חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.15.3.שליחויות.לתרגם.1961.פומבי.english

צפורה ומרדכי בן-טוב שר הפיתוח משמר-העמק דאר משמר-העמק הזמנה כב' מוזמן למסיבת חנוכת בית הספר בשבטנו, אשר תתקיים ביום שבת, 10.6.61, בשעה 11.00 לפנה"צ, בהשתתפות שר הפתוח מרדכי בן־טוב והנדבן ברנט שיין (לונדון) בכבוד רב שייך מוסא אל עטאונה חרבת חוריה, נגב אוטובוס יוצא בשעה 09.00 מאשקלון (ע"י "יעל דרומה") בשעה 10.30 מבאר־שבע (ע"י "כסית") כנס קן ורשה תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים עפרות ארצנו ,באשר הם שם. אל יפל רוחכם עליזים מתרוננים בואו שכם אחד ,לעזרת העם. מי בז ליום קטנות הבוז למתלוצצים אמצו רוחכם ראתים עשו עד נשמע מראשי ההרים מתפוצצים קולות אדוני הקוראים עלו עלו, עלו. אנו עולים ושרים על חרבות ופגרים אנו פוסעים ועוברים ובאור ובחשבה. וביודעים ובלא יודעים את הדרך נלבה אנו עולים ושרים אנו עולים ושרים אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה את אור היום הסתירו שמי העננה זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא ומצעדנו עוד ירעים:אנחנו פה. מארץ החמר עד ירכתי כפורים אנחנו פה במכאובות ויסורים אך באשר טיפת דמנו שם ניגרה הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה. בכתב הדם והעופרת הוא נכתב הוא לא שירת צפור הדרוד והמרחב כי בין קירות נופלים שרוחו כל העם יחדיו שרוח: ונאגאנים בידם. עמוד השחר על יומנו אור יהל עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל אך אם חלילה יאחר לבוא האור כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור אל נא תאמר -- ראו בטלנים שומרים שם יופיידי יופיידה זקופי קומה מלאי חן יופיידיה הא הן הם גויים חלילה וחס עברים המה בני ישראל יופיידיה - - וויר גייען נאך יערוזאלעם דער עושטפר גייט דמר אברהם דער צווייטער גייט דפר יצפניו דער דריטפר גייס דפר יעקעביו די פערטפ זינם די שומרים'לאך מי הם והם השומרים אם זה אם זה פרח הפורח פרח בין פרחים מי הם והם החלוצים אם זה אם זה צמח הצומח צמח בין צמחים טוב לחיות טוב לחיות בארצנו בארצנו טוב לחיות טוב לדבר טוב לדבר בשפתנו בשפתבו טוב לדבר טרב לשיר טוב לשיר שירתנו שירתנו טוב לשיר * שירי מצעד במפקד______ זבחו זבחי צדק,זבחו לאדוני רבים אומרים שבארצנו טוב. מארש תזמורת הקן: פאם פאם פרפפאפא פאם פאם פאראם נפל נפלה מהטדה טירת קוצריט אדירה האבלים המזהיבות עומדות עומדות בטוויה אספו תבואה לגורנים מן ההר ומן הגאי אספו תבואה לגורבים ברכה ,ברבה,ברכה לרוב שנים יום חופש לנו יום טיול הוא יום שכולו טוב הוא יום שכולו טוב בסך נלך נלך לשדה נגל נשמח לרוב,נשמח לרוב שם תפגש כל החברה לכבוד היום,יום הפגרה הידד,הידד,קפיצה,ריצה,רינה הידד הידד הידד הידד הידד הידד הבה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד חושו אחים חושו נרימה פעמינו טושו אחים טרשו לארץ אבותינו לא לנו המנוחה לא לנו מרגוע בארץ הקרוחה משלטון הזרוע חושו אחים -- הוי ארץ מולדת,את ארץ נחמדת כאישון נשמרך,נשמרך לעולם ברוח אפנו,ניצוץ תקותנו בדרישת כל עמנו,עמנו הדל. ארטוף לנו ביהודה שומרים יבנו יהודה דגניה לנו בגליל שומרים יבנו הגליל אנו נהיה הראשונים כך אמרנו אח לאח אנו נהיה בין הבונים נט המיתר,נט אנך, (א) שאו ציונה נס ודגל דגל מחנה יהודה מי ברכב ,מי ברגל נעש נא לאגודה יחדיו נלכה נא נשובה ארצה ,ארץ אבותינו אל ארצנו האהובה ערש ילדותנו. שלום עליכם עליכם השלום מאין בא יהודי מן הגליל אנוכי מה עושים בגליל שם עובדים וששים שם עובדים וששים ויוצאים במחולות. בהר בגאי בירק ירק שדי הידד הידד נריע, בקול שאון נשירה נרון הידד,הידד,התחיה, חדק ואמץ ענן כבר נפץ אורה תזרח עלינו, אתא היום רב כבר חלום גדול,גדול כחנו. הוה סוכן שומר לפעולת יושר דרך קשה עליך לעבור אומץ לב יוביל לקראת האושר הוה מוכן ואת תעודתך זכור הוה מוכן ,הוה מוכן - שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות שם נחיה גם שם ביצור חיי אושר;חיי דרור שם תהי השכיבה שורה שם תפרח גם שפת התורה שירו. שיר שיר שיר גילו גיל גיל גיל נירו ניר ניר ניר כבר הנצו נצנים שירו שיר --עוד יבואו זרעונים. (ב) מכורתי,נוף מולדתי שאון גלים בים וצל הרים סביבזסביב. קול תנים בבר הי אך מולדת מולדתי חורשת קנים נמה וקול חליל בחצוית הליל מדבר,הרים ורוח. שחקי ,שחקי על החלומות זה אני החולם שח שחקי כי באדם אאמין כי עודני מאמין בך כי ע וד נפשי דרור שואפת לא מירתיה לעגל פז כי עוד אאמין גם באדם גם ברוחו רוח עז על נייר לבן וצח כשלג הולך מכתב מך הגולה כותבת אם בדמעת עין אל בנה חלוץ בירושלים אביך מת,אמך חולה בא הביתה בן חביב אביך מת,אמך חולה בוא הביתה לאביב. נחכה לך בלי הרף מן הבוקר עד הערב בוא הביתה בן חביב בוא הביתה לאביב בוא הביתה ,בוא הביתה ,בוא על נייר פשוט אפור כאפר הולך מכתב אל הגולה כותב חלוץ בדמעת עין בשבת תרפ"ד מירושלים. סלחי לי אמא היקרה לא אשוב כבר לגולה אם רק אמא תאהביני בואי הנה ותחבקיני לא אהיה כבר נע ונד לא אזוז מכאן לעד לא אזוז כבר,לא אזוז כבר,לא הוי הוי הרי נעליים בלי סוליות נעליים והאבן צורבת את הרגליים צורבת , צורבת, צורבת. אין דבר,אין דבר, אין דבר,אין דבר,אין דבר חלוץ ,חלוץ,בנה בנה,בנה ירושלים בנה,בנה,בנה,בנה,בנה. אבינו מ , כי אי, משה עמנו צדק,. שיענו. ניט געדאוונט און ניט געלערנט אבי דעם אייבפרשטן ניט דערצערנט וואס זאלן מיר זהרגן וואס ורעט זיין מארגן לאמיר בעסער בעטראכטן וואס איז געווען נעכטן אפשר וועלן מיר דאס קענען פארעכטן עס איז ניט דא קיין נעכטן עס וועט ניט זיין קיין מארגן ס'איז נאר דא א שטיקל היינט וואס שזע זאלן מיר זארגן וטהר לבנו וטהר לבנו לעבדך באמת. גולו גולי אבן גול מהרים עקרנוה מנקרות צורים נקרנוה לתתה בראש החומה הבו לבנים אין פנאי לעמוד אף רגע בנו הבנאים אל מורך ואל יגע קיר אל קיר נרים לקראת מכשול ופגע כולנו נשיר,המנון בנין ארצנו במקום אתמול;יש לנו מחר ובעד כל קיר בהנוף בניננו עתיד עמנו לנו הוא שכר הבו הבו לבנים,כפר מושב וקרת שירו זמר הבונים, שיר בנין ומרד השיבנו אליך ונשובה השיבנו אליך ונשובה פנינו אל השמש העולה דרכנו שוב פונה מזרחה אנו צופים לקראת שעה גדולה זקוף הראש,נפשנו עוד לא שחה אנו צופים לקראת שעה גדולה (ד) אנחנו שרים לך,מולדת ואמא את שיר השירים לעמל כל עוד בלבנו ,ללכת קדימה מפינו שירך לא יחדל ברחנו מנכר ,מעוני ובלימה שמרנו תפארת רק לך אנחנו כולנו של אמא ,של אמא אנחנו כולנו שלך. לא לא לא לא לא לא לא לא נלך מפה כל אויבינו וכל שונאינו כולם ילכו מפה ורק אנחנו ורק אנחנו לא לא לא,לא לא לא לא לא לא לא נלך מפה. הוי את ארץ הקדחת חשופת הסלע וקרחת שמש לוהטת בוערת נפשי אליך סוערת,סוערת עוד לא נותקה השלשלת עוד נמשכת השלשלת מני לילדת שמחת תורה אלי לילות שמחת מסדה ויש מהם שאומרים ויש מהם שאומרים אשרי ילדותנו שלא בישה את זקנתנו ויש מהם שאומרים ויש מהם שאומרים אשרי זקנתנו שלא בישה את ילדותנו אלה חסידים ואנשי מעשה אלה חסידים ואנשי מעשה אלה חסידים ,חסידים חסידים ואנשי מעשה. (ה) אשרנו,אשרנו מה טוב,מה טוב, מה טוב חלקנו. מה נעים ,מה נעים ,גורלנו מה נעים,מה נעים גורלנו מה יפה, מה יפה מה יפה,מה יפה, מה יפה ירושתנו,אשרנו . ונזכה לראות בנים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה ונזכה לראות בנים בנים ובני בנים פוסקים בתורה ובעבודה. (אחרי המסיבה - בחדר האוכל) Zumbaj zumbaj zumbaj za Me mele ne mele posliszta kamerade Jewom jewom Dona silentes O beatrice karobuczka Czto to goret Faria Je perdu le ton Zacnego mialem druha biech or'ly gora plyna Szerwony pas Goralu czy ci nie zal Za gorami Szeraus ty dziewczyno Dudni woda dudni Gdy Sobieski byl sultanem Stal si$ eud pewnego razu bziura w garnku נ"יפד . דבורה יענטע די רויטע האס דו געהערט א מעשה אלה תולדות נח יקום פורקן איש חסיד היה אז דער רבי אלימלך דער רבי מאכט נסים אז דער רבי זינגט שא,שטיל אז איך וועל זאגן לכה דודי א חסיד‘ל א גבאילע נו גבאי,וואס ודיל דער רבי בין איך מי אחסיד'ל ניגונים חסידיים ניגוני הורה ו כ ו' וכו' עד אור הבוקר - Ein Kibbutznik von Mischmar Haemek verfichi den Plan zur Foerderung der Fuss-Wallfahrten nach Jerusalem aus alien Ecken und Enden der Welt— Die Marke "Jerusalems" von nun an geseizlich geschuetzt. der Ewigen Stadt entbieten. es wird ihnen des weiteren vorgeschlagen, ihre Kinder zum Sparen fuer eine kuenf-tige Reise nach Jerusalem anzuhalten. Der Sparplan 1st ganz einfach: die Kleinen sollen in ihren Buechsen ih• re Sparmuenzen sammeln. die sie dann in einer Bank auf das Konto des Reise— fonds hinterlegen koennen. Sind sie dann grosser u. ha-ben sie bereits eine bestimmte Summe erreicht, so bekom-men sie die Verstaendigung, dass ein Baum auf ihren Namen auf den Bergen von Jerusalem gepflanzt wurde Mit der Zeit, wenn einmal die Kartothek Tausende u. Hunderttausende umfasst. werden auch andere Insti■ tutionen, kulturelle Anstal• ten, die Jerusalemer Univer-sitaet, Aerzte-, Ingenieure-, wissenschaftliche Gesell-schaften etc., die aus derrj oder jenem Anlass mit ei-nem breiten Pubiikum in Kontakt zu treten wuen-schen. von dieser Kartothek (Fortsetznns-• K«tte 3) werden sie auch in Scharen in die Stadt stroemen", meint der Verfechterr Jeru schalajims. So hat denn der Verband den Ruf nach Jerusalem zu wallfahrten in die ganze Welt gesandt, damit jung u. alt, klein und gross die hei-ligen Statten besuchen. Kin-der und Jugendliche zu er-zieherisehen Zwecken, Reife aus Pietaet und aus Interes-se fuer die Heilige Stadt. KONKRETE BIJRCHFUEHRUNG Zur konkreten Durchfueh-rung seines Vorhabens hat der Jerusalem-Verband be-reits einen genauen und ein schlaegigen Plan ausgear-beitet. Es ist beabsichtigt, eine ausfiihrliche Kartothek der Touristen anzulegen, um ihnen spaterhin in ihre Heimat systematisch Mate-rialien ueber Jerusalem zu schicken. Der Buergermei-ster soil den einstigen Besu-chern Jerusalems zu jedern Neuiahr den GluerkwonscVi aer 'rat; schwerlich liesse sich ein anderes Motiv fin-den, das so breite Kreise von Menschen In verschie-denen Laendern als ihr ei-genes empfinden, das sie in-spirieren und zu Aktivitaet anregen wiirde, wie dieses. "Jerusalem ist eine Macht-quelle, die es fuer positive Ziele zu nutzen gilt", sagt Mordechai Schenhawi. Der Verband befasst sich unter anderem mit dem Stu-dium der Geschichte der Ewigen Stadt und hat sich unter anderem zur Aufgabe gestellt, historisches Mate-rial ueber sie ueberall in der Welt zu sammeln und in Jerusalem zu konzentrie-ren. Die zweite praktische Idee Schenhawis besteht darin, den ewigen Nimbus mit dem die Stadt umge-ben ist, in den Herzen der Menschen neuzubeleben, die Wallfahrt und Touristik nach Jerusalem anzuregen. ,,Wenn die Menschen sich wieder so reeht darauf be-sinnen werden, was Jerusa-ern fur sie bedeutet, dann Kuerzlich trat der Wirt-schaftsausschuss der Knes-set zusammen, um ueber ei-nen Gesetzesvorschlag zum Schutz der Handelsmarke der Hauptstadt vor den "fremden Produzenten" aus dem Plachland zu beraten, die ihre Produkte mit der Vignette "Made in Jerusa-lem" versehen, um sie den Touristen und dem Ausland unter dieser Marke anzu-bieten. Zum Kampf um die "Ver-teidigung Jerusalems" schar ten sich Knessetabgeordnete aller Fraktionen zusammen, darunter KA J. Schemtow von der Mapam neben Po-rusch von der Agudat Is-rael, Dr. A. Altman von der Cherut, neben Bar-Am von der Mapai, Prof. Klinghofer von den Diberalen, etc. Aber wer ist die eigentli-jche Korperschaft, die sich iden Kampf fuer die Interes-sen der Hauptstadt Israels zu ihrem Ziel gesetzt hat u. trotz aller Hindernisse auf dem von Erfolgen und Ent-tauschungen gepf la sterten Weg konsequent zu diesem Ziele strebt? w cr yicii u.a,vu11 gen will, wie das Ringen !fuer Jerusalem seit Staats-gruendunug mit vieler Ener gie und Einsatzbereitsehaft "efuehrt wird, der braucht sich nur mit der Taetigkeit der "Ig'ud lemaan Jeru-schalajim" naeher bekannt zu rnachen, die fanatisch das Ideal verfoigt, Jerusa-lem zu einem Zentrum der :־Volker zu machen, seine Wirt.sehaft zu staerken, und •der Ewigen Stadt die Ee1| zen von Menschen aus ah ler Herren Laendern, Men■ schen verschiedener RasseB und Nationen, naherzubrin■ lSlD'ie seit den blutigen Ge• Ijschehnissen von 1921 imme ' !(wieder schwer heimgesuch ten Einwohner Jerusalem: machen stete Anstrengun gen, damit ihre Stadt mch nur theoretisch, sondeirj auch praktisch und faktiseii zur Hauptstadt des Landes! werde. Als sie dies erreichffl zu haben glaubten, gaben sie; 3ich zufrieden und bescnrit-j ;n den bequemen Pfad des "eruhigen Lebens. ~ Aber da ergriff die Fahne ; Jes Kampf es um Jerusalem, i fife sie aus ihren Haenden [alien liessen, cm Kibbutz nilc aus Mischmar Haemek, ein er'fahrener Chaluz, m lem die blaue Flarnme des Ldealen Glaubens mcht von dm Asche der Alltaeghch-keit verschuettet war und die Kraft und Konse-nuenz besass, in semem Ge-fecht um Jerusalem auszu- '10Er Mordechai Schenhawi jom 'Kibbutz Haarzi, ist der: Spiritus movens des ,Jguq Lemaan Jeruschalajim -j Mordechai Schenhawi wardfi ;einerzeit dadurch bekann!,, fas" er die Initiative Schaffung des "Jad Wa . 'chem‘‘ ergriff, doch als ferschiedene Faktoren ka-; nen, um auf dem von ihm irrichteten Fundament wei-!erzubauen, zog er sich zu-•ueck und erwaehlte sich las Feld des Wirkens fuer ien Ruhm und die cwige jroesse Jerusalems, um sei-!e spezifischen _u. orlSine_(־ en Ideen in diesem Rah-nen zu verwirklichen. Den Grundstein seiner An-;chauungen bildet die Er-cenntnis: das Weltjudentum lahe kein gemeinsameres Symbol, keine gemeinsamere ' 3asis als Jerusalem — die rleligion umfasst heute nur-nehr einen Teil des Volkes in den Laendern der Zer-ptreuung und in Israel; die liebraeische Spraclie, der Zio tiismus bilden auch nur gei-ptiges Teilgut des Volkes; !!Jerusalem jedoch, das Sinn-iiild Zions. nimmt im He!•-ben eines jeden Juden ueber-fe.il einen verborgenen Win-jkel ein. Jeder Jude fuehlt: Jerusalem ist mein, Doch nicht nur fuer den Juden, huch fuer die Bekenner der grei grossen Religionen, des I Judentums, Christentums u. ; ides Islam, besitzt Jerusalem ן eine ganz besondere Bedeu- , tung. 1 PRAKTISCHER PLAN Es fiel den Aktivisten des Jerusalem-Verbandes also nicht schwer, Juden, Katho-liken und Protestanten in verschiedenen Laendern zur Schaffung oertlicher Ver-bande "Lemaan Jeruschala-jim" zu bewegen. Und in Schenhawi - ein Streiter fur Jerusalems Grosse diesen Zweck zur Verfii-gung stellen, Plaetze auf ih-ren Namen in cliesem Bet-haus zur Verfuegung zu stellen. Und welclie juedi-sche Gemeinde wii'd nieht einen mit ihrem Namen ver-sehenen Platz in einem sol-chen Zentralen Tempel ha-ben wollen? Die Einanzieu-te schuetteln zwar ange-sichts der von Mordechaj Schenhawi vorgesehlage-nen Sparplaene den Kopf, denn sie sind gewoehnt, Sparpiaster gleich in Pfun-de und Dollar umzurechnen. Aber Schenhawi erwidert darauf, gaebe es nur ka.lte Rechner u. keine Idealisten in der Welt. map. wuerde es nie zu Tausenden und Mil lionen bringen. Die "Agudal Lemaan Je-! ruschalajim" besteht nun! schon drei Jahre, sie hofft,; ihre grosszuegigen, phanta-sievollen Vorhaben werden: mit der Zeit Wirklichkeits-: form gewinnen. Waejirend' sie aber ihren Blick auf das Grosse richten, vergessen sie auch das Kleine nicht.' Einstweilen erwirkten sie,I dass mit der Handelsmarkel Jerusalems nur dieses Eti-' ketts wuerdige Erzeugnissej der juedischen Hauptstadt: und keine anderen versehen' werden duerfen. (Schluss von Seite 2) Gebrauch machen koennen. Mann hofft, durch sie auch dokumentarisches Material fuer das Jerusalemer Mu-seum erlangen zu koennen. Man will die in den Verzeieh nissen vermerkten Perso-nen, die regelmassig infor-mative Materialien ueber Je rusalem erhalten werden, u. a. schriftlich ersuchen. ob sich in ihrem Bekannten-kreis nicht dokumentari-sche Unterlagen von Inter-esse fur das Jerusalemer Museum ausfindig machen lassen und hofft, die Men-sc.hen werden an der Vere-wigung ihrer Namen im Museum interessiert sein u. gern ihre Hilfe leisten. ALLJUEDISCHES ZENREUM Dass Mordechaj Schenha-w'i, der eingefieischte Kib-buznik, weit davon entfernt ist, frommglaeubig zu sein, braucht man sicher nicht .erst zu beteuern. Nichtsdo-stoweniger geht von ihm die Idee aus, in Jerusalem em praechtiges Bethaus fuer ai-le Juden der Welt zu schaf-fen. Die Gelder hierfuer sol-ien in Israel und in der Go-la durch die Jerusalem-Ver-baende, die bereits auch in Holland, England, in der Schweiz, in Oesterreich mid in Bayern bestehen, aufge-trieben werden. Die "Aguda Lemaan JernschalajinV 'be-absichtigt, den jiidisehen Gemeipden in aller Welt, die bestimmte Betraege fur משמר העמק סוכנות לקטעי עתונות רח' החבצלת 9, ירושלים ת. ד. 724 טלפון 24553 Welcome to Yaakov Hazan A hearty welcome to Yaakov Hazan on his first trip to America! In Israel, in the World Zionist Movement and to that part of American Jewry which has visited Israel and has followed its political life, Yaakov Hazan needs no introduction. As leader of the Mapam delegation in Israel's Knesset, his has been the voice of pioneering, of progress and of peace in that body since the establish-ment of the State. And a popular voice it has been, too: The benches are filled when it is known that he is to speak. A founding member of the Hashomer Hatzair movement in Poland and of Kibbutz Mishmar Haemek, he is that rare kind of man peculiar to Israel, and especially the kibbutzim: A son of the soil, and an intellectual at the same time; a farmer and a statesman, a worker and a politician in tire best sense of the word. Yaakov Hazan's visit to learn about America and American Jewry is evidence of the growing mutual concern and involvement between Israel and the largest Jewish community in the world. The friends of the progressive and pioneering forces in Israel look forward to meeting with him. His visit together with his wife, Berta (herself a leading kibbutz educator), is an event for all who identify with the ideals of a socialist Israel, creative Jewish survival and peace and friendship in the Middle East and throughout the world. - - אוקט' 1964 - - ספט' 1964 Two-pronged attack money from other private sources. But he sees no reason why they should de-mand, as a matter of principle, that they and only they may build with the Gov-ernment's money. (The. critics' point is that it may be Government money, but it is not Budget money. The Government gets its non-Budgetary funds from the same source as everybody else — the money market.) The Housing and Development Co. com-petes fairly with other builders. Mr. Ben-tov said, and what profits it makes are used for the housing of social cases. In any case, the scale of its operations in the purely commercial field is small, and "whatever we build in the commer-cial field, we are not going to subsidize," he concluded. FRIDAY, APRIL 15, 1966 on slums By David Krivine migration released another 1,000, bringing the total up to 2,500, or more than the planned allocation for 1966/67. Mr. Ben-tov mentions a further 500 "individual evacuations," i.e., Government loans or grants to occupants of sub-standard ac-commodation who make their own ar-rangements for finding new apartments — often aided by compensation from agencies that want to re-develop the site, "We are an affluent society, with is-lands of poverty," he points out. "Sub-standard homes are an obstacle prevent-ing occupants from exploiting the oppor-tunities offered them under conditions of full employment. It is not only a tech-nical housing question. It concerns the image of our society. "To budget within the framework of a forward-looking plan whose aim is to eliminate sub-standrad housing within a measurable period of time means giving hope to people who feel they are under-privileged." Mr. Bentov hopes to step up the scale of activity in due course by providing half the cost of housing in-stead of one-third, in those programmes that are applied jointly with the muni-cipalities. The local authorities would then he able to make their contribution stretch further. Good housing and good citizenship go together. Mr. Bentov believes in "integral plaining." The job of the housing au-thorities should end five or 10 years af-ter the occupants have moved in, he says. The team that constructs a residential estate should comprise not only the sur-veyors, architects, builders and main-tenance men, but also those who bring in the residents and those who assist in creating a community organization among the newcomers. The task is not com-pleted until the housing estate has be'-come a well-run little democracy that looks after its property, waters its gardens and keeps the neighbourhood at-tractive. Failing that new houses may be-come dingy and undesirable after a year. This may need legislation to lay down the right kind of procedures and prece-dents. Mr. Bentov is thinking of a law compelling residents to pay certain dues, perhaps IL5 or 1L10 a month, into a House Fund. Elected House Committees will use this money to maintain the property. An agency may be necessary to get things started where House Com-mittees are not yet up to the job. ~k ★ ★ WHAT about the 5,000 fiats, part of them privately built, that have no buyers? Dr. Y. Foerder, Chairman of Bank Leuxnl. recently urged the Govern-ment to make available another IL4Om. of mortgage loans to promote their sale. "The money just isn't available," was Mr. Bentov's comment. Some of the dwellings, he may bug for Immigrants. Otherwise he thinks builders that, are stuck with these properties might be encouraged to rent them, wherever this is possible. A market undoubtedly exists for rented pre-raises, and has not yet been supplied in Israel. The second question concerns the Gov-ernment's Housing and Development Com-pany, which has been criticized for com-peting with private builders in construct-ing middle-class apartments for sale. Mr. Bentov countered by criticizing the critics, for believing that all profitable ventures should be the prerogative of pri-vate. enterprise, whilst only those involving losses are left to the administration. "Some people appear to favour a capital-ism of profits and a socialism of deficits," he said. ★ ★ -k MR. Bentov has no intention of limit- ing private contractors' building as long as they use their own money or HOUSING MINISTER'S PLAN MR. Mordechai Bentov Minister of Housing, is preparing a 10-year slum-clearance programme. And he is work-ing on another project, to prevent pub-lie housing from degenerating into slums in the future. What does he think of the plan of his predecessor in office, Mr. Almogi, who wished to finance the re-housing of slum-dwellers by selling the land on which the slums are situated? Mr. Bentov, a Ma-pam stalwart, does not like using land, the national heritage, to obtain money. "Out of every IL1 of the national in-come, five agorot go as ground-rent," he says reproachfully. But the times are not right for the Almogi scheme, in any case, owing to the present recession in property values. If the Government started selling land on a large scale, prices would drop sharp- 1y. And 1here is no lack of land avail-able. According to the parcellation pro-gramme already carried out, we have room for 10m. or 12m. inhabitants in our towns, Mr. Bentov says. Apart from humanitarian considera-tions, Mr. Bentov finds an economic jus-tification for pressing on with his 10-year plan. "Slums create slum-dwellers," he believes. If we do nothing about it, that costs money too — in terms of social rehabilitation, crime suppression, probation officers, the prison service and, in the .end, low-calibre manpower for the economy. "We have to disperse the peo-pie now living in slum areas, and give them a new start in life. Some earn a reasonable living, but cannot benefit from it for lack of a decent home and neigh-bourhood." The 10-year plan will be devoted to erasing the 70,000 or 80,000 condemned premises and re-housing their occupants. This year's Budget originally planned to build 3,200 units, jointly with the Muni-cipalities and the Histadrut. The IL50m. cut made in the revised Budget has sliced ILl4m. from slum clearance, re-during the number of housing units by one-third, from 3,200 to 2,100. Last year the Budget provided for 1,500 new dwellings. But the fall in im- סגור