ברכה לחתונת
צביה ויואש הרפז
משמר - העמק יום ד' ט"ו בחשון תשמ"ט 25 בואקטובר 88
ערב טוב ומזל טוב לצביה וליואש, למשפחדתיהם, לקבוציהם ולכל הידידים שנקבצו ובאו להשתתף בשמחתינו.
רוצה אני לבדר בשם קבוץ משמר העמק ובשם משפחתו של יואש.
במה אפשר לברר ומה אפשר לאחל לזוג שזה עתה נישא בפני הקהל המכובד הזה?
חפשתי ומצאתי בספרו של אליעזר שטיינמו - פר השמש - פסקה המתאימה
למעמד זה. וכך כותב הסופר:
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. בראשית יברא האדם בחזוני
את בן זוגו ובת זוגו בארץ ובשמים. האיש יקח אח. האשה למעו תהיה לי ארח ושמים, אם ואחות, רעיה ונאהבה עימו לבשר אחד ולנפש אחת. אף היא תאמר לו מי יתנר כאח לי. הלא זה משפנו האהבה, כי היא תברא את הרע והרעיה, כברוא ארץ חדשה ושמים חדשים, חומה בצורה לעדי עד. אכן, נס? אכן, חלום? אך הנס לא ינוס והחלום לא יעוף. מה שהיה פעם הוא שיהיה תמיד. נמשלה האהבה ליין הטוב ההולך' למישריס, לאוצר בלום מלא וגדוש כל פרי מגירים, חדשים דם ישנים, חלב ודבש תחת לשונה. דבש מצאת אכול דייך ואמור תודה והלל לזה שאכלנו משלו."
ועוד אסתכן ואצטט מדברי הכמים: "לא איש בלא אישה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה."
איש ואשה ושכינה? איך מזמנים אותם יחד?
החיים בימינו לא מקילים על בני הזוג. הזכות לצמוח ולהתפתח נתונה רם לו רם לה. זבות מבורכת הבושה את החיים המשותפים מורכבים יותר איר מטפחים אותם ומגדלים זה את זו? משמחים זו את זה? מנסים להבין אחד את השני, לכבד אחד את השני? זוכים לרגעי החסד של היחד?
שאלות קשות שאין עליהו מרשם-תשובה. שצריך כל אחד מבני הזוג שיהיו
לו, נוסח לאהבה, רצון וכונה לכל הדברים האלו.
צביה בת לקבוץ סעד מהקבוץ הדתי והיא יפה וטובה בעיני ואני מקוה
שיואש, שהוא בן משמר העמק השייכת לקבוץ הארצי יפה וטוב בעינכם.
יהיה בזה משום חוסר כנות אם נאמר שאיין הבדל בגשות ובהשקפות, אבל
תהייה זו אטימות שלא לראות את המשותף הגדול שביננו, שאנו מצווים לשמרו לטפח.
ס ופר לנו שבמשפחת הרי ו ל י ש מס ו ריח. י־ פה לכת ו ב ש י' ד א ו פ י ו ט לשמח ו ת
מ ש פ ח ח. י־ ו ת. מג ה ר. ש ר ח ל ז "ל א מ ל, ש ל צבי ר. נ. ה ר. ה. ל א ב ח. ב ח. ־ ש יו ע.!:::: ש י" 1 ,
ה ב א ת י' ש דר־ ל; ט ו ש ג כ: רו ב כשיו א ש ה י ה ת י ך. ודה ה ר י' ה וי ל פ נ י־ כ: □ s
י י א ל ה ג ע. ר ה ז ה ר, ת פ ללח'־"
אך אנו ג:'־ לא השא יי לתה ו אעשה ה ט 1 ב ב ע. י 1: י א ג יקה ד עז־ '־חמל מעיל קטו אעשה לו י ר ד ל ה י־ ל ד ויהיה ל א י ש אחרי קול לבבו ילך בא וזקוף ואוהב
זאת אבקש תחת כר האהבה שאו הבג ו,
מזל טוב'
HARPAZ
73 HOWARO ST #3
cAMBRIOGE MA 02139
M.S.A
BY AIR MAIL
השולח משפחת הרפז
רחוב הנורית 107/18
קמנתם ירושלים
ISRAEL
for:
Amos and Yael Harpaz
73 Hoard st #3 CAMBRIDGE AM 02/39
M.S.A.
מאת: יואש וצביה הרפז
רבנו גרשום 10 שכונת הבוכרים ירושלים
ישראל
ב"ה. ערב ר"ה תש"ן
ליעל
ולעמוס
1990
מכתב מאת צביה הרפז
צביה.
ב"ה כ"ח אב תש"ן. 19.890
יעל ועמוס שלום וברכה
לתמי וירמיהו והם שמחו.
מצביה וגם בטח
מיואש
1991
28 מוסף חדש1ת. י"ט באייר התשנ"א. 3.5.91
נרי ליבנה
תחרות על המקום הכי שכוח־אל ומתוכנן בכיעור זדוני בארץ מועמדת שכונת עיר גנים בירושלים לאהד המקומות הראשונים. רחוב הנורית יתפוס לבטח את המקום הראשון בשכונה. יש שם טורים טורים של בלוקים ענקיים, ארבע קומות מעל לגשר, ארבע קומות מתחת. הגשר הוא בגובה הרחוב וארבע הקומות שמתחתיו יוצרות בור עמוק. עומקו של הבור משתנה ביחס ישיר לכמויות הזבל שמילאו אותו הדיירים. אבל לא ליד בלוק 107. מהגשר של בלוק 107 רואים פיסת אדמה ופה ושם גם כמה אניצי ירק. עד לפני כחצי שנה היתה שם ערימה ש־18 משאיות זבל נדרשו לפינויה, והנה עכשיו, אי"ה, לא ירחק היום ואפילו פיסת דשא אולי תבצבץ שם.
חמישים דירות יש בבלוק 107, כך גם בבלוקים הסמוכים. ממש קיבוצים שלמים. אלא שקשה להעלות על הדעת ניגוד גדול יותר בין המראה המטופח ותחושת השיתוף המאפיינים קיבוצים אמיתיים, לבין ההזנחה, המרירות והניכור ההדדי המאפיינים את מי שאיתרע מזלו להיתחב לכלובים המכוערים האלה. לא מעט תנועות סוציאליסטיות וגרעיני קיבוצים, המו-דעים לפער הזה, עשו נסיונות שונים ומשונים "לשקם" את התו-שבים. הנסיונות האלה נכשלו משום שבדרך־כלל הותירו הנע-רים הנקיים מהקן רושם של אנתרופולוגים לרגע, שבאו, התנשאו וברחו, על אף הכוונות הטובות שהיו מצוידים בהן. גורל דומה פקד פעילים פוליטיים שניסו להפוך את מאגר הזעם השכונתי לכוח פוליטי. איש מאותם אנשים טובים לא העלה בדעתו לגור במקום הנורא הזה.
והנה זה קורה עכשיו. ברחוב הנורית שוכן לו קיבוץ. קיבוץ ממש, קיבוץ אמיתי, עם נוי'ניק, מזכיר, גזבר, מטבח משותף, אסיפות חברים, תינוקון, פעוטון, גגון ואפילו אקונומית. כארב-עים מבוגרים וחמישים ילדים מהווים את הקיבוץ הזה ששמו "ראשית". והם גרים ממש שם, בבלוקים האלה, וקונים את מזונם במכולת, שחוץ מגבינת תשעה אחוז, לחם אחיד וחלב, קשה למצוא בה משהו.
לילה אחד הגיעו אל השכונה כמה משאיות וכלי רכב פרטיים ומהם פרקו כמה גברים מזוקנים ובעלי פאות רהיטים דלים,
איך הגיע קיבוץ של התק"ם אל לב שכונת מצוקה ירושלמית, ואיך קרה שרוב חבריו בחרו להיות דתיים
מקררים מיושנים, הרבה מאוד ספרים וילדים. הם התפזרו בין כמה בלוקים כשהם מאיישים את קומות הקרקע, מתחת לפני הזבל. באו, התיישבו, והתחילו לנקות את הרחוב. לאחר חצי שנה הפכו לחביבי המקום.
"אנחנו," אומר ירמיהו בן־שלום, 39, מזכיר הקיבוץ ומייסדו, "מגדירים את עצמנו כקיבוץ עירוני משימתי." המשימה שנטלו על עצמם אנשי "ראשית" היא גישור על פערים בחברה, נטילת חלק פעיל בעבודה חינוכית ובהכשרת נוער, יצירת אינטגרציה בין שכבות שונות ועוד כאלה דברים טובים שאמרו רבים לפניהם, אלא שבניגוד לאחרים, אנשי ראשית מתכוונים בר-צינות. הם פשוט באו לגור בשכונה, על טפם וילדיהם, ולעבוד.
ראשיתו של הסיפור לפני 17 שנים, במשבר הערכים הכללי לאחר מלחמת יום הכיפורים. ירמיהו בן־שלום, אז קצין בגולני, ישב עם קציני גולני אחרים, כולם בני קיבוצים, ודן בהשלכות החברתיות של המשבר הזה על החברה כולה. "הרגשנו שתם עכ-שיו שלב כחלוציות הקיבוצית. חשבנו שצריך להתחיל לצאת מהקיבוצים ולמצוא צורות אחרות להתערות בחברה. אבל מכיוון שכולנו אמונים על המסורת הקיבוצית, החלטנו מראש שכל מקום שלא נבחר, ננהל בו את החיים במתכונת של חיי קי-בוץ. התחלנו לבדוק כל מיני אפשרויות ובמהלך הזמן הלך כל אחד לכיוון אחר. ואז, אחרי שלוש שנים, פנינו - תמי אשתי ואני - לקבוצה של חברים יותר צעירים שלגו, כולם בני הקי-בוץ הרתי, שכרנו מקום בשכונת הבוכרים בירושלים, התחלנו לעבוד בבניין ולחנך נוער ונשארנו."
סעד, קיבוץ האם של ירמיהו ותמי, לא גילה שום התלהבות לרעיון. "מאוד רצינו להישאר בקיבוץ," אומרת תמי, "ושי־
תייחסו אל זה כמו לכמה שנות שליחות, אבל הם לא הסכימו, אז עזבנו שנינו את הקיבוץ."
אל הגרעין הקשה שבשכונת הבוכרים הצטרפו עוד ועוד חב-רים. "בהתחלה הרעיון היה ליצור קבוצה לגמרי פלורליסטית," אומר ירמיהו, "והגיעו אלינו הרבה חברים חילוניים." מרביתם של אותם חברים חילוניים (ובהם יוצאת בית־השיטה, יוצא משמר עמק, יוצא נוה־אור ועוד קיבוצים) סיגלו לעצמם במשך הזמן אורח חיים דתי, לא משום שמישהו כפה עליהם, אלא, כך נראה לי, מתוך הערצה לירמיהו.
הקיבוץ הדתי סירב להכיר בחברי ראשית כבקיבוץ משום שהיו בו חברים חילוניים. אי לכך פנו אנשי ראשית לתק"ם והוכרו כ"קיבוץ נלווה". כך שייך היום הקיבוץ הזה, שמרביתם של חבריו הם דתיים והמקיים כקיבוץ אורח חיים דתי(אם כי ללא.כפייה, החברים החילוניים רשאים לא לבוא לפעילויות דתיות ולבחור לעצמם פעילויות אלטרנטיביות), לתק"ם.
שגה וחצי לאחר שהוקם הקיבוץ הצטרף אליו גם הושע בן־ש־ לום, אחיו הצעיר של ירמיהו(אח שלישי נמצא בעיירה דרומית ועוסק שם בפעילות קהילתית). הקיבוץ, שהוכר על־ידי התק"ם, החל לקלוט גרעינים של בני קיבוצים במסגרת התכנית הקרויה שנת שירות שלישית (ש"ש, בפי הנוער). אל אחד מהגרעינים האלה הצטרפה אורלי מבית־השיטה. אורלי, המשמשת כיום מטפלת בפעוטון, חובשת היום שביס ושומרת תרי"ג מצוות. אפשר היה לחשוב שעבור בת קיבוץ חילוני החזרה בתשובה תהווה מהפך שאין כמעט לעמוד בו, אבל לא כך הדברים אצל אורלי. "ההורים שלי," היא אומרת, "הזדעזעו, כמו שתמיד הו-רים מזדעזעים כשהילדים שלהם משתנים, אבל הם למדו לקבל זאת באהבה, משום שבסופו של דבר נשארתי קיבוצניקית, משום שאנחנו שומרים על קשר טוב עם ההורים ומשום שקיבוץ ראשית עושה בבל זאת דברים חשובים."
דבריה של אורלי ושל חוזרים בתשובה אחרים מעוררים את ההרגשה שאילו לא היה קיים קיבוץ ראשית, היה צריך להמציא אותו כדי למנוע את עזיבת בני הקיבוצים. מה שמיוחד כל־כך בקיבוץ ראשית הוא בדיוק מה שחסר כל־כך בקיבוצים אחרים: האפשרות לחשוב אחרת מכלל הקבוצה, לנהל דרך חיים אינ־
ראיתי קיבוצניקים אמיתיים
דיווידואלית, ובעיקר העדר מוחלט של הטפה, או כפייה. ראשית, מבחינות מסוימות, הוא הכי קיבוץ שאפשר - המלים "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" מקבלות לפתע משמעות כשרואים את הצניעות החומרית הגדולה(מכל הדירות שבבלוק, דירתו של הושע בן־שלום היא הצנועה ביותר) שגוזרים על עצמם חבריו, ומצר שני, את העבודה הקשה שכולם עובדים. אין שם, בשום אופן, "ראשון בין שווים". ירמיהו בן־ שלום הוא אולי הוותיק והדומיננטי שבין החברים, אבל דעתו שווה בדיוק לדעותיהם של האחרים. אפילו כדי להתראיין אילץ אותי להמתין חודש עד שיערוך משאל אצל כל החברים. מצד שני, דתיים וחילוניים, יוצאי קיבוצים ובני מושבים עניים, חיים שם במחיצה אחת ובהרמוניה גדולה.
החצר בשכונת הבוכרים ("שמבחינות מסוימות היתה מאור בעייתית כי זאת שכונה שהולכת ומתחרדת," אומר הושע בן־ שלום) הפכה לאט לאט למרכז השכונה. גן הילדים שהוקם שם נפתח לילדי השכונה. אחיהם המבוגרים של ילדי הגן הוזמנו לגן לחוגים. כך גם ההורים. חברי הקיבוץ ובני גרעיני השנה השלי-שית עבדו למחייתם בבניין ובעבודות שונות, ובמקביל התחילו להדריך נוער גם במושבים שבסביבת ירושלים. היה זה הושע בן־שלום שהגה את רעיון המסלול הצבאי. "במה שקורה אחר־כך למודרכים, בצה"ל, ראיתי את צוואר הבקבוק," אומר בן־שלום, "ולכן החלטתי שיש'צורך לפקח גם על זה. הבנות בחוגי הנוער ואנחנו התחלנו לעשות חוגים של הכנה לצבא לבני השכונה ולבני המושבים. אז החלטתי לחזור ולהתגייס לצבא קבע כמ"פ גולני ולהקים פלוגה ששליש ממנה יהיו המודרכים שלנו באותם חוגים. המשכנו לעבוד ביחד גם בצבא ויצרנו לבוגרי החוגים האלה גם מסלול קצונה. כך קרה שחברה, שלא בטוח אם אחרת בכלל היו מתגייסים לצה"ל, סיימו את הצבא כקצינים." הושע מאוד גאה בכך. גם כעת נמצא בכל פעם לפחות אחד מחברי ראשית בשירות קבע כמ"פ בגולני כדי להמשיך את התכנית.
14 שנים שכן הקיבוץ בחצר יפהפיה בשכונת הבוכרים. "לאחר 14 שנים," אומר בן־שלום, "הרגשנו שגמרנו את העבודה בשכונה. חיפשנו כל מיני שכונות אחרות לעבור אליהן. שקלנו את האפשרות לעבור לבקעה, למשל. אבל כל מיני גורמים בעי-רה ובשירותי הרווחה הפנו אותנו לכאן, כנראה מתוך מחשבה שכאן השכונה הכי קשה." בסופו של דבר עברו כולם לעיר גנים, חוץ משני זוגות שסירבו.
בשתי דירות שיכון מחוברות מתגוררים ירמיהו ותמי בן־ שלום עם שמונת ילדיהם. הבכור בר־מצוה. השמיני תינוק שכבר נולד בעיר גנים. בשבתות ובחגים משמשת הדירה גם כבית־ כנסת. דירה אחרת, בבלוק אחר, משמשת כמטבח משותף. חדר אוכל אין עדיין. יש לחברי ראשית משימות דחופות יותר.
הגברים, ברובם, עובדים בקבוצת יערנות של הקרן הקיימת. הנשים, ברובן, עובדות בטיפול בילדים ובבישול. המורות המוסמכות שבהן מתעתדות להשתלב בבית־הספר השכונתי. בעתיד יוכלו אולי חברי ראשית להפוך גם את בית־הספר הזה לבית־ספר טוב יותר. בוואדי שמאחורי הרחוב מתכוונים להקים חממה. בור.בלוני הגז יהפוך בקרוב לערוגת ירק, למען יראו ילדי השכונה צורתה של צנונית באדמה. חלקם של חברי הקי-בוץ פעילים בוועדי הבתים שהם גרים בהם, ממש תושבים לכל דבר בשכונה, למעט הבדל אחד. הם, בניגוד למרבית תושבי השכונה, גם אוהבים את רחוב הנורית.
40 כלהעיר | 31.12.93 | י"ז בטבת תשנ"ד
ים השיכונים שמסביב
v
כשאנשי הקיבוץ העירוני הדתי ראשית הגיעו לפני בשלוש שנים למתחם הנורית בקריית־ מוחם, הם מצאו שם מאורות סמים וזנות ואוכולוסיית מצוקה, שסירבה לשתף פעולה. היום, במקום שבו וכשל בעבר פרויקט שיקום־השכונות,
אפשר לראות בכל פינה את מגע הקסם של חזונו הסוציאלי חסידי של מנהיג הקיבוץ, ירמיהו בן־שלום: אולפן עולים, גן־ילדים משותף לילדי הקיבוצניקים והשבעה וגינות נוי שטבעו בעבר בים של טינופת. התושבים מרוצים, מחירי הדירות בשכונה קפצו פי ארבעה, ואפילו שר השיכון הבטיח להקצות לפרויקט דיור ותקציבים נוספים
יאיר שלג
צילום: אורנה איתמר
הדירה המארחת את כותב שורות אלה הוגדרה בשעתה על־ידי משרד השיכון כ"מקום שאינו ראוי למגורי אדם" ונאטמה. ירמיהו בן־שלום, המארח, מודה שהקביעה הקטיגורית הזו היתה מוצדקת לגמרי, ובכל זאת זה לא מנע ממנו ומחבריו להיכנס לפני כשלוש שנים אליה ולעוד 15 כמותה, מתוך רצון חופשי לבנות בהן את ביתם. הדירה נמצאת ברחוב הנורית, בשיכונים של עיר־גנים, במה שמכונה שם "המתחם", כינוי המב-קש להבדיל את הסביבה המיידית שבה היא שוכנת משגרת המצוקה בשכו-נה, ואף לרמוז שכאן המצוקה קשה במיוחד.
מתוך הדירה הזו והדירות הקטנות הדומות לה מתקיימת פעילותו של הקיבוץ העירוני ראשית. כ־15 משפחות מנסות לחולל שם זה שלוש שנים מהפכה בחיי המתחם, להפוך אותו מחממת פשע למקום שיגדלו בו צעירים ישראלים, שישתלבו בחברה ויתרמו לסביבה ולעצמם. מהדירות האלה מפ-עילים חברי הקיבוץ הדתי באופיו, גם אם לא בהגדרתו הרשמית, גן־ילדים, חוגי למידה, חוג סיירות, אולפן לעולים, ערבי שירה ועוד מסגרות תומכות ומבררות. אפילו קונצרטים, כך נאמר לי, שומעים שם לפעמים.
אנשי הקיבוץ העירוני הגיעו למתחם הנורית אחרי 11 שנות פעילות דומה בשכונת הבוכרים. כשעזבו את שכונת הבוכרים, הציעו להם מקומות אחרים שבהם הם יוכלו לקיים פעילות חברתית וקהילתית - מעונות הסטו-דנטים בקריית־היובל, למשל - אבל הם התעקשו רק על הנורית. בן־שלום, מנהיג הקבוצה, אומר: "הסתובבנו בהרבה מקומות. ראינו את הניכור והע-זובה, וזה משך אותנו כאתגר. ראינו גם את החום של האנשים, וגם זה כבש אותנו".
על השורה התחתונה יעידו תושבי השכונה המקוריים. "מה שהם הש-פיעו זה קודם כל שאפשר להסתובב פה", אומרת יהודית זינו, תושבת הש-כונה מילדות, "אני גרה בבלוקים ממול, ולפני שהם באו לא ־הייתי נותנת לילדים להסתובב פה. רק עם ליווי, מרוב פחד. היום אין לי שום בעיה כזו".
"לפני שהם באו", מוסיפה חנה גוליאן, הגרה במתחם מראשיתו, "אי־אפשר היה לעבור פה מרוב זבל. הם ניקו ועשו גינה. היום הילדים שלי לא מוותרים בשבתות על ביקור בגינה של ראשית. זה דבר שרואים בלי הסב-רים".
לפני כשלושה שבועות היתה התפתחות נוספת. שר השיכון בנימין בן־אליעזר ביקר במתחם, ואישר בו במקום את בקשת חברי הקבוצה להעמיד לרשותם עוד 12 דירות, שאמורות להתפנות בשנה הקרובה. בן־ אליעזר אישר גם תקציב להשלמת מבנה ציבורי שישמש כחדר אוכל ומ-קום התכנסות לחברי הקיבוץ, וגם כמועדון וספרייה עבור כלל התושבים. עמית דובקין, דובר המשרד, מספר ש"פואד מאוד התרגש מהתושבים,
שפנו אליו בדמעות: תביאו לנו עוד מהבחורים האלה, ולכן הוא אישר בו במקום את הבקשות".
מראה אפור ומדכא
מתחם הנורית כולל עשרה בלוקים ענקיים שהוקמו בבהלת גל העלייה של ראשית שנות השבעים, ואוכלסו בערך באותה מהירות וחוסר מחשבה שבה נבנו. כדי להתחמק מהחובה החוקית להתקין מעליות, בנו הקבלנים גשרים באמצע כל בלוק, המחברים בין הבלוקים. הגשרים מכערים עוד יותר את המתחם המכוער ממילא, והופכים אותו למעין מפלצת ענקית
י'ז בטבת תשנ"ד ^4
כל העיר 31.12.9j
בעלת כמה ראשים, מראה אפור ומדכא המזכיר את רכבות הבניינים המנוכרים מתסריטי הזוועה של קישלובסקי.
במבנה הבלתי אפשרי הזה אוכלסו עולים חרשים לצד אחרוני המפונים של מעברת קריית־היובל, אנשים שלא היה להם הרבה מן המשותף, ושר-בים מהם הוגדרו מלכתחילה באוכלוסיית מצוקה. וכך, המצוקה הפיסית התחברה אל המצוקה החברתית, ויצרה את אחד מאתרי הסלאמס הישר-אליים הגרועים ביותר.
הדיירים, שהושפעו מאווירת ההזנחה הכללית, התעצלו לרדת במדרגות הרבות כדי להשליך את האשפה לפח, והעדיפו פשוט לזרוק אותה דרך החלון. הערימה הלכה וגבהה מול החלונות של הקומות התחתונות, וחיי דייריהן הפכו לבלתי נסבלים. אז הוחלט בעירייה ובמשרד השיכון לאטום את הקומות האלה, ולהכריז עליהן כבלתי ראויות למגורים.
בתוך זמן קצר הפכו הדירות האטומות למאורות סמים וזנות. גם פרויקט שיקום־השכונות לא הועיל למתחם, וזה הביא לשורה ארוכה של דיונים בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. אחד הפקידים אמר אז שאין למתחם הזה תקנה, אלא בדינמיט. בן־שלום מסכים גם עם הקביעה הזו, אבל אומר: "בינתיים האנשים שחיים כאן צריכים לחיות באופן סביר".
בנסיבות הקשות האלה היה ברור ששוחרי טובתם של אנשי הקבוצה במימסד העירוני, שגם הכירו היטב את המתחם, יזהירו אותם מראש. בן־ש־
לום מספר שמיכאל גל, אז מנכ"ל העירייה, וגם אחרים אמרו להם: "המצב שם קשה ואלים במיוחד. חוץ מזה, אין שם אפשרות לחיי קיבוץ וקהילה. תגורו בדירות נפרדות זו מזו, בלי שום מבנה ציבורי משותף. עם כל הרצון הטוב שלכם לפעול והקשר החם ביניכם, אתם תתרסקו".
המציאות היתה אחרת. אולי האינדיקאציה הטובה להצלחת הקבוצה היא דווקא כלכלית. לדברי בן־שלום, מתירי הדירות במתחם עלו בשלוש הש-נים האלה פי ארבעה, ולמרות זאת, לפחות התושבים ששוחחתי איתם אומרים, שעכשיו אין להם שום כוונה למכור. "נכון שהדירות קטנות, וע-דיין קשה", אומרת תושבת השכונה חגה גוליאן, "אבל היום טוב לי פה. יש
◄ ◄ ◄
מנחם בן־שלום עזב את הקבוצה זמן קצר לאחר המעבר לנורית. אח אחר של ירמיה!, הושע, עזב לפני כשנה עם ארבע משפחות נוספות, שהקימו את קבוצת בית־ישראל, המקיימת עם ראשית קשרים קורקטיים. "שלום שלום וזהר, אומר אחד החברים
כלהעיר | 1.12.93 3 | י"זבטבתתשנ"ד 43
◄ ◄ ◄
לי חברה טובה,ייש אירועים שאנחנו מוזמנים ומשתתפים בהם, יש לי כתו-בת לכל בעיה".
גם במימסד מתפעלים מהישגי הקבוצה הלא מימסדית באופיה. יעקב נריה, מנכ"ל חברת השיכון העירונית מוריה, אומר: "הם אנשים נפלאים ומ-יוחדים. התרומה שלהם לחברה יוצאת מן הכלל". נריה, אומר בן־שלום, עזר לנו הרבה מעבר להגדרות התפקיד. גם כשהצוותים שלו לא התלהבו, הוא
יהודית זינו, תושבת השכונה: מה שהם השפיעו זה קודם כל שאפשר להסתובב פה. אני גרה בבלוקים ממול, ולפני שהם באו לא הייתי נותנת לילדים להסתובב פה לבד ברחוב. הייתי מרשה להם רק עם ליווי, מרוב פחד. היום אין לי שום בעיה כזו
קבע עובדות בשטח. "בוא נאמר שפטרתי אותם מהביורוקראטיה, ולקחתי אותה על עצמי", אומר נריה. מוקי צור, לשעבר מזכ"ל התק"ם, שליווה את הקבוצה בפעילותה, מעיר ש"יש שם אנשים מאוד מיוחדים במינם. לי הם העניקו כל הזמן אמונה ביכולת של השפה הקיבוצית למצוא לעצמה דרכים חדשות".
מלכלכים את הידיים
קבלת הפנים ליוזמה הקיבוצית היתה חשדנית למדי. לדברי בן־שלום, היחס הזה נשבר כמעט מיד לאחר שאנשי השכונה ראו את פעולתם הר-אשונה - פינוי גל האשפה הענקי שכיסה את הרחוב. "גייסנו חברים שלנו שאינם חברים בקיבוץ ואת משאיות האשפה של עיריית ירושלים, והתחלנו לפנות", משחזר יובל פרג'ון, חבר ראשית. "עשרים משאיות מלאות זבל הוצאנו, עד שהנהגים נשברו ואמרו לנו: חבר'ה, חאלס. זה שבר את הקרח. ברגע שאנשים רואים שאתה מלכלך את הידיים, הם יודעים להעריך אותך".
אחרי סילוק האשפה החליטו חברי הקבוצה להעניק צביון חדש לשכונה.
הם גייסו חברים מיטבתה, שתרמו שני דקלים ענקיים. הם שתלו גם פרחים
ילדי הקיבוץ בחיק המשק האורבאני
והקימו כמה פינות נוי. "המצחיק הוא שבגלל החשדנות היו אנשים שאמרו: ראיתם, רק הקיבוצניקים הגיעו, וכבר שותלים בשבילם גינה", נזכר בן־ שלום.
לא פחות חשוב היה הניסיון להתמודד עם הארכיטקטורה הבלתי אפש-רית של השכונה. "מלכתחילה לא העליתי בדעתי שנעסוק בבינוי", אומר בן־שלום, "אנחנו הרי באנו לפעילות חברתית. אבל מהר מאוד התברר לנו ששינוי החלל הפיסי הוא תנאי ראשוני גם לשינוי אווירה. למתכננים היה רעיון לחסום את המעברים בין הבלוקים, כדי שבכל בלוק יתפתחו כביכול מעין אוטונומיה וגאוות יחירה בלוקית. אבל המחסומים האלה מנעו מעבר חופשי, וצימצמו את שטחי המש.חק של הילדים. החלטנו שצריך לפתוח אותם. הבאנו לילה אחד ציוד מתאים, ופרצנו את הקירות החוסמים. אלה שהיו נגדנו בשכונה ניצלו את זה אחר־כך כדי לטעון שאנחנו פורעי חוק שעושים דברים בלי לשאול אף אחד, אבל מי שהיה בעניינים הבין את המ-שמעות החיובית של מה שעשינו".
לאחר הגעתם לשכונה נאלצו חברי הקבוצה להתמודד גם עם עולם הפשע המקומי, שלא בקלות מיהר לוותר על מקומו. "היו מצבים ממש מסו-כנים", אומר בן־שלום. "אנשים התרגלו לעשות פה מה שהם רוצים, וחששו שהנה, הולכים לדחוק את רגליהם. הם הודיעו שישרפו לנו את הבתים. אז היו פה לילות שלמים של שמירה. אנחנו הבהרנו לאנשים מן ההתחלה: אם תלכו איתנו, נעשה הכל כדי לעזור לכם להיגמל ולהשתקם, אבל אם תלכו נגדנו, נחזיר מלחמה.
"היתה תקופה לא קלה שבה הם בחנו עד כמה אנחנו רציניים. אני זוכר
◄ ◄ ◄
אמא שלו חששה לגורל הילדים, אבל בסוף התפעלה מהשכונה הנחמדה. מנהיג בן-שלום
◄ ◄ ◄
שדי חששתי אז לצאת למילואים ולהשאיר את תמי לבד. אחר־כך, כשחלק מהם באמת נגמלו, הם הודו לנו שהתעקשנו איתם. היה מקרה של בחורה שעסקה בזנות, ואיימה עלינו שאם ננסה לפגוע בפרנסה שלה, היא תדאג שניפגע. אני זוכר שאמא שלי ממש פחדה לגורל הילדים שלנו. אחרי איזה זמן אמא באה לבקר, וראתה אותי אומר שלום לאיזו שכנה נחמדה. היא שואלת אותי: מי זו השכנה הנחמדה הזאת? אמרתי לה: זו בדיוק אותה שכנה שפחדת ממנה".
כל זה היה רק בגדר הכשרת הקרקע לפעילות החברתית עצמה. כעבור זמן מה הוקם גן־הילדים של הקיבוץ, ולומדים בו 12 מילדי הקבוצה ו־14 מילדי השכונה. מדובר במסגרת טרום־חובה בלבד. "אנחנו רוצים מאוד גם גן חובה ואפילו בית־ספר", אומרת תמי בן־שלום, אחת מרכזות הגן, "אבל יה דורש כל־כך הרבה ביורוקראטיה, שאני לא יודעת אם נוכל לעמוד בזה. לצערנו, נאלצנו לדחות הרבה ילדים, כי לא רצינו גן גדול מדי. כל הרעיון הוא להשקיע בכל ילד לפי האישיות שלו".
יהודית זינו אומרת: "חבל שיש להם רק קדם־חובה. כשהבן שלי גמר את הגן של ראשית ועבר לגן חובה עירוני, הוא אמר לי: עכשיו אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה". ובן־שלום יאמר אחר־כך על המשפט הזה: "גם
סיפורה של משפחת בן־שלום הוא אחד המרתקים והדרמאטיים ביו-תר במישור היחסים שבין העולם הדתי והחילוני בארץ. ציפורה בן־ש־ לום, אמם של האחים, היא אחותו של האדמו"ר מוויז'ניץ ובתו של האדמו"ר הקודם של חסידות ויז'ניץ. גם בעלה, ישראל, כיום מרצה להיסטוריה של בית שני באוניברסיטת בן־גוריון, הוא, נצר למשפחה חסידית, אם כי פחות מיוחסת מזו של אשתו. עם נישואיהם החליטו השניים לעקור לקיבוץ רשפים של השומר־הצעיר בעמק בית־שאן. "הרעיון היה להפיץ את ניצוצות החסידות גם בתוך העולם החילוני המובהק", מסביר אחד מימכריהם.
כדי להבין את צעדו של הזוג בן־שלום צריך לחזור למציאות של ימי הקמת המדינה. השומר־הצעיר ומפלגתו מפ"ם הזדהו אז עם ברית־ המועצות ועם סטאלין, שמש־העמים, כאל מייצגי עולם המחר. גם בתוך המחנה הדתי ואפילו החרדי היתה תחושה שהכוח הזה הוא בעל משמעות אידיאולוגית ורוחנית עצומה. "על הרקע הזה", אומר מי שמ-כיר את בני המשפחה, "רצו בני־הזוג בן־שלום לנסות ולבחון את האפ-שרות לשילוב בין הכוח הרוחני של השומר־הצעיר לזה של היהדות והחסידות".
שבע־עשרה שנים הם חיו שם, ולמרות שהקפידו לשמור על כמה אורחות בסיסיים של העולם ההלכתי, נותק לחלוטין הקשר בין ציפורה לאביה האדמו"ר ולשאר בני המשפחה. כחלוף השנים הארוכות בקיבוץ הגיעו השניים למסקנה שהתוצאה הלא מרשימה שהשיגו בהיפתחות אנשי השומר־הצעיר לעולם היהדות אינה מצדיקה את המחיר הקשה של הנתק מהמשפחה. הם יצאו לשליחות שאחריה לא חזרו עוד לרש־
אצלנו הוא לא עשה בדיוק מה שהוא רצה, אבל אופי הפעילות נתן לילדים את התחושה הזו".
תוכניות אחרות? פרג'ון אומר שאחד מעקרונות הקבוצה הוא לא ליזום פעולות עזרה לתושבים, כדי לא להצטייר כפטרונים ומתנשאים, אלא להשתדל ליזום פעילות מתוך החיים היום־יומיים. "אם למישהו התקלקלה הצנרת ואתה עוזר לו לתקן אותה", אומר פרג'ון, "זה לא פחות משפיע ובונה מאשר חוג לימודי שאתה מקים".
זה לא אומר שאנשי הקבוצה מחוסרי עבודה בציפייה לצינורות שיתקלקלו. "כדי לשמור על התחושה הטבעית של הפעילות", מסבירה תמי בן־שלום, "יצרנו פונקציות נוספות מסביב לציר של גן־הילדים. הפעי-לות לנוער אחרי־הצהריים מרוכזת סביב האחים הבוגרים של ילדי הגן. יש חוגים במוסיקה, טבע ואמנות, ופעם בחודש יוצאים עם כל בני המשפחות לטיול". ירמיהו בן־שלום: "אנחנו גם מקיימים ערבי שירה וקומזיצים שפ-תוחים לכולם. אתה יודע מה זה שבנורית מגיעים לפעילות כזו יותר ממאה איש?".
מלכתחילה חשבו אנשי הקבוצה להתמקד בפעילות עם הנוער, אבל הצ-רכים שהתגלו בשכונה חייבו אותם להקים גם מפעלים אחרים. "הגיעה העלייה הגדולה", אומרת תמי בן־שלום, "וראינו שיש הרבה בעיות עם
פים. רק שני ילדיהם הגדולים, ירמיהו ומנחם, שהיו אז בני 12 ו־14, החליטו להישאר בקיבוץ.
שאר בני המשפחה עברו לקיבוץ הדתי סעד שבנגב, והקשר עם מש-פחת האדמו"ר התחדש "בדיוק כפי שהיה לפני הנתק, כאילו לא אירע דבר". יש שמסבירים זאת בכר ש"ציפורה היתה בתו האהובה של האדמו"ר, והוא רצה מאוד שתחזור אליו".
כל חמשת ילדיהם של ציפורה וישראל התפקדו בשלב כזה או אחר בקיבוץ ראשית. ירמיהו ושמוליק היו בין המייסדים, אך שמוליק עזב אחרי שנת פעילות אחת, והצטרף לימים להקמת קהילה דתית בעלת מעורבות חברתית בירוחם. הושע ושרה עזבו גם הם לפני כשנה, וה-קימו את קיבוץ בית־ישראל. ^
האח החמישי, מנחם, שעזב את לאשית לפני כשנתיים וחצי, הוא הי-חיד שחי בעירוני לכל דבר, אם כי גם הוא מעורב בפעילות חברתית בגבעת־המטוס. מנחם הוא גם היחיד מהאחים שאינו חובש כיפה ואינו מזוהה כרתי, אבל במשפחה אומרים ש"הוא דתי ברוחו לא פחות מן ה-אחרים. הוא רק לא רוצה שהזיהוי החיצוני כדתי ירחיק אותו מקשריו ומיכולתו להשפיע בעולם החילוני".
הקשר עם משפחת האדמו"ר ועם החסידות בכלל נשמר עד היום. הוא מוצא את ביטויו בעיקר אצל הושע וירמיהו, שלדברי מכרים, רואים את עצמם כחסידים לכל דבר, המעדיפים דווקא את חסידות רו־ ז'ין, אליה משתייך אביהם. בביתו של ירמיהו בולטות מאוד תמונות האדמו"רים לבית ויז'ניץ, שהוא צאצא שלהם. הוא גם משתדל להרבות ככל האפשר בלימודי כתבים חסידיים.
כלהעיר j .12.93 j|י"זבטבתתשנ"ד 45
בעבר התעצלו הדיירים לרדת במדרגות הרבות כדי להשליך את האשפה לפח, והעדיפו פשוט לזרוק אותה דרך החלון. הערימה הלכה וגבהה מול החלונות של הקומות התחתונות, ואז הוחלט להכריז על הקומות האלה כבלתי ראויות למגורים
העולים. קודם כל, האולפן העירוני רחוק מאוד מהשכונה. שנית, הקצב שם מהיר מאוד. מלמדים את השפה, וכמעט לא מתעסקים בקליטה, והעולים המבוגרים ודאי לא מסוגלים לעמוד בקצב". כדי להתמודד גם עם האתגר הזה, הקימה הקבוצה שני סוגי אולפנים, למבוגרים ולעולים מתקדמים, "שם אנחנו כבר מכניסים אותם לנבכי התרבות העברית - סיפורים של עגנון, היסטוריה של הציונות ועוד".
העולים אסירי תודה. "זה נס שהם גרים פה", אומרים סמיון ואנה קוטנר שעלו מקייב, "הם כמו הילדים והנכדים שלנו". "לפני שהכרנו את הקיבוץ היה לנו קשה מאוד", אומרת אניה טיפליצקי, "בארץ כולם נחמדים, אבל זה לא מקל על קשיי הקליטה. רק פה אנחנו מרגישים שיש לנו חברה שממש קולטת. אותנו, והיא חלק מהעניין". גם עבור העולים הפכו הדירות של קי-בוץ ראשית לכתובת שבה הם יכולים להיעזר בבבקשות סיוע, ולאו דווקא בענייני שפה.
כל הפעילות הזו מתקיימת רק בשעות שאחרי העבודה. אנשי ה-קבוצה, עניין של עקרון, לא מוכנים להתפרנס מהעבודה הקהילתית.
הסאגה של משפחת בן־שלום
«rumr* ר*ו\ץ'4רז* Q A
gg כלהעיר | 31.12.93 ] י"זבטבתתשנ'ד
מ■ □רצת את
אםלות
?19W
פרטים בעמ' 23 במוסף
קח
מתנה
ללא
הגרלה
ראה עמ' 38־39
נוער עתה לנוער
מוקד טלפוני לנוער בימים א' עד ה' בששת 17-00-2000 בטלפון 02-246954 02-252839
מבצעים
קשה לשנות את פני העולם. אן אפשר לשנות את עולמו של ילד אחד הגד,ל ללא אב או אם.
7ל/־'/
התנוב
להיות אח בוגר
המים/ות מי 7 עד 16 מצפים לאדם עמו יוכלו לנלות,לשוחח ולהתייעץ. מתנדבים בני 20 ומעלה המומים להיפגש עם הילד לפחות פעם בשבוע - נא התקשח ל:
עמותת אחים נמרים - ירושלים, סלי 42.419191?זג4. אגורם אמיר. תחיו! דרום עיריית ירושלים. היחידה להתנדבות, טלי 391529
ים השיכונים
המשך מעמוד 45
בתחילת ררכם בשכונת הבוכרים הם עבדו בבניין. בשנים האחרונות הם עוסקים בייעור ביערות הקרן־הקיימת, שניים עוב-דים כשכירים בקיבוץ צובה, ועוד אחד, רפי ניר, מרכז כוורת דבורים. "קבענו לעצמנו מההתחלה שנתפרנס מעבודת כפיים", מסביר ניר.
זה לא פוגע ביכולת שלכם לתרוס לש-כונה? אחרי יום עבודה אנשים עייפים, ועם כל הרצון הטוב היכולת שלכם לתרום בוודאי נמוכה מזו שיכלה להיות לכם, אילו זה היה העיסוק המרכזי שלכם.
ניר: יש בזה משהו, אבל בעינינו הדוגמה האישית שיש בעבודת כפיים חשובה לא .פחות, אולי יותר מאשר עוד כמה שעות עם הקהילה. אנחנו גם לוקחים את בני־הנוער להצטרף אלינו בחופשות הלימודים שלהם, כדי שיטעמו טעם עבודה.
על אף גודש הפעילות הברוכה, יש כאלה שלא כל־כך מפרגנים לקיבוץ החדש, גם אחרי שלוש שנים של תוצאות בשטח. המתנגדים הם בעיקר עובדי מינהלת הש-כונה. "לצערי הרב, הפעילות שלהם מרוכזת בתוך עצמם", אומר חבר הנהלת המינהלת, יהודה אסרף, "הם לא הצליחו להשתלב בחיי השכונה. הגנים שלהם מיוע-דים רק לילדים שלהם. הם לא משתפים פעולה עם המינהלת, אלא פונים ישר לשר השיכון. מצר שני, הם מקבלים המון תקצי-בים מהמימסד, ולא שואלים אותנו מהם הצרכים הכי חשובים של השכונה. הנה, היה פה פואד. לא הודיעו לנו, ולא היתה לנו הז-דמנות לומר לו מה אנחנו חושבים על הצר-כים האמיתיים של השכונה".
את דבריו של אסרף צריך, כנראה, לקרוא בהסתייגות. לא רק בן־שלום חושב שהטרוניות האלה מבטאות עסקן מצוקה מקצועי, שמתקשה לעכל אנשים הפועלים בשכונה שלא מטעמו, אלא גם יעקב נריה ממוריה אומר דברים דומים: "אני חש שיש בביקורת הזו המון צרות עין. במינהלת רואים בקבוצה אלמנט מתחרה משום מה. חבל שלא קם הגורם שיתווך ביניהם".
בחזרה לרוח החלוצית
מוקי צור, שחקר את ההיסטוריה של ראשית התנועה הקיבוצית, מוצא לא מעט קווי דמיון בין היוזמה של קיבוץ ראשית לבין החלוצים: "ההיסטוריה של השנים ההן מכירה כמה נסיונות להקים קומונות עיר-וניות. כל הנסיונות נכשלו, משום שקשה מאוד לקיים קיבוץ בלי משק. לזכותם של אנשי ראשית צריך לומר, שהם מכירים היטב את ההיסטוריה של הנסיונות האלה, אבל הם בכל זאת מאמינים שהם ימצאו את הנוסחה הנכונה כדי לקיים את המפעל שלהם. הם דומים לחלוצים במתח הרוחני החזק שקיים בתוכם, במתח המשימתי, בהסתפקות במועט. בכל זה הם בולטים אפילו ביחס לקיבוצים העירוניים האחרים שפועלים בבית־שמש ובאופקים, ומזכירים את הדורות הראשונים. זה לא ממש החזרת עטרה ליושנה במובן הדתי, אבל יש קווי דמיון".
מתח רוחני ומתח משימתי הם אמנם מאפיינים בולטים בראשית. דומה שחברי הקיבוץ חיים כל העת בתחושת זמן דוחק והצורך למלא אותו בעוד ועוד פעילות. בשיחה איתם קשה לאתר בכלל גילויי הו-מור ונינוחות. השיחה איתם כולה רצינות ודריכות, מתוך רצון להתייחס באופן המחושב ביותר לפעילות הקבוצה, שחלילה לא יפרשו אותם לא נכון.
את הזמן הפנוי משתדלים חברי הקבוצה לנצל להרחבת השכלה כללית וללימוד תורני. בניגוד לדימוי הרווח של בוגרי הקי-בוץ הדתי, כאן מדובר בדתיים מאוד לא חפיפגיקים, המקפידים על קלה כחמורה. מדי פעם הם מזמינים אליהם מרצים אור-חים, לפעמים עורכים קונצרטים. הרצינות התהומית מקרינה גם על השקט הנפשי שהם משדרים. למרות העומס המונח על כתפיהם, לרבות גידול משפחות ברוכות ילדים, נימת דיבורם מתונה ושקטה, כאילו שום דבר לא בוער.
אני מתאר לעצמי שבחיים מלאי מתח במו שלכם יש גם לא מעט רגעי קושי ואולי משכר. איך אתם מתמודדים עם זה?
בן־שלום: כיוון שהמסגרת היא וו-
לונטארית, אנחנו לא מאיצים בחברים. אם מישהו רוצה לקחת פסק־זמן מפעילות אינ-טנסיבית, אנחנו לא דוחקים בו לחזור אבל האנשים הם כאלה, שהם עצמם ממהרים לחזור.
המתח הרוחני שלהם מזכיר במשהו את מאפייני העדה חסידית. זה לא מקרי לנוכח העובדה שבן־שלום הוא נצר למשפחה חסי-דית מיוחסת (ר' מסגרת). בכל מקרה, הוא הראשון שיודה ביניקה משולבת ממקורות החסידות ומראשוני הקיבוץ. "יש אצלנו אינטרפרטאציה חסידית עמוקה", מסביר בן־שלום, "לפחות במה שאנחנו לומדים, וגם היסוד הסוציאליסטי, על המקורות הי-הודיים שלו, 'ואהבת לרעך כמוך', בהחלט קיים".
גם מערכת הקשרים שלהם עם הקהילה הציבורית והאינטלקטואלית בארץ מסועפת, וניזונה ממקורות מגוונים. רבים נמשכו לניסיון הזה. לפני שנתיים, למשל, קיבלו אנשי הקבוצה את הפרס על שם יגאל אלון למעשה מופת חלוצי. מובן שגם עם אנשי הקיבוץ הדתי, שממנו באו רובם, הם שומרים על קשר, אבל גם עם בני קיבו-צים חילוניים שבאו והושפעו. כמה מהם יסדו אחר־כך את הקיבוץ העירוני תמוז בבית־שמש.
מצד שני, הרקע החסידי־חרדי שממנו יצא בן־שלום יצר עניין גם אצל גורמים חרדיים. בן־שלום מספר שיש לא מעט רבנים שנוטלים חלק בפעילות הקיבוצית העירונית, חלקם גם כדי לתת שיעורים, ו"יש אפילו חוגים במאה שערים שמת-עניינים במה שאנחנו עושים", הוא אומר.
קטנה סביב ראשית. סגנית שר החינוך דאז, מרים תעסה־גלזר, שעמדה בראש הוועדה לחקר הכיתות, קיבלה מכתב מאורית ידגר, עוזבת ראשית, שטענה שהחיים בקיבוץ מתנהלים כבבת, ושירמיהו בן־שלום הוא הגורו. גלזר, אולי כדי להוכיח שהיא אינה חוששת לבקר גם "כיתות יהודיות", מיהרה לאמץ את הטענה, והטיחה בחברי ראשית האשמות קשות בראיון בכל העיר.
בן־שלום: "זו היתה דוגמה רעה מאוד להתנהגות של איש ציבור, שלא בודק בכלל את העובדות לפני שהוא יוצא בהכר-זות. טענות דומות נגדנו הגיעו לבית־דין צדק של העדה־החרדית עוד לפני שהן הובאו בפני תעסה־גלזר. אבל שם, בניגוד לסגנית השר, בדקו את הדברים, ואז הכריזו שאין לדברים שחר".
חברי־כנסת ואנשי ציבור, שהכירו כבר אז את הקבוצה הייחודית, נסערו ותבעו מתעסה־גלזר לחזור בה מהאשמה, וכעבור שבוע הבהירה סגנית השר שהטענה אכן לא נבדקה, והיא התנצלה. אלא שהנזק הגדול כבר נגרם. "בנו באופן אישי זה לא פגע לרגע", משחזר בן־שלום, "אבל מה שקרה בעקבות הפרסום הוא שעל חלק מהחניכים שעבדנו •איתם הופעל לחץ מצד המשפחות שלהם להפסיק את הקשר עם ה'כת המסו־ 'כנת', ולהם כל ההתנצלויות לא הועילו. היה מקרה של בחור שהתעקש במשך כמה חורשים לעמוד נגד ההורים שלו, עד שהוא נשבר. התוצאה היתה שהוא הידרדר לבסוף לפשע".
מאז לא הואשמו אנשי ראשית בפעילות כיתתית, אבל חלק מעוזבי הקיבוץ במשך השנים תיארו את בן־שלום כמנהיג כריזמאטי מדי, שמכתיב בלעדית את דרכה של הקבוצה. איש מהעוזבים לא היה מוכן להתראיין השבוע על הנושא. אחד מהם הסביר ש"עזיבה של קבוצה שחיה במתח אינטנסיבי כמו ראשית היא פצע גדול, ולכן קשה לדבר על זה".
מהתבוננות במשך שיחה של כמה שעות קשה, כמובן, להביע עמדה נחרצת בשאלת היחסים בקבוצה. מצד אחד, הנוכחות של בן־שלום אכן דומינאנטית מאוד. הוא הדובר המרכזי, והוא מתקן מדי פעם את ני-סוחי חבריו, ו"מעמיד אותם על דיוקם". מצד שני, קצת קשה לראות בבחורים המסונפים, שהגיעו לקיבוץ והתמסרו לחיים המשימתיים האלה, חסידים שוטים.
בן־שלום עצמו הודף את הטענות על עודף המנהיגות הכריזמאטית שלו. "בשביל לחיות את החיים שאנחנו חיים כאן", הוא אומר, "צריך אישיות רצינית ברמה גבוהה. אנחנו בעצמנו לא היינו מעוניינים באנשים שרצו להשתייך אל הקבוצה כדי שיהיה להם במי להיתלות. אופי החיים בקבוצה לא מאפשר את זה".
שלום, שלוט, וזהו
בשלוש השנים בנורית עבר הקיבוץ טלטלות לא קטנות. מנחם בן־שלום, אחד מאחיו של ירמיהו, עזב זמן קצר לאחר המעבר לנורית. אח אחר, הושע, ממייסדי ראשית ודמות משמעותית בו, עזב לפני כשנה עם ארבע משפחות נוספות. אלה הקימו קבוצה בשם בית־ישראל, שמקיימת עם ראשית קשרים קורקטיים. "שלום שלום וזהו", מגדיר זאת אחד החברים.
אף שעברה כבר למעלה משנה, הקבוצה החדשה עדיין ממשיכה להתגורר בתחומי מתחם הנורית, וזה לא מוסיף ליחסים הטובים. "העובדה שבית־ישראל לא עברו למקום הדש לא מאפשרת למתח להתפוגג", מסביר אחד המצויים בפרשה. אגב, הושע בן־שלום סירב להתראיין לכתבה, ורק אמר: "יש לי רק דברים טובים לומר על ראשית".
דפוס התגובה הזה חזר על עצמו עם רוב המעורבים בנסיבות הפיצול. חלקם סירבו לדבר, אחרים הסתפקו בתיאורים מעורפ-לים. בגלל הרקע החסידי של משפחת בן־שלום, ההסברים המעטים שניתן היה להציליהזכירו קצת תיאורי פילוג בחצרות חסידיות, שהתפצלו לא פעם בגלל בגלל ניואנסים אידיאולוגיים.
במקרה של ראשית, אומר אהד המעור-בים, נתגלעו הבדלי גישה בין ירמיהו והושע, שמשליכים כיום על השוני בין הק-בוצות. בראשית מתייחסים לחיים המשיט־ תיים באופן אבסולוטי, וגם דורשים מהחברים התמסרות מוחלטת. בבית־ ישראל היחס יותר נינוח, מוכנים יותר לקבל חולשות אנושיות. ויש הבדל נוסף. "בראשית", אומרים שם, "למרות הפתיחות
באווירה של חשבון נפש
הרעיון של קיבוץ ראשית נולד לפני עשרים שנה, זמן קצר אחרי מלחמת יום־כי' פור. כמה מבני הקיבוצים הדתיים סעו ויבנה התכנסו, ובאווירת חשבון הנפש שק אותם ימים החליטו ש"מוכרחים ליצור דרן חדשה". הכוונה היתה להקים מודל חדע לחברה הקיבוצית השיתופית. "הרגשנו שהדרך הישנה של קיבוץ מסוגר בין גדרוה מנוכרת מדי למצוקות האמיתיות של החב-רה הישראלית", אומר בן־שלום, "מצד שני לא רצינו לוותר על החיובי והאיכותי שיע בחברה השיתופית". הקיבוץ העירוני נראד להם כפתרון נכון.
חמש שנים עברו עד שהרעיון קרם עור וגידים. שלוש משפחות ושלושה רווקים שכרו חצר יפהפייה בשכונת הבוכרים, והת-חילו לחיות שם כבקיבוץ. זה לא היה קל. הדירות היו קטנטנות, אפילו יותר מאלה שברחוב הנורית, ובעיקר, השכונה הלכה והתחדדה. בתנאים כאלה לא היה הרבה מקום לפעילות מעורבת לדתיים וחילונים גם יחד.
בן־שלום מתעקש ש"לא היה בכלל מתח עם החרדים. אדרבה, היינו הגוף היחיד מהסוג של הציונות הדתית שהצליח לשרוד בשכונה. האנשים כיבדו אותנו מאוד, וגם אחרי שעברנו לרחוב הנורית יש כאלה ששומרים על קשר. היו כאלה שהשתתפו בכל הפעילויות, וראו את עצמם ממש חלק מהקבוצה". לעומתו יש אומרים ש"עם תושבי השכונה היו יחסים אישיים טובים, אבל הגורמים החרדיים הממוסדים בהחלט לא ראו בעין יפה את הפעילות שלהם". בשעתו התלונן גם בן־שלום עצמו, שמינהלת השכונה מונעת מהם לקלוט לגן שלהם ילדים מעל גיל שלוש, כדי שלא יקבלו את החינוך הציוני שלהם.
כך או כך, בני־נוער מהשכונה המתחרדת לא באו לפעילויות. הקבוצות שהם פעלו איתן באו מבחוץ - נוער מצוקה משכונת שמואל הנביא ובני קיבוצים שה-גיעו במסגרת פרויקטים משימתיים של תלמידי שביעיות. השילוב הזה הוליד עוד אחת מהיוזמות המקוריות של הקיבוץ -מסלול צבאי ייחודי ששילב בני שכונות עם כני קיבוצים, שהתאמנו יחד כהכנה לצבא, ־התגייסו יחד לגולני במטרה להשתלב כמסלול קצונה. שישה מחזורים כאלה התקיימו(הושע בן־שלום, אחיו של ירמיהו, היה מפקד המחזור הראשון), עד שמפקד המחזור השישי, בעצמו חבר ראשית, נפצע קשה לפני כשנתיים בהיתקלות עם מחב-לים בלבנון. יחד איתו נהרגו גם שניים מחיילי הפלוגה. האסון קטע את פרויקט המסלול הצבאי, אך בן־שלום מבטיח לחזור •לחדש אותו בתוך שנה־שנתיים.
לפני כעשר שנים התחוללה שערורייה
העקרונית לאנשים לא דתיים, יש איזו צי-פייה מאנשים שיחיו חיים דתיים. בבית־ ישראל מוכנים יותר לקבל גם חיים יהודיים מסוג קצת שונה. לכן גם שתי המשפחות הלא דתיות בקיבוץ עברו לשם".
"ירמיהו הוא איש רציני מאוד עם כוונות נהדרות", אומרים בבית־ישראל, "אבל הוא לא השכיל להציב במשך השנים יעדים ודרכי הגשמה ממוקדים ובהירים. לא ברור איזה סוג של פעילות הוא רוצה ליצור ועל מי הוא רוצה להשפיע, על השכונה שב-תוכה הוא חי, או שהוא רוצה לעצב מודל שיוכל להיות בסיס לפעולה בארץ כולה. נראה שהם שקעו בפעילות בשכונה שלהם, והם כבר לא פועלים במחשבה איך הדברים האלה יוכלו להשפיע במעגלים רחבים יותר. עובדה שאחרי 14 שנים מונה הקבוצה רק קצת יותר מעשר משפחות".
מתוך המעגל המקורב רק ירמיהו מוכן להתייחס לפילוג. הוא עושה את זה בחס-כנות, ומבקש להמעיט מחשיבות העניין. "קודם כל", הוא מבהיר, "אין כאן פילוג, אלא רק עזיבה של משפחות בודדות. רוב החברים נשארו בראשית. שנית, חוץ מהושע, שאר העוזבים הם חברים חדשים, שכנראה לא הסתגלו ולא נקלטו באורח החיים של ראשית. אנחנו ראינו שהם
מעוניינים לפנות לדרך חדשה, וקיבלנו את זה בברכה".
הגדרת יעדים
ומה הלאה? ראשית מתכוונת להתרחב בעזרת הדירות שהבטיח להם שר השיכון. "יש אלינו יותר פניות מממספר הדירות ששר השיכון הבטיח לנו", אומר בן־שלום, "ואין לנו מקום לקלוט את הפונים". בן־ שלום מודע לביקורת על מספרם המועט של חברי הקבוצה, והוא מבקש לפתוח אותה בפני העולים החדשים בוגרי האולפן שישתלבו בעבודה ובפעילות החברתית, גם אם לא יהפכו חברי קיבוץ לכל דבר.
בראשית מתכננים גם להפוך את המבנה המשותף שהם בונים כעת לספרייה ולמוע-דון קהילתי, ובאמתחתו של בן־שלום יש עוד שלל תוכניות מרחיקות לכת. "אנחנו רוצים להקים בשכונה מדרשייה שתימשוך אליה גם נוער משכונות אחרות. אין סיבה שחוגי נוער־שוחר־מדע לא יתקיימו כאן".
בבית־ישראל היעדים בינתיים מינוריים יותר. שם מבקשים לאתר קודם כל מקום חדש. גילה נראית להם מתאימה, וכרגע הם מנהלים משא־ומתן לקבלת מרכז־הקליטה הישן בשכונה כמקום מגורים לקבוצה. חוץ מזה, הושע מתכנן להחיות בקרוב גם את
המסלול הצבאי שנפסל מקווים שהניתוק הג הטריטוריאלי בין ש בסופו של דבר להפג מחודש בין שני האחיםב"ס ראשית-רקע
סוכות תשס"ג 3
קבוץ ראשית הוא קבוץ עירוני בשכונת עיר גנים בירושלים. חבריו באו לגור בשכונה וקשרו את גורלם עם המקום מזה 17 שנה.
התושבים הגרים בשיכונים צפופים שנבנו למפוני מעברת קרית יובל, היו חשופים במשך שנים רבות לאלימות סביבתית מסוכנת. השכונה סבלה מכעיוה קשית של מצוקה שדרדרה את בני הנוער לפשע ולסמים. העזובה החיצונית החריפה את תחושת הניכור והחידלון בקרב התושבים שהתייאשו מעתידם הם ומעתיד ילדיהם.
היום אחרי מאמצים מתמשכים של חברי הקבוץ, יד ביד עם התושבים, אנו עדים לשינוי עמוק המתחולל בתחום האישי, החברתי והפיזי. השיקום החיצוני של השכונה הוא בבואה לתהליך האנושי והקהילתי שנוטע תקוות בקרב התושבים ופותח להם אופקים חדשים.
כדי להוביל מהלך כולל של שינוי- מקדנו את הדגש על בניית גני ילדים ובי"ס צומח לילדי השכונה והקבוץ-כמפתח וכערובה לצמיחה חברתית אמיתית.
אנו מאמינים שסוגיית החינוך שווה לכל נפש ו"חוצה" את כל רבדי האוכלוסייה ופונה למכנה משותף רחב ובסיסי ביותר של כל הקהילה.
האמנו שזוהי גם ההזדמנות לאינטגרציה אמיתית ולפיתוח ערוצי תקשורת עם תושבים שדרכם נבנית מערכת אמון הדדית.
ואכן, הרצון הנחוש של התושבים להבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר גורם להם להיות מעורבים בחינוך ילדיהם.
כיום, קבוץ ראשית מפעיל 5 גני ילדים ובי"ס צומח בכתות א'-ו' כמסגרת חינוכית אינטגרטיבית לילדי השכונה והקבוץ, במערכת ענפה של חינוך משלים הכוללת: מרכז לימודי שדה, חוגים לילדים ונוער, מרכז למידה לתגבור והנחיה בשיעורים, מפגשי הורים משפחתיים וקבוצתיים.
מערכת זו מסייעת לבנות אקלים חינוכי תומך המגשר בין עולם הבית לבין הגן וביה''ס, מעמיק את מעורבות ההורים ומחויבותם ומרחיב את ההשפעה החינוכית למעגלים נוספים בחיי הילד וסביבתו.
התכניות החינוכיות תורמות ליצירת מצע חינוכי משותף לקהיליית ביה"ס ונותנת לעשיה החינוכית את המעמד הראוי לה בסולם הערכים החברתי.
3
אופיים היחודי של גני ראשית וביה''ס הצומח־ הופך אותם ל"מרכז כובד" קהילתי, ולמנוף שיקומי לילד ומשפחתו.
בית הספר מקבל אליו את כל ילדי השכונה המעוניינים ושם דגש על התיחסות פרטנית מטפחת ותומכת בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו".
2
"קום והתהלך בארץ" - תכנית טיולי ר"n בבי"ס ראשית
קהל יעד: כל כתות ביה"ס. יעדים:
1. הרחבת האופקים של התלמיד והעמקת הזיקו! לארץ באמצעות ההכרות והקשר לערכי נוף, טבע ומורשת יהודית.
2. הפנמת תכנים למודיים שונים באופן חוויתי.
3. גיבוש חברתי וטפוח אווירה כתתית חיובית, מקשיבה ומתחשבת.
a העצמת תלמידים בעלי אוריינטציות שונות ומתן הזדמנות ביטוי לתלמידים המתקשים לקיים למידה רציפה וקונבנציונלית בתוך כתלי הכתה.
5. טפוח אווירה בית ספרית של חדוות למידה, ערנות, ושמחת חיים.
הטיולים החודשיים שיתקיימו יעסקו כעיון מיוחד לראש חודש• תכנים הטיולים נסית מתוך ההנחה העסיסית שיש להרחיכ את מעגלי ההכרות של התלמיד למאפייני הסעיעה כאופן תהליכי, החל מסעיעתן הקרועה והיום היומית ולעודד אותו לפקוח את עיניו לנפלאות העויאה המתרחשות לנגד עינינו. הטיול יהווה פעילות שיא וסיכום חוויתי לתחום הדעת הנלמד עשיעורי פל"ה (פעילות להכרת הסעיעה) וישלע התיחסויות לנושאים ולתופעות טעע המופיעות עחומשים הנלמדים ענתות.
באופן זה יחזקו הטיולים את התודעה היהודית והכיונית של התלמידים ויעמיקו את
רעש השייכות למורשת ולאהכת הארץ.
(תכנית הטיולים מצורפת לתכנית העבודה השנתית)
בית ספר קיבוץ "ראשית"
רח' קויסטה-דיקה 2 טל. 135071*0
3
טיולי משפחות
(באחריות יובל פרג'ון וחיליק אברגיל-מל"ש קבוץ "ראשית")
משקלו של הטגע גחיינו געירן המודרני הוא. מפריע געיצזגו של עולם חוויוע והוגנות שלם והרמוני. טיולי המשפחות הופכים לנכס יקר המזמן "זמן איעוע": משפחתי וקהילתה רגע של חג "כסתם יום של חול".
יעדי הטיול מותאמים לארועי מעגל השנה- לאתרי טבע ומורשת. סביב הטיולים נוצרת מסורת והווי שכונתי מיוחד המקרין על איכות האווירה ומערכת היחסים של התלמידים בביה"ס.
אובלוסית יעד: כלל משפחות תלמידי ביה"ס. מטרות אופרטיביות:
1. עצוב מערכת תרבותית משותפת לקהיליית ביה"ס וגבוש חברתי.
2. העמקת המודעות והזיקה לערכי מורשת, טבע ונוף.
3. חיזוק התא המשפחתי של תלמידי ביה"ס.
מס' משתתפים: כ- 450. עיתוי: מתקיים כמעט מדי חודש.
פרוט הטיולים המתוכננים לשנת תשס"ו:
1. אלול-סיור סליחות-טיול להורים בשכונת "נחלאות".
2. כסליו-מסיק זיתים במטע זיתים במוצא.
3. שבט-נטיעות בעמק לבן.
4. חול המועד פסח- עין אשקף- בעקבות עולי הרגל לירושלים.
5. יום ירושלים- סיור בגבעת התחמושת בהדרכת אל"ם איתי וירוב.
בית ספר קיבוע "ראשית"
רה' קוהעה־ריקה טל. 135071‘()
ביץ ספר קיבוץ "ראשית'' ..............רה■קיס8ה-דיקח 605-So71 bs ■i
הידיים ליד אהה עד לכסא הערןד iijfnsvp לס־יל ילגראל •יהו יד !ה ל.־ה
תבנית הטיולים לשנת תשס"ז;
® ר"ח חשוון- נקבת השילוח בעיר דוד .
נושא: מקורות המים בירושלים.
® ר"ח כסליו- בית הבד בכפר אוריה.
נושא: מן הזית אל השמן.
® ר"ח שבט- ביקור במוזיאון האור-קולי בכפר עציון.
נושא: האלון הבודד, שיבת בני הגוש אל המקום.
® ר"ח אדר א'- מאגר המים בבית זית.
נושא: בעיות המים באזור ההר.
® ר"ח אדר ב'- מעיין הסטף.
נושא: מעיינות שכבה בהרי ירושלים.
® ר"ח ניסן- ברכת האילנות בעמק לבן. נושא: אביב בהלכה.
® ר"ח אייר- גבעת התחמושת.
נושא: יום ירושלים.
פריסת התכנית לפי כתות
התכנית משלבת תכנים מיחידות הדעת של תכנית הלימודים: מקרא, חינוך לשוני, מתמטיקה וארכיאולוגיה, באופן האינטרדסיפלינרי, בדגש על תופעות טבע ומים המופיעות בחומשים הנלמדים בכתות.
כתות א': מעגלים נפגשים כסכיכה
התכנית מותאמת לעונות השנה ועוקבת באמצעות פעילות לימודית וחווייתית ב"חלקת מעקב" אחרי השינויים בסביבה.
מוקדי הפעילות בהקניית מושגי יסוד בחשיבה סביבתית והקניית הרגלים סביבתיים.
כתות ב': תחת קורת גג אחת
נושא הבית מזמן עיסוק בלימוד משמעות של "בית", מהאדם, דרך בעלי חיים וצמחים. הלימוד מדגיש את קשרי הגומלין המתקיימים בין המרכיבים השונים של הבית, וכן, בוחן צורות חיים ובתי גידול מגוונים. העשיה הסביבתית מתמקדת ב"ניהול" ירוק של אורחות חיינו בבית.
קיימות תופעות טבע ומים המופיעות בספר בראשית: המבול, הבור והבאר.
כתות ג': פותחים דלת לשכונח
לימוד נושא השכונה מלווה בראייה רחבה של חברי קהילת השכונה: אנשים, בעלי חיים, צמחים ומבנים פיזיים. התכנית מדגישה את אחריותנו האישית כלפי שכונת מגורינו לצד פיתוח גישה קהילתית שיתופית של אחריות לסביבתנו הקרובה. העשייה הסביבתית מתמקדת במעורבות קהילתית-סביבתית שלביה"ס בשכונה בה הוא שוכן. הנושא כולל התמקדות בתופעות מים המופיעות בספר שמות: היאור, קריעת יס-סוף, שירת הים, המדבר: נווה המדבר, מצוקת המים במדבר, חקלאות, צאן ומרעה במדבר.
כתות ד': אתי בסניכת' הקרובח
לכל אזור זהות ומאפיינים יחודיים הנובעים מהגאוגרפיה, ההסטוריה והתרבות הדומיננטית של האזור. התכנית מתמקדת באתר, ותוך כדי תהליך חקירתו ולמידתו, חושפת את התלמידים ל"תעודת הזהות" היחודית של סביבתם 'הקרובה. שיאה של הפעילות באימוץ אתר ה"רוגם" וטיפוחו. באתר ארכיאולוגי זה מקיימים התלמידים והוריהם כבר שנה שלישית פעילות חפירה, שחזור חקלאות עתיקה ותגליות ארכיאולוגיות מרתקות.
6
תכנית סיורי ראש חודש, תשס"ז
כתות א' נושאי למידה: אדם וסביבתו, "בין אדם למקום"
מחנכות___________________
מדריכים תכנים משניים תכנים עיקריים מסלול חודש
קוצים וזרעים גן הסוכה אלול
תצפית בתי כנסת-סליחות רוגם תשרי
נביטת הסתוונית מבשרי הסתיו גן הפיל למגדל המים חשוון
נדידת צפורים תחנה לטבוע צפורים כסליו
יער ירושלים טבת
יד קנדי-סעדים שבט
מסבת סדור רובע יהודי אדר
פריחה בעמק עמק לבן ניסן
י משכנות שאננים אייר
סיוון
1 עין חמד- רפת קיבוצית טיול שנתי
הערות:
כתות ב'
נושאי למידה: אדם וסביבתו
מחנכות
מדריכים תכנים משניים תכנים עיקריים מסלול חודש
סליחות אלול
גן העץ תשרי
גן הפיל חשוון
עמק הצבאים כסליו
יער ירושלים טבת
חורבת סעדים שבט
לפתא אדר
עמק לבן ניסן
משכנות שאננים אייר
בור, יוסף, אהל, תצפית ספר בראשית רוגם סיוון
נאות קדומים טיול שנתי
הערות:
כתות ג' נושאי למידה: השכונה שלי, מים, מערכת הנשימה
מחנכות__________________
מדריכים תכנים משניים תכנים עיקריים מסלול חודש
סליחות אלול
תשרי
בתים בשכונה חשוון
מבני צבור כסליו
סטף טבת
עמק לבן שבט
דו חיים ראשנים וקרפדות ברכת ממילא או עמק לבן אדר
נחל כוס ניסן
מכון המקדש אייר
יד קנדי לנופש פעיל סיוון
שפלה וניצנים טיול שנתי
הערות:
כתות ד'
נושאי למידה: אנרגיה, חשמל, זרם
מחנכות
מדריכים תכנים משניים תכנים עיקריים מסלול חודש
סליחות אלול
תשרי
רכס עמינדב, חוות הגיתות חשוון
בית הבד, כפר אוריה כסליו
עין כרם טבת
משתלת אשתאול קק"ל שבט
הר הצופים, גן בוטני אדר
שביל המעינות ניסן
חוות הגז, פי גלילות אייר
סיוון
כרמל וחוף טיול שנתי
הערות:
כתות ה'
נושאי למידה: ירושלים
מחנכות
מדריכים תכנים משניים תכנים עיקריים מסלול חודש
סליחות, נבי סמואל אלול
הר הצופים תשרי
סטף, חנדק חשוון
הר חרת, טיילת ארמון הנציב כסליו
עיר דוד טבת
מגילה לנחל כוס שבט
מוצא, בית זית, סכר אדר
ן ארמון הנציב ניסן
גבעת התחמושת אייר
לב העיר, נחלאות, מגרש הרוסים סיוון
מצדה- עין גדי-מדבר יהודה טיול שנתי
הערות:
כתות ו' נושאי למידה: ארצות הים התיכון, שפלת החוף
מחנכות____________________
מדריכים תכנים משניים תכנים עיקריים מסלול חודש
סליחות אלול
מוצא, חלילים, מבשרת תשרי
נחל קטלב חשוון
מההר לשפלה מסרק, כיסלון כסליו
הר הרוח/ נחל כוס טבת
צובא־ סטף-חנדק שבט
שלמון דרומי אדר
יער ירושלים סובב ניסן
דרך בורמה אייר
סיוון
מצדה, עין גדי טיול שנתי
הערות:
בית ספר קיבוץ "ראשית"
כשכל ישראל יתנ1 יד זה לזה תצטרפנה הידיים ליד אחת:Bijprv עד לכא הכב!ד
הערות:1)ייתכן ביטול חלק מהתכניות בשל חוסר תקציב
2) ניתן לצמצם עלויות(באופן חלקי) ע"י הדרכה ו/או אבטחה ע"י חברי קבוץ "ראשית".
3) לא נכללו טיולים שנתיים לכיתות א'-ד'.
תכנית טיולי ראש חודש(ר"ח) וטיולים שנתיים בבי"ס "ראשית"
עלות תכנית הסיור מועד
סה"כ אבטחה הדרכה הסעות
9200 1200 2500 5500 (לילה) סיור סליחות לילי בבתי כנסת בשכונות ירושלים חודש אלול
7700 1200 2500 4000 נקבת השילוח בעיר דוד. נושא: מקורות המים בירושלים ר"ח חשוון
11500 1500 3000 7000 (מחוץ לעיר) מסיק זיתים קהילתי עם הורי התלמידים בסטף חודש חשוון
9500 1500 2500 5500 בית הבד בכפר אוריה. נושא: מן הזית אל השמן ר"ח כסלו
10500 2500 2500 5500 ביקור במוזיאון האור-קולי בכפר עציון. נושא: האלון הבודד, שיבת בני הגוש אל המקום. ר"ח שבט
9500 1500 2500 5500 מעיין הסטף נושא: מעיינות שכבה בהרי ירושלים. ר"ח אדר
6000 1500 2500 2000 ברכת האילנות בעמק לבן(בסמוך לשכונה) נושא: אביב בהלכה ר"ח ניסן
9500 1500 2500 5500 מאגר המים בבית זית. נושא: בעיות המים באזור ההר ר"ח אייר
9500 2000 2500 5000 גבעת התחמושת-טיול משפחות עם ההורים נושא: יום ירושלים כ"ח אייר
14600 1600 4000 9000 טיול שנתי ה'-ו' לצפון הארץ חודש סיוון
97500 16000 27000 54500 סה"כ
יעל ה.3.5.09
וסבתא יעל
לסבא עמוס
ילדי גן סיגל
גן "ראשית"
לסבא עמוס
וסתבא יעל-
שרה -רוטה חדר פל"א
2009?
בית ספר ראשית - רקע
קבוץ ראשית הוא קבוץ עירוני בשכונת עיר גנים בירושלים. חבריו באו לגור בשכונה וקשרו את גורלם עם המקום מזה 17 שנה.
התושבים הגרים בשיכונים צכוכים שנבנו למכוני מעברת קרית יובל, היו חשובים במשך שנים רבות לאלימות סביבתית מסוכנת. השכונה סבלה מבעיות קשות של מצוקה שדרדרה את בני הנוער לבשע ולסמים. העזובה החיצונית החריבה את תחושת הניכור והחידלון בקרב התושבים שהתייאשו מעתידם הם ומעתיד ילדיהם.
היום אחרי מאמצים מתמשכים של חברי הקבוץ, יד ביד עם התושבים, אנו עדים לשינוי עמוק המתחולל בתחום האישי, החברתי והביזי. השיקום החיצוני של השכונה הוא בבואה לתהליך האנושי והקהילתי שנוטע תקוות בקרב התושבים וכותח להם אובקים חדשים.
כדי להוביל מהלך כולל של שינוי - מקדנו את הדגש על בניית גני ילדים ובי"ס צומח לילדי השכונה והקבוץ - כמבתח וכערובה לצמיחה חברתית אמיתית.
אנו מאמינים שסוגיית החינוך שווה לכל נבש ו"חוצה" את כל רבד' האוכלוסיה ובונה למכנה משותף רחב ובסיסי ביותר של כל הקהילה.
האמנו שזוהי גם ההזדמנות לאינטגרציה אמיתית ולכיתוח ערוצי תקשורת עם תושבים שדרכם נבנית מערכת אמון הדדית.
ואכן, הרצון הנחוש של התושבים להבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר גורם להם להיות מעורבים בחינוך ילדיהם.
כיום, קבוץ ראשית מפעיל גני ילדים ובי"ס צומח בכתות א'-ו' כמסגרת חינוכית אינסגרסיבית לילדי המכונה והקבוץ, במערכת ענפה מל חינוך ממלים הכוללת מרכז לימודי שדה, חוגים לילדים ונוער, מרכז למידה לתגבור והנחיה במיעורים, מפגמי הורים ממפחת"ם וקבוצתיים.
מערכת זו מסייעת לבנות אקלים חינוכי תומך המגמר בין עולם הבית לבין הגן וביה"ס, מעמיק את מעורבות ההורים ומחויבותם ומרחיב את ההמפעה החינוכית למעגלים נוסכים בחיי הילד וסביבתו.
התכניות החינוכיות תורמות ליצירת מצע חינוכי ממותף לקהיליית ביה"ס ונותנת לעמיה החינוכית את המעמד הראוי לה בסולם הערכים החברתי.
אופ"ם היחוד' מל גני ראמית וביה"ס הצומח - הופך אותם ל"מרכז כובד" קהילתי ולמנוף מיקומי לילד וממפחתו.
בית הספר מקבל אליו את כל ילדי המכונה המעונ"נים ומם דגמ על התחסות פרטנית מספחת ותומכת בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו".
2009
לחברי דירקטוריון פרזות
חברי קיבוץ ראשית הראו לנו את הביקורת ואת התשובות ששלחו לכם בקשר לפעילותם ודרכם. אני מאד מעריך אנשים המבקשים לבקר ולבדוק פעילותן של חברות ציבוריות.אני גם מכיר ויודע עד כמה פעילות שנעשית היום למען החברה נתקלת בחשדות ובאי אמון. תמיד יש חשש כי יש משהו שאיננו כשר בפעילות של תמימים. אני יודע שאנשי קיבוץ ראשית חוששים מאד מפני פרסום יתר ומלחמות כי מבקשים לעשות את עבודתם בצנעה וללא התנפחות ויומרות אך אסור לשכוח כי הם מייצגים דרך הרואה בחינוך קדושה. לא בחינוך כופה ולא בחינוך מגביל אלא בחינוך ראוי. מוסרי. שיכול לכלול בתוכו אנשים הבאים מעדות שונות , מאמונות פוליטיות מגוונות. למרות שדתיות עמוקה מלווה את פעולותיהם היא אשר מחייבת אותם לפתיחות, לקליטת חוגים שונים , לראייה רחבה ועמוקה את החוגים השונים החיים בספר החברתי של ירושלים. אתם מנהלי פרזות מכירים יפה את המצוקה החברתית בישראל צריכים לתת אמון במי שמאמין כי בכל מצב של מצוקה ניתן וצריך להתגבר קודם כל לא על ידי נטישת המערכה החינוכית. לא לתת יד לנטישות הרבות והכואבות שמחנכים נאלצים לנטוש את חניכיהם. אני מאמין כי בידכם לתרום תרומה ממשית ככפי שעשיתם בעבר. אני יודע כ' הסביבה בה פועלים אנשי ראשית רק עלתה בשנים האחרונות. תלמידיהם יוצאים מאמינים בכוחותיהם להתגבר על המכשולים. פרזות יכולה רק להתגאות בכך שהיא תמכה עד היום בפעילות קיבוץ ראשית. כמובן יש לבדוק כל טענה אך מתוך אמון ומתוך ידיעה כי אנשים אלו שיכלו לפרוץ דרכם אל רווחת יתר, אל קריירות והישגים כלכליים בחרו להזדהות עם האנשים עמם הם עובדים ובהם הם מאמינים. אני סמוך ובטוח כי ידידיהם מחוגים רבים ומגוונים, מן הסביבה הקרובה ועד חברי ממשלת ישראל לדורותיה יעשו הכל על מנת להיאבק שאת המנגינה הזו לא יפסיקו.
אני יודע שלי אין תקציבים וכוח, שאין אני פוליטיקאי מהשורה הראשונה ובנקאי מהשורה השנייה אך אני מבטא כאן לא רק את עצמי אלא רבים רבים המלווים את הפרוייקט שנים.
התנועה הקיבוצית גאה על קיבוץ ראשית ואני יודע כי רבים רבים מחבריה יאשרו את הדברים שכתבתי. אני יודע שחברי הדירקטוריון באים ממקומות שונים ובעלי דעות מגוונות אך נדמה לי כי כולם מסכימים כי במטרות החברה צריך להיות מקום של כבוד לנסיונות כמו ראשית.
בברכה רבה
מוקי צור
קיבוץ עין גב.
לכבוד
20.2.09
ניר ברקת
ראש עירית ירושלים כאן
הנידון:נישול קבוצת ראשית ממתחם קוסטה ריקה
אני מכירה את קיבוץ ראשית מסוף שנות השבעים,אז התנדבתי יחד עם קבוצת פרופסורים מהאוניברסיטה העברית לבנות קהילה לנוער ב0יכון.הלק מנוער זה הפכו לאזרחים טובים ואנו מתראים אתם.תוך כדי עבודתנו ההתנדבותית נפגשנו עם" קבוצת ראשית ",ניהלנו דיאלוג אתם כשלעיתים הסכמנו אתם ולעיתים חלקנו עליהם. ואודה על האמת שבתפישתם מה לעשות באיזורי עוני הם צדקו ולא אנחנו"זו היא אחת הקבוצות האיכותיות הקיימות בישראל. טדי קולק ראש העיר האגדי אהד את הקבוצה ועזר להם בצורות שונות.
בשלב מסוים הם קיבלו את הפינה במתחם קוסטריקה והפכו את המקום לגן עדן חנוכי,פדגוגי',ואסטטי תוך שיתוף עם אנשי השכונה הן עולים והן ותיקים.הפסימים שבין חברי ניבאו לקבוצה אורך חיים קצר, האופטימים האמינו בכוח ההתמדה שלהם.
והסתבר שהאופטימים ניצחו.היום לאחר כמעט שלושים שנה הקבוצה קיימת,היא צברה נסיון פדגוגי שאין שני לו,היא פיתחה שיטות עבודה יצירתיות עם קבוצות אוכלוסין מגוונת,היא בנתה דפוסי פיתוח קהילתי.רעיון הגנים ושיתוף הפעולה עם מכללת דוד ילין מלמד על לגיטמציה שמוסד ותיק זה נותן לקבוצה.,
אינני מבינה מדוע אתה מעלה את הכורת על מערכת חינוכית הרוצה לבנות גנים ייחודים לקבוצות חלשות. מדוע גוף הקרוי"צעירי עיר גנים" השייך לבית הכנסת הסמוך צריך לקבל חלקה מדוע הוא עדיף בעיניך על קומפלקס גני ילדם .האם אין מספיק מבנים במקום?
אני האחרונה מחברי שחיה בעיר הזו, יש לי דירה בתל אביב אך לא העברתי את התאזרחות, לתל אביב למרות שאני מפסידה מאות שקלים לחודש בגין חניה מוזלת,כיוון ונולדתי בירושלים והשייכות הסימבולית לעיר הזו חשובה לי, אך לאט לאט סבלנותי פוקעת. קשה לי לשאת את הזוהמה,קשיי התחבורה,הרס הבנינים ההיסטוריים ועכשיו גם שיקוליך והעדפותיך.לתת לגוף שאין לו קבלות בתחום הפעילות הציבורית מבנה על חשבון קבוצה מופלאה כמו בראשית.
אינני"זוללת " דתיים ולהרבה מוסדות דתיים וחרדים עזרתי(אינני רוצה לפרט) אך מדוע עלי לשאת את העוול שאת עושה לקבוצה זו
בכבוד רב פרופסור אמריטוס תמר הורוביץ
Professor (emerita)Tamar Horowitz
department of Education, Ben Gurion University, Beer Sheva, Israel Tel:972 2 5632796, 972 3 5272561
כתובת
תמר הורוביץ המעפילים 19
ירושלים 92545 טלפונים:025632796,0506462482
בס"ד חשון תש"ע נובמבר 2009
לכבוד שר החינוך מר גדעון סער
שלום וברכה
אנו הורים לילדים בבית הספר "ראשית" בקרית מנחם בירושלים, חלקינו עולים מאתיופיה וחלקינו - תושבים ותיקים. ברצוננו להזמינך לביקור בבית הספר כדי לראות מקרוב ו"לגעת באצבעות" בעשייה חינוכית מבורכת.
בבית הספר קיים שילוב בין ילדי עולים מאתיופיה לבין ילדי תושבים ותיקים מחתכי אוכלוסייה שונים. לנגד עיני הצוות החינוכי עומדת המטרה של העצמת נקודות החוזק הייחודיות לכל התלמידים. מתוך גישה זו מצליחים כל בני העדות וחתכי האוכלוסיה השונים לבוא לידי ביטוי מתוך יחסי שוויון וקבלה אמיתית. הצוות משכיל לראות את המכלול המשפחתי והקהילתי שממנו בא הילד ולבנות תהליכים שיחזקו את האיכויות הטמונות בילד, תוך דו שיח עם השורשים והמורשת.
מתוך הגישה החיובית הרואה ברב-תרבותיות הזדמנות ולא אילוץ, מפתח הצוות החינוכי שיטות ואסטרטגיות במגמה להגיע לכל תלמיד ותלמיד ולהוציא לאור את סגולותיו הייחודיות ובכך לעזור להתגבר על קשיים ומחסומים בתחומים אחרים.
כקהילת ההורים - אנו שותפים ופעילים בעיצוב והתגבשות מערכת חינוכית זאת ומחוייבים לה בהתאם לאמונתנו וערכינו, בהיבטים שונים של מעורבות מעבר למענה הלימודי. כולנו חשים במקום הזה "בני בית" מבחינה תרבותית, מה שהופך את בית הספר ל"מגדלור" חינוכי וללב הפועם של השכונה.
מצאנו לנכון להזמינך לראות ולהתרשם ממציאות שונה מזו שנחשפה ב"אירועי פתח תקווה" בקיץ האחרון כדי לקבל פרספקטיבה אחרת על הנעשה בשדה החינוך ולשאוב ממנו השראה ואופטימיות.
michal@avichai.org.il איש קשר:מיכל נקר נייד :0547911442 דוא"ל
העתקים:
מנכ"ל משרד החינוך - מר שמשון שושני מנהל מחוז מנח"י - ד"ר איציק תומר מנהל מנח"י - מר בנצי נמט מחמ"ד מנח"י - גב' דסי בארי מפקחת ביה"ס - גב' פנינה פרידמן מנהלת ביה"ס - גב' תמי בן שלום טל: 02־6435071 פקס:6444507-02 דוא"ל: reshit5@walla.com
בברכה
נציגות הורי מערכת החינוך "ראשית"
טיגיסט קסיה, משה דמסיה, מיכל נקר, אלקטה נוויל-ליאון
עמוד 1 מתוך 1
הרפז
מאת: "reshit kibutz" kibutz@gmail.com
הרפז" :אל" harpazy@mh.org.il
יום חמישי 19 פברואר 2009 12:41 :נשלח
משמר העמק-ביס ראשית הצער, לתשסט 041108 :צרף .doc
נושא: Re:
אמא שלום,
צירפתי בקשה לטיפול במים חלופיים לגינון ולחקלאות קטנה בשכונה ובסביבתה למובטלים מעולי אתיופיה. ירמיהו כרגע "סביב השעון" המאבק על קיומו של אשכול הגנים ברחי קוסטה ריקה 2 ולכן אני דוחה את הפנייה אליו בינתיים.
לכשיתפנה נראה לי שלאור הבצורת והאבטלה המעמיקה לא תהיה לנו ברירה אלא לפתח חקלאות קטנה בשכונה כהליך שיקומי לעולים המובטלים שחלק לא קטן מהם מגיע מרקע כפרי. גם תוספת הויטמינים על השולחן היא חשובה. בכל מקרה נאריך בעניין"לכשירחיב". תודה רבה-יואש
בתאריך 19 פברואר 2009 09:45, מאת הרפז harpazy@mh.org.il:
יואש שלום, לא מצאתי אצלי מה שהתכוונתי לשלוח, אז כנראה שזה לא הצליח. אני מנסה שוב. תענה לי בכל מקרה גם אם אינך מתכוון להציע הצעות או רעיונות נוספים.
אני שולחת לך בקובץ את הפניה שלנו מאוקטובר 2008, כבר אז היו סימנים של תקופה כלכלית קשה. לפי דו"ח תמ"ה מיום ראשון האחרון, המצב אצלינו לא חמור בינתיים. אבל הפסיכולוגיה של הצמצומים עובדת. אני מעונינת שירגישו שחסכנו עד כמה שאפשר.
אז אנא עבור על ההצעה שהגשנו, אם יש הערות, שינוי סדר עדיפויות, בקשות או צפי על פרויקטים השנה, בהם נוכל לסייע, שלח לי ונשתדל לדון בצוות לפני הישיבה במזכירות.
הישיבה היא ב - 4.3.09 יום ד בצהרים. כל טוב ואם יש כבר תוצאות לגבי ה"ישיבה" (?) שרוצים לשתול אצלכם, אנא ידע אותנו. להתראות. אמא יעל
.This email was Anti Virus checked by Mishmar-Haemek Astaro Security Gateway
20/02/2009
8
ג. תורמים ס תורמים פוטנציאלים ס תורמים קיימים
* ניתן לחלק גם את הגולשים בצורה נוספת:
ס גולשים מהארץ
ס גולשים מחו"ל (בעיקר ארה"ב)
* לגולשים אלו יוצגו תכנים שונים בשפות שונות.
2.3.5 מערכות משיקות (S)
ממשל; למערכת תפעולית - מערכת ספיר
על המציע לפרט הצעתו להתממשקות עם המערכות התפעוליות של המזמין.
לאתר מרכז רבין קשר הדוק לנתונים במערכת המידע המבוססת כלי של מאגרי מידע "ספיר אנטרפרייז" של חברת ספיר.
המטרות של מאגר המידע:
ס מתן נגישות למגוון רחב ומקיף של חומרים מהארכיון (ומיחידות נוספות) בקלות ובמהירות = מידע קטלוגי על פרטים מכל הסוגים וייצוג ויזואלי של פריטים (IMAGING
)■
ס ניתוק התלות במקור/עותק פיזי.
ס ניתוק התלות בארגון הפיזי של הארכיון = איתור פריטים לפי צורכי המחפשים.
ס הגשת המידע לכלל האוכלוסייה (כלל גולשי האינטרנט).
סוגי הפריטים הקיימים במאגר:
ס מסמכים (מסמכי PDF-1 Office)
ס חוברות (סרוקות כקבצי JPG, GIF וקבצי PDF)
ס חומר אודיוויזואלי(קבצי MPG.AVI MP3/4.WAV)
ס יצירות אומנות וחפצים (סרוקות כקבצי JPG, GIF וקבצי PDF)
ס תצלומים (קבצי JPG, BMP)
ס עדויות (קבצי MPG.AVI MP3/4.WAV)
ס תמליל תוכניות (מסמכי PDF-1 Office)
ס מודעות, כרזות, מפות (מסמכי PDF-1 Office, קבצי JPG, BMP)
ס (דוחות אחזור מארכיונים)(מסמכי PDF-1 Office)
התוכנה בנויה מ"מדורים"
ס חיפושים ס פריטים
סופי(8).00ם o^n\C:\Documents and Settings\stelap\Local Settings\Temporary Internet Files\OLK3F
לחברי
קיבוץ
העמק
משמר
בית - ספר "ראשית"
בית ספר ראשית
מאור ד' בנות
iikn 1' vi
\ m r
א0!זי'-_ י
w 3
2009
יז אייר תשס"ח
לכבוד: חברי קיבוץ משמר העמק
יעל בן-
לולו
2009
בס"ד יום חמישי יז באייר תשס"ח
לכבוד: חברי קיבוץ משמר העמק
למשפחת הרפז
מצוות ולידי
גן "ראשית"
טרום חובה
בברכה, אורית קדם.
יעל ה.,
30/6/2011
להוסיף ליגו עמותה
2008?
גן ירק לימודי-בי"ס "ראשית"
רציונל
גן הירק הלימודי הוא רכיב בתוך מערך המוקדים האקולוגיים בבי"ס "ראשית".
הוא איננו עוד "פרוייקט" או תכנית. הוא נטוע בתוך תפיסת העולם החינוכית-אקולוגית עליה מבוסס האני־ מאמין הבית-ספרי המדברת על קיימות ועל סביבות "ירוקות" כעל דרך חיים אליה יש לחתור ולחנך את דור התלמידים בעידן המודרני.
כיום כולל הגן ערוגות ירקות עונתיים וצמחי תבלין רב־שנתיים בשטח של כ-750 מ"ר. הערוגות מעובדות ע"י התלמידים במסגרת שעורי החקלאות הניתנים בביה"ס כחלק אינטגרלי בתוך מערכת השעות.
גן הירק הלימודי מזמן לתלמידי ביה"ס סביבת למידה אחרת ושונה במעט מהסביבה הטבעית להם. סביבה המנתקת אותם לרגע מקצב הלמידה הרגיל,מצג המחשב, מצלצולי השעורים, ומפרוזדורי בית הספר.
סביבה בה התלמיד לומד את התכנים והחוקים דרד ההתנסות. כשהוא זורע, שותל, מעתיק , עודר, מקלטר, משקה או קוטף יבול.
התנסות זו מחייבת את התלמיד להתמצא ביחסי עבודה וחברה, פיתוח כושר התמדה, התבוננות וחקר, דחיית סיפוקים, זהירות ואחריות, אסטטיקה וסבלנות, ערכים הנחוצים כל כך בעבודה החקלאית ובעבודה בכלל.
מטרות נלוות
1. שיפור הישגיים לימודיים - תלמידים הפעילים בעשייה חקלאית הרואים ועושים ביישום עקרונות מדעיים , התעניינותם והבנתם בנושא עולה באופן משמעותי ובהתאם לכך ציוניהם.
2. צמצום אלימות- היציאה לפעילות בגן הירק מגוונת את יום הלימודים והעבודה באוויר הפתוח משככת מתחים ומקנה לתלמידים סביבה רגועה ותחושה של נינוחות.
3. חינוך לערכים־ דווקא בעידן חומרי שכזה כשהמוצר הוא הערך ורוב אוכלוסיית התלמידים חשופה ונחשפת למדיה ולקניונים חשיבותו של גן הירק כמקום המזמן משהו אחר עולה. היא מאפשרת מפגש עם ...
• עבודה (פעילות) - התנסות והתמצאות ביחסי עבודה־ חברה : סבלנות, אחריות, משמעת ,התחשבות באחר, זהירות ועוד.
ערך כלכלי - עבודה = תוצרת ולעיתים יש עבודה ואין תוצרת.
• אסטטיקה - בפעילות החקלאית(לפני,תוך כדי ובסיום) הערכים של סדר התארגנות,ניקיון ויופי מובילים את העבודה וקיימים תמיד.
• קשר בלתי אמצעי לאדמה ולכל מה שהיא מסמלת(מולדת, ארץ)
תרומה לקהילה- מתקיים קשר הדוק בין הגן לבין הורי בית הספר, בסיס המודיעין במושב אורה, וגורמים מעוניינים נוספים בקהילה.
חוגים- אנו מפעילים חוג הנקרא "לגעת באדמה" עבור אחים בוגרים של תלמידי בית ספר. פיתוח מיומנויות הסתכלות וחקר- במשך השנה על כל תלמיד לבצע עבודת חקר אחת שתוכנה הוא חקלאות או סביבה.
עלות פרוייקט
הקמת כוורת תצפית לצורך לימוד חיי חרקים חברתיים, קשרי הגומלין בטבע ועריכת ניסויים.
\ד^גי פיתוח שטח : הקמת טרסות לגידולים שונים, גידור חלקות חיפוי רסק עץ.
הקמת מערך קומפוסט
קמת הקמתדנחנה מטארולוגית לצורך לימודי מזג האוויר-וכתמיכה בשיכלול ומיחשוב מערכת ההשקייה.
הטמעת אמצעים שונים של הדברה ביולוגית על בסיס הנסיון המדעי של מפעל ביו בי בשדה אליהו ופיתוח וחקירה בהנחייתם
הקמת משתלה בסמוך לגן הירק לצורך הכנת שתילים וריבוי צמחים
הקמת תיבות קינון ופינות האכלה לציפורים לצורך לימוד חיי הציפורים וקשרי גומלין בין הצמחים, החרקים והציפורים(הדברה באמצעות ציפורים).
תקצוב רכז אחראי עלתחזוק הפעלה והטמעה לימודית שלתכנית גן הירק
סה"כ
קרן ירושלים
להתייעץ עם:
1) אביב כספי
2) עקיבא
3) זיוה
2008
יעל ויעל זהו המכתב שיואש שלח:
משמר העמק יום א' 16.11.08
,13/11/08
reshit kibutz מאת
"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה"
תלמוד בבלי, מס' נדרים דף פא:
בתאריך 13/11/08, מאת reshit kibutz
שמחנו והתרגשנו לצמיחת הקשר החי בין קבוץ משמר העמק לפעולה החינוכית בשכונה. גילינו כי הנקודה היהודית-הקיבוצית המאחדת אותנו בכוחה לגבור על כל המפריד והחוצץ לכאורה. יש לנו אמונה משותפת בחינוך ע"י דוגמא אישית ובחיי רוח שזוכה להם כל מי שדואג לזולתו ולכלל הציבור בבחינת "ואהבת לרעך כמוך".
הקשר עם משמר העמק בא לידי ביטוי מעשי ב:
1. עזרה בארגון, מימון והדרכת טיולים שחינכו וקירבו את ילדי השכונה לסיפור של ההתיישבות החלוצית העובדת והלוחמת במשמר העמק.
2. ביקורי החברים שתרמו בנושא מורשת משמר העמק,ספורי ילדים ועוד.
3. רשתות צל לפעילות בקיטנה.
4. כלי אוכל לגני הילדים ולמועדונית לילדי השכונה.
5. עבודות תרגום לבקשות לתורמים.
6. בתחום החינוך הירוק קיבלנו סיוע לשיפוץ מאגר מי הגשמים להשקאת הגינות והחממה.
7. בתחום מבני החינוך נעזרנו בתכנון שיפוץ כללי של מבנה בית ספר שהועמד לרשותנו.
בתקופה קשה זו כשהפערים הסוציו-אקונומיים בשיאם ואיכות החינוך במדינה בשפל חסר תקדים מהווה שיתוף פעולה זה קרן אור של תקווה בשבילנו ובשביל השכונה. ההרגשה שיש בקבוץ חברים שאכפת להם ומוכנים לעשות מאוד מחזקת(לעומת הבירוקרטיה הקשה שבה אנו נתקלים במוסדות שונים בעירייה ובמשרד החינוך). אז שוב תודה נשמח לשמור על קשר
בב"ח-
ילדי וחברי קבוץ "ראשית"
גן ירק לימוד
2008?
חלקת גן הירק המעובדת בביה"ס "ראשית", היא חלק ממערך חינוכי סביבתי, בו לומדים ומתנסים ילדים ובני נוער מהשכונה עיר גנים בירושלים (בה נמצא ביה"ס).
עיר גנים היא שכונת מצוקה, המאוכלסת במאות משפחות של עולים מאתיופיה, עולים מרוסיה ומשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך. בשנים האחרונות התפתח בביה"ס וסביבו מערך לימודי לפעילות סביבתית: מאגר לאגירת מי גשמים מגגות ביה"ס, כוורת תצפית, גן ירק ולצדו חממה. כיום גן הירק ששטחו כדונם, כולל ערוגות לירקות עונתיים וצמחי תבלין רב-שנתיים.
הערוגות מעובדות
בשכונה, במסגרת שיעורי החקלאות הניתנים כחלק אינטגרלי בתוך מערכת השעות. אחה"צ ובחופשים ישנם חוגים ופעילויות נוספות לבני נוער בחממה ובגן.
גן הירק הלימודי מזמן לתלמידי ביה"ס סביבת למידה אחרת ושונה מהסביבה הטבעית להם:
סביבה המנתקת אותם לרגע מקצב הלמידה הרגיל, מצג המחשב, מצלצולי השעורים ומפרוזדורי בית הספר. סביבה בה הילד לומד את התכנים והחוקים דרך ההתנסות והמאמץ.
־־■$*
2008?
הילדים מגדלים ירקות, זורעים, מעשבים, משקים, לומדים להכין קומפוסט מזבל אורגני, עושים ניסיונות (כגון גידול בחממה קטנה לעומת גידול חשוף), לומדים חקלאות, והעיקר: באים במגע עם אדמה, עם צמחייה, וכמובן קוטפים את היבול בשמחה ומחלקים בין משפחותהילדים והנוער.
התנסות זו מחייבת את התלמיד להתמצא ביחסי עבודה וחברה, פיתוח כושר התמדה, התבוננות וחקר, דחיית סיפוקים, זהירות ואחריות, אסטטיקה וסבלנות, ערכים הנחוצים כל כך בעבודה החקלאית וחיים בכלל.
כל עבודה עם הילדים אנו מופתעים מהרצון הטוב והמאמץ שרוצים הילדים להשקיע בגן הירק בשמחה, מוכנים להתנתק לזמן מה מהמחשב ולהתחבר קצת לטבע. וחשוב מכל מפתחים קשר בלתי אמצעי לאדמה, לארץ למולדת.
כדי להמשיך את הפעילות של גן הירק אנו זקוקים לסיוע בזרעים ושתילים של ירקות וצמחי תבלין, נשמח מאוד אם תוכלו לעזור לנו!
בברכה - צוות בי"ס ראשית.
ב"ה
2008?
קיבוץ "ראשית"
וו"פ 570028951
ב"ה
רח' קו00ה-רי7וה 2 סל. 02-6435071 פקס 02-6419507
כשכל ישראל יתנו t זה לזה תצמרפנה הידיים ליד אחת המגעת עד לכסא הכבוד
פעילות בלתי פורמאליות לאורך השנה
תשרי-סיור סליחות בירושלים-כ150 משתתפים. שמחת בית השואבה-ערב שירה בסוכה של הקיבוץ כ100 משתתפים. סדנת הכנת דגלים לשמחת תורה בסוכה של הקיבוץ כ50 הורים וילדים. הקפות שניות במוצאי שמחת תורה־כ100 משתתפים.
חשוון־ ערב שאילת גשמים הז' בחשוון־פעילויות בנושא אקולוגיה חיסכון המים וכו'-כ300 משתתפים. חג הסיגד־ חג העליה מאתיופיה- פעילויות הקשורות לתרבות האתיופית, סיפורי מורשת עלייה־כ 500 משתתפים.
כסליו- מסיקי זיתים קהילתיים של ביה"ס וכל גני הילדים+ההורים־ יציאה לטבע עם פעילויות בנושא השמן, היסטוריה ושדאות, כ600 משתתפים בסה"כ. סדנת הכנת חנוכיות-כ100 משתתפים.
שבט- ערב שירה המבוסס על פיוטים מסורתיים מתקיים במוצ"ש שלפני ט"ו בשבט-כ400 משתתפים.
אדר- שוק פורים וצדקה, ההכנסות ממכירת הכרטיסים(10 ₪ למשפחה) מיועדות לצדקה- כ500 משתתפים.
ניסן- קייטנת פסח המופעלת ע"י בנות השרות ומתנדבים בימי חופשת הפסח שלפני החג־כ 30 ילדים עולים.
אייר- טקס יום העצמאות- מסכת של הצגות של הציונות לאורך השנים, מהשואה דרך חומה ומגדל והקמת המדינה עד העליות ומלחמות ישראל. ההצגות כולן מוצגות ע"י ילדי תנועת הנוער והשכונה- כ600 משתתפים. תהלוכת ל"ג בעומר בהשתתפות הורים וילדים ןלאחר מכן מדורה משותפת כ250 משתתפים.
תמוז/החודש הראשון של החופש- קיטנה חינוכית במשך שלושה שבועות לילדי השכונה. קיטנה חינוכית בנושאים ציוניים-(ההעפלה, הפלמ''ח, עליית יהדות תימן, ירושלים במצור, תש"ח, השומר, ההתישבות בנגב).-150 ילדים כולל עולים מאתיופיה מתלמידי בית הספר
\
משמר העמק יום ו' 19.10.07
לכב' חה"כ פרופ' יולי תמיר - שרת החינוך ת.ד 292 ירושלים 911 91
שלום וברכה,
הנידון: בי"ס "ראשית" בשכונת קרית מנחם בירושלים.
בפגישה בשבת האחרונה 13.10.07 אצל דניאל דגן בכוכב יאיר, נתתי לך פרוספקט על המפעל החינוכי של קבוץ "ראשית" בשכונה זו. אני מודה שאינני אוביקטיבית ( אם יש דבר כזה בכלל). בן שלנו חבר בקבוץ זה ואני מלווה את ההתמודדות שלהם עם השכונה ומערכת החינוך שהם מקימים שם.
אין זה גרעין של חבר'ה צעירים, אלו משפחות שבחרו מרצון בדרך זו עם רקע רעיוני ונכונות אדירה. ההשגים החינוכיים והחברתיים שלהם ראויים להכרה.
האם תוכלי לבקר שם לכשיזמינו אותך? גם זה יהיה סוג של הכרה והעיקר שזה מרתק, עד כמה אפשר להשיג עם מדה גדושה של אמונה בדרך והרגשת יעוד.
נראה לי שהם ראויים לתמיכה מכל כיוון שהוא, גם של משרד החינוך. אני שולחת אליך מספר פרוספקטים זהים לפרוספקט שנתתי לך במפגש.
חשבתי שכדאי לשלוח עוד כמה דפי הסבר שהם כתבו כך שאפשר יהיה לתת אותם במשרד למי שאיכשהו קשור לענין. תודה.
רוצה אני לברך אותך ולאחל לך הצלחה ןהשגים בעבודתך ( ענין קשה ומסובך כשמדובר בחינוך).
כל טוב.
יעל הרפז קבוץ משמר העמק 236 19
משמר העמק יום ג' י"ח חשון תשס"ח 30.10.07
רשימת פרטי ציוד מעבדות בהם מעונין בי"ס ראשית":
1. מפות ודגמים ללמוד גאוגרפיה כללית וגאוגרפיה של ארץ ישראל.
2. מבחנות, משורות, בקבוקי מדידה ואחסון עם פקקים.
3. כוהליות וחצובות מתאימות ( "כירה" קטנה)
4. כלי זכוכית מתאימים להרתחה.
5. תרמומטרים ( מדחום לניסויים עד 100 מעלות)
6. מדי זרם ( מד אמפר)
7. בתי נורות ונורות קטנות (1.5 V)
8. כלי ניסוי להמחשת חוק הכלים השלובים.
9. גולת ברזל עם שרשרת וטבעת ־ להמחשת התרחבות.
10. צלחות פטרי.
11. דגם של פעולת ריאות.
12. " " " הלב.
13. מיקרוסקופים / בינוקולרים
14. מפות של גוף האדם, בעלי חיים וכר
אלון שלום, זו הרשימה שבידי,
המורה מבית הספר היסודי אומרת שאין לה כרגע ציוד שהיא יכולה לתיתו.
רשימה זו אשלח גם לאחראית על המעבדות בבי"ס מגידו. אינני בטוחה שיהיה לה הרבה מה להציע. בכל מקרה, אולי תעבירו לנו את הרשימה שתכינו יתכן שנוכל להשתתף. עזרה למעבדות כללנו בהצעה שהגשנו.
יעל ה.
יעל הרפז
026449507
בריכת איגרמ מי גשמים - לדבויו ראשית ירושלים.
בקיבוץ ראשית קיימת בריכת איגום האוספת מי גשם מגגות של כמה בתים סמוכים. כדי למנוע אידוי של המים הנאגרים מכוסה הבריכה ביריעה גדולה הקשורה לדפנות הבריכה. המים משמשים להשקיית צמחי הנוי בשטחי הקיבוץ. בעונת חורף תשס"ז בעת השלגים הצטברה על היריעה כמות שלג נכבדה לתקופה ממושכת. המשקל הכבד גרם לכיפוף דפנות הפח של הבריכה והגיע עד למצב של חשש קריסה מלאה. הצוות שאחראי על הפעלת הבריכה קרא לי להתייעצות על האפשרויות לחיזוק הדפנות ושינוי השימוש ביריעה המכסה עם התקרב עונת החורף וסכנת השלגים בעונה .
לאחר בחינה של האפשרויות שבאות בחשבון ובהתחשב באילוצים רבים, החל במבנה הבריכה הקיים ועומד ועד בחינת עלויות, גיבשתי הצעה שתענה על מרב הבעיות ותבטיח עמידות מבנה הפח של הבריכה במידה רבה.
מהות ההצעה
- אנשי קיבוץ ראשית יצמצמו השימוש ביריעה אטומה לכיסוי הבריכה לתקופות הקיץ, הסתיו והאביב. בתקופת החורף תוסר היריעה. במידה ויהיו מעוניינים להמשיך ולכסות בכל מקרה,
מומלץ להשתמש ברשת צל של תמה שהיא קלה, ומאפשרת לשלג במידה ויגיע להתמוסס במהירות בשל מגע עם המים למטה.
- יבוצע חישוק פלדה מפרופיל מרובע 40/40/3 מערגל בקוטר המתאים - 13.50 מי - . הערגול יבוצע במסגריית משמר העמק ובחומר של תמה שמגיע עם מכולות ח"ג. כל שלוש יחידות מערגלות ירותכו יחד וכל היחידות יחוברו לחישוק השלם בשטח קיבוץ ראשית. החישוק יעוגן לדפנות הבריכה מבחוץ ע"י ברגים. היריעה האטומה \ רשת צל תיקשר אל החישוק בלבד וכך תובטח יציבות מקסימלית של המבנה כולו.
- על אנשי בראשית למדוד בצורה המדויקת האפשרית את הקוטר החיצוני של הבריכה. ידיעת הקוטר המדויק תבטיח בנית חישוק בהתאמה מרבית לדפנות.
עלויות
- בהנחה שהחומר לא יחושב בעלות - נדרשים 20 מוטות של 2.40מ'.
- עלות עבודה במסגריה + קנית חומר הכרחי 1630 ₪
- הובלות לירושלים לא ידוע 1000
- בלתי צפוי מראש 300 ₪
- הרכבה ועיגון במקום של אנשי בראשית. __________
- סה"כ 1930ש
כל העלויות הוכנו בשיתוף עם המסגריה ואנשי הרכש שם.
מגיש ישי דורון
יואש הרפז
משמר העמק
16/9/2907
28.11.07
קבוץ ראשית 2007
2007
משמר העמק יוסד' 28.11.07
פגישת צוות פרויקט בי"ס "ראשית"
נוכחות: עירית ב., אורית ק., אסתר ז., יעל ה. (חסרה לליב מוכנה לחזור לצוות) על הפרק:
- עדיין לא קבלנו תגובה על מפות שביל ישראל.
- מתקו כיסוי לבריכת אגירה של מי הגשמים. עירית מוסרת שהביצוע יעשה, כנראה, בשבוע הקרוב ( אחרי התענינות מצידה ושיחה קצרה עם צביקו).
יעל תזמין את הרשת לכיסוי בחנות תמ"ה(בוצע). נארגן את הנסיעה עם המתקן לכשיהיה מוכן.
- ציוד מעבדה: נעמית מפלגים אומרת שאין לה כרגע עודפים.
ביאטריס מ"מגידו" יתכן שאפשר למצוא ציוד תברר. יעל אחראית, יתכן שלליב תוכל ליעץ לגבי פלגים.
- ביקורים של חברים מתענינים. נפרסם בדף עם מועד משוער(בין פורים לפסח? י) ונבקש שמי שמעונין ישים פתק לאחד מחברי הצוות.
- טיול שנתי של כיתות ד*. צריך לבדוק תאריך משוער.
- ספריה עדייו לא ברור מתי מעונינים ביעוץ של אראלה, אראלה מוכנה עקרונית גם נושא האצטבאות לספרים לא ברור, אסתר מבררת עם לילו. נבדוק מתי רוצים שנביא ציוד שנצליח לארגן.
- הצעה נוספת במידה שמעונינים בקבוץ, נארגן טיול של בני ראשית שבעל יסודי.
יעל תברר.
אילו הסעיפים בהם נגענו.
משמר העמק יום א' 17.6.07
נחמיה שלום,
הנושא: התרשמות של תלמידה מבי"ס "ראשית" מנחל שופט
כמה מילים לרקע: בחודש מאי הגיעו למשמר העמק שני טיולים מבי"ס "ראשית" שבירושלים - שב' עיר גנים.
בית ספר זה נבנה ע"י קבוץ "ראשית". קבוץ עירוני שהוקם בראשית שנות ה - 90 ע"י בני הקבוץ הדתי ומצטרפים ( בתוכם גם יואש הרפז ואיתן מגבעת עוז, בוגרי שומריה.)
מטרת הקבוץ לקדם שכונת מצוקה זו, ובנוסף לניקוי, פיתוח נוי ופעילויות קהילתיות אחרות, עיקר המאמצים קשורים למפעל החינוכי, הכולל בינתיים מערכת גנים ובית ספר יסודי לילדי השכונה כולם.
קבוץ מ. ה. הזמין את כיתות ד',ה',ו' לבקור באיזור שלנו. במסגרת תוכנית זו בקרו גם בנחל שופט - מעין עמי. אחרי הטיול כתבו את רשמיהם, תודות וכו'
מכתב זה נוגע למי שמטפלים בנחל שופט ובמעין.
אני שולחת יותר מצילום אחד, כי יתכן שהענין נוגע ליותר מאדם אחד. המקור אצלי, מקושט בצבעים שונים. מקוה שתצליחו לקרוא.
בברכה
יעל הרפז - משמר העמק
959 8400
משמר העמק יום ה' 24.5.2007
שולה שלום,
בשם הצוות שהכין את הפגישה עם הכיתות מבי"ס "ראשית" אנו רוצים להודות לך על תרומתך להצלחת העניו, על הסבלנות והרוח הטובה ולהזהירך שיתכן שנחזור על הפניה. ההדים מילדי בית הספר המורים והמלווים מאוד חיוביים. תודה, תודה.
יעל ה., עירית ואסתריקה משמר העמק יום ה' 24.5.2007
לארז ונועה שלום,
בשם הצוות שהכין את הפגישה עם הכיתות מבי"ס "ראשית" אנו רוצים להודות לכם על תרומתכם להצלחת העניו, על הסבלנות והרוח הטובה ולהזהירכם שיתכן שנחזור על פניות דומות. ההדים מילדי בית הספר המורים והמלווים מאוד חיוביים. תודה, תודה.
יעל ה., עירית ואסתריקה משמר העמק יום ה' 24.5.2007
יאיר שלום,
בשם הצוות שהכין את הפגישה עם הכיתות מבי"ס "ראשית" אנו רוצים להודות לך על תרומתך להצלחת הענין, על הסבלנות והרוח הטובה ולהזהירך שיתכן שנחזור על הפניה. ההדים מילדי בית הספר המורים והמלווים מאוד חיוביים. תודה, תודה.
יעל ה., עירית ואסתריקה
משמר העמק יום ה' 24.5.2007
לגליה ולצוות הכלבו שלום,
בשם הצוות שהכין את הפגישה עם הכיתות מבי"ס "ראשית" אנו רוצים להודות לכם על עזרתכם, ולהזהירכם שיתכן שנחזור על פניות דומות.
ההדים מילדי בית הספר המורים והמלווים מאוד חיוביים. תודה, תודה.
יעל ה., עירית ואסתריקה
נחל השופט
יערה מימוני
מכיתה ד' בנות
לממדים ממערכת
הפלמ"ח
לאנשי משמר העמק
עמוס ויעל הרפז
שפרה הרפז
משמר העמק יום א' 1.7.07
פרויקט חביתי-בי"ס "ראשית"
דיווח על טיולי בי"ס "ראשית" במ"ה בשנת הלימודים תשס"ז בחודש מאי השנה התקימו שני טיולים של בי"ס "ראשית" שבמרכזם ביקור במשמר העמק.
הראשון ב - 13.5.07. כיתית ד' - ה' הגיעו עם מוריהם ומלויהם דרך כביש 6. במשמר העמק בדרך להר הגעש קבלו הסברים משולה א. על הסוסים ומיאיר ש. על הכלבים, הילדים היו מרותקים.
בהר הגעש איתן ב. סיפר על הקבוץ ועל המערכה על משמר העמק ואף הרגיע ילדים שהיו מודאגים בגין אפשרות התפרצות ההר( חלק כנראה פעם ראשונה על הר געש.) בירידה מהר הגעש התכבדו.
ההמשך היה דרך היער והבקתה למערת הפלמ"ח ושם קבלו את פניהם לאהל'ה וצוות המדריכות. ההסברים ובמיוחד הפעילויות שערכו שבו את לבם של הילדים. משם ירדו דרך הקבוץ לאוטובוסים. תוכניות או בקור מסודר יותר בחצר הקבוץ לא הספקנו. ממשמר העמק נסעו לנחל שופט ומשם חזרו לביתם שמחים ומרוצים.
הטיול השני התקיים ב-17.5.07 .
ביתה ו' עשו מסלול דרך הבקעה והגלבוע, הגיעו אלינו אחה"צ. עלו להר הגעש, קבלו הסברים מאיז'ו על הסביבה, משמר העמק והמערכה ב - 48. בירידה התכבדו ועשו את אותו מסלול דרך הבקתה למערת הפלמ"ח. גם כאן הצליח צוות ההדרכה של המערה למשוך את לב הילדים. הם שיתפו פעולה ושמחו בפעילויות שעשו איתם.
בסופו של היום הארוך, עשו קומזיץ ליד המדורה בבוסתן.
עלי לציין שבהכנות שעשינו, בפניה לאקונומיה, לכלבו, לחברים שונים בבקשות כאלו או אחרות ומיוחד לחברים מהם בקשנו להקדיש זמן ולספר לתלמידים, נתקבלנו במאור פנים, בנכונות לעזור, בעצה ובמעשה.
בכונת הצוות להמשיך בפעילויות משותפות. יתכן שכבר בקיץ חברים ממ"ה יתרמו לקיטנה שהם עושים ע"י קיום חוגים וכן יש תוכנית לסמינר לילדים שלומדים בעל יסודי של חברי קבוץ "ראשית".
נמסר ע"י צוות "ראשית"
עירית ב., אסתריקה, אורית ק., יעל ה.
2007
משמר העמק יום ה' 12.7.07
למשתתפי הדיון שהיה ביום ב' 9.7.07 בביס "ראשית" שלום, ביום ב' שעבר נערכה פגישת צוות "ראשית" של מ.ה עם חברים מ"ראשית" שהיו מעורבים בפעילות שנערכה השנה.
בדיון הציגו המשתתפים את גישתם והשקפתם לגבי המפעל החינוכי של הקבוץ. אין בכונתי לסכם את כל מה שנאמר בדיון החשוב שהיה לנו.
בשלב זה אני מעונינת לסכם רק את ההצעות המעשיות שהיו כדי שנוכל לבנות עליהם הצעה לשנת תשס"ח ונוכל להגישה בזמן למזכירות משמר העמק.
יואש: כיווני העזרה שמתאימים לנו וגם למשמר העמק הם בכל מה שקשור לחינוך לארץ ישראל, הוראת המדעים, הרחבת החקלאות. מדובר בספרים, בעזרי לימוד ובמידת האפשר גם בעזרה בהוראה אם יש חברים שמוכנים ומתאימים. עדה גיאן( מדריכה בהגנת הטבע המעורבת בבי"ס "ראשית": ספרה על הקשר שנוצר בינה לבין בי"ס ראשית. הציעה את התחומים: טבע, מדעים וגאוגרפיה. יובל מציע: !.להמשיך בטיולים באותה מסגרת תקציבית, בשנה הקרובה לכיתה די. כבר בטיול השני השנה למדנו מהנסיון וכדאי להמשיך. 2. ספרנות. 3. חקלאות 4. ציוד מעבדה ומפות.
הצעה נוספת העומדת על הפרק: הכנת פרוספקט לקבוץ.
משמר העמק יום ה' 12.7.07
לחברי צוות "ראשית" שלום, ניסיתי לסכם את ההצעות שעלו + הערכה כספית והרי מה שהצלחתי להעלות בכתב.
אנא, הערות והארות, אם יש עוד רעיונות יופיי! רצוי על דף זה ולהחזיר לי ואז אעביר למזכירות ( בענין עזרה בצמחי תבלין ומרפא קצת נתקעתי, אנסה לכיוונים נוספים.)
1. טיול כיתה ד' למ"ה 4000 ₪
2. סיוע בבנית בסיס לספריה (עם התוכנה של אידאה) 000 10 ₪
3. סיוע בהקמת מעבדה להוראת המדעים וחדר גאוגרפיה 000 6 ₪
3. הדרכה בגינון (???) 000 3 ₪
4. נסיעות הצותים המסייעים 000 6 ₪
5. הכנת פרוספקט ל"אוהדים" 000 2 ₪
ס"ה כ 000 30 ₪
הערות: נפגשנו עם אנשי קבוץ ראשית ההצעות הועלו על ידם ונראו לצוות שלנו כאפשרות בה חברים שלנו יעזרו בהקמה ובקדום הצרכים של בית הספר.
הכנת הטיוטא: יעל ה.
לידי: יואש
חשבונית מס מספר 23270
בי"ט לאשיו* קוטטה ריקה 2 ירושליגז 96625
02-6435071
קוד לקוח: 57
מט' עוטק מורשה: חגרה מט':
510933377
4228
הארין: 2007/31/0S
דף מטי: 1
סה"כ : בשקלים המחיר:־ כמות סוג חיוב ;:.;♦:דל; V"" :ו־י"-"־ה־•'־''•' מוצא ■:""ד'דיל־ דר j.־':",";,:;"/,, ,־•■ מס' רישוי £ ;•7!י£{5' קי"''"'': לה סטי הזמנה
/ 2,251.08! 2,251.08 אוטובוס ]1 כרמל וחזרה רפובליקה 84-433-01 17171 13405/07
\ 2,251.08 2,251.08 אוטובוס ]1 כרמל וחזרה רפובליקה 01־84-745 17172 13/05/07
1,558,441 1,558.44 אוטובוס ב.גוברין וחזרה רפובליקה 01־84-745 17173 14705/07-
216.45 216.45 1 אוטובוס ב.העם ק,מנחם 57־58-990 17174 15/05/07
216,45 216.45 אוטובוס 1 ב.העם ק.מנחם 84-745-01 17175 15/05/07
216,45[ 214.45 אוטובוס ]1 ק,מנחם ב.העם 01־84-704 17176 15/05/07
216,45j 214.45 אוטובוס 1 ק,מנחם ב.העם 01־706־84 17177 15/05/07
( —3,463,20[ 3,443.20 אוטובוס ]1 מגידו וחזרה רפובליקה 2 נהגים 01־84-635 17169 17/05707
' 1,385.28[ 1,385.28 אוטובוס |1 נטיעיכדדחזרה ־ קוסטהריקה 01־745־84 17178 17/05/07
216,45| 214.45 אוטובוס 1 רח' הרב קוק קוסטה ריקה 84-745-01 17416 31/05/07
216,45 214.45 אוטובוס 1 ק.מיחס הנביאים 84-635-01 17417 31/05/07
סה"כ תנועות: 11
סה"כ
סה"כ מע"מ(% 15.5)
סה"כ כולל מע"מ
12,208.00
1,892.00
14,100.00
עמוד 1 מתוך 1
הרפז
מאת: "reshit kibutz" kibutz@gmail.com
הרפז" :אל" harpazy@mh.org. il
יום שלישי 19 יוני 2007 10:11 :נשלח נושא: Re: Fw:150607חשבוןפרויקטראשית
אמא שלום,
ימי העבודה שהושקעו בליווי הטיולים:יואש הרפז-3 י"ע(כולל הכנה)
יובל פרזון-3 י"ע (כולל הכבה)
רפי ניר- 1 י"ע
______________________________אלון ליפין- 1 י"ע
סה"כ- 8י"ע - כ-300 ש"ח ליום עבודה
עלות שכר של 2 מורות נוספות שליוו את הטיולים בתשלום(אביטל לוי, מורן דוידי) כ- 600 ש"ח. תודה-יואש
בתאריך 19/06/07, הרפז harpazy@mh.org.il כתב:
יואש שלום, אנא הערות והארות לכתוב, היום יש לנו פגישת צוות ועוד השבוע אני רוצה להגיש החשבון. אנא פרט ל■ איך אתה מעונין שהכסף יועבר. אמא
This email message scanned cleaned by MH-Mail
This footnote confirms that this email message has been scanned by
PineApp Mail-SeCure for the presence of malicious code, vandals computer viruses.
17/07/2007
20.1.07
19
לקראת השיחה
תרנמה לחברה, עם בית הספר "ראשית" בירושלים - פנייתה של יעל הרפז לשיתוף פעולה עם קב!ץ "ראשית" המפעיל גם בית ספר בשם זה. הבאת התלמידים לאזור שלנו לפעילויות שנארגן, במטרה ליצור חיבור בין שתי החברות, השעות זו מזו אך יש בהן גם צדדים משותפים. המזכירות דנה בפניה והחליטה להעבירה אל השיחה.
ביקורת המזון, החלטה על בחירת צוות לקיד1ם המלצות המבקר. השיחה דנה בדו"ח המבקר ונשאר לנו לאשר הקמת צוות שיהיה אחראי ליישומו. את הצוות יקים רכז השרותים.
השבת בשיחה
שנת חופש לאורי רונן.
תרומה לחברה - בית הספר "ראשית" בירושלים.
ביקורת המזון - החלטה על בחירת צוות לקידום המלצות המבקר.
שבוע טוב וחג קיבוץ שמח!
משמר העמק שבת 20.1.2007
לקראת דיון בשיחה על עזרה לבי"ס ראשית
קבוץ ראשית הוא קבוץ עירוני בשכונת עיר גנים בירושלים. שכונת מצוקה שדרדרה את בני הנוער לפשע וסמים. משפחות הקבוץ גרות בשכונה ופועלות בה מזה 17 שנה. היום אחרי מאמצים מתמשכים של חברי הקבוץ ידי ביד עם תושבי השכונה, חל שינוי עמוק בתחום הפיסי, האישי,החברתי והחינוכי בשכונה.
מייסדי הקבוץ הם בני קבוץ סעד. הגישה החברתית והפוליטית היא של "מימד".
\
קבוץ ראשית מפעיל 5 גנים ובית ספר יסודי (כיתות א' - ו') לילדי השכונה והקבוץ. וכן מערכת שלמה של חינוך משלים הכולל: מרכז לימודי שדה, חוגים לילדים ונוער, מרכז לתיגבור למידה לתלמידים ומפגשי הורים.
המפעל החינוכי גם מחזק את הפעילויות בקהילה: שיתוף הורים בחינוך, קיום חגים, טיפוח הנקיון והנוי. נוסף לעבודה המושקעת בבית הספר הרבה נעשה בהתנדבות ע"י חברי הקבוץ החל משיפוצים, בניה וגינון ומגוון של פעילויות חינוכיות חברתיות ותרבותיות בקהילה.
בבית הספר שהקימו שמים דגש מיוחד על אהבת הארץ וטיולים בה. לכל כיתה טיול שנתי.
טיולי משפחות מספר פעמים בשנה ( מדובר במשפחות של ילדי השכונה שטיולים בארץ לא נכללים בחיי השגרה שלהם).
טיולי ראש חודש בסביבה.
הצעתנו לגבי הסיוע השנה, שנת הלימודים תשס"ז, למפעל החינוכי של קבוץ ראשית בירושלים היא:
עזרה במערכת הטיולים המתקיימים בבית הספר "ראשית" טיול ואירוח למשמר העמק ולסביבה לכיתות ה' ו - ו' כולל תשלום לאוטובוסים, לינה,
הדרכה, ליווי, כיבוד וכו' ובמידה שנוכל נארגן גם טיול לילדי הקבוץ המבוגרים יותר, למשמר העמק באחד החופשים.
בגיבוש ההצעה השתתפו גם חברי קבוצת "רותם", בני כיתתו של יואש, ועוד חברים שמוכנים גם לעזור בביצוע.
בשם "אוהדי הרעיון" - יעל ה.
עמוד 1 מתוך 1
הו־פ־ן
מאת: "reshit kibutz" kibutz@gmail.com
הו־פ־ז" :אל" harpazy@mh.org.il
יום ראשון 03 יוני 2007 11:04 :נשלח
סיוע כלכלי למשפחות נזקקות של טיחנים בצנחנים :נושא
אמא שלום,
בפלוגה של יצחק הבן של.תמי וירמיהו בטירונות צנחנים ישנם 19 טירונים שמשפחותיהם במצוקה כלכלית קשה. רציתי לברר אם דרך משמר העמק או דרך ותיקי הצנחנים ניתן לגייס סיוע עבורם. (עד כה גייס 5 מקררים מחברת שיווק מזון אורגני ואירגן להם חבילות סיוע לחג הפסח מעמותת "מאיר פנים"). אודה לך אם תמצאי מישהו שישמח לסייע־ יואש
03/06/2007
14
משמר העמק יום ד' 6.12.06
לחברי המזכירות:
מסיבות שונות אני פונה מאוחר בענין עזרה לקבוץ ראשית במפעלו החינוכי בשכונת עיר גנים שבירושלים.
הסיבות לפניה:
בקבוץ ראשית אומרים שפעם המשימה הציונית הראשונה במעלה היתה ייבוש הביצות היום המשימה החשובה היא ייבוש הביצות החברתיות בחברה הישראלית". המניעים למפעל החינוכי קהילתי שהם עושים הם ציוניים חברתיים. הרוח שבה הם פועלים דומה מהרבה בחינות לרוח שפעמה בחברי הקבוצים עם הקמתם. מבחינות מסוימות גם תנאי החיים. יש בהם מסירות, נכונות והרבה שמחת עשייה.
הדרך בה בחרו היא הקמת מפעל חינוכי, בינתיים מערכת גנים ובית ספר יסודי. הגנים ובית הספר מתנהלים ברוח קיבוצית, גם שכנים משכונות יותר יוקרתיות מעונינים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שלהם, אך לילדי השכונה זכות קדימה. המפעל החינוכי גם מחזק את הפעילויות בקהילה: שיתוף הורים בחינוך, קיום חגים, טיפוח הנקיון והנוי. נוסף לעבודה המושקעת בבית הספר הרבה נעשה בהתנדבות ע"י חברי הקבוץ החל משיפוצים, בניה וגינון ומגוון של פעילויות חינוכיות חברתיות ותרבותיות בקהילה.
האמצעים שבידם מצומצמים.
הרבה זמן חשבתי שהמרחק והעובדה שהם קבוץ דתי לא מאפשרים עזרה של משמר העמק . במחשבה נוספת ובבדיקה מפורטת הגעתי למסקנה שהדבר אפשרי. מדובר בהצעות בהן משמר העמק שותפת גם בביצוע ולא רק בעזרה כספית.
בבית הספר שהקימו שמים דגש מיוחד על אהבת הארץ וטיולים בה. - לכל כיתה טיול שנתי.
- טיולי משפחות מספר פעמים בשנה ( מדובר במשפחות של ילדי השכונה שטיולים בארץ לא נכללים בחיי השגרה שלהם). טיולי ראש חודש בסביבה.
יעל נעמן - מחנכת כיתה ו' בנים בבית ראשית
הצעתנו לגבי הסיוע השנה, שנת הלימודים תשס"ז, למפעל החינוכי של קבוץ ראשית בירושלים:
עזרה במערכת הטיולים המתקיימים בבית הספר "ראשית" טיול ואירוח למשמר העמק ולסביבה לכיתות ה' ו - ו' כולל תשלום לאוטובוסים, לינה של לילה אחד, הדרכה, ליווי, כיבוד.
מידע ופירוט: - השנה בבית הספר כיתה ו' אחת ( כ - 25 ילדים) ושתי כיתות ה' מקבילות (כ-50 ילדים).
כאשר ילונו אצלנו עלינו לארח אותם כלומר לדאוג לכיתות או לחדרים בהם ישנו עם מזרונים( ושמיכות??). וכמובן שירותים. כדאי ליצור מפגש עם ילדנו המקבילים בגיל.
התלמידים לא יאכלו בחדר אוכל, אבל נדאג לאספקת מזון מתאים, כלים חד פעמיים וכו' אוליגםמיחם.
חברי מ"ה ידריכו אותם בקבוץ ובסביבה וכן ילוו לפי התקנים של משרד החינוך. סדר הגודל של ההוצאה לשכבה ה' ו - ו/ הוא כ 000 30 ₪ . בשלב זה איננו יכולים לפרט את ההוצאה הכספית לפי הוצאות ישירות או הוצאות עבודה. הטיול יתקיים בימי חול קצת לפני או אחרי פסח.
אני כמובן מעונינת אישית בנושא מפני שיואש חבר בקבוץ זה ומפני שמה שהם עושים נראה לי ראוי מכל בחינה שהיא.
בגבוש הצעה זו השתתפו גם חברי קב' רותם. ערכנו סיור במקום. הצטרף גם צוות הוידאו. כדי להמחיש במה מדובר הוצג ביומן הבקור והמפגש עם העוסקים במלאכה. כדי ליצור הכרות בכונתי לארגן סיור נוסף לחברים מעונינים.
יעל ה.
13
5.12.06
מסלולי טיול באזור במשמר העמק
1 .במשמר העמק - ביקור במוזיאון. שעה
- בקור בפינת הגולה. + צריף רמה . 30 דקות
- בקור במערת הפלמ"ח דרך שומריה. שעה
2. עליה לפינת רמה ככולל בית הבד היהודי (בית שני ?). שעה
3. דרך הר האיילות אל הר הגעש - והגלעד, תצפית נוף. עם הסבר על הקרב. שעתיים.
מסלול סביבה - עמק יזרעאל.
בית שערים - כניסה למערות קבורה מתקופת המשנה ־ עם סיפורים על רבי יהודה הנשיא. - שעתיים
עליה ברגל מבית שערים לגבעת זייד - תצפית על העמק ־ והכרמל, סיפורי השומרים. שעה
ירידה אל גן משחקים רכבת העמק בקריית חרושת. -נסיעה קצרה - שעה.
נוספים.
משטרת נהלל. נהלל - מרכז.
תל שימרון (בית הקברות של נהלל) אילן רמון, משה דיין,
רון צור
6.12.06
דליה לילו
משמר העמק יום ב' 9.10.06
לכבוד:
תמר גדרון - מנהלת בי"ס "פלגים" בי"ס "פלגים", קבוץ הזורע 060 30
שלום רב,
הנדון: בי"ס "ראשית" בירושלים - בקור וייעוץ בתחומים שונים
לפני מספר ימים בקשתי את עזרתה של אראלה באסוף מידע על טיולים של בית הספר והוצאות הקשורות בהם, נעניתי בעין יפה.
אחרי זה פניתי לאטה ריט להתיעץ איתה בענין שימוש בתוכנות בבית הספר.
זאת מפני שיש לי בן שחזר בתשובה והצטרף לקבוץ העירוני "ראשית" שהוא בעצם קבוץ דתי השייך לתק"ם. משפחותיהקבוץ גרות בבלוקים של שכונת מנחם בירושלים. והמפעל שלהם הוא הקמת מערכת חינוך ראויה בשכונת הבלוקים המוכה הזאת.
הצעתי לאראלה שביום העצמאי בו אתם ודאי מקימים איזשהו סיור של המורים תבקרו בבי"ס "ראשית", בי"ס שמשרת אוכלוסיה שחלקה הגדול מהעשירון ה - 11 . נראה לי שיש ענין בבקור כזה (שכמובן דורש הכנה). אפשר לצרף בקור באתרים נוספים, בירושלים לא חסרים כאלו.
אני כותבת אליך מפני שאני מניחה שיבקשו אותי להתענין בעוד תחומים במשך הזמן. בית הספר הוא דתי לאומי, אבל באופן בסיסי הרוח החינוכית היא של בתי הספר הקבוציים. בית הספר שייך למשרד החינוך. ולמרות הימצאותו בסביבה קשה, יש לו השגים חינוכיים המושכים משפחות משכונות מבוססות יותר לשלוח אליו את ילדיהם. לבני השכונה יש זכות קדימה.
הבנתי שאפשר לברך בשנה טובה עד "הושענא רבה" אז שנה טובה לך ולמשפחתך ולבית ספר "פלגים" כולו. תודה על העזרה בעצות ובמידע שקבלתי עד עתה.
בברכה
יעלה.
אריאלהפלגים
קבוץ"ראשית" הוא קבוץ עירוני בירושלים שהוקם בשנת 1979 ומונה כיום 38 משפחות של חברים ופעילים מתנדבים בשכונה.
רקע
הקיבוצים העירוניים נוסדו במספר ערים בישראל על מנת לקדם סולידריות כלכלית, חינוכית ותרבותית בחברה הישראלית. קיבוץ"ראשית" ממוקם מאז שנת 1990 בלב שכונת קרית מנחם בירושלים. המגורים בשכונה צפופה של בניינים רבי קומות חשפו את תושבי השכונה לרמה גבוהה של"אלימות סביבתית", והם סבלו מהזנחה במשך שנים רבות. ניכור ומצוקה חברתית היו ניכרים בכל מקום. הקיבוץ בחר לפעול בשכונה זו מתוך האמונה שערבות הדדית ואיכפתיות, דוגמא אישית וחיים בקהילה באותם התנאים, יכולים לקדם הישגים חינוכיים ושינוי חברתי.
בית הספר"ראשית" וארבעת גני הילדים הוקמו על ידי חברי הקיבוץ ביחד עם תושבי קרית מנחם, בהתבסס על גישה חינוכית, אשר שמה דגש על טיפוח אישי כתנאי יסוד להעצמה אישית ולתחושת השייכות לקהילה. מאז החל הקיבוץ לפעול השתנתה השכונה ללא היכר. אופיין המיוחד של מערכות החינוך הפך אותן למקור כוח לקהילה ולמנוף לקידום התלמידים כמו גם משפחותיהם.
בשנים האחרונות הצטרפה לשכונה קבוצה של כ-2000 מעולי אתיופיה. רובם מגיעים מרקע תרבותי שונה לחלוטין מזה של האוכלוסייה המקומית, וכך מוצאת את עצמה קרית מנחם מתמודדת שוב עם אתגרים חברתיים עצומים בתהליך קליטתם אל תוך הקהילה.
פעילות הקבוץ בשכונה שתפורט להלן נגזרת מהנחת העבודה אשר רואה בחינוך הפורמלי והבלתי הפורמלי את מרכז הכובד של תהליך השינוי והצמיחה הקהילתית.
בהתאם לכך התגבשה הפרוגרמה המשלבת מתנדבים ופעילים של הקיבוץ בהקמת ובהפעלת פרוייקטים חינוכיים שונים אשר יוצרים מערך"עוטף" של אקלים תומך המחזק את תחושת השייכות, הדימוי האישי והקבוצתי ואת התא המשפחתי כגורם בעל המשקל המכריע בסיכוי לשיוויון הזדמנויות ולהשתלבות ערכית בקהילה ובחברה.
רקע דמוגרפי על שכונת קרית מנחם השכונה מונה 18,000 תושבים
הוקמה בשנת 1970 למפוני מעברות - עולי צפון אפריקה משנת 1990 קלטה השכונה 1500 עולים מרוסיה משנת 2002 קלטה השכונה 2000 עולים יוצאי אתיופיה
KERNEL
IllegalCharacterData ReadChar 6 5 3
XL Error Subsystem: Error: Operator: Position:
P C L
תהליך השינוי בשכונה - אבני דרך
בני הנוער זוהו כסוכני השינוי בשכונה.
הפיתוח הסביבתי שימש כאמצעי עיקרי לתקשורת וליצירת תחושת שייכות. "חינוך ירוק" הוכר כמפתח ליצירת אקולוגיה חברתית חדשה. הוקמו מסגרות חינוכיות משותפות לילדי הקיבוץ והשכונה: 0 גני ילדים - מערך תוכניות של התערבות מוקדמת. 0 מרכז למידה ואבחון לתלמידים מאותרים.
0 בית ספר יסודי - חווית הצלחה מעצבת, שוויון הזדמנויות, ומנוף שיקומי למשפחה.
0 תוכני1ת הוליסטיות - לכלל המשפחה הרצאות להורים, ערבי תרבות, פעילות"אחים בוגרים",
טיולי משפחות.
התכניות החינוכיות-חברתיות של הקבוץ בשכונה לאורך התקופה: הקיבוץ הפעיל מערכת חינוכית פורמאלית ובלתי פורמאלית הכוללת:
- 4 גני ילדים - כ-800 תלמידים לאורך התקופה. -בית ספר יסודי - 5700 תלמידים לא1רך התקופה. -מרכז אקולוגי.
-מערך חינוך משלים. -חוגי נוער ומבוגרים.
- אירועי קהילה.
- אחזקת וגינון השטחים הציבוריים שסביב הבניינים והפעלת ועד' בתים.
מערכת חינוכית"ראשית" - עקרומת מנחים
0 מערכת החינוך פתוחה לקלוט את אוכלוסיית השכונה כולה.
0 מערכת החינוך מדגישה את חשיבות המרקם האנושי ההטרוגני כבסיס לחינוך יהודי.
0 מערכת החינוך מבקשת להקנות חינוך דתי המבוסס על טיפוח יסודות ההכרה, ההזדהות והחוויה.
0 שיתוף פעיל של הורים בתהליך החינוכי שמטרתו בניית אקלים חינוכי תומך.
ש הפעלת תכניות אינדיווידואליות, תואמות התפתחות המאפשרות מתן הזדמנות שווה לכל ילד.
ש "דרך ארץ קדמה לתורה" - חינוך למידות, להתחשבות בזולת ע"י יצירת אוירה מכבדת, תומכת ושוויונית.
ש "בכל דרכיך דעהו" - העשרת הלמידה בנושאי טבע, חקלאות וסביבה כגורם משפיע על עיצוב עולמו של הנוער בעידן המודרני.
תוכניות העשרה בבית ספר ש נתיב אישי ללמידה.
ש מרחבי למידה מחוץ לכותלי הכיתה: גן בוטאני, חממה חינוכית, פינת חי. ש מרכז טיפול בפרט.
תוכניות הוליסטיות בבית ספר ש מרכז פל"א לקידום הילד.
ש תנועת נוער ראשית"אחים בוגרים" - פיתוח מנהיגות צעירה. ש סדנאות הורים. ש טיולי משפחות. ש אירועי קהילה ומפעלי קיץ. ש מפעלי עזרה וחסד .
פרויקטים אקולוגיים- חינוכיים שהוקמו ע"י קבוץ"ראשית" בשכונה
1) גינת צמחי מרפא, תבלין ות1עלת
מיועדת לתלמידי גנים, נוער בסיכון ונוער שוחר מדע - 1,200 משתתפים לאורך התקופה.
2) חממה חינוכית
מיועד לתלמידי גנים, נוער בסיכון ונוער שוחר מדע - 700 משתתפים לאורך התקופה.
3) פרויקטים למיחזור מים בהיקף של 1,000 קוב
מיועד לתלמידי גנים, בתי ספר נוער וקהילה מאפשר השקיית 7 הגינות ברחבי המתחם וטיפוח האזו - 1,200 משתתפים לאורך התקופה..
4) גן ירק אורגאני בשיטות הדברה ביולוגיות 500 משתתפים לאורך התקופה.
5) גן 7 המינים
גן קהילתי לפעילות פנאי במרכז השכונה-אכסניה לארוע' קהילה עד 1,000 איש.
החינוך הבלתי פורמלי- תוכניות קידום והעצמה
תוכנית "עוגן" - סדנאות הורים לתלמידים עולים - הכנה לכתה אי. כ-200 משתתפים לאורך התקופה.
התמודדות עם ההסתגלות של מעבר תלמיד יוצא אתיופיה ממסגרת הגן התומכת והידידותית אל מסגרת בית הספר הפורמלית, היא אתגר משמעותי.
השונות התרבותית והמנטלית של •וצאי אתיופיה מחריפה את הבעייתיות במעבר חד זה.
באמצעות סדנאות להורים המכינות אותם למסלול האורייני שילדיהם יחשפו אליו ניתן לרכך את השלב הזה תוך כדי יצירת מערכת של קבוצת תמיכה חברתית המסייעת גם היא להתגבר על הקשיים ולהצטייד בכלים הוריים מותאמים.
מטרות התוכנית:
ש הגברת החוסן המשפחתי לתמוך בתלמיד במסלולי הלמידה ורכישת מיומנויות יסוד.
0 יצירת מערכת תמיכה קהילתית למשפחות שילדיהם נמצאים בסיכון לנשירה סמויה.
ש שיקום הסמכות ההורית בקרב הורי התלמידים יוצאי אתיופיה ש הנגשת המידע להורים.
אוכלוסיית יעד - משפחות עולים יוצאי אתיופיה הזקוקות לתכנית תמיכה אשר תאפשר להם לרכוש כלי ליו1י והתמודדות עם המעבר של ילדם למערכת למידה פורמלית.
ש חיזוק בני הנוער - העצמה אישית חברתית. ש העשרה וחיזוק לימודי.
ש חיזוק תחושת השייכות לשכונה ולמדינה מתוך חוויה של חיברות והתערות (הפחתת תחושות ניכור, שוליות ואפליה).
אוכלוסיית יעד - נוער שכונתי בגילאיס 9-23.
היקף פעילות - ארבע פעמים בשבוע בשעות 17:30-19:20. בשבתות מתקיימת תוכנית"עונג שבת" וסעודה שלישית
מפעלי עזרה וחסד-800 מוטבים לאורך התקופה
אחת לשבוע מופעל פרוייקט גמ"ח למשפחות נזקקות הכולל-ש חלוקת מצרכי מזון לקראת החגים.
0 איסוף ומסירה של בגדים, ציוד תינוקות,רהיטים וכלי מטבח.
ש חלוקת אביזרי לימוד וילקוטים וקניית ספרי לימוד עבור תלמידים שאין ידם משגת לרכוש.
מפעלי עזרה וחסד-800 מוטבים לאורך התקופה
אחת לשבוע מופעל פרוייקט גמ"ח למשפחות נזקקות הכולל-0 חלוקת מצרכי מזון לקראת החגים.
0 איסוף ומסירה של בגדים, ציוד תינוקות,רהיטים וכלי מטבח.
ש חלוקת אביזר' לימוד וילקוטים וקניית ספרי לימוד עבור תלמידים שאין ידם משגת לרכוש.בבי"ס ראשית, שכונת עיר גנים, ירושלים
הקמת חממה טכנולוגית
בשיטת
"Tigh-Tech-High"
סאן-דייגו
כשכל ישראל יתנו יד זה לזה תצטרפנה הידיים ליד אחת המגעת עד לכסא הכבוד
ב" ה
רקע
הקיבוצים העירוניים נוסדו במספר ערים בישראל על מנת לקדם סולידריות כלכלית, חינוכית ותרבותית בחברה הישראלית. קיבוץ "ראשית" נוסד בשנת 1979 בלב שכונת "עיר גנים" בירושלים. המגורים בשכונה צפופה של בניינים רבי קומות חשפו את תושבי השכונה לרמה גבוהה של "אלימות סביבתית", והם סבלו מהזנחה במשך שנים רבות. ניכור ומצוקה חברתית היו ניכרים בכל מקום. הקיבוץ הוקם בשכונה זו מתוך האמונה שערבות הדדית ואיכפתיות, דוגמא אישית וחיים בקהילה באותם התנאים, יכולים לקדם הישגים חינוכיים ושינוי חברתי.
בית הספר "ראשית" וארבעת גני הילדים הוקמו על ידי חברי הקיבוץ ביחד עם תושבי עיר גנים, בהתבסס על גישה חינוכית אקולוגית, אשר שמה דגש על פיתוח סביבתי כתנאי יסוד לאיכות חיים, להעצמה אישית ולתחושת השייכות לקהילה. מאז החל הקיבוץ לפעול השתנתה השכונה ללא היכר. אופיו המיוחד של בית הספר הפך אותו למקור כוח לקהילה ולמנוף לקידום התלמידים כמו גם משפחותיהם.
בשנים האחרונות הצטרפה לשכונה קבוצה של כמה מאות משפחות מאתיופיה. רובם מגיעים מרקע תרבותי שונה לחלוטין מזה של האוכלוסייה המקומית, וכך מוצאת את עצמה עיר גנים מתמודדת שוב עם אתגרים חברתיים עצומים בתהליך קליטתם אל תוך הקהילה. הרחבתו המתוכננת של המרכז הסביבתי בעיר גנים מבטיחה לרבים מהם, ובמיוחד לילדים ברמות שונות של סיכון, מעין"בית שני ירוק" ובו פעילויות העשרה ומגוון אפשרויות לטיפוחם ולצמיחתם, וזאת בנוסף לאוכלוסיה אותה הוא משרת כבר עתה. הפעילויות בהן ילדים אלה עובדים ביחד עם חבריהם הישראלים הוכיחו את יעילותם בזירוז תהליך הקליטה. הם משמשים כתמריץ לילדים האתיופיים כמו גם למשפחותיהם: הם מזהים מיד את ההזדמנות להשתלבות חברתית ולצמיחתם האישית.
רבים מהילדים הללו מגיעים מרקע כפרי. הסביבה הטבעית הפתוחה של המרכז האקולוגי, שהיא כה שונה מסביבתם העירונית הרגילה, עשויה למשוך אותם הרחק מחיי רחוב, מסמים ומאלימות, המהווים סכנות מוחשיות בעבורם. במקום שבו החינוך הפורמאלי ניצב חסר אונים אל מול האתגר שהם מציבים, ניתנת להם ההזדמנות לעסוק בפעילות מעשירה, החל בעבודה חקלאית ועד מחקר מדעי. עבור חלק מילדים אלה, זו עשויה להיות ההזדמנות המשמעותית היחידה לפרוץ את המעגל של חיי ניכור, עוני וקיבעון חברתי, ולעשות את צעדיהם הראשונים בחברה הישראלית כחברים שווים ופעילים.
בית ספר קיבוץ "ראשית"
מרכז לימודי סביבה - חממה טכנולוגית
EDUCATIONAL ECO-GREENHOUSE IN “RESHIT" SCHOOL
ARCHITECTURE* LANDSCAPE
הדמיה
מרכז לימודי סביבה - חממה טכנולוגית
הדמיה
אביטל גבע
מטרות:
* הטמעה והתאמה של שיטות הוראה ולימוד של -High-Tech“ "High ־ סאן-דייגו לתלמידי בית-ספר "ראשית" ולמוריו. בהנחיית אביטל גבע, חממה טכנולוגית, עין שמר.
* פתיחת הדלת להתפתחות המדעית של התלמידים באמצעות התנסות מעשית ורכישת מיומנויות מדעיות בהנחיה אקדמית.
תוצרים:
* הגברת מחויבות ההורים לתהליך חינוכי-אקולוגי תוך ביצוע פעילות תורמת למען הקהילה.
* עיצוב סביבה מגוננת ומטפחת עבור הילדים. בסביבה החברתית המאתגרת של עיר גנים, משמעות הדבר היא לעתים קרובות התרחקות מחיי עוני וניכור, ועידוד האינטגרציה בחברה הישראלית.
תוכנית המבנה
הפרויקט כולל בנייה ואחזקה של חממה על פני שטח של 250 מ"ר ובגובה
של 6 מטרים, עם גג קשיח וגלריה:
* מפלס עליון המיועד לצפייה ולעבודה יצירתית.
* מערכת אקלים לחממה.
* מיסוך תרמי ליצירת צל בקיץ.
* מערכת השקיה ודישון.
* איזור סדנה. מעבדה.
מספר המשתתפים המתוכנן בתוכניות השונות של המרכז האקולוגי:
פעילויות מתוכננות אורך תקופת הפעילות משך כל פגישה מס' פגישות לשבוע מס' משתתפים אוכלוסיית היעד
1 .היכרות עם נושאים בסיסיים בתחום האקולוגיה (מיחזור מים,מקורות אנרגיה חלופית, שימור קרקע) 2.חקלאות לאור מקורות חז"ל שנת למודים 1.5 שעות 1 350 תלמידי בי"ס "ראשית"
שנת למודים 1.5 שעות 1 450 תלמידי בתי"ס שכנים
1. חוגי בוטניקה 2. עבודות ביוטופ פעילות תורמת למען הקהילה שנת למודים 1.5 שעות 1 100 נוער שכונתי שוחר מדע
1. שתילת צמחים וגידולם 2. חלוקת התוצרת למשפחות אקלום וריבוי צמחים שנת למודים (כולל החופשות) שעתיים 3 150 נוער בסיכון מהשכונה
חוגים בנושא: 1. בוטניקה 2. רפואה אלטרנטיבית מתכונים 2 סימסטרים אקדמיים 1.25 שעות 1 100 ציבור מבוגרים שוחרי רפואת צמחים מסורתית
בי"ס ראשית, שכונת עיר גנים, ירושלים
מרכז לימודי סביבה
בית ספר קיבוץ "ראשית"
ב"ה
רווי קוססה-ריקר. 2 נול. 02-6435071 פקס 02-6419507 _____________________________
כשכל ישראל יתנו יד זה לזה תצטרפנה הידיים ליד אהת הנוגעת עד לכסא הכבוד
לכ' מר יעקב שניידר
מנהל קהילת " High-Tech-High ". ישראל -
שלום רב,
אנחנו עוקבים מזה שנים בעניין רב אחר הניסיון המרתק של רשת בתיה"ס " -High-Tech High" בסאן דייגו תוך מודעות לערכים ולעקרונות המשותפים ומבקשים מאוד להיפגש עימכם ביום ד' 20.9 ולהתייעץ על היבטים שונים בפיתוח ביה"ס שלנו בהשראת המודל שלכם. המצגת מהווה הצעה לבניית חממה בבי"ס "ראשית" בשנת 2012 על מנת ליצור קורת גג ליזמות חינוכית וחדשנות לימודית.
החממה תהווה "מעבדה" לפיתוח פתרונות לאתגרים חינוכיים איתם מתמודד בית הספר. ותפתח מרחבי למידה מחוץ לכיתה הקונבנציונאלית.
אחרי שעות הלימודים החממה תשמש את הקהילה ותעמיק את הקשר בין בית-הספר לקהילה ותטמיע ערכים אקולוגיים וערכי " High-Tech-High ".
בברכת שנה טובה ומבורכת ותודה-
תמי בן-שלום-מנהלת בית ספר יסודי ממ"ד "ראשית"
שכונת עיר גנים-קרית מנחם בירושלים
ראשית30.1.2020 - שרה ושמעון הרפז
יהודה מושקוביץ
בלה אזוב
יעל הרפז
דברים שתמי מסרה, ויעל הרפז כתבה
1.11.06
2
3
4
5
נוסעים לחממת "ראשית"
26/03/2019
מרנין קורנבליט 1/ 28 אברה□ שחר 1/1
עפרה קורנבליט 1/29 פנינה שחר V2
מעה פלד V30 אורה נדיב V3 '
נופר וינר U31 דורון נדיב 1/ 4
וי נר 1/32 אורנה שפירא '/ 5
אילה וינר -U3 אילנה רהב i/6
מרית אלעזר (/34 אלדד אמיר V/ 7
מרית אלעזר b35 נגה אמיר V8 '
נעמה אראל j/36 אלישבע אכמון \/ 9
נעמי שולמן U7 אלכס וירבה 1/fo
עידית אופיר 8;ל' סוזן וירבה 11"'1'
ע%זה בז 39 ־בלת-אזוב 12
עמרם א"לון • V0 ג2/־.-ק01ט1ק-ה 13
ענבר צור \41 דינה י *4pan' 14
ציפי איתן ^2 דיצה שגיא y5
רעיה שלומי V® יריב יבדור' Xsce
שולה אפרת v44 17
שולה זמיר V/45 דפנה גוברין /18
שירה בז 46 19 •־
r' X ש רה !לת-«גן V47 *ואב פינק 20
י+רם יינו " 48 זיוה אמיר \/31
תחיה יבין V/49 זיוה אמיר V/ 22
50 ^/22
a 51 זיוה אמיר 23
52 חגית עצמון i/ 24
53 חגית עצמון •^25
54 יעל טאוב 1/ 26
55 27
נצא לדרך בשעה 08:30 לאתר ארורות בוקר בחממה תהיה ארוחת צהריים קלה סיום הביקור - בסביבות השעה 13:30
ס
p
'!
(
0O
"A
3
o
X'
€N
I
'ג
a
r\
דברים שתמי מסרה ויעל הרפז כתבה - 1.11.2006
(2)
(3)
(4)
ב"ה
"הוליכים בדרכם..."
אנו שמחים להזמין את חברי קיבוץ משמר העמק לתפגש נווממת "ראשית" ב26.3 בשעה 11:00
2019
לרגל הקמת מרחב ה"הממדע" החדש שנבנה בהובלת ראובן בשיתוף עם משמר העמק ועם קרן ירושלים.
בתכנית
- סיור במוקדי החקר בחממה.
- ביקור במרחב ה"חממדע".
- מפגש עם תלמידים, בוגרים, ונציגי הצוות החינוכי.
- מעגל שיח: הנצחת זכרם של עמוס ויעל בחממת "ראשית".
* החממה מתגשת וניתן להגיע עם רכב עד לכניסה.
בהוקרה, צוות חינוכי "ראשית"
\12ptombiD'J/X1ja
ב"ה
"הולכים בדרכם..."
2019
אנו שמחים 'להזמין את חברי קיבוץ משמר העמק למפגש בחממת "ראשית" 26.31 בשמה 11:00
לרגל הקמת מרחב ה"חממדע" החדש שנבנה בהובלת ראובן בשיתוף עם משמר העמק ועם קרן ירושלים.
נסעו כ -60 חברים
בתכנית
- סיור במוקדי החקר בחממה.
- ביקור במרחב ה"חממדע".
- מפגש עם תלמידים, בוגרים, ונציגי הצוות החינוכי.
- מעגל שיח: הנצחת זכרם של עמוס ויעל בחממת "ראשית".
* החממה מונגשת וניתן להגיע עם רכב עד לכניסה.
בהוקרה, צוות חינוכי "ראשית"
ביקור בקיבוץ ראשית
ביום שיש' 13/01/17, מתוכנן ביקור בקיבוץ העירוני 'ראשית', בירושלים. הביקור יכלול סיור בבית הספר ובחממה החדשה, ושיחה עם מנהלת בית הספר - תמי.
שעות הביקור: משעה 10:00 עד 13:00. בואו להתרשם מיישום הרעיון הקיבוצי בסביבה עירונית מגוונת. רשמו לפניכם את התאריך, דף הרשמה "תלה בהמשך.
צוות המקשרות לקיבוץ ראשית- רונית, נופר וחגית ע.
בה
בית ספר קיבוץ "ראשית"
דחי דהונו" 6 ירושלים. טל. 02-6435071 פקס 02-6449507
כשכל ישראל יתנו יד זה לזה תצטרפנה הידיים ליד אחת חמגעת עד לכסא הכבוד
ה' כסלו תשע"ו
5.12.16
לחברי משמר העמק היקרים-שלום וברכה!
אני שולחת לכם את ממצאי סקר ההורים לשנת תשע"ז ואת ציוני מבחני המיצב לשנת
תשע''ו.
ההישגים הגבוהים הם פועל יוצא של פרויקט החממה שאתם שותפים לו באופן כל כך משמעותי!
זוהי עוד הזדמנות להביע את תודתנו הגדולה לתרומתכם, ולרוח הגבית שאנו זוכים לקבל מכם, כמה כח נותנת לנו תחושת הסולידריות והערבות ההדדית - בידיעה שאתם חולקים איתנו את הדאגה לשמור לכל ילד על הברק בעיניים!
מעריכים ומוקירים מאוד!
באהבה
תמי- בשם צוות חינוכי קבוץ ראשית
בית ספר קיבוץ "ראשית" רח' דהומ" 6 ירושלים. סל. 02-6435071 פקס 02-6449507 _
נשנל ישראל יתנו יד זה לזה תצטרפנה הידיים ליד אחת המגעת עד לנסא הכבוד
ב"ה
תרשים 1: ממוצע הציון הכולל במבחן בעברית לכיתות ה' תשע"ו
74
100
80
60
40
20
ממוצע הציון הכולל; עברית ה' תשע"ו
בתי"ס דוברי עברית
בית-ספרך
תרשים 2: ממוצע הציון הכולל במבחן במתמטיקה לכיתות ה' תשע"ו
64
100
80
60
ממוצע הציון הכולל: מתמטיקה ה' תשע"ו
40
20
0
בתי"ס דוברי עברית
כלל בתיה"ס
בית-ספרך
תרשים 3: «»וצע הציון הכולל ב«בתן באנגלית לכיתות ה' תשע"!
בתי"ס דוברי עברית
100
80
60
§ s
§•? c K ? .c " c
II
—
40
20
כלל בתיה"ס
בית-ספרך
61
79
ק י ב 1 y משמר העמק
תאריך.
10.2.13
שלום יעל
. *
קיבוץ משמר העמק
תאריך
יעל בנזר
משמר העמק 13.2.2013
לצוות וליעל שלום,
השנה משמר העמק המשיכה בתמיכה בטיולים שבית ספר "ראשית" מקיים. ההתניה היא שישלבו את משמר העמק במסלולים שלהם. הביקורים כאן מאוד משמחים אותם.
בשנה שעברה היו אלו כיתות די. אינני יודעת בדיוק מה התוכניות השנה. התמיכה שלנו היא עם הרבה רצון טוב אבל תקצוב מצומצם מאוד( הייתי אומרת מצומק ממש).
אני מצרפת מכתב שיואש שלח עם תיאור ההוצאות הממשיות שיש להם. אני מודעת לקושי שב ־"תמיכה מרחוק".
יפה שעלינו מ 000 25 ל 000 30 .
בכל מקרה יש בקבוץ "ראשית" הרגשה שמשמר העמק מאחוריהם וזה חשוב להם(לדעתי גם לנו) ומוסיף להם ביטחון.
בשנה שעברה:
ערכנו שני סיורים בשכונה ובבית הספר. גם השנה בכוונתי לארגן שני סיורים כאלו.
הזמנו את מנהלת בית הספר, תמי פרידמן, להסביר את עקרונות בית הספר שהקימו, כאן במשמר העמק, אני בטוחה שמי שהגיע התרשם. נערך ביקור בחג הסיגד האתיופי זהו החג המרכזי של העדה וקבוץ "ראשית" מסייע להם לערוך אותו בשכונה ברוב עם.
הסיוע ממשמר העמק מתבטא גם בפרטים קטנים שונים פה ושם: כלי תמ"ה, עזרה בעידוד קנון צפורים, אין מה לדבר על כל מה שקשור בגרפיקה(אורית קדם ומי שלידה) ספרים נדרשים ועוד לפי פניה. הענות האישית כשאני פונה בשמם, ממש מעודדת.
בנושא החממה אני מבינה שלא התקדם משהו ממשי, קצת חבל לי. הסכומים שהועברו רשומים אצל איה. אינני זוכרת בדיוק.
טוב שיש צוות נבחר מפני שהראש שלי כבר לא עובד בצורה טובה. תודה על הדאגה. מקווה שלא שכחתי יותר מדי.
יעל הרפז
לקראת פגישה "על חממה בבית ספר ראשית" עם נציגי ביה"ס ואביטל גבע
במועדון ביום ג' 19.6.12 בשעה :17:45
קבוץ "ראשית" הוא קבוץ עירוני בירושלים. שמונה כיום 38 משפחות של חברים ופעילים מתנדבים בשכונה...
מאז שנת 1990 הקיבוץ ממוקם בלב שכונת קרית מנחם בירושלים. שכונה צפופה של בניינים רבי קומות חשפו את תושב• השכונה לרמה גבוהה של "אלימות סביבתית", הזנחה ולכלוך. הקיבוץ בחר לפעול בשכונה זו מתוך האמונה ששיתוף פעולה עם דיירי השכונה יכולים לקדם הישגים ושינוי חברתי.
בשנים האחרונות הצטרפה לשכונה קבוצה של כ-2000 מעול• אתיופיה. רובם מגיעים מרקע תרבות• שונה לחלוטין מזה של האוכלוסייה המקומית. וכך מוצאת את עצמה קרית מנחם מתמודדת שוב עם אתגרים חברתיים עצומים בתהליך קליטתם אל תוך הקהילה. מתוך רצון לשיתוף מכבדים ומקיימים את החגים של הקהילה האתיופית כמו ה"סיגד" חג העליה לארץ.
החינוך הפורמלי והבלתי הפורמלי הם מרכז הכובד של תהליך השינוי!הצמיחה הקהילתית. ארבע גני הילדים ובית הספר היסוד•"ראשית" הוקמו על ידי חברי הקיבוץ ביחד עם תושבי השכונה.
בגלל השוני ברקע של התלמידים בבית הספר מנסים למצוא מרחבי למידה מחוץ לכותלי הכיתה. כדי להמחיש לילדים אירועים היסטוריים נעשית הרבה עבודת בימוי והצגה של האירועים. פעילות מוזיקלית, טיולים בסביבה ובארץ (תחום שבו מ.ה. עוזרת) נעשים מאמצים לשתף את ההורים. בפגישות קבועות נמסר להורים על הנעשה והנלמד בכיתות.
בנוסף נעשות פעולות משותפות של ילדי קבוץ ראשית עם ילדי השכונה. כמו גינת צמחי מרפא ותבלין, חממה חינוכית בשכונה, הקמת בריכות אגירה שאוספות מי גשמים בחורף על מנת להשקות את הדשאים בקיץ. נעשית הכנת שעור* בית משותפת במבנה הציבורי של השכונה. טיפוח הגן הציבור• של השכונה ובילו• משותף שם בשעות אחה"צ, שיוצרים הוואי משותף בסגנון קיבוצי,
הקבוץ מקיים גם הכנה לצבא במסגרת"אחרי".
בכל הפעילויות האלו ועוד משתתפים חברי הקבוץ, ילדיו המבוגרים והצעירים ותושבי השכונה.
משמר העמק יום ה' 15.3.2012
בזנר יעל שלום,
אני מצרף אומדן עלויות לתכנית הטיולים השנתית של בי"ס "ראשית". עלי להקדים ולציין שהטיולים מהווים כלי חינוכי עיקרי בבית הספר שמטרתו המרכזית לקשור את התלמידים שבאים ממגוון שכבות האוכלוסיה לערכי טבע וסביבה. הטיולים מחברים את הילדים לסביבת החיים שלהם ועוזרים לתלמידים החלשים לבוא לידי ביטוי שלא בדרכי הלימוד הקונבנציונליות.
בתכנית הטיולים 3 רבדים:
1. טיולי ראש חודש ־ המשתלבים בשגרת הלימוד ונעים במחזוריות של מעגל השנה בבית הספר.
2. טיולים שנתיים - אירועי שיא המנוצלים למינוף תכניות הלימודים בתחומי:גיאוגרפיה, היסטוריה ולימוד יהדות.
3. טיולי משפחות- אירועים קהילתיים שנועדו"לשאוב" את ההורים למעורבות מוגברת בתהליך החינוכי ובקשר הבלתי אמצעי עם הילדים.
בבי"ס "ראשית" 15 כיתות בחינוך הרגיל ו־3 בחינוך המיוחד, סה"כ כ-400 תלמידים. לתכנית עלויות הכבדות - כ-350 ש"ח לתלמיד.
אנו עושים כל מאמץ להוזיל אותה בעיקר ע"י פעילות התנדבותית של חברי קיבוץ "ראשית" בתחומי הדרכה ופעילויות הכנה וסיכום בכיתות.
בעקבות מאמצים אלו סעיף הטיולים והסיורים בתקציב השנתי של בית הספר מסתכם ב-60,000 ש"ח במקום ב-142,000 (חסכון של 58% בעלויות) הערות:
1. אני ער לעובדה שמשמר העמק עובדים עם חברות הסעות זולות בהרבה משלנו. ערכנו בדיקות נוספות.
מסתבר כי אין באפשרותנו להשיג מחירים כאלו מהסיבות הבאות:
א) מיקומנו בירושלים ולא בצפון הארץ.
ב) היותנו גוף קטן שאינו משתייך לארגון גדול יותר כמו מועצה אזורית, ארגון קניות או ארגוני שיווק.
ג) עקב המצב הביטחוני בירושלים וועד ההורים עומד על כך שנהגי הסעות הילדים יהיו יהודים.
2. בעבר היה ניתן להיעזר במאבטחים מתנדבים להוזלת עלויות הטיולים.
שינוי החוק בנושא אבטחת הטיולים "כובל" אותנו לחברות אבטחה יקרות ומונע אפשרות זו.
תודה רבה על כל העזרה וסליחה על העיכוב בהעברת התכנית-
יואש הרפז
לכב' מערכת "ידיעות הקיבוץ",
1.12.2013
אנו חברי קיבוץ "משמר-העמק", שאחד מבנינו ממקימי קיבוץ "ראשית", קראנו את הכתבה של רוע' ינובסק' "דוח מבקר המדינה על קיבוץ"ראשית" וברצוננו להעיר:
מוסדות המדינה ועיריית ירושלים הזניחו את השכונה הזאת שנים רבות והיא הדרדרה לתהומות: לזנות, לסמים, לפשע , לזוהמה ולמפגע חברתי ותברואתי וגם הבתים שהוזנחו נהרסו. אף אחד מזכאי הדיור הציבורי לא הסכים לגור בתנאי המחיה המחפירים.
בשנות ה-90 קיבל הקיבוץ לידיו מספר דירות (מוזנחות וקטנטנות) והם , בהשקעה רבה ובהתמדה הביאו לשיקום השכונה. הן מבחינה חיצונית, והן מבחינה חברתית, והם ממשיכים לטפח אותה ומוסדות החינוך שלהם זוכים להכרה רבה. גם הקשר שלהם עם העדה האתיופית ידוע ברבים ומאד מוערך.
ה"לא זכאים", כביכול, שהקיבוץ השכיר להם דירות, הם אנשי חינוך והם אלה שנושאים בעול היומיומי, מתוך עיקרון של לגור דרך קבע, ובאותם תנאי מגורים. של האוכלוסיה אותם הם משרתים.
דוח המבקר מתייחס מחד, לתרומה הרבה של הקיבוץ לשכונה, אך, מאידך, מושך את השטיח מתחת לכל פעילותם הברוכה.
אנו תומכים במאבק של קיבוץ "ראשית" להמשיך לגור בשכונה, ולשלם שכ"ד מסובסד, בהתאם לחוזי השכירות, וגם למי מטעמם שמשקיע בעבודת־הקודש החינוכית.
ובזה באנו על החתום:
•3 2•^5) י 3' 1. טוני גלבוע
6 שרה רונן 0k 5י 4. יעל קנטור
.9 8־ ^ נעמה
.12 T .11 .10
.15 .14 .13
.18 .17 .16
.21 .20 .19
.24 .23 .22
.27 .26 .25
.30 .29 .28
.33 .32 .31
.36 .35 .34
כסי CD .38 .37
המשך
3
קיבוץ "ראשית" - סיכום 2012 וצפי ל-2013
בשנת 2012 משמר העמק המשיכה בתמיכה בטיולים שבית ספר "ראשית" מקיים.
ההתניה היא ש"ראשית" ישלבו את משמר העמק במסלולי הטיולים שלהם. קבוצות שהגיעו לכאן קיבלו אירוח בבוסתן עם כיבוד מהכלבו והאקונומיה, שהוגש ביד רחבה וגרם שמחה והכרת תודה.
ערכנו שני סיורים לחברי הקיבוץ בשכונה ובבית הספר.
הזמנו אלינו למשמר העמק את מנהלת בית הספר, תמי פרידמן, להסביר את עקרונות בית הספר שהקימו. אני בטוחה שמי שהגיע התרשם.
בנוסף, נערך ביקור והשתתפות בחג הסיגד האתיופי. זהו החג המרכזי של העדה וקבוץ "ראשית" מסייע להם לערוך אותו בשכונה ברוב עם.
התמיכה שלנו היא עם הרבה רצון טוב אבל תקצוב מצומצם מאוד, דבר המכתיב את דרך ההתנהלות במפגשים בפרט ובפעילות בכלל.
לקבוץ "ראשית" יש הרגשה שמשמר העמק מאחוריהם וזה חשוב להם (לדעתי גם לנו) ומוסיף להם ביטחון.
הסיוע ממשמר העמק מתבטא גם בפרטים קטנים שונים, כגון פה ושם כלי תמ"ה, עזרה בעידוד קינון ציפורים, אין מה לדבר על כל מה שקשור בגרפיקה (אורית קדם ומי שלידה), ספרים נדרשים ועוד - לפי הצורך. ההיענות האישית כשאני פונה בשמם, ממש מעודדת.
במהלך 2013 יש כוונה, בנוסף לטיולים, לקדם גם את נושא החממה שבבית-הספר, אשר עומד עכשיו במרכז המאמצים של בית-הספר. זאת כדי לאפשר אפיקי חינוך חשובים נוספים, לאוכלוסייה שאליה מופנה בית-ספר זה. לכן, הפנייה השנה לעזרה תקציבית, כוללת פניה לתוספת גם לתחום זה.
גם השנה יש כוונה לארגן שני סיורים של חברי משמר העמק בשכונה ובבית ספר.
יחד אתי פעילים בצוות העומד בקשר עם ראשית, גם אורית קדם, ואסתר זביצק' .
מתן ענבר ויריב יבזור' גם הם מעורבים בעניינים שונים הקשורים בפרויקט.
כאשר יש צורך, אני פונה לאנשים נוספים ותמיד נענית ברצון.
מאחלת שנה נוספת של פעילות פורייה.
יעל הרפז
4
מסכמים שנת פעילות חברתית עם קבוצות הבחירה - 2012
שנה נוספת מסתיימת, שנה גדושה בעשייה חברתית עם חברי קבוצות הבחירה והמרכזים החינוכיים.
•במהלך השנה אירחנו סמינרים שונים של חברי קבוצות הבחירה בין כותלי המרחב הצעיר ומוסד שומריה.
•שגיב בלזר דאג לילדי בית שוקו לשתילים לכבוד ט"ו בשבט ונעמה אראל עשתה טיול פריחה עם ילדי פרויקט יעדים.
•חברים רבים העבירו סדנאות שונות לצוותים ולילדים (רהל רודין, רנה רוזן, נאווה לוי, משה וינר, טלי רימסקי, ינאי לב אור)
•נורית ארנון נתנה עזרה מקצועית לצוות בית שוקו.
•מסורת - מסורת - מסורת - ניידת פורים בניצוחה של רנה נסעה לשמח את הילדים בפורים.
•בוריס גורפינקל נרתם לעזרה לימודית לתלמידי פרויקט יעדים בביה"ס רוגחין.
•כמידי שנה, ארחנו את ילדי בית שוקו אצלנו ולשם שינוי השנה גם ילדי המרחב הצעיר נסעו להתארח בבית שוקו במגדל העמק.
•שיפצנו את בית שוקו ואת כיתות יעדים בעזרתם של אנשים רבים וטובים (אמציה ארנון, מירה בליכר, ישי דרור, רמי בהר, יוני 'וסים וכל זאת בניצוח שלי כמעצבת פנים).
•יה השיה נסע! חניכי שכבת טי ממוסד שומריה להדריך את ילדי בית שוקו.
•נציגים מצוות הפרויקט החברתי ומצוות החינוך התארחו במגדל העמק, נערך מפגש בביה"ס רוגחין שבו משולבים חברי קבוצות הבחירה המקיימים שם את תכנית "יעדים" וביקור בבית שוקו שכלל ארוחת צהר"ם ושיחה מעמיקה על ח" קיבוץ בכלל וחינוך בפרט.
•וגולת הכותרת - שיח מחנכים. ערכנו מפגש במועדון לחבר שמנה 20 חברי הקיבוץ העירוני ו-20 חברי קיבוץ משמר העמק, כולם אנשי חינוך בעבר או בהווה. המפגש אורגן ע"י צוות משותף מקבוצות הבחירה ומשמה"ע : נעה פלד, רותם ארזי וענבר צור והונחה ע"' שלום שמאי. המפגש סוכם בהצלחה רבה ועם הרבה רצון למפגשים נוספים שמעמיקים בסוגיות שונות בחינוך.
•תכניות לעתיד יש מלוא חופניים, להמשיך במסורות השונות שממשיכות משנה לשנה כמו אירוח סמינרים, אירוח ילדי בית שוקו, הדרכה של נערי שכבת ט' משומריה בבית שוקו במגדל העמק, סדנאות ועזרה בכל שיידרש. כמו כן, ברצוננו להעמיק את הקשר שנוצר עם קבוצות המחנכים משני הקיבוצים בעקבות שיח המחנכים ולהעלות סוגיות שונות בחינוך שמשותפות לכולם.
•רעיון נוסף שאט אט קורם עור וגידים הוא שילוב של אנשי משמר העמק בפיתוח פרויקט חדש שעדיין בחיתוליו בביה"ס היסוד' בשכונה הצפונית בנצרת עילית (בה מתגוררים חברי הקיבוץ העירוני) -פרויקט "תלמים" שביסודו אמור לפתח ולקדם את ביה"ס.
לקראת שנת פעילות נוספת, הצוות התרענן במקצת וחברים בו : נעמה אראל, משה וינר, עינת ארנון ושגיב בלזר.
בברכת המשך עשייה מבורכת,
מיכל בנבנישתי
קיבוץ ראשית. שכונת קרית מנחם, ירושלים
סקירת פעילויות בשכונה 1997-2011
קבוץ "ראשית" הוא קבוץ עירוני בירושלים שהוקם בשנת 1979 ומונה כיום 38 משפחות של חברים ופעילים מתנדבים בשכונה.
רקע
הקיבוצים העירוניים נוסדו במספר ערים בישראל על מנת לקדם סולידריות כלכלית, חינוכית ותרבותית בחברה הישראלית. קיבוץ "ראשית" ממוקם מאז שנת 1990 בלב שכונת קרית מנחם בירושלים. המגורים בשכונה צפופה של בניינים רבי קומות חשפו את תושבי השכונה לרמה גבוהה של "אלימות סביבתית", והם סבלו מהזנחה במשך שנים רבות. ניכור ומצוקה חברתית היו ניכרים בכל מקום. הקיבוץ בחר לפעול בשכונה זו מתוך האמונה שערבות הדדית ואיכפתיות, דוגמא אישית וחיים בקהילה באותם התנאים, יכולים לקדם הישגים חינוכיים ושינוי חברתי.
בית הספר "ראשית" וארבעת גני הילדים הוקמו על ידי חברי הקיבוץ ביחד עם תושבי קרית מנחם, בהתבסס על גישה חינוכית, אשר שמה דגש על טיפוח אישי כתנאי יסוד להעצמה אישית ולתחושת השייכות לקהילה. מאז החל הקיבוץ לפעול השתנתה השכונה ללא היכר. אופיין המיוחד של מערכות החינוך הפך אותן למקור כוח לקהילה ולמנוף לקידום התלמידים כמו גם משפחותיהם.
בשנים האחרונות הצטרפה לשכונה קבוצה של כ־2000 מעולי אתיופיה. רובם מגיעים מרקע תרבותי שונה לחלוטין מזה של האוכלוסייה המקומית, וכך מוצאת את עצמה קרית מנחם מתמודדת שוב עם אתגרים חברתיים עצומים בתהליך קליטתם אל תוך הקהילה.
פעילות הקבוץ בשכונה שתפורט להלן נגזרת מהנחת העבודה אשר רואה בחינוך הפורמלי והבלתי הפורמלי את מרכז הכובד של תהליך השינוי והצמיחה הקהילתית. בהתאם לכך התגבשה הפרוגרמה המשלבת מתנדבים ופעילים של הקיבוץ בהקמת ובהפעלת פרוייקטים חינוכיים שונים אשר יוצרים מערך "עוטף" של אקלים תומך המחזק את תחושת השייכות, הדימוי האישי והקבוצתי ואת התא המשפחתי כגורם בעל המשקל המכריע בסיכוי לשיוויון הזדמנויות ולהשתלבות ערכית בקהילה ובחברה.
רקע דמוגרפי על שכונת קרית מנחם
השכונה מונה 18,000 תושבים הוקמה בשנת 1970 למפוני מעברות ־ עולי צפון אפריקה משנת 1990 קלטה השכונה 1500 עולים מרוסיה משנת 2002 קלטה השכונה 2000 עולים יוצאי אתיופיה
השינוי בשכונה - אבני דרך
בני הנוער זוהו כסוכני השינוי בשכונה.
הפיתוח הסביבתי שימש כאמצעי עיקרי לתקשורת וליצירת תחושת שייכות. "חינוך ירוק" הוכר כמפתח ליצירת אקולוגיה חברתית חדשה. הוקמו מסגרות חינוכיות משותפות לילדי הקיבוץ והשכונה:
❖ גני ילדים - מערך תוכניות של התערבות מוקדמת.
❖ מרכז למידה ואבחון לתלמידים מאותרים.
❖ בית ספר יסודי - חווית הצלחה מעצבת, שוויון הזדמנויות, ומנוף שיקומי למשפחה.
❖ תוכניות הוליסטיות - לכלל המשפחה הרצאות להורים, ערבי תרבות, פעילות "אחים בוגרים", טיולי משפחות.
התכניות החינוכיות-חברתיות של הקבוץ בשכונה לאורך התקופה: הקיבוץ הפעיל מערכת חינוכית פורמאלית ובלתי פורמאלית הכוללת: - 4 גני ילדים - כ-800 תלמידים לאורך התקופה.
-בית ספר יסודי - כ-570 תלמידים לאורך התקופה. -מרכז אקולוגי. -מערך חינוך משלים. -חוגי נוער ומבוגרים. - אירועי קהילה.
- אחזקת וגינון השטחים הציבוריים שסביב הבניינים והפעלת ועדי בתים.
מערכת חינוכית "ראשית" - עקרונות מנחים
❖ מערכת החינוך פתוחה לקלוט את אוכלוסיית השכונה כולה.
❖ מערכת החינוך מדגישה את חשיבות המרקם האנושי ההטרוגני כבסיס לחינוך יהודי.
* מערכת החינוך מבקשת להקנות חינוך דתי המבוסס על טיפוח יסודות ההכרה,
ההזדהות והחוויה.
❖ שיתוף פעיל של הורים בתהליך החינוכי שמטרתו בניית אקלים חינוכי תומך.
❖ הפעלת תכניות אינדיווידואליות, תואמות התפתחות המאפשרות מתן הזדמנות שווה לכל ילד.
❖ "דרך ארץ קדמה לתורה" - חינוך למידות, להתחשבות בזולת ע"י יצירת אוירה מכבדת, תומכת ושוויונית.
❖ "בכל דרכיך דעהו" ־ העשרת הלמידה בנושאי טבע, חקלאות וסביבה כגורם משפיע על עיצוב עולמו של הנוער בעידן המודרני.
תוכניות העשרה בבית ספר
❖ נתיב אישי ללמידה.
❖ מרחבי למידה מחוץ לכותלי הכיתה: גן בוטאני, חממה חינוכית, פינת חי.
❖ מרכז טיפול בפרט.
תוכניות הוליסטיות בבית ספר
❖ מרכז פל"א לקידום הילד.
❖ תנועת נוער ראשית "אחים בוגרים" - פיתוח מנהיגות צעירה.
❖ סדנאות הורים.
❖ טיולי משפחות.
❖ אירועי קהילה ומפעלי קיץ.
❖ מפעלי עזרה וחסד.
פרויסטים אקולוגיים- חינוכיים שהוסמו ע"י קבוץ "ראשית" בשכונה
1) גינת צמחי מרפא, תבליו ותועלת
מיועדת לתלמידי גנים, נוער בסיכון ונוער שוחר מדע - 1,200 משתתפים לאורך התקופה.
2) חממה חינוכית
מיועד לתלמידי גנים, נוער בסיכון ונוער שוחר מדע - 700 משתתפים לאורך התקופה.
3) פרויסטיס למיחזור מים בהיסף של 1,000 קוב
מיועד לתלמידי גנים, בתי ספר נוער וקהילה מאפשר השקיית 7 הגינות ברחבי המתחם וטיפוח האזו - 1,200 משתתפים לאורך התקופה..
4) גן ירק אורגאני בשיטות הדברה ביולוגיות
500 משתתפים לאורך התקופה.
5) גן 7 המינים
גן קהילתי לפעילות פנאי במרכז השכונה־אכסניה לארועי קהילה עד 1,000 איש.
החינוך הבלתי פורמלי- תוכניות קידום והעצמה
תוכנית "עוגן" - סדנאות הורים לתלמידים עולים - הכנה לכתה א'. כ-200 משתתפים לאורך התקופה.
התמודדות עם ההסתגלות של מעבר תלמיד יוצא אתיופיה ממסגרת הגן התומכת והידידותית אל מסגרת בית הספר הפורמלית, היא אתגר משמעותי.
השונות התרבותית והמנטלית של יוצאי אתיופיה מחריפה את הבעייתיות במעבר חד זה. באמצעות סדנאות להורים המכינות אותם למסלול האורייני שילדיהם יחשפו אליו ניתן לרכך את השלב הזה תוך כדי יצירת מערכת של קבוצת תמיכה חברתית המסייעת גם היא להתגבר על הקשיים ולהצטייד בכלים הוריים מותאמים.
מטרות התוכנית :
❖ הגברת החוסן המשפחתי לתמוך בתלמיד במסלולי הלמידה ורכישת מיומנויות יסוד.
❖ יצירת מערכת תמיכה קהילתית למשפחות שילדיהם נמצאים בסיכון לנשירה סמויה.
❖ שיקום הסמכות ההורית בקרב הורי התלמידים יוצאי אתיופיה
❖ הנגשת המידע להורים.
אוכלוסיית יעד - משפחות עולים יוצאי אתיופיה הזקוקות לתכנית תמיכה אשר תאפשר להם לרכוש כלי ליווי והתמודדות עם המעבר של ילדם למערכת למידה פורמלית.
מועדונית - מסגרת יומית משלימה
בתוכנית השתתפו לאורך התקופה כ-100 תלמידים בגילאי החינוך היסודי.
הענקת מרחב בטוח ומוגן לתלמידים הזקוקים למסגרת תומכת תוך התייחסות לאספקטים של דימוי עצמי, תקשורת בין־אישית, כישורי חיים, מיומנויות למידה, טיפוח תחושת השייכות והתקשרות מתוך מקום שוויוני.
מטרה - צמצום תופעת הניתוק בקרב תלמידים במצבי סיכון באמצעות מענה טיפולי וחינוכי רב-תחומי משולב בקהילה.
אוכלוסיית יעד ־ קבוצת תלמידים מאותרת.
יעדים
❖ חיזוק המסוגלות הלימודית לקראת שילובם כתלמידים משיגים בכתה.
❖ פיתוח מיומנויות וקשרים רגשיים, חברתיים ובינאישיים.
❖ חיזוק הקשר של התלמידים עם התא המשפחתי כמסגרת תומכת.
הילזף פעילות ־ התוכנית פועלת 11 חודשים בשנה במשך 4 ימים בשבוע ביו 17:30־14:45 וכוללת ליווי לימודי מעקב רגשי, תוכנית כישורי חיים ופעילויות חברתיות.
תוכנית מנהיגות צעירה לנוער עולה
❖ נוער לוקח אחריות לפיתוח מעורבות, אכפתיות ושינוי בקהילה.
❖ יצירת הזדמנויות לפעילות ערכית תורמת, מעניקה לבני הנוער תחושת שייכות,
מפתחת את חווית הערך העצמית, והופכת אותן למודל חיקוי ולמושא להזדהות עבור ילדי הקהילה הצעירים.
❖ גיל ההתבגרות טומן בחובו סיכונים גדולים אך גם סיכויים ופוטנציאל למימוש הזהות האישית הייחודית.
❖ הפעילות מכוונת לצרכים המגוונים של בני הנוער תוך רגישות לשונות הבין תרבותית ומתן מענה תואם.
מטרות
❖ חיזוק בני הנוער - העצמה אישית חברתית.
❖ העשרה וחיזוק לימודי.
❖ חיזוק תחושת השייכות לשכונה ולמדינה מתוך חוויה של חיברות והתערות(הפחתת תחושות ניכור, שוליות ואפליה).
אוכלוסיית יעד - נוער שכונתי בגילאים 9-23.
היסף פעילות - ארבע פעמים בשבוע בשעות 17:30-19:20. בשבתות מתקיימת תוכנית "עונג שבת" וסעודה שלישית
מפעלי עזרה וחסד-800 מוטבים לאורך התקופה
אחת לשבוע מופעל פרוייקט גמ"ח למשפחות נזקקות הכולל-
❖ חלוקת מצרכי מזון לקראת החגים.
❖ איסוף ומסירה של בגדים, ציוד תינוקות,רהיטים וכלי מטבח.
❖ חלוקת אביזרי לימוד וילקוטים וקניית ספרי לימוד עבור תלמידים שאין ידם משגת לרכוש.
בס"ד
ילדים והורים יקרים!
הנכם מהימנים לחגיגת הסיגד-חג עולי.הרגל של יהודי אתיופיה.
החגיגה תתקיים אי"ה ביום רביעי, כ"ו חשון, 23/11, בשעה 16:00
במתחם בית הכנסה של קיבוץ ראשית ,רח' קוסטה ריקה.2
בתכנית:
16:00-17:00- תחנות פעילות וסדנאות להכרת מסורת יהודי, אתיופיה.
17:00-18:00 - "והגדת לבנך" - סודות שמותר לגלות על עליית יהודי אתיופיה.
18:00- נעלה בצוותא לביה"כ של קהילת יוצאי
אתיופיה לתפילת ערבית חגיגית והופעות.
בואו בשמחה! צוות חינוכי "ראשית" וקהילת יוצאי אתיופיה.
נובמבר
2011
יריב ומתן שלום,
האירוע הוא החג החשוב ביותר בשנה של יהודי אתיופיה. בשכונה הוא נחוג עם כל קהילת הורי תלמידי בית הספר וגני הילדים. באופן הזה העולים "בעלי הבית" ומארחים את כלל הציבור. ההורים עם הילדים מוזמנים להשתתף בפעילויות ולהיחשף למורשת הערכית והתרבותית של העדה.
הילדים משתתפים בקטעי שירה ומחול המסכמים חודש לימודים מרוכז שעוסק בנושא העלייה לארץ.
לסיום, נערך מדי שנה מפגש עם דמות מרכזית שהשתתפה בארגון העלאת היהודים לארץ ובקליטתם. נשמח לראות אתכם ואת משפחותיכם איתנו. אמא שלי בודקת אם יש מעוניינים נוספים ממשה"ע בנסיעה לאירוע. בברכה-יואש הרפז
נסענו יריב גאולה ואני 23.11.2011
ביום ה' 29.12.2011
נקיים את הסיור הראשון בבי"ס "ראשית" בקבוץ ובשכונה שבקרית מנחם בירושלים
הנוברים מוזמנים
(חברי "ראשית" שמתים לבקור) !!! התוכנית:
יציאה ב- 8:00 (אתרי ארוחת בוקר)
תזוה ב־ 14:00
הכוונה לתזור ולהיות בסשכוה"ע לפני 16:00
דפנה ג. .1
יעל הרפז 2
ג'רי קנטור .3
אלישבע אכמון .4
נורית הרפז .5
6. רמי הרפז
7. נוגה ברנר
8. משה אכמון
9 עידית אופיר
10______________________________________________________
אם יש שאלות נא לפנות ליעל הרפז
נובמבר
2011
חג הסיגד בקבוץ "ראשית"
האירוע הוא החג החשוב ביותר בשנה של יהודי אתיופיה.
בשכונה הוא נחוג עם כל קהילת הורי תלמידי בית הספר וגני הילדים.
באופן הזה העולים "בעלי הבית" ומארחים את כלל הציבור.
ההורים עם הילדים מוזמנים להשתתף בפעילויות ולהיחשף למורשת הערכית והתרבותית של העדה.
הילדים משתתפים בקטעי שירה ומחול המסכמים חודש לימודים מרוכז שעוסק בנושא העלייה לארץ.
לסיום, נערך מדי שנה מפגש עם דמות מרכזית שהשתתפה בא3ון העלאת היהודים לארץ ובקליטתם.
נשמח לראות אתכם ואת משפחותיכם איתנו.
בברכה
יואש
קבוץ "ראשית" מזמין את החברים המע!נ"נים ממשמר העמק לחג ה"יסיגד" שנערך בשכונה ביום רביעי ה־ 23.11. בשעה: 16:00
ב"ה
"ראשית לרווחה לחינוך בקהילה"
ע"ר מסי 580042083
רדו‘ קוססה-ריקה 2 סל. 02-6435071 פקס 02-6449507
כשכל ישראל יתנו יד זה לזה תצטרפנה הידיים ליד אתת ה מג עת עד לכסא הכבוד
פרוטוקול האסיפה הכללית של העמותה מיום 30/12/2010
נוכחים:מנין חוקי של חברים
יו"ר האסיפה:יואש הרפז
החלטות:1)לועד ההנהלה של העמותה נבחרו:1) מוקי צור-ת.ז. 003109493
2) אביטל גבע- ת.ז. 097766361
3) בתיה מקובר־ ת.ז. 001572320
4) יריב יבזורי - ת.ז. 050450618 -מורשה חמימה
5) מתן ענבר-ת.ז. 027195452 -מורשה חמימה
2) לועדת הבקורת של העמותה נבחרו:1)אמנון שיפמן - ת.ז. 003859998
2) דוד מלול - ת.ז.055046015
חבר ועד: יריב יבזורי - ת.ז. 050450618 חבר ועד: מתן ענבר - ת.ז. 027195452
משמר העמק 20.11.10
פרויקט "ראשית" - דו"ח על שנת תש"ע (2009-10 ) פרויקט "ראשית" מטרתו לתמוך בפעילויות החינוכיות שקבוץ"ראשית" בניו וילדיו מקיימים בשכונת עיר גנים בירושלים.
השנה תמיכה זו התרכזה ב:
- סיוע כספי לטיולי כיתות בית הספר ואירוחם במשמר העמק.
־ עזרה לפעילות חינוכית שנערי ראשית מקיימים לנוער בשכונה בחממה.
- סיוע לקיום פעילות "אחרי" של מתגייסים מהשכונה לצבא.
- כלי תמ"ה לילדי הגנים.
־ ביקורים של חברי מ.ה בבית הספר ובקבוץ "ראשית" בשכונה.
- לפי הצורך, עבודות גרפיקה ותרגום לאנגלית.
- ספרי קריאה לילדי הכיתות וגם בתחומים שונים בחקלאות.
על מה הוצאה ההקצבה:
- הוצ' אוטובוסים לטיולים שנתיים של בית ספר "ראשית"
290 24 ש"ח
- מצרכי אקעומיה לפעילות"אחרי" 15.6.2010 166.9 "
־ מזונות לפעילות החינוכית בחופש הגדול בחממה 720.7 ש"ח
- כלים לגנים מתנות מזכירות 3.5.2010 1251 ₪
־ שלטי ביטחון לבריכות אגירה + ליפתניה לחממה 304 ₪
־ ביקורי חברי מ.ה ב"ראשית"
־ כיבודים לכיתות שביקרו במ.ה 1101 ₪
־ כוסות תמ"ה לחוג לבנות אתיופיות מכתות בית הספר 54 ש"ח
- מספר נסיעות לביקורים וייעוץ כ 2300 ₪
החישוב איננו מדויק. מדובר ב - סכום של כ 000 30 ₪ כלי חריגה מסוימת.
לא אישרו השנה עזרה בהקמת מגרש כדור סל לבית הספר. יש שם מגרש
ישן שדורש השקעה לשיקום. מדובר בהשקעה של עשרות אלפים.
בשנת תש"ע הצוות הותיק המשיך בביצועי הפרויקט (בעיקר אירוח) ועוד רבים שנענו לפניות שלנו, פדידה סייע בהערכת ההשקעה הנדרשת למגרש הכדורסל בבית הספר, א"לין בתרגומים לפי הצורך, אורית קדם בכל מה שקשור בגרפיקה, מיכל ואראלה בספריות, זיוה אמיר עם שתילים לחממה,
אנשי חינוך בעצות, בעלי תפקידים שונים בתחומם, צ. זביצקי בשלטי בטיחות לברכות האגירה ואני מקווה שלא שכחתי(אם כי ענין השכחה מכה בי הרבה)..
גאולה מחליפה את עליז בניהול החשבונות של הפרויקט.
ה"עזרות" כאילו קטנות, אבל חברי"ראשית" מרגישים שיש להם "עורף" תומך וזה חשוב להם. אני מקוה שגם בשנה הבאה נמשיך בפרויקט הזה. ואולי אפילו נעשה משהו בענין מגרש הכדורסל?
משא מסף שעומד על הפרק הוא סיוע בבית הספר בלימודי המתמטיקה. יש אדם בשם משה ריין שפיתח שיטות הוראה במתמטיקה לילדים שיש להם קשיים, ובמיוחד עסק גם בילדים אתיופיים ( שמהווים חלק ניכר מתלמידי בית ספר "ראשית") . משה ריין בקשר עם רון אחרוני, איש טכניון( שלמדתי אתו, באותה כיתה, בשעתו). פניתי איליו בענין ההשקעה הכספית. בשלב ראשון מדובר ב - 1500 ש"ח . נראה לי שמאוד כדאי לעזור גם בתחום הזה.
יום ד' 5.1.2011
הערות והשלמות לקראת הדיון במזכירות:
1. בשנה האחרונה משרד החינוך מחייב את בתי הספר לקחת מדריכים ומלווים מחברות מסוימות, כך שבית ספר "ראשית" אינו יכול להעזר בחברי הקבוץ או בניו בליווי הטיולים שהוא מבצע. דבר המיקר את
הוצאות הטיולים שלהם (שהם מחשיבים מאוד כערך חינוכי).
2. אספקת כלי תמ"ה ומזון לכיבוד ולמטרות אחרות כמו 1.העסקת נוער בחממה החינוכית 2. הכנת נערים מהשכונה לצבא במסגרת "אחרי" 3. מועדון לנערות במצוקה שניפתח ע"י בת הקבוץ בזמן האחרון. 4. סתם עזרה לתלמידים בשעורי בית בשעות אחר הצהרים ע"' ילדי הקבוץ בימים קבועים בשבוע.
כל אילו כמובן מגדילים את ההוצאות.
לכן אנו פונים, ליתר דיוק "פונות" להעלות את ההקצבה לשנה זו ל 30000 ₪ בשם הצוות. יעל הרפז.
משמר העמק שבת 6.2.2010
דו"ח על תשס"ט והצעה ראשונית לשנת תש"ע:
פרויקט חברתי:
בי"ס ראשית
בי"ס ראשית" הוא מפעלו המרכזי של קבוץ "ראשית" שקבע את מקומו בשכונת המצוקה עיר ־ גנים בירושלים. הרעיון של חברי "ראשית" היה לחולל שינוי חברתי בשכונת מצוקה זו. הדגש הושם על בנית מערכת חינוך לכל ילדי השכונה, הכוללת גני ילדים ובית ספר צומח. זו תהיה השנה הרביעית שקבוץ משמר העמק עוזר במפעל זה. בשנת תשס"ט הוקצו 000 20 ₪ לפרויקט זה, שהוצאו על:
תמיכה בטיולי כיתות בית הספד. השנה אירחנו גם את הקיטנה שהקבוץ מארגן לילדי השכונה. למעשה העזרה באירגון הטיולים היתה עיקר ההוצאה.
תרמו לאירוח כמו גם בשנים שעבר: עמרם אילוךעקהסברי^ברפונ^האקונומיה והמרכולית בארגון הכיבוד בצורה הכי נדיבה שאפשר. תמ"ה עזרה באספקת כלים לגנים וגם לבית הספר וכמובן אנשי הצוות (נשות הצוות: ליתר דיוק עירית ברק, אסתריקה זביצקי, אורית קדם, יעל ה.). עזרנו בהקמת מעבדה, בעצה של המורות האחראיות בבתי הספר שלנו וברכישת ציוד למודי. בשנת תשס"ט חרגנו ב כ - 2400 ₪ .
החשבון המפורט העברתי ב 22.8.2009 ואחר כך ב - 5.9.2009 אם אתן רוצות העתק, אפשר לשלוח. שנת תש"ע התחילה ועדיין לא אושרו תקציבים. למרות זה התחלנו: העברנו כלי תמ"ה לגנים ולבית הספר, צביקה זביצקי דאג לשלטי אזהרה סביב בריכת אסוף המים שבנו למעלה בבית הספר. הבריכה כבר כמעט מלאה, גם הגשם לצידנו.
"בגדי" ברשותה של גליה, שלחו חבילות בגדי חורף (שכנראה לא "נבחרו" ע"י ילדי בית הספר שלנו ושם נקלטו בשמחה רבה. גם זה לא שולם מהתקציב.
הצוות ערך נסיעת ביקור עם ראובן פדידה, כדי לבדוק מה ניתן לעשות בחצר בית הספר. בית הספר מעונין בהקמת מגרש כדורסל. עדיין אין תוכנית מפורטת( הסכום עולה בהרבה על ההקצבה הכללית שהיתה בשנים האחרונות) . בפגישה איתנו שוב הודגש עד כמה שהעזרה בטיולים חשובה להם. יש כל מיני עזרות שמתבצעות בקשר אישי ולא נכנסות לתקציב: פה תרגום לאנגלית של אולין או סוזן, שם עזרה של אמרי, משהו בגרפיקה שיואש מבקש מאורית ועוד... כללית יש להם הרגשה שיש להם עורף תומך.
בהתחשב בתככים של עיריית ירושלים וגם מצד גורמים, לא רבים אך מטרידים בשכונה, התמיכה חשובה להם ביותר. השנה הפניה היא לסייע לבית הספר:
1. בהמשך קיום הטיולים שהם חלק חשוב בחינוך לאהבת הארץ(זאת עשינו בהצלחה רבה בשנים שעברו).
2. סיוע בהקמת מגרש הכדורסל. נראה לי שזו תהיה ההוצאה העיקרית שמאוד קשה לי להעריך אותה בשלב זה. יש כנראה עזרה של רשות הספורט או משרד החינוך נברר. אולי כדאי להפריד סעיף זה.
3 .נקודה נוספת היא איזשהו שיתוף או עזרה לחבר'ה שלהם באירגון "אחרי" (הכנה לצבא) שהם עושים בשכונה ועם נוער שולים כולל חבר'ה אתיופים. גס הרעיון הזה עדיין בחיתוליו, כשדברתי עם אלדד שחר ורמי דרור היתה נכונות מצדם, אבל זה בחיתוליו.
צוות פרויקט בי"ס "ראשית": עירית ברק,אסתר זביצקי, אורית קדם, לליב פדידה (רונן), יעל הרפז.
הזמנה
חג הסיגד
תודה על הכל, אוהבים ומעריכים
m
ילדי ביה"ס ראשית
והצוות החינוכי
האהובים!
