סיכומים והחלטות שיהוו בסים למצע הבחירות לכנסת ה-12.
לקראת הועידה רכשו 12,527 חברות וחברים את תו הועידה, ביניהם 6726 מצטרפים חדשים.
לקראת הועידה נערכו חמש ועידות מכינות אזוריות, במסגרות משותפות לעיר, לעיירות הפיתוח, לקיבוץ ולמגזר הערבי, ובכל אחת מהן נטלו חלק מאות משתתפים.
בועידה עצמה השתתפו 1085 צירים בהרכב הבא: 439 נציגי 52 הסניפים העירוניים טל המפלגה, 476 נציגי 86 קיבוצי הקבה"א, 118 נציגי המגזר הערבי, ו-52 צירים בגילאי 18-17 (נציגי נוער מפ"ם, חניכי השוה"צ ובוגרי כיתות י"ב של המוסדות החינוכיים בקבה"א).
מושב הפתיחה של הועידה נפתח ע"י מזכיר המרכז, חנן ארז, ולאחר ברכותיהם של נשיא המדינה, חיים הרצוג וטזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, נשא את הנאום המרכזי מזכ"ל מפ"ם אלעזר גרנות. בשם החברים הערבים נשא דברי ברכה ח"כ מוחמד ותד.
למחרת היום, ה-6 במאי, נפתחו הדיונים בנושאים הכלכליים-חברתיים בהרצאות פתיחה של יו"ר סיעת מפ"ם בכנסת, ח"כ תייקה גרוסמן, ראש סיעת מפ"ם בועדה המרכזת אפרים זיילוני, והמזכיר המדיני של מפ"ם, ח"כ יאיר צבן.
צירי הועידה קיימו את דיוניהם בפרק הכלכלי-חברתי ובפרק האזרחי במסגרת חוגי דיון, שסיכומיהם הועברו למחרת להכרעת מליאת הועידה.
מוטב הערב של הועידה, שהוקדש לדיון המדיני, נפתח בהרצאתו של מזכ"ל מפ"ם לשעבר מאיר תלמי.
1
הועידה התייחדה עם זכרו של מאיר יערי, מייסדה ומנהיגה של התנועה, ועם זכרם של חברי המפלגה ופעילים שהלכו לעולמם מאז הועידה התשיעית.
היום האחרון לדיוני הועידה, ה־7 במאי, הוקדש כולו לקבלת החלטות בשלושה פרקים: הפרק המדיני, הפרק הכלכלי-חברתי והפרק האזרחי. החלטות אלה בצרוף "דבר הועידה" כלולים בחוברת זו.
הועידה העשירית של מפ"ם המחישה את אופייה הדמוקרטי של התנועה ואת ליכודה הרעיוני והפוליטי. הברכות שזרמו לועידה מהארץ ומחוצה לה, ההודעות על הצטרפותם של אישים וקבוצות לשורות המפלגה, נוכחותם הבולטת והמרעננת טל צירים צעירים רבים ומצעד ההזדהות עם מפ"ם שערכו נציגי ועדי עובדים רבים מעל בימת הועידה, גרמו לכך שהועידה כולה עברה באוירה מרוממת, שרצינות והתלהבות נשזרו בה יחדיו.
על הצלחת הועידה יבואו על הברכה כל אלה שנשאו חלק בהכנתה ובארגונה, המניף המארח, ומעל לכל - צירי הועידה עצמם.
דבר הועידה
הועידה העשירית של מפ"ם מתכנסת בימים קשים וסוערים לעם ולמדינה ולאיזור כולו. מזה חמישה חודשים אנו עדים להתקוממות עממית טל העם הפלטתיני בשטחים. שני העמים ניצבים לפתחה של תהום המאיימת לסחוף את שניהם למערבולת של דם ודמעות, ולהטביע בהם צלקות של שנאה ותאוות נקם לדורות.
הועידה חוזרת וקובעת כי הסכסוך היטראלי-פלשתיני לא ייפתר במעגלי אימה של טרור ותגמול.
הועידה קובעת, כי גם ממשלת ישראל, בהרכבה שמנע כל הסכמה מדינית בין שותפיה וגם ההנהגה הפלשתינית המתיישרת על פי הסמך הקיצוני שבתוכה - שתיהן כאחת אחראיות להרחקת הסיכוי האפשרי לקידום תהליך טל משא ומתן לשלום ושתיהן, כאחת, אחראיות לקירוב הסכנה טל הידרדרות הכיבוש, הדיכוי והמרי למלחמת דמים נוספת.
הועידה קובעת, כי מדיניות הסירוב של הליכוד הכופה על הממשלה שיתוק מדיני וכן גילויים קיצוניים המתלווים למרי הפלשתיני - מעמידים את חיילי צהל במצבים של סתירה מעיקה ומצוקה גוברת, ופוגעים בהיערכות של צה"ל למשימותיו העיקריות.
ועידת מפ"ם קוראת לכינונה של ממשלה חדשה, טתלכד את כל כוחות השלום והדטוקרטיה בעם, ותנווט את ישראל אל שלום צודק בגבולות בטוחים ומוכרים, שלום שבמסגרתו תוכר הלגיטימיות של קיומה של ישראל במזרח-התיכון על-ידי כל עמי ערב ומדינותיהם ותיפתר בעייתם הלאומית של הפלשתינים.
הועידה תובעת, הי הדי לקדה מהלך זה ועד שיווצרו תנאים להפסקת האלימות ולחידוש המשא ומתן המדיני - תתחייב הממשלה:
1. לנתק כל מגע בלתי-אמצעי בין צה"ל לבין תושבי עזה והגדה, שאיננו מתחייב מצרכי בטחונה של ישראל ומהבטחת התנועה החפשית בצירי התנועה העיקריים בשטחים.
3
2. להפיג את המתח הפוליטי של תושבי השטחים בדרך של תופש התארגנות חוקית ובחירות דמוקרטיות לראשי מועצות מוניציפאליות והימנעות מהתנחלויות נוטפות ומהפקעת אדמות ומקורות-מים.
3. לפתוח בשורה של צעדי עידוד לכלכלתם של התושבים, ובכללם הסרת ההגבלות על השיווק והיצוא החופשי של תוצרתם לישראל ולחו"ל.
4. להימנע מכל הפרה של אמנות בינלאומיות, ולקיים שמירה קפדנית על זכויות האדם בשטחים.
צעדים אלה־ עשויים להפיג מתחים וליצור בהדרגה אקלים של רגיעה ונכונות לדיאלוג ולהקשבה הדדית לקראת הסכם-שלום בעתיד.
צעדים נוטפים שיאפשרו פתרון מדיני כולל יוכלו להתממש רק עם פירוקה של ממשלה זו, וכינונה של ממשלה חדשה ואחרת.
הועידה מאשרת ומאמצת את קו-הפעולה החברתי שהי נחה את מרכז המפלגה ואת המפלגה כולה, במיוחד ב-3 השנים האחרונות, ואשר תדר לתודעה הציבורית באמצעות הסיסמה: "מפ"ם עם העובדים".
הועידה מברכת את מנהיגי העובדים וחברי הוועדים, אשר לאחר התנסות במאבק משותף של עובדי מפעלים עם מפ"ם, החליטו על הקמת "ועד 1 - מועצת ועדי העובדים שליד מפ"ם". מפ"ם תתמיד בהתייצבותה עם ציבורי עובדים שונים במאבקם הצודק להגנת שכרם ותנאי עבודתם ולמימוש מלוא זכויותיהם, תוך הדגשת הסולידריות הפועלית במאבקים אלה.
הועידה מביעה דאגתה מהחמרת מצבם של רבבות חולים הממתינים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים.
הועידה תובעת מהממשלה לחדול ממעשי ההחרמה וההכשלה של הסדר ניתוחים מתוכננים בעבודה נוספת, ותובעת מארגון הרופאים לחדול לאלתר מן הצמצומים וההשבתות, ולשים קץ לסיבלם ומצוקתם טל החולים ולפגיעה ברפ ו אה הציבורית-השוויונית.
הועידה קוראת לכנסת לזרז קבלתו של חוק ביטוח בריאות, אשר יבטיח שיקומה של הרפואה הציבורית-השוויונית, ויעניק לכל אזרח טיפול בריאותי נאות כל ימי חייו.
מפייט יוצאת למערכת הבחירות בדיגלר, ובמצעד, המדיני והחברתי, כאשר בראש דאגותיה בטחון ישראל, אחדות העם היהודי, הגברת העליה ומניעת הירידה, בניינה טל חברה שוויונית-יצרנית וסולידארית וקידום השלוט בין ישראל לעמי המזרח התיכון.
מפ"ם מביעה הזדהותה המלאה עם מאבקם של יהודי בריה"מ למימוש זכויותיהם לחינוך יהודי, לימוד השפה העברית וטיפוח תרבותם הלאומית.
מפ"ם מביעה הוקרתה ותודתה לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ על ברכתו לועידתה העשירית, וקוראת לממשלה הסובייטית לחדש את היחסים הדיפלומטיים הטלאים עם ישראל, ולפתוח שערים לאזרחיה היהודים טל ברית-המועצות, המבקשים לקשור גורלם עט מולדתם ההיסטורית ולעלות לישראל כדי לחיות בה.
מפ"ם קוראת להסתדרות הציונית ולסוכנות היהודית להרחיב ולהעמיק את החינוך היהודי בגולה, ולטפלח את תודעת מרכזיותה טל ישראל בעם היהודי ואת מצוות העליה אליה.
מפ"ם קוראת לעם היהודי בכל תפוצותיו לעלות ולבנות את ביתם בישראל, ולהצטרף אל בוניה של ישראל דמוקרטית ושוחרת שלום.
מפ"ם קוראת לממשלת ישראל להבטיח את כל האמצעים הדרושים לקליטתם של העולים והתערותם המהירה בכל שטחי חייה של המדינה, ותובעת מן הכנסת ומן הממשלה לבטל כל חוק וכל תקנה של אפליה ופגיעה במעמדן השווה טל כל עדות ישראל.
מפ"ם קוראת לממשלת ישראל להגביר מאמציה להצלתם והבאתם ארצה טל יהודי אתיופיה, סוריה ותימן, ותובעת מכל ממשלות העולם להפעיל השפעתן על אותן מדינות להתיר יציאתם של אזרחיהן היהודים.
הועידה קוראת לאחוות לוחמים בינלאומית של כל שוחרי החופש, הצדק, השוויון והשלום וכל הנאבקים נגד הלאומנות, הגזענות והרודנות. מפ"ם שבה ומכריזה על סולידריות מלאה עם כל אלה באשר הינם.
5
במאמציה הבלתי נלאים לקידום הסכם-שלום צודק עם העם הפלשתיני, מייצגת מפ"ם אינטרס קיומי של אזרחיה היהודיים והערביים של מדינת ישראל.
מפ"ם תיאבק בכל התוקף נגד הגזענות, בעד שוויון מלא לאוכלוסיה הערבית בישראל, ובעד שילובה בחיי המדינה תוך שמירה על ייחודה הלאומי והתרבותי.
מפ"ם תתמוך במאבק "ועד ה-40" של הישובים הערביים משוללי המעמד המוניציפאלי -לאיזרוח, תכנון ובינוי ישוביהם.
הועידה העשירית, אשר היתה מופת של דיון מעמיק וחברות לוחמת, ואשר גיבשה את עמדותיה הייחודיות של טפ"ם בכל תחומי חייה של המדינה ושימשה מנוף לליכודה של המפלגה ולאחדות שורותיה, מכריזה על-עצמה במעמד-הפתיתה טל מערכת הבחירות לכנסת ה-12, וקוראת לכל שדרות האוכלוסיה, בני כל המינים, בני כל הגילים, יהודים וערבים, לתמוך במאבקיה הפוליטיים והחברתיים של מפ"ם, להביע הזדהותם עם עמדותיה, להצטרף לשורותיה ולשורות פעיל יה במערכה הכבדה על גורלה של המדינה ועתידה של ישראל.
הפעם - מפם
הפרק המדיני
הקדמה
ועירתה העשירית של מפ"ם נערכת בימים רעים לתקוות השלום באזורנו. המהלכים לקראת מו"מ במסגרתה של ועידה בינלאומית - הגיעו למבוי סתום; תירוש הברית בין סוריה לאש"ף, ניטרול ירדן ודחיקת רגליה של מצרים - מעמידים בספק את עצם קיומה של יוזמת שולץ; התקוממותם הלאומית של הפלשתינים בשטחים נמשכת במלוא עוזה וממשלתה אובדת-העצות של ישראל מלבה את גלי הייאוש והשינאה בדיכוי, הרג, גירוש והרס -ללא תכלית וללא תוחלת.
דווקא בימים אלה ראוי שבשוב ונזכור את אנואר סאדאת המנוח, שבאומץ רוחו ובהעזתו המדינית פרץ מחסומים טל ניכור, חשד ואיבה, וחשוב שנעלה על נם את פועלם של כל טי שחברו לעשות לחתימתו של ההסכם הישראלי-מצרי. הסכם זה, שחתם יותר משלושים שנות איבה, קבע גם את מסלול השלום והפיוס במפתו עייפת המלחמות של המזרח התיכון. שכן, השלום הישראלי-מצרי לא היה אפשרי -
א. אלמלא הכירה מצרים בישראל והביעה נכונתה לעשות שלום עטה.
ב. אלמלא אימצה ישראל את העקרון של "שטחים תמורת שלום".
ג. אלמלא קיבלה ישראל את קביעתו של סאדאת, כי ההסכם הישראלי-מצרי הינו פתח למהלך של שלום כולל באזור כולו, המותנה בפתרון בעייתו הלאומית של העם הפלשתיני ואלמלא הכיר מנחם בגין בשמה של ישראל בזכויותיו הלגיטימיות של העם הפלשתיני.
על עיקרים אלה, המונחים ביסוד מדיניותה של מפ"ם - מאז נוסחו בתוכניתה לשלום ב-1967 - ייכון כל הסכם-שלום עתידי באזורנו.
יתר על כן, נראה כי גם עתה, כבעבר, מותנית פריצתו של המבוי הסתום המדיני במזרח התיכון בדמיון יוצר, ובתעוזה לחצות קווי-שיגרה ולשבור מוסכמות של ניכור ואיבה.
לאלה מכוונים דיוניה של ועידה זו בפרק המדיני שלפנינו
7
הנחות יסוד
1. ארץ ישראל היא מולדת משותפת של העם היהודי החוזר למולדתו והעם הערבי הפלשתיני היושב בה. לשני העמים קיימת הזכות לממש את הגדרתם העצמית הלאומית במולדתם, על יסוד של הכרה הדדית, במסגרת פשרה מוסכמת ובגבולות בטוחים ומוכרים. כל הסכם שייחתם וכל גבול שיוכר במהלך המו"מ, חייב להיות סופי ולא י וכל לשמש בסים לתביעות נוספות.
2. הסכסוך בין ישראל לשכנותיה אינו ניתך לפתרון בדרך הכוח אלא בדרך המו"מ בלבד. במו"מ על השלום חייבים להשתתף נציגים מוסמכים של העם הפלשתיני אשר ייקבעו על ידו. רק ייצוג במעמד טווה בכל מו"מ שידון בעתידו - ישיב לעם הפלשתיני את זכותו לדבר בשם עצמו, ויחייבו לקיים סיכומים שיתקבלו בהשתתפותו.
3. שלום קבוע ויציב באזורנו מותנה בנכונותם של העמים הערבים להכיר בישראל ובנכונותה של ישראל להכיר בזכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית לאומית.
הסכם המושתת על הכרה הדדית של כל עמי האיזור, זה בזכותו של זה, לריבונות מדינית ולטיפוח המורטת הלאומית-תרבותית של כל אחד מהם - עשוי לנטות גשר של אמון מעל לארבעים שנה של חשד, איבה, הרג והרם, לקראת יחסי שכנות טובה ושלום של קבע, ולהבטיח לישראל את אופיה היהודי והדמוקרטי.
4. לעמי האזור הזכות המלאה לתבוע מארה"ב ובריה"מ כי יחדלו לנהוג במזה"ת כזירה
לעימות, וכי ימירו את מאבקי הכוח והיוקרה שביניהן באזור זה, בשיתוף פעולה לקידום תהליך השלום ובמפעלי שיקום ופיתוח.
5. ישראל תטפח יחסי ידידות עם כל עמי העולם ומדינותיהם ועם אירגונים בין-
לאומיים דמוקרטיים והאינטרנציונל הסוציאליסטי במיוחד. היא תפעל לחיזוקם,
להרחבתם ולביסוסם של קשרים קיימים, ותחתור ליצירת קשרים נוספים, המבוססים
על אינטרסים משותפים וסולידריות בין-לאומית.
ישראל מכירה בחשיבות יחסיה עם בריה"מ, והיא תפעל לתידושם ולהעמקתם.
עיקרים לשלום באזור
1. שלום כולל באזורנו מותנה בפתרון בעיות בטחונה טל ישראל ובפתרון בעייתו הלאומית של העם הפלשתיני.
2. מלחמת ששת הימים היתה מלחמת-מגן צודקת ולא מלחמת כיבוש. אופיה של המלחמה שובש ועוות במהלך השליטה הממושכת על הפלשתינים בגדה המערבית וברצועת עזה, המערערת את חוסנה המוסרי, את אופיר. הדמוקרטי ואת אחדותה של החברה הישראלית. על ישראל לחלץ עצמה מן השלטון הכפוי על עם אחר במסגרת שלום מוסכם בגבולות בטוחים ומוכרים.
3. בתוקף זכותה וחובתה לחתור להסכם שיעניק לה ולאזור כולו סיכוי טירבי לבטחון ולשלום קבוע ויציב, תשאף ישראל לכך שזכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית לאומית תמומש במסגרת מדינית משותפת עם ירדן, דוגמת תוכנית הקונפדרציה מפברואר 1985.
רוב תושבי ירדן הם פלשתינים; להם ולאחיהם בגדה המערבית שפה משותפת ומסורת משותפת וקשרי משפחה מסועפים. מרחביה של המסגרת הירדנית-פלשתינית המשותפת יאפשרו לעם הפלשתיני לשמור על אחדותו, לקבץ ולשקם את פליטיו, וכן לכבד את זכותה של מדינת ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים, ולהסדרי בטחון נאותים, כולל פירוז השטחים שממערב לירדן.
במשא ומתן על הסכם השלום יוסכם על תכנית לשיקום הפליטים, אשר תתבצע בתנאים של שלוט כולל, תוך שיתוף פעולה בין ארצות ערב לישראל ובעזרת הון בינלאומי. במסגרת תכנית זו יבוצעו מפעלים לפיתוח החקלאות, התעשיה והשיכון. ישראל תודיע על נכונותה לקלוט מספר מסויים ומוסכם של פליטים במסגרת של איחוד משפחות.
9
4. מעבר לגבולותיה הבטוחים והמוכרים, במסגרת שלום מוסכם ובמציאות של קיום כל סעיפיו טל ההסכם וסדרי הבטחון הכלולים בו - תכבד ישראל את הכרעותיהם טל הפלשתינים בכל הנוגע לריבונותם ועצמאותם ולאופי היחסים בינם לבין ירדן.
5. לאחר שייקבעו תיקוני הגבול ההכרחיים לבטחונה, תיסוג ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים, והשטחים שיוחזרו לפי לוח זמנים מוסכם - יפורזו. כוחות צבא לא יחצו את הירדן, והירדנים והפלשתינים ישאו באחריות למניעת כל פעולת טרור משטחם.
6. על בסיס מציאות של שלום יציב ויחסי שכנות טובים, תוכל ישראל לשקול אפשרות כינונה של קונפדרציה ישראלית-פלשתינית-ירדנית.
7. ירושלים המאותרת היא בירתה של מדינת ישראל. במסגרת הסכם שלום תבטיח ישראל מעמד אקסטריטוריאלי למקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות, ותאפשר מתן ביטוי לייחודט הלאומי והתרבותי של תושבי העיר הערבים, במסגרת עיריות-בת אוטונומיות, תוך הבטחת זכותם לבחור באזרחות הנראית להם. אם וכאשר תיכון קונפדרציה ישראלית-ירדנית-פלטתינית - יוקם בתוך שטחה של ירושלים רבתי מרכז מתאים למוסדותיה של קונפדרציה זו, אשר יסמל את השלום היציב ואת שיתוף הפעולה המתרחב בין כל מדינות האזור.
הדרך אל השלום
1. שלום כולל קבוע ויציב באזורנו יושג במשא ומתן ישיר בין ישראל לבין מדינות האזור ונציגות מוסמכת של העם הפלשתיני - לרבות אש"ף - אשר תכריז על נכונותה להכיר בישראל ולעשות שלום עימה, בהתאם להחלטות מועצת הבטחון 242 ו-338, ותשלול את הטרור.
2. על ישראל להסכים לכל שיטה של מו"מ, וועידה בינלאומית בכלל זה, אשר תבטיח כי במסגרתה יוכלו הצדדים בסכסוך להגיע להסכמים מחייבים וסופיים ביניהם.
3. במסגרת המהלך המדיני לקראת שלום קבוע ויציב יכולים הצדדים להסכים ביניהם גם על מהלך ביניים, אשר יוגדר מראש כשלב חלקי, מוגבל בזמן, לקראת הפתרון השלם.
4. כדי ליצור אווירה מתאימה לפתיחתו של מו"מ, על ישראל להציע הסכם הדדי להפסקה מיידית של כל מעשי האליטות והאיבה בין ישראל לפלשתינים. במסגרתו של הסכם זה חייבת ישראל להימנע מכל הפקעה של קרקעות ומקורות של מים, ולהימנע כל מעטה של התנחלות בשטחים, וכן לאפטר לתושביהם התארגנות פוליטית חופשית וגיבוש הנהגה נבחרת.
5. הידברות חופשית בין ישראלים לפלשתינים עשויה לקדם הבנה בין הצדדים ולסלול את הדרך למו"ט הרשמי ביניהם. על ישראל לבטל את המגבלות החוקיות שהטילה על אזרחיה ולעודד דיאלוג ישראלי-פלשתיני חופשי.
שלום ובטחון
1. מפ"ם שואפת לשלום כולל במזרח התיכון, שיבטא את הכרתם המלאה של העמים הערביים בלגיטימיות קיומה טל ישראל במרחב זה, ואשר במסגרתו יובטחו שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה המדינית בשלום חוזי, המושתת על גבולות מוכרים וסופיים ועל הסדרי בטחון בינה לבין כל אחת משכנותיה.
2. להשגתו של יעד זה דרושה מדיניות-בטחון מרחיקת-ראות, המשרתת תהליכים מקדמי שלום, והמקיימת כוננות מתמדת ומחשלת את עוצמת ההרתעה של צה"ל, את מיומנות ההתראה המודיעינית שלו ואת כושרו להכריע בשדה הקרב.
3. כדי לשרת תהליכים מקדמי שלום חייבת ישראל:
לחתור לפירוזו של המזרח התיכון מנשק גרעיני, כימי וביולוגי.
לראות בכל אויב בהווה - שותף אפשרי לשלום בעתיד, ולאזרח ידיעה זו
בשדרות של העם.
לגבש תפיסה המשלבת הסדרים בטחוניים ומדיניים וטכנולוגיות חדישות -כחלופה לשסתים שיפונו על ידי צה"ל במסגרת הסכמי השלום העתידיים.
4. צה"ל - צבא העם - הוא כוח המגן האחד והיחיד של ישראל, המופקד על גבולות ריבונותה ושלומם של אזרחיה. כל נסיון להפעילו למטרות החורגות מתפקידו זה -יפלג את העם, יפגע באחדותו טל צה"ל ויחבל בכושרם של לוחמיו.
את עוצמתו שואב צה"ל מאופיה הדמוקרטי של החברה הישראלית, ממוסר הלחימה של בניה ומצמיחתה וקידומה - המשקי, המדעי והטכנולוגי - של מדינת ישראל.
5. צה"ל חייב להבטיח את יתרונו האיכותי בשדה הקרב העתידי, בכל מציאות מדינית. לשם כך זקוק צה"ל לאספקה עצמאית של אמצעי לחימה חדשניים, בעלות סבירה.
למטרה זו הוקמו התעשיות הבטחוניות בישראל.
מפ"ם מזהירה מפני יצוא בטחוני בלתי מבוקר - במסגרת מאמציהן של התעשיות להבטיח את יציבותן הכלכלית - הכרוך בחטיפה בהולה טל טכנולוגיות מתקדמות לצבאות זרים.
מפ"ם קוראת להרחבת ניצולן של טכנולוגיות מתקדמות שבידי התעשיות הצבאיות לפיתוחם של מוצרים אזרחיים. מהלך זה עטוי להבטיח לתעשיות אותה מידה של יציבות כלכלית, בלא הנזק המדיני החמור הכרוך בהימצאותו של נשק ישראלי בידיהם של משטרים רודניים וגזעניים.
6. מפ"ם קוראת לכינונה של מועצה לאומית לבטחון, ותובעת העמקת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הבטחון, תוך הקפדה על ייצוגה טל האופוזיציה בכל גופי הבקרה והפיקוח.
12
הפרק החברתי כלכלי
מבוא: המדיניות הכלכלית-חברתית
הכלכלה, לפי תפיסתה הציונית-סוציאליסטית של מפ"ם, אינה תווום העומד לעצמו, אלא לשירותם של העם וההכרה. היעדים הלאומיים וההכרתיים הט שצריכים להכתיב את המדיניות הכלכלית. לפיכך דוהה מפ"ם כל נסיון להפריד בין מדיניות כלכלית למדיניות הכרתית כאילו היו שבי תחומים שונים, והיא גורסת מדיניות כלכלית-חברתית כמיקשה אחת.
החברה הישראלית נתונה בעשור האחרון במשבר כולל. סימניו טל משבר זה הם - עיוותים חמורים במבנה המשק והפגיעה במגזריו היצרניים, שיעורי צמיחה זעירים טל התוצר הלאומי, העמקת תלותנו הכלכלית בזרים, פיגור טכנולוגי של ענפים יצרניים, מגמות מתחזקות טל מיליטריזציה של הכלכלה הלאומית והשתלטות גוברת של קבוצות הון מונופוליסטיות. אחד הביטויים החריפים להתפתחות שלילית זו הוא המשבר הקשה בהתיישבות העובדת. המיגזר ההתיישבותי, המבוסס על חברה שוויונית, קואופרציה וערבות הדדית, אינו יכול להבטיח את עתידו במערכת הכלכלית־-חברתית הנוכחית.
המדיניות הכלכלית-חברתית הנוכחית עוצבה בבית מדרשו של הליכוד. מפלגת העבודה, השותפה לממשלה ונושאת באחריות שווה למעשיה ולמחדליה, לא רק שלא הציבה תכנית כלכלית-חברתית אלטרנטיבית, ברות ערכי תנועת העבודה, אלא שיתפה פעולה וסייעה באורח פעיל בגיבושה וביישומה של מדיניות זאת, והיא נושאת לפיכך באחריות שווה לתוצאותיה ההרסניות ולנזק העצום שגרמה למירקם החברתי במדינה.
התכנית הכלכלית שביצעה ממשלת-הליכוד-והמערך בקיץ 1985 ולאחריו, הפחיתה אמנם את שיעורי האינפלציה לרמה של כ-20%, אולם מחירו של הישג זה מסתכם בפגיעה חמורה בשירותים החברתיים, ובהעמקה נוספת של הפערים בין שכבות האוכלוסיה ובעירעורם של
13
המגזרים היצרניים בכלל וההתישבות העובדת במיוחד. תכנית כלכלית זאת, הרפורמה במם שהנהיגה הממשלה לאחריה והפחתת התשלומים הסוציאליים של המעסיקים והעצמאיים (תחת הכותרת המטעה "הפחתת עלות העבודה"), הביאו את אי- השוויון בהתחלקות ההכנסות מיגיעה אישית בישראל לצמרת המפוקפקת של המדיניות הבלתי-שוויוגית ביותר בעולם התעשייתי.
בשנים אלה נחשפו ביתר שאת העיוותים החמורים שנוצרו בכלכלה ובחברה בארצנו כתוצאה מהקפאון המדיני, מהמשך הסכסוך ומשלטוננו על עם אחר: תקציב הבטחון ממשיך להכביד בכל כובד משקלו על הכלכלה כולה; השטחים ממשיכים לספק לישראל כח עבודה זול ושוק מוגן ומסייעים בכך ללחץ מתמיד על שכר העובד הישראלי, לדה-פרודוקטיביזציה טל החברה הישראלית ולהגנתם של ענפי משק מפגרים, בהם הולך ומצטבר פיגור טכנולוגי מסוכך (כגון בענף הבניה). החתירה המתמדת לשלום ולטחרורנו מנטל הכיבוש נגזרת לא רק מצרכי נ ו המדיניים, הבטחוניים, התרבותיים והמוסריים החיוניים ביותר, אלא גם מהאינטרסים הכלכליים והחברתיים הבסיסיים ביותר.
מול מדיניות נפסדת זאת מציגה מפ"ם קווים לתכנית כלכלית-חברתית אלטרנטיבית, המושתתת על שני יסודות עיקריים: האחד - חידוש תנופת הצמיחה של המשק הישראלי; והשני - הבטחת צדק חברתי מירבי על ידי צמצום הפערים, חלוקה צודקת יותר של הנטל, מכאן, ושל התגמולים - מכאן. שני אלה, לא זו בלבד שאינם סותרים זה את זה, אלא הם משליטים האחד את זולתו ובסופו-טל-חשבון אף תלויים זה בזה.
התכנית הכלכלית-חברתית האלטרנטיבית של מפ"ם, שקוויה העיקריים מובאים להלן, באה, איפוא, להשיג את היעדים הבאים:
* חיזוק התשתית הכלכלית והעדפת ענפי הייצור כדרך להשגת עצמאות כלכלית.
* צמצום הפערים הכלבליים-חברתיים.
* דמוקרטיזציה מרתיקת-לכת בכל תחומי החברה והכלכלה.
מפ"ם מאמינה, כי רק תכנית כזאת יכולה לצקת תכנים ממשיים בהצהרת-הכוונות בדבר חתירה לשוויון, לצדק, ליצירתיות, לשותפות ולסולידריות חברתית, וכי רק תכנית
כזאת עשויה לחדש את כח המשיכה של החברה הישראלית, לבלום את הירידה ולחדש את העליה. אשר-על-כן - תכנית זאת התגבשה בחותמה של תפיסה ציונית-סוציאליסטית, המותאמת לתנאיה הנוכחיים של החברה הישראלית.
קוים לתוכנית כלכלית-תבדתית אלטרנטיבית
1. מול כלכלת-שוק פרועה - כלכלה מתוכננת המשרתת יעדים חברתיים ולאומיים.
2. מול מגמות נאו-שמרניות של העדפת האינטרס של ההון הפרטי - העדפת המשק
הציבורי כמנוף לשינוי מבנה המשק.
3. מול העלאת שיעורי הריבית ועידוד ההון הספקולטיבי - עידוד ההון היצרני.
4. מול הפגיעה בשכר ובתוספת-היוקר - חתירה לעלית השכר ולגידול בפריון.
5. מול הפגיעה ההרסנית בבריאות, בחינוך וברווחה - החזרתם לראש סולם העדיפויות
הלאומי, השתתתם על עקרונות אוניברסליים והבטחת תמורה הולמת לעובדיהם.
6. באחת: מול ליברליזם שמרני - מפנה ציוני-סוציאליסטי.
ייצוב המהירים והדברת האינפלציה
1. יובטח על ידי הגורמים האחראיים - הממשלה, בנק ישראל, ההסתדרות והמעסיקים -המיתאם בין המחירים היחסיים: מחירים, שכר, שערי-חליפין, שערי ריבית.
2. תובטח יציבות שער החליפין ויידחו הלחצים לפיחותים תקופתיים או לפיחות זוחל.
3. תיערך ביקורת יסודית ומקפת של ענפים טונים בהם רמת המחירים גבוהה במיוחד, אף בהשוואה לאלה הנהוגים ברוב ארצות המערב.
4. יינקטו אמצעים דראסטיים להקטנת פער התיווך.
5. יימשך פיקוח על המחירים בתחומים מסויימים, ויינקטו אמצעי ענישה יעילים כלפי עברייני מחירים, כל עוד לא הודברה האינפלציה.
6. יונהג פיקוח המסרבת הבנקאית, אשר ימנע רווחים מופרזים על חשבון המיגזר
היצרני, המשתכנים וכלל האזרחים.
15
חידוש צמיחתו של המשק הישראלי
1. מדיניות תקציבית ממשלתית המכוונת לחידוש ההשקעות במשק ולהבטחת צמיחתו המחודשת בשיעורים שנתיים של 6%-7%.
2. עידוד ממשלתי, מתוכנן ומבוקר, טל המגזר היצרני באמצעות תמריצים ייחודיים, ובכללם - הקלות מס לעובדים ולמשקיעים, שיפור תנאי העבודה והשכר, קיצור טבוע העבודה ל-5 ימים ו-40 טעות, שיפור התנאים האקולוגיים והבטיחותיים.
3. פיקוח קפדני על שיעורי הריבית במגמה להורידם לרמה הבינלאומית המקובלת, והבטחת הסדרים נאותים טל חובות העבר - ובכלל זה שמיטת חובות במקרים מיוחדים - לאותם מיגזרים יצרניים, הכורעים תחת נטל ריבית-הנשך בתחומי החקלאות, התעשיה והבניה.
4. עידוד החסכון והפנייתו להשקעות, ולא למימון ההוצאות הממשלתיות הטוטפות.
5. עידוד ענפים עתירי ידע ועבודה מתוחכמת, בעלי כושר תחרות בשווקי חוץ, וכן כאלה העשויים לשמש תחליפי יבוא.
6. הפניית משאבים לפיתוח פרוייקטים בעלי חטיבות לאומית, תוך מתך דגש מיוחד לעיירות הפיתות, ההתיישבות העובדת והכפר הערבי בנגב ובגליל, לרווחת כל תושביהם. הפסקת ההשקעות והתמריצים להתנחלות מעבר לקו הירוק.
7. הכוונת השקעות ראויות לפיתות ולמודרניזציה של התשתית התעבורתית והתקשורתית, כדי למנוע פיגור טכנולוגי וסתימות תחבורתיות באזורים המטרופוליטניים.
8. הדגשת חלקן של חברות ממשלתיות וציבורי ות בחידוש הצמיחה ופיתוח הארץ, ושלילת המגמה של מכירת חברות ממשלתיות לידים פרסיות, מקומיות או זרות.
9. הבטחת מפנה יסודי ברמת הניהול של מפעלים, וחברות והחמרת הביקורת כלפי ניהול הרפתקני, חובבני, בזבזני או מושחת. תנאי למפנה כזה - שיתוף מלא של
בעד רפודמת-מסים פרוגרסיבית ותרוקה צודקת של הנטל
1. יוקל נטל מס ההכנסה על עובדים ברמות הכנסה נמוכה ובינונית, על ידי העלאת סף המס וריווח מדרגות המם. במקביל - יועלה המס השולי על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד.
2. יונהג "מם הון נטו" על כל הנכסים שבידי הציבור. מס זה לא יוטל על דירת מגורים (למעט דירות פאר), על מפונית משפחתית ועל חסכונות במסגרת קופות גמל ופנסיה ויהיה בשיעור מדורג שבין 0.5% ל-2%.
3. יבוטל הפטור הקיים על רווחים מעיסקאות בבורסה.
4. יוטל מם עזבון מדורג על עזבונות בינוניים וגדולים.
5. תישמר שיטת הפטורים מטם - המעוגנים בחוקים ובהסכמי עבודה - כאמצעי לעידוד עבודה במשמרות, לפיזור האוכלוסיה (תמריצים לעיירות הפיתוח) וכפיצוי לשכבות החלשות (גימלאים, אלמנות, נכים).
6. תנוהל מלחמת חורמה בהון השחור ובהעלמות מם; חוקי המס ומנגנון הגביה יותאמו להשגת יעדים אלה.
7. תוחזר קיצבת הילד הראשון ויבוטל המס על קיצבאות הילד השני והילד השלישי.
8. תופעל מדיניות ארוכת~טווח של סיבסוד מוצרים ושירותים חיוניים הנצרכים על ידי שכבות עממיות, כמוצרי מזון יסודיים ותחבורה ציבורית.
מדיניות השכר
1. תישמר תוספת היוקר ויידחו הנסיונות החוזרים לפגוע בה. יש לחתור לתשלום תקופתי סדיר של תוספת היוקר כל שלוטה חודשים, או כל אימת שהמדד יעלה ב-3%
או יותר.
2. יבוצעו העלאות שכר, בטווח הקרוב - לתיקון עיוותים שנגרמו בתקופת שחיקת השכר וכתגמול לעליית הפריון; ובטווח הארוך - כתוצאה מחידוש הצמיחה והגדלת התוצר.
17
3. יתוקנו העיוותים שנגרמו על ידי השחיקה הקשה של שכר עובדי המיגזר הציבורי.
4. יידחו בתוקף הלחצים להקטנת עלות העבודה הכללית בדרך של שחיקת השכר או קיצוץ בתשלומים הסוציאליים, ויינקטו אמצעים ראויים להקטנת "עלות העבודה ליחידת תוצר", על ידי הגדלת הפריון (באמצעות חידוש הצמיחה, שכלולים טכנולוגיים, שיפור הניהול והגברת המוטיבציה של העובדים) והפחתת נטל המס על העבודה.
5. תובטח הגשמתו המלאה של חוק שכר מינימום ויועלה שיעורו בשלב הבא ל־50% מהשכר הממוצע במשק בפועל.
6. תבוטל הנורמה הקיימת של שתי שיטות הצמדה טל שכר במיגזר הציבורי: האחת -הקובעת ששרים, סגני שרים, שופטים, חכי"ם ואחרים צמודים לשכר הממוצע במשק,
ואילו השניה - הקובעת שיתר השכירים צמודים ל-70% מעליית מדד המחירים לצרכן. שכר הבכירים יוצמד לאחד מסולמות השכר של עובדי המיגזר הציבורי.
7. יבוטלו החברות הפרטיות לכח-אדם, המהוות תחרות ללשכות התעסוקה, מציפות את המשק בעובדים חסרי זכויות סוציאליות וחסרי בטחון לגבי עתידם במקום העבודה, מפלגות את העובדים במקומות עבודתם, מסבכות את המו"ט בין העובדים למעסיקיהם, מחזקות את המעבידים ומחלישות את האיגודים המקצועיים ואת ועדי העובדים.
רווחה ובטחון סוציאלי
1. יחוזקו יסודות השירותים האוניברסליים בכל מערכות הרווחה, הביטוח הלאומי והשירותים החברתיים, תוך עיגון בחוק של סל-שירותים מחייב, מתן שירותים , אוניברסליים, לא-סלקטיביים, מבטיח את זמינות השירותים החברתיים לכל חלקי האוכלוסיה ומונע הדבקת תוית שלילית (סטיגמה) על האדם הצורך את הטירות.
2. תובטח עצמאותו של המוסד לביטוח לאומי ואי-תלותו בתכתיבי האוצר.
3. רמת קיצבאות הביטוח הלאומי לקשישים ולשאירים, להבטחת הכנסה ולנכים -תועלה בהדרגה, בטווח המיידי - לשיעורים הקבועים כיום בחוק הלכה-למעשה, ובהמשך - בהתחשב בעליית השכר ובגידול התוצר.
18
4. קביעת ההסדרים הדרושים להבטחת פנסיה לכל ציבור העובדים במדינה, שתאפשר רמת חיים הוגנת לגימלאים על ידי העלאת ההפרשות לקרנות הפנסיה, והכללת רכיבים נוספים בשכר הקובע בחיטוב הפנסיה. במקביל תקודם גם קיצבתם של הגימלאים התקציביים ו הפנסיות יוצמדו לשכר הממוצע במשק.
5. תובטח הגשמתו המלאה של חוק ביטוח סיעוד והרחבתו ההדרגתית, עד כדי מתן פתרון מלא לבעיות הטיפול והאישפוז הסיעודי.
6. תורחב ותפותח מערכת השירותים המוסדיים לנזקקים - קשישים, נכים ומפגרים תוך העדפת הפתרונות הקהילתיים.
7. תורחב ותשופר מערכת ההכשרה המקצועית לנוער, במיוחד לנוער שוליים, במגמה להבטיח השתלבותו בחברה.
8. יינקטו אמצעים נמרצים ויובטחו המשאבים הדרושים להרחבה משמעותית ומזורזת של מערכות המניעה והשיקום של נפגעי סמים, תוך שימוש בכלים חדשניים שפותחו בעולם בטנים האחרונות.
9. יפותחו דרכי השיקום של אסירים תוך כדי תקופת מאסרם ולאחריה, כדי לצמצם ככל הניתן את חזרתם לעולם הפשע.
תקציב המדינה
1. יובטח איזונו של התקציב - בעיקר ע"י הגדלת ההכנסות, ולא על ידי צמצום גורף של ההוצאה הציבורית (שינוי היחס בין התקציב לבין התוצר הלאומי הגלמי יובטח, בעיקרו של דבר, על ידי גידול התוצר).
2. תקציב המדינה ישקף את סדרי העדיפויות הלאומיים כמותווה למעלה.
3. יוכן תקציב רב-שנתי, אשר ישקף את מגמות התכנון הכלכלי-חברתי לטווח של 3 שנים לפחות.
4. יובטחו המשאבים הדרושים בתקציב להבטחת רמה טובה של מערכת הבריאות, טל
מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, ושל שאר השירותים החברתיים, ויושם קץ למגמות הקיצוצים וההקפאות שהופעלו בתחומים אלה.
19
5. יופסקו כל ההשקעות בשטחים המוחזקים, במיוחד בהתנחלויות חרטות ובהרחבת ישובים קיימים.
6. תחוסל כליל שיטת המענקים הקואליציוניים וה"כספים הייחודיים", הן לגבי מוסדות דתיים-מפלגתיים וישיבות, והן לגבי מוסדות מפלגתיים חילוניים. התמיכה הממשלתית במוסדות תרבות, חינוך, מחקר והדרכה לסוגיהם - תמומש בגלוי, במסגרת התקציבים הייעודיים ולפי קריטריונים שווים וגלויים.
7. יינקטו האמצעים הדרושים לייעול מערכות המינהל הממלכתי לשלוחותיו, במגמה להביא לחסכון מירבי ולשיפור הטירות לאזרח.
8. יבוטלו הסמכויות הרודניות שהוענקו לשר האוצר על פי חוק יסודות התקציב בכל הנוגע למערכת הממלכתית, ובמיוחד ביחס לגופים מתוקצבים ולשכר עובדיהם.
מערכת הבריאות
מפ"ם קובעת, כי הבטחת שירותי בריאות ציבורים שוויוניים, נגישים וזמינים, הינד.
תנאי הכרחי לקיומה של חברה יצרנית ובריאה. התנערות ממשלת ישראל מחובה לאומית
זו, תוך שהיא מקצצת בהשתתפותה בתקציבי קופ"ח עד לאפס, הינה בגדר שערוריה ופשע.
כתוצאה ממדיניות מכוונת של הממשלה נמצאת מערכת הבריאות הציבורית בסכנת
התמוטטות, ואילו מערכות הרפואה השחורה, האפורה והפרטית שהינן בהישג ידם של בעלי
היכולת בלבד - משגשגות.
הועידה מטילה על מרכז מפ"ם להכין בהקדם עיקרי תכנית לאירגונה מחדש טל מערכת
הבריאות תוך הישענות על קווי הפעולה שלהלן:
1. יוחק חוק ביטוח בריאות ממלכתי באמצעות קופות החולים הקיימות בו יקבע שיעור השתתפות הממשלה בהוצאות הבריאות של האוכלוסיה בהתאם לגודל קופות החולים וסוגי המבוטחים בהן מבחינת קבוצות גיל, פיזור גיאוגרפי וכו'; יישום החוק ייעשה תוך יעול המערכת, מניעת כפילויות וניצול נכון של משאבים וציוד רפואי.
20
2. יש להחזיר את מידת השתתפות הממשלה בהוצאות הבריאות לרמתה הקודמת - כפי שהיתה לפני תקופת כהונתן של מבושלות הליכוד וממשלת האחדות הלאומית.
3. לא יוטל כל תשלום נוסף על המבוטחים, לא כתשלום ישיר עבור שירותים ולא לצורך כיסוי גרעוגות העבר (תשלום עבור ניתוחים בשעות אחה"צ - בכלל זה).
4. מיתקני הבריאות הציבוריים לא יועמדו לרשות שום גורם מסחרי שמטרתו עשיית רווח ויצירת מערכות בריאות נפרדות לעניים ולעשירים.
5. מפ"ם תיזום ותתמוך ביוזמות תחוקתיות, שענינך ביטול נגע הרפואה השחורה.
6. מפ"ם תפעל לחיזוק מעמדם המקצועי של העוסקים במקצועות הרפואה והסיעוד, לקידום שכרם, ולשיתופם במערכות קבלת ההחלטות הנוגעות לארגון שירותי הבריאות.
מערכת החינוך
החינוך הוא אבן מאבני היסוד של החברה ובשל כך יש להעמידו בראש סולם העדיפויות הלאומי. החינוך וההשכלה (כולל הגבוהה) כרוכים יחדיו, והם באחריות המדינה. המערכת הממלכתית חייבת להעניק, על פי חוק, חינוך-חינ ם, תוך מת ן הזדמנות שווה לכל ילדי מדינת ישראל ללא הבדל דת, מין, גזע ולאום. החינוך בישראל צריך להיות מושתת על ערכי תרבות ומוסר כלל אנושיים: חירות הפרט, שוויון, טיפוח המחשבה היוצרת והאדרת ערכי העבודה, סובלנות ודמוקרטיה, טיפוח המורשת הלאומית הנאורה, ואהבת המולדת המשותפת לכל אזרחיה, ועל השאיפה לשלום בין ישראל לשכנותיה.
הועידה מטילה על מרכז מפ"ם להתוות תכנית פעולה למפנה במערכת החינוך, אותה תגיש מפ"ם לכנסת ולציבור ואשר תושתת על קווי פעולה אלה:
1. יוחזרו למערכת החינוך שעות ההוראה שקוצצו ויובטחו תקציבים ההולמים את צרכי החינוך, התרבות וההשכלה הגבוהה.
2. ימומש עקרון ההזדמנות השווה לכל בחינוך, תוך שלילת החינוך האפור.
3. יבוצע חוק חינוך חינם לגילאי 4-3, ויורחב חינוך חינם עד להחלתו בעתיד עד גמר תואר ראשון באוניברסיטה.
21
4. ייסגרו הפערים בין מערכות החינוך היהודית לערבית, ע"י הקצאת משאבים מיותרים למטרה זו.
5. תושלם האינטגרציה בחינוך, תוך שימוש בנסיון שהצטבר בנושא.
6. יימנע בל מיסוי נוסף על ההורים כצרכני החינוך.
7. יועמק החינוך הערכי בבתי הספר, ויוקמו בתי-ספר ברוח ערכי תנועת העבודה בכל רחבי הארץ.
8. תעודד פעילות תנועות-הנוער הציוניות-חלוציות.
9. ההורים ישותפו במערכת כגורם מחנך.
10. תורחב ותועמק הדמוקרטיזציה במערכת החינוך על כל רבדיה, לרבות הנהלות בתי הספר. יוענק מעמד מוכר למועצות התלמידים ויוגדרו סמכויותיהן.
11. יוקמו תכניות חינוכיות בתחום הדמוקרטיה, הסובלנות והחיים בצוותא של כל חלקי העם וכל תושבי הארץ, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים.
בינוי, שיכון והתחדשות השכונות
הועידה מטילה על מרכז מפייט להתוות תכנית למדיניות כוללת בתחום הבינוי, השיכון
והתחדשות השכונות, אשר תתבסס על הקווים הבאים:
1. הכנת חוק-שיכון, אשר יגדיר את שיעור מעורבותה של הממשלה בהבטחת שיכון נאות לאזרח, ואת כללי הסיוע למשתכנים - בעיקר לזוגות צעירים, לחיילים משוחררים, למשפחות מרובות ילדים ולעולים חדשים - לפי קריטריונים של מצב כלכלי וחיזוק אזורי הפיתוח. תחודש ותוגבר הבניה הציבורית בערים, בכפר ובעיירות הפיתוח.
2. נקיטת אמצעים מגוונים להוזלת מחירי הדיור ולשיפור משמעותי בתנאי המשכנתאות.
3. יינתן עידוד מיוחד להתארגנות קואופרטיבית-קהילתית בתחום ההשתכנות.
4. תיבחן האפשרות לעידוד בניה להשכרה, שתתבסס על שכר דירה עממי ועל הפניית הסיוע להוזלתו, ולא להגדלת רווחי הקבלנים.
5. תותווה מדיניות קרקעית חדשה, שתבטיח את הבעלות הלאומית על הקרקע, ושימוש
22
לרזרבות הקרקעיות לפי שיקולים של סדרי עדיפות לאומית וחברתית.
6. תעודד מעורבות הציבור בתכנון הישובים, בפתרון בעיות הדיור ובניהול עצמי טל שיכונים ושכונות.
7. יושלם מפעל התחדשות השכונות, תוך התגברות על ליקוייו ועיוותיו, במגמה להבטיח בצד השיקום הפיזי גם את השיקום החברתי, תוך הרחבתו גם למיגזרים הדרוזי והערבי.
8. יושקעו מאמצים מיוחדים בפתרונות דיור לקשישים, תוך שימת דגש על דיור מוגן.
9. תפותח תשתית תעבורתית ראויה לשמה - למען רווחת התושבים, קידומה התעשייתי והטכנולוגי טל ארצנו וצמצום תאונות הדרכים - והבטחת התחזוקה הנאותה של הכבישים הקיימים.
10 . מפ"ם תמשיך להיאבק להבטחת חוק הגנת הדייר לגבי דיירים מוגנים, שלא זכו לרכוש לעצמם שיכון בדירות בבעלות פרטית בערים, ובדירות בשכונות וערים בניהול "עמידר".
למען דמוקרטיה כלכלית וקהילתית
1. ייעשה מאמץ מכוון לקידום תהליכים של דמוקרטיה תעשייתית במפעלים, תוך שיתוף מלא של העובדים בכל רמות הניהול, וכן ושיתופם ברווחים. על הכנסת לחוקק חוק שיחייב שיתוף עובדים בניהול וברווחים, בהתבסס על הנסיון המתקדם שנרכש בתחום זה בעולם ובישראל.
2. בתהליך הדמוקרטיזציה של המיגזר הציבורי במשק הישראלי יילמדו הלקחים של הקיבוץ כגטיון יחיד במינו, אשר הוכיח שקהילה המנהלת את עצמה בתנאי שוויון ושותפות מסוגלת להיות יעילה מבחינה כלכלית.
עקרונות שיתוף העובדים והניהול העצמי ייושמו גם על המפעלים האיזוריים.
23
הפרק האזרחי
דמוקרטיה, שוויון וזכויות האדם
עקרונות יסוד
1. שוויון הערך של כל בגי האדם, ללא הבדל מין, גיל, מעמד ושייכות לאומית, הוא יסוד-מוסד לדמוקרטיה הישראלית, כפי שנקבע במגילת העצמאות של מדינת ישראל. המדינה חייבת להבטיח לכל תושביה את הגשמתן המלאה של זכויות יסוד אלה, למען יהיו אדונים לגורלם ושותפים מלאים בעיצובה של התבדה הישראלית. למען השגת מטרה זו יש להסיר כל מחסום חוקי, כלכלי, מעמדי, עדתי ומיני, המונע את הגשמת השוויון הדמוקרטי המלא בין כלל האזרחים והאזרחיות.
2. מדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי ובמדינתם של כלל האזרחים החיים בה -יהודים וערבים - תשקוד על ביצור אופייה הדמוקרטי, ותהווה מרכז ואבן-שואבת לכל תפוצות ישראל.
3. המדינה תבטיח את מלוא חירויות האזרח: חופש הביטוי בעל פה ובכתב, חופש ההתארגנות החברתית והפוליטית, חופש ההפגנה, חופש המאבק המקצועי, חופש השביתה, חופש התנועה, חופש המצפון והפולחן הדתי, זכות האזרח לקבלת מידע אמין ונאמן וחופש העתונות ואמצעי התקשורת.
3. מפ"ם תובעת Nממשלת ישראל לבטל את ה"תקנות לשעת חירום" - ירושת המשטר המנדטורי.
4. כל חירויות האזרח תהיינה מעוגנות ומוגנות בחוקה כתובה, המבטיחה ייצוג מלא לכל גווני הדעות וההשקפות טל כלל האזרחים ואירגוניהם - בכל שטחי החקיקה והעשיHה המדינית, הכלכלית, החברתית והתרבותית; כל חוק, הנובע מחקיקה דתית, אזרחית או אחרת הנוגד את החוקה - יבוטל.
על מערכת המשפט הישראלי להישמר ולהקפיד על שוויון האזרחים בפני החוק.
24
שוויון האישה
הגשים, המהוות כמחצית האוכלוסיה, אינן זוכות למעמד שווה בחברת. למרות המאבק
המתמשך וחוקים שנחקקו לשוויון בשכר ובקבלה לעבודה, מקופחות נשים רבות בתחום
העבודה ואינן זוכות לייצוג הולם בניהול ובממשל.
בתחום המעמד האישי נמצאות הנשים בישראל במעמד נחות, בשל חוקי האישות הנקבעים על
פי תכתיבי ההלכה.
שינוי יסודי במעמדן של הנשים יתחולל ע"י פעולה בקרב נשים וגברים כאחד לעקירתן
של דעות קדומות, וע"י חינוך הדור הצעיר לתפישה שוויונית של בני שני המינים -
במגמה לקדם את שויון מעמדן של הנשים.
1. מפ"ם תפעל למען מתן מעמד שווה לאיש ולאשה בכל הקשור לחוקי אישות.
2. ניאבק להנהגת נישואין אזרחיים במקביל לנישואיו הדתיים - במסגרת הזרמים הדתיים השונים - כשווי-ערך על-פי בחירה.
3. נפעל להחזרת סעיף 5 בחוק ההפלות, המתייחם למצבה הסוציאלי של האשה.
4. נפעל לביטול החוקים המפלים את האשה בתחומי הירושה והפנסיה.
5. נאבק ליישומו טל החוק הקיים, המבטיח שכר שווה עבור עבור עבודה שווה, ויישומו של החוק האוסר אפליה מינית בקבלה לעבודה.
6. נפעל לקידומן של הנשים בכל תחומי החיים ולשילובן במערכות החברתיות והפוליטיות, ע"י הבטחת ייצוג של לא פחות מ-25% במוסדות המדינה, תוך חתירה לשוויון מלא.
העמקת שילובם של אזרחי המדינה בדמוקרטיה
הישראלית
1. מפ"ם תיאבק להרחבת הדמוקרטיה המדינית והפיכתה לדמוקרטיה חברתית. מפ"ם תפעל למען מעורבותו של האזרח מעבר להתייצבותו בקלפי אחת לכמה שנים, ותחתור לדמוקרטיה השתתפותית, שבה ישולבו יום יום המוני האזרחים בכל תחומי הדיון
25
והעשייה במישור המקומי, האזורי והארצי: עובדים - בהנהלות המפעלים, הורים -בהנהלות בתי הספר, תלמידים - במועצות תלמידים, סטודנטים - בהנהלות המכללות והאוניברסיטאות, דיירי שכונות - בועדי רובעים ובמועצות עירוניות, המבוטחים - בהנהלות הקרנות וקופות התולים, והציבור בכללו ייוצג בכל מערכות החינוך, התרבות ואמצעי התקשורת.
2. רק דמוקרטיזציה-מרחיקת לכת בכל תחומי החיים תחלץ את האזרחים מן התחום המוגבל של דמוקרטיה פורמאלית, ותעשה אותם שותפים מלאים בהכרעות הלאומיות והממלכתיות.
הדת והמדינה
1. מפ"ם רואה במורשת ישראל לדורותיה מקור של השראה ולא מקור של סמכות. כל יהודי זכאי להתייצב מול מורשתו כאדם בן-חוריך.
2. מדינת ישראל היא מדינת חוק ולא מדינת הלכה. היא מבוססת על חופש המצפון וחופש הדת, ללא כפיה דתית וללא כפיה אנטי-דתית. המדינה חייבת להבטיח לכל אזרחיה - חילוניים ודתיים - את זכותם המלאה לחיות את חייהם לפי השקפתם ואמונתם, ברשות היחיד וברשות הרבים, במועד ובתול, בבניך המשפחה ובחינוך הילדים, בתרבות בבידור ובתחבורה, ללא כל כפיה של צד אחד על משנהו. לפיכך תאבק מפ"ם על הפרדת הדת מהמדינה.
4. מפ"ם תפעל לביטול כל החוקים הבאים להגביל את הכרעתו החופשית של כל אזרח בחייו הציבוריים והפרטיים.
5. מפ"ם מכבדת רצונו של כל אדם לקיים את מצוות הדת עפ"י דרכו, ועומדת על קיום שוויון גמור בין כל הזרמים הדתיים בכל תחומי החיים.
6. כיהודי ייחשב כל אדם המצהיר בתום-לב שהוא יהודי ושייך לעם היהודי. לא יוטלו על אדם הליכי גיור הנוגדים את השקפתו או את הכרתו האישית.
26
שיטת הפחידות והפרדת הרשויות
1. מדינת ישראל חייבת להבטיח ייצוג מלא במוסדותיה הפרלמנטריים לזרמים הרעיוניים והפוליטיים השונים, ייצוג צודק ונאמן יובטח רק בשיטת הבחירות היחסיות, המשקפת את מידת התמיכה הציבורית, המוענקת לרשימות המועמדים, השונות.
2. מפ"ם דוחה את שיטת הבחירות הרובניות והאזוריות, הבאה לקפח ביודעין את ייצוג המיעוטים, ומעוותת בכך את רצון הבוחרים.
3. ההפרדה הקפדנית של הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשיפוטית - היא הדרך היחידה למנוע שרידות שלטונית, ולהבטיח את שלטון החוק והצדק במדינה.
מפ"ם תיאבק למען קיום השוויון בפני החוק, ואי-תלותן של הרשות השיפוטית ושל התביעה הכללית.
המאבק להגנת הדמוקרטיה
1. נוכח ריבויים של גילויי קנאות חשוכה - מדינית ודתית - ותופעות מסוכנות של גזענות גוברת, חייבת ישראל להוציא אל מחוץ לחוק כל ארגון גזעני, ולאסור על תעמולה והסתה גזענית כעבירה פלילית. על מפ"ם ליזום מערכה ציבורית ופרלמנטרית (עוד בתקופת כהונת הכנסת ה-11), שמטרתה היא - איסור הופעתן טל רשימות גזעניות ואישים בעלי רקע גזעני בבחירות לכנסת. המדינה חייבת לשקוד על העמקת התודעה הדמוקרטית בין המבוגרים והנוער, תוך טיפוח רוח של סובלנות כלפי דעותיו והשקפותיו של הזולת.
2. היצירה ההגותית והאמנותית היא במהותה יצירה חופשית, ועל כן יש לשקוד על טיפוחה והאדרתה, ולשלול כל התערבות ממשלתית בביטויי המחשבה והאמנות.
27
3. חופש העתונות הכתובה והתקשורת האלקטרונית הוא יסוד מוסד לכל דמוקרטיה, ולמימוש העקרון של חירות הביטוי והבטחת מידע חופשי ומהימן לכל אזרת, ועל-בו יש לצמצם את הצנזורה הממלכתית לנושאי בטחון מובהקים ומיוחדים, שגילויים עשוי לסכן בעליל את שלום המדינה ואזרחיה.
4. חופש המאבק המקצועי והמעמדי הוא מעמודי-התווך של כל משטר דמוקרטי. יש לעגן בחוק את ההגנה על נציגי עובדים, חברי ועדים או פעילי האיגוד המקצועי, מפני פיטורים שרירותיים או צעדי עונשין אחרים, הננקטים כלפיהם בשל פעילותם למען העובדים.
ב. המאבק להבטחת שוויון-אמת למיעוט הערבי
1. האזרחים הערביים בישראל הם אזרחיה של המדינה ונוטלים חלק פעיל בכל תחומי חייה. מבחינת השפה, התרבות, והמורשת הלאומית - אזרחי ישראל הערביים מהווים חלק מן העם הערבי הפלשתיני.
2. אזרחיה הערביים של ישראל יכולים להוות את הגשר להבנה ולשלום בין מדינת ישראל לבין שכנותיה. החיים בצוותא בין יהודים לבין ערבים בישראל, המושתתים על צדק חברתי ועל שוויון אזרחי, יקרינו על מערכת היחסים בין ערבים לבין יהודים בכל אתר ואתר, ויוכיחו לכל העמים הערביים שהשלום והדו-קיום במזרח התיכון הם אפשריים.
3. לאוכלוסיה היהודית תפקיד נכבד בעיצוב מערכת היחסים בין יהודים לבין ערבים. יחס של כבוד לערבי, לשפתו, לתרבותו, לדתו, למנהגיו ולמסורתו יעניקו לאזרחיה הערביים של ישראל תחושת שייכות, יאיצו את תהליך השתלבותם ויסייעו לדו-הקיום הנכסף. לאוכלוסיה הערבית תפקיד מקביל במימוש הנכונות להשתלבות.
הקמתן ועידודן של מסגרות משותפות יהודיות-ערביות המקיימות בתוכן שוויון אמת ומנהלות מאבק משותף נגד כל גילוי של אפליה וטל גזענות, מהוות ערובה להשתלבות בת-קיימא.
28
מפ"ם תשמור על זכותו של הציבור הערבי לפעול במסגרת הדמוקרטיה הישראלית ובהתאם לחוקי המדינה.
4. מפ"ם מקדמת בברכה את ההתלטה שנתקבלה ע"י ראש הממשלה לביטול תפקיד היועץ לענייני ערבים, אך תובעת את מילוי חלקה השני של ההמלצה, שמשמעותו שיתוף ערביי ישראל בגיבוש ההמלצות הנוגעות לעניינם. שיתוף זה יחזק את התחושה בקרב ערביי ישראל, כי הם נוטלים חלק, זו הפעם הראשונה, בגיבוש ההחלטות בנושאים הנוגעים להם.
מפ"ם תובעת את ביטול המחלקות הערביות במשרדי הממשלה, בהסתדרות ובמפלגות.
קיומן של מסגרות אלה כיום נוגד את עקרונות השילוב והשיוויון.
5. מפ"ם רואה בקליטת המשכיל הערבי ובשילובו במערכת הממשלתית, במערכת הציבורית ובמערכת הפרטית משימה בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה. מדיניותה המוצהרת של הממשלה בנושא זה לא בוצעה הלכה למעשה.
6. הועידה מאשרת את עיקרי ההחלטות שקיבל מרכז מפ"ם בישיבתו המיוחדת בנצרת ב-27.7.86, אשר היתוו את קווי-פעולתה של מפ"ם בתחומי החיים השונים של האוכלוסיה הערבית, ובכל הנוגע ליחסים היהודיים-ערביים בארצנו. עיקרי החלטות אלו מצורפים כנספח מיוחד להחלטות הועידה.
השלטון המקומי
1. הועידה ה-10 של מפ"ם רואה בשלטון המקומי גורם רב חשיבות בעיצוב דמותה של
החברה הישראלית, ובסיס חיוני במבנה הדמוקרטי של המדינה.
על השלטון המקומי מוטלים תפקידים חשובים וחיוניים בכל תחומי החיים, באשר השלטון המקומי קשור בתיי הקהילה המקומית, מהווה אתגר להגשמת רעיונות חברתיים ופוליטיים הנובעים מהשקפת עולמה של מפ"ם.
29
ממשלת האחדות הלאומית הגבירה את מצוקותיו של השלטון המקומי. מדיניות הממשלה בתחום החברתי כלכלי פגעה באופן חמור בתיפקורן של הרשויות המקומיות, והטילה עליהן עומס נוסף בכל הקשור לאספקת השירותים הממלכתיים.
2. הועידה תובעת מהממשלה ומתכנסת לחוקק חוקה מוניציפלית שתותאם לצרכי ההתפתחות האורבנית בישראל; רווקה שתגדיר את תפקידיהן, סמכויותיהן ומעמדן האוטונומי, היעדים החברתיים והבסיס הכלכלי של הרשויות המקומיות, וכן את חלוקת התפקידים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. יש לקבוע סל שירותים שוויוני אחיד בכל הרשויות, ולעגנו בחוק.
3. ועידת מפ"ם רואה בשיטת המיסוי הקיימת ברשויות המקומיות שיטה לא צודקת הפוגעת במיעוטי-יכולת. הארנונה הכללית, הצמודה לגודל הדירה ולא להכנסה של מחזיק הדירה, הינה רגרסיבית ביסודה. מפ"ם תמשיך להיאבק על המרת השיטה הקיימת בשיטה פרוגרסיבית, המושתתת על גובה ההכנסה של המשפחה, תוך התחשבות בגודל המשפחה.
4. הועידה קובעת, כי שיטת הבחירות האישיות לראשי רשויות מקומיות לא הצדיקה את הציפיות שתלו בה תומכיה, ויישומה הוסיף לקשיים הקיימים בדרך תפעולן של הרשויות. ריכוז סמכויות בידי ראשי הרשויות פוגע במעמד המועצות, בתיפקודן ובדטוקרטיה. יש להרחיב את סמכויות ועדות הביקורת של הרשויות המקומיות.
5. מפ"ם תחתור לשיתופה של ההסתדרות הכללית על כל שלוחותיה במגזר המוניציפאלי, ושילובן של מועצות הפועלים בחיי הקהילה, החברה, התרבות והחינוך.
6. הועידה מטילה על חבריה בכנסת ובמוסדות המרכזיים של השלטון המקומי לשקוד על המשך קידומם המוניציפלי טל הישובים הערביים, למען הגברת שיתופם במירקם החיים הדמוקרטיים של המדינה.
יש לקדם תהליכי דמוקרטיזציה של המינהל העירוני, על מנת לגרום למעורבות יתר של תושבי הקהילה המקומית, תוך טיפוח דגמי שותפות חדשים בקהילה, באיזור ובשכונה. יש לפתח מסגרות ייצוג ישירות ונבחרות לתושבי הקהילה והשכונה, על
30
מנת לשלב את נציגי התושבים בניהול מוסדות הקהילה ובקביעת המדיניות.
מפם בהערכה
מפ"ם תתמיד במאבקה לעיצוב הברה ישראלית מתוקנת, ולהעמקת הדמוקרטיזציה והמעורבות המתמדת של כלל האזרחים בכל תחומי החיים. מפ"ם תגייס את חבריה ואוהדיה להגנת זכויות האדם והאזרח, ולמען שיתוף מירבי טל המוני השכירים במשק הלאומי, הפרטי והציבורי. מפ"ם תילחם למען משטר חברתי סובלני, הדוחה קנאות מדינית, כפיה דתית, הסתה גזענית והפלייה על רקע לאומי או מיני.
"על המשמר"
הועידה קוראת לכל חברי המפלגה שעדיין אינם מנויים - לחתום לאלתר על "על המשמר". הועידה מטילה על מזכירות המרכז לעקוב אחר הביצוע ולדווח למזכירות המפלגה על התקדמות ההחתמה. סניפי המפלגה יהיו אחראים לביצוע.
31
נספח
מפם והאזרחים הערביים בישראל
[מסמך זה אושר במרכז שהתכנס בנצרת ב 27.7.86]
עקרונות כלליים
האזרחים הערביים בישראל הם אזרחיה של המדינה ונוטלים חלק פעיל בכל תחומי חייה. מבחינת השפה, התרבות, המסורת והמורשת הלאומית - אזרחי ישראל הערביים מהווים חלק מן העם הערבי הפלשתיני.
ברם, האזרחים הערביים בישראל הוכיחו, שניתן לקיים זיקה מאוזנת לגבי שני מוקדי השתייכות אלה. במציאות מורכבת זו, עקרון שוויון הזכויות ללא הבדל דת, גזע ומין, כפי שנקבע במגילת העצמאות, הוא הבסיס למערכת היחסים שבין המדינה לבין כלל אזרחיה, והאזרחים הערבים בכלל זה.
עקרון השוויון-בזכויות מחייב גם שוויון-בחובות, אך כל עוד מתקיים הסכסוך באזורנו, לא ניתן להפעיל עקרון זה במלואו. האזרחים הערבים בישראל אינם נתבעים להזדהות עם מורשתה ומהותה היהודית-ציונית של המדינה, וכמיעוט לאומי הם זכאים לסיפוח מורשתם הייחודית, אך הם חייבים, כיתר אזרחי המדינה, בשמירה על חוקיה ובנאמנות לשלומה ולבטחונה.
שילובם של ערביי ישראל בחיים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של המדינה חייב להיות מבוסס על שוויון אזרחי מלא, תוך שמירה על שפתם, מסורתם, דתם ומורשתם הלאומית.
אזרחיה הערביים טל ישראל יכולים להוות את הגשר להבנה ולשלום בין מדינת ישראל לבין שכנותיה. החיים בצוותא בין יהודים לבין ערבים בישראל, אם יושתתו על צדק חברתי ועל שוויון אזרחי, יקרינו על מערכת היחסים בין ערבים לבין יהודים בכל אתר ואתר, ויוכיחו לכל העמים הערביים שהשלום והדו-קיום במזרח התיכון הם
אפשריים.
חברה
בשנים האחרונות הואץ תהליך התמורות בחברה הערבית בישראל. הדור הערבי הצעיר
הולך ובובש מקומו בשורוה המרהיבות במישור הארצי ובמישור המוניציפאלי, בזכות כישוריו האישיים ולאו דווקא, כבעבר, בכח ההשתייכות המשפחתית והעדתית. ההשכלה הגבוהה, העליה ברמת החיים ותפישת העולם המודרנית באים לידי ביטוי גם בכושר הייצוג כלפי המימשל והציבור היהודי בכללו.
32
תמורות מרחיקות-לכת מתחוללות גם במעמדה של האשה הערביה. שיתופה בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת המשפחתית והציבורית הולך וגובר. אף במקרה זה יש לגורם ההשכלה והיציאה לעבודה מחוץ לכתלי הבית, תפקיד משמעותי ביותר. אחוז הבנות הלומדות מכלל התלמידים מתקרב ל-50%. יש להניח, כי בעתיד הלא רחוק תתפוס האשה הערביה את המקום הראוי לה בחברה, בעיקר בערים המעורבות ובישובים הגדולים, כנהוג בכל חברה דמוקרטית-מתקדמת, לתועלתה טל החברה הערבית ושל המדינה בכללה.
יש לקדם בברכה תמורות אלו בחברה הערבית. עליית רמת ההשכלה מחדדת, אמנם, את בעיית הזהות, אך עם זאת היא מגבירה את תחושת שוויוך-הערך ופותחת אפיקים חדשים להבנה והידברות בין יהודים לבין ערבים, על בסיס טל שכנוע הנובע מכבוד הדדי.
התביעה לשוויון, ההתנגדות לאפליה והרצון להשתלבות במערכת הציבורית הממשלתית, הנשמעים לאחרונה מפיהם טל צעירים ומשכילים ערבים, מהווים נדבך נוסף בהכרה מצידם במדינה וברצון להיות חלק בלתי נפרד ממנה. הצגת תופעות אלה בהקצנה לאומנית דווקא, וכביטוי של התנגדות למדינה - מטעה ומכשילה.
לאוכלוסיה היהודית תפקיד נכבד בעיצוב מערכת היחסים בין יהודים לבין ערבים.
יחם של כבוד לערבי, לשפתו, לתרבותו, לדתו, למנהגיו ולמסורתו יעניקו לאזרחיה הערביים של ישראל תחושת שייכות, יאיצו את תהליך השתלבותם ויסייעו לדו-קיום הנכסף. לאוכלוסיה הערבית תפקיד מקביל במימוש הנכונות להשתלבות.
הקמתן ועידודן של מסגרות משותפות יהודיות-ערביות המקיימות בתוכן שוויון אמת ומנהלות מאבק משותף נגד כל גילוי של אפליה ושל גזענות, מהווים ערובה להשתלבות ברת-קיימא.
מפ"ם תשמור על זכותו של הציבור הערבי לפעול במסגרת הדמוקרטיה הישראלית ובהתאם לחוקי המדינה.
כלכלה ומשק
במישור הכלכלי חלה התפתחות רבה, שביטוייה העיקריים הם:
1. העתקת מרכז-הכובד הכלכלי של המגזר הערבי מן הכפר הערבי אל העיר היהודית, עקב יציאה לעבודות"חוץ, אשר בהן מוצאים מרבית המפרנסים הערבים, בני הכפר,
את מחייתם מחוץ לכפרם, תהליך זה נבע מצמצום שסח הקרקע החקלאית בכפר, כתוצאה הן מהפקעת האדמות והך מהביקוש הגואה לידיים עובדות בעיר. התהליך אינו גורר אחריו עיור, שכן הכפר נשאר מקום המגורים הקבוע.
2. עלייה בשיעור-ההכנסה לגולגולת עקב שכר-העבודה הגבוה, הגדלת התשואה במשק החקלאי כתוצאה מהעלאת כמות התוצרת החקלאית והשבחת איכותה, שנבעו מהרחבת שטחי השלחין, ממיכון ומתחכוט ומגיוון הגידולים, וההשתלבות במסגרות השיווק והיצוא. כמו כן נוספו ענפים רווחיים חדשים, בהם משתלבים בני הכפרים, בעיקר בענף התובלה (בעלי מוניות, משאיות, מוסכים) והבנין.
3. בשטח התיעוש חלה התקדמות מועטה בלבד. משקיעים בארץ ובחו"ל עדיין לא גילו את האפשרויות הטמונות בהקמת מפעלי תעשיה בישובים הערביים.
כתוצאה מכך, כ-70 אלף עובדים מהכפרים הערביים מוצאים את עבודתם בערים הגדולות, תופעה שאינה בריאה מבחינה משקית ואינה רצויה מבחינה חברתית. הקמת מפעלי תעשייה ומלאכה בישובים הערבים תביא לצמצומה של תופעה זו, לניצולת טובה
33
יותר של כח אדם ולתחושת אי תלות כלכלית של הציבור הערבי בישראל. לתחושה זו חשיבות פסיכולוגית רבה.
מסגרות הטיפול
הטיפול בבעיות ערביי ישראל היה עד כה באמצעות לשכת היועץ לענייני ערבים והמחלקות הערביות במשרדי הממשלה, ההסתדרות והמפלגות.
שני צוותים של מומחים, יהודיים וערביים, שבדקו נושא זה, הגיעו פה אחד למסקנה, שאיך עוד צויר במסגרות הללו. קם דור חדש של ערבים-ישראליים, מרביתם ילידי המדינה, הדוברים עברית רהוטה והמסוגלים להיאבק על זכותם להיות שווים גט אם טונים. במציאות החדשה שנוצרה, התיווך לא זו בלבד שאינו דרוש, אלא שהוא אף מזיק ופוגע, ואי-לזאת הומלץ על ביטול התפקיד של היועץ לענייני ערבים וביטול המחלקות הערביות בכל המוסדות ועל הקמת צוות מוטחים לנושאים השונים על בסיס של שוויון מספרי בין יהודים לבין ערבים. אלה יגבשו המלצות שתובאנה לאישור הממשלה. הצוותים הללו יטפלו בבעיות העיקריות המציקות לערביי ישראל, ויגבשו המלצות הן לפתרונות מיידיים והן לפתרונות ארוכי טווח.
מפ"ם מקדמת בברכה את ההחלטה שנתקבלה ע"י ראש הממשלה לביטול תפקיד היועץ לענייני ערבים, אך תובעת את מילוי חלקה השני של ההמלצה, שמשמעותו שיתוף ערביי ישראל בגיבוש ההמלצות הנוגעות לעניינם. שיתוף זה יחזק את התחושה בקרב ערביי ישראל כי הם נוטלים חלק, זו הפעם הראשונה, בגיבוש ההחלטות בנושאים הנוגעים להם.
מפייט תובעת את ביטול המחלקות הערביות במשרדי הממשלה, בהסתדרות והמפלגות.
קיומן של מסגרות אלה כיום נוגד את עקרונות השילוב והשיוויון.
הבעיות העיקריות 1. קליטת משכירים
א. רקע
עליית רמת החינוך ורמת ההשכלה בקרב ערביי ישראל מאז קום המדינה, מהווה הישג טרשים במסגרת התמורות שחלו בקרב ציבור זה. עם זאת, יצרה תופעה חיובית זו את בעיית קליטת הבוגרים במשרות התואמות את כישוריהם ואת רמת השכלתם במערכת הממשלתית, במערכת הציבורית ובמערכת הפרטית. המשכיל הערבי אינו מצליח, בדרך כלל, למצוא תעסוקה ההולמת את כישוריו ואת רמת השכלתו, ובמקרים רבים הוא נאלץ להסתפק בתעסוקה חליפה. אי-השתלבות המשכילים יוצרת מוקד לתסיסה בקרב כל מיעוט, משבשת ומעכירה את מערבם היחסים, לא כל שכך במציאות הישראלית. אי קליטה הולמת מביאה לרגשי תסכול, תחושת אפליית וזרות ואלה גורמים להפרת האיזון העדין בשאלת הזהות והנאמנות של המשכיל הערבי, ולהתמרמרות המופנית כלפי המדינה והחברה היהודית. חלק ממקבלי ההחלטות במוסדות למיניהם אינם
3 L
משכילים להבחין, בכל מקרה, בין האזרח הערבי הישראלי, שלגביו קיימת התחייבות לאומית ומוסרית לשלבו בתפקידים השונים, לבין ערביי העולם הערבי, אשר עם חלקם הרב אנו שרויים עדיין, למרבה הצער, ביחסי איבה.
ב. המדיניות המתבקשת:
מפ"ם רואה בקליטת המשכיל הערבי ובשילובו במערכת הממשלתית, במערכת הציבורית ובמערכת הפרטית משימה בעלת חשיבות מדרגה ראשונה.
מדיניותה המוצהרת של הממשלה בנושא זה לא בוצעה הלכה-למעטה, ממשלות ישראל למיניהן לא עשו די למימוש ההחלטה, הן בשל חוסר מודעות לכובד משקלה, והן בגלל חוסר הנכונות לחייב את מוסדותיה לבצע את החלטותיה.
ג. דרכי הפעולה:
תנוהל מערכת הסברה ענפה ומתמדת בכתב ובע"פ בין מנכ"לי המשרדים וראשי האגפים של המשרדים והחברות הממשלתיים וכן בקרב מוסדות ציבוריים ומוסדות ההסתדרות בדבר ההכרח לניהול מדיניות קליטת משכילים ערבים, שהינה חובתה של המדינה כלפי אזרחיה, ולא זו בלבד שאין היא נוגדת את בטחונה של ישראל אלא היפוכו של דבר - היא תורמת לבטחונה כפי שהומלצה ע"י גורמי הבטחון המוסמכים.
אישי ציבור ערביים יצורפו לכל אחת מוועדות המכרזים הממשלתיים המחליטות על קבלת עובדים.
המכרזים על מישרות פנויות באיזורים בהם מתגוררת אוכלוסיה ערבית יפורסמו גם בערבית ויוצגו במשרדי הממשלה ובמשרדי המועצות המקומיות בישובים הערביים.
- השר האחראי לטיפול בערביי ישראל יקיים פגישות קבועות ותכופות עם מנכל"י משרדי הממשלה, מנכ"לי חברות פרטיות, ראשי ההסתדרות ועוד,
כדי לשכנעם בחשיבותה הלאומית של משימה זאת, ויתבע השתתפותם בפתרונה המעשי.
2. קרקע
א. רקע
נועה הקרקע מתוות את אחד ממוקדי התפיסה החמורים מיותר, אם לא החמור
מכולם. "יום האדמה" לא היה נולד אילמלא הופקעה קרקע מערבים. הבדואים בנגב לא היו ממורמרים אם לא היתה קיימת בעיית הסדר הקרקעות. ראשי
35
המועצות הערביות לא היו טוענים לקיפוח אם לא היתר. קיימת בעיית הרחבת שטחי השיפוט של הישובים. במספר כפרים, ובעיקר בגליל, עדייו לא הושלם תהליך ההסדר, והענין גורם לחיכוכים חוזרים ונשנים בנושא הבעלות.
ב. המדיניות המוצעת
מפ"ם שוללת מכל וכל מדיניות של הפקעת קרקע. קרקעות המדינה הם נחלת כל אזרחיה.
מפ"ם תיאבק נגד הכוונות המושמעות לאחרונה מחוגי הימין לחוקק חוק שימנע העברת קרקע לערבים אזרחי המדינה.
מפ"ם תובעת להחזיר את עקורי אקרית ובירעם לכפריהם,
ג. דרכי הפעולה:
בכל מקרה שאין מנוס ממנו של הפקעת קרקע יפוצה בעל הקרקע בקרקע חליפה. לגבי מקרים טל "הפקעה לצרכי ציבור" בישובים ערביים,
התואם את כוונות המחוקק דהיינו, לצורף סלילת כביש, הנחת רשת חשמל ומים, הקמת גן ציבורי וכוי, - יינתנו פיצויים כמקובל לגבי כלל אזרחי המדינה.
על הממשלה להודיע שאין בכוונתה להפקיע עוד אדמות ערביות. החלטה מעין זו תביא לרגיעה בנושא כאוב ורגיש זה.
תהליך הסדר הקרקעות בנגב יואץ, כשהקו המנחה הוא שהסדר מוסכם עדיף בכל מצב על הסדר כפוי.
בנוסף לעיירות המוקמות יוקמו גם ישובים חקלאיים.
קרקע שהופקעה למטרות בטחוניות או התישבותיות ולא נעשה בה שימוש במטך חמש שניט מאז הופקעה - תוחזר לבעליה.
יוטל על צוות תכנון להגיש הצעה לפתרון, מהיר ככל האפשר, של תכניות המיתאר. הממשלה תקציב את הסכומים הדרושים לביצוע תכנית המתאר המזורזת.
יוטל על צוות לבדוק, תוך פרק זמן קצוב, את נושא שטחי השיפוט של הישובים הערביים במדינה במגמה, להתאימם לקראת שנות האלפיים,
לצרכים הממשיים של האוכלוסיה, על רקע התמורות שחלו במישור הדמוגרפי ובמישור החברתי.
יש לכלול את הישובים הערביים באזורי הפיתוח של המדינה.
36
נכסי ההקדש המוסלמי
א. רקע
נכסי ההקדש המוסלמי הופקעו והועברו לאופוטרופום על נכסי נפקדים בתוקף "חוק נכסי נפקדים 1950". בשנת 1965, כשתוקן החוק, הוחלט על הענקת סמכות לשחרור הנכסים לו עדי נאמנים, שיוקמו בערים בהם מתגוררת אוכלוסיה ערבית. ועדי הנאמנים מונו ע"י הממשלה. בקרב האוכלוסיה המוסלמית קיימת בנושא זה התמרמרות רבה, שסיבותיה הן:
לא שוחררו כל נכסי ההקדש.
ועדי הנאמנים ממונים ולא נבחרים.
חלוקת פירות הנכסים נעשית ע"י ועדה בינמשרדית ממשלתית.
החוק המתוקן אינו פותר את שאלת הנכסים המצויים באיזורים בהם לא מתגוררת אוכלוסיה מוסלמית.
הבעיה הסבוכה מכל קשורה בנכסים הנ"ל, המהווים את מרבית הנכסים שהוחלט על שחרורם, ואשר הועברו ברבות השנים לבעלות או לחכירה לתקופה ממושכת לגופים ומוסדות שונים.
א. קווי מדיניות
- מפ"ם קובעת כי ההחלטה שנתקבלה בשנת 1950, לפיה נכסי ההקדש המוסלמי הם נכסי נפקדים, היתה מוטעית מבחינה מדינית.
תיבדק שאלת מעמדם של נכסים שהועברו ע"י המדינה לגורמיטשונים,
במגמה להבטיח שחרור או הסדר כספי נאות לציבור המוסלמי באמצעות נציגיו המוסמכים והנבחרים.
ג. קווי פעולה
תבוצע הלכה למעשה החלטת הממשלה משנת 1956, ויועברו לידי ועדי הנאמנים כל נכסי ההקדש המוסלמי שטרם שוחררו, ואשר לא הועברו לבעלות או לחכירה לגורם כלשהו.
חלוקת פירות הנכסים תיעשה ע"י ועדה מורכבת מנציגים נבחרים של הציבור המוסלמי.
מפייט תיאבק על קבלת הצעת חוק ההקדש המוסלמי שהגישה לכנסת.
37הפעם מפם
מאחלת: מחלקה רעיונית-פוליטית
מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם -סניף רמת=גן - גבעתיים ביאליק 54, רמת=גן ת"ד 101 ר"ג מל: 753051 - 722377
אל
מזכירות קיבר?
שלום רב,
הבחירות הולכות וקרבות והרשימות שבידנו איבן מעודכנות, על כן, אבר מבקטים רטימת עוזבי קיבוצכם המתגוררים ברמת=גן או בגבעתיים, כדי שניצור איתם קשר.
הערות טלפון כתובת שם ושם מטפחה
אגו מצפים לתש רבתכם המהירה.
בתודה ובברכה,
מזכירות הסניף
מפלגת הפועלים המאוחדת -המרכז
ייייומי גו־ייג• 4 ♦('( tt חי-ייניג 1M1U u
חד 777י 4י410 ת־*
מחלקת כוח אדם
תאריך: 1.6.88
אל
מזכירות קיבוץ
משמר העמק
שלום רב.
בהתאם להחלטת הועה"פ של הקבה"א בישיבתו מתאריו 15.5.88, הוטל עליכם
לגייס 9______________________ חברים (שהם 18 חודשי גיוס) לפעילות למערכת הבחירות.
הבחירות מתקיימות ב - 1.11.88 .
להלן רשימת החברים המומלצים על ידנו:
1. איתן בן-אור 7. ניצה קרין
2. יוחנן כהן 8. חנה קציר
3. אמירה קנטור 9. לילית בזנר
4. בתיה בן-אור 10. ראובן בזנר
5. רחל אליון 11. יוסף לשנר
6. יעל הרפז 12. ביני תלמי
ביחס למסומנים ב ־ V תביעתנו היא אישית - לתפקידים מוגדרים. אליהם העברנו פניות. מועד התיצבותם יתואם בינינו.
הזמן העומד בפנינו הוא קצר ואיו בידנו האפשרות להכנס למו"מ מוקדם עם החברים כדי לקבל את הסכמתם האישית - אנא, ראו עצמכם כאחראים לגיוס החברים ולהתיצבותם לפעילות במועד.
כל איחור בהתיצבות החברים פוגע בארגון מערכת הבחירות כולה.
פניתנו זו מתיחסת אף ורק לגיוס האישי של החברים ואינה נוגעת להתגיסות הכללית של הקיבוץ - על כך יבואו אתכם בדברים בנפרד.
להבהרות או לברור פרטים יש לפנות למח, כוח אדם - יהודה ריפתין בית מרכז מפ"ם (איתמר בן אבי 4 טלפון 03-266244-7)
העתק: חנן ארז - יו"ר מטה הבחירות. אמרי רון - רכז מטה הבחירות.
ג'ומם - מטה הקיבוץ הארצי.
דני גל - רעיונית פוליטית.
בברכה
יהודה ריפתין רכז כוח אדם
מפלגת הפועלים המאוחדת -המרכז
•יייוסי גז־ ייני 4 4(7 *4 חי-אניג 1441*4 u
ת ד 77זי 4י0!4 ת־*
מחלקת כוח אדם
אל
מזכירות קיבוץ
משמר העמק
תאריך: 1.6.88
שלום רב.
בהתאם להחלטת הועה"פ של הקבה"א בישיבתו מתאריך 15.5.88, הוטל עליכם
לגייס 9________________ חברים (שהם 18 חודשי גיוס) לפעילות למערכת הבהירות.
הבחירות מתקיימות ב - 1.11.88 .
להלן רשימת החברים המומלצים על ידנו:
עמרם אילון .7 עמוס הרפז .1
לילך רון .8 מנחם בזנר .2
אבישי יזרעאלי .9 אמציה ארנון .3
גיל לין .10 שי צור .4
פנינה שחר .11 נבו צור .5
הלל ארזי .12 יועד צור .6
ביחס למסומנים ב - V תביעתנו היא אישית - לתפקידים מוגדרים. אליהם העברנו פניות. מועד התיצבותם יתואם בינינו.
הזמן העומד בפנינו הוא קצר ואין בידנו האפשרות להכנס למו"מ מוקדם עם החברים כדי לקבל את הסכמתם האישית - אנא, ראו עצמכם כאחראים לגיוס החברים ולהתיצבותם לפעילות במועד.
כל איחור בהתיצבות החברים פוגע בארגון מערכת הבחירות כולה.
פניתנו זו מתיחסת אף ורק לגיוס האישי של החברים ואינה נוגעת להתגיסות הכללית של הקיבוץ - על כך יבואו אתכם בדברים בנפרד.
להבהרות או לברור פרטים יש לפנות למח' כוח אדם - יהודה ריפתין בית מרכז מפ"ם (איתמר בן אבי 4 טלפון 03-266244-7)
העתק: חנך ארז - יו"ר מסה הבחירות. אמרי רוך - רכז מסה הבחירות.
ג'ומס - מטה הקיבוץ הארצי.
דני גל - רעיונית פוליטית.
בברכה
יהודה ריפתין רכז כוח אדם
בהוצאת מטה ההסברה של מפ"ם
ההערכות לבחירות החלה להכנס להילוך גבוה. המטות הארציים והמרחביים הוקמו ונפרשו, הפעילים החלו להתייצב והשליחים — להגיע. מה יש לדבר: הזמן קצר מאוד והמלאכה מרובה וכולנו מבינים, שהפעם תלוי הרבה מאוד בנו. בכל אחד מאתנו ובכולנו יחד.
מידת ההתגיסות, היכולת לשתף פעולה איש עם רעהו, היכולת להתעלות מעל כל מחלוקות וטינות העבר — שזמנן עבר, והיכולת להסביר טוב, בהיר ובאופן חכם ומושכל — בכל אלה יחרץ גורלנו ועתידנו. השבוע התכנס גם מרכז המפלגה לפתוח, באופן רשמי וחגיגי, את מערכת הבחירות.
זוהי חח חגיגית במקצת, למערכת בחירות קשה וסוערת. הבה ונזכור, "אל יתהלל־ חוגר כמפתח" ואל נא נתנבא: כמה נקבל? כמה מנדטים יהיו לנו? ככל שנעבוד טוב יותר, במסירות רבה יותר ובתבונה גדולה יותר, כן נצליח יותר והרבה מאוד עדיין פתוח. אוכלוסיות המטרה העיקריות שלנו הן: הצעירים, הגימלאים, הנשים, העובדים, אנשי האינטליגנציה והמגזר הערבי. ומי עוד? נכון, חלקים גדולים ביותר מציבור הבוחרים, הם קהלי היעד שלנו וכל קול לא שוקלים ולא מורדים, אלא פשוט מונים. לכן, אין לזלזל באף קול, אך יש לקבוע סדרי עדיפויות. והפעם מפ"ם:
מה הולך
יש תשובות:
מהם עיקרי תכניתה המדינית לשלום של מפ"ם?
תכניתה המדינית לשלום של מפ"ם, מושתתת על הנחות יסוד ועקרונות מוצקים. שרק על בסיסם ניתן להגיע, באמת לשלום. הנחות אלה הן בקיצור:
1) א"י היא מולדת משותפת של שני העמים(היהודי והערבי־פלשתיני) ולשניהם קיימת הזכות לממש את הגדרתם העצמית הלאומית במולדתם. על יסוד של הכרה הדדית במסגרת פשרה מוסכמת, בגבולות בטוחים ומוכרים.
2) הסכסוך בין ישראל לשכנותיה אינו ניתן לפתרון בדרך הכוח, אלא בדרך המו"מ בלבד.
3) שי1יס קבוע ויציב באזורנו מותנה בנכונותם של העמים הערביים להכיר בישו_ ובנכונותה של ישראל להכיר בזכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית לאומית.
4) תביעה משתי המעצמות הגדולות, שימירו את מאבקי הכוח והיוקרה באזורנו, בשיתוף פעולה לקידום תהליך השלום ומפעלי שיקום ופיתוח.
אלה הן, בתמצית, הנחות היסוד לתכניתה המדינית של מפ"ם. בדפים הבאים נביא, בפניך את התכנית המעשית של מפ"ם לעיקרי השלום בגבול המזרחי ואת דרכה לשלום. כן נביא, בתמצית, את תכניתה הכלכלית־חברתית של מפ"ם ותכניתה להגשמת הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האזרח. את התכניות המלאות ניתן יהיה להשיג, במרכז מפ"ם.
בדף הראשון הבאנו, בפניך, כמה קוי ייחוד מרכזיים של מפ"ם, נוסיף כאן, לשרטט קוי הכר נוספים ל"פרופיל" של מפ"ם.
* מפ"ם היא המפלגה הציונית היחידה, שגבשה תכנית שלום מקיפה וקבילה. הסבר: כבר לאחר מלחמת ששת הימים, באוגוסט 1967 יצאה מפ"ם, בתכנית שלום מקיפה שעקרונותיה תקפים עד היום ושבמבט לאחור ניתן לומר, שלו התקבלו עקרונותיה על שני הצדדים, יתכן שהיה כבר, מזמן, שלום באזורנו. במרוצת 21 השנים, מאז המלחמה ההיא, עדכנה מפ"ם נקודות מסוימות בתכניתה, אבל עקרונותיה הבסיסיים של התכנית נשארו, כאמור, תקפים וטובים. יותר
ויותר גורמים בשני העמים ומשני צירי המתרס מתחילים לאמץ, יותר ויותר חלקים מתכנית השלום של מפ"ם.
וכשיבוא, יבוא שלום, עוד יתברר שהוא יושג על בסיס עקרונות תכנית השלום של מפ"ם וששנים רבות של מלחמות וסכסוך רווי דם, יכלו להחסך אילו רק קבלו את תכניתה של מפ"ם.
* מפ"ם היא המפלגה הציונית הסוציאליסטית היחידה, שמשלבת תוכנית כלכלית־חברתית עכשווית ומעשית עם תכנית מרחיקת לכת, לשינוי פניה של החברה הישראלית בכוון של : "מחברת פערים רכושנית, אל עבר חברת עובדים שוויונית, סולידרית וסוציאליסטית".
הסבר: לכל המפלגות בתנועת העבודה יש מצע כלכלי־חברתי, אך מצע זה לא רק שהוא פרגמטי בלבד אלא שאין בו שום אורינטציה לעבר שינוי סדרי החברה והכלכלה וביטול המכניזם הכלכלי־חברתי, שיוצר, כל פעם מחדש, את הפערים, הניכור, הניצול והמשברים הכלכליים־חברתיים. לעומת זאת, תכניותיה הכלכליות־חברתיות של מפ"ם, מכוונות להביא לשינויים מצטברים, שישנו, בהדרגה, את מהותה ואופיה של החברה הישראלית, בכוון של חברה צודקת ויוצרת, בעלת אפיונים חדשים. בדפים הבאים נביא קווי יחוד נוספים.
מפ"ם ומשבר הבריאות
מאז שפרץ משבר הבריאות, מהווה מפ"ם וסיעתה בכנסת, גורם מוביל במאבק לסיומו של משבר זה, שכבר הביא סבל טרגי לרבבות חולים ואף גרם למותם של חולים לא מעטים. דוגמא מובהקת, לנחרצותה של מפ"ם במאבק הבריאות, היתה שביתת הרעב של חברי הכנסת (דבר חסר תקדים בתולדות הכנסת ופרלמנטים בעולם) שיזמה סיעת מפ"ם ושהצטרפו אליה ח"כים, מסיעות אופוזיציה אחרות. שביתת רעב זו אכן, הזיזה סוף, סוף, את הממשלה מאטימותה ואדישותה הנוראה והחל מסתמן תהליך, שעשוי להביא לסיום המשבר. עקרונות המאבק של מפ"ם, לפתרון משבר הבריאות הם —
1. הצלת הרפואה הציבורית והשוויונית ומניעת היווצרותן של שתי רמות ברפואה: טובה־לעשירים, ירודה־לעניים.
2. חובת השתתפותה של הממשלה בתקציב הבריאות של קופ"ח, הנושאת בנטל הבריאות של 85% מהעם, ע"י חזרה לכיסוי של קרוב לשליש מתקציב הקופה, כפי שהיה עד לעליית הליכוד לשלטון.
3. ייעול מערכת הבריאות ודמוקרטיזציה מקיפה ומרחיקת לכת שלה.
4. שינוי סדר עדיפויות הלאומי, על ידי הקצאת משאבים מתאימים לטיפוח ופתוח תשתית הבריאות בישראל.
מפ"ם, איתמר בן-אבי 4, תל־אביב. טל: 266244
אקטואליה
שאלה: מה אמר ח"כ מוחמר ותד על מפ"ם בועידתה האחרונה, חודשיים בלבד לפני שפרש במפתיע ממנה? תשובה: כך אמר מוחמר ותר:
"מי שרוצה, מי שליבו נתון לשלום, מי שערך השוויון יקר בעיניו, יבוא למפ"ם. זאת היא מפלגה מכובדת וזאת מסגרת מכובדת, אבל אל נא ישחק על יד, אם מתוך אמונה ואם מתוך אופורטוניזם. והנה ראינו, רק הבוקר, שחבר יקר שגדל בתנועתנו ובין שורותינו, לאחר נסיונות לא מעטים, הגיע למסקנה שביתו הוא מפ"ם וברוך הבא ואליד צאדק, מחדש לשורותינו, אתה וחבריך, וכן תרבו, כי זה הפתרון הנכון".
הפעם מפם
ייחודה של מפ"ם
עמדת מפ"ם
לגבי המשבר ב"כור" ובמפעלי
"חברת העובדים"
1. קיום חברת העובדים.
מפ"ם סבורה, שלמרות הכשלונות, יש לקיים את כל צורות המשק בחברת העובדים: עצמי - קיבוץ ומושב, קואופרציה, מוסדי. יש לקיים מאבק פוליטי לשנות את "הסביבה" הכלכלית־ חברתית שהיא עוינת היום, לכל ממרי משק העובדים. יש לשנות את היחסים בין העובד למפעלו כדי ליצור שותפות ואחריות. יש לשנות את דרכי המינהל.
2. כלפי הממשלה
כל צורות המשק בחברת העובדים מקיימות יעדים לאומיים וחברתיים, המצדיקים תמיכה ממשלתית, בעיקר בעת צרה. צרה זו נגרמה לפחות בחלקה, באשמת מדיניות הממשלה ולפיכך חייבת הממשלה, שבעתיים לעזור. העזרה הנתבעת: מחיקת חובות, עקג ריבית מוגזמת, אשראי לזמן ארוך, בתנאים נוחים לגישור, עד לבצוע הבראה. ל"כור" מגיע כמו לאלסינט.
3. עזרה הדדית
עזרה הדדית להנצחת פיגור כלכלי היא פסולה. עזרה הדדית לגישור על פני תקופה, עד להבראה, הכרחית. "כור" תמשיך לקיים מסגרת לעזרה הדדית, כזו וכן מוסדות מרכזיים לתכנון, פיקוח, עזרה מקצועית ועזרה פיננסית. כל יחידה חייבת להבטיח רווחיות בטווח נראה לעין.
4. סגירת מפעלים
לעיתים ישנם מפעלים, או פעילויות, שיש להפסיקם. יש להקים ועדה הסתדרותית, בראשות המזכ"ל (או ממונה על ידו) ובהשתתפות הנהלת הקונצרן, האיגוד המקצועי, מזכיר חברת העובדים, שתאשר את הסגירה ואת עיקרי הצעדים הקשורים
איתה, לרבות עיתוי ופיצויים. תהליך הסגירה, ייעשה בהשתתפות נציגי העובדים. זהו "כונס" הסתדרותי. אין ללכת ל"כונס" מבחוץ, לאף גורם אין וטו, פרט למזכ"ל.
5. הסבה והשמה
לעובדי פעילות שנסגרה, תנתן עדיפות, בקליטה במפעלים אחרים של הקונצרן או ב"חברת העובדים" בכלל. ייעשו פעולות של הסבה מקצועית יזומה, בעזרת קרנות ציבוריות ובהקשר למקומות עבודה מסוימים.
6. שיתוף עובדים
יקודם הנושא, לרוחב ולעומק, כדי ליצור
פריון יותר גבוה. אחריות למפעל ואקלים כלכלי־חברתי אחר. השותפות תהיה בכל הרמות ובכל הצורות.
7. מינוי מנהלים
תוקם ועדה ציבורית־הסתדרותית, שתהיה אחראית למינויים, יחד עם המזכ"ל ומזכיר חברת העובדים. דבר זה יחול על מינויים, המוחלטים מעבר לחברה עצמה (מנכ"ל וכד').
8. מידע ופקוח
יוקם מנגנון, לקבלת מידע שוטף והטלת פקוח על ובנעשה.
דברים בשם אומרם, על המשבר ב"כור"
ח"ב יאיר צבן — "משבר "כור" מוכיח את הצורך במשק, שבו הרווח אינו חזות הכל. גם אילו היתה לממשלה מדיניות כלכלית ראויה לשמה, היו הכשלונות הניהוליים ב"כור", גורמים למשבר מסוכן. שאלת המפתח היא, האם יש בארץ מקום למשק, שיש בו מרכיבים של ערבות הדדית, שיקולי פיתוח הארץ, שיקולים של מבנים חברתיים יהודיים ושיקולים של תעסוקה ולא של "הרווח יענה את הכל". הבראת "כור" כוללת מפנה בניהול, מפנה ביחסי העבודה, השקעה לכוון של ניהול עצמי וסיוע להבראה. דב פלג — יו"ר האגף לבטחון סוציאלי: למשבר "כור" יש רקע חיצוני: הממשלה יצרה אקלים כלכלי, שכמעט אי אפשר לייצר וליצא בו, לזמן ארוך והדברים ידועים: ריבית, שער הדולר וכו'. להלחם נגר מדיניות זו הוא תפקיד ההסתדרות והמפלגות של תנועת העבודה. מפ"ם עושה (במאבק זה), לפי כוחה".
תנו לפלשתינים אפשרות לדבר במלים, ולא באבנים ובקבוקי תבערה. המלך חוסיין נשאר מעבר לירדן. הפלשתינים נשארים איתנו. המלחמה היא בינינו לבינם, גם השלום יהיה ביניהם לבינינו. כדי להשיג שלום צריך לדבר, כדי לדבר - צריך הכרה הדדית. הם צריכים להכיר בנו, בזכות קיומה של ישראל, בזכותה לשלום ולבסחון. אנחנו צריכים להכיר בזכותם שלהם להגדרה עצמית. זו הדרך, אין אחרת, וכל הדיבורים כאילו אפשר לחסל את האינתיפאדה ב"זבנג וגמרנו" ע"י מכות, גירושים ופיצוצים אינם אלא אשליה חסרת שחר. מזה 15 שנה חוזרת מפ"ם ומציעה שוב ושוב את "נוסחת שם טוב־יריב", לפיה על ישראל להיות מוכנה לנהל מו"מ עם נציגות פלשתינית מוסמכת - לרבות אש"ף - בתנאי שתימנע מטרור ותכיר בישראל על יסוד של הדדיות.
אילו היתה ממשלת ישראל מאמצת נוסחה זו ומקבלת אותה, היה מופעל על הפלשתינים לחץ אדיר, לחץ של כל מדינות העולם, לחדול מן הטרור ולהתחיל לדבר שלום. אולי היינו יכולים לחסוך לנו ולהם את מלחמת לבנון ואת האינתיפאדה. עדיין לא מאוחר!
זו הדרך היחידה להשכין שלום בגבולנו המזרחי, הן עם הירדנים והן עם הפלשתינים.
לא די לומר - "אני רוצה שלום!" הצטרף גם אתה אל המאבק, כדי שהשלום יגיע!
חתום על העצומה לקבלת "נוסחת שם טוב־יריב"
תנו להם לעשות פוליטיקה במקום אינתיפאדה !
(
כי הפעם אסור להחמיץ את
השלום
מפלגת הפועלים המאוחדת
איתמר בן אבי 4 תל־אביב טל: 166145 , 266245־03
מוכרחים לדבר
!!!
שלום
עם
הפלשתינים
האזרחים הקשישים הינם חלק בלתי־נפרד של כלל האוכלוסייה
על המדינה לדאוג לאלה שבצעירותם הקימו ופיתחו אותה!
רמת חיים - שמירת רמת חיים הוגנת לעת זיקנה.
בריאות - להבטיח שירותי בריאות מעולים ומספקים לכל הנזקקים: גריאטרים, מוגבלים, נזקקי שיקום, ריפוי בעיסוק, תשושי נפש (חוק ביטוח סיעוד).
דיור - הבטחת תנאי דיור הולמים על פי הצרכים האינדיבידואליים, החל מדיור מוגן, כולל תחזוקה שוטפת, ועד לבית אבות.
קהילה - להבטיח שירותים קהילתיים לתעסוקה, להתנדבות ולשעות הפנאי - כולל עידוד, הדרכה ותמיכה במשפחות הקשישים. פרישה - להבטיח גיל־פרישה גמיש לשני המינים.
סיעת מפ"ם בכנסת - ובמיוחד חברי הכנסת יאיר צבן וחייקה גרוסמן - עמדו בראש המערכה להגנת זכויות הקשישים והגימלאים.
תן לסיעת מפ"ם את תמיכתך, כדי שחבריה יוכלו להמשיך ולחזק את פעילותם למען ציבור הקשישים במדינה.
עצומה
אנו תובעים להעלות את קיצבאות הזיקנה מ־16% ל־20% מהשכר הממוצע במשק.
אנו, גימלאים אזרחי המדינה, תובעים מממשלת ישראל להיענות לדרישתה של סיעת מפ"ם, בראשותו של ח"כ יאיר צבן:
1. לשמור על הערך הריאלי של גימלת הביטוח הלאומי, בהתאם לחוק.
2. להחליט מייד על תוכנית תלת־שנתית לפיה תועלה קיצבת הזיקנה הבסיסית העומדת היום על 16% מהשכר הממוצע במשק לשיעור של 20%.
במקום קיצבה בסיסית ליחיד באוגוסט 88 של 253 ש"ח - אנו תובעים קיצבה בסיסית של 314 ש"ח.
במקום קיצבה עם הבטחת הכנסה ליחיד של 421 ש"ח - אנו תובעים קיצבה של 526 ש"ח.
2.8.88 יום
מטח הבחירות של הקבה"א סכום יום העיון בגב"ח בנושא פעילות בין צעירים
א) מה מונע ומפריע לצעירים להתעניך, להצביע, לתמוך ולפעול בפוליטיקה ובמפ"ם?
1) אדישות
2) לא מכירים את המערכת, אי ידיעה את הנעשה בזירה הפוליטית ובמפ"ם.
3) מעניינים אותם דברים אחרים.
4) לא מאמינים ביעילות ובפעילות הפוליטית.
5) למפ"ם דימוי של מפלגה זקנה ושוקעת.
6) מפ"ם קטנה לא רלוונטית.
7) השרות בצבא מקצין עמדות (לאו דווקא למפ"ם).
8) הדילמה הבטחונית מופיעה כדילמה אישית.
9) הציונות לא נראית כאופציה יחידה ובלעדית.
10) מעמדו של הקבוץ במדינה, מצביע על כך שהמפלגה לא יכולה לפתור בעיות.
מה לעשות בכדי להביא את החברים להצביע מפ"ם
א. שכנוע:
1. שיחות, פגישות בין החברים הצעירים, סמינרים, ימי עיון.
2. משחקי סימולציה.
3. להוסיף ידע על מפ"ם - פעילותה בכנסת ובציבור.
4. להכין חומר הסברה צעיר וקולע, חד וממוקד.
ב. הזדהות: להגיע להזדהות ע"י הפעלת אנשים בעלי השפעה בתוך הקבוץ ובין הצעירים.
ג. הצטרפות: הצטרפות אנשי רוח, אמנים, מפקדים בכירים ואנשי פוליטיקה למפלגה -יכולים לסייע להזדהות.
ד. פעילות:
1. להגיע למקומות המפגש של הצעירים בקבוץ, בריכה, דיסקו.
2. להגיע לצעירים ע"י אנשי משק, ענפים.
3. לעשות מבצעים: משטחים, שלטים בצמתים, דוכנים ועצומות בצמתים.
4. הקמת סיירת מפ"ם.
חועד הפועל
מח' רעיונית־פוליטית
המשך מעמוד קודם
מה לעשות היום ועכשיו?
1. לארגן בקורי בית פנימיים
2. בקורי בית - ע"י אנשי עיר
3. להשתמש בפרסומי הקבוץ להחדרת התודעה: יומו, עלון, לוה בכניסה להדר האוכל
וידיאו.
4. קלפי נסיונות.
אמצעים מיוחדים: אמפרוביזציה של בימת הקבוץ (נתן להזמין דרך המה' הרעיונית)
מטה הבחירות לכנסת ה־12
3.8.88
90 למיס לבחירות
אל משמר העמק
מזכיר הקברץ ועדות פוליטירת צוות בחירות
שלום רב לכם,
הזמן קצר והמלאכה מרובה!!
הנדון: פעולות בדרשות במערכת הבחיררת
אנו מבקשים במכתב זה להגדיר את דרישרת המטה מהקב רצים, בכל הקשור למערכת - הבהיררת.
1. הבטחת הצבעתם של כל בעלי זכרת הבהירה בקבוץ.
2. קשר והבטחת הצבעתם של חבוי קבוץ לשעבר המצביעים בקבוץ.
3. גיוס פעילים - בהתאם לדרישות מערכת הגיוס של מטה הבחירות.
4. הבטחת שליחת פעיל לסניף העמוד - לא יאוחר מראשית ארקטרבר.
5. עבודה בסניף העמוד, בהתאם לנדרש (חוגי-בית, טלפונים, בקורי בית, דרכנים, ארועים וכו')
6. סיוע למבצעים ראררעים באזור הקרוב בתארם עם רכז- המרחב.
7. השתתפות בהכנות ליום הבחירות בסניף העמוד. 8. ארגיז ההצבעה בקבוץ ביום הבחירות.
9. ארגיז ההתגייסות ליום הבחירות בסניף העמיד.
להזכירכם - הסניף הצמוד לקבוצבם הוא סניף פתח תקווה טלפון:
שם רכז המטה בסניף אליעזר יפה טלפון ............................
הסניף שייך למרחב מס' .(5)...............................................................
רכזי המרחב הם: 1. שלמה שדיאור טלפון: . ns A
2. נמרוד דגן טלפון:
אם עדין לא לעדתם קשר - אנא תתקשרו בהקדם האפשרי
03-911866
בהצלחה
אמרי רון רכז מסה הבחירות
זונילגגזגזפועלינו\זמאגץזחז.^יגזגזרבןanuגזל-^ביביסיל' iaosoa, גז. ד. ווו\־*נזי?גד6ג0ו6גז"*• /^r - -*JV/ JL
מפם
מס. 8 31.8.88
מה הולך?
המתבונן ב"לוח הפעילות" של מפ"ם, המופיע מדי יום חמישי, יכול לראות בקלות, שרשימת הפעולות מתרחבת בהתמדה. עשרות רבות של מפגשים; חוגי בית: כנסים; ימי עיון; אירועים ופעולות יזומות.
וזה עוד לא הכל. "נפח" הפעולות האמיתי גדול בהרבה. לא כל פעולה נרשמת בעתון, ויש גם אירועים שיוזמים אותם לאחר שכבר "נסגר" לוח־הפעילות שבועי.
הוהי רק ההתחלה — בחודשיים הקרובים והמכריעים, נצטרך לארגן מאות רבות של פעילויות מדי שבוע, כדי להגיע למקסימום בוחרים במינימום של זמן.
והרבה מאד תלוי בכולנו: בנו ובכם. בנו — הפעילים והמסבירים, בכם — החברים והאוהדים, בכם — בעלי המצפון והיכולת, התודעה והנכונות. ועל כן אחרינו — קדימה, למשימות ההסברה והארגון. ובכל מקום: בעיר ובכפר, בעמק ובהר,
את ז־ברינו נביא ליהודי ולערבי.
לעובךים בסתא בפטיש ובמכונה.
בסרגל ובמחשב, לכל איש נבון וחושב,
לכל עובד ועובדת, גם בהתישבות העובדת.
כי הפעם מפ"ם גם בקבה"א ובתק"ם.
יש תשובות
אנו ממשיכים להביא לפניכם קטעים מתוכניתה הכלכלית־חברתית של מפ"ם. שאלה; כיצד יובטחו ייצוב המחירים והדברת האינפלציה, על פי תוכנית מפ"ם? תשובה: מטרות אלו יושגו, ראשית כל:
1. ע"י תכנון כולל והסכם בין הגורמים האחראים הקובעים במשק: הממשלה, בנק־ישראל, ההסתדרות והמעסיקים, שיתאמו את המחירים היחסיים של 'יחירים, השכר, שערי החליפין(של המט"ח) ושערי הריבית.
2. ע"י הבטחת יציבות שערי החליפין, ודחיית הלחצים לפיחותים תקופתיים או פיחות זוחל.
3. ע"י בקרה יסודית ומקפת של ענפים, שבהם המחירים גבוהים במיוחד.
4. ע"י נקיטת צעדים דרסטיים להקטנת פער התיווך.
5. ע"י המשכת הפיקוח על המחירים, בתחומים מסוימים, ונקיטת אמצעי ענ4שה יעילים כלפי עברייני מחירים, כל עוד לא הודברה האינפלציה.
שאלה: כיצד תושג צמיחתו של המשק הישראלי, עפ"י תוכנית מפ"ם? תשובה: 1. ע"י מדיניות תקציבית ממשלתית, המכוונת לחידוש ההשקעות במשק ולהבטחת צמיחתו המחודשת בשיעורים שנתיים של 7%־6%.
2. ע"י עידוד ממשלתי מתוכנן ומבוקר של המגזר היצרני, באמצעות תעריפים יהודיים.
3. ע"י פיקוח קפדני על שיעורי הריבית, במגמה להורידם לרמה בינלאומית מקובלת, והבטחת הסדרים מיוחדים של חובות־העבר למיגזרים היצרניים, הכורעים תחת נטל ריבית־הנשך בחקלאות, בתעשיה ובבניה.
4. ע"י עידוד ענפים עתירי ידע ועבודה מתוחכמת.
5. ע"י הפניית משאבים לפיתוח פרוייקטים בעלי חשיבות לאומית ומתן דגש לעיירות הפיתוח, ההתישבות העובדת והכפר הערבי; וכן הפסקת ההשקעות והתמריצים להתנחלויות מעבר לקו הירוק.
6. ע"י השקעות לפיתוח ומודרניזציה של התשתית בתעבורה ובתקשורת.
7. ע"י מיפנה יסודי ברמת הניהול, וע"י שיתוף מלא של העובדים בכל רמות הניהול.
מה קורה למפלגת העבודה
ו"הארץ כמרקחה": לא רק האינתיפאדה גועשת ושפיכות־הדמים נמשכת, כשמדי יום ביומו נהרגים ונפצעים ערבים ויהודים. גם התמורות המדיניות מתרחשות
בקצב מהיר ביותר. חוסיין ניתק את קשריו עם הגדה המערבית, באש"ף ובקרב ראשי המתקוממים בשטחים נשמעים יותר ויותר (עדיין לא במידה מספקת) קולות הקוראים לפתרון מדיני, ואף לנטישת "האמנה הפלשתינית" ולכיוון פתרון מוסכם של שלום עם ישראל. אכן, זמנים חדשים וזמירות חדשות.
הפעם מפם
מול כל אלה, מגיב הליכוד, כמובן, בזעם ובחימה שפוכה. אץ דבר שהליכוד מפחד ממנו יותר מאשר ההוכחה ש"יש עם מי לדבר," משום שהליכוד הוא לא רק סרבן שלום, הוא גם פחדן שלום.
אך מה קורה למפלגת העבודה? האם עינים להם ולא יראו? אזניים להם ולא ישמעו את קולות התמורה? האם גם מפלגת העבודה תמשיך לחסום את התקוה לשלום?
לא רק הפרידה מ"האופציה הירדנית" קשה למנהיגי מפלגת העבודה; הם מתקשים גם להתאים את החשיבה המדינית שלהם לקצב האירועים המסחרר. הם כמעט מקבלים (סוף סוף...) את נוסחת שם טוב־יריב, באיחור של 15 שנה. אך רק כמעט. אין הם מוכנים עדיין לכלול בנוסחה את אש"ף, גם אם יכיר בישראל ויחדל מטרור, וזאת גם כשהסקרים מראים שרוב אזרחי מדינת ישראל כבר מובנים לכך. רק לא מנהיגי מפלגת העבודה...
עדיין פחד הליכוד נופל עליהם, שמא יאשימום ב"שמאלנות". עדיין כוח ה"ניצים" במפלגת העבודה רב להם כדי לעכב ולשבש כל תמורה מחשבתית מהותית, ההכרחית בימים אלה.
מתי הם ילמדו, שבארץ בוערת, שדרכיה בוערות, אסור לעכב את התמורה, כי על עיכוב כזה משלמים מחיר כבד מאד?!
מתי הים ילמדו ויפעלו למצות את אפשרויותיה של ישראל על מנת למנוע את המלחמה הבאה?
לצערנו, התשובה לשאלה קריטית זו נישאת עם הרוח, כפסוקו הנודע של הזמר פיט סיגר. לא ברור אם אין מפלגת העבודה עומדת לאחר, שוב, את כל הרכבות. ושוב, ואין ברירה: על מפ"ם מוטל התפקיד הנחשוני והחלוצי, להציג את התשובות, להקדים את האירועים, לסמן את הדרך למפנה אל השלום — וגם לפלס אותה.
ועל כן; הפעם — מפם!
מה רע באיחור!
יש האומרים: לא נורא: הנה, בכל זאת, אמנם באיחור — אך בכל זאת מגיעה מפלגת העבודה לתשובות ולפתרונות שמפם הציגה כבר לפני הרבה שנים. כך, למשל, מקרה נוסחת שם טוב־יריב, וכך גם עם הרפורמות ב"חברת עובדים" (כמו תכנית קיסר, שבה אומצו והתקבלו, במידה רבה, הרפורמות שהציעה מפם), וכך גם עם שורה שלמה של פתרונות, בתחומים שונים. התשובה לכך היא: ראשית, ישנם — למרבה הצער — תחומים רבים, שבהם טרם קיבלה מפלגת העבודה את עמדתנו, ואף נסוגה לאחור. ועיקר העיקרים: מפלגת העבודה טרם הבינה את הנזק האדיר שבשותפות ההרסנית והמשתקת עם הליכוד ב"ממשלת האחדות", והיא מסרבת להתחייב שלא תחזור על אותה שגיאה נם בעתיד.
אבל גם מה שקיבלה מפלגת העבודה ממפם — תמיד קיבלה גם פחות מדי, וגם מאוחר מדי.
אז מה כל כך רע באיחור הזה? הבה נתבונן וניזכר בעובדות:
אילו קיבלה, בזמנו, מפלגת העבודה (מפא"י ד'אז) את קריאת מפם ל"משטר חלוצי" בשנות ה־50, ולא הפעילה את ה"ממלכתיות" המנגנונית ומדיניות ה"ממעמד לעם", יתכן שלא היו נוצרים הפער והניכור המעמדי והעדתי, ואז לא היה מתרחש גם, קרוב לודאי, ה"מהפך" בשנת 77', זה שהביא את בגין לשלטון. אילו קיבלה מפלגת העבודה, לאחר מלחמת ששת הימים ב־67', את תכנית השלום, שגיבשה מפם מיד לאחר סיום המלחמה ההיא(אוגוסט 67'), יתכן שהיתה נמנעת מלחמת יום כיפור, והיינו משיגים כבר (בהסתברות ניכרת) את השלום. והרי מחדל יום הכיפורים והאיחור שב"קריאת המפה" המדינית והצבאית, היו גם הם בין הגורמים שהביאו לעליית הימין לשלטון.
ואילו קיבלה מפלגת העבודה את קריאת מפם לסגירת פערים בראשית שנות ה־70', לא היו הניכור והתיסכול של השכבות המקופחות מגיעים לעוצמה כה גדולה, זו שהיתה מ"חמרי הדלק" שהביאו לתפיסת השלטון ע"י הליכוד. ואילו קיבלה מפלגת העבודה את עמדת מפם לגבי מלחמת לבנון, כבר ביוני 82' ולא כמה חודשים לאחר מכן, יתכן מאד שמלחמת לבנון היתה מתקצרת בהרבה (ומי יודע? — יש הסבורים שבגין לא היה מעיז כלל לפתוח במלחמה אומללה זו אילולא זכה בתחילה לקונצנזוס רחב, שנשען גם על תמיכת מפלגת העבודה). ... וכך הלאה וכך הלאה: אילו ואילו ואילו... אך בהיסטוריה אין, בידוע, אילו, ומה שנותר הוא רק להצביע ולהתריע, שוב ושוב, על המחיר הכבד של האיחור ולשאול: מתי הם ילמדו?:...
פסוק השבוע:
המשבר המתחולל ב"חברת עובדים" וגם בכמה מהמפעלים האזוריים של ההתישבות העובדת אינו משבר של השיטה הציונית־סוציאליסטית, להפך: מלבד אחריותה הכבדה והישירה של הממשלה ומדיניותה למשבר של כל המיגזר היצרני, נובע המשבר גם מזניחת העקרונות של השיטה והדרך של תנועת העבודה.
אקטואליה:
שאלה: כיצד הגיבה מפם על השינויים במצע מפלגת העבודה, בפרק "דת ומדינה", בכיוון של "שווה לכל נפש דתית"?
תשובה: מפם הגיבה בחריפות על שממצע מפלגת העבודה הוצאו הדרישות לפעולה למען גיוס בחורי הישיבות, הוצאו ההכרזות על ההתנגדות לחוק ההפלות ולחקיקה הדתית לסוגיה, ובמקומן באו ניסוחים המדברים על אחדות העם, ונוספה פיסקה הקוראת להקמת בתי כנסת ומיקוואות.
אגב, גילוי ראשון של מגמה זו היה, לא מכבר, ביבנה, בה הופיעו שלושת המועמדים, יוצאי צפון־אפריקה, של העבודה: פרופ' שמעון שיטרית, עמיר פרץ ואלי דיין, שהבטיחו לתושביה הדתיים של יבנה שמפלגת העבודה תתמוך, אם תעלה לשלטון, במוסדות הדת וה"כוללים".
ח"כ גדי יציב ממפם הגיב על שינויים אלה במצע העבודה, באומרו כי מפלגת העבודה הפשילה את מכנסיה מפני לחצי המפלגות הדתיות עוד לפני שהחל הסחר־מכר הקבוע ביניהן.
"אם כבר עתה ויתרה מפלגת העבודה על גיוס בני ישיבות, על תיקון לחוק ההפלות ועל זכות תנועה חופשית בשבת, נראה שאחרי הבחירות יהיה הציב הישראלי צפוי לחובת חבישת שטריימל" — אמר ח"כ גדי יציב.
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
יוס
1.9.88
הועד הפועל
מח' רעיונית-פוליטית
תל־אביב 41400, רה' ליאמרדו דה ויגצ'י 13, ת.ד. 40009, טל. 435222
מס'------------------—
למזכיר/ה
לרכז/ת ועדה פוליטית
קבוצכם מוצמד
קבוץ משמר-העמק
ביום הבחירות לסניף פתח-תקווה
שלום רב!
n6’flO -jHjnjtT)irpfrurn
חזקה
אפשר
גם
אחות
מפם אינה,עוד מפלגה'
אין למפם תחליף
אנחנו, יוצאים לדרך, ואיתנו יחד צועדים, בדרך זו.
עובדים שכירים ועצמאים, בעיר, בשכונות ובעיירות הפיתוח, חברי קיבוצים,
אנשי רוח ואקדמאים, צעירים וגימלאים, יהודים וערבים.
כולנו יחד, נושאים בלב, אותה תקוה ואותה שאיפה, לישראל אחרת, טובה יותר, יפה יותר, חזקה יותר. ישראל המעלה את כבוד עובדיה ועושה שלום עם שכניה. ישראל המושכת יהודים, מקצווי תבל,
לחיות בה ולא לרדת ממנה •Xvyvz\/X .VY ספ"ם, הקיבוץ הארצי והשוה"צ יהיו. גם בעתיד, הממריץ וגם '.•.,//.ר השותף הפעיל, לכל יוזמת שלום -
ואתה - חבר התנועה, יודע שלא טעית!
אתה יודע שאץ תחליף למפ' ם במאבק הזה ובכל מאבק נגד הגזענות, נגד הכפיה הדתית ובעד הדמוקרטיה וההגנה על זכויות הפרט והכלל.
אתה מבין. שרק מפם נאבקת, למען ההתישבות העובדת והנחלת
ערכי השותפות, השוויון והעזרה ההדדית, ברחבי ישראל.
ובקיצור - אתה מתחיל לחוש, שאין תחליף למפ"ם
במאבק להגשמת תקוותיך.
הצטרף למעגל העושים במפ"ם!
למען ישראל אחרת - הראויה לבניה,
לבוניה ולכל אזרחיה
• אין בארץ עוד ברית פוליטית כזו, בין העובדים השכירים בעיר, לבין חברי הקיבוצים - אלא מפ"ם בלבד.
• אין בארץ עוד ברית פוליטית כזו, בין יהודים ציונים, לבין ערבים, הגאים בשייכותם הלאומית - אלא מפ"ם בלבד.
• רק מפ"ם חזקה, תייצג בנאמנות וביעילות את הזיקה ואת השילוב, בין:
המאבק למען השלום המאבק למען חברה צודקת המאבק למען חירות ומשטר דמוקרטי
אתה חזק - כאשר מתגשמות כל התקוות שלך. מפ"ם נאבקת למען הדברים החשובים לך באמת, ביטחון ושלום. צמיחה כלכלית המבוססת על חלוקה שווה של הנטל. העברת משאבים ואמצעים מידי העשירים ביותר לידי השכבות החלשות.
עידוד הסקטור היצרני ומס על המגזר הספסרי. חיסול המצוקה והפער החברתי. חיזוק ההתיישבות העובדת. תמיכה בחיילים משוחררים, זוגות צעירים וגימלאים. שכר ראוי לאדם העובד. מערכת חינוך משובחת ושירותי בריאות משוכללים. מפ"ם נאבקת כדי להגשים את כל התקוות שלד.
עם הנאבקים למען השלום עם העובדים
עם הנאבקים לחירות האדם
כתובתנו - רח' איתמר בן אבי 4 תל־אביב
מפ"ם - ציוני דרך
1948 מפ"ם הוקמה, כשחבריה ממלאים תפקיד מרכזי
במלחמת העצמאות; בפלמ"ח ובצה"ל, במשלטים ובהתיישבות וגם בחיפוש הנמרץ להשגת השלום ואחוות העמים.
56־1949 מפ"ם מנהלת מאבק למען "משטר חלוצי", נגד ה"ממלכתיות" המנגנונית, של "ממעמד לעם"
(שהיתה בין גורמי עליית הליכוד לשלטון, בטוף שנות ה־70).
1954 מפ"ם הופכת למפלגה הציונית הראשונה, שהיא
יהודית־ערבית.
66־1956 מפ"ם בראש המאבק על הגנת העובדים וגיבוש תודעתם, מוציאה רבבות עובדים למאבק, נגד המיתון הראשון.
1966 מאבקה הממושך של מפ"ם, לבישול הממשל הצבאי, נושא פרי.
1967 מיד לאחר מלחמת ששת הימים, יוצאת מפ"ם בתכנית השלום המפורסמת שלה, שעקרונותיה טובים ותקפים עד היום.
73־1968 מפ"ם בראש המאבק לסגירת פערים חברתיים וליוזמת שלום ישראלית. באמצע שנות ה־70 מופיעה יוזמת "שם־טוב-יריב", שמפ"ם מאחוריה.
1978 אנשי הקבה"א ומפ"ם - מראשוני ומראשי
היוזמים להקמת "שלום עכשיו".
85־1982 מפ"ם מובילה את ההתנגדות למלחמת לבנון ואחר כך את המאבק ליציאה משם.
1984 מפ"ם פורשת מהמערך, עקב הקמת ממשלת האחדות הלאומית והשותפות האומללה, בין מפלגת העבודה והליכוד הלאומני.
88־1984 "מפ"ם עם העובדים", נאבקת נגד סגירת מפעלים ובעד סגירת הפערים החברתיים המתרחבים.
יוזמת ומובילה את המאבק נגד הגזענות ומציגה תכנית שלום מעודכנת וקבילה.
למה מפם
לך'
שלבך לשלום פתוח מפ"ם מאחלת שנה טובה שנת דבש וגם תפוח.
ערב ראה"ש תשמ"ט
שנה טובה, חתימה טובה, בחירה טובה
הפעם מפם
לכבוד
מפ"ם סניף
מאת:
מפ"ם, מפלגת הפועלים המאוחדת תל־אביב, רה' איתמר בן־אבי 4 ת.ד. 1777, ת"א 61016
הפעם מפם
שלום ובטחון
איננו רוצים לחיות על החרב לנצח. איננו רוצים שילדינו יחיו בצל הפחד ממלחמה וטרור. אנחנו רוצים להבטיח לישראל שלום ובטחון. כיצד? כיום, עשר שנים לאחר הסכם השלום עם מצריים, התשובה ידועה: פתרון הסכסוך עם שכנינו אפשרי לא על יסוד כפייה בכוח של צד אחד על הצד השני, אלא רק על יסוד של הסכם ופשרה. עקרון הפשרה ברור: שטחים תמורת שלום. אם נציע לשכנינו את מרבית השטחים שכבשנו במלחמת ששת הימים, למעט תיקוני גבול בטחוניים, תמורת שלום, הסדרי-בטחון ופירה, נעניק בכך תנופה ממשית לתהליך השלום. הסכסוך העיקרי שלנו הוא עם הפלשתינאים. הם לא הכירו בזכותנו לחיים לאומיים ואנחנו לא הכרנו בזכותם. במצב כזה אין סיכוי לשלום. עלינו להכריז באזני הפלשתינאים: ישראל תהיה מוכנה לנהל משא-ומתן עם כל גורם פלשתינאי מוסמך, אם יצהיר על נכונותו להכיר בישראל ולחדול מן הטרור. ישראל תכריז במקביל על נכונותה להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני. על יסוד אלה יתקיים משא-ומתן משולש: ישראלי-ירדני-פלשתיני, שיתווה את תכנית השלום. יוזמת-שלום ישראלית כזאת תחזק את המתונים בקרב הערבים, תפתח פתח של תקווה לתושבי השטחים, תפחית את האיבה ותקדם אותנו לשלום. רק השלום יביא לנו בטחון של ממש. רק השלום יעניק לישראל אפשרות לכונן משטר של שגשוג כלכלי ושל צדק חברתי.
הליכוד, הדוגל בסיסמת "אף שעל", חוסם כל דרך למשא־ומתן לשלום. המערך פועל לפי הכלל "מעט מדי ומאוחר מדי": הוא התנגד ל-242, עכשיו הוא דבק בה; הוא כפר בקיום עם פלשתיני, עכשיו הוא מודה בקיומו; הוא התנגד לוועידה בינלאומית, עכשיו הוא משתוקק לוועידה. אסור לנו להמתין עד ש"הגדולים" יאמצו את העקרונות שמפם דוגלת בהם. זכור: עשר שנים (1977-1967) תבעה מפם להציע למצרים את סיני תמורת שלום. בגין, דיין, גולדה, רבין ופרס התנגדו. כתשעים אחוז מהעם תמכו בהם. עברו עשר שנים והם נאלצו לקבל את עמדתנו. רוב עצום של העם קיבל זאת בשמחה. עכשיו, למד אתה את הלקח.
גת
אחרת
עם מפם
מפם
צדק חברתי נגד כפיה דתית
וצמיחה כלכלית ואנטי-דתית
בשנות ה-50 וה-60 היתה ישראל אחת הארצות המובילות בעולם בקצב הצמיחה הכלכלית. מזה 15 שנים אנחנו בין הארצות המפגרות. אלה שהביאו עלינו אינפלציה מטורפת ולא הוציאו אותנו מהקפאון בצמיחה, מסבירים לנו השכם והערב: ראשית - כדי לבלום את האינפלציה צריך לשחוק את השכר; שנית ־ כדי לקדם את הצמיחה צריך לתת לבעלי ההון עוד ועוד תמריצים ופיתויים. אלה הם שני טיעונים שקריים: ראשית -לא השכר הוא הגורם לאינפלציה. השכר בישראל נמוך לפי כל קנה-מידה של השוואה לארצות אחרות. שנית - כל הפיתויים והתמריצים שחולקו לבעלי-ההון ב-15 השנים האחרונות לא הביאו לצמיחה. המדיניות שלנו יכולה להביא לארצנו שיגשוג כלכלי אשר כל האזרחים יהנו מפירותיו הטובים. לשיטתנו, כדי לקדם את הצמיחה צריך להקדיש יותר משאבים להשקעות; צריך לעודד את הגורמים היצרניים; צריך להקטין את הריבית על הון להשקעות ועל הון חוזר; צריך להעלות את רמת השכר; צריך לאלץ את המנהלים להתייעל, להכניס שכלולים טכנולוגיים, למנוע בזבוז ושחיתות. מי שמייצר ומביא לצמיחה הם העובדים. יש להעניק לעובדים שכר הוגן, שבוע עבודה מקוצר, תנאים סביבתיים בריאים ובטוחים, אפשרות להיות שותפים אמיתיים בניהול וברווחים. יש להשקיע הון רב בחינוך טכנולוגי מתקדם לנוער ובהסבה מקצועית לעובדים רבים, כדי שיוכלו לתרום יותר ולהשתכר יותר. יש לקדם בתנופה את מערכת החינוך בכללה ואת ההשכלה הגבוהה במיוחד, כדי להבטיח שלא נפגר מבחינה מדעית, טכנולוגית ותרבותית. יש לחזק את ההתיישבות השיתופית ולתמוך בכל התארגנות. מדיניות כזאת תצמצם את הצורך בתקציבי סעד לנזקקים ותגדיל את היכולת להקציב לחינוך, לבריאות, לבטחון הסוציאלי, לרווחה. היא תגביר גם את מידת השיוויון החברתי בקרבנו. מדיניות כזאת היא היחידה הראויה לתואר ציונית, כי היא זו שתמנע ירידה ותבטיח עליה.
שיוויון זכויות ודמוקרטיה
כל אזרחי ישראל זכאים למעמד שווה בפני החוק וליחס שווה מצד השלטונות. עלינו להיאבק נגד כל אפליה על פי מין וגיל, לאום ועדה, מוצא ומקום מגורים. ערביי ישראל הם אזרחים שווי־זכויות, ועל הרוב היהודי להתייחס למיעוט הלאומי הערבי בדיוק כפי שמצפים היהודים בארצות אחרות שיתייחסו אליהם. יש לבטל את האפליה בהקצאת תקציבים לרשויות המקומיות, וביחוד בהקצאת משאבים למערכת החינוך בישובים הערבים, ויש לעקור מן השורש כל גילוי של גזענות ואיבה כלפיהם מצד רשויות השלטון השונות. מי שמתחיל באפליה כלפי המיעוט הערבי עלול לנקוט גם במדיניות של אפליה גם כלפי קבוצות אחרות של אזרחים ־ בני עדה זו או אחרת, תושבי ישובים אלה או אחרים, נשים או גימלאים. חוק אחד יהיה, וזכויות זהות, לכל אזרח בישראל. את חרויות הפרט ואת שיוויון הזכויות של כל אזרחי המדינה יש להבטיח בחוקה כתובה שתחזק את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, ותגן עליה מפני הכוחות האנטי-דמוקרטים והגזעניים שצמחו בחברה שלנו.
בישראל חיים אזרחים דתיים ובלתי-דתיים, וצריך לשרור ביניהם יחס של כבוד הדדי. כל אדם יחיה באמונתו, ויניח לזולתו לקיים את אורח החיים הרצוי לו. לדתיים שבינינו, בני כל הדתות ובני הזרמים השונים ביהדות, יש להבטיח שירותי דת, ולאפשר להם לשמור בשלווה על אורח חייהם. בו בזמן, יש לגייס לצה"ל את תלמידי הישיבות כפי שמגייסים את תלמידי האוניברסיטאות. לבלתי-דתיים שבינינו יש להבטיח חופש גמור לנהל את חייהם בלי שום מיגבלה דתית. יש להתיר לכל הרוצה בכך להתחתן, להוליד ילדים, להתגרש, וגם לבוא לקבר ישראל בלי להזדקק לאישורם של רבנים ופקידי הדת. יש לקיים תחבורה ציבורית גם בשבתות ובחגים, ולפתוח את שערי מוסדות התרבות, הספורט והבידור שבעה ימים בשבוע. כל זאת ניתן לעשות בלי לפגוע בזכותם של אזרחים יהודים לשמור את השבת על פי אמונתם. לא יתכן שרק העשירים בישראל יוכלו לבלות כרצונם את יום המנוחה השבועי. את השחרור מן הכפיה הדתית ניתן להשיג רק על ידי חיזוק הכוחות הנאבקים נגד כפיה זו, והגדלת נציגותם בכנסת וברשויות המקומיות. הפרדת מוסדות הדת ממוסדות המדינה - היא המטרה שאליה אנחנו חותרים, ולרווחת כל אזרחי המדינה.
ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
הועד הפועל
רעיונית פוליטית
אל__________________
קיבוץ_______________
בשנה'ל תשמ"ט חוזרת לפעילות "צוותא נעורים" עמותה מיסודה של המח' הרעיונית הקבה"א.
" צוותא נעורים " - היא עמותה לטיפוח ערבי תרבות מתקדמת ודמוקרטיה
הפועלת בבתי ספר תיכוניים תוך שימוש במערכת הפעלה חוויתית וסימולציות.
המערכת מבוססת על הנחות היסוד :
1. על מנת להכיר אורח חיים דמוקרטי יש להתנסות בו.
2. על מנת להכיר את הרעיון הדמוקרטי עדיפה שיטת חינוך חוויתית.
ההפעלות מבוצעות בעזרת מנחים מיומנים ומלוות בפעיליות נוספות (הרצאות, סרטים, סדנאות ומפגעים) מערכת התכנים שהוכנה ע"י צוות מומחים מאונב‘ ת"א היא מודולרית וניתנת להתאמה לכל כיתה ערכות ההפעלה נוסו בהצלחה גדולה באיזור ת"א.
אנו קוראים לך להצטרף לצוות המנחים של צוותא נעורים בשנה'ל תשמ"ט וליטול חלק במשימה חינוכית שאין למעלה ממנה !
ההנחיה תתבצע במתכונת של -שעתיים- פעם בשבועיים - בכתה בבית ספר תיכון סמוך למקום מגוריך.
הקבוץ יזוכה במרוכז עבור ימי עבודה שתצבור,
הכנת המנחים תתבצע בסמינר הכנה בסוף חודש אוג‘- תחילת ספט‘ (תאריך מדוייק יימסר). הדרכה ולווי מובטחים לכל אורך תקופת הפעילות.
אם הדברים האלו מדברים אליו,
אם אתה חרד לדמותה של הדמוקרטיה בישראל,
אם את/ה מוכן לפעול נגד גזענות וכהניזם ובעד דו-קיום ושלום צודק ובר-קיימא.
אם אתה מוכן לעטות משהו לשינוי משמעותי בחברה הישראלית ומאמין בחינוך
מקומך עכשיו איתנו !
אנא התקשר איתנו בהקדם לפרטים נוספים.
צוות "צוותא נעורים"
מח‘ רעיונית הקבה"א
רח‘ ליאונרדו דה וי נצי 13
תל אביב
ניתן גם לפנות טלפונית ענבל 03-435351/323 בשעות הערב לזאביק : 04-854343ההסתדרות הכללית של הועבדים בישראל
הקיבוץ הארצי הושמר הצעיר
הועד הפועל
מח' רעיונית-פוליטית
1 במאי 1988
1 במאי של 1988, יעמוד בסימן המאבק של תנועת העבודה למען חשלום באיזור ולמען פתרון הסכסוך בינינו לבין בפלשתינאים.
במסגרת חגיגות ה-40 למדינת ישראל, יהווה האירוע של 1 במאי ביטול נוסף לזהות ולקשר שבין צבור העובדים בישראל לבין מדינתו. ההסתדרות תפגין את כוחה ועצמתה למען מאבק לצדק חברתי ובזה תביע סולידריות עם חג העבודה הבינלאומי.
ההיתיישבות העובדת תקרא להמוני הפועלים להצטרף למאבקה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, המכבידה עולה על העובדים ומכשילה אה הצמיחה הכלכלית של המשק.
המצעד יתקיים ב 1 במאי בתל אביב.
בשעה 11.00 יתחיל לצעוד ממקום רכוז - גשר בר יהודה, ויגיע עד לכיכר מלכי ישראל, שם תתקיים העצרת.
בצעדה תשתתפנה מישוריות (פלטפורמות) של גופי ההסתדרות השונים, כולל מישוריות של השומר הצעיר והקבה"א.
הקבה"א לצעד בגוש של ההתיישבות העובדת.
חניכי מוסדות החנון לצעדו במסגרת תנועות הנוער.
1 במאי מוכרז כיום חופש מוקדש למפגן בתל אביב.
כל קבוץ יצעד תחת דגלו - דגל הלאום והמעמד.
כל קבוץ יכין סיסמאות.
חומר על 1 במאי נמצא במשרדי המח' הרעיונית-פוליטית בקבה"א, קומה 7, טלפונים: 03-435351, 03-435292,03-435323.
הזמנת אוטובוסים תעשה דרך רכזי השלוב האלזורי. חברים! עקבו אחרי פרסום החומר בעל המשמר וב"השבוע". -אחראים לארגון יום האחד במאי - המזכירים ורכזי הועדות הפוליטיות. בפרטים נוספים, נא לפנות אל רכזי האיזורים:
גליל מערבי
יעקוב מוריה - 04-911257 - (הקבה"א)
דוד עטיה - 06-949785 -(תק"מ)
עמקים
יוסי בולגנים - 06-588041, 06-539666 -(קבה"א) אריה ברוש - 06-593988 (תק"מ)
עמק הירדן
אבי אגוזי - 06-755592 - (תק"מ)
המשך...
..2/
יום17.4.88
המשך מעמוד קודם
אזור גרנות
דודו פרי - 06-335013 - (תק"מ) אלי אפרת - 05-3341126/22913 (קבה"א)
אזור הדרום
חיים זהבי - 051-888229 -
רות להב - 057-83966 (בשעות הערב) -(קבה"א)
גליל עליון
אריאלה יעבץ - 06-988253 (בשעות הערב) (קבה"א)
מטה מרכזי - 03-435351, 03-435292, 03-435327 - הקבה"א (אשרי אהוזר, ענבל) מפ"ם - (הנרי) - 03-266244.
L
y90:3av' an navi( סרס.
של הישגי העובדים ב־40 שנות המדינה יהיה השנה האירוע המרכזי של חגיגות ה־-7 במאי
נהיה שם כולנו, עם בני משפחותינו
עוצמתנו - בהמונינו
המפגן ינוע ב־11.00 בבוקר מגשר בריקודה לאורך רח' אבן־גבירול עד ביכר מלבי ישראל
פרטים בועד העובדים או במועצת הפועלים
לבנין חברה עובדת וצודקת
ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י • הועד הפועל • המרכז לתרבות ולחינוך • מערכת ההסברה
ההסתדרות עם המדינה
לאורך כל הדרך
מפגן
ענק
מטה לחגיגות ה-40 למדינה בהסתדרות
מטה ה-1 במאי
1 במאי 1988.
1 במאי חג ציבור העובדים. , ההסתדרות לקידום המשל! והחברה. לצמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה. נגד אלימות, בעד חופש חדיבור. יחד לחיסול הפערים בחברה. תעסוקה מלאה - צמיחה כלכלית" כולנו נישא בעול ־ בצדק ובשיוויון. תעסוקה ושכר הוגן לבני נוער ולבוגרי צבא. המשאבים - לגליל לנגב ולעיירות הפיתוח. סולידאריות פועלית - ולא קיטוב עדתי. פירוד עדתי - הרס העם. אחדות עובדים בעיר ובכפר. פועלי ישראל יגנו על הדמוקרטיה. צדק, שיוויון ודמוקרטיה. האלימות ־ אוייב העם. יחוסל הפער העדתי. הסתדרות עובדים חזקה ומלוכדת. אחוות עמים - לטובת העמים. אחווה יהודית ערבית. באחוות עמים תקווה לעתיד. הזכות לעבודה היא הזכות לקיום. האבטלה אוייב העליה והבטחון, כולנו יחד בנעמת. חופש הדיבור - נישמת הדמוקרטיה. ההסתדרות למעו חברה צודקת, עובדת ויוצרת. רפואה ציבורית - קופת חולים ציבורית.
ההסתדתת הכללית של העובדים בארץ-ישראל
«המרכז רח' ארלוזורוב 93
לתרבות ולחינוך תל־אביב 61002 הועד הפועל טל. 431111
«מפעלי רח' ויצמן 32 וקשר למטה:
תרבות והינוך תל-אביב 62091 רח' ארלוזורוב 93, ת"א בע"מ טל. 218152,219889 טל. 1,262621.262938
WjJl
1988
סיסמאות למפגן ה- 1 במאי 88 רשימה ראשונה
נספח א'
2/...
מטה לחגיגות ה-40 למדינה בהסתדרות
מטה ה-7 במאי
- 2 -
רפואת שווה לעשיר ועני.
ההתישבות העובדת - חומת מגן.
משלן העובדים - מעוז חברתי וכלכלי.
עידוד היצור והיצאו להבראת המשק.
נגן על רמת חייו של העובד.
חג לעובד חג להסתדרות.
נמשיך ונבגה את המדינה.
חינוך מקצועי מתקדם.
חינוך להשכלה לנוער העובד.
מפעלי חברת העובדים לקידום החינוך המקצועי.
לחיזוק מעמדו של העובד.
ההסתדרות לשרות העם והמדינה.
ההסתדרות הכח היוצר והבונה במדינה.
יוקל עול המם על השכירים.
מאבק נגד משתמטי מם.
מאבק נגד ההון השחור.
נעמת בעד הזדמנות שוונ.
חברת העובדים למען עידוד היצור והיצוא.
לחיות מפרי עמלנו ולא מחסדי זרים.
יצירת מקורות תעסוקה חדשים - צו השעה.
הפסיקו יבוא אבטלה.
כור- לתיעוש אזורי פתוח.
אנו המשביר לצרכו גם באילת ובקרית שמונה.
אנו רוצים לחיות מפרי עמלנו.
בנק הפועלים - הבנק המוביל בשרות השכיר.
ההסתדרות עם המדינה לאורך כל חדרך לבניו חברה עובדת וצודקת.
ההסתדרות הכללית *הסרכז חזי ארלת1הנ93 *הפעל' wpss s2w'vm למטה.
סל העונדס vrrmnimi תל-אביב 61002 vrmmm תדאביב 62091 חד אולת1חנ 93, ודא
בארץ ישראל 262714,262824,262938 J0 218452,219889 .10 בע"מ431111.10 101971 הועד
1 ב מאי 1988
האחד במאי, חג העבודה הבין־לאומי, הוחג לראשונה בבמה ארצות בעולם בשנת 1890. שלושים שנה חלפו מאז נוצר החיבור בין הרעיון הסוציאליסטי בראשית שנות הששים של המאה שעברה לבין הפועלים, ועד לקביעת יום אחד בשנה, שנועד תחילה להפגין את מאבקם של פועלי העולם למען הגשמת דרישתם ליום העבודה של שמונה שעות. מאז מובנם של שני המושגים הינו זהה: תנועת הפועלים ותנועה סוציאליסטית. האחד במאי משמש להם דגל וסמל.
תמיד יהווה האחד במאי מה שהיה מאז הוחל לחוג אותו: התגלמות מיטב המאוויים והשאיפות לגאולה לאומית ולשחרור חברתי.
מקורו של האחד במאי הוא: התארגנותם של פועלים שכירים למאבקם המקצועי והפוליטי. מקורו של חג האחד במאי הוא בארצות־הברית. בשנת 1884 החליטה ברית־הפועלים הכללית באמריקה שהאחד במאי ישמש יום הפגנה להנהגת יום עבודה של שמונה שעות. בכינוס הראשון של הפדרציה האמריקאית של הפועלים בשנת 1887 הוחלט לקבוע את האחד במאי כחג העבודה וכיום זכרון לקרבנות המאבק על יום עבודה של שמונה שעות. בוועידה הבין־לאומית של הפועלים בפריס בשנת 1889, שבה הוקם האינטרנציונל הסוציאליסטי השני, הוחלט לקבוע יום אחד להפגנת הסולידאריות הבין־לאומית של הפועלים בבל העולם, ולשם כך נקבע האחד במאי. הוא הוחג לראשונה בכמה מארצות אירופה בשנת 1898.
במשך כל השנים הוחג האחד במאי בדרכים ובצורות שונות ורבות, בגלוי ובמחתרת. בארצות רבות, תוך התנגשויות־דמים עם המשטרה והצבא, הפגינו פועלי העולם למען משטר צודק, חברה בלי מעמדות, נגד נפגעי העוני, הרעב והבורות, למען שלום וחרות ונגד מלחמה ושיעבוד.
מימיו הראשונים של הפועל בעל ההכרה בארץ־ישראל, בימי העליה השניה, הוא אימץ לעצמו את צווי הסולידריות הבין־לאומית. מימי העליה השניה נחוג האחד במאי בארץ־ישראל. דברי ימי האחד במאי, מאז נחוג לראשונה בשנת 1906 ועד היום הזה - הם ציוני דרך בתולדות תנועת העבודה בארץ־ישראל. בשנת 1906 מנה ציבור הפועלים בארץ־ישראל 400 איש. ביוזמת חברי "פועלי ציוך התקיימו שתי אסיפות של פועלים: האחת בפתח־תקווה, שהיתה אז בסימן חרפת החרם על הפועל העברי והשניה - מתחת לעץ שבין ראשון־לציון לנס־ציונה. באסיפות דובר על ערך החג הבין־לאומי ועל המלחמה למען עבודה עברית.
לאחר קום מדינת ישראל לבש האחד במאי צורה ופשט צורה לפי נסיבות הימים. היו שנים של תהלוכות ומסעי הישגים שהבליטו את מעמדה של ההסתדרות בכוח המרכזי במדינת ישראל והיו שנים של התגייסות למשימות שונות.
אבן, יש מן הסמל בסמיכות המועדים בין אחד במאי וחג העצמאות; שני ימים סמוכים זה לזה, המבטאים את המאוויים לשחרור לאומי כשהם משולבים בשאיפה עמוקה לגאולה חברתית.
ימי חג הם ימים של חשבון נפש ליחיד ולציבור. בחג העצמאות ובאחד במאי נחזור על הדברים הנשמעים היום נדושים, אולם הם אמת לאמיתה: מדינת ישראל הוקמה בזכות מאבקיו ומלחמתו של הפועל העברי בארץ־ישראל והודות למפעל ההתיישבות והמשק העצמי שהקים. חזון זה של שחרור לאומי משולב באידיאל של ביטול השיעבוד החברתי הוא היסוד שעליו קמה מדינת ישראל.
ההסתדרות היא בעלת מעמד איתן בתנועת הפועלים הבין־לאומית החופשית והדמוקראטית. ההסתדרות הוכרה כתנועת פועלים מהפכנית, היוצרת דפוסים ארגוניים חדשים שאינם מטרה בפני עצמם כי אם אמצעי להגשמת ערכים אנושיים ופועליים כאחד, ובכוחם היא גוברת על קשיים ופותרת בעיות שהתנועה המקצועית בעולם לא ידעה לפותרן. הדגש הוא על כלליותה של ההסתדרות, מפעלי העזרה ההדדית שלה, שילוב הפעילות המקצועית עם הפעילות המשקית-קונסטרוקטיבית, פעולת תרבות, חינוך
והסברה, ומיזוג הנאמנות לעובד עם הנאמנות לאומה ולמדינה.
הרעיון של ביטול הקשר עם תנועת הפועלים הבין־לאומית ומחיקת הסמלים של קשר זה - האחד במאי, הדגל האדום וכו' - אינו חדש. זהו ויכוח ישן בין הדעה כי העובד צריך לדאוג רק לאינטרסים החומריים שלו בהווה, להיאבק על העלאת שכר והטבת תנאי העבודה לבין הדעה האומרת, כי בד בבד עם מאבק זה צריך לשאוף לפעולה ולהילחם למען הקמת חברה צודקת.
ייחודה של ההסתדרות הוא בכך שהיא משלבת איגוד מקצועי עם משק עצמי, נשיאה בעול האחריות לגורל המשק והחברה, עזרה הדדית ותרבות, ופעולה קונסטרוקטיבית. תורה זו, הקונה לה אוהדים בארצות המתפתחות, הולכת ונעשית גחלת האיגוד המקצועי המודרני בעולם כולו. האיגודים המקצועיים הגיעו להישגים בולטים בשכר ובתנאים סוציאליים - ומבחינה זו הושגו רבות ממטרות האחד במאי - והאיגודים מחפשים אפיקים חדשים לפעולתם. לכן הם מקדישים עתה יותר ויותר מאמצים לענייני משק, חברה ותרבות, עזרה הדדית - כל אלה להגשמת החזון שהוגי הדעות של תנועת העבודה ומניתי היסודות של ההסתדרות הגדירו אותו כמושג -עם עובד.
קטעים מתוך "ה-ו במאי" מאת אליהו אגרס.
השנה במסגרת חגיגות ה־40 למדינת ישראל, יהיה מפגן השגי העובדים ב-40 שנות המדינה האירוע המרכזי של חגיגות ה-1 במאי. יהיה זה ביטוי נוסף לזהות ולקשר שבין ציבור העובדים בישראל לבין מדינתו.
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - המרכז לתרבות ולחינוך מערכת ההסברה תשמ"ח - 1988
צו מריאה
לחילי במילואים
(נא לתלות על לוח המודעות)
שם פרטי שם משפחה דרגה מס' אישי
הינך נקרא לשרות פעיל יוצא דופן - לא להגנה על גבולות המדינה מפני אויבים מבחוץ, אלא להצלת צה"ל מפני אלה מבין קובעי המדיניות אשר מדרדרים את צה"ל, הופכים אותו לצבא מדכא ופוגעים בהכנותיו לקראת מבחני העתיד האמיתיים.
4ייו, אנשי מילואים מהשורה, חיילים וקצינים, ללא השתייכות למפלגה או תנועה מסויימת — מתנגדים ^ימוש בנו כצבא מכה ומדכא. ירי באזרחים ופיצוץ בתי משפחות נוגד את טוהר הנשק הצה"לי — להתרגל לכך לא נסכים!
לא נוכל עוד לשמש תחליף לפתרון מדיני - תהליך אשר יעביר את ההתמודדות עם העם הפלשתיני לשולחן הדיונים. זהו הכרח שלא ניתן לדחותו. היד המושטת לפתרון של שלום איתנה הרבה יותר מכל "יד חזקה"!
אם הינך שותף לדעה זו, דעת אלפים המשרתים בצבא, החרדים לדמותו ולחוסנו של צה"ל -התגייס כדי לבטא התנגדות חד משמעית להמשיך כך! בידנו הכח להשפיע: עוצמת צה"ל טמונה באמונה בצדקת דרכנו ומעשינו,כשאמתה זו מתערערת בנו, לא יוכלו קובעי המדיניות להקל ראש בכך.
בקרוב מאוד נקיים "תרגיל גיוס" לעניין זה ונתייצב יחד להביע עמדתנו הברורה: לחזור לצבא ההגנה. (הקריאה תהיה פומבית ותפורסם בעיתונות)
הבהרה: אין זו קריאה לסרבנות - כל אחד מאיתנו יפעל על פי צו מצפונו.
התגייסות למאמץ, הצעות ואישור השתתפות ב"תרגיל הגיוס" - הינך מתבקש לשלוח ספח זה ל"צו קריאה", ת.ד. 9591 ירושלים, או לת.ד. 4097 חיפה.
מקום לרישום חבריך - אנשי מילואים נוספים המזדהים ושותפים לדעתנו:
טל- כתובת שם דרגה
טל' כתובת שם דרגה
טל- כתובת שם דרגה
טל' כתובת שם השולח דרגה
חתימה למידע: 02-431664 04 - 669716 04 -377874
מפלגת הפועלים המאוחדת -המרכז
איתנוו גו־אנ' 44 7)* t חל-אניג 1 144144
תר 777' 4י0 י4 מ־ א
לכבוד
קבוץ משמר העמק שלום רב,
7.11.88 מרחב פתח תקוה
לכבוד הוא לי להודות לכם על המאמץ האישי והקבוצי למען לסייע לסניף פתח תקוה... ביום הבחירות.
הקשר במפלגה, ביו מפ"ם הקבוצית למפ"ם העירונית עמד הפעם במבחן.
תודה רבה
נ.ב.
מטה מרחב פתח תקוה
למרות החששות וההסתיגות נמרוד דגן, דני פינר, שלמה שדיאור
עמדם במשימה בן שלמה שדינר
ועל כך תודה אישית
מפלגת הפועלים המאוחדת - המרכז
28.12.88
לכבוד
גזברות
מזכיר/ה קיבוץ
קיבוץ משמר המעק
שלום רב,
מרכז מפ"ם הוציא עבור גימלאי קבוצכם כרטיסי גימלאים במספר.
כאמור, כרטיס זה מקנה זכויות והסבות אישיות לחבר, וכמו כך זכויות במסגרת הארצית של ההסתדרות הגימלאים בישראל.
כל כרטיס עולה 2 ש"ח, ומרכז מפ"ם מימך זאת - ס"ה 184 ש"ח.
הנכם מתבקשים להעביר בהקדם את הסכום הנ"ל למרכז לפקודת הגזברות במפ"ם. הכתובת: רח' איתמר בך־אבי 4 ת.ד. 1777 תל-אביב.
העתקים:
שייקה גורן - גזברות מפ"ם חנך ארז - מזכיר המרכז דני גל - רכז המח' הרעיונית פוליטית
ב ב " ח
נורי בן־יהודה המח' הרעיונית פוליטית הקבה"א - מפ"ם
"הסירוב לשרת בשטחים אינו פוגע בדמוקרטיה?"___________
היבטים פסיכולוגיים של הסירוב והישיבה בכלא.______________
היכן עובר גבול הציות ומתחילה זבות הסירוב?_______________
הסירוב הוא המצאה ישראלית?
סיפור אישי של סרבן שירות בשטחים.____________________
הסירוב הוא אקט פוליטי או מצפוני?____________________
האם "יש גבול" היא תנועה פציפיסטית?_________________
האם לא עדיף לשרת ולהשפיע "מבפנים"?__________________
על מי זה משפיע?
אריה בכר צייר
אנדרה דרזנין פסיכולוג
מאירעמור
דוקטורנט במדעי־ החברה
סיני פתר שחקן ובמאי
פרץ קדרון עתונאי
נשמח אם תזמינו את אחד מאנשי "יש גבול" המופיעים כאן, לשיחה מעמיקה בנושאים חשובים אלה. לתיאום פגישה: טל. 03-5131462
חנוך ליבנה בנקאי
אמנון כרמון
למודי תואר שני בפילוסופיה
גדעון ספירו עתונאי
מולי מלצר עורד ומו"ל
ועידה פוליטית
משמר העמק
שלום עכשיו
PEACE NOW
8.3.89
לכבוד
מזכיר קבוץ/ מרכז ו. פוליטית קבוץ
ח.נ
בלמים אלו מתרחבת פעולתה של "שלום עכשיו" וצוברת תאוצת מחודשת במאבק על דעת הקהל. כדי לעמוד במשימות העומדות על הפרק אנו צריכים מעורבות של כל קבוץ וקבוץ. לצורך כך אנו צריכים איש קשר, איתו נוכל לעבוד ודרכו -- לארגן את הפעילות בקבוצכם. בחודש האחרון הורחבה רשת הקשר בצורה משמעותית, אך מקבוצכם עדייו לא מצאנו כתובת מתאימה. אבקשכם לדאוג למישהו שיהיה מוכן לקחת על עצמו משימה חשובה זו, ולשלוח אלינו שם מלא וטלפון, למחלקה הרעיונית-פוליטית הקבה"א (435323 - 03).
בברכה,
גברי בר-גיל
"שלום עכשיו"
ת.ד. 24288 ירושלים, 21420 תל אביב. 329 חיפה, 3194 באר שבע
מפלגת הפועלים המאוחדת,(מפ"ם),חיפה = המזכירות =
אל
מזכיר הקיבוץ ______
רכז הועדת הפוליטית
חברים יקרים,
עד לבהירות להסתדרות לא נשאר לנו הרבה זמן, אבקשכם להעביר לנו (במידה ומצויה בידיכם), רשימת חברים, בנים, חברות־נוער וגרעינים שעזבו את קיבוצכם ומתגוררים באיזור חיפה, בקריות במפרץ חיפה, בקרית-טבעון וקרית אתא, וכל זה על מנת שנוכל ליצור אתם לשר, לעדכן את מקומות מגוריהם ולצרפם אלינו לפעילות המפלגה.
בתודה מראש,
בברכה
אריה חדש (קיבוץ עברון)
רכז המשלחת מפ"ם חיפה המשימה - הרחבת השורות!
חיפה
,
יוני 1939
רח' שפירא מס.5 הדר-הכרמל טל: 674198
674192
למזכיר/ה
שלום רב,
מצ"ב פניה של חברים מהתק"ם והקבה"א אל התנועות והחברים, לא להשתתף בהצבעה למועצות הפועלי□ העירוניות.
הנך מתבקש/ת לתלות פניה זו על לוח המודעות או לפרסמה בעלון קיבוצך.
, הצוות המארגן ,
אל התנועות הקיבוציות, התק"מ והקבה"א, אל חברי הקיבוצים -
אל נשתתף בבחירות למועצות הפועלים העירוניות
*
אנו, החתומים מטה, חברים בשתי התנועות הקיבוציות ובמפלגות תנועת העבודה פונים למוסדות הרחבים של התנועות, בהם מיוצגים כל הקיבוצים, להחליט על אי-השתתפות. חברי הקיבוצים בהצבעה שתקבע את הרכב מועצות הפועלים העירוניות.
אנו דוגלים במעורבות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית, ורואים אותה כחלק בלתי נפרד מההסתדרות הכללית וכשותפה מלאה ושוות זכויות במוסדותיה הכלליים.
מאחר שהקיבוצים אינם שותפים כיום לבעיות היהודיות של העובד העירוני, אין זה מן הראלי שנשתתף בהצבעה שתקבע מי יהיו נציגיו הישירים במוסדות המקומיים של ההסתדרות.
נירים — ארנוך אבגיי
כפר החורש - דוד אבנרי
בית זרע - הנרי אלקסלסי
גבים - אורי בית-אור
נירים - מרטין בן-מורה
כפר החורש - אלכס ברזל
כפר החורש - אמנון ברזל
עינת מוליק בר
דביר אליעזר בן-הרוש
אור-הנר לייבל ברנפלד
כפר רופיך - מנחם גלעד
עין שמר - אבישי גרוסמן
משאבי-שדה - עודד דייגי
גבת - דני הדרי
עין השופט ־ יגאל וילפנד
מעיך צבי - מאיר זרמי
משאבי-שדה - אורי יזהר
כפר עזה - יורם כהן (דובוש)
מחניים - ברוך כנרי
מגל ־ תדי כץ
גזית ־ אסתר מורדוך
מעין צבי - סטנלי מרון
בית העמק - הנרי ניר
שער העמקים - יוסי סולדמין
כפר הנשיא - שריטה סינה
רביבים - יגאל צחור
איל - נועם קדמן
גן שמואל - שאול קנז
נירים - יהודה קפלון
חולתה - משה רובין
מעגל מיכאל - צבי רם
כפר מנחם - נחום שור
יזרעאל - חנן שליב
אורים - עודד שפירא
אילת השחר - ישראל שפר
