חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.15.1.שליחויות.ארצי.1920.פומבי.contact

249, 250 טלפון — p. o. b. 303 .המען׳ .,:תביס: ת. ך 0״VD1M“, Tei-Aviv :המען לטלגרמות
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל
הועד הפועל
בהשיבה נא להזכיר
משק/5/21
למזכירות "משמר העמק". ח. כ.
קבלנו ידיעת מורשה, כי משפחת הח' א. הורביץ יוצאת היום -11 לנובמבר - את ורשה ותפליג מטריאסט ביום 14 לח.ז., הח' א.ה. ימשיך עוד את פעולתו בפולניה.
ימ/פו
תל-אביב, יום א' כסלו תרצ"ב (11.11.31)
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
הקבוץ הארצי "השומר הצעיר"
.10.18
מרחביה, יום............................................................................................................................................
הועד הפועל
אל קבןץ משמר העמק ח. י.
מחלקה לחברה ותרבות
מס
1905/38
כפי שידוע לכם עמד הח" יצחק בן-מנחם ,כל הזמן במרכז הפעולות של הארגון לציירים ופסלים בקבה"א. גם לאחר שהוא יצא מהמזכירות הפעילה הוסיף לעמוד בקשרים מהודקים אתה והארגון ניצל אותו בכל פעולותיו כמיטב יכלתו. לפי ידיעתנו,הביט הקבוץ על ההופעה הזאת כלהזמן בעין יפה ולא היה למי שהוא מהגורמים הבוגרים בדבר להתאונן ,חלילה, על יחס הקבוץ לפעולתו של החבר ה"ל
בישיבה האחרונה של מזכירות הארגון יחד אתנו עובדה תכנית הפעולה לזזדשי החורף והיא בנוייה על השתתפות פעילה ביותר של יצחק בתוכה. זמן-מה לאחר הישיבה הביעה מזכירות הארגון ,במכתב אלינו, את חרדתה לגורל הפעולה העתידה של הארגון , בעקב הידיעות שהגיעו אליה על תכניותיו של הקבוץ להעסיק רת יצחק בעבודה קבועה מסויימית שתקשור אתו לסדור העבודה בקבוץ ללא כל אפשרות של השתחררות לתקופות מסויימות לצרכי הארגון והפעולה האמנותית בקבה"א.
שקלנו הרבה, איך ובאיזו צורה להפנות את תשומת לבכם לשאלה החשובה הזאת, מאחר שהשמועות הנ"ל לא היו עד כה מבוססות די הצורך ומאחר שאיננו יכולים לציין בדיוק מהי מדת הזמן שיידרש ליצחק בפעולתו ארגון במשך החורף הבא, ואולם החלטנו לפנות אליכם בשם במשאלה חברית להודיענו,מהן התכניות הקיימות בקבוץ לגבי העסקתו של יצדק בעבודה קבועה במשק וכן לבקשכם לשים לב בכל קביעה מסוג זה לדרכי הארגון, אשר רכש לו מקום-כבוד בפעולת הקבה"א ואשר מתכונן לפעולה אמנותית תרבותית רצינית בעתיד הקרוב.
הבנו מצפים לתשובתכם
בברכת חברים נאמנה
המזכירות ה
המחלקה
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
הקבוץ הארצי "השומר הצעיר"
מרחביה, יום 3.1.1839
הועד הפועל
מס.!42/3.
לקב וץ הש וט ר הצעיר משמר־־העמק
ח.י.
לאחר "הפסקת=נופש" ידועה הננו באים לתבוע את חלקכם במשלחת של הקבוץ הארצי לתנועה החינוכית בגולה.הננו מתכונים הפעם לשחרורו של סבק פרנסון לההנהגה העליונה בורשה.
למיותר יהיה לבוא ולהסביר בפני קבוצכם את חשיבותה של המשלחת לתנועה בכל הזמנים ובימינו אלה בעיקר,הנכם מכירים את הדברים אף נושאים בעולם בנאמנות רבה כל השנים.אולם זאת לדעת,שמספר האנשים בקבוץ הארצי אשר יחד עם משקלם האישי והציבורי ידעו גם לשמור על הזיקה והקשר לתנועה החינוכית ועניניה עד כדי יכולת לרכז את ההנהגה העליונה של תנועתנו העולמית - אינו רב ביותר ועם כל מאמצינו וחיפושינו בכיוונים שונים לא ראינו אפשרות אחרת כי אם לבוא ולתבוע דוקא מכם ואת סבק,למרות ידיעתנו את מצב הענינים במשק ואת הקושיים שצאתו של סבק יגרום לכם.
תכניתנו היא שסבק צריך לצאת לורשה במשך 2-3 החדשים הקרובים,
משמע - בפברואר-מרץ הקרובים,קבע בו את המועד הזה,משום שעד אז נשאר במקום משה זילברטל, להאריך את המועד אי אפשרי מאחר שאין להשאיר בשום פנים בימינו אלה תקופות בין=הזמנים בין שליח אחד למשנהו בדרך כלל ובפעולה ההנהגה העליונה בעיקר, במצב המסוער באירופה הכרחי הוא מוסד מקשר,מדריך ומיעץ בקרבת=מקום,התמורות הפוליטיות בכל ארץ מתחוללות תכופות ובמהירות הבזק.תנועתנו בכל ארץ נתבעת מדי פעם להחליט בענינים גורליים, בשאלות קיום,ממש תוך ימים ספורים ומבאין יכולת לפתוח בחליפת מכתבים עם הארץ,הנה רק בימים הקשים של ערב מינכן - ראינו מה חשיבותו והכרחיותו של מוסד כזה באירופה,אשר בהיעדרו עמדנו בפני אפשרות עצי שובם המידי של כמה וכמה שליחים ובפני הרס תנועות שלמות. קשה לנחש מה צפון לנו בחיק=הבאות, אולם אחה ברור שסבק צריך להגיע לורשה עוד לפני צאתו של מ.זילברטל,משמע במועד שצינו אותו לעיל.
מאידך גיסא הננו מעריכים שפרק הזמן אשר קבענו יספיק גם להכנה מו"מ לסבק בענף, ולהכנותיו של סבק לנסיעה.
והננו לבקשכם לדון בפניתנו זו בהקדם האפשרי ולעשות את כל המאמצים למען לאפשר לסבק את צאתו לשליחות המוצעת. והננו מחכים להחלטתכם.
בר/
בברכת חברים נאמנה בשם המזכירות
9/2/39
צ"ט/מ/392
אל
מזכירות הוע"הפ של הקב"הא מרחביה
ח. י.
קבלנו את מכתבכם בו אתם פונים אלינו לשחרר את מיתה לחצי שנה לשם רכוז עבודת הלהקה/.אולם בטרם שנכנס לדון בפניה/ זו,החלטנו לבקש מכם כי תעבירו לנו תכנית ורשימת האנשים לעבודות חלקיות בקבוץ הארצי, אשר בדעתכם עוד לדרוש מאתנו עד סוף שנה זו,בקשתנו זו מוספת לא רק בגלל שחרורה של מיתה אלא בגלל זה שהדרישה לאנשים לעבודות חלקיות בקב"הא באה \\ה באופן מפוצל מאד, ודורשת מאתנו להתיחס לכל דרישה באופן מיוחד על כל נמוקיה השליליים והחיוביים ואינה מאפשרת לעסוק בדברים אלה באופן תכניתי יותר,אי ידיעה מראש מי ומהו מספר האנשים אשר ידרשו וכן אי ידיעת הזמן אשר ידרש לפעולתם,מסבך את הדיון משום שעל פי רוב, האנשים מסודרים בעבודה כזאת אשר לא ניתן לשחררם בזמן שהם נדרשים, ונוחכנו איפוא בהכרחיות של הרשימה הנ"ל וקביעת הזמן של העבודה,אחרת לא תהיה ביכולתנו בכלל לדון על דרישות חלקיות,אין זה אומר שבכל מקרה נחליט בחיוב,כי מצבנו בעבודה הוא קשה מאד,אלא זה יקל עלינו וגם עליכם את הדיון.
אי לזה הננו רוצים גם לנגוע בשאלת החזרת ימי עבודה,עד אתמול נמצאו אצלנו בסך הכל ,שלשה חברים אשר החזירו ימי עבודה,אתמול נוסף הרביעי מקבוץ א"י ד',אולם החבר מפענית שנמצא בהחזרת ימי עבודה הודיע לנו כי בעוד שבועיים הם יגמרו את חשבון ימי עבודה שלהם והוא יעזוב את המקום,ו\\\ ,המספר הזה בהחלט אינו מספיג במצב של החזרת עבודה כיום על אחת כמה וכמה שהוא לא יספיק כשנצטרך עוד להוסיף אנשים לעבודות חלקיות, והוספת אנשים תלוי בהחלט במדת הסידרת שאלת החזורת של ימי עבודה במדה מספקת.כמו כן לא נוכל לקבל החזרת ימי עבודה של בחורות אלא במדה מצומצמת מאד,כי אין עבודה מתאימה לבחורות.
7.3.39
צ"ט/מ/466
אל
מזכירות הועד הפועל של הקב"הא מרחביה
ח.י.
קבלנו את מכתבכם בו קבעתם את תכנית ההשקעות ביפי עבודה אשר אנו נתבעים// לתת עד ה - 1 באוקטובר 1939.
בגלל סבות שונות לא היה ספק בידנו עד כה לברר את התכנית עצמה
ואבו גרון עליה עליה בזמן הקרוב,אך למען לא לעכב את התחלת עבודתם של
כמה מהחברים אשר צוינו ימכתבכם ,החלטנו להעברת בחיוב לעבודתה של מיתה ושל חתולי ומשה פורמנסקי,כן גם אנו נענים בחיוב לעבודתו של יצחק בן מנחם אך בתנאי כי עבודתו זו לא תפריע לנו לעבודתו בתור נהג באוטו,
את התנאי הזה אנו מציגים בגלל המצב הקשה אשר הננו נמצאים בענף הזה,ותנאי זה אומר כי אם יצחק ידרש לעבודת האוטו (הוא האיש הרזרבי היחידי) ** לא נוכל באותו זמן, לשחררו לעבודה בארגון הצירים.
כן עוד לא \בררנו שאלת שליחותו של סבק,השאלה הזו אינה נראית לנו קלה ופשוטה והיא דורשת ברוד רחב בגלל המצב בענף אשר הוא מנהלו,גם שאלה זו נברר בזמן הקרוב.
אך לעומת כל הדרישות הנ"ל אשר ברובם הננו עונים עליהם בחיוב
עמדה לפנינו שאלת המשך עבודתו של מרדכי שנהבי ,כידוע לכם ממשיך שנהבי
בעבודת הקב"הא זה שנים רבות כמעט ללא כל ההפסקה,ומזמן הגיעה השעה לתת לשנהבי נופש מעבודה זו ולאפשר לו לשוב לקבוץ,אך מדי פעם ופעם היה מופיע איזה שהוא דבר הכרחי וחיוני שלא נתן לו לעזוב את עבודתו ולשוב הביתה, אנו סבורים כי אי אפשר יותר לדרוש מאתנו ומשב הבי שהוא ימשיך בעבודה ללא כל הפסקה,כי במרה שלא נעריך את חשיבותה והכרחיותה של עבודתו,במרה לא פחותה חשובה השיבה לחבר הקבוץ לקבוצו אחרי זמן כה רב ,לעצמו הוא ולקבוץ גם יחד.
אנו החלסנו איפוא לדרוש מכם את שחרורו של שנהבי מעבודתו במשך הזמן הקרוב ביותר,עליכם לעשות את כל הסדורים הדרושים למען אפשר את שחרור במשך הזמן הקרוב ביותר.
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
הקבוץ הארצי השומר הצעיר
מרחביה, יום ..10.7,1939
* הועד הפועל •
לקבוץ השומר הצעיר משמר=העמק
ח. י.
בישיבה האחרונה של הועד=הפועל הוחלט צבצץשבמשלחת של הקבוץ לקונגרס הציוני הקרוב תהיה גם אממה לוין.הדבר אוסר וגם פורסם בקבוץ הארצי ומאחר שמתקרב יום הנסיעה הננו לבקסכם שתאשרו את נסיעתה של אממה ותשחררו אותה לחדשים.
מאחר שאממה נוסעת לקונגרס החלטנו שהיא תבקר בדרכה לקונגרס במשך שבועים ביוגוסלביה ותשתתף שם במושבות המנהלים אשר תרכזנה מאות משתתפים.זו אחת התנועות הארציות היפות ביותר שלנו באירופה ולמושבות המנהלים יהיה ערך חינוכי וציבורי רב בסביל התנועה במקום, מאחר שהמושבות תתקימנה סמוך לקונגרס,הרי הצעתנו היא שאממה תצא מהארץ עוד בסוף יולי,תגיע ליוגוסלביה בראשית אוגוסט ותשהה שם במושבות במשך שבועים עד לקונגרס, כאמור כל זה יחד (נסיעות לשני הצדדים, יוגוסלביה,הקונגרס ושבוע להכנות) תובע את שחרורה של אמסה לחדשים, החל מה-15 ליולי.אי לזאת נבקשכם שתדונו/ בפניתנו זו עוד השבוע כדי שאממה תשוחרר ב-15 ותיגש מיד להכנת הויזות והנסיעה,
בברכת חברים נאמנה בשם המזכירות
מאיר יערי
1352/39
ברוך רבי נ ו ב
11.7.39
צ"ט/מ/723
למזכירות הועד הפועל של הקב"הא
מרחביה
ח. י.
הננו למסור לכם בזה את החלפה השיחה בשאלה שליחותו של משה פורמנסקי:
שיחת הקבוץ, החליטה בשלילה לפניתכם בדבר שליחותו על משה פורמנסקי ,הנמוקים להחלמה שלילית זו הם כמה,אך בעיקר היא מבוססת על מצב המשקי הקשה בו נמצא הקבוץ אשר אינו מאפשר להוציא ביום חברים נושפים ממעגל עבודת המשק,אף על המכסה על 8 של 8 חברים המוטל עלינו לתת לקב"הא.
בשיחה זו עמדו מבדים רבים על מצבנו המשקי הקשה ובקשר עם זה על הנטל הכבד של הוצאת חברים מענפי פשק שובים ועל הסכנות החמודות המרובות במצב זה,והודגש הצורך להעביר בירור מקיף בשאלה בהשמת פות המזכירות של הוע"הפ.
אי לזה החליס הקבוץ להזמינכם להשתתף בבידור הזה ,אשר יש לקים אומו ביטים הקרובים ביותר,נבקשכם על כן להודיע לנו את היום בו אתם מוכנים לבוא אלינו לשם השתתפות בבירור הנ"ל.
עקב ההחלמה בדבר הבירור נדחה הדירן בשאלה שליחותו על סבק,עד אחרי הבירור
שיתקים בהשתתפוהבס.
עלינו להעיר כי אמנם לא ענינו לכם בכתב בדבר פניתכם לשליחותו של סבק אולם בעל פה נמסר לכם ע"י חברנו ויסמן את החלטתנו שהחלטנו בשעתו והיא: שבקשר עם ההנהלת הענף אשר סבק מנהל אותו לא נראה בשעת הפניה בל אפשרות להחלים החלפה חיובית מידית,אולם מאידך גם לא רצינו לתת תשובה שלילית, והיות והיה עוד לפנינו זמן של כמה חדשים על בן החלטנו לדהוה אה הדיון 00 לחדשים מספר ובינוניים לנסות למצוא פתרון לשאלת הנהלת הענף.ולאחד הזמן הזה לדון בשאלה מחדש לאור המצב,ההלטתנו זו נמסרה לבם כאמור ע"י חברנו ויסטן בעל פה,ואין איפוא מקום לדבר על שתיקה,ושתיקה כהודאה דמיא.

בב"ח
למזכירות
הועד הפועל על הקב"הא מרחביה
ח.י.
הלוה ושאלה נסיעתו של משה פורמנסקי. שנפתרה בחיוב בתנאים ידועי נמסר לכה בעל פה,הריגו מוצאים למסור לבם בכתב את החלפה השיחה בענין זה:
א) הקבוץ מסכים לנסיעתו של משה פורמנסקי אך בתנאי שבמקומו יבוא מיד מכונאי אמד מאחד הקבוצים,דבר זה צריך להסתדר במשך שבועיים שלשה הקריב ובינתיים אין מעכבים אה נסיעתו לקונגרס,באם לא יבוא מכונאי אחר במקומו הח' פורמנסקי יוחזר מקונגרס ולא יצא לשליחותו/ באמריקה.
ב) הח' המכונאי אשר יבוא במקומו של פורמנסקי צריך להשאר בקבוץ עד אשר הקבה"הא לשחרר את אחד המכונאים(אדק או בן-טוב) מעבודתו בקב"הא
ג) באם הח' המכונאי העובד במקומו של פורמנסקי יעזוב את המקום מבלי שהקב"הא העמיד לרשוה הקבוץ מכונאי אחר אד מבלי שהקב"הא שחרר את
אחד החברים הנ"ל,הרי הקבוץ יפסיק באופו אוטמטי את עבודתם של אחד החברים 1
מצאנו להכרחי להעמיד את התנאים האלה תמורת הסכמהנו לנסיעמד של הח' מ.פורמנסקי עקב המצב הקשה והוסר עובדים ?ר1^יה^0^י1א^^אל^3למ?א^י עומדים לפני מצב שלא היינו רואים מוצא ממנו: Y
לתשומה לבכם.
בהתאם להחלטות הנ"ל פעל הח' פורמנסקי וסדר שמקבוץ כרית יבוא במקומו מכונאי אשר גמר אה השתלמותו בקבוץ מזרע,ומחבר זה עומד לבוא אלינו מחר מחרתיים.
צ"מ/מ/788
בב" ח
8.8.39
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
הקבוץ הארצי השומר הצעיר
24 אוקטובר 1939 מרחביה, יום
• הועד הפועל •
אל
קיבוץ השומר הצעיר משמר - העמ ק
ח. י.
נמסרה לנו ע"י חזן החלטתכם בדבר המשך עבודתו של אדק במחלקת ההתישבות שלנו.את ההחלטה הזאת הננו מקבלים בהתאם להודעתנו ובמקומו של אדק נכנם לעבודה זו בדר.
בקשתנו מכם היא,שתאפשרו לאדק גם להבא לארק להמשיך בחברותו במרכז החקלאי ובועדה הכלכלית של הקיבוץ הארצי, כלומר שתאפשרו לו להשתתף בישיבות המרכז החקלאי וכך בישיבות הועדה הכלכלית.
בברכת הברים נאמנה בשם המזכירות
שלמה
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
הקבוץ הארצי השומר הצעיר
מרחביה, יום
30 אוקטובר 1939
אל
קיבוץ השומר הצעיר משמר-העמק
ח.י.
החלטנו להטיל על חברכם דוד לינקובסקי את ריכוז הפעולה הספורטיוית בקיבוץ הארצי.
זה מזמן בשל אצלנו הצרך בריכוז שטח פעולה זה.הצלחנו לרכוש לעצמנו מעמד חשוב בתוך"הפועל",שאותו הגנו מחשיבים במיוחד,בהיותו מכשיר הכוח היחידי העצמאי של ציבור הפועלים.
לא יתכן,שנמיך להחזיק בעמדה זו רק מבחינה פוליטית ולא נראה אה ישיבתנו בתוך "הפועל"כמחיבת אותנו לפעולה ספורטיוית .החלטנו להטיל על דודיה, להפעיל את סניפי "הפול" בקיבוצינו ולהדריכם בעבודתם. בקשתנו הקונקרטית היא,שתשחררו את דודיה למשך 6 שבועות בערך.בתקופה זו הוא יספיק לבקר את כל קיבוצינו ביקור יסודי ראשון.לאחר ביקור זה הוא לא יטפל בתפקיד זה באופן קבוע,אלא יבקר רק ביקורים לעתים רחוקות והדבר לא יגזול ממנו הרבה זמן.קשה לנו כיום לקבוע את הדבר באופן סופי.
הננו מבקשים אתכם, שתדונו בבקשתנו זו ככל המהר ותעבירו לנו את תשובתכם.
בברכת חברים נאמנה בשם המזכירות
10.12.39
למזכירו הוע"הפ
של הקבוץ הארצי מרחביה
ח.י.
הרינו בזה למסור לכם את תשובתנו בדבר פניתכם. לשחרורם של סבק למשך 6 שבועות להדרכה בקבוץ המעפיל,ושל יונה בן -יעקב לתפקיד במחלקה לחברה ולתרבות.
בשאלת סבק החליטה שיחת הקבוץ בחיוב,והוא עומד לרמות התפקיד הזמני הזה,
אולם סבק עצמו הביע בשיחה זו אי אלו דעות אשר אינן מזדהות לגמרי עם החלמת השיחה,והוא כעצמו ימסור לכם את דעותיו אלה בענין זה. ברצוננו רק להעיר כי בהיות וסבק הנהו קשור בהנהלת ענף,הרי מאד יתכן כי יכול לקרות שנאלץ לקראו הביתה לפני תום המועד הנקוב,או להפסיק את עבודתו למסך ימים מספר באמצע,ועליכם לקבל את האפשרות הזו לתשומת לבכם.
בדבר שחרורה של יונה דנה הדיחה בכובד ראש וביחס הרציני המתאים לתפקיד נכבד זה, ואולם, למרות כל ההבנה המרובה אשר 00000 מצאה את בטויה בשיחה הזו, נאלצה השיחה בכל זאת להגיע לידי החלטה שלילית מתוך הנמוקים האלה:
כידוע לכם בודאי עובדת הח' יונה בענף המשתלה,והיא תופסת בענף זה מקום חשוב מאד מבחינה מקצועית,כעת היא נשארה החברה היחידה,כבעלת, מקצוע- בענף זה, ענף המשתלה אצלנו,אשר במשך כל השנים תופס מקום נכבד למדי בתוך יתר ענפי המשק עומד השנה -לרגל הצורך הדחוף למצוא עבודה נוספת בדביל האנשים העודפים במשק, וכן גם לרגל הצורך בחפוש מקורות הכנסה נוסכים עקב המגב הכלכלי הדחוק -לפני הרחבה ניכרת. בגלל סבות בלתי תלויות בנו נתמעט מספר בעלי והמקצוע בענף במדה כזו,אשר הוצאת כל איש יעל מקצוע ממנו,מעמיד בסכנה לא רק את תכנית ההרחבה אשר אנו מוכרחים להוציאה לפועל בגלל הטעמים שהזכרבו לעיל,-אלא גם מסכן את המשכת העבודה הנורמלית בענף אלו בם השארנוהו במצבו הקיים,ונדמה לנו כי אין צורך להצביע על התוצאה העלולה לצמוח ממצב כזה ,כי על כן ברורה ומובנת היא מעצמה.
ברצוננו שתבינו כי עשינו הכל,כדי למצוא פתרון מתאים ורצוי למען מלא את בקשתכם,אך לדאבון לבנו לא הדבר בידנו,למרות מאמצנו המרובים,למרות חפושינו ונסיוננו לפתור את השאלה בחיוב,כי התחליף לנזק הכלכלי הקשה אשר 90 הוצאתה של יונה מהענף כעת,היה מביא אתי,בשום פנים לא יכולנו למצוא,ואנו מניחים כי גם אתם אינכם מקלים בכגון זה.
בב"ח
כשנודע לנו שיש בתוכגיית במאורגניים את הכנוס XXXXX של יובל
ה=30 לעלית יוצאי תנועת "השומר הצעיר" מבוקובינה ומבסדביה
להעלות שם דברי זכרונות, נפגשנו אנחנו, קבוצאת יוצאת צרנוביץ, הנמצים
במשמר העמק, כלומר: פרויקו, מאיר, נפתלי, פולי, רוזה וחיים וקיימנו

פגישה רעים על מנת להזכיר נשכחות.
קפיצה מחשבתיה זאת אל מעבר הזמן מלפני למעלה מ=30 שנה, היא מעניינת מאוד. ואכן אין אנו מתימרים לראות לדברי זכריגות אלה שלמדת כל שהיא, אלא אלה הן צילומי=רגע מדברים שנשתמרו בזכרון.
ראינו לפנינו את הזמן של היינו בצרנופיץ בשנת 1920 ואנו נערים בני 15 -16, האדירה הכללית של הזמן ההוא היתה אוירה של התעוררות לאומית, הרי לא מזמן אושרה הצהרת בלמוד בטן רמון. כבר שמענו על ראשוני העולים לארץ וקריאת ארץ ישראל אשר דרשה בוהות רעננים תגיעה אלינו.. תנועה הנוער הרצינית בבדקוביגה, אשר ריכזה סביבה כוחות רעננים, היתה תנועה "השומר השעיר", אסר נקרא בראשיתה "הסתדרות השומרים". מושגיה ברירית על הנעשה בארץ ושל הדרישות שהיא בעמידה לא היו לנו. בינתיים חלמנו על חיי-אחים , חיי=עבדדה ללא ניצול ערכנו טיוליה, שיחות, אשר היו מוקדשים הגיבוש האופי לחינוך העצמי, לחיזוק היכולית של התגברות על יצרים ( "זעלבסטבהעדשונג" בלע"ז) ובכל אלה ראינו כעין הכשרה לחיינו בעתיד. למדנו בצעת עברית ובמובן לא הרגשנו בשגיאות הרבות שעשינו ולא ראינו כל בגר בשאלה: "איך הולך X לך" במקום"מה XXX שלומך".
שיא חיינו היו השבועות בקייץ, ב"מושבה". אף פעולה זאת ----ה נחשבה כפעולת הכשרה חשובה. לחיינו העתידים בארץ ועל כן קבלנו את כל ה"הקשיים" יהיה זה סבל גופני ויהיו אלה תנאים קשים של איכסון יהיה זה מחסור באוכל.... באהבה וקבלנו את ימינו בהרבה דברי=ליצנות ומעשי=קונדס.
כי אכן זה היה סוד חיינו להיות רציניים ולשאוב לדברים נשגבים, מחד גיסא ולדעת שמחה ועליצות עד אין גבול,מאידך.
הנה זוכרים אנחנו במושבה ג'ימיני נוצרה אגודה סודית בשח "היד השחורה", אה זברונינו איננו מסענו הרי מלא אלטויה תפקיד נכבד בייסוד האגודה הזאת. ומה היו מעשיה? הגה לילד, אוזר נמרחו בשעת השינה פני=כל המשתתפיר במסחת=נעלים והיה זה מתזה נפלא לראות איך איש צוחק מרעהו, מבלי להדגיש שגה הוא בעצמו מרוח.
ודבר מקובל היה זה לשיח צלחת מלאה סיח מתחת הסדין, ועוד ועוד מעשים כגון אלה, אשר זכו כמובן למחרת בשעת המפקד או כפי שראו לו אז ה"הש=גח" לנזיפה רואיה.
בין המשתתפים במושבה היה חבר שהצטיין ;גיגזגל בעצלות בלתי רגילה, עד כדי כך שהוא נמנע מלהתפשט בלילה, על מנת לחסוך לו למחרת בבוקר את הזמן ה'־דוש כדי להתלבש. בחור זה היה אחד מאלה שזכו פער למסילה הגונה בנהר, כשהוא לבוש בגדים וארבעה הברים מחד יקיר אות. לבל ישתמט.
"השומר הוא איש אמת!" ולמי לא ידועה דיברה שומרית זאת?
אבל במושבה יכלו לקרות מהיות. הנה מקרה שקרה: בכדי לשמור על השויון דין כל משתתפי המושבה, הוצא איסור חמור על הליכה לכפר
זכרונות
זכרובות =2=
צשס קנית דברי־אוכל. והגה מה שקדה פעם לנפתלי: הוא אהב לטייל השכם בבוקר מחוץ למושבה ופעם אחת עבר בדרכו על יד בית מרזח. את מי הוא ראה שם בפנים? את מותיו טוכמן ואת חיים nxxx ברגנר (במקרה יצא היה ביניהם אצסוייה) כשהם יושבים וזוחלים מכל טוב. זה כאמור נגד האיסור. כשהשניים ראו את נפתלי מיהרו לסיים את הסעודה, יצאו והקדימו אותו במושבה. שם הזדרזו להודיע לפולי שטפסו את נפתלי בקלקלתו. כשנפתלי שמע זאת היה כל כך נדהם עד שיצא היה ביכולתו להוציא הגה מפיו...
מעשה קונדס צא חסרו גם בהיותנו בבית, בעיר. מי זה צא אהב לטעום מנת "לודי" , מה שקוראים בימינו "גלידה". מובן לזה דרושה היתה גם פרוטה בכיס. כשהמצב היה חמור נמצא הגואל בדמות אלטויה אשר הזמין את בצ החבורה לאכול XXX מן המטעם הנ"ל.
ובעת שזצצנו והתענגנו, נעצם חרש הנדיב ואנחנו נאצצנו לחטט היטב בכיסים ולגרד את הפרוטות האחרונות, על מנת לשלם את ההזמנה.
ואם כי מקרים אצה נשנו, צא צמדגו צקוז. ע צ כן כשהזמין אותנו פעם אלטויה לקונדוטוריה המפורסמת של קוחארציק על מנת לאכול מעוגה הדבש המפורסמת בארץ בוצה, נענו ברצון, התישבנו הזמנו X אכלנו, אך - כשהגיע רגע התשלום. הצביע אלטויה על פרויקו, אשר היה אז גזבר ה"פלוגה" ובידו הקופה ואמר: "האדון הזה ישלם!" פרויקו XXXXX המסכן - שלם.
צא רק חיי המושבה מיצאו את זמן הקייץ. מדי פעם נעשו גם סיוציס מיוחדים. הנה פעם עשינו סצושתנו (פרויקו, נפתצי ויוציוס ווייסצברגר ז"צ). טיוצ צראראו. כאשר הגענו לקימפולונג, הזהירו אותנו, צבצ נמשיך צברנו את טיוצנו, כי Xxxkxx כנופיות שודדים ועריקים משוטטות בהרים־ צופים רומנים שהיו במקום, הציעו צנו את עזרתם והביעו את נכונותם צצותינו צמחרח צהרים. אבצ אנחנו התחמקנו באומרנו שזמננו מוגבצ וכי עצינו צעצות מיד.
הצופים הציעו צנו את עזרתם בהשגת רובה מהמשטרה. פרויקו קיבצ את הרובה ואנחנו עצינו. עצ מגת צקצר את הזמן עזבנו את השביצים הידועים ועצינו בדרך צא=דרך. כמובן שתעינו עד שהגענו סוף סוף לסוכה של רועים. שם היו XX כלבי=שמירה פראים, אשר קבצו אותנו בהעדר כל אדיבות. נפתלי נפנה בכוח במקצו, כדי להתגונן בפני הבצביפ התוקפנים, אך ידו היתה עצ התחסונה. כשהגיעו מים עד
נפש, צעק: "פרויקו, שים ) ) , אבל פרויקו לא העז
צרות ורק הודות צהתערבותס שצ הרועים, ניצלו גיבורנו מפגיעה קשה.
ובטיוצ זה היו עוד תקצות. פתאום ירד גשם חזק והחבורה נרטבה עד לכתונת. הרועים איפשרו להם לייבש את בגדיהם ונעציו שצ פרויקו שהועמדו בקירבה יתירה של האם הפתוחה, נשרפו. הוא נאלץ להמשיך את דרכו בסנדצי הרזרבה אשר לא החזיקו מעמד זמן רב ונקראו.
כשנספק הגשם ורצו להמסיך את הדרך, ביקשו שאחד הרועים הצעירים יביל אותם. הלז דרש את תשצומו צמפרע. הוא קיבצ אותו, אך באמצע הדרך דרש תוספת תשלום, באימו כי אחרת יחזור. בליט ברירה הוסיפו לו סכום ידוע ומשקיבל אותו, הצך כמה צעדים ואחר כך פנה עורף ונעלם בין העצים, כשסכום הגון בידיו. רק מאוחר בציצה הגיע החבורה צמקום חפצה בקושי הספיקו עוד להכין את סוכת הענפים צצינת ציצה ולבשל ארוחת ערב (מאמאליגה) אחר כך נפלה עליהם תרדמה כבדה, כשברור היה להם מוסד השכל "אל תסטה מהדרך הישרה!%
היש מבין אלה שהשתתפו בטיול הגדול על הביסטויצה מישהו,
אשר זכר הטיול הזה מש ממנו? עליו כתב פולי תיאור מפורט בשני המשכים ב"צרגוביצר מורגנצייטונג"(1923). הבה נספר כמה דברים שרק עכשיו מותר לגלות אותם.
על הביסטריצה שטנו על 2 דוברות, שס היה בית"שימוש ארעי|
סגור משלושה צדדים את העד הרביעי לא ראו להכרחי לסגור. פעם אחת בהגיע שעת הערב, ונוהגי=הדוברות רצו לקשור אותן לחוף על מבת להתכונן ללינת=לילה, הם לא הצליחו. שלוש פעמים חזרו על הגסיון ולשווא. בכל פער נקרע החבל ולבסוף החל הזרם החזק לסחוב אוזו את הדיברות. היו אלה רגעים רציניד למדי. לפנינו ראינו דוברה *נוגה איבד את השליטה עליהן: והיא הוצבה לרוחב הנהר נסחפה את הדרך
ליתד הדוברות"
נובל להגיד שהיה בזה משום מזל, כי אומנם התנגשה הדוברה שלנו לקודמת ונקרעו חיבוריה והיא התפרקה לבולים בודדים, יזבל איך שהוא קרה לנו גם ויצאנו בשלום, אף את מטענינו הצלנו, אם כי רבים מהטרמלים נרטבו היטב אך מה שיכול היה לקרות לולא נעצרנו בצורה זאת, מוטב שלא נסיק בזה את דמיוננו.
למחרת המשכנו כרגיל. היה זה ליל ששי ושירת "לכה דודי" בניצוחו טל פרויקו הדהדה במרחקי בקעת הביסטריצה®
מספר חיים: בטיולי הקבוצה עם פולי קשורים הזברוגות הנעימים ביותר. הם הצטיינו באידגון מופתי ואף כי לפעמים היו קשים מאור לא היו מקריס של חוסר משמעת או חוסר אדיבות בהתנהגות בין חברי הקבוצה. זכורני באחד הטיולים מקרה, שפולי נתן "פקודה" לא לשתות מים בשעת ההליכה. הייתי האחרון בשורה והדגשתי xxxxjfxxxx צמאון עד מות ולא יכולתי לעמוד באיסור אשר את סיבתו לא הבינותי. עברנו במקרה על יד מעיין, חיתה זאת סביבה שהיו בה מחצבים שונים. החלתתי לעקוב את הפקודה וסטיתי חצידה לרגע ולגמתי קצת מים מהמעין. מיד הרגשתי רעה מאוד, כי היו אלה מים גופריחניים, בלחי דואיים לשתיה. ורק אז ירדתי לסוף דעתו של פולי xxn xx בנתינת קפודח איסור השתיה.
כפי xx הנראה k הקהו החיים בתנועה במקצת את חוש המציאות. נפתלי למשל, זוכר מקרה כזה מימיו הראשונים בהכשרה. החברים עבדו בהווה והיו צריכים לדאוג לעצמם לכלכלתם. פעם נשלח נפתלי לצרנוביץ לקנות פרודוקטים. הוא קיבל ממנהלת המטבח רשימה הדברים הדרושים ויצא לדרך. בעיר נבנם לאחד החנויות הגדולות ומפוארות( "דליקאטסען= געשעפט") מסר את הרשימה , קיבל את המצרכים ושילם. כשהראה אחר כל את החשבון לאמו, אמרה לוג "אני יכולתי לקנות לך את כל הדברים האלה בחצי המחיר!! אומנם לא בחנות מפוארת!"
פ ר ו י ק ו מספר על xxxxx רשמיו הראשונים בארץ:
כשבא X בשנת 1925 לקבוץ, החליט משומה להכנס לחדר האוכל, לא כדרך כל בשר, כלומר בלכתו על רגליו, אלא נכנס - על ידיו.(ידוע שפרויקו היה פעם ספורטאי מובהק) אחר כך ההיצב על רגליו ,הסתכל סביבו ואמר: "אני פרויקו, XX אחיו של מאיר צלר!"
הפגישה הראשונה בין פרויקו ובין נפתלי היתה מעגמת: פרויקו לא ידע על המינהג הנפוץ בימים ההח "למתוח" את "הירוקים"® על כן מי יתאר אה תדהמתו, כאשר נפתלי פנה אליו בזו הלשון:
זכרונרץ =3=
זכרונות =4=
-"טיפש! למה באת ארגה? מי אמר לך לקחת את הדבר ברצינות?
אילו יכולתי אגי, הייתי• מייד חוזר לרומניה. הנה, הבט! איין לבו כאן מה לאכלל, לי אין נעליים ולא בגדים ובכלל אין לי כלום!"
פרויקו ניסה להרגיע את נפתלי ולנחמו איך שהוא, אבל לא נמצאו מילים מתאימות בפיו והוא רק גימגם: "XXX אין דבר! אין דבר! זה לא נורא! זה לא נורא!"
את נסיעתו הראשונה מחיפה לנהלל איננו שובח פרויקו־ היה זה ב"פורד" ישן, אשר ה"שוץ=בלאט"שלו התחמם בל כך, עד שהוא נאלץ להוציא את הרגליים מחוץ לאוטו, על מנת לא לשרוף את הנעליים־ מבגדיו המקומטים נדף במשך שבועות ריח הגופמית מן החיטוי.
ובן איננו שוכח פרויקו את מנורת=הנפט שלו באוהל: היא היתה מפויחת לגמרי ולא עלה על דעת מישהו לנקות את מזכוכית. כשרצה מישהו באוהל לקרוא, הכנים את האצבע אל הזכוכית וניקה מקום קטן, דרכו בקעה אחר כך קרן=אור.
וכיצד ישכח את הארוחה החגיגית כראש השנה בימים ההם? התפריט כלל : - אורז מעושן ויבש, בצל מתוגן בשמן, פרוסת לחם ולכבוד החג... רימון.
תגובתו של פדו יק ו על הופעות חברתיות מסוימות שהוא נתקל בהן בבוא ארצה, היתה בהחלט שלילית. לא על חיים כאלה חלם* והנה קטע מאחד המכתבים שלו:
"הכל שקר, הבל הבל! יש פה רכילות־ חבר איבנו מעריך את משנהו־
יש חברים המעדיפים את נוחיותם הפרסית על חשבון הזולת, ועוד" ועוד..."
במשך השנים למד לדעת שיש צדדים שונים בחיי האדם ויש להתגבר על הרבה דברים, בכדי להיות חבר טוב בחברה בבלל, ובקבוץ בפרט־ דומה XXXX במקצת היתה המציאות הקיבוצית בה נפגש נ פ ת ל י.
כשעלה ב=1922, קיבל את פניו א יהושע בירר בחיפה. כשבצידו עגלה עד זוג פרדות־ עוד בו ביום נסעו לנהלל, ששם נמצא אז קבוץ "ב"־ הגיעו בחצות לחדר האוכל.
נמצאו סם עוד חברים אחדים, אשר עדיין לא ישנו. ניגש אחד מהם אל יהושע ושאל: "האם יש לך סיגריה?". נפתלי לא האמין למשמע אוזניו, שהרי חיה עדיין "שומר=צורניק" נאמן ולא תיאר לעצמו, שחברי התנועה מסוגלים לעשן. אך תדהמתו רבתה עוד, כאשר האיש ששאל על הסיגריות ניגש ליהושע וחיטט בכיסיו, כלומר, לא האמין לדבריו. הרהר נפתלי נוגות:"חבר אומר XX שאין לו, - ואין מאמינים לו. הכיצד? והרי כתוב בדברות השומר: "השומר הוא איש אמת!"
למחרת בבוקר הוגש לו בחוד ארוחה דג מלוח שלם. דבר זה היה מוזר ביותר בעיניו. הוא היה רגיל שמגישים חתיכת דג ועל כן ניסה לחתוך אותו לחתיכות. אבל לא מצא סכין. על כן עשה דוגמת יתד החברים - שיסע את הדג לשני חצאים בידיו, אכלו ובתור הוספה קיבל.... עוד דג מלוח שלם.
אפשר ואפשר לספר עוד כהגה וכהנה. על עבודתה של רוזה על זרימת חצץ בכביש; על פעולתו סל מאיר שעשה מאמצים לחנך את הקבוץ יחד עם חברים אחרים ולבסוף חינך לציונות את משפחתו, לרבות האם, השמחה לראות היום את נכדיה ואת ניניה שחיים אחה בקבוץ משמר העמק; על חיים בצאתו לעבוד עם אכרי הולנד ועוד רבות ,רבות.
אך נסתפק הפעם בזה ובעוד 30 שנה נוסיף ונרחיב.
על החתום: פרו יקו,נפתלי. מאיר,חייםמכתבו של מאיר יערי לשנהבי
3/2/1920
אחי היקר!
ספוק נפש אמיתי גרמה אגרתך בקראנו אותה. הנני שוהה כעת על העבודה. אנשי שלומי הביאו לי אגרתך מן ההסתדרות. ביהוד מפיק רצוני הבטחון והשויון נפש שהוא ממש לעינים ונראה מכל המלה(?)
ואין לך מושג איזה רושם מנתם פעלו הידיעות. לחצה אותנו דאגה והרי הוא השעבוד הכלכלי תחת
בעלי הון שהיה נשקף לנו. ולפתע והנה נשתנו הפרקים ואתם הדבקים עבר באדמתנו חפשיים ועל הקרקע
כבר הדשנה לבדד שוכנים, בלי השגחות ועוד.. וחפש פרטי הוא — לפי דעתי - תנאי בל יעבור של כל
התרוממות בחיים ממשיים. ואנחנו פה יראנו, שמא מן הנמנע תהיה האפשרות בשביל היחיד להתפתח,
שיסדר לנו המסד הכלכלי הרצוי לזה. אגרתך הפרידה באמה ובתמים אה העננים ואני מצדי אסיר תודה
לך. כי- נתנה האמת להאמר - הייתי מכוון אל אסנו באיזו הצבעה של אי-אימון חשאי. עכשיו החלפנו כח
ברם עיקר המעשה: הנני מזומן לנסיעה. אוחיל שבקרב יעלה בידינו להשיג צרכיה את (ה)נהלת ההסתדרות הוינאית מסרתי כבר ונמצאתי כליל נשבע בהכנות לדרך. ופלא, שמחשבה מקבלת כמו אצלך עלתה גם בקרבנו. אתמול קבלתי אגרת מאריה אלבייל(?) וממונה על חלוצי-השומרים. הוא מסכים כליל לזה מה שאגיע לפניך. בודאי יחד נבוא אליך בעלותנו ורצה ויחד געשה מה שיורשה מחברי המועצה הראשית לכל הפחות אלויל ופחיתותו (?) יוכלו יחד אתך התחיל בקרב את הגשמה רעיוננו, לימד בארץ ישראל מושבת שומרית, קבוץ מיוחד לחיים חזקים וחפשיים. ההחלטה זו קבלה זה מכבר על ישיבת המועצה ונגשנו לקבל כסף, מה שעולה יפה עד להפליא. הכמום עולה וגדל וגם השאיפה מתגברת. והנה התנאי הראשון ליסוד המושבה הרי הוא לאפשר למדי אח החגירו המוסדרת. למטרה זו נחוצה לשנת מודעין המתנונת בין הארץ ובין הגלות. חושבני איפוא שעליכם כבו כעת לכונן (כמובן שבמתכונת מצומצמת) מעין דבר כזה. כמו כן לא יזיק אם השלח לנו אחרי בואך במוס עם מומחה תכנית של מושבה (המקום, הצורה, האמצעין, מספר האנשים, סדר הבנין ועוד).
על כל פנים אל-נא תתמהמה מלהספיק לנו מעת לעת יריעות אדרת השוק-העבודה ומציאות באותה שעה. את האגרות הרשמיות תואיל לשלוח על הכתובת של מנהיג השומרים-ההלוצים: ואם יש את נפשך להזכותני גם אני לעתים בידעות בודדות, אודה לך מעמק לב.
חזק ואמץ,
מאיר יערי
גליון קד
ממועצת נדוד־ העבודה בתל־־יוסף
ג. דברי בן-גוריון
הקשבתי בתשומת לב רבה לוכוח,

ואני מוכרח להניד לצערי, שהוכוח עושה עלי רושם של וכלת לא ריאלי. אין נונעים בשאלות החיים של צבור הפו-עלים. אין מבררים את תוכן עניננו אלא מתפלפלים על הצורך בנבוש האי־ ריאולוניה המיוחדת של הגדוד. אחרי חמש שנים של העליה ויצירה מצאו אחדים ממנהלי דגדוד שלנדוד אין אי-דיאולוניה מספקת והם מנסים לנכש אותה, מה טיבה של אידיאולוגיה זו?
מדברי אלקינד העליתי שני דברים. דבר אחד הוא שבתוך צבור הפועלים בארץ ישנם שני מעמדות: העליה השניה והעליה השלישית, ובין שני המעמדות האלה יש מלחמה אידי-אולוגית. ואלקינד קורא לנדוד, יציר העליה השלישית, להשתחרר פהאידיאו־ לוגיה של העליה השניה. מכאן ולהבא לא נבחון עוד את הדברים לנופם, אלא נבדוק את הפספורט של אומרם: מתי בא לארץ? ואם למי שהוא קרה אסון ובא לארץ לא לפני שנה או שנתים, אלא לפני 20-15 שנה, הריהו פסול למפרע ואין לו תקנה עולמית, פולמוס ממין זה הוא חוסר־תרבות, אם לא נרוע מזה.
הדבר השני שקבע אלקינד הוא ההבדל נין הגדוד ובין שאר כל היצירות הקבוציות. יצירת הגדוד היא סינטטית: יצייר, משקיה־הברותית ואידיאולוגיה כאחת, בעוד ששאר הקבוצים, בני -עליה השניה, הם קרועים מאידיאולוניה. שמו־ ליק כבר העיר בצדק שהבחנה זו מת־ ננדת לאמת ההסטורית. דוקא בימי העליה השניה היו הקבוצות מקושרות לאידיאולוגיה ושייכות למפלגות, היו אז קכוצות של הפועל הצעיר, והיו קבוצות של פועלי־ציון. ורק בימי העליה השלי-שית, לאחר שנוסדה ההסתדרות, נהרסו המחיצות האידיאולוגיות במשקים ובקבו-צות. לא שנתבטלה האידיאולוגיה. גם עכשיו יש מפלגות ויש רוב אידיאולוגי. בלי .אידיאולוגיה• לא היינו כולנו פה. אולם ההסתדרות הפקיעה את שלטון האידיאולוגיה ובעלותה במשק.
אם תשאלוני לאיזו עליה מתיחפת האידיאולוגיה שלי — אגיד לכם; לא לשניה ולא לשלישית — אלא לעליה שטרם באה לארץ. האידיאולוגיה שלי קשורה בעליה עממית נדודה, בעליה של מאוח אלפים פועלים שיהוו אה הרוב בארץ.
אם אתם מחפשים "יצירה" שנוצרה בימי העלית השלישית החפשית לגמרי מהשפעת העליד, השניה—הרי ישנה כזו בארץ: זהו לא הגדוד, כי אם הפרקציה. ואין להעלים עין מהעובדה המרה והמר עציבהו שעמדת הפרקציה יש לה משען בתוך חברי הקבוצים המחפשים את האידיאולוגיה של העליה השלישית. חלקו פה ציונים: ימין ושמאל. ובשמאל הכניסו את הפרקציה. אחרי חלוקה זו אני מתכבד להתיצב לפניכם כימני שבימני: אני צוני ומאמין בתפקידי
המכריע שלי הפועל בהנשמה הציונות; ואני גם מאמין עדיין ביצירה המשקית והקבוצית של הפעל.
אחרי חמש שנות קיום והגדוד מצינים אחדים ממנהיגי הידור את השאלה על דב: מהותו של הגדוד ורוצים רזכוח את הנדוד כאידיאולוגיה חדשה, מיוחדת לגדוד. הח' דוליק בנסה לבאר זאת בשנויים הסוציאליים שחרו בישיב. לי נראה שד,הפוש האידיאולוגי הוד, בא מתוך התרופפית האמונה של אותם מנהיגי הנדוד בקבוץ, בתנועה קבוציח וביצירה המשקית של הפועל כמדין. אלקינד מנסה להוכיח שלהבא לא יוכל הגדוד להיות תנועה המונית—כ התנאים בארץ נשתנו. ועל שנוי התנאים מדברים, ממש כנוטליב וסופרסקי. תפקידו של הפועל העברי כבנין הארץ ננמר. עכשיו בא תורם של בני המעמד הבינוני, .העליה הרביעית". אלה יבנו אח הארץ. הקבוץ לא יוסיף עוד להיות נישא הפעולה המשקית—וקיומו מכאן ואילך אינו אלא בשביל המהפכה הסוציאלית.
את החלל הריק שנתהוה לרנל אבדן האמונה בקבוץ וביצירה המשקית של הפועל כנסים אחדים למלא בפר־ זיאולוניה "שמאלית".
החי דוליק הרצה פה ארוכות על הננודים המעמדים שנתנלו לו בומן האחרון ועל מלחמת המעמדות שתהיה בארץ ועל הצורך במלחמה לשנוי המשטר. לרוב הדברים האלה אני מסכים. רבים בתוכנו חשבו ככה עוד בימי העליה השניה. מהאופק הציוני שלנו לא נעלמה אף פעם המהפכה הסוציא-לית, אולם היש בדבר הזה סתירה או נגור לתפקיד הציוני של הפועל העברי בארץ? בלום יש לנו בארץ שני תפקירים נפרדים וסותרים זה את זה— תפקיד לאומי לחוד ותפקיד סוציאלי לחוד?
דפי הקורם החדש אין הקבוץ עור נורם כבנין הארץ— אלא מכשיר למהפכה הסוציאלית. אכל מי יעשה את המהפכה הואת: הקבוץ שאינו מסונל עוד להיות לתנועה המונית לפי דברי אלקינד? אם באמת ובתמים אתם מאמינים במהפכה סוציאלית, שאנחנו. הפועלים היהודים, נגשים אוחד. בארץ, אם אין זאת פיזר, ריקה, אם אינכם חושיים כפרקציה שאין אנו צריכים להיות אלא סוכנים אשר יסיתו את הערבים בארץ שהם יעשו את המהפכה הסוציאלית, — כלום יתכן הדבר הזה מבלי שיקום בארץ מעמד פועלים עברי נדול ורב־אונים במנינו ובבנינו?
אין לנו באיי שני תפקידים נבדלים. תעודה אהח עומדת לפנינו, תעודה כוללת ומרכזית, שטמנה תוצאות לכל מאוויינו בארץ; הקמת מעמד פועלים יהודי, לא כמעמד הפועלים של העלית,השניה, אףלאשל העלית השלישית אלא מעמד אשד יבנה מעליה, נדולה, המונית, מעלית־עם אשר תקלט בעבודה בארץ, נכפר ובעיר ואשר תבנה את הארץ. וכל אשר עשינו בארץ עד היום הזה אינו אלא הבנה והכשרה לזאת. הקבוצה, הנדוד, עץ־חרוד, סולל־בונה, ההסתדרות—כל אלה נוצרו אך ורק
לשם סטייה היסמויית זו.
הציוניות שלנו, דשוציאליות ש אין להן אלא נושא אהד; מעמד-פועלים יהודי; מעמד אשד יחיד, לעם. ואם הדבר שאתם עושים אינו מכוון לחלוק המעמד, להגדלתו, לבזוורו — אין לו כל תוכן לאומי, אין לו כל תוכן סוציאלי, ואם נם תרבו להשתמש בכל מיני פרווה.
הדאנה האחת הגדולה שיש לנו בארץ היא: איך יקים מעמד הפועלים היהודי ואיך ־־•זק ויגדל למען כבוש את הארץ ולמען היות בה לעם ? תפקידו של הנדוד ותפקידה של התנועה הקכוצית, תהפקידה של כל תנועסגג — לא היה אלא לשמש אמצעי למסרה זו.
עד היום פעם מדוד הרצון למלא תפקיד חלוצי בכבוש המעמדי בארץ. אס רצון זה פסק ואם האמונה בתפקיד זה הלטה —לא תועיל שום אידיאולוגיה• בנוסחאות לא תמלאו את החלל הריק.
רק תמימים יוטעו על ידי הנוסחאות "השמאליות" שמגבשי האידיאולוגיה החדשה של הגדוד מציעים לפניכם. .השמאליות• הרדיקלית הזאת אינה באמת אלא פרי חוסר הכרה מעמדית. לם* שהוא בנדוד נתגלה בזמן האחרון שיש מלחמת מעמדות כעולם ושכא־י יש מקום לשביתות—והריהו רוצה עכשיו להפוך את קערת הגדוד על פיה. אולם ביסודה של הרביזיה .המהפכנית• הזאת מונחת האידיאולוגיה של אנשי .עת"למננת*. ....
רק האידיאולוגים של החנונים והספסרים כנוטליב וסופרסקי יובלו לתאר לעצמם שהארץ תכנה אך ורק מתוך רדיפה אחרי הפצע ושארץ־ישראל הקטנה והדלה והשוממה מסוגלת לקלוט המונים המונים של אלמנטים בלתי פרודוקטיביים החיים על עבודה אחרים, מה שאפשר בפולין לא יתכן בא־י. "המעמד הכינוני היהודי יכל היה להתקיים בפולין, במקום שיש מעמד אכרים גדול ומעמד פועלים נדול היוצרים בעכודחם את החקלאות והחרושת. לשולחן המעמדות היוצרים האלה היה סמוך המון המתובים היהודים. איפה הגסים הכללי ל.םעסד בינוני- זד, בארץ?
היש יסיר לכל העליה החדשה בלי התישבוח רחבה, דתישבית עודדת בכפר ובעיר?
והחכון בארץ התישבוח עובדת בלי מפעלי כבוש ומאמצעים חלוציים של הפועל העכרי וכלי העזרה המתמדת של ההון הלאומי?
מלחמת המעמדות שלנו היא מורכבת וקשה מאשר מלחמת המעמדות של פועלים אחדים. מלבד המלחמה על עניני יום יום אנו מנהלים מלחמה קשד, את שאר המעמדות על הנשמת הציונות. בעליה. ובהתישכוח באים לידי גלוי הצרכים והרצונות והמאוויים של המעמדות השונים, וכל מי שמתנכר למלחמת הפועל העברי על מקומו ותפקידו בהגשמת הציונית מתכחש לעצם היעודים ההיסטוריים של מעמד הפועלים היהודי.
יש לאלקינד כשרון ונוח יוצא מגדר הרגיל. אם היא חושב להתוכח בצורה כזאת גם להלן־קשהיהיה לחת-ונה אתו 5 הוא מכחיש את דכרי, ונו במקום הוא מכחיש את הכחשתו.
1. יש פסוק בדו־ח שלי על הדדח שלו:
"זמן רב היה הגדוד תחת השפעת העליה השניה־. את הפסוק הזה. "לא ראה• ארקינד והוא "מכחיש": "להפך, כדו־ח מודגש שהגדוד לא המציא מחדש את מטרותיו היסודיות, אלא קכל אותה כירושה מד,עליה השניה־.
להפך ?!
הלאה מסרתי: •בהשפעת כל מיני גורמים הולך הגדוד ומשתחרר לאט־לאט מן האידיאולוגיה של העליה השניה (מעשיות ומשקיות גרידא) וכובש לו אידיאולוגיה חדשה (סינפזה של משקיות וחברה חדשה בתור מפרה היסטורית). הגדוד לוחם מעכשיו על האמנציפציה מן האבטוריטטה של האי-דיאולוגיות השוררות כתנועת העבודה בא"י". את הדברים האלה כפרוש אמר אלקיגד בדו־ח שלו. עכשיו הוא מוסיף ""פירוש" בהוספת "אידיאולוגים" ולא-אידואול־ניה־. זוהי נסיגת אחור מדבריו.
2. "לחברה השאיר הנדוד את מוסדות השרות וע־י בך שלל מאתה אח הספוק החברתי; ואעם־י שהצעירה היא יסוד נאמן לגדוד יותר מהחבר,— הנח האשד, שואפת לעזוב את הגדוד, מושכת אחריה נם את בעלה, כדי לחיות חיים יותר אינטימיים עם משפחתה.־ ככה מסרתי אני. והנה באה ה"הכחשה": האפשרויות האוביקטיביות להכנסת הצעירה לעבודות התוצרת היו מוגבלות נם בשביל הנדוד, ורוב הצעירות מוכרח היה לעבוד בעבודות השרות (להפך?— כן־א,)... היו מקרים בודדים של עזיבת
האשד" שמשכה. אחריה את בעלה,
*
מתוך אי ספוק חברותי ורצון למצוא ספוק בחיים אינטימיים־.
ובכן, נם זה ,להפך ? היו מקרים בודדים. אבל אלקינד ציין אח העובדה בדו"ח ודבר עליה כעל הופעה כתוך הגדוד. ואני מסרתי בקצור את דבריו.
אבל חמד, אני: איזה ערך לנכי הוכוח האידיאולוגי יש לכל ה.תיקוך שאלקינד מכנים לדברי? אלקינד מפנה את כל הוכוח האידיאזלוני לצד .תפישה במלים", כנראה, הבסיס אינו הזק תחת רגליו.
3. החלוציות ירדה (או יורדת—
לא חשוב בן־א.) עד לאפם. במצב רוח חלוצי אי אפשר להתקיים עולמית־. את הדבירים האלה אמר אלקינד בדו־ח פעמים. צריך אלקינד, קודם שהוא בא להכחיש, לעיין בפרוטוקולים, אם אינו זוכר היום מה שדבר אתמול.
עכשיו הוא מדבר על .חלוציות•
חרשה למטרה חדשה ואידיאולוניה הדשה. וככה נם מסרתי את דבריו:
"כמקום התלהבות החלוצית צריכה לבוא התלהבות חדשה". ונם ב"הכחשה" סודה אלקינד שהחלוציוח הלאומית ירדה. אין כאן הכחשה. יש רק הסוס ואי-בטחון ומתוך כך קביעת שם "חלוציות" להת-להבות למשטר קומוניסטי.
4. ו 5. ,ההסת. הכללית היא פשרנית־. .על הנדוד לעבור מקומונה (כלכלית) לקומוניזם (פוליטי)־. זהו הרושם הכללי שלי מהדו־ח. והדברים האלה נאמרו בפרוש בתוך הפירושים לדו־ח, שנעשו ע*י אלקינד וחבריו, חברי השמאל. אני קשרתי לשם קיצור את הדו־ח עם הפירושים.
והנה—בתוך ר"הכחשה• נופא חוזר אלקינד ומדניש ש.הנדוד לא הסתפק ולא יסתפק בקומונה של הנדוד, מטרתו היסודית היא יצירת החברה הקומוניסטית כארץ". כל הוכוח הוא על שנוי הסעיף הראשון של תקנות הנדוד. שם נאמר: ,יצירת קומונה־; עכשיו נורסים: .יצירת חברה קומוניסטיות,. דוליק, חברו של אלקינד לדעה ולהצבעה, באר את ההבדל בין קומונה (שהיא כלכלית) לחברה, קומוניסטית (שהיא. קומוניזם פוליטי). ואם אלקינד מתננד לנסיח זה— יאמ־ במלים ברורות. עד עכשיו לא שמעתי עוד מאלקינד מלים ברורות.
6. אני מסרתי: .מנקודת השקפה זו מתננד הנדוד לחברת־העובדים־, ואל-קינד .מכחיש": .הוצגה השאלה, אם הדרך הנוכחית של חברת־ד,עובדים-דרך הקפיטליזם המדיני—התאימה למנמת הנדוד. ועל שאלה זו ניתנה תשובה שלילית".
אף זוהי הכחשה!
ואני אזכיר לאלקינד עוד: הוא אמר בדו־ח בפירוש ובהאי לישנא: •חכרת־העובדים בא"י היא- אבסורד". האין זו עמדה שלילית ביחס לחברת-עוברים? ואיך להבין את "הכחשתו" של אלקינד: שהנדוד צריך לתפוס עמדה חיובית לחה־ע?
מלים ברורות!
כל וכוחו של אלקינד עושה רושם של .תפישה במלה־. אל עצם הוכוח ברעיונות העקריים הוא אינו נכנס. דרך וכוח זה מראה עוד הפעם שהבסיס האידיאולוגי שלו רעוע ואינו ברור לו עצמו כל צרכו.
בן־אלול.
הערה לח' אלקינד: כשכותבים מכתב למערכת "דבר" — צריך לכתוב "עתוננו" ולא "עתונכם".
בן-א.
גליון קיא
תשובה על ה"הכחשה"
מהחלטות מועצת הגדוד
אחוד הקבוצות
1. הנדוד רואה את התפקיד העיקרי של אחוד הקבוצות ביצירת תנועה קולקפיביסטיח בעלת מטרה היס-טורית ותוכן חברתי לאומי־סעמדי רחב. רק תנועה כזו תוכל להפסיק את הפרוצס של התפוררות הקבוצות ולחזק את כוח היצירה הקבוצתית בארץ ולהרחיבה.
2. בתור יסוד ארגוני לתנועה הקולקטיביסטית בא"י צריך לשמש היסוד הכלכלי: אחוד הקבוצות והמשקים בפעולות כלכליות. הטנדנציה של האהוד היא ליצירת קומונה כללית של כל הקבוצות בארץ, אבל בהתחשב עם חוסר כוחות ונסיון ארנוני ליצירת רכוז כלכלי כל כך רחב מהתחלה. תתחיל התאחדות הקבוצות את פעולותיה מיצירת קרנות ומוסדות בודדים לספוק צרכים משותפים של כל הקבוצות בארץ ומיצירת מפעלים משקיים משותפים מקימייס בין הקבוצות השכנות המרוכזות בסביבה אחת.
3. יחד עם פעולותיה הכלכליות,
צריכה התאחדות הקבוצות להתחיל בפעולת כוון התכניות המשקיות של המשקים הנכנסים לתוך ההתאחדות מצד אחד, וברור והדרכה בשאלות החברתיות הפנימיות המתעוררות בכל קבוצה, מצד שני. ולהקל את הפתרון של שתי הפרובלמות האלה ע,* נצול הנסיון הכל-כלי של כל הקבוצות.
4. הדרך להרחבתה והגברתה של התנועה הקולקטיביסטית בארץ היא בפעולת הסברה ופעולה חנוכית תרבותית בתוך ההסתדרות הכללית, בתוך חוני החלוץ והנוער ותנועת הפועלים בארץ ובחוץ לארץ. יחד עם זה על התנועה הקולק־ טיביסטית לנהל בתוך ההסתדרות והמוס-דות המישבים פעולה , נמרצת לקראת יצירת האפשרויות החמריות להרחבת הבסיס המשקי של התנועה הקבוציח.
5. המועצה דורשת מועדת הקבו-צות לקיים בזמן הכי קרוב את החלטת הפגישה האחרונה בקבוצת הנבער, על קריאת ועידת הקבוצות.
6. ההחלטות הנ־ל משמשות בתוך דירקטיבות מחייבות את צירי הגדוד בועידת הקבוצות.
7. על המרכז לכונן ועדה שתבוא במו'ט עם הקבוצים הקרובים לנדוד לשם ברור האפשרויות החברתיות והכלכליות של אחודם השלם עם ינדוד.
8. המועצה מחייבת את המרכז להשתתף באופן אקטיבי במוסדות שיוצרו ע־י ועידת הקבוצות.
האחוד המקצועי
המועצה מטילה על המרכז להעמיד להסברה בפלונית את שאלת ד,אחוד המקצועי ולהביאה למועצה הבאה.
עבודתנו הכלכלית
1. המועצה מציינת שבמשך 5 שנים של עבודתו הספיק הנדוד לקבוע את הפרינציפים ולנבש את היסודות הפנימיים של המשק הקומונלי, מבלי ליצור את האפרטים הטכניים והאדמי־ גיסטרטיביים וכוחות־העבודה המקצועיים המבטיחים את הצלחתנו הכלכלית. החס-רונות האלה מורגשים באופן מיוחי־ בפעולת מוסדות ההספקה של כל הפלו־ מת ובעבודת משקינו החקלאים.
2. התפקיד היסודי העומד עכשיו בפני הנדוד כיחס לבנין יסודות החברה הקימונלית בשטח עבודתו הכלכלית. אשר בהגשמתו קשורה שאלת זכות הקיום של הגדוד להבא, זהו — שכלול האפרט המשקי שלנו, הצרכני והיצרני.
3. התנאים האוביקטיביים של עבודתנו הכלכלית, דהיינו - מצבו הכספי של הגדוד, מצב העבודה ותנאי העבודה בזמן הנוכחי ובמשך התקופה הקרובה בדרך כלל מאפשרים את מלוי התפקיד המל ופתרון השאלה תלוי בעיקר בנו בעצמנו, בהבנת ההכרח הפנימי של שכלול עבודתנו המשקית מצד כל חבר וחבר ובמלוי חובתו כלפי הנדוד.
4. הצעדים העיקריים שעלינו לאחוז בהם כדי לאפשר את קיומנו הם:
1) כניסת כל חבר הגדוד למקצוע באופן קבוע ועל ידי כך יצירת קאדרים
קבועים של עובדים בכל ענפי עבודתנו דנביתוו במו?דות ההספקה.
2) השכלול הטכני של מוסדות ההספקה. 3) יצירת אפרטים מרכזיים ביוד בשביל הנהלת עניני ההספקה ובשביל בקורת התוצרת.
5. לשם הנשמת הפעולות המל דמןעעה מד,ץת:
א) או כל חברי הנדוד — לבחור להם נמשך מן קצר במקצוע קבוע, נ) את המרכז — ליצור אח האפרסים המוחיים בשביל הנהלת עניני ההספקה ובקוות התוצרת ע"י בהירת המוסדות המרקיים לו הלת עניני ההספקה — ליצור את הקאדרים הקבועים של העובדים במוטות ההספקה בפלוגות. בהרכבת הקאדרים האלה צריך להתחשב עם הר־ שמת החברים למקצועות, אבל יחד עם זה גם עם הכרח להכניס לקאדרים הראשנים אתןזחברים היותר מנוסים ומוכשרים לעבודה בענף זה או אחר מתוך נסין העבר.
6. וחוץ לצעדים האלה, שהם התנאים הוקזשים להרמת מצבו הכלכלי של וצרוד עין הרמת אחוז העבודה הפרוןקטית, הטבת ההספקה והוזלתה, מחליפו: המעצה לשם השנת אותה המטרה:
1) של בבל הנדוד את הנסי-עות להופשמזזץ לנסיעות להבראה ולמנותה ממי הבריאות.
2) להטיל על המרכז לדאוג באופן מיוחד להכנסת החברות לענפי עבורה פרודוקטיביים ' ולטפל בסדור תעשיות מיוחדות למטרה זו.
3) להטיל על ועדת התרבות המרכזית לדאוג באופן מיוחד לארנון ההשכלה המקצועית בפלונות החקלאיות.
4. לבחור ועדה לשם עבור הק-ציב חדש של הוצאה בהתאם לתנאי העבודה בכל מקום ושנוי מחירי הפרו־ דוקטים.
8. בתור בסיס לקביעת תקציב ההוצאה יש לקבל את ספוק הצרכים הריאלי שיהיה שוד, בשביל בל המלונות מבלי להתחשב עם ההפרשים בשו|ם הכספי של הצרכים התלויים בתנאי השוק.
9. על המרכז לכונן ועדה מיו-
חדת אשר עליה לדאוג להפוך את עבודת ההספקה למקצוע, להקים במטב-חי הגדוד את שיטת התזונה הרציונלית, להכניס חברות לעבודות מקצועיות
שונות, המתאימות לכחה הפיזי של האישה, ולהשיג אמצעים לשם הכנסת שכלולים
טכניים בעבודות ההספקה.
10. על האורגנים המקומיים לבוא
לעזרה לועדה בהוצאת החלטותיה
לפועל.
11. בכל הענפים המתאימים
לעבודת הצעירה על המוסדות המקומיים להכניס חברות ללמוד המקצועות בענפים האלה.
12. בשביל עבודות המשק העצמיות בפלוגות העירוניות, כנון, בנין דירות וכדומה, להשתמש בשעות נוספות אחרי העבודה.
13. על המרכז לבתר ועדת עבודה מרכזית לשם בקרת וקביעת תבניות עבודה של כל הפלוגות. הועדה תצטרך יחד עם ועדים הפועלים של הפלוגות ובהתחשב עם החמר האנושי שישנו במקומות לחפש דרך של נצול קל אפשרויות העבודה.
14. המועצה מכירה בערך המיוחד של קביעות החברים בפלוגות ומטילה על המרכז למנוע עד כמה שיהיה כיכלתו בעד העברת חברים מפלונרי לפלוגה.
15. המועצה מכירה בפגישת המחסנאיות מוסד מקצועי המסדר את עניני ההספקה ומחסני ההלבשה. מוסד הטחסנאיות קובע תופרות קבועות בכל הפלוגות.
16. המחסנים המקומיים קובעים קאדרים בשביל העבודה במחסן. לסדור העבודה אסור להוציא את העובדות המקצועיות הקבועות מעבודה במחסן בלי הסכמת המחסנאיח.
מוסד המחסנאיות רשאי להעביר מחסנאיות ובעלי מקצוע מפלוגה לפלוגה באשור המרכז.
דבר
ממועצת גדוד־העבודה בתל־יוסף
(מאת סופרנו המיוחד במועצה)
א. דו"ח של הוה"פ של גדוד־ העבודה
המועצה נפתחה כנוכחות 27 צירים מכל הפלוגות וקהל אורחים גדול, פתח את המועצה חח' אלקינד בדו* ח על המצב בגדוד בשם הועד הפועל של נדוד־העבודה ובשם ועדת החקירה, שנבחרה במועצה הקודמת דשם ברור המצב בגדוד.
הדו־ח של אלקינד הוא יצירה ארוכה מאד; כל הכנו אינו ניתן להמסר בסקירה עיתונאית, הדו"ח הזה הוא פרי עבודה של הרבה ימים ואינו פוסח כמעט על שום הופעה שבגדוד. אמסור רק ראשי פרקים,
הרעיון העקדי הוא: נדוד ־ העבודה — יצירת העליה השלישית. החדוש הוא נזה, שהנדוד — תנועה סינטתית (משקיות וחברה הדשה); זמן רב היה הנדוד תחת השפעת העליה השניה (מעשיות ומשקיות נרידא); בהשפעת כל מיני יורמים (המצב בארץ, יריית החלוציות, צורת העליה הרביעית) הולך הגדוד ומשתחרר לאט־לאט מן האידיאולוגיה של העליה השניה וכובש לו אידיאולוגיה חדשה, נקרא לה: האידיאולוגיה של העליה השלישית. הנ' לוחם מעכשו על האמנציפציה מן האב־ טוריטטה של האידיאולוגיות השוררות בתנועת העבודה בא"י.
שתי מטרות עמדו לפני הנדוד:
בנין הארץ ויצירת המשק הקומונלי. לנבי המטרה הראשונה פעל הנ' בפעו-לות אלו; עבודת הכשרה, לבוריזציה של 10 אחוזים מצבור הפועלים הא"י, שעברו דרך הנדוד, כבוש ענפים חדשים (אבן, חצוב). כבוש הגוש המזרחי של העמק, והגנה על הישוב היהודי בימי פרעות מאי. לנני המטרה השניה — יצר הנדוד הנהלה דצנטרלית, אחריות קולקטיבית בעד התוצרת, ארגון ההספקה הקומונלית, הריסת ההוי הקפיטליסטי: בטול ההספקה על יסוד המשפחה, —
במטרה ראשונה, כמו במטרה שניה, לא השיג הג' את המכסימום: היו נסיונות כבוש־עבורה שלא הצליחו דיונ, ספנות, שרות הצבא), המשקים הנמצאים בידי הגדוד—מועטים; האמון הפנימי לקוי, וכן ההספקה, הוי הרש עוד לא נוצר וכן תוכן תרבותי הדש,
כאן עובר הדו־ח לסבך שאלות, המזכירות בהרבה את ספר "בני קדיניצה".
האינסטינקט של מלחמת הקיום נחלש בתוך הנדוד, משום זה נחלש הגורם התרבותי. ואעפ"י שדג' הגדיל את הזמן הפנוי של החברים ע*י סדור ההפסקה המשותפת — לא היחד. בנרוד עבודה תרבותית אינטנסיבית. היתד, עוד שאיפה לפשטות, שהחלישה את התוכן התרבותי; נשאר קולט תרקוד (אידיא-ליזציה של הפשטות); נכנסו לני נם חברים להיות חיים ללא־דאגה והכניסו יחם של ננאי לתיבות. חסרה עבודה
תרבות רצינית (ועדת____התרבות עסקה
בעיקר בהפצת השפה וידיעות ההיסטוריה העברית). להברה השאיר ינדוד את מוסדות השרות ועיי כך שלל מאתה את תספוק החברתי; ואעפ'י שהצעירה היא יסוד נאמן לגדוד יותר מהחבר-הנה ראשה שואפת לעזוב אה הגרו
מושכת אחריה נם את אישה, וכדי לחיות חיים אינטימיים יותר עם משפחתה. עומד עוד הדו"ח על תנועת החברים בתוך הנדוד (כניסה ויציאה) ועל גורמיה. על השנויים הסמיכולוגיים שנתהוו בין החברים, וכן על השנויים התרבותיים והפיסיים; על השגותיו של הג' בתור נוף כלכלי—בעיר ובכפר, על שאלות המקצועות ושאלות הארגון; עומד על ההשגות החיוביות ועל הצדדים השליליים ובא לירי מסקנות בכל שאלה ושאלה. הדרה מציץ נם את ההשפעה, שהיתר. לנדוד על כוון ההסתדרות (תשואת מחירים, הקבוץ בחור חא יסודי במבנה ההסתדרות).
לנדוד לא היתה במשך כל זמן קיומו אידיאולוגיה מגובשת. ע"י כך הועמד הכופות בפני הפתעות בשאלות פרינציפיוניות תחת לחץ הרגע; והשאלות היו נפתרות עפ־י חוש יותר מאשר עפ''י הכרה אידייאולונית.
באופן־ מיוחד עומד המיה על המצב התרבותי, שהיה ירוד כל הזמן בגדוד, ומציין שלפני שנד, והצי בערך עם שנוי המצב הכללי בארץ, בשעת משבר—באה התעוררות בתוך דג' לשאלות תיבוחיות ושאלה חיים, את המצב הזה נצלו מפלמת שונות; ודוקא לא מפלנת הרוב (אהה"ע), אלא מפלגות השמאל.
החלוציות ירדה עד לאפם. במצב רוח הלוצי אי־אפשר להתקיים עולמית. ונם הסביכה השפיעה: ראה הג' שהוא אינו השאור שבעיסה, שיש עליה בעלת פרציף קתיטליסטי — מכאן נובע הצורך לנבש לגדוד אידיאולוגיה והשקפת־עולם. במקום ההתלהבות החלוצית צריכה לבוא התלהבות חדשה.
כאן המעבר בדברי אלקינד קצת לא ברור: האידיאולוגיה החדשה צופה אל פני המזרח הצפוני ורואה את המהפכה החברתית בנוסח זה. ההסתד-רות הכללית היא פשרנית. על הנדוד לעבור מקומונה (כלכלית) לקומוניזם (פוליטי), להוציא מכאן את כל המסקנות וליצור חזית מעמדית־פוליטיח ככוון המטרה ההסטוריה הסופית הזו.
מנקודה השקפה זו הופס הג עמד,־ שלילית ביחס לחברת־העובדים. אעפיי שהיא עצמו השתתף בהעברת
ההחלטה ברבר ח'ע בתוך ההסתדרות (בעצם יצירה רעיון חברת־עובדים הנ' לא השתתף). בחברת-העובדים אין יסודות ליצירת חברה קוטוניסטית. הברת־ העי כדים (שמה המדעי קפיטליזם מדיני— שט־. לא חדשה) היא לא קומונה ולא קוא פרציה, כי לא תהיה בה הנהלה עצר־ת של העבודה, והפועלים לא יהיו הבעלים של העסק. ברוסיה, למשל, הקפיטליזם המדיני מוצדק; שם הוא משמש אמצעי למטרה הסטורית (קומו-ניזם), ושם יש לממשלה מונופולין על העבודה והמהירים; כאן בא'י אין לנו שלמון על השוק, כאן. זוהי אוטופיה. ח"ע רק תיצור קוספרומיטציה לרעיון המשק הקומוניסטי,
לעומת חברת־העובדים על הני לפעול בךרך אחוד הקבוצים. ומכאן המסקנות: אידיאולוגיה הדשה, אקטי-ביים . פוליטי והצעה מעשית לאהוד הקבוצים על יסוד תנועה קולקטיביסטית בארץ ישראל.
בן־אלול
רשמים ממועצת גדוד־העבודה
באתי לחל־יוסף בדעה שישנה אי־הבנה •בין ההסתדרות ובין גד,*ע, אשר אשמים בה שני הצדדים ואשר צריכה פוף־סוף להפתר. נפנשחי עם חברים ישנים, שוחחתי אתם, והיה לי הרושם שאם ישנס בנדוד בינות וכוונים שונים-־־-הדי הרוב הוא אותו הרוב הוא אותו הרוב ההסתדרותי שבכל פנת־עבודה בארץ, ושלכונות השליליות לא יהיה קרקע כאן.
וטעיתי. אמנם ישנם חברים כאלה,
והם כלל וכלל לא־מועטים, אבל הכוון השולט הוא אותו שנתגלה ב"מסקנות". ואם נתבונן במסקנות, לא נוכל עוד לעמוד על הענין כמו שהוא, אם לא נדע אה הכוחות אשר השפיעו (נלחמו ונתפשיס עליהן. כי העיקר לא המסקנות הכתובות, אלא הביסוס והנימוקים; בזאת צדק הח' רוכל.
זמן רב לפני המועצה התהלכה בפלוגות הגדוד הצעת מסקנות של הה' אלקינד בלי .מרכז לאומי יהודי בא"י". בערב־המועצה התפשרו הצדדים (אל־ קינד—רוכל; או אלקינד—עם־ישראל?) ואלקינד הסכים לרשום את המלים "מרכז לאומי" במטרות הנדוד. אחד מהצירים ד"שמאליים" במועצה דרש מאלקינד שישוב להצעתו הראשונה והודיע בפירוש. שאם יצוין במטרות הגדוד "מרכז לאומי יהודי בא"י" — הוא וחבויו יצביעו נגדה ולא יפבימו לה בשום אופן. כי שוללים הם את המטרה הלאומית ביסודה. ולאחרי כל זאת באו לידי "פשרה" שניה. והאנשים האלה הסכימו לנסות זה של מטרות הגדוד. כי בא כאן פירוש, המניח את דעתם; פירוש האומר: "מרכז לאומי יהודי בא"י" לא פשוט כמשמעו, אלא הגירת פועלים לארץ. את הפירוש הזה נתן להם הה' דוליק בקול רם בישיבת המועצה והס הסכימו.
ומעדן, אילו, למשל, הוציאו את הפרקציה טנדוד־העבודה לפני הצי שנה,—כי אז לא היה הכוון החדש הזד, מתקבל. הפרקציה דרושה היתד, להצבעה זו, והיא כוח משפיע בתוך הנדוד. ובאשי הועמדה השאלה בגדוד לפני המועצה 5 להוציא את הפרקציה מן הגדוד,— היו 14 נגד ההוצאה, 12-בעד; ההצעה הזו נדחתה, והוחלט למסור אח העדן הזה לרפרנדוס בפלוגות. נתבו*. איפוא בסבלנות לרפרנדוס ונשמע את הביסוס והנימוקים שיכריעו את הכף.
ולפי שעה נראה—מה הוא החידוש של נושאי האידיאולוגיה החדשה?
החידוש הוא, שאחד הקבוצים הגדולים והחשובים בארץ, אחד מעמודי התוך של העליה השלישית, ואשר מלא תפקיד גדול בגנין והכשרה—קובע לו מנטה פוליטית ופרצוף מפלגתי בכוון אידיאולוגי מסוים. מעכשיו, כי ירצה הבי להכנם לגדוד־הענודה, או למשל לעבד אוחו חלק מא"י הנקרא תל־יוסף, יצטרך לקבל עליו דעה פוליפית מפו-רשה (זו ולא אחרת) בת אורינטציה ידועה.
מה הן הסבות?
הסבה הראשונה — יאוש. יאוש בציוניות, כחלוציות. בקבוץ עצמו. זוהי
ריאקציה; נסעד, אחורנית. הסבה השניה— חופר הבנה לתנועת הפועלים בא"י, חוסר רכנה באידיאולוגיה שלה. חזסר הבנה של המהפכה הרוסית, חוסר הבנה באידיאולוגיה שלה. כי במקום .העדר האידיאולוגיה* שהיה לנדוד — הרי אין האנשים נותנים לו אידיאולוגיה הדשה וברורה, המדברת נלויות בי אם מושיטים לו לוזונג מעורפל.
ולפיכך הם באים לידי שלילת החלוציות (אלקינס ושלילת הנוער היהודי, על כי אין הנוער הזה עובד ואין לו הכרה מעמדית. ואינם מבינים, כי הנאולה נחוצה לא רק לנו. לאותם האלפים המעמיס העובדים בבר בארץ היום. אלא לנו-לכל אותם הרבבות ומאות האלפים העומדים עוד לעלות; ולכל העם, אשר אנחנו רוצים לראותו עם עובד.
ואינם מבינים שקבוץ, ואפילו תנועה קבוציח, אינם עושים מהפכה סוציאלית כמו שלא יעשנה סולל־בונה בודד, או קואופרציה נרידא, או בנק־ פועלים. אה המהפכה עושה המעמד כולו, לאחר שכוחו מתבגר. סולל־בונה לומד לסדר את חלופי התוצרת, בנק-פועלים — אוצר את ההון המעמדי, והקכוץ פולס דרך לצורת חיים חברתית חדשה. וכולם יחד צופנים בחובם את רעיון המטרה הסופית של שלטון הפועל, שלטון העם העונד במשקו ובצורת חייו.
ואם סילליבונה, או המשביר, או חברת־העוגדים עוד לא מצאו את דרכם— הרי נם הקבוץ עוד לא מצא את דרכו. את צורת החיים וחדשה עוד לא מצא— בזה מודה נם אלקינד; אח הצד הכלכלי עוד לא. בסס — בזה מודה גם מכונאי. ולי נראה, שהגדוד עוד לא מצא נם את הדרך לקומונה. כי מספר חברי הנדוד, 600 חבר החיים בקומונה, הוא מספר אב־ קטרקטי: אנשים יוצאים ובאים, החומר האנושי מתחלף — זהו עוד פרוצס תמידי ננדוד. ובכן, אנו הולכים עוד בראשית הדרך. אנו עומדים עוד בתקופת החפושים.
אף נם זאת, נושאי "האידיאולוגיה ההדשה" רואים את הדרך היחידה למהפכה הסוציאלית, והרי קיום הגדוד מבחינה כלכלית עומד בפני אות שאלה קשה. את אות השאלה הזה לא אני הצגתי, כי אם המרצה - על המצב הכלכלי. האין זה מן החניון לנדוד לבסס קודם את עצמו ולמצוא את הדרך לקומונה?
עוד הערות אחדות על מצב הרוחות ואני גומר:
בשעה שדבר בן־גוריון — היה מצב רוח של חשמל באולם.
בשעה שישבתי ורשמתי את דברי הנואמים, שמעתי מרחוק חברה מצביעה אלי ולוחשת לחבר: אחה יכול לתאר לך, מה אדם זה רושם בפנקסו.
לא נורא — מה שרשום בפנקסי.
אינני רואה אסון גדול. כי מאמין אני בכוחה הכביר של תנועת איי העובדת.
_____________________________בן־אלול.
דבר
מכתב למערכת
בגליון ק"ב של עתונכם פורסם ,קצור• הדויח, שנמסר על ידי במועצת גדור העבודה בשם הועד הפועל המר-כזי, בלי להכנס לשאלה, ער כמה נכונה קביעת "הרעיונית העיקריים" של הדרה, שנעשתה ע"י הח' בן־אלול אני חושב לנחוץ לעמוד על הסרוסים וההיספות העצמיות:
1. הח' בן־אלול מיחס לי את הדברים: "הנדוד לוחם מעכשיו על האמנציפציה מן האבטוריטמה של האידיאולוגיות, השוררות בתנועת העבודה בא"י.—בדו"ח שנמסר על ידי דובר רק על אמנציפציה מהאבטוריססה האישית של האידיאולוגים (ולא האידיאולוגיה) של העליה השניה, שהשתמשו באבטו־ ריטטה זו לשש מלחמה ננד הצורה האורנניזציונית המיוחדת, שנוצרה ע־י הנדודי—סינטזה של תנועה חברותית בעלת סטיות היסטוריות עם ארנון משקי. להיפך בדו"ח מודגש, שהגדוד לא המציא מחדש את מטרותיו היסודיות־ הלאומית והסוציאלית, שעליהן בנויה כל האידיאולוגיה שלו, אלא קבל אותן בירושה מהעליה השניה.
ב. "להברה השאיר הנדוד אח מוסדות השרות, וע'י כך שלל מאתה את הסשוק החברותי; ואעפ"י שהצעירה היא יסוד נאמן לגדוד יותר מהחבר,— הנה האשה שואפת לעזוב את הנדוד, מושכת אחריה גם את בעלה, כדי לחיות חיים יותר אינטמיים עם משפחחה"— ככה מוסר הח' בן אלול. בדויה דובר על זה, שהנדוד שמש בחור כוח מושך לצעירה וקשר אותה עליו דוקא מפני זה, שהשתדל תמיד להכניס את הצעירה לענפי עבודה פרודוקטיביים, ולא להשאיר אותה רק בעבודות השדוד, (עבודות הבית). התקוד, להכנס לענפי עבויה פרודוקטיביים יצרה אצל הצעירה יחס פסיבי לעבודות הבית, בתור עובדות זמניות, שמוכרחים לעבוד בהן דק עד ההזדמנות הראשונה להכנס לעבודת התוצרת, אבל האפשרויות האוביקטיביות להכנסת הצעיריה לעבודות התוצרת היו מוגבלות גם בשביל הגדוד, ורוב הצעי-רות מוכרח היה לעבוד בעבודות השרות. הרוב הזה החיחם באופן פסיבי לעבודתו, היד, אחד הגורמים החשובים לפסי-ביות של הצעירות בחיים החנרותיים. יחד עם זה צוין בדויה, שהיו מקרים בודדים של עזיבת האשה, שמשכר, אחריה את בעלה. מתוך אי ספוק חברותי וכצון למצוא ספוק בחיים אינטימיים מובדלים מחיי ההברה, אבל לא נעשתה מזה ההכללה: .האשד שואפת לעזוב את הנדוד ובו", מפני שהמקרים היו מועטים מאד.
3. "החלוציות ירדה עד לאפס
במצב רוח חלוצי אי אפשר למקיים עולמית,"—מוסר הח' בן-אלול. דברים כאלה על דנדוד לא נאמרו בשום מקום
של הרו־ח. להיפך, הדו־ח מדגיש בהרבה מקומות, שהנדוד יבול להתקיים רק בבוח הרוח החלוצית של חבריו, מכיון שבגדוד הוא בעצם מהותו ומטרותיו— מפעל חלוצי. דובר בדו"ח, שהחברים שעזבו את הגדוד, עשו זאת כעיקר לרגלי החלשת כוחם החלוצי; דובר נש שרוח החלוצית, ההכרחית בשביל קיום הגדוד. אינה יבולה עכשיו להזון מהת-להבות הסטיכיוז. שתקפה לאחר המלחמה את חוני הנועד היהודי, הצמאים לפעולה ושחלפה עכשיו, למקור החלוציות צריכה לשמש עכשיו הכרת מטרות הגדוד ותפקידיו, אבל נשום מקום לא דובר על "ירידת החלוציות עד אפס".
4. "ההסתדרות הכללית היא פש-רנית"— המשפט הוד, הוכנס ע"י הח' בן־אלול לדו־ח בלי כל יסוד ובלי כל קשר עם תכנו. על ההסתדרות דובר בדו־ח במקום אחד, בסעיף שדן על השפעת דנדוד על ההסתדרות, אבל לא בסעיף זה ולא בסעיפים אחדים לא דובר על הפשרנות של ההסתדרות.
5. "על הנדוד לעבור מקומונה (כלכלית) לקומוניזם (פוליטי)". — הנחה זו, שהוכנסה ע"י הח' בן־אלול לדו"ח, היא המצאה שלו. בדו־ח דובר על זה שהגדוד לא הסתפק ולא יסתפק בקומונה של הנדוד בתור מטרה עצמית, מטרתו היסודית היא-יצירת החברה הקומוניסטית: בארץ, אבל לא דובר על קומוניזם פוליטי. להיפך, הותש, שהגדוד האידי-אולוגי צריך לחזק את הנדוד ע־י ברור היסודות הכלליים של השקפת עולם, המשותפים כמעט כשביל כל חברי הנדוד, בלי לקבוע עמדה פוליטית צרה המגבילה את הגדוד בתחומי מפלנה זו או אחרת.
6) .מנקודת השקפה זו (של קומוניזם פוליטי—מ. א.) תופס הגדוד עמדה שלילית ביחס לחברת־העובדים"— ממשיך הח' בן־אלול את האימפרוגיזציה שלו. הד"ח לא טפל בקכיעת עמדה ביחס לחברת העובדים. שאלה זו הת-בררה ותתברר עוד במועצות הגדוד העוסקות בקביעת עמדת הנדוד בדסחד־ רות. בדו"ח התבררה השאלה, ער כמה הצליח הנדוד להשפיע על ה־סהדדות, שתשנה את תכנה ומבנה בכוון מגמת הגדוד. בתור חלק מהשאלה הכללית הזאת הוצגה השאלה, אם הדרך המנ-חית של חבית־העוברים—דרך הקפיטליזם המדיני—התאימה למגמת הנדוד. ועל שאלד, זו נחנה תשובה שלילית. יחד זה צדן בדדה, שיש עוד שתי דרבים בשביל נתע—הדרך של הקוא־פרציה והדרך של הקימונה, שלשתיהן אין החסרונות של הקפיטליזם המדיני. בדו־ח לא נאמר באיזו משתי אדה צריך לבחור הנדוד, מפני שזה לא נינם לתפקידי הדו־ח.
בב'ח מ. אלקינד
גליו? קיד
רשמים ממועצת גדוד־העבודה
באתי לתל־יוסף בדעה שישנה אי־הכנה גבין ההסתדרות ובין גה"ע, אשר אשמים בה שני הצדדים ואשר צריכה סוף־סוף להפתר. נפגשתי עם חברים ישנים, שוחחתי אתם, והיה לי הרושם שאם ישנס בנדוד כונוח וכוונים שונים— הרי הרוב הוא אותו הרוב הוא אותו הרוב ההסתדרותי שבכל פנת־עבודה בארץ, ושלכונות השליליות לא יהיה קרקע כאן,
וטעיתי. אמנם ישנם חברים כאלה,
והם כלל וכלל לא־מועטים, אבל הכוון השולט הוא אותו שנתגלה ב"מסקנות". ואם נתבונן במסקנות, לא נוכל עוד לעטור על העגין כסו שהוא, אס לא נדע את הכוחות אשר השפיעו (נלחמו ונתפשרו) עליהן. כי העיקר לא המסקנות הכתובות, אלא הביסוס והניסוקים; מאח צדק הח' רובל.
זמן: רב לפני המועצה התהלכה בפלונות הנדוד הצעת מסקנות של הח' אלקינד בלי "מרכז לאומי" יהודי בא"י". בערב־המועצך, התפשרו הצדדים (אל־ קינד-רוכל; או' אלקעד—עם־ישראל?) ואלקינד הסכים לרשזם את המלים "מרכז לאומי" במטרות הנדוד. אחד מהצירים ה"שמאליים" במועצה דהש. מאלקינד שישוב להצעתו הראשונה והודיע בפירוש, 'שאס (יצוין, במטרות הגדוד .מרכז; לאומי יהודי בא"י" —הוא וחבריו יצביעו נגדה ולא יסכימו -לה בשום אופן. כי שוללים הם את המטרה הלאומית ביסודה. ולאחרי כל זאת באו לידי "פשרה" שניה, והאנשים האלה הסכימו לנסוח זה של מטרות הגדוד. כי בא כאן פירוש, המניח את דעתם; פירוש האומר: "מרכז לאומי יהודי בא"י" לא פשוט כסשמעו, אלא הגירת פועלים לארץ, אח הפירוש הזה נתן להם הח' דוליק בקול רם בישיבת המועצה והם הסכימו.
ומעדן. אילו, למשל, הוציאו את הפרקציה. מנדוד־העבודה לסד הצי שנה,—כי אז לא היה הכוון החדש הזה מתקבל. הפיקציה דרושה היתה להצבעה זו, והיא כוח משפיע בתוך הנדוד. וכאשר הודמדה להשאלה בברור לפני
ריאקציה; נסיגה אחורנית. הסבה השניה-חוסר הכנה לתנועת הפועלים בא"י. חוסר רכנה באיריאורוניר, שלה, חזסר הבנה של המהפכה הרוסית, חוסר הבנה, באידיאולוגיה שלה. בי במקום "העדר האידיאולוגה" שהיה לנדוד -הרי אין האנשים נותנים לו אידיאולוגיה, חדשה וברורה, המדברת גלויות כי אם מושיטים לו לוזוננ מעורפל.
ולפיכך הם באים לידי שגיל: החלוציות (אלקינד) ושלילה הנוער היהודי. על כי אין הנוער הזה עובז ואין לו הכרה מעמדית. ואינם מבינים כני הגאולה נחוצה לא רק לנו, לאותם האלפים הסעכיש העוברים כבר בארץ היום, אלא לנו-לכל אותם היבבות ומאות האלפים חעומדים עוד לעלות; ולכל העם, אשר אנחנו רוצים לראותו עם עובד.
ואינם מבינים שקבוץ, ואפילו תנועה קבוצית, אינם עושה: מהפכה סוציאליה כמו שלא יעשנה סולל־בונה בודד, או קואופרציה גרידא, או בנק־ פועלים. אה המהפכה עושת המעמד כולו, לאחר שכוחו מחכיר, סולל־בונה לומד לסדר את חלופי־ התוצרת, פועלים— אוצר את הדרן המעביד ותקפוץ פולס דרך לצורת חיים חברתית חדשה. וכולם יחד צופנים בחובם אה ויעיון המטריה הסופית של שלטון הפועל. שלטון העם העונד במשקו לבצוית חייו,
ואם סולל-בונה, או המשביר, או
חברת־העובדים עוד לא מצאו את
דרכם - הרי גם הקבוץ עור לא מצא
את דרכו, את צורת החייט וחדשה עוד
לא מצא,—בזה מודה גם אלקינד,
אח הצד הכלכלי עוד לא. בפס
בזה מודה, נם מכונאי. ולי נראה.
שהגדוד עוד לא מצא גם את הדרך י ' לקומונה. כי מספר חברי הנדוד, 600
חבר החיים בקומונה, הוא מסר י ,אב-
סטרקטי; אנשים יוצאים ובאים, החומר
האנושי מתחלף — זהו עוד פרוצס
תמידי בגדוד. ובכן, אני הולכים עוד
בראשית הדרך. אנו עומדים עוד
בתקופת החפושים.
המועצה: להוציא את הפרקציה מן הנדוד,— היו 14 בנד ההוצאה, 12-בעד; ההצעה הזו נדחתה, והוחלט למסור-את הענין הזר. לרפרנדוס במלונות, נתנה איפוא בסבלנות לרפרנרום ונשמע את הביסוס והנימוקים שיכריעו את הכף,
ולפי שעה נראה—מה הוא החידוש של נושאי האידיאולוגיה החדשה?
החידוש הוא, שאחד הקבוצים הגדולים והחשובים בארץ, אחד מעמודי התוך של העליה השלישית, ואשר מלא הפקיד גדול בבנין והכשרה—קובע לו מנמר, פוליטית ופרצוף מפלגתי בכוון אידיאולוגי מסוים, מעכשיו, כי ירצה חבר להבנם לגדוד־העבודה, או למשל לעבד אוחו חלק מאיי הנקרא, תל־יוסף, יצטרך לקבל עליו דעה פוליטית מפו־ רשה לוו ולא אחרת) בת אורינטציה ידועה.
מה הן הסכות?
הסבה הראשונה - יאוש. יאוש בציוניות, כחלוציות, בקבוץ עצמו, זוהי
אף גם זאת, נושאי .האידיאולוגיה החדשה" רואים את הדרך היחידה

למהפכה הסוציאלית, והרי קיום הנדוד
מבחינה כלכלית עומד בפני אות שאלה
קשה. את אות השאלה הזה לא אני
הצגתי, כי אם המרצה - על המצב
הכלכלי, האין זה מן ההגיון לנדוד
לבסס קודם את עצמו ולמצוא את
הדרך לקומונה ל
עוד הערות אחדות על מצב. הרוחות ואני גומר:
בשעה שדבר גן־גוריון — היה מצב רוח של חשמל באולם,
בשעה שישבתי ורשמתי את דברי הנואמים, שמעתי מרחוק חברה מצביעה אלי ולוחשת לחבר: אתה יכול לתאר לך, מה אדם זה רושם בפנקסו.
לא נורא— מה שרשום בפנקסי,
אינני רואה אסון גדול. כי מאמין אני נכוחה הכביר של תנועת א"י העובדת,
__________ בן־אלול.
1
ברץ על מצב הקבוצות
2
3
4.
5.
6
7
8
9.
10.
11
12
13
14
15.
16.
17
18.
19
20
21
22
23
24
25
26.
27
28
29
30

פרטי כל
של ועידת התנועות הקיבוציות ב 1925
הקבוצות - הגדוד - השופר הצעיר

י.ברץ - על מצב הקבוצות.

מתוך אינציאטיבה פרסית נרעדה הפגישה בדגניה לפני --- שבה, אשר בחרה לועדה בלי למסור לה כל תפקידים. אחר כך תהיה פגישה במרחביה -יותר ממשית, אולם בכל זאת לא באד, לידי תוצאות, אלא בקור המשקים, טפול בענינים משקיים וכו'. אנסי הועדה היו בעצם עסוקם בתוך עניני קבוצותיהם בפנים ילכו לא יכלו להתמסר לתפקידם. זאת היתד, עסקנות מתוך התנדבות -שאחרי יום עבודה. כעת התנועה התרחבה, דרושים עסקנים "מקצועיים-שיתמסרו אך ורק לתפקידם.
הועדה בקרה הרבה מאד משקים, הוציאה את "הקבוצה" שהיא הספרות היחידה כמעט מלבד המאמרים הבודדים בעתובות. הוציאה את "קריניצה" - לפי

החלטת הועידה בדגניה.
ברץ פנסה לסקור את המצב בקבוצות במקום דו"ח של כל ציר.
תנועת הקבוצות מכילה שלושה סוגים: א)הכפר ב)קב'המושבה,
ג) קב' העיר, הקבוצה שיש לסמוך על קיומה היא זו אשר קשורה לפשק. הקבוצות אשר חלום התישבותן אינו מתגשם - מתפוררות,"הן בעיר והן במושבה.
רבה היא השתלשלות התפתחותה של הקבוצה בפשך 15 שנים. ואין היא אחת.
היא מתחדשת בהוצר כל קבוצה חדשה ואין מסורת. כל קבוצה עוברת על שגיאות הקבוצות הקודמות.
הפטרה הראשונה היתה הכיבוש, ולאחר שהיו מגשימים אותו היו רוצים להסתלק מפנו. כעת סרה הפטרה הזאת מתוך התגבשות ידועה, כעת פגה החלוציות הממושכת, וישנו הרצון לפפרע להאחז בקרקע. אותו הדבר כעת בקבוצות הגדולות עין חרוד, הגדוד.
יש לשמוח על התקדמות זאת. בכל זאת צריך לדאוג לרזרבנג, שתהיה חדורה רוח חלוצית למען כבוש המחוייב ע"י התחיה בארץ. נהיה זקוקים כעת לקבוצות לכיבוש מקופות קשים. רזרבה זאת יכולה לבוא רק פתוך התנועה הקב.
במשך הזמן נשתנו הרבה דברים בתוך מחננו גופו. נשתנו סדרי הקבוצה לטובה. סדור עבודה, הנהלת המשק, סדרי כספים וכו*. נשתנה יחם לכלכלה, יחס לבריאות וכו* שהיה קודם יחם פוסכם אחר,
בשנה האחרונה 20 קב' משקיות. 4 קב' צעירות, 7 פלוגות עיר ו 4 חבורות במושבה. א) 1500 איש. ב) 80 איש במשקי פועלות יחד 2600 איש. אין מספרים קבועים. וזה מציין הרבה. אי אפשר להיות אחראי בעד המספרים אפילו של קבוצות. מ 1921 עד 1925 הבדל גדול. מ 1924 עד 1925 אין הבדל. ירד מספר הקב' בעיר.
עמק הירדן: כל הקב' בו דומות מאד. שם התחיל בנין הקב' ועכשיו עמד מהתפתח. גורמי הקפאון הם פוליטיים (אי אפשר היה לרכוש קרקע) ועוד גורם - האקלים , אשר כל איש מתחשב היום מאד וגם כל קבוצה חדשה מתחשבת היום. ועתה נתגלו פרספקטיבות חדשות - נרכשו קרקעות (גשר, בית אלפא) -תקוה לאיזור אחד - כנרת עד עפולה והלאה.
הגליל העליון: עומד במדרגה נמוכה - בדידות חברתית ורחוק מקום במובן כלכלי. אין קשר עם ההסתדרות ועוד גורם: פיק"א , ויחסה לאברים ובפרש לקבוצות. רק רכיסת הקרקעות הרחבים שם והתישבות פועלים רחבה, תוכל לרענן את האיזור הזה.
יהודה ושומרון: רק חמישה משקים בודדים ורחוקים זה מזה. כל אחד בתנאים מיוחדים, גם הסרה פרספקטיבה להוסיף שם עוד משקים. פתרונים יותר רחוק

(מלבד גן שמואל). קשי ברכישת קרקעות שנתיקרו בקרבת העיר וכאן סובלים
2
גם במובן חברתי.
דאגה חדשה נדאג להבא: לא סתם קרקע, כי אם דאגה לקבוצה ולסכנות0
העסק: גם כאן תקלות, שגיאה בחלוקת הקרקע. אבל יש לתקן. יש סגולות:
מים, קרקע פוריה, מרחב ובו". יש פרספקטיבות גדולות. סבסובים לרגלי חלוקת הקרקע. הקיבוצים בעמק צריכים לדעת גבול להתרחבותם ולתאבון הכבוש ולא תהיה תקלה משקית. פה מרכז התנועה הקיבוצית.
לא משק עדיף ולא חברה עדיפה. לחם לשבע אפשר לאסול גם במושב וגם בעיר. אם לא נעמוד על גובה חברתי דרוש, אין לנו קיום, אם גם נשא את עצמנו בפובן הכלכלי.
אחד הלקויים: חוסר התסדה. אנו רגילים לבטל דבר בטרם הגיע לפרום פסגתו. למשל בשטת העבודה. שגה אחת היא תקופת הפלחה - היא העיקר. שנה שניה פשתנית השיטה. ענין הטבק. חוסר עקביות. בג נגד רוצה לרדת לזגפק לגמרי - גדוד ועין חרוד לעלות ככול האפשר. - חוסר מסורת. אחוה רוצה להתרחק פנגנגד , תל יוסף רוצה להתקרב עם עין חרוד.
עזיבת קיבוצים. עזבו אפנם אנשים חדייסים שלא היו שנה אפילו. אבל האופן: פשתפשים בקבוצה בתור בית ספר, ללפוד מקצוע וכו'. בלי אחריות, בתקופות עבודה וכו'. וצריך להתקין דבר נגד זה.
כשם שיש נטיה להרחבת השטח, כן יש נטיה (פצד פוסדות ההתישבות) לצמצם השטח, אשר מגבילה כל התרחבות בקבוצה (קבלת חדשים או ילדים). ועוד לקוי: עזרה הדדית בין קבוצות שכנות אין.
הצעירה בקבוצה: בהנןבה פקופות כבשה /לה הצעירה ענפי משק שונים - בכוחות עצפה. רק בשעה שהצעירה נעשית לאם - רק אז עומדת היא לפבחן כשרונה להיות בחברה. ולדאבוננו ־־־ התוצאות עלובות. גם בנו תלוי הדבר. עלינו לקרב בהכרח, באמצעים מלאכותיים אפילו.
בשאלת הילדים . יצאנו במקצת ממצב העדר הילדים. אי אפשר לשנות את שטות החנוך והמחנכים לפרקים. צריך לעשות פאפ־ן משותף בקביעת דרך החנוך. אקטיביות החברים, קטנה. איננו יודעים לנצל כל חבר, צריך ללמוד מהמושבים. יש נטיה להסתלק (מצד הפרס). אין ההתמסרות הגמורה ללא חשבון שעות וכו*? צריך להרבות בחלוקת התפקידים, דיפרנציאציה מקסימלית דרושה. פתוך גלוי כשרון ויכולת, אחריות והתקשרות.
שאלת האורחים . חסרים התנאים הפאפשרים הכנסת אורחים. בזה צריכים לעסוק המוסדות חישוביים. (קק"ל).
בריאות: לאכול טוב - תנאי לבריאות ואפשרות העבודה.
משקי הפועלות: רבות הצעירות המתדפקות כעת על דלתות פשק הפועלות. יש לדרוש רבוי משקים אלה.
הקבוצה במושבה - אינה קבועה, אבל רק שם פקום ההכשרה לקב' התישבות. אין פרספקטיבה לאנשים הדרושים לכבוש החולה. צריך להגדיל את מספר האנשים אשר יקובלו בכל פשק להכשרה. את הפתרונים יש למצוא אבל רק בדרך האחוד.
בן ציון: פטרת הועידה בראש ובראשונה הוא הארגון. הוא הקונסקזבנציה, ההמשך של אותו קו אשר הביאנו לידי השיתוף בקבוצה. לא כלי מיוחד לכל מקום עם בזבוז הפרץ אשר בעצם יצירת הכלי, כי אם כלי משותף, בצמצום כוח ורבוי האפשרויות (השואה להסתדרות בהווסדה) הארגון צריך לעזור לכל קבוצה לעמוד על הגובה ההכרחי לעצם קיום הגורה השיתופית. העזרה שבארגון כללי תוציא גם את הפרובלמות המקומיות פן הסבוכים האישיים. הארגון צריך להשתתף פעילות בכל מקום (עבוד תכניות וגם עזרה להוציאן לפועל). השתתפות בשאלת קבלת חברים ויציאתם. עזרה הדדית היא יסוד עקרי. (לפחות במקרים יוצאים פן הכלל - אסונות) דאגה להרחבת שטה השתוף בין קבוצות שכנות
3
חנוך הילדים. אין אפשרות הצלחה של הנוך בקבוצה - כי מספר הילדים קטן, המחנכים המוכשרים לרב אינם. והרי יש צורך בחנוך אחר, בדרך אחרת. הוצאות החנוך על חשבון כלל הקבוצות. דאגה להרחבת ההתישבות הקבוצית, צריכה לפעול על הארגון. יסוד קיבוצים חדשים והכשרה (בארץ ובחו"ל) (-nawfcg להשתתפות ההסתדרות במפעלינו). גם הגנה מפני המתנקשים בזכויותינו ותנועתנו.
ענין החוקה בתור מחייבת בחיים. מוסד משפטי. היחסים בין הקבוצות אינם יכולים להתברר ע"י מוסדות משפטיים (ממשלתיים, לאופיים או אפילו הסתדרותיים), אשר אין הנחתם השאיפה להרחבת השוויון האפשרי, (כל אטיקה דורשת חוקה מיוחדת ובית משפט מיוחד) צריך ליצור מושגים משפטיים במסורת, המיוסדים על יסודות חיינו ואשר יפגעו מסכסוכים. זכות הערעור אל הועדה העומדת בראש.
ליבנשטיין: מוסדות הארגון הקיבוצי ויחסם להסתדרות.
הצעת המוסדות תהיה מניפלית, אשר תתקבל על לב הרוב. כל היסודות של תנועת הפועלים צפונים בקבוצה: אגודה מקצועית, קואופרציה, התישבות עצמית וכו', הקבוצה היא ארגון הפועלים העליון הנותן ספוק לכל הצרכים והתביעות. קבוצה - ארגון מבוסם על מצוות /עשה , ההסתדרות - מסגרת המוסדת על מצוות -אל תעשה. עזרה הדדית של חובה ולא של רשות. אחריות הדדית - היא תוצאת הקודם. שויון בין הקבוצות, בטול מושגים - ריוח והפסד של הקבוצה, ובמקומו יבוא רווח, הפסד , של תנועת הקבוצות.(מוסדות תעשיה פשותפים) אם לא אנחנו נארגן יארגנו אותה קפיטליסטים).
א) יצירת מוסד משפטי בינקיבוצי לפתור את היחסים והסכסוכים בין הקב4 לא על יסודות מסחריים, כי אם קבוציים.
ב) אחריות הדדית בעד חנוך וטיפול בילדים. אחוד הפדגוגים במוסדות חנוך אלה.
ג) פעולה תרבותית.
ד) תכניות ההתישבות ובקורת ההתישבות ומפעלי תעשיה וחרושת טשותפום.
ה) יצירת מסגרת חברתית לכל קבוצה.
ו) פעולת ההסברה בחו"ל.
ז) יצירת קבוצות בעיר. רבים האנשים, עסקנים וכו4 בעיר הדוגלים ברעיון הקב', אלא בהיותם בעיר מתרחקים פן הקבוצה.
כל מוסד פועל בהתאם --------- ובהבנה עם המוסד המקביל אשר בהסתדרות הכללית.
אלקינד: הקיבוץ בעיר
אחת התקלות: עזרה למשפחה. 2) נקל להסתדר בעבודה באופן פרטי בעיר. גורפים נוספים: יחם העליה אל הפועל בכלל ואל הקיבוץ בפרט - יחם של בסול. התנועה תוכל להתקיים רק אם יהיה בה הכוח להתגבר על עניני השעה. כלומר אם יש בה רעיון יותר רחוק, הסטורי.
את הגדוד מאחד המומנט: א) הלאומי סוציאלי ולא רק כלכלי. ב) מסגרתו יותר רחבה (גם תעשיה וחרושת) ג) קשר לא רק בתוצרת כי אם גם בהסמקה.
מתוך הווכוחים. קפלנסקי: לא להתאחד על יסוד השקפה אידאולוגית. צריך ללכת בדרך האינדוקטיבית (נסיונית) . מסרת הועידה אינה להוכיח בהשקפה כי אם להשתתף במעשים, אשר יש להם קרקע וצורך בחיי הקיבוצים. הקב4 היא האמצעי היחידי ליצירת טיפוס פועל חקלאי יהודי בארץ. אין להשוות את מספר אנשי הקב' עם מספר הפועלים בארץ בכללן כי אם עם מספר החקלאים. הקבוצה היא הנושא של ההתישבות הפרולטרית. אחד מתפקידי הועידה הוא ליצור חוקה כזאת אשר תקבע את אנשי המשק ותקשרם למקום לבלי תהיה לחוסר נוזל" כי זהו
היסוד הכי חשוב אולי ביצירת קרדיט פוליטי לקב' . נצחון הקב' הוא בהצלחת המשק.
- 4 -
המסקנה ההגיונית סל אלקינד היא שלילת ברית הקיבוצים, צפיה למשיח (מהפכה) , בלי לגשת לעבודה האפורה. צריך להתאחד לא על איזה יסודות שאינם משותפים לכולם, כי אם אלה הנכונים לכל הדעות, היינו הקומונה. סתירה בעתיד יכולה להיות עקביות בהווה ולהפך. לפשל עזרה הדדית - בהתגשם הקומונה תהיה בלתי נחוצה, אבל היום היא דרושה, עזרת קב* סכנות היא במרכז הכובד.
קריתי: מאשים את נואפי הגדוד ברצון להוכיח את הנוכחים באידאולוגיה שלהם,
ולהשליטה. פעליבה אותו הפלה ירידה, כי עצם העקשנות הנואאה הפועפת בקבוצות הנושאות בעול כפול ופכופל (כלכלי וחברתי) מעידה על עמדיה בגובה הדרוש. נוזף בלבקוביץ, כי כיצד אפשר לקבל הנהלה על פשק ענקי פחוזי בה בשעה שאין לנו עדיין הכשרון לנהל פשק של 50 איש. אי אפשר ששליחי עפולה יחליטו על התאחדות בין דגניה וכנרת. במרכז ענינינו צריך לעמוד כעת הפסק וטובתו. ולא רעיון מרכזי. אם כן איפוא, בקורת הפשק יכולה להיות לברכה -בהתחשב עם הלך רוח אנסי המקום. יש גם לקויים פשותפים (שור,פיז) אשר דורשים פתרון משותף. הבראת הקבוצה והמשק על פנת הרחק הפנעות מלבוא לדרך הקיבוץ של ההמונים כי מקנן בהם הרעיון, רק /פחד העצר י(| לשאת בעול
הנורא העומד להם למכשול.
קופליביץ: על מוסדות התאחדות הקב' : א) השואת תנאי החיים של כל הקב'. ב) השתתפות כל פועל המסכים ליסודות האיחוד - במוסדות האחוד. ג) דאגה משותפת לחולים כרוניים. ד) סדור פוסדות תעשיה וחרושת ומלאכה משותפים" ה) עבוד תוכניות משויימות למשקים, ובקורת. ו) עזרה הדדית בפסקים ע"י הגברת כוחות העבודה . יחסנו לפוסדות ההסתדרות לא ללכת לפי זרם השולט בהסתדרות, כי אם להפך, לכוון את ההסתדרות לפי רוחנו. הארגון הוא הבא כח היחידי והבלתי תלוי כלפי פנים וכלפי חוץ (הנהלה ציונית וכו'). השוואת המחירים בין כל צבור הפועלים ע"י הטלת פסי הסתדרות פתאיפים על בעלי פקצוע. פשפעת גפורה של כל הקיבוצים למועצה העליננה של ברית הקב'. ועדה לבקורת התוצרת במשקים. דרישה פאת מוסדות ההסתדרות (למשל סולל בונה), כי ימסרו לא רק את העבודה עצמה כי אם גם את כל האחריות עם הנהלה עצמית לקיבוצים עצמם. כוון ה"חלוץ" בחו"ל. הגברת עפדתנו ע"י ידיעות על כל הרוחות הפנסרות - למען יודע הדבר בחוגי החלוץ והבוער בחו"ל. לקשר את תנועתנו הקולקטיבית עם התנועה הזאת בעולם כולו, ובפרט --ברוסיה. עבודתנו התרבותית (הסברת שאלות ההוי התרבותי החדש שלנו).
על יד ועד הקב' צריכה להיות ועדה כלכלית לתכניות, לחלוף התוצרת וכו'. (התוצרת היוצאת פן המשק עוברת מתווכים אחדים, עד אשר חוזרת לידי פשק קבוצי אחר לצרכי הספקה). שאלת העזיבה גם היא צריכה למצוא לה פתרון בעזרת פוסדות ההסתדרות (מרכז חקלאי, הלשכות העירוניות וכו'). ברץ : קשה יותר יהיה להגשים את הארגון בעניני הפסק (עזרה הדדית וכו') מסבות שונות, וקל יותר יהיה להגשימו בענינים האישיים שבארגון (אורגון קיבוצים, עבודה בחו"ל וכו'), קליטת עליה) עזרה בחוסר עבודה.(בפרט ביתם לעובדת) הדרכת הקיבוצים החדשים בארץ (בעניני עבודה ומשק), הארגון ידאג להרבות את -נקודות השתוף. ספרות, פשפש מחוזי בין קבוצה לרעותה שלש כוונות אלקינד: לשלול את הארגון בצורה המוצעת, להוכיח את יתרון הגדוד על יתר הצורות ולהראות איזה רעיון פרכזי אחר.
דרור: שתים הן השאלות המרכזיות: א) הקבוצות בהסתדרות, ב) הקבוצות לבין
עצמן. הרוח המרחפת על פעולתנו ההסתדרותית היא רוח המפלגות (אחה"ע). אחה"ע רוצה להאציל מרוחה הפפלגתי על ההסתדרות. אנו צריכים להחשב בתוך ההסתדרות בתור גוש כלכלי חברתי (כמו האגודות המקצועיות). ב) להרחיב את יסודות הקבוצה הפנימיים על היחסים לבין הקב'. התאמת ענינינו הקיבוציים עם הענינים של אגודות מקצועיות.
- 5 -
בטוי האשה בועידה
בן ארי: הועידה צריכה לדון על הבראת הגדוד, היינו, הוצאת הפיקציה מהגדוד. פרים ברץ: ארגון הקב' צריך לבלול א) עזרה הדדית בין הקב'. ב) עזרה חזונית בחנוך וטפול בילדים. ג) הכשרת אנשים להתישבות קב'. ד) כבוש העבודה המקצועית בקב'. ה) השואת תנאי החיים בפנים ובחוץ.
הרצפלד: כל ארגון בא מתוך הצורך להגן ספני מתקיפים. ופי הוא כאן המתקיף
את הקיבוצים ? יש מבפנים (ההסתדרות) ומבחוץ (בציונות). בפנים - המושב. יאם לשם המלחמה מפני המושב אבו מתארגנים - הרי בטבע הדברים.שאנו בעצמנו מארגנים את המושב. ויכול להיות גם שהקבוצה הגדולה תתארגן נגד הקבוצה הקטנה. ארגון המוסד לכלכלה (תכניות התישבות וכו') גוזל את כל תוכן -פעולתו של המרכז החקלאי, אשר אינו יכול להפרד מעצם חיי הקב'. (אפילו החברתיים) ולהסתפק בפעולה אוטומטית. יצירת ברית הקבוצה מתנקשת בעניני ההסתדרות, ההסתדרות צריכה לבוא בפגע ישר עם כל פשק ולא לפסל עם חבר עין חרוד לקבוע עניני יגור וכו'.
בלי חוץ - (ציונות) יש אויבים, אבל לא הארגון הזה הוא הכלי הנכון ללחום בהם. הארגון הזה קובר את שאלת "ניר" - מבטל את ההסתדרות החקלאית.
עדה פישמן: לא פשק הוא העיקר, כי אם צורת חיים. צריך להרבות את פשקי הפועלות. רק אלה עלולים לגרום, שבעזוב פועלות אחדות את הקיבוץ - תגרומנה משבר בו, כי היום אין כן הדבר.
בן יעקב: הפרודוקטיביות גדלה, אחד הגורמים המורידים את פשק הקב' ביחס למשק אחר הוא, שהמתישבים בקב' אינם מתחשבים כל כך בהתישבמ-עם הצורך, ז.א. אם יש די מים, אדמה פוריה וכו'. מתישבים על צחיח סלע.
אחת הסבות לפזור הקיבוצים בעיר - חוסר עבודה לפועלות בקב', אי אפשרות
־
משפחה. ובהופיע משפחה - מוכרחה לצאת, כי אין עבודה לאשה. צריך פרסום ספרותי עתונאי על קיומנו (דבר) נחוצים סופרים בכל מקום.
מאיר: אוטונומיה שלפה דרושה לברית הקב'. הקב' צריכה לתפוש את הדיקטטורה
הרעיונית במעמד הפועלים, אינו מסכים לזכות וטו לועד הפועל בפשפש.
מאירוב: חוקת הקבוצה, יש צורך והכרח לגבש את נורמות תנועתנו בחוקים.
ספן הוא לבגרות. הצטיינו בבזבוז פרץ. הדפוסים צריכים לשמור על הנסיון המגובש, למנוע מעצבנות. אין לנהל יותר את התנועה בלי דפוסים . הקב' אינה אנרכיה, כי אם משטר (הספקה, סדור עבודה, וכו') כאן מדובר לא על חוקי הארגון וכו'. כי אם חוקה פנימית בקב. חוקת ניר או סולל-בונה וכו', היא מסגרת. חוקת הקב‘ היא התוכן הממשי, היא אחד התכנים. ערך החוקה תלוי במידת החשיבנו אותה בתור גורם ממשי בחיינו. התרגלנו מתוך מהפכה לחוסר דפוסים. כעת אל נהיה קונסרבטיביים.
התקנות תהיינה כלליות לכל הקב' אבל הן תהיינה מסגרת בלבד, אשר תאפשר את הלך רוחה המיוהד של כל קב'.
החלטות: מעת לעת עורכים משאל כללי פי ופי הם האנשים החושבים את עצמם
לחברי הקיבוץ, ומזמן ההוא הם נחשבים לחברי הקב'.
קבלת חברים: הקב' פציעה רשימה למרכז החקלאי על כל חבר הפוצע להתקבל כחבר לקב'.
חבר מתקבל לקב' למשך 3 חדשים מנימום לנסיון.
חבר שנתקבל יש לו כל זכויות המחיה וכו' מלבד זכות ההצבעה בעניני הקב'. כעבור מועד הנסיון הקב' תדון באספה כללית ותחליט לפי מנהגה. הקב' מודיעה על כל חבר שנתקבל למרכז החקלאי. חבר שנכנס לקב* מקבל עליו גם אחריות בעד עברו סל המשק.
חבר הרוצה לצאת את הקב* חייב להודיע את הקב' 6 חדשים למפרע ועל הקב' לדון.
- 6 -
שקולניק: לקראת הועידה החקלאית: הרקידה החקלאית תסיים תקופה. בשנים האחרונות היה משטב העבודה הרבה יותר גדול פאשר קודם. אין כאן הפקום להתוכח על צורות ההתישבות, כי עוד שרם ידועות הפסקנות המדעיות. הועידה החקלאית צריכה לפפש את חברת ניר, לסיים ע"י צורר, יורידית, לאשר את הפשקים, לקבל את החוקות, גם שאלת בסוס "ניר", שתהיה בעלת תוקף, כח כספי, והיא תהיה אולי אותו צינור אשר דרכו יזרפו האפצעים (מחו"ל) להתישבות הפועלים. החולה תהיה אולי הכר היותר נרחב להתישבות פועלים (קבוציים). הפועלים מוכרחים להכניס את צוארם לעול החובות (חתימת חוזה). צריך להעמיד שוב את הפועל על ----ה גבה של המתישב והמיישב (עניין החוזה). נצשרך אפילו לקבל התחייבות (בחוזה) אם אף נדע בחשבון שאין להגשימה (מסיבות פרינציפיוניות). החוזה צריך להיות הדדי ולא רק של דרישה פהפתישב. השקפה שניה: נבטיח את קיומנו, אחר כך, לאחר זמן, עד כמה שנוכל - נשלם. הצעה שלישית: כעבור זמן קבוע להפריש אחוזים ברוטו פן ההכנסה. זהו פרק לפתרון השאלה. החותם צריכה להיות חברת "ניר" ולא כל פשק. בלעדי הפועל
לא יווצר הפשק החקלאי בארץ. כעת כבר יש לראות התחלת עליה לפועל לאחר השפל הזמני. אחד הסעיפים העקריים: הפועל במושבה. הועידה תצטרך להקים את הפוסדות אשר יסייעו לפועל העולה בפושבה (לרב בצורה קיבוצית, חבורה) כל אותם מאות הפועלים בפושבות כעת, אשר למרות האפשרויות בעיר הלכו למושבה, ודאי יש בהם יסוד תרבותי,- נפשי ידוע,המכשיר אותם ליצירת קב' ואותם הארגונים לפושב שנעשו במושבה הם פחות או יותר מקרה, ועל ידי פעולה נפרצת, אפשר היה לארגנם לקבוצות.
הכשרה והדרכה: הועידה צריכה לדאוג לעזרת הפתישבים בכלל, גם מחוץ לפסתדרות ולכונס לעבודה עצפית.
שאלת המצב הקרקעי: (ספסרות) במרכז השאלות יהיה קושי בהרכבת הארגון שיעמוד בראש (המרכז החקלאי) דרושה תהיה חלוקת עבודה במדה מרובה כגון: מושבה, תכנית ומשק, מדע, משא ופתן כספי (תקציב בזמנו).
הצעות דולק לועידה החקלאית
א) האחראית היא חברת "ניר".
ב) הבטחת פניפום קיום הפועל וכל הנותר או 80% נכנם בתור תשלום החוב.
ג) לא כל הסכום פו-שב, כי אם סכום הערכת המשק בזמן בסוסו.
דרור : חתימת חוזה ע"י ניר (ולא כל קיבוץ) היא כעין סוציאליזציה של החקלאות ובזו מוכרחים להכיר המוסדות הלאומיים. הפרכז צריך להרכב לא לפי השקפות פפלגתיות וכו' כי אם לפי גושים כלכליים (קב', מושב) וגם כך צריכה להיות הנהלת -------- הבחירות לועידה. הפוליטיקה הקרקעית צריכה להתנהל באופן הפתאים לדרישות התישבות הפועלים?.
דרור: יזרעאלי: מופרכת דעתו של דולק, כי המשק החקלאי מסובל לתת רק את המינימום. כל המשקים בעולם נבנים על קרדיטים שאמנם אינם פגיעים ל 100% , אבל ל 60%-80% והם מושבים לבנקים אפילו ברבית קטנה. גם דרכי ההתישבות הממשלתית (קליפורניה) הם אלה. המתישב אינו משיב אמנם את כל ה 100%, אבל משיב הוא 75% בערך. הבטחת מינימום קיום פותחת אפשרות לוכוח עם המוסדות הלאומיים על מדת המינימום. הבטחה זו גורעת גם מאחריותו של הפועל הבטוח במינימום וטובעת ממנו את הגורם המניע ליצירה מאומצת. אטקין: (מעיר) מדת המינימום תהיה קבועה לכל הארץ.
בן ציון: האכרות שלנו בהחלט לא תוכל לשלם את החוב אפילו 80$. התשלום הוא המשק הבנוי, וזה צריך להיות התנאי. הותור על חוזה אחד של "ניר"
- 7 -
לטובת חוזים קיבוציים היא כמעט בסול של ענין אחוד הקב'. קיבוץ אחד שאינו מפלא את חובו - נופלת האחריות קל כל הקב', קל ידי "ביר"" והרי זהו קבין האיחוד. התשלום בכל זאת פוכרח להיות, כי זהו התנאי היחידי להמשך ההתישבות"
קריתי: בחוץ לארץ נכנסים לתוך ה 100% גם האדמה, וכאן מדברים קל 100% בלי לחשוב קל האדמה, ואשר קם האדמה הם רק כ 60$. ובקד האדמה משלמים רק דפי חכירה פוקטים. קצם רצוננו למסור את המשקים לידי "ניר" הוא מחייב לשלם את החובות למקן יהיו המשקים באמת בידי "ניר" בלי התקרבות ההנהלה הציונית. איבו מאמין בהסכמת ההנהלה הציונית לחתימה ע"י "ניר" ואז גם אין הבדל כל כך שכל קב' תתחיב ותתמסר באחריות תשלום הדדית ל"ניו".
חורין: שמק כי אולי תסכים חה"צ לפשרה שבכל פקם תחתום הקב' וניר מצד אחד והקה"י מצד שני. לא לשם תשלום מוחלט, כי אם לפי הכנסות ברוטו, כי יש פסקים" הדורשים יותר השקקה ופחות תוצרת ולהפך. צריך לדאוג להתאמת האפרט של

הפה"ח' לדרישות הציבור החקלאי.
לבקוביץ: תנאי החוזה: א) ההון המוחזר להה"צ צריך להיות פושקק שוב בחקלאות ודוקא קיבוצית. ב) הה"צ בקצפה אשפה בחוסר כשרון התשלום של משקים קבוציים לרגלי התקציבים שלא בזמנם וכו'. לכן היא מוכרחה להתחייב גם כן לפלא חובותיה בזמנם וכו' (הוצאות נסיקה ירושלמה וכו').
הצקות: וקידת הקב‘ מחליטה קל יצירת חבר הקבוצות בתוך הסת. הקובדים.
2) המגמה היא: גדולה וביצורה של התנועה הקב' בכפר ובקיר ק"י הרחבת אפשרות קליטת העליה, והכשרה לחיי שתוף.
הוספה: חבר הקב‘ רואה את קצפו כחלק בלתי נפרד מפקפד הפוקלים בארץ,
ומשתתף ביצירתו ובמלחמת שחרורו הפקמדי.
3) הפקולות: א) סדור קזרד. הדדית משקית חברתית בין הקב' וסיוק לפתרון השאלות האקטואליות ב) בקורת ופקוח קל המצב החברתי והמשקי של הקב'
ג) השתתפות בקבוד תכניות והוצאתן לפוקל בפנים הקב'. ד) ארגון אחריות ועזרה הדדית במקרים היוצאים פן הכלל. ה) יצירת והרחבת נקודות שתוף כלכליות ותרבותיות בין כלל הקב'. ו) ארגון משותף של קניני החנוך וטפול בילדים. ז) הדרכה הכשרה והקפה של קב‘ חדשים בקיר ובכפר. ח) הרחבת ההתישבות הקב' בכפר ובקיר. ט) כוון התישבות הקב‘ בצורות מחוזיות קב' שכבות. י) ארגון הגנה הסתדרותית על קניני הקב' או הגנה מאורגנת על קניני התנוקה הקב' וזכויות הצורה הקיבוצית בתוך ההסתדרות. י"א) הופעה ופו"פ קם מוסדות ההסת' בקביני כלל הקב' ירדד. פן הפרק. י"ב) ברור וחקירה של שאלות הוי הקב'
בכתב ובע"פ. י"ג) הרחבת התנועה הקב' ע"י קשא בלתי פוסק קם תנועת הפועלים החלוץ והבוער בארץ ובחזי"ל. ושליחת אנסים לפעולה זו ק"י מוסדות ההסתדרות י"ד) ארגון קב' לשכונות עובדים. ט"ו) יצירת קשרים תמידיים וחזקים עם הפועל השכיר והשתתפות במלחמתו המעמדית (הצעת הפעוט) - או העמדת התנועה והמפעלים הקב' ברשות ההסתדרות לעזרת הפועל במשק הפרסי בעיר ובכפר. ט"ז) ארגון חבר בוררים קבוע על בסים משפט החברים בהסת* והיסודות של הקב' וזכות ערעור עליו רק במשפט עליון סל ההסתדרות ובהתאם למגמות. י"ח) קשר עם קב' משקיות בחו"ל.
החוקה: א) הועידה מכירה שקבלת החוקה הנה ענין תכוף. או: הועידה מחליטה כי קבלת החוקה המכוונת לענינים בין הקב' ובענינים אשר בין הקבו‘ ובין אנשים ומוסדות אסר מחוצה לה, היא דרושה, והצורך בחוקה פנימית אינו בשל.
שאלות ארגון:
חברי הבר הקב' הם כל הקב‘ אשר חבריהם הם חברי ההסתדרות וחיים על יסוד השתוף והשוויון בעבודה ובחיים, המוסד העליון של חבר הקב' היא רעידת הקב‘ הכללית. מודוס הבחירות הוא המודוס הקיים. ועידה כללית, מועצת הקב‘ וועד הקב‘ המועצה נבחרת במקומות, פעם לחצי שנה. הועידה מתאספת אחת לשנתיים. למועצת חבר הקב' בוחרים בציר כל 50 איש. קב' קטנות מצטרפות לשלוח ציר אחד. הצבעה לפי מספר - - - הבוחרים. למועצה הזכות
להועיד ועידה מחוץ למועד.הועידה בוחרת ב 9 אנשים לועד הקב' . הועידה בוחרת בהבר של 11 בוררים. ועדת הקב‘ בוחרת ב 3 מאלה בכל מקרה של משפט. הועידה קובעת מס 1ג"א לחודש לכל הבר. חבר הקב‘ הוא אורגן הסתדרותי לענין הקב'. כל חברי הקב‘ הנמצאים באיזה מוסד הסתדרותי, מוכרחים להשתתף לפי הזמנה בישיבות הועד ולהכנע להחלטותיו בשאלות הנוגעות בעניני התנועה הקב‘.
- 8 -
הרכב הועד הם: ברץ, חיותה, פרנץ, בנציון, מאירוב, הלל דן
דרור, ליבנשטיין, אלקינד.ההסתדרות הכללית של העובדים העבדים בא"י
הקבוץ הארצי השומר הצעיר
• הועד הפועל •
מרחביה, יום 6.2.1940
מס
.269/40..
אל
קבוץ השומר הצעיר משמר העמק
ח. י.

הגנו פונים אליכם הפעם בדבר שיחרורה עול אממה לעבודה בהחלקה החברתית ומזכירים לכם שובה פעם את תביעתנו בדבר שיחדירו של דוד פרלה לשם ריכוז ההדרכה של קבוצות הנוער,
זה כמעט שנהקשהנכם נהנים מהפמקת=נופש. מזמן שהחתים משה ביקר במשמר העמק לא גתבעתם אפילו לפלהמכסה המינימלית ביותר, הבננו אז, כי הנכם זקוקים לריכוז הכוחות לזמן=מה בקבוץ פנימה ונעמה אז בינינו מעין חוזה ללא חתימה,שאנו לא נפנה אליכם אלא בתביעות הכרחיות ואף אתם תיענו לתביעות,שיש בהן משום הכיח לא יגונה, משום כך השתדלנו שלא להכביד עליכם והמעטנו בתביעות,
גינתים פרצה המלחמה ומכם עובדים באופן קבוע דק שלושה=
ארבעה חברים, לגבי שירותכם בשביל התנועה בשנים כתיקונן זהו מצב קצת פארדוכסלי.
ביקשנו לפני זמן את עוידורורה של יונה בשביל המחלקה החברתית והרינו לומר לכם,כי לא השלמנו ואיננו משלימים עם סירובכם, בבוא העת -היא תצטרך להחליף את אממה ונתבע את שיררורה ויהי=מה, בינתים אממה מוכרחה להכנס לעבודה ובכניסתו: לעבודה תלויים הפעם דברים החורגים מתפקידי המחלקה החברתית. בימי עבודתה במחלקה היא הצליחה להגביר את ההרגשה העצמית בקרב החברות וגדלה מאד השתתפות החברות בציבור,בקבוצים,גספרות, נוצר הסמינר,נשלחו שליחות רבות לחו"ל,נתחזקה הנציגות של החברות במוסדות. כל ההתחלות הללו לא מצאו לעצמן המשך נאות וההישגים הללו נתונים עכשיו המורד מסוכן, מפעילותה של אממה הננו מבטיחים לעצמנו הפעלת חברות אחרוה ונהפוך הוא - עם הסתלקותה מהפעולה כרגע,ישוך לגמרי גל ההתעוררות ותשתררנה אפאטיה ואדישות מסוכנת,
ביקשנו את השיחרור של דוד פרלה בשביל ריכוז ההדרכה של קבוצות הנוער, עבודתו של דוד בתנועה בפולין זכורה לנו מאד, מ"ני אז ישב כמה שנים לבטח תחת גפנו וגלש מההרים עם עדרי הצאן, אך הצלחה בתנועה מחייבת. XXXXX. ידוע לנו,כי דוד קשור במקצוע הצאן. בפרובלימה "המקצועית" נתקלנו גם עט שיחרורו של משה פורמנסקי. בדרך כלל יש לנו מעש מאד שליחים,שהם "פקקים" בקבוציהם. אנו יודעים,כי הענף יצטרך לעשות מאמץ רציני,אך ידוע לנו יחד עם זאת,כי הענף יישאר בידים יאפיות ולא יהיה מיותם. תרנו אחרי איש אחר בנרות ולשות. האיש מוכרח להיות ממדריכי הנועד ואין לנו מועמד אחר,
אנו בטוחים,שתביעותנו אלה תמצאנה אצלכם הפעם אוזן קשבת והננו מחכים לתשובתהם.
בברכת חברים נאמנה בשם המזכירות
מאיר יערי
13.2.40
אל
מזכירות הוע"הפ של הקב"הא מרחביה
ח.י.
הננו מוסרים לכם בזה את החלטתנו בנידון שחרורה של מיתה לפעולות האומנות בקשר עם הבחירות לוביות ההסתדרות, הוסכם להענות בחיוב לבקשתכם זו,אך בתנאי כי במקומה תבוא מיד חברה לבודת המטבח,ורק עם בואה של החברה תוכל מיתה לצאת לפעולה.
תנאי זה יראה בעיניכם בודאי משונה מאד,ולנו מאד אי נעים להציגו,אך קים
בעבודת המטבח אצלנו בצב כזה אשר בשום פנים אינו נותן להוציא עובד מבלי שיהיה מיד במקומו 00000 איש קבוע אחר וזה לא יכולנו למצוא 000000, הרינו מתארים לעצמנו כי כל זה לא יהיה מובן לכם אך אילו השתתפתם בשיחה זו אשר ישבה במשך שעות על המדוכה הזו,ואילו ידעתם את המצב מראות עיניכם כי אז הייתם מבינים שלא יכולנו אחרת מאשר להציג תנאי כזה.
את עילת שחרורו של דוד פרלה הצגנו שנית לדיון בפני שיחת הקבוץ ואך על השברתכם המשכנעת ואף על דרישתרם הצודקת לא יכולנו לקבל החלטה אחרת מאשר זו הקודמת עליה הודענו לכם במכתבנו הקודם,המצב בענף אינו מאפשר לנו בשום פנים לשחררו.הפרובלימה "המקצועית" (המרכאות במכתבכם) היא שהכריעה בכל זאת לשלילה.
בשאלת שחרורה של אממה טרם דנו,בימים הקרובים נודיע לכם את החלטתנו.
בב"ח
אל
מזכירות הוע"הפ של הקב"הא מרחביה
ח.י.
12.3.40
ת"ש/מ/368
הננו למסור לכם בזה את תשובתנו החיובית בדבר שחרורה של החברה יונה בן-יעקב לתפקיד במחלקת החברה והתרבות,רק יש לנו תנאי אחד והוא: כי בעונת ההרכבה במסתלה(ביוני בערך) תשתחרר הח' יונה למשך חודש אחד בערך 0000לעבודה זו,כי בלעדה אינה/נראה לנו אפשקות להוציא את העבודה בשלמותה,הננו מקוים כי דבר זה לא יקשה ביותר עליכם.
בהזדמנות זו אנו רוצים לציין כי עד כה לא הופיע אף מחזיר י"ע אף על הבטחתכם כי הדבר יסודר בהקדם,הננו מבקשים מכם עוד הפעס להחיש את צליחת מחזירי י"ע כי הנני זקוקים -לרגלי התחלת ד.בנ יה-לכזס"ר אנשים באופן דחוף מאד,תודיעני מאיזה קבוץ 00000 צריכים לבוא מחזירי י"ע.
בב"ח נאמנה
מרחביה, יום..
15.3.1942
מס' 698/42
בשאלת כניסתו של שמואל ויסמן לעבודה חלקית במחלקת הביקורת של "המשביר" הרינו למסור לכם את עמדתה של המזכירות, שנתבכרה בישיבתנו ביום 9.3.42
הננו רואים שתפקיד זה הוא בעל חשיבות חיונית עבורנו מבחינת מעמדנו במוסדות המשקיים המרכזיים של ההסתדרות והננו תומכים מאד במועמדותו של שם ואל לתפקיד זה.
אל
קבוץ השומר הצעיר משמר העמק
ח. י.
אה/
בברכת חברים נאמנה בשם המזכירות
ההסונדרחז הכרלית שר העזבד־ם העבר"ם בא",
23.6.1942
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
• הועד הפועל •
אל
קבוץ השומר הצעיר משמר = העמק_____
ח.י.
נודע לנו שלא סכמתם בחיוב את דבר שחרורו של בוריה לעבודה במזכירות הועד הפועל של ההסתדרות. הנכם מתבקשים לשקול את הענין בפעם נוספת.
אם היה הגיון להחלפת הועד הפועל בדבר גיוס כל חבריו בין אם לשרות צבאי ובין אם לעבודת התנועה,ההחלטה הזאת התכוונה בראש וראשונה למקרה של בוריה. הוא מוכרח להתגייס לתפקיד הדה. אנו יודעים ואף הוא יודע , כי אין לו תמורה/!כי בוריה וקובה מוכרחים להיכנס לשירות פעיל בהסתדרות. בלעדי זה אין להעלות על הדעת את הגשמת החלטת המועצה הכללית בדבר שיתוף פעולה במוסדות ההסתדרות.
אתם יודעים, כי קיימנו ביחס לחבריכם בקפדנות את מישטר החילו פים,החדרנו בזה אחר זה את אממה, יודקס, בנטוב, אדק ואחרון אחרון - את בוריה. הוא לביתו ולקבוצו מספר שנים. בתקופה האחרונה הוא מלא תפקיד
מרכזי במשק. כיום המשק שלכם הוא בין הצועדים בראש. בוריה סלל את הדרך ואין להעלות על הדעת, כי דלותם כל כך,עד שאין תמורה אפילו לאיש כבוריהי קבוץ שומר נפשו מוצא תמורה לכל חבר,יהא הוא החשוב ביותר. מלבד דאת בוריה בצדק מסרב להמשיך בתפקידו.
בין כה וכה רב לו לשבת בקבוץ. התנועה אינה יכולה לוותר על שרותו הפעם ואף אתם לא תוכלו לסרב.
אילו רציתם ---- לעשות אתי חסד ולקמץ לי טלטול ואילו הייתם מסכמים את הענין לחיוב,מבלי שהצטרך לבקר אצלכם, הייתי מכיר לכם טובה.
ליגה"ו" למען רוסיה המועצתי
המזיכרות הארצית
תל-אביב, מקוה ישראל 17 ת.ד.1469
תל-אביב, 6/12/42
לכל ועדי הסניפים של ליגה "ו" בארץ
ח.נ.
הננו ממציאים לכם בזה, את רשימת שדורי הרדיו הרוסיים, שהומצאו לנו ע"י הח' פטרנקו, מנהל מחלקת העתונות של הצירות הסוואטית באנקרה (חבר המשלחת הרוסית כא"י),
בברכת-חברים
9.2.43
לכבוד
הליגה למען רוסיה המועצתית המזכירות הארצית תל אביב
תש"ג/ש/278
ח.נ.
רצוף הננו שולחים לכם צ'ק מס' 15371 משוך על אפ"ג חיפה על סך 29.440 לא"י,תמורה גיוס יום עבודה של חברינו לעזרה לרוסיה, לפי חשבון של 64 ימי עבודת משק א' 460 מא"י=29.440. נא לאשר את הקבלה.
בב"ח
מועצת המורים למען הקהק"ל חיפה

מועצת מורים למען הקהק"ל
תכנית
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ«ישראל
ארגון עובדי הפלחה
המזנירוח
דאר -נהלל
FIELD CROP GROWERS
ORGANISATION IN PALESTINE
6.7..1945
אשר הלפרין
6/11 1945
אל
מזכירות הקבוץ הארצי
מרחביה דואר עפולה
ח.י.
, ~ ■ ■ ,־ ;■. * -: .יו : : י לד :י נ ;כ ם
י -־ ■.:ין . r י ורד. ד ל וריד ו רה
- .:ד; ד י: כ ה, ג' כ ה. נו ד. ר ר: ו ן ..:נין זה
נ ־־ '',:־ . י י ד ו. יולי ו ז. •ד •י •נד •/;-ובה
ל.: .: לגו*
בהתאם להייז, נו .זבקכייג•
ו ד :י לגו גר ו ר ותמאנו
;'־ ;••י לדעת מדו תו רף :: נ •יינות:;. ה--וו---;:•■ ה :־ יי נד \ י ר ל :•ר. זז י •ג
־"י; לד :;■דר ; . , י ו ז :ר;
ן י ־. ־; י! : י ד * .. י ; ה ;נו־) ל . ■'' ד ל
י ';־־ רה ל זד .........................דד; לד ■ :יי
ל י י •יי ־־ י ל ■־ ־.. דרבי או נה ל י ה י,
דל ד י ד ו•:; .יד י•־ הענווה ה נדר;.־ י ד .־;ודק .. יל ידי..:־ '■יי.. י .:י דד :־ר נזר ; ו«
־; •* י נו .י ' י : ע ת ד עבודה .ולהד ־־;־., ... .. זו ק: ה
לנו זכות לתבוע תשובה לפניתנו. fmapfl "נתפתה, ד;::תמתנת
בברכת חברים נאנמנה

הסוכנות היהודית לארץ־ישראל
ת. ד. 92
ירשלים יג' אב תש"ה
23.7.45
לכבוד
הנהלת המשק משמר העמק.
א.נ.
המחלקה המדינית החליטה להזמין את ה' אריה דיאמנט לעבודה כמנהל משרד הקשר בחיפה, הננו לבקשכם לשחרר אותו לתפקיד זה ואנו מקוים שתמצאו אפשרות לכך. ה' עמנואל מרקונסקי יברר אתכם את כל הפרטים בקשר לשחרורו.
ל. לרך
המחלקה המדינית
יי כבוד רב
טופס 03010/33־־2/45~500ii
מספר
הסוכנות היהודית המחלקה המדינית לידי הח' ל.כהן ירושלים
ת.ד. 92
553 5 23/8
א.נ.
למכתבכם מס' 8244/2/2063
החלטנו להיענות לתביעתכם בדבר שחרורו של חברנו אריה דימנט לתפקיד המוצע לו.
מסרנו לח' מרקובסקי והננו חוזרים על כך גם במכתבנו זה, ששהדרנו את הח" ד ימנט לשנה אחת בלבד
בכבוד רב
ארגון עולי הולנד ח.ד. 46,ירושלים
אל
מזכירות קבוץ משמר-העמק
ח. נ.,
כידוע לבם ניצולו בהולנד במה אלפים ילדים יהודיים בתקופת המלחמה. ילדים אלה נמצאים ברובם בבתים נוצריים ובמנזרים, ובימים אלה מתנהלת פעולה נמרצת על מנת להחזירם לידים יהודיות,
במידה שהיהודים במרינה מצליחים לשחרר את הילדים יש
צורך בהקמת בתי-ילדים ובכוחות חינוך ציונים ועבריים,
זרימת הילדים היתומים האלה לבתי-הילדים היא איטית למדי לפי שעה, אולם לפי כל הסימנים תלך ותגבר בזמן הקרוב, וגם עבש יו בבר הוחזרו מאות ילדים לידי המוסדות היהודיים.
מוסדות אלה פנו אלינו והשמיעו את זעקתם על מחסור חמור ביותר של כוחות עבודה בשטח החינוך העברי ובקשונו בקשה דחופה ונמ-רצת שנמציא להם מן הארץ מספר מדריכים ועובדים צעירים על מנח להכניס רוח עברית וארצישראלית בחוות-הילדים .
יחד עם זה הדגישו אח הצורך שמדריכים ועובדים אלה ידעו לדבר או לפחות לשמע הולנדית. ברור שתנאי זה מצמצם בהרבה את אפשרות הבחירה.
ארגון עולי הולנד העביר אח הפניה הנ'ל לסוכנות היהודית.
מח" העליה ומח‘ עלית הנער הבינו יפה אח חשיבות התפקידים האלה, והבטיחו לחת את עזרתם הנלאה. אולם באשר אין מכירים במחלקות הללו את הוגי דוברי הולנדית בארץ, הטילו על ארגון עולי הולנד לבא אליהן עם הצעות אשיות. גם הארגון עצמו מתקשה לא מעם במציאת מעומדים מתאימים, משום שחוג דוברי השפה ההולנדית הריהו מצומצם מאד. נתבקשנו לקבוע 25 מעומדים ומעומדות - ורצוי היה במיוחד למצוא מעומדוח - אולם בבר ברור שלא נצליח להגיע להצעת מספר גדול כזה, ובפי שעה המשלחת מבלול, בנראה רק 8 - 9 מעומדים,
אנו פונים לקבוצבם בבקשה לשחרר לשנה אחת לתפקיד זה
אח חברתכם רות בלום. לדעתנו רות באה בחשבון באופן רציני
לעבודה בחוות־ילדים-יתומים בהולנד,ותוכל שם למלא הפקיד חשוב, שאין בנקל למצוא מחליף במקומה.
אנו להדגיש בי פניה זו נעשה בהתאם להסכמתה הכללית של הסוכנות, והסוכנות תאשר את שליחותה זו אישור רשמי.
אנו מחכים לדיונבס הדחוף ולתשובתכם החיובית בענין זה.
בברכת שלום,
מרים די ליאן - גרזון ארגון עולי הולנד.
222/6
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל
הסתדרות הפועלים החקלאים
מכתבכם מספר
תל־אביב ב' בניסן, תש"ו ת. ד. 210 3.4.1946
לכבוד
משמר העמק.
הנדון:
ח.נ.,
נתבקשתי ע'י הסתלקה להתיישבות של המרכז החקלאי לפנות אליכם ולבקשכם בקשה נסרגת ותמה לאפשר לח' דולק גרין, המסיים את עבודתו בארגון מגדלי בהמות-העבודה ב- 15 באפריל, להמשיך בעבודה זו עוד מספר שבועות, עד חודש ישים־ במחצית אפריל עומד להגיע המשלוח של בהמות העבודה סדרום אפריקה, שהנגו מחכים לו זה כשנה. לא יתכן, שהאיש המרכז את הענינים בארץ יעזוב את תפקידו בדיוק עם בוא המשלוח" לא יהיה אז האיש שיטפל בקבלת המשלוח, סידוריו, חלוקתו ובין המשקים וכו' ונהיה צפויים לתקלות, הפסדים וממש - שואה.
מובטחנו, שהארכת זמן עבודתו אינה צריכה לעלות על חודש ימים והנני תקוה, שתיאותו לבקשתנו, המובנת כל כך.
בב"ח,
צ. לוריא.
צל/חג.
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
22.10.46
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
מרחביה, יום
דואר מרחביה, טלפון עפולה 44
אל
קיבוץ השומר הצעיר משמר-העמק
ח.י. הננו נאלצים לפנות אליכם פעם נוספת בענין שיחרורה של
שרה לין מתפקידה. אנו מטפלים באינטנסיביות בקביעת מועמדת שתבוא במקומה לריכוז פעולת הבריאות בקיבוץ-הארצי. אולם - כפי שיכולנו לשער מראש - אין הדבר מסתדר מהיום למחר. התפקיד הוא אחדאי ורב-צדדי ולא רבות המועמדות הבאות בחשבון למלאותו. אף־על-פי-כן מתגבשת הצעה שעליה החלטנו להתעכב ולא לסוד מפנה בשום אופן. נעשה מאמצים למען החיש את שיחרורה, אולם במקרה הטוב ביותר ידרוש הדבר עוד שבועות מספר שבינתיים תפסיק שרה את פעולתה.
לגבי בוריה התחייבנו למועד מדויק, אף הודענו לו על כך ולא התנינו את צאתו מהפעולה בכניסת ממלא-מקומו. ואמנם ב-1 באוקטובר חזר לקיבוץ. במקרה של שרה לא יתכן שהיא תעזוב את עבודתה בטרם תיקבע חברה במקומה. היא אחראית לכמה מפעלים, העלולים להתחסל לחלוטין אם לא יהיה בהם טיפול רצוף. והמדובר הוא בשבועות אחדים בלבד. דחייה זו תגרום לכל היותר לכך, ששרה תיכנס לתפקידה במוסד באיחור של חודש ימים.
נודה: לא נעים לנו לפנות אליכם בענין זה, אך לא נראה סיבה מוצדקת לאי-היענותכם.
מובטחנו, כי גט הפעם לא תעמדו מנגד.
בברכת חברים נאמנה כשם המזכירות;
ב.שמיר
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
© ה ו ע ד ה פ ו ע ל @
15,12,46
אל
מזכירות קבוץ השומר הצעיר משמר-העמק
ח,י.
הנכם מתבקשים להביא לדיון ולהחלטה את דבר שחרורו של אדק גורביץ לתפקיד, שעליו התנהל אתו מו"מ בזמן האהרון.
הבירור עם מוסדות-חוץ בענין עבודתו של אדק נסתיים בחיוב ומועמדותו אושרה על ידם. הוא צריך להתחיל בעבודתו בימים הקרובים.
אנו מחכים לתשובתכם החיובית.
בברכת חברים נאמנה
בשם המזכירות: ר. וינטרוב
הסתדרות עולמית השומר הצעיר
ההנהגה העליונה
7.4.47
ה/348/47
אל
מזכירות קיבוץ, משמר-העמק זז. י.
המחנה שלנו בקפריסין גדל גלי הדף. היום הגיעתנו. ידיעה
שהשבוע נוספו למחננו שם 360 הברים והננו מתקרבים למספר של 2000 חבר בגירוש קפריסין. זה כיום אחד המרכזים הגדולים של תנועתנו בגולה. איננו מסטיקים להדביק את הצרכים ובשלב אחרון זה של דרך הטלטולים נשארו חברינו ללא משלחת טטפיקה. החלטנו לגייס עתה - ובמהירות האפש-רית - את השליחים לשם.
הננו פונים בזאת אליכם בתביעה לשחרר את הח' רבקה רינד לחצי שנה. תפקידה יהיה, יחש עם שליחים אחרים לעבוד בכפר-הגיער המונה עתה 1000 ילד, ביניהם 300 ילדים שלנו.
עלינו להדגיש שנית שביצוע השליחות הוא דחוף מאד ומתקבלים סקפריסין מכתבים חמורים // המחייבים לפתרון מהיר. הננו מבקשים מכם להקדים ככל האפשר בדיון על שחרורה של רבקה על מנת שנוכל מיד לגשת לסידור ניירותיה.
בברכת חברים נאמנה
בשם ההנהגה העליונה
(-) מ. תלמי
הסתדרות עולמית השומר הצעיר
ההנהגה העליונה
ה/628/47
אל
מזכירות קיבוץ, משמר-העמק ח.י.
בזאת הננו פונים אליכם בבקשה שתשחררו הח' פסח טויב לשליחות התנועה החינוכית בארצות הברית.
תנועתנו באמריקה מתפתחת בצעדים אטיים. החיים היהודיים שרם הבשילו שם תהליכים הגוררים אחריהם תנועת נוער חלוצית רבת היקף. מארצות הברית עולים ארצה גרעינים רעננים המבשרים יכולת רבה הצפונה בנוער היהודי שם. אך בינתיים הננו מועטים מאד. כן אנחנו וכן גם תנועות נוער אחרות. במקום שם מתרכזת מחציתה של היהדות

מרוכז אחוז קטנטן של נוער חלוצי. מצב לדברים יימשך עלול לערער את המשכה של התנועה הקיבוצית, הוא יקבע את גורלו של רוב מנוער היהודי בימינו והוא בשורה אחרונה יקבע לא מעט את דמותה של יהדות
אמריקה.
יעוד גדול הוא לחולל תמורות בנוער היהודי שם. והננו למודי נסיון. לא תקום תנועת הגשמה בריאה ללא יסוד של תנועת נוער חינוכית. ואם גם כוחנו עולה בארצות הברית אין הגידול הזה אלא כשפה בים. קיים הכרח לחולל מפנה. לדעת שליחינו, לדעה מסרי התנועה שם, לא נזכה למפנה, אם לא נגייס כחית צעירים מהארץ לעבודה חינוכית ברחבי הארץ הזאת, על מנת שיבנו לנו קנים.
לתפקיד הזה הכרחי הוא לגייס חברים מההשלמות בקיבוצים והננו עתה מכינים עשרה חברים לדרך. ברשימה הזאת נמצא גם פסח ונבקשכם לשחררו בהקדם, כי יש בדעתנו לבצע את השליחות הזאת הקיץ.
בברכת חברים נאמנה בשם ההנהגה העליונה (") מ. תלמי
20.5.47
אל
מזכירות ההנהגה העליונה מרחביה
ח.י.
חברנו י. פרנסון הודיע לנו, שהוא נדרש על ידיכם לגשת למדוד נירותיו בקשר לשליחותו בפולין. מועד הנסיעה נשאר כפי שנקבע בשעתו ומשום כך -אין לנו כיום סבה להתנגד להכנת הני-רות, אולם אנו שומרים לעצמנו את הזכות לערער מחדש על עצם הנסיעה, אם המצב בארץ לא ישתנה עד המועד הנ'ל.
בב'ח
5/6/48
527
אל
מזכירות הן עה'פ מרnביה____________
ח. י.
זו הפעם השלישית אנו פונים אלי-
כם בדבר שחרורו של יודקס מתפקידו.

פעם ראשונה פנינו ביום 21/6/48, בשנית - ביום 15/8/48. והנה לא זכיו מאז - כמעט 3 חדשים חלפו מפניתנו הראשונה! - אפילו בתשובה.
והדבר תמוה מאוד בעינינו ואיננו יכולים למצוא שום הצדקה לכך.
ואנו מבקשים שוב: גאלענות לנו מיד וללא דחיות נוספות.
בב'ח
13/
29/9/48
אל
מזכירות ארגון מגדלי פירות
חיפה

נ.
חברנו דב ברוצקי יהיה פעיל בארגון עד כה במשך קופה, עליה הוסכם ביננו לביניכם. עמדנו במתחייבו-תנו למרות המצבים הקשים שבאו עלינו. עתה נבחר ברוצ-קי לתפקיד משקי מרכזי אצלנו והוא איננו בא, איפא, בחשבון להמשכת עבודתו בארגון החל מהאחד באוקטובר.
בב'ח
הקבוץ הארצי השומר הצעיר
ארגון הציירים והפסלים
ח. י .
חוזר מס' 88
הערה: לא להכניס את החוזר הזה לתיק המכתבים! נא למסור אותו לידי הציירים והפסלים בקבוץ.
הננו מודיעים לכם בזה, כי בערב שבת 17 ובשבת 18 בדצמבר יתקיים
כנוס כללי
של כל אמני הקבוץ הארצי, חברי הארגון ושאינם עדיין מבין חבריו,
בקבוץ העוגן - ע"י כפר-סבא -
סדר היום:
א. פתיחה.
ב. הוצאה - קולב
ושיחה
ג. בקורת על עבודות החברים
ד. התערוכה לאנגליה
ה. קבלת חברים
ו. שונות (ימי עבודה, פרסומים וכו' )
השתתפות כל החברים ובפרט עולים חדשים חשובת מאד, אנו מזכירים לכם להביא לכנוס את עבודותיכם האחרונות (החל מהכנוס בשריד ) ומקוים, כי בערי = כת הבקורת יקחו חלק, נוסף לחברינו, גם אנשים מהחוץ, אשר אנו עומדים להזמי= נם.
כל חבר מתבקש להגיע לקבוץ העוגן ביום סיסי אחה"צ, להביא אתו סדינים
750 מ"י דמי השתתפות.
בברכת חברים נאמנה
המזכירות
רות שלוס דן אמיתי
מרחביה, 9.12.48
מדינת ישראל
הממשלה הזמנית
משרד החקלאות
הקריה, ב בשבט תש"ט
1 בפברואר 1949.
לכבוד
מזכירות משק משמר העמק,
א. נ.
הנני פונה אליכם בבקשה לשחרר את מר עמנואל לין לעבודה בריכוז המזכירות של הועדה המקצועית לזבל האורגני, למשך יום אחד בשבוע לתקופה של שלשה חדשים, ולאחרי התקופה הזו ליום יומים בחודש.
אני מקוה שלרגלי חשיבות הדבר תיענו לבקשתי זו בחיוב.
בכבוד רב, ש.פ. גוטפלד
תשובה נא לשלוח למשרד החקלאות ת. ד. 1527, חיפה.
מדינת ישראל
משרד החקלאות הקריה
ט ניסן תש"ט 8 אפריל 1949
מס" 4/fjVl ~(Mk
לכבו ד
הנהלת משק משמר העמק משמר העמק
א.נ.,
הנדון: העסקת חברכם דב ברק
בעבודות אגף המטעים
בהמשך לשיחות שהיו לנו אתכם בחדשים האחרונים וביחוד שיחתי מיום 5.4.49 עם הח' דוד חדשי, הנני פונה בזה אליכם בבקשה כי לאחר שהח' ברק חדל לשרת בתפקיד צבורי במשק -תאפשרו לו להקדיש לעבודתו המקצועית בשרות הממשלה שלושה ימים בשבוע במקום שנים.
למותר הוא להדגיש כי קשה לעובד להתרכז בעבודת תצפיות, איסוף חומר וסיורים במחוזות הארץ השונים כשלרשותו עומדים רק שני ימי□ בשבוע, זמן שבהחלט אינו מאפשר תנועה חפשית בתנאי התחבורה של היום.
בתקוה שתתחשבו בבקשתנו זו ותחליטו עליה בחיוב.
בכבוד רב,
(ז. רפפורט) מנהל ענף עצי פרי וגפן
העתק: עבור הח' דוד חדשי " " דב ברק
זר/שמ
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא־,
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
מרחביה, יום 12.4.49
דאר מרחביה, טלפון עפולה 44
הועד הפועל אל
מנכירות קיבוץ השופר הצעיר משמר - העמק.
ח.י.,
מזכירות הועה"ט שמעה בישיבתה מיום 3.4.49 את סיכומה של מליאת מחלקת החינוך בעניין הרכב המחלקה. בישיבה הנ"ל החליטה המזכירות לכלול ברשימת המעילים לשנה הקרובה את הח' רחל מנור למעולה בריכוז והדרכה של חברות הילדים הצעירות במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי.
עם גידול מספר הילדים בקיבוציגו התרחבה מאד המערכה, בה אנו עובדים. חבר פעילים גדול יידרש למקיף את כל השטחים. על הקיבוצים והחברים יהיה להיענות לתביעות ההולכות וגדלות עם הרח= בת הפעולה והעמקתה. הננו פונים אליכם, איפוא, לשחרר את הח' רחל לתפקיד שצויין לעיל.
הנחתנו היא, שחברים,אשר הוכיחו את כשרם בפעולה חינוכית X
בקיבוץ* במשך שנים ושימשו בתפקידים חינוכיים ממשיים, כגון: רי= כוז ועדת החינוך, הוראה וחינוך בקבוצות ילדים - חייבים להיחלץ מזמן לזמן לפעולה של הדרכה מרכזית בתנועה,
הח' רחל גומרת את העבודה בקבוצה בחברת הילדים הצעירה ויקל, איפוא, לשחררה . המשימות העומדות בפנינו - הנחלת וגיבוש דרכנו הווינוכית, הנחת יסודות לתכנית הלימודים, פרסום חומר לימו= די, יעוץ פדגוגי-פסיכולוגי - מקבלות משמעות חדשה נוכח ארגון החינוך במדינת ישראל. ממיטות אלו תובעות יד מרכזת ומדריכה. אנו מקווים, כי תבינו ותיענו לדבר.
בברכת חברים נאמנה בשם המזכירות:
(-) ר. וינטרוב- 5 -
מכסת הפעילים
----------------------_-----
אנו מביאים בזה את הצעת מזכירות הקב"הא לווה"פ בקשר למכסה הפעילים
ולדוגמא נציין קבוצים מספר. (המערכת )
חישוב המיכסה עד כה; פעיל על כל 25 חברים . תוספת בשים לב לוותק , ארצות מוצא , אקטיב. במכסה זו נכללו רק פעילים במחלקות הקב"הא , בת-נועה , במפלגה , נציגי התנועה במוסדות חוץ,
ההצעה החדשה: פעיל על כל 20 חברים ומועמדים. קיבוצים בחמש השנים הרא-שונות לקיומם נותנים לפי מכסה זו , פחות אחד (-1) אחרי 10 שנים לקיו-מם + 1 למכסה הנ"ל.
לכלול במכסה; א) הדרכת קבוצים צעירים. ב) איש אחד למעברה. ג) צבא קבע לפי תביעת התנועה . ד) חברות שליחים. ה) נשיא מועצה איזורית.
הקיבוץ עד היום מהיום הקיבוץ________עד היום מהיום
13 10 בית אלפא
10 9 גן-שמואל
8 7 הצור
12 10 מזרע
11 10 מרחביה
6 5 נירים
11 S עין־השופס
11 9 שער -העמקים
12 9 בית זרע
11 9 הזורע
11 8 כפר מסריק
12 9 מעברות
13 10 משמר-העמק
8 7 עין -דור
13 10 עין -שמר
12 10 שריד
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל
הסתדרות הפועלים החקלאים
בתשעה נא להזכיר
הס1ומולחתישבות 214/6-35392
תל-אביב כח' אדר תשי"ג ת.ד.210 123.53
לכבוד
קב' משמר העמק דאר משמר העמק
ח.נ.,
חברכם שמואל ויסמן עובד זה כבר 3 שנים בניחול מחלקה לביטוח חקלאי חמשותפת לחסנה ולקפח לביטוח חקלאי הדדי והשקיע את כל מרצו לפיתוח ולחתרחבת המחלקה חזו.
למיותר להסביר אח חשיבות המחלקה הזו למשקים החקלאיים, הפרמיה המשולמת ע"י המשקים למחלקה זו מתקרבת כבר לחצי מיליון לי; רבבות לירות רבות מוחזרים למשקים לאחר גמר שנת חמאזן לארגון וטפולו המוצלח של שמואל.
אגו שוקדים על פיתוח המחלקת הזו ויודעים שרק איש בעל אפשרויות וידיעות כמו שמואל יכול לנהל אותה ופונים אליכם בבקשה ובדרישה לאפשר לשמואל להמשיך לפחות עוד שנה לנהל את המחלקה שחיוניותה כה רבה למשקים החקלאיים.
צבי נוימן
ההסתדרות הב55ית 'צ!ל העובדים העברים בא"י
ארגון עובדי הפלחה
ה ט ז ב י ד ו ת
חיפה 19 ליוני 1953
לכבוד
מזכירות המשק, משמר-העמק.
ח.נ.,
הננו פונים אליכם בדבר עבודתו של חברכם גדעון מנור במדור המיכון של משרד החקלאות. אמנם התחיל הח‘ גדעון לעבוד, לאחר גפר עבודתו בארגון, כיומיים בשבוע במדור זה, וחשבנו כי על כך אין צורך לפנות אליכם במיוחד, באשר רוב חברינו הפעילים מוסיפים לאחר גמר עבודתם המלאה בתוכנו להיות עסוקים עוד תקופה די ארוכה בעניני הארגון או בבעיות המיוחדות, שבהן הם עסקו בהיותם פעילינו.
כעת התברר לנו, תוך עבודתו של גדעון במדור המיכון, כי למען מלא את תפקידיו כראוי ולטובת המשקים, עליו לעבוד שם עבודה מלאה, ולכן הננו פונים אליכם בבקשה דחופה, לשחררו לתפקיד זה.
מיותר שנסביר לכם את חשיבות הדבר ואת ערכה הרב של עבודת חבר משק במדור המיכון בתקופה זו. הח' גדעון הוא היחידי הבא בחש= בון לתפקיד זה, בתוקף הנסיון והבקיאות שרכש לו תוך כדי עבודתו בארגון, ואנו מאמינים, כי תעשו כל מאמץ למען שחררו ולאפשר לו ולנו את מילוי התפקיד הזה.
נוסיף עוד זאת, כי מדור המיכון בהרכבו הנוכחי לא ימלא את תפקידיו לטובת החקלאות והמשקים, אב לא נוסיף למשקלו את השתתפותו המלאה של גדעון. הבינו, חברים, וענו לנו בחיוב!
בב"ח
המזכירות מאיר נוה
וועדת הפסטיבל של התנועות החלוצירת
תל-אביב, ת.ד. 2389
7.7.53
למזכירות קבוץ משמר העמק
ח. י.
חברכם אורי פז .. ...............1;
נבחר להשתתף במטפחת אשר תייצג את תנועות הנוער החלוציות בפסטיבל הנוער אשר יערך בבו קדסט.
הוועדה המארגנת של תנועות הנו.ער החלוציות עומדת בפני קשיים כספיים וארגוניים רבים. הכנת המשלחת האמנותית הסעתה והבטחת הופעתה כרוכה בהוצאות כספיות רבות, בממוצע כ-450 ל"י לאדם.
לא נוכל להבטיח את השתתפות משלחתנו בפסטיבל הנוער באם לא נגייס את הסכום המלא לכסוי ההוצאות.
גימנו את מחצית הסכום הדרוש ממזכירות הקבוץ המאוחד והקבוץ הארצי מתנועות הנוער ומן המפלגה־ המחצית הנותרת מוטלת איפא על משתתפי המשלחת.
בהתאם לכך קבענו שעל כל משתתף לשלם 200 ל"י דמי השתתפות שהם פחות ממחצית הסכום של היצאות לאדם.
במרה ויהיו שינויים וההוצאה תהיה פחותה נעביר לידכם את יתרת הסכום.
את הכסף עליכם להעביר עד יום שני ה-12 ליולי, לקרן השומר הצעיר..... לזכות וועדת תנועות הנוער החלוציות לקראת הפסטיבל. ; י
כחברי קבוצים יודעים אנו את הקשיים הכרוכים בהוצאה כספית מעין זו.
אולם בטוחים אגו שהישובים ידעו להעריך נכונה את חיוניותה טל שליחות זו ולא יחסכו מאמץ כדי לסייע בהצלחתה.

העתק אורי פז
נב"ח
בשם הוועד
אברהם קלוסקי; חיים גולן;
עוזי פז
ירושלים. — טקס הנחת אבן הפינה לבניין הארכיון והספריה של "יד ושם", המוסד העליון מט-עם המדינה להנצחת זכר השואה (בשיתוף עם הסוכנות והקק"ל) ית-קיים היום ב,,הר הזכרוך, שהוא שלוחה של הר־הרצל בכיוון לעין־ כרם— מטר אתמול מ. שנהבי, חבר ההנהלה של רשות הזכרון במסיבת עתונאים.
מ. שנהבי סקר את היקף פעולות "יד ושם" ומסר בי בבנייי הארכיון והספריה שיוקם בירושלים על שטח של 4000 מ"ר עד סוף שנת צ195 (ויע-לה — כולל הסידורים הפנימ־ים, קרוב 7־1.200.000 ל"י) ייאסף החומר ההיסטו-רי והדוקומנטרי היקר מכל רחבי העו-לם (חומר ראשוני ממדרגה ראשו-נה רוכז כבר בארכיונים שלמים בחו''ל, ועדיין לא הועבר לארץ מחורר תנאים מתאימים). באמצעות ההסכם עם "ייוו"א" (אינסטיטוט יהודי מדעי) וההסכם עם וועידת הארגונים היהודיים (המסגרת הרחבה־ ביותר של ארגוני יהדות הגו-לה), עלתה וצמחה האפשר־ת להע-לות את ביצוע התוכניות של המפעל לרמה גבוהה ולממדים בלתי־משוערים. הדובר הזכיר שלושה מהמפעלים החשו-בים: א. הוצאת ביבליוגראפיה של כל החומר. ב. קיטלוג תיאורי של כל התעודות הקשורות לתקופה זו, בין אם הן מצויות בארכיון ובין אם הן עדיין מחוצה לו. ג. לכסיקון גיאוגרפי־ היסטורי, בן 20 כרכים, של כל קהי-לות אירופה מראשית קיומן.
לפי הסכם עם הקהק"ל — מסר הדו-בר — הופך "יער הקדושים" לחלק ממפעל "יד־ושם". חוק תזכרו! לשואה ולגבורה שנתקבל באוגוסט 196s קובע כי "יד ושם" תדריך ותכווו מפעלים אחרים העוסקים בהנצחה.
הושג הסכם — מסר הדובר — גם עב מפעל ההנצחה הפרטי של יהודי עשיר בפאריס וכן יושג הסכם עם בית ־צחל קצנלסון בקיבוץ לוחמי הגיטאות.
היום תונח אבן-הפינה ל"יד ושם"
27/7.1954
מרכז קופת חולים
ההסתדרות הבללית של העובדים העברים נארץ־ישראל
לכבוד
מזכירות קבוץ משמר העמק.
הנדון: מס מקביל בעד שכירים.
ח.נ.,
לפי אישורכם הרשמי מיום 25.4.56 נפגע ביום 25.4.56 במשקכם בתור עגלון הח' לוי יעקב מס.ת.זהות 22620.
בתעודתכם לקופת-חולים הנכם מבקשים להושיט לנ"ל את העזרה ובין השאר הנכם מציינים: מס מקביל בעדו אינו משתלם.
רצוננו,איפוא, לדעה מה הסיבה שאינכם משלמים בעדו מס מקביל? ואם מלבדו יש אצלכם עוד עובדים במשק שאין בעדם מס מקביל ואם כן מה הסיבה לחוסר תשלום.
56.18.11
בברכת חברים,
העתק: לקופ"ה מחוז הגליל המערבי.
עירית רמת-גן ההתאחדות לכדורגל בישראל
מתכבדות להזמין את כב' להיות נוכח בתחרות הכדורגל הבינארצית
ברית המועצות - ישראל
שתערך באיצטדיון רמת־גן, ביום ג/ כ"ג אב - 31.7.53, בשמה 17.33.
הזמנה אישית לתא.
מנהרה
3
THE MUNICIPALITY OF RAMAT-GAN THE ISRAEL FOOTBALL ASSOCIATION
take pleasure in inviting you to the INTERNATIONAL FOOTBALL MATCH
U. S. S. E. vs. ISRAEL
which will take place at the Ramat-Gan Municipal Stadium on Tuesday, 31, July 1956 at 17-52 hrs. p. m.
מושב
11
Personal Invitation to the Box.
שר הפיתוח
מר בנטוב
Mss. Manu
R.S.V.P. Tel. 20169
יושב־ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת מתכבד להזמין את בב'
למסיבה שתיערך לכבוד
קבוצת חברי הפרלמנט הצרפתי
ביום שני, ט"ו באב תשי"ז (12.8.57) בשעה 17.30 בנין הכנסת. ירושלים
בנטוב מרדכי
1975
שרת החוץ
ירושלים
שר הפיתוח מר מרדכי בנטוב
ברוך הבא למר מרדכי בנטוב, שר הפיתוח של ישראל
לשכת המסחר איטליה-ישראל מקדמת בברכת ברוך-הבא לבבית את מרדכי בנטוב, שר הפיתוח של ישראל, אשר בא למילנו לבקר בתערוכה הבינלאומית ובביתן הישראלי.
משרד הפיתוח הוא בלי ספק אחד המשרדים הכלכליים החשובים ביותר בישראל אייר בין תפקידיו ההשגחה העליונה על פעולות הבסיסיות בשטח הייצור, כגון:
אנחנו מברכים את אורחנו החשוב והנכבד מר מרדכי בנטוב כשר הפיתוח,
האיש שנתן דחיפה כבירה לניצול אוצרות הטבע של המדינה, לקידום התעשייה ולהרמת ערכם הכלכלי־ של השטחיסשמרם פותחו"
אנחנו מברכים את אורחנו גם כאיש הקיבוץ - ומדגישים את זה כתואר כבוד - הלוחם והמגשס שימת קחייט הישראלית, אשר בסיסו העקרוני הוא: "דמוקדציה רחבה ביותר משולבת עם חופש אינדיוידואלי וצדק סוציאלי" אנחנו מודים מקרב לבנו למר מרגל"י בנטוב שהואיל להענות להזמנתנו ולבקר את לשכת המסחר של\ו ומרשים לעצמנו לחשב את ביקורו כאות הוקרה של פעולותינו בעד התפתחות קשרי הכלכלה בין ישראל ואיטליה ובעד הגברת חילופי המסחר בין שתי המדינות"
אלקטריפיקצית ופיתוח הכוחות האנרגיים
- חיפוש של נפט ומטאן.
- גילוי המחצבים במעמקי האדמה.
- פיקוח ישיר על המפעלים התעשיתיים הגדולים ביותר בארץ.
- הרמת ערכו הכלכלי של שטחי הערבה והנגב.
מדיוני מועצת הפדרציה של נשים דמוקרטיות
כינוס בינלאומי של נשים הלוח־ מות על זכויות האשה ועל השלום — יש בו תמיד משב־רוח רענן ותחושת־כוח כאחד- מ־47 ארצות הגיעו הצירות להלסינקי. נציגת יוגוסלביה השתתפה כמשקיפה.
קשת־הגוונים היתה הפעם רחבה מאד• לא רק גוון של עור וגזע, של מפלגה ודת — כי־אם גוונים וגוני־גוונים בטיב הפעולה ועוצמתה. החל מהפדראציה בארגנטינה, שם נכלאו חברות האירגון על חטא מאבקן למען השלום, וגמור בשב-דיה, אשר לא ידעה מלחמה כלל במשך דורות. והוא הדין לגבי מע-מדה של האשד, בפני החוק בארצה — החל מפינלאנו, הארץ המארחת, בה השיגה האשד, עוד לפני 50 שנד, את הזכות לבחור ולהיבחר, וגמור בשווייץ, שבה טרם הוקנתה זכות זו לאשה.
אחרי הרצאת־הפתיחה החגיגית של נשיאת הפדראציה, אז'ני קוטון, שנתקבלה בהתרגשות רבה, עלו בזו אחר זו נציגות המדינות; ראשונה בהן — נציגת גאהנה, המדינה העצמאית הצעירה ביותר בעולם. הופעתה של נציגת ישראל
סדר־היום היה עשיר: דיונים על הניסויים האטומיים, על חוקת הפדראציה, על דרכי פעולתה, על סדר קבלת חברות חדשות ועוד. מן הנמנע לעמוד כאן על כל הבעיות שהועלו. נתרכז בדיון ובהחלטות שנגעו לישראל ולמזרח־התיכון.
אמה לוין־תלמי, נציגת ה-פדראציה של נשי ישראל, בה מאורגנות חברות מפ"ם, אחה"ע ובלתי־מפלגתיות, נשאה את דברה ביום הראשון לדיונים. התביעות המדיניות נוסחו בפתח נאומה:
א) נייטראליזציה של האיזור, כדי לשים קץ לתחרות בין הגושים,
ב) איסור משלוחי־נשק ממזרת וממערב לאיזור המסוכסך.
ג) נגד ברית־באגדאד והבריתות האחרות שנוצרו במזרח־התיכון, ובעד שייט חופשי לישראל בתעלת־ סואץ ובמצרי אילת.
בתוקף רב השמיעה אמה לוין־ תלמי את התביעה לעלות על הדרך המעשית היחידה בחיפוש אחר פתרון בסיכסוך היהודי־ערבי — היא דרך המשא־ומתן הישיר ללא תנאים מוקדמים. דרך זו — היא בלבד תביא לשלום.
הנשיאות נענתה לקריאה לסייע בהבטחת משא־ומתן ישיר• היא קיימה ישיבה מיוחדת, בה נבחרה משלחת בהשתתפות הגב' אנדריאה אנדריאן, נשיאת הוועד הבינלאומי לאמהות, וחברת הפארלאמנט ההודי רנו חקרוורטי. המשלחת נפגשה עם נציגות מדינות־ערב שהשתתפו במו-עצת הפדראציה.
תשובת הנציגות הערביות היתה בחלקה מהססת, בחלקה שלילית, אך חברות המשלחת הגיעו למסקנה — תוך חיוב הרעיון שהובע בפי נציגת ישראל — כי יש הכרח להמשיך במגע ובמאבק עם הנשים הערביות.
אלה היו צעדים ממשיים, שיצאו מגדר החלטות ונכנסו לשלב הגשנוה
ההישג השני המציין את פעולתנו במועצה הוא, שעל־אף תביעתם של גורמים חשובים בה נמחקה — לפי הצעת ישראל ולאחר הסבר ממצד, — ההצעה בדבר אישור החל-טות מועצת־השלום בקולומבו.
15.7.57 על המשמר
מהחלטות המועצה
פה־אחד אושר המנשר המופנה אל המעצמות — להפסיק את הני-סויים האטומיים. אושרה הצעת־ חוקה חדשה לפדראציה. ברוב גדול הוחלט לא לשנות את שם הפד-ראציה.
יום ו-6 באוגוסט, יום ההפצצה של נאגאסאקי והירושימה — יהיה יום הפגנות ואסיפות־מחאה נגד הנשק האטומי בכל ארצות־העולם.
בין ה־13 וה־18 בספטמבר ית-קיימו ימי־עיון לנציגות העמים ב־ פוטסדאם. הנושא: הגנת האמהות במדינות שונות•
באביב 1958 תתקיים וועידת ה-פדראציה של הנשים הדמוקראטיות,
באווירה מרוממת ובמעמד חגיגי נתקבלו באורח רשמי לחבירות במועצה הפדראציות של נשי יאפאן. סודאן והודו.
ראש הממשלה והגברת בן-גוריון
השר מר מ. בנטוב
ירושלים, 11.8.57
בנטוב: אילת מתוכננת כעיר בת 60 אלף איש
הנגב בבסיס־קליטה יאפשר לתקן את מבנה משקנו
כזאת כתבנו
היפה, יום ו'. - קבענו קוו־מנחה לשמור על רמה גבוהה בפיתוה אילת. אמנם, כיום היא עיירה בת 5,000 תושבים, אולם רוצים אנו שדצת־השידותיט בה תהיה כצו בחיפה ובתל־אביב, כי היא צרבז לתיירות. אנו צתבננים תכנית־אב לאילת במתכונת של 60,000 תושבים. - בן אמר שר-הפיתוח, מרדכי בנטוב, בהרצאתו על הנושא "פיתוח הנגב ואילת", שנערכה היום בצהרים בבית יודדי־ים, במועדון הימי והכלכלי שליד חבל ימי לישראל.
מתגלות כבר תוצאות סלילת הכביש החדש, המוצף מטיילים רבים. ברגיל במקרה בזה קשה להשתלט על קביעת המחירים במקום.
נופש ומרפא
לאילת ישי סגולות במקום נופש ומר-פא — אמר שר הפיתוח. יש בה שילוב של נוף פאנטאסטי ואקלים חורפי מצויין. זהו מקום אידיאלי לחולי־-אסט-מה, וקבוצת רופאים אומרת להקים שם מרכז־הבראה. חוף אילת אין יי להת-בייש אף בפני חוף מיאמי.
ליד אילת, במרחק 20 דקות נסיעה במכונית, נמצא מקום בגובה בדומה לירושלים — אילת העילית. יש שורת הצעות להקים "אכסניות" בדרך יבתי־ מלון באילת.
שטח זה, מדימונה ועד אי-לת יהיה מקום-ריכוז האוכלו-סיה בעתיד.
מרכז לסחר־חוץ מצבה הגיאוגראפי של אילת כגשר בין ארצות אסיה יאפריקה מאפשר ל-נצלה כמרכז ליבוא וליצוא. בעיקר ל־ אסיה המזרחית והדרומית.
לאילת יש תנאים אידיאליים לבניית נמל. אין צורך שם בשובר־גלים- כי המפרץ היא צר ושקט. במרהק במה עשרות מטרים מהחוף יכולות לעגון: אניות ובמרחק 200 מ' - אף האניות הגדולות ביותר. בהוצאות מינימאליות אפשר לפעול גדולות. כעת מרחיבים את המזח הקיים ותוך 7—6 חודשים יוכלו לעגון 2 אוניות - אחת בגודל 7,000־6 טונות ושנייה בגודל אלפ־ יים־שלושת אלפים. המומחה הצרפתי קאלה דואה, כי מזח זה יוכל לטפל במשך שנה ב־120,000 טונות מטען וב־ססס,200 טונות תפזורת פיס־ פאסים ואשלג.
תכניות לעיר ולנמל דרושה לנו תחבורה בקווי־הפלגה מסודרים. מתנהל משא־יסתן עם אוס־ טרליה ועם חברת "צים" בדבר קווים; קבועים. היצוא העיקרי בשנים הקרו־
גם "סולל־בונה" מקים בתים, מיל-ייני לירות יושקעו בבניינים אלה.
הימאות והדייג
יש גם מגמה לפתח מפעלי ימאות ודייג באילת. משרד־הפיתוח עומד במו"מ עם כמה גורמים (חו"ל, "צים" ועוד) לשם תכנון 'תשלובת של בית יורדי-ים, מועדון לימאים. מקום הכ-שרה ובית־ספר לימאים. מגלה בזה עניין גם קבוצת חו"ל מדרום אפרי-קה. האוספת כספים למטרה זו. יחד
עם "אורט" רוצה משרד הפיתוח
להקים בית־ספר לכרייה. בתי־ספר אלה, יהד עם פנימיית, יהיו נכס השיב לעיר כזאת.
בסוף דבריו אמר שר הפי-תוח: קמה לחיפה אחות צעירה בקצה השני של המדינה. נד-רשת תשומת־לב אליה מצד האחות הגדולה — להקמת מו-עדון, סוכנויות, סניפים ומפ-עלים אחרים, כדי שאפשר יהיה לצאת מאילת לימים הרחבים.
לקראת המיליונים הבאים
את ראשית דבריו הקדיש מ. בני
טוב לפיתוח הנגב. אנשים במספר
רב באים לנגב ילאילת ומתלהבים, (המשך בעמוד ג')
בות יהיה אשלג ופוספאטים בתפזורת וכן מלט.
סלילת הכביש לאילת הביאה גם ל-הוזלת ההובלה והמחיר בעת הוא 44 פר' בעד טון — ק"מ. חשוב שההת-ארגנות 'תהיה באופן שיהיה מטען מלא באניה בשני הכיוונים.
אנו מנסים גם לכוון חלק מהיבוא— שמנים וגרעיני־שמנים מאסיה ומאפרי-קה — לנמל אילת. מתכננים גם תע-שיות ליצוא באילת, הגון בית־חרושת לשמני־מאכל ליצוא לאסיה ואפריקה מגרעיני היבוא לאילת.
משרד הפיתוח דואג גם לחיי עיר נורמאלית באילת. בעלי־הון מדרום אפריקה בונים מרכז מסחרי בשיתוף עם משרד הפיתוח. יהיה בו מקום לבתי-מלון, קולנוע, בתי־קפה.
נעשים מאמצים למשוך הון פרטי לאילת. מצד חוגים פרטיים היתד. תר-עומת על אפליה. טענתנו היא, כי כל מי שירצה להשקיע באילת, יש לו אפשרות לכך — אמר מ. בנטוב, באות קבוצות ראשונות של קבלנים לבנות בתים, כדי להשכיר ולמכור

בנטוב: אילת מתוכננת
11.5.58 על המשמרשלח מנחם בשליחות ביוגוסלביה
לכל הקבוץ
משמר העמק
תוצאות הבחירות לועידת הפועלות השמינית רכוז 17 במאי 1959
סה"כ ריקים סה"כ קולות כשרים תו _ש ק פ מ א '
הצביעו ופס ולים ב-% במספר ב-% במספר ב-% במספר ב-% במספר ב-% במספר ב-% במספר ב- % במספר
146537 9813 100% 136724 15,11 20671 1,53 2102 3,15 43C5 5,89 8059 12,61 17212 61,71 84375 ערים
47360 3236 100 % 44124 17,16 7572 0,96 422 2,32 1022 4,66 2063 12,58 5553 62,32 27492 מושבות
32953 644 100 % 32309 16,71 5,455 1,61 529 0,35 115 5,00 1614 24,18 7793 52,11 16803 התישבות
226850 13693 100% 213157 15,81 33698 1,43 0053 2,55 5442 5,51 11736 14. 34 30558 60,36 128670 ס"ה
אמה תלמי בוועידה הבינפרלמנטארית:
עיזרו למו"מ ישיר ישראל-ערב
מאת ויירה אלישיב, כתבת פארלאמנטארית
ווארשה, יום ד'. — פנייה לכל המדינות' שהשלום יקר להן, לפעול למען מו"מ ישיר בין ישראל לערב. ודחה כלולה בדברי נציגת ישראל, אמה תלמי, בסיום הוויכוח על בעיית הבטחון הבינלאומי ופיקוח-הנשק.
לאתר סיום הוויכוח נתכנסה הוועדה בדי לנסה את ההחלטות.
בניגוד למצופה. לא היו בל סערות בוויכוח זה, בפי שנודע, מתגבשת מאחירי הקלעים הצעה משותפת של ארה"ב ובריה"מ ושל כמה מדינות אחרות משד הגושים, המברכת על שיחות חרושצ'וב — אייזנהואר.
מחמאות
נאומה של אמה תלמי' שהיתר, הנואמת השנייה מטעם ישראל בנושא זה,
זכה למחמאות מצד צירי כמד, משלחות.
א. תלמי, שהדגישה את שאיפתה של ישראל לשלום, תיארה את מאמצי־ הבניין־והקליטה שלה, עמדה על הסכנות שצופנת בחובה המלחמה לישראל ולעולם, אם לא יימצא פתרון לשלום. בעוד שהאטום ניתן לחלוקה — אמרה א. תלמי — אין השלום ניתן לחלוקה, ויש הכרח בפתרון לגבי כל הבעיות השנויות במחלוקת. הנייטראליות היא "נובלס" ואצילות) — אמרה א. תלמי, — "ונובלס אובליג'" ("אצילות מחייבת"). בהמשך דבריה ציינה הנואמת, כי סיכסוך במזרח התיכון עלול להביא לתבערה עולמית, וביקשה מאת המדינות השוחרות שלום, בי יעזרו לישראל להגיע למו''מ ישיר' וללא תנאים מוקדמים, כפתרון לסיכסוך הישראלי־ערבי, כדי לבנות את המדבר הזה כך שלא יישאר בי פליט, רעב ינעלב. א. תלמי נשאה את נאומה בצרפתית.
3 בספטמבר 1959
A
על המשמר
מפלגת הפועלים המאוחדת בארץ ישראל המרכז
מחלקת החברות
ח.י.,
ועידת הפועלות השמינית תתקיים בתל אביב בימים 10-13 בינואר 1960.
הננו מודיעות לך בזה שנבחרת לצירה לועידה הנ"ל.
במקרה ואין באפשרותך להשתתף, בזו הודיעי מיד למחלקת החברות - מפ"ם, כדי שנוכל בעוד מועד לדאוג לממלא מקום, ולהבטיח בזאת את הנציגות המגיעות לנו בועידה.
בברכה,
מחלקת החברות
תל-אביב, 14.12.1959 ת.ד. 1777, טל.67681
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־-ישראל
מועצת הפועלות
עש/8
תל-אביב, כ' כסלו תש"ך
21.12.59
ח.י.,
הננו מתכבדות להודיעך שנבחרת ציר לועידת הפועלות השמינית שתפתח ביום הראשון 10 בינואר 1960 בשעה 4 אחה"צ בבית "הבימה" בתל-אביב.
הננו מבקשות לרשום לפניך :
א. הועידה תנעל ביום הרביעי בשעות הצהרים ;
ב. התיקים וכל ההומר הקשור לועידה וכן כרטיסי ציר אפשר יהיה לקבל במשרדנו ביום השישי 8 בינואר בשעות 8 - 12 ביום הראשון בשעות 8 - 12 ומשעה 1 בבית"הבימה".
ג. מצורף תלוש בקשר למקום לינה וארוחת הצהרים. נבקשך לענות לנו ע"י חתימתך. במקרה ולא נקבל את תשובתך עד סוף חודש זה נראה את עצמנו פטורות מלדאוג לך למקום לינה.
קופת מועצת הפועלות תהיה פתוחה הימי הועידה בבית הבימה בכל יום בשעות - 10 - 1.
אנו מקוות שתתפני מעבודתך הרגילה ותבטיחי את השתתפותך המלאה בכל ימי הועידה.
בברכת חברים,
בבה אידלסון
/שר
לכבוד
הח' צפירה בן-טוב
מפלגת הפועלים המאוחדת
בארץ ישראל תל-אביב , 30,12.1959
המרכז ת.ד 1777, טל.67681.
מחלקת החברות
ח. י.,
א. ועידת הפועלות השמינית תפתח ב-10 בינואר 1960 בשעה 4 אחה"צ. אי לכך נכנס את הסיעה שלבו בשעה 10 לפני-הצהרים באולם הישיבות שבמרכז מפ"ם. השתתפותך בכנס מוקדש
זה הכרחית.
ב. ממועצת הפועלות נשלח כבר אליך המבוי לוועידה אך התלושים ללינה וכלכלה, שמודיעים על צירופם, לא נשלחו. אפשר יהיה לקבלם ביוש הועידה. אך אין זה הכרחי, הואיל והלינה מסודרת לא במלון אלא בבתים פרטיים. במקרה שיש לך מקוש ליבה משלך רצוי שתשתמשי בו, ולא - תודיעי למזכירות הוועידה. להוצאות כלכלה תוכלי לקבל את הכסף במזומן בגבול של 3.800 ל"י.
בברכה נאמנה
(-) ריקל לב (-) טובה שטולצברג
ועידת הפועלות השמינית
הצעות הועדה המתמדת לסעיף העורדת השכירה
1) בארבע השנים שחלפו בין ועידה לועידה גדלה תנועת הפועלות הודות
לזרם העליה הברוך שהגיע לארץ מארצות שונות ומשטרים שונים ולהצטרפות הבנות למסגרת הסתדרות העובדים.
גידול האוכלוסיה בישראל, התפתחותו וגיוונו של משק הארץ,הרתבת הייצור והייצוא סייעו להסתעפות סקטור העבודה השכירה בכללה ובתוכו -הנשים העובדות. בתקופת כהונתה של הממשלה שבמרכזה עמדו מפלגות הפועלים חל סיפור בתעסוקת נשים ועלה. באופן ניכר חלקן במשק הלאומי. בשירותי-הציבור והמדינה, במקצועות החופשיים לסוגיהם, במדע ובחקלאות - המשיכו העובדות בתרומתן החיונית לבנין המדינה ולקידום האוכלוסיה. כוח עבודה של האשה העובדת ותבונת כפיה הושקעו שכם אחד עם הפועל בהרחבת ענפי-תעסוקה ובהקמת תעשייה בפנות שונותישל הארץ וביחוד באזורי הפיתוח.
יחד עם ציון ההתקדמות שחלה במחנה העובדות השכירות בשנים האחרונות מדגישה הועידה שסקטור זה מקיף גם כיום אלפי פועלות ועולות חדשות הזקוקות לתעסוקה, להגנה על זכויותיהן. הכלכליות והסוציאליות, להעלאתן המקצועית והחברתית, להגברת עדותן הציבורית ולטיפול בבעיותיהן המיוחדות. במסגרת האיגוד המקצועי.
2) הועידה מציינת שבעקבות החלטת ועידת הפועלות השביעית הוקם במחלקה לאיגוד המקצועי בועד הפועל המדור לעובדת השכירה ומדורים - בסס מועצות פועלים גדולות.
נעשו התחלות על ידי המדורים לוות את הפועלות. ובעיותיהן ולבטיהן במקומות העבודה' ולכיבוש הכרה לעצמן ביניהן. הודות למגע החי עם העובדות ותודות לפעולה הסברתית של המדור המרכזי בשיתוף עם מועצת הפועלות, המרכז לתרבות והמחלקות לאירגון ולאיגוד המקצועי - החלו חברות להתלכד" מסביב למדורים.
על המדור להמשיך במאמצים מתמידים, כדי למלא. את התפקידים שהוטלו עליו: להוות גורם יוזם ומדרבן בהעלאת הפועלת שענפי הייצור. והשירותים השונים; ליצור קשר חי בין העובדות השכירות לבין מוסדות. מועצת. הפועלות והאיגוד המקצועי; להקנות חינוך והסברה מעמדיים לפועלות למען תדענה לעמוד' על זכויותיהן; להעלות חברות לפעילות צבורית בועדי-עובדים ובמוסדות האיגוד המקצועי.
3) הועידה רו אה צורך דחוף בהמשך הקמת מדורים לעו בדת השכירה במרכזי התעסוקה ובאיזורי הפיתוח, בהם נמצא המשק בהתהוותו וציבור הפועלים מעצב את דמותו.
3
ז. פיתוח תעשיות בית לפרנסה נסים בעלות משפחה בעיקר בהתישבות החדשה ובאיזורי הפיתוח תוך הבטחת תמורה מתקבלת על הדעת לעמלן.
10) הועידה מביעה קורת רוח על כך שחוק שירות התעסוקה אסר את הדזפילרות לגביי הגיל הקשיש והגביר. את. הזדקקות המעבידים והעובדים ללשכת העבודה. יחד עם זאת מציינת הועידה 'שכדי שהחוק יוגשם הלכה למעשה ביחסי • לנסים עובדות הכרחי:
א. לייעל את הפיקוח על מקומות העבודה ולהבטיח דיון משפטי מהיר לעובדים על החוק.

ב. למנות נשים כמקרות על מקומות העבודה המעסיקים מספר ניכר.
של עובדות לשם סיפור התנאים ההיגיינים אשר אינם' עוניים לתביעת החוק, למען שמירה על ביצוע 'חוקי המדינה 'להגנת זדאסה העובדת,
ג. לכלול את ענף משק הביתי בתחולת חוק סירות התעסוקה.
ד. להקים בהקדם מדורים מיוחדים לעובדות משק בית ליד ישירות התעסוקה כדי להגן על תנאי עבודתן ולהעלות את הכשרתן המקצועית של פועלות ענף זה, המפרנס אלפי נשים והחיוני כל כך לשלומה של המשפחה.
ה. לאסור את קיומן של לשכות העבודה הפרטיות המטפלות בעובדות משק בית והנותנות את ידן לג יצול, רווחים והשפלת ערך העבודה בענף זה.
11) בהתחשב עם אופיו המיוחד ובעיותיו של ציבור דורשות העבודה, רואה הועידה צורך חיוני שבשירות התעסוקה ומוסדותיו על כל שלביהם תובטח נציגות הולמת של נשים עובדות.
12) הועידה קוראת את הכנסת לחוקק את חוק השכר השווה בעד עבודה שווה לעובד ולעובדת כאחד בישראל.
13) הועידה חוזרת ומדגישה רת התביעה הצודקת לכלול בסכום הפטור ממס ההכנסה של האשה העובדת את הוצאות הטיפול במשק ביתה הנגרמות ע"י יציאתה לעבודה שכירה.
14) הועידה מציינת בדאגה שהמוני עובדות שכירות נמצאות בדרגות מקצוע ושכר נמוכות, הכנסתן מועטה וסכנת פיטורין ממקום עבודה תלוייה תמיד מעליהן. הועידה קוראת את האיגוד המקצועי להגביר את תשומת לבו אל הבעייה הזאת ולעשות יחד עם ועדי העובדים במקומות העבודה לפי מיטב היכולת כדי לקדם את השתלמותה של העובדת, סיוגה במקצוע ולהיטיב את שכרה.
15) הועידה רואה בעבודה חלקית לאשה בעלת משפחה פתרון המאפשר לה למלא את תפקידה בעבודה וכאם המשפחה. הועידה מטילה על מועצת הפועלות לחקור את האפשרויות ואת הבעיות הקשורות בהגשמת עבודה חלקית לאשה בארן.
16) הועידה מציינת את הברכה הרבה המצוייה לאם העובדת ולילד במוסדות יום לילדים והיא קוראת את כל הגורמים - המדינה, גותני העבודה והעיריות לבוא לעזרת המוסדות הקיימים מייסודם של א.א.ע. ולהקים מוסדות
נוספים.
האשה הערביה
מאז קום מדינת ישראל מתחוללים פינויים מכריעים במעמדה המשפטי והכלכלי של האשה הערביה. חוק שוויון האשה, החוקים נגד ביגמיה ונשואי בוסר, חוק ביטוח הלאומי על כל סעיפיו, חוק חינוך-חובה חינם, חוק עבודת נשים - הצעידו קדימה את האזרחית הערביה בכלל ואת האשה העובדת עבודה שכירה בפרט, במהירות גדל מספח המורות,הערביות עובדות ההוראה, שירותי הבריאות והסעד, פקידות ממשלתיות ופעולות מלאכה וחרוסת.
מועצת הפועלות ליוותה ועזרה לתהליך התקדמותה סל האשה הערביה והמועדונים לנסים ערביות מייסודה, בשיתוף עם המחלקה הערבית, תרמו הרבה לחינוכן, הררכתן, והכשרתן בחיי חברה ועבורה.
עם כניסתן של העובד הערבי להסתדרות על מועצת הפועלות לנהל פעולת הסברה ענפה לאירגונן של הנשים הערביות העובדות עבודה שכירה והצטרפותן להסתדרות לחברות שווה ומלאה הלכה למעשה עם העובדות העבריות,
על מועצת הפועלות להגביר את פעולתה בין הנשים והנערות הערביות בשטה ההכשרה המקצועית וההדרכה התרבותית כדי לסייע לסיפור מעמדן החברתי והכלכלי.
/פס»
ועידת הפועלות השמינית
הקניית מקצוע
1. הועידה מציינת את ההתקדמות אשר חלה בהיקפה של ההכשרה המקצועית לנשים ולנערות מטעם מועצת הפועלות. ודל כוח קליטתה של רשת ההכשרה הקיימת, הוקמו מרכזי הכשרה חדשי פ, התרחבו הקורסים המקצועיים לסוגיהם
ועלה מספר הנערות הלומדות בהן.

התקדמות זו נתאפשרה הודות לפעולה הסברתית ושיטתית המעודדת הקניית מקצוע אשר התנהלה על ידי חברותינו ברחבי הציבור ותודות לשיתוף הפעולה המלא עם משרד העבודה, ועזרתם של גורמי ציבור אחרים.
יחד עם זאת מציינת הועידה בדאגה שבמסגרת ההכשרה המקצועית המאורגנת: ע"י משרד העבודה אחוז הנשים והנערות הוא קטן ולא הולם את מספר דורשות העבודה. המקצועות המיועדים לאשה מעטים וחד-גווניים ומתרכזים בעיקר סביב המקצועות המסורתיים.
2. הועידה מחווה את דעתה שמתפקידה של מועצת הפועלות להוות בהסתדרות ובמדינה גורם מכווץ את מדיניות ההכשרה של דור הבנות לחיי עבודה ומקצועי. יש לבנות את תכניות ההכשרה בהתאם לצרכי פיתוח המשק ומתוך מגמה מתמדת של גיוון המקצועות המיועדים לנערות; יש להכין כלים לקליטת הלומדות ולהכשיר רוחות הדרכה והוראה מתאימים למילוי הפקידם.
למען התאמת מקצוע לאשה ולנערה יש לקיים ייעוץ תעסוקתי בלשכות העבודה וליידי בתי-הספר .
3. על תנועת הפועלות להשקיע את מיטב מאמציה בהסברה המכוונת להרמת ערך העבודה וליצירת אוירה המחייבת את הכנה הבת לחיי עבודה על ידי חינוך מתאים וקניית מקצוע. חברותינו באא"ע ובמדורים לעובדת השכירה צריכות לעמוד לימין פעולה זאת על ידי קביעת ועדות לעניני הכשרה והשתתפות ערה כריו*" כ י י' י־ י־י יל" י■ י' - י ח ההכשרה, בדאייז לכך שההסברה על קניית מקצוע תעשה בכל שלבי החינוך.
3
10. העלאת ההכשרה המקצועית בנושא מרכזי וייעולה מחייבים הקמת כלים ארגוניים מתאימים כגון:
א. מועצה ציבורית מיעצת בעניני ההכשרה במשרד העבודה על ידי המחלקה לחינוך מקצועי.
ב. מוסד לחקר המקצועות הנדרשים בארץ בהתאם. לתחזית התעסוקה.
למען הכוונת ההכשרה למסלול הנכון .
ג. מוסד מתאם בין הגורמים העוסקים בהכשרה למען מנוע כפילות בשטח זה ושימוש רציונלי בנסיון והישגים שנצברו.
11. הועידה מטילה על תנועת הפועלות לפעול למען:
א. הרמת קרנו של החינוך החלוצי, העמקת הכרתו המעמדית של הדור הצעיר והכשרתו לקראת יעודו הציוני והסוציאליסטי.
ב. לדאוג להרחבה המסגרת להכשרת האשה והנערה העובדת בענפים שטרם חדרה בהם בהתאם לכשרון האישי, לכוון את ההכשרה המקצועית בעיקר לענפי ייצור במשק הישראלי.
ג. להדריך ולחנך את הנערות והעולות החדשות לראות את רכישת המקצוע לא רק בתקופת מעבר בחייהן ובאמצעי קיום בלבד, אלא גם כדרך להישגה עצמאות בחיים.
ד. לעודד את הנערה להכשרה חקלאית לענפיה השונים, ולנהל פעולת הסברה נאותה בין ההורים לשם כך.
ה. לנהל קורסים להשתלמות מקצועית למען העלאת הידיעה המקצועית של הפועלות והנערות.
12. מחובתה של תנועת הפועלות לשאת, בשיתוף פעולר ובתיאום מלא עם
הסתדרות הנוער העובד, בארגון אלפי נערות העובדות במקומות בלתי מאורגנים, בתנאי ניצול והתנכרות לצרכיהן המיוחדים, וכן בהקמת מרכזי פעולה תרבותית וחברתית, כתריס בפני עזובה בקרב הנערות, וכאמצעי להקניית ערכים תנועתיים לדור העתיד של האמהות.
ועידת הפועלות השמינית
הסת ל לגולות
להצעת הועדה המתמדת לסעיף העובדת השכירה
סעיף נוסף
אחרי סעיף 6 - אחדות העבודה-פועלי ציון, מפ"ם
ועידת הפועלות רואה בשיתוף אמת ..של כל המפלגות הציוניות הסיוצלאליסיטיות בפעולה המעשית של המדור לעובדת השכירה במרכז ובמקומות - חובה חברית ודימוקרטית, המבטיחה הגברת הפעולה והרחבת מחנה הנושאים בעול.

הסיעה הקומוניסטית
בכל הפעולה המקצועית והארגונית, המיועדת להפעלת החברות ולהעלאתן בעיותיהן המיוחדות - תשותפנה כל הסיעות המיוצגות במועצת הפועלות.
לסעיף 7 : - אחדות העבודה-פועלי ציון
במקום המלים - "הועידה מחייבת הקמת כלים מיוחדים"
יבוא : "הועידה מחייבת הקמת מחלקה מיוחדת".
סעיף 9 במקום פיסקא ד': מפ"ם
ועידת הפועלות מחליטה לפעול לביטול מידי של שכר הדחק שהוא מקור פרנסתם של אלפי עובדים ועובדות הפוגע במיוחד ברמת חייהים של העולים והעולות על משפחותיהם ובמיוחד במשפחות רבות מעדות המזרח ואינו מאפשר לא שה ולאם המשפחה לכלכל את ביתה בשכר זעום ובלתי צודק זה.
הסיעה הקדמוניסטית
לביטול שכר דחק ולהטבת תנאי עבודתן של הפועלות והרחבתן של הזכויות של האשה העובדת (כגון זכות העובדת בהריון לעבור לעבודה יותר קלה במפעל, זכות העובדת המתפטרת לקבלת פיציויים וכו').
הועידה תובעת מה ממשלה לחוקק חוק שכר מינימום, אשר יאסור תשלום למסה מהתעריף ההסתדרותי המקובל,
סעיף נוסף
אחר. סעיף 9 - מפ"ם
ועידת הפועלות, דורשת חקיקת חוק ביטוח בפני אבטלה.
ותשלומי חובה אחרים המוטלים על ההורים ולהרחיב את תחולתו של החוק על גילאי ארבע.
הסתייגויות
לסעיף העובדת הערביה
סיעת מפ"ם
1. הועידה תובעת;
א. את ביטול הממשל הצבאי המכביד על חיי האזרחיות והאזרחים הערבים;
ב. הענקת כל הזכויות הדימוקרטיות לישוב הערבי בישראל.
2. הועידה מחליטה לפעול להקמת מוסדות חינוך בישוב הערבי לילדים שלמטה מגיל חינוך חובה.

3. הועידה מחליטה לפעול ליצירת קשרי תרבות וחברות בין הפועלת היהודיה והערביה ע"י פגישות וביקורים הדדיים וטיפוח יחסים ברוח של אחוות עמים.
הסיעה הקומוניסטית
- 3 -
/ט נ
ועידת הפועלות השמינית
הצעות להחלטה בסעיף החברה בהתיישבות
1. הועידה מציינת בהערכה רבה את ההתפתחות הנמרצת והדיגמית של
המשק החקלאי על כל ענפיו. תנופה זו באה על ידי כניסת ההתישבות החדשה מושבית וקבוצית למעגל הייצור שעלה תוך 11 שנות קיום המדינה, ממחסור חמור לשפע רב ואף לייצוא שכמוהו לא ידענו.
2. תנועת הפועלות מאז הווסדה ראתה בהתישבות החקלאית ובבנין
ישובי עובדים על בל צורותיהם את הדרך הראשית לבנין הארץ, לפיתוחה ולקליטת עולים חדשים בהמוניהם. ההתיישבות העובדת כיצירה משקית חברתית ממשיכה לעמוד בשררות הראשונות של ההגשמה החלוצית.
3. ועידת הפועלות מציינת בהערכה את נתיב הגשמתן האישית סל
חברות ההתיישבות כערך ראשוני בבנין המולדת המתחדשת וכמסר מוצק בהתהוות האומה והמעמד,
4. הועידה מציינת כי התנועה ההתיישבותית על כל זרמיה מקיימת
סליחות היסטורית גדולה בשמשה חלוץ העמדה הקדמית של הגשמת הציונות בכבוש השממה, בהגנת הספר, בחינוך ילדים ונוער ובשמשה בסיס לעצמאות כלכלית ומדינית.
5. הועידה תובעת מחברות בהתישבות מושבית וקבוצית להחלץ לפעילות ציבורית בישובי העולים הסמוכים,למזוג גלויות, הקניית הלשון וקדום הרמה התרבותית חברתית.
6. לרגל המשבר הקשה העובר כיום על המשק החקלאי פונה הועידה למוסדות הממשלה לעזור לחקלאים העומדים במאבק מתמיד ע□ המבע והאמרת אמצעי הייצור למען להגיע לבסוס משקי בהתישבות לרמת חיים נאותה.
2
החברה בתנועה הקבוצית
7. במסגרת הקבוצית באים לידי גילוי היוזמה היוצרת של האטה, הכוחות הגלומים בה, בנטלה חלק בפעולות המשקיות והחברתיות יחד עם החבר.
8. הועידה מציינת את השפעתה הבונה סל החברה בבנין הביתי
הקבוצי, בחינוך הדור הצעיר, ובעיצוב פני החברה בקיבוץ. ישמשו ערכים אלה, מורה דרך בחיי הבת המתבגרת האשה הצעירה בארץ והעולה החדשה מקרוב באה.
9. החברה בתנועה הקבוצית השקיעה ממיטב כוחה ופרי רוחה בחינוך המשותף והגיעה בזה לרמה מקצועית גבוהה והטביעה את חותמה
על עיצוב דמותו של דור ההמשך - ילדי עולים ונוער עולה. החברה ממלאת תפקידים כלכליים ארגוניים בקבוץ , בארגון ההספקה, ההזנה והתברואה.
10. מעוט החברות בגרעיני הנחל בהתישבות הקיבוצית ובחברות הנוער מערער את יציבותן החברתית, גורם לרכוזן של החברות בענפי הסרות ומסכן את הישגי האשה בחקלאות,כל זה מחייב מאמץ מוגבר מטעם תנועת הפועלות לחזק את מפעלי ההכשרה החקלאית ולהפכן למפעלים מרכזיים של תנועת הפועלות.
ראה סעיף מס. 28.
11. הועידה מציינת בהערכה את החלצותן של החברות מהקבוצים להדרכה בישובים קבוציים צעירים,המם ייעת לחברות הצעירות להתמצא בטפולי הלבשה,תזונה , ובשטחים חברתיים שונים.
חברות אלה תורמות הרבה ביצירה האוירה הביתית - קיבוצית
בנקודות החדשות ועזרות לישובים הצעירים בהשתרשותם- רקרקע המולדת.
12. בהערכה רבה מציינת הועידה את התגיסותם של בני ובנות המשקים הקבוציים לשנת חיים, פעולה , יצירה ועזרה לקבוצים הצעירים הנקראת - שנת שרות שלישית.
13. הועידה קוראת לנוער בכלל ולבנות בפרס להצטרף לישובים הקיבוציים הצעירים, המישבים את הנגב וההר, מקימים נקודות ספר ומשמשים חומת תייר ומגן למדינה.
14. הועידה מציינת בברכה את הקמתו של המדור לחברה בהתישבות הקיבוצית. ישמש המדור גורם פעיל ומפעיל בפיתוח מפעלי הכשרה משותפים מיוחדים לחברות הקיבוצים מכל הזרמים. יסייע המדור בהעלאת רמתן המקצועית וישמש גורם מקרב לחברות הזרמים השונים ביניהן לבין עצמן ובינן לבין מועצת הפועלות.
החברה במושב
15. מושב העובדים מושתת על התא המשפחתי מחד, ועל שתוף וקואופרציה כללית מאידך.
מקומה של החברה במושב העובדים מתבטא בעיצוב דמות הבית,
חנוך הילדים והנוער, הוי וצביון כפר עברי חקלאי, תרבות וחברה, וכמו בן חלקה גדול מאוד בענפי המשק בין בעבודה בשטח בכלל ובין במוסדות המנהלתיים סל הכפר לכל הסתעפויותיו.
16. החברה בהתיישבות הם ושבית היתה למופת בשטח ההתנדבות וההתגייסות להדרכת מושבי העולים ולותה בכל הצעדים את הכפר החדש בכללו ואת החברה בפרט־ הועידה פונה לחברות המוסבים להמשיך בדרכן זו וכן להצטרפות בנות הדור הצעיר למשימה.
17. הרעידה מציינת בברכה את הקמת המדור להתישבות המושבית
במועצת הפועלות, המטפל בבעיות החברה במושב וקובעת סיס להמשיך ולהקיף את כל חלקי ההתישבות החדשה והותיקה כאחד על ידי תנופה מוגברת.
18. הועידה מקדמת בהערכה את התקדמות החברה בשטח החברתי,
תרבותי ומשקי והשתרש ותה במושבי העולים.
.4
19. היעידה תובעת ממועצת הפועלות ומחברותינו בכנסת לעמוד
לימין תביעת החברות במוצבי העובדים בעניין השומה הנפרדת עקב היותן שותפות מלאות בעבודה וביצירת כל ענפי המשק.
החלטות כלליות
20. על המדורים המטפלים בהתיישבות העובדת לחפש דרך הסברתית לאשה הצעירה ולבת בהתיישבות בכדי להערותן בענפי המשק השוגים החקלאות והתמדתן בהם ויצירת קשר ביניהן ובין' תנועת הפועלות.
21. הועידה שולחת את'ב רכתה לחברות מושבי העולים ברכת בטום והרחבה למלא•! העטור הראשון להתנחלותן.
22. הועידה פונה לאמהות בישראל לקחת חלק פעיל בעדוד בניהן ובנותיהן לשליחות חלוצית ולחיי הגשמה עצמית בהתישבות העובדת לכל צורותיה.
23. ועידת הפועלות קוראת להרחבת הפעולה בתנועות הנוער היהודיות בגולה ומציינת את החשיבות הראשונה במעלה לדרך ההגשמה האישית של הבנות והבנים.
24. הועידה פונה לכל ארגוני חברותיה בגולה שיראו בשיתוף הפעולה, העדוד והתמיכה בתנועות הנוער החלוציות חלק חשוב של עבודתן.
בתי הסכר החקלאיים
25. הועידה מציינת בהוקרה את המאמץ של מועצת הפועלות בהחזקת בתי הספר החקלאיים המכילים כיום למעלה מ-1000 תלמידות ותלמידים וריאה בכך יעוד. הועידה תובעת יתר תשומת לב לחנוך הבת לחקלאות ולהתיישבות, ייש לציין בהוקרה שבתי הספר האלה מוציאים מדי שנה
5
גרעינים להתישבות מושבית וקבוצית לכפר ולספר. הועידה מציינת סבתי
הספר החקלאיים מקנים לחניכותיהם נכסים מוסריים, חברתיים וכלכליים.
26. הועידה מציינת כי בתי הספר החקלאיים טל מועצת הפועלות מקנים לבנות מקצועות מתאימים בענפי החקלאות כגון: גדול כרתים, גינות נוי,
משתלות ועצי-פרי, עופות ובו‘.
רכישת ידיעות בענפים.אלה מאפשרים לבנות לאחר גמר למודיהן לשאת בהם במשק הקיבוצי והמושבי וכמדריכות ומורות.
27. הועידה רואה כחשוב.ורצוי הקמת מועצה ציבורית ליד מחלקת החינוך החקלאי של מועצת הפועלות, תפקידה של המועצה לברר מפעם לפעם מה הם הענפים החקלאיים בהם יש להכשיר את הבת.
28. המדור יסייע להכשרת החברות בתנועה הקיבוצית למקצועות שונים למען חיזוק עמדתן במשק המעורב ההולך ומתפתח.(מקום החלטה זו אחרי סעיף 10 לעיל).
הצעות להדרכה במשקי עזר
1. בשנים שבין ועידה לועידה נוספו אלפי מסקי עזר באזורי הפיתוח ובמרכז הארץ בסיכוני ,העולים.
עם עליית מסבר המזקים, עלה גם הצורך בהדרכה מוגברת. הועידה מציינת בהערכה את עבודתן המסורה של המדריכות של מועצת הפועלות בהיכנון וביצוע המשקים, המשמשים גורם חשוב להשתרשות העולים במקומות קליטתם ומסייעים לכלכלת המשפחה.
הועידה רואה כמתאימה לשליחות זו בראש וראשונה את המדריכה, אשר עבודתה בעבר הוכיחה,שהיא הנותנת את החינוך וההדרכה הנכונים ביותר לאשה ולנוער בעבודה חקלאית במשקים.
לאור זה כונה הועידה לגורמים העוסקים בהדרכה,לעודד ולהעדיף את עבודת המדריכה.
2. הועידה מציינת בסיפוק רב את מפעל□ הגדול של משרד העבודה ו"עמידר" בקשר להכשרת הקרקע, נטיעת עצי פרי וגינון, שבוצעו באזורי הפיתוח. ושינו את הנוף בשיכונים.
הסתייגות מפ"ם בסעיף החברה בהתישבות
1. הועידה מביעה את דאגתה הרבה לעתידה הבונה ולהמשך האנושי
של ההתישבוה הקיבוצית ותובעת מהממשלה כי תתיר את פעולת תנועות הנוער החלוציות בבתי-הספר הממלכתייב - בהיותן תנועות חלוציות מגשימות, תעודדם ותסייע להר בכל הדרויש לקיומן ולפעולתן.
הסתייגות סיעת אחרות העבודה - פועלי ציון בסעיף החברה בהתיישבות
1. על מועצת הפועלות להקים מדור בתוכה לפעולה בקרב חברות התנועה
הקיבוצית שיהיה מושתת על פעילות יום-יומית של נציגות הזרמים הקיבוציים על מנת ליצור אפשרות פעולה ומגע ממסי עם החברות.
הסתייגות 2)
הועידה תובעת פעולה חינוכית חפשית בין כתלי בית-הספר של תנועות הנוער החלוציות.
/רה
ועידת הפועלות השמינית
הצעות להחלטה
לשליחותה של האשה העובדת במשק ביתה
1. ארגון אמהות עובדות, הזרוע הנאמנה קול תנועת הפועלים, שמספר חברותיו בין ועידה לועידה גדל בעשרות אלפים חברות אמהות -רואה אתי תפקידו העקרוני ופעילותו החינוכית - בעמידה א יתנה על משמרת ערכי תנועת העבודה בבית ובמשפחה.
חברות ארגון אמהות.עובדות נקראות לשמח דוגמה אישית בחינוך הבנות והבנים לחיי עבודה חלופיים.
2. על ארגון אמהות עובדות להקיף מבחינה ארגונית את כל החברות בהסתדרות, העובדות,במשק ביתן כדי שחברותן בכוח תהיה חברות
בפועל.
3. על ארגון אמהות עובדות להרים מחדש את הפעולות למען עצמאותה הכלכלית והציבורית של האשה ואת ערכי העבודה הגופנית בכלל והעבודה החקלאית בפרט.
4. הועידה מציינת בהערכה את הפעולה הענפה והברוכה שנעשתה ע"י הארגון מאז הועידה השביעית, בשמח מזוג גלויות וקליטה חברתית תרבותית. כמו כן מציינת הועידה בהוקרה את תנועת ההתנדבות שגילו עקרות הבית במסגרת א.א.ע ומביעהאת המשאלה והצורך בהעלאת קרנה של ההתנדבות כענין חיוני למען אחדות העם ובנין המדינה.
5. העלאת ערכה של עקרת הבית במשימתה הראשית בטפול בבני משפחתה ובמלוי חובותיה כאזרחית במדינה וחברת ההסתדרות - מחייבת . הרחבת חוג הפעילות. לשם כך נדרשת מועצת הפועלות להקים את
הכלים המתאימים כגון סמינריונים להדרכת אמהות צעירות ולרמת השכלתן התרבותית והתנועתית.
6. הועידה רואה כתפקיד ראשוני לקראת הבאות - הרחבת הפעולה התרבותית והחברתית ביישובי העולים למען השתלבותה של העולה -האם בחיי המדינה ותנועת העבודה בארץ מתוך שמירה על הערכים המסורתיים המושרשים כמשפחות העולים.
7. כמשימה חשובה רואה הועידה בהגברת הפעולה החיינוכית הסוציאלית בכל יישובי העולים בכפר ובספר, בשכונה בפרברים ותובעת עזרת יתד מצד הועד הפועל של ההסתדרות על שלוחותיה כגון: -מועצת' הפועלים, ועדי העובדים בכל אשר הם.
8. הועידה תובעת מההסתדרות לתת ידה לפעולה החי'נוכית הסוציאלית תרבותית במועדונים לילדים המחוזקים ע"י א.א.ע.
9. לפיכך תובעת הועידה מאת התסתדרות להכניס בתוך גזרת המס האחיד אחוז מסוים לטובת העבודה החינוכית הסוציאלית הנעש'זז ע "י א.א .ע .
10. הועידה רואה בהקמת ועדי הורים ליד הנהלות המוסדות הסוציאליים חינוכיים צעד חשוב להדרכת ההורים לעצמאות יתר ושיתופם בהחזקת המוסדות ועזרתם להתפתחותם.
11. הועידה תובעת ממשרד החינוך והתרבות של המדינה ומהמרכז לחינוך
של ההר תדרות לאפשר לארגון אמהות עובדות בהקמת מסגרות מותאמות לעקרות בית למען הקנות להן את השפה העברית ולהרחיב את השכלותם הכללית.
12. הועידה מציינת בסיפוק את החלמת הממשלה לאפשר חינוך על יסודי לילדי הורים דלי אמצעים. וכן תובעת ממשרד החינוך והתרבות לשאת בהוצאות חינוך משלים על ידי הקמת מועדונים ליד נתי-הספר ולדאוג למעשה בהארכת יום הלימודים לילדים באזורי הפיתוח ושכונות עולים.
13. הועידה פונה למשרד החינוך והתרבות לאסור הפצת ספרות קלוקלת ופורנוגרפיה המגיעה לידי תלמידי ותלמידות בתיי הספר,
וכן תובעת הועידה לאסור הצגת סרטים קרימינליים ופחותי ערך חינוכי הפוגעים בחינוך הילדים והנוער.
הועידה רואה חשיבות רבה בפיתוח קשרים בין ילדי ישראל וילדי ארצות אחרות למען חינוך לאחוות עמים.
14. הועידה מביעה את הוקרתה לשיתוף הפעולה מצד משרד הסעד והחינוך של המדינה בהחזקת מוסדות הילדים ותובעת תמיכה מקסימלית לילדים בגיל 4 ולילדיהם של משפחות מעוטות יכולת.
שיתוף עקרת הבית בענינים כלכליים
15. הועידה מדגישה, כי עקרת חבית בתור סכזי מהוה גורם חשוב בהוצאות סל כלכילת המדינה,. לפיכך יש לראות כמשימה חשובה הדרכתה של עקרת הבית בניהול משק ביתה בחישוב ה תקציב ובטמוש
מותאם של המזון בהתאם לאקלימו של הארץ, וכן הדין בעניני
הלבשה והנעלה, רהוט הבית וכלי הבית האחרים.
הקנית ידע כלכלי לעקרת הבית היא לטובת המשפחה ולטובת המדינה כאחד.
16. הועידה רואה כאחת ממצוות עשה לחנך את עצמנו בשם ושי בתוצרת הא רץ.
17. הועידה מטילה על מועצת הפועלות לפעול לזען הרחבת השפעתה של האשה במסגרת ברית הקואופרציה הצרכנית על ידי הכנסת מנהלות עובדות כצרכניות, למען סדורים מותאמים לעובדת במשק ביתה ולמען האישה העובדת מחוץ לביתה, למען ייצוג הולם במוסדות
הצרכניות השיתופיות ובמועצות הכלכליות הציבוריות שליד משרד המסחר והתעשיה ובעקבות זאת להרחיב את השפעת האשה על דרכי השווק ומחירי התוצרת.
18. הועידה מציינת בקורת רוח את מפעל הענק בשטח השכון והדיור ברחבי הארץ שילך וימשך למען הסול המעברות ותובעת מן המוסדות המיינניס לשתף את עקרת הבית בתכנון הדירה למען
התאמתה לציני המשפחה והקלה בניהולה.
כמו כן מדגישה הועידה שיש לקבוע מראש בתכנון הסבונים גם למוסדות חינוך לילדים בגיל הרך, לשרותים ציבוריים משותפים אחרים כגון: למכבסות, למטבחים משותפים וכו", העשויים להגביר את העזרה הדדית בין המשתכנים.
בשטח המוניציפלי
19. הועידה רואה ברשות המקומית את זרוע השלטון במקום, המטפל למעשה בין היתר, בעניני חינוך ובריאות סעד ותחבורה וכו'. לכן רואה הועידה צורך חיוני בשיתוף יתר של חברות בהנהלות העיריות והמועצות המקומיות ובכל הועדות השו נ ו ת הקיי־מות ברשותן.
הועידה מדגישה^ שיש ביכולתה של עקרת הבית לתרום הרבה בקביעת דרכי פעולתם של המוסדות והגופים הללו.
20. הועידה תובעת אתי שיתופה של עקרת הבית במועצות ממשלתיות
לשרותים צבוריים ולדאוג לתסוס העבודה הסוציאלית עלי יסודות מקצועיים ויתר שיתוף ועדוד ארגונים ציבוריים מתנדבים והסתדרויות של ארגוני נשים.
משען
21. הועידה מפנה את שימת לבו של "משען" על ההכרח להרחבת פעולתו למען עקרת הבית העובדת במשק ביתה, על ידי מתן הלואות בתנאים נוחים לצר כי בית שונים. וכן חשוב ש"משען" יקים קרן לקופות למען עזרה הדדית במקרה של מחלת האם ובהעדרותה מביתה
האפשרות של הנאה מחופשה שנתית.
22. הועידה מטילה על מ.ועי.צת הפועלות להקים ועדה לייעוץ משפטי בעניני אישות.
23. הועידה דואה חשיבות בהנהגת יום האם במדינה ומציעה שאחד מימי חנוכה ייועד לכך.
4..
תרספח להצעות בנושא: "שליחות האשה במשק ביתה". בטוח לאומי
הועידה מציינת בהערכה את פעולותיו המבורכות של המוסד לבהוח לאומי בקשר עם בטוח אמהות, זיקנה ומחהחות מרובות ילדים ותובעח;המלזך אפשרות במוח של עקדת הבית; חתירה למתן אפשרות לבטוח נגד תאונות עבודה לאשה במשק ביתה; עמידת זכויות הבטוח לאשה תאחר הפסקה ומנית, או קבועה, של עבודתה מחוץ למשק ביתה; מתן אפשרות לאשה לקבלת מילגה הזיקנה אחרי מות ראש
המשפחה גם לפני הגיעה לגיל זיקנה.
/לל
הסתיגויות מפ"ם בענין האשה העובדת
במשק ביתה
ועידת הפועלות השמינית מחליטה על :
1. עצוב אפיו החלוצי של א.א.ע. כדי שימלא שליחותו בעם ובמעמד ויעשה להאדרת הערכים הציוניים הסוציליסטיים והמעמדיים חלוציים של תנועת הפועלים בארץ.
2. הרחבת ההשכלה בין החברות , העמקת החנ וך הרעיוני והמעמדי, מפוח אהבת המולדת וידיעת לשונה ותרבותה, נאמנות לעם, אהבת השלום ,והגברת הסולידריות הבינלאומית.
3. טפוח סגנון פועלי ישראלי במשפחה העובדת ודאגה לחנוכם החלוצי של הילדים ולהצטרפותם לתנועות הנער החלוציות.

(הסעיף הדין לילד ולנוער)
4. פעולה צבורית להגדלת מספר מוסדות חג וך ':מי וחדים לילדים שבגיל חוק חנוך חובה שאינם יבולי□ להקלכו בבתי הספר הרגילים.
5. חנוך חנם מגיל 4.
/רה
אחדות העבודה - פועלי ציון בועדה המתמדת
הסתייגות לשליחותה של האשה העובדת במשק ביתה
לסעיף 9.
1. ועידת הפועלות תובעת ממטרד החינוך לכלול את גיל 4
בחוק חינוך חובה.
נוסף:
2. ביטול זרם העובדים פגע קשה במוסדות הילדים של מועצת הפועלות וארגוני אמהות עובדות לתקנת המצבים לפתוח מועדונים לילדי ביה"ס בהיקף גדול, שיקנו לילדים את ערכי תנועת העבודה ולפתח את בתי הספר לתנועות החלוציות.
3. הועידה מביעה קורת רוח מהקמת מדורים בא.א.ע. לקואופרציה הצרכנית הרכב המנגנון במדורים אלה צריך לשקף את יחסי הכוחות בא.א.ע.
6. ביצוע המשימות הגדולות והרבות המוטלות על מועצת הפועלות מחייב שיתוף פעולה הדוק בין כל חלקי התנועה. הועידה מחליטה : שיתוף פעולה ממשי בכל המחלקות של מועצת הפועלות, א.א.ע. במרכז , ריכוז אזורי ובמקומות.
ועידת הפועלות השמינית
האשה בציבוריות בישראל ובעולם
1. מאמצי של ושה .דורות של חלוצות בישראל, מקומה של האשה
בהתישבות, בבנין הארץ והגנתה ותנועת הפועלות המאורגנת, אשר ביטאה את שאיפותיה של האשה לשויון זכויות וחובות - הם שהכשירו את הקרקע למעמדה של האשה במדינה.
מאז קום המדינה הגיעה אשה בישראל להישגים בתחיקה ובפעילות ציבורית המוסיפים כבוד לישראל.
אולם הוועידה מציינת שהישגי□ אלה אינם עולים בקנה אחד עם האפשרויות שנפתחו לפני חאשה במדינה. האשה עדיין אינה תופסת את המקום הראוי לה במשק הלאומי; השתתפותה מעטה במוסדות מינהל וייצוג, במשק ההסתדרותי על מפעליו השוגים; ואין בל פרופורציה להשתתפותה בפועל בחיים הפוליטיים במרינה ובייצוג במוסדות המדינה בארץ ובחו"ל, ברשויות המקוםיות,בהסתדרות על תאיה הרב-גוניים והשונים.
הוועידה רואה בזכותה וחובתה של תנועת הפועלות להשתתן ולהשפיע על עיצוב דמותה של המדינה ומביעה את כוננותה לשאת בעול המשימות העומדות בפניה,
2. הוועידה תובעת ממפלגות הפועלים, מההסתדרות ובגופים ציבוריים, את שיתופה ההולם של האשה בכל המוסדות הנבחרים ובכל תאי החיים הכלכליים והצבוריים.
על מועצת הפועלות לפעול במיוחד להגברת שית ופיה. סל האשה בשלטון המקומי וכוועדותיו כגון: חינוך בריאות, סעד ובו‘,
3. הוועידה מחווה את דעתה כי הגיעה השעה שמועצת הפועלות תקיים אולפנה למעין הכשרתה טלהאשה העובדת,שתוכל לקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים ולחזק את עמדתה בחברה.
2
4. על מועצת הפועלות למצא דרכים ואמצעים להשתלמות חברות מהתנועה בארץ ובחוץ לארץ במקצועות שוגים ולצורכי פעולות ציבוריות-חברתיות.
5. מועצת הפועלות תיזום שורת מחקרים הנוגעים למעמדה של האטה בציבוריות הישראלית.
6. על מועצת הפועלות לפעול למען הקמתה של ספריה שתכלול את כל הנכתב על האשה ובעיותיה: מחקרים,סקרים, וסיכומים של וועדות בין-לאומיות; תולדות מאבקה של האשה לעצמאות; ספרות של נשים; וכדומה.
7. על מועצת הפועלות למצוא דרכים ליצירת קשר הדוק עם בעלות המקצועות החופשיים, למען הפעלתן ושילובן במסגרת תנועת הפועלות.
8. מועצת הפועלות תמשיך להאבק לשויונה המלא של האשה ועצמאותה בכל תחומי החיים ולביטולם של מנהגים הנוגדים את. רוחו של חוק שויון האשה.
9. מועצת הפועלות תתבע חקיקת חוק הקובע בעלות שוה
לאיש ולאשה ברכוש הנרכש במשך חייהם המשותפים.
10. הוועידה תובעת מהממשלה והכנסת לשמור על חוק גיל הנישואין כפי שנתקבל בשנת 1950 ומתנגדת להנמכת גיל הנישואין לבנות.
11. מועצת הפועלות תפעל להמשך הוצאת עניגים הנוגעים לזכויותיה ה מטר י אליות טל המשפחה מתחום■ שיפוטו של בית הדין הרבגי והעברתם למשפט האזרחי.
3
12. מועצת הפועלות תובעת רישום הילדים בפנקס הזהות סל האם ורישום שמות שני ההורים בכל שאלוני הממשלה ומוסרות ציבוריים.
13. הוועידה מטילה על מועצת הפועלות ליזום חקיקת חוק כולל להגנת המשפחה.
14. מועצת הפועלות תפעל לחיזוקם של ארגוני החברות בחוקי לארץ להעלאת מעמדם ונציגויותיהם במוסדות ההסתדרות הציונית ותפעל להקמת ארגונים נוספים.
15. תנועת הפועלות תפעל להגברת השפעתה החינוכית ופעולתה בארגוני הנשים היהודיות בארץ ובעולם.
16. מועצת הפועלות תפעל במסגרת הקשרים הבין לאומייס של ההסתדרות,לחיזוק קשריה עם תנועות נשים בין־לאומיות ביחוד מאסיה ואפריקה.
17. הוועידה שולחת את בירכתה לנסי האומות המחרשות את חייהן הלאומיים ומאחלת כי תגענה לשויון מלא בכל שטחי החיים במדינתן והשתלבנה במאמצי עמן להשגת עצמאות כלכלית ופוליטית, תיטולנה חלק בפיתוח כל ענפי הכלכלה והתעסוקה ותם ייענה להעלאת רמת החיים של בני עמן.
/רה
לסעיף האזה בצבוריות הישראלית והעולמית - הסתיגויות מפ"ם. הועידה מחליטה על :
1. דריסה ממוסדות המדינה לקיים הלכה למעטה את חק
טווי זכויות האטה האומר: "כל פעולה מטפטית וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה באשר היא אטה אין נוהגים לפיה".
2. חסול כל קפוח בזכויותיה ובמעמדה של האטה
3. חקיקת חק אזרחי בדיני מטפחה ובטול התלות הבלעדית בבתי-הדין הרבניים לצד החק הקיים.
4. יצירת קטר עם הפדרציה הבינלאומית של נסים דמוקרטיות המאגדת בקרבה רבבות מליונים של נשים מהמזרח והמערב גס יחד.
הדוק. הקטרים עם הגילדה הקואופרטיבית. וטפוח קשרים עם ארגוני פועלות וארגוני נשים מתקדמות בעולם כולו.
5. ארגוני התרבות בגולה ייבנו על בסיס הסתדרותי ולא על בם ים מפלגתי.
במשלחות היוצאות לפעולה בין חברות בגולה יש לכל ול גם חברות ממפלגות אחרות ולא רק ממפא"י.
סיעת אחדות עבודה - פועלי ציון
הסתיגויות
הועידה קובעת:
1. ארגוני ההברות בגולה יש לבנות על בסיס הסתדרותי ולא על בסיס מפלגתי.
2. אין לנעול את ארגוני החברות בגולה בפני שליחות שאינן חברות מפא"י.
3. על מועצת הפועלות לקיים קשרים עם הפדרציה הבינלאומית של נשים
הדימוקרטיות המארגנת בה וכה מיליוני נשים מכל הזרמים הפוליטיים בכל חלקי העולם,ולשלוח משקיפות לכינופיה על מנת להביא לפניה
את דבר מפעלנו הציוני המשחרר ואת הישגי האשה במדינה.
/רה
ועידת המועלות השמינית
הצעה לאינדקס הזמן
זמן לויכוח זמן לקבלת החלטות הרצאות
60 ר' זמן לויכוח כללי 360 ר' 45 ר. 25 " 25 י' 25 " 120 ר' בקר חנה טל ז'ניה פילניק ש. ארבלי סה'כ א'


60 ר' א' 300 ר'

30 ר' ב' 240 ר‘ 30 ר' 30 ר' חיה סלוצקי סה'כ ב‘

30 ר' 30 " 20 " 20 " 20 " 120 ר' פנינה בן־שאול שרה כפרי ברכה דקל חיה חגי פנינה סנטו סה'כ ג'



30 ר' ג' 150 ר'

30 ר' 30 ר' רחל צברי סה'כ ד'
60 ר' ד‘ 150 ר‘


60 ר' בחירת מוסדות התנועה ה'
חלוקת זמן הויכוח בין המפלגות
באיזה נושא: אחוזים שקבל ה בבחירות המפלגה אות המפלגה בבחירות
מעמדה של האשה חברה בהתישבות שליחות העובדת במשק ביתה עובדת השכירה בויכוח הכללי
150 ר‘ 150 ר' 240 ר‘ 300 ר' 360 ר‘
77 76 130 173 196 60,4 א‘
20 20 30 43 52 14,3 מ'
10 10 10 17 20 5,5 פ‘ ן
10 10 10 10 10 2,6 ‘ק
10 10 10 10 10 1,4 ש'
23 24 35 47 57 15,8 תו'
150 150 225 300 345 100% ס'ה
+15ר‘ לריבה טבצניק +15 ר' למפ"ם
הצעות לועירת הפועלות השמינית
פרטי כל ישירת ועדת הרגלמנט, שהתקיימה ביום 5.1.1960
השתתפו החברות: ריבה טבצ'ניק, אסתר גלעדי, אסתר בן־-נחום,
דובה יפה, לולה פורת, שושנה פית, נעמי ספקטור,
אסתר הורנשטיין, בבה אידלסון, הטי באר, קרני-פרניה, זהבה גפן, ריקל לב, גוטה אליא,ב,
, פנינה סנטו, רחל זמיר, נע מ ן מרים,
ז'ניה טברסקי.
חברות שחסרו בישיבה זאת: נוזהת דרויש , ריבה בורץ, ברכה רזניק,
לולה קובלנוב.
הח' ז'ניה טברסקי נבחרה יושבת ראש הועדה.
*
הח' בבה אידלסון - הרצתה על ארגון הועידה וחלוקת הזמן בה למרצים,
לויכוח כללי, לקבלת החלטות. אחרי חילופי דברים בין חברות הועדה, הוחלט; -
א) בסעיף "הויכוח הכללי" - הראשונה למתוכחות תהיה חברת מפ"ם; לה יוקצב זמן של 15 דקות ע'ח הועידה.
ב) בסעיף - שליחות העובדת במשק ביתה - הראשונה למתוכחות תהיה הח' ריבה טבציניק ולה יוקצב זמן של 15 דקות ע "ח הועידה.
ג) למפלגה הקומוניסטית ולמפלגת העובד הדתי - במידה והזמן שמגיע להן לויכוח בסעיף מסוים, לא מגיע ל-10 דקות, יושלם הזמן עד 10 דקות באותו סעיף.
ד) הוחלט שבכל סעיף של הועידה תובאנה ההסתייגויות בצורה מרוכזת והזמן שיינתן להסתייגות הוא עד 10 דקות בלבד.
/פ*.
מפלגת הפועלים המאוחדת
בארץ ישראל
ה_מ_ר_כ_ז
מחלקת החברות
הסתיגריות מפ"ם בענין העובדת השכירה
1. לסעיף 9 פסקה א'
להגברת הפרודוקטיביזציה של האשה והנערה בארצנו ושל הישוב כולו" העלאת ערך העבודה כיסוד לבנין הכלכלה ובעצוב החברה וכדרך לעמידת האשה ברשות עצמה וכן לדאוג שהעבודה תשמש יסוד להבטחת רמת חיים נאותה למשפחה העובדת על דורותיה.
2. סעיף 9 פסקה ד'
ועידת ה פועלות מחליטה לפעול לבטול מידי של שכר הדחק,
הפוגע במיוחד ברמת חייהם סל העולים והעולות על משפחותיהם ובפרט מבני עדות המזרח ושינו ממפשר לששה ולשם המשפחה לכלכל מת ביתה בסכר זעום ובלתי צודק זה.
3. פסקה ז'
פתוח תעסיות-בית לפרנסת בסים בעלות משפחה, תוך הבטחת תמורה הוגנת,
4. ועידת הפועלות השמינית דורסת מדיניות סל תעסוקה מלטה כפי שהובטחה בקווי היסוד של הממשלה הזאת.
ועידת הפועלות דורסת חקיקת חוק במוח בפני שבטלה.
לסעיף 9 פסקה ד'- לעבודות יזומות נתנגד.
חטתיגויות פביים בסעיף החכירה והקנית מקצוע
1. פתיחת דלתות הנוער העובד והלומד בפני חברות תנועת השוה"צ.
הסתיגויות מפ"ם בענין האשה במשק ביתה
ועידת הפועלות השמינית מחליטה על:
1. עצוב אופיו החלוצי של א.א.ע כדי שימלא שליחותו בעם ובמעמד ויעשה להאדרת הערכתם הציוניים סוציאליסטיים והמעמדיים חלוציים של תנועת הפועלים בשרץ.
2. הרחבת ההשכלה בין החברות, העמקת ה חנוך הרעיוני,
טפוח שהבת המולדת וידיעת לשובה ותרבותה. נאמנות לעם לתנועת הפועלים, אהבת השלום והגברת הסולידריות הפועלית הבינלאומית.
3. מפוח סגנון פועלי ישראלי במשפחה העובדת ודאגה לחנוכם
החלוצי של הילדים ולהצטרפותם לתנועות הנוער החלוציות.
4. פעולה צבורית להגדלת מספר מוסדות החנוך המיוחדים לילדים שאינם יכולים להקלט בבתי-המפדי הרגילים,
5. חנוך חובה מגיל 4.
. / .
תל-אביב, 8.1.1960 ת.ד.1777,טל.67681
הסתיגריות מפ"ם בענין חאשה והפועלת הערבית
1. הועידה תובעת

מ. מת בטול הממשל הצבאי המכביד על חיי המזרחיות והמזרחית הערביים.
ב. הענקת כל הזכויות הדמוקרטיות לישוב הערבי בישראל וביטול כל אפלייה בתחומים בהם היא קיימת.
2. הועילה מחליטה
לפעול להקמת מוסדות חנוך בישוב הערבי לילדים שלמטה מגיל חנוך חובה.
3. הועידה מחליטה - לפעול ליצירת קשרי תרבות וחברות בין הפועלת היהודיה והערביה ע"י פגישות ובקודים הדדיים וטפוח יחס חברות ברוח של אחות עמים.
הועידה מטילה על מועצת הפועלות להכין את הכלים הארגוניים והמקצועיים הדרושים, כדי לקלוט את הפועלת הערביה בתנועת הפועלות, בהתאם להחלטת ההפתדדות.
הסתיגויות מפ"ם בסעיף החברה בה תישברת
1. הועידה מביעה את דאגתה הרבה לעתודה הבונה ולהמשך האנושי של ההתישבות הקבוצית ותובעת מן הממשלה, כי תפתח את שערי בתי-הספר בפני תנועות הנוער החלוציות כבתי הס פר הממלכתיים. בהיותן תנועות חלוציות מגשימות תעודדש ותסייע להם בכל הדרוש לקיומן ולפעולתן.
הסתיגוירת מפ"ם בסעיף האשה בצבוריות הישראלית ובעולם
1. הועידה תובעת ממוסדות המדינה לקיים הלכה למעשה את חוק שווי זכויות האשד, האומר: "כל פעולה משפטית וכל הוראות חוק
המפלגה לרעה את האשה באשר היא אשה איך נוהגים לפיה".
2. חסול כל קפוח בזכויותיה ובמעמדה של האשה.
3. חקיקת חוק אזרחי בדיני משפחה לצד החוק הקיים.
4. ועידת הפועלות משילה על מועצת הפועלות לטפח קשרים עם ארגוני בשיש בינלאומיים, אשר העלו בראש דאגתם את סיסמת השלום ואת שויון האשה ובתוכם הגילדה הקואופרטיבית הפדרציה הבינלאומית של בשיש דימוקרטיות וכוי,.
- 2 -
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ —ישראל
מועצת הפועלות
הדעת סדר היום
לועידת הפועלות השמינית
(מ-10 בינואר - 13 בינואר 1960)
פתיחת הועידה יום א' , בשעה 4 אחה"צ; בבית "הבימה", תל-אביב,
המקהלה - בית הספר החקלאי בחדרה - שירת המנונים.
דברי פתיחה- מועידה לועידה - הח‘ בבה אידלסון,
דברי ברכה - ראש הממשלה, רעית הנשיא, מזכיר חועריהפועל,
ראש עירית ת"א, מזכיר מועצת פועלי ת"א,
ב'כ ארגון חברותינו בתפוצות.
שירת רתחו ה (הפסקה לשעה אחת)
חצי יובל "דבר הפועלת"
דברי הערכה - יהודית שמחוני רבקה גורפיין לילי בסביץ רחל כצנלסון-שזר זלמן שזר
שירה ע"י מ. דוברת
יום ב' 11 בינואר - ישיבה 2 - בשעות 8.30 - 1.30 לפנה"צ
בחירת הנשיאות
" הועדות: מתמדת מנדטים
רגלמנט
אשור סדר היום
ויכוח על הרצאת הפתיחה
יום ב' 11 בינואר - ישיבה 3 - משעה 3 - 6 אחה"צ המשך הויכוח על הרצאת הפתיחה קבלת החלטות
2
יום ב' 11 בינואר - ישיבה 4 - בשעות 7.30 - 10.30 בערב
ראשה העוררת רישראל
א. בעבודה השכירה - הרצאתו של הח‘ א. בקר
הח‘ חנה טל
ב. בהקניית המקצוע - הח‘ ז'ניה פילניק
הח‘ שושנה ארבל י
התחלת הויכוח
יום ג' 12 בינואר - לשיבה 5 — בשעות 8,30 — 1,30 לפגה"צ
המשך הויכוח קבלת החלטות
יום ג' 12 בינואר - ישיבה 6 — בשעות 3 - 6.00 אחה"צ
ג. שליחות העובדת במשק ביתה - הרצאת הח' חיה סלוצקי הויכוח
יום ג' 12 בינואר - ישיבה 7 - בשעות 7 11 בערב
ד. החברה בהתישבות ע"י הח"ח: פנינה בן-שאול
שרה כפרי ברכה דקל חיה חגי פנינה סנטו
הויכוח
יום ד‘ 13 בינואר - ישיבה 8 - בשעות 8.30 - 1.30 לפנה"צ
גמר הויכוח על שליחות העובדת במשק ביתה קבלת החלטות
גמר הויכוח על החברה בהתישבות קבלת החלטות
ה. מעמד האשה כצבוריות הישראלית והעולמית!
הרצאתה של הח' רחל צברי התחלת הויכוח
3
יום ד' 13 בינואר - ישיבה 9 - משעות 2.30 - 6 אחה"צ
המשך הויכוח קבלת החלטות
ו. רחירת מוסדות התנועה
בשעות 6.15 - 3 בערב קבלת פגים ע"י מועצת פועלי תל-אביב.
הסתייגויות להצעת "סדר היום"
1) אחדות העבודה - א. קליטת עליה ומיזוג הגלויות.
ב. בעיות תנועות הנוער החלוציות בארץ.
*
2) מפ"ם - א. תנועות הנוער החלוציות.
ב. ה אשה הערביה.
ג. 50 ש' ליום הפועלת הבינלאומי.
3 ) המפלגה הק ומוני סטית
א. הגשמת החלטת ועידת הפועלות ה-7 בדבר תביעה לחקיקת חוק שכר שווה בעד עבודה שווה.
ב. צבור נשים במאבק על פרוק נשק בעולם ולשלום.
ג. הגשמת החלטת מועצת ההסתדרות בדבר קבלתם של חברים ערביים להסתדרות.
ד. ציון יובל ה-50 ליום הפועלת הבינלאומי.
/רה סגור