חיפוש > תוצאות חיפוש > 1.20.1.אזורי.מועצה.1941.פומבי.regional

פקודת המועצות המקומיות, 1941 צו בדבר המועצה האזורית מגידו בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודת המועצות המקומיות, 1941*, והסעיפים 14 (א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948**, אני מצווה לאמור: 1. בצו זה "נכסים" - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; "בעל" - לרבות אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה כל טהיא מנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר מסנה ששבר נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים- "מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא אדם הגר בבית מלון או בפנסיון; "ישוב" - מקום מהמקומות ששמותיהם נקובים בחלק א' סל התוספת בטור א'; "ישוב שיתופי" - קיבוץ, קבוצה או מושב עובדים, לרבות ישוב אחר שלפחות תשעים למאה מתושביו שהם בני שמונה עשרה ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיסבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה; "תחום הישוב" - השטח המתואר בחלק א' של התוספת, בטור ב', לצד שמו סל אותו ישוב; "המועצה" - המועצה האזורית מגידו; "ראש המועצה" - נשיא המועצה בלשון הפקודה; "תחום המועצה" - כלל תחומי הישובים המתוארים בחלק א' של התוספת, בטור ב', והשטח המתואר בחלק ב' של התוספת; "צו עמק הירדן" - צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית עמק הירדן), תש"י-1949***; "השר" - שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לצורך צו זה; "הפקודה" - פקודת המועצות המקומיות, 1941. 2. מכריזים בזה כי תחום המועצה יתנהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא "המועצה האזורית מגידו". 3. (א) רצה השר לשנות פרט מפרטי התוספת, יימלך תחילה בדעת המועצה. (ב) פנה השר למועצה בהצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע המועצה תוך שלושה ימים לועדים המקומיים שבתחומה על הצעת השינוי. (ג) כל ועד מקומי זכאי, תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו בדבר השינוי המוצע. * ע"ר 1941, תוס' 1 מם' 1154, עמ' 119. ** ע"ר תש"ח, תוס' א' מם' 2, עמ' 1. *** ק"ת 49, תש"י, עמ' 149. (ד) המועצה תעביר לשר, תוך עשרים ואחד יום מיום פנייתי של השר כאמור בסעיף קטן (ב), יחד עם חוות דעתה היא גם את ההערות שנתקבלו מהועדים המקומיים, והשר יעיין בכל אלה ויכריע לפי שיקול דעתו. (ה) הוראות הסעיפים הקטנים (ב), (ג) ו-(ד) יחולו גם במקרה שהשינוי נדרש על ידי המועצה. (ו) לא נענתה המועצה תוך המועד שנקבע בסעיף קטן (ד), יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע. 4. (א) השר יקבע את מספרם של חברי המועצה הראשונה וימנה אותה. (ב) הישיבה הראשונה של המועצה הראשונה תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש המועצה. (ג) המועצה הממונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. 5. מועצה נבחרת תהא מורכבת מצירי הישובים שייבחרו לפי הוראות צו זה. 6. (א) ישוב זכאי לשלוח למועצה ציר אחד לכל מודד כללי שבמספר בוחריו הרשומים בפנקס הבוחרים ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; ישוב שמספר בוחריו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לציר אחד. (ב) בסעיף זה - "מודד כללי" - מספר הבוחרים המקנה לישוב זכות לשלוח ציר אחד למועצה; "עודף" - מספר הבוחרים שנותר לאחר חילוק כל הבוחרים בישוב למודד הכללי. (ג) המודד הכללי ייקבע מפעם לפעם על ידי השר, לאחר שיימלך בדעת המועצה. (ד) פנה הסר למועצה בהתאם לסעיף קטן (ג), תפרסם המועצה הודעה על המודד הכללי שיש בדעתה להציע לשר, ותציין בה, שכל אדם מעונין זכאי, תוך שלושים יום מיום פרסום ההודעה, להגיש לה בכתב את הערותיו להצעתה. (ה) המועצה תעביר לסר את הצעתה ואת ההערות שנתקבלו עקב פרסום ההודעה כאמור, והסר יעיין בכל אלה ויכריע לפי סיקול דעתו. (ו) קבע השר מודד כללי, יפרסם הודעה על כך. 6א. הוקם ישוב חדש בתוך תחום המועצה או סופח ישוב לתחום המועצה לאחר הבחירות או לפניהן והישוב אינו רשאי להשתתף בבחירות למועצה, רשאי השר למנות, לאחר התייעצות עם המועצה והישוב ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, ציר לאותו ישוב במועצה. 7. (א) בחירות למועצה יקויימו ביום שיקבע הסר, ובלבד שבין מועדי שתי בחירות לא יעברו יותר מארבע שנים. (ב) עבר המועד הקבוע לבחירות ולא קויימו בחירות בשום ישוב מאיזו סיננה שהיא, ייצורה השר על קיום נחיווח מיד לאחר סח לפה אותה טינה. לא קויימו בחירות כאמור באחד הישובים או בכמה מהם, תצווה ועדת הבחירות, שנבחרה לפי סעיף 10, על קיום הבחירות. (ג) עבר המועד שנקבע בצו ועדת הבחירות ולא קויימו בחירות, תודיע ועדת הבחירות לשר על כך. (ד) לאחר קבלת הודעה מועדת הבחירות כאמור, רשאי הסר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים אחרים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות ציר או צירים לאותו ישוב מבין אנסי אותו ישוב הזכאים להיבחר, ורואים ציר זה או צירים אלה כאילו נבחרו על ידי אותו ישוב. (ה) אין רואים מועצה כנבחרת אלא לאחר שנבחרו או מונו צירים של כל הישובים שבמועצה. - 2 - (ו) מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שחיגחר חדשה. 8. שיטת הבחירות. (א) הבחירות למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות, וחשאיות וייערכו בכל ישוב וישוב לחוד על ידי בוחריו בלבד. (ב) הבחירות בכל ישוב יהיו רוביות, אלא אס הועד המקומי או עשרים למאה, לפחות, מבוחרי ישוב הגישו בכתב לועדת הבחירות, לפחות 30 יום לפני יום הבחירות, דריסה לבחירות יחסיות - יהיו באותו ישוב בחירות יחסיות. 9. פסולים לכהונה. ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה: (א) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה. (ב) חולה רוח. (ג) הנמנה עם משטרת המדינה. (ד) עובד המדינה בשכר, שעבודתו קטורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו במועצה. (ה) עובד המועצה; אלא שאין לפסול אדם מחמת שהוא עובד במוסד הנתמך או הנעזר על ידי המועצה, ובלבד שלא יצביע במועצה בכל שאלה הנוגעת לאותו מוסד. (ו) מי שיש לו, במישרים או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובח הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת סירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אלא שאין לפסול אדם מחמת: (1) שהוא מעוניין בחוזה או בעסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, על ידי גוף משפטי שהאדם הוא בעל מניות או חבר בו אך איננו מנהלו, או סוכן שלו או שותף בו; או (2) שהוא מעוניין בעתון שמתפרסמת בו מודעה בנוגע לעניני המועצה; או (3) שהוא מעוניין בהכשרתו או במכירתו של כל נכס למועצה או בסכירתו או ברכישתו של כל נכס מן המועצה, ובלבד שלא ישתתף בדיון או בהצבעה על כל שאלה בקשר לענינים אלה. 10. ועדת בחירות ומנהל הבחירות. (א) למועצה תהא ועדת בחירות; את חברי הועדה ואת היושב ראש שלה תבחר המועצה באיזור הסר, והשר זכאי בכל עת למנות לועדה חבר נוסף או חברי ם נוספים. (ב) חברי הועדה שנבחרו על ידי המועצה יהיו אך אנשים שהם חברי המועצה או בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה. חבר ממונה על ידי השר יוכל להיות כל אדם, ללא הגבלה; סעיפים 45 ו-46 לא יחולו על ועדת בחירות. (ג) ועדת בחירות תמנה בא-כוח בכל ישוב (להלן - "מנהל בחירות"). (ד) ועדת בחירות שאינה ממלאת את תפקידיה כהלכה, או שהיא מתמהמהת או מתרשלת במילוי תפקידיה, רשאי השר להתרות בה. לא שעתה ועדת הבחירות לאתראה, רשאי השר לשנות את הרכבה או לפטרה ולמנות ועדה אחרת במקומה, ואם עסה כך, רשאי הוא לצוות שהועדה האחרת תשלים את העבודה שהתחילה בה הועדה שפוטרה. 11. הכנת פנקס הבוחרים. (א) ביום שיקבע הסר לכך (להלן - "היום הקובע") תתחיל ועדת הבחירות בהכנת פנקס בוחרים. ־ 3 - (ב) הפנקס יהא ערוך לפי ישובים ויכיל שמו ושם משפחתו של כל בוחר בכל ישוב וישוב, גילו, או שנת לידתו, ומקום מגוריו; סדר עריכת הפנקס בכל ישוב ייקבע על ידי ועדת הבחירות באישור השר. (ג) לשם הכנת פנקס הבוחרים רשאית ועדת הבחירות - (1) להשתמש בספר התושבים של המדינה הנוגע לתחום המועצה; (2) לדרוש מכל תושב או מכל בעל, או מכל מחזיק, שימסור לה או לשליחיה, באופן, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה שבידו, הדרושה לה, לדעתה, להכנת הפנקס, ושיראה לה או לסליחיה כל מסמך שברשותו והדרוש לה כאמור. (3) להשתמש בכל חומר אחר שיגיע אליה, לרבות בקשות שהוגשו לה על ידי אנשים מעוניינים. 12. בעלי זכות לבחור. (א) הזכות להירשם בפנקס הבוחרים כבוחר של אחד הישובים נתונה לכל אדם שנתק ימו בו שנים אלה: (1) ביום הקובע היה מקום מגוריו הקבוע בתחום אותו ישוב ובמשך ששת החדשים שקדמו לו היה מקום מגוריו הקבוע בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה. (2) ביום 31 בדצמבר שלפני היום הקובע היה בן שמונה-עשרה שנה ומעלה. (ב) כל הרשום בפנקס הבוחרים יהא זכאי להשתתף בבחירת המועצה. (ג) כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי לצורך צו זה - (1) אין לאדם בשום יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד; (2) מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגיסותו. 13. בעלי זכות להיבחר. כל הרשום בפנקס הבוחרים כבוחר של אחד הישובים, וביום 31 בדצמבר שלפני יום הקובע היה בן 20 סנה ומעלה, זכאי להיות מועמד לציר ולהיבחר כציר סל אותו ישוב למועצה, חוץ ממי שהיה לחולה רוח לפני המועד הקבוע להגשת רשימות מועמדים או לפני מועד הבחירות, וחוץ ממי שמקום מגוריו הקבוע חדל להיות בתחום המועצה לפני המועדים האמורים. 14. פרסום פנקס הבוחרים. (א) משהוכן פנקס הבוחרים - יונחו העתקים ממנו במשרד המועצה, ובמסרדו של כל ועד מקומי ובמקומות אחרים שתקבע ועדת הבחירות. (ב) יושב ראש ועדת הבחירות יפרסם הודעה בדבר הנחת ההעתקים ויציין בה, שכל אדם זכאי, תוך 14 יום מיום פרסום ההודעה, לעיין בהעתק ולסדר לעצמו העתק או תקציר ממנו. כן תמויין בהודעה זכות הערר לפי סעיף 15. 15. ערר. (א) כל הרסום בפנקס הבוווויס או הטוען שהוא דכאי להירשם בו, רשאי, תוך המועד הנזכר בסעיף 14, להגיש לועדת הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם, או לא נרשם, שלא כדין, או שנרשם באופן לא נכון. (ב) ועדת הבחירות תכין רשימה של העררים סהוגטו כאמור, והעתק הרשימה יונח בכל מקום שהונח בו קודם לכך העתק סל פנקס הבוחרים. (ג) יושב ראש ועדת הבחירות יפרסם הודעה בדבר הנחת העתקי רשימת העררים כאמור ויציין בה סכל אדם זכאי, תוך 7 ימים מיום פרסום ההודעה, לעיין ברשימה ולסדר לעצמו העתק או תקציר ממנה; כן תצויין בהודעה זכות ההתנגדות לערר לפי סעיף קטן (ד). (ד) היה תוכן הערר תביעה לרשום אדם בפנקס הבוחרים או לתקן פרטי רישום, יהיה כל מי שרשאי להגיש ערר, לפי סעיף קטן (א), רשאי, תוך המועד הקבוע בסעיף קטן (ג), להגיש לועדת הבחירות התנגדות לערר מנומקת בכתב. ־ 4 ־ (ה) הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר ימציא לועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמסור את ההעתק לאותו אדם. (ו) הגיש אדם התנגדות לערר ימציא לועדת הבחירות העתק נוסף מכתב ההתנגדות וועדת הבחירות תמסור את ההעתק לעורר. 16. הדיון בערר ובהתנגדות. (א) ועדת הבחירות תדון בעררים ובהתנגדויות תוך זמן קצר ככל האפשר. (ב) (1) הוגש ערר שתכנו תביעה לרשום אדם בפנקס הבוחרים או שחכנו תביעה לתקן פרטי רישום, וראתה הועדה לקיים את הערר, לאחר שלא הוגשה לו התנגדות לפי סעיף 15(ד) - תודיע לעורר שתביעתו נתקבלה. (2) בכל שאר המקרים חייבת הועדה להודיע לעורר, ואם היה הערר נובע לאדם זולת העורר - גם לו, על המועד שבו תדון בערר; ושניהם זכאים לבוא ולטעון בעצמם או על ידי בא-כוחם. (ג) הוגשה התנגדות לערר, חייבת הועדה במסירת הודעה כאמור למתנגד ולעורר, ולשניהם זכות הטענה כאמור. (ד) הועדה רשאית לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה; ההחלטה תיכתב, ואם ניתנה שלא בפני בעל דין תודיע לו הועדה את החלטתה בכתב. 17. חתימתו ותקפו של פנקס הבוחרים. (א) הוגשו עררים או התנגדויות, והחליטה הועדה לתקן אח פנקס הבוחרים, יתקן יוטב ראש ועדת הבחירות את פנקס הבוחרים בהתאם להחלטות הועדה ויחתום על כל דף ממנו ועל כל תיקון שעשה בו. לא הוגשו עררים, יחתום על כל דף שבפנקס מיד עם תום המועד להגשתם. (ב) משחתם יושב ראש ועדת הבחירות על פנקס בוחרים יקבל הפנקס תוקף ויפקע תקפו של פנקס הבוחרים שקדם לו. אין להכניס שום שינוי בפנקס בוחרים בר תוקף אלא על פי צו טל בית משפט מוסמך, חוץ מטעות סופר שיושב ראש הועדה רשאי בכל עת לתקנה. 18. ערעור על החלטת ועדת הבחירות. (א) בעל דין הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה של ועדת הבחירות בדבר ערר או התנגדות, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא חחום המועצה. (ב) הערעור יוגש תוך 14 יום מיום החלטת הועדה - אם ניתנה בפני המערער; אם ניתנה שלא בפניו - תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת הועדה על החלטתה. (ג) ועדת הבחירות תהא מסיבה בערעור כזה, מלבד כל בעל דין אחר סל המערער; ומשיודיעו לועדה על הערעור, יעביר יושב ראש הועדה לבית המשפט כל חומר שהועדה השתמשה בו בקשר לנושא הערעור. (ד) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה. (ה) ערעור על פי סעיף זה אינו מעכב את הבחירות, אך חובה על בית המשפט ועל כל הנוגעים בדבר לעשות כל האפשר כדי שהערעור ייגמר לפחות 50 יום לפני היום שבו יש לקיים את הבחירות לפי צו זה. (ו) הודעה על פסק הדין סל בית המשפט בענין הערעור תישלח על ידי הרשם בלי דיחוי לועדת הבחירות. (ז) החליט בית המשפט על תיקון בפנקס הבוחרים, יתקנו מיד יושב ראש הועדה לפי ההחלטה ויאשר כל תיקון כזה בחתימת ידו. 19. סופיות. (א) מעשה או החלטה של ועדת הבחירות שלא הוגשו עליהם ערר או התנגדות לפי צו זה - אין אחריהם ולא כלום. (ב) פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש לפי סעיף 18 - אין אחריו ולא כלום. ־ 5 ־ 20. הודעת בחירות. (א) לא יאוחר מ-21 יום לפני יום הבחירות תפרסם ועדת הבחירות הודעת בחירות ובה יפורטו: ( 1) יום הבחירות. (2) שמות הישובים ושיטת הבחירות שבכל אחד מהס. (3) שעות ההצבעה בישובים שבהם הבחירות הן יחסיות, ובלבד שיהיו לפחות מתשע בבוקר עד תשע בערב. (4) המועד להתחלת האסיפות הכלליות של הבוחרים בישובים שהבחירות בהם רוביות. (5) מספר הבוחרים לכל ישוב ומספר הצירים למועצה, שהוא זכאי להם. (6) המקום שבו יתקימו הבחירות בכל ישוב. (7) שמו ומקום מגוריו של מנהל הבחירות. (8) המקום והמועד שקבעה הועדה להגשת רשימות מועמדים בישובים שהבחירות בהם יחסיות ובלבד שהמועד יהיה לפחות 14 יום לפני יום הבחירות. (ב) חל שינוי באחד העגינים האמורים בסעיף קטן (א) לפני יום הבחירות או ביום הבחירות, תפרסם ועדת הבחירות מיד הודעה על כך. 21. אסיפה כללית. (א) בחירות רוביות יהיו באסיפה כללית של בוחרי הישוב. (ב) מנהל הבחירות שבישוב יהיה יושב ראש האסיפה וינהל את הבחירות; הוא ימנה שני בוחרים לפחות שיעזרו לו בהנהלת הבחירות ובמנין הקולות. (ג) האסיפה הכללית תהיה חוקית אם ישתתפו בה לפחות רוב הבוחרים. עברה חצי שעה לאחר הזמן הנועד לקיום האסיפה ואין רוב הבוחרים נוכח בה, תהיה האסיפה חוקית בכל מספר משתתפים. 22. הצעת מועמדים. (א) כל בוחר הנוכח באסיפה רשאי להציע, בפתק, מספר מועמדים שאינו עולה על מספר הצירים שהישוב זכאי לשלוח למועצה. הפתק ייחתם בידי המועמדים, כאות להסכמתם, ובידי חמישה בוחרים, לפחות. מועמד הנמצא בחוץ לארץ כל 14 הימים שלפני יום הבחירות יוכל להביע את הסכמתו במכתב או במברק. (ב) מנהל הבחירות יאסוף את הפתקים ויקרא את שמות המועמדים שהוצעו כדין. (ג) הוצע מנהל הבחירות כמועמד ולא הסתלק ממועמדותו, בוחרת האסיפה ברוב קולות המצביעים, ביושב ראש אחר לניהול הבחירות. 23. בחירות בלי הצבעה. (א) היה מספר המועמדים שהוצעו כדין שווה למספר הצירים שהישוב זכאי לשלוח למועצה, יכריז עליהם יושב ראש האסיפה כעל צירי הישוב למועצה (ב) היה מספר המועמדים פחות מהמספר האמור, יבקש היושב ראש הצעות נוספות; לא הוגשו הצעות כאלה, או לא הוצעו מועמדים במספר מספיק, יכריז על המועמדים שהוצעו כעל צירי הישוב למועצה, ומספר הצירים שאותו ישוב זכאי לשלוח למועצה יופחת ויועמד על מספר המועמדים שהוכרזו לצירי הישוב כאמור. 24. בחירות בהצבעה. (א) עלה מספר המועמדים שהוצעו באסיפה על מספר הצירים שהישוב זכאי לשלוח למועצה, תקויים הצבעה. (ב) ההצבעה תהא בהרמת יד, מלבד אם עשרים למאה, לפחות, מהבוחרים הנוכחים באסיפה דרשו הצבעה בקלפי. - 6 - (ג) בהצבעה בהרמת יד, יעמיד היושב ראש להצבעה את שמותיהם של המועמדים, כל אחד לחוד לפי סדר אלף בית, ויספור, בעזרת הבוחרים שמונו לפי סעיף 21(ב), את הקולות שניתנו בעד כל מועמד. (ד) בהצבעה בקלפי, כותב הבוחר על הפתק שמות המועמדים שיש ברצונו לבחור בהם, ובלבד שלא ירבה מספרם ממספר חברי המועצה שיש לבחור, ומטיל את הפתק לתוך הקלפי. הכיל פתק מספר שמות העולה על מספר הצירים שיש לבחור, ימחק היושב ראש את השמות העודפים, וסדר המחיקה - מלמטה למעלה; הכיל הפתק שמות שלא נקראו על ידי מנהל הבחירות, בהתאם לסעיף 22(ב), ימחק אותם היושב ראש; גמרו להצביע, יספור היושב ראש את הקולות, בעזרת הבוחרים שמונו לפי סעיף 21(ב). (ה) נגמרה ספירת הקולות, יודיע היושב ראש לאסיפה את מספר הקולות שניתנו לכל מועמד ויכריז על המועמדים שקבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר כעל צירי הישוב למועצה. קבלו מועמדים אחדים מספר קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שתיערך בו במקום על ידי היושב ראש. הודעת היושב ראש בדבר מספר הקולות שניתנו בעד מועמד תהא מכרעת. היושב ראש יודיע מיד בכתב לועדת הבחירות על תוצאות הבחירות ויזכיר בדין וחשבון שלו את שמותיהם של כל המועמדים שהוצעו כהלכה ואת מספר הקולות שניתן בעד כל אחד מהם, בין שנבחר ובין שלא נבחר. מנהל הבחירות יעביר לועדת הבחירות את כל הניירות ששמשו בקשר לבחירות. 25. רשימות מועמדים. (א) המועמדים יוצעו בכתב ברשימות מועמדים (בפרק זה - "רשימות"), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת הבחירות לפי סעיף 20. רשימה שהוגשה באיחור לא תקובל. (ב) רשימה טעונה חתימה בידי המועמדים המוצעים בה, כאות להסכמתם, ובידי שנים למאה לפחות ממספר הבוחרים בישוב. מועמד הנמצא בחוץ לארץ בל 14 הימים שלפני היום שנקבע להגשת רשימה יוכל להודיע על הסכמתו במכתב או במברק. (ג) מועמד שלא הביע את הסכמתו אין לראותו כמועמד; הביע את הסכמתו ליותר מרשימה אחת, אין לראותו כמועמד בשום רשימה. בוחר שחתם על יותר מרשימה אחת, אין חתימתו באה במג י ן בשום רשימה. (ד) ועדת הבחירות תבדוק כל רשימה שהוגשה בזמן ותפסוק אם היא כדין ואם המועמדים כשרים להיות מועמדים. (ה) מיד לאחר כך תפרסם ועדת הבחירות בישוב הודעה שתכיל את כל הרשימות שהוגשו כדין, ופרסום ההודעה ייחשב כאישור הועדה לכשרותן ולכשרות המועמדים המוצעים בהן. (ו) כל בוחר רשאי, תוך שלושה ימים מיום פרסומה של ההודעה לפי סעיף קטן (ה), להגיש לועדת הבחירות ערר מנומק בכתב בדבר כשרותה או פסלותה סל כל רשימה או של כל מועמד. (ז) ועדת הבחירות תפרסם מיד בישוב את העררים ותדון בהם בתוך הזמן שייקבע בהודעה ותפרסם את החלטתה בישוב. (ח) מועמד רשאי להסתלק ממועמדותו על ידי הודעת הסתלקות בכתב, שיגיש לועדת הבחירות לא פחות משלושה ימים לפני יום הבחירות. (ט) ועדת הבחירות תסמן כל רשימה בסימן היכר. 26. בחירות בלי ה צבעה. (א) היה מספר המועמדים שהוצעו כדין שווה למספר הצירים שהישוב זכאי לשלוח למועצה, תכריז עליהם ועדת הבחירות כעל צירי הישוב למועצה. (ב) היה מספר המועמדים פחות ממספר הצירים כאמור, תפרסם ועדת הבחירות הודעה על כך ותקבע מועד חדש להגשת הצעות נוספות; לא הוגשו הצעות נוספות, או לא הוצעו מועמדים במספר מספיק, תכריז ועדת הבחירות על המועמדים שהוצעו כעל צירי הישוב למועצה. ומספר הצירים של אותו ישוב למועצה יופחת ויועמד על מספר המועמדים שנבחרו כאמור. 27. בחירות בקלפי. (א) עלה מספר המועמדים שהוצעו כדין על מספר חברי המועצה שיש לבחור בישוב, יקוימו בחירות בקלפי. - 7 - (ב) עמדו לקיים בחירות בקלפי - (1) תפרסם ועדת הבחירות, לא פחות משבעה ימים לפני יום הבחירות, הודעה ובה יצוינו: (I) הרשימות המתחרות בבחירות בישוב; (II) סימני ההיכר סל הרשימות; (III) מספר תחנות הקלפי ומקומה של כל אחת מהן (להלן -"התחנה"). (2) תמציא ועדת הבחירות למנהל הבחירות בכל ישוב: (I) העתק של אותו חלק מפנקס הבוחרים השייך לאותו ישוב; (II) תיבה (להלן - "קלפי") לקליטת מעטפות ההצבעה, מותקנת במנעול ובמפתח; (ill) כמות מספקת של מעטפות ושל פתקי-ההצבעה לכל רשימה המסומנים בסימן ההיכר של אותה רסימה. (ג) את צורת הפתקים והמעטפות תקבע ועדת הבחירות, ובלבד שתהיה אחידה בנייר, בצבע ובגודל. (ד) פתקי ההצבעה יונחו בתא ההצבעה. (ה) קיימת בישוב תחנה אהת בלבד, יהיה מנהל הבחירות ראש הקלפי. בשאר המקרים תמנה ועדת הבחירות לכל תחנה ראש קלפי להשגחה על ההצבעה בתחנה. ועדת הבחירות תמנה עוזרים לראש הקלפי. (ו) הקלפי תהא עשויה באופן שאפשר להכניס לתוכה מעטפות ובהן פתקי ההצבעה אך אי-אפשר להוציאן מתוכה אלא בפתיחת מנעולה. 28. ההצבעה ומניין הקולות. (א) ראש קלפי יסדיר את כניסת הבוחרים אל התחנה לסם הצבעה. (ב) בשעת הצבעה לא יימצא אדם בתחנה זולת אלה: (1) מנהל הבחירות, ראש הקלפי ועוזריהם; (2) באי-כוח הרשימות; (3) כל חבר מחברי ועדת הבחירות; (4) השר; (5) שוטרים הדרושים, לדעתו של ראש הקלפי, לשמירת הסדר; (6) הבוחרים שהותרו להיכנס לסם הצבעה; (ג) ראש הקלפי יבטיח את הסדר בתחנה, והוא רשאי להרחיק כל אדם המתנהג בה שלא כשורה או שאינו מציית להוראותיו, ואותו אדם לא יוחזר לתחנה באותו יום בלא רשותו של ראש הקלפי; אך אין להשתמש בכוח זה כדי למנוע בוחר הזכאי להצביע בתחנה מהשתמס בזכותו זו; (ד) לפני שהתחילה ההצבעה יציג ראש הקלפי לעיני האנסים המצויים במקום את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה, ואחר כך ינעל אותה במעמדם ויחחמנה בחותמת באופן סלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת חומר החותמת; (ה) בוחר שנכנס לתחנה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמש אך ורק פנקם זיהוי שהוצא לפי תקנות-שעת-חירום (רישום תושבים), תש"ח-1948*, או תעודת זהות שהוצאה לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949**; (ו) משנזדהה, יקרא ראש הקלפי או עוזרו את שם הבוחר , ובהעתק של פנקס הבוחרים, בצד שמו של הבוחר, יציין שהבוחר ביקש להצביע. אחר כך ימסור לבוחר מעטפה חתומה ביד ראש הקלפי ויממרנה לבוחר; (ז) משקיבל הבוחר את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שיוקם בתחנה, סם ישים במעטפה את פתק ההצבעה של הרשימה שהוא מצביע בעדה, .ויחזור ויראה לראש הקלפי או לעוזרו את המעטפה, עד כדי שיבחין את חתימתו של ראש הקלפי ואחר כך יטיל הבוחר את המעטפה לקלפי. ראש הקלפי או עוזרו יציין בתעודת הזהות שבעלה הצביע. כן יציין ראש הקלפי או עוזרו בהעתק סל פנקס הבוחרים שהבוחר הצביע; * ע"ר מס' 16 מיום י"ג באב תש"ח (18.8.48), תוס' ב', עמ' 77. ** ע"ר מס' 48 מיום ה' בשבט תש"ט (4.2.49), תוס' א", עמ' 164. - 8 - (ח) הציג אדם עצמו כבוחר פלוני ומבקש להצביע, לאחר שאדם אחר כבר הצביע בתורת אותו בוחר, ינהגו כך: (1) היה מנהל הבחירות ראש הקלפי, יחליט אם לקבל את הקול אם לאו; (2) היה אחר ראש הקלפי, ימסור האדם את המעטפה עם פתק ההצבעה שלו לראש הקלפי, שיתן את המעטפה במעטפה אחרת, מצבע שונה, יסגרנה, ירשום עליה את סם האדם ומספרו בפנקס הבוחרים, ישימנה בצרור לחוד, ויעבירנה למנהל הבחירות; (3) מנהל הבחירות יחליט, טרם תתחיל ספירת הקולות בתחנה, אס לקבל את הקול אם לאו. החליט לדחותו - ישמיד את המעטפה החיצונית עם כל אשר בה בלי לפתחה. החליט לקבלו, יעביר את המעטפה החיצונית לתחנה, וראש הקלפי יפתחנה ויטיל את המעטפה הפנימית לתוך הקלפי, (4) שמו טל האדם שלגביו נהגו כאמור, מספרו בפנקס הבוחרים והחלטת מנהל הבחירות יירשמו ברשימה שתיערך ותיחתם על ידי ראש הקלפי; (מ) גמרו להצביע יספור ראש הקלפי, בסיוע עוזריו, את הקולות; (י) שום אדם מלבד אלה המפורטים בסעיף קטן (ב)(1) עד (5) לא יהיה רשאי להיות נוכח בשעת מנין הקולות, אלא באישורו של ראש הקלפי; (יא) (1) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאין עליה חתימת ראש הקלפי -בטל; (2) נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד בעל סימן היכר אחד - הקול כשר; נמצאו בה פתקים בעלי מימני היכר שונים - הקול פסול; (יב) מיד אחר גמר כפירת הקולות יעביר ראש הקלפי למנהל הבחירות את כל פתקי ההצבעה, וכל יתר הניירות השייכים לבחירות; (יג) מנהל הבחירות יסכם בעזרת ראשי הקלפי או עוזריהם, את מנין הקולות לישוב כולו. שום אדם מלבד הסר, באי כוח הרשימות, ראשי הקלפי ועוזריהם, כל חבר מחברי ועדת הבחירות ושוטרים שהזמין מנהל הבחירות לשמירה על הסדר, לא יהיה נוכח בעת סיכום המנין של הקולות, אלא באישורו של מנהל הבחירות. 29. חלוקת המקומות בין הרשימות. (א) (1) כל רשימה זוכה בציר אחד למועצה לכל מודד מקומי שבמספר הקולות הכשרים שקבלה. "מודד מקומי" פירושו, לצורך סעיף קטן זה, המספר היוצא מחילוק המספר הכללי של הקולות הכשרים לבחירות בישוב למספר חברי המועצה שיש לבחור בו. (2) במקומות שנותרו לישוב אחרי החילוק כאמור, זוכות הרשימות בעלות העודפים הגדולים ביותר. "עודף" פירושו, לצורך סעיף קטן זה, מספר הקולות הנותר לאחר חילוק מספר הקולות הכשרים של רשימה למודד המקומי; וביחס לרשימה שמספר קולותיה הכשריס אינו מגיע למודד המקומי -המספר הכללי של קולותיה הכשרים. (3) היו רשימות אחדות בעלות עודפים שווים, יוכרע ביניהן בהגרלה שתיערך על ידי מנהל הבחירות. (4) סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה בצירים למועצה יהיה לפי סדרם ברשימה, מלמעלה למטה. (ב) לאחר שנתבררו תוצאות הבחירות יודיע מנהל הבחירות מיד, בכתב, לועדה הבחירות על תוצאות הבחירות ויפרט את מספר הקולות שניחנו לכל רשימה, את מספר הצירים שזכתה בהם, ואת שמותיהם, ואת מספר הקולות שנמצאו פסולים. מנהל הבהירות יעביר לועדת הבחירות את כל הניירות ששימשו בקשר לבחירות. 30. שמירת המסמכים. (א) ועדת הבחירות תבטיח שהמסמכים השונים הנוגעים לבחירות ימוינו לסוגיהם וייצררו, כל סוג לחוד בצרור, שעליו יירשם היאור הכנו, ייסגרו ־ 9 ־ ויישמרו במקום בפות עד לאהר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות - עד לאחר מתן פסקי הדין בהם. אחרי המועד הזה תדאג להש-מדתם סל הצרורות, אם לא נצטוותה על ידי בית משפט מוסמך לנהוג באופן אחר. הרשימות יימסרו למזכיר המועצה, שישמרן עד הבחירות הבאות למועצה. (ב) כל המעוניין יהא זכאי לעיין במסמכים הנוגעים לבחירות, עד עיון בפתקי ההצבעה לא יורשה אלא בצו של בית המשפט המחוזי על ימוד בקשה של אדם המעוניין בהגשת ערעור בחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות. 31. סעיפי פקודת העיריות, 1934, שיחולו על בחירות לפי צו זה. סעיפים 21, 22, 23, 24, 25, 26, ו-34 לפקודות העיריות, 1934*, יחולו בשינויים בדרושים, על בחירות למועצה לפי צו זה כאילו היו בחירות למועצה עיריה לפי אותה פקודה. 32. מתן הוראות לסדר הבחירות והנהלתן. מנהל בחירות רשאי לתת הוראות בכל הנוגע לסדר הבחירות והנהלתן בישוב שבו הוא משמט כמנהל בחירות, במידה שאין בצו זה הוראות לאותו ענין ובהתחשב עם הוראות הסר, או בהוראות ועדת הבחירות אס אין הוראות מאת הטר באותו ענין. 33. הודעה על תוצאות הבחירות. קוימו בחירות בכל הישובים, תפרסם ועדת הבחירות הודעה שתפרט תוצאות הבחירות בכל ישוב. 34. ערעור בחירות. (א) בוחר, או אדם הטוען שהוא בוחר וביום הגשת ערעורו לפי סעיף זה תלוי ועומד ערעור טלו בענין זכות הבוחר טלו לפי סעיף 18 לצו זה, או היועץ המשפטי לממשלת ישראל או בא כוחו, רישא י תוך 14 יום מום פרסום תוצאות הבחירות, להגיש ערעור על הבחירות לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה, על יסוד הטענה שמועמד פלוני, שעל'בחירתו הודיעה ועדת הבחירות, לא נבחר כדין, או הוכשר להיות מועמד שלא כדין או שהבחירות אין להן תוקף. (ב) ועדת הבחירות וכל אדם שעל בחירתו הוגש ערעור יהיו המשיבים בערעור. (ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה. (ד) בית המשפט יקבע אם חבר המועצה שעל בחירתו הוגש ערעור נבחר "כהלכה, או שאדם אחר נבחר במקומו, או שהבחירות בטלות. החלטת בית המשפט תהא סופית ולא תשמש נושא לדיון לפני שום בית משפט. (ה) בית המשפט לא יפסול בחירת חבר מועצה או את הבחירות בכלל אם נראו לו שהליקוי המשמש עילה לערעור לא יכול היה להשפיע על בחירת חבר המועצה או על תוצאות הבחירות, הכל לפי הענין. 35. תוצאות ערעור. (א) ערעור על בחירות אינו מעכב את המועצה הנבחרת מהיכנס לתפקידה ואינו פוגע בפעולותיה. (ב) אדם סבית המשפט החלים עליו שלא נבחר כדין, השתתפותו בישיבותיה ובפעולותיה של המועצה לפני החלטת בית המשפט אינה פוגעת בחוקיות פעולותיה סל המועצה. (ג) החליט בית המשפט שהבחירות בטלות, יקוימו בחירות חדשות לא יאוחר מ-30 יום מיום שהחליט בית המשפט כאמור; עד לאחר הבחירות החדשות יפעלו כמועצה האנשים שנבחרו כחברי המועצה בבחירות שבוטלו מלבד אם החליט השר שלא יפעלו ומינה מועצה או ועדה לפי סעיף 10 לפקודה, אך אם החליט הסר כך, לא יפגע הדבר בחוקיותן של הפעולות שנעשו בשם המועצה או מכוחה על ידי האנשים הללו לפני המינוי האמור. * ע"ר מס' 414 מיום 12.1.34, תוס' 1, עמי 1. - 10 - 36. ראש המועצה וסגניו. (א) המועצה תבחר, בישיבה הראשונה אחרי היבחרה או אחרי התמנותה, באחד מחבריה כראש המועצה. המועמד לראשות המועצה שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר,. יהיה ראש המועצה, קיבלו המועמדים מספר קולות שווה, או שחלק מהם קיבל מספר קולות שווה והשאר מספר קולות קטן מזה, תוכרע הבחירה בין המועמדים, שקיבלו מספר שווה של קולות, על ידי הגרלה שתיערך בו במקום בהנהלתו של יושב ראש הישיבה. היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה, תיערך ההגרלה בהנהלת חבר המועצה שהיא תמנהו לכך. לא קיימו את ההגרלה כאמור, יזמין השר בהקדם האפשרי ישיבת המועצה ויטב בראשה ויקיים את ההגרלה. (ב) ראש המועצה יעשה כל האפשר שהחלטות המועצה יוצאו לפועל כדין ושכל הוצאה של המועצה תהא בהתאם לתקציב או על פי דין המתיר את ההוצאה. (ג) המועצה רשאית לבחור מבין חבריה במגן ראש המועצה או בסגנים אחדים. (ד) נמנע מראש המועצה מלפעול, או שנתפנה מקומו, ימלא הסגן את מקומו; אם יש יותר מסגן אחד - הסגן שהמועצה תבחר בו לשם כך, ובאין סגן - חבר המועצה שהיא תבחר בו לשם כך. (ה) ראש המועצה וכן סגן ראש המועצה ימשיך בכהונתו כל עוד הוא חבר המועצה וכל עוד לא התפטר או לא הועבר מכהונתו על פי החלטת רוב חברי המועצה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה, אולם ראש המועצה היוצאת ימשיך בכהונתו עד שיבחר ראש המועצה הנכנסת. (ו) סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את התפקידים ולשמש בסמכויות של ראש המועצה במידה שתפקידים וסמכויות אלה הועברו אליו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים. 37. משכורת ראש המועצה וסגנו. ראש המועצה, וכן סגן ראש המועצה הממלא את מקומו בהתאם לסעיף 36(ד) או הממלא תפקיד ומשמש בסמכויות של ראש המועצה שהועברו אליו בהתאם לסעיף 36(ו), רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת - לאחר שהמועצה תחליט על כך -בשיעור שייקבע על ידי השר. 38. התפטרות. אדם שנבחר או שנתמנה למשרה על פי צו זה רשאי בכל עת להתפטר ממטרתו בהודעה בכתב שתישלח: (א) למועצה - אם הוא ראש המועצה או סגן ראש המועצה, (ב) לראש המועצה - אם הוא חבר מועצה, (ג) ליושב ראש הועדה - אם הוא חבר ועדה, וההתפטרות תקבל תוקף בהגיע ההודעה למי שנועדה באמור. 39. העדר מישיבות המועצה. חבר המועצה שנעדר מן הישיבות הרגילות של המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות -יחדל להיות חבר מועצה, מלבד אם נעדר מחמת מחלה או ברשות המועצה. 40. מילוי מקומות פנויים. (א) ראש המועצה שחדל לכהן, ייבחר במקומו ראש מועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר טנתפנתה המשרה. לשם בחירה זאת רשאי סגן ראש המועצה, או אם אין סגן כזה - מזכיר המועצה, לקרוא לישיבת המועצה. את הבחירה יש לערוך בדרך הרגילה לבחירת ראש מועצה. (ב) חבר מועצה ממונה שחדל לכהן, ימנה השר אחר במקומו. (ג) חבר מועצה נבחרת שחדל לכהן, והיה - (1) אם הבחירות בישוב שהחבר החדל הוא צירו היו רוביות, יבוא במקומו המועמד שקיבל בבחירות האחרונות את מספר הקולות הגדול ביותר אחרי המועמדים שנבחרו אז באותו ישוב; ואם אותו מועמד כבר נכנם למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול - 11 - להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה - יבוא במקומו מי שקיבל בבחירות האחרונות את מספר הקולות הגדול ביותר אחרי המועמד האמור; וכן הלאה. (2) אם הבחירות בישוב שהחבר החדל הוא צירו היו יחסיות, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנם למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה - יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה; וכן הלאה. (3) אם אין מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בשתי הפסקות הקודמות, תבחר המועצה ללא דיחוי אדם שהוא מוכשר לפי צו זה להיבחר כחבר מועצה מטעם הישוב הנוגע בדבר. בקבלת החלטה בענין זה תתחשב המועצה בהצעת הועד המקומי הנוגע בדבר, אם בחירת צירי הישוב היחה לפי השיטה הרובית, או בהצעת מגיסי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, אם בחירת צירי הישוב היתה לפי השיטה היחסית, ולא תפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור הסר. 41. ועדת הנהלה. (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן סל ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה. (ב) בין ישיבת מועצה לחברתה רשאית ועדת ההנהלה, בשים לב להוראות השד, למלא כל תפקיד מתפקידי המועצה, חוץ מן הסמכות להטיל ארנונות, אגרדת, היטלים או תשלומים אחרים, או ללוות כספים, או להתקין חוקי עזר. (ג) ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. 42. ועדת בקורת. (א) למועצה תהא ועדת בקורת קבועה, שתפקידה לבדוק ולבקר את חשבונות המועצה ועניניה, את פעולת ועדותיה, מחלקותיה, מפעליה ומוסדותיה ועניניהם, ואת פעולת עובדיהם. (ב) ועדת הבקורת תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. 43. ועדה חקלאית. למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה. 44. ועדות שונות. נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל חוק אחר, רשאית המועצה לבהור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לעגינים או למקרים מסויימים. 45. הרכב הועדות. כל ועדה טל המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בחוק הדן בועדה, יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה, והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי מועצה. 46. יושבי ראש לועדות המועצה. (א) ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה. (ב) יושב ראש ועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין. 47. תקופת הכהונה של ועדות המועצה. ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה - 12 - שבחרה בה. ועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר העבודה שלשלמה נבחרה; והוא, שלא תיפגע סמכותה הכללית של המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידה או לשנות את הרכבה, וכץ להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים. 48. חדילת חברות. (א) חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. (ב) חבר ועדה שחדל מהיות בוחר יחדל מהיות חבר הועדה. 49. ועדות משנה. כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה. 50. מועד הישיבות. (א) מועצה חדשה תתכנס לישיבתה הראשונה לא יאוחר מ־14 יום מיום שנבחרה או שנתמנתה. (ב) המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת לחודש. (ג) ראש המועצה או ועדת ההנהלה רשאים לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין. (ד) ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה, ובה מפורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת הבקורת טל המועצה. (ה) יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת. 51. סדר היום, (א) את סדר היום לישיבת מועצה שלא נקבע מראש ע"י המועצה, יקבע ראש המועצה או ועדת ההנהלה והיא רטאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה. (ב) אין להעלות על סדר היום טל ישיבת מועצה או ועדה שוס ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך•. במועצה - שלוטה רבעים מכל חבריה, בועדה - שני שלישים ממספר חבריה, 52. הזמנות. (א) הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה בידי מזכיר המועצה או מזכיר הועדה, ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נסלחת על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות שלושים ושש שעות לפני הישיבה. (ב) הודעה ידבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה, או סמוך לה. 53. הנהלת הישיבות. (א) ראש המועצה ישב ראש בכל ישיבת מועצה, ובהעדרו - סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה - הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה לשבת בראש הישיבה. (ב) יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים בישיבה. 54. פומביות ישיבות המועצה. ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם יוחלט בישיבה שהיא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות. ־ 13 - 55. מנין חוקי והצבעה. (א) קבע החוק להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי (קוורום) לדיון באותו ענדן. (ב) בשאר המקרים - רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי ביןזיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות רגילות של מועצה או של ועדה, המתקימות בזו אחרי זו, - יהיה שליש החברים בישיבה השלישית מנין חוקי לגבי כל עני ן שעמד על סדר היום של שתי הישיבות. (ג) פרט למקרים שהחוק קבע להם רוב מיוחד בהצבעה, מתקבלות החלטות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. (ד) ההצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידים, אך על פי דריסת שליש, לפחות, מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תיערך הצבעה שמית. 56. פרוטוקול. בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי. המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות, וייחתם באותה ישיבה, או בישיבה הבאה, על ידי יושב ראס הישיבה, לאחר שייקרא באזני הנוכחים ויאושר. 57. הסדר העבודה והישיבות. רשאית המועצה, או כל ועדה, להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה, אך בשים לב לאמור לעיל בפרק זה. 58. תוקף הדיונים. תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של אחד מחבריה, או מחמת פגם סחל בבחירתו או בכשרו, או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. 59. פירושים. (א) "עובד במשכורת" פירושו - עובד שגמול עבודתו משתלם על בסיס סל שכר חודש או סל סכר תקופה העולה על חודש. (ב) "עובד בשכר" פירושו - עובד שגמול עבודתו משתלם על בסיס שונה משל עובד במשכורת, כגון שכר-יום, שכר קיבולת וכיוצא באלה. 60. העסקת עובדים וגמול עבודתם ותנאיה. (א) מועצה רשאית להעסיק לתפקידיה מזכיר, גזבר, מהנדס וכן עובדים אחרים במשכורת ולקבוע את משכורתם ותנאי עבודתם. (ב) ראש המועצה, או כל אדם מוסמך על ידיו, רשאי, בסיס לב להוראות המועצה בענין זה, להעסיק עובדים בשכר כדי להוציא לפועל כל עבודה של המועצה ולקבוע את שכרם ותנאי עבודתם. (ג) מועצה רשאית לדרוש מכל עובד הממלא חפקיד הגורר אחריות כספית שיתן ערבויות או בטחונות למילוי תפקידו כשורה. 61. קצבה (פנסיה) ותגמולים לעובדים. המועצה רשאית, באיסור השר, להורות הוראות בדבר מתן קצבות (פנסיות) לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה סל קופת תגמולים לטובתם. 62. איסור על טובת הנאה. לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרים ולא בעקיפים, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, בל חלק או טובת הנאה בכל חוזה שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם לא היו רואים אוחו כפסול לפי סעיף 9(ו) לכהן בחבר מועצה־ - 14 - 63. פיטורי עובדים והפסקת עבודתם. (א) עובד במשכורת - (1) אין לפטרו ואין להפסיק לזמן את עבודתו, אלא על פי החלטה של רוב חברי המועצה בישיבה שנתכנסה לאחר הודעה מוקדמת שבאותה ישיבה ידונו בהפסקת עבודתו או בפיטוריו; אין הוראה זו באה למעט כל זכות או התחיבות שלפי הסכם עבודה או לפי נוהג עבודה; (2) רשאית המועצה לפטרו או להפסיק עבודתו על פי החלטה רגילה, אם נתחייב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה פלילית בקשר לעבודתו או על עבירה פלילית אחרת שלדעת המועצה היא ממיטה עליו קלון; (3) חייבת המועצה לפטרו אם עבר על הוראות סעיף 62. (ב) עובד בשכר - רשאי ראש המועצה, או כל אדם המוסמך על ידיו, לפטרו או להפסיק לזמן את עבודתו, בשים לב להוראות המועצה בענין זה; אין הוראה זו באה למעט כל זכות או התחיבות שלפי הסכם עבודה או לפי נוהג עבודה. 64. עובד המועצה שהיה לחבר המועצה. (א) עובד המועצה שנתמנה או שנבחר להיות חבר המועצה, לא יהא זכאי לכהן כחבר עד שיתפטר מעבודתו; לא הודיע בכתב לראש המועצה תוך 14 יום ' מיום המינוי או הבהירה, על התפטרותו מעבודתו, יראו אותו כמסרב לקבל את המינוי או את הבחירה, ואת מקומו במועצה - כפנוי. (ב) עובד שהתפטר מעבודתו במועצה לפי סעיף זה, הזכות בידו לחזור לעבודתו תוך שלושה חדשים לאחר תום תקופת כהונתו כחבר מועצה, חזר כך -תיחשב לו תקופת עבודתו הקודמת במועצה וכן תקופת כהונתו כחבר המועצה כתקופות ותק בעבודה לצורך קביעת סכרו וזכויותיו בעבודתו החדשה או המחו דשת. 65. סמכויות המועצה. (א) המועצה מוסמכת,בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל חוק, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות: (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון בתחום המועצה. (2) להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לפי דעת המועצה לתועלת הציבור. (3) לדאוג לפיתוח תחום המועצה ולשיפורו, ולטפל בענינים כלכליים וחברתיים ובעניני תרבות וחינוך; ואולם המועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם סל הועדים המקומיים שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה. (4) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי. (5) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות. (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהס ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם וסגירתם. (7) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ו לפג י רתם. (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (לרבוח מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים) ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות. - 15 - (9) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, הגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה. (10) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה. (11) לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לבל מסרה שהיא בגדר סמכויות המועצה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שלדעת המועצה מטרותיהן מסייעות להסגת כל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה, ולנהוג בהן דרך בעלים. (ב) המועצה רשאית לתת איסוריס ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם. (ג) המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי שליחת עובדיה המורשים לבך ופועלים הנלווים עליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה, או לסם עשיית כל מעטה שהמועצה רשאית לעשותו. (ד) המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהיא בגדר סמכויותיה. 66. שיתוף עם רשויות אחרות. המועצה רשאית לעסות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת. 67. הוצאות. ההוצאות הכלליות של המועצה, היינו ההוצאות שהיא מוציאה לטובת כל החום המועצה, יתמלאו בדרך כלל מן ההכנסות הכלליות הבאות אליה מכל תחום המועצה ואילו ההוצאות המיוחדות, היינו הוצאות לטובת חלק מסויים סל תחום המועצה, יתמלאו בדרך כלל מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק למטרה זו. ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי בל חלק של הוצאות כלליות, ולהפך, חוץ מהוצאות לעניני תרבות שיתמלאו תמיד במלואן מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה שבשבילו מטפלת המועצה באותו ענין. 68. הכנסות. הכנסות המועצה יבואו ממכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד. 69. מכסות ושילומן. (א) המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה. (ב) המועצה תודיע בכתב לועד מקומי על בל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר כאמור בסעיף 102, תהא החלטת המועצה סופית. 70. מסים וסילופם. (א) המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק הימנו את הארנונות, האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות (לכולם יחד ייקרא בצו זה "מסיס") שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי הפקודה. (ב) החליטה המועצה להטיל סס, ישלם לה כל ועד מקומי את הסכום הבולל של המם המוטל על כל הנכסים, או על האנשים, שבתחום אותו ישוב; ואולם רשאית המועצה לקבוע, בהתיעצות עם הועד המקומי הנוגע כדבר, שבישוב פלוני ישולמו לה כל מסי המועצה, או מסים מסוייפים שבהם, במישריס על ידי החייב בהם, ואם קבעה כך יהיה הועד המקומי פטור מתשלום. 71. שיעורי המסים. (א) המועצה רשאית, באישורו של השר, לקבוע את שיעורי המסים ואת מועדי שילומט ולהטילט לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה. - 16 - (ב) ארנונות שהטיל המועצה על נכסים יהיו נישומים או בסכום קבוע לבל יחידת שטח, כגון לדונם או לחדר, או לפי ההכנסה המשוערת מהשכרת הנכסים, או לפי ערך הקרן שלהם, או לפי כל צירוף של הבסיסים האמורים, כולם או מקצתם, הכל לפי שתחליט המועצה מפעם לפעם, באישור השר. 72. שומה וערר. (א) החלימה המועצה, באישור השר, כי שומת ארנונה תהיה, כולה או מקצתה, על בסיס של הכנסה משוערת מהשכרת נכסים או של ערך הקרן שלהם (להלן - "השווי לצורך ארנונה"), או כי תוטל ארנונת גולגולת על התושבים, תמנה ועדת שומה. (ב) המועצה רשאית למנות ועדות נפרדות, לנכסים לחוד ולתושבים לחוד, או למנות לכל סוג כזה יותר מועדה אחת. לפחות שליש מחברי ועדת שומה יהיו אנשים שאינם חברי המועצה. (ג) מינתה המועצה ועדת שומה, תמנה גם ועדת עררים לעניני שומה, ובה שלושה חברים, שמהם שנים - אחד חבר מועצה ואחד לא חבר מועצה -שימונו על ידי המועצה, והשלישי שימונה על ידי השר. (ד) אין אדם יכול להיות גם חבר ועדת שומה וגם חבר ועדת עררים לעניני שומה. (ה) הוטלה ארנונה ששומתה, כולה או מקצתה, על בסיס של השווי לצורך ארנונה, תרשום ועדת השומה את השווי לצורך ארנונה סל הנכסים החייבים בארנונה ותפרסם לוח שומה לנכסים. (ו) הוטלה ארנונת גולגולת, תטוס ועדת שומה את כל התושבים החייבים בארגוניה ותפרסם לוח שומה לתושבים. (ז) כל הרואה עצמו מקופח על ידי שומה שבלוח שומה וכן ועד מקומי, או המועצה, רשאי תוך 14 יום מיום פרסו□ הלוח להגיש ערר בכתב לועדת עררים לעניני שומה. (ח) הזמן להכנת לוח ־שומה, דרך הכנתו, הפרטים שיכללו בו, תקפו, דרכי תיקונו ובקרתו, וכן סדר הגשת העררים עליו, סדרי הדיון בהט והודעת ההחלטה בהם - ייקבעו על ידי המועצה בהתחשב עם הוראות השר. 73. ערעור על החלטת ועדת העררים. (א) בעל דין הרואה את עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת העררים רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה. (ב) הערעור יוגש תוך 14 יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה במעמדו של המערער, או תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעה על החלטתה -אם ניתנה שלא בפניו. (ג) המועצה תהא משיבה בכל ערעור שאין היא עצמה מערערת בו, מלבד כל בעל דין שאינו המערער; ומשיודיעו למועצה על הערעור, יעביר ראש המועצה לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקטר לעני ן המשמש נושא הערעור. (ד) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה. (ה) הודעה על פסק הדין של בית המשפט תישלח על ידי הרשם בלי דיחוי לועדת השומה. (ו) החליט בית המשפט על תיקון לוח השומות, יתקנו מיד יושב ראש ועדת השומה לפי ההחלטה ויאשר כל תיקון בחתימת ידו. 74. סופיות. (א) מעשה או החלטה של ועדת שומה שלא הוגש עליהם ערר לפי צו זה -אין אחריהם ולא כלום. (ב) מעשה או החלטה סל ועדת עררים שלא הוגש עליהם ערעור לפי צו זה - אין אחריהם ולא כלום. (ג) פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש לפי סעיף 73 -אין אחריו ולא כלום. - 17 - (ד) אדם הטוען נגד כל פרט שבלוח שומה, שלא בדרך הקבועה בצו זה -אין שומעים לו. 75. תשלום בתקופת ערעור. בל החייב בתשלום ארנונה או סכום אחר לפי צו זה ישלם אותם במועדם אף אם הוגש ערר או ערעור על השומה או על הסכום ועדיין לא הוכרע בהם, אלא שאס חל שינוי בשומה או בסכום בעקב הערר או הערעור, הוא, או המועצה, ישלמו או יקבלו את ההפרש, הכל לפי הענין. 76. הפחתת מסים וויתור עליהם. המועצה רשאית להפחית מסים או לוותר עליהם מתוך התחשבות במצבו החמרי של החייב בהם, או בגלל סיבה אחרת שתאושר על ידי השר. 77. תוספת נכס או תוסב. הוסיפו ללוח השומה באמצע השנה נכס או תושב - פרט לתוספת מחמת טעות - יחולו אותה שגה על הנכם, או על התושב הארנונות השנתיות בשיעור יחסי לחלק הסנה שמיום גרם התוספת ללוח עד סוף הסנה. 78. חילופי בעלים או מחזיקים. (א) נהיה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, טבעלו או מחזיקו חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה טפרעונו חל לאחר שנהיה בעל הנכם או מחזיק בו, הכל לפי הענין. (ב) העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכם זה, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה ספרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור. אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכם הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו (אם ישנו כזה), הכל לפי הענין. 79. בנין שנהרס. בנין שחלות עליו ארנונות לפי צו זה והוא נהרס או ניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש, ואין משתמשים בו, וגמסרת למועצה הודעה בכתב על כך, לא יהיו הבעל והמחזיק אחראים לתשלום כל שיעור משיעורי הארנונות על הבנין טפרעונו חל אחרי מסירת ההודעה. 8. קופת המועצה. (א) כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או בשמה הם קופת המועצה. (ב) קופח המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו בחוק. 81. בטחון קופת המועצה. (א) גזבר המועצה הוא אחראי לבטחונה של קופת המועצה. אם אין גזבר, יהא ראש המועצה אחראי לבטחונה. (ב) כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא - (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר, ובאין גזבר - לראש המועצה, להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; (2) אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה סל בטחון שיבוא עליה אישור המועצה. 82. חתימה על פקודות תשלוט. כל המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה יהיו חתומים בידי ראש המועצה ובידי הגזבר, ובאין גזבר - בידי חבר מועצה שיתמנה במיוחד לסם זה. 83. הוראות להנהלת הקופה. רשאי השר, בהתחשב עם הענינים האמורים לעיל בחלק זה, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופח המועצה והמועצה חייכת לנהוג לפיהן. - 18 ־ 84. השקעת בספים. רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. 85. מחיקת חובות. כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אתר, טעונה החלטת המועצה אישורו סל השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור. 86. הנהלת חשבונות. (א) המועצה חייבת לנהל חשבון נכון של כל הכספים המתקבלים והמוצאים על ידיה או בשמה. (ב) יש לנהל חשבונות נבדלים של הכספים, שנתקבלו וששולמו על ידי המועצה או בשמה, להוצאות הכלליות לחוד ולכל סוג של הוצאות מיוחדות להוד, אלא שאם יש לזקוף לחשבונו של חלק אחד של תחום המועצה כמה סוגים של הוצאות מיוחדות, אפשר לנהל חשבון אחד לכל סוגי ההוצאות הללו יחד. 87. בקורת חשבונות ופרסומם. ראש המועצה ידאג לכך שהעתק מהחשבונות השנתיים שבוקרו, בהתאם לסעיף 8(2) לפקודה, בצירוף העתק מהדין־וחסבון של מבקר החשבונות יימסרו לכל חבר המועצה ושלפחות 3 העתקים מהם יישלחו לשר סמוך לאחר הכנתם. 88. הוצאה שאינה חוקית. (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה חוקית ויציין זאת בדין וחשבון שלו. (ב) הסר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאנה או שהרשה להוציאנה. הסר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. הסר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה. (ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד אם יוכיח את היפוכו. (ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב בת'סלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. (ה) לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבענו המועצה במשפט, ואם מרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. 89. אופן עשיית חוזים. (א) ראש המועצה רשאי לעשות בשמה כל חוזה ללא צורך בהחלטה מיוחדת של המועצה על כך, אם נתקיימו שני תנאים אלה: (1) שוויו של נושא החוזה אינו עולה על סכום שקבעה המועצה באופן כללי לתכלית זו. (2) ההוצאה הכרוכה בחוזה (אם כרוכה בו הוצאה) יש לה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר לשנת הכספים סבה נעשה החוזה. פרטי חוזים כאלה יירשמו בפנקס מיוחד לצורך זה. (ב) כל חוזה אחר טעון החלטה מיוחדת סל המועצה, ואם אין בתקציב המאושר לשנת הכספים סבה נעסה החוזה הקצבה מתאימה להוצאה הכרוכה בו, יהא החוזה טעון גם אישורו בכתב של השר. (ג) כל חוזה למתן זכיון או מונופולין מאת המועצה טעון איסורו בכתב טל השר. - 19 - 90. ועדת הצעות. למועצה תהא ועדת הצעות קבועה שתפקידה להשגיח על הצעות מחירים המוגשות למועצה ולהוות דעתה עליהן. 91. הזמנת הצעות מחירים. (א) עמדה המועצה לעשות חוזה עבודה או חוזה אספקה, שכרוכה בו הוצאה משוערת העולה על -.200 ל"י או על סכום אחר שנקבע על ידי השר, עליה לפרסם הודעה על כוונתה להתקשר בחוזה ולהזמין הצעות מחירים; ההודעה תפורסם על ידי המועצה גם בעתון יומי אחד לפחות. (ב) בפרסום יבואו תנאי החוזה הכלליים ותיאור קצר של הדרישות, ציון התקופה שבה יש להגיש הצעת מחירים והמקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי הצעות. 92. קבלת הצעות והדיון בהן. (א) ההצעות המתקבלות יונחו במשרד המועצה, בתיבה נעולה על שני מנעולים ספפתחותיהם שמורים אחד אחד בידי שני בני אדם שנתמנו לכך על ידי המועצה. (ב) כל ההצעות ייפתחו בישיבת ועדת ההצעות ויירשמו על ידי פקיד המועצה שנתמנה לתכלית זו. (ג) אין לקבל הצעות בטלגרמה או הצעות שאחרו. (ד) בדרך כלל תמליץ הועדה על ההצעה הנמוכה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים בה הם הוגנים והמציע נמצא ראוי לכך. המליצה הועדה על הצעה שאיננה הנמוכה ביותר, עליה לרשום את הנימוקים להחלטתה זו. (ה) המועצה תעיין בהמלצות ועדת ההצעות ותקבל את ההצעה הנראית בעיני המועצה. החליטה המועצה סלא לקבל את ההצעה הנמוכה ביותר, או את ההצעה שועדת ההצעות המליצה עליה, תרשום המועצה את הנימוקים להחלטתה זו. 93. אין חובה לקבל הצעה. אין ועדת ההצעות או המועצה חייבת לקבל אחת ההצעות שהוגשו לה. 94. ועדים מקומיים. (א) כל ישוב יהא בהנהלת ועד מקומי. (ב) ועד מקומי אפשר שיהיה מיוחד לישוב אחד (להלן - "ועד מיוחד") או משותף לישובים אחדים (להלן - "ועד משותף"). (ג) ועד משותף יקום לאתר שנתקבלה על כך החלטה באסיפה כללית בכל אחד מן הישובים המשותפים בו ולפי התכנית שנתקבלה כך; כל שינוי בתבנית של ועד משותף טעון החלטה כאמור. (ד) ישובים שהקימו להם ועד משותף מתבטלים בהם הועדים המיוחדים. (ה) ישוב רשאי לפרוש מועד משותף אם נתקבלה על כך החלטה באסיפה כללית ואושרה על ידי השר. 95. הרכבו של ועד מקומי, מינויו ובחירתו. (א) בועד מיוחד של ישוב שאיננו ישוב שיתופי יהיו לא פחות משלושה ולא יותר מתשעה חברים. (ב) מספרם של חברי הועד המיוחד הראשון בישוב כאמור תקבע המועצה בהתייעצות עם גופים ציבוריים, ובדרך זו תמנה אח חבריו. (ג) הועד המיוחד הראשון יכהן עד גמר תקופת כהונתה של המועצה הראשונה. (ד) מספר חברי ועד מקומי - פרט לועד הראשון - ייקבע על ידי הועד המקומי הקודם לו בסיס לב להוראות האסיפה הכללית. (ה) מספר חבריו של ועד משותף ומספר הנציגים של כל ישוב ייקבעו בתכניה להקמת הועד, שתתקבל לפי סעיף 94(ג). - 20 - (ו) חברי ועד מיוחד - פרט לועד הראשון - בישוב שאיננו שיתופי וכן נציגי כל ישוב כזה בועד משותף ייבחרו באותו יום ובאותו מעמד שבו ייבחרו נציגי אותו ישוב למועצה, על ידי אותם הבוחרים באותה השיטה ולאותה התק ופה. (ז) לא נבחר ועד מקומי כאמור בסעיף קטן (ו) או ועד מקומי שנבחר חדל לפעול, ימנה השר, לאחר התייעצות עם המועצה וגופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, ועד מקומי, ורואים ועד מקומי זה כועד המכהן כדין עד אשר י יבחר ועד מקומי. (ח) בישוב שיתופי יהיו האנשים המשמשים באותו זמן, על פי תקנותיו, כחברי הועד או המזכירות או ההנהלה סל הישוב - הועד המקומי המיוחד של הישוב או נציגי הישוב בועד המקומי המשותף, אם לא נקבעה הוראה אחרת בתכנית להקמת הועד המשותף. 96. ראש ועד מקומי וסגניו. ועד מקומי יבחר אחד מחבריו לראש הועד ויהא רשאי לבחור מבין חבריו סגן ראש הועד או סגנים אחדים; ואולם בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש, על פי תקנות הישוב, יושב ראס הועד או המזכירות או ההנהלה סל הישוב - ראס הועד המקומי בו. 97. ועדות וישיבותיהן. ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות וועדות לעניגים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות הסר, להסדיר לעצמן את עבודתן ואת ישיבותיהן. 98. סמכויות ועד מקומי. (א) לועד מקומי יהיו, בתחום הנהלתו, אותן הסמכויות טיס למועצה בתחום המועצה לפי סעיף 65 לצו זה ולפי סעיף 9 לפקודה, בכל אותם התנאים וההגבלות שסמכויות המועצה מותנות או מוגבלות בהם, אלא שהועד לא יהא רשאי להשתמש בסמכויות אלה אלא במידה שהמועצה אינה מטתמשת בהן וכל עוד שאין בכך משום סתירה להחלטות המועצה שהודיעו עליהן לועד ולחוקי העזר שלה. (ב) סעיפים 36 עד 40, 53, 58 עד 64, 80, 81(א), 82 עד 85, 86(א), 88(ב) עד (ה), 103 עד 107, 109(א) ו-111 יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על ועד מקומי, כאילו במקום "המועצה" היה כתוב בהם "הועד המקומי". (ג) ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל — זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפס, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים בלי אישורו של הסר. (ד) ועד מקומי רשאי לקבל מילוות וסעיף 4 לפקודה יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על מילווה כזה כעל מילווה של המועצה. (ה) ועד מקומי רשאי בשים לב להוראות השר, להסדיר לעצמו את עבודתו ואת ישיבותיו. 99. מסי ועד מקומי. (א) (1) ועד מקומי רשאי להטיל, בתחום הנהלתו, כל מס מן המסים שהמועצה רשאית להטילם לפי סעיף 70(א), ויהיו לו בקשר לכך הסמכויות שיש למועצה לפי סעיף 71(א), ובלבד שהועד יקבל לכל פעולה, שיבצע לפי סעיף־קמן זה, את אותו האיסור, 'מלו דקיקה המועצה לסם עשיית אותה הפעולה; (2) ועד מקומי ישתמש, לצרכי מסיו הוא, בשומות המועצה לצרכי מסיה היא על נכסים או על אנשים שבתחום הנהלתו. אם אין למועצה שומות מתאימות, רשאי ועד מקומי, בשים לב להוראות השר, לערוך שומות ולקבוע תקפן, דרכי הכנתן, תיקונן ובקורתן והרשויות לכך, וכן לקבוע את סדרי הגשתם של עררים וערעורים עליהם, סדרי הדיון בהם ואופן הודעת ההחלטה בהם; (3) דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על גבייתם של מסי הועד המקומי, ולצורך זה יהיו. לראש ועד מקומי הסמכוניות הנתונות לראש המועצה בקסר לגביית מסיה. ־ 21 - (ב) ועד מקומי רשאי, באיסור שר, להוסיף, בתחום הנהלתו, אחוזים או סכומים (להלן - "תוספת") למסי המועצה המשתלמים במישרים על ידי החייב בהס. התוספת תיגבה על ידי המועצה, יחד עם המם עליו הוספה, לטובה הועד המקומי ותועבר אליו בניכוי הוצאות הגבייה החלות עליה. (ג) ועד מקומי רשאי להפחית את המסים שלו או התוספת או לוותר עליהם, מתוך התחשבות במצבו החמרי של החייב בהם או בגלל סיבה אחרת שתאושר על ידי הסר. 100. תקציב ועד מקומי. לשם מילוי תפקידיו לפי צו זה יכין ועד מקומי, לפי הצורך, תקציב של ההכנסה וההוצאה ויגישו באמצעות המועצה לאישור השר. סעיף 7 לפקודה יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על תקציב כזה כעל תקציבה סל המועצה. 101. אסיפה כללית של ישוב. (א) אסיפה כללית של ישוב לפי סעיף 94, אי 95(ד), תבונס על ידי הועד המקומי או על ידי ראש המועצה בהודעה שתפורסם בישוב לפחות 3 ימיס לפני המועד שנקבע לאסיפה. (ב) ראש הועד המקומי ישב בראש האסיפה הכללית וינהל אותה, ובהעדרו - סגנו, ואם יש יותר ממגן אחד והם נוכחים באסיפה - הסגן שהאסיפה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש הועד וכל סגניו, תבחר האסיפה באחד מתוכה להיות יוטב ראש. (ג) אסיפה כללית היא חוקית אם משתתפים בה לפחות רוב הבוחרים בישוב. עברה חצי שעה לאחר הזמן שנועד לקיום האסיפה ואין רוב הבוחרים נוכח בה, תהיה האסיפה חוקית בכל מספר משתתפיה. (ד) החלטות באסיפה כללית מתקבלות ברוב דעות המשתתפים או המצביעים בה. 102. ערר סל ועד מקומי. (א) ועד מקומי רשאי להגיש לסר ערר בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (לכל אלה ייקרא להלן - "פעולה") או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת הטענות האלה: (1) שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה מסמכותה של המועצה או נעשתה שלא לפי הוראות צו זה; (2) שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחיבויותיה של המועצה; (3) שהפעולה או ההימנעות פוגעת בעניניו של ישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר או בענינים של התושבים שבאותו תחום. (ב) הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), רשאי הסר לצוות על המועצה לבטל את הפעולה שיצא עליה הערר, או לעשות את הפעולה שיצא ערר על ההימנעות ממנה, ובלבד שעשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה. 103. חותמת המועצה. (א) למועצה תהא חותמת. (ב) חותמת המועצה תהא שמורה בידי ראש המועצה; ברשותו אפשר להניחה למשמרת אצל מזכיר המועצה או אצל עובד אחר שימונה לשם כך על ידי המועצה. (ג) חוזה או מסמך אחר שלא הוטבעה עליו חותמת המועצה לא יחייב את המועצה, פרט למקרים שלגביהם נקבעה בצו זה הוראה אחרת. (ד) אין להטביע את חותמת המועצה על כל חוזה או מסמך מחייב אחר של המועצה אלא בפני ראש המועצה, חבר מועצה אחד והמזכיר או עובד אחר שהורשה על ידי המועצה, וכל אחד מהם יחתום את שמו על החוזה או על המסמך האחר לראיה שבפניו נחתם. - 22 - 104. משפטים. המועצה רשאית להגיש תביעה, או לפתוח ולעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט או בכל משא ומתן משפטי בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן סל זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או סל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. 105. שמירת מסמכים. השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לשם כך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. 106. גישה לספרי המועצה. (א) ספרי המועצה, מסמכיה וגיירותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב סל ראש המועצה. (ב) ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן. 107. עיון בספרי המועצה. כל משלם מסים או תושב זכאי: (א) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה, או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת העררים לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא. (ב) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 50 פר" אלא באיסור הסר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה (פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה הסגורות) או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות טל מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם. (ג) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום מתקבל על הדעת שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על 100 פר" בעד כל דף או חלק מדף של כל העתק או תקציר אלא באישור השר. 108. אופן פרסום מסמכים. (א) מקום שצו זה מחייב פרסומו של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרדי המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהז־בקת ההעתקים על הבית של משרדי המועצה ועל הבית של מטרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב שייקבעו על ידי החייב בפרסום. (ב) מקום שצו זה מחייב פרסומו של מסמך בישוב ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתון להנהלתו, ובהדבקת ההעתק על הבית טל משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתהום הנהלתו של הועד המקומי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. 109. אופן מתן הודעות וכו'. (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אתר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי כתובת משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור 'שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכות לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה. ־ 23 ־ (ב) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אוחו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שס; או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי כתובת מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכם שבו דנה ההודעה. (ג) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל "הבעל" או אל "המחזיק" בלי כל סם או תיאור נ וסף. (ד) תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. 110. דין וחשבון על הנהלת המועצה. (א) ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל סל כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך הסנה שחלפה. (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה. (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. 111. המצאת ידיעות וכו' לשר. השר רשאי לדרוס בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. 112. עבירות וענסים. (א) מנהל הבחירות, ראש קלפי או כל מי שנתמנה עוזר לאחר מהם בתחנה או במנין הקולות ולא שמר על סודיות ההצבעה או על סודיות הבחירות; (ב) המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה, או סל הועד המקומי, וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם; (ג) מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעסות זאת כמסך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה; יד (ד) מי שמסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; (ה) מי שעיכב או שמנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי, או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך, בהיכנס לבנין או לקרקע בדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם הקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה, דינו - מאסר עד חודש ימים או קנם עד 50 לירות או שני הענטים כאחד. 113. הוראות מעבר. (א) כל נכס שבבעלותה או בהחזקתה של המועצה האזורית מגידו שהוקמה על פי צו המועצות המקומיות (אזור מגידו), 1945 * (להלן - הצו המבוטל), מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס, כל החובות שחבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה, החובות שהיא חבה בהם וההתחייבויות שקיבלה על עצמה כדין עוברים למועצה מיום פרסום צו זה ברשומות (להלן - יום הפרסום). (ב) כל אדם או חבר בני אדם שהתמנו או שנבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצו המבוטל ושנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בה, והוראות צו זה יחולו עליהם באילו התמנו או נבחרו לפיהן. (ג) כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצו המבוטל, יראו אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. * ע"ר 1945, תוס' 2 מס' 1403, עמ' 293; ק"ת 438, תשי"ד, עמ' 617. ־ 24 - (ד) לוח שומה שהיה בתקפו ערב יום הפרסום, יראו אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. (ה) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום, על פי הוראות הצו המבוטל, יראו אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה. 114. ביטול. צו המועצות המקומיות (אזור מגידו), 1945 * - בטל. 115. השם. לצו זה ייקרא "צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מגידו), תשי"ז - 1957". תוספת. בתוספת זו "מפה" - המפה של אזור מגידו הערוכה בקנה מידה של 1:20,000, והחתומה ביד שר הפנים ביום כ"ה בשבט תשי"ז (27 בינואר 1957) ושהעתקים ממנה נמצאים במשרד הפנים ובמשרד המועצה האזורית. חלק א' טור א' טור ב' שם הישוב תחום הישוב __________ גושי רישום קרקע (ועד בכלל) אליקים הגושים: 11829 בשלמותו, אותו חלק מכל גוש מהגושים 11827, 11828, 11830, 11833, 11834, 12023 עד 12025 המסומן במפה באות "א". גבעת עוז הגושים: 20282, 20283 בשלמותם, אותו חלק מכל גוש מהגושים 20284, 20285 המסומן במפה באות "ב", חלק מאדמות כפר רומנה המסומן במפה באות "א" ואדמות כפר צלפה. גל-עד הגושים: 11905, 11908, 11909, 11912 עד 11914, 11918, 12054, 12055, 12057 בשלמותם; אותו חלק מכל גוש מהנושים 11903, 11904, 11907, 11915 עד 11917, 919 1 1, 1924 1, 1935 1, 12140, 12142 המסומן במפה באות "א"; אותו חלק מהגושים 11906, 11930 המסומ; במפה באות "ב"; אותו חלק מגוש 11979 המסומן במפה באות "ג" וחלק מאדמות תענך המסרמן במפה באות "א". דליה הגושים: 11873, 11876, 11978 בשלמותם; אותו חלק מכל גוש מהגוסיס 11869, 11871, 11872, 11874, 11875, 11877, 11906, 11979, 11981, 11988 המסומן במפה באות "א", אותו חלק מכל גוש מהגושים 11903, 11904, 11924, 11925, 11976, 11977 המסומן במפה באות "ב" וחלק מאדמות כפר תענך המסומן במפה באות "ב". הזורע הגושים: 11075, 11076, 11078, 11087, 11105, 11108, 11443 בשלמותם; אותו חלק מהגוסים 11104, 11442, 11444, 11446, 11447 המסומן במפה באות "א", אותו חלק מגוש 11441 המסומן במפה באות "ב"; חלק מגוש 11465 המסומן במפה באות "ג" וחלק מאדמות כפר תענך המסומן במפה באות "ג". מגידו הגושים: 20279, 20280, 20288 בשלמותם; אותו חלק מהגושים 20271, 20272, 20276, 20277, 20281, 20285 עד 20287, 20289 עד 20291, 20293, 20391 המסומן במפה באות "א", ואותו חלק מגוש 20278 המסומן במפה באות "ב". * ע"ר 1945, תוס' 2 מס' 1403, עמ' 293; ק"ת 438, תסי"ד, עמי 617. - 25 - טור א' שם הישוב טור ב' תחום הישוב גושי רישום קרקע (ועד בכלל) מדרך עוז הגושים: 11861 בשלמותו, אותו חלק מכל גוש מהגושים 11755, 11766, 11851 עד 11855, 11859, 11860, 11862 המסומן במפה באות "א". משמר העמק הגועים: 11430 עד 11432, 11758 עד 11760 בשלמותם; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11433, 11445, 11463 עד 11465, 11754 המסומן במפה באות "א", ואותו הלק מגוש 11447 המסומן במפה באות "ג". נחלאות הגושים: 114,39, 11440, 11453 עד 11456 בשלמותם; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11457, 11458, 11461, 11462 המסומן במפה באות "א", אותו חלק מכל גוש מהגוסים 11444 עד 11446, 11459, 11463, 11464 המסומן במפה באות "ב". עין העמק הגושים: אותו חלק מכל גוש מהגושים 11742, 11747, 11748, 11832 המסומן במפה באות "א"; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11830, 11833, 11834, 12024 המסומן במפה באות "ב". עין השופט הגושים: 11420 עד 11423, 11425, 11442, 11926, 11927, 11931, 11933 בשלמותם; אותו חלק מכל גוש מהגוסים 11925,11868, 11928 עד 11930, 11932, 11934, 11936 המסומן במפה באות "א"; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11875, 11877, 11935 הממומן במפה באות "ב"; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11869, 11924 המסומן במפה באות "ג" וחלק מאדמות כפר תענך המסומן במפה באות "1". רמות מנסה הגושים: 11966, 11968 עד 11971 בשלמותם; אותו חלק מהגושים 1870 1, 11964, 1965 1, 11967, 1972 1, 11976, 11977, 11980 המסומן במפה באות "א"; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11869, 11871, 11872, 11874, 11988 המסומן במפה באות "ב"; אותו חלק מגוש 11967 המסומן במפה באות "ג" וחלק מאדמות כפר רומגה המסומן במפה באות "ב". רמת השופט הגושים: 11743 עד 1.1746, 11831 בשלמותם; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11742, 11747, 11748' 11832, 11867, 11868, 11870, 11967. המסומן במפה באות "ב"; אותו חלק מכל גוש מהגושים 11830, 11871, 12024 המסומן במפה באות "ג" וחלק מאדמות כפר תענך המסומן במפה באות "ה". חלק ב' גושי ריסוס קרקע (ועד בכלל) הגושים: 11434, 11435, 11448, 11449, 11460, 11751 עד 11753, 11756, 11757, 11768, 11854 עד 11858, 11863, 11920, 11921, 20274, 20291, 20292, 20296 עד 20299, 20317 עד 20323, 20326 עד 20330, 20347, 20349, 20357, 20390 בשלמותם; חלק מהגושים 11441, 11459, 11767, 11864, 20278, 20284, 01ל20, 20316, 20324, 20346, 20348 המסומן במפה באוח "א", חלק מהגושים 11442, 11447, 11457, 11461, 11462, 11465, 11754, 11755, 11851 עד 11853, 11859, 11860, 11862; 11915 עד 11917, 11919, 11929, 11932, 11934, 11936, 20271, 20289, 20-290, 20293, 20391 המסומן במפה באות "ב"; הלק מהגושים 11851, 11935, 20272, המסומל במפה באות "ג"; חלק מאדמות כפר רומגה המסומן במפה באותיות "ג" ו-"ד"; חלק מאדמות כפר זבובה המסומן במפה באות "ה" וחלק מאדמות כפר תענך המסומן במפה באות "ו". ב"ה בשבט תשי"ז (27 בינואר 1957) ישראל בר-יהודה שר הפנים - 26 -עלון המועצה מועצה אזורית מגידו הרי מנשה • י"ז אייר תשכ"ח (15.5.68) • מס' 15 יערות מנשה צעדת יערות מנשה היער היפה והגדול המשתרע על ההרים שבחבל מנשה על שטח של 32 אלף דונם, הופתע מהקהל הססגוני והעליז שהופיע פתאום במסלולים המסומנים לצעדה. מראות נוף ופינות חמד הידועים רק לחובבי הטבע המובהקים נפתחו פתאום לאלפי הצועדים, חברים מקיבוצי האיזור ומאות המשתתפים שבאו מכל חלקי הארץ. הרכב המשתתפים בצעדה זו נבדל מקהל הצועדים בצעדות הרגילות. כאן צעדו הורים וילדיהם הקטנים, משפחות משפחות ואפילו סבים ונכדים צעדו יד ביד. שני מסלולים היו לצעדה: תאורת חוץ כאולם האזורי באחרונה הפעלנו את התאורה בסביבת ה-אולם ובמגרש החניה. עד עתה היתר, סביבת האולם אפלה ומסוכנת מבחינת הבטיחות הן להולכי רגל והן לרכב הרב המגיע לרחבת החניה. התאורה בחוץ גם נאה וגם מוסיפה חגיגיות לאולם וסביבתו הן בעצרות והן בערבי מופעים. אורחים שהזדמנו באחרונה שיבחו את התיכנון ש'ו הגיבהך והתאורה המשווים אופי ציבורי תרבותי לאולם האזורי. באחד הערבים אירחנו כנס של צה"ל באולם. בו נאם אלוף פיקוד הצפון וכן הופיעה להקת פיקוד הצפון. באותו ערב היה מגרש החניה צר מלקלוט את כל הרכב הרב בו הגיעו ה-משתתפים בכנס. כביש גישה למוסד "שומריה" הכביש נפתח לתנועה לשביעות רצון כולם. בעיקר מרוצים הנהגים שלא יצטרכו עוד לחצות א) לאלה המבקשים לגמוע מרחקים ניתן מסלול א' מתל־מגידו עד ג'וערה. ב) למשפחות עם הילדים הקטנים נקבע מסלול קצר מיער משמר־העמק עד ג'וערה. שני המחנות נפגשו במרחבי היער אי־שם ולא חסרו פגישות של הפתעה בין מכרים ותי-קים שלא נפגשו מזה זמן רב. מזג האוויר הקריר והרוח הטובה והחברתית ששררה בין הצועדים, הפכה את הצעדה לחוויה אישית ומשפחתית. כל זה מוכיח לנו כי יש מקום למפעל זה ויש לטפחו ולהפכו למסורת קבע באזורנו. את איזור המגורים של קיבוץ משמר־העמק בדרך למוסד החינוכי. הכביש ישתלב יפה בנוף היער והחניון של הקק"ל שנמצא בסמוך לו. ועדה פדגוגית למרכז המקצועי המבנים במרכז הקדם־מקצועי מתקרבים לסיומם ועתה עובדים על תיכנון השטח, גינון, תאורה, מידרכות וכו'. הוקמה ועדת פדגוגית משותפת לשני מוסדות החינוך "שומריה" והרי־אפרים, שהיא הגוף ה-מייעץ לראש המועצה בענין הפעלת המרכז המקצועי. לפי התכנית ילמדו כבר בשנת הלימודים הבאה למעלה מ־200 חניכים במרכז המקצועי ועתה עוסקים בהרכב חבר־ד,מורים ותכנית הלימודים. הרכב הוועדה הפדגוגית הוא: ממוסד "שומריה": אדם שדמי ורחמים גלבוע ממוסד הרי־אפרים: יונה ינאי, יהושע זקס ועזרא שטרנברג. 2 על הפרק בשטח המוניצפלי חדרי חולים במוסד הרי-אפרים המועצה פירסמה מכרז לבנין מירפאה וחדרי חולים במוסד החינוכי הרי־אפרים. את התיכנון עשתה המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר ה-צעיר ושטח הבניה המתוכנן הוא 145 מ"וי. המועצה קיבלה על עצמה את מימון המיבנח ומקווים שהבנין יושלם עוד הקיץ. מענק השתלמות הח' זוניה גורן, חבר קיבוץ שער־העמקים, מרצה בבית־הספר להשכלת מבוגרים זה 5 שנים. השנה הוא יוצא לשנת השתלמות, המועצה אישרה מענק השתלמות בסך 750 ל"י לזוניה וזה כאות הוקרה על פעילותו בשטה ההוראה באזורנו. "נחלאות" הוויכוח על פרשת "נחלאות" אינו יורד מסדר יומה של העתונות היומית. להלן מספר קטעים מן התקופה האחרונה: ההכרת הקרקע פ"נחלאות" בניגוד להחלטת הסוכנות מינהל "מקרקעי ישראל" החכיר לאחרונה סופית את הקרקעות ביישוב "נחלאות" שבעמק יזרעאל — למעלה מאלף דונם — לפקידים שלא התיישבו על הקרקע. הוא עשה זאת בניגוד מפורש להחלטת ועדת־הכספים של הסוכנות, שהחליטה לנתק כל קשר עם הפקידים ולהגיש לבית המשפט תביעה להוציא צווי־ פינוי כנגד כולם. בדיוק באותו זמן החליט מינהל "מקרקעי ישראל" לחתום עם בעלי "נחלאות" על חוזה־ חכירה לארבעים ותשע שנה. חוזה־החכירה, שהוא למעשה כעין מכירה ועומד בניגוד לחוזים הקודמים, שנחתמו לכל היותר לתקופות של שלוש שנים, אשר הוארכו מדי פעם — מתייחם לשטחי המטע, שהוא הנכס ה"חשוב ביותר לאנשי ,נחלאות'." כפי שנודע מצויים בין אנשי "נחלאות" לפחות פקיד בכיר אחד במינהל מקרקעי ישראל. בכד תמה למעשה פרשה ארוכה, שבה היו מעורבים פקידי המדינה ומוסדות־ציבור, ש-קיבלו אדמות ותקציבים, כדי להתיישב בכפר, אך למרות כל התביעות החוזרות ונשנות לא עמדו בהתחייבויותיהם. כולם מוסיפים להתגורר בחיפה והסביבה. מינהל "מקרקעי ישראל" חתם על החוזה באישירו של שר החקלאות, אך תור התנגדות מפורשת של ועדת־הכספים של הסוכנות. ה- מחלקה המשפטית של הסוכנות אף שלחה הו-דעות נוטריוניות ל־21 בעלי "נחלאות" לפנות את נחלותיהם. אלא שתוך כדי ההכנות להגשת המשפט חתם בינתיים המינהל על ההוזה, ה-מקנה להם את הבעלות המעשית על הקרקע. בעלי "נחלאות" החזירו רק את שטחי הפלחה והמירעה. פרשת "נחלאות" החלה ב־1953, כאשר פקידי הממשלה ומוסדות ציבוריים ואנשי צבא־הקבע קיבלו אדמות ותקציבים הניתנים למתיישבים המתחייבים להקים מושב ככל המושבים. בתק-ציבים ניטעו כ־100 דונם מטעים של פירות נשירים והוקם משק־מירעה נרחב. אך המשקים עובדו ע"י עובדים שכירים. במשך כל השנים נמתחה ביקורת חריפה ביותר על הסוכנות והקרן־הקיימת על שאינם נוקטים באמצעים, כדי לחייב את בעלי "נח-לאות" להתיישב במקום, או להחזיר את מה שקיבלו ללא־הצדקה. גם מבקר המדינה, ש-נתבקש ע"י ראש־הממשלה לבדוק את העניין, קבע, שהחכרת הקרקעות נעשתה בניגוד לתקנות וכי אין כל הצדקה להשאיר בידי בעלי "נח-לאות" את הקרקע, בניגוד להתחייבויותיהם להתיישב במקום. לאחרונה כבר נחתם זכרון־ דברים בין אנשי "נחלאות" לבין מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות, רענן וייץ, שלפיו תרכוש הסוכנות את המטעים תמורת תשלום מלוא הערך של ההשקעות. אף נקבע בורר שיקבע מהו הסכום שהסוכנות תשלם לבעלי "נחלאות". הבוררות הופסקה לפני הגמר בהס-כמת שני הצדדים. כפי שנודע עמד הבורר להמליץ על סכום גדול מאוד, שלא עמד בשום יחם להשקעותיהם העצמאיות של אנשי "נחל־. 3 אות", אשר קיבלו את כל הכספים בהלוואות לא־צמודוה ובתנאים נוחים. במשא־ומתן שהת-נהל אחר כך הציעו בעלי "נחלאות'/ שהם מוכנים לקבל את ערך ההשקעות, בתנאי ש-ייחתם אתם חוזה לתקופה ארוכה. ר. אלוני, סגן מנהל "מקרקעי ישראל" אמר, שהמטעים הוצעו למכירה ליישובי הסביבה ולמועצה ה-אזורית מגידו, אולם איש לא רצה בהם. לדבריו הוחכרו היום המטעים בתנאים המקובלים כלפי חברות כ"רסקו", "יכין" וכדו' ולא בתנאים הנוחים ביותר המובטחים למתיישבים. לעומת זאת טענו בפני אנשי הסוכנות, שלא היתד. כל הצדקה להחכרה, וכי בעלי "נחלאות" קיבלו, למעשה, את האדמות בטענות בלתי־־נכונות... הם הבטיחו להתיישב ולא התיישבו. מה ד,מיש-חקים האלה ז מדוע לא החזירו את קרקעותיהם בעזרת בית־המשפט, כפי שתובע מבקר המדי-נה ז אותם החוגים אף גילו, שוועדת־הכספים של הסוכנות החליטה מה שהחליטה כבר לאחר שמחלקת ההתיישבות ניהלה משא־ומתן עם בעלי "נחלאות". הוועדה דרשה להפסיק כל מגע עם אנשי "נחלאות" ולגבות את כל המגיע מהם, תוך סילוקם מהקרקע באמצעות בית-המשפט. באשר לסכום ההשקעות שהשקיעו אנשי "נחלאות" אמרו אותם החוגים, שהשקעות אלה באו למעשה מהתקציבים ההתיישבותיים. "על המשמר", 21.2.68 מ. א. הכהרות בענין "נחלאות" בכתבה הנושאת את הכותרת "החכרת ה-קרקע ב"נחלאות" בניגוד להחלטת הסוכנות", אשר פורסמה בעתונכם ב־21.2.68 יש אי־דיוקים. ואלו הו העובדות: 1. בשנת 1963 הוסכם בין המחלקה להת-יישבות של הסוכנות היהודית לבין אגודת נח-לאות על בוררות אשר תקבע את גובה הסכום שיש לפצות בו את חברי האגודה שלא התיישבו במקום עבור השקעותיהם. 2. לקראת סיום הבוררות ומתן פסק ה-בוררות ע"י הבורר חזרה בה המחלקה להת-יישבות, בהסכמת האגודה, והבוררות בוטלה. 3. בתאריך 28.4.66 הושג הסכם בין מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, לבין אגודת נחלאות, על־דעת ראש המחלקה להתיישבות, לפיו היה על המגודה להחזיר ל- מינהל 1000 דונם שעובדו פלחה, מתוך ב־4000 דונם שהוחכרו לה, ואילו לגבי יתר השטת ייחתם חוזה קבע. 4. ההסכם הנ"ל אושר עקרונית ע"י שר החקלאות בתאריך 11,9.66. 5. במו"מ נוסף בין מינחל מקרקעי ישראל לבין אגודת נחלאות הוסכם, כי חוזה לתקופה ארוכה ייחתם אך ורק לגבי השטח הנטוע, כ־1100 דונם, ואילו יתר השטח יוחזר למינהל. 6. הסדר זה קיבל את המלצת המרכז ל-תיכנון ופיתוח חקלאי והתיישבות, בתאריך 28.9.66 ואת אישורו הסופי של שר החקלאות בתאריך 2.10.66. 7. משקי המועצה האזורית מגידו אשר נודע להם על ההסדר הנ"ל, הביעו את הת-נגדותם להשארת שטח המטע בידי נחלאות ואף קיימו פגישה בקשר לכך עם שר החקלאות. מאחר ואגודת נחלאות היתד, מוכנה עקרונית למסור גם את השטח הנטוע, הוצע למועצה האזורית, כי תנהל מו"מ ישירות עם האגודה בקשר לפדיון השקעותיה במטע. 8. מינהל מקרקעי ישראל לא קיבל הודעה מהמועצה האזורית מגידו על תוצאה חיובית של המו"מ, אם בכלל קויים המו"ט. 9. מינהל מקרקעי ישראל לא קיבל כל הודעה מהמחלקה להתיישבות או כל מחלקה אחרת בסוכנות היהודית המבקשת לעכב חתימת חוזה החכירה לתקופה ארוכה עם אגודת נחלאות. 10. משרד מבקר המדינה לא פנה למינהל בקשר להחכרת הקרקע לאגודת נחלאות. 11. ולסיכום, חוזה החכירה עם אגודת נחלאות נחתט ע"י מינהל מקרקעי ישראל על יסוד ההסכם שהושג בין הסוכנות היהודית ל-אגודה, שאושר ע"י שר החקלאות והועבר ל-ביצוע למינהל. תנאי החכירה נקבעו כמקובל לגבי החכרת קרקע למטעים לחברות ופרטיים. וזאת במקום התנאים שהיו בחוזה הקודם עם קק"ל, לפיו היו מבוססים דמי החכירה על ה-מחירון המקובל להתיישבות החקלאית. לפיכך אין כל אמת בנאמר בכתבה כאילו פעל המינהל בנדון "בניגוד מפורש" להחלטת הסוכנות. ר. אלוני "על המשמר", 14.3.68 (מינהל מקרקעי ישראל) 4 הצעת תקציב לשנת 1968/69 ת ק פ ו ל י ס אומדן תקציב לשנת 1968/69 לפי תקציב נוסף לשנת 1967/68 תקבולים בפועל גשנת 66/67! 1 שס הפרק פרק 114,864 96,864 95,029 מיסים 11 200 327 27 אגרוה 12 345,800 403,149 431,554 מכסות ועדים ע"וז פ"מ 14 מכסות ועדים ע"ה " 240,000 העברת שירותים 212,000 212,000 163,000 מענק 19 114,000 36,000 19,000 העברת שירותים 413,808 224,000 168.000 מלוות איזון 31,800 19,739 20,403 תברואה 21 28,000 48,539 20864 שמירה ובטחון 22 10,000 10,502 510 תכנון 'בנין 23 93.600 47,881 16804 נכסים ציבוריים 24 162,000 1,000 - חגיגות ואירועים 25 35,500 52,318 23021 השתתיויות 26 72,343 40,500 27000 שירותם חקלאיים 29 189,700 178,632 131616 חינוך 31 106,700 104,370 117387 תרבות 32 35,500 29,250 24,138 בריזות 33 62,780 37,592 26,588 סעד 34 7,776 7,776 76ז,7 דת 35 12,348 12,348 16,534 נכסים 43 200,000 190,000 162,807 תחבורה 44 100,000 הכנסות משנים קודמות 53 2,588,719 1,761,775 1,466358 ס"ה תקבולים ת ש ל ו מ י a אומדן תקציב לשנת 1968/69 לפי תקציב נוסף לשנת 1967/68 תשלומים בפועל בשנת 1966/67 שם הפרק פרק 77,050 60,493 מינהל כללי 61 41,200 32"''39 28,234 מינהל כספי 62 17,000 300,000 00=8'11 20,577 הוצאות מימון העברת שירותים לועדים 63 652,530 6223 "78 621,304 תשלומים ע"דז פרעון מלוות 51,700 37,4—53 17,393 תברואה 71 74,092 73,0 45 69,157 שמירה ובטחון 72 6,000 0נ=8,0£ 1,215 תכנון ובנין 73 111,750 127,4: 20 19,613 נכסים ציבוריים 74 206,200 5,40=30 2,756 חגיגות ואירועים 75 125,000 6*^5'24 64,534 השתתפויות 76 77,683 4ק62,0 38,188 שירותים חקלאיים 79 235,700 24135*"*° 176,303 חינוך 81 156,850 145,70"° 121,310 תרבות 82 58,000 נ4 48,00 27,402 בריאות 83 82,688 46,95 0 37,548 סעד 84 7,776 7,77—^ 7,776 ד ת 85 15,000 גס ס ס J 14,020 נכסים 93 190,000 י" 170,00 136,005 תחבורה 94 2,500 2,70^3 3,030 תשלומים לא רגילים גמחים לועדים 99 100,000 2 ,588,719 1,761,77^ 1,466,858 ס"ה תשלומים בשירות החקלאות 1.5 מיליון לירות למלחמה כפרומיה r ן"גי 011101 ifrr r) במלחמה במזיק ד'פחדניה, שגרם לאחרונה נז-קים כבדים לשורת גידולים בחקלאות. לפי התכנית שעובדה במשרד ינקטו בשורת פעולות להדברת המזיק: יסייעו למשקים להנהיג פקחים מקומיים, שיעקבו אחר הופעת המזיק ויכוונו את הריסו-סים בהתאם לכך. פקחים אלה יוחזקו על־ידי המשק אך יודרכו על־ידי משרד החקלאות. יופעל פיקוח אזורי, כשעל הפקחים במשקים יופקד פקח אזורי בעל ידע מתאים — שיהיה במגע מתמיד עם הפקחים, ידריך אותם בשעת הצורך ויעזור להם בביצוע הטיפולים. כמדכן, יבוצע — מיבצע אזורי להדברת אוכלוסיית הפרודניה בכל השטחים — בשיתוף מספר מועצות אזוריות שכבר הודיעו על נכו-נותן לפעולה. במקביל נעשית עתה פעולה לאישור תכשירים חדשים להדברת הפרודניה, לאחר שהתכשירים הישנים שוב אינם פועלים לעתים, כתיקנם. יובאו גם מומחים מחו"ל ויוגבר הקשר עם חברות בחוץ־לארץ, כדי להוסיף ולעקוב אחר הידע הנוצר בעולם. משרד החקלאות הגדיר גם שורת מחקרים ארוכה לטווח קצר וארוך כדי להתגבר על המזיק. שליש מההוצאות הכרוכות בפעולה יכוסה מתקציב משרד החקלאות. מ־צזדר החקלאות האזורי בעפולה בשיתוף המועצות האזוריות התארגן לקראת המלחמה במזיק. בדיון במועצה שלנו הוחלט להשתתף במימון ובאירגון הפעולה באיזור העמק. מקצרה משוכללת לרשויות ניקוז מקצרה לקצירה בשטחים משופעים, ראשונה מסוגה בארץ, הובאה לאחרונה מחו"ל, ביוזמת האגף לשימור קרקע וניקוז. המקצרה תשמש כארבע רשויות בצפון הארץ לקצירת הצמחיה בגדות תעלות־ניקוז ובשיפועים תלולים של נחל קישון, תנינים, מגידו ונחלי מנשה. עד עתה היו מכסחים את הצמחיה על ידי "'1111*011 wr לסחף קרקע. מחיר דומקצרח הוא כ־30,000 לירות. נשקלת עתה האפשרות להביא ארצה מספר מקצרות נוסף מסוג זה לרשויות ניקוז אחרות, המקצרה נמסרה להפעלה לאגודת "ראש" שעל יד מועצה אזורית מגידו, המפעילה גם את הטרנצ'ר. נקווה שזה יביא לחסכון ניכר בהוצאות האחזקה של תעלות הניקוז, עכורות ניקוז נרחכות באיזור מגידו רשות הניקוז מגידו עומדת לנקז בשנה זו שטחי־קרקע גדולים בהיקף דומה לזה של שנת 68־1967. אשתקד נוקזו על־ידי הרשות קרוב ל־3,000 דונאם שטחי־שלחין וחממות מהגליל העליון עד חדרה, בהשקעה של כ־450 אלף ל"י. כן נוקזו שטחים בעלי רטיבות גדולה שלא חתאימו לשטחי־שלחין, ולאחר שהונחו צינורות נעשו השטחים מתאימים לגידולי פלחה ומטעים. ה-צינורות הונחו בשטחי הדרים ובעיקר בחמ-מות — דבר שהצריך ניקוז תת־קרקעי לאיסוף עודפי המים המיותרים, מעומק של 60—80 ס"מ. לצורך עבודות אלה הופעלה לראשונה ב-ארץ, מכונת חפירה הולנדית ("טרנצ'ר"). ש-עלתה 120 אלף ל"י. הונחו צינורות פלסטיים תת־קרקעיים מתוצרת "פלסים" מרחביה ו־ "פלסטרו גבת". "על המשמר", 23.4.68 6 תרבות והשכלה תמה עונת הלימודים של בית-הספר האזורי למבוגרים. סיום העוגה צויין ע"י מסיבה באה ורבת-משתתפים ב־25 במרץ בקיבוץ רמות־מנשה. כ־130 חברים — תלמידי בית־הספר האזורי הסבו ליד שולחנות ערוכים יחד עם סגל המו-רים ועובדי המועצה האזורית. בפי התלמידים והמורים כאחד הובעו דברי הערכה על המפעל הנאה של ביודהספר האזורי, בו ניתנה אפשרות למידה לחברים מבוגרים אם להשלמת השכלתם, ואם לריענון ידיעותיהם והרחבת האופקים. הודגש אחוז הנשירה הקטן של המשתתפים מאז התחלת עונת הלימודים ועד לסיומה. הת-חילו 210 תלמידים וסיימו 162 — נשירה של 22%. מצד התלמידים והמורים הובעה המשאלה לקיים גם בעונת החופש פגישות אחדות של הכיתות והחוגים על מנת שלא תחול הפסקה מוחלטת בלמידה וניתוק מנושאי הלימודים. ואמנם הוחלט לקיים מיפגשים חודשיים של רוב הכיתות וההוגים. במסיבה זו נפרדו המשתתפים מד,ח' אשר בנארי (הזורע) שריכז בשתי עונות את בית-הספר האזורי למבוגרים, וצוייגה מסירותו ו-יזמתו הברוכה להרחבתו וקידומו של מפעל חשוב זה. תכנית הלימודים של בית־הספר למבוגרים לקראת השנה הבאה נמצאת בשלב של הכנה, ויש סיכוי, שנוסף לכיתות וחוגי־הלימוד שלמדו השנה וימשיכו גם בעונה הבאה יתווספו כיתות וחוגים חדשים, כגון גיאוגרפיה א"י־ית, המשק הקיבוצי, השפה הערבית ועוד. קיים סיכוי שכל הכיתות והחוגים של בית־ הספר האזורי למבוגרים ירוכזו במקום אחד והוא בית־הספר הקדם־מקצועי. החוג הדרמטי האזורי במסיבה נאה ובאווירה עליזה במועדון לחבר של קיבוץ גלעד סיים החוג האזורי לדרמה בהדרכתה של שולמית בת־דורי את עוגת פעולתו. כ־30 חברים התחילו את בחוג וכמעט אותו מספר חברים סיים אותם. נאמרו דברי הערכה חמים לפעולתה הברוכה של שולמית והובע צער על כך שהחוג נאלץ להפסיק את פעולתו עד להתחלת עונת הלי-מודים הבאה, בגלל התחייבויותיה של שולמית בניהולו האמנותי של חג מהולות־עם בדליה. גם החוג הזה החליט לקיים פגישות לעתים מזומנות בימי החופש. במסיבה שולבו תרגילי משחק נאים של קבוצות תלמידים. נאמרו גם דברי תודה והערכה כלפי אב־ סניית־החוג, קיבוץ גלעד והמארחת של המסיבה הח' מרים שרון. החוג האזורי לידיעות הארץ ב־15 בפברואר החל החוג את פעולתו. כ־120 חברים מכל ישובי האיזור נפגשים אחת לשבוע — כל יום חמישי, בקיבוץ דליה. החוג עוסק בשני סוגי־נושאים: א) האיזור הקרוב — חבל מנשה, הכרמל. בנושאים אלה מרבית המרצים היו מקיבוצי האיזור. ב) נו-שאים כלליים עם מרצים מבחוץ. עד כה התקיימו ההרצאות הבאות: אלישע לינדר (מעגן־מיכאל): .המחקר ה-ארכיאולוגי התת־ימי. ד"ר י. אלגביש (חיפה): חפירות שקמונה. ד"ו רפאל גבעון (משמר־העמק): תגליות ומחקרים ברמות־מנשה וסביבתה. מיכאל מאיר (גלעד): תגליות הדשות ב־ איזור גלעד. יואש ידידיה (רמת־השופט): מפעלי המים בנחלי מנשה ודליה. ד"ר עמנואל ענתי (ירושלים): בעקבות ה-אדם הקדמון בחבל מגידו — מחקר האתר אבו זוריק. יהודה רוט (שער־הגולן): סקר רמת־הגולן הדרומית. בית־הספר להשכלת מבוגרים 7 הלהקה לזמר־עם החלה את פעולתה ב־29 בפברואר. משתתפים בה מ־6 ישובי האיזור. הלהקה עובדת רק על יצירות ישראליות ובעיקר על יצירות המלחינים מישובי האיזור. המדריכים: דב כרמל (דליה) ויעקב שגיא (עין־השופט). בשלבים מאוחרים תשתלב בפעולת הלהקה גם תזמורת קטנה. הלהקה תתרכז בעתיד הקרוב בהכנת שירים מתאימים לחג המחולות בדליה שייערך בסוף יוני. תערוכת אמני האיזור בשיתוף עם הנהלת המוזיאון בית וילפריד (הזורע) תיערך מ־1 ביוני ועד 27 ביולי תערוכת יצירותיהם של ציירי האיזור. בתערוכה יוצגו מיטב העבודות של כ־12 ציירים מישובי איזור מגידו. כאולם האזורי בשלושת החודשים האחרונים נתקיימו מו-פעים אלה: בינואר; בובטרון גבעת־חיים, הגשש ה-חיוור (שני מופעים), בימת הקיבוץ, קונצרט האנסמבל הקאמרי. בפברואר: "בימת צוותא" — מלחמת עולם שניים וחצי. "בימת השחקנים" — סיפור אוריה (2 הצגות). במרץ: התיאטרון העירוני־חפיה — ה א ב, קונצרט האולפן למוזיקה האזורי, ערב אמנותי של מוסד הרי אפרים, הצגה לילדים של קיבוץ עין־השופר — "לכלוכית", הצגה לילדים של התיאטרון הקאמרי: הנסיכה והרועה, התיאטרון הקאמרי: המסע האחרון. באפריל: ערב אמנותי של התנועה הקיבוצית לציון חג ה־20 למדינה. 3—4 במאי: הקומפניון דה לה שנסון. התכניות הקרובות: סוף מאי: "בימות" — ספון דיבר. יוני: קונצרט תזמורת קול ישראל עם סו-לנים על נבל והליל. יולי־אוגוסט: הפסטיבל לזמר ודרמה: באלט אמריקאי' תזמורת פולקלור־ג'ז אמריקאית, ערב שלונסקי. פרם ע"ש יחזקאל ברעם ז"ל גם השנה — כבשנים הקודמות — יוענק מטעם המועצה האזורית הפרס ע"ש יחזקאל ברעם ז"ל לאחד החברים מישובי האיזור ש-הצטיין בשטחי היצירה השונים: אמנות,ספרות, או יצירה תרבותית־חברתית אחרת. נתקבלו כבר ההצעות מאת מזכירויות ה-ישובים ולאחר שוועדת השופטים תקבע את המועמד תתקיים חלוקת הפרס במסגרת נאותה באולם האזורי. הטיפול בנדוד המאומץ בשבועות האחרונים חלה התקדמות ניכרת בהידוק הקשרים בין המועצה האזורית וישוביה לבין הגדוד המאומץ. האימוץ עובר יותר ויותר מהשלב של קשר בין המועצה האזורית ובין מפקדת הגדוד, לשלב של טיפול אינדיבידואלי בחיילי הגדוד מחוסרי משפחה בארץ, ע"י ועדות הקשר של הישובים. כ־30 חיילים חולקו בין ישובי האיזור לטי-פולם הישיר של הישובים שמתבטא במשלוח חבילות, חילופי מכתבים, אירוחם של החיילים בישובים, הזמנתם לחגים, וביקור אצל החיילים בבסיס ואצל פצועי הקרבות האחרונים בבתי־ החולים. תוצאותיהן של פעולות האימוץ בצורה זו, הן מעודדות ביותר והן לשביעות רצון שני הצדדים: של המאומצים והמאמצים כאחד. כבר נקשרו קשרי מכתבים אישיים הדוקים, והחיילים מבטאים את רגשי הערכתם כלפי ה-מאמצים במכתבים נרגשים וחמים. עובדי המועצה האזורית וחברי ועדות הקשר של הישובים ביקרו בחודשים אלה בשתי הז-דמנויות בבסיס — פעם במסיבת שיחרורם של 50 חיילים מהשירות ובה הוגש שי אישי מטעם המועצה האזורית לכל אחד מהמשתחררים, ופעם במסיבת פורים של הגדוד, בה הופיעה גם שלישיית "מגידו" עם שירי עם דרום־אמריקאיים. עשרות חיילים ומשפחותיהם היו גם אורחי המועצה במופעים אחדים באולם האזורי שלנו. 8 עם סיום הלימודים בבית־הספר האזורי בשבוע שעבר נערכה בקיבוץ רמות־מנשה מסיבה לציון סיום הלימודים בבית־הספר ה-אזורי. היתה זאת פגישה רבת משתתפים ושררה בה אווירה נעימה ורוח טובה — וחבל שרק מעטים מקיבוצנו היו נוכחים. מטרת הפגישה היתה לסכם במשותף את תקופת הלימודים. הושמעו דברי סיכום מצד המארגנים, הוצעו הצעות לגבי ההמשך ונאמרו דברי הערכה לגבי הלימודים — והיתד, זאת על פי רוב הערכה חיובית מאוד. — הובעה תודה לבבית למארגנים ולמורים, והיה מורגש שדברים אלה לא נאמרו כדי לצאת ידי חובה אלא "באו מן הלב". התקבל הרושם שרובו ככולו של הלומדים הפיקו תועלת ונהנו מן הלימודים, וכולם הדגישו שביודהספר למבוגרים נעשה למפעל חשוב ויש לברך על קיומו ולעודד את צמיחתו. לא אמסור כאן פרטים על הקורס בו הש-תתפתי (קורס לספרות חדישה), אך אני רוצה לציין שני גורמים שלדעתי גרמו להצלחת ה-קורס: הגורם העיקרי הוא השתתפות פעילה של הלומדים, הן בהכנה ו"עבודה עצמית" לקראת השעורים, הן בדיון ובשיחה בשעור עצמו. אשר להכנה: ראינו ברכה בכך שהוטלה עלינו "קריאת חובה" לא מעטה — והרי כולנו עייפים אחרי יום העבודה, על פי רוב טרודים בתפקידים שונים למיניהם. ולא קל למצוא את הזמן ואת הריכוז הפנימי הדרוש לקריאה רצי-נית של חומר ספרותי, שהיה לעתים קשה למדי. וראה זה פלא: כולנו מצאנו את הזמן, החובה הפכה להנאה ולא פעם זכינו לחוויה אומנותית רצינית ויחד עם זאת — תוך כדי דיון — לפגישה עם בעיות בוערות של תקופתנו ועו-למנו. ה"חומר" העסיק אותנו לא רק בשעות הקורם, אלא ליווה אותנו הן בקריאה, הן ב-מחשבה במשך כל ימי השבוע. הדיון בקורס עצמו היה על פי רוב ער ומענין, וגם השתתפו בו לא פעם חברים שבוודאי לא לעתים קרובות מתבטאים בציבור. לא תמיד היינו תמימי דעה עם המרצה ועם גישתו לחומר, ואולי דווקא היה גורם "מגרה" לוויכוח ער. וכאן אוסיף מילה לגורם השני שרציתי לציין: נפגשנו בלימודים עם הרבה חברים ממשקים שכנים, ופגישה זו היתה נעימה מאוד, מעודדת ו"מרעננת"; ובלי ספק היה בזה אחד הסודות להצלחת הלימודים. ובצדק הדגיש גם ראש המועצה בדבריו במסיבה את חשיבותה של פגישה זו בלימוד משותף. — על כן, יש לברך את בית־הספר האזורי למבוגרים על הישגיו, יש להודות לכל אלה שטרחו לא מעט למען אירגונו ויש לעודד השתתפות רבה יותר של חברינו, צעירים כוותיקים, בשנה הבאה. הזורע ולטר רון מפעל חינוכי חדש מפעל חינוכי חדש מוקם באזורנו ומן הראוי שהציבור שלנו יפנה אליו את תשומת לבו. לידתו בענין צנוע אך מסתבר שהממדים יהיו רציניים למדי. כידוע הוחלט בשעתו שבמסגרת המגמות (דיפרנציאציה) בכיתות העליונות במוסדות החינוכיים יוקדשו שעות אחדות להכשרה קדם מקצועית בשטחים: אגרומכניקה וכלכלת הבית בעיקר. הובטחו על ידי גורמים שונים מענקים והלוואות לשם הקמת המיבנים וסידור הציוד. מוסדות אחרים מיהרו להגשים את הדבר ואילו באזורנו התנהלו הדיונים בכבדות והדבר הושהה. עד שראש המועצה הנמרץ שלנו נכנם לתמונה והוחל בבניה. כמקום נקבע שטח בקירבת אולם עין־השופט. והנה, העובר בכביש בדרך לדליה יכול כבר היום לראות קבוצת מבנים הקרובים להשלמתם. כאמור, הדבר החל במטרה צנועה אבל בינתיים נתגבשו תוכניות רחבות הרבה יותר והן: הוקם כאן בית־ספר מקצועי במלוא מובן המילה המיועד להוראת חמישה מקצועות; כיתות אלו מיועדות להוראת בני המושבים וקבוצות נוער, וכן יינתנו פה השעורים הקדם 9 מקצועיים לחניכי המוסדות. והעיקר, ביודהספר הזה שמו.יהיה "יד לבנים'/ וישמש גם אכסניה לחוגי הלומדים מהקובוצים בחודשי החורף ולמפעלי השתלמות שונים. אכן, הגשמת רעיון שרבות דובר בו. אשר לשעורים הקדם מקצועיים יש לציין שהענינים לא הובהרו עדיין די הצורך. מדור המוסדות עובד על הכנת תוכניות אבל הדברים טרם נתגבשו. על ידי קיבוצים שונים נשלחו חברים וחברות להכשרה אבל פרט לרכישת ידע במקצועות בהם הם עתידים להורות אין באפ-שרותם להתכונן בצורה תכליתית למשימתם כי כאמור, המושג "קדם מקצועי" לא לבש עדיין בשר וגידים. בישיבה המשותפת של הוועדות הפדגוגיות של שני המוסדות החינוכיים (הרי אפרים ו-שומריה) בנוכחות חנן קויים דיון על המצב הכללי והבעיות האירגוניות והפדגוגיות העי-קריות. מתוך הנחה שבראשית שנת הלימוד תשכ"ט ייפתחו שערי בית־הספר הוחלט לזרז את קביעת התכניות הבסיסיות. אושר המשא־ ומתן שמתנהל עם אדם בעל נסיון בהנהלת בית־ספר מקצועי ובעל כושר להורות בשטח זה (אף כי איננו איש קיבוץ) והוחלט על בחירת ועדה פדגוגית מצומצמת אשר תעמוד לימין מנהל זה. יש לקוות שהצעדים האלה יבטיחו התחלה תקינה. התבססות המפעל תבוא, כמובן, רק עם רכישת הנסיון. מוסד "שומריה" פולי מחשבות על חינוך קדם־מקצועי במשך שנים מתלבטים חברים רבים וגם מחנכים במוסד, כיצד להחדיר לנוער את ה-מחשבה, שהמשק הקיבוצי לא רק משק חקלאי, אלא גם משק תעשייתי. הדור הראשון הגיע ארצה עם אידיאולוגיה חקלאית, הם באו לבנות את הארץ ולעבד את אדמתה, והיה לשאיפה הזאת ביסוס כלכלי ורעיוני רחב (מברוכוב עד גורדון). המשכנו בדרך זו, והצלחנו בכל ה-משקים ובכל התנועות להחדיר את ההכרה ה"חקלאית" לבנינו; גדל דור חדש של חק-לאים קיבוציים, שנוכל להתגאות בהם. היה זה הישג חינוכי שהוכיח את עצמו במציאות. מיכון החקלאות ששיחרר כוחות עבודה וה-צורך לפתח את התעשיה כדי להפנות כוחות אלה אליה במשקים, העמיד אותנו בפני ה-שאלה, איך לחנך את הבנים להכרה, שהתעשיה חשובה באותה מידה כמו החקלאות — הן ל-מדינה הן לקיבוץ. המגמה במוסדות החינוך של התנועה היתר, עד כה חקלאית, וקשה למצוא את הדרך שתקיף גם את התעשיה. אין לנו מסורת, ואין לנו דוגמה. שמענו שהולך וקם באזורנו בנין לבית־ספר קדם־מקצועי. המוסדות "שומריה" ו"הרי אפרים" מתלבטים, כיצד לשלב את החינוך הקדם־מקצועי בתכנית הלימודים, וטרם מצאו פתרון. כאיש מן השורה, בלי נסיון בחינוך ובלי לדעת פרטים, אנסה להביע כמה הרהורים על הנושא הזה, ואבקש מראש, לא להבין זאת כביקורת או תלונה, אלא כנסיון לתרום בדרך קונסטרוקטיבית. 1. אני יוצא מההנחה שאין לוותר על שום שטח של תכנית הלימודים הקיימת. אפשר להק-ציב לחינוך ה"תעשייתי" רק זמן מצומצם ביותר (מדובר על 5 שעות בשבוע). 2. החינוך הקדם־מקצועי לא צריך לבוא במקום לימוד מקצוע בבית־ספר מקצועי. 3. תכנית הלימוד בשטח זה צריכה להיות מותאמת גם לבנים וגם לבנות וצריכה לתת בסיס רחב ביותר וידיעות רחבות בנושא "תעשיה". לפי ההנחות הנ"ל הייתי מציע לעבד תכנית בצורה של חוגים או קורסים בנושאים הבאים: א) מה זה "תעשיה" — מחומר הגלם לתוצר המוגמר. חזרה על היסטוריה של יצור מוצרים מהאדם הקדמון עד למאה ה-20; המה-פכה התעשייתית; ארצות תעשיה; מדוע הת-פתחה תעשיית הטקסטיל דווקא באנגליה, ה־ תעשיה הכימית בגרמניה וכו' וכו'. ב) שיטות ייצור; היסטוריה; שיטות שו-נות לפי ענפים, לפי משטרים שונים וכר. שי־ 10 טות בארץ ובארצות אחרות. ביקורים במפעלים רבים ולימוד משיטות, איך מייצרים בגדים, פלסטיק, מזון, כלים, מכונות, רהיטים, ברגים, שעוני מים, מכשירים חשמליים ועוד. לימוד לפי פרויקטים בענפים שונים באופן אינדיבי-דואלי או בקבוצות. ג) אירגון תעשיה וכוח־אדם. הבדלים מהו-תיים בין תעשיה וחקלאות. קצב ד,תעשיה;גורם של יחידת זמן בעבודה (הדקה) בתעשיה. ד) חקר עבודה והגורמים השונים אשר מביאים ליעילות, ריווחיות ועליה בהספק; טכ-נולוגיה ופיתוח חומרים ושיטות. יש אפשרות להוסיף כהנה וכהנה, ואולי יש גם מקום ללימוד ראשוני בשירטוט או בעבודה עצמית. אין אני רואה בזה מטרה ראשונה. כוונתי היא לקרב את הנושא אל התלמיד מהצד התרבותי והחברתי. אני רוצה להעמיק בו את ההרגשה שיש לתעשיה תפקיד בחברה ה-אנושית ובמיוחד בחברה הישראלית ובקיבוץ. אני רוצה — על ידי לימוד מעמיק והבנה רחבה בכל שטח ה"עשיה" — לקרב את הנושא וליצור קשר — גם רגשי — בין הצעיר לבין התוצר התעשייתי (ללא הבדל מאיזה חומר), כפי שיש קשר אישי בין החקלאי לבין הצמח שהוא מגדל. אני משוכנע שנגיע לזה רק על ידי רכישת יידע על תעשיה, ולא יזיק אם גם הבן שבחר להיות חקלאי, ירכוש את הידיעות האלה. בנקודה זו ברצוני להעיר שגיבשתי מחשבות אלה בשיחה עם פרופסור לורנס כהן מבית־ הספר לניהול תעשייתי בטכניון. ברור לי ש-תכנית כזאת רחוקה מתכנית של בית־ספר מקצועי כמו "אורט" ואולי גם שונה ממושגים שהיו למתכננים. ברור לי גם כן שלא יהיה קל למצוא מורים שיהיו מסוגלים ללמד לפי שיטה זאת. בשלב זה אני מביא את הדברים האלה, ואשמח אם הם יתרמו לעיצוב דמותו של הדור הבא שהוא צריך להיות דור החלוצים התעשייתיים בארץ. הזורע זאב וייס השאלה נשארה תלויה באוויר באחד הימים נתקבלה פנייה מאת המושל הצבאי של בית־לחם, אל יו"ר המועצה האזורית מגידו, הח' אלחנן הלוי, לאירוחם הפרטי של כמה נכבדים ערביים ביישובים הקיבוציים שבתחום שיפוטה של המועצה. יו''ר המועצה השיב בחיוב ומועד הביקור נקבע לשבת. במשטרת ג'נין נערכה פגישת ההיכרות הרשמית בין יו"ר המועצה ובין הנכב-דים הערביים, שכללו את ראשי הערים בית־לחם, בית־ג'אלה, בית־סחור, שני חברי הפארלאמנט הירדני לשעבר, 2 תעשיינים ומזכירי העיריות. מג'נין הגיעו כולם לבית המועצה האזורית, שם ניתנה להם ע"י הה' אלחנן הלוי הסברה תמצי-תית על פעולות המועצה האזורית ועל אורח־ החיים הקיבוצי. — לאחר סיור במשקים, משנוכחו במו עיניהם מה גבוהה היא רמת החקלאות במשק הקיבוצי — השאלה שהוצגה כמעט ע"י כולם היתה: האם יש סיכוי כלשהו, שהכפר הערבי יגיע אי־פעם לרמת החקלאות הקיבוצית? היתה זו שאלה ריטורית, שביטאה מישאלת־ לב מהולה בקנאה... — לאחר שראו את סידרי־ השיכון של הילדים וקיבלו הסבר קצר על אורה־ החיים בחינוך המשותף — נסבה שאלתם על מצב המשפחה בתנאים של חיי הקיבוץ. האם גם בקיבוץ מתפשט אותו תהליך של התרופפות הקשרים המשפחתיים, כתוצאה מן החיים המודר-ניים ומאי־תלות כלכלית של האשד, וכר... ומשנאמר להם, כי המשפחה בקיבוץ מלוכדת יותר, קשורה יותר בקשרים אינטימיים — העיר אחד המשתתפים בקורטוב של חוש הומור: "אתם חוזרים למצב במשפחה, שאנו עוד לא יצאנו ממנו". הערה זאת היתד, בה נימת גאווה על יתרון המשפחה הערבית על זו היהודית... 11 בעתונות משנסב הנושא בשאלת אחוות עמים והחינוך לקראתו, הוסבר להם היטב, כי זה אחד מיסודות החינוך הקיבוצי, המסתייע גם בצעדים מעשיים של ביקורי תלמידי המוסדות שלנו בכפרים ערביים והתארחות משפחות בבתי ערבים מן היישובים הסמוכים. ובנושא זה הציע מנהל מח' החינוך של עיריית בית־לחם בפשטות: "הבה ונערוך פגי-שות בין המורים והתלמידים מקרב שני העמים. המורים שלנו, מימי השלטון הירדני — מורעלים בשנאת ישראל. פגישות כאלה עשויות לקרב אותנו ולהקהות את עוקץ השנאה". "הנה — הוא אומר — אני קורא את "אל־מירסאד"; זהו העתון הקולע למטרה החשובה ביותר במצב הקיים: הוא מחנך לאחוות־עמים. אך יש לי הרושם — הוסיף אחד מן החבורה — כי אתם, היהודים, מתחמקים מפגישות אתנו"... האמנם ? במסגרת הסיור המתוכנן ביקרו האורחים במיפעלי התעשייה של הקיבוצים: דליה והזורע. לא היה קץ להתפעלותם מן השכלולים והרמה הטכנית של בתיהח"ר הנ"ל. "כמו במיפעלים בשווייץ ובגרמניה" — העיר אחד תעשיין שסייר כבר לא אחת באירופה. ומשנאמר להם, כי "ארד" מייצא כעת שעוני־ הם לא שכחו את הבטחתם ואת הזמנתם לביקור־גומלין. שכן — לא שכחו גם את ה-פגישה הלבבית בקיבוצי המועצה האזורית מגידו. הם — ראשי העיריות של בית־לחם, בית־ ג'אלה ובית־סחור. בשבילם היתר, זאת הזדמנות נוספת לגילוי יחסי־הידידות והאחווה שבין שני העמים• הם אינם פוליטיקנים זולים, מקופחי־ יוקרה, שכבודם המדומה מכתיב להם הימנעות ממגעים ישירים עם אוכלוסי מדינת ישראל, ובעיקר עם היהודים שביניהם. הם מפוכחים מאוד והרבה יותר ריאליסטיים. יודעים הם, כי מדינת ישראל היא עובדה קיימת במפת המזרח התיכון וכי הדרך היחידה לפתרון בעיות האיזור הכאובות היא הדו־קיום בשלום מים רבים לדרום־אמריקה, הפליט ראש עיריית בית־לחם באנחה: "בין הלקוחות האלה בוודאי ישנם גם תושבי בית־לחם לשעבר. 75 אלף מהם נמצאים כיום בדרום־אמריקה"... לאחר ארוחת־הצהריים ברמת־השופט — בירך יו"ר המועצה את האורחים וציין את חשיבות המיפגש למען המטרה המשותפת לשני העמים: מטרת השלום והחיים המשותפים. ראש עיריית בית־לחם הודה מקרב לב על החווייה שזומנה להם והצטרף אל ברכת קודמו לשלום ולחיסול שנאת העמים. כן הזמין את מארחיו לביקור־גומלין בעירו לאחר חג־המולד. מי שהיה חבר הפארלאמנט הירדני, שישב על־ידי, הטיל מבטו אל מעבר לחלון ואמר לי: "ראה נא, אם תחפרו שם קצת יותר עמוק — מובטחני, כי מצוא תמצאו את עצמות אבות־ אבותינו, שלנו ושלכם, קבורים ביחד. הם נחים בשלום על משכבם. האמנם גזירה היא, שרק המתים יהיו קבורים ביחד ? ואנו, החיים — האמנם לא הגיעה השעה — לחיים משותפים בשלום ובשלווה?" השאלה נשארה תלוייה באוויר. הוא ידע: לא אנו צריכים לתת את התשובה. רשות התשובה בידי נאצר, בידי חוסיין וגרוריהם. "על המשמר", 31.12.67 אבישי וההכרה ההדדית של עם בזכות רעהו לשכון לבטח במדינתו" תוך שיתוף־פעולה מירבי ב-תחומי הכלכלה, התרבות, המדע והחברה. והם גם ביטאו זאת בגלוי. ועל־כן כה כמהים הם לשלום־קבע וכמונו היהודים, שואפים הם להסדר בר־קיימא ולמגע בין נציגי שני העמים בכל הזדמנות שהיא, רשמית ובלתי־רשמית — למען ההידברות וה-הדגשה החזקה, כי כל פגישה נוספת, כל חי־ לופי־דעות אמיתיים וכנים, כל דו־שיח מלב אל לב וללא תכסיסים — מקרבים אותנו לשלום. ועל־כן כה מובנים היו לנו דבריו של מר בנדק, ראש עיריית בית־לחם, בברכו אותנו באורחיו ואורחי עירו, בהדגישו, כי "אנו נשמש 12 "כולנו בני־דודים" גשר להבנה ולאחווה בין שני העמים. כי רשאים אנו, האורחים, לראות את עצמנו כבני־בית בבית־לחם בו נולדה בשורת השלום; שכן אנו בני־משפחה־אחת; כולנו בני־דודים". * שיבושים קלים בדרך הארוכה מרמת־השופט, דרך יהודה והשומרון, גרמו איחור קל לשעת קבלת־הפנים, שנקבעה בעיריית בית־לחם. ב-הבעות תמיהה (על האיחור) ושמחה (על ש-הגענו בשלום) על פניהם — קידמו את פנינו ראשי־העיריות ופקידיהם הבכירים. לאחר שנמ-סרה לידינו התוכנית המודפסת של סדר־יומנו — התחלנו בביקורים בבית־לחם ובסביבה. לא היה זה סיור תיירים שיגרתי. מארחינו היו מעוניינים יותר להראות לנו חלק ממיפע־ ליהם הכלכליים וללמוד תוך כדי ביקור את בעיותיהם. וכך הוליכתנו דרכנו לראשונה אל בית־החורשת לרהיטים אשר בבעלותו של ראש עיריית בית־לחם עצמו. מיפעל גדול, משולב, של רהיטי עץ וברזל. אך בעייתו העיקרית כיום היא בעייתם של כמעט כל המיפעלים הכלכליים באיזור הגדה: הפער הגדול שנוצר בין הוצאות הייצור שעלו מאוד ובין מחירי המוצרים שלא עלו אלא במעט, וכן הצטמקותו הניכרת של השוק הטרום־מלחמתי. חומרי הגלם נתייקרו; (עד לפני מלחמת ששת הימים היה הסחר חופשי, בעיקר עם ארצות המזרח הרחוק וחומרי־הגלם יובאו לירדן ללא כל מכס). שכר־העבודה עלה, בייחוד של בעלי־המקצוע השונים בענפי העץ והברזל; וכל בעל־מקצוע טוב מוצא לו עבודה בירושלים המערבית, שבה הוא מקבל שכר־ עבודה פי כמה גבוה יותר. כל אלה הן הסיבות העיקריות שביהח"ר לרהיטים של מר בנדק הצטמק מאוד ובמקום 150 הפועלים, שעבדו בו פעם (לפני המלחמה)— עובדים כיום רק 25—30. אותה בעייה גולל לפנינו בעל ביח"ר "נאצר־ טכסטיל", שמכונותיו הרבות מתכסות והולכות שכבות שכבות של אבק והן כמעט ואינן עו-בדות. בס"ה שני פועלים עובדים במיפעל, בו עבדו קודם 25 איש. שגי מיפעלים נוספים שבהם ביקרנו — מצבם טוב יותר• הם סבלו הרבה פחות משינויי המישטר: ביהח"ר המודרני למוצרי פלאסטיק של אבו־עייטה, המייצר לאחר שיקומו עשרות מוצרים, אינו מוגבל וכן יקב היינות של נזירי־ קרמיזן, שיינותיו המשובחים מוצאים את דרכם לשוקיהם הקודמים וכן נוספו לו לא מעט לקו-חות יהודים, הבאים במיוחד לבית־ג'אלה כדי לקנות מן היינות, שאיכותם גבוהה ומחירם נמוך. הרושם הכללי מן הביקור במיפעלים הכל-כליים הוא, כי אלה עדיין לא השתלבו כליל בכלכלת ישראל והם נמצאים בעיצומו של תה-ליך ההסתגלות לתנאים החדשים, תוך קשיים וסבל לא מעטים. אלא שבעיות אלה — מישניות הן לעומת הבעיה המדינית היסודית, המנקרת במוחותיהם של המנהיגים המקומיים וראשי ה-עיריות — בעיית השלום עם ישראל. * לארוחת־צהריים הזמינו אותנו מארחינו ל־ בית־המלון המפואר "פנורמה", אשר בבית־ג'אלה. ישבנו עם יו"ר המועצה האזורית מגידו על־ יד מר מוסאלם, מי שהיה שר־הפיתוח בממשלת ירדן והחלפנו דעות על המצב. והימים — ימי מתיחות מדינית ובטחונית גוברת והולכת. הת-קפות רצחניות של חבלנים מצד אחד והצהרות קיצוניות, שחצניות של חוסיין — מצד שני. אך מששמעתי את הערכתו של מר מוסאלם על המצב, נבדק בי שמץ מן האופטימיזם שלו על אפשרות ליישב בדרכי שלום את כל ה-בעיות המדיניות בינינו ובין שכנינו. ואולי משום שידעתי, כי הוא בר־סמכא גדול יותר בהערכת המצב בירדן ומשמעותן האמיתית של ההצהרות הקיצוניות הנשמעות שם לבקרים. אולם בדבר אחד קשה היה שלא להאמין: בכמיהתם הכנה של מארחינו לשלום של אמת. וזה המכנה המשותף בינינו וביניהם, שבא לידי ביטוי בפי אלחנן הלוי, יו"ר מועצת מגידו, בדברי תשובתו ותודתו בשם האורחים: ה-אמונה והתקווה לשיתוף־פעולה פורה בין שני העמים, למעננו ולמען הדורות הבאים. שהרי "כולנו בני־דודים הננו"... "על המשמר", 16.4,68 אבישי 13 30 אלף חזו אשתקד כמופעיס באולם "מגידו" יותר מ־30 אלף איש חזו בשנה שעברה במופעי תרבות ואמנות שנערכו באולם האזורי מגידו שליד עירהשופט. האולם קיים זה 15 שנה ובו 1000 מקומות־ישיבה. לפני כשנתיים הצטרפה המועצה האזורית מגידו כשותפה לאולם, ומאז הושקעו בו ב־400 אלף ל"י כדי להכשירו לאולם תיאטרון חדיש עם מערכת חימום וקירור, תאורה מודרנית, מקומות חניה ועוד. האולם פתוח כל ימות השנה להצגות תיאט-רון וקולנוע ולעצרות ואירועים של תנועות הנוער. המועצה האזורית מגידו מתכננת עתה אולבר ספורט אזורי לתחרויות כדורסל וכדורעף ולאת-לטיקה קלה בשביל כל האיזור, אשר הפעילות הספורטיבית בו היא רבה. מתנהל מו"מ עם הגורמים הנוגעים בדבר בקשר למימון. "על המשמר", 11.4.68 התקדמוה בסגנון הפולקלור הודגש בפסטיבל דליה ההתפתחות המזורזת בסגנון הפולקלור היש-ראלי, במחול ובזמר, מאז פסטיבל המחול שנערך בחג העשור למדינה, תבוא לידי ביטוי בפסטיבל הגדול המתוכנן בדליה במסגרת חגיגות 20 שנה לישראל. מר אלחנן הלוי, ראש המועצה האזורית מגידו מסר אתמול, כי בעשר השנים האחרונות נתגב-שו בהתישבות העובדת מקהלות והוגי מחול רבים וכן קם דור חדש של מלחינים צעירים בתחום היצירה המוסיקלית. לדבריו מצפים לחש־ תתפותה של ל־75 צופים בשלושה ערבי מופעים של הפסטיבל אשר ישלבו בתוכו את המשך המסורת וחידוש המסורת. גוון מיוחד נוסף השנה לפסטיבל על־ידי ייצוגם של בני המעוטים מהעדה הדרוזית וה־ צ'רקסית, אשר גם אצלן חלה התעוררות ניכרת בתחום הפולקלור. בפסטיבל ישתתפו גם להקות מחול וזמר ערביות ודרוזיות מן השטחים החדשים. מחנה רוקדים גדול שיכול לאכסן יותר מ־ 2,000 איש במשך שבוע ימים לפני הפסטיבל יוקם בצמידות למקום האירוע. "האיץ", 8.4.68 30 להקות יופיעו כפסטיבל המחולות בדליה פסטיבל דליה — החמישי במספר — יתקיים השנה במסגרת חגיגות' שנת העשרים למדינה, באמפיתיאטרון הטבעי שבקיבוץ דליה בימים 25; 26 ו־27 ביוני. באי־כוח הגופים המארגנים השנה את הפסטיבל מסדו אתמול כי הפסטיבל יהיה האירוע האזרחי הגדול ביותר בחגיגות ה־20 למדינת ישראל. 5000 רוקדים, חברי להקות שונות בהתישבות העובדת וכן להקות־הריקוד של המיעוטים, יכוג־ סו ב"קריית הפסטיבל בדליה". בשלושת ערבי ההופעות יופיעו 600 מחוללים ב־30 להקות ייצוגיות. בהנהלה הציבורית של הפסטיבל נציגי משרד החוץ והתיירות, נציגי המועצה האזורית מגידו וקיבוץ דליה, אשר מתכוננים גם לקבלת תיירים רבים מחו"ל לאירוע. על הצד האמנותי של המופעים תנצח הבמ-אית שלומית בת־דורי. "על המשמר", 10.4.68 אולפן לאמנורג ייפוגח ע"י המועצה האזורית מגידו אולפן לאמנות, שיכלול חוגים לציור, פיסול, קירמיקה ומלאכת מחשבת, מתוכנן על ידי המועצה האזורית מגידו. האולפן מיועד לתושבי האיזור וגם לישובים מחוץ לאיזור. האולפן נועד להפתח יחד עם בית הספר להשכלת מבוגרים בספטמבר 1968. בית מפר זה מתחיל כבד בשנת הלימודים החמישית שלו ואשתקד הגיע מספר תלמידיו ליותר מ־200. בתשכ"ט ייפתח גם בית הספר המקצועי האזורי לחניכי שני מוסדות החינוך הגדולים "שומריה" במשמר־העמק ומוסד "הרי אפרים" ליד עין השופט, המקיפים יותר מ־500 חניכים. עתה תינתן להם הזדמנות לפתור את בעיית המגמות המקצועיות־טכניות שלהם. ההשקעה במושל תחדש נאמדת בחצי מליון ל"י. המיבנים נמצאים כבר על סף השלמתם. הם נמצאים סמוך לבית הספר "הרי אפרים" "מעריב", 15.4.68 14 האגודה למלחמה בסרטן בישראל לכבוד תל־אביב, 29.12.67 מר א. הלרי ראש מועצה אזורית מגידו מר הלוי הנכבד, עם סיומו המוצלח של "מיבצע הקש בדלת" 1967, הנני להודות לך ובאמצעותך לכל אלה שתרמו להצלחת המיבצע בתחומי מועצתכם דד אזורית. שנת 1967, על ארועיה המפתיעים היתה גם שנה של מאמץ כלכלי חסר תקדים מצידו של כל פרט בישראל. לא זו בלבד שאלפי מפרנסים היו מגוייסים במשך תקופה ארוכה' אלא שאף נדרשנו להרים תרומה אישית רבה למימון ה-מאמץ המלחמתי. משום כך ליוו אותנו חששות רבים לגבי סיכויי הצלחתו של "מיבצע הקש בדלת" השנה. לשמחתנו הרבה הסתבר כי הציבור הרחב מעריך כנראה את פעולתנו וגילה נכונות לעזור גם לנו בשנה זו. זאת היא הסיבה מדוע מיבצע הקש בדלת הצליח השנה בכל רחבי הארץ והעלה את ה-הכנסה בשיעור ממוצע של 23% בהשוואה לאשתקד. אין ספק כי מסירותם ונאמנותם של הפעי-לים אשר אירגנו את המיבצע ופיקחו על מהלכו, קבעה במידה מכרעת את היקף הצלחתו. בשם הנהלת האגודה ובשמי הנני באה להודות לכל הפעילים הללו וכן לתושבים כולם על התמיכה הרבה אשר גילו בעבודתנו השנה. מסור נא לכולם תודתנו והערכתנו הנאמנה. בכבוד רב, שושנה אכן נשיאת האגודה ב"ה, י"ז בטבת תשכ"ח לכבוד מועצה אזורית מגידו ברצוני להודות לכם בשמי ובשם ילדי־הגן באליקים על הספר היפה "הרפתקה בקיבוץ". הספר מרתק את הילדים והם דורשים לראותו שוב ושוב. הסיפור המעניין נוגע ללבם ומוסי-פות לכך התמונות הברורות והנאות. ותבואו על הברכה על הוצאת ספר נאה זה. בתודה למחבר, לצלם ולכם על ששלחתם לנו ספר זה מילדי הגן והגננת באליקים לכבוד הדד אלחנן הלוי ראש המועצה האזורית מגידו לח' א. הלוי, הרבה שלום, מודה אני מכל ליבי למ.א. מגידו על הח-לטתה הנדיבה לסייע לי בהשתלמותי ע"י הק-צבה של המענק המבוקש. יכולים אתם להיות בטוחים שאכן אדע לנצלו באופן החיובי ביותר. אני מרגיש את עצמי קשור על־ידי אלפי קש-רים אל ציבור החברים הלומדים בביה"ס ה-אזורי של המועצה, ומקווה לחזור להוראה בו עם גמר שנת ההשתלמות. ועוד פעם: הרבה, תודות וכל טוב לך ו-לפעילי התרבות במועצתך. בברכה חברית שער־העמקיס, 14.4.68 ז. גורן אל מארגני צעדת "יערות מנשה" א. נ. 20,4.68 ב־20.4,68 צעדנו בצעדת יערות מנשה, וכמו כן נוכחנו לדעת עד כמה הצטיין אירגון הצעדה' ובעיקר הסימון במסלול שעזר לנו רבות במצי-את המסלול הנהון. הכיבוד והחניונים היו יעי-לים וטובים וכן המים שהיו בשפע וליוו את הצועדים לאורך כל המסלול. אנו תקווה שתמשיכו במסורת זו וכן אנחנו נוסיף להנות מפרי עמלכם. חזק ואמץ בברכת צועדים קבוצת משטרת רמת־גן ומארגניה מימון ציון עטאי יונה 15הרי מנשה • כ״ד כסלו תשכ״ט (15.12.1968) • מס׳ 17 סלע ההנצחה במרכז ״יד לבנים״ עלון המועצה מועצה אזורית מגידו עם פתיחת המרכז "יד לבנים" שיחה עם אלחנן הלוי, ראש המועצה האזורית היה זה בשבילי יום מרגש. באותו יום ראיתי חלום שהפך למציאות. זכורים לי החוד-שים והשבועות של דיונים, התלבטויות ובירורים על החינוך הקדם־מקצועי. הבעד והנגד, החששות' הספקות... ועברו מאז רק שנים ספורות והנה על קרקע של עמדה מגובשת ואחידה קם בית־הספר והיה! בזכותו של הקולקטיב ובזכותם של המעטים שהרימו את המשא ועשו... עמלו... למעשה, הרוח החיה של המפעל הגדול אשר כבר קרם עור וגידים הנו אלחנן הלוי, חבר רמת־השופט המכהן מזה שנים מספר כראש המועצה האזורית. הוא יכול לרשום לזכותו כבר כמה וכמה מפעלים אלא שמורגש שהמפעל הזה, בית־הספר המקצועי יקר ללבו במיוחד. ואנו, היינו מעונינים לדעת מה הם הכוחות שדחפו אותו להתיצב מול אתגר קשה זה, להתגבר על כל המכשולים ולהשיג את מטרתו. העגלה שהקדימה את הסוסים ש': מה דחף אותך להתגייס לבצוע המשי-מה הכבדה במידה גדולה כזאת? ת': הנסיון החינוכי והמוניציפאלי התמזגו כאן יחד. האמנתי שהתנאים האוביקטיביים בש-לים להקמת מפעל כזה. ועל פי הרמזים הראשונים שהופיעו בתנועה הקבוצית הבאתי את הפרויקט לדיון במליאת המועצה האזורית. מענין, שדוקא אצל חברי המועצה מצאתי אוזן קשבת, מתוך תחושה של פיתוח האזור. הם הבינו את המש-מעות ואת הערך ברעיון זה יותר מאשר המחנ-כים. אלה האחרונים התרגלו לרעיון הזה לאט לאט... וודאי יש סיבות רציניות ובעלות משקל לכך. ש': מהי הסיבה לכך לדעתך ? ת,: הסיבה פשוטה. עד אז לא נעשתה פעולת הסברה בקבוצים ע"י מחלקת־החינוך במידה מספקת. ודוקא את המחלקה שיתפתי בהתיעצויות והבאתי עובדה זאת לתשומת לבה של המחלקה. באותם הימים היתה לי הרגשה שהעגלה רצה קמעה לפני הסוסים. ש': מה היתר, גישתו שלך לבעיה זו? ת': אני הבנתי שיש לתכנית הזאת השלכות מרחיקות לכת לגבי ההתפתחות החינוכית וה־ תעשיתית. כמו כן, לגבי התיעוש בקבוצים שהולך וגדל, ולגבי ההתפתחות הטכנולוגית. עלינו להביא להכרתנו שהשקפות ביחס לחינוך חקלאי מובהק, הן קצת נחלת התקופה הראשונה שלנו ואין להסתפק בהן. המימון בא מבחוץ ש': מי הוא המקים בית־ספר זה? ת': כשהצגתי לראשונה את הענין במליאת המועצה אמרתי שעלינו להזהר מלחזור שנית על המעשה שעשינו בעבר, עם הקמת המוסדות שלנו. ש': למה אתה מתכוון ? ת': כדי לבנות את המוסדות החינוכיים המ-פוארים שלנו צריכים היינו לעשות זאת ע"ח תקציב ההלבשה והכלכלה. כל העומס הכספי רבץ ישירות על השותפים במוסדות החינוכיים. הפעם מדובר על פרויקט מוניציפאלי מובהק כשכל המימון בא ממשרדים ממשלתיים וממוס-דות חוץ והישובים פטורים מהשתתפות בהשקעות. התנאי הראשון שהתניתי לצורך זה שיהיה זה מרכז אזורי ממש, שמקיף את כל מוסדות החינוך שבתחום שיפוטה של המועצה. ש': מתי ואיך ניתן מימון זה? ת': המימון ניתן רק כשמדובר על פרויקט מוניציפאלי ולא לפי צרכים של משק אחד או אחדים, תפקידה של מועצה אזורית הוא לגייס משאבים כלכליים מבחוץ ולהפוך אותם לשרותים לטובת האזור. ש'; מהו הרכב המימון ? ת': הרכב המימון של הפרויקט הוא כדל-קמן: 600.000, ל"י למבנים ופיתוח 1השטח. — 3 — 150.000 ל"י — לציוד שלב א'. ההשקעה על המבנים באה מהלואות ממשלתיות ארוכות־ מועד ובריבית נמוכה ואילו הציוד ניתן ע"י אורט לפי הסכם שאותו ציוד ישמש מגמות ותוכניות לימוד שאינן בדיוק תואמות את הפרוגרמה של אורט. קבוצי האזור משתכנעים ש': מהי עמדתם ויחסם של קבוצי האזור לגבי מפעל גדול זהי ת': הקבוצים נמצאים בתהליך של השתכ-נעות ביחס לחשיבותו של המפעל וכל זה הודות למציאות הקיימת וההדים החוזרים מהמרכז אל הקבוצים. מאות חברים הספיקו כבר לבקר ולהווכח במו עיניהם מהי רמתו הכללית של המרכז הזה. ש': עד כמה שזכור לי, התיחסו הקבוצים בספקנות לכל הענין. מה היתה הסיבה לכך ? ת': אי־הידיעה או אי־הכרת המטרה יצרו שמועות שונות ומשונות ביחס למה שצריך היה לקום פה. ואפילו כאשר ראו את הקירות של המבנים מתרוממים שאלו חברים: "בשביל מי זה? מי ילמד כאן?". כיום — לא ישאלו יותר. כיום לא נותרה אפילו שעה פנויה אחת במרכז ואנחנו מתחילים לטפל בשלב ב' של הבניה. ש': איך נראית דנובבית העתיר של המרכז ? ת': מתכננים הקמת כיתות למסיימי י"ב, לאותם הצעירים, אשר ירצו להתכונן לבחינות־ בגרות. וזה ברוח הסיכומים שנתקבלו בכגם־קייץ של מורי המוסדות, בתשכ"ח. אנו מתכננים הקמת בתי־מלאכה נוספים למען קליטת בני המושבים. החלו הבירורים עם מחלקת התעשיה של הקבה"א בקשר להכשרה תעשיתית של בני האזור. ש': אולי אתה מוכן להבהיר נקודה זו? ת': האזור שלנו הוא אזור מתועש מאד והמרכז הזה יכול ליהפך במרוצת הזמן למקום הכשרה מרוכזת וגם השתלמותית להכנת טכנאים או לתת להם השכלה טכנית כללית לפי הצרכים של התעשיה המתפתחת. — 4 — המנהל של בית־הספר המקצועי ש': שוחחתי עם מנהלו של בית־הספר והתרשמתי ממנו טוב מאד• איד הצלחתם לרכוש כוח רציני כזה? ת': היות והמשקים לא הספיקו להכשיר את כוח האדם באותה מהירות כפי שהתגשמה הקמת המרכז — היינו במצב שהיו לנו מורים־ מקצועיים "טריים". הם סיימו, למעשה, את הכשרתם עם פתיחת המרכז ולא היה לנו איש בעל־רמה מקצועית וידיעת כל הנושא שיוכל לרכז את בית־הספר המקצועי. למזלנו הומלץ בפנינו ע"י מחנכים של האזור לפנות לח' עוזי שור, המנהל של בית־הספר המקצועי ביקנעם. הבחירה היתר, מוצלחת מאד, לא בלבד מבחינה אישית ומקצועית אלא בהזדהותו של עוזי עם מגמות החינוך שלנו. ש': האם קיימת בבית־ספר זה ועדה פדגו-גית ומה הוא תפקידה? ת': ודאי שקיימת ועדה פדגוגית. היא מור-כבת מנציגי שני מוסדות־החיגוך שלנו. הועדה הנה גורם מסייע לעוזי בתפקידו. היא גם גורם ציבורי שמיעץ למועצה האזורית שאיננה ולא צריכה להיות סמכות חינוכית. המרכז — "יד לבנים" ש': רציתי לשאול אותך ביחס לשמו של בית־הספר. פעם אתה אומר "בית־ספר", פעם אחרת "מרכז". וגם שמעתי ששם בית־הספר הוא "יד לבנים". יש לי הרגשה שאני מצוי במבוך של שמות. אולי תעזור לי לצאת ממנו ? ת': ברצון. "יד לבנים" הוא השם הכללי של המרכז ויש סמליות בדבר כי אבן הפינה נורתה בימים הראשונים של יוני 67. עם גמר המלחמה הבינה המועצה שמרכז חינוכי ותרבותי כזה ראוי שישא את שם הבנים אשר נפלו במל-חמת ששת־חימים (באזור שלנו נפלו 11 בנים). לאחר שנתקבלה החלטה בנידון — נתבקשו המ-תכננים לכלול פינת־הנצחה ובמכרז בין אמני האזור נבחרה הצעתו של הח' שלמה מאיר מקבוץ דליה, והוא אשר תיכנן והציב את סלע־ההנצחה. עם הדלקת הנר הראשון בחנוכה תשכ"ט תתקיים הסרת הלוט מעל האנדרטה. בקביעת תאריך זה אנו רואים כעין סמל להמשך הגבורה. המרכז — גם אולפנא לימודית למבוגרים ש': מה מצוי, אם כן, במרכז זה? ת': במרכז הזה של "יד לבנים" פועלות היום שתי שלוחות: א. מרכז להכשרה מקצועית וטכנית. ב. מרכז להשכלת מבוגרים, שפתח את השנה הששית לקיומו והפעם במקום קבוע ומרוכז. השנה נרשמו ללימודים כ־350 תלמידים ב־20 חוגים שונים. לרבות חוגי אמנות (דרמה, תזמורת וכר). בעתיד מתוכננת הקמת מבנים לאולפן לאמנויות כגון: קרמיקה, ציור, פיסול ומלאכת מחשבת. ש': וכעת, כשאנו מתקרבים לסיומה של שיחתנו, אולי אתה מוכן עוד להוסיף מספר מלים משלך? ת': הייתי מסיים ככה: תוכניות גדולות וחשובות אפשר להרים במועצה אזורית כמו שלנו, כי אצלנו שוררת רוח קונסטרוקטיבית, קרבה אידיאולוגית וגיאוגראפית — וקל, על כן, לרתום אותה למגמות של יצירה של ממש. * סיימנו. האמנם סיימנו? הן עומדים אנו רק בתחילתו של המפעל. אך כאשר רואים את אשר נעשה כבר, את אשר הוקם ואת אלחנן השופע מרץ, תוכניות ואמונה — כי אז לא נשאר ספק בלבך כי המפעל עוד ישגשג, יגדל ויביא ברכה לכל הישובים שלנו בהר ובעמק, הישובים הירוקים והפורחים אשר מסביב. (הועתק מעלון משמר העמק) משמר העמק, נובנזר 1968. — 5 — קובה שיחה עם עוזי שור, מנהל בית-הספר המקצועי למחרת, ביום גשום ביקרתי בבית־הספר המקצועי־האזורי, אשר ליד עין־השופט. שלשה בנינים בהירים ניצבו על פני הגבעה וכביש אספלט מחבר ביניהם. פנסים יפים על גבי עמודים מוצבים בפינות השבילים וגדר מקיפה את שטח בית־הספר (השטח — כ־45 דונם). שקט שרר מסביב ולא עלה על דעתי שבאותו רגע תלמידים צעירים ישבו בכיתות ובסדנאות ולמדו. נקיון רב נשקף מכל פינה. הבתים בנויים יפה, בתנופה מאופקת. הפרוזדורים רחבים, הח-דרים מרווחים, ריהוט הכיתות נאה. בל פרם מחושב, מתוכנן בידע, ביעילות, בתבונה. * בבית הראשון — נמצאים המזכירות, חדר־ המורים, כיתות לימוד ומקלט דו־תכליתי(משמש גם כאולם להרצאות). בבית השני — כיתות מלאכה לבנות, מטבח לימודי (כעין כיתה עם כל אביזרי מטבח, מתוכננת בצורה מענינת מאד) וחדר־אוכל לימודי (האם הרעיון ללמוד לאכול בצורה יפה ונכו-נה?). כמו כן 2 כיתות קטנות ללימוד אלק-טרוניקה (מעבדה וכיתת־לימוד). בבית השלישי — בתי מלאכה וסדנאות. כשעוברים בחצר אין אתה חש ואין ואתה רואה מן המתרחש בפנים הבנינים. אפילו מסביב לבית־המלאכה הנקיון והסדר מושלמים. ולאחר שספגתי רשמים כה מלהיבים פניתי אל הח' עוזי שור, מנהלו של בית־ספר זה וביקש-תי לשמוע ממנו פרטים על מוסד שלנו זה. "אבות" ביהדהספר ש': מי תיכנן את המבנים? ת': המחלקה הטכנית של הקבה"א. האד-ריכל הנו מנחם באר מקבוץ געתון. ואדריכל הגנים הוא הח' סגל מתל־אביב. ש': ספר לי, בבקשה, קצת על ה"אבא" של בית־הספר ? ת': בית־ספר זה הוקם ע"י המועצה האזו-רית. מגמתו לשרת את הצרכים הטכנולוגיים — 6 — המתפתחים באזור. הוא מיועד לשני המוסדות "שומריה" ו"הרי אפרים" וכן לחברות הנוער, אשר בקבוצי האזור. נוסף לזה יש כוונה לשתף את בני המושבים בפיעולות הלימודיות כאן. ש': שמתי לב, שיש שם נוסף לבית־ספר זה. כוונתי ל"אורט־מגידו". מה פירושו של זה? ת': בשלב מאוחר פתחנו במו"מ עם אורט־ ישראל בנוכחות קבועה של נציג מדור המוסדות. נוכחנו לדעת שנוסף על היותה של אורט סמכות רחבה וגורם רציני בשטח החינוך המקצועי — הם הראי יייימיות רבה והבנה בצרכים המקומיים של החינוך הקבוצי. נעזרנו בהם בתיכנון, ביעוץ ובהשתתפות ממשית של ציוד המרכז שהיא בשלב הראשון מגיעה בערך ל־150.000 ל"י. הפעלתו של בית־הספר — הנתיב המקצועי ש': איך מאורגן בית־הספר? כוונתי להפ-עלתו. ת': להפעלתו תוכננו 3 נתיבים והם: א. נתיב מקצועי. ב. נתיב עיוני עם מסלולים מקצועיים. ג. נתיב עיוני עם מסלולים טבנייס. ש': מה לומדים בנתיב המקצועי י ת': בנתיב זה לומדים הבנות והבנים על פי תוכנית לימודים מקצועות של המחלקה לחינוך מקצועי במשרד החינוך והתרבות בהיקף מלא (כ־38 שעות בשבוע). הבנות לומדות בלכלת־בית (בישול, אפיה, תפירה, ניהול בית). והבנים — מכניקה ואגרונומכניקה. הלימודים כוללים מקצועות הומניסטיים וריאליסטיים, לי-מודים טכניים ועבודה מעשית. ש': מהי החלוקה למקצועות לפי שעות? ת': הומניסטיקה — 8 שעות, ריאליסטיקה — 7 יש', אנגלית — 4 ש', לימודים טכניים ומקצועיים — 5 ש', עבודה מעשית — 13 ש' וכן חינוך גופני. זהו הנתיב המקצועי. נתיב עיוני עם מסלולים מקצועיים ש': ומהו הנתיב העיוני עם מסלולים מק-צועיים ? ת': זהו מה שקוראים מסלול קדם־מקצועי. כאן מתחלקים הלימודים ל־5 חוגים והם: מב־ - 7 - ניקה, אגרומכניקה, אלקטרוניקה, כלכלת־בית, תפירה. התלמידים לומדים כ־5 שעות בשבוע, מהן 3 שעות לימוד מעשי ו־2 ש, עיוני. בנתיב הזה משתתפים כיום כ־200 חניכים מכיתות י"א ו־י"ב (י"ב ממוסד הרי־אפרים), וחברות־הגוער מהאזור. בשליש השני יצטרפו לנתיב הזה תל־ מידים מכיתות משד המוסדרת (למעלה מ_90 חניכים). פירושו של דבר שהחל מן השליש השני בית־הספר יהיה מופעל במלוא כושר הקליטה. תוכנית הלימודים היא דו־שנתית ויתכן שנרחיב אותה למסגרת תלת־שנתית. ש': מה הסיבה להוספת עוד שנה אחת? ת': הנתיב העיוני עם מסלולים מקצועיים מיועד לפי שעה לבני י'—י"א בתוכנית דו־ שנתית. קיימת מגמה (גם בקבה"א) להעמיק את ההוראה, דבר שיתאפשר ע"י תוספת שעות או שנת לימוד. המגמות מסתמנות בעקבות הרפורמה, ואולי אף בלעדיה עקב מחקרים שנע-שו ע"י "אונסקו" בהשתתפות נציגים ישראליים המצביעים על הכרח להפוך את הידע הטכנולוגי למיומן (skilled). לצורך זה יש להקדים ככל האפשר את הלימודים המקצועיים. נוניב עיוני עט מסלולים טבמיים ש': וכעת הסבר לי, מה מסתתר מאחורי ה"נתיב עם מסלולים טכניים" ? ת,: נתיב זה טרם הופעל. מטרתו להכשיר צוותים של מפעילים בתעשיה בקבוצים. אתה מבין, התוכנית שאורט עיבד עבורנו מבוססת על 12 שעות בשבוע של לימודים טכניים ומע-שיים במיכשור תעשייתי(מכניקה, אלקטרוניקה, השמל, אוטומציה). במשך שנת הלימודים תיבדק התוכנית ע"י הועדות הפדגוגיות במוסדות וע"י אנשי התעשיה באזור לשם גיבוש תוכנית התו-אמת את צרכינו. ש': אמרת "12 שעות בשבוע". מנין לך 12 שעות? ת': חלקן ירד משעות הנתיב הקדם־מקצועי זאשר לחלק הנוסף נצטרך למצוא מקור להשגת השעות. ש': כמה תלמידים לומדים כרגע בבית־ הספר ? ת': 205. ובשליש השני יתווספו עוד 94 חני-כים. ש': מהו צוות המורים שלכם? ת': שתי מורות למקצועות לא טכניים: לכלכלת־בית ותפירה (1 — ממגידו, 1 — מורה שכירה מטבעוז). שני מורים־מדריכים מקצועיים לאגרומכניקה ומכניקה (מרמת־השופט ומדליה). וכן מורים למקצועות שונים ממוסדות ומקבוצי האזור (ממשמר־העמק: אבישי המלמד אלק-טרוניקה וישי המלמד אגרומכניקה). תוכנית הלימודים ש': מה דעתך על תוכניות הלימודים באן? ת': תוכניות הלימודים נועדו להכשיר את החניכים במקצועות השונים ותוך שימת לב לצד העיוני, טכני ומקצועי, כהשלמה ללימודים העיוניים במוסדות־החינוך ובחברות־הנוער. ה-תוכנית נמצאת בשלב הרצה ותוך שנת הלימו-דים הנוכחית תיבדק כל תוכנית האם מילאה את תפקידה. נראה לנו שהיקף השעות הוא מטת־סדום המאלצת אותנו לעשות פשרות עם החומר הלימודי. אנו מקווים שבמשך הזמן ית-ווספו שעות בעיקר בנתיב הקדם־ מקצועי. ש': אמור לי, בבקשה, מה הן תוכניות הפי-תוח של בית־ספר זה? ת': תוכנית־אב של בית־הספר כוללת 8 בנינים אשר יקיפו את אותם מקצועות־הלימוד, הדרושים לאזורנו. היות ותפוסת בית־הספר גדולה השגה מהמתוכנן ניאלץ לתכנן תוספת בנינים לקליטת כל התלמידים המעונינים בלי-מודים כאן. יורחב האגף לאגרומכגיקה וייבנה, כנראה, בנין למיכשור תעשייתי (חדר האלק-טרוניקה צר מלהכיל את כל המעונינים ללמוד מקצוע זה). ש': כמה חניכים לומדים בחוג לאלקטרו-ניקה ? ת': 15 חניכים וביניהם 3 בנות ממוסד "שומריה". שכחתי עוד להוסיף שייבנה בנין למינהלה. בנין זה יכלול גם מעבדות, חדרים לציוד לימודי, חדרי קבלה למורים ועוד. ש': ודאי שקיימת אצלכם ועדה פדגוגית. אמור לי, בבקשה, מהו הרכבה ומהן תפקידיה? — 8 — ת': הועדה הפדגוגית של ביה"ם מורכבת מנציגי ועדות פדגוגיות של שני המוסדות — כולל הרכזים הפדגוגיים — ומנציגי עובדי ביה"ם, עיקר עיסוקיה — תיכנון פעולת ביה"ס, מעקב אחרי בצוע תכניות עבודה, התוויית מדי-ניות הפיתוח. בדיוניה העקרוניים משתתף גם ראש המועצה. ש': היש קשר כלשהו עם הקבוצים של האזור ? ת': טרם נוצר קשר הדוק עם הגורמים המשקיים באזור. קשר כזה הנו הכרחי למילוי היעדים של ביה"ם. במהלך שנת הלימודים הנוכחית ולאחר שנשתחרר מהעומס הכבד של רכישת הציוד, קליטתו והתקנתו, נתחיל גם לטפל בנושא זה. ש': ועוד מלה לסיום? ת': יש לי הרגשה טובה שהשותפים באזור, כל הועדות לסוגיהן ידעו להתגבר על כל המכ-שולים, דוקא בגלל הקשר ביניהם והענין המשותף במפעל זה. ואני צופה באופטימיות לקראת העתיד. עוזי היה אדיב מאד והוא השיב על שאלותי כולן. אלא שהשעה היתר, מאוחרת כבר ועוזי גם נקרא החוצה (הביאו בלונים עם גז למטבח־הלימודי). על בן סיימתי את זרם שאלותי ואיחלתי לו ברכה במעשיו והצלחה וידעתי שבברכותי ובאיחולי אני גם מברך את ישובי האזור ומאחל לכולנו הצלחה במפעל זה. (מתוך עלון משמר־העמק) משמר העמק, נובמבר 1968. קובה — 9 — בשמח המוניציפאלי אולם הספורט האזורי לאחר דיונים ממושכים בקיבוצים ובמליאת המועצה סוכם סופית להקים אולם ספורט אזורי. המקום שנבחר למטרה זו הוא חלקת יער צפונית מערבית לקיבוץ משמר העמק. המועצה תרכוש את הבעלות על שטח הדרוש לבניה ולפיתוח סביב לאולם. והאולם שיוקם יהיה בבעלות ובהנהלה של המועצה. היות וקיבוץ משמר העמק היה מעונין שהאולם יקום במקום זה, הסכים הקיבוץ להשתתף במימון סלילת כביש הגישה לאולם שלפי האומדן צריך לעלות כ־70,000 ל"י. הפרוגרמה שנקבעה לתכנון האולם אומרת: האולם יכיל 1000 מקומות ישיבה בטריבונות משני צדי שטח המשחקים. הרצפה תהיה מותא-מת למשחקי כדורסל וכדורעף. התכנון נמסר למחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. שוקם כביש גישה לדליה כמו בשנים עברו כן גם השנה קיבלנו הסכמת מחלקת עבודות צבוריות להשתתף ב־50% בהוצאות שיקום כביש הגישה לקיבוץ דליה. הקיבוץ השתתף ב־50% הנותרים וסך ההשקעה הגיע לסך — 50,000 ל"י. כביש מהיר חדרה—פרדיס ביום 15.2.69 ייפתח קטע הכביש המהיר חדרה—פרדיס. הגשרים הגדולים הולכים ומוש-למים ועתה תהיה הנסיעה מת"א למסעף פרדים כולה על כביש דו־מסלולי. באותו תאריך תיפתח מחדש הכניסה לנחל יקנעם ועד למועד הנ"ל יספיקו לסיים את הקטע עד לעליה לזכרון יעקב. כידוע הוקפאו תקציבי הפיתוח הממשלתיים והמשך שיקום כביש נחל יקנעם נדחה לשנת התקציב החדשה 1969/70. מעריכים כי העבודה תתחדש בחודשים מאי—יוני 1969. באכסנית הנוער בית אחם במסיבה צנועה שהתקיימה בבית המועצה נאמרו דברי פרידה והערכה לחברים ריבה ושלמה בן"אהרן(רמת־השופט) שביקשו לשחררם מעבו-דתם באכסנית הנוער. הנהלת האכסניה נמסרה למשפחת זומר ש-קבעה מעונה באכסניה. הגב' גיגה זומר, אם האכסניה, היא מורה צעירה והיא קיבלה על עצמה נוסף להנהלה והדרכה לנהל גם מטבח שיספק ארוחות קלות למתארחים באכסניה. נקווה שההתארגנות החדשה תשחרר את המועצה מהגרעונות הכספיים שפקדו את האכ-סניה בשנים האחרונות. שינויים פרסונליים הח' גד סלעי (משמר העמק) הצטרף לחבר עובדי המועצה האזורית. הח' גד יבוא במקום הח' לרי אלאור (הזורע) המסיים תקופה של פעילות ענפה וברוכה בשטח החקלאי ובעיקר בענף הניקוז. מגרש ספורט ברמות מנשה במסגרת חגיגות יובל העשרים של קיבוץ רמות מנשה נחנך מגרש ספורט נאה לשמחת הדור הצעיר המאכלס את המגרש מדי יום ביומו. משלחת מטעם הקיבוץ פנתה למליאת המו-עצה בבקשה לסייע לקיבוץ במימון שלב ב' של המגרש. לאחר טיפול קצר במשרדי הממשלה המת-אימים הגישה המועצה לקיבוץ סך —.20,000 ל"י, חלקו במענק וחלקו בהלואה ארוכת מועד. — 10 — בשרות החקלאות שרות השדה קישון—מגידו ביום 18.11.1968 התקיימה ישיבה של שרות השדה קישון—מגידו. בישיבה הושמע דו"וז מפעולות השרות וכן אושר התקציב לשנת 1969/70. בעקבות דו"ח הפעולות של השרות הושמעה התביעה לדווח באופן שוטף לחקלאי האיזור על פעולות חשדות ובן לקיים פגישות קבועות של עובדי הענפים החקלאיים. כללית היתה דעה ששרות השדה פועל רבות בהדרכה ועובדי השרות נמצאים במגע הדוק עם עובדי השדה. באותה ישיבה אושר התקציב לשנת 1969/70 שאנו מפרסמים אותו בזה: משכורת עובדי תקן 41,700 ל"י שעות נוספות 500 ל"י משימות חולפות 8,000 ל"י 3,400 ל"י חמרים ושרותים 3,000. ל"י פיתוח מעבדה 150 ל"י צרכי משרד 2,500 ל"י ימי עבודה ונקיון 150 ל"י מדים ובגדי עבודה 1,400 ל"י נסיעות בארץ 1,400 ל"י החזקת בית 6,800 ל"י רכב שרות 69,000 ל"י סה"כ מימון התקציב: 8,280 ל"י הסקטור הערבי 12% השתתפות הממשלה ב־50% 30,360 ל"י מהסכום הנותר 60,720 20,240 ל"י מועצה אזורית קישון 2/3 10,120 ל"י מועצת אזורית מגידו 1/3 69,000 ל"י סה"כ תרבות והשכלה המשורר אלי נצר — חתן פרס ע"ש יחזקאל ברעם ז"ל תשכ"ח — 1968 ביום כ"ו תשרי תשכ"ט — 18.10.68 נערך באולם האזורי טקס חלוקת הפרס על שם יחזקאל ברעם ז"ל, בנוכחות מאות חברים מקיבוצי האי־ זור. דברי פתיחת הטקס בשם המועצה האזורית מגידו הנני מברך את חברנו אלי נצר — חבר קיבוץ דליה — שנבחר ע"י חבר השופטים כחתן הפרס ע"ש יחזקאל ברעם ז"ל. באמנה שקבעה המועצה במליאתה נאמר: "המועצה מחליטה להעניק פרם מדי שנה בשנה ע"ש יחזקאל ברעם (חשקו), חבר משמר העמק, שכיהן במשך שנים רבות בתפקיד ראש המועצה האזורית. הפרם בסך — 500 ל"י יוענק לחבר האיזור על פועלו, תרומתו או יצירתו בשטח חיי התרבות והחברה". בהחליטה כן, ביקשה המועצה לתת ביטוי להערכתה את דמותו של חשקו ז"ל וכן לתת ציון סמלי לאחד מחברינו הרבים החיים אתנו ועושים למען העשרת חיינו הקיבוציים. החבר אלי נצר הוא החתן השלישי הזוכה בפרס המועצה וכמוהו גם קודמיו הח' דב ורדי מעין השופט והח' יטקה מיכאלי ממשמר העמק מישובי האיזור המה. שירתו של אלי היא שירת הרגש והנוף ולעתים קרובות אנו שומעים פרקי קריאה משי-רתו במסיבות חג ומועד בקיבוצים. אני מברך את חתן הפרם אלי ומאחל לו המשך רב שנים ופורה בשירתו. כן מודה אני —11 — לחבר השופטים על מלאכת הבחירה שאינה קלה כל עיקר. בהמשך התכנית, הערב, נראה את ההצגה מבע הקש האיטלקי המוצגת ע"י רמות מנשה. הצגה זו הוצגה בחג יובל העשרים של קיבוץ רמות מנשה ובהזדמנות זו נצרף כולנו ברכתנו לקיבוץ רמות מנשה: כה לחי! אלחנן הלוי נימוקי חבר השופטים בהתאם לתקנות הפרס הניתן מדי שנה ע"י המועצה האזורית מגידו ע"ש יחזקאל ברעם ז"ל, הובאו לפני חבר השופטים הח"מ, מספר הצעות של מועמדים לפרס דנן, מהם אנשי מעשה ומהם אנשי יצירה ואמנות, אשר תרמו, כל אחד במקצועו ובתחומו לפיתוחה וקידומה של התרבות באזורנו. עיינו בנתונים ואחר שיקול ובדיקה, החלטנו פה אחד, להמליץ על הענקת הפרם לחברנו המחנך והמשורר אלי נצר, איש דליה על שלושה ספרי שיריו: "שקדיה בגשם", "הרעבים ערים כל הלילה", ו"אהובה וזרה". שירתו של אלי נצר הצעיר צמחה מתוך הנוף הזה. "השקדיה לבנת הפרחים בגשם", "האדמה הניחוחית המתנשמת" ו"פעמי האביב בכרים", הם נופי נעוריו של הצעיר מעלית הנוער ופגישתו של החולם הצעיר אתם הצ-מיחה שירתו — תפילתו על חגים שקטים, אהבת אמת, בית חם ושרשים עמוקים באדמה הזאת. העלם המתבגר אשר "הכתיף את עולו והלך להשקות את אהבתו הלאה" ממימי הבארות שחפרגו באדמות הגבעות הללו, אשר הכיר את המאבק ואת הקרב ואת האושר של היצמדות לשדה ולקמה ולצמיחה הברוכה, ועם כל אלה גם את האימה הגדולה של הליכה על פני תהו-מות, שר על החיים ועל תפארת גבבורתם, לא מספרים וגוילים עתיקים אלא מן הרגליים העייפות ומן התוגה הכלואה בחיי האדם מישראל החי כאן ועכשיו, ואלה ניתנים בספרו השני: "הרעבים ערים כל הלילה". ואילו בשיריו המאו-חרים והמבוגרים יותר, אלה שכונסו באסופה "אהובה וזרה", ואלה אשר עדיין לא כונסו, חושל ניב שירו ועולה מהם קולו של משורר אשר שרה עם כשרונו השירי ויוכל, אשר הטיב לראות בבהירות גם את הסתירות שהחיים ובעולם. בשלושת הספרים שהזכרנו נתן אלי נצר שירה לירית אינטימית של כיסופי נעורים, דברי זמר של פגישות ראשונות ואהבה ראשונה, אולם גם דברי בינה ותוגה על המוטיבים הגדולים של חיי אדם, על מוות, אהבה ונס השירה. כאז כן עתה מהלך הוא בנופי האהבה ומוביל אליהם את הקורא. על מה שכבר נתן ועל אשר אשר עדיין באמתחתו והוא בשל ומוכן לנתינה, אגו החתו-מים מטה ממליצים להעניק למשורר אלי נצר את הפרם ע"ש יחזקאל ברעם ז"ל לשנת תשב"ח. ועל החתום באנו: יוסף וילפנד אריה חרן דב שי — 12 — בבית הספר האזורי להשכלת מבוגרים עונת הלימודים החלה השנה ב־28 באוקטובר — לומדים ב־20 חוגי לימוד. העובדה שמרבית החוגים (15 מתוך ה־20) רוכזו השנה בביתנים הנאים וב־8 הכיתות הנו-חות של המרכז המקצועי "יד לבנים", מקנה למפעל זה של השתלמות מבוגרים אופי של בית ספר אמיתי. ביום השני של השבוע — ביום הלימודים — בית ספר זה שוקק חיים ופעילות איטנסיבית. ממדי ההרשמה וההשתתפות בלימודים השגה עברו על כל המשוער. הקורסים מלאים והכיתות הגדולות גדושות מעל ליכולת הקיבול שלהן. מספר הלומדים בבית הספר למבוגרים השנה עובר על 350. (סיכום לאחר 5 שבועות של לימודים). מן הנכון יהיה לציין כמה עובדות לגבי הלימודים להרכב הלומדים בעונד, הנוכחית: 1. מסתמן גידול ניכר של הלומדים מד,שכ־ בות הצעירות של הקיבוצים. (כ־ 40% מכלל הלומדים). 2. מספר הלומדים השנה גדל והגידול מקיף את כל תשעת קבוצי האזור. 3. יש לציין לחיוב את אחוז הלומדים מהקבוצים הצעירים והקטנים יותר (גבעת עוז, מגידו ובמיוחד גל־עד). 4. נטיה בולטת ונהירה ללימודים של השפה האנגלית והערבית. 170 איש לומדים ב־5 חוגים לאנגלית ו־60 לומדים את השפה הערבית. 5. התעניינות גוברת בנושא ארצות ערב והמזרח הקרוב. בחוג זה למזרחנות לומדים 85 איש. 6. עלה מספרם של החברים שלומדים ב־3 חוגי לימוד ומקדישים מדי שבוע 6 שעות ללי-מודים. קטן מספרם של החברים שלומדים רק בחוג אחד. ואלה חוגי־הלימוד ומספר הלומדים בהם השנה! אנגלית מתחילים .1 לומדים 40 המורה מימי קטינא אנגלית מתחילים .2 // 35 המורה חנה זיו אנגלית מתקדמים .3 // 30 המורה חנה זיו אנגלית מתקדמים א' .4 " 30 המורה אנה סוטו אנגלית מתקדמים ב' .5 " 34 המורה אנה סוטו איש סך הכל לומדים אנגלית 169 לשון עברית .6 22 לומדים המורה בתיה אילת לשון ערבית .7 " 58 המורה עו"ד מזרחי ספרות עברית .8 " 34 המורה מיכאל קשטן ספרות כללית .9 " 44 המורה עזריאל קאופמן פסיכולוגיה .10 " 33 המורה דבורה מימון היסטוריה א' .11 המורה ניסים פרחי 32 לומדים היסטוריה ב' .12 המורה ניסים פרחי גיאוגרפיה של א"י .13 " 25 המורה יואש ידידיה מתימטיקה תיכונית .14 " 23 המורה ברוריה קאופמן מתימטיקה מתקדמים .15 " 17 המורה מנחם רביב פיזיקה מתקדמים .16 " 11 המורה מנחם רביב מינהל במשק הקיבוץ .17 " 19 המורה ראובן ויגרט " בי כהן, 85 חוג ללימודי העולם הער (מזרחנות) המורים אהרון מ. אפרת .18 חוגים לאמנות הבמה המורים: שולמית בת דורי, (משחק), אפרים אבא (היגוי) מיכל יציב (תנועה). 14 משתתפים 19. למתחילים 24 " 20. למתקדמים 38 " בסך הכל רוב הלומדים בחוגי הלימוד מציינים בסי-פוק את רמת הלימודים, טיב המורים־המרצים ואת כושר ושיטת ההוראה שלהם. תכנית ומשך הלימודים מושתתים על 20—24 שבועות (שעו-רים כפולים), ועל סמך הנסיון של החודש וחצי שעברו הננו מקווים שהנשירה במרוצת הזמן תהיה קטנה ביותר. עקב המאמצים הגדולים של מחלקת התחבורה של המועצה ורכזה קלמן, הוסדרו תנאי הסעת הלומדים לשעורים ומהשעורים על מנת שכל הלומדים מכל הישובים יגיעו לכל השעורים במועדם. ארבעת האוטובוסים והמכוניות האח-רות של המועצה עומדים לרשות הסעות אלה ביום הלימודים. א. פ. — 13 — על פעולת רכז הספורט האזורי יותר משנתיים מכהן אני מתפקיד של רכז ספורט אזורי ועדיין לא הקפתי את שטחי הספורט כולם. בכל זאת רצוני לסכם את עבודתי עד כה ולציין השנים ומחדלים. שתי מטרות עיקריות עמדו לפני: האחת — הרחבת המסגרת העממית הספור-טיבית. השניה — הכוונה ויעוץ לועדות הספורט ולספורטאים פעילים. לאור זה מתנהלת עבודתי במספר מישורים: 1) קיום מפעלים אזוריים שנתיים, 2) קיום חוגים אזוריים, בעיקר לנוער, 3) פיקוח על הדרכת הספורט במושבים, 4) יחסי חוץ עם "הפועל" ורשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך והתר-בות. 1. השטח הפעיל ביותר שלי כרכז הוא המפעלים האזוריים. גולת הכותרת במפעלים אלה היא "צעדת יערות מנשה" בה השתתפו אשתקד 1200 איש. נוסף לכך מתקיימות באיזור: א) חמש אליפויות: כדורגל; כדורעף; טניס שולחן; שח־מט; שחייה. ב) שני מפעלים גדולים לחברות ילדים והם: אליפות השחייה ויום ספורט באתלטיקה קלה. 2. חוגים אזוריים לנוער. אגו מקיימים שלו-שה חוגים קבועים, עם מאמנים שכירים, והם: באתלטיקה קלה, בהתעמלות מכשירים ובטנים שולחן. 3. אני מדריך את מדריכי הספורט במו-שבים הפועלים בעיקר בין הילדים בגיל בית הספר ומקבלים משכורת וציוד מהמועצה. 4. יחסי חוץ: ישיבות "הפועל" וישיבות רשות הספורט מתקיימות לעתים תכופות. אולם יש מקום רב לשיפור הקשרים, כי למעשה פעי-לות במסגרת המועצה ניתנת לשליטתו הבלעדית של הרכז בלא פיקוח המוסדות הנ"ל. במסגרת עבודתי המצומצמת ביותר במועצה (יום אחד בשבוע) לא אוכל לפתח יותר, ועל כן עלי להוסיף מילים על ועדות הספורט בקיבוצים. בועידת "הפועל" שהתקיימה בירושלים הוח-לט על ביצור וביסוס הסניף המקומי. היתד. זאת החלטה נבונה אך לצערי לא אוכל להצביע על שום משק הממלא אחרי החלטה זו. בעצם יכלה תכנית הפעולה הספורטיבית של המועצה לשמש יסוד לתכנית פעולה במשק. אולם כיום נוטים יותר ויותר לצד התחרותי ומזניחים את הצד העממי־חברתי. למעשה כיום רכז ועדת הספורט הגו רכז נבחרת המשק וכל יתר שטחי הפעולה נשכחים. עתה כאשר נבחרו ועדות ספורט חדשות, ואנו נכנסים לתקופת הגשמים והקור, נראית לי שעת כושר להתחיל בתנופה את הפעילות הספורטיבית הכללית. בכל שטח ובכל שעה מוכן אני לסייע ולייעץ. איתן רם רכז מפורט אזורי — 14 — תכנית המופעים באולם האזורי דצמבר 1968 — מרץ 1969 * יום שלישי, 17 בדצמבר — חנונה להקת הבאלט הקלאסי מחיר הכרטיס 1.50 ל"י * יום ראשון, 29 בדצמבר בשעה 20.45 יום שני, 30 בדצמבר בשעה 20.45 תיאטרון עירוני חיפה: "ציד המכשפות" מחיר הכרטיס 3.50 ל"י * יום ששי, 10 בינואר 1969 קונצרט האנסמבל הקאמרי + מקהלת רינת + סולנים בניצוחו של גרי ברטיני מחיר הכרטיס 4—4.50 ל"י * יום רביעי, 15 בינואר בשעה 5.30 אחה"צ "הבימה": "אות בארץ הפלאות" לילדים מיגל הרך מחיר הכרטיס 2.75 ל"י * יום חמישי, 13 במרץ 1969 תיאטרון "בימות" — "איש חסיד היה" (הצגה שלישית) מחיר הכרטיס —.3 ל"י — 15 —המשטרה - במשרדי המועצה האזורית מגדו אל דאגה, לא היתה מעילה או קטטה במש-רדי המועצה, אלא לדיון על התאונות ב-כבישים הפנימיים ביישובים אסר מתרבים בזמן האחרון, הוזמנו מפקד תחנת המסמ-ר ה בעפולה וראש לשכת התנועה. הם הס-בירו שאדם הנוהג בכביש פנימי או בדרך שדה בלי רשייון נהיגה וגורם לתאונה -עלול להיות מובא לפני שופט ולקבל עו-נש מאסר. אם בתאונה היו קרבנות אדם, ייתכן ויוטל על הנהג העבריין לשלם פצויים בגובה של עשרות שלפי לירות מ-בלי שחברת הבטוח תשלם אפילו פרוטה אחת! ראש המועצה קרא למשמעת פנימית והכריז שיתן את ידו לכל פעולה משטרתית בגד עבריני תנועה ביישובים כדי לשים קץ להפקרות המסוכנת הקיימת בשטח זה. בעיה מיוחדת היא הסעת עובדים לשדה ב-פלטפורמות הנגררות ע"י טרקטורים. אין עדיין תכנית פלטפורמה לפי דרישות ה-משטרה, ובתי-החרושת אינם מסוגלים להמ-ציא תכנית שתספק את המשק החקלאי ואת תביעות המשטרה גם יחד.הוטל על המועצה ? ליזום תכנית מתאימה בהתיעצות עם המשט-רה ועם בתי-חרושה המוכנים להכנס לענין. גורם שלישי לתאונות בדדכים,בעקר של ילדים הם אופניים בלי אוכף. ב"כ המשט-רה הציעו להכניס סדר ובטיחות בעזרת ה-מועצה גם בשמח זה.המשטרה תבדוק כל זוג אופניים על כושרם הטכני ועל מוצאם (פן נגנבו)והמועצה תתן רשיון ומספר תמורת תשלום מסויים (-.3 ל"י). באותה ישיבה דובר גם על רבוי הגנבות בקבוצים.למשטר ה ידועים גנבים שהתמחו בגניבות בקבוצים משום שרכוש יקר מת-גולל ללא השגחה (זכרו את המצלמה שנגנ-בה לפני שבועיים לחבר אולפן!(,ואף ל-חדרי חברים מגיעים גנבים המנצלים את האמון ההדדי ואת חוסר ה"בעלביתיות". בבחרה גם בועדה חקלאית (בתוכה גם צבי ד.) ואושר מנוי שאול כמזכיר המועצה. שאול ג. "בשער" - ידיעות הזורע - 30.9.60 דולק גורן משמר העמק משמר העמק, כ'ח באב תש"ך 21 באבגוסט 1960 לבל החברים של המועצה האזורית מגידו חילוף תלמידי מוסדות חינוכיים של משקי איזור מגידו. הידידות ישראל-הולנד הקיימת זה מזמן, יצרה במסך הסנים האחדוגות יחסי-תרנות הדדיים, - ובמסגרת זו נעשו גם מפעל־ים תרבותיים. הסגריר הראשון של הולנד בישראל, ד'ר נדרברכט המנוח, ידיד ישראל ותנועת הקבוצים, הוסיף לא מעט בסטח זח. בין היתר דגל ברעיון -ואף הגסים אותו- של חילוף נוער חקלאי בין סחי המדינות. לסם זה הפעיל את משרדי החוץ, החקלאות והחינוך של מדינתו. גם מלכת הולנד מצאה עגין רב ברעיון זה ובקסה חומר עיוני על המוסד החינוכי במסמר העמק, כמו בן בקשה לדעת את יסודות החינוכיים והלימודיים סל המוסד, היות ומוסד כזה היה קרוב ללבה. הגסמח חילוף גוער חקלאי כנסיון בשנה ראשונה סל הגשמה הוכתר בהצלחד עד כדי כך, סממסלת הולנד ראתה לנכון להוציא ביולטין רשמי על נושא זה ולהפיצו בין יתר מדינות אירופה. מאז חילוף נוער חקלאי הולך ומתגשם סנה שנה בין ארצות אירופה שונות וישראל. לפני שנה בקרה אותנו משפחה הולנדית, מידידי ישראל, בשם סחולטן-אחר שנפגשה מקרוב עם הנעשה בארץ בכלל, ובמסקים הקבוציים בפרט, עלה על דעתה של הגב' סחולטן לעסות מסהו קונסטרוקטיבי וחיובי למען שתי המדינות. גב' סחולטן הגתה את הרעיון של חילוף תלמידים במסך ימי החופס. גב' סחולטן מתעניגת בעניני גוער והיא גם פעילה בין חוגים ומוסדות חינוכיים סונים בהולנד ודואגת לבל אשר יכול להוסיף לפיתוח ערכים רוחניים ותרבותיים אצל הנוער והתלמידים. בשיחה עמה הביעה גב' סחולטן את רצונה לפעול בכוון זה והציעה חילוף תלמידים של שני מוסדות החנוכים באזורנו -מוסד משמר העמק-הזורע והרי אפריים- למסך חופשת הקיץ לזמן של 4-3 שבועות. תלמידי הולנד יתארחו בשני המוסדות, כלומר במשקים אשר יהיו קשורים באופן יסיר עם מפעל החילוף. תלמידנו ימצאו בהולנד אצל משפחות, שילדיהן מתארחים בארץ. רעיון זה נרשם ונמסר כאן לפי בקשתה של הגב' סחולטן והוא מוגש למועצה האזורית מגידו, במוסד מוניציפאלי רשמי, בו משתייכים שני המוסדות החינוכיים, לסם זה ביקרה גב' סחולטן לפני שבועיים אצלנו ובמסקי האזור ואספה בהזדמנות זו גם חומר, בו היא יכולה לפעול בין המוסדות הרשמיים של מדינת הולנד. ההצעה: הצעתי ברגע זה לבחור בועדה מורכבת מחברי המועצה, אשר תביא לידיעת המועצה את הפרטים הקשורים במפעל זה. כמו כן, הנני מציע לקבוע תאריך מדויק לשם הגשת חומר מעובד. מן הראוי לציין שהגב' סחולטן הדגישה בדבריה, שיש כבר היום לפעול, אם ברצוננו להגשים את הרעיון לקראת החופש של שנת הלימודים 1961. דולק גודן אברהם גורן גרין מועצה אזורית מגידו ועדת התרבות האזורית החוג/יום העיון למחול ביום ה' לחודש 24.11 1960 בשעה 9.00 ב. המריצה הוידריכה חדצה דזודס על הנושא ערב הרקדה אזורי כל החבריה מוזמנים נא לארגן את הנסיעה בזמן ועדת התרבות האזורית רסת־מנשה ולא הרי-אפרים י רושלים, יום ב'. — כי־ גוי הגוש ההררים שבין עמק-עידון ובין הר־הכרמל, בשם הרי-אפוים — בטעות יסודו. לפי שידוע סן המקרא, כי הר־אפרינו הוא מהעיר שכם ־רוסה, ומסילא אין השט אפרים יכול להול על הח-ים, שססערב לוזגידו ולעמק־ וירון. ועדת השמות המנושל,*ת טליד משרד ראש הממשלה קבעה לגוש חררי זה אה השם רמת־מנשה, וזאת על־ שום, שרמה הררית זו נמ-צאה בנחלת שבט מנשה. 29.11.60 על המשמר מוביל המים הארצי מתקרב לכ"ס מאת כתבנו לענייני פיתוח תל-אביב, יום ו'. — בין גבעות של חול תהוח, בצבע צהבהב־חום, אשר הוצא מן התעלה העמוקה שנחפרה לשם קליטת מוביל המיים הארצי מן הכינרת, מתפתל נבר נחש־הענק של צינורות אדירים מפלדה עטופה בבטון מזויין, שדרכו יזרמו בעוד קצת יותר משלוש שנים מימי הירדן להרוות את שדות הנגב, המנוף הגדול הננו בכבדות ננל שר־ שרותיו ושנושקלו הוא 120 טונות, מה-דק סביב לצינור חגורת־פלדה איתנה ומרים את המשא הכבד בזהירות ומו-רידו אל תוך התעלה. עמדנו — קבו-צה קטנה של חברי וועדת־הפנינז של הבנסת ובהם יו"ר הוועדה י. ריפ-ה י 1, קומץ של עתונאיס וכמה מלווים מהנהלת חברת "מקורות" — אי־שם בין כפר־יונה ותל־מונד וחזינו בהת-קדמותו הבטוחה של המיפעל העצום, ששמר "מוביל המיים הארצי" — או בקיצור "מפעל הירדן". לפי דירוג הלחץ מנהל הביצוע של "מחוז הקישוך' — המשתרע אצל הברת "מקורות" משום־ מה עד דרומית מתל־אביג — י. ויי• פר ומהנדס קוו 108 צול, המהנדס ו ו ל פ ם ו ן מסבירים למשתתפים ב-סיור, כי משקלו של כל אחד מן הצינורות האלה הוא בין 26 ר32 פונות, לפי כמות הפלדה הכלולה ב-צינור, כמות הנקבעת לפי וירוג הלחץ, שבו חייב הצינור לעמוד־ קוטרו של הצינור הוא 108 צול, כלומר 2.70 מפריט ואורכו 5 מטרים — אולם אורך זד. "מצטמצם" אחרי הימר הצינור לתוך פתחיהם של חבריו לפניו ואחריו ל־4.887 מטרים. אין זה דנר פשוט לייצר את הצינורות האלו 83יפזגל גיוגל־גד, להוביל אותם ברכבת ואה"ב בטריי-לרים עד למקום' בו הם מורדים לתוך האדמה, עתה מתקרב בבר. הקוו של ציגודוודהעגק לכפר־סבא — אולם יעברו עוד שלוש שנים, לפחות, עד אשר תושלם המלאכה וזרם חמים מן הירדן יגיע לדאש־העיין ומשם דרך קורהירקון לנגב. עד־כה הונחו 23.5 ק"מ מן הצי-נור בקוטר של 108 צול, שאורכו הכללי יהיה 71 ק"מ ואילו החלק הנותר של המוביל־הארצי באורך של יותר נד50 ק"מ מורכב מצינורות פלדה, תעלות פתוחות ומנהרות. ה-התקדמות בהנחת הצינור הענקי היא בין קילומטר אחד וארבעה ק"מ לחודש, לפי התנאים, זהו הנסיון הראשון בהנחת צינור בקוטר כה גדול ובמרוצת העבודה הוכנסו בה שיפורים רבים על־ידי עובדי "מקו-רות". כלי־רכב הנוסע על הצינור אחד השיפורים, שהומצא בארץ, הוא בלי־רבב — מין יצור שבין ג'יפ לבין טראקטור — הנוסע על גבי הצינור ובעזרת מכשיריו החש-מליים !מהדק את הקרקע שעליו מו-נח הצינור. הידוק זיה געשה לפי שיטת ההצפה במים ומילוי בל נק-בו,ב בחול מהודק. כלי-רכ3 זה, המי כונה בפי עובדי חקוו "ג'יפ לחי- 11.12.60 על המשמר דוק", מצוייר רק במנוע חשמלי, ה-מבטיח את נסיעתו האיטית, כדי שלא יתחלק מן הצינור ויתדרדר מטח. לקראת השנה הבאה מרחיבים את ייצור הצינורות בביח"ר "יובל־גד'/ כדי שאפשר יהיה להגביר את הקצב של הנחת הצינור — אשר למען השלמתו דרושים בסך-הכל 14555 מ־ צינורות־הענק האלה. 2 קצוות המנהרה ייפגמו כמה עשרות ק"'מ צפונה משם, ב-חרי-מנשה, חזינו בהתקדמות העבודה במנהרה הגדולה, אשר תוביל את מי* גהמשד .*גסנד כ' טור 0-is הירדן מתחת להרים של איזור זה באורך של 6,5 ק"מ. העבודה בח-ציבת המנהרה, שקוטרה כקוטר ה-צינורות הגדולים, החלה בצד הצפוני של הרכס, ביו משמד־העמק והזורע, עוד בקייץ של 1956. " כעבור זמך מה החלה עבודת החציבה גם מן הקצה הדרומי בקירבת רמות־מנשה. עתה המרהק בין שתי הנקודות ה-קרובות ביותר מדרום ומצפון אינו, אלא כקילומטר אהד — ובעוד כשישה חודשים יגיע היום הגדול של פגישת שגי הקצוות, המהנדס א. מנדלסון, הממונה על עבודת המנהרה — ש-שמה "מנשה א'", להבדיל ממנהרת ,.מנשה ב"' שאורכה רק כ־500 מט-רים והנמצאת כ־3 ק"מ דרומית מא-חותה הגדולה — מסר, בי ההתקד-מות בחציבת המנהרה היא כדי 150 מטרים לחודש. כל ק"מ של המנהרה עולה מיליון ל"י בקירוב. כריית ה־ "האם ייפגשו הקצוות?" כאשר מישהו שאד, ספק בהלצה ספק ברצינות, האם קיים בטחון, כי אומנם ייפגשו שני הקצוות של המנהרה ולא יעברו האחד ליד השני, סיפר המהנדס א. מנדלסון את הסיפור הבא, שיש בו כדי להוכיח על דיוק חישוביהם של מהנדסי המנהרה: לפני זמן־מת, כאשר הושלמה ה-כרייה מן הצד הצפוני ו-הוחלט להעביר את ציוד האיוורור היקר אל הצד הדרומי, נקרה פוש מפיס־ גת הרכס אל המנהרה, ש-דרכו יחדור אוויר צח. הפתח שעובר דרך יותר מ־ססו מטר של סלע ההר הגיע אל המנהרה במרחק של סנטימטר אחד מן ה-ציר שלח. אס־כן — אין כל חשש, ששני הקצוות לא ייפגשו. מנהרה בלבד עולה כדי 300 ל"י למטר, הציפוי בבטון כ־500 ל"י וה־ איטום כ־80 ל"י למטר. אולם בערך קילומטר אחד של המנהרה — כ־15% מאודכה הכללי - טעון גם תמיכוז ועבודה זו עילה כדי 400 ל"י ל-מטר, כידוע, הושלמה זה מכבר ברייתה של מנהרת עילבון, שאורכה 850 מטרים, והיא צופתה כבר בכטון ובקרוב יוש־ ; לם גם איטומה. כמו־כן תתחיל בקרוב העבודה במנהרת אל־קתדלה, שאורכה יהיה בעדן קילומטר אהד, אשר תע-ביר את מימי־הירדן ממקום בקירבת קיבוץ סוללים לנקודת בקירבת נהלל. מי־הירדן יעלו ביוקר במסיבה מסכמת' שנערכה בטבעון מטרו המנהל־הכללי של "מקורות" י. דובדבני ועוזר המנהל־הכללי י. ורדי פרטים על מיפעל הירדן והשי-בו לשאלות של חברי וועדת־הפנים. בין השאר נמסר, כי מי־הירדן יעלו ביוקר רב ואס לעשות הישוב ריאלי, הרי יגיע מחירם לעשר אגורות למטר מעו-קב. כן נמסר, כי בעוד עשר שנים יהיה צורך להפריש בין של־ש למח-צית של כל כמות המים שתישאב מן הירדן לתצרוכת עירונית של גוש דן, מאחר שהירקון יחדל לשמש מקור מיס לאיזור זה והבארות של סביבת תל" אביב יספקו רק חלק קטן מן התצ-רוכת הכללית. בסיום השלב הראשון של מיפעל הירדן הוא יספק בין 180 ו־230 מיליון ממ"ע מים לשנה ועם סיום השלב השני 300 מיליון ממ"ע. י. ורדי הביע את דעתו האישית, כי לא כדאי לעבור באיזור ת"א ממ--דדי מים ביתיים למודדים דירתיים, מאחר שזה קשור בהוצאה של כ־15 מיליון ל"י והחיסכון במים שיושג יהיה קטן יחסית. לרעתו רצוי יותר להש-קיע את הכסף הזה במיפעל לטיהור מי שופכין ושימושם החוזר. כן אמי, כי בערים מתבזבזות כמויות גדולות של מים בשל דליפות ברשתות הצינו-רות העירוניות, דבר שניתן למנוע אותו על־ידי השקעה קטנה ביחס. יו"ר הוועדה, י. ריפתין הוד8 לאנשי ,'מקורות" על הסיוג ר'מעניין" מלאו 25 שנה ליוקנעם מתנת חג: מגרש כדורסל עם תאורה מאת סופר "דבר'' בעמק עם מלאת 25 שנה ליוקנעם הועלו אתמול בישיבה חגיגית של המועצה המקומית — מאבקיה, הישגיה וכשלונותיו! של יוקנעם מרא-שית ייסודה על ידי קומץ מתיישבים ועד להתפתחותה הנוכחית. נכחו חברי המועצה, המתיישבים הראשונים ומשפחותיהם, נציגי מוסדות מרכזיים ואזוריים. ראשי ישובים בעמק, מנהל המחוז ושליחי צה"ל, משטרת הנפה ומשמר הגבול. הישיבה נערכה באוירת חג מסביב לשולחנות ערוכים בבית העם הישן והחגיגה לכל תושבי המושבה תשולב בחגיגת יום העצמאות. פ. לוינגר, מראשוני המתיישבים ויו"ר ראשון של המועצה שפתח וניהל את הישיבה, סיפר על תלאות המייס-דים שרכשו בכספם את האדמה מר,כ־ שרת הישוב והקימו את המושבה באמ-צעים פרטיים ללא משענת מפלגתית. המושבה קלטה בעשר השנים האחרו-נות 650 משפחות עולים. מ. בן מאיר, ראש המועצה המקומית, עמד על ייחודה של יוקנעם מבחינת הרכב המתיישבים ותנאי ההתנחלות בימים ההם. הוא ציין את ליקויי התכ-נון בבניית השיכונים בשלב ראשון ואת התמורה החיובית שתביא להשתר-שות המשתכנים במקום. זכר הנעדרים מבין המתיישבים וחללי מלחמת השח-רור כובד בקימה. ש. רוטנברג, שהביא את ברכת מש- רד הפנים, מסר למועצה מענק מיוחד של 5000 ל"י וי. אליאב, הודיע על תשורת משרד העבודה — התקנת מגרש כדור־סל עם תאורה לנוער המ-קומי. י. איינשטיין בירו בשם הממו-נה על המחוז, מ. סורקים, יו"ר מרכז השלטון המקומי. שעמד על ההכרח בחיזוק ישובי הפיתוח והשתקעות עוב-די הציבור בתוכם. ק. לוין, ממחלקת הקליטה והרב המקומי חרל"פ. ש. דוימש, ראשון המייסדים, הזכיר את סבל הראשונים, נוכח אדישות המוס-דות שראו ביוקנעם גוף זר בעמק, והז-כיר לשבח את יהושע חנקין שעמד לצדם. בירכו עוד א. יעקובסון, מרא-שוני המתיישבים, ושמואל יעקב בשם העולים החדשים, וש. גינזבורג בשם הקיבוץ השכן "הזורע". ח. רוקח הביא את ברכת המרכז ההקלאי. תלמיד בית הספר קרא את שירו הידוע של ד. שמעוני "יוקנעם בהרי אפרים" והישי-בה ננעלה ב"התקוה*. דבר קעא/10809 יום ה', ג' טבת תשכ"א, 22.12.60 פ. לבון על תפקיד התנועה הקיבוצית 4 דבר קעג/10811 יום א' ו' טבת תשכ"א, 25.12.68 נוכח העובדה, שהתנועה הקיבוצית נמצאת בדטנסיבה — וגם שמירה על הקיים היא מצב של דפנסיבה — חייב כל חבר בתנועה הקיבוצית לשאול עצמו: מד. היה אילו רבבות החברים בתנועה זו היו יחד וככוח אחד, המשוחרר מחשבונות צדדיים, היה מסתער על הנוער ועל הרחיב ? — שאלה זו הציג המזכיר הכללי של ההסתדרות פנחס לבון בעצרת יובל־ההסהדרות שנערכה בליל שבת בעין־השופט מטעם המועצה האזורית מגידו. נונים הזמין היו"ר ב. לין, חבר הועדה המרכזת, אל הבמה, לתשואות הציבור, את 29 חברי משמר־העמק, ממייסדי ההסתדרות ואת חברי מועצת איזור מגידו. חג ה־40 להסתדרות, אמר, הוא גם חגם של בני ד,עליה השלישית שהלכו אחרי חזון גדול וזכו בהתגשמות המאוויים הלאומיים והסוציאליים. ב. לין עמד על נאמנות הדור הצעיד בתנועה הקיבוצית וה-צורך בשיתוף מלא של כל החלקים להסתדרות. נאום פולמוסי של י יורין י. יודין נשא נאום פולמוסי נגד "כוחות מסויימים שקמו לערער את יסודות ההסתדרות ולפגוע בעקרונו-תיה" .הם עושים אתנו חסד, אמר, אינם מדברים בסגנון השבירה של הרביזיוניסטים בעבר, אך מבקשים לרוקנד, מכל ערכיה ונכסיה. לאהד ביטול חינוך העובדים, רוצים להע-ביד לרשות המדינה את קופת־חולים, מיסדות הביטוח ומשק הפועלים תוך כפירה בסוציאליזם. ההסתדרות אינה פיגום שיש להסיר ולפרק ואין להש-לים עם חתירה תחת סמכותה במסווה של אטאטיזם, אמר הנואם. ההסתדרות חייבת להתחיל בבדק הבית ולעמוד נגד רוחות הזמן החדש ולבצר את עצמה מבפנים על־ידי שיתוף בין כל חלקיה. פ. לבון השיב בחלק הראשון של נאומו על דברי י. יודין ואמר, כי אינו שותף לאלה המתהלכים משום־ מה ברגש של קדרות. התקופה של 40 שנות קיומה של ההסתדרות ותקו-פת 13 השנים לקיום המדינה אינן מצדיקות רגש של קדרות. בחג יובל ההסתדרות צריכה למלא את כולנו שמחה גדולה על הישגיה המפוארים ומעמדה האיתן בעם ובמדינה. אמנם לא הכול השגנו ועוד ארוכה הדרך עד שנגיע למחוז הפצנו. אבל בתקופה שחלפה היתד, לנו קפיצת־דרך ענקית, מן האפס אל מציאות עשירה, מסועפת ומפכה עם כל הסבכים והצרות. השא־' לה איך נתגבר על הסבכים — אסור שתקטין את ערך המפעל הלאומי וה-סוציאליסטי שהוקם. השניה הניחה את היסודות של אחדות בין העובד בעיר ובכפר, בין פרולי־ טרים ובעל משק עצמי יוצר, בין נאמנות לתפקידנו כפועלים ותפקידנו בבוני אימה ומדינה. יסודות אלה היו, הינם ויישארו לדורות כיסודות הקוב-עים את דמותה של ההסתדרות. וכמו שאיש לא יוכל למחוק את הערך המכריע של התרומה היסודית שתרמו אנשי ד,עליה השניה בעיצוב דמות התניעה — כך אי־אפשר לזלזל בערך התרומה של העליד, השלישית, אשר נתנה לנו דברים שאולי הם חשובים יותר מחקיקת החוקים על לוחות הב-רית. העליה השלישית הפכה את הרע-יון השיתופי על יסוד השוויון של ערך העבודה למציאות המונית במצי-אות הזמן ההוא. היא הפכה את כיבוש העבודה מרעיון למציאות. אלד, שבאו בעקבותיה הפכו את התביעה לעבודה עברית לעניין ממשי, למלחמת חיים וקיום. ד,עליה השלישית העניקה לנו את תנועת־הנוער ההלוצית־החינוכית, שהיתה מקור לא־אכזב לתנועת ההוד ישבות העובדת. היא יצרה את היכו-לת של הקולקטיב לחיות יחד וגיבשה את הדפוסים של חיי שיתוף. רק עם העליה השלישית נוצר למעשה בארץ הקולקטיב — היחידה היסודית של בני־אדס המוכשרים לחיות יהד ול-שאת יחד בעול החיים השיתופיים, שתי העליות שהפזגיעד חותמן על ההסתדרות פ. לבון אמר, כי היו שתי עליות שהטביעו את חותמן על ההסתדרות כפי שהיא היום: העליה השניה וה־ עליה השלישית. כולנו חיים מן הדי-בידנדות הרוחניות ששתי העליות הא-לה העניקו לנו. המלה "הסתדרות" היא רק מסגרת, אך מסגרת חשובה לתנועת פועלים יהודית, ייחודית במ-הותה, בצורות ארגונה ובתפקידיה. מטבעות־היסוד שטבעה העליה השניה — לא נס ליחן עד היום והן יישארו כל עוד לא נגיע לסיכום הדרך. העליה הסינתיזה המופלאה על יסודות אלה — המשיך לבון -נוצרה ההסתדרות הזאת, שאין לה דוגמה בין כל תנועות הפועלים בעולם. מבקרים אותנו על כך, שאיננו "נור-מאליים", כאילו בכל השטחים האח-רים אנו נורמאליים. תהילתנו על כך, שלא הלכנו בדרכי תנועות־פועלים ואחרות בעולם ולא העתקנו מהן דוג-י מאות שיצרו לעצמן. מתוך תחושת ן אחריות היסטורית עיצבנו לעצמנו ;דמות תנועת־פועלים המותאמת לצרכי הארץ הזאת, לנפש ולמאוויים של העם העובד המתקבץ בארצו. אין לנו סיבה! ?הרגיש רגש נחיתות כלפי תנועות אחרות שלא הלכנו בדרך נורמאלית. אם כי אנו תנועה קטנה באופן יחס-— מתחיל להתפתח אצל תנועות אה־, רות משהו מרגש נחיתות כלפי ההס־, תדרות. דרך מקורית זו של ההסתד-רות — הבגוייה על הסינתיזה המופ־ לאו: של איגוד מקצועי, עבודה עצ-מית יוצרת ועזרה הדדית מתוך שאי-פה להגיע להגשמת האידיאל של חב-רת־עובדים חפשית ולעם עובד הזהה עם האומה והמדינה — לא תשתנה, ואין כוח בעולם היכול לערער דמות זו של ההסתדרות. סכנת הפיצול ליחידות צכיסטיות כהמשך נאומו אמר פ. לבון. אינו מודאג מכמה התפוצצויות שעל פני הקרקע. הן כמעט טבעיות. אולם יש מקום לדאגה רצינית בגלל הת-פוצצויות תת־קרקעיות המתהוות במ-ציאותנו. כוונתי — אמר לבון — לאלו הנובעות מן ההשפעה של ההת-פתחויות הטכנולוגיות המביאות בעק-בותיהן פיצול מסוכן ביותר של החב-רה. אני מתכוון למציאות שאנו עומ-דים לפניה — פיצול וריסוק אברים של כל המעמדות ליחידות צכיסטיות שנטייתן הטבעית היא להסתגר בתוכן. תמונה כזאת קיימת בכל הארצות הג-דולות והמפותחות וממנה נובעות מס-קנות כלפי ערכים שונים אצלנו — כלפי הקבוצה, העבודה החקלאית, הע-בודה בכלל וכלפי אחדות העובדים. כאן נקודת־הדאגה האמיתית, שאנו צריכים לראות אותה במערומיה ואת סיבותיה האמיתיות. אלינו לראות את המקור האובייקטיבי ולנסות לארגן עצמנו מהדש בכדי שנוכל לעמוד בצו-רה קונסטרוקטיבית, מעשית ורוחנית, בפני הסכנות האלה. שאלות על איחוד בשנים האחרונות — אמר לבון — לא דיברתי על איחוד, כיוון שלא ראיתי אפשרות להגשימו. גם היום לא אקרא לאיחוד מאותו טעם. אך אני מבקש שכל אחד ישאל עצמו את השאלה, ואף ינסה לתת תשובה אמי-תית עליה: מה היה אילו? התנועה הקיבוצית נמצאת בדפנסיבה. גם שמי-רה על הקיים היא מצב של דפנסיבה. השאלה איננה רק מעשית ולא רק תקציבית. השאלה היא: מה מקומה המוסרי של התנועה הקיבוצית בצי-בור. מה מקומה המוסרי המשכנע כלפי הציבור הגדול — בירידה, או בעליה ? ומה היו אילו רבבות החברים בתנועה הקיבוצית היו יחד, שעה שמעט מאוד מבדיל ביניהם ובענייני הארץ כמעט ולא כלום, וככוח אחד, משוחרר מתש־ בונית צדדיים, היה מסתער על הנוער ועל הרחוב ? ומה היה אילו היינו יהד במסגרת פוליטית? יהיה פחות נוח? יתכן. לא תהיה הרגשת שבת אחים יחד? יתכן. אבל במידה וישנן סכנות — והן ישנן — האס לא היה זה האמצעי התקיף והיעיל ביותר לפ-גוש אותן? אילו היו כל הכוחות יחד — לא מתוך הטלת דפוסים נוקשים, א יא כאנשים חפשייס — האם לא ?:ולנו ליצור את המנוף הגדול להס־ רערות רוחנית חדשה? אינני מציע שום הצעה. אך לא הייתי עושה דבר• אמת אילו לא סיימתי דברי בהצגת השאלה: מה היה אילו... ב. לין הדגיש בסיכום, כי היה זה בירור יסודי בבעיות ההסתדרות, על רמה גבוהה ומתוך חברות הדדית. בחלק האמנותי הופיעה להקת המ-חול המרכזית של ההסתדרות, שביצעה תכנית נאה במשך 45 דקות. בית־קירור באיזור מגידו בית־קירור משוכלל, שנועד לשרת את משקי איזור מגידו — נחנך בטקס חגיגי, ב־24 בנובמבר. המבנה משתרע על 700 מ"ר, ובו 6 חדרי קירור וחדרי שירותים. חוא נועד לאחסנת 470 טונות, ותוכנן מראש לשם הרחבה ל־2000 טונות נוספות. במבנה ובציוד הושקעו 300 אלף ל"י. דצמבר 1960 "השדה", כרך מ"א עם סיום הכרייה של מנהרת מנשה מאת יואש ידידיה בעריבת יהודה רות ארץ הרמות והשופטים מת־מנשה משתרעת בין הכרמל [ המוריק לבין נחל עירון (הוא .אדי ערד.) ואך בטעות נקראה לראשונה (ביזמת משוררים שהעלו על הנם מעשי המגינים והחלוצים, כובשי האיזור — אך גיאוגרפיה לא ידעו...) בשם "הרי אפרים", ועוד רבים המחזיקים בשם זה, זוהי ארץ רמות מבותורות על־ידי נח-לים, ששבט מנשר. התנהל בה בזמן כיבוש הארץ; היום מוציאים לחם מאדמתה האפורה וזרועת־ר,אבנים שני מושבים וחמישה קיבוצים (א-שר שמותיהם גורמים לבילבול לא מעט: עין־השופט, רמת־השופט, ר־ מת־מנשה — אכן ארץ הרמות, והשופטים.") מקדמת־דנא נודע האי־ זור כצומת דרכים מצפון הארץ לדרומה. כל מי שביקש לעבור טע־ מק־יזרעאל לשרון, עשה זאת בד-רך הקצרה והנוחה, באחת הדר-כים שלאורך הנחלים (נהל יקנעם, הוא ואדי מילח; נחל עירון או בפנים הרמה); וגם היום זוהי הד-רך הקצרה בין הגליל המבורך במים רבים לבין הנגב המצפה להם,.. ה"בריח" של מוביל הירדן מטרתו של מוביל הירדן, כידוע, להעביר חלק ממי הירדן (או בייתר דיוק: בשלב זה מהכינרת) לנגב. תיכנון המפעל נעשה על־ידי תה"ל והוא גילגולה של תוכנית לאו־ דרמילק הנודעת; הביצוע נעשה על־ ידי "מקורות" והעובדים הם ישרא-לים מכל העדות והעמים. תפקידה של מנהרת מנשה הוא — לאפשר זרימת המים ללא שאיבה (דהיינו בגראביטציה) מאגם בית־ נטופה ועד הנגב. אם־כי אין הרים ברמת־מנשה, הרי מתרוממת היא עד לגובה 270 מ' בממוצע; ולכן יש צורך לחצות את הרכם במינה־ ציבורי חצץ וחול מודיעים שאף כאן נסתיימה עבודת הכרייה ועוד מעט תתחיל מלאכת הציפוי. בהתי פעלות אתה ניצב לפני הפתח הנת-מך בסמוכות־ברזל שדרכו — בשעת בין־ערביים זו — נשקף הקצה הש-ני; אחרי אחותה הגדולה נראית זו כצעצוע ממש. המלאכה טרם תמה בטל נח הקטר שהוציא את כל ה"כבודה" הנ"ל מבטן האדמה; מש-מרות מקוצרות עוסקות בניקוי ה-סופי. המטען האוטומאטי שהעמיס את הסלעים המפוצצים, והקרונות — עוברים שיפוץ וצובעו מחדש (גם לכבוד החגיגה). הכול מוכן להעברה למינהרה האחרונה, אל־ קנדולה, שתחצה את הרכס המפריד בין בקעת בית־נטיפה לבין עמק יזרעאל, ליד נהלל, באורך 1600 מ'; למעשה כבר החלו שם בעבודה. אך גם כאן טרם נסתיימה המלא-כה. לצורך סיום ד,מינה,רה יש עוד לבצע צייפוי בטון (בעובי 20 ס"מ מינימום) ללא תוספת ברזל. אל הפתח הדרומי מובילים מדי יום כ־150 ממ"ע "חומר" והציפוי מת-קדם כל יום 10—30 מ', לפי צורת הפיצוץ. חברת "סולל־בונה" היא המבצעת את העבודה, בהשגחת "מקורות" ומהנדס שרון המפקח. מכונות איטלקיות חדישות, כעין "תותחים", יורים את הבטון בלחץ של 7 אתמוספירות אל בין הקי-רות החצובים והתבניות והופכים את המינהרה למעשה לצינור עצום, בקוטרו של הצינור הענק — 2,80 מ' — בו יזרמו מימי הירדן. צוותות העובדים שסיימו מלאכתם במינהרת עילבון, הועברו לכאן לע-בודת הציפוי ולעבודת האיטום בפני נזילות ואיבוד מים. על־פי קידוחי הנסיון ידעו שייתקלו בעור־ קי־מים, הודות לשכבות סלע אטי־ רה. אגם בית־נטופה נמצא כ־150 מ' מעל פני הים; ואילו גובה המנהרה — 123 מ'י כי המים ייר־ דו מהאגם בצינורות־הענק (בקוטר 280 0"מ) לעמק יזרעאל שגובהו רק 50 מ' ויצטרכו לעלות — וב-דרך זו יפסידו מכוחם. פתחה הצפוני של המינהרה נמ-צא בין הזורע למשמר־העמק; הפ-תח הדרומי ליד קיבול רמותימג־ שה (להבדיל משם האיזור — רמת מנשה!). היא עוברת בעומק ממוצע של 120—160 מ' מתחת לחורשות ושדות, ואורכה 6380,7 מ'. חמש שנות עבודה מינהרה כזאת נחשבת למפעל ג-דול אף בממדים בינלאומיים — ואילו אצלנו מעלים על הכותרות משחקי כדורגל... וראויים הם עוב-דיו הצנועים של המפעל שלפחות ביום סיום העבודה יעמדו באור הזרקורים: המהנדס אביגדור מנדל־ סון, יליד ירושלים, המרכז את העבודה בכל 3 המינהרות של מיביל־הירדן (עילבון, מנשה, קנדד לה,) ועיו — העובדים, שקיבלו את פרס־העבודה של ההסתדרות בשנת תשי"ט בעבור הישגים ושי-פורים בעבודת המינהרה. לראשונה הופיעו העמודים השחר רים־צהובים עם הכתובת: "מוביל הירדן"; אחר־כך נערכו קידוחים לבדיקת השכבות הגיאולוגיות ומי-דת החילחול של הסלע. ואז — החלו הפיצוצים שזיעזעו את הקר-קע מתחת לרגליו, יומם ולילה, בש-לוש משמרות. קודם מצד העמק, עד הגיעם ממש אל־מתחת לקיבוץ רמת־השופט, בעומק 160 מ,. מה-פתח הצפוני התקדמו 2720 מ' עד כאן. אחר־כך החלו מהדרום וב-יום 16.5.61, כחמש שנים אחרי התחלת העבודה — נדם קול הפי-צוצים: נסתיימה כריית מינהרת מנ-שה. ונזכר אני שוב באותה ממד,רה עתיקה, ניקבת השילוח בירושלים, שעבודת חוצביה הונצחה בלוח המ-פורסם ונותן היאור דראמתי על פגישת שני הקצוות. אולי גם כאן יציבו פעם לוח — אך הפעם לא הניפו החוצבים גרזן איש אל רעך ולא נשמע קול איש קורא אל רעו ולא היכו אויש לקראת רעו גרזן אל גרזן... מקדחי־אוויר כבירי-כוח שאגו וחומר נפץ הרעיד את חלל ד,מינד,רד,... אך גם הפעם נפ-גשו — בהפרש של 1—3 ם"מ... ומה הפלא באמצעי הטכניקה של היום? ובכל זאת, הרי זה נצחונם הגדול של כל העובדים על הטבע! ובצדק זכו עובדי המשמרת לכוסית קוניאק... בחציבת המינהרה הושקעו 130.000 ימי־עבודה; כל מטר חצוב עלה בממוצע 340 ל"י. 70.000 ממ"ע אבן הוצאו ממינה,רה; לאן נעלמו עשרות אלפי קובים אלה? הם מלבינים לאורך הוואדיות — אבן־ גיר צורנית, אבן חווארית וקירטון; בהם "יקברו" את הצינור הענק שיביא את המים מהצפון ויזרימם הלאה לדרום, בכיוון פתח גחל עי-דון — גבעת חביבה. מפתחה הדרומי של הממד,רה מו-בילה דרך־עפר בין מטעי קיבוץ רמות־מנשה, כשהיא חוצה פעמיים פלגים — אל מינחרת מנש ח ב'. מות הנפוצות כאן ואשר אוצרות יותר מ־50(!) מעיינות באיזור. לפי-כך תוכננה הממהרת לא בקו הפלס אלא בצורת v הפוכה: היא עולה עד ל"קודקוד" הנמצא ליד קיבוץ רמת־השופט, כוי פרומיל אחד, ז. א. 3,5 מ' על 3,5 ק"מ ומשם יורדת בשיפוע דומה. שיפוע זד, הבטיח שהמים לא יפריעו בע-בודה• ואמנם, בצד החתך המעמיק והולך עד לפתח הממד,רה, זורמים מים רבים אף כעת. "זה עוד כלום — אומרים — בימות הגשמים היד, כאן ירדן ממש..." — "יש ארצות עשירות במים שלא איכפת להם..." — אמר המ-הנדס מנדלסון — "אולם לגו זה חשוב". מכירן שר,בטון לא ממלא את כל החלל, יקדחו חורים בורך הציפוי (כל 1/2—1 מ') ו"יזריקו" תערובת מלט עם חרסית וחול, בל-חץ 15 אתמוספירות. זוהי מלאכת האיטום, בפני נזילות ואיבודי מיים. לצורך זה צצו לפתע שני "סילוים" מול מגדל־המים של רמת־השופט; דרך חור־קידוח יורידו כאן את החומר ויתקדמו לשני הכיוזנים, ב-עקבות יציקת הבטון, אחרי שזה יתייצב בעבודה זו מסתייעים כאן במומחה שווייצי. יצקו עד כה 500 מ', ומשערים שיציקת 30,000 ממ"ע תימשך עוד כשנה וחצי. מוביד הירדן ומפעל המים הארצי ממהרת מנשה אינה אלא חלק ממוביל הירדן המורכב מתחנות שאיבה, תעלות, סיפונים, צינורות לחץ, 3 מינהרות ו־14,500 צינורות במשקל 30 טונה כל אחד. העבו־ דה נעשית בעת־ובעונה אחת בקט־ עים אחדים, לפי לוח זמנים מתוכ-נן, בהתאם לזמן הדרוש לביצוע ואף לפי חישובי הריבית שיש לשלם על ההון המושקע לפי ה-תוכנית, ייגמר שלב א' של המו-ביל ב־1964; אז יישאבו מהכינרת כ־300 מיליון ממ"ע ויזרמו לראש-העין — ומשם דרך צינורות מפעל ירקון—הנגב, לנגב. ואילו אף מוביל הירדן איננו אלא חלק — אם כי המרכזי — של מפעל המים הארצי שמטרתו — נוסף להעברת מים מהצפון לננגב — ויסות תצרוכת המים במדינה על־ידי שילוב כל המפעלים ואגירת מים מחורף לקת ומשנים גשומות לשנות בצורת. מפעל זה מושתת על מיטב הטכניקה והמדע; בתקו-פת תיכנונו עבר נוסחאות אח-דות ועיצובו הסופי הוא פרי עמ-לם של מהנדסים ישראליים וברא-שם ש. בלאס, מנהל תה"ל לשעבר. ואלה הם דברי חזונו, ההולך וקם לנגד עינינו: "מי הירדן, הירקון, מימי המעיינות, מי השטפונות וה-מים שמתחת לאדמה, כל מימי ישראל יתאחדו לסימפוניה אדירה להחייאת שממותיה..." הנה כי־כן, יוגשם העיקרון ה־ מארבסיסטי של שליטת האדם על נוחות הטבע; וסיום העבודה בכר-יית ממהרת מנשה, מסמל שלב חשוב בדרך זו. 9.6.61 על המשמר אחד מצינורות־הענק של המוביל הארצי מימין לשמאל: הכנר מ. ויימן, המנצח גארי ברתיני והפסנתרן ל. ולאסנקו תל־אביב, יום א', — יישובי הרי־אפרייס והעמק קיבלו בעניין רב את הידיעה, שהאמנים הסובייטיים — מ. קאראנדאשבה, ל. ולאסנקו ומ. ויימן — יופיעו בקונ-צרט באולם עין־השופט. כפי שנודע, יתקיים הרסיטאל ביום ב' הבא, 26 ביוני, בחסותה של המועצה האזורית מגידו. מארגני ההופעה עומדים לקבוע מיכסת כרטיסים לכל יישובי הסביבה, בשים לב לרצונם של שוחרי־המוזיקח מיישובים רבים יותר לבקר בערב־הרסיטאל. תהיה זו הופעתם הראשונה של האורחים באיזור, שמרבית יישוביו הם קיבוציים ויישובים כפריים אחרים. האמנים הסובייטיים-בעין-השופט ביום ב' הבא להקת "לאדו": המיפגש הישראלי המקורי - עם קהל קיבוצי עידהשופט, יום א'. — אמש לאחר חצות התקשו עדיין אנשי להקת־המחול היוגוסלבית "לאח" להיפרד מיישובי הרי־אפרים ובייחוד מבני־הנוער, שבילו עימם במסיבה לאחר ערב רב־רושם באיזור. כ־2500 איש, רובם מההתיישבות העובדת, חזו כאן אמש ב־2 הצגות, זו אחר זו, של להקת־המחול באולם עין־השופט. באו קבוצות מאילון שבגליל־ המערבי, קיבוצי עמק־יזרעאל המזרחי ויישובי חור-הכרמל. האורחים שהגיעו לקיבוץ עין־השו־ פט ב־5 לפנות־עיב, הספיקו עוד לפני ההצגה הראשונה לבקר במוסדות הקי-בוץ, בתי־הילדים ובחצר המשק. זה להם הביקור הראשון במשק קיבוצי, ובל הדברים הקשורים באירגון החינוך הקי-בוצי וחיי הציבור המאורגנים — עו-ררו שלל שאלות והתפעלות. לאחר שסעדו בחברת אנשי המקום בחדר־האוכל — נכנסו כבר בשעה מוק-דמת של הערב להצגה ראשונה שהחלה ב־6.30. הקהל הרב שחזה בשתי ההצגות ביטא בצורר. בולטת את הזדהותו עם ההתלהבות, שזרמה גלים־גלים מעל קרשי הבמה. שלד צבעים והינניות רבה שלל הצבעים מרהיב־העין של התל-בושות העממיות, מזכירות לבל רואיה, כי ביוגוסלאביה חיים ויוצרים עמים רבים בצוותא, ואילו קצב המחולות הסו-ער והשירה העממית בפי הרקדנים, מת-מזגים עם חינניות רבה בהופעה. החווייה העמוקה לרקדנים עצמם, החלד, אחרי ההצגות, כאשר צעירי המוסד החינוכי בהרי־אפרים הכינו להם קבלת־פנים ליד שולחנות ערוכים, מאות החניכים ליוו את הסועדים בשירה יש-ראלית, ואז החלו האורחים להרגיש את עצמם בחביד, הכפרית־ד,חופשית, כבבי-תם. "זהו הערב המקורי הישראלי הרא-שון שלנו בארצכם" — אמרו האורחים, כאשר פרצו במחולות משותפים ובשי-רה, שצלילים ־שראליים ויוגוסלאביים הברו בהם יחדיו. לאחר 2 ההצגות פגה העייפות והמאר־ הים אך בקושי נפרדו בשעות המאו-חרות של הלילה. 19.6.61 על המשמר 18.10.61 על המשמר בתהומי המועצה ;־.אזורית מגידו הוקם השנה בית־אריזד, משוכלל לאריזת תפוחים — .,ראם". בתיננונו נטלו חלק מומתים רבים, סכגאים, מייעלים ונטעים. המפעל — בעל אפשרויות רבות. השנה, שגודההרצה, נארזו בו כאלף טונות תפוחים משמונה משקי האיזור. רובו של פרי זה הוכנס לביודהקידור, הצמוד לבית־האריזה. להבא מקווים אנשי האיזור להכפיל את כמות הפרי, שייארז כאן, ולהגיע להישגים נאותים בטיב האריזה, ב־14 בח"ז נסתיימה עבודת האריזה ולרגל המאורע נערכה במקום מסיבת-סיום נאה, שבה הושמעו דברי־הערכה לעובדים ולבעלי התפקידים על מסי-רותם בעבודת המפעל. בית־אריזה לתפוחים במגידו מועצה אזורית מגידו מכרז מס' 6/62 המועצה האזורית מגידו מבקשת בזה הצעות לבנית בית־עם בעין־־העמק 1. תכניות ומפרטים אפשר לקבל במחלקה הטכנית של המרכז החקלאי, תל־אביב, רח' אלנבי 126 בשעות העבודה הרגילות. 2. הצעות יש להגיש עד יום 18.2.62 שעה 10.00 למזכיר המועצה האזורית מגידו במשמר־העמק. 3. ההצעות תכלולנה תנאי תשלום. 4. להצעות יש לצרף ערבות בנקאית בפך 10% מערך ההצעה. 5. אין המועצה האזורית מגידו מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא. משמר־העמק יעקב תיכון 9.2.62 ראש המועצה 13.2.62 על המשמר רשות ניקוז מגידו הודעה על הנחת תכנית הננו מודיעים בזה שהנחנו במשרד רשות הניקוז מגידו במשמר* העמק ובמשרד רשות הניקוז קישון בנהלל תכנית ביצוע של עבודות ניקוז כתעלה מפפר 10 פשטה המועצות האזוריות מכירו וקישון. כל המעונין רשאי לעיין בתכנית בשעות העבודה הרגילות בין השעות 09.00 — 15.00. 23.4.1962 ראוכן לביא משמר־העמק מזכיר הרשות 29.4.62 על המשמר ארגון מפעל לאומנות שימושית בתל-מגידו פרוטוקול-הישיבה שהתקיימה במשרדו של מר כוכבי ביום ה-3 ביוני 1962. נוכחו: מר ב. כוכבי, מנהל אגף מתעסוקה ןהקליטה, מפרד העבודה• גב' נ. ארקין, מזכירות " " " " " חר ד. וולף, מנהל המחלקה לקליטה ופיתוח, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י מר ד. לווינזון, מנהל המחלקה לאיפור נוף המרץ X ופיתוח אתרים היסטוריים, מר ד. מנאי, אדריכל " " * * * מר י. פרנסון, מזכיר קבוץ משמר העמק מר י. בן-מנחם, יוזם ומארגן המפעל. הנקודות לדיון היו: 1) מגמות המפעל, תוכנית ההכזרה מטקעועית והאולפן להנחלת השפה. 2) חלוקת התקעיב כין המושרות הנושאים במפעל. 3) קביעת מוסד אחראי למפעל. 4) שיקום חמפעל במגידו. האולפן להנחת השפה - לכל הדעות חשוב לשלבו לתכנון המפעל, בכרי -לא פילר לעולים החדשים לימוד השפה כתקופת הכמדתם ממקעועית. אך היות והגב' ה. אפנשלק, מנהלת אגף האולפנים, לא המתחפר הישיבה, לא התקיים הריון בשאלה זו. מגמות המפעל - י. בן-מנחם: המגמה היא להכשרת עולים מדמים ואורחים בכל מקום כארץ, במקצועות הקראמיקה והגראפיקה. תוכנית הלימודים תאפשר לימוד מקצועות חלקיים, בהתאם למעכם האינדיבידואלי של המשתלמים , כגון הגבלות הכותר גופני, כוונות לעבודה באחד המקעועות הטכניים, או קבלת השתלמות חלקית,המספיקה לתעסוקת בית. כמו כן מביע לתכנן אח ממעל ההב רה המקעועית להקמת סדנה או קואופרטיבית של קבועת עובדים ממסיימי מקורסים ההמחלמותיים. צ. וולף: רעיע לוזהכדון למפעל יערני קבוע במגידו, אפר יעסיק עובדים מבין מם י ימי הקורסים ולמפעלים קטנים בחסגדיו העסוקמ-בית, אטד יהיו יזמודים במיווק הועדתם למפעל במגידו. ד. טנאי: מציע להקים בית-מלאכה בבעלות חברה, במגמה בלעדית! לימוד מקעוע לעולים. חלוקת התקציב : נ. ארקין: מטעם המחלקות פל מפרי־ העבודה יועע תקציב לדמי-קיום לתלמידי : (מ-31/2 עד 61/2 ל"י ליום) ותקעיב לדו ראות ההדרכה וחומרי הגלם. צ. וולף: יאשר הלוואה בסך 000 5 ל"י באם יייעא שותף ערב לחלק ממנה. מעיע שהמועעה האזורית תקבל את ההלוואה בערבות של 30%. יסכים גם לכל פותף אחר בערבותו לחלק מההלוואה, יהפוך לאינטדטנט במפעל. י. פרנסון: כפי שנראה לו, המועצה תהיה מוכנה להיות הבעל XXX היורידי למפעל, אך לרגלי מעבה הכספי הקיזה, לא תקבל עליה שום התחייבויות כספיות. ארגון מפעל לאומנות שימושית -2- שיקום המפעל ד• מגי יו **ויגידו* מייעד ־*מ המבנה © תשי הקומות• *דיך *•היה XXXXX לההקין כניסה מיוחדת ולתקן את הגג. את התכנון והשימוש הוא מקבל על עצמו. ד• לווינוון: ומחלקה השיפוד נוף הארץ ופיחות אתרים היסטוריים, תעמיד לרשות המפעל את המבנה ללא תמורה שכר. מים ומעמה יש במקום. לסיכום הישיבה: מד ד• מוג* י מעיה* א) אולפן להכשרה באמנות שימושיה והנחלת הלשון -רדשהתמו ת רסדרגות מיהודית ומשרד חעגודה* ב) מדמו לההשדה. ג) הקמת מפעל בשתפות של "תעוש" המחלקה לתעשיית בית והמועמד האזורית - משרד העבודה ישתתף בהוצאות אימון העובדים. מעמה ג' תוגה לישיגת "תעוש" המחלקה לתממיייו־יתנית שתתקיים גיום ה' 7 ביוני 1962. מר בן-מנחם יביא את היעת מעוממות למועעה האזורית. נ. ארקין (-) "בשער" - ידיעות קבוץ הזורע - 29.6.62 ־5- מתוך הדין-וחשבון של המועצה האזורית "מגידו" 1962/1961 יחד עם מאזנה הכספי לשנת הכספים 1961/62 מפרסמי המועצה האוזרית שלנו דין-וחשבון על פעולתה. אשר לצד הכספי־כלכלה - נפרסם כאן הסברים והשגות, לאחר שיופיעו גם המאזנים של "ראם" ו"הדר-העמק" - בהמשך מאמרו של גד על המפעלים המשותפים. נעיר כאן רק כי המועצה האזורית מטפלת רק באותם עינינים השייכים גם במקומות אחרים לתחום הפעולה המוניצפלית (עיריה, מועצה מקומית). אבודת ראם (ראשות אזור מגידו) היא לעומת זאת בעלת הציוד הכבד, בית הקירור ובית האריזה, והיא גם אינה זהה עם המועצה אשר לחבריה. אין המוסבים השייכים למועצה גם חברי ראם, ואלו משתתף בראם ,קבוץ שער-העמקים, שאינו שייך למועצה. ובפרדס הדר-העמק שותפים רק מספר קבוצים. מה איפוא עיקר הפעולה של המועצה עצמה? כאסור שייכים למועצה גם מוסבים: וכל שלושתם (מדרך-עוז, עין-העמק ואליקים) הם מושבי עולים בדרגות שונות, ואחד משמחי הפעולה של המועצה היא העזרה הכספית והאירגית למושבים הללו: בסטחהחינוך, העזרה הסוציאלית, הבניה הצבורית - ואפילו בבנית "מקווה" כשרה. מסתבר, כי מושב מדרך-עוז הולך ומתבסס, בעין-העמק חלה התקדמות, ואלו באליקים הענינים יגעים... שטחי פעולה מוניפליים אחרים: סלילת כבישים (בעיקר פנימיים ביישובים); תברואה ומלחמה במלריה, חיסול הדרגתי של מעברת מנסי, קשר עם הליגה למניעת אסונות, הקצבות למוסדות תרבות (כגון בית וילפריד), החזקת אכסנית נוער, תעסוקה, וגם תרבות - ודקקא בשטח זה לא נעשה הרבה בשנה שעברה, מלבד הפעולות באולם עין-השופט,. אולם זה שייך אמנם לקבוץ, אך המועצה החליטה להשתתף בסכלולו והרחבתו. בשטח החנון נוסד האולפן המוזיקלי. שטח חדש, שצורף בשנה האחרונה הוא "ועדה מקומית לבנין ערים", כלומר טיפול ברשיונות בניה, תכנון יישובים וכו', ועדה זו משותפת ל-3 מועצות אזוריות. גם בטיפול בשאלות חקלאיות ושאלות מים משתפת מועצתנו פעולה עם המועצות האזוריות השכנות. 19.7.62 על המשמר מועצה אזורית מגידו מכרז מס' 1-62/63 המועצה האזורית מגידו מבקשת כזה הצעות להקמת בית מרחץ במושב מדרך עוז 1. פרטים אפשר לקבל אצל מזכיר המועצה האזורית במשמר העמק בכל יום בין השעות 8.00 עד 12.00. 2. הצעות יש להגיש עד יום 23.7.1962 שעה 10.00. 3. ההצעות תכלולנה תנאי תשלום. 4. להצעות יש לצרף ערבות בנקאית בסך 10% מערך ההצעה. 5. אין המועצה האזורית מגידו מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא. נזשמר־העמק יעקב תיכון 16.7.62 ראש המועצה י' באב תשכ"ב מס. 49 (699) 10.8.62 בית המועצה בעיני ועדת הביקורת הפעולה האזורית בארץ עברה שנויים יסידיים. אחרי קום המדינה היו מועצות, אשר הסתפקו בפעולות שגרתיות ובחלוקת הלואות וגמ"חים.היו מועצות אזוריות, שפעלו יותר - ושמח פעולתן היה פיתוח האזור בכללו וקליטת עליה. היום כל המועצות הרחיבו את חוג פעילותן, אך המניע היום אינו עוד פיתוח האזור וקליטת עליה באופן כללי - אלא היישובים עצמם, אחרי עליה גדו-לה בכוח הייצור זקוקים למפעלים אזוריים, בכדי להשיג כלי-ייצור מותאמים לרמת-ה ייצור הגבוהה שלהם. גם מועצתנו פועלת בשטח זה לא מעט, ואנשיה עובדים במסירות ובהצלחה - אבל כידוע אין זה מתפקידה של ועד ת-ביקורת דוק א לחלק שבחים. היה זה צעד בבון, כאשר החברים האחראיים לפעולה האזורית יזמו ועדת ביקורת, כי ביקורת פני-מית של מפעלים משותפים נותנת לכל שותף את הבטחון, שהפעולה מתנהלת באופן סדיר ומועיל ולטובת כל יישוב ויישוב. יש לקוות שבמרוצת הזמן נגיע למשטר של ביקורת פנימית, שבמסגרתה מפקחים על יעילות העבודה,וכושר הבצוע תוך כד מניעת שגיאות ולקויים. עד כה אנו,כמובן, רחוקים מזה, ופעלנו רק כנציגי השותפים, אשר רוצים להכיר ולדעת, במה עוסקים במפעלים "שלהם" ומה בעצם טבעם. ראינו גםשגיאות ולקויים (כי דק מי שנמנע מכל פעולה חסון מפני שגיאות), אבל רק ראינו ולא גילינו אותם, כי בדרך כלל האחראיים באזור נאבקים בהם כבר במשך כל הזמן. לדבר אחד, חשוב לנו מאוד, לא מצאנו עוד פתרון: כיצד לשתף חוג רחב בתוצאות עבודתנו? כי הסיכומים מגיעים עד כה רק לאנשים, שבשבילם אין בהם דבר חדש. היינו רוצים, שמספר גדול של חברי הייושבים ייצרו לעצמם תמונה מפעולות האזור ובכך יותר יזדהו אתן. מפעלי האזור בתוך המועצה ארבעה מפעלים, פחות או יותר נפרדים ועצמאיים, אף-על-פי שכמוב האחדות והתאום ביניהם אחד התפקידים החשובים - ולא הקלים - בכתלי בית המוע-צה. ארבעת המפעלים הם: המועצה האזורית מגידו - הרשות המובציפלית; רא"ם - האגודה המרכזת בתוכה אתה מפעלים הכלכליים; רשות הניקוז; פרדס הדר-העמק (בו משותפים 6 משקים בלבד). (המשך ע 2r) בליל הסבת בשעה 21.15 יציג תיאטרון זוטא בהנהלת זיגמונט טורקוב - על במת בית וילפריד את מחיר הקרן לנתן שחם ההצגה מיועדת לקהל שגילו מ-15 שנה ולמעלה החברים מתבקשים שלא להעמיד כסאות מרגוע על הדשא. בשער ידיעות קבוץ הזורע לא ערכנו בל ביקורת על "רשות הניקוז" - והסיבה היא פשוטה: לא היה נראה לנו לעסוק בשטח זה, בלי ראיה וידיעה מקצועית מספקת, ובאותה שטחיות מסו-ימת, בה בגש בד לע ביבים כבר מתוך חוסר זמן. הפרדס מכל המפעלים, שיש להם מקום בבית המועצה, בולט הפרדס, שהוא שייך פחות מכל לשטחי הפעולה הרגילים של המועצה. אין כאן "השתלטות האזור על ענפי הקבוץ לשם עשית רווחים קלים", אלא תנאי קרקע מיוחדים וקשים של משקי ההר ושל הזורע תבעו, כידוע, פתרון זה. הניהול המשותף של הפרדס על-ידי כל השותפים גם יחד מתקבל כמובן מ וד על הדעת, אם כי היו אולי יתרונות לכך, אילו כל משק היה מעבד את חלקתו והפרדס היה יותר משולב למערכת המשקית (ולא בשאלות העובדים בלבד). כשנגשנו לבקורת הפרדס,התקבל במקצת הרושם, כי הפרדס הוא "הילד החורג" בכל אחד מששת המשקים. נכון, שבפרדס ממלאים כל מקום וכל תפקיד שנחוץ, ובכל זאת חסרה לדעתי לחברים אלה אותה משענת חזקה, שיש לכל עובד ולכל אחראי בענפי הקבוץ. הפרדס (פרס לשאלות עבודה כאמור) איבו שייך לדאגה היומיומית של מזכירויות הקבוצים; הוא איבו שייך לדאגה של הנהלת החשבו-נות התמחיר ית, של החצר ושל המוסך וכו'. במשך אותן שנים, בהן הפרדס היה נמצא בשלב של השקעה, לא היה הדבר חושב כל|כך. במידה שההרצאות בכסף ובעבודה גדלד, כן עלה פשוט ערך ההשקעה, המורכב מכל הוצאות ההחזקה שנים הראשו-נות. נכון, כי בלי ספק הוקם כאן בכם בעל ערך רב, אך זו לא השאלה היחידה. יש בפרדם רישום די מפורט ומדוייק, אך אין הוא מנוצל די צורכו. קיימת חלוקה כלשהי לשלושה החלקים העקריים של הפרדס, אבל לא ידוע כמה עולה עיובד של דונם (בעבודה ובכסף) בחלקות וכזבים השונים; כמה מים נותבים בכל רובם בכל חלקה ומה הם הבדלי ההוצאות של עיבוד הזנים השובים בין פרדסבו לבין פרדס אחר. לכן אין החברים יודעים בדיוק, אם הם עובדים לפי הנורמה או שמא יקר מדי. המועצה האזורית לפעמים אבחנו שוכחים, שהמועצה האזורית מהווה גוף ממלכתי והיא פועלת הו-דות להעברת סמכויות מן השלטון המרכזי אל השלטון המקומי. לכם שייכת לתחומה הדאגה למשקי ההר על תוספת אדמות מתאימות במישור, הדאגה לניקוז אדמות הזורע ומשמר-העמק והדאגה לקבלת כמויות מספיקות של מים בשביל האדמות של משקיבו באזור תענך. חשיבות השטח החקלאי במסגרת .'המועצה עוד תג-דל, כשתוגשם התכנית של הקמת משרד החקלאות האזורי. הדאגה הלגיטימית של המועצה לשיפור מצבם הכלכלי סל תושבי האזור אף מביעה אותה ליזום ולהקים מפעלים כלכליים בתוך האזור. צריך לדעת שבית הקירור וגם בית האריזה הוקמו על-ידי המועצה, כי לה האפשרויות המשפיעות על תנאי המימון הראשוני. רק אחרי גמר הקמתם בסמרו בביבים אלה ל"רא'ם". כך מטפלת גם המועצה, כחברה בחברת-הגג במפעלים בין־אזוריים, למשל בהקמת בית-חרושת לעיבוד פרי ודנה על תכניות להקמת בית אריזה לפרי-הדר. לדאגת המועצה שייך כל התחום המוניציפלי,כגון פלילת כבישם, סדרי חשמל יסודיים, טלפון, ביוב, בנית כיתות, מרפאות ובניני ציבור.פרט לסלילת כבי-שים אזוריים מצטמצמת עזרת המועצה בהשתתפות במימון על-ידיי השגת הלואות ומענק כלשהו. כמובן למועצה גם סמכויות ותפקידים לא מבוטלים בשטח החנוך והסעד. כאן מורגשת במיוחד המידה הגדולה של התחייבות לדאגה לשלושת המוש-בים באזור, שבנינם ואירגובם הפנימי חלש בהרבה מזה של הקבוצים. המועצה ממלאה אחרי תפקיד זה בכבוד ובמסירות. אפשר להכליל בתחום המוניצפלי עוד שטחים נוספים. בבית החדש של המועצה יעמוד כנראה אמבולאנס, לרשות האזור, וגם מכונית למכבי-אש, ויגור בבית המועצה נהג. בל פעולות המועצה, שמניתי ואלה שלא מביתי, דורשים מנגנון מנהלתי וכספי לא מבוטל. אבל הכללת רא"ם, רשות הניקוז והדר-העמק בתוך בית המועצה מאפשרת ניהול מסק המועצה בצורה רציונלית יותר. כל משק משלם טסים לפי מפתח קבוע וצודק. 9 קבוצי האזור משלמים ביחד כ־46,000 ל"י בשנה , מזה מוחזרים להם כ-45% כהי"תתפות המועצה בשרותי□ מוניצפליים , שהמשק עצמו ממלא אחריהם. המושבים מ:־למים מעט ממים, והמועצה משתדלת, באיסור משרד הפכים, להטיל מסים על מפעלים שונים הפועלים באזור (כגון "מקורות", חברות הדלק ובו'). המסים, בתוספת המענק הממשלתי (כ-65,000 ל"י בשנה) הם הבסיס לפעולות המועצה. - 2- -3- הכספים של מובן, שמשק/המועצה חייב להיות תקין מאוד. יש למועצה חשבונות דביטורייד בבנקים; היא צברה קרן כלשהי למתן גמ"חים למשקים ויכללה להרשות להם לפגר בתסלומיהם במידה מסויימת. חבל באמת, כי תושבי האזור יודעים כל כך מעט על הנעשה במועצה. הצענו בדו"ח הביקורת שלבו לחזק את הקשר בין המועצה והיישובים; הצענו גם להוציא. עלון־ עלון, המכיל רק דינים וחשבונות מישיבות של צוות העובדים, הנהלת המועצר הנהלת רא"ם, ישיבות ראשי המועצות האזוריות או ישיבות משותפות עם אירגוני קניות, עם קצין המחוז, מנהל ההדרכה וכו' - עלון זה בבר היה נותן לקוראים חומר מענין מאוד. אגודת רא"ם המפעל המענין ביותר בעיני בבית המועצה הוא - "רא"ם, אגודה חקלאיה-מרמ .' י שיתופית לפתוח אזור מגידו". גם פה לא אשבח, אף־על-פי שיש מקום לשבחים אלא אציין מייד את שתי נקודות התורפה, שאבי רואה באגודה. לדעתי כל עתידה של "רא'ם" תלוי לא במעט בקבלת בוח-אדם מספיק מקרב משקי האזור. בעקר הציוד המכבי הכבד - שאף פעם לא נתעכב על־־ידי קשיים כמפי-י בשעת רכישות חדשות - לא יגיע למצב הדרוש ולתוצאות הדרושות, בלי שיהיו בין העובדים הקבועים מספר חברי משק. נקודת התורפה השניה מורכבת יותר. תפקידו של רא"ם לשרת את חבריו, כלומר 9 קבוצי האזור, וחלקית גם את שער העסקים. אבל מי קובע את השרותים שעל רא י ר לתת? האם רוב של שני שלישים רשאי להקים ענף חדש, או דרושה אחדות דעות’.' ואם הוקם ענף חדש, האם ישרת רק אלה שרצו ורק אלה ישתתפו' בהוצאותיו? האם כל המשקים משתתפים באופן שווה ברא"ם - בהון, ברווחים ובהפסדים? אינני סבור, שכבר היום אפשר לתת תשובה מוסכמת על כל השאלות האל;;־ דעתי היא, שעקרונית השותפות היא כוללת, ואיני רואה אפשרות והגיון לפעל את רא"ם לענפים ולשדותים למיניהם, שביניהם כל משק יכול לבחור במה ובא י ז ו מידה להזדקק. כמובן, מי שאינו מגדל כותבה, לא ישתתף בהרצאות השוטפות של הציוד. בית האריזה הוקם, בלי שהיה צורך בו לכל משקי האזור על סמך לחץ מצד מספר משקים, שביקשו לשכנע את האחרים, שהקמתו כי־אית גם להם־ א• ן ברירה, אלא רא"ם מוכרחה לתת "פטור" במקרים בודדים מסוג זה למשק ים"אלז, שהיו גורע יממהשלםות האורגנית של משקם על"ידי שימוש בשרות זה של רא"ם" יש רק לקוות, שבמשך השנים יגיע הזורע לזהות אינטרסים עם האגודה גם בנקודה זו שאר הבעיות, שרא"ם באבקת בהן, פחות קשות. כמובן קיימת המגבלה התנועתיז בקשר למפעלים אזוריים בכלל, אבל ייתכן, -שהיא היום כבר נוגעת הרבה פחות ברא^ם מאשר בחברת־הגג, שהזכרתי כבר. המשק הכספי בזמני הפיחות מסובך ייהי' אצל רא"ם מאשר אצל המועצה, ולא תמיד קל ואפשרי להשוות ביביהן. מכל מקדם משתדלת רא"ם "להסתדר" די בזריזות, וכמובן גם בעזרת המשקים. הבעיה הגס ־•'ח עשויה להיות חולפט בלבד - בתנאי שהאגודה תצליח בפעולותיה ולא תפסיד !:-ש-במקרה של הצלחה ישמשו סכומי ההפחתה, בין ההוצאות השוטפות, לצבירת הון" ובשלב ראשון כתחליף לחובות לזמן קצר. כדי להגיע לריווחיות יש עוד תנאי אחד. אמנם יש ברא"ם דוקא איש יודע תמחיר וועדת-הביקורת נהנתה מהחומר המוגש - בכל זאת לא די•;', עדיין רא"ם לתמח":" כולל, דהיינו לא רק לניתוח של ענף אחד בלבד, אלא לחלוקת כל ההוצאות וי: הגורמים על כל הענפים ביחד ובאותו|מועד. ולבסוף: ענף בית הקירור הצליח ואף ""גייע לעמידה בפנאי התחרות.פה בוודאי כי משק יצטרך לערוך חשבון אחד על כל המקום העומד לרשותו לקירור, בלי לתת עדיפות לבית־־הקיר ור בבית, למשל באיסום זנים לזמן ארוך־ ואם יש טעם להרחבת בית־הקירור, אזי רק בתנאי, שלכל המשקים עבלן חיוני ברף (פרט אולי למשק צעיר אחד, שחלקו יתחלק במשך מספר שנים בין 9 המשקים האח-דים). בסיכומו של דבר אפשר לומר, שהיה לנו מעבין מאוד לעשות חכרה מקרוב עם בית המועצה, ורק היינו רוצים לשתף בזה חוג רחב ככל האפשר. גד לוי 28.11,62 המשמר דיוני המועצה האזורית מגידו בעיות חיוניות שד קרקע, מיט ותיכנון חקלאי נכון, הועלו בדמן נוקב במועצה האזורית מגידו בחשתתפותו של מנחל המשרד החקלאי האזורי בעפו-לה — מאיר בן־מאיר. המועצה החליטה להקים בית־תרכות על שם ג. יוספטל בקיבוץ גל"ער (ביתו של המנוח), שישמש את האיזור בולו. הבניין יכיל חורי מוזיאונים' חד־ רי־קריאה ועיון, אולם הרצאות ועוד. כן הוחלט לבנות אמפיתיאטרון לאו-תה מטרה. על הרגשה של אזלת יד וחוסר כתובת — של איש המשק — דיבר ראש המועצה, י. תבון, בפתיחת הד-יון. על משקים, שהרחיבו ענף יסודי כענף הלול, באה כחתף ההגבלה. יש משקים שהשקיעו הון תועפות בפי-תוח רפתות ועתה באה גזירת הצימר צום. משקים שוחטים פרות והרפתים עומדות כמעט ריקות. מגדלי השלחין נפגעו ממכת הצמצום במים. השאלה, אותה שאלו כל המשתת-פים היתר.: האם האירכוז של המש-רד החקלאי למנהלים אזוריים תהיה לברכה או לאי מנהל המשרד האזורי — מ. בן־ בן־מאיר — בספרו על המוסד עמד על הצורך שתצפיות המחקר החקלאי תהיינה מדעיות וכן הטעים את וזה-שיבות שבטיפול מיוחד בכל משק ומשק. הוא גילה פסימיות בנוגע לתק-ציב הפיתוח עד סיף שנת 1964. החברים מתחו ביקורת חריפה על המשרד החקלאי בעיקר אחרי גזרת צמצום הרפת. כן התאוננו על כך ש-אין המשרד ההקלאי רואה את בעיו-תיו של כל משק לחוד, אלא גוזר גזירות כלליות. כדוגמה לכך הביא זלמן לבנה (עין־השופט), בעיית קי-בוצו שבהרי מנשה ש־82% הכנסו-תיהם הם מהחקלאות. הם מעבדים אד-מת טרשים, בא המשרד ומצמצם את הרפתות. איטר לרמת החיים של איש הקי-בוץ, אמר ז. ל. "ככל שאנו עולים לפיסגה חוזרים ומורידים אותנו מטה". בדיון על שאלות אלו ועל בעיות אחרות של החקלאות במשקי האיזור, השתתפו עוד מ. קפלנסקי )רמת־השי־ פט(, י. מטמון )מדרך־עוז(, אברהם מגידו, עקיבא )רמות מנשה( ווילק )משמר העמק(. סיכם — י. תיבון. המועצה ציינה בסיפוק את הישגיה בסלילת כבישים והתוותה תוכנית־ פעולה בשדה התרבות והספורט, לכבוד קבוץ מסמר העמק חברי□ יקרים, מועצה אזורית מגידו דואר נע חבל מגידו טלפון: יקנעם 281 ,236 הרי מנשה.............. ד' טבת תשכ"ג בתשובה נא להזכיר__ב/6 הגיעה שעת הפרידה, אחרי עשר שנים אנו עובדים את תחומי משמר העמק ועולים להרי מנשה למשכבנו החדש. מקרב לב אנו מודים לכג1 החברים שהקנו לנו הדגשת בית בשבתנו כאן ובמיוחד לחברים דולק, פולה וחיים רהט אשר במגע יום יומי אתנו הגישו לנד את שירותם האדיב והחברי. אמנם נרחיק קצת את מושבנו, אך חיבתנו והוקרתנו לקבוץ משמר העמק בכור ישוב י האזור, נשא עמנו. ברצון נבוא לעזרתכם כאשר נידרש כמו בעבר" היו ברוכים יעקב תיבון ראש המועצה ועובדיה ישובי האזור : — אליקים. גבעת עוז, גלעד (אכן יצחק). דליה, הזזדע. מדרך־־עוז. משמד העמק. עין־העמק. עין הש1פט, רמ1ת מנשה. רמה השזפט. אם כי תכנית הלימודים מיועדת בעיקר לחברים צעירים, לא תהיה הדלת נעולה לפני חברים ותיקים הרוצים להצטרף ללימודים. בכדי להבטיח רציפות הפעולה שהוחל בה בעונות הקודמות, ברצוננו לקיים חוגים באותם הנושאים שבהם התחילו החברים ללמוד בשנה שעברה והם : סוציולוגיה ספרות עברית ספרות כללית מתמטיקה הסטוריה יהודית הסטוריה כללית לפי תוצאות ההרשמה נקבע, אם יקויימו חוגים אלה בנפרד או אם יצטרפו הלומדים אל הלומדים בתכניות המשולבות המפורטות לעיל. תנאי הלימוד תכנית הלימודים נקבעה בקוים כלליים בלבד. עיבוד הפרטים ייעשה אחרי שנדע באופן ברור יותר, על-פי תוצאות ההרשמה, את המגמות ואת הדרישות של ציבור הלומדים על-כן הנך מתבקש למלא את השאלון המצורף ולמסרו לידי ועדת ההשתלמות של משקך, אשר תדאג להעברתו להנהלת בית-הספר. אל-נא תדחה את הדבר - רצוי להתחיל בלימודים עוד בחודש אוקטובר, והזמן דוחק! מקום הלימודים: משק גלעד הבטיח לנו את בית-גיורא כאכסניה לבית-הספר. על שאר המקומות עדיין לא סוכם המו"מ. התחבורה תסודר ע"י המועצה האזורית. שעות הלימוד : בשעות 14.00 עד 20.00. השכלה מוקדמת בי"ם תיכון או מקבילה. חמרי לימוד : יסופקו ע"י בית-הספר. השתתפות קבועה בלימודים הכרחית כתנאי ללימוד סדיר, ויוקפד על כך. בית-הספר למבוגרים עומד לחדש את פעולתו. מפעל ההשכלה למבוגרים, שהוחל בו לפני שנים מספר, הולך ומתרחב בתנועה הקיבוצית. בשלה ההכרה בחוגים רחבים והולכים שאין להסתפק עוד בידע שנרכש בכתלי בית' הספר, בין אם עברו מאז עשרות שנים בין אם חלפו שנים מעטות בלבד, ויש צורך להשלים, להעמיק, לעדכן את הנלמד בתקופה ההיא. מועצה אזורית מגידו בית-ספר למבוגרים - 2 - בשתי עונות פעולתו של בית-הספר האזורי הונחו היסודות לפעילות סדירה. מספר הלומדים בו הגיע עד 300, החברים התמידו בלימודיהם ואחוז הנשירה היה מועט. השתתפו לומדים מכל הגילים, אך בלט האחוז הנמוך של חברים צעירים מבין הלומדים. עם כל החיוב שבהשתתפות חברים ותיקים רבים, נראה להנהלת בית-הספר שיש מקו להרחבת חוג החברים הצעירים שילמדו בו, ונעשים צעדים להתאים את תכנית הלימודים לכך, לאור הנסיון שנרכש ע"י הרשות להשכלה ולחקר של ברית התנועה הקבוצית. ברצוננו לשלב השנה את שיטת הלימודים שלנו לזאת הנהוגה ברחבי הארץ, והיא: קיום מערכת שיעורים משולבת, בעלת שתי מגמות - הומניסטית וריאליסטית. הלומדים יתכנסו פעם בשבוע לשש שעות לימוד וישלימו את הלימוד ע"י עבודה עצמית בבית. תכנית הלימודים בכל מגמה תהיה מורכבת משלשה מקצועות, שכן הכוונה איננה לחוג לימוד בלתי מחייב העוסק בנושא אחד בלבד, כי אם להשכלה שיטתית, אשר מושתתת על תכנית לימודים שעובדה ע"י הרשות להשכלה ולחקר של ברית התנועה הקיבוצית. אחד משלשה מקצועות אלה יהיה אנגלית, במגמה להגיע לידי קריאה עצמית של חומר מדעי. (חברים השולטים באנגלית ואינם זקוקים ללימוד בדרג זה - יוכלו בינתי-ים להשתתף באחד המקצועות האחרים.) נוסף על הלימוד במגמה שנבחרה ע"י הלומד הוא ילמד מקצוע משלים, כגון כלכלה, סוציולוגיה וכו' . השנה אנחנו מציעים את התכנית הבאה: 1) הומניסטית א", 2) הומניסטית ב' 3) ריאליסטית מבוא לפסיכולוגיה היסטוריה אנגלית ספרות אנגלית סוציולוגיה פיזיקה מתמטיקה כלכלה אנגלית תכנית זו מכוונת בראש וראשונה לצעירים, גומרי צבא והשנתונים הבאים. היא מתוכננת לשלש עונות לימוד של 120 שעות כ"א. מטרתה להקנות המשך והשלמה ללימודים התיכוניים למספר רב של חברים ואף לשמש כ "מכינה " לאלה העומדים לעבור ללימוד בשלב יותר גבוה (ארנים, רחובות, הטכניון). היא דורשת מהלומד מאמץ לא מבוטל: מלבד 6 שעות לימוד בשבוע, במשך 25 - 20 שבועות בשנה, דרושות גם כ-10 שעות של עבודה עצמית בשבוע. לכן הוחלט בתנועה הקיבוצית, אשר סמכה ידיה על תכניות בתי-הספר האזוריים, שלכל חבר הלומד בבית -ספר כזה יוקצב ע"י המשק הזמן הדרוש הן ללימודים והן לעבודה עצמית. ובכן — מאמץ רב הן מצד החבר הלומד הן מצד המשק, אך בצידו אתגר של לימוד רציני ומעמיק. שיטה זו נוסתה בעונה שעברה באזורים השכנים והוכתרה בהצלחה רבה. הדרן ל"שלשיית מגידו" **9ני פועלי תעשיה (מרקוב ויחזקאל) וחובשת אחת (ניצה). שני חברי mrרמות־מנשה (ניצה ויחזקאל) וחבר גבעת־־עוז אחד (מרקוב). צ'ילאנית אחת (ניצה), ארגנטינאי אחד (יחזקאל) וגרזילאי אחד (מרקוב), שתי גיטרות וסופראן חם. שלישיית מגידו. שלישיית מגידו ן "כן. מגידו" אמרה ניצה בצחוק. "זה מפני אנחנו משתייכים למועצה האזורית מגידו." "תראיין אותנו מהר" אמד מרקוס• "אנחנו רוצים לחזור הביתה." רצינו לדעת מי חם ומה הטעם של שירתם. הם אמרו: "שמעתם אותנו שדים, אם כן אתה יודע מי אנחנו; שלישיית חובבים המבקשת לה-פיץ את הפולקלור הדרום־אמריקני." ישבנו ליד שולחן בחדר האוכל של גבעת־ חביבה וחוזרי הצבא, שלפניהם נערכה ההופעה, הקיפו אותנו וביקשו לשמוע עוד שירים. "אין כוח," אמרה ניצה. "מחר צריך לעבוד." "וההו-פעה לא על חשבון העבודה?" "מה פתאום!?" אמרה ניצה. "אני חובשת, ימי יחליף אותי?" "קצת על חשבון העבודה, שעתיים שלוש לשבוע. משהו כזה" אמר יחזקאל. "תלוי במספר ההופעות שאנחנו נותנים" הוסיף מרקוס. "קשה ?" "קשה"? צחקה ניצה. "קצת קשה" אמר יחזקאל ונתן אקורד טרגי על הגיטרה. "אההה" נאנח עמוקות ובדוחות מרקוס. "אההה" נשמעה אנחה קורעת לב בת מאתיים וחמישים גרונות צעירים. זה היה בתום ההופעה כאשר נתבקשו כולם לשתף עצמם בצערו העמוק של גאוצ'ו מאוהב שאהובתו אינה נעתרת לו. "יותר ברגש", לחשה ניצה לתוך הרמקול, "אההה־ ההר," ענה הקהל. "התאהבתי ברוח" שרה ניצה "ונשארתי עם הרוח• התאהבתי בלילה ונשארתי בודד"• "אהדה". שתי הגיטרות נאנחו, שני הגב- רים קרעו מליבם אנחה. והקהל מחא כפיים. "עוד, עוד, עוד" "אי אפשר עוד," אמרה ניצה. ",בפעם אחרת." והקהל: "עוד עוד, עוד". "רק עוד שיר אחד, שיר מהארץ בה נולדתי, /,קביו בלנקו', הסוס הלבן, מצ'ילי". בשלושה קולות עלו על הסוס הלבן, בדהרת מיתרי הגיטרות, בתיפוף לחש וקדימה לגמור את ההופעה. "בארץ כבר יודעים המון שירים דרום אמרי-קניים• אולי שמעו אותנו באיזה שהוא מקום. ביקרנו בכל רחבי הארץ. בעיקר בקיבוצים. איפה לא היינו, גם בהילטון הופענו..." ניצה מעווה את פניה: "לא נעים שם, כד כך סנובי ומשעמם" "הופענו במועדון הזמר, בחמאם. שמעו אותנו ברדיו". "אתם מפורסמים" אמרנו• חייכו בענווה ויחזקאל אמר: "נעים לשיר ביחד." "נעים לחזור על השירים, למרות שלשם חזרה צריכים לנסוע. או שאנחנו באים לגבעת-עוז או שמרקום בא אלינו לרמות־מינשה." ניצה רכנה קדימה ווידאה שאמנם דבריה נרשמים: "תכתוב" אמרה. "כך, תכתוב שהמועצה האזורית שלנו עוזרת לנו הרבה. מספקת תחבורה לשם עריכת החזרות, ובכלל מעודדת אותנו. וגם הקי-בוצים שלנו מעודדים אותנו. גם זר, נעים". "ולהופיע נעים 1" "נעים מאד. הייתי מוכנה לעמוד כל החיים על הבמה", אמרה ניצה. אמנם כך היא נראית בעמדה על הבמה, כאילו עמדה שם מיום היוולדה• נינוחה, מסבי-רה בניחותא, בלבביות בלתי אמצעית את השי-רים אותם היא מזמרת בלווי שני גבריה אוחזי הגיטרות. "הרימי את עיניך", מסבירה ניצה. "מתחת לסומברריטו שלך, כי הן רומזות לי כה הרבה..." אחר כך היא מרימה את עיניה (הרומזות כה הרבה י) ומשלחת מגרונה קול נאה. מלא ביטוי, הול מתחנן לאהובה שתרים, שתרים את עיניה. מרקוס מצמיד את קולו הצרוד מעט לקולה של ניצה ואצבעותיו מלטפות את מיתרי הגיטרה, וכעת בא יחזקאל, מקרב את פניו העגל-גלים למיקרופון' פותח בזהירות את פיו והשלושה יוצאים למסע תחנונים דרום אמריקני, לוהט, רך, קורע לבבות. הגיטרות רועדות, התוף (בידיה של ניצה) קוצב קצבים מסעירים, או, או, אוללה. מזיעים, עוברים מארץ לארץ, מקולומביה לאר-גנטינה, משם לאיים האנטיליים וחזרה לברזיל, עוסקים בהעלאת שדים ורוחות, בפולחן אפרו־ אמריקני, ברדיפה אחר הבקר ואחר נערות, ביסו־ רים, בשמחה, בעבודה ובהשתוללות עד כלות החושים. "אה, השירים האלה" אומרת ניצה. "עולם ו-מלואו, הכל יש בשירה הדרום אמריקנית!" "אבל בארץ", אומר מרהוס. "לא יודעים מהו הפולקלור האמיתי. כאן לא מבדילים בין הערב־ רב הקיטשי, לבין האמיתי העממי באמת". "אנחנו רוצים להפיץ רק את החומר האוטנטי, רק את הפולקלור האמיתי" מסכם יחזקאל. "לא רק רוצים, גם מצליחים" מוסיפה ניצה. מצליחים ועוד איך מצליחים. ראינו במו עינינו, שמענו במו אוזנינו, רקענו במו רגלינו, מחינו במו כפינו. רצינו הדרן אחד, שני, שלישי. "די. מספיק, אין כוח, לעלות על הטנדר". עו-לים על הטנדר ויוצאים לתוך הלילה. שפתנו מלוות אותם בשיר הארגנטינאי: ADIOS MUCHACHOS, COMPA-NEROS DE MA VIDA, BARRA QUE-RIDA DE AQUELLOS TIEMPOS. (שלום בחורים, חברים לחיים, חבורה יקרה מהזמן ההוא.) 2.2.66 כתב: מנחם שלח מועצה אזורית מגידו דואד גע חבל מגידו גגלפון ; יקנעם 281 טז' בשבט השכ"ו הרי מנשה -6 בפברואר 1966 "8-/1-0-9 - הנדון: חוג דראמטי אזורי לכבוד רכז התרבות משמר העמק בתשובה נא להזכיר בזמנו פנינו אליך בבקשה לערוך הרשמת חברים לחוג דראסטי בהדרכתה של נולה צ'לטון. בסיכום אפשר לאמר כי ההרשמה היתה גדולה וממפר החברים היה מסגיק בהחלם לצורך הצעלת החוג. הח* זאב רוזנבלם ממדור הבמאות של הקה"א שניהל את המשא וסתן עם נולה, הודיענו כי נולה קשורה להתחיבויות רבות ולא תוכל להתחייב לפעול גם אצלנו. המועד הכי קרוב שהיא תוכל לקבל הוא חודש יוני 1901. אנו מקווים להפעיל את החוג במועד הנ"ל. בב"ח אלחנן הלוי ראש המועצה העתק; זאב רוזנבלט. י e / ק י I ik i1 ר : p’p'lk, גכ8ת־8/ל, 781, ?ז'ה, tn'hsynu ,h,!, »6»ר־זי8אק, 8'/־וי8אק, x'vejH-nlHo ,60lep-j, ראת־וי2)601 27.9.66 על המשמר אמנם תונצח ישה מבישה? מאת דבורה דור שערוריית "נחלאות", המסעירה מזה 14 שנה את דעת־ הקהל, קיכלה גושפנקה רשמית דווקא כימיט אלה, כאשד נדמה היה שהיא עמדה להתחסל. זוהי פרשה של חווה חקלאית כת למעלה משלושת אלפים דונם אדמה פוריה, המעובדת כידי פועלים שפירים, כשבעליהם גרים כעיר ונהנים רק מפירותיה. וכל זאת, כניגוד לעקרונות ההתיישבות כארץ. החווה שוכנת באיזור "מגידו", ביו יקנעם ומשמר העמק, כיו מושכי עולים וקיכוציס, הסוכלים מחוסר קרקע. האיזור הוכה בתדהמה כאשר נודע ממקור מוסמך' ששר־החקלאות שלח מכתב אל הבר המרכז לתיכנון והוראה להארכת החוזה "לתקופה ארוכה", ובהתאם לכך יקבלו זכויות למכסת מים כמו כל יישוב חקלאי. על כך מסר לי ראש המועצה ה-אזורית "מגידו" — אלחנז לוי — בשאלו "האם זו הנצחת חרפת נח-לאות ?". כן סיפר, שהאמור מנחל לאחרונה משא־ומתן ממושך עם ה־ מרכז־לתיכנון, שבידיו נתון פתרון בעייה זו. אלחנן לוי גם קיבל תשובה מגד יעקובי, מנהל המרכז־ לתיכנון, שהוא מסר הוראה למש-רד החקלאות שבאמור עפולה ל-הכין הצעה לחלוקת הרכוש הקר-קעי. א. לוי ביקש, שהחומר העו-מד להישלח למרכז־לתיכנון יוגש תחילה למועצה האזורית לעיון ול-הערות, אם יהיה צורך בכך. לכן היתה החלטת השר כה בלתי צפויה. לדברי א. לוי מצפים כאן יישו-בים לתיקון משבצת הקרקע שלהם, ושזכותם לקרקע הוכרה על־ידי ועדות־סקר שונות (תיכנון, חקל-אות ועוד). מושב אליקים בן 700 נפש הוא מושב־עולים ללא בתים חקלאיים, וכל תקוותם לקבל מיכסת־מים הי-תד, תלויה בסיכוי הטמון ברזרבה חקלאית של "נחלאות". מכתבו של השר נוגד את כל מה שהיה ידוע למועצה האזורית במשא־ומתן שלה. לשאלתי' ענה ראש המועצה ה-אזורית, שהוא ציפה לדיון על חלו-קת "נחלאות" ליישובים, שהרי חי-סול החווה הולם את התחייבויו-תיה של "אגודת נחלאות". דו"ה מכקר הסוכנות: "כשלון נחלאות" "אף־כי עברו שבע־שנים מהתא-ריך שבו היתד, הסוכנות רשאית (על-פי הסכם 1958) להחזיר לעצמה את רכוש האגודה, בגלל אי קיום סעיף ההתנחלות (ההדגשה שלי — ד.ד.) לא הצליחה המחלקה במאמ-ציה. להביא להתנהלות החברים". זהו קטע מתוך דו"ח מבקר הסוכנות מ־9 בינואר 1966. וקצת היסטוריה: החווה נוסדה ב־1952 ביוזמת המחלקה להתייש-בות, במסגרת התנועה "מהעיר אל הכפר", במגמה לאפשר לפקידים הקרובים לענייני התיישבות להת-נחל בכפר. נרשמו בשעתו 120 חב-רים — נשארו 97. הוקצה שטח נאה להקמת בתי־מגורים על גבעה שממול החווה; הוסכם אז על תוכנית משקית בת חצי מיליון לירות, סכום שיחולק באופן שווה ביז הסוכנות והאגודה. הסוכנות השקיעה למעלה מהמחצית (289 אלף ל"י), והחברים — את השאר. אולם בהסכם נקבע הדגש על הת-יישבות ולא דובר על הקמת הווה. תוכנית הבתים היתה ל־100 יחידות. הסוכנות התחייבה לבנות בתים ל-חברים, אם יהיו' מההתיישבות ה- עובדת; ולא — יבנו אותם חברי האגודה בעצמם. איש לא בנה בית. הגבעה שו-ממה. בחווה עובדים פועלים שפי-רים מהסביבה, וערבים• על לחצה של הסוכנות, הגיבו חברי האגודה בתביעות סיוע לבנייה תביעות אשר לא היו בהסכם. הסוכנות הס-כימה בכל־זאת לסלול כביש. אך לא נענו אלא 18 משפחות בלבד, מספר שאינו יכול לשמש יחידה התיישבותית מבחינה כלכלית וחב-רתית. תביעת הסוכנות היתד, לפ-חות 40 יחידות. זאת — ב־1956. אולטימאטום מטעם לוי אשכול נשלח לאגודה ב־1960. הוא גם' הבטיח לתמוך בבניית בתי־מגורים... הסדר "סופי" הושג באוגוסט אש-תקד ביז חברי האגודה לבין נצי-גי הסוכנות — רענן וייץ וי. גב-עולי' על פיו יגישו חברי האגודה עד סוף החודש את רשימת החב-רים המוכנים להתיישב במקום. (המשך בעמוד 3)מועצה אזורית מגידו אולפן לחבוך מוזיקלי יום ו' 1917.3.17 בשעה 9.00 בערב המדור למוסיקה בקבוץ הארצי כנס פעילי המוזיקה קונצרט חגיגי א. להקת כלי מתכת - בהדרכת יעקב שגיא שיידט: אלמנד לסו: "עם ארוסתי" ברטוק: 5 קרעים מתוך "לילדים" לאויס-סקרמולין: אימפרוביזציה ב. להקת כלי-עץ - בהדרכת בנימין עמד קרנץ: פסטורלה מיוצרט: רונדו חיידן: מנואט ליקל: מנואט מוצרט: רונדו ג. תזמורת כלי קשת בהדרכת דב כרמל מנפרדיני: סינפוניה מס. 10 לכלי מיתר - מי מנור(אדג'ו ,לרגו , מוצרט: סונטה (כנסייתית) - רה מז'ור ק. 245 מרסטו) מרטיני: שתי סונטות (אנדנטה, אלגרו אסאי, אנדנטה, אלגרו) ויואלדי: קונצ'רטו "החורף2" (עונות השנה) לכבוד וכלי מיתר פה-מינור - הסולן: גדעון לפיד אלגרו נדן מולטו (כפור רועד בין העצים, רוח עזה נושבת. אתה מדשדש ברגליך ושניך נוקשות). לרגו - (בחוץ: גשם '1יי,'־’ - אתה, העומד ליד האש שלוו ומאושר) אלגון ) - ( וד־/ץ t י TT חלקלק, 11 I !'«'«* (1i■ ד ' * f ־ * I י רד' *י; 11 ' ■ווי') -הפסקה - בימיני אלה עוטקה משלחת ארכיאולוגית בראשותו של פרופ' יגאל ידין במגידו בחפירות. פרופ' ידין נענה לפניתנו וירצה באולם האזורי שלנו על הנושא: "הפירות במגידו הישראלית" ההרצאה תתקיים ביום ד' 5.4.67 בשעה 21.00. נא להזמין כרטיסים עד יום א' 2.4.67; מחיר הכרטיס לירה אחת. לוח הזמן של פרופ' ידין אינו מאפשר קביעת תאריך מאוחר יותר להרצאתו, והישובים מתבקשים להזדרז בהזמנת הכרטיסים! ישובי האזור: אשר בנארי. 7x1,1 ,!,Ix-nxa) ,p'p'lk, ד1י(י, 1ר,!1ר2f-fiiH ,lv)H ,X/ 7e]N-plm ,co\e7\-yx ,pHxa-yx ,pxxiriuex, ראת־ה?/3/ מועצה אזורית מגידו דואר נע חבל מגידו טלפון 81/2ו3?9-(04) 30 במרס 1967 בב"ח 5. תיאודור הולדהיים. תרועה, סיר ומחול -לרביעית כלי מתכת. עדי אשכריי - חצוצרה אברהם לבלנג - " דני אתרוגי - קרן גורי יבניאלי - טרומבון מיצירות מלחיני הקבוץ הארצי 1 . יזהר ירון טריו - סונטינה לחליל קלרנית ופסנתר ב-3 פרקים עמוס אלוני - חליל יגאל צוק - קלרנית אהרן חרלפ - פסנתר 2. אסר בנארי 4 קטעים לפסנתר ־ אשר בנארי: - פסנתר 3. משה גסנר רשומים - לחליל ופסנתר עמוס אלוני - חליל אהרן חרלפ - פסנתר 4 . חיה ארבל חתונה - מתוך סויטה "זכרונות" נטע גרוניך - חליל אילן לוטן - אבוב מירי גרוסברג - קלרנית אריה תלמי - כנורות רנה גרוסמן - " מירי ויינשטיין - " מיכאל שנייד - צ'לו חיה ארבל - פסנתר מתיק המכתבים . נתקבל מכתב מן המועצה האיזורית "מגידו", וזה תוכנו: " הרי מנשה 14.11.67 לכב' מזכיר קברץ משמר העמק ה.נ. נא להעביר את החוזר המצ' לחברי קבוצך הבתים בחשבון לפנית ראש המועצה..." והנה תוכנו של החוזר: " כידוע לך החליטה המועצה האזורית לקרא למרכז לחינוך קדם־מקצועי,ההולך ונבנה, "יד לבנים" לזכר בנינו וחברינו שנפלו במלחמת ששת הימים. במרכז חינוכי זה יקבלו חינוך מקצועי חניכי מוסדות החינוך וחברות הנמר חל ישוביבו, כמו כן יישמש מרכז להשכלת מבוגרים ואולפנים לאומנו-יות השונות. ברצוננו להנציח אתי זכר בנינו היקרים לא ע"י אנדרטאות אלא ע"י מרכז חינוכי תרבותי חי ותומס שישמש מקוט מפגש לדור הצעיר ולחברי הקבוצים. ועדת ההנצחה שהתכנסה באחרונה,מזמינה אותך להגיש הצעתך להקמת פינה מיוחדת בשטחי המרכז שתבנטא את הנצחת החברים הנופלים. ואלה הן ההנחיות שנקבעו ע"י הועדה: 1. תוקם פינת נוי בשטח המרכז שתיתן ביטוי אמנותי לזכר הנופלים. 2. האמן חופשי להשתמש בכל וזומר שייראה בעיניו: ברזל,אבן, בטון וכו; בכדי לשלב א 11 החומר עם סביבתו הטבעית. 3. יש לציין באופן ברור את שמות הנופלים,בחומר בו ישתמש האמן. אנו תקוה שתגלה רצונך הטוב וכשרונך הברוך לתרוח למציאת ביטוי הולם למפעל ותגיש לנו בהקדם הצעתך. בב"ח אלחנך הלוי,ראש המועצה". ידיעות משה"ע 25.11.1967 "בשער" - ידיעות קבוץ הזורע - 8.12.67 אלה דברים שעמדו לדיון ולהחלטה במועצה האזורית מגידו : "יד לבנים" המועצה החליטה לקרוא את בית-הספר הקדס-מקצועי בשם "יד לבנים" ולחנוך את בתיו בטקס רשמי ביום 5 ביוני. בשלב ראשון משקיעים בבניינים 300 אלף ל"י ובציוד 100 אלף ל"י . הלימודים יתחילו בשנת הלימודים הבאה - תשכ"ט. כבישים פעולת סלילת כבישי , פנימיים מתנהלת עתה לא רק בהזורע - לשמחת החברים - אלא בכל קבוצי האזור. היקף הפעולה בכל קבוץ 10,000 ל"י, שמהן 7,500 ל"י; הן מענק. בהזורע יתבצעו במסגרת זו: זיפות הכביש מהמרפאה ועד ל"גשר האירי"; כן נזכה לשבילי אספלט משני עברי הדשא המרכזי־ כבישים ארציים.. נמסרה גם אינפורמציה על החלטות מטרדי הממשלה בדבר שני כבישים ארציים חשובים: החל באפריל ע 1968 יורחב ויתוקן הכביס מצומת המקים (ג'למי) עד צומת מגידו (לג'ון) עד לרוחב של 8 עד 9 ממרים . תכנית רומו: קיימת לגבי בביס נחל יקנעם (ואדי מלח). ההקצבה ביוני המקרים - למעלה מ-6 מיליונים ל"י. אמבולנס רביעי נרכש במועצה אמבולנס רביעי •יעמוד לרשות משקי העמק. מועצה אזורית - המשך נחלאות להלן נמסר על הטכס שנחתם בין "מקרקעי י ראל" לבין "נחלאות", שעל-פיו יישארו המטעים במשך 49-שנה בידי אגודת "נחלאות", תמורת ויתורה על שטחי הפלחה חלה. שדות הפלחה יימסרו לאותם קים, שנאלצו להפריש משדותיהם לחדה התעופה. בעיות מים לפני המועצה התיצבה משלחת של "נציבות המים", שניסתה לשכנע את נציגי המשקים שינהיגו רשת נפרדת לשימוש המים הביתי ואף הבטיחה הלואה של -.3,000 ל"י לשם ביצוע הדבר. לדברי המשלחת יאפשר הדבר יתר ביקורת (וחסכון) על השימוש הביתי - המשקים לעומת זאת חוששים מפני כוונה חל קיצוצים והתערבות בתוכניות הנוי שלהם. נמכור על-ידי צבי דור פעולות נרחבות של מועצת מגידו מיבצע גדול של ..כבישים פנימיים - בית - הספר המקצועי ייחנך ביוני ויפעל בתשכ"ט - ועוד מועצה אזורית מגידו לכבוד מזכיררת קיבוץ משמר העמק ח.נ. כג' כסלו תשכ"ח 25 בדצמבר 1967 נוהג ונוהל בתחבורה 1. האוטובוסים של המועצה נועדו בראש ובראשונה להסעת תלמידים לבתי הספר. 2. במידת המפשר נוכל גם לתת שרות לקיבוצים בתחומי החינוך, התרבות והספורט . 3. הסעות אפשר להזמין בשעות הבוקר בין 09.00-12.00 הלבד. 4. הזמנה טלפונית היא רק לשם בירור מראש ביחס לתאריך ההסעה . 5. ההזמנה הסופית צריכה להיות הזמנה בכתב. ברשות המזמינים ישנה פנקסי הזמנה מיוחדיט. ההעתק הלבן מפנקס ההזמנות יוחזר למזמין כאישור ההזמנה. 6. ללא הזמנה חתומה בעוד מועד , לא תבוצע ההסעה . 7. להצגות רגילות באולם האזורי, יחולקו האוטובוסים לפי מפתח והתור ייקבע בין הקיבוצים המשהתפים בהצגה. 8. לקיבוצים שאינם משתתפים במספר הצגות, אין זכויות יתר לקבלת אוטובוס. 9. להצגות ביגור, חיפה או תל-אביב, מזמינים אוטובוס כמו כל הסעה בחרת. 10. מספר הנוסעים באוטובוס לא יעלה על 70 מבוגרים או ילדיה. 11. בטיולים לא יעלה מספר הנוסעים על מספר מקומות הישיבה של האוטובוס (51-49). 12. מכנסת כסאות נוספים היא בניגוד לחוק. 13. חל איסור להוביל באוטובוס מיטות, ברזילים, קרשים, ארגזים בכמות מופרזת או כל חומר העלול לגרום נזק. 14. ניתנה הורצה לנהגים לא לרדת מכביש סלול. אמבולנם 1. הסעה חולה לאישפוז בבית החולים, הנה ללה המהנה. 2. הסעה חולה לטיפול בבית החולים, היא עם המתנה של שעה עד שעה וחצי ולא יותר. 3. האמבולנס בגמר תפקידו חוזר מיד למוקצה. המלווה אינו זכאי לדרוש המתנה או הסעה. מכונית לכיבוי אש יש להודיע מראש על כוונה להדליק קוצים בשטח ופעולת הכיבוי תרשם בהתאם לכך. 28.12.67 על המשמר באזור מגידו בונים ומחדשים מאת דוד גורו ה מועצה האזורית מגידו שוכנת בנחלת מנשה, ונקראת כפי שהיא נקראת על שם התל העתיק הנכלל בשטח-שיפוטה. תשעה קיבוצים, ביניהם שמונה של השומר-הצעיר, ושלושה מושבים מהווים את גוש השותפים במועצה. זה ארבע שנים שאלחנן (חנן) הלוי, חבר רמת-השופט, מכהן כראש־המועצה. לא מזמן הוארכה תקופת-כהונתו לשנתיים נוספות, למען אפשר לו להשלים כמה משימות. התנאים המיוחדים של האמור, ביניהם ?נוברת היותו מרוחק ממר-כז עירוני מפותח, הכתיבו למו-עצה תפקידים מיוחדים. היא פית-חה רשת־הסעה לתלמידי שגי ה-מוסדות החינוכיים אשר בתחומה, הקימה תחנה לכיבוי־אש, תחנה של מגן־דוד־אדום, ובימי־החירום הות-קנה רשת קשר ומערכת עזרה הד-דית אשד הוכיחו את יעילותן. ה-מועצה השתתפה בשעתו בבניין אכסניית־הנוער אשר בתחומה, "בית אחם", המנציחה את שמו של מנחם (אחם) ברגמן, איש הסל-מ"ח, שנפל ב־1945. היא שותפת לדאגה לאכסניה זו עד היום. מים- על תרבותי נאה הוא "האולם הא-זורי מגידו", הנמצא ליד עין־השד פט. וכמובן, יש להוסיף לרשימת המיבצעים המשותפים את המיס-עלים הכלכליים: מפעלי אגודת "ראם", השוכנים בחצר המועצה האזורית, הפרדס האזורי, השותפות בשלושה ממיפעלי עמק־יזרעאל, ב־ "פרי העמק", "עוף העמק" ו"מנ־ פטת העמק". לכל אחד מן המיפע־ לים הללו היסטוריה ארוכה משלו. "יד לבנים" - מרכז לחינוך קדם־מקצועי מרכז לחינוך קדם־מקצועי הולך ונבנה בשטח הנמצא ליד מיסעף־ הדרכים שבין דלית לרמת־השופט. בבניינים אלה יהיו ארבע כיתות-לימוד, סדנה ומוסך למגמות אג־ רומכאניקה ומסגרות, ואולמות ל-לימוד מקצועות כלכלודהבית (תו-רת ההזנה ותפירה) לבנות. 500 נערים מתחנכים בשני המוסדות שבאיזור; ארבע או חמש חברות-נוער נמצאות דרך־קבע בקיבוצי האיזור. נערים אלה זקוקים להו-ראה וחינוך קדם־מקצועי. ההשקעה המשוערת במיפעל מתקרבת ל*400 אלף ל"י, והמועצה האזורית עש-תה מאמץ לגייס את הכספים הללו. את "המרכז" מתכננת המועצה להציב כ"יד לבנים", לעילוי זכ-רם של עשרה בנים וחברים אשר נפלו במלחמת ששת הימים: דורון רודניק, עודד גינסברג, רן מאדכס, ראובן טל, אלישע טיירי, זכריה קורש, שמואל כץ, עתי פלד, זאב גרוסוירט ויעל ירון. וכבר יצא גם חוזר אל האמנים שביישובי האי-זור, המזמינים לתרום למיפעל־ ההנצחה מפרי־יצירתם. שיקום כבישים והרחכתס בימים אלה הודיע אלחנן הלוי על מיבצע נוסף: שיפוצם והרח-בתם של הכבישים העיקריים: כביש בחל יקנעם (וואדי מילח') והכביש הדרומי של העמק. כביש נחל יקנעם (וואדי מילח) גסלל בימי מלחמת־העולם השנייה, לאו-רך התוואי של דרך עתיקה שהו-ליכה מנמל טנטורה (דאר הקדו-מה) לעמק־יזרעאל. בימי מלחמת העצמאות, עת חלשו כפרי "המשו-לש הקטן" על כביש נחל עידון (ואדי ערה) — כבימי-קדם, עת צבאוודהכיבוש היו מתקדמים אף הם לאורך אותה דרך — שימש כביש בחל יקנעם (ואדי מילח') כנתיב מעבר מצפונה של הארץ לדרומה. הכביש, ממיסעף יקנעם (מנסורה) עד לפרדים שליד זב־ רון־יעקב, באורך של 21 ק"מ, ייס-לל מחדש ויורחב עד ל־8 מטרים. ההשקעה תהיה בסך 6,2 מיליון ל"י. הכביש הדרומי של העמק, המקשר בין כל יישובי האמור שלרגלי הרמה, והמתחיל במיסעף העמקים (ג'למי) ומסתיים במיסעף מגידו — באורך של 20 ק"מ — ייסלל אף הוא מחדש ויורחב. גם בעבודה זו יושקעו כשישה מיליון ל"י. וכבר הוחל בשיקומו של הכביש הקצר המחבר את קיבוץ המות־ מנשה עם קיבוץ דליה. 200.000 לידות יושקעו בשיקומו של כביש זה. את המימון הבטיחה המועצה האזורית על־ידי "קידום מימון" — מימון עצמאי מוקדם אשר יוכר על-ידי משרד העבודה. 21.4.68 על המשמר "צעדת יערות מנשה" עברה בהצלתה רבה "צעדת יערות מנשה" נערכה אתמול במזג אוויר קריר ומסביר־ פנים, בהשתתפות כ־3,000 איש. במצב רוח מרומם ובשירה עלי זה עברו הצועדים — קשישיב נוער וטף — את המסלולים של 20 או 10 ק"מ. כ־300 משפחות צעדו יחדיו, הורים, בנים ונכדים וזכו ב"תעודת שילוב הדורות", שי רשות הספורט. בין המשתתפים רבים מוותיקי הצועדים שחזיהם היו עטורים עש-רות מדליות. אלה אף זכו במדליה מיוחדת של 5 מפעלים עממיים, שהוגשה להם על־ידי יוסי עטיה מטעם מרכז "הפועל". כל המשתתפים ציינו לשבה את הארגון המופתי של הצעדה, את החניונים המקושטים בטוב טעם ואת עזרתה הנדיבה של משטרת עפולה. הקבוצות המצטיינות זכו בפרסים ותעודות. אות זינוק ניתן בשעה 7.30 בבוקר לרגלי תל־מגידו ההיסטו-רית, זה המקום שממנו תיכנן קאוקג'י וכנופיותיו, ערב מלחמת העצמאות, את מיתקפתו על מש־ מד־העמק במגמה לפרוץ את ההר ולהגיע ל... היפה. מסלול הצעדה נמשך לאורך של 20 ק"מ בואכה ג'וערה. הצועדים עברו את יערות הקק"ל ואת עין־השופט, ראשון היישובים בהרי מנשה. מועצה אזורית מגידו ד" נ חבל מגידו אל ועדת התרבות ועדת השתלמות 27.8.68 קיבוץ משמר העמק ח. נ. הנדון: האולפן האזורי לדראמה ומשחק בחודש אוקטובר יפתח האולפן האזורי לדראמה ומשחק את שנה הלימודים השניה. השנה יקיים האולפן שתי כיתות לימוד בהדרכתם של שולמית בת-דורי ומורים להגוי, תנועה ותולדות הדראמה. כיתה ב' (ממשיכים) תמשיך את לימודיה ומאשתקד. ישתתפו בה אך ורק אותם החברים אשר למדו באולפן לדראמה בתשכ"ח והתמידו בלימודיהם. כיתה זו תעסוק, כעבור זמן מה, בעבודה מעשית על מחזה ותהווה סדנת לימוד ויצירה כאחת. בעבודה זו נוכל לשתף רק מספר מצומצם של חברים ע"פ צורכי המחזה. שאר החברים ימשיכו בלימודי הגוי ותנועה, יוכלו להשתתף בחזרות הסדנה וישותפו באופן פעיל בהצגות הבאות של האולפן לדראמה ומשחק. ביתה א'/ (מתחילים). הנהלת האולפן לדראמה מודיעה לכם בזה, שיש בכוונתה לפתוח במקביל לכיתת הממשיכים גם כיתה מתחילים, המיועדת לחברים אשר סרט השתתפו באולפן. ביתה זו תקיים אה פגיעותיה ביום הלימודים של בית הספר האזורי למבוגרים (4-5 שעות כל פעם) ותעסוק נוסף לתורת המשחק (עם שולמית בת-דורי) גם בתנועה ותולדות הדראמה. הנכם מתבקשים לפרסם בלוח המודעות את דף ההרשמה המצורף בזה. דף זה מיועד לחברים המעונינים ללמוד באולפן לדראמה בכיתה א' (שנה ראשונה). לחברים הממשיכים נשלח הודעות אישיות והזמנות להשתתף בכיתה ב'. בברכה, אולפן לדראמה לתלוש ולשלוח למועצה אזורית מגידו דף הרשמה לחברים המעונינים להשתתף באולפן לדראמה ומשחק (שנה א' - כיתה ראשונה): קבוץ________________ 1. --------------------- 6. ------------------------------- 2. -------------------- 7. --------------------- 3. -------------------- 8. ------------------------------- 4. -------------------- 9. --------------------- 5. -------------------- 10. ------------------------------ תאריך.................. השבוע בקבוץ־הארצי 831 י"ג באלול תשכ"ח 6 בספטמבר אזורית מגידו מה עושה רשות מוניצי-פלית למען אזרחיה ? מהם השי-רותים אותם היא מפעילה, סדר גודלם של התקציבים העוברים תחת ידה, רקמת היחסים שבין המושבים לקיבוצים - כל זאת העלינו על הכתב עת האזנו לד-בריו של חנן הלוי ראש המו-עצה האיזורית: תקציבים במועצה שלושה־עשר ישובים. 8 קי-בוצי השוה"צ, 1 האיחוד, ד4 מושבים. 6.000 תושבים לערך. עובדת הימצאות אחוז גדול מזרם תנועתי מסויים, וכן הקירבה הגיאוגרפית בין הישובים, מאפ-שרת למועצה פעולה קונסטרוקטיבית. בתוקף הליכוד והקירבה — תרתי משמע. נציגי הישובים היושבים "במליאת ה-מועצה" (הפורום בו נופלות ההחלטות העיקריות), הם רכזי משק, ומזכירי המו-שבים. כשליש מהנציגים הם בני הדור השני, ומציין חנן: "הנוף הצעיר היושב בדיונים, תורם מרוחו הרעננה לטיפול קונסטרוקטיבי וענייני בנושאים". כגוף מוניציפלי עוסקת המועצה בפי-תוח ובנתינת שירותים לתושבי האיזור שבתחום שיפוטה. היא איננה עוסקת בפוליטיקה, ואין בה מאווירת "המלחמה על השלטון". מדי שנה בשנה מגישה המועצה ב-אישור מליאתה, את תקציבה למשרד הפנים. בה במידה שמצליחה המועצה לשכנע את משרד הפנים בנחיצות צר-כיה ובתוכניות הפיתוח אותן היא רוצה לבצע, והיא זוכה לאישורו, כן גדל ב-מקביל תקציבה השנתי. משרד הפנים בשיתוף משרדי משלה נוספים וגופים ציבוריים אחרים, מעניקים את הסכומים בצורת תקציבים, מענקים והלוואות. כ-אמור' התפתחות תקציבית מצביעה על מידת הפעילות של כל מועצה. תקציבה של המועצה האיזורית מגידו גדל ב־4 השנים האחרונות מ־750.000 ל"י ל־2.5 מיליון ל"י. עיקר הסכומים הושקעו בשטחי התרבות, חינוך, שירד תים חקלאיים, ושירותים מוניציפליים. בשנת 1969 בנוסף לתקציב הרגיל, מח-זיקה המועצה בתקציב פיתוח של 1.200.000 ל"י. חנן מסכם בנקודה זו באומרו: "התקציב הוא ברומטר הפעי-לות של כל מועצה ומועצה". ההלוואות מוחזרות מסעיף פרעון מל-וות שבתקציב השוטף, וסכומי הפרעון נלקחים בחשבון, גם כן מדי שנה, עם הגשת התקציב למשרד הפנים. השתת-פות הישובים בתקציב באה דרך המיסים המשולמים על ידם למועצה. "כדאי ל-הדגיש אומר חנן, "כי בדו"ח הביקורת של משרד הפנים, הובלט היקף הפיתוח הגדול. בעוד שמבחינת מספר ישוביה ואוכלוסיתה המועצה שלנו בינונית, הרי עדה סער שבמעגל הסכומים והשירותים קפצה ה-מועצה מעבר למועצות רבות. זהו אחד מהמקרים הבודדים שגוף מוניציפלי יצא תחת שבט ביקורתו של המבקר באור חיובי ביותר..." השכלה גולת חכותרת בפעולות חמועצה בעת האחרונה, היתד, פתיחתו של מרכז "יד לבנים", הנישא בבניניו החדישים מראש גבעה הצופה על פני דונמים רבים שב-שטחה של "הרשות המוניציפלית — מגידו". "יד לבנים" חינו מרכז לימודי־ מקצועי, והרעיון להקימו עלה עם פיר־ סום החלטות הקבה"א, להליכה בכיוון של בית ספר קדם־מקצועי. חנן שנתפס לרעיון, עמד וטרח לשכנע את הקי-בוצים כי תחת השקעח עצומח של כל קיבוץ בנפרד בבית ספר משלו, תבנה המועצה האיזורית בתקציבי פיתוח, בית ספר קדכדמקצועי שיעמוד תחת אפוט־ רופסותה המלאה וניהול בכספיה. הרעיון הפך לביצוע כשנה וחצי לאחר שנפלה ההחלטה. היום מחזיק מרכז זה עם פתיחתו, בבית-ספר קדם־מקצועי, בי"ס מקצועי-טכנולוגי, ובי"ס להשכלת מבוגרים. ב־ ביה"ס הקדם־מקצועי לומדים חניכי כי-תות י', י"א, י"ב משני המוסדות החי-נוכיים "שומריה" ו"הרי אפרים" (מעל 200 חניכים), 'במסגרת שיעורי הדיפרג־ צאצאיה, 5 שעות בשבוע את מקצועות האגרו־מכניקה, מסגרות, כלכלת בית, תפירה, ואלקטרוניקה. במקביל, בביה"ם המקצועי־טכנולוגי לומדים הבלתי מש-תלבים 17 שעות בשבוע מקצועות אלה. במרכז להשכלת מבוגרים, ימצא את אב־ סניתו הקבועה ביה"ם למבוגרים המת-כונן לפתיחת שנתו הששית, והמאכלס בתוכו משך 5 חודשים בשנה כ־300 חברי קיבוצים, ב־13 חוגי לימוד. מרכז לימודי זה, שיסודות בניניו נוצקו ביוני 67, הוקדש לזכר בני האי-זור שנפלו בששת הימים. מצבת זכרון עשויה אבני סלע מקומיות ענקיות, נושאת את השמות, חרוטים בנחושת. "עם רכישת הידע והנסיון", מספר חנן, "יש בתוכניתנו לצרף בשנה הבאה, תל-מידים בגי הישובים האחרים שבאיזור. כל הנושא הלימודי־חינוכי מטופל בשי-תוף עם "אורט", שזו לו הפעם הראשונה שנתן ידו ועצתו בבית ספר מסוג זה. בתוכניותיה הקרובות של המועצה אפ-שר למצוא, הקמת אולפן לאומנויות, עם כיתות לציור, פיסול, קרמיקה, בטיק, ושאר מלאכות, מגמת אולפן זה, היא הקניית עיסוק .ותחביב לאנשים שעיתד תיהם פנויות בידיהם (החברים המת-בגרים), כשההדרכה תעשה בידי האט־ נים הרבים בהם התברך האיזור. תרבות: נכס תרבותי גדול הינו האו-לם האיזורי מגידו, המנוהל על ידי ועדה משותפת של המועצה וקיבוץ עין־השופט. לאולם מוניטין רב ביחס לרפרטואר ה-מגיע אליו, ומספר הצופים בו עלה הש-נה על ה־30 אלף. יש בכוונת המועצה לתת לאולם גם צביון של פעילות ציבו-רית איזורית: ערבי יצירה עצמית, הצ-גות שיועלו ע"י החוגים הדרמטיים בקי-בוצים והחוג לדרמה שבמסגרת המועצה (בהדרכת שולמית בת־דורי), ומופעי ה-מוסדות החינוכיים. המועצה עשתה פעו-לות שיפור ושיפוץ נרחבות בפנים האו-לם ובסידורי החנייה, והביאה אותו ל-דרגה של אולם הצגות משוכלל. כמו כן מחזיקה המועצה תהת טיפולה ותמיכתה את אכסנית הנוער בית־אח"ם שברמת־השופט. כבישים: מספר חנן: האיזור שלנו נמצא במצב מתקדם מבחינת עידכון טיב הכבישים. אפשר לומר שכמעט לכל אחד מ־13 הישובים יש כביש גישה על פי התקן האחרון, והכבישים האיזוריים שוק-מו ב־90 אחוז. שני עורקים ארציים פרדים—יקנעם וג'למי—מגידו יושלמו על ידי מע"צ בשנת 70—69. ראם: על-יד המועצה האיזורית קיימת אגודה לפיתוח האיזור המתכנית ראם. בבעלות אגודה זו, בית אריזה לנשירים ובית קירור ל־3500 טון נשירים. בנוסף לכך ציוד לקטיף כותנה, ציוד כבד, מח-רשות וציוד אחר שאין בכדאיות משק אחד לרכשו לעצמו. ניקוז: המועצה מנהלת את "רשות ניקוז מגידו", המאגדת בתוכה, 4 מוע-צות איזוריות ו־2 מועצות מקומיות. אגם ההקוות של הרשות משתרע על פני 165.000 דונם. שותפויות חנן: "ארבעת המושבים שבתחום ה-מועצה, חלשים ביותר בשטח האירגוני. המועצה נאלצה להכנס עם סיוע לתחו-מים שמחובתם העצמית של המושבים לדאוג לחם. נבנה בית ספר יסודי מקו-מי במושב התימנים אליקים, עם 10 כי-תות לימוד. כמו כן מקיימת המועצה את הגן והגנון, ואחד המפעלים היפים הוא מטבח ההזנה בו מקבלים כל ילדי בית־הספר והגן ארוחת צהרים חמה, מדי יום ביומו, בכל ימות השנה כולל ה-חופשים. בחופשת הקיץ עורכת המועצה קייט-נה לילדי המושבים, והשנה השתתפו בה 14 כ־400 ילה סיוע המועצה מתבטא בעיקר בשטח החינוך שאין דואג לו בתחום המושב עצמו. כמו כן נבנו מרפאות ב-מדרך עוז ועין העמק ושלישית עומדת להיבנות. יש לנו לשכת סעד הנותנת סיוע לנזקקי סעד, וסיוע כספי לכ־20 בנים ובנות מהמושבים הלומדים במוס-דות חוץ. ישנה במושבים הרגשת קיפוח, ואי אפשר לעוקרה מהם. הם חסרים את הכוח האירגוני שיש לקיבוצים, והם תמיד מצפים שמישהו יבוא לעזור להם. כל פיתוח בתוך המושבים צריך היה להיות דרך תנועת המושבים, אך היא הפסיקה את טיפולה בהם גם כן בגלל החולשה האירגונית והמריבות הפנימיות. זוהי חולשה עגומה, אך יש להודות בה. כל הנושאים הקשורים בשטח המוניציפלי, טופלו מעבר לכל פרופורציה במושבים לעומת הקיבוצים. תברואה, כבישים פני-מיים, חינוך ניתנו להם על ידי המועצה, בי לבדם לא יכלו להשיג ולבצע." "אחת הבעיות הקשות שלנו מציין חנן, היא איוש התפקידים במועצה באנ-שים מתאימים. הקיבוצים שלנו מפות-חים ביותר, וכוח האדם שלהם בקושי מספק את הצרכים הפנימיים. אלינו אין "גיוס חובה" או מכסות, ועקב אי יכו-לת המשקים להציע אנשים, חלים שיבו-שים בתהליכי הרוטציה. בעיה נוספת היא הגדלת אחוז העבודה העצמית במפ-עלי אגודת ראם. יחד עם זאת, מתקיים באיזור מפעל משותף — הפרדס שהנו על טהרת העבודה העצמית, ושהוכיח כי גם ב־10 שנים אפשר לשמור על מפעל איזורי קיבוצי שישאר בידיים עובדות־קיבוציות. באיזור שהתברך בשותפויות רבות, ישנם שני המוסדות החינוכיים (בכל מו-סד שותפים 4 קיבוצים), שותפות תע-נך — עיבוד אדמות בעמק, משותפת לשלושת משקי ההר, ושני מפעלי תע-שיה עם שני קיבוצים שותפים. הקשיים שבשותפויות מקרבים קירבה יתרה וב-צורה חיה את ישובי האיזור, האנשים נפגשים מדי יום בעבודה, והבחינה הכל-כלית גם היא הוכיחה עצמה." "אני חסיד השותפויות ולא רק בכלכלה, תרבות וחינוך", מחייך חנן, "אלא גם בשטח הזוגות. רואים כבר היום פרי שותפות זו בהסדרים שבין הקיבוצים על ידי אנשים צעירים, שלא פעם שיי-כים בצורה "משפחתית", ישירה או עקי-פה, דווקא לקיבוץ השכן. פפל שהתפקידים יעברו לצעירים שגדלו במשותף במוסדות החינוכיים, זה יתן או-תותיו בשיתוף יתר ובשלב חדש בשותפות האיזורית! בתמונה למעלה: חנן הלוי. באמצע. גן הילדים באליקים. למטה: ביה"ס למבוגרים חנן הלוי, איש רמת השופט, משמש בכהונה הרמה מזה שנים מספר ו"ידוע בציבור" כמי אשר מרצו רב עמו. פועל יוצא לפעלתנותו וחריצותו הם מפעלי התרבות, חינוך ושירותים, שהוקמו, פות-חו ושוכללו לטובת "בני עמו — מו-עצתו". תכונות אישיות (גם אם אינן שייכות לתפקיד) אומרות על סבר פנים והליכות נעימים, תקיפות ועקשנות שעל דרך ה-אלגנטיות, נימוסי וחביב לבריות. ויש היכולים להעיד, כי הקורטינה האפורה (השייכת לתפקיד) נעצרת לא אחת, גם היא, לטובתם של אנשי שלוסננ... 15 חקלאות ותעשיה בהר ובעמק באזור מגידו מפעלים אזוריים ושרותים מוניציפאליים 6 קיבוצים מאורגנים באגודת "הדר העמק" לעיבוד הפרדס דד אזורי בן 1800 דינם נישא פרי. הם גם שותפים למפעלי משקי עמק־ יזרעאל בשטח התעשיה שבקרבת שריד, הכוללים את ביהח"ר למי-צים "פרי העמק", המנפטה לכות־ נה, המוסך והמשווטה לעיפית ב-רמת ישי. בבעלית אגודת "ראם" לפיתוח חקלאי במסגרת המועצה, בית קירור בנפח 3500 טון לנשי־ רים ובית אריזה בקירבתו, קטפית למתנה, ציוד כבד לעבודות עפר, תחנת דלק, ועוד. יריעה רחבה מפעילות ומעשים מגילל ראש המיעצה אלחנן הלוי בפגישתנו. רשית הניקוז מגידי כו-ללת שש מועצות אזוריות ומקי־ מיות בעמק המשתרעות על 165,000 דינם. בתיאום עם הקה"ק ונציבות המים נעשתה עבודת הניקיז העי-קרית עם חפירת אפיק חדש המז-רים את עידפי הגשמים והשטפונות לאגם כפר ברוך, אלפי דונמים שלא היי ראייים בעבר לעיבוד חקלאי מניבים עתה יבולים טובים. ברשו-תה ציוד לביצוע ניקוז תת־קרקעי העובד גם באזורי ניקוז אחרים, בחמש השנים האחרונית השקיעו המיעצה ומ.ע.ץ. מיליון וחצי ל"י בשיקום יבהרהבת רשת הכבישים ובבישי־הגישה לישובים. האילם ה-גדול של עץ־השופט, בן 1000 מקד. המועצה האחרית מאחדת ישזבים מגוונים שתים להקמת מפעלים אתריים ושרותים מוניציפליים משותפים אים בנסיגה כל השנים, גם אין סיכוי שיהרגו ממסגרת של כפרי עבודה בלי משק חקלאי עצמאי. המישב אליקים של עילי תימן נכ-של מחמת תכנין לקוי ומפגעים משקיים בשל קרקע זיבורית שיגר־ מה לעקירת מטעים מזה, ובשל חיסר ארג־ן פנימי וריב המילית מתמיד — מזה. סיבות כמעט דו־ מית קבעו את גורלו של עין־העמק, שראשוניו באי מהיפה במסגרת מן העיר לכפר. שני הישיבים הללי אינם משתייכים לתנועת המושבים, שטיפלה בהם בשנות ראישית ולא הצליחה להביאם לידי ארגון וקבלת מרות. יחידים מתפרנסים ממשקים חקלאיים זעירים ורוב האנשים מתקיימים מעבודה שכירה באזור ומחוץ לתח-מיו. מית ישיבה, עבר לבעלות המיע־ צה האזורית שהשקיעה בו הצי מיליון ל"י בשיפוצו, ריהוטו •הת-קנת מגרש חנייה, תאירה וגינון. בשנה האחרונה נערב' בו 32 מי-פעים אמנותיים. עתה מתכננים גם הקמת אולם ספירט אזורי במשמר העמק ואולפן לאמנות הציור והפי־ סול, קרמיקה ומלאכת מחשבת. ה־ אילפן למוסיקה כבר קיים חמש שנים ולומדים בי 120 תלמידים. בקרוב יושלמו שלושת הבניינים "יד לבנים", שישמשו ב־ת־ספר מקצועי אזורי בשיתוף עם ,א-רט". ולהשכלת מבוגרים הקיימת באזיר זי השנה החמישית. כן הירחבה אכסניית הניער בתחומי רמת־השי" פט ובה 150 מקימות לינה. הפעולה בתחום החינוך נעשית על־ידי המועצה בעיקר בשלושת המושבים, והיא כיללת בניית כיתות בית־ספר, מטבח הזנה וקייטנות, היא גם מסייעת בשטחים שינים לשני ביה"ס האזיריים במשמר ה-עמק ובעין השופט. בתחומי אזיד מגידו נמצא שטח היערות הגדיל של הקה"ק על 32,000 דונם, ששי־ מאת א. מש אפילו המטילים ספק בחשיבותיו של הארגון האזורי בהת-ישבות העובדת מודים עתה, פי רק הודות להתארגנות ישובי־הפפר מגוונים שונים, במסגרת אזורית משותפת, עלה בידם להרהיב ולהזק את בסיסיהם הכלכליים, להגדיל את שירותיהם ההקלאיים והמוניציפליים, להקים מפעלים אזוריים גדולים ולהעלות את רמת-החנוך וההשכלה בקרב בל שכבות הגילים. אין להניח כלל כי היו מגיעים להישגים הקיימים בכל שטחי החיים אילו פעלו כנפרד וכמפוצל, בלי מועצה אזורית במסגרת מאהדת ומארגנת, המכוונת ומתכננת את עניניהם לטווח קצר וארוך מתוך ראיית הצרכים והאפשרויות. בית המועצה האזוריוג פר את נופיהם חאפירים והחש־פים של הרי מנשה. ישובי האזור גאים על שטח חשוב זה בתחומיהם. אם כי כל ישוב כפרי, קיבוצי ומושבי, עוסק בענייניו החקלאיים והמוניציפליים בלי התערבות ה-מועצה, ששטחי פעולתה מרוכזים בעיקר בתחום האזורי, מגלה היא במקרים רבים פעילות מסייעת ו-מקדמת גם בתחומי העשייה של התא הישובי עצמו. במסגרתה של מועצת אזור מגידו, למשל, מאור-גנים ישובי הר ועמק מכל גווני הקשת, שהתלבטו לא מעט בב-עיות קרקע ומים, תחבורה אזורית וכבישי גישה, ענפי הקלאות ו-תעשיה, מוסדות חינוך ותרבות, אך הם נסתייעו בארגונם האזורי ב-הצלחה מדורה. נפגשנו עם ראש מועצה זו, אל-חנן הלוי, איש רמת־השופט, ו-ביקשנו לשמוע מפיו על מצבם ה-משקי ־החברם של ישובי האזור, דרך התקדמותם וסיכויי התפתחותם לעתיד. במועצת מגידו מאורגנים 9 קיבוצים (8 מהם משתייכים ל-קיבוץ הארצי!, מושב אחד של עולי תימן ושני כפרי עבודה. ב-אחרונה הצטרפה גם יקנעם החק-לאית התחתית, לאחר שנפרדה מב-חינה מוניציפלית, מיקנעם העי-לית שהיא ישוב עולים עירוני. לאורך הכביש בשפלה נמצאים ה-קיבוצים משמר העמק, הזירע, מגי-דו, גבעת־עוז והמושב מדרך עוז, יבמעלה הרי מנשה — קיבוצי עין־ השופט, רמת־השופט. דליה, רמות מנשה וגלעד ושני כפרי עבודה אליקים ועין־העמק. הישוב הראשון בקרבת הכביש למטה הוא משמר העמק, שציין עתה את שנת ה־ מ"ב לעליתד: והראשון לישובי ה-הר הוא עין השופט. שמלאו לו 31 שנה. האוכלוסיה הכללית מו-נה כ־סססל נפש. הקרקע - בעית היסוד הבעיה העיקרית של ישובי מגי-דו היתה בעית הקרקע שטרם נפ-תרה פתרון מלא. ישובי השפלה סבלו שנים מהאדמות הכבדות ה-בלתי מנוקזית בשל שטפונות ה-חורף. גם ישובי ההר נטרדו מ-אדמת ניר שטוחה שסולקה ברו-בה הרבה שנים על ידי הקה"ק ולא כולד ראויה לעיבוד חקלאי. אין תימה שהמתישבים נאלצו לעסוק הרבה בניקוז ובטיוב עד לייצוב ענפי החקלאות העיקריים. לדברי ראש המועצה לא הגיעו כל ישובי האזור למשבצת המלאה. האדמה הרזרבית היחידה באזור היא של אגידת "נחלאות", שברשותה 1300 מטעי נשירים והדרים, ומתנהל מו"מ לרכישתם ולחלוקתם למחו-סרי קרקע וענפי משק. רק 70% מזכויות המים ב"מקורות" מקבלים ישובי מגידי יהם מתנחמים בהב-טחה כי עם הצלחת הקידיהים ו-פ-תיח מקירית־מים נוספים באזיר ישלימו להם את הכרית ההסרה. 35 מיליון ל"י מחזור שנתי בתעשיה מצוקת הקרקע והמים היא ש- דחפה את הישובים הקיבוציים ב-אזור לזירוז התיעוש יהם הצליחו לשלב בשנים האחרונות חקלאות מתקדמת עם תעשיה מפיתחת. עני מגידו פי היסוד החקלאיים הם פלחה, מט-עי נשירים והדרים, רפת, לול, גי-דולי תעשיה באדמות גיש תענך וחממות לגידול' פרחים ליצוא. מפ-עלי התעשיה, שהתפתחו בהדרגה יפה, מהווים כמחצית מהמחזור ה--שנתי. במישמר העמק נמצא "תמה" — מפעל לכלים פלסטיים ואביזרי חשמל, בהזורע — ביח"ד לרהיטים ומפעל לידיעות מפלסטיק לחקלאות ושקיות ניילון לאריזה, בדליה נמ-צא "ארד" — ביח"ר לשעוני מים, ו"זוהר" לדטרגנטים ולהמרי כביסה, בעין השופט "מברג" — מפעל ל" ברגי עץ ומתכת ואביזרי חשמל, ברמת השופט — ביח"ר גדול ל־ ייציר תיבות ברוס לפרי־הדר. קי-ביץ גבעת עוז שותף במפעל ה-רהיטים בהזירע וקיביץ רמות מנ-שה במפעל ארד בדליה. מגידו וגלעד מתקיימים בשלב הנוכחי רק על החקלאית בלי מפעל תעשייתי בתח־מיהם. המחזור השנתי במפ-עלי התעשייה בקיביצי האזיר הגיע באחרונה ל־35 מיליון ל"י. המושב מדרך עוז התפתח אף היא בהדרגה. מתיישביו מתפרנסים דק מחקלאות וזקוקים לתיספת קרקע לביסוסם הכלכלי. כשלונות בגלל ריב חמולות בניג-ד לעשרת ישובי האזור, שהגיע• לביסיס כלכלי וליציבות הברתית, מהייים אליקים ועין־ העמק ישובים פרובלמטיים ה:מצ־ 28.10.68 על המשמר ידיעות 801 שנה 35 28.12.1968 - 10 מוקדש (שוב הפעם) למרכז "יד לבנים" . שיחה עם אדש ודאי שיש ענין לאחו־ שיחתנו עם אלחנן הלוי ועוזי שור - גם לשוחח ולשמוע משהו מפיו של אדש. כלומר - תחילה שמענו על ה"מרכז" באופן כללי,מבחוץ - וכעת נאזין לדברים כפי שהם משתקפים מבפנים. סינטזה בין שתי שרשרת ש': שליט חלף מאז תחילת שגת הלימודי□ ומאז פתיחתו של ה"מרכז". איר גראה בניגיר הגסיון הזה? ת': עובדה היא שהיינו עדים למפגש של שתי שטות חיבוכיות שהוכיחו את עצמן. מצד אחד אורט,שהיא מקובלת בארץ ויודעת לחנך טכנאים,ומצד שני - השטה שלבו המחנכת בני-אדם באספקטים רב צדד-יים. לא הטלתי ספק שבמפגש כזה מוכרח להיות מקום לחיכוכים. ש': חיכוכים ו...? ת': אך אבי סבור שיש סכוי טוב לסינטזה בין שתי שטות אלה. אם כל אחד מן הצדדים יגלה הערכה לפרטנר שלה,גמישות מסויימת - בתגבר על המכשולים. אך,אם כל אחד יעמוד על שלו ולא יזוז כמלוא נימה לכאן או לכאן - כי אז בעלה על שרטון. ט': בשיחתי עם עוזי צוייגו על ידו דק מסלולים טכנוילוגיים. מדוע? ת': עובדה היא שהחבוך הטכבטלוגי מהווה אצלנו רק חלק מבעיות החבור הקדם-מקצועי. בקבוץ עוסקים החברים גם בשט-חים ביולוגיים (חקלאות),חברתיים טהו-רים וחינוך. אולי אין זה מקלה שהחוג לחנוך לא בזכר ברשימת המסלולים בדבריו של עוזי. אך יתכן שהסבה לכך בעוצה בעוב-דה שהוא טרם הופעל,לצערי. לחבור חקלאי לא נכנס ל"תמונה" וכרגע הופיע גורם חדש (אורט) אשר מתכוון לע-שות את זה ביתר רציבות. ש': עדיין לא מוסברת לי היטב חלוקת השעות לחבוך קדם־מקצועי. אולי תבהיר בקודה זו? ת': ישבה אצלבו התלבטות רבה האם הזמן שיוקדש לחנוך קדם מקצועי צריך להבתן ממערכת לימודים בלבד. קיימת כוגבות להקדיש למטרה זאת שעתיים בשבוע (לעידן) דאת 3-2 השעות הנותרות (לעבודה מעשית) לקיים אחרי הצהרים ביום הפנוי מעבודה, ואז במבע מפגיעה במערכת השעורים המקו-בלת (אנגלית,מתמטיקה,קונצנטר). סיכום ברוח זו בתקבל במוסד הרי-אפרים. ט': ואצלנו? ת': החלטנו להקדיש 4 שעות ממערכת הטעו-דים לחבדך קדם־מקצדעי. הסדר זה הת-קבל ע"י מוסד הרי-אפרים כבסיון לשבת תשכ"ט. החנוך הקדם-מקצועי - והחניכים ש': איך זה אצל החניכים? אבחנו יודעים פחות או יותר,איך קבל את רעיון החנוך הקדם-מקצועי צבור המחנכים והחברים בקבוץ, אך איננו יודעים הרבה את הלכי הרוח אצל הצעירים. מה הם? אוי, השעות...השעות החסרות... ט': מה הן השעות הנוספות? ת': בעיה נוספת היא הזמן שאבו מרכבים להקדיש למסלולים אלה. לפי החלטות התנועה בוטל לפבי מספר שבים יום אחד מששת ימי עבודה, והכוונה היתה להקדיש יום זה לחברך קדם-מקצועי,אם כי בהתח-לה תכננו את החב דך הקדם-מקצועי בשטח החקלאות. דבר זה לא בדצל כראוי. האגף ת': ישבה ע ובדה,שכאשר נותבים לבערות ובערים רשות לבחור,אז הרשות הזאת אינה מנוצלת,לעתים,לטובה...הם לא כולם ניגשים ברצינות מספקת לבעיה זו. אגו עדים לתרפעה זו גם בצורת בחירת המגמות במוסדות שלבו. לפעמים בראה כי עצם זכות הברירה מתפרשת ע"י החביך בכך,שאין הוא חייב בהש-תלבות באם הוא לא מוצא את הפתרון המתאים לו. הופעה זו באה גם לבטוי בבחירת מסלולים בחנוך קדם-מקצועי. הראיון - 11 ש': מה היא הסגה לכך? ת': הסבה העיקרית היא,לדעתי, שמסלוליס שנקבעו אינם פרת-דים.את כל הבעיות ולכן,אנו רואים צורך לפתח מסלולים נוספים כמו: ביולוגיה וחנוך למשל. אך יחד עם זד.,חוסר הסבלנות אצל הח-ניכים והמסקנות וההופעות השליליות המל- ודת אותן אינן מוצדקות. הרי כולנו יודעים שהמפעל הוא חדש והוא הוגש לנו ממט על "טס של כסף". הושקעו בו מאמצים רבים ואנחנו לא נדרש-נו לשאת ולהשתתף ברבים מהם. מוכרחים גט להביא בחשבון פגמים ארגוניים הנוב-עים מעצם העובדה שזהו מוסד חדש. הייתי מצפה מהנוער שלנו שינצלו יותר את הדשות והזכות בהיותם הראשונים בסלילת הדרך ובניצול האפשרויות באופן קונסטרוק-טיבי ולא בפסילת המאמצים שהושקעו. מדוע מסתדרךרם החני־כדם מנין נובעות ההסתייגויות טל החני-כים? מה מקררן? ת': את השאלה הזאת אני שואל את עצמי. אין ספק שיט מטהר לא בסדר ביחסו ובערכתו של הצבור שלבו את העבודה ומט-. קלה של הטכנולוגיה בתוכה. ש': מה פירוט? ת': הילד שואל את עצמו; "בשביל מה זה נחוץ לי? האם לא יותר טוב שאלמד באותו זמן אנגלית או מתמטיקה?" (את הש-אלה הזאת מציג לעצמו,לדוב ?הילד החרוץ) - הוא ודאי שומע שאלות דומות במקומות שלגים והוא מושפע. ש': מתוך דב, ים אלה מסתבר טיטבם חברים אשר אינם מזדהים עם המפעל הזה? האמנם? ת': ודאי. ישנם חברים שובים. יש שרואים בדרך זו פתרון להרבה בעיות ויש אשר חושבים את כלי המפעל למיותר. אלה טוענים שאיבבו צריכים בתחום חינוך תיכון לעסוק בבעיות מקצוע. יש מי שהנו שלם עם פתרון הנוסח הקדם־מקצועי אך איבר מזדהה עם הנוסח של חיבוך מקצועי. ש': האם מדובר בכלל על חינוך מקצועי? ת': אורט לוחץ בכוון זה. ש': התרשמתי משיחתיעם אלחנן הלוי שאורם הסכים לקבל כיסוד את הדרך המיוחדת שלבו ושלא תיעשה כל פעולה אלא בהסכמת הועדה הפדגוגית שלבו. האם זה נכון? ת': בין הסכמה עקרונית ובין פתרונות מעשיים קיים תמיד חיכוך ואמנם זה תפקידה טל הוי.הפדגוגית לפתור את הבעיות ולצקת תוכן מעטי במושג קדמ-מקצדעיות שאיבנו מוגדר די צרכו. המגמות - החל מכיתה י' ש': שמעתי שהוחלט על קיום החנוך הקדם-מקצועי כבר מכתה י'. ההצעה המקורית (של מדור המוסדות) היתה שיש להתחיל ב-י"א. מהי הסבה לשינוי ההחלטה? ת': בענין זה הגענו לסיכום משותף של שני המוסדות כי יותר נכון להתחיל במגמות בכיתה י'. גם התחשבנו גזה שבכיתה י s שמורות 2 שעות לעמלנדת בתוכנית הלימודים המקורית ובכוונתנו.לקי־יט את הקורס הקדש-מקצועי שבתיים בלבד (י5.- י"א) ובכיתה י"ב לאפשר לחניכים פעולות בשטח זה במס-גרת עבודות-גמר. בנידון זה ישבה תמימות דעים בין שגי המוסדות. ש': מה דעתך,איך צריך להתבטא תפקידו טל רכז "מרכזי" זה? ת': זהו תפקיד קשה.אך הצלחתו תלויה בזה האם האיש יראה את עצמו כרכז "יד לבנים" ולא כנציג אחת המגמות הכלולות בד-לפי נסיוננו הקצר מיטיב עוזי,לשמחתנו , להבין את תפקידו. ש': היש לך תפקיד כלשהו גבית-ספר זה? ת': הטבה אני ממלא תפקדי של רכז הועדה הפדגוגית. בתפקיד זה אנו נושאים בתורנות של שנה. לפני שגה מלא אותו החבר יונה מעין־השופס, ש': ולסיום, איך בתרקמו הנחסים עם השותף שלנו,מוסד הרי-אפרים? ת': היחסים הם טובים. למדות הדיונים הנוק-בים אנו מצליחים. להגיע לסכום משותף. ואני תקרה שנמשיך גם'.להבא בקו זה, אגו. מצפים שמן, הפגישה. בין קבוצות טל ישני המוסדות ,תצמח ברכה לאזור ושבמשך הזמן ישתלבו,בדרך זו או אחרת,גם בבי המו-טבים. אני יתקנה שהמפעל "יד לבנים" יתרום להידוק הקשרים,בין תושבי האזור. אין ספק שהודות לשיחתנו עט אדש פתחנו אשנבים חדשים ורבים אל אחת הטלוהו ת בעו-למנו החינוכי. הוצגו בבהירות הבעיות,הלב-טים והחיפושים כשבאופק מסתמן קו נוסף,סכךיים חדשים בחיפו-שינו אחרי הטוב,האפשרי והמושלם יותר. ידיעות 801 שנה 35 28.12.1968 - 12 ומענין לענין באותו ענין שיחה עם שלש בנות מקב' "צ אלה" (י"א) סמדר, נועה והגר . כאשר בביקורי במרכז "יד לבנים" נודע לי ששלש בבות מן המוסד שלנו בחרו במגמת האלקטרוניקה - החלטתי להפגש עם הבנות האלו ולתהות על קנקנן - "מדוע דוקא אלקטרוניקה?" ו"איך בכלל המוסדניקים מוצאים את עצמם במסגרת חדשה זו של מגמות?". הן נענו להזמנתי ושוחחנו. חגר: מדוע דוקא אלקטרוניקה? שערתי שזהו מקצוע לא משעמם. מצד שני ידעתי שתפירה תשעמם אותי. סמדר: זה לא כל כך פשוט. לבו אין יסודות מספיקים לאלקטרוניקה כמו לבנים. בכו ן,שהדחיפה הראשונה ללכת למגמה זו היתד. קשורה באי רצון לתפירה ולבישול. כעת יש לי הרגשה טובה יותר. הלימוד מוסיף לי השכלה בשטח של החשמלאות המעשית. אף אחת מאתנו לא רואה בזה יעוד, נועה: אבל זה הולך טוב. הלימוד אינטנסיבי. סמדר: קבלנו ציוד חדש ואנחנו פנסיט אותו, לומדים עם אבישי ועט מורה מטכביון. זה האחרון מלמד תיאוריה הגר: בשבוע לומדים 6 שעות מגמה. 4 טעות בבקר עט אבישי עבודה מעשית+תיאוריה,אחה"צ 2 שעות תיאוריה בלבד. שתי שעות אלו הן על זמננו הפנוי. שאלה: מה תגידו על בית-הספר. הזה? גועה: ביסודו של דבר דעתי היא חיובית. המגמות הן טובות. הציוד יפה. אך הלימודים לא הגיעו למלוא הקצב. בשביל בבות יש בהחלט צורך להוסיף עוד מגמות. הגר: אני חושבת שבין המגמות צריך להפריד בין הצד העיוני והמעשי. סמדר: צריך להוסיף מגמה כמו אמבות שמושית,קרמיקה,באטיק,חפצי-בוי ועוד. חשוב,שהמגמה הנוכחית תהיה יותר מאורגנת. אני חושבת שיש להשאיר לחניך את האפשרות להחליט; האם בכלל ללכת לבית-ספר זה? שאלה: מה האו ירה במוסד שלנו ביחס למרכז החדש? נועה: לא חיובית כל כך. בהתחלה היה אפילו יחס שלילי. מאלה: מדוע? סמדר: לא היתה הכבה מספקת. אמנם ספרו על המרכז...כשהציעו לנו לבחור באחת המגמות,אמר-נו שאיבנו רוצים להפסיד לימודים עיוניים וממילא יש לרובם הדגשה שלא מספיקים ללמוד. ואם מורידים 4 שעות נוספות - זה מרתיע. חרץ מזה - כל המגמה המקצועית לא נראתה לבו. בינתיים נתקבל על דעתנו שבחוצה השכלה מקצועית בסיסית כלשהי... הגר: הבנים אינם מרוצים. הם לומדים דברים שלמדו בכיתה ט'. שליט שלם משייפים חתי-כות ברזל. הם רוצים להכיר מפונות,לתקן וכו'. סמדר: בינתיים לא מלמדים אותם מכובות. אמרו להם שהם צריכים להתחיל מן הבסיס,אבל את הבסיס הם כבר קבלו בכיתה ט', שאלה: ואיך נראית לכם הר.תפתח ו ת לעתיד? נועה: רואים שיש כוונות טובות,אז אבחנו מאמינים שיהיה טוב; סמדר: כאשר בית-הספר ייכנס לתלם - תשתנה גם דעת הקהל. אך יחד עם זה אני עומדת על דעתי שצריכה להינתן אפשרות (הזכות) לא ללכת למגמות. אך במידה והתיינד. יותד מגמות,מאליו יקטן מספרם של הבלתי מרוצים. הגר: לדעתי חסרה מאד מגמה חקלאית,ביחוד של גידולי-שדה. זו יכולה להיות מגמה מאד מעני-נת גם לבנים וגם לבנות. גם חסרה מגמה לבעלי-חיים. - 13 הדברים לא נסתיימו בהכרזות כלשהן,.אך מורגש היה מדברי הבבות שהל שינוי לטובה בדעת הקהל טל הצעירים. אם נביא בחשבון שבית-הספר,נמצא עוד בתהליך של הרצה,הרי גם גישת החניכים והדעות השוברת שלהם נמצאות אף הן במצב של "הרצה" - ואבו תקרה. שבזמן הקרוב הדברים יבואו לידי גיבוש ועיצוב, והעניבים ייכנסו למסלול לשביעות רצונם של כל הגורמים. מתוך החוברת "ידיעות המחלקה" /הוצא ע"י מחלקת החינוך הקבה"א/ דרכים חדשות בחיבוך הקדם-מקצועי (סקירה על נסויים בחו"ל)/ כתב דב ורדי. לחינוך הקדם-מקצועי במוסדות החנוך צפויה התפתחות מזורזת. לאחרונה צעדנו צעד ביכר קדימה.עם כינון המרכזים האזוריים הראשונים. ואכן, הגגיבים עומדים,אך עדיין לא גי-בשנו את תוכנית הלימודים: "מה" ובשביל "מי". לא ביררנו עד הסוף מהי דרכנו. אחת ההנחות שאימצנו לעצמנו,כאשר הכרענו לפתח התנוך הקדם-מקצרעי, היא הצורך להעניק מבה מסויימת של חנוך מקצועי לכלל הבנים. לא דאינו בחנוך זה צורך טל יחידים בלבד. סבורים אבו שלא די בהכשרה למקצוע, או למקום העבודה בעתיד - באמצעותי העבודה בלבד. את החינוך הקדם-מקצועי אנו קושרים עם המגמות (הדיפרנציאציה) בכיתות י"א-י"ב (וגם י'). האם אלו הכתות המתאימות? ואולי היה רצוי לתת מגה טל חינוך מקצועי לכל דוקא בכיתה יותר נמוכה,עוד לפני שמתגבשות נטיותיו של הצעיר? ואילו את החי-נוך המקצועי ממש,לאלה שיש להם נטיות מובהקות לכך,נצוה לגיל מבו-גר יותר. הרהורים אלה כבר הושמעו בקיץ שעבר בכנס מורי המוסדות, כאשר נערך דיון על בעית ההכוונה למקצוע בהשתתפות ד"ר יעל פלוס מן האוניברסיטה העברית. נוכח התלבטויותינו,יש משום עבין לגלות שבארה"ב נתעוררו לטפל בבעיה זו מתוך הנחות דומות. גם שם מחפ-שים תוכניות לימודים יותר מתאימות בתחום החנוך המקצועי. אין הם מס-תפקים בהתאמת התכניות הקיימות בבתי הספר המקצועיים לגיל יותר צעיר.,או לכולם. מרכז הפיתוח של התכניות החדשות הוא ב"מכון הטכנולוגי של מאסאציוסטס" ( T M I ) בין היוזמים של הפרו-ייקט שנתמך באופן רציני ע"י הממ- שלה הפדראלית (חצי מליון דולר!...), גמבה פרופ' זכריאס,מי שפיתח את הפי.ס, ס.סי. - תכנית הלימודים החדשה בפיזיקה, שחוללה מהפכה בהוראת מקצוע זה בשנים הא-חרונות, עיקר העבודה על, הפרוייקט געשה בינתיים בסדנה שנערכה בקיץ 1965, ואטד השתתפו בה כמה עשרות מדדים ומפקחים,יו-עצים,מנהלים ופרופסורים" השאלה שהועמדה היתה,אילו תבניות חנוכיית יש לפתח אצל כל בני הנוער פדי להשיג מטרות מספקות בתחום החינוך למקצוע, נציין את ההנחות לפיהן פעלה הסדנה: 1. אחת המטרות של החנוך צריכה להיות: להכין את כל בגי הנער למשלח-יד. 2. יש לספק לתלמידים בכל הרמות איזשהו חינוך בעל מגמה מקצועית" 3. חינוך זה,המהווה חלק יסוד בתוכנית הלימודים,חייב להפעיל את כל הכשרו-נות טל הפרט. 4. תוכנית הלימודים חייבת לשקף באופן חיוני את החברה הטכנולוגית המודרנית שהיא רבת תמורות, 5. החינוך המקצועי חייב להיות פתוח להמשך ולא סופי (^!יייר,1'י1). יש לראות בד רק חלק מן הס"ה טל התשומה החינוכית לקראת משלוה יד בעתיד, כשניגשו לעבד תוכניות-לימוד ממש,הגיעו למסקנות מעניבות מאד. כתשובה לשאלה,מאימתי מתחילים,השיבו - מכיתה ז'. אשר לתוכן הלי-מוד והמוטיבציה,היה ברור: הלימוד צריך לנבוע מעולם המציאות,וממעודבות הילד בתוכו, גם המקצוע "המקצועי" חייב להיות אינטגרא-טיבי,לא מיומנויות תחילה,אלא חדירה אלמנ-טארית להרבה מקצועות-משנה. ואיך ילמדו? דדך מניפולציה,ניסוי וניתוח. לשאלה,מי ילמד,השיבו: צוותי מורים. אין באפשרותו של מורה יחיד להקיף כל כך הרבה מקצועות. קבוצות העבודה בסדנה הציעו מספר לא קטן של פרוייקטים לימודיים,רובם בין דיסציפלי-נאריים. המעיין בחומר יכיר מיד שהוא חורג בהרבה מן המקובל בחינוך מקצועי,שאין כאז הכוונה ללמד לשייף ולבשל,אלא יש רצון להפגיש את הילד עם העולם הטכנולוגי מאספקטים רבים, - 14 אחת ההצעות היפות ביותר הוא במיון להורות את מנוע הבנזין לבני 12 (בנים וגם בנות!) כשהמשימה היא לפרק מנוע,ואחייב להרכיבו מחדש, ההנחה החינוכית היא,שילדים בגיל זה בחברה טכנולוגית,הם במידה מספקת,כדי להיות נכו בי ט להרפתקה מעין זו. מענין שגילינו הרהורים כאלה גם באירופה. דומה,שגישה מהפכנית זו ללימוד הטכניקה (ולשני המינים,אנו שוב מדגישים זאת) צריכה לענין אותנו. בל נלך בדרכים שיגר-תיות. אולם,מה שברור הוא,שכדי להעביר נושאים מסוג זה נצטרך מורים בעלי נסיון רב וגם בעלי עוז. ואגו בכל זאת,עדיין בראשית הדרך. ידיעות בקיצור - תקן החבור המיוחד במשרד החיבור-על כל קב וץ,אשר הביש הצעת תקן לחבור מיוחד לתשכ"ט,לבדוק אס בת-קבל אצלו אטור ממטרד התבדר לכר. במקרה והאישור טרם בתקבל - או שגתקבלה תשובה שלילית,יש מיד לפ-בות לדב סים (המרכז החקלאי). - תטלום עבור שעורי עזר (ע"י האגף לחבור חקלאי ) לילדים עולים ויל-די חוץ: בשנת הלימודים תטכ"ט מק-ציב האגף הקצבות לשעורי עזר' עבור כל ילדי עולים וילדי חוץ המתקשים בלימודים (גם ליחידים) לפי מכסה מסויימת. בא להתקשר עם המפקחים הישירים מטעם האגף. - כיתות י"ב בגבעת-חביבה; השבה יהיו 4 מחזורים,החל מה-29 ביגואר, סיום המחזור האחרון - ב-26 באפריל. - הוראה אור-קולית; במוסד רמות-חפר הותקן חדד מיוחד להוראה אור-קולית. שם תותקן הטלביזיה. מספר החניכים ב-26 מוסדות שלנו: ירידה תשכ"ט תשכ"ח 136 3105 3241 בני קבוץ 15 223 238: עלית בוער 45 328 373 ילדי חוץ 196 3656 3852 סך הכל הערה; המספרים הנ"ל מעידים על העובדה,שטרם נפסק התהליך של ירידת מספר הילדים במוסד. מועצה אזורית מגידו בית הספר להשכלת מבוגרים עונת הלימודים תשכ"ט 1968/9 חבר (ה) יקר (ה), בית הספר האזורי שלנו להקזכלת מבוגרים עומד לחדש אח פעולתו בסוף חודש אוקטובר. הננו מגישים לך בדפדפת זו את תכנית הלימודים לעונה זו. פעולת בית הספר תתנהל לפי אותם התנאים שהתנהלה גם בשנה שעברה : * יום לימוד אחד בשבוע - כל יום שני בשעות 14.00 - 20.00 * בכל יום לימוד ילמד התלמיד 3 מקצועות - שעתיים כ"א. * שיטת הלימוד: הרצאת המורה בשילוב עם עבודה עצמית של הלומד. * התלמיד יקבל לפי קביעת ועדת ההשתלמות של כל משק שעות עבודה להבטחת השתתפותו בלימודים הסדירים. * הוצאות הלימודים - שכר המורים, הוצאות נסיעה, חלק מהוצאות תמרי הלימוד -ע"ח המועצה האזורית. * מקום הלימודים: בית הספר הקדם־מקצועי "יד לבנים", ומוסד הרי אפרים. * הסעת התלמידים ע"י האוטובוסים של המועצה. אנו ממליצים שהחברים ייבחרו לעצמם "גוש" של 3 מקצועות, אך אנו מאפשרים גם בחירת מקצועות או נושאים בודדים - אחד או שניים. הנך מתבקש(ת) למלא את השאלון המצורף בזה ולהעבירו תוך ימים ספורים באמצעות ועדת ההשתלמות של קבוצך לידינו, כדי שנוכל להכין את השבוץ הסופי של הלימודים. על ידי הרשמתך הנך מתחייב להשתתפות קבועה בלימודים. נוכל לקיים לימודים רק במקצועות בהם מספר הנרשמים יהיה לפחות 20. בברכה, הנהלת בית הספר המקצועות הלימודיים והמורים 1. לימודים תיכוניים (המשך משנה שעברה, אך יכולים להצטרף גם תלמידים חדשים) א. לשון עברית - בתיה אילת (דליה): המשך לימוד "הפועל", תחביר עברי, פרקים מספר "שמות" משולבים עם פרקים מספר "האגדה", קטעי שירה. ב. היסטוריה - נימים פרחי: תולדות המאה ה- 20 ג. מתימטיקה - ברוריה קאופמן (משמר העמק) - המשך משנה שעברה. ****** 2. לימודים על-תיבוניים מקצועות ריאליסטיים: כתת - המשך משנה שעברה, אך יכולים להצטרף גם תלמידים חדשים בעלי השכלה מוקדמת מתאימה א. פיזיקה - מנחם רביב (הזורע): פרקים באופטיקה פיזיקלית, וביסודות האלקטרוניקה. ב. מתימטיקה - מנחם רביב (הזורע): תורת ההסתברות, שימת אינטגרציה והתחלה של משוואות דיפרנציאליות. ג. אנגלית מתקדמים (טכנית, מדעית) - חנה זיו (עין השופט) ****** 3. מקצעות הומניסטיים א. ספרות עברית - מיכאל קשטן (חיפה) השירה והדרמה העברית ב. ספרות כללית - עזריאל קאופמן (חיפה): טולסטוי, דוסטויבסקי, צ'כוב, יבטו- שנקו, פירשווין, פסטרנק, תומם פאן, קאפקא, סרסר, קאמי, פוקנר, ואחרים. ג. היסטוריה כללית - ניסים פרתי (חיפה) משנת 1930 ועד ימינו. ****** 4. מגמה מזרחניח א. קורס לערבית מדוברת ב. ארצות ערב ומזרח התיכון: המרצים: אהרן כהן (שער העמקים) 10 הרצאות , משה אפרת (אוניברסיטה ת"א) 5 הרצאות, אורי שסנדל (אוניבר-סיטה י-ם) 5 הרצאות. ****** 5. קורם לגיאוגרפיה של א"י - יהואש ידידיה (רמת השופט) תכנית הקורם: מהות הגיאוגרפיה והאנטרופוגרפיה, מקומה של א"י במזרח התיכון קוים בגיאולוגיה של א"י הגיאוגרפיה של רמת מנשה ארץ יהודה הגיאוגרפיה ההיסטורית של ירושלים. ******* הערות: חוג זה יסתפר במידה רבה על התמצאות ב"יסודות" של המשק הקבוצי ועל ידיעה מסויימת במושגי "המבוא לכלכלה". יעשה נסיון להכיר תורות מינהליות, כלכליות בנות - ימינו ולבחון את ישימותן למשק הקבוצי. אם כי, הנושא בעיקרו כלכלי יושם משקל ניכר על גורמים חברתיים ואחרים ושילובם במערכה המשקית החוג מבוסם על עבודה עצמית בין פגישה לפגישה (קריאה, תרגילים ופתרון בעיות כהכנה לשיחות החוג). * * * * * * 7. קורסים לאנגלית : א. מתחילים - חנה זיו (עין השופט) - לפי שימה חדישה ונסיונית ב. מתקדמים שלב א - אנא סומו (המשך הקורם של מתחילים של השנה שעברה) ג. מתקדמים שלב ב - אנא סומו (המשך מתקדמים של השנה שעברה) ד. מתקדמים - חנה זיו (המשך הקורם משנה שעברה) 6. קורס לבעיות המינהל הכלכלי בקבוץ - ראובן וויגרט (דליה) תכנית הקורם: (מתוכנן לשתי עונות לימוד) עונה 1 : מבוא: ראיה מינרלית של המשק 1 שעה ישן וחדש במערך העבודה 2 שעהת 1. גורמי פנים: דימוגרפיה של הקבוץ 2 שעדת תכנון כוח אדם למווח אייר 4 שעות חיסכון וצריכה 4 " 2. גורמי חוץ: מדיניות חקלאית: קרקע ומים 4 " שיווק 2 " יסודות המימון 6 " 3. המשק בפעולתו: מטרות משקיות 4 " מוסגי יסוד ובחינתם 2 " מדידת רווחיות 4 " 4. אירגוך פנימי וניהול: הנהלת חשבונות ותמחיר 4 " מעקב 2 " מערכת הניהול המשקי כמכלול 2 " שילוב התעשיה במשק 2 " סיכום ו שעה סך הכל כללי 46 שעות 8. קורס לפסיכולוגיה חנוכית - דבורה מימון - (חיפה - מנהלת בית ספר פמלכוזי לחנוך מיוחד) הנושא: התנוך בתמורות הזמן פרטי התכנית ייקבעו לאחר 2 הפגישות הראשונות של החוג לפי רמת המשתתפים ומשאלותיהם. חוג זה פתאים במיוחד לםחנכים(ות) והורים צעירים. 9. קורם לסוציולוגיה יהודית - ישראל אלמן (קב. יסעור) תכנית הקורם: יחדות ארצות הדוברות אנגלית - ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה. (הדגש על יהודי ארצות הברית). קורס זה יתחיל רק בחודש דצמבר. 10. אמנות הבמה : א. מתקדמים - (ההרשמה נעשתה כבר לפי שאלון אישי) תורת הפשקק - הכנת הצגות - שולמית בת דורי הרצאות על תולדות הדרמה - מיכאל קשטן היגוי, תנועה. ב. מתחילים - יכולים להירשם אלה שלא השתתפו אשתקד בחוג לדרמה. התכנית של חוג זה זחה לזו של החוג לדרמה מהעונה הקודמת: משחק, תולדות הדרמה, תנועה. חוגי ערב - בתכנית לעונה הנוכחית : א. חוג לידיעת הארץ ב. חוג לזמר - עם ג. חוג לריקודי - עם חבר, אנא הזדרז להירשם ומסור מיד את טופס ההרשמה לועדת ההשתלמות !המועצה האזורית........מגדיו הצעת תקציב לשנת תש"ל בדית פקוח לקואדפ. החקלאית העובדת בע״מ — טופס 220 א׳ הועד המקומי אומדן לשנה ' 8■tg• / אומדן \ האןןרתע / בפועל x\ הרשונים אומדן לשנוע ■m- החלק, הפרק והסעיף jft$!3S33n, שם מספר 5 4 3 / 2 \ 1 המנסות: - 118645 125425 מסיט 1 40316 — 2217260, 23390 ש ר ו ת י ם ממלכתיים 3 שונות 4 השתתפויות: 5 ־- n\ knio So^r" השתתפות הממשלה 51 JlOWb f• ־/ JWilyo '־'':0-^5 השתתפות המועצה האזורית 53 השתתסויות אחרות 54 hlH-0 - wtib "*־! ס^16ןל ס"ה השתתפויות ?;!on 183875 ס"ה הכנסות הוצאות: 1ך "'־ 4660 הנהלה כללית 6 שרותים סקוטיים: 7 mi - M9f\0\■^ תברואה 71 22285 - Jitiofe ijoyon שמירח ובטחון 72 JIill ־- Wi$ll 11' 1. CrO רכושולהרשות 74 ג 01. — svrim — גדש0 שונות 76 - 70833 wpi- ס"ה שרותים מקומיים שרותים ממלכתיים: 8 ivismi —1040ף חינוך 81 15210128 15720 תרבות 82 kh non 450 בריאות 83 סעד 84 no '- hKY 130 דת 85 hWYt 'ftW:-־" ס"ה שרותים ממלכתיים %1071 k - - ס"ה הוצאות 29.1.70 הצעת תקציב לשנת תש"ל הכנסות - פרטים * תערה: מספר היחידות בשנה ־השמופת: ..אר^גח־-רכוש.........................יחימת ארנונה כללית.......................יחידות . המועצה האזורית. מגידו משמר העמק אומדן לשגוע W*8 fv*ga$$s .. אומדן \ ל־נ־זמדשים ’"־־', בפועל \ ב־9)»ןךשים ^ראשוני15^ אומדן לשנה. החלק, הפרק והסעיף שם מספר 5 4 3 2 1 115225 .- הכנסות ממפיס:* ארנונה רכוש יח' 1 111 10200 - 24?)/'ft)' '- 10200 - אלנונו! ..204.. יח' 112 138466 4 m « 125425 ס"ה מסים הכנפות משרוחים ממלכתיים: חינוך: אגרת חינוך ילד' 3 312 2380 ■'' 2440 2440 j 26140 'ן0 20000 שכר לימוד חינוך תיכוני ילד' 315 שכר לימוד: מ ילדי חוץ בחינוך חובה 316 '1800 717 55 מ ילדי חוץ בחינוך המשך 316,1 שעורים לנגינה ולריטמיקה 317 טיולים 318 נסיעות ילדים לביה"ס ס"ה חיגוד ס"ה הכנסות משרותים ממלכתיים הכנפות שונות: השתתפות בהחזקת מקלטים (פרעון מלוות) 319 4 41 kVlo -" ZMb fct' ...2M0! r'. ..VoAlc ־11111141 .1־ ’.!JAii... השתתפויות: השתתפות הממשלה: חינוך: החזקת בתי־ספר וגני־ילדים 5 51 511 511,1 הזנת ילדים קייטנות שכר לימוד מודרג הסעת ילדים ס"ה חינוך תרבות בריאות סעד מענק שמירה ש ר ו ת י דת סך כולל השתתפות הממשלה 511.2 511.3 511.4 511.5 512 513 514 515 516 517 29645 (W 1K© ל1^ - 32000 - 28645 4-0 - 32000 29645 U 30000 - 10000 7235 (1/5 5000 — השתתפות המועצה האזורית 53 השתתפויות אחרות ס " ה השתמטויות 54 42000 - .36881 20 - הועד המקומי המועצה האזורית....מגידו הצעת תקציב לשנת תש"ל הוצאות - פרטים אומדן לשגו/_ ~..m Mst 3*5ן5דז5ה //אוםדו\ ל03זמךשיפ '/ בפועל \ ב־$/ד,הדשים אומדן לשנה, j£ החלק, הפרק והסעיף ש ם 1 מספר 5 4 3 2 הנהלה כללית: שכר עבודה: 6 642 4h {^0 y fao — מזכיר .H.U י"ע 642,11 הנהלת חשבונות: 642,2 2d.o.. ^K) ''- 2m... - מנהל החשבונות .0..4 י"ע 642,21 בקורת והדרכה 642,22 Mi ־- 40'MO — {(Hm — ס "ה 2X0 m W ־'- החזקת משרד הועד (חשמל, הימום, תיקונים, ניקוי וכר) 644 1L io אספקה וציוד משרדי 645 תחבורה ודאר: (k ־'־- Xo '- נסיעות ואש"ל הוצאות דאד, טלפון ובולים ם "ה 646.1 646.2 fro '' ?0 (yo - •I 06 io 410 1ifiH) 2X0 י fo SM'O'O הוצאות ארגוניות אחרות: מודעות 4 ג!4 ''5א 647 647,1 ועדות וישיבות 647,2 (yQ W... to.. hS.J... הכנסת אורחים - 647,3 1 7 הוצאות משפטיות 647,4 Ko ־- X ח Y10 מיפקדים , ארכיון ס" ה 647,5 SKo, y\io M 0 החזקת המשרד, תשלום לאג': 20 ia - 20 - דמי שכירות (הפחתה) ס"ה הנהלה כללית 644,1 15% Miiiki 4660 — mo. 2/f0X'" שרותים מקומיים: תברואה עב' באיסוף אשפה .T\.A'k.Q אדם 7 71 712,2 ...Mm. i2§; io. 1240 - "3£"...ש"ע טרקטור עם עגלה .if. - rfi ;!.-....י"ע בהמות עבודה / Vilv X רד9ר24 ־'" הוצאות אחרות ס"ה שרותי נקיון בעור שופכין: עבודה בבעור שופכין .312 י"ע הוצאות אחרות ס"ה בעור שופכין חבר ואה — העברה 712.8 713 713,2 713.8 HU) V־ 798 / Aly;o'r Xk) 21137 1A0 ^ : uuu / 12 mv - '9484 16 V fW D; הועד המקומי המועצה האזורית.. ...מגידו הצעת תקציב לשנת תש"ל דף 4 אומדן לשנו/. mm i*P,K \nn 1S£ 6S4A / אומדן \ ל^הוזז^וים Qjmqxn '/ בפועל \ ב־י^'קה^צים הר^גם אומדן לשנזע החלק, הפרק והסעיף ש ם מספר 5 4 // 3 \ ^ 2 \ \/^־J ־ער 1 %$k% *" : ־־־:Wo תברואה — העברה מלחמה בכלבת, בנברנים,1*/־ץץ7 ^0' ובתנים־:' 714 ־־ ioXo'[-' "'־ . שכר עבודה .21 י"ע 714,2 0'$־r - 2H0XM j ''-01־310 הוצאות אחרות (כולל המרי הדברה) 714,8 xy ץ 1f 0^1 ^ | 1liV:" ס"ה מלהמה בכלבת וכר I פעולה אנטימלרית: 715 240 M', 4!9'ok 40 שכר עבודה "..}. י"ע 715,2 y^o - 2««} ;Wxk הוצאות אחרות 715,8 3140 ־'✓ 23mlk 31(H)k ס"ה פעולה אנטימלרית U%)} "'v 1 Mvok סך כולל תברואה 311 - 300 k 300 שמירה ובטחון: X'l) 1 ,wltf הארת רחובות (כולל השמל, תיקונים וכר) 72 722 3100 — 30W־« 1 2600 'stis" " 3348 *yook הארת גדרות 0V Jihil hmd'? שמירה: שמירה רגילה L10 י"ע 722.1 723. 723.2 1W6 41k — 1100 j \ ifrd:'' שמירת בטחון י"ע 723,21 £40 - 220 עב' מא"ז (לפי תנאי המקופ)".:....י"ע 723,22 m! 13520 Wooor ס " ה שמירה הוצאות אחרות: 723,8 490 "- 10־0 4 החזקת מקלטים* 723,84 3k0־ j)V,k vtj ■VtU pmtmsK *' 1!4ך (IjO חדר הנשק ■J If** 723.85 723.86 i^o ««!J0 430 k 230 -- 2־1'iho 200 מכונית k i "'Ok 723,87 4130 ־'•־» 132487 1350 ס"ה הוצאות אחרות מבוי אש וה ג.א.: 724 עבודה בהחזקת תחנה לכבוי אש ובחידוש הציוד - י"ע 724,2 1500 HOtio 3'r0 k הוצאות אחרות ס"ה כבוי אש וה.ג.א. 724,8 1500 - 1K3k 3000 100 ifrO k 120 דמי שכירות (הפרתה") פרט למקלטים 724,9 330 - 7k k 300 38ע3ן= ע"ה מקלטים 720 22285 - ־Mois# סך כולל 'שמירה ובטחון המועצה האזורית .....מגידו הועד המקומי דף 5 הצעת תקציב לשנת תש"ל הוצאות — פרטים אומדן לשנוך. TTs ;pH־ . אומדן, 3.הוזדשים ל־ /בפיעל x 9^התדשים גד אומדן לשנה. | I 1 ־יף *ך* ''!ן U t ג*■ 1 oawww obu זזאחרמים הדאשונש 1 . מספר • ש ם י . . ... - - . . 5 4 3 2 1 m. i(yc ־־- V 74 רכוש 'הרש 742 דרכים, מד 742,2 עבודה בהחזי 742,8 הוצאות אחר רכות וסתת: ןתן י"ע f'Ho ■ mm Slfrd ות בהחזקתן 742,9 דמי שכירות (הפחתה) ס"ה דרכים ומדרכות ח'ס w |33 S°\ 0 - I'llno /* (Olio j iym צות ציבוריים: ןה .hi...*"* 743 גנים וחור/ 743,2 עבודה בהחזי 743,8 הוצאות החז? 6$1K - \Pe !£_ — ■ה אחרות 743,9 נטיעות חדשות ס"ד. גנים וחוו /°\{0 '-־ V ylH94) *שות ציבוריים £ 320 t/oo יב (החזקה): jO י"ע 744 מיתקני בי 744,2 שכר עבודה 744,8 הוצאות שונו ־'• %$■ h — ת אחרות 744,9 התקנה חדשה 744,10 דמי שכירות (הפחתה) ס"ו IaIo ■114C /?« ''- מיתהני ביוב lw j JaPO■ "■־־י ת: S0 ." 745 בית קברה 745,2 שכר עבודה 745.8 הוצאות התזה Vo m br V - ה שונות °\\v ־־- tm f(H) 'ה בית קברות ס 746 בנינים ציבוריים: 746,8 הוצאות החזקה ס'־ה ב סך כולל נינים ציבוריים 1m / 2m 33' Ukpd - a.MJ''' רכוש' הרשות jho m h Vo 76 שונות: On •jmesem m 762 חגיגות: d( aIi :1(6 ■"־י^ %D '! —־ / mmr, _ Hi'Po - 762,1 יום העצמאות -י- ול)(ל JV ?ג 33 pi (?0 762,2 יובל המקום ס' yfio 1 '' mn ov y14p0 - ה חגיגות iSjci'' rsh St 6 /1H? '- סך כולל שונות המועצה האזורית מגידו משמר העמק הועד המקומי הצעת תקציב לשנת תש"ל דף 6 הוצאות — פרטים • במקומות בהם קייס בית־ ספר עממי משותף יש לרשום, במקום כל הפרטים שבסעים- חינוך בגיל חובה, את ההשלדס לבית הספר המשזתף. מדו.לשנת- א N. אומדן ',חדשיםr m4mw ל '/ בפועל X d’Xmn^a הרא¥עים אומדן לשנה- החלק, הפרק והסעיף ־'ST TxFX"" 1 שם מספר 5 4 3 \ / 2 ''"'- v שרותים ממלכתיים: חינור: .18 8 81 812,2 812,22 jSbk ־" 4 00 0 שכל עבודה לגננות (נוסף לתשלומי משרד החינוך) הוצאות אחרות 812,28 "'יי-" 42$ o' 90 H0O '— צעצועים ומישחקים M0 j 812,281 . K ־"-'- hi 10 ks - טיולים 812,282 to K b - בקירו 812,283 te -- ft; נ^ד p - מאור 3-31 ס' did 812,284 p ־- h$ - 'll - חגיגות הגן 812,285 fan* V m Slo •־'•» בדק ותיקונים 812,286 pO - 4f כי 9 ''- החזקת החצר וחגיגות 812,287 fa "*י"- 1־5 X, - . פיקוח רפואי 812,288 Pס י-'* Sf ""־-- ז י3 - Mils שונות־ו/(»'־/ .1/10' 812,289 bfr- 2A it tf! ־־- דמי שכירות (הפחתה) 812,24 ,Mr '- 2ft'1 6/ 21 If ס " ה te 1 01 : '- ס"ה גני ילדים בגיל חובה בתי־פפר עממיים:* 813 ל .P ילדים שכר עבודה (נוסף להשתתפות 813,2 '' ־JdM Ji 0 PO למורים ־ d'ו ג 813,21 672 ''- po 6P לאחרים V־־ 813,22 tf ס"ה . 4 te '~ _"JHL 10. Mk'M x- הוצאות אחרות: ן!ו0^ pi 813,8 .. 6.5.®$. 'י'י-י. 5:214. •'- ג 'i !'־’;: ־- ספרי לימוד 01U1' 1! 813,81 I r». im 'iV a0 ספריה פדגוגית 813,82 4$• 0 611 !0 IP - ציוד לכיתות 813,83 600 ־' M M P) - השמל ונקיון 813,84 500 1■ HU ג tf 0 - חגיגות בית־הספר 813,85 / . UW ל/ל t ־40 4 \~f בדק ותיקונים 813,86 -T ?ס 1:Ill U 117.0 ־''I ('*It( טיולים 813,87 te '־'- 1)1. החזקת משק חקלאי 813,88 150 ''' | Mo pa i- החזקת חצר וגינות 813,89 400 •'■ ן 312 310 P פיקוח רפואי 813,80 ■ s te — ן Sn H 7te ־ •! דמי שכירות (הפחתה) 813,4 20550 MHlt w 030 16' p ס "ה 30722 "■יי* i 97 IHHd ''־ | בתי־ספר עממיים — העברה 5435 ten lei 30 23 - חינוך — העברה (בלי בת"ס עממיים) המועצה האזורית מגידו הצעת תקציב לשנת תש"ל משמר העמק הוצאות — פרטים אומדן לשנז^ " S'Ht iryff! am .J5SL. - / אומדן .n לע'^ףלזים הןאלתנים X, '.., בפועל' ijmwJkw אומדן לשנח_ ~י ר ו רו 1411 רו החלק, הפרק והסעיף מספר שם 5 4 3 2 1 210 i 100 i 100 82 תרבות: 822 הנחלת הלשון: 822,2 שכר עבודה 10 י"ע ג •'"'»- !0־5 י■'6 650 x— 822.8 הוצאות אחרות ס"ה הנחלת הלשון 823 פעולות תרבותיות: 823.8 הוצאות אחרות: 823.81 כתבי עת בחדר הקריאה 823.82 עלון הקיבוץ 823.83 הרצאות 823.84 שונות 823,43 דמי שכירות (הפחתה) ס"ה ס"ה פעולות תרבותיות 824 ספריות: י ),87 שרר■ זורוהדז I י"ס 0 —■ ! ג1ר6 750 - 1800 1641 '!fIJ. 6? Ip ... 1^00 2000 — ^10 !tooל־.. % 4000 *'•''X 681 ;6^ 6 5 0 X 0^־ *'— 681 HI 700 xX' Mfo -X %% b ^.0.-;. ־'־' 4H0-60 *""X f3.rt in 9800 '— 21 20 -20 x■"' X■ hn. נ){ ד t'^ xv 824.8 ספרים — הוצאות אחרות 824.9 דמי שכירות (הפחתה) ס"ה ספריות 825 תרבות הגוף!: סך כולל תרבות 83 בריאות: 832.8 השתתפות בהחזקת המרפאה 832.9 דמי שכירות (הפחתה) ם " ה בריאות 200 X' 1^0 0 ־־• 20 0 ־''-«• — 'H03i6 ''־־3120 2fw '''-יי- 2250 - 1100 - 19981 ־''- 43M0M. if! 20 470 ^ ro HU ־'X 470 X' Hso. — Ifo ־'־X 84 סעד: 842,8 פעולות סעד מקומיות (במקרים מיוחדים בלבד) 85 דת: 852 שבר עבודה י"ע • 852 לרב 852.2 לשוחט ( 1*/6 ג J) ר ה f מ /(' Ao 852.3 לחזן 852.4 לשמש 858 דתי שרירות והפחתה) 130 ''־- Sir־' 430 / I : 852,5 השתתפות במועצה הדתית בגובה 130 ')ar -X 130 - 130 42r 130 ס"ה דתבית ספר על תיכוני להשכלת מבוגרים ב"יד לבנים" תכנית הלימודים תשל"ט 1978-9 מועצה אזורית מגידו השנה — שנת למודים תשל"ט — מוצעים לך בחוברת זו שבעים ושישה חוגים שונים ומגוונים בכל התחומים: השכלה כללית, שפות, מקצועות והשתלמות מקצועית" אמנויות ותחביבים. נצל נכונה את זמבך הפנוי והשעות, אשר מעמידה לרשותך ועדת ההשתלמות והרי צפויה לך שוב חוויה עמוקה ונעימה מדי שבוע בשבוע ואף יותר מזה (בחוגי שפות תלמד פעמיים בשבוע במסגרת 100 שעות לעונה!). ושוב חוגים חדשים לצד אלה, אשר נמשכים מזה שנים וזוכים להצלחה והשתתפות גדולה: חוג לירושלים (שלב א') לאלה, אשר החמיצו את הפרקים הראשונים בתולדותיה ומעונינים להשלים את החסר בהדרכתו המאלפת של נתנאל ליפשיץ. קורם באנטרופולוגיה בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה מציע לך תכנית מעניינת ביותר! חוג לגרונטולוגיה אף הוא שולב לראשונה במערכת הלמודים ונועד לכל אלה, אשר עוסקים בבעיות גיל הזיקנה ומתעניבים בסוגיות ביולוגיות וחברתיות של הנושא. קורסים לקריאה מהירה אשר יתקיימו בשני מחזורים, מעמידים בפניך הזדמנות לשפר את מהירות ויעילות קריאתך (במיוחד בספרות מקצועית!). בין החוגים החדשים תמצא גם ובחר (אם הנושא מענין וקרוב ללבך) חוג לאסטרונומיה, הוגים לשוחרי אמנות הפלסטית, לאמנות התיאטרון ולמוסיקה קלאסית ועוד, ועוד,.. ואחרון, אחרון (בטרם ניתן לך לעיין בהוברת ואם אמנם אתה קורא את דקדמתנו זו) — הרי־ לבניך התיכוניה להשלמת ההשכלה הכללית. התיכוניה מציעה לך תכנית למודים מגובשת וקומפקטית במסגרת 300 שעות לעונה בימי שני וחמישי אחר הצהריים, ובימי שישי — יום למודים של שש שעות, לפני־הצהריים. הנושאים מפורטים בחוברת שלפניך ותנאים שמורים אצל רכז ועדת השתלמות! נצל את מערכת הלמודים החדשה הזו, פנה למוסדות המטפלים בכך ב־שובך והשתלב במפעל השכלתי חדש, שאמור להעניק לך ידע, השלמת השכלה והרחבת אופקים! להתראות, איפוא, בעונת הלמודים תשל"ט (1978/79) בבית־ הספר להשכלת מבוגרים ליד מועצה אזררית מגידו, במרכז "יד לבנים". מועצה אזורית מגידו מרכז "יד לבנים" ) מועצה אזורית מגידו בית הספר האזורי להשכלת מבוגרים ב"יד לבנים" עונת הלימודים תשל''ט 1978-79 המסלולים והחוגים * מדעי הרוח והחברה * שפות * קורסים להשתלמות מקצועית * לימודים משלימים * אמנויות * תחביבים התחלת הלימודים ביום ב' 30 באוקטובר. ימי לימוד מרוכזים יתקיימו גם השנה בימי ב' ובימי ה' (בין השעות 20.00—14.00). חלק החוגים יתנהלו גם בימי ד'. (פרטים בחוברת). 5 מדעי הרוח והחברה 01 מקרא המורה: ד"ר טרי פנסיו (אוניברסיטת חיפה). * פרקים בחקר המקרא בחקופה החדשה. * פרקים נבחרים בספר בראשית ושמואל. * גישות המונוטיאיזם למיטולוגיה של המזרח התיכון הקדום. (רעיונות דתיים והסטוריים של סופרי המקרא). יום חמישי — 18.00—16,15. 02 ירושלים ותולדותיה (שלב ג') המורה: נתנאל ליפשיץ. לידתה של ירושלים החדשה. * מראה העיר העתיקה בשלהי המאה הי"ט. * הקהילה היהודית והרובע היהודי. * האוכלוסיה לעדותיה השונות. * היציאה מן החומות. * דיון 'מפורט על דרך הקמתן של 5 השכונות הראשונות: מ. שאננים, מחנה ישראל, נ. שבעה, בית דוד, מאה שערים. * המבנה הפונקציונלי של ירושלים. * בחינות באיקולוגיה האנושית של ירושלים. * אלהים צייר בצבעי פסטל: סוד ייחודה של עיר הנצח. יום שני — 18.00—16.15. 6 03 ירושלים ותולדותיה (שלב א') המורה: נתנאל ליפשיץ. בתכנית החוג: * פני הקרקע. * הנחל השותף בתוך הארץ. * ירושלים — קברים סביב לה. * על חומותיך ירושלים. * קריה למלך רב (בית ראשון). * ימים של גדולה (בית שני). * בימי רומי וביזנץ. * תקופת הסהר. * הר הבית. * בתקופת הצלב והחרב. * שרידים מופלאים מתקופת הממלוקים. * בשלהי המאה הי"ט. יום שני — 16.00—14.15. 04 מחשבת ישראל המורה: הרב מרדכי זמיר. נושאי החוג: * הנבואה במשנת הרמב"ם. * זרמים ביהדות. * פרקים במשנתו של הרב קוק. * מסכת אבות. נושאים נוספים יקבעו בתאום עם התלמידים. יום שני — 18.00—16.15. ד 05 הסטוריה של עם ישראל המורה: ד"ר מוריס קרינל (אוניברסיטת חיפה). נושאי החוג: יהדות באירופה מערבית מסוף מאה ה־17 עד שנת 1880; השתלבות היהדות בחברה סובבת; המהפכה הצרפתית והיהדות; בין אמנציפציה ואנטישמיות; הרפורמה ביהדות; חוכמת ישראל ועוד. יום חמישי — 18.00—16.15. 06 פרשיות נבחרות בסכסוך ישראלי־ערבי המורה: יוסף נבו. החוג יעסוק בהתפתחות ההסטורית של הסכסוך: החל בשורשים ההסטוריים של העמים. הציונות והלאו-מיות הערבית. דגש מיוחד יושם על תקופת המנדאט כמסגרת למערכת יחסים ועימותים יהודים ערבים בארץ. לסיכום ידונו מאפייני הסכסוך בתקופה שבין 1949—1967. יום חמישי — 18.00—16.15. 07 סוגיות נבחרות באנטרופולוגיה בשיתוף עם החיג לסוציולוגיה ואגטרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. נושאי החוג: * אופן ההסתכלות המקיף וההתפתחותי של אנטרופולוגיה. * נקודות מרכזיות בהתפתחות אנושית. * האדם והתפתחות הטכנולוגיה בסביבה משתנה- * "תרבות" כמושג מרכזי באנטרופולוגיה. * מאגיה ודת בחברות פרימיטיביות ובחברה מודרנית. * מוצא מדינה. * מחקרים אנטרופולוגים של החברה הישראלית. יום חמישי — 16.00—14.15. 8 08 ידיעת הארץ המורה: יואש ידידיה. נושא החוג: ים המלח וחופיו (לסיום בנושא מאשתקד), הכרמל והגליל התחתון. במסגרת החוג יתקיימו 6—5 טיולי שבת. יום שני — 20.00—18.15. 09 היסטוריה של הזמן החדש המורה: יגאל וגנר. הנושא: הציונות וישראל בעולם בן זמננו. הרקע הבינלאומי־מדיני, האסטרטגי, הכלכלי והחברתי — של המאבק הציוני. (הציונות ההרצלאית: השאלה המזרחית והמדיניות הציונית; אנגליה והמזרח במלחמת העולם הראשונה ואחריה: הציונות הסוציאליסטית והסוציאליזם האירופי; הפשיזם! קץ המנדט הבריטי בא"י והמלחמה הקרה; ישראל והעולם מתש"ח עד קדש, מקדש עד ששת הימים ומששת הימים עד מלחמת יום כיפור). יום חמישי — 16.00—14.15. 6 10 מבוא לפילוסופיה המורה: אחיה יצחקי. * מבוא לפילוסופיה כתוך הדגשת בעיות תורת החברה בפילוסיפיה ב־לת החדשה ובפילוסופיה בת ימינו. * הנושאים יהיו בתהוס הבעיות האפיסטמולוגיות, מהי ידיעה, מהם התנאים לאפשרותה, ומהו תוקפה. יום חמישי — 20.00—18.15. 11 ארכיאולוגיה רכזי החוג: יהודה ורנר' יואש ידידיה. נושא החוג: ארכיאולוגיה של האזור (הר ועמק). במסגרת החוג יתקיימו הרצאות אורחים, סיורים מאורגנים באזור ודיונים. יום שני — 18.00—16.15 — (פעם בשבועיים). 12 גרונטולוגיה (בעיות גיל הזיקנה) לפעילי ועדות קשישים, חברה, בריאות ומזכיריות. פתוח גם לצבור הרחב! המורים: אראלה לבנשטיין, ד"ר ת. פילר, ד"ר ח. מוטליס, ד"ד אלן רייציס, דוד אתר ומרצים אורחים. נושאי החוג: הזדקנות בעולם המודרני. היבטים חברתיים של ההזדקנות. היבטים פזיולוגיים־ בריאותיים של גיל הזיקנה. הזדקנות בחברה קבוצית. שרותים קהילתיים. מודלים לתכנון. צרכים מיוחדים, גלויים ופתרונם (דיור, תזונה, חנוך גופני ועוד). במסגרת החוג ייערכו מכפר סיורים מודרכים במוסדות שונים. יום שני — 18.00—14.15. 10 שפות 13 אנגלית א' (מתחילים א') המורה: מרים סלס. יום שני — 16.00—14.15. יום חמישי — 16.00—14.15. 14 אנגלית ב' (מתחילים ב') המורה: מרים סלס. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 15 אנגלית ג' (ממשיכים א') המורה: מלני קסלר. יום שני — 20.00—18.15. יום חמישי — 20.00—18.15. 16 אנגלית ד' (ממשיכים ב') המורה: מלני קסלר. יום שני — 16.00—14.15. יום חמישי — 16.00—14.15. 17 אנגלית ה' (ממשיכים ג') המורה: מלני קסלר. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 11 18 אנגלית ו' (מתקדמים א') המורה: סוניה דנציגר. יום שני — 16.00—14.15. יום חמישי — 16.00—14.15. 19 אנגלית ז' (מתקדמים ב') המורה: סוניה דנציגר. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 20 אנגלית טכנית למוד מונחים מקצועיים בשטחי טכנולוגיה, חקלאית ותעשיתית למ-ניהן. קריאת פרוספקטים, מאמרים וספרות מקצועית. המורה: סוניה דנציגר. יום שני — 20.00—18.15. יום חמישי — 20.00—18.15. 12 21 אנגלית למתקדמים ג' המורה: חנה זיו. החוג מיועד למתקדמים ברמה גבוהה לשפור הידע בשפה האנגלית. יום שני — 16.00—14.15. יום חמישי — 16.00—14.15. 22 צרפתית א' (מתחילים) המורה: ליויה ומוש. * לימוד יסודות השפה. * שיחה בצרפתית. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 23 צרפתית 1' (מתקדמים) המורה: ליויה ומוש. * שיחה בצרפתית. * חבור בכתב. * דקדוק• יום שני — 20.00—18.15. יום חמישי — 20.00—18.15. 24 ערבית א' (מתחילים) המורה: חסן זועבי. * יסודות השפה. * ערבית מדוברת. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 13 25 ערבית ב' (מתקדמים) המורה: חסן זועבי. * ערבית מדוברת וספרותית. * יסודות השפה. יום שני — 20.00—18.15. יום חמישי — 20.00—18.15. חברים בעלי ידע בסיסי יכולים להצטרף. 26 ערבית ג' (מתקדמים) המורה: אהרון מורה. * ערבית ספרותית. * קריאה ושיחה. * דקדוק — תחביר. יום שני — 18.00—16.15• יום חמישי — 18.00—16.15. I 14 עברית 27 שפור הלשון א' (מתחילים) המורה: חנה לוינסון. יום שני — 16.00—14.15. יום חמישי — 16.00—14.15. 28 שיפור הלשון העברית וכתיב נכון ב' (מתחילים) המורה: מירה פישמן. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 29 שיפור הלשון העברית וכתיב נכון ג' (ממשיכים) המורה: מרים פישמן. החוג מיועד לבעלי רמה גבוהה יותר בשפת העברית. המשך החוג מאשתקד. פתוח לתלמידים חדשים. יום שני — 18.00—16.15. יום חמישי — 18.00—16.15. 30 שפור הלשון העברית וכתיב נכון ד' (מתקדמים) המורה: חנה לוינסון. חוג המשך מאשתקד. פתוח לתלמידים חדשים. יום חמישי — 18.00—16.15. (לתשומת לב: החוג לשפור הלשון — מתקדמים — מתכנס פעם בשבוע — שעתיים — בלבד). 15 קורסים והשתלמות מקצועית 31 אלקטרוניקה ביתית ותעשיתית המורים: גולס גילדר, אלי בראל. מגברים, טרנזיסטורים, יסודות מחשבים. החברים בעלי ידע בסיסי באלקטרוניקה יכולים להצטרף לממשיכי החוג מאשתקד. יום שני — 18.00—14.15. 32 תורת הבישול ואפיה חוג מעשי ועיוני, לאקונומיות, מבשלות מטבח ומבשלות דיאטה. המורה: בנציון גפן. יום שני — 18.00—14.15. 33 קורס לעבוד שבבי המורה: עזרא שטרנברג. * עבוד מתכות וחומרים פלסטיים בשיטות החריטה, כרסום, הקצעה והשחזה. * תהליכי החריטה: הברגות, חריטות חוץ ופנים, התאמות, חריטות קונוסים, מדידות ועוד. יום שני — 20.00—14.15. החוג מיועד למתחילים וכן לממשיכים מאשתקד• 16 34 קורס השתלמות לאחיות (בשתוף עם מגן דוד אדום). תכנית הקורם תכלול נושאים מעשיים המעסיקים את האחיות במרפאות לפי פרוט שיישלח לכל הנירשמות. במסגרת הקורס יתקיימו הרצאות של טובי הרופאים, סיורים והדגמות. יום שני — 20.00—16.15. משרדאות כתיבה במכונה, סטנסלים, עריכת מכתבים ועוד. המורה: אבישג בקר. 35 חוג א': יום חמישי — 18.00—16.15. 36 חוג ב': יום חמישי — 20.00—18.15. קורסים לקריאה מהירה (בשיתוף עם המכון הישראלי לקריאה מהירה) הקורסים (9 פגישות כ"א) יתקיימו בשני מחזורים: 37 נובמבר—ינואר 38 ינואר—מרס יום חמישי — 20.00—18.15. השנה בבית הספר להשכלת מבוגרים ב"יד לבנים" 76 חוגים לבחירתך הקדם להרשם ותסייע בכך לארגון המפעל 17 39 תפירה א' קורס למתחילות א'. המורה: ג'וליט אליעזר. יום רביעי — 17.00—14.15. 40 תפירה ב' קורס למתחילות ב'. המורה: ג'וליט אליעזר. יום רביעי — 20.00—17.15. 41 תפירה ג' קורס לממשיכות. המורה: ג'וליט אליעזר. יום חמישי — 17.00—14.15. 42 תפירה ד' קורם לממשיכות. המורה: ג'וליט אליעזר. יום חמ־שי — 20.00—17.15. 43 תפירה ה' קורם למתקדמות (שנת לימודים שלישית). המורה: חנה שושני. יום שני — 17.00—14.15. 18 44 קורס לשרטוט גזרות מיועד לעובדות מתפרות, בעלות ידע בתפירה וניסיון בעבודה מעשית. המורה: חנה שושני. יום שני — 20.00—17.15. 45 "עשה זאת בעצמך" (בשתוף עם המכון להשתלמות מקצועית) נושאי החוג: * אל תשליך, לקט, ונצל. * הכר ושמור ביתך. * עצב דירתך. * טפל בגנך. ועוד... יום רביעי — 20.00—16.15. 46 ביולוגיה המורה: אברהם גולדין. נושא החוג: ממה עשויים האורגניזמים החיים. תאים, רקמות, אברים ואורגניזמים. תהליכי יסוד• מושג ההומיאוס־ טזיס. מיקרואורגניזמים. האורגניזם הרב־תאי. הורמנים ועצבים. התפתחות והמשכיות. ביולוגיה וחברה. יום שני — 16.00—14.15. 19 לימודים משלימים 47 החוג להכרת עולם הצפורים (צפרות) (מתחילים) המורה: מנחם רביב. החוג מיועד למתענינים שלא השתתפו בחוגים לצפרות בשנים הקודמות. הוא ילווה סיורים להכרת עולם העוף באזורים שונים. סיורים אלה יתקיימו בדרך־כלל בימי א'. נושאי החוג: * הכרת ציפורים בארץ. * הציפורים בעולם החי, מיון מחלקת העופות. * אנטומיה של ציפור. * מוצא הציפורים. * גאוגרפיה של ציפורים. * מחזור החיים של ציפור. * חיזור, קינון וטיפול בצאצאים. * נדידה. * חקר התנהגות של ציפורים. * תפוצת ציפורים בעולם ובארץ. יום שני — 16.00—14.15. 48 חוג למדע המורה: מנחם רביב. בעיות פתוחות במדעי הטבע החוג יעסוק בשטחי מחקר המעסיקים בימינו את החוקרים בתחומים שונים ובעיקר בבעיות שטרם נמצא להן פתרון. תתקיימנה, ככל האפשר, הרצאות־ אורחים של בעלי מקצוע בתחומים שונים. נושאי החוג: * "נכון" ו"לא נכון" — האפשרויות הבלעדיות במתמטיקה: f- חוקי הפיסיקה היום — ומחר * ידוע ובלתי ידוע במבנה החומר. * אסטרונומיה בעידן החלל. * תכונות החומר החי. * סוגיות בתורת ההתפתחות והתורשה. * תורות חדשות בגאולוגיה. * חיים על־פני כוכבי לכת אחרים י * גוף ונפש... ועוד. יום חמישי — 18.00—16.15. 20 49 חוג לאסטרונומיה המורה: מנחם רביב. חוג זה מיועד למתענינים באסטרונומיה ובמיוחד לעובדי חנוך — מטפלות, גננות, מורים ומורות — החשים צורך בהרחבת ידיעותיהם בתחום זה. החוג ילווה בתצפיות בטלסקופ. נושאי החוג: * הכרת השמיים: כוכבים וחומר בינכוכבי. * כוכבי לכת, מערכת כוכבי הלכת שלנו. * האור ותכונותיו. * מדידת מרחקים בחלל; מרחב וזמן לאסטרונומיה. * השמש — הכוכב הנחקר ביותר. התפתחות כוכבים. * "שביל החלב" — הגלכסיה שלנו. * גלכסיות אחרות; השערות על מבנה היקום. תכנית החוג מכוונת לשתי עונות לימוד. יום שני — 20.00—18.15. 51־50 התיכוניה (להשלמת השכלה כללית) הנושאים: מתימטיקה (חשבון) אנגלית עברית (שפור השפה) הסטוריה(לבחירה) גיאוגרפיה (לבחירה) המורים: שחר פנחסי, מנחם ליבר, מרים סלס, סוניה דנציגר, חנה לוינסון ועוד. התיכונית תכלול כ־300 שעות לימוד בעונה. הלמודים יתקיימו פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ ופעם בשבוע — יום למודים מלא בשעות לפנה"צ. (בשתי קבוצות מקבילות). פרטים אצל רכז ו. השתלמות. יום שני — 20.00—16.15. יום חמישי — 20.00—16.15. יום שישי — 14.00—8.15 (כולל הפסקת צהריים). 21 א מ נ ו י ו ת 52 צלום (קורס יסודי) מורים: צפור כרמי, צבי גוטסמן, רותי אורן. נושאי החוג: הכרת מצלמה, יסודות האור, תאורה ופתוח, סרטים, הגדלות, אופטיקה, רטוש, שקופיות, מסננים ושמושם, צלומים מקרוב, צלומים במבזק ועוד. עיוני: יום שני — 20.00—16.15. מעשי: יום שני (או חמישי) 20.00—16.15. 53 צלום (מתקדמים — שנה שניה) מורים: צפור כרמי, צבי גוטסמן, רותי אורן. נושאי החוג: תולדות הצילום, צילום מקרוב, דיות (רטוש), פתוח מואץ, רפרודוקציות, שמושים גרפיים, תאורה מלאכו-תית דיוקנאות, ילדים, רפורטג'ה. עיוני: יום שני — 20.00—16.15. מעשי: יום שני (או חמישי) 20.00—16.15. 54 צלום צבעוני (שנה שלישית) מורים: צבי גוטסמן, רותי אורן, צפור כרמי. נושאי החוג: יסודות הצלום הצבעוני, צלום ופתוח שקופיות ונגטיבים צבעוניים, הבלטת משטהים, עבודה מעשית (צבעוני), ועוד. עיוני: יום רביעי — 20.00—16.15. מעשי: יום רביעי (או ראשון) 20.00—16.15. 55 חוג לאמנות הצלום מיועד לבוגרי החוגים (שלבים א,—ב'). המורה: ישראל נתיב (רולי). יום חמישי — 20.00—16.15. 22 56 סדנה לצלום * פגישות לדיון ובקורת של עבודות חברים בנושאים מוגדרים. * תערוכות והרצאות של צלמים ידועים בארץ. כל תלמיד חייב לשלוח עם הרשמתו לסדנת הצלום — גלריה של 5 תמונות (24 x 18). פעם בחודש בימי חמישי — 20.00—14.00. קשוטי בית המורה: סימה אברהם. אריגה, מקרמה. נצרים, עבודות עור ורפיה ועוד. 57 חוג א' יום שני — 17.00—14.15. 58 חוג ב' יום שני — 20.00—17.15. 59 חוג ג' יום חמישי — 17.00—14.15. 60 חוג ד' יום חמישי — 20.00 17.15. (שעורי החוגים לפי שלוש שעות). תכשיטים המורה: דוד גיל (דודל). 61 חוג א' יום שני — 17.00—14.15. 62 חוג ב' יום שני — 20.00—17.15. אמייל המורה: דוד גיל (דודל). 63 חוג א' יום חמישי — 17.00—14.15. 64 חוג ב' יום חמישי 20.00—17.15. 23- 65 סדנה למשחק (המשך החוג מאשתקד). שם המורה והמדריך יפורסם. יום שני — 20.00—16.15. החוגים לציור (המשך החוגים הקבועים. יעסקו גם השנה בכל ענפי ציור. פתוחים לחברים חדשים בעלי ענין ונסיה לאמנות הציור). הדרכה: יעקב קורלנדר, לאו פלטאו, שושנה רוזנבלום. 66 חוג א' יום שני — 18.00—14.15. 67 חוג ב' יום חמישי — 18.00—14.15. 68 חבורת הזמר בהדרכת דב כרמל. * חוג לאוהבי ויודעי שירה. * לימוד 'שירים חדשים וישנים בעבוד חדש. (המשך החוג מאשתקד. פתוח לחברים חדשים). יום שני — 23.00—20.30. 24 69 חוג לאמנות המחול בהדרכת עופרה ארמון. החוג פתוח לצעירים וצעירות — אוהבי אמנות המחול ובעלי ניסיון מסויים בריקוד אמנותי. (יתקיים בסדנה החדשה למחול ב"יד לבנים"). יום שני — 23.00—20.30. 70 חוג לאמנות הקולנוע (בשתוף עם הארכיון הישראלי לקולנוע) המורה: יוסי אורן. הנושאים: * הקולנוע האימפרסיוניסטי. * "הגל החדש" בקולנוע. * המחזמר (מיוזיקל) בקולנוע. * סרטי מלחמה ועוד. יום רביעי — 20.00—16.15. 71 מלאכת פלסטיק (פרספקס) המורה: אריה ברנע. החוג יעסוק בעצוב אמנותי של חפצי־ב־ת ונוי מפלסטיק. יום חמישי — 18.00—14.15. 72 חוג לקרמיקה המורה: ג'ין מאיר. * יסודות העיבוד והיצירה הקדמית. * יצירת אביזרים וכלים קדמיים. יתקיים בסדנה החדשה לקרמיקה ב"יד לבנים". יום רביעי — 20.00—16.15. 25 תחביבים 73 פילטליסטיקה (בולאות) החוג יפגש פעם ב־4 -3 שבועות ויעסוק בחלופי בולים. אינפורמציה, הדרכה ועוד. בימי חמישי — 20.00—18.15. 74 חוג לשוחרי האמנויות הפלסטיות נושאים ומרכזי פעילות: * בית וילפריד (אמנות המזרח הרחוק). * בקור במוזיאונים (חיפה, תל־אביב). * ביקורים מודרכים בתערוכות. דיונים בהדרכת והנחית בעלי מקצוע. מנחי החוג: יעקב קורלנדר, רידא ריילינגר. יום ושעה יפורסמו. 75 חוג לשוחרי המוסיקה הקלאסית והמודרנית מנחה: יזהר ירון. נושאי החוג: * יסודות כלליים של המוסיקה. * המילה והמוסיקה. * לקראת קונצרט. למשתתפי החוג כניסה חופשית (מנוי) לסדרת הקונצרטים באולם אזורי וכן בקורים מאורגנים בקונצרטים בערים. יום רביעי — 18.00—16.15. 76 חוג לשוחרי אמנות התיאטרון בתכנית החוג: מפגשים עם במאים, ציירי תפאורות, מחזאים וכוריאו-גרפים ; בקורים מאורגנים בהצגות! הרצאות על תולדות התיאטרון ועל התיאטרון בעולם. יום רביעי — 18.00—16.15. 26 דף הרשמה לחוגים בבית הספר להשכלת — מבוגרים ליד המועצה האזורית מ גי----------------------------דו עונת הלימודים תשל"ט— מלא, תלוש ומסור לרכז ו. הששה למות אל מועצה אזורית מגידו בית הספר להשכלת מבוגרים הרשמה לחוגי לשנת הלימודים ת-----------------של"ט שם ושם משפחה ישוב הריני מעונין ללמוד בחוגי־ם: א מם' ב מס' החוג ג מס' ™^^^== זחוג ד מם' 5=^sb=—,חוג חתימת רכז ר. הש-------------יתלמותהחל משפטם של 13 תושבי 14.11.51 מעברת מנסי על המשמר לפני משפט השלום בחיפה תחל את-מול בירור משפטם של 13 מתושבי המעברה מנסי, הנאשמים ב־11 האש-מות. למשטרה נודע על עסקי הברחת בין. תושבי המעברה לבין ערבים ביר-דן. לדברי מפקח המשטרה, ד. זינגר, יצאה ב־18 בנובמבר פלוגת משמרה למקלט המיפגש של אנשי המעברה עם המבריחים. השוטרים התחפשו בלבוש ערבי ושמו מארב. הקבוצה, שעליה פקד העד' מיהרה אל המקום שבו נמ- צאה הקבוצה השניה לשמע יריה וצע־ קית ממקום זה. כשהגיעו לשם נודע להם, שהקבוצה נתקלה באנשי המעב-רה, וכשעצרו אחד מהם וכבלו אותו — התנפלו האחרים על השוטרים, שיחר-רו את העצור וברחו יחן אתו. זינגר וחברו חנקין, שפקד על הקבו-צה האחרת, החליטו לרדת אל המעברה. בבואם לשם פנו אל סגן המנהל, והוא ציוה להביא את השוטרים אל בית האיש שנעצר ונכבל. בלוית ראש הע-דה הלכו ארבעה שוטרים אל הצריף, שבי נמצא העצור. לאחרי רגעים מס-פר נשמעו צעקות משם. ד. זינגר חש לעזרה. הוא ראה עשרות תושבי המע-ברה תוקפים את השוטרים' שרצו להו-ציא מהצריף את האיש שנעצר לפגי כו. כעבור זמן־מה הותקפה קבוצה אח-רת, שעליה פקד הקצין בראונטל' על ידי אנשי המעברה, שהוציאו מידי הק-צין בכוח את אקדחו. כשנפצע המפקד חנקין על ידי אבנים שנזרקו עליו, ירה העד באדר. אנשי המשטרה נאלצו לס-גת, ועלו על מכוניתם. הם נרגמו באב-נים נופצה שמשה של המכונית ורסי-כיה פגעו בעיני העד ובידו. אף על פי כן הצליח להניע את המכונית. במשמר העמק הוגשה עזרה ראשונה לפצועים והעד הזעיק את מפקד מחוז חיפה וחזר למעברה. משהגיעה תגבורת יצאו לצריפים לאסור את המתקיפים שהס-פיקו לזהותם. מעברה מנסי רצח כמעבדה כשד דריכה בשעת ריקוד ב"עונג שבת" במע-ברת מנסי, ליד מגדו, דרך אחד על רגל רעהו. הדבר גרם למריבה ומהו-מה בין משפחות עולי עיראק על רקע עדתי, שנסתיימו ברצח. הניצים משתי המשפחות עברו למחרת לתגרת ידים, עד שנפצעו אחדים משני הצדדים. ששון חכם, בן 50, בעל משפחה ויל-דים נרצח ע"י בן המשפחה היריבה באבן בראשו. משטרת ג'ילמי ומנהל המעברה השתלטו בקושי על המצב. הנאשם ברצח ועמו אחדים מהמתקוט־ טים נאסרו. הרוחות עדיין לא נרגעו ושוטרים הנמצאים במעברה שומרים על הסדר כדי למנוע התלקחות התג-רות מחדש. מאסר לפורעי מאנסי 5 עולים חדשים מעיראק, המתגור-רים במעברת מאנסי ליד משמר ה- עמק, שהואשמו, כי ב־8 בנובמבר אשתקד התקיפו ' קבוצת שוטרים, ש-באה למעברה כוי לאסור כמד, אנשים החשודים בהברחה, פצעו במי, שוט-רים ופרקו את נשקו של קצין־משט־ רה, נידוני אתמול בבית משפט ה-שלום בחיפה לתקופות מאסר מחוד- שיים עד 8 חדשים. נאשם ששי, זקן בן 66, נידון ל-קנס של 35 ל"י ואילו 6 נאשמים אחרים זוכו על־ידי בית המשפט. הארץ 29.1.52 התנגשות בין שוטרים ומבריחים היושבים במעבדה עות הקיפו כוחות גדולים של המשטרה במחוז הצפון את מעברת מנסו בלילה, 15 איש, שזוהו כמשתתפים בתקיפת השוטרים, ביניהם הנאשמים בהברחה, נעצרו. רק שניים מהעצורים התנגדו למשטרה. הפעם לא נאלצה המשטרה להשתמש בכוח. אף איש מאנשי המע-ברה לא נפגע. גניבה משוטר 250 לירות במזומנים, שהיו ארוזות בחבילות בנות עשר לירות, נגנבו מדירתו של השוטר אלתר שרף הגר על גג הבית בשד"ר 37. הגנבים פרצו את הדלת בהיעדרו. כשנודע במשטרה על רשת גדולה של הברחת סחורות מן המשולש, שמש-תתפים בה אנשי מעברת מנסו ליד מגידו, הציבה ביום ה' אחה"צ מארבים בשדות בקרבת אזור ההברחה, במקום שבו נפגשו ה"שותפים" משני הצדדים. שניים מאנשי המעברה, שבאו למקום בשעה הקבועה וברשותם סכומי כסף ושקים, נעצרו. אחד, שהצליח להימלט, הזעיק את חבריו מהמעברה ועשרות אנשים מזויינים במוטות ברזל, התנפלו! על משמר השוטרים ושחררו בכוח את העצורים. השוטרים הזעיקו תגבורת ונכנסו למעברה לעצור את החשודים בהברחה ובתקיפת השוטרים. עם כני־ סת השוטרים למעברה, התנפלו עלי־ הם המוני אנשים באבנים ובמוטות. להגנתם ירו השוטרים באויר. שלושה מהשוטרים נפצעו, מידי אחד הקצינים הוצא אקדוחו בכוח והוא הוכה. השוט-רים נאלצו לסגת במכוניתם, שנרגמה באבנים. אחד הקצינים נפצע מרסיסי הזכוכיות שנופצו. כתגובה על ההתפר־. מאות תושבי מעברה שוטרים שפעלו נגד מב בפעולה משטרתית גדולה נאסר כוחות משטרה גדולים הקי פו אור ליום ו' את סי, שבין מגידו ומשמר־העמק, בעקבות התפרעות חלק מתושבי המעברה שהתקיפו ופצעו שעות ספר קצינים ושוטרים שפעלו נגד חשודים בהברחה. ונקודת משטרה זמנית במעברת מאנסי בעקבות גסיונות ההברחה וההתפר־ עות ההמונית במעברת מאנסי, ליד משמר העמק, נפתחה אתמול במעברה זו נקודת משטרה זמנית. זו הפעם ה-ראשונה מאז קום המדינה, שנקודת משטרה זמנית נפתחת במקום מגורי יהודים כדי לשמור על הסדר הפ-נימי. בינתיים הוציא אתמול _שופט הש-לום בחיפה פקודת מעצר, ל־10 ימים, נגד 11 איש מתושבי המעברה הנאש-מים בתקיפת שוטרים ממשטרת יגור, בשעת מילוי תפקידם. לפי כתב ה-אשמה ר,יכו הנאשמים את השוטרים, רגמום באבנים, והוציאו בכוח אה אק-דחו של הקצין מאיכם בראננטל, וכן זרקו בזדון אבנים על מכונית המש-טרה. 15 איש, שזוהו כמשתתפים בתקיפת השוטרים נעצרו. איש מאנשי המעברי' לא נפגע. לאחר שנתקבלו ידיעות על רשת הברחה גדולה של סחורות מן המ-שולש' בה נוטלים חלק פעיל כמה מתושבי מעברת מאנסי שליד מגידו, הצייר, המשטרה, ביום ה' אחד,"צ, מארבים בשדות באיזור ההברחות ב-מקום שהיה ידוע כמקום מיפגש של שני הצדדים. שנים מתושבי המעברה, שהגיעו בשער, המיועדת למקום כש-ברשותם סכומי כסף ניכרים ושקים לסחורה נעצרו על־ידי אנשי המשטרה. אדם שלישי שהצליח להתחמק חזר למעברה והזעיק את חבריו. אחת מחוליות המשמר שהחזיקה את העצורים הותקפה לפתע על־ידי כ־70 איש מחושבי המעברה' שהיו מזויינים במוטות ברזל. שני הע-צורים שוחררו בכה והוחזרו למעברה. התפרעות כללית חולית השוטרים, שגייסה תגבורת נכנסה מיד למעברת מאנסי במטרה לעצור הן את החשודים בקשרי הברחה והן את מארגני ההתקפה. כניסת ה-שוטרים למעברה גררה אחדיר, הת-פרעות כללית ומאות גברים ונשים התנפלו על ־שוטרים. אנשי המשטרה בהם מפקד משטרת ג'למי וקצינים ותיקים אחרים גילו התאפקות מרובד, אך לאחרונה, חלק מחם נאלץ לירות באויר כדי להגן ע? עצמו. עם יאת החמיר המצב, כמה מהקצינים והשוט-רים חובו קשה. אקדחו של הקצין מכם ברונטל, ממשטרת ג'למי נלקח ממנו בכה. להתקפה הצטרפו אף נשים. במצב כזד, נסוגו השוטרים אל מכוני-תם. באותו רגע ניתך עליהם מטר אבנים. הקצין זינגר שנהג במכונית נפצע בעיניו מרסיסי זכוכית, בנס הצליחה המכונית לפלס את דרכה, לד,מלט מהמקום ולהגיע למשמר העמק, מקום שם הוגשה לקצין זינגר עזרה ראשונה. פעולת המשטרה מפקד משטרת מחוז חיפה מר אהרן ס'לע נקט מיד אמצעים נמרצים וב-ראש כוחות גדולים של המשטרה ש-גויסו מנמר, תחנות הקיף בו בלילה אותו חלק מן המעברה בה אירעה ההתפרעות. אנשי המשטרה לא נתקלו בבל התנגדות פרט להשתוללות של אחו-ר,חשודים בעת שבאו לעצרו. 15 איש מעולי צפון עיראק, שזוהו על־ידי ה-שוטרים כמשתתפים פעילים בהתקפה נעצרו. האקדח הוחזר עוד קודם לכן למשרד. סופר "הארץ" בחיפה, שנלווה לפלו-גת המשטרה בפעולתה מוסר בי לפ-ני הפעולה הוזהרו המשתתפים בפני שימוש בכוח אלא אם כן יותקפו. כן הוזהרו שאין לפגוע בנשים או ילדים• ברם' פרט למקרה אחד לא היה כל צורך בשימוש בכוח. מאחר שתודות לשיתוף אחד האחראים במע-ברה הצליחה המשטרה להשיג את כתבות המתפרעים העיקריים, נכנסה המשטרה רק לברונים מסויימים והרוב המכריע של תושבי המעברה לא הוט-רדו ממנוחתם. מפקד המחוז הזהיר את אהד מראשי המשפחות מעולי קור-דיסטאן בפני השנות אינצידנטים כאלה. הנשק שפורק מעל השוטרים נמצא בצריף המשמש בית־ספר של המעברה. אנשי מעברת מנן עירק ופרם ידועים כדו לפני כחודשיים נהק ר,מעפרה על־ידי אבן ע? הראש, בגקן ביניהם. מכרו את הפרימוסים והשתמשו להסקה בענפי עצי־פרי... חיפה, יום ו'. — 8 מתוש-בי מעברת מאנסי, בקרבר. מש-מר־העמק, נקנסו היום בבית-משפט השלום ב־12 ל"י כל אחד, על החזקת ענפי עצי־פרי ממ-טעי הרכוש הנטוש שבסביבה. מסתבר, כי את הפרימוסים לבישול, שקיבלו התושבים כעו-לים חדשים, מכרו ואילו לצור-כי בישול השתמשו בענפי עצי־ משמיש, תאנה ונו'. נגרם נזק רב למטעים וייתכן שהנידונים יידרשו עוד לשלם גם פיצויים. להצדקתם טענו הנאשמים, כי הענפים נקטפו ע"י ילדים. בעוד שבוע יועמדו לדין עוד 15 איש מאותה מעברה, על או-תה עבירה. 7 נידונו כבר לפני שבוע. על המשמר 22 ביוני 1952 שוב פעולה משטרתית רחבה במנסי נשק, מטבעות זהב, ובדים מוברחים הוחרמו ביום ו' בבוקר במעברת מנסי שליד משמר-העמק, בפעוקה נרחבת של משטרת נפת זבולון ומשטרת עפו־ לה• בפעולה השתתפו עשרות שוטרים וקצינים גבוהים. מספר אנשי המעברה הנאשמים במכירת נשק, סחר במטבע חוץ והחזקת סחורות מוברחות נעצרו על־ידי המשטרה. ביום ו' בבוקר, יצאו עשרות שוט-רים שגוייסו לפעולה מיוחדת למעברת מנסי בדי לבער את קני המבריחים, הפועלים במעברה זו ובסביבה. עוד ב־ ייום ה' שבוע שעבר נשלחו שני שוט-רים בלבוש אזרחי למעברה כדי לקנות נשק. באותו יום שילמו השוטרים למוכר נשק אחד סכום כסף גדול בשטרות בני 5 ו־10 ל"י שסומנו תחילה. כאשר הגיעו ביום ו' בבוקר אותם שני השוט-רים בלבוש אזרחי לקבל את הנשק, נעצר מוכר הנשק בשעת מסירת הכלי. בהמשך הפעולה שנמשכה שעות ספו-רות הוחרמו בדים, מטבעות זהב, ושטר כסף עירקי בן מאה דינאר. בעת הפולה נפצע קל שוטר אחד. מעברת מנסי נתפרסמה לפני כחצי שנה, בעת שנערכה בה פעולה משטר-תית דומה לחיסול קני המבריחים. למאסר על מסירת נשק למסתננים שלושה מתושבי מעבדת מנסי. הנא-שמים במתן סיוע למסתנן בכסף (מל-כים ודינרים עיראקיים) ובנשק (אק־ דוח מאוזר ו־70 כדור) — תמורת סחירה מובדחת, נידונו אתמול בהמ-שך משפטם לפני בית הדין הצבאי לשיפוט מחיר במושבו בעכו, — הרא-שון אברהם חזן לשנה מאסר — ושני האחרים ל־3 חדשים מאסר. לפני הוצאת פסה"ד — פנה השופט אל הנאשמים ואמר: נעשתה כאן עבי-רת המורה — והיא חמודה במיוחד על כי בוצעה בידי יהודים. יוצאי מדינות ערב — שחזו מבשרם את תוצאות של-טון הערבים. רק במקרה זה אני מתח-שב בעובדה, שהנאשמים טרם התערו בארץ, — ואינם מבחינים עדיין בין רדיפה אחר בצע לגין מעשה פלילי חמור. דבר 8.8.52 מאסר על תקיפת עובדת סוציאלית ל־25 ימי מאסר נידון אתמול בבית משפט השלום בחיפה אברהם וזרפיש, בן 49, ממעבדת מנסי שהואשם כי ב־24.6.52 התנהג באופן פרוע ליד משרד הסעד שבמעברת מנסי, תקף את העובדת הסוציאלית בלהו, וישג־ צקי וגרם לה חבלה גופנית. הנאשם הכחיש כי הכה את העובדת הסוציא-לית וטען כי הרים עליה את קולו בלבד לאחר שנדחה על ידה בלךושוב שעה שדרש בגדים לבני משפחתו. ילדה נהרגה מפגיעות מכונית צבאית בתאונה שנייה, שאירעה אף היא באוהד. השעה בכביש משמר־העמק— מגידו, קיפחה את חייה הילדה סיטו בת צלח קרמה, בת 6, ממעבדת מאנסי. היא נפגעה ע"י מבוגית צבאית ליד המעברה. נהג המכונית נעמד במקום ובאמתלה, שהוא נוסע להזעיק רופא, נעלם. הילדה מתה מפצעיה בדרך לביה"ו! בזיפיל־., 20.IV.52 ===== על המשמר מעברת מנסי בעלבונה תכנית נפל שעלתה רבע מיליון ל"י מאת א. מש אין ספק, כי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית עשתה דברים גדו-לים וחשובים בקליטת המוני העולים מהקמת המדינה יעד עתה, וראויים מנהליה ועובדיה לשבח והערכה על המלאכה הקשה 'האחראית שעשו. אך גם שגיאות מרובות נעשו על ידה תוך בזבוז ממון וכוחות, יכשם שמברכים על הטוב חובה להתריע על הרע, ואסור לחפות על תקלות ימשגים כדי למנוע את הישנותם בעתיד. ברשימה זו יסופר על אחת השגי-אות החמורות של מחלקת הקליטה, במעברת מנסי באיזור מגידו, שעלתה למעלה מרבע מיליון ל"י. התכנית לשגות את המבנים יהמרחקים, כדי להפוך את מנסי ,למעברה המכשירה גרעינים להתישבות" עלתה כתוהו. מסביב לבדונים עלו קוצים וע־שבים שוטים, יהשממון נשקף מהם כבעבר. מעברת מנסי. שהוקמה ב-1951 במת-כונת של שאר המעברות בארץ. לא שיחק לה המזל מיום הקמתה. אם הו-פיע שמה מזמן לזמן על עמודי ד,עתו-נים לא היה זה אלא בשל מעשים שליליים שונים בתחומיה, שנעשו על-ידי חלק מאנשיה כעיסקוח הברחה ועוד. שהביאו עד להתנגשויות עם כוחות המשטרה. עם התחלת חיסול המעברות לפני בציבור נ*ו1«5ול־0 כמועדון "צוותא" מחר במועדון "צוותא" ב־8 בערב "ספרות ערבית בישראל". המרצה : אה-רן זכאי. כתי־אג•* כקשר לתמרון הג"א תהיינה מרפאות הייעוץ שע"י ביה"ה העירוני "הדסה" בת"א סגורות לקהל ביום ג', 21.8.56. מ. פ. ח. - ועדת התרכות ♦ הופיע אלבום "אמנות הפיסול ביש-ראל" מאת ד"ד ח, גמזו. פרטים אצל ועדי הפועלים והעובדים ובועדת התר-בות הדר 93. ♦ נשאר מספר מצומצם של מנויים להצגות סדרה מיוחדת. לק-נותם בבית הפועלים רח' החלוץ חדר 93. כל יום בשעות 11—9 לפנה"צ וב-שעות 4—6 אחה"צ. ♦ הספר דד23 בהו-צאת "ילקוט" — "החוט המשולש" לט. שמיר, הגיע ונמצא לחלוקה. לקבלו בבית הפועלים חדר 93. ♦ כרך א' של "האנציקלופדיה לעם" בכריכה קלה הגיע ונמצא לחלוקה בועדת התרבות חדר 93. מפלגת פועלי ארץ ישראל כפר אתא. ב־8.30 בערב, בצריף המפ-לגה אסיפת חברים בהשתתפות: הח' ישראל קרגמן. מפקד טבגאי קירור כל טכנאי הקירור בחיפה והסביבה מתבקשים לסור למזכירות אגודת פו-עלי המתכת בחיפה. בית הפועלים חד-רים 81—80 ולהרשם במטרה להקים סקציה של טכנאי קירור. כארגון אמהות עוכדות הערב ב*8.30 בבית תינוקות "אמנה" בנוה שאנן פגישת חברות פעילות של 1"■"■!־■ *י*יר י-ייז ורמז צדייייז שנתיים, חייב ההגיון לחסל בשורה ראשונה את מעברת מנסי, הנתונה כל השנים בקשיים באספקת מים ושטחים אחרים, ולפזר את המשפחות להתיש-בות ולשיכונים עירוניים, כפי שנעשה לגבי שאר המעברות חמחוסלות. אך מחלקת הקליטה החליטה לשנות את מבנה המעברה ולהתקינה כמחנה להכ-שרת גרעינים להתישבות באיזור תע-נך סודרה פרצלציה חדשה של השטח תוך הרחקת הבדונים הצפופים זה מזה, לשס קביעת 400 מ"ם אדמה לכל משפחה למשק עזר וענפי חי, תחת השירותים המשותפים לברונים הסמו-כים בעבר, הוקמו ליד כל בדון שירו-תים מיוחדים לכל יחידה. והמחנה שהיה מצומצם הוארך עם הגדלת החל-קות עד למעלה הגבעה. בעבודות הללו הושקע למעלה מרבע מיליון ל"י, וה-מבקר עתה במעברה1 "מחודשת" זו רואה אותה בעלבוגה כבעבר, ותמה לתכנית הסרק שעלתה בממון כה רב ולא שינתה צורתה ומהותה כמלוא נימה. אפשר להסכים או לחלוק על עצם היעילות בהתקנת מעברה מיוחדת שתכשיר גרעינים להתישבות על שטח של 400 מ"מ למשפחה. אך אילו לפ-חות היו בה התנאים האובייקטיביים הנוחים מבחינת השטח. טיב הקרקע ואספקת מים, יכלה מחלקת הקליטה להצדיק את ההשקעה הגדולה שתועל-תי בצדה. אך מי אחראי לפעולה זו במעברת מנסי, שאין אדמת הטרשים שלה מתאימה בחלקה הרב למשקי עזר טובים, וגם את מי השתיה שמקבלים מ"מקורות" קשה להעלות במשאבה עד לחלק העליון של המהנה, ועל רקע זה קשיים ורוגז אין קץ ל אם תכננה מחלקת הקליטה מעברה להכשרה חקלאית, היה מחובתה לבדוק בראשונה את כל הנתונים, ילא להש-קיע סכום עצום כזה מתוך פזיזות וקלות דעת, בלא שיוקם אף משק עזר אחד על כל 220 היחידות! צריך שתי-שלח ועדת חקירה ציבורית למעברת מנסי, שתבדוק את הפרשה כולה ותו-ציא את מסקנותיה, והאחראים יתנו את הדין. במעברה זו יש עכשיו 220 משפחות ולמעלה מאלף נפש. רובם יוצאי מא־ רוקו וטוניס (20 משפחות נמצאות בה מיום הקמתה זה 5 שנים). מקור התעסוקה היחידי הוא עבודת היעור של הקהק"ל בהרי אפרים, בה עסו-קים 130 איש ובודדים עובדים במש-קי האיזור. בעלי משפחות גדולות אינם יכולים להתקיים משכר זה, ואין אפשרות לנשים וילדים בוגרים להס-תדר בעבודה חלקית בסביבה להקלת הנטל, מה שגורס לא אחת למרירות והתפרצויות. האנשים דורשים העברה למקום שיש בו לשכת עבודה, ואין האנשים תלויים במקור תעסוקה אחד. שינוי מבנה המעברה מבחינת המר-חקים' מכביד על אלה הגרים בחלק העליון ומרוחקים מכל המוסדות הנמ-צאים למטה, וכל בדון המתפנה בקרב-תם נתפס מיד ע"י דרי מעלה. ועדת החקירה החייבת לבדוק אם היתה הצ-דקה לעצם השינוי במעברת מנסי בתנאים הקיימים, והשקעת כספים כה מרובים בלא שהתכנית על משקי עזר תוגשם אף באחוז אחד. תצטרך גם לתת את דעתה על מצביה הפנימיים ולעשות להקלות שונות לגבי שוכני הבדונים לעתיד. מכתבים למערכת נתקבלו במערכת מכוזבים רביס בעניין התחבורה ושביתת הקואופר-טיבים, כידון שהשביתה נגמרה אין המערכת רואה אפשרות להמשיך בפרסום המכתבים ועם הכותביע הסליחה., .מעברת מנסי כשממונה ועדכונה" בקשר לכתבת סוסרכם א. מש ,.מע-ברת מנסי בשממתה ובעלבונה" עלינו להעיר; א) מחלקת הקליטה כללה בז-מנו בתכנית החסול גם את מעברת מנ-סי. כבשאר המעברות שנועדו לחסול' הצלחנו גם במעברה זו לפזר את הלק הארי של האוכלוסיה: להתישבות ולשכונים שבמרהבי חיפה וסביבתה, תהליך זה נמשך עד שנשארו כ־20 משפחות בלבד ואלה סרבו לקבל כל סדור מוצע. ב) עם חידוש העליה מצפון־אפרי־ קה, הגברתה והכוונתה מן האניה ישר להתישבות ולאזורי הפיתוח, נוצר חשש, מבוסס למדי, כי יחסרו מקומות לקלי-טת העליה המוגברת. ואז. בתאום עם משרד העבודה והקהק"ל הוחלט להקים 3 מחנות מיון להתישבות. כמקום קליטה ארעי לעולים חדשים וכרזריה למועמדים פוטנציאליים להתישבות. מלבד מחנה מנסי, הוקמו לאו-תה מטרה שני מחנות באזור לכיש: משואה וחרובית. ברור איפוא' כי מנסי לא נועדה כמקום להכשרה חקלאית כפי שסופר־ בם מניח בטעות, אלא כמחנה לבירור מועמדים להתישבות לאזור התענכים. על כן, כל דברי הבקורת המתיחסים לבעיות המים, תכנון השטחים וכד' — אינם לענין. גם שאר הדברים על בז-בוז ועל הפיזור, רחוקים מאד מן המ-ציאות. ומהי המציאות ? כאמור. הוכן המ-חנה למטרות מעבר להתישבות ואמנם עשרות משפחות עברו דרכי להתיש-בות. ולא זו בלבד, מציאות הקליטה בשנה האחרונה אילצה אותנו להקים מבנים ארעיים רבים באזורי הפיתוח ואף למעברות פחונים חזרנו שוב. אין, איפוא' מקום לדבר על בזבוז. כי מח-נה מנסי הפד במרוצת הזמן למחנה מעבר ובו נמצאים כל המוסדות הד-רושים לטפול בעולה. קיימת במקום דאגה לתעסוקה קבועה ע"י הקהק"ל. המחנה ממשיך לשמש במעברת מעבר להתישבות, כנקודת פיזור לאזורי פיתוח. לשכונים בסביבה וכמקום קלי-טה ארעי לעולים חדשים. יש להצטער שסופרכם מר מש לא טרח לקבל אינפורמציה מדוייקת, ובמ-קום זה העדיף להסתמך על רשמים ושמועות בלבד. א. ציגל מנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית לא"י תשובת א. מש א) איני טוען במאמרי נגד מחלקת הקליטה, שעם חרוש העליה מצפון אפריקה ההליטה להשתמש במבנים של מעברת מנסי "כמחנה לבירור מו-עמדים להתישנות" תחת לחסלה. טע- נתי היא, כי המחלקה תיכננד. פרצ- לציה הדשה של שטח המעברה ע"י הריסת הבדונים הקודמים והקמת חד-שים תוך הקצאת 400 מ"מ לכל מש־ פחה, ושנוי זה שעלה ברבע מיליון ל"י, לא הביא כל שנוי במבנה המע-ברה המשוועת בעלבונה ושממונה. ב; אם נכין "כי כל דברי הביקורת בעניני מים, תכנון השטח אינם לענין, והדבור על בזבוז ופיזור רחוקים מן המציאות". תסכים נא מחלקת הקליטה לדרישתי להקמת יעדה ציבורית' שת-בקר במעברה, תראה את רצפות הבטון הקודמות, תפתה את תיקי המכתבים והנהלת החשבונות בנוגע להוצאות אלו, ותפרסם מסקנותיה בפומבי. ג) אפשר והרשות "המכחישה' לא ידעה על הרשות המבצעת, שעשתה אולי מעשיה מתוך כוונות טובות, אך בפזיזות, חוסר שיקול דעת ואי־אח־ ריות לגבי התוצאות, המסעירוו, את ישובי האזור שעוררוני להתריע על בזבוז משווע זה. ד: אם נראה לו למנהל מחלקת הק-ליטה, "כי לא היתד, בידי אינסוי־מציה מדויקת, והעדפתי להסתמך על רש-מים ושמועות בלבד'' ,תשובה ש-גר-תית של בל מוסד "שאינו שוגה"), יכריז עד פינוי ועדת דקירה ויפרסם שמות חבריה. וכאיש "דבר" באזיר אסייע בידה "לגלות" את הגלוי לעין כל. אין לי ספק. שימצאו• בין עובדי מהללת הקליטה עצמה אנשים אחראים שיסרבי לחפות על המשגה הכבד, וי-עידו בפני הועדה, כשם שכמה מהם המריצו אותי להכניס ראשי להון "לוע" זה מתוך נקיפת מצפון. הי) בחורף האחרון התרעתי ב"דבר" נגד עובדי מחלקת הקליטה בחיפה, על הקשיים שגרמו לעולי אטלס ע"י הע־ ברתם לתענך בגשמים בשעות חשבה, תחת להעבירם בשעות הבוקר כפי שנק-בע תהילה. גם אז נתבקשתי "לתקן את הרושם הקשה", והצעתי על שלי-חה יעדת הקידה לא נתקבלה. מחובת מוסד ציבורי הנכשל בפעולה מסוימת. לא לרפות ולא לטשטש, אלא ללמוד משגיאותיו כדי להימנע מהן בעתיד. א מש בענין אגרת החינוך זכורה החלפת המכתבים (גליון "דבר", 7.6.56) כין קורא ומשרד החי-נוך בקשר לאגרת חיוך לגן־חובד. בגיל חמש בשנת תשט"ז, בה ייעץ קצין העתונות במשרד החינוך לד-רוש מז העידיה את החזרת'כל התש-לומים אפילו ע"י בית המשפט. כעת לקראת השנה החדשה דורשת המועצה המקומית טבעון אגרת חנוך בגובה של 24 ל"י מגיל 5 חוץ לתשלום בעד אוכל. היד, רצוי שמשרד התנוך יברר עתה לפני התחלת הלימודים אם הש-נה תאושר האגרת הזאת (כפי שטו-ענים בטבעון) ויסביר להורים אילו צעדים יכולה הרשות המקומית הנ"ל לנקוט לגבי ההורים של ילדים בני 5 כדי לחייבם תשלום בעד חנוך חיבה טבעון דבר 2.9.56 28.6.53 העתק לכבוד מר שרון ויץ א.נ. בקשר לתלונת נחלאות על משמר-העמק הריני להודיע:- א) לאהיה שום נזק ליעוד,להיפך זה הבסיח לנו קו רחב של בסחון ליער, ב) בקשר למטעים שנשרפוי אלה הם מטעים שנשרפו כבר פעם ולפי מיטב ידיעותי אשמים נחלאות שלא עשו שום קוי אשר= וגם לא עבדו את השטחים הנ"ל ואני מתפלא על התלונות שלהם במקום שיהיה להיפך. ארבע חמשיות של המטע נמצא במכנה בקביעות. הם עבדו רק חלק קטן של המטע. בכבוד רב נח פלד. התפרעות גדולה במעברת מנסי נפצעו 19 שוטרים ומתפרעים התפרעות גדולה אירעה אתמול בבוקר במעברת מנסי באיזור מגידו, והתנגשות בין אנשי המעברה, שחסמו את הכביש, לבין שוטרי הנפה שבאו להסיר את מחסום האבנים, נסתיימה בפציעתם של תשעה שוטרים וקצינים ועשרה מבין המתפרעים, שהועברו בחלקם ע"י מ.ד.א. לבית החולים המרכזי בעפולה. 250 מאנשי המעברה, העובדים ביי-עור בסביבה מטעם הקק"ל, מסרבים לקבל עליהם מיכסה יומית של 120 בורות הנדרשת מהם, ומסכימים רק ל־80 בור. זה כמה שבועות שאינם מקיימים את המיכסד. ולא מחתימים את כרטיסי העבודה. על אף זאת שולם להם שכרם לפני ההג עד 1 באפריל. לפני החג ביקרו במקומות העבודה נציגי המרכז החקלאי, מ. פ. יקנעם ומנהלי העבודה של הקק"ל, כדי להסביר לאנשים את הצורך בק-יום המיכסה האפשרית ב־8 שעות. נערכה גם אסיפת הסירה במעבדה, ונציגי המוסדות הבטיחו לבדוק מחדש את גובה המיכסה לגבי סוגי קרקע שוגיב עות, לא היתה באה התפרצות. מנהל המעברה וסגנו היו המומים מההתפר־ עות' ולא מצאו לה הצדקה. מוסרים, כי רבים במעברה בעלי משפחות גדו-לות בגיל עבודה, צברו ממון במשך שנים' ויש ביכלתם לרכוש לעצמם שיכון' אד הם מסרבים לעזבה, וחלקם היה בין מעוררי השערודיה. עד לפנות ערב הספיקו לחזור מהעדים חלק מאנשי המעברה, ויתרם נשארו בערים וחוששים ממאסר. השוטרים עצרו עד כה 20 איש וממשיכים בחקי-רות. פלוגת שוטרים נשארה בלילה במעבדה כדי למנוע חידוש המהומות עם שוב המתפרעים שברחו. כמקום ציות - התפרעות אולם במקום ציות לדרישת הקק"ל והמוסדות, החליטו אנשי מנסי לעורר שערוריה גדולה ע"י הכאת ופציעת שוטרים שבאו למלא תפקידם. עם בוקר החליטו במאורגן לא לצאת לע-בודה, ניתקו את הטלפון במשרד, מנעו פתיחת בתי־ספר ושאר המוסדות הצי-בוריים, והקימו מחסום אבנים גדול ככביש הסמוך כדי לעצור את התנועה משני הצדדים. משהוזעקה משטרת עפולה, ולמקום הגיעה פלוגת שוטרים בראשות קצין שביקש לשמוע את טענת המפגינים, הומטרו עליהם אב-נים, ורבים הסתערו במקלות ובטורקית ופצעו תשעה מהם. מיד הוזעקו שוט-רים נוספים מהגפה והמחוז, שהגיעו בראשות מפקד הנפה, כדי להשתלט על המצב ולפרק את המחסום. אתם באה גם יחידת הרפואה של מטה המחוז ורופא וחובש שהגישו עזרה לפצועים משני הצדדים. המתפרעים שוב רגמו את השוטרים והקצינים באבנים, ורק לאחר מאמץ דבם הצליחה המשטרה לפזר את האנשים, להכריז עוצר במעברה, לפרק את המחסום ולחדש את התחבורה בכביש. 150 ברחו לערים סמוכות כ־150 מהמתפרעיט ברחו לערים הסמוכות. השוטרים לא רדפו אהריהם, ורק הפקידו משמרות על מוסדות הציבור אשר המתפרעים איימו כי עלום באש. בשעת הצהרים דמ--תה המעברה לשדה-קרם, שוט-רים חבושי בובעי־פלדה התהל-כו פין הבדונים וחיפשו את; מארגני ההתפרעות ו-170 שוט-רים עמדו הפן כדי למנוע חי-דוש המהומות. כתבנו בעמק שביקר במקום ושוחח עם אנשי המעברה על המעשה (מעב-רת מגסי זכורה מהתנגשות דומה עם המשטרה לפני כמה שנים על רקע עניני הברחה), שמע מאחדים הבעת צער, אך הם טענו שאילו נקבעה מכסה מצומצמת יותר לייעוד ע"י נציגי המוסדות ללא סחבת של שבו־ למכירה 20 אלף שתילי עגבניות מזן מדימונד. לפנות ל"ענוה", נהלל. מכתב למערכת בעתונכם פורסמה כתבה תחת הכו־ הרת: "כך מארגנים הפגנות", אשר תובנה הוא השמצת קבוצנו "משמר־ העמק", על יסוד ידיעות מצוצות מאצ־ בע וכוזכות. אין שמץ של אמת בהנחה, כי היתד, לנו או למי שהוא מחברינו, יד בארגון ההפגנה של אנשי קרן־ישע. האוטובוס !ומכוניות המשא של משמי העמק נעצרו ליד המחסום, כשם שנעצרו מכוניות אחדות וחברינו היו בין הממתינים לפתיחת הדרך ולא בין המפגינים. כל הסיפור על "סנקציות", אשר כביכול הפעלנו כלפי אנשי קדן־ישע, אינן אמת. יחסינו עם הכפר נשארו תקינים כשם שהיו תמיד. הכפר הופקר ע"י מדריכיו מתנועת המושלים, וזה האחרון נושא באהדיית על חוסר טפול נאמן בבעיותיו החיוניות ביותר של ישוב הנתון לחסותו. צנור המים של קרן־ישע מעולם לאי היה מחובר למערכת המים שלנו, ולכן לא "הופסק זרם המים לכפר" ממשמר העמק. את המים הדרושים לו שאב הכפר מהמעין הקרוב, וכאשר חרב המעין פתחנו בפני אנשי הכפר את ברזי המים שלנו. פנינו אל הנהלת הסוכנות וחבעוו הספקת מים לקרן־ישע ע"י מכונית, כי סחיבת הפחים על גבם של נשים וילדים מהווה מאמץ בלתי-אנושי. לתקופת־מה סודרה מכונית, אך משום־מה חיש מחר הפסיקה פעול-תה, על אף המצוקה הה. ורה במים, אשד פקדה גם את משקנו, לא פקפקנו אף רגע ואפשדנו שוב לשכנינו לקבל את המים מברזים שלנו, וזהו המצב עד היום הזה. פרשת המים וחוסר כל טפול בשטח זה מצד האחראים לדבר — היו בין גורמי המרירות אשר הקיפה את אנשי הכפר. הטלת דופי בנו בנ-קודה זו הנה עלילת־שוא זדונית. השפלה ביותר היא ההאשמה במניעת עזרה רפואית. החובשת מטעם קופת־ הולים שעבדה בקרן־ישע לא היתד, הברת משמר העמק, ואין לנו כל ידיעה משום־מה נטשה את עבודתה בכפר (אגב, היא נפלה למשכב ונמצאת בבית־ החולים בעפולה). מן הדין הוא לפנות בעניו זה למשרד קופת־חולים, מאחר שכל בר־בי־רב יודע מיהו האחראי לעזרת רפואית בכפרי העבודה ובמע-בדות. רופא קופת־חולים, ד"ר מרטינוביץ, מתגורר במשמר העמק' אך איננו ואף פעם לא היה חבר הקבוץ. הואיל והוא מוטל בבית־ד,חולים בילינסון — שרוי קבוצנו, כמו הכפר קרן־ישע (הרופא הוא משותף לנו ולהם) במצב חמור של' העדר רופא מקומי קבוע, וכמו קרן־ישע גהנים מבקורים בלתי־רצופים של רופ-אים מחיפה או מקיבוץ הזורע. כל "הידיעות" אשד פורסמו, איפוא, בעתונכם בכתבה הנ"ל, הן על ההפגנות והן על ה"סנקציות"-מטרתן השקופה— להטעות את דעת -הקהל. אי לזאת אנו מבקשים להכחישן מיד ולהעמיד את הדברים שפרסמתם, ללא בדיקה והב-חנה, על אמיתותם. בשם מזכירות הקיבוץ לוי רון הערת המערבת: למדות ההכחשה של משמר-העמק, עומדת מערבת "דגר-על העובדות בפי שנמסרו על ידי מודיעה ואושרו ממקור מוסמך. לשם יישוב הבעיה אנו דורשים להקים ועדת־הקירה, אשר תחקור את הפרשה בולה ותפרסם את מסקנותיה. 29.7 51 "דבר" נתבע להכחיש עלילה על קיבוץ משמר העמק תל־אביב, שבת. — קיבוץ מש-מד העמק מכחיש נמרצות את העלילה שנתפרסמה ב"דבר" מיום ה', כאילו הברי הקיבוץ אירגנו הפגנה של אנשי המושב קרן־ישע, שהקימו מחסום על הכביש ונדחו נגד קיכוח מושבם וכאילו הקיבוץ הפסיק את הנדים ואד. העזרה הרפואית לבפר, מאחר שתושביו הצבי-עו בבהירות לקונגרס בעד א'. אין שמץ של אמת בהנחה — נאמר במכתב מטעם מזכירות משמר הע-מק — כי היתה לנו או למי שהוא מחברינו יד באירגון ההפגנה של אנשי קרן־ישע. האוטובוס ומכוניות המשא של משמר־העמק נעצרו ע"י המחסום, כשם שנעצרו מכוניות אחרות, וחב-רינו ה-ו בין הממתינים לפתיחה הדרך ולא בין המפגינים. כל הסיפור על "סנקציות", אשר כביכול הפעלנו כלפי אנשי קרן־ ישע אינו אלא שקר גס. יחסינו עם הכפר נשארו תקינים כשם שהיו תמיד. הכפר הופקר ע"י מדריביו מא"רגון המושבים, וזד. האחרון נושא באחריות על חוסר טיפול נאמן בבעיותיו החיוניות ביותר של ישוב הנתון להסוהו. צינור המיים של קרן־ישע מעולם לא היה מחובר למערכת המיים שלני, ולבן יזא "הופסק זרם מיים ילבפר" ממשמר־ העמק. את הסייס הדרושים לו שאב הכפר מהמעיין הקרוב, ובאשר חרב המעיין פתחנו בפני אנשי הכפר - את ברזי הטייס שלנו. פרשת המיים וחוסר בל טיפול בשטח זה מצד האחראים לדיר — היו בין גורמי המרירות אשר הקיפה את אנשי הכפר. הטלת דופי בנו בנקודה זו הנה עלילת־שווא זדונית, אשר יותר משהיא פוגעת בנו מעידה על פרצופו המוסרי של הכתב. השפלה ביותר היא ההאשמה במניעה עזרה רפואית. החובשת מטעם קופת־ חולים שעבדה יקרן־ישע לא היתד, חב-רת משמר־העמק, ואין לנו כל ידיעה משום מד, נטשה אה עבודתה בכפר (אגב, היא נפלה למשכב ונמצאת בבית־ ההולים בעפולה). מן הדין הוא לפנות למשרד קופת־חולים ולברר מה שאפ-שר לברר לאחר שכל בר־בי־רב יודע מיהו האחראי לעזרה רפואית בכפרי עבודה ובמעבדות, ו"עתון ההסתדרות" עאכו"ב. רופא קופת־חולים, ד"ר מרטינוביץ, מתגורר במשמר־העמק, אך איננו ואף פעם לא היה חבר הקיבוץ. לאחר שהוא נפגע בחוט השדרה ושוכב בבית־החולים ע"ש ב־לינסון, — שרוי קיבוצנו כמו הבפר קרן־ישע (הרופא הוא משותף לגו ולהם) במצב חמור של העדר רופא מקומי קבוע, וכמו קרן־ישע נהנה מביקורים בלתי־רצוטים של רופאים מחיפה או מקיבוץ הזורע. המכתב מסיים בתביעה נמרצת ממע-רכת "דבר" להכחיש את העלילה שחוברה "לצורכי תעמולה מפלגתית אשד איגד, בוררת באמצעים", ולהעמיד את הדברים על אמיתותם. מזכירות הקיבוץ מודיעה, שאם הכחשה כזאת לא תתפרסם ביום א' 29.7 (היום), תתבע את "דבר" למשפט הוצאת דיבה בזדון. שתי ילדות נשרפו חיים שתי ילדות נשרפו חיות במע-כרת מנסי כאיזור מגידו, כדלי-קה שפרצה כליל שכת כחצות מפתיליה שהתהפכה ככדון של משפחת יעקכ מאיר חאקון. בבדון גרו 7 נפשות שישנו אותה שעה, ומשהתעוררו מצאו את עצמם בתוך הלהבות. בעזרה שכנים הוצאו בעמל רב בני המשפחה. האם נכוותה ושתי הילדות, בגיל שנתיים ו־9 חד-שים. נשרפו. משהגיעו למקום שוטרים של הנפה ו"מכבי אש" מעפולה, מנעו בעדם אנשי המעברה את הכניסה, בט-ענה, שהם כבר כיבו את השרפה ואין צורך בחקירות. למשטרה נודע על דבר הדליקה מיריות השומרים, לאחר שהט-לפון לא פעל, והיא הגיעה מיד עם מכבי האש. דבר יום א', ח' בתמוז תשי"ז 2.7.57 בצל אורוות שלמה המלך מאת מרדכי תל־צור מה מאות אלפי לירות הושקעו כ בשנתיים האחרונות באיחד מאתרי העתיקות הידועים, הוא תל מגידו. עוד השנה ייחנך המקום בטקס ממלכתי, במעמד נשיא־המ־ דינה, כשם שנחנכו השנה בית־ שערים וגן־השלושה שבעמק בית-שאן. המחלקה לשיפור נוף הארץ שליד משרד ראש־הממשלה "לקחה את מגידו בידיה" והפכה אותו למקום־משיכה לתיירים. בהשקיפו סביבו, יופנה מבט ה-תייר אל יישובי העמק הפורחים ויוזכרו לו השמות ההיסטוריים העוטים קדושה תנ"בית — הדי הגלבוע, גבעת־המורה, והתבור, הנשקפים במרחק. אם יהיה מדריך-התיירים בקי במקצועו, יעלה בידו להדליג את עיני המבקר מעל מקום־היישוב הקרוב שלרגלי התל מצד מערב — מישכן־עוני בנוי בד, כ־ס10 בקתות רעועות במורד טרשי פרוע קוץ ושית, בקיצור: מעברה, הנושאת אף היא את ה-שט... מגידו. פגישה על התל כאשר ביקר לבני זמן־מה אורח חשוב בעתיקות מגידו, פגש בתל באיש המקום, תושב המעברה. המ-בקר היה שר־ד,עבודה של מדיית ישראל איש המקום היה צעיר בן 20, שהכיר את השר מבנם מטות־ז־,בחירות של מפא"י. דוידח הצעיר והשר השקיפו יחדיו לעבר המעברה, ושניהם היו תמימי־דעים, 19.7.59 על המשמר עמ' 3 שהיא אינה מוסיפה נוי לנוף ה-ארץ. מידה ירד מן התל, ובשובו למעברה בישר לחבריו, שקיבל הבטחה משר־העבודד" שייעשה מצ-דו הכול לחיסולה המהיר של המעברה והעברת תושביה לשי-כונים. מאז עברו מספר חודשים. איש מתושבי מעברת מגידו לא פגש בינתיים שר, שיתן לו הבטחה דומה. באחד מתיקיו של שר־ הפנים רק מונח מכתב, שלוח מ-ראש המועצה האזורית "מגידו", ובו דרישה להחיש את חיסול המעברה. גם למגידו — המעברה — היס-טוריה רבת־עלילות. עוד בראשית שנותיה זכתה לכותרות עתונים, בגלל כמה מתושביה שמצאו פר-נסתם במכירת נשק אל מעבר ל-גבול. מאז התחלפו אנשי המקום ובין 100 המשפחות השוכנות בב־ דונים מעטים הוותיקים, שעשו בה כבר 8 שנים. הרוב הגיע למגידו "רק" לפני 3 שנים. "תקופת הכח" ו"תקופת הכך" הפחונים הישנים של עוזבי המי עברה פורקו אז, במגמה לחסל אה המעברה, אולם להפתעת אנשי הסביבה, קמו בוונים ולמעברה היתר, תקופת "פריחה" הדשה, אם ב"תקופת הפח" נודע שם המעברה בגלל הברחת נשק אל מעבר לקוו שביתח־הנשק הקרוב, יש להזכיר מ"תקופת הבו" מאורע, שהעסיק את העתונות הרבה פחות, כי לא היי לו הדים בביוו"משפט: בדון עלה באש ושני ילדים שישנו בו נשרפו חיים. ייתכן ומאורע זה לא זיעזע כל-בד מיספר משפחות, המתגוררות במעברה ואינן ממהרות להינתק מן המקום. שהרי עבודת־דחק מצו-יה במקום בשפע, מרבית הגברים מועסקים בעבודות־ייעור של ה־ קק"ל ויש העובדים במשקי הסבי-בה. אולם אין זה יכול לשמש תואנה לסחבת האין־סופית הבולטת בצעדים הנעשים לחיסול מעברה זאת. אס חיסולה של מעברה זו יימשך בקצב הנוכחי, יעברו עוד כעשר שנים עד לפירוק הבדון ה-אחרון. רבים מתושבי המעברה ביקשו העברה לא לחיפה ולא לתל־אביב, כי אם לאזורי־פיתוח כגון אשדוד־ים, ובמשך חודשים רבים לא זכו לתשובה. לחום על העיניים: מי שנקלע למקום, מתרשם כאילו נשכחה המעברה ונזנחה מצד האחראים לה. מיבינה הציבוריים נטושים מאין דואג, אף־כי רב ה-נוער במקום שהעברית שגורה בפיו והוא צמא למלה עברית כתובה, להדרכה ולהסברה. אם לא למען תושבי המעברה עצמם, שהמציאות המנוונת של חנאי־היים אלה אינה עשויה לטפח בהם אהבת־מולדת, גאווה לאומית ותכונות אחרות הנדרשות מכל אז-רח, אם לא למענם יפורקו במהרה 100 הבדוגים הבלויים שבמבואות תל־מגידו, — אולי יחוס מישהו על עיני התיירים האומללים, הבאים להתפעל מתפארת שרידי אורוות מלכותיות ותחת זאת עלולות עי־ ניהם, חס ושלום, להתגעל מאור־ וות בד, ששלמה המלך לא היה מעיז לאכסן בהן אפילו את סייסיו... חבלי חיסול של מעברת מנסי מעברת מנסי מצויה למרגלות הרי השומרון. היא הוקמה ב־1951 והתחס־ לה ב־1954. תושביה הועברו למקומות ישוב קבועים. אולם לא עברו שלשה חדשים ומחלקת הקליטה של הסוכ-נות שוב נאלצה לשקם את המעברה ולשכן בה עולים מאפריקה הצפונית. בזמן קצר הוקמו מאות בדונים שבהם שוכנו 274 משפחות (יותר מאלף נפש) ללא דאגה לנוחות ולתנאים ס-ניטאריים מתאימים. אך לא ארכו הימים והחלה נדידה מהמעברה. חלק מהתושבים עזב ב-יזמתו וחלק הועבר על ידי המוסדות לאזורי פתוה ולהתישבות. עתה יש במעברה 71 משפחות. אך המגורים בה עתה נוחים יותר, שכן עם עזי-בתן של המשפחות מוסרים גם בדו־ ניהן וכך המעברה מרווחת ונקיה. המעברה מתחסדת בבואי למנסי כמעט שלא הכרתיה. הרחובות היו ריקים מאדם. גם ה-ילדים שהייתי רגיל לראותם מתרוצ-צים על ידי הכביש אינם נראים. כו-לם בבית הספר. רוב הגברים עובד ואין אבטלה במנסי. רק הזקנים וה-נכים שוכבים בבדונים. רק ליד מש-רדו של מנהל המעברה נתקלתי ב-מספר גברים, נכים וחלשים, שאינם מסוגלים לעבודה. לדברי המנהל מת-חסלת עתה המעברה, לשמחתה של המועצה האזורית מגידו שבתחום ש-פוטה היא מצויה. רתיעה מעזיבה חתמו אנשי המעברה על בקשות להוציאם מהמקום ולהעבירם לישוב קבע, אך כשהוצעו להם המקומות. נרתעו, כי לא מצאו שגוי לטובה במקומות המוצעים. מה הם איפוא היתרונות שרוצים. להעניק להם עכ-שיו במקומות החדשים, כדי שיסכימו לעזוב את המעברה? אומר מנהל המעברה: דירות טובות בנות 2־3 חדרים לשבירה בתשלומים נו-חים אך תינתן להם גם אפשרות לר-כוש דירה בתנאים ראויים, מה אומרים אנשי המעברה אין לאנשי המעברה אמון בכוונו-תיהם של "הפקידים האשכנזים ה-שולטים בהם", לדבריהם. "האש-כנזים", הם טוענים, "שונאים אותנו ורוצים להפיטר מאתנו". הם מבי-אים כדוגמה את מר ישראל אלבז מיוצאי מארוקו, בו ה־30, נהג ה-טנדר הצבורי מטעם הסוכנות היהו-דית. הטנדר הוא הקשר היחיד ב-מקום למקרי־חירום כגון לידה ו-התקף פתאומי של מחלה קשה. עתה, עם ההחלטה לחסל את המ-עברה ביטלה הסוכנות את שרות הטנדר. טוען ישראל אלבז: "שש שנים נהגתי בטנדר, שירתתי את הצבור ב-אמונה. בשנים האלה גדלה גם מש-פחתי ב־3 נפשות ועלי לפרנס מש-פחה בת 6 נפשות. נותנים לי שי-כון בהרצליה אך מה אעשה שם? כסף לרכישת כלי רכב לנהיגה אין לי. ישלחוני לעבודות דחק. תאם זו תכנית בשבילי?" מר חנכה יליד עיראק כבן 40, נשוי ואב ל־8 ילדים, נכה ב־80%. הוא טוען שאיבד את כושר העבודה שלו בעבודות היעור של הקרן ה-קיימת לישראל, בהתאמצו יתר על המידה כדי להשלים את מכסת ה-בורות למען יוכל לפרנס את מש-פחתו הגדולה. לדבריו אין לו כל סיכויים להטבת מצבו עם העברתו לשיכון קבע. גם שם יהיה לקוה של לשכת הסעד ויקבל 40 ל"י ב-חודש, אך שם יצטרך עוד לשלם שכר דירה ומסים. מאין יקה כסף זה? מוטב לו איפוא להשאר כאן. ק, דגני הארץ 3.4.60 יקנעם הכפר החריג המאבק על נפשות העולים וילדיהם, שהם גם המצביעים העתידים למפלגות השונות, איתן קשורים אירגוני הנשים. כמו גם בשטחים אחרים - ועל כך בהמשך - השתדלה המועצה המקומית יקנעם למנוע את השימוש בהענקת שירותים, מכל הסוגים, לעשיית נפשות. גן-ילדים אחד נוהל על ידי הגננת הוותיקה, תושבת יקנעס ־ בלה הנקין. את השני ניהלה חברת קיבוץ הזורע השכן - אורסל לוי. בהרכב זה, של גננות השייכות לאגף השמאלי של המחנה המפלגתי והפועלות במסגרת ויצ"ו "הבורגנית", לא היה חשש להשפעות מפלגתיות על הילדים הקטנים. יקנעם פנתה אל הקיבוץ בבקשה לשגר גננת מנוסה לניהול גן במעברה, והקיבוץ הטיל את המשימה על אורסל. התנגדותה אל אורסל לא עזרה ועד רצונה קיבלה על עצמה את התפקיד. כעבור שנה, סרבה לנטוש אותו והמשיכה שנה נוספת בתפקיד גננת של בני הארבע במעברה. היא "נדלקה" לתפקיד זה של השפעה חינוכית־יוצרת על פעוטים, אשר קובצו ממחנה מעבר והביאו אל הגן מיטען שונה ומגוון של חינוך מהבית [1־14]. היה ילד עם טרכומה והאחות דרשה להרחיקו מהגן, פן ידביק את האחרים. אורסל ידעה שבבית האוהל לא יטופל והעדיפה לרפא אותו בגן. ילד אחר הטריד אותה בזריקת אבנים כדי להתקבל לגן, אף שהיה קטן מדי. המפקחת מטעם משרד החינוך התנגדה לקבלתו. אורסל קבלה אותו, אבל הבדיקה הרפואית גילתה גזזת. הילד נשלח לטיפול, חזר ונשאר בגן. עד היום שומר על קשר עם הגננת של אז. אב תימני חזר ולקח את ילדו הביתה והרביץ לו פן יברח חזרה אל הגן, כי לדעתו לא למד די תורה. בביקורי "בית" בפחונים פגשה זוהמה רבה. פעם מצאה תינוק חולה כבול בחבלים למיטתו. היא התירה את החבלים ואז למדה לדעת שתפקידם היה הגנה מפני השפעות רוחות ושדים. הורים יוצאי אירופה לא אבו לשלוח ילדיהם לגן בו רוב הילדים מבני עדות המזרח. היה עליה גם לחלק ביגוד, מתנות של נשי ויצ"ו בחוץ לארץ. לעיתים חזרו הילדים, למחרת קבלת הבגדים, שוב בסחבות. בין שבתנאי המחנה התקשו לשמור על מלבושיהם, בין שאמהותיהם רצו לזכות בבגדים נוספים אולי עבור שאר ילדיהם. תחילת הגן, בקיץ 1950, היתה באוהל ענק, מתנת צה"ל, שהוקם בצל עץ התות הגדול ליד המעיין עין־בידה, מעבר לכביש, מול פחוני המעברה. לידו הוצבה חבית גדולה עם מים כדי נטילת ידיים לפני ארוחת העשר. הצריפים שהחליפו את האוהל רוהטו בריהוט פיני, עדין מדי בשביל גן־ילדים בו שהו עד 52 ילדים. התקן המירבי היה 35 ילדים לגננת ולעוזרת בגן. הרחבתי את הדיבור על חוויות חברת קיבוץ הזורע אורסל, בגן ילדים של מעברת יקנעם, כדי לתאר במקצת את גודל התפקיד החינוכי ואת האתגר שהוא הציב למחנכים ולמחנכות מסורים כפי שהיא היתה. ילדים בגיל בית-הספר נקלטו כולם בבית-הספר של המושבה. מהבחינה הטכנית התאפשרה קליטתם, משום שבקיץ 1950 הסתיימה בניית חדרי הכיתות הראשונות המסוגלים להכיל פי שלושה ילדים, מאשר המבנה הישן. גם כך היה צורך ללמד במשמרות. בתחילה, רכשו ילדי העולים ידיעות בסיסיות בעברית בכתות מיוחדות. צריפים המיועדים לפי התקן עבור כיתות בית-הספר במעברה הוצבו ליד הבניין במושבה. כך אפשר היה להגשים סיסמת "משטר קליטה" במלואה בבית-הספר. ילדי ותיקים ועולים למדו ביחד, לא בלי פגיעה התחלתית ברמת' הלימודים. המועצה המקומית ראתה בקליטת ילדי המעברה בבית-הספר את הישגה החשוב ביותר, האמור לקרב את הלבבות. 150מועצת-איזור אפרים דאר עין השופט עין השופט 1945.2.4 אל הח' דוד חדשי בזאת הנך מוזמן לישיבת מליאת המועצה אשר תתקים ביום א' 1945.2.11 בשעה 8 בבקר ביקנעם בסדר היום 1.דיוח מפעולות המזכירות 2.תקציב לחדשים פברואר-מאי 3. על לשכת הובלה גושית 4. עניני "חבר" 5.מפעל חיקב 6.הפעולה האנטי מאלרית 7.שונות החברים מתבקשים לדייק,למעיף 5 הוזמן הח' חדשי דוד. החה' אשר באים לישיבה צריכים לפנות לתחנת הנוטר בב"ח מזכירות. מועצה מקומית אזור אפרים חיפה, ת.ד. 1252 טל. נהלל 26 צ LOCAL COUNCIL EZOR EFRAIM HAIFA, P. O.B. 1282 Tel. Nahalal 26 Z Hazorea, 3.11.1947 הזורע, לכבוד המזכירות משמר-העמק ח. י. בהמשך לשיהתבו עם החח' ב. לין ומכאל אנו מסורים לכם בזה את הקפת הבנין המיועד למרכזיה הטלפונים בהתאם לתכנית הדואר מס' סק 872 ולפי תכנית הבניה שנערכה ע'י המחלקה הטכנית של הקה'א. בהתאם לרשימה המפורטת של היחידות והמחירים אשר נערכה ע'י הח' פכאל, יעלה הבנין בסך 577.014 לא"י ובתוספת של 8% עבור הוצאות ההנהלה. הוסכם ביננו שתדאגו לההטת והשלמת הבנין במשך 6 שבועות נערך" נבקשכם לאשר לנו כי קבלתם על עצמכם את הקמת הבנין בתנאים הנ'ל. בב'ח מועצת אזור אפרים הזורע, 19.11.47 מועצת מקומית אזור אפרים חיפה ת.ד. 1282 אל כל הישובים ! בקשר עם הקמת המרכזיה לטלפונים במשטר-העמק אני צריכים להגיש את תביעותינו על טלפונים וענפים נוספים בישובים. נבקשכם להוזיע לנו במשך שבוע ימים אם ברצונכם לבקש חבורים נוספים, מלבד לטלפון אחד בגל ישוב. (הערה: מספר טלפון נוסף מצריך קו חוטים מיוחד ענף־סלפון מחובר לקו הראשי של המקום). 2. נבקשכם להמציא לנו פרטים של תכנית ההשקעות שלכם ביחס לעבודות ציבוריות כגון: כבישים, ביוב, מרפאות וכד'. בב'ח המזכירות מועצה מקומית אזור אפרים חיפה, ת.ד. 1282 טל• נהלל 26 צ LOCAL COUNCIL EZOR EFRAIM HAIFA, P. 0. B. 1282 Tel, Nahalal 26 Z הזורע, 23.2.48 Hazorea, לכ' המזכירות משמר-העמק ח.י. בהמשך לשיחה שהי תה לנו היום עם הברי המזכירות שלכת, חננו להודיעכם כי הובעה אתמול בישיבת המועצה עייי הב"ב של קבוץ הזורע התביעה לשחרר את הח' א. זנגר מתפקידו ממרכז המועצה. כידוע לכם קיבל הח' זנגר את התפקיד למשך שבה אהת בזמן היותו של חח' א. פיין בחו"ל, ובינתים עברו כבר 5/4 1 שבה. כעת הוטל על הח' זנגר תפקיד מטעם קבוץ הזורע הכרוך בנסיעה לחו"ל, והזורע־ תובע את החלטתו של הח' זנגר תוך חודש ימים. בישיבת המועצה סוכם כי הישובים של האזור חייבים לקבל על עצמם את הדאגה לפעולת המועצה בתור, ולפי כל הבחינות מוטלת כעת בשורה הראשונה על קבוצכם ההתחייבות לתת פעיל ממרכז המועצה, לאהר שחברים של שני ישובים ;־ירים מלאו את התפקיד הזה. הננו לבקשכם לדון על הענין הזה מלי דחוי ולהודיע לנו את הצעתכם האישית בימים הקרובים. בב'ח המזכירות מועצה מקומית אזור אפרים חיפה, ת.ד. 1282 טל. נהלל 26 צ LOCAL COUNCIL EZOR EFRAIM HAIFA, P. 0. B. 1282 Tel. Nahalal 26 Z הזורע, 48/1/16 לכ' המזכירות משמר-העמק ח.נ. בתשובה למכתבכם מס' 157 מיום 5.12. אנו מודיעים לכם שבעשה את הכל אשר ביכולתנו כדי להשיג כספים לתקון הגשר על הקישון, אולם לא נוכל במובן להבטיח לכם שהדבר יעלה בידנו. Hazorea. בב,ח המזכירות פועצת אזור אפרים חיפה ת.ד. 1282 מכתב - חוזר בימים אלה מוקדשת פעולתנו בעיקר לעניני בטחון ולשאלות תחבורה. אנו מקיימים פגע מתמיד עם הגורמים הטתאיפים. להלן נפטור לכם בקיצור על כמה ענינים; 1) פגישות עם השלטונות: למרות שכוונותיה המכשילות של הממשלה ברורות למדי, הננו חייבים בכל זאת בשעה זו להציג את תביעותינו בפני השלטונות. אנו מקיימים קשר אמיץ עם קציני המחוז ונעזרים על ידם לפי מיטב יכולתם. היו לנו שתי/פגישות עם סגן המושל ועם מושל המחוז והעלינו את התביעות הבאות: א) הרחקת הלגיון הערבי ב) תוספת רשיונות נשק לנהגים ולישוביט מסוייפים ג) רשות לנוטרים ולמושבעים לסייר בדרבים וללוות מכוניות ד) הבטחת חבטחון בחלק המזרחי של חיפה ה) פתיחת בביש ע'י גשר "של" המוביל לסביבת "שמן" ומהלכת "תנובה". אומנם נפגשנו ביחס חיובי באדמיניסטרציה המחוזית; אולם היות וכל השאליח/האלה קשורות למוסדות ממשלתיים שונים ובהתאם לקו הכללי של הממשלה, לא קבלני שובות משביעות רצון, רק ביחס לדרך למזזלבת "תנובה" חל שיפור על ידי התקנת דרך עראית. אבל עד לפתיחת דרך זו נפלו בבר קרבנות ונגרמו נזקים רציניים בכביש המוביל לתנובה דדך החלק המזרחי של חיפה. 2) חידוש של רשיונות הנשק: דאגנו לחידוש המידי של כל הרשיונות ויהיה אפשרי לש את את הכלים בכל מקום. 3) ביצור: אנו מטפלים גם מצידנו באישור ההקצבות לצרבי ביצור ובטחון בישוב ויש סנוייט לאישור ההצעות. במיוחד אנו מטפלים בהשגת כספים עכור התקנת שתי מכוניות משורינות ולתקון הכביש יקנעם - עין-השופט, 4) תחבורה: בעיות התחבורה והבטחת הדרכים מעסיקות את המוסדות ביותר; השתתפנו בדיונים בשטח זה ואנו מקיימים מגע עט הגורמים הפועלים בעניני תחבורה, מחלקת התחבורה של הסוכנות קבע משרדי תחבורה במקומות שונים ובמשרדים אלה אפש להשיג אגטורמציה ביחס למצב בכבישים וכ'ד. הכתובת/בחיפה: "אגד", טל. 4581, הה' מלצוף או גוטפלד " בעפולה: "אגד", הח' יעקב אדלשטיין. נוסף על בך יועמדו במקומות חשובים סדרנים, אשר יתנו לנהגים מוראות על דרבי התחבורה. 5) אגירת דלק: השגנו הלואה להתקנת טיכליס ולאגירת 12 קוב בנזין. נודיע לכם פרטים על כך בהקדם. 6) טלפון: בנין המרכזיה יישלם בימים הקרובים והובטח לנו עיי מהנדס הדואר שיתחילו בהתקנת המרכזיה מיד עם גמר הבנין. 7) ועדה לנזקים: הורכבה ע"י הועד הלאומי ובהשתתפות המרכז החקלאי ועדה מיוחדים לטיפול במקרים של מגיעות באדם וברכוש בקשר לפצויים עבור נזקים הנגרמים ע"י מהומות. בכל מקרה בזה יש מיד לפנות לועדה הזאת ולשלוח העתקים למרכז החקלאי ואלינו. 8) בה'ח לזבל חמי: בהתאם להחלשת ישיבת המועצה טפלנו במחלות הממשלתיות הפתא בדבר הפסקת היצור בבה'ח שע'י בת- שלטה. בישיבה של נציגי בת-שלמה, זברון-יע שפיה ואזורנו עם ב'ב של המפעל היבשה שהיצור יופסק בשבועות הקרובים. בעלי המ עומדים להעביר את היצור לנגב. בב'ח המזכירות מפלגת הפועלים המאוחדת בארץ ישראל לועדי הסניפים במועצת איזור אפרים תל-אביב 10 לנובמבר 1948 מס. 3998/49/ ח.י., בישיבה המחלקה המוניציפלית מיום 7.11 a-■ «/ % #ל km* »* ?יוגי ניווו נלוין ««ו י-י יזו• u1» :;י י• ו**י וגזיי/ו*#ו; ד עד- הי av ל י #ד ה»י!יוימ. «ןו1 לו?*** *!*•*» a 8vm? at 94m a*■*• asבני 8יונ«וי^ יי «XB3mM* l יי■? לגלול גו*|1ו «1 f*l *»%%•» •t*v* וייעו •••♦ ■1ד**» ־*■;־ ד. ;־V 1■ . . ,.ivVil ־ , י , ■!:■.ד,,,. ■';,י ..; י . /} tntfnpm rm aJ 1, לי זן a ימווליו* ממי י: ג* - * ון י;:1 n»s יי, *1**•■: י•4 י * וויי ««3לדל'«« 8יי«וגינו 'ןו**.י»*רול«# »לוו4«, ןןו*ג«ן• מי, 3 1 ) י1וו. 2) ג»?ןי* 1?» iltד *% n*t ננ"ל, י*«גן לוון *« *•*ד~«־*••,/.*" לדו*גה וזוו »«ן»*« py יי*?־ p יןד*מ«*ויו^* ואללי*** לדל*נו ל* *nfft לד «*» wrist «ל *לדייימן** גל* ו»יי81י ♦ נ«';.!•ן ו ':;:וגי. *לי ל* יי. גלו 1»rt r«•, »יןו8 -- יל • דן לדיו *•''' וו8ן ו« וויו «יו«יי. בברכת חברים נאמנה (-) ז.קוסו העתק: א. זינגר - הזורע מועצת אזור אפרי- חיפה ת. ד 1282 אל ישובי המוצגה ! בב"ח א. זנגר המזכירות * 'P / י- *■ . ....־■■ . LL • ר r " ח.נ. י* דטגשלה החליטה להקדיט מבט■* המלוה •ה*־* עומדת לקכל יתיז־ י* /כ, ג ? .•*רן לירי, לטעולות »מי,י!גליוז ;!ל הדרייי' י,■ י ע ■ ® ' יי " לקנו בתכנית זו, עלינו להגיש *ת הצעותינו בהקדם האט?4ר*. / \.י לזאת נגקעכב להמציא לנו « י ד את ה צע ו;י כ ■ ה« « דלייו על יג־/v" ;"•ידיות 1הגגב מוכני" לבצע במטך המנה 49־15, אטטר להגי■ / י ל ת נניעי; (גב «ני«י*5), גת* ו:ו, 3יינ, נקוז, ..־ על ;י A1 "«■ ליזלזד,), ותכניות דיטות, תנא* ההליאות עדיין לא ירד .'־'■•« / נהלנו בו •י ט ע3 מטרד העבודה והבנוי על תקון וההזקת גי *: ג/ *י י", כתור -';י*י8 •*גורי יב• ועל סלילת כגיטיס מדאיב. קבלנו י־ C;;.* ת עקרו/,.' ננ-יגות חבטדד למטתתף בהוצאות העבודות האלה *תבוצענה בכי■;־, ;ו־ # י*/בד י ;זכ .י ; הצעותינו בהקו", נכקשב לבשיר לנו פיר .וגי ע י..* / י םעוגיבי", לסליל *י לתקן, J v אגו תטטליס כהזזגת תמיכות להחזקת חו/ליס כרוניים של ה*. ־,*ר, בבקרת / '"נוי" ;ז י ל * כ נ5צא*מ לזטן מטיטון• גטוטדות ;להול• רות, ראות וכי־ד) ועדיין ל;. / *■לי" ;זרח ע*• הועדה חסו ציאל• ת לתטקי מעובד•*, עלי •;u להודיענו ונם**:. ''כ / ''* " ן, at כ• נהוג עד עתה להגיש עזרה רק במקדיש ט ה r ו ל * a «וד ,•קי ב , .'וו ג" ' ךג רואים כעת א.שרו ת לתבוע תמיכת המוסדות גט ג*ותב הכק-*". ...•"ו■־,*" כרוני*. ^*33יעטוג ד י •ם "לי לעבודה, נמעצים ב«-»ק" אגו .':«* לחני. י נו ד:.*;;ח .:. וי: '' זזילי ־ הברוניס שלבב ונהיה מושבים ל»«ל בדבר" הזורע, 6.1.49 מועצת אזור אפרים חיפה ת.ד. 1282 אל המזכירות משמר-העמק ח.נ. גי«ינמ מ«ו?*ה ביו ■ 3 לי*ז • מו*ל« ל*»ל במזבריו *3*3* מר«ו ■ «ל מאוכלו«ימ בי«וב* ר,«ו*אה «ה««רד גז*דלה למי«מ ולבק■ מדרכ« ב*3*3« ר.ר«ו«0 לאזור ■הימה לנו «3*«מ *■ ■גמל «מל*ת ד.anו■ *ל «ד*גמ •«ר»ל 3*ר*» הוחל■ *ל ■גי*ה אזורית בנדון זת* ב«ה מגגו למז«*3ב9 ל*«יבמ 9■ דייר ברהוי, מנהל ■מלקת הרעו■, ו*■ דייר ג1לו1.גוו) na*w• «*«יבמ תת*י« ב*ו ■ 13«la ara 11030 בשעה ב*9דד anו*אה מאקואית 3 * 9 3 y « ♦ 33ק«3■ להייתוגף ניייבה זו ולמזלות את ה*ילות ■*« לב■ ג««מ זה« בב"ח א. זנגר הפזביררת הזורע, 10.1.49 מועצה מקומית אזור אפרים חיפה, ת.ד. 1282 טל. משמו־העמק23 הזורע,. 6 במרץ, 1949 לכבוד מזכירות משמר העסק. ח. נ., לפי הודעת מנהל שירותי המלפון, ייפתח מרכז הטלפונים האוטומטי במשמר העמק ביום חמישי, ט' באדר תש"י — 10.3.49, בשעה 11.00 לפני הצהרים. הננו להזמינכם בזה להשתתף במסיבה שתיערך לרגל מאורע זה בהשתתפות פקידי הדואר. המסיבה תהיה במשמר העמק במועד ובשעה הנ"ל. בב"ח, מועצת אזור אפריים. מועצה מקומית אזור אפרים חיפה, ת.ד. 1282 טל. נושסד־העמק 28 הזורע.- 6.3.49 לכבוד מזכירות משמר-העמק , לידי הח' דוד פרלה, משמר-העמק. לח' דוד פרלה שלום רב, לפני שבועות אחדים דיברתי אתך בקשר לעריכת מסיבה ביום פתיחת המרכזיה האוטומטית של הטלפונים. לפי הודעת הנהלת הדואר, תהיה הפתיחה ביום חמישי, 10.3.49 ואבקשך להכין כיבוד לבערך 15 איש. המסיבה תתקיים בשעה 11.00 לפני הצהרים. אתקשר אתך ביום שלישי, 8.3.49, בנידון זה. (רצוי שהמסיבה תוכל להתקיים בחדר הקריאה). בברכת חברים, אזור אפרים נסיון להקים בריכה ע"י סכר בוואדי ע י ן ־ ה ש ו פ ט. — בריכה קט־ נד. הוקמה באוזד הערוצים (וואדי־ סוכר) שבהרי־אפריים, בקרבת עין־השופט, ע"י סכר־עפר, שאור-כו כ־30 מטר וגובהו 2 מטרים, הסותם את הערוץ לרוחבו. הבריכה הוקמה לשם נסיון לאגור את מי־הגשמים, היורדים בערוץ הזה, למדוד את הכמויות ולבדוק את מידת החילחול שבאדמת־הבריכה. אם יתברר, שהמיים שייקוו בבריכה יישארו בה במשך חודשים אחדים אחרי הפסקת הגשמים, אפשר יהיה להפיק תועלת מה־ מיים ולנצל את הבריכה לגידול־דגים. עם הצלחת הנפיון יוקמו עוד בריכות לאורך הערוץ, בצורת רבדי־מיים (טי־ ראסות). הבריכה, שנוצרה ע"י הקמת הסכר, משתרעת על שטח של 3—4 דונאמים ונמצאת בערוץ עמוק, כשמשני צדדיה, על צלעות ההרים, נטוע יער. הבריכה ריקה בינתיים ומצפה לבוא 27/XII 50 על המשמרמועצה אזורית מגידו משמר העמק 27.9.54 מס. ד/931-10 לישובי האזור ח.נ., הנידון: "רמות דליה" בימים אלה קבלנו מכתב מהקיבוץ דליה שבאזורנו עם תכתובת הבאה על המעטפה: "לכב. המועצה האזורית "רמות דליה", דואר משמר העמק." בעלון הקיבוץ רמות מנשה "קדמה" מס.31 מיום 21.9.54, דף אחרון, תחת הכותרת"נקרא את הילד בשמו" אנו קוראים את המלים הבאות: "נודע לנו, כי שונה שם אזורנו. מעתה והלאה אין אנו נמצאים עוד בהרי אפרים, אלא"ברמות דליה". מי יודע, איזו מן הסיבות הביעו לידי שינוי זה...? עד כה ידענו, שהיה למצוא את קבוץ רמות מנשה בהרי אפרים. שמענו שבמשקי הסביבה יש ולא שבעים נחת יתירה מהשם החדש(פרט לאחד, כמובן...) ומרגישים את הדבר בנסיון השתלטות בלתי הוגנת של קבוץ אחד על כל האזור. רוחנו,כנראה, ליברלית יותר ועברנו לסדר היום על כך. בודאי שהאזור עוד שנים רבות תיקרא "הרי אפרים"..." אכן - ערבוביה שלמה שנוציה על ידי ידיעת קצרה מאוד שהודפסה באותיות "פטיט" באחד מהגלידגות האחרונים של העתון "על המשפר". עלינו על כן לקבוע כאן כדלהלן: 1. השם של מועצתנו הוא: "מועצת אזורית מגידו". השם הזה ביתן למועצתנו בהתאם לתחלטת המועצה מיום 6.7.52 והשם הזה קבל את הגושפנקה הרשמית ב-"צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מגידו) (תיקון), תשי"ד - 1954", שפורסם ב"קובץ התקנות" מס .408 מיום 6.4.54, עמ. 617. על שינוי המס-מ"מועצת אזור אפרים" או מ"מועצה מקומית אזור אפרים" ( המלים "הרי אפרים" מעולם לא נכללו בשם של מועצתנו) הודענו למעונינים בחוזרנו מס.ב/758-13 מיום 14.5.54. אנו גם מפרסמים חוזרים ומפרסמים את השינוי הזה ברבים על ידי שימת החותמת הבאה על טפסי המכתבים שלנו עם השם מגידו. בהתאם לבו ביבר irsnn האזורית מגידו «0ור» ב"^יגץ התקנות. מ«. 438 היו• 54 4.•, «7 Xt הקודם של מועצתנו ועל ידי מחיקת השם הקודש הזה. 2. מה שנוגע לשם "רמות דליה", אין לשם זה ולא כלום עם השם של מועצתנו. כפי שנובחתם לדעת ממכתבנו-חוזרנו מס.ד/903-10 מיום 5.9.54 הציעה ועדת השמות הממשלתית שעל יד משרד ראש הממשלה את שינוי השם של שטח הרמות והגבעות המשתרעות על פני אזורנו ועל פני התהום של המועצה המקומית יקנעם. מחוזרנו הנ"ל נוכחתם גם לדעת, כי בהצעת הזאת אין אף רמז על שינוי השם של מועצתנו. ואין, כמובן, לסמוך על ידיעות כגון אלה שבעתונים, אשר הן מודפסות בחפזון רב כדי למלא את העמוד ואשר העתונים מובנים בכל עת לתקנן. מי עצתנו אינה מובנה לקבל את ההצעה הנ"ל על שינוי השם "הרי אפרים" ל"רמות דליה". פנינו בנידון לועדת השמות הממשלתית שעל יד משרד ראש הממשלה במכתב מס. ד/919-10 מיום 16.9.54. אבד מוצאים לנכון להביא כאן לידיעתכם את "וכן המכתב הזה, כדי שהערבובית, שהוטלה במחנה של ישובינו בענין השם של המועצה, תוברר בהחלט. והנה תוכן המכתב: "הנידון: "רמות דליה", מכתבכם מם.93?661/1 מיוס 29.8.54. א.נ., לאחר שמסרנו לידיעת הישובים שבאזורנו את תוכן מכתבכם הנ"ל, הובא ענין שם הגבעות, ביוזמתם של אותם הישובים, לדיון במליאת מועצתנו, בה חברי המועצה הביעו את השתוממותם, ששינוי השם בוצע בלי התיעצות הקודמת עם המועצה בהתאם להחלמת מליאת המועצה הנ"ל מיום 18.9.54 נבקשכם להודיענו, מה הניעכם לשנות את השם ל"רמות דליה". מועצתנו היא בדעה, כי לשם "דליה", שהוא קשור עם כפר ערבי לשעבר בתחום המועצה, אין כל חשיבות מכל הבחינות. המועצה, ששמה הנוכחי הוא "מועצה אזורית מגידו", מציעה ומבקשת לתת לגבעות הנדונות את השם"רמות מגידו", שהוא מבחינה היסטורית, גיאוגרפית וכו' השם המתאים ביותר. בכבוד רב /-/ י. ברעם, יו"ר." בב"ח י. ברעם, יו"ר מועצה אזורית מגידו משמר העמק לכבוד משרד החקלאות מחלקה הקרקעות חיפה ח.נ. אנו מאשרים בזה, כי קיבוץ משמר העמק שבאזורנו שלם את כל המיסים המגיעים ממנו למועצתנו ב' באלול תשט"ז 9.8.56 בכבוד רב י. ברעם יו"ר 25.2057 מס. ד/10—2532 מועצה אזורית מגידו משמר העמק חישובי האזור ח.נ., הננו להביא לידיעתכם את תוכן מכתבם של ועדת השמות הממשלתית שליד משרי ראש הממשלה מס. 661/2243 מיום 13.2.57 כדלהלן; "לכבוד המועצה האזורית מגידו, משמר העמק. שלום וברכה! הנדון: א) אזור מגן. ב) הרי מנשה. א. אזור מגדר: עתונאי העמק סיגלו לעצמם "אמצאה"; הם כותבים ומודיעים על הנעשה ב"אזור לג'ון". אך מעולם לא היה קיים "אזור לג"ון", אפילו בימי הערבים והבריטים. מאוד נודכם אם תואילו להדגיש את הדבר בפני העתונאים המתקשרים אתכם. ב. הרי מנשה: כידוע לכם, כל כל קורא בתנ"ך, הר אפרים הוא בשכם ומדרום! לח בעוד האזור ההררי, ממזרח להר כרמל, ובו אתם שרויים, אינו בשום אופן "הרי אפרים", כי אם "הרי מנשה". שיבוש קשה זה של ידיעת התנ"ך ידיעת הארץ טעון תיקון מתמיד עד שסוף־סוף תיעלם הטעות, וגדול גם ידעו להשתמש בשם "הרי מנשה". מאוד נודכם אם תואילו למסור את הדברים לפירסום באמצעות חוזר מטעם המועצה האזורית וכן באמצעות עלוני היישובים שבאזור. בכבוד רב /-/ בן-ציון אשל. בב"ח י. ברעם יו"ר חתום יחזקאל ברעם חשקו ראש המועצה משרד ראש הממשלה ועדת השמות הממשלתית ירושלים, אדר ב' תשי"ז מארס 1957 שמות עצמים גיאוגרפיים באזור מגידו הערה: בתחומי המועצה האזורית מגידו כלולים היישובים: הזורע, נחלאות, משמר העמק, מדרך עוז, מגידו, גבעת עוז, אבן יצחק, דליה, רמות מנשה, עין השופט, רמת השופט, עין העמק, אליקים, שער העמקים. א. רמות וגבעות גוש הררי, בין גחל,עידון ובין נחל יקנעם; נקודות גובה עד 400 מטרים, משתפל לצד מזרח ולצד מערב; גב פרשת המים עובר באליקים, רמת השופט, עין השופט. רמות מנשה -215,"16 160.230- 227 מטרים, מצפון-מזרח לרמת השופט, מצפון לעין דיצה. גבעת חיצה 5 2 2.• 16 251 מטרים, ממערב למשמר העמק, ממערב לעין קפוד. גבעת קפוד 162.224 253 מטרים, מדרום-מערב למשמר העמק, מדרום לעין קאת. גבעת קאת 162.222 180 מ. (תל אסמר), מדרום-מזרח למשמר העמק. גבעת אשמר 164.222 235 מ, (תל אסמר), מדרום-מערב לתל מגידו; השם נקבע לזכר המלך יאשיהו שנפל בקרב במגידו גבעת יאשיהו. 166.220 עובר את זלפה ואת גבעת עוז, נבנם אל נחל תענך (ואדי לוחוף אל יבזה = זלפה-עין אל עלק-אל עומן-אל עג'אוי). נחל עוז 166.216- -173.221 ראשיתו בעין קני, עובר מדרום למגידו, נכנם אל נחל קישון (ואדי אסית - ואדי לג'ון). נחל קיני 163.217- -172.224 ראשיתו ממערב לתל מגידו, יורד בכיוון לצפון, נבנם אל נחל קישון (ואדי ד1לת א פוק"ואדי עין א תינה"ואדי אל פורט). נחל מגדו 166.221- -167.227 עובר את מדרך עוז, יורד בכיוון לצפון, נכנס אל נחל משמר (ואדי קוסייב-מישראע). נחל מדרך -.163.22 165.225- ב. נחלי גליל נחל קישון 2 ראשיתו בח' בית ראש,יורד בכיוון לצפון, עובר את עין קאת ואת עין קפוד,ממערב למשמר העמק, ואת עין יזהר מצפון-מזרח למשמר העמק,נכנס אל נחל קישון (ואדי אבו שושה - ואדי א תוריימה) נחל משמר ־161.221 165.227- ראשיתו בעין פבה,מצפון למשמר העמק, נכנס אל נחל קישון (ואדי עין א תינה) נחל פגה -162.224 165.228־ ראשיתו מםזרח לעין השופט, עובר את עין שכר ואתעין גחר ופונה בכיוון לצפון-מזרח, נכנס אל נחל קישון (ואדי אל קאסב) נחל ישע ־161.221 164.228־ ראשיתו מצפון לרמת השופט, עובר בין הזורע ובין יקנעם,נכנס אל נחל קישון (ואדי אל חוואר ואדי א סית-ואדי מורייד - ואדי א טואחין). נחל השופט -158.225 163.230־ עובר מצפון לעין העמק, נכנס אל נחל השופט (ואדי א רושראשה). נחל השנים 157.226- 159.225- עובר ממערב לתל יקנעם, נכנם אל נחל קישון (ואדי אל מילח-ואדי אל מוסרארה) . נחל יקנעם 156.227- -161.231 ג. נחלי גליל ים התיכון ראשיתו מדרום לדליה, עובר את עין דליה ואת עין חדוה, נמשך מדרום לבת שלמה, נכנם אל ים התיכון (ואדי א טיללאמה - אבו חלאח - א זיואניה - א שוקאק - אל מזרעה-א דיפלה - נהר א טנטורה) נחל דליה ־221..159 220. 142־ ראשיתו בעין שלף, עובר את עין ממומית ואת עין מחוללים, בין דליה ובין רמות מנשה, נכנס אלי נחל דליה (ואדי א שלאף-אל פוואר- א סיד) נחל שלף -158.223 154.221־ עובר משיפון לרמות מנשה, נכנם אל נחל דליה (בלי שם). נחל מנשה -157.224 154.222- ראשיתו באליקים,לא רבו עובר כביש יקנעם, עובר ממזרח לבת שלמה ונכנס אל נחל דליה (ואדי א שוקאק) . נחל תות -157.226 150.222- ראשיתו באל כפרין ,עובר מצפון לאבן יצחק. נכנס אל ים התיכון (ואדי עין חמד- אל עראיס-אל עודראן -תמסאחי -נהר א זרקה). נחל תנינים -161.219 141.216- עובר את עין ספלול, נכנס אל נחל תנינים מצפון לאבן יצחק (ואדי א סופסאפה) נחל ספלול ־162.218 157.218־ ראשיתו בעין רז, נכנס אל נחל תנינים נחל רז ־160.220 156.219־ ראשיתו מדרום לאבן יצחק ,עובר מצפון לגבעת ניל"י,נכנס אל נחל תנינים. נחל ניל"י ־157.217 מדרום לדליה,בנחל דליה (עין אם א דופוף) עין דליה 1574.2215 מצפון-מזרח לדליה (עיון אל והאזנה) עין רון 1574.2221 ממערב לדליה ,בנחל שלף (עין אל פוואר) עין מחוללים 1559.2219 מדרום-מערב לדליה, בנחל דליה (עין אבו חלאח) עין חדוה 1548.2209 מצפון לדליה,בראשית נחל על ף (בלי שם) עין דמומית 1576.2229 מצפון-מזרח לאבן י צחק,בנחל תנינים (בלי שם) עין גלעד 1585.2192 מצפון לאבן יצחק, בנחל תנינים (עין אל עראים) עין לבלוב 1580.2190 מצפון-מערב לאבן יצחק,בנחל תנינים עין נצה 1566.2187 (עין א נבעאת) ממערב לאבן יצחק,בנחל ניל"י (עין אל ערבייה) עין עלז 1558.2177 מדרום-מזרח לאבן יצחק (עין אל בלאטה) עין חלמית 1607.2174 מדרום-מערב לאל כפרין, בראשית נחל תנינים (עין אל בלד) עין פפר 1609.2195 מדרום לאל ס"רין, בראשית נחל סכלול עין ספלול 1615.2191 בין אל כפרין ובין עין השופט,בראשית נחל רז (עין אל פרס) עין רז 1599.2209 בין עין השופט ובין רמת השופט,ממזרח לדרך (עין סוס) עין סוס 1597.2230 מררום-מזרח לעין השופט,בראשי ת נחל ישע (עין א סכראן) עין שכר 1611.2231 ממזרח לרמת השופט,בנחל ישע,בקרבת המנהרה הגדולה (עין אל באשה) עין גחר 1614.2245 t ממזרח 'לרמת השופט, ליד הדרך אל/הזורע (בלי שם) עין ששון 1600.2246 ממערב לעין גחר,בקרבת המנהרה הגדולה (עין זהיה). עין דיצה 1607.2248 מצפון־מזרח להזורע (עין מועאיר) עין אנקור 1625.2286 ממזרח לדרך משמר העמק-נחלאות,בראשית נחל פגה (עין א תינה) עין פגה 1634.2251 מצפון-מזרח למשמר העמק,בקרבת נחל משמר (עין א זהרה) עין יזהר 1646.2249 ממזרח למשמר העמק (עיון אל ג'ארי ר) עין יהל 1646.2244 מצפון לתל מגידו וממזרח לדרך מגידו-משמר העמק (עין א רוז) . עין אורז 1676.2218 ד. מעיינות - 3 - ־ 4 ־ ה. תלים וחורבות בתל מגידו,בקצהו הצפוני (עין קובה) עיןמגדו 1677.2215 מבוצת מעיינות מדרום למגידו,בנחל קיני (עיון סייל לג'ון), והם: עין חליל, עין לגי'ון, עיל ליל , עין גומה . עינות קיני 1671.2201 ( עין-אל חליל) עין חליל 16713.22011 (עין נאסיר) עין לג'וין 16 714.22011 (עין סית ליילה) עין ליל 16709.22006 (עין ג'ומה) עין גומה 16706.22004 בראשית נחל קיני (עין אל חג'ר) עין קיני 1634.2181 תל מגדו 167.221 ח' בית ראש חורבות ומערוח בצלע גבעה, נ.ג. 336 מטרים,מדרום-מערב למשמר העמק (ח'בית ראס) 162.221 שמות עצמים גיאוגרפיים באזור מגידו - 2 - - 3 - - 4 - מועצה אזורית מגידו משמר העמק 7.4.57 מס. א/3—2607 לקבוצים: אבן-יצחק, הזורע, משמר העמק, עין השופט ח. נ ., בקשר עם השגת ההלואה בסך 5434,500 ל"י לכבישים, השמל ומים הנכם מתבקשים להמציא לנו מיך חשבונות ב-4 העתקים על העבודות שבוצעו על ידיכם לפי הפירוט שמובא למטה. עלינו להעיר, בי בחשבונות הניל יש לפרט את ההוצאות בנוגע ל"הומרים" ול"עבודה". בחשבונית עליכם להבליט: כבישים: הכנת השטח, סלילה, פזור בזלת וכו'; חשמל: חציבת בורות, הבנת עמודים, הכנת אוגנים, חוטים וכו'; מים: חפירת תעלות, צג ורדה, זמרה, הלחמה, הנחת צנורות - הבל לפי הענין, בדומה לחשבונות שסופקו לנו על ידיכם רענין ההלואדה מתקציבי הפתוח של השנים הקודמות. ולהלן הפירוט: 1. כבישים ומדרכות פנימיים 135 1483,— 1483.- 425.- 2541.- -.2966 אבן-יצחק 0000900 227.- 2044.- 2033.- 480,- 3597.- 4077.- הזורע 296 2574.- 2563.- 550,- 4587.- 5137,- משמר העמק 267 2410.- 2410.- 545.- 4275.- 4620.- עין השופט 955 2000.- 2. מים 40 472.865 2364.315 332,638 2504,542 2837,180 אבן-יצחק 55 669,290 3346,450 470,060 3545,680 4035,740 הזורע 70 831,975 4159,875 535,360 4406,490 4991,880 משמר העמק 65 776,705 3883,525 546,450 4113.780 4660,230 16505.- עין השופט 230 2750,835 13754,165 1934,508 14570,492 ס"ה 111 1117.- 2233.- 250.- 3100.- 3350.- אבן-יצחק 157 1577.- 3153.- 350.- 43800- 4730.- הזורע 192 1920.- -.4000 480.- 5440 0 — 5920.- משמד העמק 183 1835.- 3605 420,- 5080.- 5500,- עין השופט 643 6449.- - 13051 1500.- 181000- -.19500 ס"ה בב"ח יהושע דיין ראש המועצה ימי עבודה עבודות בל"י חומדים בל"י הלואה מבוקשת בל"י מקורות עצמיים בל"י היקף העבודה בל"י שם המקום 3. חשמל מועצה אזורית מגידו משמר העמק לישובי האזור: הנדון: פטור ממס קניות ח.נ., בהמשך למכתבנו מס' מ/מ-2903 מיום 31.7.57 בענין מטול הפטור ממס הקניות מ-1.10.57 בנוגע לסחורות שנרכשו ע"י מוסדות שונים, ביניהם רשויות מקומיות וועדים מקוריים הננו להודיעכם, כי ארגון המועצות האזוריות מתכונן לסידור החדש בנוגע למיצוי הרשויות המקומיות על ביטול פיטורן מהשלום מכס ומס קניה. נבקשכם להמשיך ולהמציא לנו את העתקי חשבונות הפרו-פורמה בנוגע לכל קניה של מיצרכים מוניציפלים החל מ-1.10.57 כאילו היינו מוציאים הצהרות פטורים. בב"ח יהושע דיין ראש המועצה 7.10.57 מס' 13/3-3169 מועצה אזורית מגידו משמר העמק 13.10.57 מס' 13/3—7731 לקבועי האזור: ח.נ., בחזרינו מס' ב/3-15 2903 מיום 31.7.57 ומט' ב/13-9316 מיום 7.10.57 מדובר על מועצתנו ועל הועדים המקומיים של משקיכם אשר פטור ממס הקניה על מצרכים מוניציפלים, שנרכשו על ידיכם, בוסל מיום 1,10.57, ועל הצעדים לארגון המועצות האזוריות מתכונן לנקוט על מנת שמועצתינו והועדים המקומיים שלכם כמו יתר המועצות האזוריות והועדים המקומיים במדינה, יפוצו ע"י הממשלה מחמת הנזקים שיגרמו להם ע"י בטול הימור ממם הקניה. עלינו להפנות את תשומת לבכם על התוספת לחוק מס מסוייג ומס מותרות תשי"ב (קובץ המקנות מס' 110 מיום 3.5.52 עמ' 344) אשר לפיה פטורים ממס הקניה, בין היתר, (פיטקה 8) "זרעים לצרכיחקלאות, מטפוא, ציוד למשק חלב ועופות, לצאן ולדבורים, לדיג,בעלי חיים, זבל ודשנים כימיים, חמרי חיטוי ומשמידי חרקים. חמרים רפואיים למשק החי, מכונות ומכשירים המיועדים לצרכי החקלאות אד הדיג לרבות מפינות דיג, ולרבות חלקי חילוף למכונות ולמכשירים האלה." הננו להודיעכם כי אחרי דין ודברים הסכימה מגחלת המכס והבלו, מחלקת מס הקניה עם דעתנו שפטור הפתורות הנזכרות בתוספת הנ"ל בעינו עומד. בב"ח יהושע דיין ראש המועצה 65 אלף יחזו במחולות דליה עולים חדשים ממקומות יישוב נידחים יובאו לחזות בכנס תל־אביב, יום ב', — 65 אלף צופים יחזו בחג מחולות־עם ב-דליה וכ־40 אלף כרטיסים נמכרו כבר עד כה, ברובם באמצעות מוסדות. הריקודים יוצגו הפעם על שלוש במות — נמסר במסי-בת עתונאים ובסיור באמפיתי-אטרון. שנערכו היום בקיבוץ דליה. הדוברים במסיבה — אלוף־משנה דוד ניר, מנהל ראשי של ועדת הע-שור, ישעיהו אברך, ממרכז התרבות של ההסתדרות, וחברי הקיבוץ, עקי-בא ויהושע מנור — מסרו, כי פס-טיבל מחולות זה ייערך ב־8 וב־10 ביולי, בבימויה של שולמית בתדורי. התכנית בשני ימי ההופעות תהיה אחידה ותיפתח במסכת ריקודים "ע-שר השנים", בעריכת גרטרוד קראוס ובביצוע קיבוץ דליה. ההלק הראשון של התוכנית פותח בריקודי שמחת הקוממיות, ריקודי השלום והאהבה, ריקודי מלחמת ה־ שיחדור, הנצחון, בשורת השלום, ריקודי אהבה וחתונה ויסתיים ברי-קודי ערבים, דרוזים וצ'רקפים. הח-לק השני של התוכנית פותח בריקו-די השבטים המתקבצים במולדת. בריקוד "שרלה" ישתתפו רל-דנים מנוה־אבות, "מלב"ן" שבפרדס־חנה, בגיל ממוצע של 75 שנה, ולאהר־סכן ישתלבו בריקוד קבוצות נוער, שירקדו יחד עם הזקנים. כן ישתתפו בחלק זה של התכנית עולי קורדיסטאן מאיזור תענך, עולי קוצ'ין ממושב נבטים ועולי תימן ממושב ביטחה וממושב ינון. ההלק השלישי של התוכנית יכ-לול ריקודי הכוח והעבודה, בו יש-תתפו להקות צה"ל, אזקות סטודנ-טים מהטכניון בחיפה, הלהקה המר־ כזית של ההסתדרות ועוד. הערב יסתיים בהופעה משותפת של כל הלהקות. לפי התוכנית, יסתיים הע-רב בשעה 11.30 בלילה, לאחר ש-תיפתח ב־8.30 בלילה, ובזה תסתיים התוכנית הרשמית. "תוכנית־חצות" לאחר הפסקה של חצי שעה בערך, תתחיל תוכנית חצות, בה יופיעו מי-טב הלהקות הישראליות, שייצגו את ישראל בחו"ל. כן יעלו מדורות ול-הקות זמר וצוומות ריקודים ישעשעו את קהל הצופים ואף ישתפו אוחו ב-שמחה. השנה סודרו באמפיתיאטרון מקו-מות ישיבה ל־32 אלף איש. הוכנו מערכות רמקולים ותאורה והובטחו שמיעה וראייה טובות. אג"ד מארגן נסיעות מיוחדות ל-דליה, ואפשר יהיה לחזור עם סיום תוכנית הערב, ב־11.30 בליל, או עם סיום "תוכנית חצות". כדי למנוע פקקי תנועה, הוכנה לכלי הרכב דרך עפר מקבילה מאליקים אל דליה; הוכנו מגרשי חנייה בתיכנון כניסה ויציאה של מכונית כל עת שתרצה. כן יפעילו. גררים למכוניות ובדרך ינועו אופנועים לסייע לכלי רכב ב-עת תקלה כלשהי. תל"ם יביא לחג שני מחזורי מבק-רים: א) 500 בני נוער מהעליה ה-אחרונה, כדי שייפגשו עם נועד יש-ראלי; ב) כ־1000 עולים מהישובים הנידחים ביותר. החג ייפתח במצעד כללי וההופ-עות לא יהיו מלוות הסברה מילולית. כל הלהקות מופיעות בהתנדבות. "א-פילו יימכרו כל הכרטיסים, תכסה ההכנסה רק הלק מההוצאות", נמסר לכתבים. יום לפני ההופעה הראשו-נה ייערך בדידיה כנס ארצי של לה-קות הריקוד בארץ. "למרחב" 1958 1/7 1מועצה אזורית מגידו משמר - העמק עלון מס' 2 ב' אייר תשט"ז - 13.4.56 כותב השורות הללו, בהיותו משנת 1939 עד לשנת 1946 בברית המועצות בתור פליט, עבד שם כמורה לשפה ולספרות הרוסית. בשנת 1941, בשנה השניה לשהותו על אדמת ס.ס.ס.ר. באחד מבתי הספר התיכוניים באוזבקיסטן, הטיל עליו מנהל בית הספר את התפקיד של מחנך הכתה העשירית. המורה ניסה להתחמק מקבלת תפקיד זה שהיה כרוך באחריות גדולה. המחנך היה אחראי (גם בתקופות הקרבות העזים והמסוכנים ביותר) לבקור יום יומי של התלמידים בכתתו ולהצלחתם בלימודים. על שאלתו של מנהל בית הספר, למה הוא אינו מסכים לקבל את התפקיד, ענה הטורה: "אני חניך בתי ספר רוסיים מימי הצאר. למדתי על ה"אוסיצ'סטוונואיא ווינה" ("מלחמת המולדת"- נגד בפוליאון בשבת 1812 ממקורות בורגניים. כשיהיה צורך בתוקף תפקידי לספר לחניגי על "מלחמת המולדת" נגד קלגסי היטלר, לא אדע להגיש להם את זאת בסגנון הלניניסטי. התגוננות אז חזית (הג"א) מועצה אזורית מגידו עלון מס' 2 ב' אייר תשט"ז 13.4.1956 משמר - העמק - 2 - אני נמצא במציאות הסובייטית רק השנה השנייה ולא הספקתי להתאקלם עד בדי כך, שאוכל לעשות זאת בצורה באותה". למחרת הוזמן המורה אל מנהל ההסברה של הועד המחוזי של המפלגה הקומוניסטית, אשר ביקש מהמורה לנמק את מרובו לקבל את תפקיד המחנך גכיתה העשירית. המורה חזר על נמוקיו הנ"ל שהסבירם למנהל בית המפר. מנהל ההסברה שאל את המורה: "האם ידוע לך מה אסר החבר מסאלין?" (כוונתו היתה לפקודות ;אוקאז בלע"ז) היות יומיות של הגנרליסיסו סטאלין, אשר בעת מצור הגרמנים על מוסקבה היה היחידי בין כל שרי ברית המועצות שבשאר במוסקבה והוציא יום יום פקודות שנקראו ברדיו מוסקבה כמה פעמים ביום ובלילה על ידי הקריין היהודי לוויתאן). "החבר ססאלין אמר - עבה המורה - כי האויב מזוין למעלה משיניו". "ומה עוד אמר החבר ססאלין?"- שאל מנהל ההסברה. "החבר סטאלין אמר עוד" ־ ענה המורה ־ כי הנצחון יהיה אתנו וכי גם בחוצותיבו יהיה חג". "ואתה אומר, שאינך יודע מה להניד לתלמידיך על מלחמת המולדת הנוכחית?" ־־ קרא מנהל ההסברה ואמר: "לך וקבל את הכיתה!" הלימוד הפשטני של תורת ההיסטוריה "על רגל אחת" על ידי "הלל" הצעיר שחום-פבים זה עורר אז תמהון בלבי. כיום נתחוורו לי השאלות של מנהל ההסברה הנ"ל. כיום עלינו לשנן יום יום, לילה לילה, לעולם כולו,לתושבי ארצנו ולתושבי אזורנו, כי ה"עיסקות" כמו בל "עיסקות" המושתתות על חישוב קר, אבזרי ואגואיססי, הן ממערב והן ממזרח, מזיינות את אויבינו למעלה משיניו וכמו בדית המועצות אז השכילה להעביר ולהקים בתנאים קשים, שאין לתאר, ובזמן הקרוב, שאין לשער, את תעשייתה המלחמתית בחלק האגררי של ארצה ובו-, וכיו"ב, כך עלינו כיום לדעת, כי סכנות גדולות צפויות לנד וכי עניני התגוננות האזרחית וכל הקשור בהם צריכים לדחוק עתה את כל שאר העניבים האחרים העולים על סדר יומן של הרשויות המקומיות. עלינו לבבות מקלטים חדשים, לתקן מקלטים ישנים, לעמוד בשער, ד:אז - "הנצחון יהיה אתנו וגם בחוצותינו יהיה חג!" - ק • - 3 - בקובץ התקנות מס. 563 מיום 7 בנובמבר 1955 - פורסמו תקנות בחתימתם של שר הבסחון ושר הפנים, המסדירות את השתתפותן של הרשויות המקומיות בהתגוננות האזרחית לפי חוק הכנסת משנת 1951. לפי תקנות אלה חייבות הרשויות המקומיות להעמיד לרשות הג"א מקרקעים שבידיה לצורך התגוננות אזרחית לפי הוראה בכתב של מפקד הג"א מחוזי ובן לבצע במקרקעים אלה עבודות שתידרשנה מהן על ידי אותו מפקד. כמו כן חייבות הרשויות המקומיות, בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הג"א, לספק ציוד, כלי רכב, אמצעי כיבוי וציוד אחר ולאחסנם. אם תידרשנה הרשויות המקומיות על ידי הוראת מפקד הג"א מחוזי, עליהן להעמיד לרשות הג"א את עובדיהן והיעדרם של אלה מעבודתם ברשות המקומית לא ייחשב כהפסקה ברציפות עבודתם. כל רשות מקומית חייבת לתת להג"א את העזרה והסיוע הנדרשים לשם פינוי אוכלוסים או לשם שיכונם של אוכלוסים שפונו משטחה או משטחה של רשות מקומית אחרת. הקמת מסלטים (מתוך "אמצעי סגן מפני הפצצות והפגזות" בהוצאת מפקדת ראש הג"א). מיקום המקלט 1/ מבחינת מקום הקמתו של המקלט ביתן להבחין ב: א) מקלט פנימי, כלומר מקלט הנבנה בתוך בית. ב) מקלט חיצוני, כלומר מקלט הנבנה מחוץ לבית. 2/ מקלט פנימי עדיף בדרך כלל על מקלם חיצוני מהסיבות הבאות: א) הגישה מתוך בנין אל מקלט פנימי קצרה יותר ובטוחה יותר מאשר הגישה למקלט חיצוני. בקשר לכך ראוי לזכור שעקב מהירותם הרבה של מטוסים חדישים לא נשאר, בדרך כלל, רווח זמן גדול בין אות האזעקה לבין ההתקפה עצמה. לעתים עלולה לבוא התקפה בטרם היה סיפק לתת אות אזעקה. כל ריצה מהבנין אל מקלס שנמצא מחוצה לד כרוכה, איפוא, בסכנה לאדם. ב) התנאים האקלימיים עשויים לפעמים להקשות על השימוש במקלט חיצוני. ג) מידת הבטחון שנותן מקלס פנימי הנמצא בקומת קרקע בקומה תת-קרקעית בדרך כלל גדולה יותר מאשר זו שיש למקלט חיצוני בגלל התקרות המרובות אשר מעל למקלט פנימי וקירות הבנין המקיפים אותו. ד) ההוצאות הכרוכות בהקמת מקלט פנימי קטנות בדרך כלל מההוצאות הכרוכות בהקמת מקלט חיצוני בעלת מידת בטחון שווה. רצוי, כמובן, לבנות מקלט פנימי ביחד עם הקסת הבנין כולו, מכיוון שדבר זה מאפשר לתכנן ביתר יעילות את מיקום המקלט וכן חוסך חסרים ועבודה. - 4 - 3/ אם מסיבות כל שהן אין אפשרות להקים מקלט פנימי, אפשר להקים מקלט חיצוני שכן גם מקלט כזה יבול להשביע רצון, אם יובטחו בהקמתו התנאים ההכרחיים. 4/ מבחינת מיקום המקלט ביחס לפני הקרקע, ניתן להבחין ב: א) מקלם בנוי מעל לפני הקרקע; ב) מקלט משוקע חלקית באדמה; ג) מקלם בנוי מתחת לפני הקרקע. 5/ מוגי הקרקע השוגים שעליהם או בהם בבנה מקלם מחייבים חישובים הנדסיים שובים לגבי מבנה המקלט. מבחינה זו ניתן להבחין: א) במקלם הבנוי באדמה סלעית, ב) במקלם הבנוי באדמה רכה. 6/ מקלם תת-קרקעי נותן, בדרך כלל, מידת בטחון רבה יותר ממקלט על-קרקעי אך בשעת הקמת המקלט יש לשמור במיוחד שיקוימו בו התנאים הבאים: א) שיהיה בנוי ומובטח כראוי מפני הלם קרקע; ב) שיהיה נתמך כראוי ויוכל לעמוד בפני מפולת הבנין שמעליו או בסמוך לו; ג) שלא יעברו בו צינורות ביוב, מים, גז והסקה מרכזית; ד) שיהיו בו סידורי איורור יעילים; ה) שיהיה יבש ומוגן מפני חדירת מים תת-קרקעיים ועל-קרקעיים; ו) שיהיה אטום בפני חדירת עכברים, רמשים וכו'. 7/ קומה תת-קדקעית או מרתף של בית קיים עשויים, איפוא, לתת מידה רבה של מגן. אך לא תמיד אפשר לראות מקומות אלה במקלטים משביעי רצון, כל עוד לא הותקנו בהם סידורים ושיפורים מיוחדים. יש לזכור: מרתפים עלולים להיהפך קברים לחוסים בהם, אם לא הוכשרו כראוי, גודל המקלט 8/ שטח המקלט (נטו) צריך לספק 0.4 סטר מרובע לפחות לכל נפש, נפח המקלט יהיה כזה שיספק 1.0 מסר מעוקב לפחות לכל נפש. 9/ שטחו ונפחו של מקלט המיועד לשמש מקום לינה לאנשים, בלומר שהאנשים ישהו בו 10-8 שעות רצופות צריכים להיות גדולים יותר. האיורור במקלט כזה חייב להיות יעיל מאוד. טירות הפרדה קירות ההפרדה ייבבו בטון מזויין ועוביים יהיה 50 ס"ם לפחות. חישובם ייעשה"תוך הנחה סל עומס הנגרם ע"י לחץ סססי מפוזר שווה בשווה של 15 טון למ"ר הפועל על הקיר פעם מעברו האחד ופעם מעברו השבי. באף מקרה בפח פלדת הזיון בקיר לא יהיה קטן מ-0.4% של הנפח הכולל של הקיר. - 5 - המרחק במפולש בין שני הקירות, המשמש ככים אויר, יהיה 0.70 מ' לפחות; בקירות ההפרדה יסודרו פתחים בעלי רוחב של 0.70 מ' לפחות המאפשרים את המעבר מתא לתא. קירות ההפרדה ייבנו כך ששני הפתחים לא יימצאו אחד ממול לרעהו. ידיעות ועדת הבטחון האזורית 1/ העבודות בקשר עם ההתגוננות האזרחית בהשתתפות משרד העבודה נמשכות באזורנו . 2/ עומדים להתקבל 2 ג'ייפים עם ציוד מלא לכבוי שריפות, ציוד למכשירי הריסה ופינוי של מקומות נפגעים וכמו כן ציוד ואמבולנס לעזרה ראשונה. 3/ משקי האזור עומדים לקבל הלואות להקמת מקלטים לילדים עד גיל 12. ההלואות האלה אינן מספקות את הדרישות די צרכן. כדאי לציין, כי המוסדות המטפלים בהג"א נוקטים קו שיש בו משום עדיפת מקומות גדולים ומרוכזים, עירוניים, בפני מקומות הכפריים. 4/ בישובים שהם תחת פיקוח הסוכנות היהודית קבל עליו המוסד הזה את החובה להקים מקלטים לילדים. לצערנו עד היום הזה לא נראה בישובים אלה כל סימן המעיד על מלוי החובה הזאת מצד הסוכנות. 5/ הצעדים הממשיים שנוקטים המוסדות הצבאיים והאזרחיים, המטפלים בשטחי הג"א, אחרי פניותיהם, מלאות חרדה, לאזרחים, מעידים, שהעול בהוצאות של ביצוע התכניות של המוסדות האלה יפול, כנראה, בחלקו הגדול על שכמיהם של תושבי מקומות הכפריים. יחזקאל ברעם. - 6 - תרבות אימרא יהודית עססית אוסרת: מופיע לפניך אדם האומר, כי שליח התרבות הנהו - מהר שלוף אקדחך והתגונן! חבל כיום על כל כדור, חבר! אין פה הכוונה לספר על הישגי המועצה בשטח התרבות. להיפך -נספר על מה שלא נעשה ושהיה יכול בנקל להיעשות. המועצה הוציאה כספים ניכרים על השתתפותה הכספית בהנחלת הלשון, על התמיכה בבית וילפריד ישראל בהזורע, על ארגון הצגות וכו' וכיו'ב פעולות תרבות. המועצה הצליחה עד כה להקים אמפיתיאטרון, אשר היה לגורם ראשון במעלה לפעולות אזוריות בשטח התרבות, היה מעודד את רכזי התרבות האזוריים, היה מרחיב את אפקיהם בשטח חשוב זה והיה מאפשר להם בצוע תכניותיהם הרחבות, אשר היו מביאים ברכה לתושבי כל האזור, ברובם אנשי ההתישבות העובדת. הסבה של אי הקמת האמפיתיאטרון נעוצה בקשיים דומים לאלה, אשר החיות ב"רביעיה" של קרילוב נתקלו בהם בחפצם לארגן רביעיה מוסיקלית. ראש המועצה, איש כספים מחונן, פנה לחברי המועצה בתחנונים: "את ענין האמצעים להקמת האמפיתיאטרון הניחו לי - ואתם - החליטו נא על המקום, בו יוקם האמפיתיאטרון". החברים דנו על ה"סקום" שנתיים, הקימו ועדות וועדות משנה, דחו ישיבות וקבעו ישיבות על מנת לדחותן, ועד היום הזה לא באו ביניהם לעמק השווה בענין מקום האמפיתיאטרון: בעמק או בשווה - סליחה - בהרים. וכך עד היום הזה "העגלה עומדת באותו המקום", כי אחד מושך אותה לעסק והשני להר, והאמפיתיאטרון אינו קיים באזורנו. חברי המועצה הנכבדים! יש, כפי שאתם רואים, בפרשה זו משהו סגוכח ממשלי קרילוב וממעשי חלם. הבה - נבנה לבו אמפיתיאטרון! הבה - נספק לעלונכם בעניני תרבות חומר ראוי לעתון המועצה האזורית המאוכלסת ברוב רובה אנשים שהתרבות היא לחם חוקם. ק. - 7 - "בית וילפריד ישראל" בקבוץ הזורע אין הרבה מועצות אזוריות אשר בתחומן שוכן מוסד, המקנה ברציפות הנאה והשכלה אמנותית לתושבי האיזור. "בית וילפריד ישראל" בקבוץ הזורע ממלא בין תפקידיו השונים גם תפקיד זה. אוסף המוצגים המקוריים באמנות הפסול הוא יחיד במינו ובערכו האמנותי בארץ, אוסף העתיקות המקומי, ההולך ומתרחב, הפך לדעת מחלקת העתיקות הממשלתית לאחד החשובים בארץ והתערובות החולפות, הנערכות ברציפות כמעם במשך כל השנה התפרסמו בארץ כולה בין חובבי אמנות ומומחי□ כאחת, בשל רמת התצוגה שלהן ובשל עריכתן, המאפשרת בצורה השווה לכל נפש, לק-נות דעת ולהבנות מהנושא, גם כשאין למבקר ידיעה מוקדמת באותו שטח. במשך ארבע וחצי שנים אורגנו כבר 32 תערוכות כאלה ובין נושאיהן מתבלטים ארבעה תחומי התענינות עיקריים: עתיקות ארצנו, אמבות המזרח הקרוב והרחוק (בהתאם לאופיו של אוספו המקורי של וילפריד ישראל המנוח), יצירות-מופת מאמנות העולם ואמנות בת זמננו, ביחוד יצירות של אפנים ישראליים ואמנים חברי קבוץ. רב גוניות זו של פעולה רצופה היא ללא ספק אחד הגורמים החשובים, שבין עשרות אלפים מבקרים מכל שדרות העם (ביניהם אישים ידועי שם ואורחים רבים מחו"ל) מהווים תושבי האיזור, צעירים כקשישים, את הרוב המכריע ואת הנושא הקבוע שלמענו יש צרך ורצון לא להסתפק בתצוגת קבע של יצירות מובחרות בלבד, אלא לעשות את המאמץ הגדול של פעולה רצופה ורב גונית, הכוללת כ-8-6 תערוכות שונות בשנה, אשר בחלקן הניכר "תוצרת ביתית". ז.א. שעריכתן וביצוען כולן בידי אותו קומץ קטן של חברים ב"הזורע' , שהטילו על עצמם את הבטל הכבד והמבורך הזה. באסבותם והנאתם של אנשי המשקים שלנו ובני הנוער מהווים מקור עידוד חשוב להמשך המאמץ, שבעשה עדיין במידה מכרעת ע"י התנדבות של "משוגעים לענין". אבל לא על התנדבות ועל עידוד מוסרי בלבד יחיה מוסר, הפועל ברציפות ואשר שואף להחזיק את רמת שרותו ואף לשפרה. גם בתנאי קיום חלוציים אלה מרובות ההוצאות - הובלות, דמי השאלה, ביטוח, חסרים שונים, ספרית עזר, בדק בית ועוד. אין הבית גובה דמי כניסה ומן הדין שהמועצה האיזורית תכיר בערך החינוכי התרבותי הרב של המוסד לכל תושבי האיזור ותבדוק את עזרתה הכספית הסמלית עד כה לעזרה ממשית לקיום ולפיתוח הבית. עומדת עדיין בפני בית וילפריד ישראל בעית השלמתו. בהתאם לתכנית המקורית.יש להקים עוד שבי אגפים, אחד לריכוז כל הספריות במקום (תוך הפעלת הספריה האמנותית גם לטובת הצבור) והשני לתוספת שטח תצוגה ולאיחסון אוסף העתיקות (במרתף) ואוסף הרפרודוקציות הנרחב ;שנטמן עדיין בשל חוסר מקום מתאים אי-שם בארגז עצום). השלמת הבנין נעשה עתה לשאלה חיובית ביותר להמשך ולפיתוח פעולת הבית. הבית בהיקפו הנוכחי אינו מכיל שום מחסנים, דבר המקשה על העבודה ומסכן את שלום המוצגים והריהוט, אינו יכול לקלוט עוד את זרם המבקרים בימי חג ובשעת תצוגת תערוכה "מצליחה" ־ ;ואלה הן הרוב!). השלמת הבית תאפשר גם תצוגת קבע של חלקים חשובים של האוסף המקורי של וילפריד ישראל - כאמור, אין שבי כדוגמתו בארצנו. אולם תצוגה כזו הוא גם תנאי מוקדם לתצוגת תערוכות בעלות היקף גדול באזורנו, דבר שנאלצנו עד כה לותר עליו מחוסר מקום. מוסד - האח ל"גית וילפריד ישראל", משכן האמנות בעין חרוד, המשתרע בלאו הכי על שטח גדול פי כסה, הולך עתה לקראת הרחבה ניכרת נ וספת. האם מועצת איזור מגידו לא תראה לעצמה חובת כבוד וחובה מוחשית במאמץ רציני, לסייע להשלמת משכן אמנותי, השוכן בגבולותיה, המשרת נאמנה את אוכלוסית האיזור ואשר יצאו לו מוניטין בארץ כולה? אורי בר. שני מאורעות בשטח התרבות באזורנו יש לציין, בין היתר, שני מאורעות חשובים; המחזה "טיל אוילנשפיגל" במשמר העמק והקונצרט של משפחת וילקומירסקי מפולין בעין השופט ובמשמר העמק. על המחזה של שולמית בתדורי במשמר העמק כתוב הרבה, והדעות של ה"מומחים" היו, כמובן, שובות. ברצוני רק להתאחד עם אלה, שבמשך כל ימי, או יותר נכון, ערבי ההצגות ישבו על מרפסותיהם במשמר העמק ונהנו מהשיר הפותח שבוצע ע'י החברה ברובקה ממשטר העמק בכשרון רב ובהבלטה יתרה של עצם תוכנו, הקשיבו לצעקותיה הדרסטיות "אש בוערת", "אש בוערת", צעקות שהיו מעורבות בצלילי הפעמונים של הכנסיה מימי הביניים, הקשיבו לשירת התפילה שבוצעה ע"י ההמון התמים בחברת האינקויזיטורים אחרי רצח שבוצע בשם השלישיה הקדושה וכוי' . וי לי, וי לי - גם אני, הקטן, נכנסתי לסימטת המבקרים... אולם אינני יכול שלא להזכיר את הפסנתרנית וילקומירסקה, שהגישה לנו בחדר האוכל של משמר העמק על טם של כסף, בין היתר, את הבללדה לרחמנינוב. אני בטוח, כי רוב המאזינים מכירים היטב את היצירה הזאת. אבל - ראה זה פלא - כששותקו צלילי הפסנתר, נמשכה אותה השתיקה ששררה בזמן בצוע היצירה. רק אחרי שניות מספר, כשהאוסנית העיפה את מבטה אל האולם והניעה את כתפיה ונראה חיוך של תמיהה על שפתיה, נתעוררו האנשים ונשמעו מח יאות כפיים סוערות. הקונצרט הזה היה בו משום חויה עמוקה לתושבי משמר העמק. מנגינת המשפחה וילקומירסקי נהגו באזורנו גם הקבוצים עין השופט ורמת השופט. הבה, חברים - בבנה לבו אמפיתיאטרון אזורי. עשו למען שחוויות כגון אלה תהינה מנת חלקם של כל תושבי אזורנו. - 8 - - 9 - בית הספר הממלכתי - בית הספר הממלכתי דתי במעברת מנסי "לכבוד המועצה האזורית מגידו, שלום. ראינו משהו חדש - עתון המועצה ובו מאמר על בית הספר הממלכתי-דתי. הבול בבון ויותר, יש הרבה דברים שלא הופיעו אולי מחוסר ידיעות. למשל... סיבת עזיבת כמה בנות את בית הספר הססלכתי-דתי. אנו מודים למועצה על שעלה בידה להחזיק לנו בית ספר הממלכתי תחת הבהלת החז ששון. למרות הדיבה הוא מחזיק מצב טוב לטובת העתיד. אנו מבקשים מהמועצה לתת לנו עצה הנכונה, איך להוציא הילדים מבית הספר הממלכתי דתי, כדי להגן על העתיד של ילדינו, שזה עתיד המדינה. ברגשי כל הכבוד." המכתב הנ"ל עם חתימות תושבי המעברה, יוצאי צפון אפריקה, נמצא במועצה. תשובתנו על המכתב הנ"ל היא כדלהלן: בהתאם ל"הודעות המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות מם. 56/11/ח סיום כ"ח באדר תשט"ז" בענין רישום תלמידים לקראת שנת הלימודים תשי"ז: 1/ הרישום לגני הילדים, לבתי הספר היסודיים ולבתי ספר ערב לנערים עובדים יהיה מיום ו' באייר תשט"ז (17.4.56) עד כ"ט באייר תשט"ז (10.5.56) ועד בכלל. כל רשות חינוך מקומית תקבע ימים קבועים לרישום בתחום שיפוטה, במסגרת הרישום הכללי הנ"ל ותבטיח כי זמני הרישום שייקבעו על ידה, יאפשרו לכל ההורים לבוא למקום המיועד על מנת לרשום את ילדיהם לגני הילדים ולבתי הספר. 2/ א) לגן הילדים חייב להירשם (על ידי הוריו) כל ילד בגיל 5, שנולד בתקופה שבין אי, בטבת תשי"א (10.12.50) לבין ל' בכסלו תשי"ב (29.12.51). ב) לבית ספר יסודי חייב להירשם (על ידי הוריו) כל ילד בגיל 6, שנולד בתקופה שבין אי, בטבת תש"י (21.12.49) לבין ל' בכסלו תשי"א (9.12.50). ג) לבית ספר לנערים עובדים חייבים להירשם בערים ובערות בגיל 17-14, שלא גמרו בית ספר יסודי. 3/ העברת תלמידים ממוסד חינוך אחד למשנהו. מועד ההעברה בתאריכי הרישום שתקבע כל רשות חינוך מקומית בתוך מועד הרישום. הורים של תלמיד רשאים להגיש, במועד ההעברה, בקשה לרשות החינוך המקומית להעביר את התלמיד ממוסד רשמי למשנהו. - 10 - הורים המבקשים העברה יגישו לרשות החינוך המקומית בקשה בכתב בנוסח הבא: אל: ................................................................. (שם רשות החינוך המקרסית) אני ................... ............................................. (שם המשפחה ושם פרטי) (המען של מגישתה) הבקשה) מבקשות) בזה להעביר את התלםיד;ה) ..................................... (שם המשפחה ושם פרטי של התלמיד(ה)) מספר הזיהוי של התלמיד(ה)............. מביה"ם ........................ כיתה ........... אל ביה"ם ........................................... (שמות המוסדות תוארם וכתובותיהם) החל מיום .............. הסיבה לבקשתי היא ...................................................... התאריך ............... ............................................... (החתימה) הקשר בין החותם(ת) לתלמיד(ה) ................ף העובדת הסוציאלית מלכה רוט ופעולותיה במעברה ובישובי ערלים של האזור .... האמא קבלה "מוהר", הבת אינה אוהבת את החתן ולא רוצה להינשא לו. האםא מכריחה אותה. אחרי החופה שותה הבחורה רעל. היא שוכבת בבית החולים, חצי גרפה משותק. היא לא רוצה בשובו פנים לשוב ל"בעלה". ה"בעל" אינו רוצה לוותר על סחורתו שקנה כ"דת" וב"דין". אגב, הבחורה יפה, נחמדה ואינטליגנטית. מאין יבוא עזרה? העובדת הסוציאלית במעברה, הח' מלכה רום, היא שתשפיע על החתן שיוותר על "עיסקתו", היא שתציל את הבחורה ממוות ותחזירה לחיים מלאי תוכן, לחיים חדשים במולדתה החדשה... העם היהודי הרבה תמיד לתמוך באביונים ולחלק נדבות וצדקה לנזקקים. - 11 - כדי לעסוק בעבודה סוציאלית כיום, אין די לאדם שיהא בעל לב סרג ורחום בלבד, אלא עליו לדעת בעיקר את תורת העבודה הסוציאלית הסודרנית. rnn מלכה רום הגיעה ארצה מצרפת, שם אבד לה בעלה מידי הנאצים. היא באה אלינו יחד עם עשרות ילדים שנצלו על ידה סצפורני הנכר בעבודתה הסוציאלית במשך שנים רבות בצרפת. סגולותיה הנפשיות והרמה המקצועית של העובדת הסוציאלית הזאת נתנה את אותותיה בעבודתה באזור. המוכנות היהודית כנתה את המעברה טנסי בשם "מבואות תענך". השם הזה לא נתקבל, כי המעברה בתקופת העליה מצפון אפריקה לא שנתה את דמותה. רוב העולים אינם עוזבים את המעברה והטפול בהם והגשת עזרה סוציאלית למשפחותיהם היא חובת הממשלה והצבור. כיום נמצאות במעברה זו 250 משפחות. פחות משליש מהן מהווים מקרים סוציאליים. הרוב המכריע בין העולים הם דוברי צרפתית. יש להם שפה משותפת עם העובדת הסוציאלית. הם רוחשים לה את אסונם. הם באים אליה להתיעץ בכל העניבים וסתיחסים בנימוס ללשכה הסוציאלית במקום. הלשכה הזאת דואגת להזנת התינוקות. כעת נהנים מההזנה הזאת יום יום 80 תינוקות. מהזנת הילד נהנים 350 ילדי בתי הספ ר והגן. בהתחלת החורף הולבשו הילדים בידי העובדת הסוציאלית,בעזרת הסוכנות היהודית. לחג הפסח קבל כל ילד וילדה במעברה זוג נעלים, מכנסים וחולצת חקי, מכנסי התעמלות, גופיה, חולצת מפורט. לחלק מהנוער, שלא מועסקים ביעור ע"י קהק"ל, אופשר לסוד מקצוע. רוב הג בר ים .בסעב רה עובדים בעבודות קהק"ל. מספר גברים בקבעו ע"י הרופא כחולים כרוניים, לא ספוגלים לעבודה חקלאית. העובדת הסוציאלית עושה מאמצים כדי למצוא להם שקום מחוץ למעברה. בעיה קשה וחמורה מהוות הבחורות שקשה לסדרן בעבודה. סרם נמצא פתרון לבעיה חשובה זו שהיא בכלל בעיה עולמית. אולם יש מכויים שהפתרון בקרוב יימצא ושהבחורות תמצאנה עבודה מתאימה, אשר תספק אותן ותראה להן אופקים חדשים להקלס כראוי במולדתן החדשה ישנה. בקרוב תפתח במעברה טפלית יומית ל-20 ילד פחותי משקל. - 12 - נוסד ביתן הבראה אשר מטנו נהנו יותר מ-20 ילד. העובדת הסוציאלית, חח' מלכה רוט,עושה גם בהגשת עזרה סוציאלית במושבי עולים חדשים אליקים, מדרך עוז ועין העמק. למרות המרחקים הגדולים שבין ישוב לישוב ולמרות העדר של כלי רכב לרשותה, משיגה העובדת הסוציאלית את המקסימום האפשרי בספול בילדים מוזנחים, בחולים ובו' בישובי עולים אלה. היא נעזרת ע"י מזכירתה, הגב' גיזה פיגנבאום, שנמצאת כל יום במעברת מנסי ומקבלת את הלקוחות של העובדת הסוציאלית בחמימות רבה ובהבנה. כדאי לציין פה את העזרה הגדולה שהח' מלכה רוט מקבלת מצד הה' צפורה לסקוב, אשר, כדברי הח' מלכה רוט, "מרעישה עולמות" על מנת להושיט עזרה נאותה לתושבי המעברה, ואת המדריכה של המעברה הגב' אביבה פדל, אשר בשתוף פעולה עם האחות של טפת חלב ועם האחות של בית הספר, מתמסרת לטפול המשפחות ובפרס בתינוקות. הודות לטפול זה מצב בריאותם של התינוקות השתפר מאד. הח' מלכה רום מסדרת את בעלי המקצוע מבין אוכלוסית המעברה בקבוצי אזורנו. היא תומכת גם בתלמידי מוסדות החנוך שבאזור, אשר מגיעים למעברה ולמושבי העולים, ואשר השפעתם החיובית על ילדי הישובים האלה בכרת מאד. העבודה הסוציאלית שנעשית לטובת הנזקקים באזורנו ע"י משרד הסעד בעזרת העובדת הסוציאלית ה' מלכה רוט, מביאה הישגים פרודוקטיביים בעיבוד חומר אנושי גלמי, במתן לו צורה ותוכן, אסר מסגלו לסביבתו ועושה אותו לבן אדם המועיל לעצמו ולחברה. ק. גדוד התותחנים המאומץ המועצה ממשיכה, בהשתתפות הועד למען החייל, לקשר את יחסיה עם הגדוד ע"י עריכת מסיבות חגיגיות לאנשי הגדוד משלוח מתנות בימי חג וסועד, סיפוק צרכיהם התרבותיים, קיום קשר בין הגדוד ובין בתי הספר באזור וכו' : 1/ החיילים הוזמנו למשקי האזור לחגיגות פורים ובמספר משקים החיילים השתתפו בחלק האמנותי של החגיגה. 2/ מסיבת פורים נערכה בגדוד. במסיבה הזאת השתתפו נציגי המשקים והמועצה, אשר הביאו אתם "משלוחי מנות" וחלקום לחיילים. 3/ נציגי המועצה הוזמנו לגדוד להופעתה של להקת "ענבל" ובילו ערב נעים בקרב החיילים. - 13 - 4/ המועצה העבירה לחיילי הגדוד שי לחג הפסח. החבילות שחולקו בין החיילים כללו עופות, מצות, ביצים, יין וכיו"ב "דברים טובים". 5/ לקראת יום העצמאות תזמין המועצה את החיילים לאחד המשקים באזור, שם תיערך להם ולילדי ולתושבי האזור, בין היתר, ארוחה חגיגית. 6/ ב-17 באפריל ש.ז. יחול יובל השבה האחת לאימוץ הגדוד ע"י המועצה. כבשנה הקודמת, כן גם השנה, בעת חגיגת היובל בבסיס הגדוד,יינתן לחייל המצטיין שעון יד עם שמו ועם שם המועצה, החרוטים על השעון. תיערכנה גם ארוחה והופעות אמנותיות. 7/ המועצה רכשה מקלס רדיו המופעל ע"י בטריות ותמסור כמתנה לגדוד המאומץ, אשר נמצא רוב הזמן מחוץ לבסיסו מנותק מבחינה ידועה מהישוב האזרחי. המקלט הזה יהיה אחד מהאמצעים היוצרים אצל החיילים את ההרגשה שהם אינם בודדים במערכת הבסחון הממושכת. צבי הוברמן. חומר ל 3 ו ר י a - קריין של תחנת השדוד בדמשק בשפה העברית: "יוצאי עירק במעברות: מנסי, מגידו ומשטר העמק מתנגדים לגיוסם למילואים בצבא הציוני,כי הם עזבו את מולדתם,כדי לחיות בארץ הקודש ולא לשרת את האימפריאליזם הישראלי". שדור מיום רביעי - 8.2.56 בשעה 4.30 אחה"צ לפני ה"מאזורקה" ל"שופאן". •P - 14 - "והרי תחזית מזג האדיר" "מי ספר את שער ראשך - סנדלר?"- נשאל במספרה בעיר ילד מהקבוץ. "לא" - ענה הילד - "האופה". האופה, הספר, הפסנתרן, המלצר, מנהל הדואר וכו" וכיו"ב הוא גם הסטאורולוג באזורנו, החי' דולק סקבוץ משמר הענזק. מעשה ביהודי, שעבר עם משפחתו מאחת מעיירות אוקראינה לבירובידזשאן. למחרת בואו לישוב יצא לו היהודי יחד עם בנו לחצר, מסתכל למעלה ואומר: "יהיה גשם". שאלו הבן: "אבא, רק אתמול היית חנווני, עסקת במסחר, טרם התחלת לעבוד בחקלאות וכבר אתה יודע לקבוע את מזג האויר לפי הסימנים שבשמים? "לא" - ענה האב - "יש לי ברומטר בעצמותי ר"ל".. למרות עצמותיו הרגישות ביותר אחרי עשרות שנות חלוציות בנהלל, בעפולה, בבצות משמר העמק, משאיר הח" דולק את העצמות ליחזקאל הנביא ומנבא לנו את מזג האויר לא מעצמותיו (לא של יחזקאל הנביא, אותו הוא אוהב בפואזיה ולא במדע), אלא בעזרת מכשירי המדע והמחקר המטאורולוגי. אנו שמחים להודיע - בלי הסכמתו המפורשת של הח' דולק, כמובן, אבל זה יסתדר - האיש איבו יודע לסרב - אנו שמחים איפוא להודיע,כי נספק מזמן לזמן לקוראינו ספרי עטו ואדיבותו של החי, דולק, רשימות וידיעות על המטאורולוגיה בנוגע לארץ כולה־־חוץ מרח" לילינבלום -ואזורנו בפרט. ובכן, האזינו לתחזית וכו'. ק. תחנה מטאורולוגית במשמר - העמק התחנה המטאורולוגית הנמצאת בקבוץ משמר-העמק, הנה תחנה מרכזית של האיזור והיא אשר מוסרת נתונים מטאורולוגיים לשירות המטאורולוגי של המדינה. כדאי, איפוא, להזכירה ולספר בקצור על קיומה. למדע המאורולוגי כיום יש ערך רב וחשיבותו איבה יורדת מענפים מקצועיים אחרים. בו בזמן שענף המטאורולוגי היה עד כה פרק קטן בלבד במדע הפיסיקה, היום מדע זה תופש עמדה עצמאית וכל ענף תלוי בו ואינו יכול להתחיל בעבודתו האלמנטרית בלי להעזר בד. - 15 - כך הענפים כמו חקלאות ועשרות מדורים אשר בו, תחבורה, בנין, תעשיה, בריאות ואחרים, זקוקים למדע זה ומבקשים היום נתונים לכל התחלת עבודתם; נוסף לזה הם תלויים באופן ישיר בנתונים מטאורולוגיים ולפיהם הם מכוונים את צורתם ואופן עבודתם. התחנה במשמר"העמק קיימת משנת 1938. היא נוסדה ביוזמתו של ד"ר צבי זוהר, מנהל מוסד החינוכי במשמר־העסק, בעזרת ד'ר אשבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. התחנה משתיכת לרשת התחנות המטאורולוגיות תחת חסותו של השירות המטאורולוגי של המדינה, אשר דואג לציודה ומפקח עליה באופן ישיר. שירות המטאורולוגי של המדינה דואג לה במלוא סובן הטילה ומקבל כל חודש דוחו"ת מפורטים על כל תופעות מטאורולוגיות ותצפיות, אשר נעשות שלוש פעמים ביום, בדיקנות וקפדנות גמורה. נוסף על כך שירות המטאורולוגי מקבל כל תופעה מטאורולוגית הקטנה ביותר, ואם היא יוצאת מן הכלל, מיד בצורה המהירה ביותר. את כמות הגשם ,למשל, בעונת החורף מוסרת התחנה שלנו בעזרת משטרת עפולה, מדור הקשר באלחוט. התחנה שלבו ממלאת את התפקיד המוטל עליה לא דק בתחנה אקלימית, מלבד התפקיד הנמסר לה בשטחים שונים המבוקשים. - התחנה מצוידת במכשירים יסודיים הדרושים לכל תחבה מטאורולוגית אקלימית מלאה כמו סרטומטרים מינימום ומקסימום, פסיכרומטר (טרמומטר יבש ולח בעזרתו אפשר לקבוע את הלחות היחסית באויר), מד התאדות, מד גשם, טרמו-היגרוגרף (רושם אוטומטי של טמפרטורה ולחות), ברומטר, מד טל, מד רוח ליוונו ועצמתו. - בשנה האחרונה נוסף לציוד שלנו מספר מדי גשם זעירים ומטרתם למדוד את כמות הגשם בשדה ובהרים. יש לדעת כי לא תמיד כמות הגשם במשק גופה מזדהה עם כמות הגשם בשדה או בהרים, וזאת נוכחנו לדעת מאחר שהתקנו מדי גשם אלה בשדות הפלחה של המשק, קרוב לקישון, בגן ירק בכוון צפון־מערבה מהמשק, כמו כן בהרים בהם יש למשמר העמק גידולי חורף ומרעה טבעי. כך נודע לנו עתה על ההפרשים הנכונים. חיינו עד כה באשליה כשחישבנו את במות הגשם במשק ככמות הבשם בכל שטחי עבוד חקלאי שלנו. - במשך הזמן רכשנו לבו עוד מכשירים נוספים למטרות חקלאיות שובות, כמו טרטומטר קרקע, טרמומטר על יד הקרקע וכדומה. התחנה שלנו, אמנם נחשבת בתחנת איזור, אך מדי גשם רגילים נמצאים כמעט בכל משק ומשק באיזור - עד כמה שידוע לי, ולפי דעתי כדאי שהמשקים ידאגו (אולי בעזרת המועצה) למדי גשם זעירים אשר יעזרו להם לקבוע את כמות הגשם בשדות ושטחי עבוד שלהם. - אשר למצב האקלימי באיזור, הרי נוכל לקבל נתונים אשר באספו ועובדו על ידי השירות המטאורולוגי של המדינה בקריה מאז קיום התחנה. האיזור שלבו שייך לאיזור ההרים, לפיכך מצבו הטופוגרפי הוא שוגה. משקי ההרים מזדהים במקצת עם הר הכרמל, אולם הס מונחים מזרחה ודרומה, כמו בן משקים מופנים לעמק הם מבחינה אקלימית דומים. אך כאן - 16 - גם נמצא הפרשים במשקים הנמצאים במרחק של 5 ק"ג בכוון ממערב למזרח. כסו בל הארץ מרחקים קטנים כאלה נותנים לנו הפרשים בנתונים מטאורולוגיים כסו בגשם, טמפרטורה, רוח, טל, וזה מובן, כי בכל זאת המצב הטופוגרפי והגיאוגרפי מעיד על כך. לכן גם באיזור גופו אפשר למצוא שינויים ולפעמים שינויים ניכרים בנתונים מטאורולוגיים. אמסור כאן מספרי הממוצעים השנתיים, אשר עובדו ע"י שירות המטאורולוגי בקריה, לאיזור שלבו. המספרים הם לפי הממוצע השבתי פחות או יותר של שבה נורמלית. על יוצא דופן לא דובר כאן. הטמפרטורה הממוצעת השנתית של הסקסימוס היא בתנועה 10-30 מעלות צ', זה שוה 25,1 מעלות צלסיוס. המינימום הוא מתנועע בין 5-20 מעלות צלסיוס. כמו כן הטמפרטורה 5.5 מעלות מתחת לאפם עם שלג בשנת 1950/49 היא יוצאת דופן וזה 81 שנה לא קרה מקרה רומה. הלחות היחסית; הממוצע השנתי מגיע ל ־־4% 6, אולם התנודה היא בין /65 - /51. הלחות הזאת שיבת למידות הטובות ביותר, אולם בהרי אפרים התמונה היא אחרת. אשד למשקעים, בעשה חישוב ממוצע של 30 השנים האחרונות, כלומר 1950 - 1920. חקר זה הראה כ-600 מ"מ אפשר לחשוב כממוצע האופטימלי של האיזור. אולם משקים בהרים ומשקים קרובים יותר למערב, יתנו מספר אחר במקצת. אשר לרוחות, יש לציין שהאיזור מבורך בוריאנטים מרובים. כפי שבזכר לעיל, משקי ההרים יציינו תמונה אחרת מאשר משק משמר-העמק יכול לציין, כמו כן משק מגידו או גבעת עוז. ידוע שהרי אפרים, המקיפים את משמר-העמק, הם לפי מימרה ערבית "הרי רוחות" - (ג'בל האואה"). לכן לא תמיד אפשר לקבל את הרוח הנושבת במשמר-העמק כרוח הנכונה. היא נתקלת בהרים ומופיעה כרוח של כוון אחר. קשה על כן לקבוע בבטחון גמור על כוון הרוח בכלל. הרוח הדומיננטית ברוב ימות השבה היא הרוח המערבית ודרום-מערבית, פרט לרוחות מזרחיות בתקופות כמו בין פסח ושבועות ותקופת הסתיו. רוח צפונית וצפון-מערבית היא אופינית בחודשים מסוף ספטמבר עד סוף אוקטובר וראשית נובמבר. עוצמת הרוחות מתונה ברוב ימות השבה, פרט לרוחות סערה בודדות בימי החורף. - כדאי לציין את מדידת הטל, לפי המכשיר המיוחד שהמציא ד"ר דובדבני. המכשיר נתקבל .זה הפעם השלישית בקונגרס הבינלאומי של המטאורולוגים כמכשיר המדויק ביותר. מדידת הטל באיזורנו מסכמת כ-40 מ"מ משקעים בתקופת הקיץ. אין זו כמות מבוטלת. עוד מספר מלים על החינוך המטאורולוגי. זה כסה שנים מתקימים חוגים לחובבים בין התלמידים במוסד החינוכי במשסר-העמק. מטרת החוגים להכשיר קדרים צעירים לעבודה מטאורולוגית החשובה במיוחד בארצנו. לפי מיטב ידיעותי איזורנו הוא הראשון המארגן חוגים כאלה ובהצלחה, וכדאי שגם באזורים אחרים ינסו לארגן הזגים דוסים. דולק. אברהם גורן גרין משמר-העמק - 17 - פעולות הועדה החקלאית האזורית המשך העבודה בשרות השדה (המחלקה לשימוש יעיל במים). ביום 23 בינואר ש.ז. התקיפה ישיבה של הנהלת שרות השדה כדי לדון בהמשך הפעולה בשנה הקרובה. נוכחו בישיבה: בועז ;מהמדור לשימוש יעיל בסים בת"א); נורמן ר. (מפקח המדור בצפון), הרנוי (מנהל המעבדה של השרות), פסח הרמתי ;מפקח של השרות באזור), א. לובין (יו'ר מועצת נהלל), ז. הורוביץ ;קצין פיתוח), צבי עופר (הועדה החקלאית של מועצת נהלל), יצחק לפידות. סדר היום של הישיבה: הכנת דו"ח של השבה שחלפה והכנת תכנית הפעולה לשנה הקרובה. בדו"ח של עובדי השרות נמסר שהחומר על הפעולה בשנה החולפת רוכז ונמסר למשרד בתל־אביב לשם עריכה והדפסה. חברי ההנהלה תבעו בתוקף שיתקימו ימי עיון עוד בתחילת חודש מרץ, בטענה שבמועד מאוחר יותר אי אפשר יהיה לרכז את העובדים במשקים לימי עיון, וכל הסיכום של העבודה בסבה שחלפה יאבד הרבה מערכו ולא יהיה שימושי. על כן הוחלט שיתקימו ימי עיון עוד לפני הדפסת החומר והסיכומים יוגשו למשתתפים בצורת הרצאות. יום עיון אחד יהיה מוקדש לענף תפוחי עץ ויום עיון שני לענף המרעה הזרוע בצירוף גידולים שונים, כגון סלק סוכר, כותנה ובוטנים. אנשי השרות ידאגו כמו-כן להבאת מרצים מחוץ למסגרת.שרות השדה. המשקים יקבלו הודעה על מועדי ימי העיון ועל סדר היום. לגבי הפעולה בשנה הקרובה חל שינוי יסודי בשיטת העבודה. אחרי פעולה בצורה של תחנות תצפית במשך שנתיים, הגענו למסקנה שהגיע הזמן לפרוץ את המסגרת הצרה באופן יחסי של תחנות התצפית, ולעבור להדרכה מעשית מבוססת על החומר אשר הצטבר במשך שנתיים. אנו נקים תחנות תצפית רק בשני גידולים: מלק סוכר וכותנה, שעד כה לא הספקנו לחקור אותם. ביתר הגידולים נעבור לשיטה של נקודות בקרת, ז.א. תהיה בקרת חדסית של ההשקאה, מלווה הדרכה ובדיקות רטיבות. נוסף לכך יתן השרות הדרכה בבקרת יעילות הפיזור של הממטרות, מדידת מים, מדידת לחץ ובקרת ציוד. ההצעה לגבי קיום תחנות התצפית ונקודות בקרת לשבה הקרובה הן כדלקמן: א/ תחנות תצפית: סלק סוכר - כפר החורש ועינוה. כותנה - יפעת, בית שערים או גבת. ב/ נקודות בקרת: תפוחי עץ - גבת ומשמר העמק. הדרים - שריד . תירס גר. - אלונים, יקנעם, הםוללים,דליה, כפר יהושע. תפ"א - שדה יעקב, גלעד, בהלל. מרעה זרוע - רמת השופט, גבעת עוז, אלוני אבא. בוטנים - הזורע. עגבניות - עין השופט. - 18 - ההצעה הזאת תעסוד בבירור בישיבת המועצה. הרכבנו את הרשימה בעיקר מגידולים שהם־ חשובים לדעתנו מבחינות שונות. המשקים אשר מעונינים בשינוי ההצעה מתבקשים להודיע על כך לרכז החקלאי כדי שאפשר יהיה לברר את ההצעות האלטרנטיביות לפני הדיון בישיבת המועצה. בכל השטחים שיש בהם נקודת בקרת תיעשה בדיקת הנתונים הקבועים (משקל נפחי, בית קיבול השדה, נקודת כמישה וכוי"). בקרת ההשקאה תגיע גם לאותם המשקים שאין בהם נקודת בקרת. ביחס לעבודה במעבדה, הוטל על סר בועז מסינהל המים, לבדוק את מדרי העבודה בה ולהביא את ו'דו"וו שלו לישיבה הקרובה של ההנהלה. המגמה היא לבצע בדיקת קרקע של שטחי הפיתוח במעבדה שלנו, מבלי לפגוע בעבודה השוטפת של המעבדה. החלטה סופית בעבין זה תתקבל אחרי שמיעת הדו "ח של פר בועז. מלחמה בארבה ביום 30 בינואר ש.ז. התקים בחיפה כינוס של באי כח המועצות האזוריות לשם ארגון הפעולה להשמדת הארבה הצהוב. עם הופעת להקות ארבה צהוב במקומות שונים בארץ יש הכרח להתכונן גם אצלנו לקראת פעולה, היות ואין בטחון שמזיק זה לא יופיע גם אצלנו. ברצוננו למסור להלן את תמצית הדברים שנאמרו בכינוס הנ"ל. הסכנה כעת רק מפלישת ארבה צהוב, אשר מטיל ביצים במקום בו הוא חונה. הבקיעה בתקופה בין 8-2 שבועות (תלוי בטמפרטורה). ימים אחדים אחרי הבקיעה מתחילה נדידה וזלילה במידה חזקה יותר. מרחק הנדידה בגיל צעיר של הזחל הוא כ-300 מטר בתקופה מאוחרת יותר עד 10 ק"מ ביום. יש 5 שלבי התפתחות של הזחל אשר מסתימת אחרי 6-4 שבועות. אחרי הבשל האחרון מופיע ארבה ורוד, בעל כנפיים,שהוא זולל במידה רצינית ביותר ומסוגל לנדוד למרחקים גדולים. קיום הארבה הוורוד בתקופה של 6-5 שבועות, השלב הבא ארבה צהוב. בשלב זה גם בגרות מינית. הארבה מטיל בדרך בלל פעמיים, יש הפסקה של שבוע עד שבועיים בין הטלה להטלה. הארבה מסוגל להטיל עד 5 פעמים. פעולות השמדה. א) ארבה ורוד: ריסוס ואיבוק ברעלי מגע (,בהתאם לחומר אשר נמצא במשקים). בשטח שהוא פחות מ-50 ד' חייב המשק לטפל לבד. ב) ארבה צהוב: לפי ההוראות האחרונות מנסים להשמיד גם את הארבה הצהוב, כדי למנוע את ההטלה, אך במקדה שההטלה כבר החלה, רצוי שלא להפריע לארבה בזמן ההטלה. בשטח כזה יש בכל אופן לפעול בגד הזחלים. במקרה שהארבה הספיק להטיל יש לממן את השטח. פעולת ההשמדה של הארבה הצהוב צריכה להיעשות רק בזמן שאין חשש לגרשו. (מאוחר בערב, בלילה, מוקדם בבוקר). ג) זחלים: להכין את הפעולה ביום הראשון של הבקיעה. התחלת הפעולה רק ביום השלישי אחרי הבקיעה. הפעולה-פיזור סובין סרעלים (אגרוסייד 7). את הס תיון מקבלים מוכן מאת המחלקה להגנת הצומח. הפיזור בעשה בעזרת מפזרת זבל חיפי, בתנאים טופוגרפיים לא נוחים ביד. כמות הסובין ל-1 ד': 5 ק"ג. פעולת הזחלים תלויה במידת החום. בטמפרטורה במוכה מ- 18° אין פעילות, לכן שעות אלה מתאימות לפע־דלת. - 19 - המחלקה דורשת: קביעת חבר אחראי בכל משק לפעולה נגד ארבה. בכל מקרה של הופעת ארבה יש להודיע מיד למחלקה להגנת הצומח יפו, טל. 81213. צורת ההודעה: צבע הארבה, גודל הלהקה, ציון השטח (רצוי לפי קראורדיבטות),שטח בור או שסח עיבוד, טופוגרפיה של השטח. ניקוז ביום 24 בפברואר ש.ז. נתכנסה ועדת הניקוז לישיבה, בה השתתף הפרופסור לאודרמילק, מנהל המחלקה להנדסה חקלאית בטכניון בחיפה. בישיבה זו הוחלט על הקמת חלקה נסיונית לשיטות ניקוז בשיתוף עם מחלקת הניקוז של ת.ה.ל. ועם הפרופז לאודרטילק; לעשות צעדים שממון המפעל הזה יבוצע ע"י "קרן רוקפלר"; מקום הנסיון בקבע בקבוץ הזורע. על הישיבה הב'ל נמסור בפרוטרוט בחוברת הבאה של העלון. יצחק לפידות. ידיעות על עבודות הטרקטורים 1/ טרקטור קטרפילר די.8 גמר את העבודה בחפירת בריכה במשק רשפים. מחמת הגשמים האחרונים כל העבודות נפסקו, ויש תקוה שתחודסנה בזמן הקרוב. 2/ טרקטור טי.די.24 נמצא עוד במוסך של החברה, ותוך שבוע ימים יצא לשם הכנתו לעבודת שדה. ראובן לביא. - 20 - מעלוני הישובים שבאזור (בידיעות משמר העמק" מס. 8 מיום 16.3.56) סכנת הכלבת טרם חלפה זו השנה השביה שאנו דואגים באופן סדיר לחיסון הכלבים המצויים אצלנו, וחשבנו שיצאנו בכך ידי חובתנו. אולם התברר, שאין די בזה. באחרונה נודעו מקרים בהם נתגלו כלבים מחוסנים כנושאי טפילים של מחלת הכלבת. זאת אוסרת: כלבים שבושכו ע"י חיות נגועות, לא יאונה להם רע בהיותם מחוסנים. אולם הטפיל מקנן בהם והם מסוגלים להעביר את המחלה באופן המקובל (ע"י נשיכה, לקיקה, וכו'). האמצעי היחידי העשוי למנוע את הסכנה - הוא מחסום לפה הכלבים, לפחות בשעות היום. אמנם הכלבים שלבו קשורים ברובם, אבל לא יעבור יום טבלי שישתחרר כלב זה או אחר וישוטט חופשי בחצר. וכלב כזה עלול כמובן לנשוך. כאן אזכיר שוב, שטפול נגדי - והוא חייב להנתן בכל מקרה - אינו נעים כלל: 14 זריקות מכאיבות ביותר. זאת מבלי לחשוב את המקרים שלא יגיעו לידיעת הרופא, מתוך זלזול בשריטה קלה או כדומה. בקצור: דרשתי מבעלי הכלבים להלביש את ידידיהם מחסום, דרשתי ולא נעניתי., מסרתי את הענין למזכירות להמשך הטיפול ואבי מביא אותו לידיעת הצבור שאשפוט מה עדיף: הוצאות עבור כך וכך מחסומים, והסבל הנגרם לכלבים ע"י נשיאתם - או הוצאות עבור טפול רפואי והסבל הנגרם לאנשים או ילדים. המסקנות נתונות בידיו. עוד אבי מזהיר מפני החזקת חתולים כחיות שעשועים, בעקר בבתי הילדיה. גם חתולים שייכים למעבירי הכלבת ומבחינה אחת הם אף מסוכנים מכלבים: לא ניתנות להם, משום מה, זריקות חיסון. ההודעות החוזרות ונישנות בעתונות וברדיו מכוונות גם אלינו. אנשים המתעלמים מהן ובטוחים - לא ידוע על סמך מה - שהרעה לא תגיע עדיהם, מזמינים את הצרות לביתם. אבי רוצה להשתמש בהזדמנות זו, כדי להפרד מעל הקהל כסניטר. נפלה בחלקי הזכות להיות הסניטר "המקצועי" הראשון ולפי שעה האחרון. במשך שבתיים הצלחתי להשמיד, בצד אי אלה רבבות פשפשים גם את היחסים התקינים עם כמה וכסה בעלי תפקידים, אשר באמת ובתמים לא הבינו מה רציתי מהם ולשם מה הטרדתי בלי סוף בדרישות, שעד אז אפשר היה סוב מאד גם בלעדיהן. עכשו יכול הכל לחזור ולהיות כלא היה, ואני מבקש את סליחתם על אשר העמדתי את סבלנותם במבחן קשה. לחצרן, יעקב י., אשר מעתה יש לפנות אליו בכל אשר היו רגילים לפנות אלי, אני מאחל הצלחה. לקבוץ, אשר עשה לפני שנתיים מאמץ הסטורי, ועכשו חזרה והתישבה עליו דעתו - אפשר להבין לקשייו. דרושים לו כאויר לנשימה: שני במאים, ציירים, רקדניות, מנגנים.... סניטר אחד - טרם הגיע זמנו. יוסף ס. הערת המועצה: הסבה חוסנו כל הכלבים במשקי האזור: במישור ובהרים. - 21 - תוספת 71/2% למס הכנסה בעמוד 18 של החוברת הראשונה של עלונבו הודענו על קבלת תשובת נציב סם ההכנסה על מכתבנו בענין התוספת של °/71/2° לסם הכנסה. והבה תוכן התשובה של נציב מם ההכנסה: לכבוד מועצה אזורית מגידו, משמר העמק. אדונים נכבדים, הנדון: 7.5% תוספת למס הכנפה לרשויות המקומיות מכתבכם : מס' מ/9 158 מיום 27.9.1955 בסעיף l)48) לפקודה ניתנה הסמכות לשר האוצר, באשור וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו באיזה אופן וכרי איזה שיעורים ינוכה מס מן הסכום המשתלם לנשום. אינני סבור כי שר האוצר חרג מסמכותו הנ"ל שעה שהביא בחשבון, לצורך חישוב המם שיש לבבות במקור, את העובדה שקרוב לודאי שתוטל תוספת מם לרשויות מקומיות. אדרבא, בראה לי כי במעשה זה כיוון שר האוצר לדעת המחוקק, כפי שאפשר להסיקה מסעיף 48 הנ"ל, שכן על יהי כך התאים במדת האפשר את סכומי המם שיש לנכות במקור אל סכום המס שהנשום יהיה חייב בו בסופו של חשבון. יש לציין כי כדי להסיג מטרה זו הובאו בחשבון בחישוב הנ"ל גם הקלות ממם לנשום, בהנחה סהבשום יהיה זכאי להקלות אלה, כגון הקלות בגין תשלומים סוציאליים לפי סעיף 16. סמכות זו שניתנה לשר האוצר בסעיף 48 ניתן להשוותה עם הסמכות שניתנה לו בסעיף 3J62). שתי הסמכויות הללו מטרתן לאפשר קביעת תשלומי מם שיש לשלם במשך שנת המס באופן שהתשלומים יתאימו בטדת האפשר לסכום המם שייקבע בסופו של חשבון בשומה. במובן, אם יתברר בזמן עריכת השומה כי נוכו (או שולמו) סכומים גבוהים מדי - תוחזר היתרה לנשום. ולהלן תוכן תשובתנו על המכתב הנ"ל: לכבוד נציבות מם הכנסה ירושלים א. נ. , הנדון: 71/2% תוספת למס הכנסה לרשויות המקומיות מכתבכם םם7אטה/701/5/ש/910 מיום 9.12.55 סעיפי הפקודה, שהובאו במכתבכם הנ"ל, אינם מעניקים לשר הא וצר את הסמכות לקבוע ניכויים בלתי חוקיים ובלתי מציאותיים. השר אינו יכול כמו כן להביא בחשבון ,את העובדה שקרוב לודאי שתוטל תוספת מס לרשויות מקומיות". - 22 - כל עוד לא הוחלט על הטלת התוספת וההחלטה לא פורסמה כחוק, הרי הטלת התוספת איננה "עובדה". מאידך קיימת כיום העובדה עהתוספת 71/2% למס הכנסה לענת העוטה 1956/57 מההכנסה על ענת 1955/56 לא הוטלה עדיין על ידי אף אחת טהרעויות המקומיות ואף החלטה אחת לא פורסמה ברעומות. ולכן התוספת הזאת אינה קיימת ולא יכולה לעמש כבסים או כמכשיר לקאלקולאציה כלשהי. מובן מאליו, שאם (הסיפא של מכתבכם הנ"ל) "יתברר בזמן עריכת השומה, כי נוכו (או עולמו) סכומים גבוהים טדי, תוחזר היתרה לנישום". הפיסקה הנ"ל של מכתבכם אפשר ליחסה, למשל, לסכומים שעולמו ע"ח "קרן הסגן" ולא ע"ח "מם המגן" אשר טרם הופיע בחוק המחייב. הוא הדין בנוגע לתוספת הנדונה, אשר התנאים לחוקיותה, כלומר קבלת החלטות ופרסום ההחלטות, לא באו על ספוקם. משל לארץ פלונית שהשתחררה משלושת כובעיה. בכל חלק הכבוש היה חל החוק הפלילי של הכובש. בשני חלקיה הכבושים מי שעבר על הסעיף האומר בסטיאליזם, היה צפוי לעונש מאסר משנה אחת עד ל-6 ויותר שנים. בחוק הפלילי של חלקה השלישי של הארץ הזאת חסר - מטעמים ידועים - הסעיף האוסר העבירה הנ"ל. אזרחי החלק הכבוש הזה היו בטוחים, כי "קרוב לודאי" שבחקיקה האחידה של שלושת החלקים המאוחדים של הארץ הזאת העבירה הזאת תיענש. אבל עד אז אף שופט לא הרשיע בחלק זה של הארץ את העבריך בפשע חמור זה. כל עוד הטלת התוספת למס הכנסה לא בוצעה ע"י הרשויות המקומיות כחוק, אין לכלול התוספת הזאת לסכום מם ההכנסה והכללתה לסכום מם הכנסה מהווה הפרת החוק הקיים, הוא חוק הרשויות המקומיות (תוספת למס הכנסה), תשי"ב - 1952, שפורסם בספר החוקים מם. 110 מיום 5.9.52, עם. 342. בינתיים קבלני ממשרד הפנים את המכתב הבא: לכבוד מועצה אזורית מגידו משמר העמק. א. נ., הנדון:- החלטה על הסלת תוספת של 7,5% למס הכנסה לשנת 1956/57. נא להמציא לנו בהקדם החלטת המועצה בדבר הטלת תוספת של 7,5% למס הכנסה בהתאם לסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (תוספת למס הכנסה), תשי"ב ־ 1952. רשות מקומית אשר לא תקבל החלטה כזו עד ה-15 למארס תחויב בתשלום של 50% משכורת המורים לשנת 1956/57. בכבוד רב, ש. רוטנברג יועץ כספי - 23 - הערה: הסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (תוספת למס הכנסה), תשי"ב -1952 שהסברו ע"י בית המשפט העליון, צטטנו בעמוד 17 של החוברת הראשונה של עלוננו, דהיינו: "המם המוטל ע"י הרשויות המקומיות, אם רצונו בכך, אינו נותן למשרד הפנים או למשרד האוצר, שהם - לפי ההסבר הב"ל - אינם אלא המנגנון הטכני לגביית המס המקומי הזה. את הזכות לדרוש מהרשויות המקומיות קבלת ההחלטות על הטלת התוספת הזאת בתוספת "סנקציה" כלשהי. קוראינו המעונינים בהסבר נוסף בענין הנ"ל מתבקשים להמציא לגו בכתב את שאלותיהם וייעיו במישרין או בחוברת הקרובה של עלובנו. ק. ועדים מקומיים הודות לפניותיה המרובות של מועצתנו נהנים גם הועדים המקומיים בהתיסבות העובדת משחרור ממם קניות על סחורות שנקנו על ידיהם למטרות מוניציפליות, כמו שאר רשויות מקומיות כגון עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות. הרשויות המקומיות האלה נהנות גם מפטור ממכם בקנית מכוניות וכוי לפי תעריף המכס, ולא כן הועדים המקומיים. להלן תוכן ההתכתבות של מועצתנו עם הגורמים המתאימים בענין שווי זכויות הועדים המקומיים בעניני המכס עם יתר הרשויות המקומיות: לכבוד מנהל המכס והבלו חיפה א. נ., ב"פקדדת הפרשנות" מיום 1,1.54 (דיני ישראל מם. 1 מיום 1,1,54) נמצא הפרוש הבא של המונח "רשות מקומית": "רשות מקומית" - עירי ה, מועצה מקומית או רשות כיוצ» בא־לה, שנתכוננו בכוח בר תוקף אותר. שעה, הקובע הוראות בדבר הקמת רשות של שלטון מקומי". סעיף 4 של פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948 אומר: "העיריות, המועצות המקומיות ושאר הרשויות המקומיות וכו'". "העיריות" הן הרשויות המקומיות שנתכוננו בכוח חוק בר תוקף, כלומר בכוח פקודת העיריות, 1934. "המועצות המקומיות" הן הרשויות המקומיות שנתכוננו בכוח צו המועצות המקומיות;א), תשי"א - 1950 (קובץ התקנות מס. 127 מיום 12.11.50, עם. 178). - 24 - "שאר הרשויות המקומיות" כלומר: "המועצות האזוריות", הרשויות המקומיות, אשר בנוגע להן אינו קיים עדייו צו אחיד וכולל, אולם צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית עמק הירדן), תש"י - 1949 (קובץ התקנות מס. 49 מיום 21.11.1949) משמש תבנית ודוגמה שאליהן צמודים שאר הצוים של המועצות האזוריות. "הועדים המקומיים" הם הרשויות המקומיות של כל ישוב מן הישובים המהווים ביחד את המועצה האזורית, ולהם, כלומר ל"ועדים המקומיים" -בהתאם לפרק ה-15 לצו המועצות המקומיות (מועצה אזורית עמק הירדן), תש"י - 1949 הנ"ל - אותן הסמכויות שיש למועצה האזורית כולה בשטח שפוטה, לרבות להטיל מסים. ובכן ברשת של תאי השלטון המקומי, הפרושה על פני ארצנו, ישנם: א. עיריות; ב. מועצות מקומיות; ג. מועצות אזוריות; ד. ועדים מקומיים; ברצוננו להפנות בזה את תשומת לבך על שני מקרים, בהם משום מה בשני "צווים" קופחו יותר ם־50 מועצות אזוריות ומאות של ועדים מקומיים שקיימים בכוח חוק בר תוקף במדינתנו. 1/ בסעיף 1(א)(24) לצו מם קניה (פטור), תשט"ו - 1954 (קובץ התקנות מם. 478 מיום 14.10.54, עם. 29) אנו קוראים: "עיריה, מועצה מקומית או מוסד שהוכר על ידי שר הסעד' לצורך פסקה זו כמוסד צדקה, אם הסחורות הן מלבושים או לבנים שנמכרו להם במתנה ומיועדים לחלוקה לצרכי עזרה" - פטורים ממם קניה. לפי עניות דעתנו סעיף זה טעון תיקון, דהיינו: במקום המלים "עיריה", "מועצה מקומית" צריך להיות "רשות מקומית" או צריך להוסיף למלים "עיריה", "מועצה מקומית", את המלים "מועצה אזורית", "ועד מקומי". עלינו להפנות את תסיסת לכך, כי בסעיף 1(א)(3) ־לאותו 'הצר כתוב שפטורים ממם "ועד מקומי" או "רשות מקומית", כלומר עיריה, מועצה מקומית ומועצה אזורית. 2/ בצו תעריף המכס והפטור (החלפת התוספת), תשי"ד - 1954 (קובץ התקנות מס. 447 מיום 18.5.54, עם. 842, סוג 6, מספר הפרס 785) מפורטות סחורות פטורות ממכס המובאות "על ידי עריות, מועצות מקומיות ומכבי אש". הפרט הזה של תעריף הסכם והפטור טעון, לדעתנו, תיקון דלהלן: במקום המלים "עיריות, מועצות מקומיות" צריך להיות "רשויות מקומיות" או צריך להוסיף לסלים הנ"ל את המלים "מועצות אזוריות, ועדים מקומיים". לחג העצמאות תשי"ז ולאחד במאי 1956 ברכתנו שלוחה לכל הישובים והתושבים שבאזורנו, לחברי המועצה ולעובדיה המועצה האזורית מגידו תכנית אזורית לחגיגת יום העצמאות תשט"ז יום ראשון. ד' באייר תסס'ז - 15.4.56, ערב יום העצמאות: בשעה 4.00 אחה"צ עולים על הר הגעש שבמשמר העמק; הקבוץ משמר העמק על משקו, פלוגת צבא מהגדוד המאומץ ע'י המועצה, כתות עתודות מכל קבוץ וקבוץ בתלבושות חאקי על דגליהם ועל בשקם; מפקד, אזכרה, אלומת אש; "דבר יום העצמאות" - ישא ח"כ יעקב חזן; "אל הלוחמים" - ישא את דברו המפקד לשעבר של חטיבת גבעתי, חבר עין השופט, שמעון אבידן; עם סיום המסדר חגיגה, זקוקי די-בור וכו'. יום שני, ה' באייר תשט"ז - 16.4.56, יום העצמאות: אחרי המפקד בחיפה מתאספים נציגי הקבוצים שבאזורנו וילדי בתי הספר באזור, ע'י שער הכניסה של משמר העמק על מנת לקבל את פני הגדוד המאומץ; אירוח חיילי הגדוד המאומץ ונציגי הישובים בחדר האוכל סל מסמר העסק; שר הפיתוח, החי מרדכי בנטוב, ישא את דברו למסובים. - 25 - לדעתנו, למשל, צבורות, תעלות מלאכותיות ואביזריהם לצרכי ניקוז וביוב, מודדי מים, קובעים מפלדה סנגנית לצרכי התגוננות בפני התקפות האויר וכו' מעניבים לא פחות גם את המועצות האזוריות וגם את הועדים המקומיים. עלינו להפנות את תשומת לבך על הפסקה "ח" של הפרט 785 הנ"ל, אשר לפיה פטור ממכם "ציוד סניטרי, המובא ארצה על ידי רשויות מקומיות. לבתי כסא צבוריים". ברור, שבאן פטורים ממכם עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וועדים מקומיים. ביתר סקרים הפרט 785 משום מה מקפח את המועצות האזוריות ואת הועדים המקומיים. נודה לך באם תואיל להודיענו בהקדם האפשרי על הצעדים שיונקטו על ידיך על מנת שהתיקונים הנ"ל ייעשו בזמן הקרוב. תשובתו של מנהל המכס והבלו: לכבוד מועצה אזורית מגידו משמר העמק. אדונים נכבדים, אתכבד לאשר קבלת מכתבכם מס' ח/ע-1342 מיום 6.5.55 ובתשובה להודיעכם כי פטורים מסכם וממם קניה ניתנים למועצות אזוריות במידה שהם ביתנים למועצות מקומיות, שכן לפי הבנתנו מועצה הנקראת אזורית אינה אלא מועצה סקוטית. הואילו נא לעיין בסעיף 2 לצו המועצות המקומיות (מועצה אזורית עמק הירדן), תש"י ) 1949, (ק"ת 49) שעליו אתם מסתמכים ובו נקבע במפורש שתחום המועצה יתנהל על-ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם "מועצה אזורית". אשר לועדים המקומיים מוענקים להם פטורין ממס קניה במסגרת סעיף 1(א)(3) לצו הפטור (ק"ת 478). לא זכור לנו אף מקרה אחד של קיפוח, אולם מוכנים אנו לדון שוב בשאלה אם יתברר שיש לה אמנם חשיבות של ממש. יחד עם זאת אורשה להעיר כי עניניהן של הרשויות המקומיות נמצאים בטיפולו של משרד הפנים שלחוות דעתו נזדקק. מכתבנו אל משרד הפנים. הנדון: ועדים מקומיים. אנו מסתמכים על מכתבנו מס. ח/ע-1298 מיום 12.4.55 אל מנהל הסכם והבלו ועל תשובתו של מנהל המכס והבלו מס. מפ./2031/54-א' מיום 13.6.55 על מכתבנו הנ"ל, אשר את העתקיהם של שני המכתבים האלה אבו מצרפים בזה, בקשר עם הסיפא של תשובתו של מנהל המכס והבלו הנ"ל, אבו מתכבדים בזה לפנות אל משרד הפנים בבקשה להביא לתיקון סעיף 1(א)(24) לצו מם קניה (פטור), תשט"ו - 1954 (קוב־ן התקנות מם. 478 מיום 14.10.54, עמ' 29) וסוג 6 מספר הפרם 785 בצו תעריף המכס והפטור - 26 - (החלפת התוספת), תשי"ד - 1954 (קובץ התקנות מס.447 מיום 18.5.54) בהתאם להצעותינו במכתבנו הנ"ל אל מנהל המכס והבלו. אבו פונים אל משרד הפנים, כיוון שמנהל הסכם והבלו הבין אל נבון, כי כוונתנו במכתבנו אליו היתה בעיקר לועדים מקומיים שהם בהתאם לחוק הקיים בבחינת רשויות מקומיות. אבו מבקשים לשים קץ לאי פעולתו של משרד הפנים עד כה בשטח המוניציפליזציה של הישובים בתוך המועצות האזוריות בהתחלה על ידי תיקון סעיפי החוקים הנ"ל. תשובתו של משרד הפנים. אנו מאשרים בתודה את קבלת מכתבכם ח/ע/1860 סיום 24.2.56, אשר לתוכנו ברצוני להודיעכם, כי בעית פטור ממכס ומם קניה נמצאת בטיפול היועץ המשפטי למשרדנו זה זמן מה, ותובא להכרעה בפני הנהלת משרדנו ומשרד האוצר בעתיק הקרוב. אשר לבעית מעמדם המוניציפאלי של ועדים מקומיים במסגרת המועצות האזוריות, הרי נושא זה עומד כעת לדיון בפני ועדה מיוחדת אשר חייבת להגיש את המלצותיה בנדון לשר הפנים עד סוף חודש זה. הערה: כפי ששמענו, עומדים השלטונות לבטל את פטורים ממס קניה וממכס בנוגע לרשויות מקומיות. גם אז שאלת הועדים המקומיים, כלומר בעית המוניציפליזציה של ישובי ההתישבות העובדת,בעינה עומדת. ק. עפולה עמוסה? - אינה עונה? - תחיג 01 נהלל בתשוגה לבקשתנו הנזכרת בדף 23 של חוברתנו הראשונה בענין סרובה של נהלל להעביר שיחרת חרץ ססוכזית משמר העמק, קבלנו ממשרד הדואר את התשובה הבאה: "בתשובה למכתבכם מס' 1796-5/3 מיום 18.1.56 אל מהנדס מחוז חיפה והצפון בדבר העברת שיחות מהטלפונים המחוברים למרכזית משמר העמק באמצעות מרכזית נהלל הנני להודיעכם כי נתנו הוראות מתאימות בנדון למנהל הדאר נהלל בהתאם לבקשתכם. ב/מנהל המדור." - 27 - בראבו, כבוד השר ! 1/ סוף סוף הובאה לכנסת, ע"י הח' בר-יהודה, הצעת תקון לפקודת הרשויות הסקוטיות (מס עסקים), 1945, אשר לפיה תהיינה הרשויות המקומיות רשאיות להעלות את שיעור מם העסקים עד לאלפיים ל"י, בעוד שהמכסימום עד כה היה אלף ל"י בלבד. ההצעה נתקבלה ע"י הכנסת. וכך הועלה "הגג" של הפקודה הנ"ל. עכשיו אנו מחכים להעמקת היסוד של החוק הנ"ל, על מנת שתצסח מתקון חוק זה תועלת לפעולות הרשויות המקומיות. כוונתנו היא להתאמת המונח "עוסק" לצורך פקודה זו לעמדת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפסק דינו מס. ע.א.מס. 368/54 מיום וי, באייר תשט"ו (28.4.1955) דהיינו: "העוסקים בתחום אזור שפוטה של הרשות המקומית בכל מלאכה או עסק" - פירושו אדם שמבצע פעולות הקשורות בעסקו או המלאבתו בתחום המועצה, בין אם מקומה של הפעילות המסחרית והמסגרת הארגונית של העסק או של המלאכה בתחום שפוטה של הרשות המקומית או מחוצה לה. 2/ בשנת 1955/56 לא עלה בידו של שר הפנים הקודם להקל על הרשויות המקומיות בענין דחית פרעון החובות מהלואות. להלן הודעת משרד הפנים בענין חשוב זה: הנני מתכבד להודיעכם כי הוסכם עם שר האוצר לדחות 50% משעורי הפרעו־ן של שנת 1956/57 ממלוות האוצר לרשויות המקומיות, הן ישירות מהאוצר והן מהחלק שצריך להיות מוחזר לאוצר ע"י הבנקים. הדחיה תהיה רק לגבי הקרן, ואילו הרבית צריכה להשתלם במלואה. הודעה קרוב לודאי שרכז החקלאות האזורי שלנו, הח' יצחק לפידות, יצטרך לעבור נתוח רציני. המועצה מאחלת לח' יצחק שישוב מהר לאיתנו ולעבודתו הפוריה והחשובה לטובת האזור. בעת העדרו של הח' יצחק לפידותיטפלו: הח' ברוך מעין השופט באדמות. הח' ולטר מהזורע בהנהלת רשות הניקוז הח' ריו מהזורע בפעולות מעשיות של רשות הניקוז הח' יואב מהזורע בשמור הקרקע.משרד מבקר המדינה דין וחשבון על הביקורת במועצה האזורית מגידו ירושלים, חשו! תשכ'ז - אוקטובר 1966 משרד מבקר המדינה אגף ג' לביקורת הרשויות המקומיות דיו וחשבון מס. 3 על הביקורת במועצה האזורית מגידו ירושלים, חשון תשכ"ז- אוקטובר 1966 589 מגידו 1 דין וחשבון זה ממכם את הביקורת ע־ערך משרד מבקר המדינה על פעולותיה של המועצה האזורית מגידו בשנים 1962/63 על 1965/66. הביקורת הושלמה באוגוסט 1966. הפפגאיס שהועלו כמהלך הביקורת נפטרו לראש המועצה, לטיפול. דיל וחשבון זה כולל את ממצאי הביקורת העיקריים. הדין וחשבון הקודם על הביקורת במועצה זו הוצא בינואר 1963 והתייחס לפעולות המועצה עד שנת 1961/62. מגידו ב קרא ₪ ל£לע21:י /!לביד'־ס ס u'B71p מגידו המועצה. תחומה ואוכלוסייתה 2 המועצה האזורית מגידו כוללת 12 ישובים: 9 קיבוצים - גבעת-עוז, גלעד (אגן-יצחק), דליה, הזורע, מגידו, מסמר־-העמק, עין־-השופט, רמות-מנשה ורמת-השופט; ו—3 מושבי עובדים - אליקים, מדדך-עוז ועין־-העמק. מעברת מנסי, ליד עתיקות מגידו, שהיתה קיימת משנת 1951 ובה התגוררו 1,200 נפשות, חוסלה ,כשנת 1965, לאחר שתושביה השתכנו במקומות שונים בארץ,. באוגוסט 1966 הגיע פמפר האוכלוסים בתחום המועצה, לפי נתוניה, ל-6,000 נפש בקירוב, 3 תחוח המועצה משתרע על 166,000 דונם, מהם 91,000 דונם אדמה חקלאית - בכלל זח 7,500 דונם פרדסים ועצי פרי נשירים - 650 דונם בריכות דגים, 2,500 דונם אדמת בניין, 30,000 דונם אדמת פרעה, 32,000 דונם יערות ו-9,850 דונם אדמת טרשית. 4 הענפים והגידולים החקלאיים העיקריים של האיזוד הם רפת וגידול עדרי בקר לגשר, מפעי הדר ונשירים, בעיקר אגסים,וגידולי תעשייה כגון כותנה ומלק מוכר. ערך הייצור החקלאי יסתכם בשנת 1966, לפי *וסדני המועצה, 25-2 מיליון ל"י. 5 האגודה "ראם", אגודה חקלאית מרכזית שיתופית איזור מגידו גע"מ מחזיקה ליד משרדי המועצה מכון למיון ובית אריזה לנשיריס, בית קידוד וציוד ככד; באגודה תברים תשעה ישובים שבתחום המועצה וכן היישוב שער-העמקים שבתחום המועצה האזורית זבולון; שישה קיבוצים מאוגדים ב"הדר-העמק", אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, שבבעלותה פרדס בששה 1,800 דונם. תשעה קיבוצים שותפים ב"פרי העמק" ליד שריד, המעבד עודפי פרי הדר ונשירים לצורכי ייצוא, ובפשהטת "עוף העמק" ליד רפת—ישי. 3 מגידו 6 בתחום המועצה שגעה מפעלי העשייה שבבעלות שישה קיבוצים: "תמה" - תעשיית פלסטיקה במעיפר-העמק; ייזהר" - מפעל כימי ו"ארד" -מפעל למדי-מים, בדליה; תעשיית ארגזי ברוס ברמת-השופט;"מיברג" -תעשיית ברגים בעי ן־־השופט; "הזורע" - תעשיית רהיטים (משותפות עם גבעת-עוז), וייפלמטופיל" - תעשיית פלסטיקה בהזורע, ערך הייצור התעשייתי הסתכם בשנת 1965', לפי נתוני המועצה, ב-19 מיליון ל"י, מהם 3.7 מיליון ל"י ייצוא. מפעלי התעשייה מעמיקים 400 עובדים בקירוב, מהם באים 20 מחוץ לתהום המועצה. ך המועצה הנוכחית שנבחרה בפברואר 1966 מורכבת מ-12 חברים - כדוגמת המועצה שקדמה לה - נציג אחד מכל ישוב. 8 - במשך כל התקופה הנסקרת לא מינה מושב עין-העמק את נציגו במועצה. ראש המועצה הסביר, שיושבי המקום לא הגיעו להסכמה על בחירת ועד מקומי. הביקורת העירה כי ילל המועצה לפעול בהקדם, להסדר נציגות ליישוב זה. 9 משרדי המועצה נמצאים ליד רפת-השופט. 10 במרס 1966 העסיקה המועצה 41 עובדים - 7 במינהל ו-34 בשיריתים; עובד אחד במינהל ו-12 בשירותים הועסקו בפשרות חלקיות. פעולות המועצה 11 הוצאת המועצה בתקציבה הרגיל לשנת 1965/66 הסתכמה ב-1,152,000 ל"י ובתקציבה הבלתי רגיל - ב-606,000 ל"י. 4 מגידו 12 (1) עיקר שירותי התברואה ניתנים על-ידי הישובים; המועצה נותנת ליעווביה את שירותי התברואה הבאים: ניקוי רשת הביוב של הישובים, שירות אנטימלרי והדברת עשבים. החל באפריל 1966 מעסיקה המועצה תברואן בפשרה מלאה. 13 המועצה משתייכת ל"רשות ניקוז מגידו" יחד עם שש רשויות מקומיות אחרות. 14 הוצאת המועצה לתברואה בשבת 1965/66 הסתכמה ב-14,200 ל"י, וכוסתה מהשתתפות ועדי ישובים - 8,900 ל"י (62%), מגביית אגרות מלאכה ותעשייה - 600 אי (4%); השאר - 4,700 ל"י (34%) - כוסה מכספי המועצה. 15 (2) במסגרת שירותיה החקלאיים מעסיקה המועצה רכז חקלאי, במשרה חלקית, לשם הדרכה ולהדברת מזיקים, ומשתתפת בהחזקת מעבדה לשירות שדה של משרד החקלאות. הוצאת המועצה לשירותים חקלאיים בשנת 1965/66 הסתכמה ב-32,300 ל"י, וכופתה מהשתתפות ועדי ישובים -19,000 ל"י (60%), מהשתתפות משרד החקלאות - 4,000 ל"י (12%) ומכספי המועצה - 9,300 ל"י (28%). 16 (3) המועצה מאוגדת, יחד עס עוד 16 רשויות מקומיות, ב"איגוד ערים איזור יזרעאל (שירותי כבאות)", שמרכזו בעפולה. האיגוד מקי*ם ליד משרדי המועצה תחנת-ביבוי משנה, המצוידת במכונת כיבוי, והמועצה משתתפת בתשלום שכר הנהג. 17 הוצאת המועצה לשמירה ובטחון בשנת 1965/66 הסתכמה ב-21,300 ל"י, מזה 12,000 ל"י השתתפות בהוצאות האיגוד לכיבוי-אש, 7,200 ל"י שכר לנהג ו-1,900 ל"י השתתפות בהוצאות לשירותי הג"א. ההוצאה כוסתה 5 מגידו מהשתתפות הממשלה - 6,200 לי (29%), מהשתתפות האיגוד - 3,500 ל"י (16%) ומכספי המועצה " 11,600 לי (55%). 18 (4) לשם תכנון הבנייה והפיקוח עליה משתייך תחוס המועצה למרחב תכנון מקומי"יזרעאלים", המשותף לשש רשויות מקומיות. הוצאת המועצה לתכנון המתכסה בשנת 1965/66 ב-4,600 ל"י, וההכנסה הסתכמה באותה סנה ב—9,600 ל"י. 9ן• (5) בבעלות המועצה בניין משרדיה ומן מבנה של אכסניית גוער, רבב המועצה כולל חמישה אוטובוסים, שני אמבולנסים, מכונת כיבוי ושלוש מכוניות נוסעים. 20 - אכסניית הנועד נזרם נרשמה בספרי האזזזוה על שם המועצה. 21 המועצה הוציאה בשנת 1965/66 לנכסים ציבוריים (אחזקת כבישי גיסה, בטיחות בדרכים, ולגנים ונטיעות) סכום של 26,200 ל"י. הוצאה זו כוסתה מאגרות כלי-רכב, באמצעות החשב הכללי - 9,700 ל"י (37%), מהשתתפות מע"צ באחזקת כבישים - 3,300 ל"י (13%) ומכספי המועצה -13,200 לי (50%). 22 (6) באכסניית הנוער "בית אתם" (עייש מנחם ברגמן ז"ל), ליד רמת-השופט, 110 מיטות, לאחר השלמת מבנה נוסף (7.2 מיטות) בקיץ 1966. הוצאת המועצה לאכסניית הנוער בשנת 1965/66 הסתכמה ב-20,100 ל"י, מזה 17,000 ל"י לפרעון מילדותן ההוצאה כומתה מדפי לינה - 5,400 ל"י (27%) ומכספי המועצה - 14,700 ל"י (73%). 6 מגידו 23 (7) לחגיגות ולטכסים ולאימוץ יחידות צה"ל הוציאה המועצה בשנת 1965/66 סכום של 7,900 ל"י, שכוסה מהשתתפות ועדי הישובים - 1,600 ל"י (10%), ממכירת כרסיסי כניסה - 1,100 לי (ט?12) ומכספי המועצה - 5,200 אי (/68). 24 (8) השתתפות המועצה בהוצאות על השירותים המוניציפליים של ועדי הישובים הסחבמה בשנת 1965/66 ב-58,000 ל"י ובדמי חבר לארגון המועצות האזוריות - ב-2,100 ל"י. באותה השגה היו למעוצה הכנסות ממתי שירותים לאגודים שבתחומה בסכום של 19,300 ל"י ומוועדי ישובים - בסכום של 2,200 ל"י. תינור 25 בתחום המועצה נמצאים תשעה בתי-טפר ממלכתי ים ,מוחזקים על-ידי ועדי הישובים, בהם לפדו בשנת הלימודים תשב"ו 504 תלמידים ב-46 כיתות, ושלושה בתי-ספר ממלכתייס-דתיים,מוחזקים על-ידי משרד החינוך והתרבות (80%) ועל-ידי ועדי הישובים והמועצה ,בהם למדו באותה שנה 355 תלמידים ב-23 כיתות. בשני בתי-ספר ממלכתיים אזוריים (במשמר-העמק ובעין-השופט), המוחזקים על-ידי קיבוצים בתחום המועצה, למדו 119 תלמידים בכיתות ז' ו-ח'. 26 המועצה מפעילה חמישה אוטובוסים להסעת תלמידים לבתי-ספר ומבוגרים - לפעולות תרבות. הוצאת המועצה להפעלת האוטובסים בשנת 1965/66 הסתכמה ב-76,900 ל"י, כולל הקצבה של 29,400 לי לקרן לחידוש רכב, והכנסתה הסתכמה ב-91,300 ל"י, מזח השתתפות משרד החינוך והתרבות - 6,900 אי והשתתפות ועדי ישובים - 2,300 אי' והשאר - 82,100 ל"י- מדמי הסעה. 7 מגידו 27 להלן טבלה המראה אה בתי־-הספר לסוגיהם, ns משפר התלמידים הלומדים גשנה השכ"ו בבתי-ספר מקומיים ואה אלה הלומדים גבתי-ספר מחוץ לפקוס מגוריהם: לומדים מחוץ למקום לומדים במקום מוג בית-הספר מקום ביח-הספר מספר התלמידים כיתות מספר התלמידים כיתות הישוב (7) (6) ... (5) (4) (3) (2) (1) 167 א'-ח' ממלכתי-דתי אליקים מגידו משמר-העמק 6 20 ה' ז'-ח' 13 ב' ממלכתי גבעת-עוז - 44 א'-ח' ממלכתי גל-עד (אבן יצחק) עין-השופט 19 ז'-ח' 60 א'-ו' ממלכתי דליה משמר-העמק 32 ז'-ח' 64 א'-י' ממלכתי הזורע משמר-העמק 6 ח' 25 ג'-ו' פפלכתי מגידו _ ־ _ 127 ממלכתי-דתי מדדך-עוז ־ — 114 א'-ה' ממלגתי פשפר-העמק _ — 61 א'-ח' ממלכתי-דתי עין-העמק - ־ ־ 73 א'-ח' ממלכתי עין-השופט עין-השופט 21 ז'-ח' 68 א'-ו' ממלכתי רמות-מנשה עין-השופט 21 ז'-ח' 37 ב'-ו' ממלכתי רמת-השופט 125 853 סה"כ 28 17 תלמידים לומדים בבית-ספר לחינוך מיוחד "קישון" בתחום המועצה האזורית קישון. 8 מגידו 29 המועצה נתנה בשנת תשכ"ו חינוך מוסיקלי ל-69 ילדי קיבוצים. ההוצאה בשנת 1965/66 הפתכפה 4,200-3 ל"י וההכנסה משבר-לימוד - ב-4,000 ל"י. המועצה מקיימת להקת מחול, בה השתתפו בשנת תשכ"ו 16 תלמידים -סולם מילדי הקיבוצים. ההוצאה למטרה זו הסתכמה ב-2,500 לי בקירוב. המועצה אינה מקיימת פעילות מקבילה במושבי העובדים. במושבים אליקים ומדרך-עוז מקיימת המועצה ליד בתי-הספר בתי תלמיד. 30 הקיבוצים בתחום המועצה קיימו בשנת הלימודים תשכ"ו תשעה גני-ילדים מפלהתיים, בהם ביקרו 71 ילדים; באותה שנה קיים משרד החינוך והתרבות, במושבי העובדים, ארבעה גני-ילדים מפלצתיים-דתיים, בהם ביקרו 102 ילדים. 31 המועצה מחזיקה שני מטבחי הזנה, באליקים ובמדרך-עוז, שסיפקו בענת תשב"ד 390 ארוחות ליום לתלמידי בתי-הספר ולילדי הגנים. בפגרת הלימודים מקיימת המועצה קייטנה לילדי שלושת מושבי העובדים, בה השתתפו בפגרת הקיץ תשכ"ו 193 ילדים. 32 הוצאת המועצה להזנת הילד ולקייסנה בשנת 1965/66 הסתכמה ב-52,200 ל"י, וכופתה: מהשתתפות מעודד החינוך והתרבות - 24,600 ל"י (47%), מהשתתפות הורים - 11,300 ל"י (22%); השאר - 16,300 ל"י (31%) - כוסה מכספי המועצה. 33 בתחום המועצה התקיימו בשנת תשכ"ו שני בתי-ספר על-יסודיים אזוריים המוחזקים על-ידי קיבוצים, בחס למדו 323 תלמידים. 75 תלמידים מאחד הקיבוצים ו-55 תלמידים ממושבי העובדים למדו באותה שנה בבתי-מפר על-יסודיים מחוץ לתחום המועצה. 9 34 כלל הוצאת המועצה לחינוך הסתכמה בשנת 965/66; ב-135,000 ל"י, וכוסתה; מהשתתפות מעודד החינוך והתרבות - 76,300 ל"י (56%), מהשתתפות הודים - 18,300 ל"י (13%), מהשתתפות מוסדות - 6,600 ל"י (5%)ן השאר - 33,800 לי (26%) - כוסה מכספי המועצה. תרבות 35 במסגרת השכלה למבוגרים קיימה המועצה בשנת תשכייו חוגיט שונים, בהם השתתפו 240 איש מהקיבוצים. פעולות הנחלת הלשון במושבי העובדים מבוצעות על-ידי חיילות צה"ל בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות. המועצה משתתפת בהוצאה על-ידי מתן ריהוט לדיור החיילות ובהסעתן ומארגנת טי ירים למשתתפים בלימודים. המועצה הכשירה מגרש ספורט בגבעת-עוז והיא משתתפת בהוצאות להדרכה ספורטיבית, במושבי ה־ןובדים, המועצה מארגנת במושבי העובדים פעולות חברתיות לנוער ומסיעה את הנוער המבוגר פעמיים בשבוע לפעולות המאורגנות על-ידי תנועת המושבים בכפר-יהושע. 36 אולם אזורי "מגידו" ליד עין־השופט, ובו 1,000 מקומות ישיבה, משמש למופעים תרבותיים ולהצגות לתושבי האיזור. למן אפריל 1966 מנוהל האולם במשותף על־־ידי המועצה האזורית וקיבוץ עין־השופט. 37 המועצה הוציאה בשנת 1965/66 לפעולות תרבות וספורט סכום של 36,900 ל"י , שכוסה: מהשחחפות משרד החינוך והתרבות - 8,500 ל"י (23%), מהשתתפות ועדי ישובים - 14,500 ל"י (40%), ומהשתתפות מוסדות - 3,300 ל"י (9%); השאר - 10,600 ל"י (28%) - כוסה מכספי המועצה. 10 בריאות 38 בידי המועצה שני אמבולנטים המופעלים 24 שעות ביממה, פרט לליל שישי ושבת, שבהם קיימת תורנות קבועה ברמת-השופט. בתחום המועצה 12 מרפאות של קופת-חולים הכללית, בהן משרתים חמישה רופאים הגרים בישובים. 39 הוצאת המועצה לבריאות בשנת 1965/66 הסתכמה ב-16,100 ל"י, וכוסתה: מהשתתפות מגן־דוד אדום - 7,200 ל"י (45%), מדמי המעה באמבולנסים - 6,100 ל"י (38%), מהשתתפות ועדי הישובים - 2,000 ל"י (12%) ומכספי המועצה - 800 ל"י (5%). סעד 40 בשנת 1965/66 טיפלה המועצה ב-19 משפחות נזקקות ממושגי העובדים (109 נפשות) שקיבלו תמיכה כספית קבועה, והחזיקה עשרה ילדים במוסדות, מחציתם ממושבי עובדים ומחציתם מקיבוצים. המועצה מעסיקה עובד סוציאלי בפשרה חלקית. 41 הוצאת המועצה לסעד בשנת 1965/66 הסתכמה ב-35,200 ל"י, וכוסתה: מהשתתפות משדד הסעד - 25,300 ל"י (72%), מהשתתפות קרובים - 600 ל"י (2%); השאר - 9,300 ליי (26%) - כוסה מכספי המועצה. דת 42 בתהום הט, עצה שלושה בתי כנסת, במושבי העובדים. המועצה משתתפת במשכורת של רבנים ושו"בים בישובים אלה. הוצאת המועצה למטרה זו בשנת 1965/66 הסתכמה ב־6,300 ל"י וכוסתה במלואה מכספיה. 11 מגידו עבודות פיתוח 43 עבודות הפיתוח והרכישות העיקריות, בהן עסקה המועצה בשנים 1962/63 עד 1965/66, היו רכישת אופובוסים להסעת תלמידים, סלילת כבישי גישה והקמת בית המועצה. המועצה הוציאה, לפי נתוניה, לעבודות פיתוח ולרהישות סכום עול 658,000 ל"י ; ההשקעות העיקריות היו: ל"י רכישת אושובוסיס 203,000 סלילת כבישי גישה 163,000 הקמת בית המועצה 108,000 הקמת מגני חינוך במושבי עובדים 76,000 הקמת מבני ציבור 60,000 שיפוץ המולת האזורי 33,000 44 התוצאה מומנה מן המקורות הבאים: % ל"י 4.5 29,000 השתתפות בעלי-נכסים 3.8 25,000 השתתפות הממשלה 2.7 18,000 השתתפות הסוכנות היהודית 12.5 82,000 כספי הפועצה 76.5 504,000 מילוות 100,0 658,000 סה"כ 12 מגידו 45 המועצה העבירה בשנים 1962/63 עד 1965/66 כספי פילוות והשתתפויות לוועדי ישובים ולאגודת "ראם" בסך 1,589,000 ל"י ששימשו, לפי הודעת המועצה, למימון חלקי של עבודות פיתוח ורכישות שבוצעו על-ידי ועדי הישובים והאגודה, כלהלן: ל"י הקמת בית קירור 607,000 מלילת כבישים פנימיים 310,000 התקנת ביוב 249,000 הקמת מבני חינוך 183,000 התקנת קווי מים 80,000 הקמת בנייני ציבור 61,000 התקנת השם ל 30,000 רכישת רכב 30,000 הקמת מרפאות 26,000 שונות 13.000 מה"כ 1.589.000 46 - בדיקת עבודות מיתות בהיקף של 300,000 ירי, שבוצעו על־יידי המועצה, העלתה שעבודות נמסרו ללא התחרות, על סמך הצעה יחידה, דשהמדעצה ל» ריכזה את החומר הנוגע לכל אחת מהעבודות בתיק נפרד ולא הקפידה על ניהול יומני עבודה ופנקסי מדידות. טופסי החוזיים שהמועצה השתמשה בהם לא כללו פרטים בדבר תאריכי התחלת העבודה וגמר העבודה, ותקופת אחריות הקבלן לטיב העבודה, ועל חובתו לדאוג לביבות עובדיו ולביפוח צד שלישי. 13 מגידו 47 - בדיקת הקמתם של תמשה הדדי בימות בתי-ספר בשלושה מושבי עובדים בהיקף של 64,000 ל"י, העלתה: האומדן שנערך על-ידי המועצה היה אומדן כולל, ולא אומדן מפורט שהיה צריך לשמש בסיס להשוואת מחירי הקבלנים; לעבודות פורסם מיכרז בדצמבר 1964 ונתקבלה הצעה יחידה שעל קבלתה הפליצה ועדת הפיברז יס ושאושרה על-ידי מליאת המועצה. 48 - בעת הביקורת ביום 23.6.66 נמצאו סדקים בחקרה בשני חדרי כיתות במושב מדרך-עוז. אין בתיקי המועצה רישומים על תאריך גמר העבודה ולכן אי אפשר לקבוע על סמך התיקים, ביחס לטיב העבודה, אם הסדקים התהוו תוך שנת האחריות של הקבלן. 49 - לחשבון הסופי של הקבלן, שאושר על-ידי המפקח מטעם המועצה באוגוסט 1965, לא צורף העוד על מדידות. ענייני כסמים הכנסה והוצאה הכנסת המועצה והוצאתה בשנים 1964/65 ו-1965/66, לפי הפרקים התקציביים, וחשבונות האקפיב והפסיב לסוף אותן השנים, מובאים להלן בנספחים. הטבלה הבאה מראה את ההכנסה בפועל של המועצה ואת הרצאתה בשנים 1962/63 עד 1965/66, בסכומים כוללים: 14 מגידו הכנסה והוצאה בפועל (באלפי לי) עודף (+) או גרעון (-) הוצאה הכנסה שגת הכספים נצבר בסוף השנה סנתי מה"ב תקציב בלתי רגיל תקציב רגיל מה"ב תקציב בלתי רגיל תקציב רגיל (9) (8) (ז) (6) (5) (4) (3) (2) (1.) * (+) 10 ;1,058 4981 5601 1,058 4911 5671 1962/63 (+) 2 (+) 2 1,333! 6521 ! 681 1,335 638 697| 1963/64 1 (+) 2.3 (+) 0.3 1,403 491 I '912 1,403 491 912 1964/65 (+) 3־2 1,755 I 6061 1,149 1,755 6031 1,152 1965/66 * בהכנסה על התקציב הבלתי רגיל בענת 1963/64 נכלל העודף ליום 31.3.63 בסכום של 10,000 ל"י. העודף השנתי גשנה 1964/65 בסך 251 ל"י (ראה נספח 8' סור (6)), אינו משתקף במכופים המעוגלים שבפורים (2), (3), (5) ו-(6). 51 כדי לשקף נבונה את היקף פעולותיה של המועצה, לא נרשמו במורים (3) ו-(5) 24,000 ל"י, שנרשמו בחשבונות המועצה כהעברה מהתקציב הרגיל לתקציי הבלתי רגיל (בשנת 1962/63 ־ 7,000 ל"י, ב-־1963/54 - 14,000 ל"י, וב- 1965/66 - 3,000 ל"י). 15 מגידו 52 - בדיקת חשבונות החייבים והזכאים ליום 31.3.66 העלתה, כי המועצה זיכתה את הכנסותיה פוועדי-ישובים ופאגודת "ראם", ממסים ומפרעון מילוות, בסכום של 51,000 לי וחייבה בסך זה במקביל את הגופים הנ"ל, בלי שנתקבלו התשלומים בפועל באותה שנה. עומס הפילוות 53 עומס המילוות של המועצה (קרן) ליום 31.3.66 הסתכם ב-2,663,363 ל"י, טכום השווה ל־־231% מהתקציב הרגיל; עומס המילוות של ועדי-הישובים ואגודת "ראם" למועצה לאותו תאריך הסתכם ב-2,243,135 ל"י (קרן) -92% מעומס הפילוות של המועצה. הוצאת המועצה בשנת 1965/66 לפרעון מילוות (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), בסך 440,000 ל"י, היוותה 38% מההוצאה בתקציב הרגיל. באותה שנה קיבלה המועצה מוועדי הישובים ומהאגודה סכום של 400,000 ל"י לפרעון מילוות. * * * 54 תחום המועצה האזורית מגידו מקיף לרוב ישובים מבופפים היטב, שהגיעו לרמת ייצוד גבוהה ודואגים לעצמם בנוגע לחלק גדול מהשירותים המקומיים והמבזלכתיים. המועצה האזורית היתה פעילה במיוחד בעבודות פיתוח, ולאלה מתייחסים ממצאים בדו"ח זה. משרד מבקר המדינה ירושלים, ד' בחשון תשכ"ז 18 באוקטובר 1966 16 מגידו נטפח א' הכנטתה והוצאתה על המועצה בשנות הבספיט 1964/65 ו-1965/66 הוצאה הכנסה 1965/66 1964/65 1965/66 1964/65 ה ו צאה תקציב הוצאה החלק או הפרק הכנסה אומדן הכנסה החלק או הפרק בפועל מאושר בפועל בפועל מאושר בפועל (8) (7) (6). (5) (4. (3) (2) (1) ל"י ל־־"י ל־י ל"־י ל"י ל"י תקציב רגיל תקציב רגיל הנהלה כלליוז מסים 65,806 67,542 45,924 מינהל כללי 96,409 95,210 90,668 ארנונות 31,111 32,425 20,290 פינהל כספי 475 480 375 אגרות 11,877 11,550 12,565 הוצאות מימון 422,860 423,000 366,270 מכסות 108,794 111,517 78,779 סה"כ 173,250 173,250 111,500 מענק - שירותים מקומיים 692,994 691,940 568,813 סה"כ 14,240 12,050 4,422 תברואה שירותים מקומיים 21,331 21,180 21,078 שמירה ובטחון 9,445 7,216 3,012 תברואה 4,610 5,600 673 תכנון ובניין 9,737 9,737 7,737 שמירה ובטחון 26,217 26,400 20,320 נכסים ציבוריים 9,638 9,538 - תכנון ובניין 7,936 8,267 6,369 חגיגות ומיבצעים 13,040 16,060 19,589 נכסים ציבוריים 60,336 61,100 66,081 השתתפויות 2,699 2,699 1,627 חגיגות ואירועים 32,315 31,759 36,461 שירותים חקלאיים 21,552 17,011 18,325 השתתפויות 1,409 1,600 3,029 שונות 23,431 20,400 15,749 שירותים חקלאיים 168,394 167,956 158,433 סה"כ שירותים ממלכתיים 3,783 3,769 18,211 שונות 93,325 86,430 84,250 סה"כ 135,309 36,883 16,071 35,194 6,340 140,247 38,659 16,155 34,700 6,340 118,686 28,504 4,494 36,266 6,340 חינוך תרבות בריאות סעד דת 101,157 26,308 15,318 25,944 97,930 27,326 15,385 24,928 99,794 19,140 2,565 28,288 6,340 שירותים ממלכתיים חינוך תרבות בריאות סעד דל 229,797 236,101 194,290 סה"ב 168,727 165,569 156,127 סה"כ מפעלים מפעלים נכסים תחבורה 20,099 76,901 18,300 70,934 16,078 24,936 נכסים 9,208 82,144 9,048 81,033 7,054 25,589 97,000 442,413 89,234 429,212 41,014 369,066 סה"כ פרעון מילוות 91,352 90,081 32,643 סה"כ 106,000 - 70,000 פרעון מילוות לקונסולידציה 106,000 ־ 70,000 מילוות לקונפולידציה 1,152,398 1,034,020 911,582 סה"כ תקציב רגיל 1,152,398 1,034,020 911,833 סה"ב תקציב רגיל 605,817 491,250 תקציב בלתי רגיל 605,817 491,250 תקציב בלתי רגיל - 251 עודף 1,758,215 1,403,083 סה"כ תקציב רגיל ובלתי רגיל 1,758,215 1,403,083 סה"כ תקציב רגיל ובלתי רגיל מגידו נספח ב' חשבון האקטיב הפסיב (לחאריכים 31.3.63 ו-31.3.66) 31.3.66 31.3.65 ה פ ם י ב 31.3.66 31.3.65 ה א ק ט י ב ל"י ל"י ל"י ל"י 191,407 215,615 מילוות שטרם הוצאו 15,623 31,565 מזומנים בקופה ובבנקים 88,942 הכנסה מיועדת לתקציב בלתי 28,978 11,206 האוצר - חשבון סילוקין רגיל 274,460 216,725 חייבים 26,575 34,731 פקדונות 224,525 57,475 מקדמות 202,028 60,417 זכאים 2,064 2,014 מניות 32,343 4,357 קרן לחידוש רכב 251 691 מחסן אריזה 2,064 2,014 קרן מניות 2,542 2,542 עודף 545,901 319,676 סה"כ 545,901 319,676 סה"כ עומס המילווח ל"י. ב-2,663,363 31.3.66 הטוזכם חמועצה (קרן) ליום עומס המילווח של עלון המועצה מועצה אזורית מגידו הרי מנשה • י"ד ניסן תשכ"ד (27.3.64) • מס' 2 ביום 6 בפברואר 1964 התקיימה החנוכה החגיגית של בית העם במדרך־עוז. בבית המרווח והנאה שתוכנן על ידי המחלקה הטכנית של המרכז החקלאי — 320 מקומות, במה גדולה, מזנון, שירותים וחדר למכונת הסרטה. הבית מיועד לכנסים, הצגות ומסיבות מש-פחתיות. בערב חנוכת הבית בירכו ח"כ משה סרדינם, מרכז ארגון הקניות "הצפון", שגזר את הסרט לקול ברכת "שהחיינו" של מזכיר ועד המושב, יוסף מטמון! ד"ר רענן וייץ, ראש המחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית, הרב המקומי שלמה קורש, אברהם חביב מן המרכז החקלאי, יוסף גבעולי, מנהל חבל הצפון במחלקה להתישבות, סנדו דוד מתנועת המושבים, אלחנן הלוי, ראש המועצה האזורית, הרב זכריה הכהן מנהלל, ישר החקלאות משה דיין שהביא את ברכתו האישית של ראש הממשלה לוי אשכול, ח"כ וסגן יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו. פולה אילון, המדריכה הראשונה של אנשי מדרך־ עוז, כאשר שוכנו עם עלייתם בכפר הנטוש אבו־שושא, בירכה בשם הקיבוץ השכן, משמר־העמק. בירכת החלמה נשלחה לאברהם הרצפלד. בחלק האמנותי הופיעה מקהלת בית־הספר, להקה דרמטית מצעירי המושב ולהקת המחול המקומית ששמה הולך לפניה. המועצה משתתפת באבל של קיבוץ משמר־העמק והמשפחה על מותו של הח' יחזקאל ברעם חשקו ראש המועצה האזורית בשנים 1949—1957 חשקו איננו עוד אתמול הופיע בשעה הקבועה בחדר־ האוכל וכמו בכל יום היה זה האות כי מתחי-לים להגיש את ארוחת הצהריים. אולם הפעם הוא לא סיים הארוחה. כרע ונפל. גברה עליו המחלה העושה שפטים ברבים מאלה המקדי-שים את מרצם ולבם לפעילות ציבורית ה-קשורה לחזה חייהם. השקו נמנה עם דור הראשונים. מראשוני העליה השלישית היה, מראשוני המייסדים של הקיבוץ. במשך שנים השקיע את עצמו ב־ "הגנה", היה ממייסדי התעשיה הצבאית באר-צנו באותן שנים של צבא מחתרת כשכל רובה וכדור היו בבחינת הישג לאומי. חשקו התמחה בידיעותיו בשטח זה ועם קום מדינת ישראל גויים כקצין חימוש, למרות גילו המבוגר. עבודת המתח ותנאי המחתרת נתנו כנראה סימנים בבריאותו. למרות מחלתו המשיך שנים במועצה ה-אזורית ועד לימיו האחרונים ראינו אותו ב-עבודתו בתעשיה. כך חי, עבד והלך אחד הראשונים. כך נזכרנו. משמר־העמק פייבוש יוסף שרגאי 2 בין עלון לעלון מרכז למפעלים אזוריים ב־28 בחודש פברואר ש. ז. התקיים כנס היסוד של המרכז למפעלים אזוריים בהשתתפות נציגי הזרמים הקיבוציים, אירגוני הקניות, מו-עצות אזוריות ומנהל בנק החקלאות הפרום' חיים הלפרין. המפעלים האזוריים התפתחו בשנים האחרו-נות בתנופה רבה ביזמת המועצות האזוריות ואירגוני הקניות ויצרו מציאות חדשה של שיתוף במפת הקואופרציה בארץ. התהליכים המודר-ניים בייצור החקלאי וההשפעה הרבה של ה-טכנולוגיה החקלאית הפחיתו בהדרגה ובמהירות את כמות העבודה הנחוצה ליחידת ייצור בחק-לאות. אם אחוז העבודה הדרוש לייצור המוצר ה־ גלמי בלבד הולך ופוחת, הרי בו בזמן מתארכת שרשרת השירותים המטפלים במוצר הגולמי. היו שנים והמשקים הסתפקו בייצור הגולמי והשאירו את יתר השלבים השירותיים בידי האוכלוסיה העירונית שטיפלה בעיבודה, ארי־ זתה ושיווקה של התוצרת. על כן טבעי הוא הדבר שהמשקים התארגנו במפעלים אזוריים משותפים בכדי לטפל בעיבוד הכותנה, אריזת הפרי, שחיטת העוף ועיבוד התוצרת החקלאית ולהבטיח את השליטה והיתרונות שנפלו עד עתה בידי מפעלים פרטיים. תפקידי ה"מרכז" יהיו כדלקמן: 1. לייצג את כלל המפעלים בפני מוסדות הממשלה וההסתדרות. 2. ליזום ולסייע בהקמת מפעלים אזוריים חדשים ובפיתוח מפעלים קיימים. מגידו — 2 3. לתאם תכניות להקמת מפעלים אזוריים, בין אזוריים וארציים. לאחר ההכרעה בענין מליאת "ראם" נאלצה להסיר לע"ע מהפרק את ההצעה להקמת בית אריזה עצמאי לפרי הדר. יתכן ונשוב לדון בנושא בשנה הבאה ועל כן יש חשיבות לעקוב אחר הדיונים ה-מתנהלים בנושא זה במוסדות ובאזורים השונים בארץ. 4. לדאוג ולסייע במימון ההשקעות וההון החוזר של המפעלים האזוריים למיניהם. 5. לדאוג להקמת מסגרות ארציות לענפי פעולה אזוריים (כגון: אירגון המשחטות, מני פטות וכר). 6. לסייע בקידום טכנולוגי של המפעלים ע"י השגת ידע, מחקר, הדרכה, פירסומיט וכף ממקורות שונים ועידוד פעולה משותפת בין המפעלים האזוריים. 7. לקבוע סדרים כלליים לבעיות העבודה והשכר במפעלים. 8. לספק ולארגן שירותים לעזרה והדרכה בבעיות משפטיות ומיסוי. 9. לקבוע את הצורות המשפטיות הרצויות למפעלים. 10. לפקח ולשקוד על קיום עקרונות "ניר שיתופי" והקואופרציה החקלאית העובדת במפ-עלים האזוריים. הטבלה הבאה מראה את ההשקעות במפעלים אזוריים עד להאריך יוני 1963 : ההשקעה בל"י מספר המפעלים 8,600,000 8 מנפטות 4,000,000 10 בתי אריזה 8,000,000 10 בתי קירור 950,000 3 מפעלי קומפוסט 7,500,000 8 משחטות 1,500,000 3 מפעלי אספסת 3,000,000 1 בית מטבחיים 10,500,000 3 מכוני תערובת 2,200,000 2 בתי בד 6,000,000 14 ציוד חקלאי 4/500,000 שוברת 56,750,000 סה"כ הקמת בית אריזה להדרים במחלקת ההתישבות של המרכז החקלאי נמסרה אינפורמציה מקיפה ע"י חברי הנהלת "תנובה־אכספורט" על בעיות ענף ההדרים — סיכומים וסיכויים לעתיד ובעקבות האינפורמציה התקיים דיון רחב שמסקנותיו טרם סוכמו. חלקה של ההתישבות העובדת בענף ההדרים 3 הולך וגדל מדי שנה בשנה, הענף מרחיב את תחומיו הגיאוגרפיים ופרץ מרצועת החוף שבין חדרה לגדרה, לדרום ולנגב הצפוני. בידי שתי החברות ההסתדרותיות "תנובה אכספורט" ו"יכין־הקל" 54% מכלל היבול בפרי הדר. "תנובה־אכספורט" ארזה בשנה האחרונה 41/2 מיליון תיבות והגיעה לפדיון של 62 מיליון ל"י. שטח ההדרים המסונף ל"תנובה־אכספורט" מגיע ל־105 אלף דונם ומספר הדונמים שיכנס בקרוב לפוריות מגיע גם הוא למאה אלף דונם נוספים. הפרי נארז ב־11 בתי אריזה למן הגליל המערבי בצפון ועד אשקלון בדרום. שני בתי אריזה נמצאים בבעלות אזוריהם. בדבריו סיפר מרדכי גלר, מנהל "תנובה־ אבספורט", שכל איזור ואיזור תובע — בהגיע עת קטיף ביכורי ההדרים — שמיד יוקם בית-אריזה באזורו. "...בשעה ש"תנובה־אכספורט" מוכנה להתחיל בבניה באחד האזורים, עוטות עלינו המועצות האזוריות וכל אחת מהן מושכת לצדה..." — ועל כן הוא ביקש שהמרכז למפ-עלים אזוריים יתחיל להכנם לענין בכדי לכוון את הבנייה לפי הצרכים האובייקטיביים. בארבע השנים הבאות תזדקק "תנובה־אכס־ פורט" ל־8 בתי אריזה חדשים, שניים שניים מדי שנה. דב רוזנהק, ראש המועצה האזורית שער־ הנגב, סיפר שבאזורו מבכירים 400 אלף תיבות פרי הדר וכי הם פנו ל"תנובה־אהספורט" בב-קשה להקים בית אריזה במקום והם נתקלו בסירוב. "תנובה־אכספורט" דרשה מהם להוביל את הפרי לאשקלון. דב רוזנהק תבע ש"תנובה" תכיר בתביעתם הצודקת. בדיון הודגש ע"י המשתתפים שהעזרה צרי-כה לבוא מתקציב הפיתוח של הממשלה ומה- סוכנות היהודית הנושאת בדאגה להתישבות החדשה שבתחומה רוב המטעים החדשים. דובר הרבה על בעיית הכמות העצומה של "הבררה" שצריכה ללכת לעיבוד תעשיתי וזה מחייב הקמת מפעלי תעשיה נוספים. גם כאן עומדת שאלת המיקום והאמצעים הכספיים להקמת המפעלים לעיבוד הפרי שאינו ראוי למשלוח. בין היתר אמר מ. גלר: אם על אף היתרו-נות של "תנובה־אכספורט" ירצו המועצות ה-אזוריות לבנות בתי אריזה לעצמן ובבעלותן — אינו רואה בזה כל סתירה לקואופרציה. כבר קיימים 2 בתי אריזה כאלה שהם בבעלות אזר ריהם. כאן אנו מקבלים את הפרי לשיווק ב־ תיבוודשדה וכאן אנו מקבלים את הפרי לשיווק בתיבה ארוזה, מה נפקא מינה? א. ה. בינתיים נודע לנו שמערכת פורים בקיבוץ הזורע מצאה פתרון של פשרה לבעיית בית־ האריזה. ברגע האחרון נודע לנו על הצעת פשרה בקשר לבית האריזה האזורי לפרי־הדר והיא: להקימו בקילומטר השני בפנים מנהרת מנשה, שהוא לפי הישוב מדוייק בדיוק באמצע בין שני המקומות שהוצעו עד כה על־ידי שני המחנות היריבים... יש להצעה זו כמה יתרונות: קירור טבעי; הוצאות לחומר בידוד אפסיות; פסים בשביל קרוניות מובילים כבר עד למקום; שמירה מטעם תה"ל. אפשר לפתוח באותו מקום גם מעבדה אזורית לכל צלמינו ועל־ידי צירוף גורם רב־חשיבות זה להוזיל את הוצאות ה־ תיפעול. עוד יתרון: אפשר להמשיך בעבודה גם בשעת הפצצה מן האוייר. מישיבת ההנהלה של "ראם" ביום 9.3.1964 ישעיהו: במליאת "ראם" יוחלט על הרכב ההנהלה הפעילה. יש חברים שהתאוננו שבענין הציוד הכבד לא הכל כשורה. ההצעה למכור שגי טרקטורים של ד.8. במקומם לקנות טרקטור אחד חדש. להעמיד את העובדים על 6 מפעילים, רכז אחד ואוטו אחד. פסח: יש לקבוע כשיטה, כי החתימה על שעות העבודה של המפעיל תינתן למחרת היום ולא כעבור חודש ימים. יש תהליך — בציוד, בטרקטורים — של הפסד. אם התהליך יימשך, ההפסד בשנה ה-באה יהיה יותר גדול. ראובן לביא: יש להחליף את הציוד. יש לשקול היטב איזה טרקטור לקנות. צריך לדאוג להובלה עצמית של העובדים. בצורה אחרת .רכז אחד לא יכול להספיק. 4 אלחנן: יש להשתדל שמשק הכלים לא יהיה בהפסד. המסקנה: קודם כל לעבוד בציוד חדש. "ראם" צריכה לשרת את המשקים. לוי: צריך לדון גם על מפעילי הציוד. בשנה האחרונה רמת המפעילים ירדה. פו-עלים טובים עזבו את הצוות. יש לחפש מפעי-לים בין חברי המשקים. דוד: אחת הסיבות של הרגשה לא טובה ב"ראם" היה הציוד הכבד. אשאל שאלות: האם יש ניתוח של הפסד ורווח במשקים ובמקומות אחרים. השאלה, מה שמציעים האם זה המינימום ההכרחי או ש-אפשר עוד להקטין. אברי: יש לבדוק ממה נובע הגרעון ב- טרקטור. חלק של הצוות התפזר היות ולא יכולנו לעמוד בתביעות השכר שלהם. סוכם: א) מוכרים 2 טרקטורים, מנסים למכור את הקייס. ב) קונים טרקטור אהד חדש. ג) צוות של 6 מפעילים ורכז אהד. ד) לפנות למשקים שיתנו עובדים בתור מפעילים לציוד הכבד. ה) להוסיף לציוד הקיים 2 מזבלות. מחיר כ"א 3,000 ל"י. להקציב 2,000 ל"י להאריך את הגג המוצל. להקציב 1,500 ל"י תוספת למשרד ומחסן הכלים. רשם: יעקב ברעם תיקון כבישים אנכרוניזם בריטי למהנדסים הבריטיים שסללו כבישים בארץ בימי המנדט היתד, חיבה מיוחדת לסיבובים מסוכנים בצורת s שהשאירו במקומות רבים בארץ. הרבה בדיחות מספרים על נטיה זו של ה-מהנדסים בתיכנון כבישים. סיבוב אחד מסוכן ביותר, נמצא בנחל יקנעם (ואדי מילה) לא רחוק ממנסורה. נהגינו מכירים את המקום ה-נועד לתאונות ומי שאינו יודע על קיומו מסכן עצמו בנוסעו אפילו במהירות סבירה. לאחר משא ומתן ממושך קיבלנו הבטחה ממר שוהמי, סגן מנהל מע"ץ שהקיץ תחוסל הפניה הכפולה ותווי ישר של כביש ייסלל במקומה. עד אז אנו מבקשים מנהגינו תשומת לב! לאחר החורף הרבה כבישים בארץ ניזוקו קשה בגשמים הרצופים של החודשים האחרונים. מצב הכבי-שים באיזור שלנו הוא בכי רע ובורות נפערו במקומות רבים ומסכנים את כלי הרכב הנעים בכבישים. במשא ומתן עם אנשי מע"ץ סיכמנו שהם יבצעו את התיקונים לאלתר בכבישים העורקיים והאזוריים על חשבון הממשלה ובכבישי הגישה לישובים על חשבון התקציב המשותף למע"ץ ולמועצה. מתי נזכה לחיוג ישיר? בתשובה לפנייתנו בענין זה קיבלנו את תשובתו של המנהל הכללי של משרד הדואר מר ח. בן־מבחם: "אפשר יהיה לשלב את מרכז יקנעם ברשת החיוג הישיר רק לאחר הקמת בניו למרכזת חדשה והתקנת הציוד בו. הבניה התעכבה בגלל תגלית ארכיאולוגית במקום. לפי המשוער תסתיים הבניה והתקנת המרכזת החדשה בחודשים אפריל־מאי 1965 ואז תשולב גב יקנעב בחיוג הבין־עירובי." בכבוד רב, (-) ח. בן־מנחם המנהל הכללי ברכתנו לחבר ראובן לביא עם כניסתו לתפקיד של סגן ראש המועצה 5 שפע ברכות למיכל ארנט — רמות־מנשה להולדת הבת מישיבות המועצה בעקבות ריבוי תאונות הדרכים באיזור הת-קיים חילוף דברים מקיף והוחלט: א) להגביר את תודעת הבטיחות באיזור על ידי פניה לבל ישוב, שתוקם ועדת בטיחות בתחומיו. ב) ליזום סידרת הרצאות על זהירות בדר-כים בכל ישוב ובכל בית־ספר אזורי. את ה" מרצים יש לבקש באמצעות משטרת ישראל מבין קציניה המומחים בשטח זה. התקיים דיון בנושא הסעת ילדים לבתי־הספר האזוריים והוחלט לברר הצעה של רכישת שני אוטובוסים על ידי המועצה עם כל הכרוך בכך (הכשרת נהגים, מימון מתאים, תיאום לוח ה-זמנים, חישוב המחיר לק"מ). דו"ח כספי ליום 1 בינואר 1964 מתוך תקציבה הרגיל של המועצה לשנת 1963/64 תשלומים תקבולים ס"ה תשלומים סך התקציב ס"ה תקבולים סך התקציב בפועל 9 חוד־ מאושר 12 חוד' השם בפועל 9 חודי המאושר 12 חוד' השם 52,618 71,800 הנהלה כללית 64,185 91,677 מסים 75,351 108,532 שירותים מקומיים 23,498 41,150 שירותים מקומיים 328,198 368,044 ממלכתיים 10,120 16,000 ממלכתיים 456,167 548,376 סה"כ 129,436 137,259 השתתפות הממשלה 8,172 — מוסדות בעלים 241,452 252,494 בפרעון מלוות 9,796 גדעון משוער 476,863 548,376 םה"כ במושבים מדרך־עוז: לרגל פתיחת בית העם השלמנו בכפר כביש גישה לבית העם, וכביש רחב לאורך 120 מטר לשכונה המזרחית, כמו כן סללנו שביל למירפאה ולביודהכנסת, אנו רוכשים עתה ציוד למטבח ההזנה: מקרר חשמלי, תנור אפיה. כמו כן אנו מטפלים בהשגת אמצעים כספיים לשיפוץ בית־הכנסת במקום. בשיתוף עם ועד המושב שלחנו לקורס במכון ונגייט אחד מצעירי המקום שידריך מעתה את פעולות הספורט שלוש פעמים בשבוע בכפר. המדריך יקבל את משכורתו מהמועצה. אליקים: לאחר משא ומתן ממושך עם הסוכנות ה־ יהודית סיכמנו סופית עם ד"ר רענן וייץ, ראש מחלקת ההתישבות ומר י. גבעולי, מנהל חבל הצפון, לגשת לבנין שיכונים נוספים בכפר בשנת 1964/65. המחלקה הטכנית של הסוכנות התבקשה להגיש תכנית לבנין שיכונים לעשרות המש- פחות הצעירות בכפר הגרות בבית הוריהן. כמו כן התחלנו בבנין כיתה חדשה לבית-ספר. עין־־העמין: הזמנו פגישה בין נציגי הכפר והח' חביב ממדור המושבים של המרכז החקלאי. הועלו מספר תביעות יסודיות שתושבי הכפר נתבקשו להשיב עליהן תרד שבועיים ימים. 1. חלוקה שווה של הקרקעות בין 35 ה-משפחות לפי טיב הקרקע במשבצות השונות. 2. מינהל מקרקעי ישראל יקבע גבולות המשבצת הקיימת מתוך הנחה שאין סיכוי ל-תוספת קרקע מחוץ למשבצת. 3. המחלקה להתישבות תבצע מפעל שלחין של 400 דונם בהתאם לסקר וטיב הקרקע הנבדק ע"י המדור לתיכון חמשקן. 4. תתבצע הכשרת הקרקע הדרושה בשטח בהתאם לסקר של המדור. נקווה שהפעם יצליחו תושבי עין־העמק להתגבר על הפירוד ביניהם וייחלצו לשינוי פני הכפר. 6 מושב אליקים בלב חבל מנשה, בסביבת משקים קיבוציים פורחים, על יד כביש ואדי־מילח, שוכן מושב אליקים. תושביו יוצאי תימן, עולי מרבד-הקסמים, שבאו לפני 14 שנה להתיישב במקום הזה. הם באו עם רצון טוב, עם משאת־נפש להיות חקלאים במולדת. היתד, זאת מין אידי-אולוגיה: להיות איכר עצמאי, לעבד את ה-אדמה ולחיות ממנה. והנה נעשה עוול לאנשים אלה. בקדחת העשיר, אחרי מלחמת העצמאות לא היתד, תכ-נית ברורה ולא תמיד ידעו מה שעושים. נתגלה, כי במקום הזה אין מספיק אדמה למושב של 80 משפחות והאדמה היא שטחית, סידית ומכוסה אבנים. כל משפחה קיבלה 16 דונם קרקע. על חלק מהאדמה נטעה הסוכנות מטעים, שהכזיבו. ה-קרקע לא התאימה לתאנים והיבול הוא אפסי. הזיתים והשזיפים, יבולם דל והכנסתם דלה גם היא. רק למשפחות מעטות יש כרם של 3 דונם וגם כאן היבולים הם לא גדולים. ליד הבית יש לכל משפחה 5 דונם שלחין ועוד 6 דונם פלחה. אין רפת ואין לול. לחלק מהמשפחות יש כמה עשרות כבשים למשפחה. בשנים הראשונות עשו בכפר ירקות, אך אי אפשר לחיות מגידולים אלה. רוב המפרנסים הזניחו את משקיהם ויצאו לחפש עבודות־חוץ. רק כ־10 משפחות מתפרנסות כיום מהמשק, ע"י התמחותן בגידול ירקות. התוצרת נמכרת בחיפה ולא באמצעות "תנובה". בשביל כל היתר הפרנסה העיקרית היא עבודת־חוץ. וכאן צריך לומר, שבשביל האנשים הללו היתד, זאת טרגדיה הן מבחינה נפשית והן מבחינה חברתית. הם טוענים, שלא לשם זה באו הנה. רצונם להיות חקלאים עצמאיים. אבל אין להם ברירה. צריך לפרנס משפחות גדולות. מבחינה זאת מצבם מזכיר את אירופה לפני 60—70 שנה, כשהמוני איכרים היו באים העירה לחפש עבודה. בתור ציוני וחבר משק קיבוצי אני רואה בתופעה זו ביזבוז כספים ואפשרויות מאוצר האומה: קודם משקיעים מאות אלפי ל"י במושב בעל חומר אנושי טוב להתישבות ולחקלאות, מזניחים אותו ולא נותנים לו תכנית משקית ברורה ואף לא אמצעים מספיקים. ועכשיו מכי- נים תכניות חדשות בבשור ובגליל, אשר תע-לינה שוב מיליוני לירות, ומחפשים בנרות מועמדים להתישבות זו. בעיה מרכזית באליקים היא בעיית השיכון. 80 המשפחות שעלו הנה לפני 13 שנה קיבלו כל אחת דירה קטנה של 2 חדרים — כ־48 מ"ר. בינתיים גדלו המשפחות, נולדו ילדים רבים. יש משפחות עם 8—9 ילדים. בכפר יש עתה כ־700 נפש. ובניה הדשה. אין. הבנים שחוזרים מהצבא ורוצים להתחתן, אין להם פשוט מקום לגור. היו מקרים שהורים רצו לבנות בתים נוספים לילדיהם הגדולים והסוכ-נות התנגדה. בעוד 5—6 שנים תגיע האוכלוסיד, ל־ססס! נפש ופרספקטיבה — אין. יש באליקים גם בעיה חברתית. יש משפחות בעלות 2—3 מפרנסים ומצבן טוב. ויש מש-פחות' אשר רק אחד מהם עובד וקשה לו מ-משכורת אחת לקיים משפחה של 10—11 נפ-שות. יש גם כמה מקרים סוציאלייים, כאשר ראש המשפחה הוא חולה או נכה ואין מי שיפרנס את משפחתו. במצב כזה אין כבר זה 3 שנים ועד ב־ אליקים. ולמה? — ראשית אין לשכוח, כי במשך 10 שנים היה קיים ועד. עד... עד ש-נתגלה, כי אי אפשר להתקיים מ"16 דונם אדמה זיבורית והוועד עמד לא אחת אין־אונים ב־ לבירינט של בנקים, מוסדות ופקידים וידו קצרה מלהושיע. שנית: הביקורת בתוך הכפר כלפי הוועד היתד, גדולה — כל אחד תבע דווקא מהוועד תשובה ופתרון לכל בעיותיו וצרותיו. שלישית: כנראה שאין בכפר אנשים מתאימים למילוי תפקידי ריכוז ואם אפילו יש כאלה המתאימים מבחינה חברתית ואינטלקטואלית, הרי לא ינתנו להם הסמכויות הדרושות לביצוע. התוצאה היא, כאמור, שזה 3 שנים אין כבר ועד ואין מי שידאג לדברים האלמנטריים ב-כפר. אין כביש, אין טלפון, אין מועדון לנוער, הצרכניה עומדת על דרגה נמוכה. והעיקר: אין מי שידאג לעתידו של הכפר, כאשר האוב־ לוסיה תתקרב ל־1000 נפש, לדור הצעיר, ל-שיכון, לפרנסה וכר. רמת־השופט צבי סביר 7 באכסניות הנוער מה נשמע בכית-אחם ? אכסניית הנוער שלנו תופשת כבר מזמן את מקומה הראוי ברשת אכסניות־הנוער ה-פזורות על פני הארז (מספרן הכללי — 16, מתל־חי הצפונית ועד אילת הנגבית). בניגוד לשנים הקודמות, כאשר בחורף היתד. מורגשת הפסקה בתנועת הביקורים, הרי בחורף של השנה (ובעצם גם לפני שנה) נמשך זרם המטיילים — רובם תיירים, ובאכסניה יש כל הזמן מתארחים. הבאים הם מכל קצוות תבל, רובם, כמובן, צעירים. זכינו גם למבקרים לא מעטים מיבשות אסיה ואפריקה. רוב המבקרים הללו מתענינים מאוד גם בקיבוץ ובאורח חייו ומנצלים את ביקורם אצלנו לשם שיחה ושאלות שונות ומגוונות. לקראת האביב יש כבר הזמנות רבות ביותר, המגיעות אלינו הן מהארץ (בתי־ספר, חובבי-טבע, קבוצות נוער), והן מארצות רבות בחוץ לארץ? ביניהם, כמובן, קבוצת הידידים הוותי-קים שלנו — הצועדים מהולנד, שמגיעים ארצה לשם השתתפות בצעדת 4 הימים (המתקיימת השנה בחודש מרץ). בהזדמנות זו אפשר למסור, שאושרו כבר התכניות להמשך הבניה באכסניה: בנין עם 5 חדרי־מגורים, כולל שירותים - בכל חדר מקום ל־4 מיטות־קומותיים, כנהוג בכל אב־ סניות־הנוער, (8 מקומות־לינה לכל חדר ובסך הכל תוספת של 40 מקומורדלינה). בניה זו תאפשר לנו "לדלל" קצת את ה-צפיפות בצריף הקיים. כאמור, אושרו כבר הן התכנית והן תקציב הבניה — על ידי הבהלת אירגוו ארמניות הנוער וכן על ידי המועצה האזורית מגידו. לפי דברי האחראים תתחיל הבניה בזמן הקרוב ביותר. כן כדאי להזכיר, שעדיין לא נפתרה הבעיה של הגשת ארוחות לאורחי האכסניה. רוב ה-מטיילים הזקוקים לאוכל, מביאים את המנות אתם ומשתמשים בציוד המצוי באכסניה. רק במקרים יוצאים מהכלל סועדים המטיילים ב־ חדר־האוכל שלנו. ההתיעצויות שהיו עד כה בענין זה לא נסתיימו עדיין בשום מסקנה ממשית. יש להע-לות את הבעיה לדיון מסכם ומעשי בזמן הקרוב ביותר, ולחתור לפתרון חיובי; הכוונה היא לארגן הגשת ארוחות קלות בתוך כותלי ה- אכסניה. רמת־השופט ריגדז גן־אהרן מחירון חדש דמי הלינה ויתר השירותים נקבעו לפני 4 שנים. מאז הונהגו שיפורים רבים באכסניותינו, הועלתה רמתן, הוקטנה הצפיפות בחדרי השינה, הורחבו השירותים. תהליך זה נמשך וקיימות תכניות רבות לשיפורים נוספים. כל זה כרוך בהוצאות רבות אשר האכסניות אינן יכולות לעמוד בהן בלי להגדיל את הכנסו-תיהן. בהתחשב עם זה קבעה המועצה התשיעית של אנא את המחירים החדשים דלקמן: דמי לינה ל"י 0.60 חברים: בתי־ספר יסודיים 0.75 בתי־ספר על יסודיים 1.25 גיל 18 ומעלה 0.90 אורחים: עד גיל 14 1.25 18—14 2.25 18 ומעלה ל"י שהות יום בין השעות 9—16 רק ברשות אב האכסניה ערב שבת 9—15. 0.30 חברים: עד גיל 18 0.60 18 ומעלה 0.50 אורחים: עד גיל 18 1.— 18 ומעלה סדינים — 40 אג' כל סדין — עד ל־3 לילות 10 אג'. מקלחת מים חמים: חברים 20 אג'. לא חברים בין אם (התשלום בעד מים חמים יגבה ישתמש בהם המתאכסן ובין אם לא). .15.3.1964 מחירים אלה יכנסו לתוקף ביום דמי השימוש במטבח — בשירות עצמי, וכן דמי הארוחות — יישארו ללא שינוי. מפנקס הרכז החקלאי (פרקים מספר מתוך העבודה היום־יומית) ביקורי מדריכים. הגענו להסדר קבוע עם מספר מדריכים אזוריים לקבל את קהל ה-מעונינים פעם אחת בחודש בבית המועצה. לעת עתה חל סידור זה על המדריכים למיכון ה-חקלאי, גידול עופות והגנת הצומח. נשתדל להרהיב את המסגרת. פגישות מקצועיות. נערכו פגישות מקצועיות אזוריות בענפים: מספוא, פלחה (משקי ההר), מטעים ופרדס ושלחין (כותנה). בפגישות אלו נדונו בעיות משותפות, תצפיות, עניני הדרכה וכר. ענפים אחרים מקיימים פעולות שוטפות בהיקף אזורי רחב יותר (איזור עפולה) ולא ראינו ברכה בצימצום המסגרת. בעתיד הקרוב נקיים 2 פגישות: אחת למרעה טבעי והשניה לגידול סלק סוכר. מבחני טרקטורים וטרקטוראים. מבחן ה-טרקטורים האזורי השנתי עבר בהצלחה וללא תקלות. לא היו תורים ארוכים והמבחן נסתיים בשעות הצהריים. בסה"כ עברו כ־90 טרקטורים את המבחן. אנחנו מארגנים גם את המבחן לטרקטוראים, העיוני והמעשי, במתכונת אזורית בחודש מרץ. כהקלה נוספת למשקים רשמנו לפנינו לרכז גם את הבדיקות הרפואיות הדרושות באזורנו בשנה הבאה. הדברת נברנים. מכת הנברנים התפשטה השנה באופן רציני ביותר, בשדות העמק ו-נאלצנו לפעול בשני כיוונים כדי להילחם בה. א) הקצבה מוגדלת של חיטה מורעלת ל-משקי העמק. ב) פיזור גרעינים מורעלים מן האוויר לאורך התעלות הראשיות ולאורך הקישון. פעו-לה זו עלתה לנו כ־500 ל"י (מחוץ לחומר שסופק לנו ע"י משרד החקלאות). בסה"ב נתקבלו לאור המצב החמור, כ־120 פחי גרעי-נים מורעלים בחלוקה חצי שנתית, שני שליש יותר מהמנה המקובלת בשנים קודמות. הננו בקשר הדוק עם האחראים לפעולה זו באגף להגנת הצומח ונוכל לציין בסיפוק שמצאנו אוזן קשבת במצבנו המיוחד. בעיות קרקע וגבולות. בעיות שונות ומשו-נות מתעוררות מדי פעם אצל משק בודד או אצל מספר משקים במשותף. לרגל תביעות משקי ההר לתוספת שטחי שלחין נערך סקר קרקע באדמות שלחין בהר והננו תקוה שסוף סוף יבואו משקים אלה על סיפוקם (החלקי לפחות!) בשנה הקרובה. חילוקי דעות בנוגע לגבולות צצים ללא הפסק ואנו מצידנו הש-תדלנו לעזור למשקים בהכנת המפות ובמציאת הסדר לבעיותיהם. בעיות מים. הפעלתו הקרובה של המוביל הארצי אשר תביא בעקבותיו בעיות רציניות ביותר של מליחות המים (בינתיים לגבי אותם המשקים אשר הספקת המים שלהם קשורה לאגם ברוך) העסיקה אותנו במספר ישיבות והתיעצויות. עלינו לעמוד על משמר האינ-טרסים של המשקים. בית אריזה להדרים. לרגל הבירורים הממו-שכים סביב להקמת בית האריזה לפרי הדר בבעלות משקי האיזור, ריכזנו חומר רב בנושא האריזה על מנת לברר את הצרכים האמיתיים המשותפים של ענף ההדרים באזורנו. בשלב האחרון של הדיונים הממושכים הוצאה חוברת הסוקרת את נתוני היסוד של ענף זה באיזור מגידו ומצביעה על כדאיות הקמת בית־אריזה בבעלות משקי האיזור. פגישה עם מנהל האיזור. נתקיימה פגישה של רכזי המשק עם מנהל איזור עפולה הה' בן־מאיר. בפגישה סקר בן־מאיר את בעיות החקלאות של האזורים השונים של משרדו וייחד את הדיבור על אזורנו. לפי ראות עיניו (ושל משרד החקלאות) לא ניתן לפתח באזורנו בשנים הקרובות כל ענף חקלאי זולת ענף ה-רפת, ענף אשר אזורים אחרים עומדים לזונחו בעקבות העדפתם של ענפים אחרים. רכזי המשק התריעו נגד מדיניות זו שאינה מתחשבת עם הבעיות הספציפיות של כל משק ומשק. מן הראוי היה לסכם ולגבש את עמדת משקי האיזור ולהביאה לתשומת לבם של אנשי המשרד כולו. ניקח מקומי. מאחר ולאגף שימור הקרקע תקציבים המיועדים לניקוז מקומי (להבדיל מהניקוז האזורי בו מטפלת רשות הניקוז) ערכנו ביקורים וסיורים ברוב המשקים כדי לעמוד על בעיותיהם בשטח זה. גובשו במשותף הצעות אשר ייכללו בהצעות התקציב לשימור הקרקע. כנם מגדלי חומצה ביום 2.3.64 התקיימה בבית המועצה פגישת 9 פלחים שהוקדשה כולה לגידול אחד: החומצה, גידול זה החופש חלק נכבד כשטח המזרע של כמעט כל משקי האיזור אינו זוכה לתושמת לב הראויה לו בכנסים האזוריים ויוצא מקופח בשטח ההדרכה והמחקר. מסיבה זו יזמנו את הכנס המיוחד והבטחנו את השתתפותם של החברים מנחם יד־דרומא ממשרד החקלאות, מרדכי עזריקן ממינהל ההדרכה, יעקב אשל מהפקולטה לחקלאות וד"ר מנשה הורוביץ מ-תחנת הנסיונות נוה־־יער. נוסף על נציגי כל משקי האיזור השתתפו חברים מיקנעם, רמוד דוד, כפר־החורש, בלפוריה, שריד, יזרעאל, מרחביה ומזרע. בהשתתפות ערה נערך "סימפוזיון" על ה-אספקטים השונים של גידול החומצה, מועד הזריעה ושיטת הזריעה, זנים, הדברת עשבים, מזיקים ומחלות והשקייה. הכנס צייד את החברים בידע נוסף לקראת זריעת החומצה העומדת בשער. החברים בר־דרומא ועזריקן רשמו את תמ-צית הדברים שהושמעו והבטיחו לערוך את החומר ולפרסמו באחד הבטאונים המקוצעיים. תכניות 1. בכוונתנו לארגן בקרוב פגישה אזורית שתוקדש לגידול פלק הפוכר. עם רכישת ה־ עקרך־המעמיס מדגם ג'ון־דיר ע"י "ראם" ועם שינוי מדיניות האוצר לגבי גידול זה חננו עומדים לפני הרחבה ניכרת של גידול סלק הסוכר באזורנו. רוב רובם של משקי האיזור לא גידלוהו בשנים האחרונות וכדי לאפשר תיכנון מוקדם לקראת העונה הבאה נפגיש את המגדלים עם המדריכים כדי לעמוד על השינויים אשר חלו באגרו־טכניקה של גידול זה בשנים האחרונות. 2. בעיות אזוריות של אירגון הגנת הצומח יעמדו במרכז פגישה אחרת אשר לקראתה הננו מכינים חומר בכתב. ערן אלאור בפרדסים "הדר העמק" כשנת תשכ"ג בשנה זו הגענו ב"הדר העמק" לפרשת־ דרכים. הנטיעות הראשונות הגיעו לראשית הכניסה לגיל הפוריות. כעת גם אפשר לסכם תקופה ראשונה זו בהתפתחות הפרדס. פרק זמן הגותן אפשרות לדון במצב הפרדס בכל. האם קיים פרדס בעל אפשרויות חקלאיות שבו ה-ערובה להצלחה משקית ולדנטביליות? כיום, ללא צל ספק אפשר לסכם שנטענו פרדס שיש לו בסיס איתן מבחינה חקלאית: פרט למספר חלקות אשר שטחן כ60—80 דונם. התברר לפגי שנתיים שחלקות אלו ניקוזן לקוי. החלקות הפרובלמטיות הן בפרדס ב' בעיקר ונצטרך סכומים מסוימים להקציב כדי לנקז אותן חל-קות. מבחינה כללית הפרדס מגיע "לפרקד והוא ייכנס בהדרגה לפוריות. עד עכשיו הפרדס היה נתון ב"מזל" הש-קעות. אולם כעת מתקרב הזמן בו הפרדס יעמוד במבחן הרנטביליות. יבולי הביכורים הם התחלה בלבד. חתחלנו לבמרע לפני 7 שנים. פרדס א' עדיין צעיר מאוד. יתר הפרדסים נכנסים בהדרגה לפוריות. רק בעוד 5—7 שנים הפרדסים יתקרבו למלוא הפוריות. יש לראות את השנים תשכ"ג/ד כשנות מבחן ראשון. בכל אופן שנים אלו יכולות לרמוז על האפשרויות הגלומות בענף זה בתנאים שלנו. יש לציין שהרכב הזנים המלא בתנאי העמק הראה יתרונותיו מבחינת לוח העבודה. למעשה עונת הקטיף נמשכת כ־6 חודשים. כל המערכת שמשרתת את הקטיף: כבישים, רחבות, כלי ההעמסה המכניים מנוצלים כבד השנה במידה רצינית במשך תקופה ממושכת. מבחינה זו יתרון השותפות בולט לעין. המסילות והעגלות נכנסו למסלול עבודה שוטפת. יום אחד בלבד לאחר גשם רב יש ביכולתנו לחדש עבודת ה-קטיף. כל המערכת יחד מבטיחה שאנו יכולים במשך העונה להגיע ל־120 ימי קטיר. הגדלת מספר ימי הקטיף תאפשר לנו בעתיד להתגבר על במדות גדולות של פרי. מנחם בנוביץ בקטיף עמדנו עד היום בכבוד, וכמות הפרי משביעה רצון, בעיקר שגם ימי העבודה ש-הושקעו אינם רבים. כאן יש לציין את חלקם חדד «זל ילדי דמוסד, אשד למרות מספרם המועט, ניכרה עזרתם היטב. עד היום קטפנו כבר כ־450 טון אשכוליות, 35 טון ושינגטון, 20 טון לימון. לפנינו עוד כ־200 טון פרי לקטוף. מגידו 10 עשרות הברים מישובי המועצות ירזעאל, מגידו וקישון התכנסו ביום 16.2.64 בבית ה-מועצה כדי להיפרד מן הה, זאב הורוביץ(וילק) המסיים את עבודתו במשרד החקלאות האזורי בשרתו את ישובי העמק וההר בתקופה של 13 שנה, תחילה כקצין פיתוח של משרד החק-לאות כשמושבו בחיפה ובשנים האחרונות כ-אחראי לתיכנון חקלאי במסגרת המשרד האזורי בעפולה. הח' וילק שחוזר עתה לעבודה בקיבוצו משמר־העמק מעולם לא ראה את עצמו בפקיד המבצע הוראות, אלא כשליח הציבור החקלאי, הפרדס הצעיר, שהניב השגה את ביכוריו, סיים את עונת קטיף האשכוליות, ורוב ה-עובדים, שמספרם מגיע לא פעם ל'80 ואף ל־100 מתרכזים בפרדסים א' וב/ עד כמה שנוכל לסקור, לא נגרם לפרדס נזק על־ידי הכפור; אך ראינו זו הפעם הראשונה בהדר־ העמק חורף "טיפוסי", שלא הכירוהו בעיקר השותפים יושבי ההרים. כבר עכשיו ברור, שיש להרחיב בהרבה את רשת הכבישים לקראת העונה הבאה. לא יכולנו עדיין לעלות על ה-שטח המיועד לנטיעה לשם תיכנון. הזורע ג"ה יוזם ומדרבן, תובע ומכוון ענפים חדשים ועוזר בביסוס הקיימים. בדברי החברים צוינה זכותו של וילק בהח-דרת רעיון ההדרים בעמק המערבי ובארגון המחקר החקלאי והתאמתו לצרכי האיזור. המסיבה שימשה במה נאותה להשמעת הר-הורים וערעורים על מדיניות הפיתוח והתיכנון החקלאי המשתנים לעתים מזומנות ומלאה את תפקידה לבטא את הוקרת החקלאים לפעלו של אחד משליחיה הנאמנים במשך תקופה ארוכה. אורחים במועצה בשבת האחרונה ה־7.3,64 ארחנו את פרופ' חיים הלפרין, מנהל בנק החקלאות, שהגיע אלינו בכדי להרצות על ספרו "ארגינדוס'/ בבית התרבות הנאה של קיבוץ גלעד. התאספו פעילי האיזור שגילו ערות רבה בדיון שהתפתח אחרי הפתיחה המענינת של האורח. רוב השאלות נגעו למישור המפעלים האזוריים המשותפים וכל אחד חתר לקבל תשובה לבעיות האקטואליות שלנו בשטח זה. ביום 4 בפברואר 1964 ביקר באיזור מבקר המדינה הד"ר י. א. נבנצל בלוויית פקידים בכירים של משרדו. אחרי סיור קצר במדרך-עוז ובכביש משמר־ד"עמק—דליה סר לשיחת היכרות קצרה בבית המועצה. הוא ביקש לדעת מה עושה המועצה למען קליטת בני העליה החדשה וחינוכם לאזרחות טובה. הח' אלחנן הלוי עמד על פעולות המועצה בשטח החינוך, הסעד והתרבות והח' ערן אלאור הוסיף הסברים על בעיות חקלאיות וניקוז. יומיים אחרי ביקורו קיבלנו את המכתב הבא; מבקר המדינה ירושלים, כ"ג בשבט תשכ"ד 6 בפברואר 1964 לכבוד מר אלחנן הלוי יו"ר המועצה האזורית מגידו דואר נע חבל מגידו מר הלוי הנכבד, הנני מביע לך תודתי ותודת מלווי על קבלת הפנים החמה שנערכה לנו בעת סיורנו במועצה האזורית מגידו. 111 הקטיף נמשך בפרדס הדר־העמק למרות מזג־האוויר הבלתי־יציב המשכנו כמעט כל הזמן לעבוד בקטיף. נקטפו עד מחצית פברואר בערך 850 טונות אשכוליות ו־160 ט' לימונים. יחד עם הפרי המוקדם (ואשינגטון, קלמנטינות ומנדרינות למשקים) הגענו ל־1400 טונות, שהן למעלה מ־60% של היבול המשוער. בלימונים אנו מסיימים השבוע את הקטיף השני ובו את העונה החורפית. הקטיף הקיצי יתחיל באפריל, והוא אינו מיועד לייצוא. לאחר תנאי שיווק ומחירים טובים ללימונים בהתחלת העונה מופיעות עכשיו בעיות שיווק בחו"ל. מסיבה לוילק הורוביץ קיבלנו רשמים מעניינים על פעולות המר עצה האזורית ושמענו בעניין רב את ההסברים שניתנו לנו. הנני מאחל לכם הצלחה בפעולתכם גם בעתיד. בהוקרה רבה, (-) (ד"ר) י. א. נבנצל ידיעות בקיצור * מנהל ההדרכה ומשרד החקלאות ערכו סימפוזיון על: "תמורות בחקלאות הישראלית לאור ההתפתחות הטכנולוגית". הסימפוזיון נערך באולם עין־השופט, לזכרו של אלפרד ליום דר שנה למותו. השתתפו כ־ססס! איש. * השנה נתקיים טקס נטיעות ט"רבשבט במי־עמי. חברים וילדים יחד עם עוד קיבוצים המאמצים את נקודת האחזות, בילו בצוותא בחג הנטיעות. * ראשי המועצות האזוריות והמקומיות עלו לנצרת עילית לבקר ולברך את קציני המשטרה עם כניסתם לבנין החדש. רב פקד רוזנברג, מפקד משטרת נפת יזרעאל הודה על המתנות שנמסרו לבנין, תמונות מאמני הסביבה וכן 2 ארגזים עציצים מן המכון לריבוי צמחים של "ראם". * לאחר משא ומתן ממושך ויגע הגענו לידי הסכם עם "מקורות" בענין שיפור רשת ההש-קאה במשקי ההר. בעזרתם של חח' כנעני מה-מרכז החקלאי והח' חיים גבתי, הסכים מר קריב מנהל "מקורות" לקבל את התנאים שביקשה המועצה למען המשקים. * ראש המועצה השתתף במסיבה לסיום הטירונות בגדוד המאומץ ומסר מקלט רדיו כשי לחדר התהבות וספרים לטירונים המצטיינים. בסימן יובלות בשני משקי המועצה עושים הכנות לקראת יובלות. קיבוץ דליה מתכונן לחוג את מחצית היובל 25 שנה לעלייתו להרי מנשה, וקיבוץ מגידו מתכונן ליובל 15 שיוחג בחודש מאי. פגישות שכנים הפגישה "הבלתי ליגלית" "בעצם, פגישתנו זו, היא בלתי־ליגלית בהלחט", כך פתח מזכיר רמת־השופט את ברכתו בערב פגישת שכנים שהתקיימה באחד מלילות השבת האחרונים בין הקיבוצים רמת־ השופט וגלעד. "לא קיבלנו אישור ממזכירויות התנועות, וגם לא ממרכזי המפלגות שאליהם אנו שייכים". לא מנחה הערב, ראש המועצה האזורית וחבר רמת־השופט, ולא המברכים מטעם הקיבוץ המארח והקיבוץ המתארח, לא יכלו להסביר לחברים, מדוע היו צריכות לעבור 19 שנה עד הפגישה הראשונה בין שני ישובים שכנים. לפגישה הלבבית בחדר־האוכל של רמת־ השופט קדמה קבלת פנים של כל משפחה על־ ידי משפחה מארחת, שחיכתה לה כבר כשה־ מכוניות של גלעד הגיעו. אם חלק מהחברים הוותיקים נפגש בקורסים משקיים, או אחרים, היו גם חברים שנפגשו בפעם הראשונה פנים אל פנים. כולם יצאו בשעות המאוחרות של הערב ובשעות הקטנות של הלילה בהרגשת סיפוק של ערב מוצלח, בילוי נעים והיכרות עם חב-רים יקריס. באופן מיוחד התלהב הדור הצעיר שלנו, כיתות י' וי"ב והחיילים בחופשה מקבלת־הפנים הלבבית של הקיבוץ המארח ומהאווירה הידי-דותית. רק בקושי הצליחו הוותיקים לשהרע אותם, שגם ערב מוצלח צריך להסתיים פעם. בפי כל החברים היתר. למחרת שאלה אחת: מתי נזמין אנו את חברי רמת־השופט לפגישה דומה אצלנו ? גלעד דוד מוקדי ניקוז אזורי 1963/64 תקציבי הניקוז אינם ניתנים, כידוע, ביד רחבה. לאחר שרשות הניקוז מכינה את הצעו-תיה לביצוע עבודות ניקוז בתחומה לפי סדר עדיפותן, באה ועדת הביצוע (בה מיוצגים נציבות המים, תה"ל, איגוד רשויות הניקוז, ה-סוכנות, קק"ל) ומצמצמת את רשימת ההצעות באופן דרסטי. אין הצימצום בא מתוך כוונות זידוניות של קיפוח רשות זו או אחרת, אלא 12 כתוצאה של בירורים מקצועיים וכלכליים מד,ך ושל הגבלות תקציביות בקנה מידה ארצי וב-מידת מה אף מן הצורך לאיזון בין־אזורי מאידך. מתברר, איפוא, שכושר התמרון של רשות ניקוז בודדת אינו גדול ביותר ול^ אחד יצטמצם הביצוע ל"כיבוי שריפות", הווה אומר הסדרת אובייקטים אשר דחיית ביצועם תגרום לנזקים מידיים כבדים. מוסכם על כולם ששיטה זו של "טלאי על גבי טלאי" אינה שיטה יעילה ואף לא זולה, אך היא התוצאה הבלתי נמנעת של אותה מיטת סדום בה נתון תקציב הניקוז. תכנית הביצוע לשנת 1963/64 התבססה שוב על עקרון זה של "כיבוי שריפות". התעורר הצורך הדחוף לטפל באותה תעלה ארוכה ומרכזית החוצה ומנקזת את השדות צפונית לכביש הסרגל החל מצומת מגידו וגמר בקישון בקירבת אגם כפר־ברוך. תעלה זו, תעלה מם' 12 (או ואדי לג'ון או נחל הקיני) נחפרה בחלקה בשנות החמישים ואף הותקנו בה מספר רב של מפלים להאטת הזרימה. אמנם התיכנון והביצוע של הימים ההם לא עמדו במבחן השטפונות העזים של פברואר 1962. חלק ניכר של המפלים שתוכננו לספיקה מירבית של 5 מ"ק לשניה נשטפו ע"י זירמי העוז שהגיעו ל־25 מ"ק ויותר. בקטע המרכזי של תעלה 12 נפרץ אפיק פראי באדמות מושב היוגב אשר כיתר כיתור מוחלט שטח של עשרות דונמים וסיכן חלקות נוספות. בגבולות התקציב ש-הועמד לרשות הסדרת התעלה (כ־90,000 ל"י) לא היה ניתן לחשוב אלא על ביצוע של קטע בלבד, כשליש של התעלה כולה. הוחלט להס-דיר את הקטע המרכזי (כ־2 ק"מ) הנועד לפורענות ולדחות את שיקום הקטע העליון ואת חפירת הקטע התחתון לשנים הבאות. התיכנון כלל כ־17,000 מ"ק חפירה, 6 מפלים, מעבר אירי ומיתקני כניסה, שונה כמובן מת-כונת המפלים מזו של המפלים מהתקופה "ה-קדומה" הן בגובהם הן באורכם הן בחוזקם והיא מחושבת לספיקות מירביות. לא תפליא העובדה שהוצאות הבניה של כל מפל מעין זה מגיעות ל־8,000 ל"י בקירוב. הביצוע על אף שהוחל באיחור עבר ללא תקלות וכיום אחרי עונה גשומה הננו רשאים לסכם שתעלה 12 באה על פתרונה — בקטע זה לפחות. ללא ספק נצטרך בעתיד לחזור ולטפל כהשלמתה הסופית. בעיה מסוג אחר עמדה בפנינו במרכז ה-מושב מדרך־עוז. אחד מיובלי הנחל (אשר נקרא בהמשכו בעמק תעלה מס' 9) חוצה את הכפר. בקטע של כ-300 מ' השתבש האפיק לחלוטין והתרחב לשקע ברוחב של עשרות מטרים אשר בתוכו עמדו מים בכל ימות השנה. מים אלה מקורם במעין בתוך השקע. העשביה (סוף, פטל וכר) הלכה והתפשטה בכל הכיוונים וכך נוצרה ביצה, מעין שמורת טבע במרכז הכפר, צעדים ספורים בלבד מן הבתים הסמו-כים. נוצרה בעיה ניקוזית־חקלאית שהיא מיטרד בריאותי ופגם אסטטי כאחד. הפתרון המוצע הוכיח את עצמו במלואו: ע"י חפירת תעלה עמוקה במרכז השקע ניתן לייבש את הביצה ולכוון את מי המעין אל תוך האפיק. עבודה זו בוצעה במלואה ע"י מחפר. חלק ניכר של השקע חוסל ע"י מילוי באדמה שהוצאה מן האפיק. אמנם נשארו עדיין ערימות גדולות של עפר אשר לא היה ניתן לפזרן בגלל היותן בוץ סמיך המונע כל טיפול מכני. גודל התקציב שאושר לאובייקט "יובל מדרך" — חיה כ־7,000 ל"י וההוצאות היו אף למטה מסכום זה. להבדיל מאשתקד היה היקף העבודה באיזור תענך מצומצם. במימון מוקדם של הסוכנות היהודית נבנו שלושה מעברים איריים על נחל קסלן (אחד מיובליו העיקריים של הקישון). בנחל זה ישנה זרימה רק בימי החורף הגשומים והוא מפריד בין הכפרים מיטב ואביטל לבין חלקות השלחין של הכפרים. חלק ניכר מפר-נסתם של אנשי הכפר בא מגידול ירקות חורף ומגידול סלק סוכר והתקנת המעברים איפשרה את הגישה אף בימי החורף. בניית שלושת המעברים עלתה כ־13,000 ל"י. עבודת בניה נוספת בוצעה ליד הכביש עפולה—ג'נין סמוך לפרדס של קבוצת יזרעאל. מורדות הגלבוע המערביים מתנקזים למספר תעלות שנשפכות לנחל קסלן. בשטחים נרחבים לרגלי הגלבוע ניטע באחרונה פרדס אזורי ו-נוספו שטחי שלחין. על כן היה דחוף לנקז שטחים אלה. מה עוד והיתר, סכנה רבה שמים אלה יציפו את הפרדס של קב' יזרעאל. בו בזמן שחפירת התעלה מומנה במלואה ע"י קק"ל, קיבלה רשות הניקוז על עצמה להבטיח את הזרמת מי התעלה לאפיק הקיים של תעלה מס' 11. מעביר המים במקום לא התאים לכמויות המים המתוכננות והיה עלינו לחצות את הכביש ע"י גשרון ולחבר את ה-אפיק החדש עם האפיק הישן. עבודה זו אשר מסיבות שלא היו תלויות בנו החלה רק בסוף חודש נובמבר לא הושלמה לגמרי. אמנם רד 13 גשרון נבנה ומים רבים זורמים אך עדיין יש לרצף את האפיק סמוך לגשרון. הוצאות הביצוע של עבודות אלה הסתכמו ב־10,000 ל"י בקירוב. כל האובייקטים הנ"ל נכללו בזמנו במסגרת התקציב ונוסף עליהם השנה אובייקט גדול: הסדרת הקישון. קשה להפריז בחשיבותו של הסדרת נחל זה. אגן ההיקוות של הקישון עד לגשר כביש הסרגל מגיע ל־350 קמ"ר והספי-קות נעות מ־60 מ"ק לשניה אחת ל־3 שנים עד 200 מ"ק לשניה אחת ל־50 שנה. במרוצת השנים בוצעו כבר אי אלה עבודות בקטעים שונים של הנחל אך אפיקו נשאר בחלקו רדוד ושטחים נרחבים הוצפו כל שנה ונזקים כבדים ביותר נגרמו לשדות הסמוכים לקישון. נקודת התורפה העיקרית היתה הגשר על כביש הסרגל. גשר זה (אפשר לסווגו כ"חצי־אירי") לא היה מסוגל להעביר את כמויות המים הגדולות ה-זורמות לעתים. כתוצאה מכך הציפו המים את הגשר וגרמו לניתוק התחבורה. תוצאה חמורה נוספת היתד. שקיעת הסחף לפני הגשר וסתימת האפיק אפילו במקומות אשר בהם נחפרה כבר תעלה. עם חיסול הגשר הישן הוסר מכשול המור זה וניתן היה לגשת לתיכנון וביצוע של הסדרת הנחל. נתקיימו התיעצויות רבות עוד בשלהי הקיץ בהנחה שיימצא תקציב מיוחד של 300,000 ל"י בשלב הראשון. עם חלוף השבועות והחודשים הלך והצטמק הסכום עד כי היה נראה שלא תבוצע כל עבודה בקישון בשנה זו. בסוף אוקטובר התברר שבכל זאת ניתן לגייס סכום של כ־50,000 ל"י למטרה זו והחלו ה-דיונים מחדש. אך העמדת השאלה היתה עכשיו: מה אפשר לבצע בסכום "זעום" זה ואם בכלל תרבות והשכלה לאחר שנים של נסיונות שונים של פעילות תרבותית אזורית גיבשנו כעת מספר תחומים בהם אנו עוסקים: א) חוגים להשתלמות 1. בחקלאות (ר' במקום אחר בעלון זה). 2. בתעשיה — קורם ל«ינד.ל תעש-רנ' ה- טכניון התחיל בפעולתו ביום 23.2.64 ומרכז עשרים חברים מששה מפעלי תעשיה באיזור. ב) חוגים להשכלה כללית לידיעת הארץ — (ר' במקום אחר בעלון זה). יש טעם (וזמן!) לעשות עבודה חלקית. הסיכום לגבי שאלות אלה היה חיובי. הגשמים איחרו לבוא והכמעט בלתי אפשרי נהפך למציאות, נחפר אפיק חדש מכביש הסרגל כ־1400 מטר מערבה. הנוסע היום בכביש הסרגל יכול להי-ווכח שהסדרת קטע זה מנעה, על אף הגשמים המרובים בהם נתברכנו השנה, את ההצפות המקובלות בשטחים הן במעלה והן במורד ה-נחל. עבודה עצומה בהסדרת הנחל עדיין לפנינו אבל אפשר לציין בסיפוק שנעשה דבר מה אשר הביא תועלת רבה למספר משקים. התכניות לשנת הביצוע 1964/65 כוללות בעיקר את המשך העבודה בנחל קישון ויש לקוות שהתקציב שיעמוד לרשותנו יענה על הדרישות האובייקטיביות ותתאפשר עבודה עוד בימי הקיץ לפני שנהיה תלויים בחסדי שמים. החזקת רשת הניקוז התבטאה בקציר וב־ ריסוס העשביה, ניקוי יסודי של התעלות בע-בודת ידיים, שמירת השיפועים ההפוכים לאורך התעלות וכר. הוצאות גדולות נגרמו לנו ע"י תיקונים הכרחיים של שני מפלים בתוך נחל הקישון, מפל ראשי (ענקי במימדים שלנו) בקירבת גבול המדינה אשר מתפקידו לרכז את מי הניקוז לתוך אפיק הקישון ומפל נוסף סמוך לכפר אדירים. בעיה זו של החזקת נחלים ארציים כגון הקישון הועלתה על ידנו במספר פגישות ונמ-שיך ונדרוש השתתפות ניכרת יותר של מוסדות ממשלתיים בנושא זה. ערן אלאור ג) הוני אמנות 1. להקת מחול אזורית. 2. תזמורת אזורית. 3. חוג דרמטי אזורי. 4. מקהלה אזורית. 1. להקת המחול האזורית, בהדרכת חרמונה לין (משמר־העמק), הלהקה הגיעה לשלב בו היא עסוקה לא רק בריקודי־עם אלא בריקוד בכלל. הלהקה מכפילה את פגישותיה ותתחיל לעבוד על תכנית שלמה שתכלול ריקודי־עם וריקוד אמנותי. המוסיקה תיכתב ע"י מלחיני 14 האיזור והכוונה להגיע לשיתוף ?נם כל הגורמים הקיימים באיזור (מלחינים, תזמורת, מקהלה) החזרות מתקיימות כרציפות והלהקה הגיעה לרמה נאותה. הלהקה הופיעה השנה בכמה מקומות ביניהם הופעת יובל ה־50 של השוה"צ בעין־גב. מוסדות ממשלה והתנועה הקיבוצית מראים לאחרונה התענינות בלהקה וקיימת נטיה לשתפה באירו-עים שונים. אין אנו רוצים להפוך את הלהקה ללהקה מקצועית, אולם קיים הצורך במספר הופעות בחח כדי להעלות את הרמה באופן מתמיד. 2. התזמורת האזורית — בניצוחו של דב כרמל (דליה). לאחר חודשים של תיכנון, משא־ומתן עם הקיבוצים והמשתתפים וחיפוש פתרונות להב-טחת רציפות החזרות ורמה נאותה — הגענו לעבודה סדירה. התזמורת מורכבת מתלמידי ה-אולפן המוסיקלי האזורי וחברי קיבוצים. התז-מורת מתכנסת לפחות שלוש פעמים בחודש — פעמיים בערבים ופעם אחת בשעות אחה"צ. הרפרטואר כולל בשלב הראשון: 1. האימפרסריו — פתיחה — מוצרט. 2. פבאן — פורה. 3. קונצרט לאבוב — קורלי. בקרוב יגדל הרפרטואר עד כדי יכולת לתת תכנית שלמה. נוסף לכל אלה נגינת שירי־עם לצרכי חגים, יובלות וכף. תינתן עדיפות לביצוע יצירות של מלחיני האיזור. הרכב הכלים בתזמורת: כינורות . . . 10 ויולות . . . 3 צ'לי . . . 3 חצוצרות . . 2 קרנות . . . 2 אבובים . . . 2 קלרניטות . . 2 בסונים . . . 2 חלילים . . . 3 תופים . . 1 ס"ה . .. 30 חסרים לנו כמה כלים לחיזוק התזמורת (צ'לי, קונטרבס). החלטנו לחכות ובשלבים מאוחרים יותר להיעזר בכוחות בסביבתנו, מחוץ לאיזור. ההתקדמות של התזמורת משביעה רצון. יש לקוות כי תוך שנה נוכל להעיז ולהשמיע כמה יצירות כסיכום עבודה של שנה. 3. חוג דרמטי אזזרי. החוג עדיין בתיכנון הכוונה להקים מסגרת קבועה ללימוד תיאורטי ומעשי של הבמה והמשחק. ברוכים אנו באזורנו בכוחות מעולים בשטה זה. בכוונתנו לעניין את במאי ושחקני האיזור בחוג זה על מנת להגיע בשלבים נוספים להקמת להקה אזורית אשר תוכל לשרת את האיזור. 4. מקהלה אזורית — נמצאת בשלב של התארגנות. אנו מקיימים קשר הדוק עם מנצחי המקהלות בקיבוצים ומכינים ערב מקהלות אזורי. משמר־העמק מיכה לין החוג האזורי לידיעת הארץ התקיימו במשך חודשיים 5 פעולות. תמר יזועאלי מהמחלקה הפרהיסטורית של האוניברסיטה העברית הרצתה על האדם בחברה הכלקוליטית־נאוליטית. מישה רשף מבית־אלפא הביא להרצאתו על "תולדות המטבע בעמים ובישראל" תערוכה יפה של מטבעות ושקופיות. משה כוכבי ממחלקת העתיקות הרצה על הפירות ערד בליווי שיקופיות. הסרט של המשלחת שהפרה במערות מדבר יהודה יחד עם השקפויות הרבות שהביא עמו פסח בר־אדון על "כלי־המטמון מהתקופה הכל־ קוליטית מנחל משמר" הפך את הרצאתו על המטמון הנדיר הזה לחוויה בלתי רגילה. פעולה מענינת מבחינת האיזור היה הסימ-פוזיון שהתקיים בהזרוע בהשתתפותם הפעילה של חברי החוג על הנושא: "ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה". מתברר יותר ויותר שאזורנו — גם בעמק וגם בהר — הוא עשיר ביותר במימצאים מכל התקופות ומן הרצוי היה לרכז את הידוע על . האיזור על סמך המימצאים האלה ולרכז בצורה הולמת ומדעית ועל המועצה לתת את דעתה על ענין זה. בהזדמנות זאת יש לציין את התערוכה ה-ארכיאולוגית הגאה שקיבוץ הזורע הקים במס-גרת של בית־ולפריד. תכנית החוג לזמן הקרוב: 15 12.3.64 — הרצאת ד"ר מלמט על התקופה הישראלית. 4.4.64—3 — יום עיון עם ד"ר מלמט מהאו-ניברסיטה העברית על התקופה הישראלית. 11.4.64 — ביקור יסודי בחפירות בית־שאן בהדרכת נחמיה צורי, תל־יוסף. 14.5.64 — הרצאה של יואש ידידיה על הגאוגרפיה של רמת־מנשה. כמו כן ישתתפו בוודאי הרבה חברים בכנס הארצי המאורגן על ידי המדורים לידיעת הארץ של התנועות הקיבוציות במצדה ב־23.3.64—20. דליה ברטולד רוטשילד חוגים חקלאיים תשכ"ד הרעיון של עריכת חוגים אזוריים בנושאים חקלאיים נולד בשעתו מתוך מגמה למלא חלל בשטח ההדרכה החקלאית. אמנם מינהל ההד-רכה עורך קורסים על רמה נאותה במסגרת המדרשה החקלאית והלשכות האזוריות מקיימות ימי עיון וכנסים הבאים להשלים ולעדכן את ידיעות החקלאים. מטבע הדברים אין המשקים יכולים לאפשר השתתפות המונית בקורסים הרצופים והממושכים של המדרשה החקלאית, ובדרך כלל ניתן בכל קורם לנציג אחד בלבד של כל משק לחבוש את ספסל הלימודים. השתתפות רחבה של עובדי הענף החקלאי אפשר בוודאי להשיג בימי עיון — אך אלה כמובן מוגבלים מבחינת הנושאים והעמקתם. מטרת החוגים האזוריים היתד. לגשר בין שתי דרכי לימוד אלה ולהעמיד לרשות החק-לאים דרך לימודית נוספת: חוגים בנושאים חקלאיים שונים ומגוונים במסגרת של 6 עד 10 פגישות שבועיות לשם העמקת הידע והש-תתפות רחבה גם יחד. עם סיום החוגים הננו מצווים לבחון את מידת הצלחתם ולשקול את תועלתם כנגד ה-מאמץ האירגוני והכספי שהושקע. התקיימו 5 חוגים. א) חוג למיכון חקלאי מוקדש לנושא: מרססים ומאבקים. התקיימו 6 פגישות. מספר המשתתפים לא היה יציב והגיע בממוצע ל־11 חברים. המרצים היו: דוד רובין (מינהל ההדרכה). רם שגיא (הטכניון). אברהם צוקר (המכון לציוד חקלאי). ב) החוג להשקייה הקיף נושאים נרחבים החל בפרקים עיוניים של תורת החידראוליקה, בעיות תיכנון הרשת, לוה חמים וגמר בחידושים באביזרי השקייה. התקיימו 9 פגישות. לאחר תנודה ניכרת בפגישות הראשונות התיצב מספר המשתתפים והגיע בממוצע ל־13 הברים. המרצים היו: אמנון בן־עמי (הטכניון). שלמה אלחנני (המכון לציוד השקייה). מיכה שני (המכון לציוד השקייה). יעקב מרצ'בסקי (שרות השדה). ג) החוג להגנת הצומח. טיפל בשטחים שונים כגון: אבחנת פגעים, מזיקים, מחלות צמחים, הדברת עשבים, הדברת נברנים והדברה כימית. החוג קיים 6 פגישות במקום 7 הפגישות המתוכננות מחמת הקשיים בהשגת מרצים. השתתפות החברים (והחברות!) היתד. יציבה למדי — כ־17 חברים בממוצע. רשימת המרצים לפי סדר כרונולוגי של הרצאותיהם: אליעזר בנקיר (לשכת ההדרכה). ד"ר י. רמאי ( התחנה לחקר החקלאות). אגר' פלטי (מינהל ההדרכה). ד"ר מנשה הורוביץ (תחנת הנס' נוה־יער). י. נפתלי (האגף להגנת הצומח). יצחק טייך (התחנה לחקר החקלאות). ד) החוג לכלכלת הייצור. מטרת הקורס היתד. להקנות למשתתפים את יסודות הכלכלה החק-לאית (פונקציות ייצור, ניתוח הוצאות ייצור, חישובי הון, וכו'). הקורם התבסס על הרצאות ותרגילים. מספר המשתתפים היה גבוה (כ־30 משתתפים בממוצע). סה"כ התקיימו 9 פגישות. שני מרצים חילקו ביניהם את הנושאים: אמנון הלוי (לשכת ההדרכה). עמי שקולניק (לשכת ההדרכה). ה) החוג לאגרו־מטאורולוגיה. חוג זה היד, היחידי שהתקיים בשעות הערב והצטיין ביצי-בות מובהקת של המשתתפים (12 חברים בממו-צע). הן הנושאים וחן המרצים נקבעו ע"י השירות המטאורולוגי. בשעת כתיבת שורות אלה טרם נסתיימה סידרת הפגישות המתוכננת. עד כה התקיימו 9 פגישות (מתוך 12 לפי התכנית). כסיום נאות לחוג זה בכוונתנו לארגן ביקור במכון המטאורולוגי בבית־דגן. 16 המרצים: דניאל אלבשן (השרות המטאורולוגי). י. לומס " " י. שביט " " א. מנס " " ש. רוזנר " " אין בכוונתי להעריך כעת את הצלחת החו-גים מבחינת מיצוי הנושאים, רמת ההרצאות, שיטות העברת הנושאים והתועלת למשתתפים. ביקורת מעין זו חייבת לבוא בעיקר מצד ה-משתתפים ומצד נציגי המשקים המטפלים בהש-תלמות המקצועית. כעת אפשר לקבוע את העובדות הבאות: א) החברים גילו יזמה קטנה מאוד בקביעת הנושאים. ב) ההרשמה הנסיונית לא שיקפה נכונה את ההשתתפות המעשית של החברים. ג) כמספר אופטימלי של משתתפים בחוגים מסוג זה יש לקבוע 20—25. רוב החוגים שלנו נשארו הרבה מתחת מספר זה ובשל כך הת־ יקרו הוצאות הלימוד. ד) במשקי האיזור אין דפוסים אחידים בטיפול בהשתלמויות מקצועיות. יש משקים בהם פועלת ועדת השתלמות, יש משקים בהם הענפים מטפלים בבעיה זו, ויש משקים בהם הטיפול בידי גורמים אחרים (רכז המשק, ה-מזכיר, ועדת התרבות). תופעה זו מקשה באופן ניכר על אירגון חוגים אזוריים. ה) הוברר שמידת הענין שגילו משקי ה־ איזור בחוגים היתה שונה מאוד. קשה לעמוד בשלב זה על סיבת השוני ויש לברר אותה הן במשקים והן במועצה האזורית. בכל חמשת החוגים ביחד השתתפו חברים לפי ישוביהם באחוז כדלקמן: 17.5 . . . גלעד . . 16.5 . . . רמות־מנשה 15.5 . . . הזורע . . 14.5 . . . משמר־העמק 10.0 . . . רמת־השופט 8.5 .. . מגידו . . 8.0 .. . עין־השופט . 4.0 .. . גבעת־עוז . 3.5 .. . דליה . . 2.0 .. . יקנעם . . ו) סדרי התחבורה חיו לקויים בחלקם. ח־ רכב היחיד העומד לרשות המועצה להסעת המשתתפים הינו מוגבל מבחינות רבות. מאידך אירעו לא מעט מקרים בהם חזר האוטובוס של המועצה כלעומת שבא ללא נוסעים, כי החברים לא הודיעו מראש על ביטול השתת-פותם. הנני תקוה שסקירה תמציתית זו תשמש יסוד לבירור מקיף בין כל הנוגעים בדבר על מנת להנחות את פעולתנו בעתיד. ערן אלאור מה שמענו וראינו ב"אולם" בתשכ"ג? "הבימה" — 2 הצגות: "בראשית", "אירמה לה־דוס". "הקאמרי" — 3 הצגות: "גליליאו", "טורא", "פונדק־הרוחות". תיאטרון "עונות" — 1 הצגה: "הנסיכה האמריקאית". להקת מזרע — 1 הצגה: "מעשה בנסיך". להקת "סעד" — 1 הצגה: "אחים למשק" להקת "נגבה" — 1 הצגה: "כולם היו בני". "החמאם" — 1 הצגה: "פצצת הזמן". "תילוך — 1 הצגה: "הצפוד הכחולה" (לילדים). הקונצרט השנתי של האולפן למוסיקה. סיום שנת הלימודים במוסד החינוכי בהרי־ אפרים. המועצה הנ"ח של השומר־הצעיר. תזמורת הגדנ"ע. הופעות־חדץ מדתה גרהם ולהקתה. הפסנתרן האמן מבריה"מ — יעקב פליאר. הכנר האמן מבריה"מ — איגור אוסטראך. ניו־יורק — פרו־מוסיקה. אגנם מורהד — ערב קריאה ומשחק (באנג,). שנטא־ראו ולהקתה (מהודו). בס"ה 21 פעולות אזוריות. השתתפו בהן למעלה 0־28.000 חברים, 4000 נוער. להקת המחול האזורית בחסותה של המועצה האזורית בהדרכתה של חרמונה ממשמר־העמק מקיימת חזרה באולם פעם בשבוע. האולפן ה-אזורי למוזיקה בחסותה של המועצה — מקיים פעם בשבוע חזרה באולם ופעם בחודש התז-מורת האזורית גם כן בחסותה של המועצה. בחמשת החודשים הראשונים של שבת תשכ"ד ראינו 11 הופעות באולם: תיאטרון "שחרית" אחד ממחזותיו של ב. שאו. הבימה — "כל אדם והאמת שלו". 17 תיאטרון "זוטא" — "סע הביתה יונתן". להקת התרנגולים. יובל התנועה. תזמורת בגי הקיבוצים. תזמורת רמודגן. להקת "ענבל". ואלרי קלימוב — הכנר מבריה"ט. במת הקיבוץ — זוג אופניים. הנימה — סוף המירוץ. מהנעשה מסביב לאולם כידוע לחברים, לקחה על עצמה המועצה האזורית מגידו להכניס מדי שנה בשנה קצת שיפורים לאולם ומסביב לאולם, בכדי שמשקי האיזור יוכלו ביתר נוחיות לגשת לאולם ולחנות מההופעות בו. מה ביצעו השנה ? א) הוסיפו מרפסת בצד המערבי של ה-אולם, וזה מאפשר להתחיל את הופעות בזמן מבלי שהמאחרים יפריעו לקהל המאזינים. ב) המרפסת משמשת כמקום מיפגש לחב-רים, בעיקר בחורף וגם מקום לעישון. ג) הותקנו לייסטים מסביב לקירות של המרפסת — שישמשו במשך הזמן לתערוכות של תמונות. ד) רצפו את השטח בין שתי המרפסות הפתוחות וזה מאפשר גישה נוחה לכל הכניסות לאולם, וגם מקום מיפגש לחברים בחודשי הקיץ. ה) בימים הקרובים עומדים לסיים 2 מיד־ רכות מהכביש לכל אורך האולם, וע"י כך תתאפשר יציאה מכל הדלתות גם בחודשי החורף. חשמל קבוע באולם לא לבל החברים ידוע איזה סדרי חשמל פרוביזוריים היו קיימים עד עתה באולם. כעת, עומדים לסיים תאורה קבועה באולם לפי כל החוקים המחייבים אולמות ציבוריים. בלי שום ספק יש עוד הרבה מאוד להשקיע בשיפורים באולם ואני מקווה, שהמועצה תמשיך מדי שנה בשיפורים עד לגמר הסופי של האולם. ועדת־האולם עירהשופט פסח נרקיס עלון המועצה האזורית מגידו לפני כמה ימים הופיע לראשונה עלון המו-עצה, בצורה נאה ובדפוס. אנו מברכים את המועצה ואת עורכי העלון על הגיוון הנוסף בעבודתם. רמודהשופט הופיע העלון הראשון של מועצת מגידו המכיל חומר מענין ורבגוני על פעולות המועצה ורא"ם, בכלל זח גם מפרי עט חברי הזורע. יש להצטער על כך, שהעלון המופיע בדפוס ממש, ולא כשיכפול, הגיע אלינו רק במספר מצומצם ביותר של עותקים. מן הראוי היה, שהעלון יגיע לכל חדר בכל קיבוץ — ומוטב, שיופיעו פחות עלונים ויגיעו אל כל תושבי האיזור, מאשר רבים, שרק חלק מהחברים יקרא אותם. אפשר כמובן להעתיק חלק מהחומר בעלוני הקיבוצים. האם זה יותר זול? הזורע ארגון המועצות האזוריות ז' בשבט תשכ"ד. 21.1.64 לכבוד א. הלוי ראש מ. א. מגידו ח. נ., קראתי עת עלונכם ומצאתיו כלי ביטוי מגידו — 21 ממצה ליצירה לקרוב ולרחוק מן הבחינה ה-גיאוגרפית. בב"ח י. שיין - מזכיר לכבוד מערכת עלון המועצה איזור מגידו ה. נ., הננו מבקשים בזה לתקן טעות חשבונית שחלה ברשימתכם "על סקר הקרקעות" שהו-פיעה בעלונכם מס' 1. לפי המימצאים של ועדת־הסקר מצאו, כי 18 לעין־־השופט יש רק 809 דונם קרקע "עמוקה" של 60—40 ס"מ ולא 924 כפי שפורסם ברשי־ מתכם. טעות חשבונית זו חלה בדו"ח ועדת הסקר והיא תוקנה על־ידם במיסמך שנמסר לידינו. הננו גם להעיר, כי במיסמך הנ"ל מופיע, שמתוד כמות דונמים זאת 270 דונם הם גיריים ואבניים, שבחלקם נפסלו גם ע"י מר י. וייץ כבאים בחשבון לשלחץ. נודה לכם על פירסום מכתבנו זה בעלון הקרוב. בברכה זלמן לבנה עצרת אזורית ליום העצמאות תשכ"ד בישיבת רכזי ועדות התרבות ביום 1.3.64, אושרה התכנית הבאה לעצרת האזורית ביום העצמאות תשכ"ד: העצרת תתקיים במוצאי יום העצמאות (יום חמישי, ד' אייר תשכ"ה 16.4.64) באולם עין־ השופט. בתכנית האמנותית משתתפים אך ורק כוחות מישובי האיזור: להקת המחול האזורית — בהדרכת חרמונה לין. פנטומימה — רמות־מנשה. ריקוד טירולי — עין־השופט. להקת מחול תימנית — מדרך־עוז. "סיפור השעון" — להקת משמר־העמק. החמישיה והלהקה הקולית — רמת־השופט. בכדי לאפשר לכל תושבי האיזור להשתתף בתכנית העצרת, הוחלט לקיים שתי הופעות בשעה 19.00 ובשעה 21.00. 19הרי מנשה • כ״ה כסלו תשכ"ח (67 27.12) • מס' 14 בשרות האמבולנסים שרות זה התפתח במהירות רבה ובמליאת המועצה האחרונה אושר לרכוש אמבולנס נוסף. עד עתה היו לנו 3 אמבולנסים. 2 מדגם מיושן ״טהימס״ והאחרון מדגם ״שברולט׳/ רכב מצויין עם כל הסידורים הנחוצים להסעת מקרים קשים. בשלושה כלי רכב אלה אנו מכסים את כל הצרכים של האיזור ובחודשים האחרונים לא היה מקדה שקריאה לא נענתה במשך 24 שעות היממה. השרות פועל לשביעות רצון הישובים וגם לשביעות רצון מרכז מגן דוד אדום. כאישור ליחס החיובי שיש למרכז לניהול הסניף של מגידו, אפשר לציין את העובדה׳ כי עתה הוצע לנו ״שברולט״ הדש במקום אחד מבלי הרכב הישנים. עלון המועצה מועצה אזורית מגידו בשטח המוניציפלי כבישים (להלן דברי ראש המועצה בישיבת מליאת המועצה מיום 27.11.67). בשטח זה של כבישים אנו צופים לקראת התפתחות חיובית וגדולה באיזור שלנו. משרד העבודה העמיד לרשות מחלקת עבודות ציבוריות, מחוז חיפה, תקציבים גדולים לשנת 1968/69 ובין עורקי התנועה המעניינים אותנו נמצאים שני כבישים ארציים: 1. כביש מס' 144 מנסורה — פרדיס כביש זה הידוע בכינויו כביש ואדי-מילח, יזכה לשיקום, שיפוץ והרחבה, ויובא לתקן דומה לזה של כביש ואדי־ערה. אורכו של הקטע הנ"ל הוא 21 ק"מ והתקציב שהועמד למטרה זו הוא 6 מיליון לירות. בקטעים אחדים ישונה התוואי כמו בסיבוב בת־שלמה ובסיבוב זכרון־יעקב. חשיבותו של עורק תחבורה זה יעלה במידה רבה לאחר פתיחת כביש החוף החדש חדרה — חיפה. כהסתעפות מכביש החוף החדש לכיוון ואדי־מילח הולכת ונסללת הסתעפות בעלת 3 מפלסים שתאפשר כניסה ויציאה מהעורק הראשי מבלי לעכב את התנועה. אני מעריך שעוד בקיץ 1968 יוכלו הנוסעים ברכב מישובי ההר לתל־אביב לנסוע בכבישים טובים ומהירים ולקצר במידה מסויימת את זמן הנסיעה. 2. סביש מס' 242 ג'למי — צומת מגידו אורכו של הכביש הזה הוא 20 ק"מ ואף הוא נכלל בשנת התקציב 1968/69. עבודת ה-שיקום וההרחבה שתביאו לרוהב המקובל בכבי-שים הארציים תעלה גם כן ששה מיליון לירות ומועד הביצוע המצופה הוא החל מאפריל־מאי 1968. כביש זה נמצא עתה במצב קשה בלי שוליים והנסיעה בו היא ממש מסוכנת; לע"ע עושים עבודת אחזקה בכדי לחסל מקומות התורפה בו. 3. רמות מנשה — דליה מחלקת עבודות ציבוריות, מחוז חיפה, החלה בעבודה בקטע כביש זה. התכנון של הקטע נעשה בתאום עם תה"ל שלקח בחשבון ניקוזו של ואדי דלירדעל־רוחה ובהזדמנות זו תיעשה עבודת ניקוז הואדי. כביש זה מבוצע במימון המועצה האזורית ויעלה כ־ססס,200 ל"י. התכנון העלה שיש צורך להרים את הכביש מעל פני הקרקע וכן לבנות גשר חדש שיוכל להעביר את ספיקת מי־הגשמים. עונת הגשמים משבשת את תהליך העבודה, אך לישובים דליה וגלעד יש כביש אלטרנטיבי עד השלמת העבודה. על כל פנים כדאי "לסבול" קצת למען הפיתוח המרחיק לכת. 4. כביש גישה מוסד שומריה כביש זה יצופה בקרוב בשכבת הזפת וייפתח לתנועה. המועצה השקיעה בכביש זה כ־65,000 ל"י וכאן היה צורך להתגבר על הרבה בעיות תכנון קשות היות והכביש עובר מעל ואדי עמוק ומסוכן. בהזדמנות זו נעלם קטע הר שנכרה לצורך מילוי הואדי. בזה סילקנו אחד מהסיבובים ה-מסוכנים שהיו בכביש זה. 5. כבישים אזוריים ראש המועצה ביקש פגישה עם שר העבודה בכדי להעלות לפניו את הצרכים הדחופים בשטח הכבישים האזוריים לרגל ההכרעה שנפלה לקיים את מחולות דליה בשנת ה־20 של המדינה. בישיבת המועצה סוכם להתרכז בשלושה קטעים שיפשרו את זרימת אלפי כלי הרכב, שעלולים להגיע בשעות ספורות של הערבים בדליה. ואלה הדברים שהוחלט להעלות בפני שר העבודה: א) כביש משמר־העמק — עין־השופט; ב) כביש אליקים — צומת רמות־מנשה; ג) כביש גלעד — רגבים. בתום המגעים עם משרד העבודה יביא אלחנן הלוי לידיעת המועצה ולאישורה את תוצאות הדיונים. 2 שטח המרכז שתבטא את הנצחת החברים ה-נופלים. ואלה הן ההנחיות שנקבעו ע"י הועדה: א) תוקם פינת נוי בשטח המרכז שתיתן ביטוי אמנותי לזכר הנופלים. ב) האמן חופשי להשתמש בכל חומר שייראה בעיניו: ברזל, אבן' בטון וכד בכדי לשלב את החומר עם סביבתו הטבעית. ג) יש לציין באופן ברור את שמות הנופלים, בחומר בו ישתמש האמן. אנו תקווה שתגלה רצונך הטוב וכשרונך הברוך לתרום למציאת ביטוי הולם למפעל ותגיש לנו בהקדם הצעתך. בב"ח אלחנן הלוי ראש המועצה חבר שופטים שימונה ע"י המועצה יבחר בהצעה הנראית בעיניו. בית־מרפא באחת מישיבות המועצה נדונה ההצעה להקים בית־מרפא בשביל חברי ההתיישבות העובדת. הכוונה למוסד רפואי שיוכל לקלוט מקרי אישפוז קשים שבתי החולים הרגילים אינם מוכנים להח-זיקם• כאן מדובר בעיקר במקרים שהחולה אינו יכול לשרת עצמו וזקוק לפיקוח 24 שעות ביממה. ראשיתו של הרעיון במיפגשים הקבועים שמקיימים ראשי המועצות קישון, יזרעאל, גל-בוע ומגידו והמאוגדים ב"מועדון הארבע". סיוע רב הגיש לנו בנדון הח' א. הרצפלד שנושא זה הוא אחד ממשימות חייו. גיבשנו בסיס למימון המפעל ע"י שלושה שותפים: הממשלה (משרד הבריאות), ג'וינט (מלבן) והמועצות האזוריות. המדובר בשליש לכל שותף הן לגבי השקעות היסוד והן לגבי הוצאות ה-אחזקה. אם יקום המפעל הזה, הוא יקום בקרבת בית החולים בעמק (עפולה) בכדי להבטיח פיקוח רפואי קבוע. היקף המוסד יהיה ל־40 מיטות אישפוז וכל השירותים הנחוצים למוסד כזה. באולם האזורי מנידו בימים אלה עוסקים בהרצת מיתקן החימום באולם. נקווה שהכל יפעל כמצופה ובמתוכנן ונוכל לפרק את הפיגומים שלאורך הקירות. לאחר הסרת הפיגומים ננשום שוב לרווחה ונקווה שהפעם "נשימה חמימה". בשנת התקציב הנוכחית אישרנו ביצוע שתי עבודות גדולות: האחת מיתקן החימום והשניה תאורת חוץ במגרש החניה וסביבת האולם. באשר לתאורה, קיימת כבר רשת חוטי חשמל תת־קרקעית, ועתה הוזמנו עמודי התאורה משני סוגים: בהיקף — עמודי תאורה גבוהים, וב-מרכז — עמודי תאורה נמוכים. אנו מצפים שהתאורה שתוכננה ע"י מומחים, תעלה יפה ותשרת אווירה חגיגית למראה האפור של האולם. סך הוצאות הפיתוח באולם בשנת התקציב ה-נוכחית 1967/68 יסתכמו ב־55,000 ל"י. עדיין נותרו כמה מבצעים להשלמת האולם בחוץ ובפנים ועל כך נדון בעת קביעת תקציב הפיתוח לשנת 1968/69. "יד לבנים" המועצה החליטה בזמנו לקרוא למרכז ה-מקצועי ההולך ונבנה "יד לבנים" על שם הבנים והחברים שנפלו במלחמת ששת הימים. ועדת ההנצחה שהתכנסה' דנה בדרכי הביטוי של מפעל ההנצחה ולאחר הישיבה נשלח מכתב חוזר לחברים האמנים בישובי האיזור ובו פניה להגיש הצעותיהם. אנו מפרסמים בזה את מכתב החוזר: ח. י. כידוע לך החליטה המועצה האזורית לקרוא למרכז לחינוך קדם מקצועי, ההולך ונבנה "יד לבנים" לזכר בנינו וחברינו שנפלו במלחמת ששת הימים. במרכז חינוכי זה יקבלו חינוך מקצועי חניכי מוסדות החינוך וחברות הנוער של ישובינו. כמו כן ישמש מרכז להשכלת מבוגרים ואולפנים לאומנויות השונות. ברצוננו להנציח את זכר בנינו היקרים לא ע"י אנדרטות, אלא ע"י מרכז חינוכי תרבותי חי ותוסס שישמש מקום מפגש לדור הצעיר ולחברי הקיבוצים. ועדת ההנצחה שהתכנסה באחרונה, מזמינה אותך להגיש הצעתך להקמת פינה מיוחדת ב־ 3 לשכת הסעד של המועצה לפני קרוב לעשר שנים חוקקה הכנסת חוק המחייב את כל הרשויות המקומיות לקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. נזקק הוא אדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, לקיויו הרוחני או הגופני או מסיבות אחרות, למשל מי שאינו משתכר כדי צרכי מחייתו. מתנהל ויכוח ממושך על סל ה-מזונות של הנזקק. אך בינתיים קובעת החלטת הכנסת שלבודד יש להבטיח סכום חודשי של 71 ל"י, לזוג 115 ל"י ולכל נפש במשפחה של 4 נפשות ומעלה 35 ל"י. אדם שיכול להוכיח שאין לו הכנסה לפי מכסה זו — לשכת הסעד חייבת לתמוך בו תמיכה מלאה או חלקית. כל הרשויות המקומיות בארץ מקבלות את מרבית תקציבן לצרכי סעד ממשרד הסעד ואת היתרה עליהן לגייס מתקציבן הן. למועצתנו מוקצבים להלכה 80% מכל ההוצאות המוכרות בסעיפי הסעד השונים. אך למעשה ההשתתפות של הממשלה קטנה יותר. בשנת תשכ"ז הוצאנו — 37,000 ל"י לצרכי סעד ומהממשלה קבלנו —.26,000 ל"י, ז"א 70% בלבד. הסיבה היא השתתפות קטנה יותר במשכורת העובד ובהוצ-אות מינהליות ופיגור בכיסוי גרעונות מוכרים. לשבתנו מטפלת בקרוב למאה תיקים פעי-לים — תיק לכל משפחה עם בעיותיה. כמחצית המשפחות מקבלות טיפול סוציאלי ללא עזרה חומרית, המחצית השניה נעזרת או על ידי תמיכה כספית או על ידי קבלת התחייבויות מטעם הלשכה בעד החזקת ילד במוסד והוצאות שונות. העבודה הסוציאלית במועצה האזורית נבדלת מאותה העבודה בעיירת פיתוח או בעיר הגדולה בהקיפיה, אבל הבעיות רבות ומשתרעות על פני כל השרותים המגוונים של משרד הסעד: טיפול במשפחה, המשך לימודים של ילדים ממשפחות נזקקות, ילדים מפגרים בדרגות פיגור שונות, הוצאת ילדים מביתם מסיבות חינוכיות, ילדים משותקים, אישפוז חולים כרוניים, זקנים הזקוקים לבית אבות, נערים עוורים וחרשים־אילמים ה-רוצים ללמוד מקצוע, חולי נפש מבריאים הנמ-צאים תחת השגחה רפואית, מוגבלים עקב שיתוק הזקוקים לשיקום סוציאלי — כל אלה תובעים טיפול נאמן ומסור. למעשה חייב העובד הסוציא-לי לקיים קשרים הדוקים עם כל אותם בעלי התפקידים האחרים הפועלים בקהילה: הרופא. האחות, המורה, מדריך הנוער והשוטר ולתאם את גישתם ותגובתם על מעשי אותם בני האדם שמסיבה זו או אחרת חורגים מחיי הקהילה ה-מקובלים ואינם יכולים להתמודד עם תביעותיה בכוחות עצמם. ברור שעובד סוציאלי שאיננו בעל תעודת הסמכה ואינו בעל נסיון בעבודה זו, יקבל ברצח את הדרכתם של מפקחי משרד הסעד, אך אץ ליישם את חוות דעתם ללא ביקורת, כי הם אינם מתמצאים בבעיות של מושבי עולים. יש גם לשקוד על קשרים עם בעלי מקצוע במשרדי ממשלה אחרים (בריאות, חינוך, עבודה) ועם ארגוני מתנדבים. בדו־ירחון "סעד" המצויין שיוצא לאור מטעם משרד הסעד, מצאתי הגדרה קולעת זו של תפקיד העובד הסוציאלי: "אין זה תפקידו של העובד הסוציאלי לעמוד בקצה הבור ולהאיץ באלה הנמצאים מתחתיו לעלות ולצאת ממנו, וגם לא — להוריד להם חבל מלמעלה כדי שיאחזו בו ויימשכו באמצעותו למעלה והחוצה. תפקידו: לרדת לתוך הבור. מצוייד בחומר לעשיית סולם, ולסייע ביס־ אלה הנמצאים שם להכין את הסולם ולהשתמש בו". שאול גנוסר שניים אוחזין ב"נחלאות" מאת אברהם מש מה שמתרחש עתה סביב אגודת "נחלאות" של הסוכנות — עוסקים בפועלות מנוגדות ללא באיזור מגידו, כששני מוסדות מרכזיים — מיג־ מגע ביניהן. הל המקרקעין של המדינה ומחלקת ההתיישבות ב־1953 פורסמה ב"דבר" ידיעה בכותרת 4 "מושב עובדים מטיפוס חדש בעמק יזרעאל". הכוונה היתה לאגודת "נחלאות", ש־90 חבריה מבין עובדי מוסדות בצפון הארץ קיבלו 4000 דונם קרקע מהקרן הקיימת והלוואות מהסוכנות היהודית להקמת מושב בשטח שבין משמר־ העמק והזורע. לפי החוזה עם מחלקת ההתייש-בות התחייבו אז חברי האגודה להתחיל תוך שנה בבניית הבתים על גבעה סמוכה ולעבור בהדרגה לישוב הכפרי החדש. אך לאחר שנסתיי-מה הנטיעה של 850 ד' נשירים ו250 ד' הדרים, התחמקו ממילוי התחייבותם, נשארו כעובדי מש- רדים בעיר ונהנו מהכנסות המטעים המעובדים בידי פועלים שכירים. מחלקת ההתיישבות דרשה לקיים את החוזה או לפרק את האגודה אך ללא הצלחה. מאחר שאנשי "נחלאות" לא קיימו התחייבותם להקמת המושב ולהתיישב בו, תבעה מועצת איזור מגידו להפקיע את הרכוש הקרקעי תוך תשלום פיצוי מתאים לחברי האגדוה ולחלק את המטעים ווד אדמות לישובי האזור החסרים קרקע להשלמת המשבצת שלהם. בישיבה האחרונה של מועצת האיזור נמסר לתמהון הכל, כי מינהל המקרקעין התעלם מדו"ח מבקר הסוכנות וממסקנות הוועדות הציבוריות לפירוק האגודה וחתם אתה על חוזה־חכירה ל־49 שנים לגבי המטעים ד21 שנה לגבי שטחי זיתים וכרם לאחר שהאגודה ויתרה על 2000 ד' פלחה. נכונות ידיעה זו אושרה השבוע על־ידי מינהל המקרקעין וראש מועצת מגידו א. הלוי. מחלקת ההתיישבות של הסוכנות המטפלת כל השנים ב"נחלאות" לא נשאלה כלל לדעתה, שעה שהיא עומדת על תביעתה לפירוק האגודה, שלא קיימה את החוזה על התיישבות חבריה במקום. מנהל מחוז הצפון של מחלקת ההתיישבות י. גבעולי הראה לכתב "דבל" העתק חתראד. נוטריונית שלפיה "על האגודה לפנות את החווה עד 1.10.68 על המצוי בה ולהחזירה פנויה לסוכ-נות היהודית המבטלת את הרשות שניתנה לה לעבד ולהשתמש במשבצת הקרקע של 4000 דונם בשל אי־קיום החוזה מצדה". נציג מחלקת ההתיישבות אמר, כי אם לא תתפרק האגודה עד לאותו תאריך' יוחל בהלי-כים משפטיים נגדה. אך בא במבוכה רבה מש-נודע לו באורח מקרי מכתב "דבר", שלפני חודש חתם מינהל המקרקעין את חוזה החכירה עם "נחלאות", בלי להתייעץ כלל עם המחלקה להתיישבות, האחראית לפרשה זו מראשיתה. "דבר", 1 בדצמבר 1967 למי תשמש "נחלאות" נחלה? (ל.ש.) פעולה מנוגדת למסקנות הסוכנות מסעירה את ישובי אזור מגידו. המדובר באגודת "נחלאות" המפורסמת. שעה שמחלקת ההתישבות של הסוכנות נוק-טת בתהליכים משפטיים לפירוקה של "נחלאות" על הפרת החוזה משנת 1953, חתם לפני כחודש מינהל מקרקעי ישראל חוזה איתר. ל־49 שנים נוספות... חברי אגודת "נחלאות" להתישבות, אשר נוסדה בשנת 1953 ע"י עובדי ממשלה וסוכנות בכירים בצפון הארץ, התחייבו להתישב עם מש- פחותיהם במקום תוך מספר שנים מיום חתימת החוזה בינם ובין מחלקת ההתישבות של הסוכנות. על סמך זה הועמדו לרשותם 4000 דונם אדמה באזור מגידו וגם תקציב התישבותי, אבל הם חזרו בהם מהתחיבותם זו ונשארו עד היום לעבוד במשרותיהם ולהתגורר בערים כשהתווה הכוללת שטחי מטע נרחבים ואדמות פלחה מעובדת ע"י שכירים. מועצת מגידו דורשת את פירוקה של "נחל- אות" ושיבוץ אדמותיה בין ישובי האזור. "ידיעות אחרונות" 6,12.67 5 בשרות החקלאות על הפעולות ב"ראם" תופפת בית קירור לאור המפקד האחרון של מטעי התפוחים והאגסים במשקי האיזור התברר שחסר לנו מקום איחסון לכאלף טון פרי. השנה נאלצנו להוציא החוצה כ־800 טון פרי לבתי קירור אחרים. הוחלט עתה, אחרי שקולים כלכליים, ועל סמך חוות דעתו של משה אבירן, להוסיף לקראת העונה הבאה בנית קירור באוויר מבוקר בנפח של 700 טון. יהיה לנו, איפוא, מקום מרוכז לאיחסון שלושת אלפיס טון פרי. חתמנו על חוזה הבניה, וחתחלו כבר בחפירת היסודות. נק-ווה שכל הבנין (בערך חצי מליון לירות) יקום לתפארת לקראת הקטיף הקרוב. הנהלת החשבונות בגלל העומס בעבודה השוטפת הוחלט למסור את עריכת המאזנים החוצה. אנו מקווים שהמאזן של שנת תשכ"ו יהיה מוכן בסוף ינואר, והמאזן תשכ"ז באמצע מרץ. בינתיים נשתדל לסכם את כל החשבונת השוטפים של תשכ"ח, בכדי שנוכל למסור את כל החומר של תשכ"ח לעריכת המא-זן. גם הוחלט לקנות מכונת חישוב, במקום זו שלקחנו בזמן האחרון בהשכרה (לפי המחיר שהיה לפני הפיחות). בציוד החקלאי לאור הסיכומים של עונת הכותנה נצטרך לדון ולהחליט על שיתוף בקטיף הכותנה בעתיד; כמו כן על עריפת ועקירת סלק סוכר ע"י ה-אגודה, על ארגון עבודות הטרנצ'ר, טרקטור ד. 8., ושופלדוזרים. לשם זה נצטרך להכין את החומר של הסיכומים בשנתיים האחרונות לגיבוש הצעות בועדת הציוד. רק בחודש הבא נוכל להביא את ההצעות השונות למליאת "ראם" להכרעה. עלינו לברר בחודש הבא גם את כל הבעיות והנוהלים לקראת העונה הבאה בבית האריזה ובבתי הקירור. המצב הכספי בישיבת ועדת הגזברים בסוף חודש נובמבר. הוחלט: 1. לעבור כבר בחודש נובמבר למצב הרגיל של אשראי לארבעה חודשים (מחוץ לחודש השוטף). 2. להחזיר בחודש דצמבר את ההלוואה ש-לקחנו מהמשקים בשנה הקודמת (בסך -.3,000 ל"י מכל משק) להרחבת בית האריזה. 3. לעזור למשקים בהשגת השתתפותם לתר ספת בנית הקירור החדש. 4. כמו כן נמסר על המו"מ שמתנהל, לפי הלחץ של ברית הפיקוח, עם שני משקים שלגו — גבעת עוז ושער־העמקים — שיוסיפו את חלקם במניות של האגודה, בכדי שיהיו שותפים מלאים ושווים עם שאר המשקים, אחרת זה עלול לסבך את מצבם הפורמלי בזכויותיהם המלאות ברכוש האגודה. ישנה אוזן קשבת להצעה הנ"ל, והיא תובא לדיון ואישור בישיבה הקרובה של הנהלת האגודה. כמו כן נצטרך לדון בהצעות השונות של הוועדה הפרסונאלית. ישעיהו גלעד השנה השניה להפעלת הטרנצ'ר ההולנדי החלטנו אשתקד לרכוש את מכונת הניקוז ההולנדית (טרנצ'ר בלעז) ע"י אגודת "ראם", בגלל השטחים השוליים הבלתי מנוקזים הרבים באזורנו. הערכנו שבעלותנו על המכונה תחת פיקוח ממשלתי ובמסגרת תקציבים ממשלתיים, תזכה אותנו בחלק ניכר של הביצוע. הפעלה נסיוגית בשנת 1966 — ביוזמתה ובד פיקוחה של נציבות המים — השיגה את מטרתה (55,000 מ') במשך 4 חודשים. חלקו של אזורנו (במשקים משמר העמק, הזורע, גבעת עוז, יקב-עם) הסתכם ב־45% מםה"כ הביצוע (24,000 מ'). השנה נקבעו דפוסים חדשים לעבודות ניקוז 6 תת־קרקעי עם חתימת הסכם בין משרד מחקלאות וחקק"ל בעניין ניקוז מקומי. הסכם זה מטיל על הקק"ל את האחריות לביצוע ולמימון של עבודות ניקוז מקומיות (להבדיל מאזוריות) תוך כדי הקמת גופים מייעצים ומפקחים בשטח המקצועי. הנוהל החדש הוא אמנם מורכב וממושך — קבי-עת תקציב ,שיפוט ואישור תכניות, פיקוח באתה קבלת עבודה ואישור החשבון — אבל לזכותם של כל הגורמים הנוגעים בדבר ייאמר שבסופו של דבר הגענו לשפה משותפת. היקף הביצוע של שנת 1967 יעיד על כך. מלחמת ששת הימים היקשתה על עבודתנו בראשית הקיץ בגלל גיוס כוח אדם ומכוניות. העדר תכניות עבודה מפורטות אילץ אותנו לפ-נות לשטח חדש: ניקוז שטחים המיועדים ל-חממות. ניקוז חממות נבדל מניקוז חקלאי אחר בהיקף המצומצם של השטחים מחד ובצפיפות רבה יותר (3.5 עד 6 מ') של נקזים מאידך. גודל החלקות בהן בוצע ניקוז תת־קרקעי נע בין 1 דונם לבין 6 דונם, כאשר הספק המכונה בתנאים אלה הוא 3 דונם ליום. היו בעבודה זו תזוזות כמעט יום־יומיות. נדרש תאום בלתי פוסק עם המשקים, המתכננים, ספקי הצינורות והאבי-זרים ומובילי החצץ, בשעה שרוב המובילים (טריילרים) גויסו. נהפכנו ל"קבלנים" לביצוע העבודה בכל שלביה: המצאנו שיטה של הכנסת החצץ במקביל להנחת הצינורות ופיתחנו שיטה של התקנת רשת צינורות סגורה על כל אביזריה לרבות שוחות ביקורת מחומר פלסטי. עם גמד הניקוז בחממות, נכנסה המכונה להילוך גבוה בשטחים נרחבים באזורנו. במועד זה עדיין פיגרו אזורים אחרים בהכנת תכניותיהם. היות והבינונו תכניות מפורטות בעוד מועד, הס-פקנו לבצע עבודה רבה באזור מגידו: 67.530 מ/ שהם כ־74% מכלל היקף העבודה עד למועד ניקוז תודקרקעי בשנת 1967/68 ביצוע עד 8.12.67 6.650 מ' שער העמקים .1 19.320 מ' משמר העמק .2 12.550 מ' הזורע .3 2.680 מ' יקנעם .4 9.760 מ' עין השופט 5 כתיבת שורות אלה. מספרים אלה מוכיחים ש־ שיקולנו לרכוש את המכונה היה נכון. את הישגינו העיקריים אין לראות בהספקי עבודה בלבד, אלא באלה: א) גיבוש צוות הפעלה יעיל ומסור (אשתקד נעזרנו בכוחות עבודה של קבלן לעבודות מים) ב) ביצוע מדוייק ומקצועי של תכניות משוכללות ומסובכות בהרבה מאלה שבוצעו אש-תקד. ג) התמחות בהתקנת חיבורים ושימוש ב-אביזרים למיניהם. ד) פיקוח רצוף וברמה גבוהה על ה-עבודות בשטח (חפירה, הנחת צינורות, חיבורים־ חיפוי, כיסוי וכר). ה) שימוש הולך וגובר של חצץ כחומר חיפוי במקום קש ופיתוח מיכל מיוחד למטרה זו שהוכיח את יעילותו במיוחד בפרדסים. ו) שמירה על תקינות המכונה למרות תנאי קרקע קשים (אבנים). למעשה לא שבתה המכונה אפילו יום אחד מחמת קלקולים; תיקונים והח-לפת שרשרת נעשו במהירות וביעילות. ז) כיסוי התעלות ע"י כלי מיוחד שפותח על ידינו — במקום להעזר במוטור־גריידר כ-אשתקד. ח) יישום שיטת הניקוז התת־קרקעי במטעים ופרדסים. ט) שימוש בצינורות ניקוז חדשים (צינורות שרשוריים בסלילים) העשויים להחליף בעבודות רבות את המוטות המקובלים. לסיכום עלי לציין את שיתוף הפעולה הפורה של כל אותם הגורמים הרבים עמהם באנו במגע במסגרת עבודתנו: נציגי המשקים, מהנדסי נצי-בות המים, המשרדים האזוריים' קק"ל, תה"ל, הסוכנות היהודית, יצרני הצינורות ואחרים. לדי כ-250 ד' מיועד לשלחין כ־600 ד' " " כ־400 די " " מרעה כ־100 ד' " " מטע כ*350 ד' " " 7 " " ב־130 ד' מ' 3.920 גבעת עוז .6 " tt כ־290 ד' מ' כ־8.700 מגידו .7 " כ־100 ד' מ' השופט כ־3.000 גלעד — רמת .8 2260 ד' — באיזור מגידו פרדס כ-40 ד' מ' 950 הדר העמק .9 מיועד לשלחין 2.540 מ' 10. אלוני אבא " " מ, כ־1.800 חפציבה .11 " " מ' כ־2.600 תל־יוסף .12 בננות מ' 1.740 כברת .13 מיועד לשלחין מ' 910 מעין ברוך .14 " " מ' 620 גונן .15 " " מ' 2.670 כפר גלעדי .16 " " מ' 6.330 יראון .17 " " מ' 3.470 דן .18 2.800—3.000 ד' מ, 90.210 ס"ה תמשך התכנית לביצוע 1967/66 פרדס 1.100 מ' עין חרוד איחוד .19 " 1.000 מ' עין חרוד מאוחד .20 " 1.900 מ' כפר יחזקאל .21 שלחין 2.100 מ' מסילות .22 פרדס 2.000 מ' לביא .23 " 800 מ' משמר השרון .24 8.900 מ' ס"ה כיצוע ניקוז תת־קרקעי בחממות 3 דונם הזורע .1 3 " רמת השופט .2 3 " שער העמקים .3 3 " אלונים .4 1 " היוגב .5 3 " יפעת .6 2 " ברק .7 1 " בי"ם נהלל .8 1 " בית שערים .9 1 " תל־עדשים .19 1 " רם־און .11 2.5 " ראש הנקרה .12 1 " נהריה .13 3 " סער .14 3 " שבי ציון .15 6 " רגבה .16 3 " שמרת .17 3 " עין המפח .18 6 " נעל בלום .19 49.5 דונם ס"ה קבוצת כנות 11.10.67 לכבוד לרי שלום רב, עם סיום עבודתכם אצלנו בבננות, הנני מוצא לנחוץ להביע תודתי והוקרתי להבנה שבאה מצדכם לדחיפות המבצע והביצוע הנאה, כולל הרוח הטובה והעזרה ההדדית שהיתה בעת ה-עבודה בשדה. בברכה, אליהו ליש נורכז המשק 8 מפעלי העמק מספרים... נובמבר 1967 פרי העמל, ב9.11.67 התקיימה אסיפה כללית שנתית של האגודה. דו"ח על האסיפה נשלח למשקים. ה-מפעל נערך לקראת עונת ההדרים. עובדה תכנית ייצור לשנת 1967/68 לעיבור 20,000 טון פרי הדר, מזה כ־8,000 טון אשכוליות. הבירורים להבטחת כמות הפרי עדיין נמשכים. נערכים בירורים עם המשקים והועדות החקל-איות האזוריות, בדבר תכנית גידול עגבניות לתעשייה. עוף העמק המפעל נמצא במקום השלישי מבחינת היקף הייצור בין 9 המשחטות המאורגנות בארגון המשחטות. בשנת תשכ"ז קבלה המשתטה זרי המשקים חברי המפעל כ־1500 טון עופות חיים, ונוסף לזה קבלנו 650 טון מבחוץ, ובס"ה 2150 טון לעומת 1900 טון אשתקד. פדיון המשתטה מתוצרת מעובדת עבר 5,000,000 ל"י. זה מהווה עליה של 8%, הן בעופות חיים והן בפדיון, לעומת השנה הקודמת. התוצרת המוכנה משווקת ב־65% לשוק ה-פרטי: איטליזים, שופר־סל, הצרכן, אולמי מסי-בות ועוד,.25% למוסדות שונים ו־10% למשקים. היות והשוק בכללו מחולק בין המשחטות לאזו-רים והאיזור שלנו הוא די מצומצם, יש עוגות שיכולת הייצור של המשתטה אינה מנוצלת. אנו מטפלים במציאת דרך להוספת מוצרים. פמנסטה אנו עומדים בסיום עונת הניפוט, אשר החלה ב־5 בספטמבר ועומדת להסתיים בימים הקרו-בים. השנה הכזיבו אותנו יבולי הכותנה ובמקום 9,000 טון מקווים, נקטפו באיזור 7,500 טון בלבד, וזה מ־31,000 דונם שנזרעו (מזה 11,000 ד' בעל). אפשר לראות ירידה כללית של 50—60 ק"ג לדונם מחוץ למשקים בודדים אשר יבוליהם לא ירדו. בשנה הקודמת נזרעו כ־20,000 ד' והוכנסו למנפטה 5,900 טון כותנה גולמית מהאיזור' ועוד 1,400 טון מאזורים אחרים. לאור ירידת היבולים הכללית בארץ, ועקב פתיחת המנפטה החדשה של "סיבן" בעמק חפר, לא קבלנו השנה שום כותנה מבחוץ. עונת הניפוט עברה בלי תקלות מיוחדות. רק מספר קטן של משקים הצטרכו לאחסן כותנה גולמית בשדה, במיוחד משקים שכוח הקטיף שלהם עלה על זכותם לניפוט' אך לפי התוצאות הראשונות יש לציין שהכותנה המאוח-סנת, שבינתיים כבר נכנסה לניפוט אחרי כ־ 3—4 שבועות בשדה, היא במצב מצויץ ותקבל מיונים טובים. בצד הירידה ביבולים אפשר לציין השנה עלייה מסויימת בטיב הכותנה וגם באורך. ב-השוואה ליתר האזורים, הרי הכותנה בעמק מצטיינת במיוחד, ועלינו לציין שהמנפטה עשתה את כל המאמצים לשמירת האיכות. לכבוד ראש המועצה האזורית מגידו אדון נכבה א) הנהלת הקרן לבטיחות העבירה אלינו 9 הנחיות לפיהן יש לסלול מפרץ אוטובוסים במידה ומספר העצירות של האוטובוס ליד ה-תחנה אינו יורד מ־20 ליום. סבורני שאין זה כך במקרה של כביש אליקים — עין העמק. בטיחות וגהות על קרן הבטיחות 5.9.1967 ב) מחלקת עבודות ציבוריות עומדת להס-דיר בקרוב את הצומת של כביש ג'למי — מגידו ומנסורה — זכרון ליד יקנעם. יהד עם הסדר הצומת יסללו שם גם שני מפרצים. ג) נבוא בדברים עם מחלקת עבודות ציבו־ עובדה מצערת היא, שעובדי החקלאות, (ואולי גם עובדי הבנין) מקבלים הרבה פחות השגחה רפואית שגרתית — תקופתית מאשר עובדי התעשייה. הסיבות לכך הך: ריחוק מרבית מקומות העבודה מן המרכזים הרפואיים, ניידות העבודה ללא מתקנים קבועים, עונתיות העבודה. עם זאת התעניינו רופאים בארץ כבר שנים רבות בבעיות בריאותיות של עובדי החקלאות, ושל עובדי הקטיף. לתשומת לב רבה יותר זכו עובדי האריזה, בשנים האחרונות בעיקר מאז ריכוז פעולות האריזה בממדים גדולים. 1. בעבודות הקטיף אין פיקוח רפואי שגרתי שוטף. העבודה, כברוב העבודות בחוץ, בחיק הטבע, אינה נחשבת למזיקה לבריאות. למזג אויר אין השפעה רבה בתנאי של לבוש מת-אים. בימי גשם אין קטיף, בימי שמש יש צל מספיק בפרדסים, כדי להקל על העובד. עובדים רבים סבלו בשנים האחרונות מפרי-חות עור בשל רגישות יתר לפרי. תופעה זו היא כה נדירה שאין צורך לאחוז באמצעים מיוחדים בין כלל העובדים. כמו כן לא נודע על השפעה כל שהיא של קוטלי החרקים, בהם משתמשים לריסוס הפרד-סים, על עובדי הקטיף. הסיבה היא כנראה הפסקת הריסוס די זמן לפני הקטיף. החזקת מצרכי מזון מהווה בעייה ויש לדרוש סידורים מתאימים למניעת זיהום ע"י זבובים או ע"י עכברים. מי שתיה טובים ישנם בדרך כלל בפרדסים בקרבת מערכות ההשקאה. 2. בבתי אריזה נתקלנו אצל מבדרות, לפני שנים אחדות בהתפרצות גירויי עור. למרות זקירה יסודית וממושכת לא הצלחנו לקבוע בוודאות את גורם המחלה והיא נעלמה כעבור ומן קצר בעצמה ולא חזרה בעונות הבאות. ריות על סלילת שני מפרצים על יד משמר-העמק עוד השנה. בכבוד רב ד. מצפון המפקח על התעבורה מחוז חיפה והצפת אנו מניחים שהמחלה נגרמה ע"י חומר דנוג שהכיל ריכוז גבוה מן הרגיל של אחד התרכיבים. אצל האררזות אנו מדצאים בימים הקרים בעיקר סדקים באצבעות הידיים, שנגרמים כנראה ע"י פעולה משותפת של הקור, המגע החוזר אם נייר האריזה ועם הפרי וע"י פציעות קלות מקצוות הנייר. אחר הסתכלות ממושכת הגענו למסקנה, שאין השפעה מזיקה לחומר החיטוי בתוך נייר האריזה (דיפניל) וגם לא לצבע החותמת. טיפול קפדני בעור ע"י רחיצה במים חמים והשימוש במישחות עוד קוסמטיות עם קצת שומן, יסייעו ללא ספק למנוע את התהוות הסדקים ברוב המקרים. כמו כן קיימים, כבכל המחלות בעבודה, הבדלים ניכרים ברגישות בין עובד לעובד. לטיפול מוקדם בסדקים אלה ממליצים אנו על מריחת הסדק בנוזל סמיך מיוחד, שסופק לארגזי עזרה ראשונה במקומות בחם דרשו זאת. אמצעי פחות טוב הוא סגירת הסדקים בקפדנות באספלניות. בעיה נוספת בבית האריזה היא האקלים, שהוא קר בלילות ובימי גשם, חם בימי שמש. למניעת התקרוויות יש לדאוג ללבוש חם בימי החורף. הלבוש חייב להיות חם יותר אצל המבררת היושבת ואינה זזה ממקומה כמעט. לבוש פחות דרוש לאורזות, המבצעות מאמץ גופני גדול יותר. יש להקפיד בימי החורף על נעליים מתאימות, סגורות — חצאיות או מוטב גבוהות — כי רגליים קרות גורמות להרגשה פחות נעימה מאשר קור בחלקים אחרים של הגוף. בעיות רפואיות בקטיף ובאריזה אנו ממליצים זד. זמן רב על כיסוי רצפות הבטון בשכבת עץ שהיא גם יותר חמה (בגלל ההעברה הגרועה יותר של הקור) וגם יותר נוחה לעמידה ממושכת מאשר זו של האורזות. למבררות יש לספק כמאות בעלי משענת ולהעמידם כך שהחלק העליון של הגוף וחלקו התחתון יהיו בציר אחה ללא סיבוב מעייף. כדאי היה לדעתי לתת את הדעת על הפסקות קצרות להתעמלות כללית בבתי האריזה, כדי לאפשר תנועה חופשית מודרכת לעובדות דד ב־31 לאוקטובר נפתחה עונת הלימודים בבית הספר למבוגרים של המועצה האזורית מגידו. עוד בראשית הקיץ' לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ישבה "ועדה פדגוגית" על המדוכה ועיבדה הצעה להרכב הלימודים. בועדה השתתפו הח"ח ישעיהו בארי (משמר־העמק), יוסף וילפנד (עין־השופט), מנחם ליבר (גלעד), מאיר מירון וברוך רפאלי (הזורע), אליעזר רבינוביץ (רמת־ השופט) ואברהם שיף (דליה). הצעות הועדה רוכזו בדפדפת שהופצה בישובי המועצה, ועל־פי שאלוני ההרשמה שהיו מצורפים לדפדפת וש־ הוחזרו אלינו — נקבעה תכנית הלימודים ה-סופית. המקצועות הנלמדים הם: 1. השכלת יסוד (לשון, מתמטיקה, היסטוריה מאז 1789) — 40 משתתפים 2. פיזיקה — מתמטיקה — 20 " 3. סוציולוגיה — פסיכולוגיה — 30 " 4. ספרות — היסטוריה של המאה העשרים — 20 " 5. חוג לספרות (לועזית ועברית) — 30 " מבצעות במשך שמונה שעות ביום עבודה חד גוונית, ומעט מאוד תנועה. בסיכום: עבודות הקטיף והאריזה אינן נחש-בות לעבודות מזיקות לבריאות, אך ללא ספק אפשר להקל עליהן ולהעלות את הפריון' בעיקר בבתי־האריזה, ע"י שינויים מסויימים בבנין וב־ נוהלים. ד"ר ק. דרור "בטיחות" 6. מניעים ומגמות בהיסטוריה הערבית המודר- נית — 70 " ס"ה 210 משתתפים כהשלמה ללימוד המקצועות המפורטים ב-רשימה זאת מתקיימים שעורים לאנגלית' להע-מקת ידיעות הלומדים בכוונה להכשירם לקריאת חומר לימוד בשפה האנגלית. חידוש מהווה המגמה להשכלת יסוד. היא מכוונת לחברים שלא גמרו בית ספר תיכון ושואפים להשלמת השכלתם. חילקנו מראש את הלימודים במגמה זאת לפי בחינה גאוגרפית: ליישובי ההר בדליה (רוב התלמידים הם חברי דליה ורמות מנשה) ולישובי העמק בגבעת־ עוז (לאנשי גבעת־עוז ומגידו בעיקר). חלוקה זאת מכבידה מאוד מבחינת התחבורה, אך היה נראה לנו נכון לעשות את המאמץ, בכדי לשתף מספר ככל האפשר גדול של חברים במפעל זה. בהרכבת סגל המורים השתדלנו להיעזר ב-כוחות הוראה מקומיים ככל האפשר, וזה לא רק מטעמים תקציביים, אלא גם כדי להבטיח למפעלנו צביון הולם. במידה שלא מצאנו בין חברי ישובינו מורים שגם היו מסוגלים להורות וגם היו פנויים לכך — פנינו אל כוחות הוראה 11 תרבות והשכלה בית ספר למבוגרים מבחוץ. והרי רשימת המורים: בתיה אילת, דליה חדוה גיל, מגידו מנחם רביב' הזורע יעקב טובי, עץ השופט מנחם ליבר, גלעד רות בוקופצר' גלעד אליעזר בארי, הזורע חנה זיו' עץ השופט זוניה גורן, שער העמקים אנה סוטו, קרית טבעון גיסים פירחי, חיפה נורית ניצן, חיפה מיכאל קשטו, חיפה לא עומד לרשותנו בניו מרכזי בו יכולים להתקיים כל השעורים, אלא אנחנו נעזרים באכסניות שונות ומקיימים את הלימודים באר-בעה מקומות: גלעד (בית גיורא)' דליה (המו-עדון לחבר ובית־מרים), עין השופט (בית המוזיקה), מוסד הרי־אפרים, גבעת עוז (כיתה). עם כל ההערכה ורגשי התודה לקיבוצים ול-מוסדות אשר העמידו לרשותנו מקומות לימוד, יש לציין שהפיזור לארבעה מקומות הינו מגרעת רצינית מאוד. ראשית — זה מכביד על התחבו-רה' שכן לא רק התלמידים, אלא גם המורים צריכים להגיע למקום, וכל תקלה וכל איחור במקום אחד גוררים אחריהם איחור במקום אחר. שנית — בבית ספר שבו מרוכזים כל השעורים של ציבור התלמידים ישנה אווירה לימודית מרוכזת, יש בו אפשרויות לפיקוח יעיל יותר, ואילו אצלנו מרכז בית הספר חייב להיות בתנועה מתמדת ממקום למקום כדי לדאוג לכך שהגלגלים יסתובבו במינימום של חריקות. בעתיד צריך לחתור לקראת ריכוז מירבי של הלימודים במקום אחד. ויש לקוות שהקמת בית הספר הקדם המקצועי על־יד מוסד הרי־אפרים יהווה צעד בכיוון זה. כאן המקום להזכיר את מפעל ההסעה של האוטובוסים של המועצה האזורית' בניצוחו של רכז התחבורה אזורי. נרתמו כל ארבעת האוטו-בוסים להסיע את מאתיים התלמידים למקום הלימודים ובחזרה לבתיהם, והתברר שהם עומדים — לשון — לשון — מתמטיקה, פיזיקה — מתמטיקה — מתמטיקה — אנגלית — היסטוריה ערבית — אנגלית — ספרות — אנגלית — היסטוריה — סיציולוגיה, פסיכולוגיה — ספרות עברית במשימתם בכבוד. עצם העובדה שהחברים מגי-עים ממקומות שונים גורמת לעתים להמתנה במקום המפגש ליד האולם האזורי, אולם אי־ אפשר למנוע זאת לגמרי, והחברים מתבקשים לגלות הבנה למצב זה — וסבלנות! מלבד הלימודים המתקיימים באזורנו התק-שרנו גם עם בית־הספר למבוגרים בגורן יזרעאל שבו שותפות המועצות האזוריות יזרעאל, קישץ והגלבוע ובו לומדים טכנולוגיה בשני ימים בשבוע. חוגים אלה מאורגנים בשיתוף עם משרד העבודה ומכשירים לקראת מבחנים בטכנאים והנדסאים. משתתפים בלימודים אלה 12 חברים ממשקי המועצה: גם כאן המועצה האזורית מגידו דואגת להסעה ללימודים, אשר מתקיימים באוהל שרה, ליד מזרע. בראשית נובמבר התחילה לפועל בבית גיורא בגלעד האולפנא לדראמה בהנהלת הח' שולמית בודדורי ממשמר העמק. מטרת האולפנא לתת לחברים הלומדים הן הדרכה שיטתית במשחק והן הרצאות תיאורטיות על אמנות התיאטרון והדראמה. זאת צריכה להיות פעולה שתמצא המשך בשנים הבאות ותניח את היסוד לקיום להקה תיאטרונית מאומנת שתפעל באזורנו ב-התמדה. באו כבר בהתחלה יותר מ־30 חברים ויש תקווה לפעולה רצופה ופוריה. אשר בנארי 12 במועצה ה-12 של אגודת אכסניות נוער בישראל המועצה התקיימה ביום 15.11.67 באכסניית הנוער בתל־אביב ונפתחה על ידי סקירת מזכיר הכבוד של האגודה, ד"ר ולטר כ"ץ ובאורים לדו"ח הכספי שניתנו על ידי מרדכי שויד. אלחנן הלוי ושלמה בן־אהרן השתתפו בדיון. אלחנן אמר: סקירת כץ אופטימית ומצביעה על התקדמות ניכרת. רוצה להבהיר לעצמו דברים באשר ל-סקירת שויד באשר למדיניות הפיננסית. ה-תקציב השוטף הצנוע מאוד — מנוצל בצורה נכונה. כגוף ארצי — זהו תקציב קטן מאוד. מתיחס ומבהיר שהיסוד לגבי ההתחייבויות ה-פיננסיות אינו מתיחם לתקציב השוטף אלא לתכנית הפיתוח שהיא גדולה ומסתכמת במיליון ל"י בערך. בחלק זה נופלות הכרעות רציניות. זה לא יכול להיות מובא למועצה לאישור רטרד אקטיבי. כאן — חובה ציבורית לועד לא לדווח בלבד למועצה אחרי הביצוע. הוא זקוק לאישור המועצה. הועד הוא המוציא לפועל של החלטות המועצה. לגבי פיתוח יש השקפות שונות. על הרוב להחליט. בפיתוח — עפ"י הדו"ח — האגודה נכנסה כגורם למימון עצמאי בא.נ" כלומר האגודה מקבלת בשמה היא הלוואות. בכספים אלו מחלי-טה מה שמחליטה. שונה הדבר: משאומרים ש־ אכסניה נבנית מקבלת הלוואה ישירה ממוסד ממשלתי והיא משלמת את הקרן והרבית, מאשר כשהאגודה מקבלת את ההלוואות (כבתל-אביב). זו כבר הכרעה רצינית. יש גורמים מקומיים שהם משוחררים — עפ"י איזה קנה מידה נעשים הדברים — דבר רציני. ניתן לשאול — האם מצב עירית תל־אביב גרוע ממצב מועצות אזוריות שונות — יש כאן קיפוח ולא ברור עפ"י אלו עקרונות זה נעשה. על כך הועד לא יכול להחליט. צריד לקבוע את הפרוצדורה ה-יסודית לגבי תהליכים מסוג זה. האגודה שתצטרך לשלם את הרבית והקרן — מי ערב לכושר הכספי של האגודה. לגבי עיריה' משרד הפנים הוא הגיבוי שלה. דו"ח המבקר הבא יכול להיות חמור הרבה יותר. נשאלת השאלה אם הקרן ודמי הלינה יכסו את ההלוואות. מבלי הבהרות ברורות אין לאשר את הדדח אלא אם כן יתייחס הדו"ח לעתיד. (לגבי הלוואות הפיתוח הבאות). סדר העדיפות והחלוקה צריך לבוא לאישור כאן. יש לקרוא לישיבה מיוחדת שתדון במדיניות הכספית של האגודה. שלמה אמר: ברדך כלל מחייב פיתוח והרחבה, בתנאי שלא באים על חשבון משהו אחר. מדבר על א.נ. בית אחם — משום מה התנאים באכסניה לא עונים על דרישות המטיילים. שויד פנה לראש המועצה שיחליט בענייו זה, אך זה לא יכול להיות עניין רק של המועצה האזורית אלא של האגודה כולה. המועצה עשתה הרבה — פניה נוספת למועצה להשקיע עוד, לא יוכלו לענות בחיוב על כך. חדר האוכל אינו מספיק. יש תכניות הדרכה טובות אולם כשצריכה להיות פעולה, אין מקום לביצועה. א"א בחדר האוכל הקיים שאף לא מספיק להגשת ארוחות. השלמת השירותים בהתאם למספר המיטות הכרחית בכל מקום. יש לבסס את הקיים. הצריף אצלנו ברמת־ השופט עלול להתמוטט בכל יום. על החברים לדעת זאת. תביעה נמרצת לביסוס דברים קיימים. 13 בשבילי האיזור עין־השופט, 1.8.67 לכבוד מזכירות המועצה האזורית מגידו חברים יקרים, קבלו את תודתנו והוקרתנו על יזמתכם הברוכה — "והדרת פני זקן". ההורים חזרו מרוצים מהטיול, מלאי רשמים והוויות, עיניהם קרנו מאושר, שזכו לבקר ב-ירושלים — משאת־נפשם וביחוד לראות במו עיניהם את הכותל־המערבי. אין מלים לבטא את רחשי לבם ברגעים קדושים אלה — אמרו כמה הורים, ביחוד אחת האמהות בת 83, שעבר עליה שבוע ימים של התלבטויות: "לנסוע או לא לנסוע". והיא החליטה לנסוע על אף המאמץ הקשה. ושוב — חן, חן לכם על המבצע הכביר. יישר כוחכם! בשם ההורים וועדת־החברים חנה לגיא נזשנזר־הענוק, 14.8.67 אל המועצה האזורית מגידו ח. י. ברצוננו להודות לכם על הטיול הגאה שערכה המועצה להורי חברינו. הטיול על כל פרטיו היה מאורגן מצויין, והוא היה לחוויה לכל אחד מהמשתתפים בו. מסרו נא בשם כל המטיילים את הוקרתם לנהג האדיב של האוטובוס. בברכה י. בארי והדרת פני זקן! סיסמה זו הוכיחה את עצמה במלוא מובן המילה בטיול שנערך לפני כשבוע עבור הורי הקיבוצים: משמר־העמק' הזורע ומגידו — לגדה המערבית וירושלים. בס'"ה השתתפו 38 הורים וכ*6 מלווים. הטיול אורגן ע"י ועדות ההורים של שלושה הקיבוצים ובעזרת המועצה האזורית. המארגנים השקיעו דאגה אמיתית וכנה ב־ תיכנון הטיול והתאמתו לגיל המשתתפים. את ארוחת הבוקר שהכינו בבית אכלו באחת המסעדות הנקיות בשכם. בתחנה זו נחו זמךמה והמשיכו לירושלים דרך רמאללה, שעפאט ונמל התעופה קלנדיה — עטרות כיום. בירושלים ראו את משכן הכנסת, המוזיאון ומשם המשכנו למלון "הולילנד", בו סעדו ארוחת צהרים מוז-מנת מראש ונחו כשעתיים בתנאים נוחים ביותר. ביקרו בחורשת בית־המלון וראו את שחזור "העיר העתיקה". מכאן לירושלים המשוחררת ובעיר העתיקה באוטובוס מיוחד עד לכותל ה-מערבי ע"פ רשיון מיוחד. בכל מקום האיט הנהג את מהירות הנסיעה עד למינימום בכדי לאפשר להורים להספיק לראות את כל מה שהוסבר להם. יש לציין, כי ההורים אף כי לרוב לא ירדו מהאוטובוס, הספיקו בכל זאת לראות הרבה מאוד. במקומות בודדים שאליהם לא יכול האוטובוס להגיע — ירדו כולם ועזרו כל אחד לחברו. האוירה והיחסים היו לבביים מאוד וכולם, אף הקשישים ביותר (מבוגר ביותר היה בן 89 שנה) נהנו מאוד וציינו את סיפוקם המלא. הצלחת הטיול הוכיחה כי לא הכסף בלבד יענה את הכל, אלא בראש וראשונה קובעים הדאגה והרגש האנושי. כך אפשר להסביר שגם לאנשים מוגבלים ובגיל מכובד אפשר להנעים טיול, שבדרך כלל קשור במאמץ גופני רב. השבוע בקיבוץ הארצי 7.9.67 בית־הספר, רנות־השופט 24.9.67 לכבוד ראש המועצה האזורית מגידו אלחנן הלוי, שלום! מידי מזכירות הקיבוץ קבלנו את השי הנאה שלכם: "רמת־מנשה" ו"חלום בצבעים". תבואו על התודה על כי לא נסתרים מעיניכם גם קטני הילדים. אנו, המורים, נעשה כמיטב יכולתנו למען ירבו חלומות בצבעים ברמה ולמען זה, שהחלומות גם יהפכו למציאות. בברכה ובתודה בשם המחנכים חסיה קולבן גלעד, 21.9.67 אלחנן הלוי מועצה אזורית מגידו ד. נ. חבל מגידו שלום אלחנן שאו תודה על השי הנאה שהגשתם לנו עם תחילת שנת הלימודים. היתה זו הפתעה נעימה לילדי דגן ולילדי בית־הספר ולמחנכים גם יחד — יישר כוחכם. בברכת שנה טובה יהודיית מיזלם מרכזת בית הספר גלעד מקימים מרכז מקצועי לאיזור מגידו מרכז מקצועי, שישמש את ישובי איזור מגידו נבנה עתה בהרי־מנשה, בין עין־השופט לבין רמת־השופט, בהשקעה של 400,000 ל"י. במרכז תהיה גם פינת־זכרון לבני האיזור שנפלו בקרבות, וכן תוקצה פינה מיוחדת להצגת ציורים ופסלים של אמנים מהסביבה. באולם האזורי בעין־השופט, המשמש לכינו-סים גדולים ולהופעות תרבות ואומנות מתקינים עתה מערכת חימום לחורף ומסביבו תותקן תאו-רה בהשקעה של 55,000 ל"י. בשנה האחרונה נערכו באולם זה 32 מופעים. "דבר" 5.12.67 מחולות דליה יחודשו בחגיגות העצמאות מחולות דליה יחודשו, בהיקף גדול, בחגיגות העצמאות של שנת ה־20 למדינת ישראל — על כך סיפר ראש מועצת מגידו א. הלוי בישיבת המליאה של המועצה. מתכננים שלושה ערבי מחול גדולים, ל־ 50,000 צופים מכל הארץ, והמועצה פנתה למשרד העבודה בבקשה להחיש את שיקום כבישי הגישה באיזור לקראת האירוע. "דבר" 4.12.67 אולם אזורי מגידו ע"י עירהשופט הננו מביאים בזה לידיעתכם את תכנית ה-מופעים לחודשים הקרובים. יום ה' (חנוכה) 28.12.67: "אהבה וג'אז" - גדעון שמר קורא שירי אהבה עם רביעית הג'אז של מלוין קלר הזמנות עד 15.12.67 מחיר הכרטיס 2.25 ל"י יום ד' (אחרון חנוכה) 3.1.68: בובטרון גבעת־חיים הצגה זו מיועדת בעיקר לילדים התחלת ההצגה בשעה 19.00 הזמנות עד 25.12.67 מחיר הכרטיס 2.25 ל"י יום ב' 8.1.68 : להקת הגשש החיוור כתבניתם "סינמה גשש" שתי הצגות: 18.30 ו־21.30 הזמנות עד 25.12.67. רצוי להקדים מחיר הכרטיס —3 ל"י"" יום ב' 15.1.68: "ששה ימים" - בביצוע "בימת הקיבוץ" הזמנות עד 5.1.68 מחיר הכרטיס 1.50 ל"י ליל שבת 26.1.68 : האנסמבל הקאמרי הישראלי מוזיקת הרניסאנס המנצח: פרנק פלג סולנים: אלפרד דלר (קנוטרה־טנור מאנגליה) פרנק פלג (צ'מבלו) הזמנות עד 15.1.68 מחיר הכרטיס 3.50 ל"י בחודשי פברואר — מרץ נקיים את ההצגות הבאות: בקט - "הבימה" המסע האחרון - התיאטרון הקאמרי סיפור אוריה - בימת השחקנים על התאריכים המדוייקים תבוא הודעה 15עלון המועצה מועצה אזורית מגידו הרי מנשה • ה' אב תשכ"ז (11.8.67) • מס' 13 אנו מרכינים ראש עד קברות חברינו שנפלו בקרב ומשתתפים בצער המשפחות השכולות דורון רודניק - גלעד עודד גינסברג - דליה רן מארכס - הזורץ ראובן טל - מגידו אלישע טיירי - מדרך עוז זכריה קודש - מדרך עוז שמואל כץ - משמר העמק עוזי פלד ־־ משמר העמק זאב גדוסוירט - עין השופט יעל ירון ־־ עין השופט מועצה אזורית מגידו אגודת "ראם" מיסדר הנופלים חיים חפר הם באים מן ההרים, מן השפלה, מן המדבר / הם באים — שמות, פנים, עיניים — ומתיצבים אל המיסדר / הם באים בצעד גברי, חזקים ושזופים / הם יוצאים מתוך המטוסים המרוסקים ומן הטנקים השרופים הם קמים מאחורי הסלעים, מעבר לדיונות ומתוך תעלות הקשר / גבורים כאריות, עזים כנמרים וקלים כנשר / והם עוברים אחד אחד בין שתי שורות של מלאכים / המאכילים אותם סוכריות ועונדים על צוארם פרחים / ואני מביט בהם והם כולם שמחים / אלה האחים שלי, אלה האחים. * והם פוגשים זה את זה, עיניים שחורות וכחולות וחומות / והם מזכירים זה לזה שמות וכלי נשק ומקומות / ומוזגים זה לזה ספלי קפה ותה / ומתפרצים פתאום יחד בקריאות: כיפאק היי! / והם פוגשים בקהל הרב רעים וידידים / והמפקדים טופחים על שכם הטוראים וטוראים לוחצים יד למפקדים / והם פורצים בשירה ומוחאים כפיים / ומקשיבים להם בהתפעלות כל יושבי השמים / והפגישה נמשכת יום ולילה יום ולילה / כי חבורה שכזאת לא היתה עוד למעלה / ואז פתאום שומעים הם קולות מוכרים בוכים / והם מביטים הביתה אל אבא ואמא, אל הנשים, הילדים והאחים / ופניהם דוממות והם עומדים נבוכים / ואז מישהו מהר לוחש: סליחה, אבל היינו מוכרחים / ניצחנו בקרבות וכעת אנו נחים / אלה האחים שלי, אלה האחים. * וככה הם עומדים והאור על פניהם / ורק אלוקים לבדו עובר ביניהם / וכשדמעות בעיניו הוא מנשק את פצעיהם / והוא אומר בקול רוטט למלאכים הלבנים: / אלה הבנים שלי, אלה הבנים. 2 על הפרק לסיכום ימי החירום בישיבת מליאת המועצה סקר ראש המועצה אלחנן מלוי את פעולותיה של המועצה ערב ה-מלחמה ובעצם ימי המלחמה. בהזדמנות זו הצביע ראש המועצה על מחדליה של רשות מל"ח (משק לשעת חירום) כפי שהיתר, מאורגנת כרשות ארצית לבעיות המשק לשעת חירום. התיכנון הארצי של מל"ח לא הבין את הבעיות המיוחדות של הישו-בים החקלאיים והעקרונות לא הותאמו לצרכים של הקיבוץ והמושב. ביקורת דומה נמתחה על פעולות ועדת המל"ח בפגישות אזוריות וארציות בתנועת המושבים, המרכז החקלאי, וברית ה-תנועה הקיבוצית, וכל זה בכדי להפיק את הלקח הנכון והמסקנות ההגיוניות. המועצה שלנו לא חיכתה להוראות מבחוץ ועשתה כמיטב יכולתה בכדי לסייע לישובים בימי החירום. ערב המלחמה ציידה המועצה את כל ישובי האיזור במיכלי כיבוי לשריפות שהוזמנו במפעל של קיבוץ בית־אלפא ועם פרוץ הקרבות הגיעו המיכלים לכל הישובים. הפעלנו רשת אלחוט עצמאית ובימים שהיתר, כוננות של כל שעות היממה, פעלה רשת האל-חוט בצורה יעילה. הרשת איפשרה לנו לנהל שיטת אזעקה סלקטיבית וע"י כך ניתנו הוראות לרדת למיקלטים במקרים שהיה באמת צורך בכך. בזה שמנענו ריצה מיותרת למיקלטים הפגנו במידה מסויימת את המתיחות ולא הופרעה העבודה השוטפת בישובים. במקרים רבים נעזרו גם מפקדי הגוש ברשת שלנו. הספקנו לרכז במועצה מספר מיכלים רזרביים למי־שתיה ודלק והחזקנו בהם לעת מצוא. רשות הג"א ארצית לא פרשה כנפיה על ה-ישובים החקלאיים וכל מי שיכול היה דאג בעצמו לצרכיו. היו ישובים ואזורים חקלאיים בארץ שנשארו ללא אמצעי כיבוי שריפות, בלי אמבו-לנסים ורכב לשעת חירום. שוב פעם הוכיח עצמו הקו שנקטה המועצה בשנים האחרונות: מכונית הכיבוי לשריפות, האמבולנסים, האוטובוסים הגדולים והקטנים השרו בטחון בישובים. הוכח שהמועצה מסוגלת להושיט את העזרה הראשונה בשטחי הג"א מקומיים. גייסנו כוח אדם ובעזרתו פעלו כל השירותים הנ"ל 24 שעות ביממה ביעילות רבה. שמחנו להושיט עזרה ליחידות צה"ל שחנו באזורנו באספקה וברכב ככל שנדרשנו. לתשומת לב מיוחדת זכה הגדוד המאומץ של המועצה שהשתתף בקרבות ובכיבוש הרמה ה-סורית ובאמצעות הוועד למען החייל העברנו אספקה וסיוע ביד רחבה. בדיון שהתפתח במהלך הישיבה נאמרו דברי הערכה חמים ע"י נציגי הישובים למועצה ול-ראש המועצה על התושיה וההתארגנית המהירה ולהלן נביא בקצרה דברי הערכה שהגיעו למו-עצה בכתב: לראש המועצה האזורית חנן ר,לוי שלום רב! ברצוננו להביע לך בזה תודת ועדת הבטהון על פעולתך הנמרצת, להשגת מכשיר האלחוט, אותו תיענו ממיפקדת החבל כציוד חיוני ורא-שוני להתארגנות לשעת חירום. מאחל לך הצלחה ביתר העניינים שבטיפולך. בברכת שלום עין-השופט ברל קרן * עם תום המערכה הצבאית אנו רוצים להביע את הערכתנו הכנה על פעולת המועצה בימי החירום — וביחוד על חלקך בפעולה זו. קיבוצנו ככל שכנינו עמד בימי חירום אלה מתוך מאמץ עליון של חברינו ואף בני המוסד הבוגרים. אך ברור לנו שאם הצלחנו לקיים (גם אם מתוך הפסדים) את המשק, התחבורה ואת מסגרת החיים הסדירים פחות או יותר של ילדי המוסד שלנו — יש בכך הלק נכבד לפעולה היעילה והנמרצת של המועצה האזורית' ול- 3 כוננותך לא לחסוך מאמץ בטיפול בכל עניין חיוני, שהופיע בימים אלה. על התגייסות זו אנו מודים לד ולעובדי ה-מועצה, ומבקשים ממך להביא את תודתנו זו אף לידיעתם. בב"ח הזורע מוני אלון מזכיר הקיבוץ לכבוד מזכירות קיבוץ הזורע הח' מוני אלון הבר יקר, אני מודה לך על דברי ההערכה שלך על פעולות המועצה האזורית בימי החירום. היום לאחר חיי המתח והתהילה של תקופת המלחמה, נראים הדברים שעשינו אחרת. אך לפני פרוץ המלחמה דאגנו לציוד ושירותים שיעמדו במבחן הימים. שירותי התחבורה פעלו כל הימים כתיקנם, כמו כן רכב ההצלה, כלומר, האמבולנסים וה-מכונית לכיבוי־אש. קיימנו כוננות בבית המועצה במשך 24 שעות וקיימנו באמצעות רשת האלחוט שהקמנו, קשר מתמ"ד עם כל ישובי המועצה החל מגבעת־עוז וגמור בגלעד. הספקנו ערב ימי המלחמה לצייד את הישובים במיכלי־כיבוי וכמו כן רכשנו מיכ־ לים רזרביים למים ודלק. שמחנו להושיט כל עזרה אפשרית לישובים וגם ליחידות הלוחמות בגיזרה שלנו וזכינו שה־ כוננות שלנו הועלתה על נס בדיונים שונים במסגרת ועדות המל"ח וצה"ל. שמחתי למצוא הד לפעולותיה של המועצה בישובים עצמם, כפי שכתבת במכתבך. בב"ח אלחנן הלוי ראש המועצה 4 בפגישה עם הדרוזים מדלית־אל־כרנזל פנו אלינו בבקשה להת-גייסות בשבת לעבודה במשק. ואמנם הגיעו 9 ערבים־דרוזים וקיימו יום עבודה מלא בהכנסת חציר מהעמק וחפירה. עם תום העבודה קוימה פגישה במועדון. מתוך הפגישה: זיסקינד: הפגישה שלנו איתכם — תוך הת-נדבות לגיוס בעבודה — יקרה לנו ביותר. בין שלושת עקרונות־חיים שלנו על בניית עם ב-מולדתו, ועל רצון לתקן חברה חדשה המיוסדת על שידון ואי־ניצול — יש גם העקרון של אחוות עמים. פתאום עניין זה לבש עור וגידים. אחד ה-דברים היקרים עומד להתערער כי אי אפשר גם להילחם וגם לקיים יחסי עמים נאותים. אנו רוצים בשלום, בעבודה משותפת. אם תגידו זאת לכל הערבים ותשנו ותחזרו על־כך — ואתם הרי יודעים כי אמת דיברנו — הרי תרמתם לשלום. תודה לכם על המיפגש בימים קשים לכולנו. אדיב מיודענו מציין את רוח ההתנדבות: "לא כפינו על אף אחד את העבודה. ובאו זקנים להביע את רצונם בשלום וכדאי לתת את הכוחור לכך. תודה גם לכם!" עין־השופט * לכבוד מר קופטן חלאבי ראש המועצה המקומית דלית־אל־כתזל ידידי ראש המועצה בשם כל ישובי המועצה האזורית מגידו ב-רצוני להביע את רחשי התודה על התנדבות עש-רות מבני ישובכם לעבודת הביצורים בישובינו יחסי השכנות הטובה השוררים בינינו בכל הימיב הם ערובה לעמידה המשותפת בימי מבחן. נגעו ללבי דבריך הכנים והיפים בעת שביקרח בביתי בליווי סגנך ומזכיר המועצה ומצאתי ב-דבריך ביטוי לעמידתנו המשותפת בימים קשיב אלה. מי יתן ולא נצטרך לאחוז בנשק ההגנה. והשלום לא יעורער ע"י אויבינו. ברחשי כבוד ותודה. אלחנן הלוי ראש המועצה בשטח המוניציפלי המרכז לחינוך קדם־מקצועי העובר בכביש יכול לראות את ראשית הבניה של המרכז לחינוך קדם־מקצועי בשטח צפונה למוסד הרי אפרים. מחלקת הבניה של הקיבוץ־הארצי שזכתה במיכרז. החלה בעבודה במלוא התנופה. היקף העבודה של המבנים הוא 300,000 ל"י והעבודה צריכה להסתיים בראשית הקיץ 1968. זהו ה-פרוייקט הגדול ביותר בשטח החינוכי שהמועצה קיבלה על עצמה ואין ספק שהפעלתו תביא למיפגש קרוב והדוק בין כל ישובי המועצה שייעזרו בעצם קיומו ושירותו של המרכז הזה. התכניות אושרו ע"י משרד החינוך והתרבות ועל יסוד האישור הזה אנו עומדים לקבל הל-וואות נוחות ע"ס 100,000 ל"י. כמו כן אנו עומדים בפני סיום המשא ומתן עם משרדים ממשלתיים אחרים שיסייעו לגו במתן סכומים נוספים למטרה הנ"ל. כביש למוסד "שומריה" העבודה בסלילת הכביש למוסד "שומריה" במשמר־העמק נפסקה באמצע עקב המלחמה וה-עבודה התהדשה בימים אלה. הושלמה יציקת מעבירי המים וימשיכו במילוי העפר. בהזדמנות זו אנו לוקחים את חומר המילוי מההר הקרוב שבסיבוב ובזה נשיג את התועלת הכפולה שנסדיר את הראות והבטיחות בסיבוב המסוכן של כביש עין־השופט—משמר־העמק. ה-כביש הוא במימון מלא של המועצה ויעלה 60,000 ל"י. כביש אליקים—דליה מסרנו בזמנו על המשא־ומתן עם משרד ה-עבודה, מחלקת עבודות ציבוריות, בדבר שיפוץ קטע כביש זה. מהנדס מחוז חיפה של מע"צ הכין אומדן כספי שמגיע ל־ססס,550 ל"י. היות והמו-עצה צריכה לממן בעצמה את ביצוע העבודה הרי היה זה סכום גדול מדי לשנה אחת. ראש המועצה הביא הצעה לבצע את העבודה בכביש שלבים שלבים. לשלוב א' הציע לשקם את הקטע בין צומת רמות־מנשה לבין קיבוץ דליה שאורכו 1.8 ק"מ וצריך לעלות 175,000 ל"י בערך. ה-מועצה אישרה את הצעתו של ראש המועצה וייפתה את כוחו לגייס את האמצעים הכספיים לצורך זה. לפי לוח הזמנים של מע"צ תוכל ה-עבודה להתבצע בחודש ספטמבר—אוקטובר 1967. אוטובוס נוסף האוטובוס הנוסף שהזמנו בחברת "ליילנד" מוכן ואנו מעבירים את השילדה לקואופרטיב "מרכבים" בכדי לבנות את המרכב. יש לשער שהאוטובוס יושלם תוך חודש וחצי ולקראת שנת הלימודים הבאה נפעיל ארבעה אוטובוסים להס-עת תלמידים ולנסיעות במסגרת מפעלי תרבות. משק המכוניות פועל בצורה תקינה ונושא את עצמו וזה בזכות הנהגים המסורים והניצולת ה-מלאה של הרכב לפי סידור העבודה של המועצה. אמבולנס שלישי סיימנו את המשא־ומתן עם מרכז מגן דוד אדום ואנו עומדים לקבל בקרוב אמבולנס שלישי מדגם "שברולט". מרכז מגן דוד אדום הסכים לאשר לנו רכב שלישי לאחר שהשתכנע שאכן הצרכים מצדיקים תוספת רכב וכי המועצה מנ-הלת את השירות לשביעות רצונם המלא. בחוזה שבינינו התחייבנו לתת שירות גם ליקנעם עלית ובהתאם לזה נוסיף נהג נוסף. אנו תקוה שהרכב החדש יהיה מטיב מעולה וההסעה של חולים רציניים תהיה נוחה יותר מאשר באמבולנס מדגם "טהמס" שיש לנו. הסעות לחוף הים כמו בכל שנה כן גם הקיץ ארגנו שירות הסעה לילדי הישובים לחוף דור. אנו מפעילים שלושה אוטובוסים יום יום ולפי ההזמנות של הישובים תהיה לנו תעסוקה מלאה במשך פגרת הקיץ. קייטנות לילדי המושכים במחצית יולי פתחנו את הקייטנות ל־350 ילדי אליקים ומדרך־עוז. משך הקייטנה 24 ימים והקדשנו הרבה מחשבה לארגון הצוות של 5 המדריכים ולהכנת הציוד. השנה אנו נעזרים יותר באנשי המקום שהתנסו בפעולה חינוכית וחשובה זו ונקווה שזה יתרום תרומה חיובית לארגון ילדי המושבים בתקופת החופש. חדר־האוכל החדש באליקים מאפשר לנו להת-גבר על הקשיים שהיו לנו עד עתה ואכן יכולים לסעוד כל הילדים במשמרת אחת. במשך הקייטנה מרכזים את הילדים סביב הנושא ירושלים של זהב והילדים עוסקים ב-מלאכה' בציור וזימרה בנושא זה. כיקוד משלחות האיגודים המקצועיים מארה"ב זו הפעם השניה אירחנו משלחת של עסקנים מהאיגודים המקצועיים של ארה"ב שבאה לביקור במועצה שלנו בכדי לשמוע על הארגון האזורי החקלאי ועל פעולותיה של מועצה אזורית בכלל. הח' ירמיהו חגי מהמחלקה המדינית של ה-הסתדרות' המדריך את הקבוצות האלו בסיוריהן' כלל את המועצה שלנו בתכנית, בכדי לתת ל-אורחים אפשרות לראות ולשמוע על הישגיה של הקואופרציה האזורית החקלאית. ראש המועצה סקר בקצרה את פעולותיה של המועצה והמפעלים האזוריים, ולאחר הסקירה נשאלו שאלות רבות ועליהן השיב אלחנן. השיחה היתד. מעניינת לשני הצדדים. האורחים התעניינו בקואופרציה החקלאית האזורית, דבר שהוא מיו-חד במינו בשבילם ואנחנו עמדנו על העובדה כמה נחוץ לשוב ולהסביר את עצמנו ומה גדולה ההערכה להשגינו בעיני אורחים הבאים מרחוק. המשלחת סיירה בכמה מפעלי תעשייה ב-קיבוצי האיזור ונפרדו בברכות חמות ובאיחולים להישגים נוספים. ראש המועצה נבחר לתקופת כהונה שכיה בחודש מרץ השנה הועלתה ההצעה ע"י נציגי הישובים במועצה להאריך לתקופה נוספת את כהונתו של חח' אלחנן הלוי כראש המועצה. לאחר משא־ומתן עם אלחנן סוכם שהישובים יגישו תשובותיהם בכתב. ואכן נתקבלו תשובות חיוביות מכל ישובי המועצה, קיבוצים ומושבים וגם קיבוץ רמת־השופט אישר את הארכת ה-כהונה לתקופה של שנתיים נוספות. במכתבי הישובים למועצה באו לידי ביטוי ההערכה וה-אמון שהישובים רוחשים לאלחנן ובעיקר עמדו על כך שלפני האיזור עומדות תכניות פיתוח גדולות שאלחנן יזם אותן ויש צורך לתת לו השהות להשלים אותן בהצלחה. ההכרעה של המועצה נפלה פה אחד ונציגי הישובים ליוו החלטה זו בברכות חמות. במפעלים האזורים על הנעשה ב"ראם" רק כחודשיים עברו מהישיבה האחרונה של מליאת "ראם" ובתוקף המאורעות התוססים וה-מכריעים שעברו עלינו, נדמה לנו שזוהי תקופה של שנים. נגרמו לנו כמה זעזועים אישיים וכמה הפרעות רציניות במהלך הרגיל של ביצוע ה-עבודה והכנת העונות. בכל זאת שומה עלינו לסכם את כל המוכן ולגשת במשנה מרץ להכין, לארגן ולשפר את הכול שנחוץ לבצוע בעתיד הקרוב. ואנסה בזה למסור תמונה מהמצב הקיים כעת באגודה. המצר הכספי בזמנו ערכנו סקר על המצב הכספי באגודה לשנת 1967 ונוכחנו שלמרות זה שהשירותים אצלנו הם יותר זולים, בהשוואה למקומות אח-רים, ועומס ההשתתפות בהשקעות של האגודה הוא קטן יחסית, וזה גורם לעומס גדול של רבית על האגודה. בכל זאת המצב הריאלי של האגודה הוא טוב, ואנו מקטינים משנה לשנה את החובות של האגודח. יחד עם זאת, אין לנו עוד רזרבות מספיקות להון חוזר בכדי לקיים את תקופת 6 האשראי למשקים שלנו לארבעה חדשים במשך כל השנה. ולכן הוחלט שכמו בשנה שעברה חייבנו את המשקים שלנו לשלם לאגודה (במקום מפרעות) 50% במזומן במשך 5 חודשים יולי — נובמבר — כן גם השנה לחייב את המשקים בתשלום 50% במזומן במשך 3 חדשים יולי — ספטמבר. אחרי ביקורת ועדכון המצב בימים האחרונים, ראינו שאנו יכולים להסתפק בחודש יולי בתשלום מזומן של .25%, ורק לשני ה-חדשים אוגוסט־ספטמבר נהיה זקוקים לגביה של 50%. כפי הנראה נוכל כבר החל מאוקטובר להמשיך באופן סדיר באשראי של 4 חדשים, מכיון שכמעט כל החובות והגמ"חים לזמן קצר ובינוני הולכים ונגמרים. גם החלק האחרון של תקציב הפיתוח לבית האריזה, שביצועו נסחב הרבה זמן, עומד להסתדר בזמן הקרוב. שום השקעות ניכרות לא נראות באופן מחוץ לתוספת מקום לקירור, בסכום של חצי מיליון לירות בערך. זה צריך להתבצע בתנאים מיו-חדים, בלי עומס על האגודה והמשקים, וזה עוד ימצא את דיונו במוקדם בישיבה הקרובה של "ראם". לאור המצב שאנו כבר השנה מוציאים כשמונים אלף לירות להזמנת תוספת קירור ב-חוץ, נוכל לדון בעתיד הקרוב על הוזלת שירו-תים שונים ב"ראם", לאור המצב המשקי והכספי הטוב, שנוכל לסכם בקרוב. בית האריזה עם קביעת מותו של זאב גרוסוירט ז"ל, כונסה הנהלת בית האריזה והוחלט על דעת כל החברים שאורי ימלא במשך העונה את תפקידו של זאב ושגם פרנץ יסופח באופן פעיל במשך כל העונה להנהלת בית האריזה, נוסף לכל החברים הממשיכים בתפקידם מאשתקד. בשנה שעברה נארזו אצלנו כ־3000 טונה אגסים ותפוחים. השנה המשקים הזמינו לאריזה למעלה מ־3,500 טונה. זה יגרום כמובן להוזלה של מחיר האריזה בכללו. נוסף לזה גם הציוד החדש וארגונו שעבר בשנה שעברה את הרצתו, והוכיח את עצמו בשמירה על טיב הפרי וקימוץ בימי עבודה, יגדיל בודאי השנה את יעילותו. לכן החלטנו להוזיל בעשר לירות כל טונה של אריזה בעונה הקרובה ונקווה שבשנה הבאה, כש-ירד העומס של הריבית ע"ח ההשקעה הגדולה בשינוי ציוד בית האריזה, ואחרי יתר נסיון ויעילות, נהיה מסוגלים שוב להוריד את מחיר האריזה. גם שינוי האמצעים להובלת הפרי ו-הגדלת האחוז של שימוש בברוסים ישנים, ו-הקטנת המידות של גיר העטיפה —יקטינו את ההוצאה. כמובן שחשוב מאד להמשיך ביעילות ובקימוצים. בית הקירור בבניני הקירור שלנו יש מקום לאיחסון של ?)140 טון פרי בקירור רגיל + 850 טון בקירור של אוויר מבוקר. ואחרי שהזמנו השנה בחוץ מקום נוסף לעוד 500 טון, חסר לנו מקום — לפי ההזמנות המחייבות של המשקים שלנו — לעוד 550 טון. אחרי ישיבת ועדת הקירור הוחלט' שמכיוון שהאגודה היא אחראית לכל ההזמנות של המשקים (למרות זה שהבדלי ה-מחירים לא נופלים על כל המשקים) אסור לנו להסתכן בכמות כה גדולה להזמנה ברגע האחרון. הוחלט להזמין בתנובה מקום לאחסון של עוד 300 טון, ולהשאיר ברזרבה לחודש ספטמבר רק הזמנה של 250 טון, לשינויים אפשריים ב-הערכת כמות הפרי, או בדרישה חזקה לשיווק מידי או בתוספת מחיר קירור של הזמנת הרגע האחרון. כמובן שלאור המציאות הזו ההערכה שכמות האגסים תגדל בשנים הבאות, נצטרך לדון בדחיפות על הגדלת בניני הקירור. ניצלנו השנה במידה גדולה את בית הקירור לאיחסון פרי הדר ועשינו את כל הסידורים לקלוט עוד יותר בשנה הבאה. וזה יעזור לנו להוזיל בהרבה את מחירי הקירור. בציוד מכל הטרקטורים שמכרנו בשעתו נשארו עוד במקצת ברשותנו, הטרקטור ד. 8.—36 וטרקטור ד. 8.—14, עד שנוכל לגמור את גבית החוב עליי,ם םסלום של —25,000 ל"י ולכן עבודת הטרקטור של ד. 8.—36 מתנהלת ע"י הברת "חריש" על שמנו. עבודת ד. 8.—14 מתנהלת על ידינו במשקים שלגו בניקוז. עד לחורף הבא, ייגמר כל תשלום החוב הנ"ל ותיגמר פרשת הטרקטורים הישנים. אז נוכל להביא לדיון ב-אגודה לפי ההחלטה שנתקבלה בשעתה, רכישת טרקטור מתאים לאזורנו באופן עצמאי או ב-משותף לפי דוגמת השופלים. מכל הציוד הכבד 7 יעוד נשאר לנו סקרייפר־גרווד (שמעוניינים למכור) מחרשה, שהיא בשימוש יעיל, המנוף בשותפות עם "סחף", שגם פן מעוניינים לצאת מהשותפות, לעומת זה סידור של השותפות נ־ שופלים הוכיח את עצמו בצורה יעילה מאד, ובדיון הכללי על הציוד נוכל לבוא במספרים על העונה של השנתיים. חבל רק שבזמן האחרון בגלל גיוס השופלים, נגרמו לנו צרות וגם בזק, אבל ישנו סיכוי סביר שבמהרה נתגבר על כל ההפרעה שנגרמה בגלל המלחמה והכל ייכנס שוב למסלול סדיר. גם בטרנצ'ר שהיו לנו סיכויים טובים להפעיל אותו במידה גדולה ב-משך העוגה הזו, נגרמו הפרעות רציניות ע"י הגיוס של המפעילים, ועיכוב תוכניות. לכן אנו עושים מאמצים גדולים לנצל בטרנצ'ר השנה את כל העבודות שעוד ניתנות להעשות, ולמרות הקשיים הרציניים להציל את רוב העונה. בסלק סוכר זהו הענף שסבל הכי הרבה מתוצאות ה-מלחמה ולמרות זה, שהיינו מוכנים בצוות טוב ובציוד וגם רכשנו אשתקד עורף מעמים של 6 שורות — המעולה בארץ — והוספנו לו מעלית והתכוונו לכמות גדולה של ניצול קדקדי סלק — הרי גויסו המפעילים וצוות בית החרושת לסלק סוכר. בית־החרושת נסגר להרבה ימים, מכוניות ההובלה גויסו' ורק במאמצים מיוחדים התגבר-נו על הוצאת הסלק, בפיגור של שבועיים לעומת פיגור כללי בכל הארץ של 5 שבועות. ישעיהו גלעד משקי עמק יזרעאל "מפעלי העמק" המלצות ההנהלות לאסיפה הכללית של הארגון ומפעליו 1. האסיפה מאשרת את מאזן הארגון לשנת תשכ"ו. 2. האסיפה שמעה דו"ח ההנהלה על פעולות הארגון ומאשרת אותן. 3. האסיפה חוזרת ומאשרת גיוס הון עצמי ל-ארגון בסך מאה אלף ל"י. 4. האסיפה שמעה דו"ח על "מפעלי העמק". 5. א) האסיפה שמעה דו"ח מפורט על מצב העבודה במפעלים ועל הקשיים הרבים בגיוס חברים לעבודה ותפקידים. ב) האסיפה מאשרת הקמת ועדת כוח אדם בריכוזו של דוד חורך ובהרכב המוצע: דוד חורן, אלחנן הלוי, יעקב סלק' דוד תדמור, בנימין שדה, שמואל דרורי. תפקיד הוועדה לבצע בהקדם המלצות האסיפה המיוחדת שהתקיימה בנושא זה. האסיפה פונה בתביעה נמרצת לכל ה-משקים חברי המפעלים, לשחרר את ה-חברים הדרושים להפעלה סדירה של ה-מפעלים. האסיפה מטילה על יושב ראש הוועדה לארגן ולהפעיל הוועדה בתכי-פות ויעילות, ולקיים מדי פעם בפעם אסיפות משקים בנושאים שהוועדה מט-פלת בהם. כמו כן מוטל על הוועדה ליזום ולהציע תכנית להכשרה מקצועית. הנהלת משקי עמק יזרעאל אברהם בר־חיים רמת-דוד יהודה שפיצן שריד שמואל דרורי שער־העמקים אפרים קידרון דברת בנימין בן־צבי גבת עוזי בארי יגור הנהלת מפעלי העמק 1. שמואל דרורי 6. אברהם בר־חיים 2. אלחנן הלוי 7. צבי עופר 3. אברהם מנדלר 8. אפרים רז 4. היינץ הירשפלד 9. יעקב מוסק 5. אברהם פיין 10. עוזי בארי ועדת כיקורת לארגון 1. אשר קורן — יו"ר מזרע 2. יוסף ישראלי דברת 3. אברהם ערמון בית־קשת 8 ועדת ביקורת ל"מפעלי העמק" 1. משה רונן אלונים 2. אשר קורן מזרע עונת ההדרים תשב"ז בראשית מאי סיימנו עונת ההדרים 1966/67 (תשכ"ז) ובזה עברנו עוד שלב בפיתוח המפעל. למעשה היתה זו השנה הראשונה כאשר המפעל הפעיל במלואו את כל הציוד הרבגוני והיקר. אשתקד עיבד המפעל 9,000 טון פרי הדר, בשנה זו עובדו קרוב ל־16,000 טון. החלוקה של הפרי היתה: אשכוליות 6,015 טון תפוזים שמוטי 8,362 " תפוזים ולנסיה 744 " לימונים 530 " מנדרינות 55 " ס"ה 15,706 טון המפעל יצר מכמות פרי זאת את המוצרים הבאים: 130.000 קרטונים מיצים טבעיים 100.000 קרטונים מיצים טבעיים בבקבוקים 750 טון תרכיזים שונים וכתשים 20 טון שמנים אתריים. הערך ברוטו של הייצור הוא כ־3 מיליון לירות, כ־85% של המוצרים מיועדים לייצוא. המוצרים מהשמוטי והוולנסיה נמכרו כמעט כולם, לעומת זה כ־40% ממוצרי האשכוליות טרם נמצאו להם קונים ושיווקם יידחה לעונה הבאה. היתד, ירידת מה במחירי המוצרים, בעיקר באשכוליות, עקב התחרות בשווקי אירופה, מצד התוצרת מארה"ב, יוון, ברזיל, וכר, המציעים את המוצרים במחירים יותר נמוכים. חלק ניכר בהורדת מחירי חדל, יש גם לתחרות של היצ-רנים הישראלים, בינם ובין עצמם. נקווה שהקמת המועצה למוצרי פרי הדר תצמצם במידת מה את התחרות הפנימית. 3. יוסף ישראלי דברת נציגנו בוועדת הביקורת של "מילובר": משה רונן נציגנו בהנהלת "צפונית": שמואל זמרי העונה התחילה בסוף אוקטובר 1966 ונמשכה עד השבוע הראשון של חודש מאי 1967. מה-שבוע האחרון של ינואר 1967 ועד ראשית אפריל 1967 עבד המפעל בשלוש משמרות, ותרם תרומה חשובה לפתרון בעיות הקליטה של הבררה מ-בתי האריזה של חאיזור. לפי עדותם של מנהלי תנובה אקספורט, כפי שנשמעה במועצה הארצית ובישיבה של מחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי, נמנעה השנה השמדת פרי הדר רק בגלל קיום המפעלים ה-אזוריים. עשינו כמיטב יכולתנו להתאים את תכנית העבודה של המפעל אל צרכי המשקים באיזור, כדי לאפשר קטיף יותר מסודר ויעיל של אש-כוליות במשקים שלנו. בעונה זו סיפקנו למשקים כ־9,000 טון קליפות הדר למספוא. עיבוד נשירים עיבוד תעשייתי של פירות נשירים נמצא עדיין בשלב נסיוני הן בקשר לגיוון המוצרים והן באפשרות השווק. בשנים 1967/1966 הת-רכזנו בעיבוד מישמש ותפוחים לתרכיזים ה-משמשים הומר גלם לתעשיית המיצים. המוצרים מיועדים לחומר גלם בהכנת מיצים ותרכיזים נעשו גם נסיונות לשווק את התרכיזים לחדל. מישמש בקיץ 1966 עיבדנו 50 טון פרי מישמש לרכז המשמש לייצור משקאות מרוכזים ובסיסים למוצר 1+6 שאנו מייצרים. משלוחים נסיוניים (3 טון) של רכז מישמש נמכרו ללקוחות ב- אנגליה. בקיץ 1967 עיבדנו 90 טון מישמש לרכז, אשר אוחסן בבתי קירור, וויהווה חומר גלם לבסיסיט. 9 מפעלי העמק מספרים." פרי העמק תפוחים בשנת 1966 עיבדנו 150 טון תפוחים לרסק ו־600 טון לרכז לתעשיית מיצים. כ"10 טון רכז נמכרו לחו"ל. מלאי ניכר של רכז תפוחים נשאר עדיין במחסנים. בשנת 1967 נעבד כ־250 טון תפוחים לרסק ועוד 500 טון לרכז כחומר גלם לתעשיית המיץ. לקראת העונה הבאה 1. נלמד מהנסיון של עונת תשכ"ז בדבר תיאום עבודת המפעל עם צרכי המגדלים. 2. קוימו פגישות עם הנחלת "תנובה אקס-פורט'/ עם חברי הוועדה האזורית של המגדלים ועם המשקים חברי "פרי העמק" באיזור הגלבוע, לשם בירור הדרכים להתאמת מועד האריזה והקטיף של המשקים חברי "פרי העמק'/ מתוך מטרה להעמיד את כושר הייצור של המפעל לרשות חברי המפעל. הועלו הצעות שונות כדי ליצור תנאים אשר יאפשרו למשקים חברי המפעל לקבל עדיפות קליטת הבררה שלהם, וע"י כך לזרז את הקטיף במשקים. השיווק המקומי המוצרים לשוק המקומי מיוצרים בעיקר ב-חודשי הקיץ וצריכים להשלים את המחזור ה-שנתי של תעסוקה במפעל. אנו עושים צעדים ראשונים בכיוון זה, בכמה שטחים: רסק, מש-קאות קלים, תרכיזי משקאות, מיץ תפוחים. ה-רסק מיוצר זו השנה השניה; המיץ, משקאות, ותרכיזים התחלנו בייצורם רק בסוף יוני ש. ז. ושיווקם התחיל רק לפני שבועות מספר. א) רסק תפוחי־עץ בשטח הלפתנים פיתחנו מוצר זה, אשר הת-קבל יפה ע"י הצרכנים מפאת הטיב העדיף. מוצר זה נפוץ עתה הן ברשת השיווק הפרטי והן בסופרמרקטים, שופרסל והמשביר המרכזי. ב) משקאות קלים בשלב זה כוונת המפעל לייצור משקאות קלים (תפוזים ואשכוליות) לשוק המקומי במגמה לנצל את הציוד היקר של מערכת מילוי הבקבוקים, המצוי במפעל והמנוצל רק באופן חלקי בחודשי החורף לייצור מיץ בבקבוקים לשיווק בחו"ל. בימים אלה הוצאנו לשוק את המשלוחים הרא-שונים של משקאות קלים מפרי הדר בבקבוקים באריזות שונות. מוצר זה הוא מסוג המוצרים המצויים כבר היום בארץ ואנו מתכננים לייצר כמה מיליונים בקבוקים. נסמוך על המשקים ב-אחור כלקוח קבוע של המפעל. ג) תרכיזי משקאות מוצר זה עבר כבר את שלב המבחן ונכנסו לייצור ושיווק מלא של ייצור בסיסים מרוכזים 1+6 של משקאות למכירה במיכלי קירור ב-קיוסקים. עתה התחלנו בייצור משקאות מרוכזים בבקבוקים של 200 גרם לצריכה משפחתית. סמל המוצר הוא 1+6 והסיסמה המסחרית: — "בקש אחד פלוס שש" — הכן זאת בעצמך בתוספת 6 כוסות מים או סודה לבקבוק משקה מרוכז, מקבל הצרכן 7 כוסות משקה מוכן של הדרים, מישמש או תפוחים בעל טיב מעולה מחומרים טבעיים. ד) מיץ תפוחים הוצאנו לשוק בקבוק מיץ תפוחי עץ 100% מיוצר מתרכיז טבעי עם ארומה טבעית. תכולת הבקבוק 610 גרם. ההכנות לייצור המשקאות הנ"ל נמשכו זמן רב בגלל שלל הבעיות הטכניות והטכנולוגיות אשר עלו בתהליך התיכנון והייצור של המוצרים. אנו מקווים שמוצרים אלה יתרמו לחיזוקו הכלכלי של המפעל ויהוו צינור חשוב של שימוש בעודפי פרי, בעיקר נשירים. כללי מנתהל בירור עם משרד החקלאות בדבר אפשרות קליטת 1000 טון ענבים מהגדה לתע-שיית רכז ומיצים. בשיתוף עם המרכז לתיכנון מכינים סקר אפ-שרויות המפעל לעיבוד מוצרים נוספים בקשר עם הרחבת שטח גידולי פירות וירקות לתעשייה במשקי האחור. המפעל עדיין מתלבט קשה בהשלמת תקן העובדים הטכניים והמינהליים מבין חברי ה-משקים. 10 במנפטה לאחר גמר העונה הקודמת ניגשנו לשיפוץ יסודי של המנפטה. החלטנו לא להשקיע כספים רבים במכונות חדשות אלא להתרכז במיוחד בחיסול צווארי בקבוק ומוקדים שגורמים הפ-רעות בזמן העונה. כמו כן נעשו סידורים להק-לות בהוצאת פסולת והקטנת האבק. שיפוץ המכונות היה הפעם יסודי ביותר למען מנוע כל תקלה בזמן העונה שתהיה קשה ביותר, בגלל הכמויות הגדולות של כותנה באיזור. שטחי הזריעה הם דלקמן: 17.500 ד' כותנה שלחין 3,000 ד' כותנה בהשקאת עזר 10.500 ד' כותנה בעל. היבול המשוער יהיה מעל 9,000 טון ומחוץ ל־500 טון כותנת בעל כולו יתרכז בין סוף ספטמבר והתחלת נובמבר. היות וכוח הקטיף עולה במקצת על כוח ה־ ניפוט המשוער, שהוא 170 טון בממוצע ליממה, יהיה צורך לאיחסון כותנה גולמית בכמויות קטנות בכל משק ומשק. הכמות המשוערת היא 500—600 טון, שתנופט אחרי העוגה. נערכים דיונים בקשר להעמסה מרוכזת של הכותנה ה-מאוחסנת ורכישת כלי מתאים. נבחנה גם אפשרות של התקשרות עם מג־ פטות אחרות להחלפת עודפי כותנה, אך לא נראים שום סיכויים סבירים. בהתחלת אפריל נערכה אסיפת מגדלים בה סיכמנו את לקחי העונה שעברה והעלו בעיות שיש לפתור בשנה הבאה. בין היתר הועלו בעיות התקשרות עם חומרי הדברה וריסוס, אוויר. בסוף אפריל כינסנו פגישה של ועדת ה-מגדלים האזורית והנהלת כימאוויר בקשר לבע-יות שנתגלו בשנה שעברה. קיבלנו הבטחות שינסו לפתור את כל הבעיות לקראת העונה ע"י מכשירי קשר ל־3 מטוסים שיפעלו באיזור שלנו. הגדלת מספר האווירונים בשירות, ל־15 והתקנת מכשירי קשר ל־3 משוסים שיפעלו באיזור שלנו. למרות הבטחות אלה טרם נפתרה הבעיה והשנה אנו עומדים לפני פיגורים גדולים יותר מאשר אשתקד. גם במחלקת ההדברה של המועצה לייצור ושיווק כותנה נתגלו ליקויים בהתחלת יולי, לאחר ההשקיה הראשונה. בכותנה היו התקפות קשות של הליוטיס ופרותיה ובמשך שבועיים היה חוסר בחומרי הדברה באיזור, שנגרם על ידי בעיות ארגוניות במועצה' בהזמנת והובלת החומרים. הנהלת המנפטה בשיתוף עם ועדת המגדלים האזורית פעלה בשני המקרים האלה ואכן הצ-לחנו להסדיר את ענין חומרי ההדברה במועצה ועכשיו יש חומרים בשפע. בעיות כימאוויר עדיין בבירור. הנהלת המנפטה וועדת כוח אדם של מפעלי העמק דנו בהגדלת מספר חברי המשק בצוות המנפטה בעונת הניפוט וזה נוסף לסידור הקיים בשבתות, הוצא חוזר בנידון זה למשקים. לסיכום אנו מקווים שההכנות שנעשו יבטיחו שנעמוד במשימה שלפנינו. המחסן לחומרי הדברה בנוסף למחסן הקיים זה כבר כמה שנים של חומרי הדברה לענף הכותנה, פתחנו בסוף חידש מאי מחסן לחומרי הדברה ליתר הענפים, באמ-צעות המשביר המרכזי. התחלנו בהשגת חומרים מספר לפתיחת ה-מחסן ועד מהרה הגענו למחסן של למעלה מ־50 חומרים שונים. בהסדר הקיים עם המשביר אנו מקבלים כעת חומרים תוך 24 שעות יחד עם זאת ועל אף החסכונות הברורים לכל אלה המשתמשים באפשרות זו, המאפשרת מצד אחד לא להחזיק מלאי חומרים בבית ומצד שני ל» לשלוח מכונית כמיוחד לחיפה, רק חלק מהמשקים החלו לקנות את חומריהם אצלנו. ובמיוחד משקי הסביבה הקרובה ביותר. רצוי שגם משקי איזור מגידו יתנו את דעתם על כך שבמידה ושולחים מכונית לקחת חומרי הדברה לכותנה אפשר לצרף גם חומרים למטעים. אנו מקווים שעל אף ההתחלה המאוחרת נגיע השנה למחזור של 150,000 עד 200,000 לירות מחוץ לחומרי מועצת הכותנה. 11 לכבוד מר אלחנן חלוי ראש מ. א. מגידו הנדון: מינוי למועצת הניקוז אדון נכבד, הריני ממנה אותך לנציג המרכז החקלאי במועצת הניקוז שהוקמה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות תשי"ח—1957, במקום מר בנימין גילאי. תפקידי מועצת הניקוז הם לייעץ לשר החקלאות בדבר: 1. הכרזה על אזורי ניקוז במדינה 2. אישור תכניות ניקוז שהוגשו ע"י רשויות הניקוז הקיימות לפי החוק 3. המדיניות הכללית הכרוכה בביצוע החוק. הרכב מועצת הניקוז הוא כדלקמן: א) חברים מטעם הממשלה — מר מנחם קנטור — נציב המים, יו"ר מר דוד פוקס — נציבות המים מר ישראל גל — משרד החקלאות מר עמי שחורי — משרד החקלאות מר ישראל ארקין — משרד האוצר מר אבנר גור — משרד הבריאות מר שלמה טור — משרד העבודה מר יצחק גבירץ — משרד הפנים מר יוחנן כליזמר — משרד התחבורה ב) חברים מטעם ארגונים חקלאיים יציגים — מר מרדכי אלון — נציג התאחדות האיכרים בישראל ד"ר יהודה זקם — נציג המועצה החקלאית, ארגון החקלאים בישראל מר יעקב מרקמן ) — מר חיים ראם ) — נציגי המרכז החקלאי — הסת' הפועלים החקל' מר אלחנן הלוי ) — מר מרדכי ברנם ) — נציג המרכז החקלאי של תנועת הפועל המזרחי מר חיים ספראי — נציג המרכז השתופי להת' של תנועת החרות מר צבי הרמוני — ג) חברים אחרים — מר אברהם הלחמי — חברת תיכנון המים לישראל בע"מ מר חיים סופרין — קרן קיימת לישראל מר אהרון נחמני — הסוכנות היהודית לא"י מר יעקב לוי — מרכז השלטון המקומי — יו"ר מ. מ. זכרון־יעקב הנני מאחל לד הצלחה בתפקידך זה. בכבוד רב, חיים גבתי שר החקלאות 12 בשירות החקלאות רשימת התצפיות במימון המועצה 1967/68 המקום הסכום שם התצפית גידול משמר־העמק 1,000 ל"י בדיקת שיטות ג יצול קודקודים בסלק סוכר מספוא גבעת־עוז 100 " מבצע זרחן מספוא משמר העמק 600 " עיבוד אדמות כבדות (פלחה) פלחה הרי מנשה 1,200 " טיפולים למניעת כלורוזה במטעים מטעים עין השופט, דליה 1,500 " בדיקת הרכב מזון בפיטום טלאים צאן היוגב, הרי מנשה 1,000 " בחינת טיפטוף בנשירים השקייה 5,400 " תרבות והשכלה חלום של צבעיה מאת עדנה קרמר (עין השופט) בהוצאת סדרת "אנקורים" של ספרית פועלים לידידי זיסקינד כרמל עין השופט חן חן לך על השי הנחמד ששלחת לי. עלעלתי בספר של עדנה בהרגשת שמחה ועליצות והרגשתי כילד הרץ אחרי בלון צבעוני. עדנה מרחפת כמו פרפר ביום קיץ בהיר בין מחבואי האור והצל של הנוף ועיניה לא יודעות שבעה. כמי שהיה פעם מחנך נהניתי הנאה כפולה ביודעי שעדנה בת ההרים של הרי־מנשה מחוננת בכש-רון התרשמות וקליטה עדין ועתה היא מגישה ספר נפלא זה לילדים שלנו כשי. המועצה תשמח מאוד להגיש ספר זה לכל מוסדות החינוך ובתי הספר והגנים שלנו למען הנאתם של הילדים, ההורים והמחנכים. מסור תודתי וברכתי לעדנה, אנו מצפים להמשך בב"ח אלחנן תלוי אגישה לך לליב ניצת פרחי־אביב' מרבד של דמיונות למתנות לשחר החביב הבוקר המזהיב קרניו הראשונות בחלונות ולילדים כולם — מיקסם צבעי־עולם וחלומות (מתוך הספר "חלום של צבעים") באולם האזורי יום ר 18 באוגוסט: להקת הבלט האמרי-קאי של אלוון איילי יוב ב' 21 באוגוסט: The Voyage Theatre: "Macbeth in Camera" (לכל שומעי אנגלית מזומנת חוויה אומנותית חשובה) יום רביעי 20 בספטמבר בשעה 21.00: ימים בין עצים מאת מרגריט דירס בביצוע "בימת השחקנים" 13 פעולות ספורט באיזור מגידו לאחר שלושה חודשי התארגנות, החלו פעו-לות ספורט אזוריות. מטרת הפעולה האזורית היא קודם כל עממית־חברתית והמטרה משנית תחרותית. בשנים האחרונות חלה התקדמות רכה בספורט העממי וכיום משתתפים כ־30 אלף איש במפעלי צעדה, שחייה או ריצה. גם באזורנו ניתן לעשות הרבה בשטח זה, אלא שיש ליצור קודם כל דעת קהל חיובית ושיתוף פעולה בין ועדות הספורט, ולאחר מכן לעשות תעמולה בכל שכבות הקיבוץ. עתה אנו עומדים אחרי שני מפעלים: הראשון יום ספורט לחברות ילדים. הוא הת-קיים בשני מחזורים: לישובי ההר ביום ד' 12.4.67 ולישובי העמק ביום ה' 13.4.67. השתתפו כ־230 ילדים, ביניהם כ־20 ילדים מעין העמק. יום הספורט כלל משחק (השחל את הטבעת) ואתלטיקה קלה. המטרות שהוצבו הושגו, והן: הכרה בין הילדים, פעולה ספורטיבית חברתית, וגילוי כש-רונות. ימי הספורט עברו בהצלחה. מפעל שני הוא אליפות האיזור בטנים שולחן, האליפות התקיימה בקיבוץ דליה והשתתפו הקי-בוצים עין השופט, גלעד ודליה. לאחר תום המשחקים זכתה בגביע קבוצת דליה. במקום השני עין־השופט והשלישי גלעד. יש לציין שקבוצת גלעד כללה שתי שחקניות (טובות) ושחקן. המטרות שהוצבו לא הושגו. לא נוצר קשר בין שחקני טניס השולחן באיזור ולא היתר, השתתפות המונית. המפעלים הקרובים הם: מרוצי אביב עממיים ב־1 במאי, אליפות בזק בכדורגל כיום העצמאות ותחרויות שחייה בפגרת הקיץ. הצלחת המפעלים תלויה אך ורק בוועדות הספורט ובאותם חברים אשר ישתתפו בהם. איתן רם שבילים זה עתה הופיעה חוברת הדרכה למטייל סביב לאכסנית הנוער בית־אחם מאת דוד בנבנישתי בהוצאת א.נ.א. רמת מנשה בשער החוברת כותב המחבר: הנני רואה חובה לעצמי להודות: לחברי רמת השופט: יואש ידידיה ויצחק מנדל וביחוד לריבה ושלמה בן־אהרן וכן לאלי רז מהגנת הטבע, נח פלד מהקק"ל, מזכירי קיבוצי רמות מנשה ואלחנן הלוי ראש המועצה האזורית מגידו שסייעו בידי בעצה ובחומר, ד.ב. תוכן העניינים פרק א': איזור הטיולים, גבולות האיזור פקידה גיאוגרפית על רמת מנשה, הצמחיה ברמת מנשה, תולדות ההתיישבות ברמת מנשה, המו-עצה האזורית מגידו. פרק ב,: אכנית הנוער "בית אחם" ומס-לולי טיוליה, הדרכים אל האכסניה, האכסניות הקרובות, אכסנית הנוער "בית אחם", רמת השופט, מסלול הטיולים. פרק ג': מסלולי הטיולים והסברתם לקיבו-צים ולמושבים, למעיינות ולאתרים באיזור מגידו סיורים באזורים הסמוכים ובהר הכרמל המזרחי. פרק ד': חומר לשיחות, ידיעות על אגודת אכסניות נוער בישראל, מפת האיזור וסביבתו. 14 בשבילי האיזור סיור ברמה הסורית המועצה ארגנה סיור לחברי המועצה ועובדי המועצה ברמה הסורית וזה בזכות ההזמנה מ-אלוף פיקוד הצפון להשתתף במסדר חטיבת גולני שהתקיים במכתש דרומה לקוניטרה. בינתיים הצלחנו להבטיח סיורים ברמה גם לחברי הישובים שלנו. יום יום יוצא אוטובוס אחד מטעם המועצה לרמה. להלן אנו מביאים את רשימתו של הח' צבי קולבן, רכז המשק של רמת השופט, שהתפרסמה בעלון קיבוצו: הרהורים ב"רמה הסורית" נפלה בחלקי הזכות להשתתף במסדר־הנצחון של חטיבת גולני, שהתקיים בקירבת קוניטרה ולרגל מאורע זה נסענו באוטובוס של המועצה האזורית לכל אורך הרמה הסורית. בכוונה אני כותב "רמה סורית" ולא את השם העברי "רמת־ הגולן", משום שכל מה שאתה רואה שם זוהי עבודה "סורית" וכדאי שכך נזכור את הדברים לאורך־ימים. איני מתכוון למשמעות הצבאית של הדברים. לו הייתי איש־צבא בוודאי הייתי מתרשם עמוקות מהעבודה, שלכל אורך הכביש ולכל עומק השטח אתה רואה תעלות, בונקרים, גדרות על גדרות, מהפרות, שוחות להסתרת מכוניות, טנקים, תותחים וכד. על כל זה נכתב רבות בעתונות. על מה שסופר הרבה פחות זה המראה המתגלה לך כחקלאי. אבנים, סלעים, טרשים כמלוא העין. חלקות קטנטנות, מגודרות גדרות אבן שלוקטו מהשדה; חלקות זעירות של חיטה, שבשלה לקציר, שיבולת מצומקת וקצרצרה, כפי שערביי ישראל זרעו לפני 30— 40 שנה, לפני ההתיישבות היהודית; פה ושם כתמים, שעובדו כנראה במעדרים ובתוכם תבו" אות־קיץ, מיני סורגום דלים ביותר. צמח אחד או שניים למטר מרובע. פה ושם איזה עץ פרי בודד. ואתה שיאל את עצמך: כיצד אפשר להת-קיים על זה? ואח"כ חולף האוטובוס בכפר עלוב ואתה מקבל את התשובה: בתי חימר או בתי אבן בזלת נמוכים, קטנטנים וכל מראה הכפר זועק — עוני. בנוף זה משובצים מחנות הצבא הסורי — בתים בנויים בלוקים, עשרות, מאות. על כל כמה קילומטרים מחנה, עם שער צבוע בצבעי הסורים, גדרות, רשודחשמל וכד. ממורדות ה-רמה (וראינו זאת רק קרוב לחשיכה) רואים את עמק החולה עם המשבצות הנפלאות של ירוק ובריכות הדגים הרבות. ואתה שואל את עצמך כאדם וכחקלאי — איזה טירוף הוא זה, כשממ-שלת "הבעת" הקוראת לעצמה "סוציאליסטית" במקום ללמד את הפלאח העלוב, כיצד להוציא לחם מן הארץ, כיצד לגדר שטחי מרעה, לסקל אדמות ולנטוע עצי"פרי, כיצד לגדל פרות, טובות יותר — משקיעים מיליונים בכלי־ משחית. אבל' אם כבר פגע טירוף זה במוחות הסוריים, איך אפוטרופסיהם מהמזרח ומדריכיהם הצבאיים, שגם אבותיהם היו בוודאי "מוז'יקים" ברוסיה ואיכרים בהרי הטטרה (כעת מספקים לסורים מכוניות על שם הרים נפלאים אלה) — איך לא דפקו פעם הם בשולחן בד-משק ולא אמרו להם: אתם, אנשי ה"בעת" וכל מי שקדם לכם, מטורפים אתם! במחיר כל הציוד הרב, יכולים אתם לבנות את כל הכפרים שלכם מחדש ולתפארת, עשרים שנה היה להם זמן לחפור את התעלות ואת הבונקרים; 20 שנה הם מתחו גדרות, בנו קסרקטינים בזמן שאנחנו עסקנו בייבוש החולה, בבניית קרית־שמונה והצור, בהקמת משקים, שהפכו את אזורי הביצות לגן פורח. צריך היה לארגן טיול חינם לפדרנקו ולקוסיגין כדי שיראו במו עיניהם את הטירוף הזה ו"הריאליזם ה-סוציאליסטי" יחדור (אולי?!) למוחותיהם ויראו במו עיניהם לאיזה "כיבושים טריטוריאליים" אנו לוטשים את עינינו: יראו את תוצאות מדיניותם בכפרים העלובים והמיסכנים ב"רמה הסורית". צבי קולבן מתיק המכתבים למועצת אזורית מגידו הנדון: הבעת תודת ברצוני להודות למועצת מגידו בשם כל מפקדי וחיילי הגדוד על תשומת הלב לה זכינו במשך כל מלחמת הנצחון ואחריה. בכבוד רב משה פלד, סא"ל המדורים לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית לכבוד מועצה אזורית מגידו ח. נ. ברצוננו להודות בשם מאות משתתפי החוגים לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, שהשתתפו בכנס הכרמל, אשר נערך באזורכם בחדש מאי. ברצוננו להודות במיוחד למועצה האזורית על העמדת האוטובוס לרשותנו, וכן הארוח הנאה באכסנית הנוער "ביודאחם". מכתבנו זה בא באחור עקב מצב החירום ואתכם הסליחה. משה סלוצקי לשלמה החביב! אם שובנו בשלום לבסיסנו לאחר תפילת דרך יומיומית... הננו רואים חובה לעצמנו להו-דות לך ולאשתך שתח'י על הטפול ה"עדיף" לו זכינו בצל קורת אכסניתכם. נהנינו ביותר מהסביבה היפה, ובמיוחד מה-דרך הנפלאה למשמר העמק. אנו תקוה שעוד נזדמן לסביבתכם, ואנו, מובן מזמינים אתכם לבקר אצלנו, נקבלכם בכל עת שתסורו לסביבתנו. בברכת יהי ד' בעזרכם להצלחת מפעלכם שביעית חפץ־חיים לב' מנהל אכסנית הנוער "בית־אחם" רמת השופט א. ג. בשם תלמידי כיתות ה/ המורים, המלוים והנהלת בית־הספר, הרשה לי להודות לך על יחסך הנאה והלבבי לתלמידינו בעת שהותם באכסניה. נהנו עד מאד ואנו מקוים גם אתם לא התאכזבתם מאיתנו. רב תודות ולהתראות לעתיד. בכבוד רב מ. ב. פרידמן 16 סגור