חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.16.1.בריאות.קופת חולים.1929.פומבי.health

השתתפות בבנין מח' היולדות בב"ח העמק ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל ועדת הבקורת המרכזית הזכירו נא בתשובתכם: מט/8/0/6 בג' נימן, חר"ץ. תל־אביב-........................ ת• ד• 303' טלפון 249 (23/4/30) למרכז קפח חולים _______ ולמשק "משמר העמק". ח. נ. בהמשך לססקנוחינו סיום 27/2 בענין הסכסוך ביניכם בדבר תשלום דמי כלכלה לחברי הפלוגה לע"צ של הקבוץ, העובדת בעבודות בנין ויעור ע"י המשק, ולאחר ששמענו ביאורים נוספים מאת הח' פרלמון בשם קופת חולים והח' ויסמן בשם הקבוץ, אנו נותנים כאן סכום סופי המבוסס על המסקנות הקודמות. באות בחשבון שתי הצעות בתור אלמרנמיבה: א) בהתחשב עם הקושי להבדיל בין חברי המשק ובין מברי הפלוגה מציע המרבו להעמיד אפ חברי הפלוגה במצב שוה עם חברי המשק ולקבל מחם 150 מ' לחדש מם הרשי מכל חבר (במקום 200 מא"י שהפלוגה משלמת עכשיו) כ"כ הקבל הפלוגה את חמם המקביל מנותני העבודה ותמורת זח משתחררת קפת חולי ממתן דמי בלבלה במקרי מחלה. ב) הפלוגה תהיה נבדלה לגבי הזכות ליהנות מדמי כלכלה במקרי מחלה בשני (/תנאים. הבאים: 1) הקבוץ ימסור לקפח מולי) אח רשימת הברי המשק במספר 37 ־ הנקובים בעמו ה יה ט. חברים אלה דינם בדין חברי תמשקים בכלל. 2) מספר ההברים שהיה דרוש עד עכשיו והדרוש להבא למלן י עבודות הבנין והיעוד יקבע ע"י מהנדס ההנה"צ ־ הח' ריזר ומנחל עבודות היעוד מטעם הקה"קל - הח' ויץ, רשימת החברים העסוקים בשחי העבודות חצבו־ ריוח תמפר לקפת חולים" ורק החברים הנהובים בשמותיהם ברשימה יהיו ובאים לקבל דמי כלכלה במקרי מחלה. ויתר החברים של הפלוגה ־ דינם בדין חברי המשק לגבי הובוח ווכויוה. לקבוץ ניתנת הבחירה החפשית של אהת משחי ההצעות הנ"ל ובמקרה שהקבוץ יבהור בהצעה חשניה וימסור לקפח הולים את רשימות החברים באמור לעיל, שוב לא יתנגד המרכז לחילופין בין החברים של חברי הפלוגה והמשק בעבודות המשק ועבודות הבנין והיעזר ולא יחולו לרגלי זה בל שנויים בהסכם זה.- Tel-Aviv ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל מרכז קופת־חולים תל־אביב, 22.7.32 ת• ד• 12' טלפון 659 בתשואה נא להזכיר וח/ש/6345 לכבוד קבוץ חשו'הצ, ח. נ., זה כמה פעמים פנינו אליכם בענין החוב הגדול המגיע לקופת-החולים מהשנים הקודמות ועד היום לא עניתם לנו. למותר להעיר שאין זה יחס נכון מצדכם לקופ"ח ,והננו מודי-עים לכם בזה שנעמוד בתוקף שהענין יגמר עכשיו,אם לא במו'מ אתנו, הרי נתבע אתכם לבירור ע'י אחד המוסדות המוסמכים ונדרוש שהבירור יגמר בלי דחויים. אם במשך שבוע ימים מהיום לא נקבל מכם הצעה מסוימת לסידור חובכם,נמסור את הענין לבירור ה ולחחלטתה של ועדת-הבקורת. העתק : לקופ"ח עפולה בב"ח ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל קופת־חולים הועדה המרכזית לקרן־העזרה לאינולידים ירושלים, 19 ביולי 1935 לכבוד קבוץ השומר הצעיר משמר העמק - הח' משה (דוד) הגר 24 בינואר 1936 אל מרכז קפת חולים תל-אביב ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל ועדת הבקורת המרכזית תל־אביב. יום........כ'ד שבט תרצ"ו (17.2.36) מכתבכם מיום 24.1 ש.ז, טופס 45—7-35—2000 לקיבוץ השומר הצעיר משמר העמק תל־אביב. 27 לאפריל 1936 ת. ד. 12, טלפון 659. ח. נ., ועדת הבקורת מודיעה לנו,מתוך מכתבכם מן 19 לח.ז.,כי תלונתכם הועברה לועדת - הבירורים המרכזית.לא מצאנו אצלנו את המכתב הנ"ל,אלא את המו"מ בדבר תלונתכם על מתן כלכלה לחובשת ותשובתנו,שאנו מוכנים להעביד את התלונה לאינססנציה הנ"ל. הואיל ולא קבלנו מכם תשובת,לא הועברה התלונה, תאבו להודיענו מיד,אם כוונתכם לענין הכלכלה לחובשת,אם כן הדבר אנו מציעים לכם להעביר את נמוקיכם בשביל ועדת הבירורים ,ואנו נצרף את ביאורינו.- לקבוץ השוייהצ משמר-העמק, ההסתדחת הכללית של השבדים העברים בא"י מרכז קופת־חולים ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל ועדת הבקורת המרכזית תל־אביב, יום...כ' אייר תרצ"ו (12.5.36) טופס 2000-7-35-45 לקיבוץ "השומר הצעיר" משמר העמק ח. כ. מכתבכם מ-6.5 ש.ז, הצדק אתכם. נפלה כאן טעות מצערת. ב-17/2 הודענו לכם שנקיים בירוד. אולם חליפת המכתבים ביניכם ובין קופ"ח - שהועברה אלינו על ידכם - נכנסה לא לתיק המיוחד - הפרוביזורי - עניני הבירורים עם קופ"ח, כי אם לתיק נקודות ההתישבות. עם קבלת מכתבכם מ-19.4 נשכח הדבר מלבנו ולבן כתבנו לקופייח, מה שכתבנו. על היום, השעה, והמקום של הבירור נודיע לכם בימים הקרובים. 9e$r* ח. נ. . הננו להודיעכם בזה, כי גיוס השני (13 ליולי 1936) בשעה 4 אחרי הצהרים תתקיים בדירת המרכז, בכר צינה דיזנגוף 6 ישיבה של ועדת הבירורים המרכזית שתטפל גם בערעורבם בענין החובשת. השתתפותכם אינה הכרחית, אבל זכותכם להשתתף בברור I מרכז קופת־חולים לכבוד משמר העמק תל-אביב. 7 ליולי 1936. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ ישראל ועדה הבירורים של קופת חולים Tel-Rviv, the......הרצ"ו אלול תל־אביב, יום (3.9.36) לקבוץ משמר העמק, ח. נ. בבירור שהתקיים ביניכם לבין מרכז קופ'ח - בפני ועדה הבירורים המרכזית של קופ'ח - הוברר שתנאי עבודתה של החובשת בקבוצכם-כתנאי עבודתן של חובשות אחרוה בקיבוצים דומים - במספר החברים ואין בהם שום הפליה לרעה. לפיכך, לא מצאה הועדה לאפשר לקבל את ערעורכם. העתקה: למרכז קופת חולים. יג/אר טופס 36 - 5.35 - 1000 30 באקטובר 1936 אל משרד המחוזי של קפת-חולים ירושלים _הועדה לעניני תשלום מסי קופת-חולים מאת המשקים החקלאיים בעמק. על פי הצעת מרכז קופת-חולים וב'כ משקי העמק נמסר ענין תשלומי המסים לקופת־חולים מאת המשקים הנ'ל לועדה בת שלושה חברים, באי כח ועדת הבקורת המרכזית, הועד המפקח של קופ'ח והמרכז החקלאי. המוסדות הנ'ל ציינו את החברים: צבי סוכובולסקי, י.גולדברג ומשה פישלר כבאי-כחם בועדה זו, לאחר ששני הצדדים הסכימו למפרע לקבל את החלטות הועדה כפוסקת אחרונה בבל שאלות של משלום מפי קפת-חולים ולאחר שמיעת טענות הצדדים בשתי ישיבות בתל-אביב ובעפולה דנה הועדה בישיבה סגורה מיוחדת בכל חומד העדויות והגיעה להחלטות דלקבען שנתקבלו פה אחד. מס-מקביל. 4. מלבד חם פ הישגן עבור החברים חייב כל משק בתשלום של מס־מקביל לקו'ח. ג דגיה המם 1*יהי"• ק ו: יל ים ודרי י בהתאם לגבה של 'הריוח השנתי של המשק הנידון,כדלקמן: דרגת המס־-המקביל % ה) משק,שמאזנו בשנה החולפת מראה ריוה שנתי נקי של יותר מטך -.20 לא"י ליחידת משפחה, משלם ל קופת-חולים מס-מקביל בגבה של 11/2 (אחד וחצי)משכר עבודה (היינו הוצאות המחיה) שבאותה השנה, ב) משק, הגומר את השנה החולפת בריות שנתי של 20-10 לא"י ליחידת משפהה-משלה מס־מקביל בגבה של 1% (אחוז אחד) משכר־העבודה. ג) משק,אשד הריוח השנתי של השנה החולפת עלה אצלו פחות מסך -.10 לא"י ליחידת משפחה, או משק אשר סבל בשנה־חשבון הנידונה הפסד כל עוד המאזן הכללי שלו מראה ריוח משלם מס-מקביל בגבם של 1/2% (חצי אחוז) משכר-העבודה. ד) משקים העומדים בהפסד כללי משלמים %1/5( חמשית אחת של אחוז) משבר-עבודה בתור מס־מקביל. הפסד משנים קודמות מבטל הריזה השנתי. 5. בשעת קביעת הריוח השנתי יש להוריד תחילה את ההפסד הכללי ,שהצטבר משנים קודמות ואין מתחשבים עם הריוח של השנה הנידונה אלא לאחר שכוסה תחילה ההפסד הנ'ל, אם היה כזה במשק הנידון. חישוב הדרגות. 6. לצרך קביעת דרגת המס-המקביל ישמש-בהתאמה להוראות סעיף 3-המאזן המאושר של המשק, ובהעדר מאזן מאושר, זועשו; הערבה של עודף ההכנסות על ההוצאות ע'י ב'כ המשק וב'כ קופת-חולים ובמקרה של חלוקי-דעות בין שני אלה יקבע הריוח ע'י ברית הפקוח של הקואופרציה החקלאית העובדת כפוסקת אחרונה. ב'כ ועדת הבקרה המרכזית? /-/ צ.סוכבולםקי ב'כ הועד המפקח של קלם ; / - /'.גולדנברג ב'כ המרכז החקלאי: / - /מ. פישלר תל-אביב. יום 5 בינואר 1937. בטול הדרגה הקודמת. 1. החל מיום 1936־1010 בטלה דרגת המסים הקימה עד כה במשקים. מס -חבר. 2. החל ששנת הרצ'ז תקבע דרגת מס־החבר לחוד לבל משק ומשק לפי שכר-העבודה שהיה קיים בו בשנה החולפת, שבר העבודה במשקים(בקבוצתיים, במושבים) הנהן אידנטי עם סכום הוצאות המחיה של יחידת המשפחה. חישוב הדרגות. 3. לצרך קביעת הוצאות המחיה במשק נידון ישמש המאזן השנתי המאושר ע'י ברית הפקוח לקואופרציה החקלאית העובדת. במשקים אשר אינם מנהלים מערכה חשבונות מג: ודמים ואין לקבל מהם חשבון מוסמך של הוצאות מחיה-יקבע סכום הוצאות המחיה בהסכם הדדי של בא-כח המשק הנידון וקופת־חולים, אולם ב#קרח של הבדלי-דעות תמסר הערכת גבה הוצאות המחיה הנ'ל לבריון פקוח לקואופרציה חקלאית עובדת בתור פוסקת אחרונה. מסקנות 11 FEB 1937 אשור 17.1.38 י. תחכמוני לכב' הנהלה קופת חוליה קרית - חיים i הננו להודיעכם שילדי קבוצנו הועברו לקבוץ משמר העמק,לרגל המלחמה .נבקשכם איפוא להודיע על כך למומד קופת חולים המתאים,למען להגיש לילדים אד מעזרה הדיוקה בחומרי רפואה ובביפול רפואי בכלל. ואלה שמזה הילדים: קבוצה א' עוזי אודי עמוס אבני נמרוד בגיל 5י3-5י5 שנה נעמי יעל יורם רוחי בת-שבע חגי יאיר גדעון אמנון במה"כ בקבוצה הנ"ל 12 ילדיה קבוצה ב' נירה יואב 3§פ«58| אסא עזה בגיל 5-2#,' דינה יגאל עוררה רמה רן עדח. בסה"ב בקבוצה הג"ל 9 ילדיה בסך הבל הועברו למשמר העמק 23 ילדים יחד עם מילדים עברו 10 חברות.נא למה הוראות לעזרה רפואים וכ גם ביחס למספר החכרוח הנ"ל. העתק: להנחלה קופה חולים במחוז חיפה לקבוץ משמר העמק בב"ה 25 ליוני 40 מרבד קופת חולים של ההסתדהות הכללית של העובדים העבדים בארץ־ישדאל 12 בנובמבר 1941 לכבוד מזכירות הקבוץ משמר-העמק_____ ח.נ., בהתאם למדובר בינינו יבוא אליכם בקרוב דר' אשר במקומו של דר' גברט. אולם בקשר עם שאלת משמחתו החריפה שאלת הדירה" נבקשכם לחפש פתרון לשאלה זו בהקדם,כדי שנוכל להבטיח לכם רופא קבוע". אם שאלת השכון של הרופא אינה מסוררת,הרי או שהרופא עוזב אחרי זמן קצר את המקום או שבמקרה זה שאלץ לעקוד את דירתו ליקנעם. העתק; לקו"ח חיפה לדר' רוזנקרנץ בברכת חברים דר. י. מאיר הועד המפקח המחוזי לקומת חולים בעמל, יזרעאל הועד המפקח המחוזי לקופת חולים בעמק הירדן והגליל הועד המפקח החקלאי לקופת חולים במחוז חיפה אל כל משקינו! השתתפותנו בבנין אגף חדש בבית החולים המרכזי בעמק מראשית קיומו של ביה"ה בעמק ראו עצמם משקיגו קשורים בדאגה להתפתחותו. רצינו תמיד לראות בו לא לבד בית נאמן לחבר בעת הליו, אלא מרכז רפואי השוקד על בריאות ציבורנו שקידה מתמדת תוך לימוד תנאי חיינו ועבודתנו ופעולה רפואית מקדמת. רצוננו, כי מרכז רפואי זה שלנו יהיה מצויד במיטב הציוד הטכני ובבנינים ויהוה בית יוצר למיטב הכוחות הרפואיים וישולב שילוב אורגני במערכת היינו. התפתחותו של ביה"ח שלנו בשנים האחרונות לא הדביקה את קצב התפתחותם של המשקים. עינינו הרואות, כי ביה"ח שלנו נעשה יותר ויותר צר וקטן נוכח גידול המשקים וריבוי האוכלוסיה בעמקים. מן ההכרח יהיה לחרוג מן המסגרת הקיימת של ביה"ח כיום ולהרחיבה באופן ניכר. וטוב יעשה מרכז קופ"ח אם ימשיך לשקוד יחד אתנו על עיצוב דמותה של התכנית המורחבת של ביה"ח אשר החל לעסוק בה ועל ביצועה ההדרגתית, למען יהיה לאל ידו לקראת ימים יבואו לעמוד לימין היישוב הגדל והולך בעמקים שלנו. בתקופה האחרונה נתהוה מצב קשה במיוחד במחלקת היולדות. העליה המוגברת של הילודה בעמקים ובחבלי הארץ האחרים (ביה"ח שלנו משרת עדיין את כל צפון הארץ לרבות חיפה) גרמה לצפיפות במחלקת היולדות במדה העלולה לסכן את שלום היולדות והיונקים. עקב תנאי המלחמה לא ראה מרכז קופ"ה אפשרות לבצע את התכנית הגדולה של הרחבת מח' היולדות בהשתתפות המשקים, אשר הוחלט עליה באספת המשקים בעפולה בינואר 1943. על כן לא ראו לפניהם מוסדות קופ"ח דרך אחרת, אלא לצמצם את קבלת היולדות מן המשקים ולגמור עם ה"מסןרת" של הוספיטליזציה מלאה ובלתי מוגבלת של היולדות מן המשקים בבית החולים בעמק. •י אנחנו, באי־כוח המשקים, לא ראינו כל אפשרות לתת ידינו לכל תכנית של צמצום בקבלת היולדות בביה"ח בעמק ולותר בזה על אחת הנכסים הרפואיים והחברתיים היקרים ביותר. כל מאמצינו חתרו לקראת פתרון חיובי ושלם של הבעיה בכיוון של הבטחת הוספיטליזציה מלאה ומשופרת לחברותינו היולדות במסגרת קופ"ח. טענתנו היתה, כי הפתרון ינתן ב־3 דרכים: א) הרחבת ההוספיטליזציה לחברינו בביה"ה שויצר בטבריה. ב) הרחבת מח' היולדות בביה"ח הדסה והקמת ביה"ח של קופ"ח בחיפה. ג) בנין נוסף למח' היולדות בביה"ח בעמק' אם גם במתכונת קטנה מזו אשר בתכנית הגדולה. הבינונו, כי כניסתה של קופ"ח בעול הדאגה להנהלת ביה"ח שויצר והרחבת אפשרויות האישפוז ליולדות בחיפה אמנם יקטינו את העומס על ביה"ה בעמק, אבל לא יפתרו את השאלה פתרון מלא, בלתי אם יוסף לביה"ח שלנו בעמק בנין נוסף למח' היולדות אשר יגדיל את מספר המיטות וגם יאפשר שיפור כללי בתנאי אישפוז היולדות בתוכו. הצהרנו בהתאם להחלטת אספת המשקים הכללית מינואר 1943 והברורים בקרב הועדים המחוזיים, כי המשקים יהיו נכונים להשתתף השתתפות כספית בהקמת בנין חדש למח' היולדות על מנת להבטיח קיום ההוספיטליזציה ליולדות בבתי החולים (ביה"ח בעמק, ביה"ח שויצר). שמחים אנו לציין, כי מרכז קופ"ח קבל את תכניתנו ואף הוסיף עליה. האגף החדש הנמצא כעת בבנינו, תכניתו מורחבת וכוללת נוסף למח' היולדות גם את המחלקה החירורגית' אשר תנאי שיכונה כיום הם בלתי משביעים רצון בהחלט. כך יתוסף לביה"ח שלנו עתה חוץ מביתן הילדים ושיפורים אחרים אשר נעשו בזמן האחרון' אגף שלם למח' היולדות ולמחלקה החירורגית. ועתה עומדת עוד על הפרק הקמת בנינים לשיכון אשר יתנו תשובה לצרכים חיוניים ביותר של עובדי ביה"ה. ניתן לציון, כי במשך השנים 1943—1944 תשקיע קופ"ח בבנינים בביה"ח שלנו (מח' ילדים, אגף ליולדות ולחירורגיה, בתי מגורה וכר) סך כולל של 50,000 לא"י בערך. האגף החדש למח' היולדות ולמח' החירורגית בלבד יעלה 12,000—13,000 לא"י. באות כוח משותפת של הועדים המחוזיים בעמקים נהלה מו"מ עם מרכז קופ"ח על גובה תרומת משקינו בבנין האגף !לחרש למה' היולדות. הנחתנו היסודית היא, כי אנו משתתפים אך בהקמת הבנין למה' היולדות וכי המגבית בקרב המשקים הכלול את הסכומים, אשר משקי עמק הירדן והגליל מסרו לביה"ח שויצר בטבריה. להלן אנו נותנים את החלטות הישיבה המשותפת של באי־כוח הועדים המחוזיים בעמק יזרעאל, עמק הירדן והגליל ובמחוז היפה, אשר נתקימה ב־8 במאי בחיפה: א) הסכום הכולל של המגביה הוא 4600 לא''י, מזה 600 לא"י בערך ע''ה הסבומים שנמסרו ע"י משקי עמק הירדן והגליל לביה''ה שויצר וסך 4000 לא"י, השהתפוהנו בכנין האנך החדש בביה''ח בעמק. ב) המשקים ירימו הרומהם לפי מספר העובדים משלמי מס אהיד (להוציא הפרוה נוער וכד'), 450 מא"י לכל עובד. ג) בהתאם לספירה האוכלופיה תחולק ההכנסה של המגביה לפי המחוזות בערך כדלהלן: עמק הירדן והגליל 1700 לא"י עמק יזרעאל 2500 " מחוז היפה (גוש משקי אפרים) 450 " 4650 לא''י ד) המגבית תסתיים בפוך יוני 1944. ה) הגביה העשה ע''י הועדים המחוזיים באמצעות משרדי קופ"ח ובפי־ומה של המגבית ירוכז הכסף ברשות משותפת של המחוזות וימסר למרכז קופ"ח. ו) תבוא פניה מיוחדת לצבור הפועלים הבודדים (עפולה, טבריה וכד') להצטרפות למגבית. אנחנו תקוה, כי כלל המשקים יראה חובה לשתף עצמו במגבית זו לטובת אחד המוסדות היקרים לכולנו ביותר. אנו מבקשים להמציא את הכספים בלי שהיות יתרות לפי הכתובת: משקכם מונה _______ הברים עובדים, משלמי מם אחיד. בהתאם לכך הוטל עליכם סכום של......................לא"י. בב"ח נאמנה, הועד המחוזי לקופ"ח בעמק יזרעאל הועד המחוזי לקופ"ח בעמק הירדן והגליל 22 במאי 1943. הועד המחוזי החקלאי לקופ"ח במחוז חיפה ופוס השומר הצעיר, מרחביה בית־ החולים המרכזי בעמק יזרעאל קופת חולים ס די ההסתדרות הב ד'דית עודי העובדים ח ע ב ד י ם גאי־ד־יעזראד' עפולה / סדיפוז 51, 52 7 באוקטובר 1943 לכבוד מזכירות הקבוץ משמר העמק הנידון:אישפוז של יולדות ממשמר העמק ח.נ.. בהתאם למכתב המרכז מיום 3.10.43 מס' 3370/63/1 ,בנידון הנ"ל,הננו קובעים את הברור דלמטה בדבר קבלת היולדות ממשמר העמק לבית החולים שלנון רופא המקו ממבדר כל חדש רשימה של היו לדו ח.את הרשימה הזו עלינו לקבל שלשה חדשים לפני תאריך הלידה ,כלומר לחודש דצמבר עלינו לקבל את הרשימה בסוף ספטמבר,לינואר בסוף אוקטובר וכן הלאה. על סמך הרשימות הללו נוציא כרטיסי לידה. לא במקרה ולא נקבל את הרשימות בזמן הנקוב לעיל נוציא כרטיסי לידה- ובלעדיהם לא תוכלנה היולדות להתקבל אצלנו. ביחס לסדרי המעבר יש לקבוע,שבחודש אוקטובר ונובמבר שבעבורם גבר חולקו כרטיסי לידה למחוזות - תתקבלנה היולדות ממשמר העמק לפי כרטיסי הלידה שיימסרו לקבוץ ע"י מחוז חיפה. ביחס לדצמבר,על רופא המקים לערוך ולהעביר לנו מיד עם קבלת מכתבנו זה את רשימת היולדות; בנו גע לינואר ואילך יש לנהוג לפי הכללים שקבענו. לעיל.- נא לשמור על הוראות אלו ,שהן מחייבות במחוז העמק כבר זמן רב.כל סטיה מהכללים שקבענו ואי דיוק ב זמן,עלולים לגרום בית־ החולים המרכזי בעמק יזרעאל קזפת חזלים סל ההסתדרות הבללית זד ה?ובדיפ ה?בריפ נאידיסראד עפולה / סלסון 51, 52 הפרעות בקבלת היולדות. בברכת חברים ד'ר פלישמן העתק:לקופת חולים היפה לד"ר אשר למרכז קומת חולים קופת - חולים מחוז עמק-יזרעאל עפולה 27.2.44 ספירת החברים והנפשות במחוז העמק ליום 1.1.44 ס"ה נפשות: ילדים ונתמכים: חברים: שם הנקודה: 218 39 179 1) אלונים 356 137 219 2) בית-אלפא 26 7 19 - 3) כדורי 532 161 371 4) בית-השטה 291 137 154 5) בית־שערים 169 66 103 6) בלפוריה 326 144 182 7) גבע 408 180 228 8) גבת 58 12 41 - 9) ג'דה 287 131 156 10) גניגר 258 89 169 11) השרון 18 8 18 12) חות-שטוק 83 - 83 13) חמדיה 257 90 167 14) חפצי-בה 249 67 182 15) טירת-צבי 24 9 15 16) כפר־ברוך 197 51 146 1) כפר-החורש 110 25 85 1) אבוקה 550 273 277 1) כפר-יהושע 357 246 211 20) כפר-יחזקאל 71 — 71 21 זרעים 142 22 120 22 בפר-רוטין 134 47 87 23. מולדת 286 88 198 24) מזרע 207 60 147 25)מסלות ס"ה נפשות: ילדים ונתמכים: חברים: שם הנקודה: 453 160 293 מעוז-חיים 194 100 94 מ. מרחביה 270 91 179 מרחביה קב' 781 145 243 30 538 115 נהלל נוה-איתן 208 63 145 ניר-דוד 208 80 128 עינות 8 98 369 529 עין-חרוד 1404 600 804 עפולה 173 19 154 שדה-אליהו 278 146 132 שדה-יעקב 245 78 167 שדה-נחום 28 1 27 שמרון 69 19 50 שערה 263 99 164 שריד 646 279 367 תל-יוסף 267 130 137 תל-עדשים 60 18 42 תמרה 50 18 32 עובדי קופ"ח 25 5 20 נוטרים במשקים 38 4 34 " בגוש-חרוד 107 35 72 " " נהלל 46 26 20 " " עפולה 12465 4694 7771 בס"ה הערות: א) מס' החברים כולל גם את סוגי הנוער השונים שעבורם אנו מקבלים מסים סאת הם קים. ב) הספירה של עפולה כוללת את עובדי ביה"ח המרכזי, כ90 חברים. ג) נהלל כוללת כ123 תלמידות של בית-הספר לצעירות. קופת חולים, מחוז עמק יזרעאל של ההסתדרות הכללית של העובדים העבדים בארץ-ישראל המשרד המחוזי. עפולה. טלפון 2 סמננו. 27.2.44 מכתבבם רשימת החברים והגבעות ליום 1.1.44 א. עמק-הירדן: ש"ה נפשות: ילדים ונתמכים: חברים: שם הנקודה: 540 223 323 1) אפיקים 8b 9 515 574 2) אשדות 105 21 84 5) אלומות 8 6 11 75 4) גער 250 58 197 5) בית-זרע 205 64 139 6) דגניה א' 287 134 100 166 7) דגניה ב' 352 149 203 8) כנרת 190 85 125 9) מסדה 85 4 81 10) מעגן 237 21 216 11) עין-גב 268 104 164 12) סער-הגולן 3498 1151 2347 ב. איזור חיפה: 247 82 165 1) שער העמקים 227 69 158 2) הזורע 326 137 189 3) משמר העמק 182 62 130 4) דליה 181 52 129 5) רמת השופט 266 121 162 6) עין-השופט 1448 513 933 הערה: ביקגעם נמצאים ';4 חברי קו מי'ח מרכז קופת חולים ההסתדרות הכללית של העובדים העבדים בארץ־ישראל הנדון: בנין מרפאה. ח. נ., כבר הסברנו פעמים רבות לבא-כחכם, שלפי התנאים הקימים כיום במוסד, אין קפ"ח מקימה על חשבונה מרפאות בנקודות ההתישבות. כל המרפאות בנקודות שהוקמו עד כה נבנו ע"י המשקים ובאמצעיהם מתוך השתתפות מסוימת של המוסד. כל הציוד הפנימי - רהוט והמכשירים, ע"ח קפ"ח. במדה שמשקכם יחליט על הקמת מרפאה בנקודתכם - אנו מוכנים מתוך רצון להשתתף בהקמת בנין זה, כפי המקובל. בברכת חברים, 30.20. .194 4. לכבוד קבוץ השומר הצעיר, משמר העמק. מ. סורוקה. מרכז קופת חולים ההסתדרות הבללית של העובדים העבדים בארץ-ישראל תל-אביב / ת. ד. 12 / סדיפון 4591 לכבוד קבוץ משמר העסק. ח.נ., הננו להודיעכם שאחת החברות שלכם יכולה לבוא בתור הוספיטנטית למטבח הדיאטטי לבית-הבראה "ארזה" במוצא ביום א‘ 29.10.1944. על ההברה להביא בגדי עבודה לבנים. עליה למצוא מקום לגור בו במוצא עלית, כי אין לנו מקום במוסד. כמו'כ עליה לשלם -.3 לא"י לחודש עבור האוכל. בב"ח העתק: לבית-הבראה "ארזה". באוקטובר 1944 קופת חולים, מחוז חיפה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישדאל חיטה, הדד־הכדמל / ת. ד. 934 / ס לטון 4391 25/1/1944 דר/ו לכבוד רופאי הנקודות במחוז חיפה והסביבה. הנידון:פעולה השתלמות. ח.נ., החלטנו לסדר קודם השתלמות לרופאי הנקודות שינתן ע"י רופא המרפאה המרכזית בחיפה. מטרת הקורס: הגברת הקשר בין המומחה בעיר והרופא הכללי בכפר,קביעה היקף העבודה המיעצת,הסברה על התקדמות במקצועות השונים. הקורס יקיף לעת עתה את המקצועות הבאים: אורטופדיה, מ. עור, אורולוגיה שחפת, אף אזן וגרון וחירורגיה קטנה. הפגישה הראשונה תתקים ביום ששי 10 לנובמבר בשעות 10 - 12 באולם האספות של מועצה פועלי חיפה (ע"י המרפאה ברח' החלוץ). נושא הפגישה הראשונה: דרי לממן: מחלות רגלים, דר' שטונפלד: בדעתנו לקים פגישות קבועות כל 3-2 שבועות,ביום ששי לפני הצהרים,הרופאים מתקשים ****** להתפנות לשעות אלה ילקבוע את בקודם השביעו בעיר ליום ששי של אותו השבוע. הצעות מצד החברים הן במובן התוכן והן במובן הטכני מתבקשים להעביר לועדה המארגנת (דר' לממן ודר' קריץ)י בב"ח ישיבת הועד ה 3/11/44 מרכז קופח חולים סל ההסתדרות הכללית של העובדים העבדים באדז־ישדאי, תל־אביב / ת. ד. 12 1 טלפון 4368־4369 2.11.1944 לכבוד מזכירות קבוץ "משמר העמק" תוצאות החקירה הסניטרית בקבוץ ב-23 באוקטובר 1944 ע'י דר' פ. לנדר בנוכחות בא-כח הקבוץ הח' יעקב סגרירי ח. נ. 1) חדר האוכל - בסדר. 2) המטבח - בסדר. 3) מחסני הפרודוקטים - בפבימם בסדר, אבל בקירות ובדלתות סדקים וחורים והזבובים חודרים בנקל. 4) צבירת אשפת המטבח. ישנה עגלה מתאימה לצבירת האשפה שעומדת ליד המטבח. למלחמה בזבובים במקום הזה הכרחי: א) להתקין רצפת-בטון להעמדת העגלה, לשטוף תכופות את הרצפה ולשפוך סיד על הרצפה ובעגלה. ב) להשגיח, שהעגלה תהיה תמיר מכוסה. ג) לא להחזיק ליד המטבח ומחסני הפרודוקטים דברים, שמושכים זבובים. 5) המאפיה - בסדר. חשוב מאד להתקין לפני הכנימה למאפיה מרפסת-רשת קטנה, שלא יחדרו זבובים ועכברים. 6) המכבסה - בסדר. ?) המקלחת - ררוש ברק פנימי. 8) בתי-הכסאות, צריך לבטל בית-הכסא הכפרי שליד הברכה. היות ומספר בתי-הבסאות אינו ממפיק והם נמצאים במרחק רב מבתי-הדירה של חלק ניכר מהאוכלוסיה, הכרחי להקים 2 בתי-כסאות נוספים עם אינסטלציה של מים: א) בחלק הדרומי-מזרחי של המחנה; ב) בחלק הצפרני-מערבי, בסביבה של שכונת חובלים. 9) צבירת האשפה ליד מועדון של הנוער - בצורה גרועה. במקום שורר לכלוך רב. הכרחי להשגיח, שהאשפה תהיה מכוסה ולדאג לנקיון תמידי במקום. 10) העברת מי-השופכין מן המחנה. א) בור-הרקב והבור הסופג של בית-הכסא המרכזי אינם פועלים כהוגן, בגלל השימוש בלי הפסקה במשך שנים רבות. הכרחי להתקין בור-רקב וסופג חדשים ולתת לבורות הקיימים לנוח במשך 2-1 שנים. ב) העברת השמן ומי-השופכין מן המכבסה, המקלחת, הרפתות הכסאות. 'את הטיט האלה מעבירים בשטח המחנה בצבורות ואחרי-כן בת פתוחות בשדות. התעלות - בסדר. חשוב מאד לשקוד שהתעלות תהיינ מרכז קופת־חולים דך*. 2 בסדר ושלא יקוו מי-שופכין עומדים. היות ושוררת בארץ סכנה של מחלת דבר, הכרחי - מלבד יתר הבעולות (השמדת עכברים וכו') - לאחוז באמצעים הסניטריים הבאים: 1) לכמות היטב את אשפת המטבח ופסולת האוכל. 2) להוצא תכופות את האשפה מן המחנה ולשרוף אותה. 3) לכמות תכופות בשכבות אדמה את האשפה בבורות, אם משתמשים בהם לצבירת האשפה. 4) לכסות באופן יסודי מכל הצדדים את הבנינים והבורות של בתי- הכסאות הכפריים. לסתום את בל הפרצות והסדקים שבקירות וברצפה מסביב לבור בית-הכסא בפנים, שלא יחדרו עכברים. 5) לשרוף את הקוצים בכל המחנה. 6) לשרוף את הסחבות ויתר הדברים המיותרים, שמתגלגלים בחצר המחנה ומושבים עכברים. 7) לדאוג לנקיון ולסדר בבל המחסנים ולהתקין בהם אצטבאות בגובה של 40 כ"ם לפחות מהרצפה כדי להחזיק עליהן כל מיני פרודוקטים ותבואות. 8) לדאוג, שמי-השופבין מן המטבח ויתר המקומות לא יזרמו בשטח פתוח. 9) המקלטים, הכרחי להרוס לגמרי את המקלטים. אם מאיזה סיבות אי-אפשר להרוס אותם, הכרחי לפחות להכניס סיד פעולה סניטרית שיטתית, הכרחי לנקות באופן יסודי ולעתים קרובות את המקלטים ולסגור את הכניסה אליהם (ע"י דלתות או באופן אחר). 10) לשקוד בקפדנות על הנקיון בדירות, בשרותים ובכל פנה ופנה של המחנה. העתק: ללשכה לעלית הנוער בירושלים בברכת חברים דר' פ. לבדר לכבוד חברי הרעד המפקח הארצי של קרפת-חולים. ח.נ., במצרף אנו מעבירים לכם העתק ממכתבנו לועד-הפועל של ההסתדרות ע"י הח' בנדורי, בענין הפרקטיקה הפרטית של רופאי קופת-חולים , בקשר לוכוח בענין זה בועד הפועל של ההסתדררת. בברכת חברים, המזכיררת. רג רופאי ארץ ישראל העובדת תל"אביב, 23.11.47 חוג רופאי ארץ-ישראל העובדת לכבוד חח' בנדודי, הועד הפועל של ההסתדרות כאן. ח.נ., אנו מודים לכם בעד החוברת "בהסתדרות" בה פורסם דו"ח על הדיון בשאלות קופת-חולים. בענין ובעיון רב קראנו את הדו"ח, אולם הרגשנו שיש עוד להוסיף לוכוח העקרוני על יסודות השרות הרפואי, שאליה צריכה לשאוף תנועת הפועלים, נדמה היה לנו שהרבה מאד מהדברים שנאמרו השפעו מחשבונות יום-יומים ושפחות מדי נסו להתאים את הפעולה היום-יומית של המוסד עם המטרה הסופית של תנועתנו. ואם כי החלטת הועד הפועל א.רה עוד הפעם את היסודות האידיאו- לוגיים של קופ"ח, וע"י זה היא יכולה להתקבל בהרגשה על הקלה וספוק ע"י צבור הרופאים המזדהה עם תנועת הפועלים, בכל זאת מעורר הדיון עצמו והדעות שהושמעו בו דאגה רצינית לעתיד. מתברר שרבים בין חברי הועד הפועל מאמינים שאפשר לפתור את המתירה בין הרצון לשרות רפואי משוכלל ובין חסר האמצעים לכך, ע"י התרת הפרקטיקה הפרטית לרופאי קופ"ח. ועל כן נוצר מצב בלתי הגיוני לגמרי: באי-כח הרופאים שלמעה היו יכולים לרצות בהקטנת ההשפעה של תנועת הפועלים על הרופאים הגנו על עקרונות תנועת הפועלים, וכנגד זה כמה מבאי כח תנועת הפועלים היו מוכנים לותר עליהם. לדאבוננו יש להדגיש שהיו אי הבנות רבות בוכוח, בעקר בהשואת מציאותנו עם ארצות אחרות. יש להעריך את קפת-חולים שלנו באותה אמת פדה חלוצית כאת אותם הנסיונות של תנועת הפועלים בשטחים אחרים, כמו למשל הנסיון הקבוצי, הקואופרטיבי. הלוא גם בשטחים אחרים מצאנו עז לפתרונות שהקדימו את ההתפתחות ברוב הארצות האחרות, וחלוציות רעיונית וחברתית זו היתה נחוצה לנו למלחמת קיומנו לא פחות משבלולים טכניים ומשקיים. ועל כן אין לחשוש שאנו התקדמנו בשטח השרות הרפואי יותר מכל ארץ אחרת. דמותה של קופ"ח שלנו מתבטאת בעזרה הדדית ובשטה של משרה שלטה המבטיחה את מיטב הטפול האינדבידואלי לחולה ואת העזרה הרפואית המתאימה בכל פנות ארצנו. אין כל וכוח על עקרון העזרה ההדדית אולם הולכים ומתקרבים החברים המערערים על עקרון המשרה השלטה (אין לראות בפרקטיקה קונסול-טטיבית משהו אחר מאשר פרקטיקה פרטית בצורה אחרת). יתכן שהתרת פרקטיקה קונסולטסיבית לרופאים מומחים פסוימים כשלעצמה לא היתה מסכנת את טיב השרות של המוסד ונכון הוא הדבר שבבר עתה קימות פרצות בחומת עקרון המשרה השלמה. אבל דוקא משום בך רבה הסכנה כי פרצה נוספת תערער את העקרון בכללו, עד שלא נמצא אפשרות לחזור אליו. תל-אביב, 12.11.1947 כל אלה אשר הציעו לותר על עקרון הסערה השלמה התעלסו מ-2 דברים: א. הם האמיניו עבאופן כזה קל יהיה יותר להסתדרות לקעור אליה רופאים טובים, בלי ע המוסד יצטרך לשאת בעול כספי גדול. כלומר, הם הניחו שרופאים מומחים יסכימו לשרת את המוסד בשכר קטן, ולהשיג בפרקטיקה הפרטית שלהם את החסר. אולם בחשוב זה נשכח דבר אחד: גם לרופאים אלה יש חשבון: הזמן שהם יקדישו למוסד יהיה קעור בותור מסוים על הפרקטיקה הפרסית שלהם, וע"י זה הכנסותיהם תקטנה. הם יהיו מעונינים איפוא לצמצם את שרותיהם במוסד או שיראו בהתמסרותם למוסד קרבן שאם יביאוהו הרי שיעשו זאת מתוך חשבונות וכונות פסוימיס: בין מתוך רצון לנסיון מקצועי נוסף, או מתוך תקוה לאפשרות של חקירה ם דעית-המונית, או מתוך שאיפה לפרסומת, או מתוך נטיח פילנטרופית. אבל בין אם יעשה הדבר מתוך כונה זו או אחרת צבור הפועלים יהיה מכשיר למטרות ולא עוד בעצמו המטרה. ב. אבל נוסף לירידה המוסרית התנועתית הזאת, יש עוד עובדה אחת הנוגעת יותר לרופאים עצמם ושגס ממנה התעלמו חפידי העבודה המעורבת, בהצבעה על התהום בהכנסות הרופאים בחו"ל - ובמדה קטנה יותר בארץ - בין הרופאים במשרה והרופאים בפרקטי.קה פרסית יש לזכור בעיה חשובה אחת: החולים מוכנים לשלם סכוטים מופרזים מאד ובלבד לקבל טפול אצל רופא בעל שם טוב. אולם: הסלקציה של החולים המתקבלים על ידיהם איננה רפואית אלא כספית בלבד. פרט למקרים פילנטרופיים מועטים, רק אלה שיכולים לשלם את דמי הטפול, שהם גדולים, מקבלים עזרה. המסקנה נסך היא שרופא בעל נסיון וכשרון גדול, מתרחק מהצבור הגדול יותר ויותר ונעשה לרופא של פעוט קטן בתוך האוכלוסיה ולא דוקא של החולים הקשים ביותר. אם רופא כזה עובד בעבודה חלקית במוסד צבורי הוא נאלץ להקמין את זמנו המקדש למוסד זה ולנסות למלא את חומותיו שש בחפזון מקסימלי. סך היתה המציאות בקופת חולים בארצות רבות* שממנה רצינו להשמר. נגד משיכת הפרקטיקה הפרטית, המרחיקה את הרופאים הטובים מן השרות הצבורי, יש רק תרופה אחת והיא לצמצם את שדה הרפואה הפרטית ע"י שכלול והרחבת שרות הרפואה ה צבורית. במאבק זה בין האינטרסים של הצבור ובין האינטרסים הפרטיים בשדה הרפואה הרי רופאים העובדים במשרה חלקית, נהנים מהפרקטיקה הפרטית ולא יכולים להזדהות עם השרות הרפואי רצבורי. אבל אם בארצות אחרות מכרה היה הצבור להכנע לתנאי הרופאים הפרטיים, הרי אנו נמצאים במצב טוב יותר. יש לנו גרעין גדול של רופאים במשרה שלמה, נושאי השרות הרפואי הצבורי, ביניהם רופאים רבים טובים וגם בעלי דרגה מקצועית גבוה.ה ביותר. אל נזלזל ביתרון זה ואל נבזבז את; האפשרות לרפואה צבורית משוכללת ע"י חשבונות כספיים. איננו מתעלסים כלל וכלל מהבעיה התקציבית, אבל אנו בטוחים שיש אפשרות למצוא דרך לפתרון כספי בלי לפגוע בעקרונות קפת-חולים. בברכת חברים, המזכירות - 2 - fX. תל-אביב, 25.11.1947. מסקנות הרעידה לעניני רפוי שביים שנבחרה על ידי הועד המפקח הארצי של קופת-חולים במושבו מיום 21 לאוקטובר 1947 \ בהרכב: 3 חברי הועד המפקח — החיי ח: מ. בריינהנדלר, י. גוריון, פ. רשיש 1 בא-כח מרכז קופת-חולים - ד. בן-אפרים 1 בא-כח העובדים - ד"ר פריימן תוך עבודת הועדה צורף אליה עוד נציג אחד של העובדים: הח' עלי זה לוינסון. תפקידי הועדה, כפי שסומנו על ידי הועד המפקח הארצי, היו: לבחון את ההצעות שהוגשו לועד המפקח על ידי הועדה לחקר משק ריפוי השניים שנבחרה, בשעתה, על ידי מרכז קופת-חולים; לבחון את מצבן של מרפאות השניים ולשמוע את עדויות ההנהלה ונציגי כל סוגי העובדים בענף ואת הצעותיהם; להביא לפני הועד המפקח מסקנות והצעות קונקרטיות על קו הפעולה של קופת חולים בענף זה ועל הדרכים להבראתו. במשך חודש ימים מאז נבחרה .קיימה הועדה 8 ישיבות, שמעה עדויות מפי באי-כח הרופאים, הטכנאים,העוזרות, הועד הארצי של עובדי קופת-חולים והנהלת הענף; בדקה את כל החומר שהוגש לפניה, בחנה את ההצעות שהושמעו והגיעה למסקנות אלו: א. הועדה מעריכה את פעולות מרכז-קופת-חולים בענף ריפוי השניים ואת מאמציו לקיים את הענף על אף הקשיים הכספיים שבהם מתלבטת קופת-חולים בכלל וענף זה ־־ במיוחד. ב. הועדה קובעת כי מרפאות השניים ממלאות תפקיד חשוב במערכת השירותים הרפואיים של קופת-חולים בזכות העזרה המעולה שהן מושיטות לחברים ובעצם היותן רגולטור רציני של התעריפים במרפאות הפרטיות, שרבים מחברינו נזקקים להן מחמת היקפן המצומצם של מרפאותינו. ג. הועדה מציעה לועד המפקח להטיל על מרכז קופת-חולים את השקידה על פיתוח הענף הזה והרחבתו על ידי הוספת מרפאות. ד. בתקציבה הכללי של קופת-חולים יש לכלול מדי שנה סכום מתאים לענף ריפוי השניים, שיוקדש בעיקרו לשיכלול המרפאות וציודן, לפתיחת מרפאות חדשות, להכשרת מנגנון מקצועי ולהשתלמות חבר-העובדים הקיים, הרפואי והארגוני כאחד. ה. דעת הועדה היא כי משק רפוי שניים צריך להיות, כעד כה נושא את עצמו ומתקיים על תשלומי המתרפאים ועל מרכז קופת-חולים להבטיח את קיום הענף על בסיס זה. ו. נוכח הגרעון הגדל והולך ומתוך מגמה להבטיח שמשק רפוי השניים יהא נושא עצמו מציעה הועדה: 1. לבחון את מידת התאמתו של הפרסונל הרפואי; לבטל כסאות לריפוי-שניים שבמשך ששה חדשים נסאו גרעון ניכר פתמיד. 2. להגדיל את תפוקת העבודה של כל רופא על ידי הגדלת מספר הבקורים ליום עבודה. - 2 - 3. לבטל כוחות-עזר לכסא הפנוי מעבדות רופא למעלה משני חדשים, 4. לצמצם את כוחות-העזר לרופאים כדי מכסה של עוזרת אחת לשני רופאים, פרט למקרים יוצאים מן הכלל שועדת הביצוע תחליט עליהם. 5. לקיים את המעבדות הטכניות בירושלים, בתל-אביב ובחיפה ולהתאים את מספר הטכנאים אל הביקוש הממשי לעבודה הטכנית, 6. לאחד את שתי המעבדות הקיימות בתל-אביב, 7. לבטל את המעבדה הטכנית בחדרה. 8. להטיל על עובדי המעבדה הטכנית את האחריות לפחת זהב שלמעלה מן המכסה המוסכמת. 9. מקץ, 1948, אם המעבדות - לאחר התיקונים האלה - תביאנה גרעון, תועמד עצם שאלת קיומן של המעבדות בקופת-חולים לבחינה מחדש. 10. הועדה רואה בהצעה שהושמעה בפני הועד המפקח על שיטת ביטוח חפשי לריפוי-שניים על ידי תשלום חדשי מיוחד -אחד האמצעים ליציבות משקית של הענף ולשמירת בריאותם של החברים. הועדה מציעה לועד המפקח להטיל על המרכז להפעיל שיטה זו. ז. הועדה מציינת ברצון את הודעת באי-כח העובדים של הענף הזה לכל סוגיהם שהביעו נכונותם לסייע בביצוע הריאורגניזציה הזו שמטרתה: הבראת משק ריפוי השניים בקופת-חולים. ח. להגשמת התכנית הזו מובאת שתי הצעות. הצעת הרוב: 1. שהועד המפקח יקיים את הועדה בהרכבה הנוכחי כועדת- ביצוע. הצעת המיעוט: 2. שועדת הביצוע תהיה מורכבת משלושת חברי הועד המפקח בלבד. חברי הועדה חברי הועד המפקח הארצי: מ. בריינהנדלר י. גוריון פ. רשיש בא -כוח המרכז ד. בן-אפרי ם באי-כוח העובדים ברפוי שניים ד"ר פריימן עליזה לוינסון 4 \ ח.נ. , הועדה שנבחרה על ידי הרעד המפקח לבדיקת עניני לרפאות השניים סיימה את עבודתה רק היום - יום כינוסו של הועד המפקח. לפיכך לא היה סיפק בידינו להביא לפני המושב הנוכחי של הועד המפקח את פרסי הדברים שסוכמו בועדה וסקירה מקפת יותר על מעמדו של ענף ריפוי השניים בקופת-חולים. לצרכי הדיון המעשי בישיבת הועד המפקח היום מובאת, איפוא, תמצית ההצעות המעשיות שנתקבלו פה-אחד בועדתנו. בברכת חברים, תל-אביב, 25.11.47 לכבוד חברי הועד המפקח הארצי, של קופת-חולים. 2-33 לכב' יעד רופאי קופת חולים תל אביב ח. נ. 1. בהמשך לפניתו של ד'ר אשר אליכם בדבר קביעת גובה התשלום, שעליו לפלם בעד השרותים, הגיתניס לו על ידינו - הננו להוסיף כמה הסבו"ית: הרופא מקבל אצלנו דירה בצריף מסודר, כלכלה, מאור וחימום. בשעת בואו אלי-נו לפני חמש שנים בערך שלם ד'ר אשר בעד השרותים האלה סך 4.800 לא'י לחדש ותשלים זה נשאר בתקפו עד היום. לפני תשעה חדשים בערך דרשנו את שינוי התש-לום והוסכם ביננו, שנברר, מה יהיה גובה המשלום מעתה. מרכז קופת חולים מאן לקבוע זאת והסכמנו, שיעד רופאי קופת חולים יהיה האינססנציה הפוסקת בענ- ין זה. לדעתנו - יש להעלות את התשלום לפחות לפי עליה אינדקס היוקר, ד'ר אשר עיבד יום עבודה שלם ומקבל משבורת מלאה. אני מבקשים, שהמציאו את חות דעתכם ללא דחוי, 2. לפי תביעתו של ד'ר אשר, המסרב להמשיך לגור בצריף, הסכמנו לגשת לרקמת דירה בשבילו (שני חדרים, חדר כניסה ושרותים) ואנו משתדלים להשיג את האש-ראי הדרוש לכך. בנין זה צריך לעלות כיוס סך 1300-1400 לא'י, מרכז קופ'ח הסכים בשעתו להקציב ע'ח שכר הדירה סך של 400 לא'י, ע'מ שישולם עם הקמת הבג-ין ע'י תשלומי סכר דירה מדי חודש, כפי שיקבע. כיוס משלמים במוסדות קופ'ח 4 לא'י לחודש בעד שני חדרים. אם התשלום לא יוגדל - ישלם הרופא בשכר הדירה את 400 הלא'י במשך 9 שנים, אם לא נחשוב את הוצאות ההחזקה והברק במשך תקי-פה זו. בעד יתר 900 לא'י הדרושות להקמת הבג ין נשלם ובית של 7%, ז'א 63 לא'י בשנה ובמשך 9 שנים, עד ששכר הדירה יכנס לחשבוננו - יתווסף לקרן עוד סכום של 567 לא'י רבית. את הקרן והרבית נוכל לשלם רק ע'י החלפת הלואות, כלומר -התשלומים יימשכו באופן רצוף מדי שנה והרבית בלבד תעלה לסך של 90 לא'י לשנה. אנו מבינים את רצון הרופא לגור בבנין מסודר, אולם אין זה מוצדק להטיל על שכמנו עול כבד /נוסף למסים/, אם אין באפשרותכם להניע את קופ'ח, שהיא תבנה את בניני הדירה לרום אטם במשקים - יש להעלות את שכר הדירה במקרה זד. לפחות עד סך 7-7.5 לא'י לחודש, כדי שיהיה באפשרותנו לכסות לפח ות חלק מהרבית בעד הבנין ע'י הפרשת חלק משכר דירה זה / העולה על התשלום לקופ'ח / לחשבון הרבית. לתשובתכם נחכה בב'ח ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל מרכז קופת־חולים ה. 9/8/40 תל-אביב 9 17.5,194 יח' אייר תש"ט, לכבוד כל המחוזות של קופת-חולים. הנדון: תשלומנו למשקים בעד עבודת חובשות," ח.נ., בהתאם למוסכם עם באי־כח משקי העובדים, נקבע השנור שקופת-חולים תשלם בעד עבודת החובשות במרפאות המשקים, החל מחודש ינואר 1949: 1. שכר קצוב א. משק המונה עד 50 נפש אינו מקבל כל השתתפות בעבודת החובשת ב. " " מ- 51 " ועד 125 נפשות מקבל תשלום של 1 שעה עבודה. ג. " " מ- 126 " " 175 " " " " 11/2 " " ד. " " מ- 176" " 225 " " " " 2 " " ה. " " מ- 6 22 " " 275 " " " " 21/2 " " ו. " " מ- 276 " " 350 " " " " 3" " הערה; השתתפות של 1 שעה עבודה, פירושה 4.875 ל"י לחודש (לפי חוזר המרכז מיום 10.12.48 מס. ה. 24/29/48 בדבר תנאי השבר של עובדים חלקיים במוסדות קופת־חולים, כל השנויים שיחולו בחוזר זה נוחם יפה לגבי המשקים. 2. שכר מלא לפי ש;זו ה עבודה א. משק המונה 351 נפש ועד 475 נפשות מקבל 3 שעות עבודה לפי דרגת המשכרת ב. " " 476 " " 600 " " 4 " " " " " ג. " "" 601 " ומעלה יקבל כנהוג במוסד בעבודת החובשת,' הערה; 1 שעה עבודה לפי דרגת המשכרת, פירושה - המשכרת הקבועה לחובשת בהתאם למצבה המשפחתי והוותק שלה. נא. לנהוג בהתאם לכך. בברכת חברים, מרכז קופת־־חולים. העתק: לכל המשקים. זש/בב ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ־ישראל מרכז קופת חולים תל-אביב, 17.5.1949 יח' אייר תש"ט. לכבוד כל המחוזות של קופת-חולים. הנדון : תשלומינו למשקים בעד עבודת נקיון ח. נ./ לפי ההסכם עם באי-כח משקי העובדים, עליכם לעלם בעזו עבודת הנקיון במרפאות המשקים, החל מחודש ינואר 1949, לפי חוזר המרכז מיום, 10.12.1948 מס. ה. 24/29/48 בדבר תנאי השכר לעובדים חלקיים בער עבודת נקיון במרפאות קופת-חולים. בל השנויים שיחולו בחוזר זה כוחם יפה לגבי המשקים. לפי הנ"ל עליכם לשלם בעד עבודת נקיון (לרבות בל השירותים) במרפאה בת חדר אחד, 4.875 ל"י לחודשי ובחישוב זה לפי מספר החדרים. אם החדרים קטנים או גדולים מהרגיל - תיקבע המדברת היסודית למעלה או למטה מהנורמה דלעיל, למי הסבם בין הנהלת המחוז. לבין המשק הנדון. אם לא יושג הסכם ביין הצדדים יובא הענין לבירור בין הנהלת המחוז לבין הועד המפקח המחוזי. לא נסתיים הענין - הרי הוא עובר להכרעת מרכז קופת"חולים בשיתוף באי בח ועדת"המשקים שטפלה בהסדר זה. נא לנהוג בהתאם לכך. בברכת חברים, מרכז קופת - חולים, העתק: לבל המשקים. זש/בב ה. 9/7/49 1956 כל המחוזות של קופות חוליםתוספת ל"דבר" גליון 1263 התוכן: דו"ח מהועידה השניה של קופת חולים (חיפה 14-12 במאי 1929) 1. רשימת המשתתפים בועידה. 2. הפתיחה הח' מ. בילינסון, 3. דו"ח המרכז הרצאת חח' אל. פרלסון. 4. שמירת הבריאות בצבור העובדים הרצאת הד"ר י. גליקר, 5. מדברי החברים (ומהים על הדו''ח וההרצאה), 6. חוקת קופת חולים (השנויים בתקנות) הרצאת י. קניבסקי, 7. מבדברי החברים על חוקת קופת החולים" 8. ההחלטות והתקנון 9. רשימת הנבחרים לועד המפקח 10. נאום הנעילה הח' י. ברץ. עלים לעניני הבטחת הפועלים והרפואה הצבורית יו"ל ע'י מרכז מפת־חולים של הסתדרות העוברים העברים הכללית בארץ־ישראל בריאות העובר המשתתפים: הצירים. 1. אבצוג מ., חיפה 2. אורי י., נהלל 3. אורימן חיה, תל אביב 4. אילנאה י., השוה"צ כנרת 5. בילינסון מ., תל אביב 6. בן־דורי, פתח תקוה 7. בדר מ., מזרע 8. בן־אפרים, חיפה 9. בן־שחר, השרון 10. ברומברג, פתח תקוה 11. ביגמן, בנימינה 12. בלוך י., נהלל 13. ברש יוסף, רעננה 14. ברקאי ב. צ., תל אביב 15. ברץ י., דגניה 16. ג'ירסי י., תל אביב 17. גנדל' מחנים 18. דרוקר' כפר־יהושע 19. הפטר ש., תל־יוסף 20. הפט' דגניה ב, 21. וידלר י., מזרע־גגיגר 22. ויניה ל., תל־עדשים 23. ושר י., תל אביב 24. וקסמן מ., "נשר" 25. זנדברג' כנרת 26. זיידלר י., קרית־ענבים 27. חייקין ב. ש., יג'ור 28. יזרעאלי, מרחביה 29. כצנלסון רחל, תל אביב 30. לביא ש., עין־־חרוד 31. ליבוביץ ז., תל אביב 32. לינקובסקי, עפולה 33. לוריה, כרכור 34. לדדר, בית־אלפא 35. ד"ר מנדלברג, תל אביב 36. מינץ י., חיפה 37. מרשק' גשר 38. סוכובולסקי' רחובות 39. ערם מ., תל אביב 40. פיגסקי, גבת 41. פטרוזובה, ירושלים 42. פליטמן, חדרה 43. פריבר ב., כפר־סבא 44. ד"ר כצנלסון, ירושלים 45. קצנלסון רחל, תל אביב 46. קופרמינץ חסיה, כפר יחזקאל 47. רוזנצויג, ירושלים 48. רוזנבלט, טבריה 49. רייכנשטין, ירושלים 50. רזיאל, חיפה 51. שנקר ר., תל אביב 52. שמחוני ד., עין־חרוד 53. תומשוב' נהריים חברי הועד המפקח: 1. הרפז נטע 3. קיצים י. 2. ד"ר יסקי 4. קפלן אלישבע. 5. שמעוני ל. חברי מרכז קופת־החולים 1. פרלסון א. 2. קניבסקי י. 3. ד'ר גליקר י. הפתיחה (נאום הח' בילינסק). הועידה נפתחה ב־12 למאי בשעה 9 בערב ע"י יו"ר הועד המפקח' הה' בילינסון' בדברים אלה: ועידת קופת החולים הפעם הנה הועידה הראשונה שלה שנתכנסה ע"י בהירות כלליות והיא משמשת כפוי למבנה החדש של קופ"ח, אשר הועידה השלישית של הסת' העובדים הניחה ביסודו את ארגון הועד המפקח ואת המועצות המחוזיות. עוד מעט ותמלאנה שתי שנים מאז אחראים להנהלת קופ"ח לא חברי המרכז בלבד, אלא גם באי כוח ההסתדרות, באי־כוח החברים המובטחים. האחריות לשנתיים האלה, לכוון המוסד במשך הזמן הזה, חלה על הועד המפקח לא פחות מאשר על המרכז. כדי להעריך את פעולת הועד המפקח יש לזכור באיזה מצב מצאנו את המוסד — עמום חובות, עם גרעון'המגיע ל־17 אלך לא"י, עם 1600 לא"י לשנה שהוצאו לתשלום הרבית. השעה ההיא היתה גם שעה של נסיון קשה לאלפי חברים, שעת עזיבת העמדות ויציאה מן הארץ. עברנו את התקופה ההיא — ועברנו אותה בשלום. טרם יצאנו לגמרי מן הזמן הקשה ההוא ואולם הוחזר האמון למוסד, מוצק יותר יסודו הארגוני; הגרעון הוקטן עד 7 אלך לא"י; המספר הגדול של חברי הקופה, שהיה נדמה לנו אז, כי הוא פרי גידול מלאכותי של שנות העליה הגדולה, נשמר גם בשנות המצוקה, סכומי ההוצאות וההכנסות נשארו בעינם. נאמנות החבר לקופתו, מסירות הפרסונל, עזרת ההסתדרות עמדו לימין המוסד. בהקטנת הגרעון השתתפו גם הועד הפועל של הסת' העובדים וגם, במדה יותר קטנה, ההנהלה הציונית. ואולם אין להעלים שגם מחיר גדול שלמנו בעד הבראת המוסד, הלא הוא: הקטנת העזרה. כשמדברים על ההקטנה הזאת לא צריך גם לשכוח שבאותה התקופה נתן המוסד את העזרה השלמה, ללא תשלום כל שהוא, לאלפי מחוסרי העבודה. המוסד מצא בו כוח להקים מפעלים חדשים על ידי גיוס אמצעים ממקורות שונים מחוץ לתקציב הרגיל. הוקם בית ההבראה על הכרמל, הולך ונבנה בית החולים על יד עפולה, נשלם בית ההבגאה "אסה". עדים הם מפעלים אלו לדאגת המוסד לשכלולו. נעשו גם שיפורים; פחות בולטים במתן העזרה הרפואית, ביהוד בעיר. ואולם העובדה נשארת: בשטחים ידועים היינו מוכרחים להקטין את העזרה או להנהיג בעדה תשלום מיוחד אשר לא היה נהוג אצלנו קודם. בשעה קשה לקופ"ח, בשעה קשה לצבוה הפועלים ולמפעליו העצמיים, ראינו לנו חובה ראשונה: לקיים את המוסד, לבל לתת לו ליפול. מה שלא גרם למשבר במוסד — אם העליה הגדולה או שגיאתנו אנו — הן הכרח היה לשלם בעדו. ואי אפשר היה לקופ"ח לפשוט את הרגל. עתה היתה קצת הרוחה. עתה ישנה האפשרות להביא הצעות שונות להרחבת העזרה ושיפורה. אולם אל נחזור על השגיאות שעשינו. אל נעמיד שוב את המוסד בפני נסיון קשה. הרחבת העזרה אפשרית היא רק במדד. שיש כוח ריאלי לכך, כדי שלא יסוכן ע"י כך קיום המוסד. מי שמציע לשכלל את המוסד בענך עבודה זה או אחר, מחויב להביא גם הצעת ההכנסה בצדה שלי הצעת ההוצאה. אין לתבוע מן המוסד יותר מאשר נותנים לו. אסור לבנות ניגוד מלאכותי בין קופת המוסד ובין פעולת המוסד, בין "בריאות. הקופה" ובין "בריאות' העובד". ומשום כך מנוסחות הצעות הועד המפקח בצורה כזו שכנגד כל הרחבת העזרה עומדת הגדלת ההכנסות. בלי הפרינציפ הזה לא תתכן עבודה מסודרת של המוסד. לפנינו שדה רחב, רחב יותר מדי לשכלול העזרה. קופ"ח עומדת בפני פרובלימות חדשות בעיר המתרחבת, עם פועליה אשר מספרם מגיע לאלפים רבים, יחד עם בני משפחתם לרבבות. אחת השאלות הכואבות ביותר היא גורל האיג־ בלידים שלנו — שלמים או חלקיים, הלא הם החולים הכרוניים. במדה מכסימלית של יכלתנו עלינו לעמוד לעזרת החברים האלה. החברה וצרכיה המיוחדים דורשים תשומת לב מיוחדת. לכל ענפי עבודה אלה הביא הועד המפקח הצעות,שלו דין וחשבון מהועידה השניה של קופת־החולים (חיפה 14-12 במאי 1929) 4 בריאות העובד ועל צירי הועידה יופל לחקור. לבדוק ולהשלים אותן. בשאלת החולים הכרוניים נצטרך אולי לחפש פתרון ראדיקלי מתר כבד כאן — בועידה עצמה. ואשר להכנסות — על שלשה מקורות מבוסם קיום קופ"ח. ועלינו לטפל בכל אחד מהם. המקור הראשון והעיקרי הוא מם החבר ותשלומו. המקור הזה נותן לנו 57 אחוזים של הכנסותינו. עלינו לראות אם ישנה האפשרות להגדיל את המקור הזה. מחוץ לשורות המבוטחים עומדים עוד כ8000 חברי ההסתדרות אשר העדרם הוא הפסד למוסדופגם קשה ברוחו, אשר היא רוחה של העזרה ההדדית" 3000 החברים האלה הנם ברובם עובדים בעלי הכנסות למעלה מבינונית. עלינו להתאמץ למשוך את החברים האלה למוסד שלנו. עלינו להתאמץ להגדיל את הכנסותינו ממקור שלנו. ואולם'אל נרחיק לכת בדרך זו יותר מן הסחת קופ"ח ממלאח תפקיד רב ערך בחיי הישוב, במפעל ההתישבות הציונית, בחיי המדינה, ואין זאת מן הצדק, אק זאת מן היושר שכל העול בטלוי התפקיד הזה יפול על הפועל בלבד. נותן העבודה מחויב נם אצלנו — כמו בכל אp תרבותית ומפותחת — להשתתך בביטוח הסוציאלי של הפועלים. אך התחלנו בעבודה הזאת, והמס המקביל הגיע עתה רק ל־14 אחוז של הכנסותינו. ועל הסכום הזח לגדול פי כמה. וכדי להשיג את זאת, נחוצה לא רק הסברה לנותן העבודה, אלא גם עזרת העובד עצמו וארגונו המקצועי. על אורגני ההסתדרות להתרגל לראות במם המקביל דרישה אלימנטרית של העובד, עליהם להכניס את הטם הזה בכל חוזה ובכל הסכם, כמו שהם עושים זאת לגבי שכר העבודה ולגבי שעות העבודה. ואולם ספק הוא אם בהתאמצות הסתדרותית בלבד נצליח להעלות את המם הזה לגובה הדרוש. הממשלה מחד יבת לעזור לנו — בצורת תשלום המם המקביל בכל מקום שהיא עצכלה מופיעה כנותן העבודה ומה שהרבה יותר חשוב: בתור מחוקק. מן הועידה הזאת צריכה לצאת הדר יש ה לממשלה להוציא חוק המחייב את נותן העבודה ואת הממשלה עצמה להשתתפות בביטוח הסוציאלי של העובד. המקור השלישי של הכנסותינו הוא התקציב שאנו מקבלים ממוסדות לאומיים, לפנים מקרן היסוד, ובשנתים האחרונות מהפת, נשי "הדסה". אין אנו רואים תקציב זה כעזרה פילנטרופית, כתמיכה וכדו'. חובה היא לממשלתנו אנו, להסתדרות הציונית, להשתתף בתפקיד ישובי והת־ ישבותי, אשר קופ"ח ממלאה אותו, התקציב הזה וגדלו לא היו צריכים לעמוד אפילו בגדר של ויכוח. עד עכשיו ידעה ההםת' הציונית להעריך בדרך כלל — למרות הסכסוכים הקטנים אשר גרמו לנו הרבה קושי נוסך ומיותר — את פעולת קופ"ח. ואולם עלינו לעמוד על המשמר, בי ישנם מימנים לכך כאילו מתרופפת ההכרח הזאת, כאילו יש מישהו חרוצת לקשור את התקציב בתנאים שאי אפשר יהיה לנו לקבלם. על הועידה להדגיש לפני הקונגרס הציוני את חובת ההסת' הציונית להשתתף בהוצאותינו, אשר הוצאות ההתישבות הן. על תועידה להזהיר את הקונגרס חציוני מכל נסיון של התנקשות בעצמאות המוסד. אין אנו מעלימים את עינינו ממציאותו של מוסד בריאות כללי בארץ, הלא הוא "הדסה". אנו, המטפלים בעניגי הבריאות, רחוקים מאד מלהתי־ הם בקלות ראש למוסד זה, וברורה לנו למדי חשיבותו הרבה לישוב ולמפעל ההתישבות במשך השנתים האלה, שאנו עומדים עם "הדסה" גם בקשרים תקציביים, היו רגעים של מתיחות היחסים. בדרך כלל התגברנו על הקשיים האלת גם הסכם ההוספיטליזציה, אם כי אינו נותן לנו סיפוק שלם מבחינת מספר המטות, הרי הוא בדרך כלל משביע רצון. במו"ם שנהלנו עם "הדסה" הודענו גם לא פעם, בתשובה לדרישות הריאורגניזציה של הפעולה הרפואית כי מוכנים אנו לשיתוף! הפעולה בענפים ידועים — בתנאי המפורש הראשון שהשיתוף הזה לא לשמו יבוא ולא לצרכי ד.נצ־ חנות של מישהו, אלא לתועלת המעשית של הדבר, ובתנאי המפורש השני, שלא תפגע הרוח השוררת במוסד, אשר רוח הפועלים היא. ישנה לנו הרשות להביט בגאוה על המוסד הזה שהפועל העברי הקים אותו בהתאמצותו זה 15 שנה. ישנה לנו הרשות להכריז שהמוסד הזה, הצבורי, העממי, מעתה גם הדימוקרטי במבנהו, העומד לבקורת ולפיקוח, המרכז סביבו רבבות חברים, הקיים על הבסיס המוצק של יותר מ־70 אחוז ההכנסות מן הישוב עצמו, אשר משברים קשים עברו עליו והוא עמד בנסיון, הודות לקשר האמיץ אשר בינו ובין החבר הזקוק לו, המוסד הזה יחיד במינו הוא, ואולי לא רק במקצוע הבריאות בלבד. המסד הזה נבנה על ידי הפועל המאורגן. ישנה זיקה ללא ניתוק ביגו ובין הסתדרות העובדים. ובכל זאת פתחנו ללא צרות עין וללא צרות לב את שערי המוסד בפני כל עובד העומד משום מה מחוץ לשורות ההסתדרות" לא סגרנו את עצמנו. "פועלי מזרחי", חסידים במושביהם הכפריים, קבוצות ידועות של בעלי מלאכה, רבים מפועלי חרושת ופועלי פרדס נכנסו לקופת החולים מבלי שנדרש מהם פנקס חבר של הסת' העובדים. עשינו זאת לא משום שמישהו דרש זאת מאתנו, לא משום שמישהו התנה תנאי זה ותלה בו את השתתפותו בתקציבנו, לא משום שעמדנו בפני איום מדומה של יסוד קופות אחרות, אלא עשינו זאת מתוך ההת־ בריאות העובד 5 פתחות הפנימית של המוסד, מתוך הסולידריות הטבעית עם כל עובד ועובד, גם אם הכרתה טרם הביאה אותו לארגון הפועלים; עשינו זאת מתוך "אימפריאליזם־הפועל" השואף לרכז סביבו את כל עובד ועובד. ועלינו לציין שאין לנו שום יסוד להתחרט על הפוליטיקה הזאת. עלינו לציין, ששום קושי לא קם לנו מן ההסכם עם "פועלי המז־ רהי" או מן ההוזה הקולקטיבי עם בעל הפרדס אשר אצלו עובדים נם פועלים בלתי מאורגנים בהסתדרותנג לפי דעתי, אין לנו שום יסוד שלא להמשיך, וביתר שאת, בפוליטיקה הזאת ולבלי להכניס בטפול שלנו גם את הפועל הבודד — מתוך זהירות תקציבית, מתוך שמירה על הזיקה עם הסת' העובדים, ואולם גם מתוך רוחב לב ורוחב דעת. החוק ההסתדרותי, אולי בתקונים קטנים, נותן לנו את האפשרות לכך. אין מוסד אחר אשר המגע שלו עם העובד היה כה בלתי אמצעי וכה בעל־ערך לכל פעולתו, כמו קופת החולים. ועלינו לדאוג מאד לכך שהחבר, כשהוא בא למוסד, ירגיש את עצמו כמו בביתו, עלינו לדאוג לכך שכבר בפגישתו הראשונה את הפרסונל האדמיניסטרטיבי, את החובשת, את הרופא, ירגיש, כי הוא נמצא במוסדו הוא. שיפור היחסים בין החולה והמטפלים בו הוא תנאי מוקדם לרפויו. לתנאי הזה ישנו אמנם תנאי מוקדם משלו, והוא: שהחבר לא יעמיד, גם בשטח הזה, דרישות למוסד ולעובדיו, אשר אין למלא אותן. נקראות לרכות מאת ההנהלה הציונית והגב, סולד, "הדסה" בא"י' קרן־היסוד' המרכז החקלאי, חברת "הסנה' התאגדות "הפועל'*' מועצת פועלי ת"א, ועד רופאי קופ'ה. הח' הרצפלד מברך את הועידה בשם הועד הפועל; הד''ר הלל יפה - בשם ההסתדרות הרפואית בארץ ישראל. ברבת הוה"פ של ההסתדרות בגידולה והתרחבותה של קופת־החולים אני רואה את כוחנו, כוח הצבור המגובש שהצליח להקים מוסד המקיף את כל הצבור שיש לו זיקה להסתדרות העובדים. קופ"ה היא דוגמה וסמל של גוף שלם המאחד את כל המעונינים בבנין חברת־העובדים בא"י וועידה זו היא תפארת לצבורנו. עוד רבה העבודה לפנינו. עוד מעטה העזרה הניתנת למוסד מבחוץ. עוד רבים גם החברים העומדים מחוץ לקופ"ח, אולם תקותנו' שגם העזרה מהחוץ בוא תבוא והמוסד יקיף את כל העובדים בלי יוצא מהכלל. בשם הברת העובדים השואפת לתחית מדינת־ כאשר נם נשכלל את קופת התולים בהיקפה הנוכחי, לא נגיד שדי לנו בזה. השאיפה הפוליטית שלנו אינה מוגבלת במם מקביל. ישנה עוד השתתפות הממשלה, המתנכרת כיום לתפקידיה במקצוע הבריאות, בכל העבודה המדיצינית, בהבראת הארץ ובשמירת הישוב ממחלה, ישנת רשת שלמה של חוקים סוציאליים. ביהוד חוק לביטוח האינבלידים. העבודה שלנו אינה מוגבלת ברפוי. ישנה עוד עבודה פריבנטיבית, שמירת העובד לפני המחלה — הפעולה המדיצי-נית הסוציאלית, שטח העבודה אשר הוא אולי החשוב ביותר. ואולם אפשר להניד: מתוך דא-גות יום יום טרם התחלנו בו. וישנו לנו חלום, גם הוא "חלום אימפריאליסטי" על הלאמת כל מקצוע הבריאות. כל העבודה הזאת, על הרפוי, על השמירה, על ההבראה, צריכה להיות בנויה על היסודות הצבוריים העממיים. אנו גאים ב־15 אלף משלמי מסים שלנו, ואולם אך חלק אנחנו מן הישוב כולו, קומץ קטן אנו לעומת הישוב הגדול העתיד לקום בארץ הזאת. על קופת החולים להיות גורם להלאמת הכודי־ צינה, כמו שעל משקי העובדים להיות הגורם להתישבות החקלאית של האומה כולה, ועל ארגון הפועלים להיות הגורם לחיים הפוליטיים העצמיים של האומה. היהודים הנני מברך את המוסד' ולואי שישמש' מופה לכל יצירותינו. ברוכים מחיו! ברכת ההנהלה ד־זציונית בשם ההנהלה הציונית בארץ ישראל ובשמי' הנני שמחה לברך את הועידה הכללית של חברי קופת החולים. למרות המצב הכלכלי הבלתי מבוסס בארץ, למרות חוסר חוקים לביטוח למקרי מחלה ואי השתתפותה של המדינה בספוק הצרכים הרפואיים של הפועל המבוטח' הצליחה קופת־החולים - שסללה לה שבילי מיוחד בדרך התפתחותה - להכות שרשים עמוקים במציאות הא"י וידעה גם בימי המשבר הקשים ביותר לשמור על מקורות הכנסותיה בארץ ולהמשיך את שכלול עבודתה מתוך התלבטות קשה בהתחייבויות הכספיות שרבצו עליה. ההנה"צ עוקבת בספוק רב את מהלך הבסוס הכספי של המוסד. יחס ההערכה של ההסתדרות הציונית למפעלי הקופה מצא את בטויי־ בעזרה הרחבה שנתנה מדי שנה בשנה לקופה ע"י קרן היסוד' בהספקת שרות הוספיטלית במדה רחבה לחברי הקופה ע"י הסתדרות מדיצינית הדסה, ובשנים האחרדי 6 בריאות העובד נות - כשקרן היסוד נאלצה להפחית את השתתפותה הכספית בהוצאות הקופה - קבלה על עצמה הסתדרות נשים ציוניות הדסה באמריקה השתתפות נכרת בתקציב הקופה. ההנה"צ רואה בקופת החולים את היסוד לשיטת הביטוח הסוציאלי הכללית בארץ' שהוא אחד הגורמים החשובים בהרמת דרגת הבריאות והתרבות ההיגינית של הפועל בארץ ומציינת ברצון רב את הבטיח המתמדת של הקופה להרחיב את מסגרת המבוטחיבש וביחוד את הצלחת הרעיון הראשון בכוון זה ע"י כניסת חברי הסתדרות "הפועל המזרחי" לתוך קופת החולים הכללית. מקור, אנכי' כי ועידה זו - שעל סדר יומה עומדות שאלות כה חשובות כמו שמירת הבריאות של הפועלים וחוקת הקופה — תדע למצוא פתרון להן ותבטיח את ההתפתחות הרצויה של המוסד לטובת העובד ובריאותו. הנני מאחלת לכם עבודה פוריה והצלחה מלאה בשאיפותיכם - שאיפותנו. חתום: הנריטה סאלד ברכת ההסתדרות הרפואית בא'י לכבוד לי הדבר להביא לפני ועידתכם את ברבת הועד המרכזי של הסתדרות הרופאים בא"י. דומה' שאין כקופת־חולים, - שהיא אחד המוסדות העומדים על בסיס בריא-מוסד שיהיו לו נקודות"מגע משותפות כאלה שישנן בין קופ"ח וההסתדרות הרפואית' ומשום כך יש להצטער על חוסר הקשרים האמיצים בין שני המוסדות הללו. הדבר החשוב ביותר לפועל היא -השמירה על בריאותו. דבר זה הכרחי הוא לכולנו -להתפתחות כל הישוב. קשה הדרך בשדה־הבריאות ומרובות השגיאות במוסדות־הבריאות. אין ספק שגם מוסדכם אינו נקי משגיאות' אולם לכשנתן יד איש לרעהו - גבור נגבור על החתחתים ושכם אחד נעבוד T לטובת העם והארץ. ברכת יקרן היסוד» "קרן היסוד" מברכת את ועידתכם. יגבר פעלכם וישגה' עדי היותו למשען־בריאות איתן לצבור העובדים בארץ. הנטקה, יפה. ברכת «הדסה», א'י ההנהלה הראשית של ההסתדרות המדיצינית "הדסה" מאחלת לועידה השניה של קופת־החולים הצלחה גמורה בעבודתה. "הדסה"' בתור המוסד הרפואי של הישוב העברי בארץ' מעריכה את מאמצי קופ"ח לארגן את הישוב העובד לשם בטוח סוציאלי. הארגון הוא צעד חשוב לקראת השעה המקווה' כשהישוב ישא בעול העזרה הרפואית. כתמיד כן גם עתה מוכנה ההסתדרות המדיצינית "הדסה" לעזור לכם בארגונכם. אנו מקוים שתצליחו להרחיב את מסגרת ארגונכם שתכלול את כל א"י העובדת. לנשיאות הועידה נבחרים הח"ח: בילינסון, ברץ ובת־שבע חייקין. מתאשר סדר-היום של הרעידה' כדלקמן: א) דו"ח של המרכז (הרצאת הח' פרלסון). ב) שמירת־הבריאות בצבור ־העובדים (הרצאת הד"ר גליקר). ג) חוקת קופת־החולים (הרצאת הה' קניבסקי). ד) בחירת חברים לועד המפקח. הין והשבח של המרכז ע'י הח' א. פרלסון לקראת הועידה הדפסנו דין וחשבון מפורט המכיל עובדות ומספרים מפעולות קופת חולים. כאן ברצוני ליתן רק סקירה כללית על התקופה האחרונה שהיא לא רק תקופת־משבר, כי אם גם תקופת־ביסוס בקופ"ח. בשנת 1927 הוקטן תקציבנו מקרן־היסוד ב-25 אחוזים. קצוץ זה בזמן המשבר הכריח את קופ"ח להכנים קמוצים כמעט בכל ענפי הפעולה. השתדלנו לא לקצץ בענפי-פעולה שלמים ובחרנו בשיטה של פמוצים בכל ענף וענף. הכנסות הקופה מהחברים לא נפלו בהרבה' אך הגבייה עלתה בעמל רב. היה צורך גם להגדיל את ההוצאות בקשר עם רבוי התחלואה. אין לשכוח שבשנים הללו נתנו עזרה רפואית וכלכלית לאלפים ממחוסרי־עבודה. כל ההתאמצות היתה מכוונת בראש וראשונה לעצם שמירת הקופה בפני קטסטרופה. אולם לא רק מלחמה בעד עצם קיומה של קופ"ח היתה לנו. הוכרחנו גם לעמוד בחזית נגד התנקשויות שונות על קופ"ח מבחוץ. ברגיל מופיעים בשעת־חירום ברי־אות העובד 7 גורמים שונים המחפשים מומים ודורשים שנויים ותקעים לפי הבנתם הם. קופ"ח נלחמה בעקשנות בהתקפות אלו, אך במקרים ידועים היתה נאלצת לוותר במקצת, אם כי ידוע היה מראש ש"התקונים" לא יביאו לידי תוצאות חיוביות. לדוגמה: שאלר־ז הריאורגניזציה הידועה במרפאת תל־אביב עם הכנסת שיטה של רופאים כלליים. ברור היה לנו שהריאורגני־ זציה הזו לא תצליח. ואמנם ד־זוכיחה המציאות את כשלונה. בשנות-משבר עוברת כנהוג הבקורת את גבולותיה. הקשיים הטבעיים שבמצב היו נזקפים על חשבון ההנהלה. בתנאים אלה לא היתה יכולת להקדיש את הכוחות הדרושים לעבודתה הצבורית של קופ"ח. גם פעולת-ההסברה לא נעשתה בשנים האלה במדה הראויה. אולם מיד כשהרגשנו שחריפות המשבר הולכת ופגה ואנו מתקרבים ד־יתנאי־דבודה נורמליים' השתדלנו לחדש את הפעולה הצבורית של קופ"ח. התחלנו גם בפעולות חדשות, כפי שאפשר להווכח מהדו"ח המודפס לקראת הועידה. רבות הן הפרובלימות התובעות את פתרונן בקופ"ח. על הקופה מטילים לעתים קרובות תפקידים כ"כ רחבים שאינם נוגעים' כלל לחוג־פעולותיה והם גם למעלה מכוחותיה. להסתדרותנו וכן לההנהלה הציונית חסריבם לפעמים אורגנים מיוחדים למלוי תפקידים ידועים בשטה העזרה הסוציאלית ועל כן הן משתדלות להעמיס על קופ'ח את התפקידים הללו וע"י כך הן מסכנות את אותן הפעול־יות של הקופה שהן מתפקידיה הישרים. ההכנסות וההוצאות של קופת־החולים תלויות בגורמים רבים ושונים המשתנים לאין סוף בפעולרת מוסדנו' שהוא מוסד לעזרה סוציאלית לצרכי חבריו (והם בלתי מוגבלים), ונמצאים לעתים בהתנגדות עם המסגרת המסוימת של תקציבנו שאין יכולת להגדילו. הניגוד הזה בין המסגרת הכספית המסוימות ובין הצרכים הבלתי־מוגבלים גורם לפעמים לאי"הבנה בין המוסד לבין חבריו. אך חובתה הישרה של קופ"ח היא: לשמור על מסגרת התקציב שנקבעה לפעולתיה. לשם ההבראה הכספית של המוסד נקבעה תכנית למשך שנים אחדות שמטרתה היתה לסלק במשך 4-5 שנים את חובות הקופה שנוצרו בחלקם חגדול לא ע"י הגרעון בעבודה, כי אם ע"י רכישת האינוונטר שבלעדיו אי־אפשר היה להתחיל בעבודה. חובות אלה מכבידים על הקופה ושוללים את האפשרות 'לעבודה נורמלית, הואיל והם גוזלים את רוב המרץ ותשומת-הלב. פרוצפ"ההבראה אינו צריך להמשך זמן ארוך מחשש שמא יהפך למחלה ממושכת, ועל כן לא צדקו החברים המערערים על תכנית־ההבראה והמוצאים ששלמנו יותר מדי חובות. צריך שנשתחרר בהקדם מעקת החובות ונפנה את מחשבותינו ומרצנו לדברים הדורשים את תקונם ולפעולות חיוניור־נ חדשות. ועוד זאת: אין איש יודע מה ילד יום בינתיים אגו תלויים ב"30 אחוזים מקרנות לאומיות' ומי יודע מה יהא גורל תקציבנו בשנים הבאות. בל נשכח' שמקופ"ח ניטלה כל אפשרור־־ז לאשראי; תשלומי־החובות היו עפ"י רוב בגדר של הכרח ולא היו נתונים לרצוננו. כל זה ממריץ את קופ"ח להחלץ במוקדם מחובותיה ולהכנס למסלול של עבודה נורמלית. למרות היציאה מן הארץ לא הוקטן מספר חברי קופ"ח במדה ניכרת. מאידך יש לציין את העובודה, שישנם הרבה מחברי ההסתדרות שאינם חברים לקופה ועלינו לדון בשאלה זו בכל הרצינות' למצוא תשובה לא רק בהחלטה גרידא' כי אם ע"י פתרון מתאים לעצם השאלה ולצרכי החברים האלה. במשך השנתים האחרונות נתקבלו לקופ"ח קבוצים שלמים שלא מחברי ההסתדרות. נעשתה גם פעולה רחבה יד־יעריכת חוזים קולקטיביים עם נותני־העבודה, שלפיהם נותנת קופ"ח עזרה לפועלים שלא מחברי ההסתדרות. הצעדים האלה הוכיחו את תועלתם הרבה ואת ערכם הצמרי החשוב. בין יתר הפרובלימות החשובות של קופ"ח אזכיר עוד את דבר המשפחות של חברי קופ"ח שמספרן גדל והולך וממילא גם ההוצאה לעזרה לבני־ המשפחה גדלה פי כמה, בו בזמן שההכנסה במקומה עומדת. אם לא נמצא דרך לפתרון השאלה הזאת, הרי הדבר יביא בהכרח לצמצום היקף הפעולה של קופ"ח, כי לא יהיו ברשותנו די אמצעים להחזקת הפעולה למספר של אנשים הגדל פי כמה, אם האמצעים לא יגדלו. השתדלנו לא רק לבסס את המצב הכספי, כי אם גם לשכלל את עבודת הקופה וליצור תנאים יותר נוחים להושטת העזרה לחברים. שאלה זו חריפה ביותר במרפאת תל־אביב. לא תמיד היתה אפשרות לפתור בצורה הרצויה סדורים מדיציניים ידועים' ביחוד בנונע לעבודת הרופאים המקצועיים. בחדשים האחרונים אנו רואים הרחבה הגונה ברפוי ספציאלי (רפוי פיסיקלי, אורתופדי, רנטגן, רפוי־שנים וכו'). כמעט כל ענפי העזרה התרחבו. הספקת הרפואות עומדת פחות או יותר על הגובה, הודות לסדור הארגוני המשביע רצון. מפעל־ההבראה, אחד הסעיפים החשובים בפעולות קופ"ח, התרחב עם גמר בנין הקומה השניה של בית־ההבראה "ארזה". התשלום הנגבה בעד ההבראה עודנו מכביד על החברים, אך ק־יפי שעה אין דרך אחרת. בלי תשלומים אלה לא תהיה כל יכולת להחזיק את בית־ההבראה. לעומת זה דאגנו להגדיל את מספד המטות, כי בתנאי הארץ ישנה חשיבות מיוחדת לעצם האפשרות לקבל ממה 8 בריאות העובד נוספת למבריאים. בתרפ"ח קבלו הבראה ב"ארזה" כ־600 איש ויש לחשוב שאחרי גמר ההומה השניה יגיע המספר ל-1000 בשנים האחרונות לא רק הבאנו לידי סיום את בנין בית־ההבראד. על הכרמל ובמוצא' כי אם בם עשינו התחלה ליצירת מקורות מיוחדים להבטחת קיומם של המוסדות האלה בעתיד וכך נתקרב לסיום מפעל־ההבראה של קופ'ח. הכרתנו היא, שמן הצורך למעביר סכומים ידועים מסעיף הכלכלה לסעיף ההבראה' כי הכלכלה בצורתה הנוכחית אינה מבטיחה את התועלת הדרושה. יש להפוך את מתן הכלכלה למתן ההבראה. בדרך כלל נפגש מפעל ההבראה של קופ"ה באהדה רבה מצד חוגים שונים וראינו מצדם גם עזרה לבבית למאמצינו. בראש וראשונה תצויין עזרתו המתמדת של הנאצ, ארבייטער־פארבאנד באמריקה וקלובי־הנשים שלו. ההנהגה הציונית התיחסה תמיד בהערכה למפעל הההבראה של קופ"ח וסייעה בהרבה להקמת "ארזה". הסתדרות הדסה בקנדה המתעגינת באופן מיוחד בבית־ההבראה "ארזה" נתנה לקופת־הולים את האפשרות לסיים את בנין בית־ ההבראה. גם אישים' כמו: הד"ר יפה והקול, קיש עזרו לנו הרבה בהקמת מוסדות־ההבראה. במשך השנים האחרונות לא יכולנו לפתח במדה רחבה את העבודה הפרבינטיבית. בכל זאת נעשתה במשך השגה האחרונה עבודה די רחבה גם בכוון זה. באופן מיוחד יש לציין את ההדרכה בבתי־התינוקות שנפגשה בהערכה חיובית רבה מצד ההברים ונתנה תוצאות חיוביות. לצערנו עדיין לא מצאנו את הכוחורת המקצועיים הדרושים לסדור ההדרכה במטבחים. לעזרה לחולים במחלות כרוניות הוציאה קופ"ת בשנת 1927 סכום של 1700 לא"י. בשנת 1928 הוכרחנו להקציב סכום קטן מזה בהרבה. ארגון העזרה לחולים הכרוניים דורש פתרון רדיקלי שאיננו לפי כוחה של קופ"ח. הצענו בזמנו למועצת דההסתדרות תכנית מקיפה בענין זה' אך המועצה לא אשרה את המס המיוהד הדרוש להגשמת התכנית. עלינו להוסיף ולהדגיש את הצורך בפתרון רציני וקונסטרוקטיבי של השאלדת הזאת. לשם בך יש לגייס אמצעים מיוחדים ולמצוא גם צורה ארגונית מתאימה. יחד עם זה יש להזהר מהשליה עצמית בענין הרציני והמסובך הזה. ביחסינו עם "הדסה" בא"י יש לציין הקופה שקטה יותר. אם יהיה רצון אמתי אצל "הדסה" להכיר בדרך הקונסטרוקטיבית של פתוח מוסדות־ רפואה מקומיים - תמצא בלי ספק בזמן הקרוב גבם צורה לעבודה משותפת בין קופ"ח והדסה ודרך לריאורגניזציה של מפעל־הבריאות על יסודות איתנים. אין מוסד המעונין בקיום הדסה בא"י כקופת־חולים, ועלינו לציין שבזמן האחרון נפתח פתח לעבודה משותפת של שני המוסדות הרפואיים הצבוריים בא"י־ אם כי ישנם עוד די מכשולים בדרך ההבנה ההדדית. באנו לידי הסכם מתאים עם "הדסה" בדבר ההוספיט־ ליזציה של חולי קופ"ח בבית־החולים "הדסה", אך שאלות חוסר המטות בעינה עומדת. את הצורך בהוספיטק־ייזציה בעמק ממלא בית־החולים של קופ"וז בעין־־חרוד' המצטיין בנוחיותו ובהתאמתו לצרכי החברים. ויש לקוות שכעבור בית החולים אל כנינו החדש' שעל יד כפר־ילדים, ישתכלל עוד יותר. גבם המפעל החשוב הזה, בגין בית־החולים החדש, נתגשם בשנה האחרונה, אחרי מו"מ ארוך ומיגע על אודות גיום־האמצעים לבנינו. הסתדרות נשי־הדסה, יחד עם הסתדרות הרופאים העברים באמריקה, משתתפיבם בבנין. זה בסך 5000 לא"י ועוד 3000 לא"י המציאה קרן־היסוד מתרומת יהודי שאנחיי. יש לקוות שהבנין הזה' לפי תכניתו ושכלוליו, יהיה לפאר עבודו־ת קופ"ח בעמק. בשומרון לא פתחנו בקיץ האחרון את חדר־ החולים' כי מצב־הבריאות היה טוב. הקיץ נפתח חדד־ חולים שיכיל עד ל־20 מטות, כי מצב־הבריאות יהיה־ כנראה. השנה קשה מאד. בשנתיבם האחרונות מורגשת יציבות ידועה בהכנסות קופ"ח, אם כי שנת הבצורת הגיחה את חותמה על מצב ההכנסה מהחקלאים. התקציב של קופ"ח ממקומות לאומיים מתקבל, בידוע, בחלקו ע"י ההנהלה הציונית ובחלקו הגדול - בסך 10000 לא"י — מהסתדרות נשי־הדסה באמריקה. בתרפ"ח נשארה "הדסה" חייבת לנו תקציב בעד 3 החדשים האחרונים לשנה' בסך 2500 לא"י' והחוב הזה מעיק מאד על עבודתנו. בין יתר ההכנסות של קופ"ח יש לציין עליה מתמדת בסעיף המס המקבילה שבתוכו כלולה גבם ההכנסה מנותני־ד,עבודה החקלאים שגדלה בשנתים האחרונות. פנינו בדרישת מם מקביל גם לממשלה' בעד עבודותיה. הגשנו לה תזכיר מיוחד בענין זה' אך תשובה לא קבלנו עדיין*). שני שלישי ההוצאות של קופ"ח נופלים בחלקה ש?־1 העזרה המדיצינית. הוצאות האדמיניסטרציה תופסות 13-12 אחוזים, אם כי העבודה של המנגנון האדמיניסטרטיבי מורכבת. שכן מתפקידו לגייס אלפי לירות מפרוטות־פרוטות, ולנהל ולהגשים את תכנית" העבודה. הועד המפקח של קופת־החולים נמצא בקורם בל העגינים במוסד' הוא מבקר בתמידות את הפעולות, דן ומחליט בכל השאלות העיקריות בכוון הפעולור־ז של הקופה. *) ימים אחדים אחרי ועידת קופיח נ,'יקבלה מהממשלה תשובה שלילית. בריאות העובד 9 המועצות העירוניות בתל־אביב ובחיפה מושי-טות עזרה חשובה לקופ'"ת בעבודתה. לעומתן מועצת פועלי ירושלים מתיחסת באדישות לעניני קופ"ח. בשנה האחרונה ערכנו פעולת־הסברה רחבה, הן "בשבוע קופ"'ח" והן לקראת הועידה. קראנו גם למועצות ב"כ מקומות העבודה בעיר. לא תמיד ראינו ערות שמירת הבריאות בצבור העובדים הרצאת ד"ר גליקר על הנושא הזה צריך היה להרצות ד"ר מאיר. ומשהוכרח לנטוע לפני הועידה הוטלה העבודה עלי. השקפותיו של הד"ר מאיר על העבודה הפרופילקטית עולות לרוב בד בבד עם השקפותי ורק באי אילו עני־ נים נפלגנו. ביתד עברנו על החוטר, בפרט בשאלות העיקריות ויתרנו לפעמים אחד לטובת רעהו עד שבאנו לפלמפורמה אחת. והרצאתי זאת היא איפוא פדי עבודתנו המשותפת. לא אנע פה בשאלות שונות שטרם נתבשלו, שטרם הגיעה שעתן, וגם לא בשאלת הפרינציפיונית של העבודה הפרבנטיבית בכללה. יודע אני שיש השקפות שונות, יודע אני ג"ב שיותר טוב ויותר אקונומי לקדם את פני המחלה מאשר לרפאותדג אבל לפניט אסיפה מעשית" במובן ידוע אסיפה מחוקקת, שמטרתה לתת לקופ"ח — עד האספה הבאת — כוון ידוע ע"י החלטות, שהן תהיינה בשבילט חוקים. ומפני זה, אם עבודה פריבנטיבית ערכה פחות או יותר' גדול, יותר חשוב לנו כעת להחליט: טח לעשות, מתי ואיך. הורת ההיגיינה היא אחת לכל הארצות ולבל המעמדות. תכנה: יצירת תנאים השומרים את האדם מפני־ מחלות זהיזקים. אולם הואיל ולכל ארץ וארץ, לכל מעמד; ומעמד ישנם תנאי חיים מיוחדים ושאלות הינייניות שונות, עליט יהיה להסתפק כאן בשאלות 8טגעות בהיגיינה של מעמד הפועלים בארצט. השאלות העיקריות בהיגיינה הכללית הך 1) דירה וכל מה שקשור בה (איוחר, אור, מים, מי-שופכין, כיוב יכו'); 2) הלבשה; 3) מזון; 4) היגיינה של ניל הילדות והנוער; 5) היגיינה של חיי חמין; 6) שטירה בפני מחלות מדבקות בכלל ובפני מחלות עם בפרט, כלומר, בפני מחלות הנפוצות ביר תר בין השדרות הרחבות; 7) הפקוח הכללי על ההתפתחות הנורמלית של האומה בכללה, ז"א בעיקר שאלת הנשואין ובפרט איסורי נשואין בסקרה של סכנת מחלות תורשתיות, ושנית פיתוח התרבות הגופנית בין ההמונים. במעמד הפועלים יש לכל השאלות האלו חשיבות יותר גדולת מאשר בשדרות האמידות והעשירות מפני התנאים הסוציאליים והכלכליים של הפועל, ונו־ סה לחן יש עוד שאלות מיוחדות למעמד הזה. והן: 1) ההיגיינה של החרושת והתעשיה; 2) ביטוח למקרי מות, אסון, אינבלידיות, מחלה, זקנה וכו'; 3) פקוח על בחירת המקצוע. בארץ ישנן עוד שאלות טסות מפני תנאי האקר לים הקשה והחדש לעולים, תנאים הדורשים התאמה מיוחדת בעניני דירה, מזון, הלבשה ומחלות הארץ. ואם נקה בחשבון, שהפועלים אצלט ברובם המכריע אינם פועלים מדורי דודות כמו באירופה והם מוכרחים להתרגל לא רק לאקלים, אלא נם לעבודה עצמה ומה נם בתנאים כלכליים שלא התרגלו אליהם, ובי אין לנו בארץ שום נסיון בהיגיינה של העובד, שום מוסדות מתאימים ושום חוקים לשמירת בריאות העובד — נבין עד כמה קשה, אבל גם חשובה ונחוצה במדה הרבה יותר גדולה מאשר בארצות אירופה, היא ההוך עסקות בשאלות ההיגיינה הצבורית. ארבעה שותפים הם בעולם הנאור למפעל הענז הזח: 1) מוסדות הממשלה והעיריות; 2) מוסדות אוד טן צבוריים ומוסדות פילנטרופיים; 3) מוסדות הפו־ עלים (לשכות לעניני הפועל, קופות חולים, התאנדר מת לשם תרמת מפנית); 4) הפרט. תפקידי הממשלה באירופה משתרעים בעיקר על שאלות חבנין והדירה וכל מה ששייך לזה, על הההד יינה של ההנוך ובעיקר על המחלות המדבקות. מוסדות הארגון הצבורי מתעסקים בעיקר במל- המה במחלות עם (שחפת, סיפיליס ואלכוהול), בפיקוח על התינוקות ובשאלות אבגנטיווב מוסדות הפועלים מעונינים כמובן בעיקר כחו־ קים להגנת העובד ובריאותו, שאלות הביטוח ופיקוח על בחירת המקצוע. אבל בכל העולם כולו מעמד הפו-עלים הוא הכוח הדוחה גם ליצירת מוסדות צבורים כלליים, והוא השותה הפעיל ברוח ובמעשה בכל השאלות האלה. על אחת במה וכמה מוטלת עלינו חאיני־ ציאטיבה בכל השאלות האלה בארץ, שהממשלה אינה מראה שום התענינות בהן, שמוסדות הצבוריים הם חלשים והמוסדות הפילנטרופיים עובדים בהרבה מק-רום בלי כל קשד עם הישוב ובלי להתחשב אתו. לאור החלוקה לסעיפים ולתפקידים אלה ננעת לבחון מה נעשה כבר, מה צריך להיעשות ומה תפקידנו אנו במעשה הזה, תפקידה של קופת חולים. הקוים האופיניים של אקלים הארץ הם: 1) הקיץ ארוך, ללא נשמים והחום הבינוני גבוה; ב) הבדל גדול בין חום היום והלילה; 3) ליחות יחסית גבוהה של האויר; 4) רוחות. תוצאות הגורמים האלה הם: החלשת הגוה, בפר6 בטור הקיץ; מחלות העוד והעינים, שהן במובן ההי־ מצד החברים' ומאסצינו אלה מרם נתנו פרים. קופ"ח מסיימת בועידה זו תקופה של 7 שנות־ עבודה להקמת מוסד התופם מקום כה חשוב וחיוני בחיי הצבור. על הועידה לפתוח תקופה חדשה בהתפתחותה של קופי* ח עדי היותה למוסד איתן ומקיף לעזרה סוציאלית. 10 בריאות העובד נייני הכללי תוצאות מהאבק והזיעה, המחלות הריב־ מטיות וההצטננויות לרגלי החילופים במדת זזחום, ולב־ סוף המחלות המדבקות כגון דיזנטריה ומחיצות המעים בכלל, ובפרט של התינוקות, שהן בחלקן תוצאות המדמים שהזכרנו ובהצקן כתוצאה מחוסר נקיון ומשכנות קרובה של עם שאינו רגיל לחיי היגיינה. הגורם הרביעי: הרוחות המיוחדים שבארצנו הן בחלקן הקטן — רוחות המדבר והחמסינים — מזיקות לבריאות,ובחלקן המכריע — הרוחות המערביות בקיץ — מקילות בהרבה על התושבים ומאפשרות תנאי חיים נוחים, ואם להשתמש בהן כהוגן, הרי הן עלולות להביא את חני רמים הרעים שבאקלים לידי שיתוק, במרה ניכרת. ושמוש נכון, פדושו שיטת בנין המתחשבת עם הגורם הזה. מהפרט קשה יחיה להשיג הרבה במובן זה. בן אדם שבונה בית, בפרט אם הוא בונה אותו לשם דוחים, יחשוב רק על ניצול המגרש והבנין ועל המחירים. ההנהלה הציונית מגלה הבנה גדולת בשאלה זו. בכל הבנינים שהוקמו בשנים האחרונות בכספי קהי"ם, התחשבו במרה גדולה — לעתים קרובות נגד רצונם של התושבים — עם הפרובלימה של האיורוד המתאים. הגורם העיקרי, הממשלה שיכולה היתה בלי להכביד על תקציבה ועל משלם המסים הבריטי לפעול גדולות בענין זה, אינה מראת שום התעניטת נשום רצון לכך. אחר הוא המצב בשאלת ההלבשה הרציונלית, שבה ההכרעה כולה בידי הפרט, בלי שתהא למוסדות הממשלתיים והצבוריים השפעה עליה. תפקיד ניכר יכול היה להיות כאן ל"משביר" השולט נם היום עוד במרה גדולה בשוק צבור הפועלים. כמו שבזמנו מסיבות כספיות אחרי המלחמה הושיבונו באוהלים והל־ בישונו קהאקי, כך יכול היה המשביר בלי קשיים מיוחדים לשלוט על ההלבשה במובן ההיגייני ע"י ארגון הקניה והמכירה. במלים אחדות נציין רק את הדרישות ההיגייניות. ההלבשה אצלט צריכה להיות: לבוש קל, סופג את הזיעה, לבן או קרוב ללבן וקל לכביסה. ויש תמיד להחליף את הבגד עם ערב. שאלת ההזנה היא מסובכת מאד נם בארצות אחרות וגם אצל המעמדות האמידים. הלכות טרם נקבעו. אצל היהודים יש לשאלה הזו חשיבות יתרה מפני המחלות השכיחות בעיקר אצלם, שנגרמות או נתמכות ע"י הזנה' בלתי מתאימה (מחלות חילופי החמרים, כגון הפודגרה ומחלת הסוכר, מחלות אבני המרה, הכליה, מחלות הקיבה בכלל והעצירה בפרט). נעם בואם של היהודים מארצות אירופה, לרוב אירופה הצפונית, לארץ סובטרופית, מתוספות עוד שאלות סביב הפרובלימה של ההזנה: התאמת ההזנה לאקלים, אופן וכמות השתיה, הזנת הילד, בפרט בימי הקת הארוך, ניצול רציונלי של התוצרת החקלאית הארצית וכו' וכו'. ושאלות לגמרי אחרות וספציפיות מתעוררות אצלט בקשר עם המטבחים בקבוצים ובקבוצות. פת השאלה לא רק: מה ואיך לבשל, גם ה"מי" מטריד אותט, בי כדי לבשל במטבח קולקטיבי גדול לא מם־ פיקה רק ידיעת הבישול. נחוץ גם כוח ארגוני בעל סמכות, שישפיע לא רק על המבשלות במטבח, אלא נם על הגזברות, המזכירות, סידור עבודה וכו'. אבטו־ ריטה שתוכל להשפיע ולהכריע לטובת המטבח נם אם על ידי זה יסבול כרגע איזה ענף מכנים (כמו שאומרים אצלנו: "פרודוקטיבי"). וזאת היא לא רק שאלה כספית וארגונית, כי אם קודם כל שאלה סרורית, שצריכה להשפיע על הסדר בכל עבודות המשק. עד עכשיו לא יכול היה המטבח לכבוש לו עמדה אבטוריטטית ואפילו עמדה שוה בין יתר ענפי המשק. לעת עתה שולטים על המטבח וסדוריו — הרפת, הלול, גן הירקות והגזבר. לאשרנו 'מתגלים בזמן האחרון נצוצי הבנה. מתחילים להכיר, כי הזנת האדם במשק חשובה היא כאוכל בהמות עבודה וכהסקה למכונות. בשאלת ההזנה במטבחי המשקים מטפלים כבר משנים וסוף סוף מוכנה הקרקע היום לפעולה. עברה התקופה של נסיו־ נות על חשבון הבריאות, של הסתפקות בפחות מהמינימום הנחוץ לבן אדם לקיומו ולבריאותו, של הפרינציפ הקדוש, שמי, ששואף לתנאי כלכלה טובים אין השם חלוץ הולם אותו. אצל רוב חברי המשקים ישנה היום הכרה ברורה, כי מוכרח לבוא שנוי. וחלק הגון מהם התחיל כבר בשטיים, אם גם קטנים, אבל עדים הם להתכוננות לקראת השנויים שמוכרחים לבוא, אם רוצים אנו להחזיק מעמד. בארגון המטבחים אין לנו לסמוך בהרבה על אחרים, רוב העבודה מוכרח להעשות על ידנו ואין כאן צורך בסכומים גדולים, כי אם אך ורק בהבנה ובארגון מתאים תלוי הדבר. השאלה היתה מקבלת כבר טזטן את פתרונה המלא לו היתה מנהלת המטבח עומדת מחוץ לסדרי המשק: כי הרי אין הנהלת המטבח של קבוצה ואפילו של קבוצה גדולה מורכבת ומסובכת יותר .מאשר הנהלת המטבח, נניח — במוצא או בביה"ח בעי! חרוד. ואפשר היה למצוא מספר מסוים של צעירות המתאימות לתפקיד הזה. אבל אם מנהלת המטבח עומדת תחת הלחץ של המשק ומופיעה לא כתובעת, כי אם כנתבעת, אין באפשרותה להחזיק את המטבח על הנובה הדרוש. אני יודע שגם היום עדיין נחשבים רעיונות אלו כאפיקורסיים במקצת וישנם רואים בהם מעי! פגיעה ברעיון הקבוצה. אבל מוכרחים פעם להגיד נלוי: הנהלת המטבח היא מקצוע כמו הרפואה, הרוקחות, ההנדסה. וכשם שהתרגלנו לכך שהרופא והחובשת אינם חברי הקבוצה, והקבוצה בכל זאת קיימת, כן מוכרחים סוף להשלים עם הרעיון, שנם המנהלת והמבשלת הן בעלות מקצוע. ואין שום ספק, שלו בהתחלת הוסדן של הקבוצות היתה עמדתה של מנהלת המטבח כעמדת הרופא והחובשת — היה מצב המטבח אחר לגמרי ולא חיינו עומדים כיום בראשית צעדינו. דרישתנו העיקרית היא איפוא: יצירת חוג של טבשלות ומנהלות המשק, היודעות היטב את מלאכתן ושיש להן גם הנטיה להשאר בעבודה הזאת ולהביט עליה כעל מקצוע שלהן. רק אחרי כן מתחילה העבודה בכוון השני, בכוון ההשכלה, השתלמות והסברה. גם בשאלה הזאת מתעסקים בבר בריאות העובד 11 מזמן, אבל ללא תוצאות, מפני שגם פתרונה דורש קרקע מתאימה, ז. א. כמות מספיקה של אנשים מתאי־ מים. אני מתכון לועדת. ההזנה המטפלת בכובד ראש וברצינות בשאלת ההזנה; במובן ידוע גם את הקורסים השונים למבשלות וגם את הנסיון שקופ"ח עומדת להתחיל בו — האינסטרוקטורט למטבחים. רק בתנאי זה נצליח בדרכים אחרות. ואז תהיינה נחוצות מורות לבשול שיש להן בעיקר כשרון ארגוני וסגולות נפשיות ידועות, ועליהן יהיה לעבור ממקום למקום, להשאר זמן מסוים בכל מקום ולהכניס את כל הסידורים והשב־ לולים הנחוצים, להוזיל את ההוצאות, להיטיב את תנאי העבודה במטבח. ועל ידי כל זה גם לחבב את עבודת המטבח על העובדות. כמו שהזכרתי, עומדת קופ"ח לעשות את הצעד הראשון להכניס מדריכה למטבחי המשקים לע"ע בעמק. חוץ מזה יש לנו אפשרות וצורך לשתף בעבודה זו את "ויצ"ו" המראה התענינות רבה והעומדת אולי בעתיד לשמש מרכז לשאלות בישול והנהלת המשק. באופן קונקרטי: 1) על קופת החולים לארנן חוג של מומחיות לבישול והנהלת המשק ולשמש — ביחד עם מועצות הפועלות — לשכה מתופת בין העובדות הללו ובין המשקים הנצרכים בהן. כל הארטן והאחריות בידי הלשכה הזאת. 2) הדרכת צעירות לתפקיד הזה והדאגה להשתל־ מותן צריכה להעשות ע"י קופ"ח ביחד עם הסתדרות זיצ"ו ומוסדות אחרים מתאימים. 3) יחד עם הדאגה למטבחים במשקים נחוצה נם דאנה למטבחי הפועלים בערים הנמצאים במצב בלתי מזהיר ושעד עתה לא הראינו כל התענינו ת בעניניהם מטעמים שונים. 4) פרק מיוחד, שכולו הוא בתוך תפקידה של קופ'ח, הם המטבחים הדיאטיים המבטיחים אוכל מיוחד לאנשים הזקוקים לו. בשאלה הזאת מתעסקים אנו כבר משנים, ואם עד היום לא יצרט כלום, הרי זה מסיבות'שאינן תלויות בנו, כי אם בגורמים מחוץ לקופ"ח. ההיגיינה של התינוקות והילדים עומדת בארצנו על נובה מספיק, בכל אופן הרבה יותר מאשר סעיפים אחרים של ההיגיינה — הודות ל"הדסה", להסת' נשים, ל"ויצ"ו" ולהסתדרויות אחרות, ונם מקומנו אינו בין המפגרים, במקומות שהפקוח הטרי־ ציני בידינו, במשקי העובדים. אולם עלינו להודות, שכמו שישנה הזנחה במרה ידועה בענפי פעולה אחרים בעיר, ככה בענת הזה טרם מצאנו את הקשר החי ביננו ובין ועדת התרבות ומוסדותיה בעיר. נעשו נס־ יונות שונים, היו התחלות, אבל התקדמות אין. וצריך להניד שלא רק באשמתנו אנו, לא רק מפני שטרודים זעסוקים אנו בדברים הלוחצים עלינו יותר מדברים אחרים. נם בכפר התרכזנו בעיקר בהיגיינה של התינוקות ובה במרה, שהילד הולך ונדל, רפה ויורדת האינטנסיביות בעבודתנו הפרופילקטית. במובן זה יכולה היתה לעשות הרבה הדפה שיש לה אפרט מוכן והאמצעים הדרושים. (כגון להיגיינה של בתי הספר). ועלינו לש- אוף לעבודה משותפת אתה בכוון זה. אבל בתנאי אחד: שהעבודה תהיה באמת משותפת ולא, כמו עד עכשיו תחת הדיקטט, של צד אחד, בלי שום .בקורת צבורית ובלי שום אפשרות של השפעה על כוונה, על טיבה ועל סידוריה של הפעולה הזאת. וחושבים אנו לנחוץ להעמיד את התנאי הזה, בגלוי דוקא עכשיו, כשיש איזו סימנים של התחלת עבורה משותפת ביניט ובין "הדסה". מהפרק הכי מסודר — שמירה על הילדים — נדד בקפיצה אחת לפרק הכי שחור והכי מעציב בפער לתט: שאלת המחלות המדבקות ומחלות הרוח. כשדברתי על הענינים האלה עם אנשים באירופה — ולא רק עם מומחים בשאלות ההיגיינה הסוציאלית — לא האמינו לי. כשספרתי, למשל, כי בפרוץ אפידמיה של טיפוס בעמק, נעשתה כל העבודה על חשבונה של ההנה"צ, והממשלה התחייבה להקים מטות נוספות בבית החולים שלה בחיפה רק אחרי שאנחנו נקים 70 מטה בעין חרוד; שבשביל חולי דיזנטריה אין להשיג מטות בבתי חולים הממשלתיים ובזה עוזרים באופן ישר להתפתחות המחלה ממקרים בורדים לאפידמיח מדי שנה בשנה; שחולי רוח מסתובבים בחוצות או נופלים לעול על הקרובים או החברים מפני שלממשלה יש תשובה אחת: כעת אין מקום בבית לחם, המטה הראשונה שתפנה היא בשביל החולה שלך, ושטוח מאליו, כי למטה הנכספת הזאת מחכים חדשים; כשתארתי לפניהם את הסידורים בבתי חולים הממשלתיים הן במובן ההיגייני והן במובן הסידורי, הטיפול, ההתנהגות בכלל — שתקו והניעו ראש, אבל ראיתי שבכל זאת אינם מאמינים וחושבים אותי לכה''פ לפי־ טן, בעל פנטזיה עשירה. לפניכם לא נרבה מלים ותיאורים.רק על הטסת" טת נדבר, על הדרך שבה עלינו ללכת. ולפי דעתט רק דרך אחת לנו: מלחמה עם הממשלה. עלינו להצביע ברבים ובפומבי על ממשלת המנדט הנאורה, לחזור השכם וערב על ה"אני מאשים" עד שיבוא שטי רדיקלי ביחסה של הממשלה לבריאות התושבים שלזאת היא ורק היא אחראית, — וכל זמן שהממשלה לא עשתה את שלה, לא מלאה את חובתה האלמנטרית והפרימיטיבית, אין לה רשות מוסרית להעמיד לנו קשיים בעבודתנו — כגון חוק בנין בתי חולים ומרפאות, חוק לבתי המרקחת וכו' וכו'. ומהצד השני אסור לנו לשתוק בדבר ההוספיטליזציה של חולים במחלות מדבקות, וחולי רוח ולא רק במובן הכמותי ז. א.. כמות המטות, כי אם גם במובן האיכותי של הרפוי בבתי־ חולים הממשלתיים. מלחמת ההנה"צ במחלקת הבריאות הממשלתית—בחדרי חדרים ובחליפת מכתבים— משא ומת! הוא ולא מלחמה. אנו מבינים שההנה"צ מוכרחה מטעמים פוליטיים להתנהג באמצעים חלשים כאלו, אבל הסתדרותט, הסתדרות פועלים היא ועליה להשתמש באמצעים אחרים, באמצעים שבהם רגילות מפלגות הפועלים בעולם להשתמש נגד הממשלות. המקצוע היחידי שנעשתה בו עבודה גדולה הריהו מקצוע המלחמה במלריה. העבודה כאן נעשתה אך ורק בבספיט, קרה"י. הדסה וג'וינט. וגם העבודה הה- 12 בריאות העובד הטופר ?חקירת המצרית - הוצך ומשתמט מידינו וכבר הגיע לידי כך שאנו חושבים צנצחון כביר שמתוך מתקציב עם מאזן חיובי טצאח ממשלתנו לאפשרי, אחרי מו"ם ממושך, להסכים להקדיש עוד צירות נוספות למפקחים סניטריים אחדים, לשנה, כשהממשצה בעצמת מנבאת התפרצות חזקה של המצרית. תשודנא רק את עבודתה של ממשצת בריטניה הגדוצה נם?־ חמתה נגד הטיפוס, הדיזנטרית ומחצות ארציות, לעבודה היפה שנעשתה ע"י חברת צעירות באמריקה "הדסה" בשדה המצחטה בגרענת ובמחצות הראש ותובחו עד כדי חריקת שינים, כמת מקופחים אנחנו. בזה נגענו כבר במחצות הארץ: הקדחת, מחצות־ חעינים והעור, ודיזנטריה. בשדח המציחמח בקדחת עצינו צא צותר על דרישה אחת כצפי הממשצה אב? באופן מעשי עינינו פנויות לההנה"צ ורק ממנה יש צקוות לתוצאות בשנים הקרובות. אבל דבר אהד עצינו להדגיש בכל תוקך ומהמקום הזה: כל העבודה הענקית שנעשתה ותיעשה ע"י ההנה"צ — כל התיעול והיבוש אין לו ערך אם לא יהא מצווה בטיפול מתמיד ומדויק שיעצה בהרבה כספים; אם צא יעזרו התושבים בעצמם. כל הזנחה קטנה בדרנאז' או בתעצות שצא תתוקן תיכר, תעלה אח"ב בהרבה כסף ולע"ע בבריאות מתושבים. ודוקא אנחנו, ב"כ צבור הפועצים, מוכרחים בעניני הבריאות להניד בפומבי, שבהרבה אשמים אנחנו בעצמנו, שצריך שיבוא קץ צרשצנותנו, צמצ־ חמה התמידית המעציבה של הסניטר או רופא קופ"ח עם קבוצה פצונית או מושב אצטוני בעד ימי עבודה מעטים צהטבת מצב הסביבה. על הועידה הזאת צהחציט, שעל קופ''ח צצהום ברשצנות ובחוסר אחריות של חבריה בכל האמצעים שבידיה — עד האמצעי האחרון — הבצתי סימפטי מאד — עד צירי מסירת האשמות צמשפט הטמשצתי. צשאצת הדיזנטריה אין פתרון אחר מצבד הוס־ פיטציזציה מצאה שאותה אנו מוכרחים צהשיג מהמכד שלה ולע"ע דרישותינו פנויות לההנה"צ. אף לה אנו מוכרחים צהסביר, כי מצהמה זו במחצת הארץ, בדיזנ־ מריה, אינה מתפקידיה של קופ"ח. טטחצות עממיות שתים שהן מכת מדינות באירופה אינן באות כמעט אצצנו בחשבון: הסיפיצים והאצכוהוציזם. השחפת היא שאצה קצת מסובכה. אין היא בארצנו מחצה עממית כמו באירופה ואם ישנם בכצ זאת מקרים רבים של שחפת, הרי כמעט בוצם פרי הגוצה והם מתפתחים כאן רק מפני תנאי החיים הקשים של הישוב, צמרות שאין ספק שא''י יכולה היתה צהיות מקום מרפא צמחצות הריאות. לא נדבר כאן על אמצעים כמו בדיקות יסודיות של העוצים באירופה והטבת המצב הבצכצי ש? הישוב. עצינו צהפנות את צבנו צחברה צמצחמה בשחפת. אם החברה הזאת לא עשתה עד היום הרבה, הרי בכצ זאת עשתה יותר מאשר אפשר היה צקוות מהברה, שמתוך הכרח, מתוך חוסר עזרה צבורית היתה מוכרחה לעבוד באופן פיצנטרופי וצהעמים את כל העבודה הקשת על שכמי יחידים. אני מבין שעזרה כספית גדולה צא נובל לתת לה אבל הובח עצינו צתת את אשר שבאפ־ שחתנה עצינו ?החצים, שב? הבד קופ"ח מחוים לה-יות חבר בחברה צמצחמה בשחפת עם תשצום טינימציי (יהיה זה אפיצו מי? אחד צהודש), שהחברה צמצחמת בשחפת צריכה צהיות התאחדות עממית כצצית וחובה. ע? כ? חבר צהשתתה בעבודתה. באופן פעי?. ע? המועצות המקומיות ש? חברי קופ"ח צדרוש מטועצות הפד עצים שצהברה הזאת תנתן. בזמן הצורך כ? העזרה התעטוצתית והארגונית הדרושה מאת צבור הפועצים המאורגן. הפרובצימה שיש לה קשר אמיץ עם בריאות העם היא: התרבות הגופנית. במובן הזה מצבנו לא רע; יש לנו אפרט מיוחד ומשוכלל דיו: "הפועצ'ת ואם "הפד על" עוד טרם הגיע צטטרתו, להכנסת התרבות הגופנית, כלומר ההתעטצות העממית הנכונה, צכצ צבור הפועצים ובפרט לבין הנוער, הרי צא הוא אשם בזת, כי אם אנו כולנו. קופ"ח עשתה משהו בכוון הזה, כגון בדיקות ע"י רופאיה, סידור קבוצות עזרה ראשונה, אבל כל זה צא מספיק. כל מה שנעשה מצדנו נעשה באופן. מקרי, אישי, במעט פרטי. לפי דעתי לא פה המקום לבוא בתכנית קונקרטית, זאת עצינו צעשות בועידות "הפועל", לשם נחת צבוא בתכניות וצפעמים גם בדרישות. אם בשאלות אחרות של שמירת הבריאות יש צנו שותפים ועצינו רק מוטצת חובת האיניציאטיבה והשמירה על איכות העבודה — בהיגיינה של החרושת והתעשיה כל העבודה עצינו. מצבור הפועצים צריכה צצאת האיניציאטיבה בכצ דבר הכי קטן, עציו צצחום עם הרבה גורמים שאינם מעונינים בחוקים של שמירת העובדים או שנם מעונינים באי הגשמת לרעיונות שבחוקים האצת גם באירופה אין. הממשצות הבורגניות מתיחסות בידידות רבה צחוקים הסוציאציים. אצצנו הדבר קשה פי כמה מפני שממשצתנו מביטה על א"י כמו על מו-שבה בעצת אוכצוסין, מחוסרי תרבות שטרם הגיעה השעה. ?התחשב אתם כמו שהיא רגיצה צהתחשב עם פועציה שבאירופה. ויפרט כשמצד אהד עומד המעמד הבורגני הערבי, האפנדים בכפר ובעיר ורואה כצ צעד ש? תרבות וארנון ש? הפוע? הערבי כראות הרס של עמדותיהם הכצכציות והפוציטיות. ומצד השני—ההמון הערבי, הפצה החי בכבצי עבדות, והפועל העירוני הכד נוצצ כקוצי אשר בפין. ידוע בכמת קשיים עצה צנו עד שהשגנו את חוק הפצויים ואת החוק צהגנת הנוער, ומה עצובות הן תוצאות החוקים האצו. עצינו צרעת בבירור בכמה עבודת, סבצנות ואכזבות סצוצה הדרך צהשנת חוקים סוציאציים בשביל הנייטיבם (כיהודים כערבים). ובכל זאת: אין ברירה בידינו. בצי חוקים מוציא־ ציים אין התקדמות. נכון שהשגנו דברים אהדים נם בצי הכרח חוקת הכרה בארגון הפועצים מצד נותני עבודה, יום עבודה בע? שמונה שעות, מס מקביל לקופ"ח — אבל אל נרמה את עצמנו: כל העמדות הצצו אינן בטוחות והן עצוצות ליהרס ע"י מתנגדיהן בכצ הזדמנות טובה — אם צא נצציח לבצר אותן ע"י חוק. דרכנו,. איפוא, כפוצה היא: צהשיג מנותגי עבד בריאות העובד 13 דה מה שאפשר להשיג ולהגן על העמדות ה8לו, וביחד עם זה לא לשכות, כי המבצר הכי חזק הוא: חוקים סוציאליים. ולא יספיק לכנס מדי פעם בפעם ועדות'לשם מטרות מסוימות. נחוץ שיוצר על יד הועד הפועל מר סד קבוע, מוסד לחוקים סוציאליים שבו תרוכז כל הפעולה, גם של המלחמה היום יומית עם נותני עבודה, וגם העבודה הקבועה והמתמדת בענין מתן .החוקים להגנת העובד. וסניף מיוחד במוסד הזה יהיה הסניזי לבריאות העובד, עם רופא מיוחד, מומחה להיגיינה של החרושת שיעבוד יחד עם האחרים בהכנת הצעות החוקים לשמירת בריאות העובד, והעיקר שירכז בידו את כל הפרובלימות היום־יומיות בכוון זה. עליז יהיה להכין אה החומר למשא ומתן עם מתני העבודה, להשגיח על הבריאות בבתי החרושת, להנחיל ולהדריך את רופאי קופ"ה בכל הארץ בעבודה הזאת. השאלה של הפיקוח וההדרכה בבחירת המקצוע לנוער, שמעסיקה את הסתדרויות הפועלים ואת טובי המומחים לעבודה הסוציאלית באירופה, אין לה אצלנו לע"ע אותה החשיבות הנחלה שישנה שם. מטרתנו העיקרית היא ליצור ישוב תקלאי ולזה נחוצים לנו אנשים בריאים בני השכלה מהאימה. ובנוגע למקצועות העירוניים — המלאכה .והתעשיה — לא קשה יהיה באמצעים לא נחלים לסדר את בדיקת הנועד ע'י חפאי קופ"ח תחת הדרכת הרופא הסוציאלי לפי קוים יחעים ומסוימים כסות עוד שאלה אחת: שאלת ההסברה. ההתחלה נעשתה. היה שבוע של הסברה, יש לקופ"ח שני פנסי־ קסם, כמות מספיקה של פילמים וזכוכיות, יש במות ידועה של טבלאות גדולות, מבלאות־קיר בשביל בתי־ החשת, מקומות עבודה ומקומות פומביים, היו ותהיינה הרצאות בשאלות שונות. ישנם אולי אנשים, שזה .יספיק להם, שמספר ההרצאות ישטה אותם. אולם אם נם ירבה מספרם וינדל מספר שומעיהם — אותי הם לא יספקו. לדעתי, הסברה היא כמו נאומים יפים בפרלמנט, שרק אז ערכם נחל, אם הם מביאים לידי החלטות וחוקים. אינני חס וחלילה מתנגד להצעות, אבל אנו מוכרחים לסדר אותן לא לשם הרצאות בלבד, פו אם בסיחר ידתג ובכונה תחילה בתור תעמולה לשם הכנת הקרקע לתוצאות מעשיות, להחלטות, שהן החוקים הפנימיים שלגו הנחקקים תחת השפעת ההרצאות והמגינים עליוז אחר כך — בעבור השפעתם — ננד רשלנותנו ואדי־ שותנו בעניני הבריאות, זה ההון העיקרי והיחידי של הפועל. מדברי החברים (ובוהים על הדרה וההרצאה) הח' ערם (ת"א): הח' פרלסון התרכז רק בשאלת ההבראה הכספית. אך משום־מה ניתקה קופ"ח מהצבור? כנראה' גרמה לכך הביורוקרטיות השוררת במוסד הכל נעשה מלמעלה למטה. נהוצה ריאורגניזציה בכלי הנקידות. צריך לדאוג להכנסת הערבים לקופ"ח. יש לאסור את הוצאת החברים מהקופה בשל השקפותיהם הפוליטיות. כל הפגישות עם המוסדות הלאומיים לא יועילו' אם קופ"ח לא תהיה חטיבה אורגנית מצבור הפועלים במלחמתו בממשלה. הה' בן־אפרים (חיפה): צריך להודות שקופ"ח ידעה לטפל בצבור הפועלים בדאגה הראויה. אולם הרבה הטחנות יש בקופ"ח. אמנם אהד המפריעיבם ד־תוא חיסר האמצעיים הכספיים. בדו"ח אנו רואים צמצונ"ב בדברים הכרחיים. אולם קופ"ח הסתפקה רק בהכנסה הבאה מהפועלים עצמם והזניחה את הגורמים האחרים שצריך לשתפם בהוצאות (הממשלה' העיריות וכד). היכן הפעולה' שד"ר גליקר דבר עליה בהרצאתו? שום דבר לא נעשה לטובת הבריאות על העובדים ע"י העיריות שבהן יושבים גם ב"ב הפועלים. אמנם עלד, בידי קיפ"ה לשתף את נותני־העבודה, אך היכן הפעולה הצבורית בקשר עם זה ? עלינו לינות את מוסדותינו על שתוף כל הצבור' העדות המזרחיות וגם הערבים. היכ ,המלחמה באינבלידיות, הפקוח על החרושת' המלחמה בעד חופשה שנתית לפועל, בעד מקומות־נופש לפועליבש בזמן חופשתם ? הח' ויניק (תל־עדשים). לא אבוא לשבח את העבודה שנעשתה. עלינו לשאוף תמיד לתקונים ולשכלולים. מוצא אני טעם לפגם ברכוז המוגזם ששרר במוסד ובאי־האמון להברים מצד ההנהגה. ציר שלוה אני מנקודה אשר חמת ההנהלה ניתכה עליה. ברצותה הפסיקה את העזרה לנקודה וכו'. נפגשנו במעשי־רשע מצד הפרסונל המדיציני. אותנו לא שיתפו בעבודה. המועצות המחוזיות אין להן כל דעה. מה נותן בית־ ההבראה לצבור הפועלים המקבל משכורת זעומה? מה מקבלים ממנו חברי המשק? בשיטת המסים שורר אי־צדק ביחס למשקים החקלאיים. אין מקום לגביית מס־מקביל מהמשקים. היו"ר. לא רציתי להפריע לח' ויניק בזק דיבורו ואולם חושבני לחובה להגיב. על אי־אלה מבי־ טוייו. הנשיאות רחוקה מכל רצון להגביל את הבקורת אך על הבקורת להיות מבוססת על עובדות מסוימות ועליה להזהר מעלבון סתם. רופאי קופת־חולים יכולים לשגות ולטעות. הם לא עשו ואינם עושים «מעשי רשע». יש עלבון בביטוי הזד, ובאשר הה' ויניק לא טרח להביא לפנינו עובדות מסוימות - העלבון אינו מוצדה בהחלט. הנשיאות מקודח שהחברים יבקרו כל מק 14 בריאות העובד שנראה להם ראוי לבקורת, מתוך חופש שלם, ואולם יזהרו להשתמש בביטויים אשר עלבון בהם ואשר אין להם שחר. חמיה (כפר־יחזקאל). ישנבש לקויים שכבר השלמנו אתם מתוך הרגל (חוסר הוספיטליזציה וכדו' אך ישנם חסרונות «איכותיים» שצריך להתריע עליהם. התלישות של המוסד מהצבור גדולה ביותר. המרכז הצליח אמנם בהרכבת הפרסונל, אבל מאידך ישנם עובדים שאינם מתאימים והמרכז לא שעה אל דרישות T T הנקודות ולא שם לב להעדותיהן בענין זה. יש והחבר מוכרח לותר על עזרת קופ"ח ולדרוש אל רופאי־חוץ בזמן האחרון לא בקר אצלנו כל רופא מקצועי. אין ההתחשבות הראויה עם הנקודות החקלאיות. המסים גבוהים. ההוספיטליזציה אינה מספיקה. ברוב המקרים נכנסות היולדות לעבודה מיד לאחר צאתן מבית־ החויד־יים. אין הוראות רפואיות מתאימות. ועדת קופ"ח במקום, וכן הועדה המחוזית' לא עשו כלום' כן לא היה להן תוקף. הרבה דברים הוזנחו מחוסר ארגון היו בערים תערוכות היגייניות והן לא הגיעו עדינו אין הדרכה בהיגיינה של האשה. ועדת ההזנה לא בקרה בנקודתנו. צריך לקבוע עמדה מסוימת לשאלת ההפלה המלאכותית ולא להניחה הפקר. הח' מונציה (תל אביב). אני מדגיש ביהוד את ענף ההבראה. לפי החשבון יוצא שהשקענו על כל מבריא סכום של 4 לא"י ע"י בתי־ההבראה. צריך לשים לב להבראת הפועל עוד בטרם חלה. צריך להרחיב את סעיף ההבראה. כמו כן לפתח את החסכון ואת האחריות של החברים. לפני שנה מסרתי הצעה מקיפה ועל הועידה לקבל החלטה מסוימת בענין זה. אם 3000 מחברי ההסתדרות עדיין לא נרשמו בקופ''ה הרי אשמה בדבר' לדעתי, הדרגה הבלתי־ נכונה. אני מציע לתקנה ולקבוע תשלום של 15 גרוש ו־30 גרוש לחודש. הח' א. כצנלסון (ירושלים) הבקורת על המוסד והתביעות ממנו מעידות על המקום שהוא תופס בצבור הדרישה שקופ"ח תעמוד על משמר הבריאות של צבור הפועלים היא סימן לקשר חי בין הקופה ובין החברים' הרואים בקופ"ח את מוסד־הבריאות שלהם ולא רק קופת־ביטוח למקרי מחלה. הדו"ח של המרכז עושה רושם של דו"ח גזברי, באשר הוא מרבה לטפל בשאלות כספיות, אולם זה הוא פרי התקופה הקשה שעברה על קופ''ח. הדרישה הנשמעת כאן, ביהוד מצד החקלאים, להקל עליהם את עול המסים - צודקת במדה רבה. די להתבונן בהכנסה ובהוצאה באזורים שונים, כדי לדאות, כי במקרים ידועים ישנה הפרזה בהשתתפותו של משלם המסים. אזור העמק עם 2500 חבריו נושא. בתקציב רפואי של עשרת אלפים לא"י להחזקת בית־ חולים מרכזי וכ־20 מרפאות. 75 אחוזים מהתקציב הזה באים מהמשקים. נשוה לזה אזור אחר - שכונה עירונית' את הדר־ד־זכרמל - ואז נראה שהשכונה העברית אשר מספר תושביה אינו פחות ממספר תושבי העמק אינה משתתפד־ז במאומה בתקציב בית־ החולים ובמרפאה של «הדסה». קופ"ח תצטרך להגביר את מקורות ההכנסה שמחוץ למבוטחים וגם מחוץ לההנהלה הציונית, המשתתפת (יחד עם «הדסה») במדד. ניכרת למדיי הגורמים הבאים בחשבון הם: נותני"העבודה והממשלה. לעומת זה יש להזהר מלסמוך על קרנות ותרומות מהחוץ' שכן עלול הדבר לשוות אופי פילנטרופי לכמה ממוסדותיה של קופ"ח. בן־דורי (פתחתקוה). ראויה להערכה התאמצו־ תה של קופת־החולים להעביר חלק מנטל המסים על שכבם נותן־העבודה והממשלה. יש לקבול על החלוקה הבלתי־צודקת בדרגת־המסים. הפועלים במושבה עמוסים מס גבוה' בו בזמן שבמושבה אין רופאים. מקצועיים ולפעמים חסרה גם חובשת. פועלת בעיר המשתכרת פחות - משלמת פחות, ואילו הפועלרת במושבה חייבת תמיד במם גבוה. ביחס לקבוץ יש ניצול ידוע. איש המשק משלם תשלומי כפל. בתקציב הקבוץ שלנו' למשל' ישנו סכום של 10 לא"י לחודש להוצאות רפואיות. זהו סכום גדול מדי. חוקת קופ"ח צריכה להיות גמישה יותר. מר ר. כצנלסון (סגן מנהל הסתדרוות מדיצינית הדסה בא"י). ברצוני לתקן כאן כמה דברים הטעונים תקון בהרצאת ה' פרלסון' על היחסים בין הדסה וקופ"ח. מדי שנה בשנה אנו באים לפני קופ"ח בהערה שסדור תקציבה אינו נעשה כהלכה, שכן אם קופ"ח מקבלת מהדסה עזרה כגון: מטות בבתי־החולים, טפול ביונקיס וכד וכו', הרי שורת ההגיון והצדק נותנת שכל זה יכלל בדו"ח של קופ"ח ובתקציבה, אולם דבר זה אינו נעשה. (בדברי הא"א פרלסון בילינסון הודגש המחסור, במטות בלבד, כאילו פעולת הדסה מצמצמת רק בארבעת בתי־החולים שלה). לדעתי צריך להכניס בתקציב קופ"ח, לכל הפחות, 12.000 לא"י ע"ה הוספיטליזציה ועזרה רפואית אחרת שקופ"ח מקבלת מהדסה. הדסה מוציאה 26.000 לא"י לשנה להוספיטליזציה והישוב מכנים ע"ח זה 6000 לא"י ומזה מכניסה קופ"ח רק 1000 לא"י. הוה אומר 16 אחוזים, בו בזמן שהיא משתמשת ב־30 אחוזים מהוספיטליזציה. ה' הרצפלד דבר על מוסדכם כעל מוסד למופת שהוקם באמצע הפועלים. אינני מכחיש זאת אולם בח־אות העובד 15 נכון היה לספר על סכומי הכסף שנכנסו ממקורות לאומיים שונים. צריך גם פעם לברר. מה הן סבות ההבדל בין מחיר יום־מחלה בהדסה ובקופ"ח. בהדסה עובדים 8 שעות. ואם יותר - הרי זה ניצול; ואילו בקופ"ח קוראיכם לזאת מסירות. ישנם הבדלים גם בסדור התקציבים. אצלנו אין סעיף מיוחד לרפואות או ללבנים והללו נכללים בהוצאות ביה"ח. נוסף להנ"ל יש הבדל בשכר הדירה' העולה לנו יותר. כל זה מיקר את יום המחלה שלנו. אהם מעריכים את השתתפות הישוב בירושלים בהוצאות ביה"ח ב-5.4%, אולם לפי חשבוננו מגיעה השתתפות זו ל־20% אחוזים מכל ההוצאות. ואשר להוצאות כל בהוד במרפאה, שהוערכו על סמך הדו"ח של ועדת הריאורגניזציה, יש להעיר שמחיר הבקור כולל אצלנו את העזרה הרפואות, ברגסגן ובמעבדה וכמו כן שרופאינו מטפלים בפעולות רבות שאינן נכללות בתקציב. על כן נראה לגבוה המחיר הממוצע של כל בקור במרפאה. אין להנהלת הדסה בא"י כל השפעה על המו"מ שבין קופ"ח ובין הסתדרות גשי הדסה באמריקה' כשם שמדגישים בטעות באן. ב"בריאות העובד" קראתי ידיעה שתקציב הדסה מתקבל לפעמים מאמריקה לפני התקציב של קופ"ה. האם אין זה הגיוני? הלא אנו תלויים באמריקה ב־75 אחוזים של תקציבנו וקופ"ח רק ב־20 אחוזים. הלא יודעים באמריקה' כי לכל הפחות המטות בבתי"החולים מובטחות לקופ"ח. נראה לי כי כשם שבטול מוסדות דהדסה בא"י היה מביא את מוסדות קופ"ח לידי קטסטרופה' כך אי אפשר לתאר את הדסה בא"י בלי קופ"ח על ידה מתוך הכרה זו יש לנו הרשות לדרוש מקופ"ה הערכה צודקת של העזרה הניתנת מהדסה למוסדות הקופה. רזילי (חיפה). עלי לציין את הפעולה הפוריה שק־1 הנהלת קופ"ח הן במובן הדימוקדטיזציד. של המוסד והן ברכישת חבר־עובדים נאמן. הלקוי העיקרי הוא' לפי דעתי' אי־ההתאמה בהושטת העזרה לחברים. הנושא העיקרי בעול המסים בעיר הוא הפועל בתעשיה בחיפה 20 אחוזים מהעובדים בתעשיה מכניסים 50 אחוזים מהתשלומים. ההבראה ההכרחית לפועל הזה גוזלת מאתו - נוסף על התשלום בסכום 5 לא"י -גם חודש עבודה ללא שכר. עזרה לרחיצה בחמי־ טבריה אינה ניתנת. קופ"ח מחויבת להשגיח על תנאי־ העבודה בבתי־החרושת. עם חוק הפצויים עוד הורע מצבו של הפועל, שכן לא נעשה דבר לשם הבטחת הפועל למקרה אסון בעבודה. כל זה גורם שאגשיבם רבים עומדים מחוץ לקופ"ח. על המוסד לעבור עכשיו מי הבסוס אל ההרחבה. הח' שנקר (תל אביב). אין אני יודע אם הועידה תוכל לפתור את הפרובלימות של קופ"ח. עלי כל פנים עליה לסמן את הדרך. מהדו"ח אפשר לקבל רושם שתקופת המשבר כבר ממנו והלאה ועכשיו הגיעה תקופה של התבססות ועבודה שקטה. זו היא טעות. כל המסתכל יוכח שחובות קשים מוסיפיבם להעיק על המוסד. ההכנסה בשנת 1928 ירדה בהשואה לשנת 1927. אין איפוא לדבר על הקטנת המסיבש והגדלת ההוצאה. ביחס להכנסת אנשים שלא מחברי־ ההסתדרות לקופ"ח' סבורני שהענין טעון זהירות למען לא נצטרך להשפיל את דגלנו, כשם שהיה הדבר בשעת האיחוד עם "הפועל המזרחי". גם ביחס להסכם עם «הדסה» טועים טעות גמורה, אם חושבים בבסחון שההסכם משביע רצון. רגיק"יים להסיח את הדעת מן העובדה' שקופ"ח מרכזת אמצעים עצמיים בסכום 30-000 לא"י. התשלומים 7 וחצי גרוש יום מחלה ל"הדסה" יצטרפו לחשבון גדול של אלפים לא"י לשנה וזה יפול עלינו כמשא כבד. פוטדזבה (ירושלים). על הועידה לעודד את הנהלת קופ"ח לקראת פעולתה בעתיד. כאן ברצוני להדגיש את העבודות העיקריות שלפניה: א) מלחמה כלפי חוץ' ב) ועזרה פריבנמיבית. קודם כל נתבע צבורנו לתמוך במוסד. לא צדק הח' פרלסון בהאשימו את מועצת פועלי ירושלים ביחס לא הוגן לקופ"ח. אם הנהלת הקופה נתקלה באי־הבנה' הרי זה באשמתה. רק בזמן האחרון החלה קופ"ח לשתפנו בעבודה. אין אני רואה אפשרות להעלות את המסים, ביהוד אצל הפועלים דזעירוניים שהעזרה ההדדית חסרה אצלם. הצעותיו של הח' מונצ'יק נכונות הן, אך מנין יקח הפועל את חסכונותיו? דרך אחת לפנינו? מלחמה בעד השתתפות הממשלה ונותני־העבודה בקופ"ח. בת-שבע (יגור). הסעיף החשוב ביותר הוא, לדערתי' השמירה על בריאות העובד' וביחוד בריאות האשה' הנלחמת קשה על קיומה ועוסקת בכל עבודות־ פרך' בין אם הן מתאימות לה או לאו. ד־זאשה זטוקה לידיעות בכל הנוגע לנשואין' בחירת מקצוע' העבודה לאחר הלידה; שאלת המטבחים דורשת בירור ולבון. ההדרכה במקומות היא הטובה ביותר. את אשר החלה קופ"ח לעשות במקצוע הטפול בילדים (החזקת מדריכה נודדת). עליה לעשות גם ביחס למטבחים. שלמנו דמי למוד מרובים מדי בעד הזלזול בבריאות וכבר הגיע הזמן לתקון המעוות. הח' הרפז (תל אביב). צריך להודות שניכרת כוונה בדורה מצד "הדסה" להטריד את קופ"ח מן העולם. לולא זאת היה מצב קופ"ח טוב בהרבה יותר. "הדסה" היא האשמה העיקרית באי־ד־זשתתפות בריאות העובד הממשלה, עת"א וכו' בתקציב קופ''ח. כל זמן שיחסה זה של "הדסה" לא ישתנה נוסיף להתקל בקשיים. צריך שיהיה ברור ל"הדסה' כי היא לא תצליח להרוס את פעולתנו וצבור־הפועלים ידע לשמור על מוסדו. שאלת הפקוח על תנאי־העבודה חשובה היא: מאד ואין לדחותה. הח' לינקובסקי (עפולה). ראויה היא הרצאת הד"ר גליקר שיקדישו לה זמן ותשומת"לב באופן מיוחד. הצעתי לערוך פגישות בכל הנקודות כדי לברר את הנושא לפרסיו. יש למצוא דרך לשיתוף החברים בעבודה. ביחס למטבחים - נשתנו הזמנים ועכשיו ישנה כבר דעה מסוימת ביחס לתועלת של ההדרכה וההשתלמות בבשול. הפרובלימה של חיי המין כללית היא בצבור הפועלים. הצעד הראשון לפר־זרונה הוא: יסוד תחגות־יעוץ בשאלות המין. ה ח' ושר (תל אביב). דומה אני שכל חוגי הפועלים באו לידי הכרה שהלחץ על הממשלה הוא דבר שבהכרח. עלינו לארגן את הפועלים הערביים זזה יקל עלינו את המלחמה. דרשתי פעם הקצבה מעיריית תל־אביב לטובת קופ"ח וקבלתי תשובה שקופ"ח עצמה אינה דורשת כל הקצבה. עלינו לדרוש עזרה מכל הישוב' ולרבות עיריות ירושלים וחיפה הממשלה תהיה נאלצה לחענות לנו. הפועל עצמו לא יוכל לשלם מסים גדולים יותר. מחברים בעמק נושאים בעול של 72 אחוזים מהוצאות בית־החולים בעיך חרוד. משום־מה "הדסה" פטורה מלעזור לעובדים בעמק? למען קשר קשרים בין ההנהלה והצבור לא די באספות פול־־ייטיות. צריך לערוך שיחות אזוריות להזמין את ההברות ולחקור מפיהן ועל סמך כל זה לתקן את הטעון תעון. הה' אלישבע קפלן (דגניה). יש להצטער שהפועלת נמצאת כאילו מחוץ לחוג־דאגתה של קופ"ח. אם החוקה אינה יכולה להשתנות הרי התנאיבם הסניטריים למצער צריכים להשתפר. הגיע הזמן שקופ"ח תיענה לדרישותיה המיוחדות של האשד. ולא מעזוב את הדרכת האם והילד לרופאים הפרטיים. הח' וקסמן (נשר). את סעיף העזרה המדיצינית מרחיבה קופ"ח על חשבון דמי־הכלכלה, וזה לא יתכן. עזרה רפואית אפשר לקבל גם מ"הדסה" ואנו מחויבים לדאוג קודם כל לעזרת כלכלה הגונה. נקודתנו, למשל, לא השתמשה כמעט בהוספיטליזציה. חסרה אצלנו גם הדרכה. ידיעות על הטפול ביונקים ובילדים אבו מקבלים מחוץ לקופ"ח. לא נכון הדבר שהחברים אינכם מתענינים בהרצאות. היחס לקופ"ח מקורו בעובדה שהתשלום הוא גדול ותמורתו מקבלים אך מעט. הח' ברץ (דגניה). כשאנו, החברים ממקומות־ העבודה' נכנסנו לועד המפקח, באנו מתוך רצון לתקן את הלקויים הידועים לכולנו. אולם כבר בישיבה הראשונה נתקלנו בשאלה הכספית ואי־אפשר היד, להתקדם במהירות. היה רצון חזק לשכלל ונעשו גם נסיונות בכוון זה' אך חוסר האמצעים היה מעכב. להח' ושר ישנה תרופה פשוטה אחת: שתוף הממשלה! אין אני מתנגד לכך. עלינו לנצל כל הזדמנות. החקלאים ביחוד מרגישים בכל כובד הנטל. עם זה עלי להודות' כי מצטער אני שהיינו נאלצים לפנות לעזרת הממשלה בזמן חוסר העבודה ולהסתפק בעצותיה הטובות בדבר היציאה מן הארץ, פתיחת מטבחים וכדומה. לפני פנותנו לממשלה עלינו לפנות קודם אל עצמנו. הנה ישנם סימנים שאנו מתחילים להגרר אחרי המקובל בכל העולם. הסתדרותנו נהפכת להסתדרות של אינטרסנטים. זה אסון לנו. ההסתדרות צריכה להיות בנויה אך ורק על עזרה ההדדית. כזאת היא היתד, ביסודה. היינו יכולים ל־יהגדיל את הכנסותינו אילו נרשמו כל חברי ההסתדרות בקופה' אולם עכשיו עושה כל חבר וחבר את חשבונו מה התועלת שהוא יכול להפיק מקופ"ח בשביל עצמו. כל עוד שלא יתוקן החסרון הזה נרד במובן הצבורי ולא נוכל להרחיב את עבודתנו. לא נעלבתי בשמעי את דברי הד"ר גליקר על המטבחים במשקים. יש אמת רבה בדבריו. כבר דברתי לא פעם בשאלה זו ויש לחזור ולדבר' אם כי הערכת הדברים שונתה בהרבה. אולם כל הסדורים האלה לא יוכלו להעשות בידי עצמנו. הנה מתקרבת תקופת הקדחת וצריך לבוא בתביעה לאורגנים הצבורייבש בדבר הפעולה הדרושה' כי המשקים עצמם לא יעצרו כוח לעשות זאת. שמענו וקראנו שהיו ועידות וועדות בנדון זה' אבל שום פעולה ממשית עד־עתה לא נעשתה בנדון זה' מלבד עצות מחוכמות. ה ח' ברומברג (פתח תקוה). בכלל מקופח חלקה של המושבה בעזרה הרפואית ופתח־תקוה מקופחת שבעתים. הפרסונל במושבה מצומצם. עזרת ההבראה זעומה. משום כך מעטים החברים בקופ"ח חלוקת התקציב אינה צודקת. העבודה התרבותית במושבה אינה ניכרת כלל. עוררו כאן את שאלת דמי־המחלה. לדעתי, קופ"ח לא תוכל אף פעם לספק את החברים ע"י תשלום מלא של ימי־המהלה. ועדות־קופיח במקומות אינן פעילות, כי זכויו-תיהן מצומצמות. וכך נחלשת הזיקה של החברים למוסד. לא נעשה דבר לתבוע עזרה מהעיריות העבריות במושבות' אם כי בפ"ת, למשל, יש לנו הזכות המלאה לדרוש עזרה לקופ"ח. 16 בדאות העובד 17 הה' שמעוני (חיפה). בועד המפקח הייתי בין המצדדים בזכות הבהירות היחסיות. חשבתי שהדבר יועיל לעורר את הצבור להתעגין בשאלות קופ"ח. עבודת קופ"ח היא פעולה אורגנית של ההסתדרות בכללה, חוליה בתוך מלחמת המעמדות. הייתי בטוח שהקשר בין הצבור ובין קופ"ח יבא לידי בסוי בבחירות' אולם לא כך היה הדבר, ביחוד בערים, ששם זיוגו את הבחירות לקופ"ח עם הבחירות למועצות. חסרה גם ההתענינות הראויה מצד הועדות המקומיות. הד"ר נליקר הפתיענו בהצעותיו ביחס לפעולה כלפי הממשלה. אולם לא יתכן שההסתדרות תפעל לחוד וקופ"ח לחוד. מעשה ספראטי כזה לא יצליח. אני חולק גם על דברי הד"ר גליקר המיעץ לנו להכנס לחברה למלחמה בשחפת. מה עושה החברה הזאת? מדוע לא נדאג בעצמנו לחולים מסוג זה? צר מאד שרוב הדברים מוסבים רק לשאלה: פה צריכה קופ"ה ליתן ומה צריכים החברים, לקבל, לעומת זה אין מדגישים את האחריות של החברים לתקציב. צריך להבין שבלי חשבון מוקדם אי אפשר לעשות כלום. הח' יזרעאלי (מרחביה). מתוך דברי הבקורת אני מסיק שמרכז קופ"'ח והועד המפקח ראויים "ליישר־ כוח". אין להתבייש בזה ש«הדו"ח הוא כסף וכסף». ולואי שנגיע לידי כך' שקופ"ח תעמוד ברשות עצמה במובן הכספי. יש לתחום תחומים בין התפקידים של הפרסונל המדיציני ושל העוברים המשרדיים, שלא יתערבבו ולא יגרמו נזק לעבודה. הדבר השני הטעון תקון הוא-תלישוה המוסד מהחברים. מן הצורך לותר על הרכוז המופרז ולמסור לסניפים את האחריוו־ת לפעולתם. לא יועילו כל ההסברות' אם ההברים לא ישותפו בעבודה ממש ולא יוכרחו להסתפק בהשאת עצה בלבד. הח' שמחוני (עין־חרוד). כבר העירו שתחלת פעולתה של קופת־החולים היתה בין אנשי הקבוצות והמושבות. דבר זה שיוה יד־יקופה אופי מיוחד. עכשיו אין העבודה הולמת את הצרכיכס. כל הפעולה מופנית לעיר. שיטת הגרעונות אינה צריכה לשמש קו לפעולת הקופה בעתיד. העזרה המדיצינית במשקים אינה מספקת. הנה, למשל, עין־חרוד, הנושאת בהוצאות גדולות. בדו"ח נאמד שיש בה רופא. למעשה אין מוצאים אותו בשעת הצורך. רופא־ילדים אין. רופא מקצועי מבקר אצלנו אחת לחצי־שנה. 25 אחוזים מהמקומות בבית־ההבראה תפוסים ע"י אותם המשלמים בכסף מלא. אם לא ישקדו על מספר הרופאים הדרושים, יביא הדבר לידי יחסים לא רצוייבם בין המוסד והחברים. מתמיה הדבר, שקופ''ח זוקפת על חשבונה את בית־ההולים בעמק. לאמתו של דבר הוקם בית־החולים; ע"י משקי עין־הרוד ותל-יוסף. נכון הדבר שאין תשומת־לב מוקדשת למטבחים' אך זו היא שאלה של אפשרות ואמצעים כספיים. הח' ש. הפטר (תל-יוסף). אין, כמובן, להתנגד להבראת הקופה, אך אם הדבר נעשה על חשבון צרכים אלמנטריים - אין לו הצדקה. חבר הנשלח מהמשק לרפוי - סובל קשה. דוגמה אופיינית: חברה ממשקנו נשלחה לירושלים ונמצאה זקוקה לגתות שיש בו משום פקוח נפש. רוצה החברה לגשת למשק: כדי להועץ בחברים, אך קופת־החוליבם מסרבת ליתן לה להוצאות־הדרך. כאן לא ענין ההוצאות, אלא עובדה המעידה על היחס מצד קופ"ח לחברה הנמצאת. במצב מיוחד במינו. יש גם לציין פגור בסדורים שונים. הח' ברקאי (תל־אביב). מוסדות ההסתדרות בכללם נמצאים במצב של קונסולידציה, שפירושה לא רק תשלום חובות, כי אם בעיקר: אפשור העבודה הנורמלית. ממילא עלינו למצוא דרך לשפור אפיה של הקופה' להשבחת היחסיבם בין החברים והמוסד' להשלטת דימוקרטיזציה בענינים' למתן סמכות רחבה יותר לועדות קופ"ה במקומות וכר. הפרט - צרכיו הולכים ומתרבים והוא טעון טפול מתאים. שאלת האינבלידיות זקוקה לפתרון תכוף. הח' לדרר (בית־אלפא). הדו"ח של קופ"ח אין בו כדי לספק. יש לקויים בעבודת הקופה: חלוקה בלתי צודקת בין סוגי החברים, חוסר מלחמה כלפי חוץ. הארגון עושה רושם מוזר. זכויותיהם של הסניפים הועדות מוגבלות מאד' והדבר מעכב בעד הדימוקרטי־ ציה במוסד. כל שאלות העזרה המדיצינית, לרבות שאלרת הרופאים המקצועיים, צריכה להפתר ע"י הנקודות, עם זכות ערעור מצד המוסדות המרכזיים. בלי ארגון ראוי אין לקוות לשנויים ולשכלולים. הח' פינסקי (גבת). בנקודות הנדחות יש רושם שאין היחס הראוי בין המוסד והצבור. יש־ והרופא בנקודה עוזב את העבודה ואין רופא בא למלא את מקומו. כבר הראו החברים על ההפליה לרעה ביחס לכלכלה במשקים. הח' תומשוב (נהריים). מן הצורך להגדיל את האמצעים ולספק את צרכי החברים. הזמנים נשתנו והדרישה מצד משלמי־המסים גדלה יותר. יש ומזניחים דברים הנוגעים ליחידים, וללא הצדקה. הדמוקרטיזציה במקומות לקויה. הנה הרכיבו לנקודתנו ממונה שלא היו רצוי לצבור והתנגדותנו לא הועילה לגמרי. הדבר גרם' כמובן' להתמרמרות, וכך האמון למוסד הולך ונפסד והחברים עוזבים את הקופה. כדאי שתנתי סמכות־מפקח לועדה המחוזית בכל מקום. 18 בריאות העובד הח' רוזנצווייג (ירושלים). קופ"ח היא מוסד ביורוקרטי. מורגש בה .יחס: פילגהרופי. צריך לברד את צורת הלחץ. על הממשלה. כל זמן שלא יקום הארגון הכץ־לאומי'"לאתהיה קופ"-ח למוסד של המעמד כולו ולא תוכל ללהוט בעד מס מקביל מנותני־העבודד, ובעד תמיכת הממשלה. הח' ליבוביץ (תל אביב). צריך להודות שמרכז קופ"ח הרבה לעשות כדי לקרב את החברים אל המוסד, אך לא הצליח. לא די לדרוש מהחברים שיבקרו את אספות קופ"ח. צריך לדאוג להבטחת תנאים נורמליים לפועל, לעבד־ אינדקס להזנה רציונלית, לשפר את התנאים הסניטריים. על קופ"ה ליתן דחיפה לביטוח הסוציאלי ולחיקתי. הח' אילנאה (כנרת). הקבוצים שקועים בחובות עוד מתקופת חוסר־העבודה, אולם קופ"ח אינה מתחשבת עם מצבם ומאיימת בהפסקת העזרה, בייחוד בעונת הקדחת. אני עושים מה שאפשר לשם הזהירות בפני המחלות, אך בלי עזרת קופ"ח לא יתכן הדבר. התאגדות "הפועל" ראויה לתמיכת מכסימליית. להתגאות בגובה שאליו הגיעה קופ'"ח. היחסים ביין צבור העובדים ובין קופ"ח צריכים להשתפר. ניהגים להקדיש תשומת־לב לענינים "המשקיים ולהסיח את הדעת מהיצרכים הסניטריים, והדבר טעון תקון. יש להתנגד לועדות המחוזיות, הואיל והן עלולות לגרום להתפוררות קופ"ח המאוחדת, שהרכוז הוא בשבילה דבר שבהכרח. לא ועדות־קופ"ח נחוצות במקומות בלתי־אם ועדות סניטריות. קופ"ח אינה מוסד כלכלי ומהותה ־ עזרה הדדית. אנו שולחים חברים גם למקומות בריאים וגם למקומות. ביצה וקדחת. האחריות ההדדית היא איפוא הכרחית. לפיכך אין להשלים עם העובדה שהרבה חברים עומדים מחוץ לקופה"ה. הח' בלוך (נהלל). כל הזוכר את המצב בשדה־ הרפואה שלנו מלפני 20 שנה, יודה שהשגנו דבר־מה, ומרכז קופ"ח ראוי ל"יישר־כוח". דרישותינו עכשיו מוגזמות. עלינו להזהר שלא השתלט הביורוקרטיה ב. .־. היחס והאמון לרופא -ערכם גדיל מאד. בנקודה כמו נה בת 700 נפש, יש רק רופא אחד והוא מבקר עוד 4 נקודות סמוכות ידוע שבלי התמסרות מיוחדת לא היה הרופא יכול למלא עבודה מרובה כזו בהצלחה. אין להשלים עם העובדה, שחבר המשק, העובד 16 שעות ביום, יחשב כנותן־עבודה ויחיייב לשלם מס מקביל. זה הוא עלבון לעובד. גם הממשלה נתבעת לשחרר ממסים את המתישבים בשנים הראשונות. ואצלנו דורשים כבר מס מקביל מההתישבות החדשה זה הו מס בלתי-ישיר. הח' ביתן (בנימינה). מהראוי לציין את התקד-מות המוסד במשך השנים האחרונות ואולם התקונים נעשו בעיקר בערים. קול המושבה אינו נשמע פאן בראוי. בשומרון אין לראות שכלולים ניכרים בשטח של בריאות העובד. המחוז נגוע בקדחת. הנה בנימינה. עזרת קופ"ח אינה מספיקה. הסברה אין. לא תמיד טובה ההקפדה על המאזן. החדשים האחרונים נגמרו בעודף כספי והיש תועלת בדבר? המס־המקביל נגבה, למשל, ממשק הפועלות שיסודו עדיין רעוע. הוצאות המשק לרפוי חולים גדולות' מאד. בחדרה עובדים 300 פועלים ואין בה רופא מטעם קופ"ח, בבנימינה מגיעה ההכנסה החדשית ל-30 לא־י ובמקום אין אך חובשת. המצב טעון תקנן. הח' בדר (מזרע). קופ"ח מתחבטת בשאלה מהיכן לקחת ארח האמצעים הדרושים לשכלולים. מהממשלה אין - תקוה לקבל תמיכה בקרוב. אנו מוכרחים. על כן, לחפש את האמצעים בתוכנו. הצעתי היא - לברד עם הפרסונל שמא יסכים לותר על חלק מהחוב המגיע לו. ועוד זאת: צריכה לבוא דרישה אולטימטיבית מצד חברי קופ"ח להסתדרות הכללית שתחייב את כל החברים בלי יוצא מהכלל להרשם בקופ"ח. הח' לביא (עין־חדוד). ברצוני לבקר קשר, את קופ"ה מתוך הנחה' שהוא אחד ממוסדותנו הטובים ביותר. חלק מהרופאים הוא "קפריזי" יותר מהחולים. בקופ"ח יכול היה למצוא לו מקום מקרה מעין זה: עומדת שאלה בדבר נהוח הכריך בסכנה-ורופא קופ"ח מתעקש ואינו רוצה להשתתף בקונסיליום עם אחד הרופאים שאינו מקופ"ח. הרופא לא חנך את עצמו לקראת היחסים עם החוליסש. ההנהלה אינה חיה את חיי הצבור. אמת, שהחולים מציקים לפעמים לרופא, ולחנם־ אבל יש גם מקדיח הפוכים. והנה היחס לחולים הכרוניים. בקופ"ה אין ההכרה שעל המיוסד להיות המקשיב, המשתתף בצער, המנחם. ישנה תשובה אחת על הכל: אין כסף! דורשים להציע הקציב ושוב באה התשובה: אין כסף! לו היה תקציב כל־שהוא לחולים כרוניים היינו יכולנו לדון מה להוסיף ומה לגרוע. יש להבדיל בין ההנהלה המדיצינית ובין הנהלת הקופה. הח' פרלשטיין (ירושלים). שאלת התרבות הגופנית לא מצאה לה עדיין את מקום צבור העובדים. לקופ"ה יש ענין ולעזור להתאגדות "הפועל" בעבודתה. הגשנו תזכיר לועידה והן. הצורן שכאן יוחלט על עזרה קבועה מצד קופ"ח למוסד התרבות הגופנת של הפועלים בריאות העובד 19 תשובת הח' פרלסון למתוכחים הח' ויניק (תל־עדשים). הייתי עד לעובדה אחת שהודעתי עליה לועד המפקח ולמרכז קופ"ה. האשמתי שני רופאים במחוז העסק, אך תשובה לא קבלתי (הח"ח פרלסון ובולינסון מעירים שתבעו את הח' ויניק לבירור בענין זה). לפי דרגת קופ"ח יוצא שסוג ידוע משלם מסים בשיעור 3 אחוזים משכרו וסוג שני — קרוב ל־10 אחוזים! אם העמק מחזיק את בית־ החולים בעין־חרוד הרי זה על חשבון המשקים הסובלים קשה מההוצאות היותרות. הח' ערם (תל אביב). כדי לשנות את פני קופ"ח עלינו להחליט קודם על מהות הקופה: אם לא מוסד רפואי סתם או מוסד לביטוח בריאותי של העובד. לדעתי, מהויבת קופ"ה להתערב בכל הענינים שיש להם נגיעה לחייו ובריאותו של הפועלים, ואפילו בענין העבודה היומית והקבלנית, עבודת־הלילה, המצב בבתי־הסוהר וכו'. על הועידה-להגביר את הלחץ על המוסדות ההסתדרות בכוון זה - בוכוחים על דין וחשבון המרכז הובעו דרישות ביחס להיקף פעולתה שדל קופרת־ חולים, שהן - הדרישות יוצאות, לגמרי מגבולות אפשרויותיה ותפקידיה הישרים. דומה היה שהדברים אמורים. במוסד מדיני, בעל יכולת ובעל־היקף בלתי מוגבל, ואין הדבר כן כמוכן. האמיצים ביו המוסד וחבריו. ויש לשאול: איך להבין את".הבר-הקשרום,.הללוי האם בעריכת ,אסי-פוו־־נ תכופות,?-- דימה .אני:שאין :עוד מוסד . אהד שיש לו קשריבבז כה אמיצים .־ותכופים עם חבריו ■פקופ"ה. '. 1וז'זז^?טר!':צלהשפעת . ההברימ■''1iW5%"קז^"ת במחוזות' יש" להציג שאלה'יזו באופן ברור: או שצריך למקור לסניפים המחוזיים גם את הרשות לקבוע את ' מסגרת פעולתם וגם אר־ז האחריות,-אבםפ,י המלאה לעבודתם'.:-אז ■למסוהלאוהגנים ■ המקומיים'.־־את: זכות הביקורת־ י והפקוח'־־. אך ■ציינררות■ ההשפעה צרדכית להיות דלך האורגייב המרכזיים המוסמכינים' -י במולי הועד המפקח והמרכז' שרק ־ ברשותם י 'להחליט' " החיסוהת . , ולישא באחריות לתוצאדת־־העבודה בכללן. פי' הלא ז ברור'- ש^י7א^)גן^ור"2ןו^די^ז^^יי^1ןקמ^זייס אתי:■זכות ההכרעה - בשאלות המוסד ■מבלי: שי-שאו-'גם באחריות מלאה־לת־צאית הכספיךת. ■.' ־.. 'לפי תמת־ המחכה בקראו..פגישות ומועצות' אך אם-לא תמיד "י תה העדות דשדרושה מצד־ההבדים. הדי לא אשמתנו יזזי'א.' בערים: 'ירולללימדתל־אביב אמנם לא דאינו התענינות מצד החברים' אך ביתר המקימות, ביחוד בכפרים, היתה ערות גדולה והורגש הרצון מצד החברים להכנס בפרובלימות קופ"ח מרכז קופ"ח עומד דוקא על עקרון הדצנטר־ ליוציה בעבודתו והוא יפתח את השיטה הזאת באופן מודרג, אך למען השמירה על שלימות המוסד צריך למצוא סינתיזה בין הגשמת שני הפרינציפים: רכוז ואל־רכוז. ואכן בקופ"ח הושג הדבר במדה ידיעה. כששמעתי מפי כמה תברים דברים שיצרו רושם כאילו: ו,־"-־ז "־ריש ,ייז־ד "־?־'" של, ""־רי=- ח?Wti'bntyWc מעמ^^ןוחקה^^ס^|£־ח^!פנח4^ח ה^ז־ למדינה' להסתדרות הציונית ולהסתדרות־העובדים בכללה'.ו-שמברים"ימעים תובעיכו אותה דוקא. מקופ"ה? ברי,לסי-לגו ;!ש־ש, צורך.-בהרחבה העזרה .־בשכל,־לה' כמו...כן,בשער היצרני של המרפאות יכו'. אילה אנו מוכקהים -להתחשב עם.הוכולת הריאלית.-שישנה בידינו. ...;,דקךי החבדגת על־שמקרק, הבריאוה,,יס.ל האשה הם. קקשיה רמשגה. השובו ת■ - להם..בועידה,זו- דברים אלה,,עמידים .בלי; .,ספק-לפתוח .ךף חךש.בפעוליורת. ק פ"-ח,;ווך,;מש1:ם־מה-:.לא■:שמענג■:^את ,הדברים וההצעות הללי קודם לכן? בעצם . נעשתה ,התחלה למעולה-קו בשנתיס האחרו-נו-ת'- ש אה, פי, ונמרה ;צנועה.■■■■ובעת יש להאציל ע^זפקנלה^ה^ון־הזשל-קמענת. ושיטמי-ות-ז. הי*יק;^ ■?נ*|טבמי' ההרועזת'..יצירת, קו-פתקחדפקן■■ וכו' - אלו■ הן שאלות חשובות , לשמירת־הבריאוה ועל המרכז יהיה לחפש פתרון-,ל-הם',ש־מךן:אני;לציין- שבכל. הענפים הללו כבר נעשה, דבר־מה-ע"י^המרכז.;-- שאלת-ההבדליה, יין;עזרה קופ'זה -בעיה,ו-3ןי:, עזרתה, בכפר.- היא.-אחת־-.: השאלות הרציניות. כ2ך-אה נצטרך ללכת בעתיד, בדרך של.־שואת .-המטים'-אך יהדעם זאת..בדרן■ ש ל 5.תשואת העזרה,' נ י:■כי;העזרה, בכפהים-היאבהדבה;יותר -מסודרת'.■למרות 3ל הנוחיות הו^£ו־?הח?!?5י9זז דברו כאן על שאלה אחת מטרידה ומסובכת: שאלת היחסים בין הרופא והחולה. מרכז קופ"ח היה תמיד מחפש ברופא גם את החבר, אולם אם נזכור שרופ-אינו מקבלים יום יום כ-300 חולים ויותר יוברר לנו כי במפר בקורים גדול כ"כ יכול לקרות גם אחוז 20 בריאות העובד קטן של מקרים לא רצויים. יש גם הבדל טבעי בתפיסה המקצועית של הרופא ובהרגשת החולה וקשה להשיג תמיד את המזיגה הטובה ביותר בין שני הצדדים האלה. גם לרופא ישנם עצבים, מצב־רוח וכד' וגם הוא סובל מהתעיפות. אולם יש להודות שברוב המכריע שוררים יחסים נורמליים בין רופאי קופ"ח ובין החברים. יחד עם זה עלינו לציין, שאף תלונה אחת של חבר לא נשארה בלי תשומת־לב. בכל מקרה ומקרה באה התערבות המרכז לברור ע"י מוסדות הקבועים לכך. הד"ר קצנלסון ציין שחברי קופ"ח משתתפים יותר מדי בהוצאות הקופה. הדבר הוא נכון, אך הוא נעשה מתוך ההכרח לשמור על היקף העזרה שלקופ"ח' כי לא נוכל לקוות להגדלת האמצעים ממקורות־הוץ. אין אני מקוה, שבשנה הקרובה נקבל השתתפות מהממשלה. על הועידה להחליט איפוא על שאלת המסים והמרכז יצטרך להגשים את ההחלטות האלו במשך השנים הקרובות, בהתאם לגידול ההכנסות של קופ''ח ממקורות אחרים. בשאלת ההבראה הדגשתי שיש צורך בהרחבת ההבראה ובקביעת טיפוסים חדשים של מעונות־מרגוע לשם הבראה המונית. הדרך היחידה לכך: לקבוע טיפוס של הבראה זולה ופרימיטיבית, שיתאים לצרכי החברים הסובלים מעיפות. ע"י הוספת 10 מטות .בתשלום מלא ב"ארזה" השגנו הוזלה נוספת בהוצאות לאותן המטות המוחזקות בתקציב הקופה. אין איפוא לראות כל נזק בדבר, בלתי אם חיוב. תור המועמדים להבראה נשמד בהתאם לכללים שנקבעו לשם כך. בקורת מיוחדת שנערכה ע"י ועדת־הבקורת לא מצאה כל פגם בסדר של שליחת המבריאים למוצא. מדברי ב־כ "הדסה" הא' כצגלסון אפשר לקבל רושם' שמרכז קופ"ח רוצה להוליך שולל את הצבור ע"י אינפורמציה בלתי־נכונה בדו"ה ליראת הועידה וע"י הבאת מספרים מסורסים בדבר מחיר יום־המהלה בבתי־החולים "הדסה". עלי להודיע שהדפסנו את המספרים האלה בדיוק נמרץ כפי שהובאו בדו"ח של ועד־הבריאות והמספרים האלה מיוסדים על דו"ח של "הדסה" מתרפ"ז ותרפ"ח. אם בזמן האחרון חלו שנויים במספרים אלה בעקב הוזלת ימי"המחלה' רוצה אני לבחון את המספרים בעצמי. הנה אמר ה' כצנלסון, כי בבית־החולים "הדסה" בצפת עולה יום־מחלה ב־33 גרוש ולפי הידיעות של סגן המנהל הרפואי בהדסה' ד'ר יאסקי' עולה יום־מחלה ב־38 גרוש. עובדה היא שלא אמרנו ולא פרסמנו דבר שלא בא ממקור נאמן. עמדנו ביחוד על ההבדלים שבמחירי יום־מחלה בבתי־החולים של הדסה, ממון שזה הוא ענף־העבודה העיקרי של "הדסה". מה שנוגע לבירורים המפורטים של ה' ר. כצנלסון, הרי לא בפרטים אלה עיקר השאלות ולא הם המסבי-רים את גופו של הענין. נגד הסברות הללו הייתי יכול להביא שורה של עובדות אחרות, אך לא כאן המקום להכנס בפרטים. די להזכיר, לדוגמה' שבקלקולציה של יום־מחלה ב"הדסה" נחשבות מטות היונקים למטות רגילות' מה שאין כן בקופ"ח. כמו כן אין להסתפק בנימוק שבקור הרופא עולה ביוקר משום שזוקפים על המרפאות חלק בלתי־פרופורציונלי של משכורת הרופא. אילו זקפו על חשבון המרפאה חלק קטן יותר של משכורת הרופא הרי היה יום־מחלה בבית־החולים עולה ביוקר יותר... נכון הדבר שקופ"ח אינה מכניסה בתקציבה את ההוצאה של "הדסה" להחזקת חברי קופ"ח בבתי־ החולים שלה. הסבה היא שאנו כוללים בתקציב רק את ההוצאות העוברות על ידינו ממש. אולם עלינו לציין, שאף פעם לא נמנענו מהדגיש בכל זמן, כי מלבד התקציב אנו מקבלים עוד הוספיטליזציה בבתי-החולים של "הדסה". נוסף לזה אין אנו יודעים גבס באיזה סכום להעריך את העזרה ההוספיטלית הזאת'אם ב־45 גרוש או ב־35 גרוש, כפי שצריך לעלות יום־ מחלה לפי הערכתנו. ועוד זאת: אם נוסיף לתקציב קופ"ח ממקורות לאומיים את הוצאות העזרה של "הדסה" לחברינו' הלא גם אז תהיה השתתפות המקורות הלאומייבם בעזרה לחבר קופ"ח קטנה מזו הניתנת לאדם שאינו חבר קופ"ח,-אם להוציא כמובן מחשבון זה את אותם סוגי הישוב שאינם משתמשים כלל במוסדות "הדסה". עמדתי על החוב בסך 2500 לא"י המגיע לנו מ"הדסה", כדי לציין את העובדה הזאת שחשיבות יתרה לה בעבודה היום־יומית של קופ"ח. אמנם בחדשים האחרונים אנו רואים התאמצות מצד "הדסה" לשלם את תקציבה לקופ"ח, אולם בחדשים הקודמים לא היתה כל קביעות בקבלת התקציב' מה שהכביד מאד על מהלך עבודתנו. היתד, גם הפליה לרעה מצד "הדסה" ביחס לקופ"ח. דבר זה אושר גם רשמית ואין להכחישו. נשמח מאד אם בא שנוי בהשקפה זו. לא אוכל להמנע מלנגוע בדברי מר ר. כצנלסון, כי אין להנהלה המקומית של "הדסה" כל השפעה על "הדסה" באמריקה. אין ברצוני להרחיב את הדבור בשאלה זו, אך עלי להודיע בפירוש, כי באופן פורמלי אולי כנים הדברים, אך במציאות אנו יודעים שישנה השפעה מרובה לעמדתה של ההנהלה המקומית, וביחוד לאינפורמציה שהיא ממציאה לאמריקה. במובן זה אין הודעתו של ה' כצנלסון מתאימה למציאות. ולבסוף - דומה אני שלוכוחים שנשמעו בועידה זו. יש ערך רב להתפתחות עבודתה של קופ"ח בעתיד, ואם הבקורת הגדישה פעמים את הסאה, הרי בדרך כלל יש לראות בוכוחים אלה את הבעת־רצונם של החברים והשפעת הדברים על קביעת צרכי העבודה של קופ"ח תהיה בלי ספק פוריה ומועילה. בריאות העובד 21 על חוקת קופת החולים (הרצאת הח' י. קניבסקי) לנו, לעובדי קופת-החולים ולהנהלתה, ישנה ההכרה' כי הגיע הזמן לאזור את כל הכוחות כדי להשיג חוקרת ביטוח־של־חובה בארצנו. הפועל עצמו לא יעצור כוח באמצעיו המצומצמים להבטיח את קיומו בזמן המחלה. בקושי ובעמל רב עלה לנו לרכוש את השתתפותם של נותני־העבודה בסדור העזרה הרפואית לפועליהם' והשתתפות זו לא תקיף לעולם את כל מקומות־העבודה באין חוק ביטוח־של־חובה. חוק זה דרוש לנו גם למען תכלול הקופה את כל סוגי־העובדים ותוכל לרכז את מקסימום האמצעיבש למען בריאות הפרט והכלל. כבר כיום אנו עומדים בפני צרכים הכרחיים הדורשים את מלוים ואנו המרי־ אונים לספקם מחמת התנאים המיוחדים של עבודתנו. הביטוח־של־חובה, שהוא גורם כה חשוב בחיי הפועלים, בסדרי המדינות ובבריאות העם באירופה, מן ההכרח שיהיה גם קנין תנועתנו. מהועידה הנוכחית צריכת לצאת הדרישה ועל הסתדרות־העובדים להקדיש תשומת־לב מיוחדת להגשמתה. בינתים עלינו להחליט על הכוון של עבודת קופת־החולים. הפרובלימות רבות הן ושונות ועלינו ללבנן כדי שלא נסתבך בוכוחי־סרק. פעולות הקופה והעזרה לחברים. שלושה תפקידים לקופת־החולים שלנו: 1. רפוי הפועל החולה, 2. הבטחת קיומו של החבר החולה, 3. שמירה על העובד בפגי התחלואה. לפני 15 שנה, כשהפועלים החקלאים אך יסדו את קופ"ח, הסתפקנו במועט' בסדור בקורי רופא. עם התפתחות הקופה למוסד רפואי גדול הוטלו עליה שני התפקידים הראשונים: רפוי החברים ובני־משפחותיהם ומתן עזרה כספית למבוטחים בחלותם. התנאים שבהם עובדת קופ"ח והתחלואה הגבוהה בארצנו יותר מאשר בארצות אירופה — דחפו את קופתנו להתרכז קודם כל בהושטת העזרה הרפואית. זו היא גם הסבה לכך שמוסדנו מוציא לעזרה רפואית את רוב הקציבו, ורק 8 אחוזים לדמי־מחלה ו־10 אחוזים להבראה. התפקיד הראשון מתמלא, איפוא, בשלימות כמעט' ויש רק להכניס אי־־אלה שנויים ושכלולים בעבודה הרפואית. התפקיד השני - הבטחת קיומם של החברים בשעת מחלתם - נמצא רק בראשית התפת-חותו. עזרת־כלכלה מקבלים עכשיו רק פועלים יומיים, במדה מצומצמת ובמשך זמן קצר. איך להגדיל את עזרת הכלכלה. ברור הדבר שאסור לנו להקטין את העזרה הרפואית לחברים. ונהפוך הוא: יש להרחיבה ולשכללה. אם קופתנו מוציאה לעזרה הרפואית 180 גרוש לשנה על כל חבר, מן הצורך להוסיף על עזרה זו למצער 10 אחוזים כדי לשפר את הענף הזה. היש להכניס שנויים בתקנות הנוגעות לעזרה הרפואית הניתנת לחבר המבוטח? לדעתי, הנסוח של הסעיפים הללו הוא מכסימלי ואיננו נופל מזה של קופות־־חובה עשירות באירופה. ועוד זאת: במקצוע העזרה הרפואית בקופות־ החולים לא סעיפי התקנות הם; העיקר, כי אם ההגשמה. ואכן, ישנן קופות שהן עשירות בסעיפים אך במציאות העזרה הניתנת מהן היא זעומה ובלתי־ משוכללת, דוגמה לכך — קופות־החולים באנגליה. ולא בכדי שואפות מרבית קופות־החולים לאותה דרך שבחרנו אנו' היינו: דרך העבודה העצמית, מתן העזרה באמצעות מוסדות ופרסונל של הקופה עצמה, כי רק דרך זו מבטיחה חסכון וגיבו ראוי של הרפואה הצבורית אולם אם העזרה הרפואית דורשת שכלול בלבד, הדי עזרת דמי־המחלה טעונה הגדלה והרחבה עד כדי היותה לענף־פעולה שיש בו באמת משום הבטחת שכר העבודה ושמירה על רמת חייו של העובד בשערת מחלתו. והנה לשם זה באו השנויים בתקנות שהועד המפקח מציע לפני ועידת קופת־החולים. א. הזמנים למתן דמי הכלכלה. עכשיו נותנים דמי־מתלה רק במשך חדשיים ובמקרה של מחלה חריפה עד 3 חדשים. הועד המפקח מציע שנוי זה: החברים שחלו במחלה כרונית מקבלים דמי־מחלה עד 6 חדשים' לפי מספר שנות חברותם בקופה. מועד של 6 חדשים מקובל ברוב קופות־החולים בחו"ל, לרבות אלו הנהנות מחוק הביטוח. ב. גודל דמי־המחלה (התעריף). הועד המפקח מציע לקבוע תעריף לפי 3 עקרוניים: האחד - והוא הקיים עכשיו - סוג המחלה: השני - המצב המשפחתי. עד עתה היה בעל־משפחה' בין גדולה בין קטנה' מקבל תוספת של 50 אחוזים על דמי־מחלתו. ההצעה .החדשה קובעת את ההוספה ל־25 אחוזים לבעל־משפחה בלי ילדים, ו־10 אחוזים לכל ילד' עד כדי 65 אחוזיבש מדמי־המחלה היסודיים. העיקרון השלישי - כמות דמי־המחלה-נמצא בהתאמה עם גודל שכר־העבודה. עיקרון זה עלול לשמור על רמת החיים של הפועל בזמן מחלתו וחשיבותו מרובה ביחס לפועלים קבועים, ביחוד אותם העובדים בבתי־ החרושת' שלא ירצו לותר על תנאי זה המזכה אותם לקבל הלק הגון משכר עבודתם המופסד בשעת מחלתם. בקופות־החולים האובליגטוריות מבחינים שתי שיטות: האחת - הקונטיננטלית - רואה בתשלום דמי-המחלה חלק משכר־העבודה (יש מקומות שהקופות משלמות 80-100 אחוזים משכר־העבודה!), והשיטה השניה - האנגלית - גורמת השלום המי־־מחלה כתמיכה כספית ידועה. אם למשל שכר־העבודה באנגליה הוא 4-3 לי"ש לשבוע, הרי הפועל מקבל דמי־מחלה רק 15 שילינג לשבוע. מאליו מובן, שאם בקופה כזו מבוטחים אישים משכבות כלכליות שונות אין הללו באים על סיפוקם וממילא גורם הדבר ליצירת קופות מקבילות של העובדים לסוגיהם. אנו לא נרצה, כמובן, בכך, ועל כן נצטרך להכניס ליסודות דמי־המחלה גם מומנט של הבטחת שכר-העבודה, ואז לא יצוצו קופות קטנות מקבילות של פועלים "מבוססים", שעליהן רומזים כבר כעת בחוגים שונים. ג. סוגי־החברים המקבלים כלכלה גם כאן מציע הועד המפקח שנוים, והיינו: כלכלה רק הפועלים המפסידים את שכרם בחלותם והחקלאים - בהמצאת מחוץ למשקם). אנו מבחינים שתי השקפות בענין הנדון: האחת אומרת שהפועל במשק אינו מפסיד את מקור קיומו בשעת -מחלתו ולכן אין דינו כדין פועל יומי אמנם המשק סובל ממחלת חברו, לעומת זה נהנה רוב המשקים מהוספיט־ ליזציה מכסימלית, ולפיכך איו חבר המשק זכאי לעזרת כלכלה מקופ"ח. וההשקפה השניה חולקת על, זה: הואיל והברי המשקים משלמים מס יותר גבוה " (הכום־מה בצורת מס־מקביל,) אם כי מצב המשקים דחוק, הרי זה מחייב שיקבלו עזרת כל כלכלה בשעת־ מחלתם. אין ספק שההשקפה . השניה צודקת היא, ולכשתפתר השאלה של הגדלתי האמצעים נצטרך לשקוד של סיפוק זכותם זו של חברי המשקים. ד. העזרה ליולדות עזרה זו צריכה לגדול משנה לשנה. כהתחלה מציע הועד המפקח לקבוע. ליולדות 3 שבועות, מנוחה, תחת שבועיים, ובמשך הזמן להגדיל את הזמן עד חדשיים. לפי דעתי יש לקבוע בפירוש, שדמי-הלידה הם מעין פרמיה המשתלמת ליולדת, הברת-קופת־ החולים, ולא דמי־מחלה הביתנים רק במקרה של איבוד שכר-העבודה. אעמוד עוד על שני דברים חשובים בפעולות קופ"ח. 1) ההבראה תבנית הפעולה צריכה להיות מכוונת לביטול התשלום עד ההבראה וליצירת רשת של בתי-מרגוע זולים, כדי לספק את הצורך בהבראה. שאיפה זו תוכל להתגשם-במשך השבים הקרובות, עם ההבראה הכספית של המוסד, ואין הדבר מצריך שנויים בתקנות. 2) עזרה לבני־המשפחה. בסעיף זה מציע הועד המפקח שנויים השובים. עד עתה הימה קופ"ה נותנת עזריה רפואית לבני משפחת התפר בלי כל הגבלה, ואפילו אם רק אחד מוחך ב־גרי"ד,משפחה הוא חבר בקופ"ח. הדבר גרם לכך שקופ"ה מוציאה לצרבי העזרה הרפואית לבני־ המשפחה את חלק הארי של אמצעיה (החקירדה העלתה, שסניף תל־אביב מוציא על בני־המשפחית של החברים 66 אהודים מהוצאות העזרה הרפואית!). אין ספק שבשביל החבר השובה העזרה הניתנת לבני־ביתו לא פדות מהעזרה הניתנת לו לעצמו. עם זה יש לחולות שרבוי הנהנים מפריע לשכלול העזרה, שכן כל שכלול כריך בהוצאות ענקיות ומאידך מספר המשלמים מסים עומד במקומו ואינו גדל. מן ההכרח איפוא למצוא פתרון לשאלה זו. הדוגמות הבאות מוביחות לנו, שגם בקופות-החולים העשירות באירופה אין בני־משפחה של החבר נהנים מעזרה רפואית במדה הנהוגה בקופ"ח שלנו: 1. באנגליה אין קופזת־חחולים נותנות כל עזרה לבני משפחת החבר. בגרמניה מקבלים בני המשפחה עזרה רפואית והנחה של 50 אחוזים ממחיר הרפואות. 3. באוסטריה ניתנת לבני-המשפחה, הנחה של 50 אחוזים ממהיר העזרה המדיצינית והרפואות: 4. בצ'כיה ניתנת לבני-המשפחה עזרה מאלה. הועד המפקח מציע איפוא לתקן תקנה, קהעזרה תנתן רק לאותן המשפחות אשר כל המבוגרים שבהן יהיו הברים בקופ"ח, כפי שנהוג כעת במשקים. ואשר לנשים העסוקות במשק־הבית מציע הועד המפקח לגבות מהם 50 אחוזים מדרגת־המסים, כדי שהנחה זו תאפשר להן להיות הברות בקופ"ח עם זכוה, לעזרה. מלאה לרבות: עזרת בית־חולים, נסיעות, רפוי ספציאלי ועוד. וכאן אנו באים אל התפקיד השלישי של קופת־ החולים והוא: שמירת־הבריאות. הרפואה הפרבינטיבית תוצאותיה חשובות לא רק לבריאות העובד, כי אם גם להסכון בהוצאות הרפוי. בזמן האחרון החלה קופ"ח בפעולות אוזלות הקשורות בעבודה הכריבנטיבית (טפול בבתי תינוקות בריאות העובד 22 בריאות העובד 23 ובמטבחים, הסברה היגיינית וכו'). ברור הדבר שקופ"ח לא תוכל לקבל עלוה הפקידים מעין אלה המוטלים על הממשלה והמוסדות המוניציפאליים ואף לא עבודה סניטרית, פתיחת מטבחים' בניית מרחצאות ודירות וכד־מה. ברם קופ"ח תוכל לשמש מעורר ומדריך לצבור בשאלות של שמידת הבריאות, לדאוג לגיוס הכוחות הצבודיים לשם עבודה פריבנטיבית ע"י יצירת מרכז שתעודתו לרכז את הפעולות הבודדות שנעשו כבר ולמשוך גורמים אחרים. לשם זה אני מציע לקבוע סעיף בתקנות החוקה, שקופ"ח מקדישה 2 אחוזים מתקציבה הכללי לעבודת פריבנטיבית. מה הם האמצעים הדרושים להמשכת העבודה ולשכלולה ברוח התקונים שבחוקה? חשבון מדויק יקשה עק־יינו לערוך מחוכר כטטיכט־קה מכל הענפים' זוך המבכרים שבידינו יכולים בכל לאת לשמש יסוד להשערה הקרובה לאמת' לחשבון מוקדם. בתרפ"ח היצאנו על כל חבר קיפ'יה 2.040 לא"י מחוץ לתשלום חובות (750 מא"י על כל חבר). השנויים המוצעים יגרמו להגדלת ההוצאה והיינו: א) שכלול העזרה הרפואית (יחד עם תחנה דיאגנוסטית) 2600 לא"י ב) הגדלת העזרה: דמי מחלה לחקלאים 3500 " ג) עזרה נוספת ליולדות 700 " ד) " " למשפחות 900 " ה) הארכת הזמן של תשלום הכלכלה 1000 " ו) מחלקה לעבודה פריבנטיבית 900 " בס"ה 9.600 לא"י ז. א. 640 מא"י על כל חבר לשנה, או 20 אהוזים נוספים על התקציב הנוכחי. אכן הוספה זו עתידדש להביא ברכה: שכלול העזרה והפעולה הפריבנטיבית עלולים לא רק למשוך חברים לקופה, כי אם גם לסייע לבריאות החברים ולקמץ כך בהוצאות לרפוי. אולם השאלה היא: מהיכן נשיג את האמצעים הללו? המקור העיקרי להכנסות הקופה הם - תשלומי החברים והמשקים. הצעת הועד המפקח לתקן את מכנה של דרגת המסים ברוח הפרופורציה לא הגדיל את ההכנסה' והוא הדבר ביחס להצעה השניה: הטלת חובה על נשי־החברים לחרשם בקופ"ח כחברות, כי ההכנסה הנוספת הזאת יכולה לצאת בהפסדה' כל זמן שהחבר רשאי לא לקבל עליו את הדין והיכולת בידו לא לציית לתקנה זו ולעזוב את קופות לגמרי. המקור השני, החשוב שבהכנסות הקופה, -השתתפות ההנהלה הציונית ו«הדסה», — פוחת והולך בשנים האחרונות ואין לקמת ממנו להכנסה נוספת. המקור השלישי הוא: התשלומים של נויתני־ העבודה. בשנתיב,האחרונות עלה בידינו להרבות את ההכנסות של סעיף זה, אך עוד רבה העבודה לפנינו וגידול ההכנסה יבוא רק בהדרגה ובתנאי שכל החברים יעמדו לימיננו בדבר הזה. על כל פנים ברור שמסל המקורות שמנינו לעיל, אין לקוות להכנסה נוספת בשיעור 20 אחוזים: עלינו איפוא לברור לנו אחת מארבעה הדרכים.: א) להשאיר את המצב בהושטת העזרה באותה חכמות והאיכות הנהוגה כיום; ב) להגדיל את העזרה בהדרגה; ג) לצמצם את 'הסעיפים הקיימים ולהכניס תחתם סעיפים חדשים אחדים ושכלולים ידועים. ד) לאשר את תקנות-התקונים של הועד המפקח במלואה ע"י הגדלת המסים. אגב: אצלנו רווחת הדעה שהמסים גבוהים בקופתנו ואסור להעלותם. לאמתו של דבר משלמים אצלנו החברים לקופ"ח מס קטן מזה המקובל בארצות אחרות שהתחלואה בהן פחותה בהרבה מאשר בא"י. הנה דוגמות אחדות: בגרמניה מקבלות הקופות 7%—10% משכר־ העבודה, וההכנסה על כל חבר הגיעה בשנת 1928 לסבים 5 לא"י. באוסטריה מקבלות הקיפות 81/3% שכר־ העבודה וסכום המס השנתי מגיע ל-3-4 לא"י בערכנו (אגב: קופות אלו אינן מגיישיות אף 50 אחוזים מאותה העזרה הניתנת אצלנו לבני -המשפחה). באנגליה, שקיפות־החולים שם אינן נותנות בל עזרה למשפחות ועצם עזרת הכלכלה זעומה מאד (12-15 שילינג לשבוע), מקבלות הקופות - 2 לא"י על כל חבר. בכדי לשמור את תקופה מזיעזועים תקציביים, החליט איפוא המד המפקח לקשר את שתי הצעותיו-ביחס לכלכלה לבני המשקים גביהם לחובת נשי-החברים להרשש בהברות בקופ"ה ולשלם תשלום חבר —אם ההצעה תשניה תתגשם תצא לפועל גם הראשונה. עלי לציין עוד שאלה אחת, שממנה להגדלת אמצעי קופ"ח תוצאות, והיא: שאלת החברות בקופ"ח. בענין זה כבר דובר הרבה, ועלינו להודות שכבר התיאשנו מפתרון השאלה, אחרי שנוכחנו, בעמדתו של הועד הפועל כלפי החברים המסתלקים מחובת חברותם בקופ"ח. ולבסוף: אחרי יצירת הועד המפקח יהיה עלינו למצוא מודוס לקביעת הסמכות של הארגונים: המחוזיים. הדצנטרליזציה הגמורה של ההנהלה במחוזות הבודדים מסכנת עמדה ידועה את כוח־הפעולה של קופ"ח כמוסד אחד שלם. על כל פנים כדאי יהיה אולי לנסות את 24 ברי־אות העובד הח' בן־אפרים (חיפה). צריך שיבוא שנוי ובצורה ובתוכן של קופ"ח. הכנסת חברים חדשים שאינם חברי ההסתדרות מותרת רק אם אין היא פוגעת בארגון־הפועל בהסתדרות. עול הוא אם הועד המפקח מציע לשלול ממחוסרי־העבודה את העזרה המדיצינית בקשר עם המס המקביל. צריך להטיל על המוסדות הישוביים את האחריות לתשלום המס והמקביל. הנוער המבוגר רשאי לקבל עזרה מלאה. הועידה צריכה לבחור ב־6 צירים לועד המפקח. 3 חברים יבחרו במועצת־ההסתדרות וכל הסתדרות ארצית תשלח לועד המפקח בא־כוח אחד. הח' רוזנצויג (ירושלים). מן הצורך להכניס לקופ"ח גם חבריכם שאינם בהסתדרות וגם ערבים ולהקטין את המסים. דברים אלה יועילו להתפתחות קופ"ח. הממשלה והעיריות צריכות להחזיק את המוסד. בית־ההבראה יצריך לעמוד לרשות המבריאים ללא כל כל תשלום. אני מתאר לי ארת אופן ההנהלה ע"י בחירת ועד־קופ"ח לכל מקום ומקום. המרכז והועד המפקח יבחרו בועידת קופ'ח. הוצאת החברים בעוון השקפותיהם הפוליטיות צריכה להפסק. הח' אורימן (תל אביב). יש להשאיר בר־תקפה את התקנה, שהמשתכרים פחות משלמים רק 10 גרוש לחודש. ההצעה בדבר הוספת 50 אחוזים למסיבש על חשבון אשת החבר עלזלה להמעיט את מספר החברים. אולי אפשר להוסיף למסים, אם תשלום ההבראה ורפוי־השבים יעלו בזול יותר. קשה יהיה להגשים גם את דבר החברות של כל חברי־ההסת' בקופ"ח, כי רבים יעזבו בגלל זה את ההסתדרות. דמי־הכלכלה צריכים להנתן בהתאם למצב המשפחתי. ד"ר מנדלברג (תל אביב). אם להשוות את קופ"ח שלנו עם קופות־החולים בחו"ל, יש להודות שהעזרה אצלנו עומדת על הגובה. הבקורתי וכן הדרישות לתקונים, מעידים שהמוסד הוא חי. נכונה היא ההצעה להקציב 2 אחוזים לעבודה פריבנטיבית. צדיך לגבות תשלום מיוחד מאת החברות. יש לקבוע עדה לביטוח חיב את העזרה ליולדות. אין אני סבור, שדוקא ביצנטרליזציה טמון סוד הדמוקרטיזציה. לפי דעתי יש לבחור את מרכז קופ"ח דוקא בועידת חברי הקופה ודבר זה יגביר את ההתענינות במוסד. הח' לדרר (בית אלפא). הצעת התעריף של ימי־הכלכלה יהיה נכון רק אם יונהג המס הפרוגר-סיבי. לא נכון שתושבי העמק נהניבש יותר מהוספים־ ליזציה. חבר קופ"ה בתל אביב מהבל במרפאה מה שאנו מקבלים בהוספיטליזציה. אם יוטל עלינו לשלם יותר תוצג לפנינו השאלה, אם יש בכוחנו להחזיק את בית־החולים. הצעתי היא שלא יגבו מס מקביל מאנשי־ המשקים. כמו כן לא מן היושר הוא לגבות מסים מכל המשהים במדה שוה, כאילו אין הבדל במצבם הכלכלי. ד"ר א. קצנלסון (ירושלים). הועד המפקח התכוון ליצור במסגרו־ת התקציבית קרן־שמוריבש שתאפשר הקלות שונות לחברים. ההוספה המשפחתית על המסים היא הכרחית. בתל אביב ישנה עוד סבה ליוקר הטפול בחולים, והיא: ההפרזה בטפול הספציאלי. אי־אפשר לבטל את המס המקביל מהמשקים. גם בחולים הכרוניים אין אפשרות לטפל כל זמן שחסר היסוד הכספי לכך. לשאלרת המבנה של קופ"ח. - סבור אני' שהאורגן העליון הוא: ועידת חברי קופ"ח. הועד המפקח יבחד בועידה והמרכז יבחר ע"י הועד המפקח. הח' ויניק (תל עדשים). לא נוכל לותר על מספר של חברים בהסתדרות בשל הסתלקותם מהיות חברים לקופ"ח. לדעתי מחויבים המשקים לשלם מס מקביל מההכנסה. ז"א המס המקביל יגבה מהם רק כשהמשקים יתחילו גם לשלם את חובותיהם לקרן־ היסוד. החקלאיבש צריכים להבל דבר־מה במקום הכלכלה שאין לה ערך גדול במשקים. הח' קיציס (תל אביב). לחברים בקופ"ח יכולים להיות דק חברי ד־זהסתדרות. בלתי הברים מתקבלים רק לפי החלטת הועד הפועל של ההסתדרות. אין להוציא את החולים הכרוניים מקופ"ח כל זמן שלא יקום מוסד מיוחד שיטפל בהם. ועידה זו צריכה מחברי החברים על חוקת קופת חולים שיטת הפרבאנדים, כדוגמתם בחו"ל, המורכבים מקופות מחוזיות ובודדות. מתן העזרה המדיצינית וההבראה מרוכזת בידי הפרבאנד - ההתאחדות הראשית של קופות־החולים - ויתר הפעולות בידי הקופות עצמן. אולי בדרך זו יעלה בידינו לשתף את החברים במקומות בהנהלה ופעולות הקופה בסניפים ומחוזות אסכם איפוא את הפרובלימות המרכזיות העומדות לפנינו: א) העזרה וחוג הפעולות של הקופה; ב) מדת הביטוח של המשפחה; ג) הגדלת האמצעים של הקופה; ד) החברות בקופה. איך לפתור את הפרובלימות הללו עד שנזכה לחוק הביטוח האובליגטורי ? על ועידת קופ"ח ליתן את תשובתה. בריאות העובד 25 להביע משאלה שכל חברי־ההסתדרות יכנסו לקופ"ח, אך אין להחליט החלטות שיקשה להגשימן. אם עזרת קופ"ח תלך ותשתכלל - עתידים כל הפועלים להרשם בקופה. הצעת ההוספה בעד העזרה למשפחה איננה נכונה. החקלאים צריכים לשלם לפי הדרגה המקובלת בעיר. ה ח' לינקובסקי (עפולה). השנויים שהכניס הועד המפקח בתקנות הנוגעות לדמי־מחלה אינן נראות לי ומוטב היה להשאירן בנוסח הקודם. מפקפק אני אם ההנחות שמציע הועד־המפקח ימשכו חברים חדשים לקופה, כי המשתכרים הם עפ"י רוב מסוג העובדים במשכורת חדשית והללו בין כך ובין כך לא יהנו מדמי-מתלה. רק ע"י שכלולים בסדור העזרה המדיצינית ימשכו חברים חדשנים לקופ"ח. תומך אנ בהצעתו של הח' בן־אפרים, שהועד המפקח יבחר ברובו ע"י 'הועידה. הח' שמחוני (עין־חרוד). נכונה היא ההצעה לעבד אינדקס של כלכלת הפועל. זה יסייע גם לקביעת דרגת־מסים נכונה. כשאני לעצמי-איני מעונין באותם החברים הממאנים להיות בעלי זכויות וחובות שווים אתנו, כמו כן לא יתכן שהחברים המשתכרים בצמצום ישלמו 6-5 אחוזים ממשכורתם. המינימום צריך להיות 12 לרוק ו־18 גרוש לבעל־משפחה, בקחתנו כיסוד את הסכום 6 לא"י לחודש. אמנם המשק החקלאי ישלם יותר מ־15 גרוש, אך הוא ישוחרר מהמס המקביל. אם הדבר יתגשם במשך השגה הקרובה מובטחני שיתוספו עוד אלפי חברים לקופה. הח' אלישבע קפלן (דגניה). אני מציעה תקון להצעת הועד המפקח והיינו: האיש והאשה שניהם חברים לקופה. התשלום הוא לפי חלוקת שכרם לשנים. את משקי הפועלים יש לשחרר ממס־מקביל. ליולדת ינתנו שבועים מנוחה לאחר הלידה בתחנה-מיוחדת. המשקים צריכים לשלם יותר ולקבל ד י כלכלה. הח' וידלר (מזרע). קופ"ח בתקנותה מפלה לרעה את החקלאים' הן בגביית המס־המקביל והן בתשלום דמי־המחלה. על הפועל בכפר מעמיסים חובות גדולים מדי. מזמן הקצוצים בקופ"ח הורע יחסו של הרופא אל החולה. הבסוס הפנימי של קופ"ח עולה למשקים ביוקר רב, הרבה מחברי הקבוצות נאלצים לדרוש ברופאים מן החוץ. גם במקצוע הרפוי הספציאלי חוטאת קופ"ח נגדנו. הח' יזרעאלי (מרחביה). מה היא סוף סוף קופת־החולים: מוסד-לביטוח סתם, או לעזרה הדדית? אם מוסד לביטוח, אזי יש מקום להצעות הועד המפקח בדבר הנחות ופשרות. אולם מיסדי קופ"ח נתכוונו למוסד לעזרה הדדית, ואם כך הדבר - הרי הראשון הראוי לעזרה הוא החולה הכרוני דוקא. גם דרגת המסים צריכה להיות אחרת מזו שמציע הועד־המפקח, ואם ישנם בני־אדם החושבים חשבונות אם כדאי להם להיות בקופ"ח ואם לאו - מוטב שנוותר עליהם בהסתדרותנו. הח' בן־שחר (קב' השרון). לדעתי' קופ''ח היא חברה לביטוח סוציאלי על יסודות של עזרה הדדית, ודבר זה דיו שיחזיק בו כל קבוץ ואפילו אם לא יהיה לו חשבון להיות בקופ"ח. אי אפשר לדון על הענינים מתוך ההנחה שימי־המחלה של חברי־המשקים אינם מורגשים. לאמתו של דבר הם תופסים מקום נכבד במאזן. אם לדמי־מחלה נשארו רק 12 אחוזים מהוצאות קופ"ח, סימן הוא שהפרופורציה אינה נכונה. אופן הגשת העזרה בקופ"ח דורשת שנוי יסודי. השליה היא לחשוב שנגיע למצב שדק המסים והמס המקביל יוכלו לכלכל את קופ"ח. עלינו להבטיח בעיקר את סעיף הכלכלה ואת העזרה הרפואית נעמיד בשורה השניה' כי זו תוכל להסתדר גם ע"י "הדסה". קופ"ח תוכל להחזיק בחבריה רק אם ידעו בבטחה' שיש להם על מה להשען בזמן מחלתם' מחוץ לעזרה הרפואית. הח' דוברין (חיפה), בותורינו ופשרותנו לגבי המשתמטים להיות חברים בקופ"ח אנו מרחיקים אותם מעניני־ההסתדרות בכלל. יש רק להכניס תקון ביחס לעזרה ההוספיטלית לחברים העובדים חדשית. אי אפשר להשלים עם העובדה שחלק מהחברים יהנו ממוסדות ההסתדרות מבלי לישא בחובות. את דמי־ הכניסה יש להקטין. התקנה, שבימים הראשונים אין החולה מקבל כלכלה, צריכה להיטל. נהוג אצלנו שדמי"הכלכלה משתלמים לפעמים ע"י זיכוי חובו. של הח ולה. דבר זה מבטל' כמובן' את ערך הכלכלה. צריך ליסד קרן מיוחדת לחולים כרוניים ולהמשיך או־ת העזרה לחברים גם אחרי 6 חדשים' כמוצע בתקנות. הפעולה הפריבנטיבית צריכה להתרחב. הח' הרפז (תל אביב). אני סבור שקופ"ח אינה ממלאה עכשיו תפקיד של עזרה הדדית. כל קבוץ יכול' ברצותו' לעזוב את קופ"ח ולהתקשר עם "הדסה". משום זה עלינו להסכים לכמה הצעות של הועד־ המפקח' אם בי אינן לפי רוחנו. אין אני מבין את התנגדותם הפרינציפיונית של המשקים לתשלום מם מקביל' כמו כן אין אני מודה בחשבון שהמשק עולה לקופ"ח בזול יותר. להיפך: בנקודות קטנות ההשקעה גדולה יותר. גם המספרים מוכיחים זאת. באיחוד עבם "הפועל המזרחי" לא נפגעו העקרונים שלנו. אין לנו מלחמה עם הדת בא"י. הח' רחל כצנלסון (ב"כ מועצת הפועלות). אין לחשוש שמא יעזבו החברים את קופ"ח אם יטילו חובה על החברות להרשם בקופ"ח, אולם מועצת 26 בריאות העובד הפועלות מתנגדת לאופן התשלום במציע הועד המפקח —הוספה של 50 אחוזים—ומציעה לגבית מס משפחתי. אני מציעה להעריך את עבודת דהאשה במשק בית בסכום ידיע. על קופ"ה לפתיח ההנות־הדרבה לנשיכם וילדים, וגם לגברים. 75 אחוזים מהפועלות מרויחות פחות מ־3 לא"י ולדעתנו צריכות גם הן לקבל כלכלה. צריך שבכל מוסד נבחר תכנס גם חברה. הח' וקסמן ("נשר"). אם קופ"ח לאתחיה מוסד לביטוח הרי ברור שהפועל העירוני יהיה נאלץ ליצור לו מוסד כזה' כי אין הפועל העירוני יכול להתקיים בלי דמי־ביטוח בזמן מחלתו. הגביה טעונה שכלול ואז תגדלנה ההכנסות. כיום אין בקורת ומשום כך מקופחת ההכנסה מהגביה. הח' ג'ירסי (תל אביב). אנו מהיחסים אל החולה הכרוני כנותן־עבודה לפעול שנפסל לעבודה. אך מנין באו לנו חולים כרוניים? הנה בית־החרושת שלנו, למשל, התנאים הסניטרים בו כל כך גרועים, שבמשך כמה שנים אפשר ליהפך לאינבליד. והלא מתפקידה של קופת־ההולים לשמוך על החולים בפני הסכנה ולדאוג לשפור התנאים הסניטריים בבתי־ החרושת. לפני זמן מה בקרה בבית־החרושת שלנו ועדה סניטרית מורכבת מב"כ קופ"ח, ההסתדרות ועירית ת"א, ולא ימצאה לנחוץ לפנות אל ועד הפועלים בשאלה בענין זה. - אסור לנו לעזוב את החולים הכרוניים בלי עזרה. א. קופת-החולים והממשלה 1. הועידה מכריזה שהפועל העברי בא"י, הנתון בתנאי חיים ועבודה קשיים, אין בייכלתו, ואין זה גם מחובתו, לשא בעול כל ההוצאות לספוק צרכיו הרפו-איים והסניטריים המרובים מחמת תנאי האקלים, התחלואה הגבוהה וחוסר הפקוח הסניטרי של הממשלה .2 הועידה תובעת מאת ממשלת א"י: שנוי יסודי בעמדתה הפאסיבית כלפי הפרובלימות של הביטוח הסוציאלי למקרי מחלת ואינבלידיות ולגבי קופה"ח— המוסד היחידי בשדה הביטוח של הבריאות בא"י, המ־ קיף כ-30,000 נפש מתוך שדרות העובדים. על הממשלה: א) לעבד, בהתיעצות עם המוסדות המעננינים, חוקת ביטוח.של חובה למקרי מחלה ואינבלידיות ול־ פרסמה בזמן הקרוב ביותר; ב) לבוא מיד לעזרת הקופה ע"י השתתפות בלתי־ אמצעית בהוצאות הקופח על כל חבר וחבר; ג) להקציב עזרה שנתית להחזקת בית-החולים המרכזי של קופת החולים בעמק, המספק את צרכי־ ההוספוטליזציה באחד האזורים החשובים ביותר מב-חינה התישבותית, והממלא תפקיד נכבד במלחמה במח לות הנפוצות באזור זה במדה מרובה. כיום נופל בית־ החולים בעמק למעמסה על המשקים הצעירים העומ-דים בראשית התבססותם הכלכלית. להבטיח בעבודות הממשלה את סדור העזרה הר־ פואית לפועלים באמצעות קופה"ח ולהשתתף בהוצ־ אות העזרה ע"י תשלום מקביל בתור נותן העבודה; ה) לקבוע פקוח מתמיד על התנאים ההיגייניים במקומות העבודה; 3. ועידת קופת החולים מביעה את מחאתה הנמ-רצת נגד המשטר המחפיר, ענשי הגוף והתנאים הפני־ טריים הגרועים השורדים בבתי הסוהר בארץ והיא דו-רשת מאת הממשלה לשקוד על תקנת הדבר. הועידה דורשת ממוסדות ההסתדרות להתחיל בפעולת נמרצת לשם הגשמת הדרישות שצוינו לעיל. ב. קופת החולים וההנהלה-הציונית; הועידה מחוה את דעתה, כי על ההסתדרות הציו- נית להכניס יציבתה בהשההפותה הכספית בהוציאות קופ"ח, בהתאם לצרכים הרפואים של צבור העובדים ולערכיו הישובי של ביטוח הבריאות בארץ דבר זה הכרחי הוא כדי למנוע זעזועים קשים במצבו של המו-סד, ביהוד כשאין עדיי; באדדריגולציה חוקות לשיטת הביטוח וכל עזרה קבועה מצד הממשלה לקופ"ח. בחוקה לארגון מפעלי הבריאות, העומדת להקבע ע"י. האורגנים של התנועה הציונית, תובעות הועידה, להבטיח את זכויותיח האבטונומיות של קופ"ח בשדה פעולתה הרפואית והסוציאלית. ג. קופת החולים ו"הדסה" 1. הועודה שולחת ברכתה להסתדרות הנשים הציוניות '"הדסה" באמריקה למלאת 10 שנים חלקיות מפעלה הרפואי בארץ־ישראלד 2. הועידה מציינת ברצון את העזרה חהשזבה שניתנה להתפתחותה של קופ"ח ע"י מוסדות הדסה בא"י ואת השתתפותה של הסתדרות הנשים הציוניות "הדסה" באמריקה בתקציב קופ"ח בשנתים האחרו-נות — תקופת המשבר בארץ ובתנועה הציונית. 3. הועידה מחוה את דעתה, שענייני הבריאות של הישוב מחייבים את שתוך הפעולות של הדסה וקופ"ח, מתוך - הכרת ערך חפעולה העצמית של קופ"ח בשדה הבריאות והעזרה הרפואית בתוך צבור הפועלים. ד. לדו"ח של מרכז קופת החולים . ועידת קופ"ח מאשרת בהערכה רבה את הדו"ח של המרכז על פעולותיו בשתי השנים האחרונות. הו-עידה מציינת בסיפוק רב את הצלחת המאמצים של המרכז לתבראתו הכספית של המוסד, את דאגתו המת־ מדת לשכלולו והרחבתו של המוסד, למרות המצוקה שהיה נתון.בה. החלטות בריאות העובד 27 ה. קופת החולים וההסתדרות. תועידה דורשת מאת הועד הפוער של ההסתדרות: א;' יתגשים את דבר החובה של כל חברי ההסתדרות י—. חברים בקופ"ה; -ב) רחייב את -כר אורגני ההם־ ־.־־־ת בתשלום -מקביל לקופ"ח ורהכנים מעיר כדבר ־.-.■'־ם מקביל בכל חוזה" והסכם. ו. שאלות שמירת הבריאות תועידה מקדמת בשביעת רצון את .ה-צעת המרכז "נ־ פעורה שיטתית בשדה הרפואה המקדמת, כפי שבאי"ל-יהי בטוי בהרצאתו.שר-רוד"רד.קריגר. הועי.דה ■מ־ שיבה מאד את ההצעות- -. חללו י- נמטינלה ער המרכז ־־אי; רהגשטתן. תועידה מטירה ער הוער המפקח - לעבד -תכנית '־־.מת מוקד קבוע. ■ל'עאלנת הטפור באם ובילל.. ז. קופת החולים והתרבות הגופנית !.: ער■ מרכז קופ"ח — יתד עם מרכז "הפועל"— י־אג להדדבה עיונית ומעשית כפעולת הספורט בין ב־ים, ע"י -מומחים ילעני.נ-י ,התרפות: ®ופנית. ■ 2, ער -קופ"ח רהכריז ער בדיקה כררית. ויסודית ■ט' בר העובדים, שתתן תמונה מדויקת-ממצב חברי־ א. ת■ שר העוברים ותשמש יסוד-לפעולה-פרבנטיבית רחבה ושיטתית ושתאפשר רהתאגדות "הפועל ?ה1ז־ אים ולסנל את ענפי ההתעמרות-והספורט'רצחני השדרות הרחבות שר הפועלים. ■־. -3. .ער קופ"ה ליתן הוראות רדופאיה בכר מקום ומקום ל יסד ■קורסים לעזרה -ראשונה, כמו בן להמציא את הדרוש, כדי לאפשר■ למתלמדים את השתרמותם בעזרה ראשונה, הן רהרכה והן למעשה. . 4. ער קו-פ"ח לדאוג להסברה רחבה.וקבועה בעניני התרבות הגופנית,-ע"י הלצאות-ושיחות שיטתיות בריית תמונות י וסרטים, הוצאה חוברות במחירים-זורים וכו■/ 5. הועידה מטיר־ה ער-,מרכז קופ"ח רבוא בקשרים קבועים עם מרכז "הפועל' בשאלות התרבותשקגופנגת שר העובדים. ה. קרן לחולים במחלות כרוניות ער יד קופת החולם ^נוםדס."קכ4 שמסדול רחורים בטהרות כרוניות, המצטברת מתשלומים נוספים ש,ר חברי הקופה ומהשתתפות המוסדות חישוביים, הצבו־ ריים, העירוניים 'והממשלתיים. ער הועד.:המפקת. לעבד את התקנות לקופה זו. התשלום..הנוסח לקרן ההורים הפהונ^ם־היוא בז 3 דרגות: 'ט־10 עד 30 מא"י, ?פי החלמת:הועד:המפקח. (נתקבלו בועידה השניה בחיפה, 15—12 .במאי . 1929. טעונות אשור מועצת ההסתדרות) השם המטרת ומושב מרכז קופ"ח. 1, המופיד נקריא: "5ןופת ■החילים של ההסתדרית -בדל־"- של.: העובדים-העברים באר־ן י ישראל"... ■ . - ־® מטרת יקופ'דז . ."ותפקידיה 5 ' ' ■א) ־ ■לד.ג»'יצר'11# ־כ־ כיח ־סנציאלילמ; די־מתלד, .של.צבור.. הפועלים בא"י ב לארגן את עניני הבריאות שיל העובדים .. (עבורה פ־יבנט־ביה, הבראה ובר) נ; לד,־שיט עזרה מדיצינית יברבלית לחברי'ם' .בו'. 8; קופת־החולים הי-א 'באתרכחה של זיבור העובדים ־.־אי־נן בהסתדרות:הסללית של הע־בד-ים העברים בא־י-ר-בבר עניני הבריאות,'־.:: ־::: ־ :"יה־ כלי 1. מקום■ פעולותיה־ .של "קופת החולים — 'ארק 5. מושב מרכז קופ"ח — הלהאבנב. במקומות שונים בשש־ ־ארק, מארגנת ק־פ"ח משרדים מחוזיים וסניפים רדידי.:, העובדים. בשם,המרכז,.. ע8*י..ועראותדו, ובהתאם ב. החברות. ע־ יסוד ההחלטה שנתקבלה בועידה הראשונה המיב־ה ש־ ־־,הסתדרות הכללית בחיפה (טבת.תרפ''א) — בל ~ב־ —:־הדרות הוא גם הבר לקופי'ח, אם רק מתאים ־.א ־—שות האמירות בסעיפים מם. 9, 10,......... 7. ע ב—ם שאינם ^בהסתדרות הע־בדים ד,כללית, ביי ----ב .בי: קב־צים, מתקבלים לקופיח לפי הודאות ד,־ע־ ־פ־*\שלי ד,הםתרף!־ת. ' 8. דבלת ■־.־!בדים נעשית עיי המשרדים'ד,מהידיים לא— ב—רה קידמת ע"י רופא המחוזי, או המקוימת 9. אין איש מתקבל לקופתה בשעת מחלתה' ■ 10. חתוליים במהלה יפריוניית העלולה להשפיע על מצב בריאותם הכללי אינם מתקבלים לקדפידו' י היערה: :החדלים : משוג זד,*יכולים" לקבל עזרה מריצינית~מקזי2"ל5!כ^לוםדלפי תעחיף"שנלןבע ¥י'הועד np^rr. ביבעוי*: רהצכ'-" 11. בעלי מום או_ חולים במחלה לוקלית, שלפי ידעת' הרופאים, הממונים י על הבדיקה,. אין היא,. נוגעת ■במצב־יהבריאות'היכללי-מתקבלים^ לקופיה בתנאי,שהקופה לא 'תהא אחראית לתוצאות הכרוכות'במום או במחלה. זו. הערה: אם במשך השנה הראשונה, לכניסת 'החבר ־לקופ''ח יתברר ע"י קונסיליום של רופאים, כי 'החבר היה ננוע במחלה ידועה קודם בניסתו לקופ'ח, אין,"חבר י זה 'זכאי'לעזרה מלאה במחלה זו ואפילו, אם תקבל'לקו"פ'ח י בלי ־ כל הגבלה'ותנאי. 12. 'לקופ'דו מתקבלים חברים, , החל ממל 17. ירע ר ה" א': הבדים 'למעלה מגיל 55 מתקבלים באשור המחלקת המדיצינית של מרכו קופ"ה. הערה ב': תנאי ההשתמשות בקופה ע"י "הנוער־ העובד" עד גיל 17, נקבע ע"י המרכז בהסכמת הוה"פ. 13. החברות מתחילה, אם התוצאות של הבדיקה הן לטובת הנבדק, לאחר תשלום דמי־כניסה ומס־החבר בעד החודש הראשון. אם החבר שלם את תשלומו לפני הבדיקה (למשל: בגביה מרוכזת או אבטומטית) והבדיקה לא נתקיימה באשמת החבר, - אין קופ"ח אחראית לבריאות החבר עד הבדקו. תקנות קופת החולים 30 בריאות העובד 47. על כל חבר לסדר את חשבונו בכל חודש וחודש. במקרה אי תשלום במשך שני חדשים בלי סיבה מספקת— נפסקת עזרת דמי מחלה; במקרה אי־תשלום במשך 3 חדשים — נפסקת גם העזרה המדיצינית. עם סלוק החוב (אבל לא בשעת מחלה) העזרה מתחדשת. החוב כולל גם את הזמן של הפסקת העזרה. תשלום מסים בשעת המחלה אינו מקנה זכות לעזרה במחלה זו. הערה א': לסבות מספיקוה יחשבו: חוסר־עבודה גמור המוכח ע"י כרטיס חוסר־עבודה, מחלה שנתאשרה ע"י רופא הקופה, שביתה. הערה ב': החבר המסתלק משלם את מסיו במשך 6 חודשים בלי סבה מספקת-מוצא מקופה החולים, ועל זה מודיעים להסתדרות הכללית. 48. דמי המחלה ניתנים לחבר במשך חדשיים רצופים אחרי הזמן הזה מקבל החבר רק עזרת רופא ורפואות. הערה: אם קונסיליום שיל רופאי הקופה מוצא שהחבר יכול להרפא במשך זמן נוסף — ממשיכים את הזמן של תשלום דמי־המחלה, אבל לא יותר מ־3 חדשים. 49. אם החבר לא הכניס את תשלומיו במשך חדשים רצופים בלי סבות מספיקות כנ"ל הרי לאחר סלוק החוב (אבל לא בשעת מחלה) דין החבר כדיי חבר חדש: חלה עליו בדיקה מדיצינית של הרופאן ובחדשיים הראשונים אין הוא מקבל דמי מחלה. 56. חבר שבהכנסו לקופ"ח היה בריא ואח"כ חלה במחלה כרונית מקבל כלכלה מהיום הראשון למחלתו בחשבין חודש אחד לכל שנת חברותו בקופה עד 6 חדשים, אבל לא פחות מחדשיים. 51. אין הקופה אחראית למקרה אסון בעבודה העזרה יכולה להנתן רק באחריותם הכספית של נותני העבודה או מועצת־הפועלים המקומית. 52. במקרה מצב כספי חמור בקופ"ח הרשות למרכז הקופה עם הועד הפועל של ההסתדרות או המועצה המקומית לעשות רגולציה של נתינת העזרה. במקרה צמצום העזרה ע"י הפחתת סוגים נעשה הדבר עפ"י סדר זהי; א) חמי טבריה; ב) רפוי שנים, נ) דמי מחלה. ז. ארגון. 53. ועידת קופת החולים, הועד המפקח, המרכז. א) אחת לשנתים מתכנסת הועידה שלקופ"ח שהיא האורגן העליון של הקופה. הועידה שומעת את הדי וחשבון של הועד המפקח והמרכז, מחליטה על תקנות הקופה ודרכי עבודתה ובוחרת את באי־כחה לועד המפקח. ב) הועד המפקח מורכב מ־5 ב"כ ועידת קופ"ח, 3 ב"כ מועצת ההסתדרות ו־3 ב"כ המוסדות שיוחלט עליהם בועד המפקח ומועצת ההםתו־רות. _ ג) תפקידי הועד המפקח הם: א) קביעת תקציבי הקופה. ב) בקורת וכוון פעילת המרכז; ג) סדור הבקורת הכספית של הקופה; ד) בירור חלוקי דעות בין ההנהלה והסניפים; ה) שמיעת דו"ח של המרכז ואשורו; ו) קבלת החלטות בדבר רכישת נכסי־דלאי־ניידי, מכירתם ומשכונם; ז) אשור חוזים עם מוסדות רפואיים אחורים; ח) קביעת שנויים זמניים בתקנות במקרים מיוחדים במצב המוסד עד כינוס הועידה: ט) הצעת שנויים הדורשים אשור של מועצת ההסתדרות או ועידת קופת החולים. ד) המרכז נבחר ע"י ועד המפקח באשור מועצת ההסתדרות, ואחראי בפניו. 54. סניפים ומחוזות. א) בכל סניף קופ"ח קיימת ועדה או מועצה לעניני קופ"ח הנבחרת ע"י חברי הסניף. ב) בכל מחוז קופ"ח קיים ועד מחוזי הנבחר בפגישה מחוזית של סניפי קופת־החולים. ג) הנהלת המחוז של קופ''ח נמנית ע"י המרכז בהסכמת הועד המחוזי. ד) סמכות ועדי הסניפים והמועצות המחוזיות תקבע ע"י הועד המפקח. ה) הרשות לסניפים או למועצות המהודרת להטיל תשלום נופף על חברי הסניף לשם הגרלת הפעולות המקומיות, כגון: הגדלת דמי מחלה, רפוי שנים, הרחבת ההבראה וכו'. 55. שנויים בתקנות נעשים ע"י ועידת קופ"ח באשור מועצה ההסתדרות. הודעת המרכז אחדי קבלת תהחלטות והתקנון החדש מודיע הח, קניבסקי בשם מרכז קופת החוליים: החלטות שנתקבלו בועידה מעידות על רצון החברים לפתור שאלות חשובות של המוכר ולכוון את דרכי הקופה ברוח הרצויה. את ההחלטות שנתקבלו אנו רואים כתכנית־פעולה אולם היות שלהחלטות אלו מוצאות כספיות חשובות—הן בהכנסה והן בהוצאה, המתבטאות בסכום של 8000 בערך, — הננו מציעים שהועידה תיפה את כוחו של הועד המפקח לעבד תכנית להוצאת ההחלטות לפועל. הועד המפקח יצטרך להחליט על זמן ההגשמה של החלטה זו או אחרת. אחרי חילופי־דבדים מחליטה הועידה לקבל לתשומת-לב את הודעת המרכז רשימת הנבחרים לועד המפקח רשימת הנבחרים לועד המפקח מטעם ועידה קופת־החולים: 1. אורי יעקב 2. ברץ יוסף 3. הרפז נטע 4. חייקין בת־שבע 5. לוינשטין סגנים: 1. מאירסון גולדה 2. ד"ר קצנלסון אברהם 3. בן־דורי 4. קפלן אלישבע 5. לוביניקד צבי 31 בריאות העובד נאום הנעילה (ע"י הח' יוסף ברץ) עם כל הלקויים והפגמים שהתגלו בהמשך הויכוח הכללי, וביחוד בוכוח על התקנון, עם כל ההגנה העקשנית הזאת על האינטרסים של כל קבוץ וכל מקצוע, עד שלפרקים, כאילו נשכחו מזכרון החברים אינטרסי המוסד וכאילו הוגבלה באופן מלאכותי המחיצה הבלתי טבעית, שקיימת, כביכול, בין החקלאים והעירוניים, בין מנהלי המוסד והנהנים ממנו, עם כל זה הוכיח הוכוח הזה לכולנו, כי על כל השאלות שעמדו על הפרק דנו החברים בהכרת עניני המוסד, בידיעה רבה וכהכנה מוקדמת. ביחד עם זה ידעו גם להת-רחק מהעצבנות השכיחה בנו, להתיהס בסבלנות לדברי חברים, להאזין לדברי הבקורת של ב"כ אף כי היו הדברים קשים למדי. מהעוב־ זה הזאת היו צריכים ב"כ "הדסה" ללמוד שחש- תתפו בועידה הזאת, כמה חפשית ואכזרית לפר-קים מדת הבקורת העצמית של הפועלים, וכמה נכונים אנו לשמוע ולהתחשב גם עם דברי אנשים העומדים מחוצה לנו, אם רק ישרה הכונה של חשובה מאד היתה הרצאת הד"ר גליקר בשאלת בריאות העובד. עצם הצגת השאלה הח-שובה הזאת ותוכן ההרצאה שמצתה באופן בל כך ברור ומעשי את כל השאלות העיקריות הק־ שורות כהגנה על בריאות העובד, כל זה העלה את רמת הועידה למדרגה גבוהה. נקוה, שההצעות המעשיות בנידון השאלה הזאת, שנמסרו לידי הועד המפקח והמרכז, תבואנה לידי הגשמה. הוכנסו גם שגויים יסודיים ביחס לשתי פרובלימות עיקריות שעד עתה שמשו לפגם קשה בכל היינו הצבורים, והן: שאלת החולים הכרוניים. זה שנים מתהלכים חברים שבאו לארץ זו להיות לעובדים ולהשתתף ביצירתה. אבל בתנאי החיים האכז־ ריים נהיו לאינבלידים, לחולים כרוניים. החברים האלו הוצאו מקרבנו, נחלשו, ונמסרו לידי הגורל, ללא כל דאגה מצדנו. העובדה הזאת המילה כתם שחור על כולנו ועל הסתדרותנו. הפעם הועלתה השאלה הזאת בכל רצינותה, ומצאה לה בועידה הזאת פתרון חלקי. ושאלת. החברה. לא כחברה למוסד, לא כחברה למפעל היתה, אלא כתלויה באחרים, שלה עצמה לא היו כל רשות וכל דעה. היתכן, שבחברתנו אנו יוכלו להמשך מושגים כ"כ פרימיטיביים על האשה ועל תפקידה? השאלה הזאת תפסה מקום חשוב בועידתנו זו, החברות שהשתתפו בועידה ידעו להגן על עצמן בכבוד, ומצאו גם הד בלבות החברים. השנויים שהוכנסו בתקנון בנידון השא־ לה הזאת פותחים פרק הדש ביחסי החבר והח- ברה במוסד, הם ישמשו גם לקח לכל יתר מוסדות בכל הבקורת והוכוחים, עמדה לו זכות המו-סד, והובלטה בבהירות ההערכה החיובית הרבה למוסד הזה, שאף מוסד הסתדרותי לא זכה לה עד עתה. נראה לכל, שיש כאן ענין עם מוסד חיוני, בעל תוכן ממשי שכ"א קשור בו ותלוי בו בחייו, היי משפחתו ובחיי כל התנועה שאליה הוא שייך. מדברי החברים המומחים התברר, שגם במבנה המוסד הזה שהנהו יצור תנועה צעירה, אין לנו להתבייש בפני מוסדות כאלו הקיימים בארצות אחרות, בעלות תנועות ותיקות ומסודרות. את הזכות הזאת יש לזקוף ע"ה עובדי המוסד הזה והעומדים בראשו. דברי הערכה נכונים נשמעו ביחס ל"הדסה" ותפקידה החשוב בבנין הארץ, גלויה היתה גם הודעתו של מנהל "הדסה" ש"בלי קופ"ח לא היתה יכולה להתקיים "הדסה" בארץ". מי יתן ותלוה ההכרה הזאת את "הדסה" במו"מ בעניני יום יום עם קופ"ח. ואם כאן ושמה נשמעו דברי בקורת קשים ומרירות גדולה נגד המוסד, בגלל מקרה זה או אחר, הרי הם רק זעקת הברים שקבלו עליהם עול קשה מאד, שקבלו עליהם תפקידים צבוריים ומדיניים שאינם חלים במדה כזאת על פועלי עמים אחרים, שרוצים בכוחות דלים ואמצעים מצומצמים להח-יות שממה, להחיות עם מדולדל ומפורר לכל רחבי העולם, שקבלו עליהם לבנות מדינה על יסודות חברתיים צודקים. המטרה מחייבת אותנו הרבה מאד, היא מחייכת את הכלל והסתדרותו, היא מחייבת גם את כל פרט ופרט. את ההתחייבות הזאת לא נוכל למלא ע"י ניצול האחד את השני, אלא ע"י שיתוף האמצעים וליכוד הכוחות, ע"י שיתוף גמור ועזרה הדדית מלאה. אלו הם יסודות תנועתנו — תנועת העבודה בא"י. הפרינציפ הזה נשכח לפר־ קים במרוץ הוכוח, הפרינציפ הזה נשכח ומטוש-טש לעתים קרובות גם בחיינו ------------ זרם החיים משכיח. דרישות ההיים היום־ יומיות משכיחות, זרם החיים גרף במשך הזמן רבים ממיטב החלוצים, מתקופת ה"בילויים" עד העליה השניה, השלישית וכן הלאה. אנשים שה-טיפו לרעיונות נשגבים התרחקו במשך הזמן מצו-רת החיים שהטיפו לה , ואינם עתה אתנו. רבים הם גם נגדנו. היכולים אנו להשלים עם הפרוצס הזה ? האם יתאר לו כ"א לעצמו, שיכול לקרות, שהוא, הלוחם עתה במפלגתו, בהסתדרותו בעד דימוקרטיות, בעד יושר וצדק, ימצא בעוד זמן מה מחוץ לתנו-עה ! האם לא יזדעזע לקראת הפרוגנוזה הזאת ? 32 בריאות העובד — לא להגרר אחרי הזרם, לא לנו להשלים עם המציאות, לא לנו המנוחה! קופת הולים נוסדה מתוך מחשבה והכרה פרימיטיבית מאד, אבל הונחו בה יסודות פרוגריסיביים מאד, יסודות של שויון גמור בין הנזקקים לקופה הזאת, ועזרה הד-דית מלאה בין כל חבריה. היסודות הללו מתחילים להתערער. יש עושים כבר את החשבון — "מה ארויח ממנה ?" מהועידה הזאת צריכה להשמע הקריאה — לשוב למקור שממנו שאבנו את זכות: הקיום של המוסד עד עתה ! הועידה נסגרת בשעת: הצהרים ולא בישיבת לילה. חזיון בלתי רגיל בכל הועידות שהיו עד עתה. החזיון הזה מתאים לתפקידה של קופת־ החולים. מעתה צריכות להפסק ישיבות הלילה המטמטמות ומחלישות את המשתתפים בהן. ועידה זו צריכה לשמש דוגמה בנידון זה לכל חיינו הצבוריים: צמצום. הדבורים, ועבודה רציונלית. סגור